פורום פסיכיאטריה

שלום, טופלתי בעבר על רקע חוסר יכולת להתמודד עם בעלי ומשפחתו. כיום אינני נזקקת לטיפול, ומגיבה "באופן נורמלי" גם למצבים קשים. זאת- גם לדעתה של הפסיכולגית שסיימתי אצלה לא מזמן טיפול, וגם לדעתו של רופא המשפחה שמכיר אותי שנים ואת כל ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית. כיום- נראה שהיוצרות התהפכו, ודווקא בעלי שהיה רגוע בזמן התפרצויות הזעם שלי, הוא זה שמתפרץ ואני רגועה, אבל מאד מאד סובלת וכמובן חוששת לשלומם של הילדים, שלא ייזוקו בעתיד מבחינה נפשית. רופא המשפחה הציע לפנות לשירותי הרווחה בעירייה. יש לציין שבעלי מודה שיש לו התפרצויות זעם, אבל לא מוכן לטפל בעצמו, אבל חושב שאני צריכה להתנהג כך שלא לגרום לו להתפרץ. ואני באמת הולכת בין הטיפות, אבל לעתים קורה שעשיתי משהו "לא בסדר" כמו לשכוח דבר מה, שלא בכוונה כמובן, ואז עוצמת ההתפרצות שלו חסרת כל פרופורציה למעשה שעשיתי. ההתפרצות מלווה בצעקות רמות, בדפיקה על רהיטים או כל מה שנמצא באותו רגע לידו, וכל ההתנהגות נראית מאיימת ביותר. הילדים חשופים להתנהגותו, לחוסר התגובה שלי, וכמובן לבכי שלי אחר כך, בגלל הכאב הגדול של החיים האלה. כמובן שגירושים היא אפשרות, אך לא מבחינתי מסיבות שלא אכנס אליהן כרגע. שאלתי העיקרית היא האם פנייה לרשויות הרווחה, כשבעלי בעצם לא משתף פעולה, יוכלו: א. ללמד אותי יותר טוב איך לא לגרום לו להתפרץ? ובכלל השאלה היא אם זה נכון שאני צריכה להיזהר שלא לגרום לו להתקף? ב. בגלל "השם" שיצרתי לעצמי כחולת נפש לאורך כל השנים האחרונות- האם חשיפת סיפור ההווה תוכל להטות את הכף, ועכשיו אני אהיה ה"בסדר" והוא יהפוך "החולה"?- דבר- שלמען האמת אני רוצה מאד. אני יודעת שהדבר הזה אולי זו תחושה לא בריאה של נקמה ולא איזה שיקול פרקטי כמו לעזור לעצמי באמת ולילדים. אבל תבין ד"ר- המשפחה שלו הוציאה עלי שם של חולת נפש, ועכשיו כשהיוצרות באמת התהפכו- גם לדעתם של אנשי המקצוע, כפי שציינתי- אני רוצה להוציא את האמת לאור. נמאס לי כל הזמן ללכת בתחושה שכולם מסתכלים עלי ומדברים שאני לא בסדר. שיבינו מי אשם בזה! אני מקווה לשמוע את דעתך על כל הנושא, ואנא- בלי ביקורת. מספיק לי הפחד הנוראי שאני חיה איתו יום יום, שעה שעה , דקה דקה, שניה שניה בבית. תודה רבה מראש.

שלום, הנקודה העיקרית היא התכיפות והסכנה שבהתפרצויות. אם את חיה שעה שעה, דקה דקה, בפחד מתמיד אז מדובר במצב חריף שכנראה צריך לטפל בו באופן מיידי, על ידי רשויות הרווחה או אפילו המשטרה. האווירה בבית לא יכולה להיות אווירה של גהנום ואם השכנוע והדבורים לא עוזרים צריכים לנקוט ביד תקיפה. נראה לי שכדאי לחשוב על טיפול זוגי/משפחתי ולאו דווקא על אני/הוא אלא שניכם ביחד פותרים את הבעיות בבית. תחושה של שיתוף והתמודדות משותפת עשויה לעזור הרבה יותר. דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, תודה על תשובתך מאתמול. ברצוני להוסיף ולשאול: האם אדם המנתק עצמו רגשית מהחוויות והאירועים שהוא עובר ומשתתף בהם בחיי היום-יום, ומרגיש שהוא "מרוחק" או "לא ממש מתחבר" למה שקורה ופועל רק בממד השכלי-טכני - האם הוא מפעיל מנגנון אינטלקטואליזציה (בגלל חרדה) או שהוא נמצא (גם בשל חרדה) במצב דיסאסוציאטיבי. אודה לך אם תבהיר לי את הדברים, רונה.

ואולי המצב שתיארתי למעלה הוא מצב של דה-פרסונליזציה ?

לרונה אם הבנתי נכון המצב למעלה קרוב יותר לדיסוציאציה כיוון שישנו ריחוק רגשי אבל המצב הוא גבולי והדיסוציאציה מועטה ביותר. ההסברים האינטלקטואליים הם משניים. דר' גיורא הידש

מזה 4 חודשים אני מקבלת 700 מ"ג של דפאלפט (ביחד עם 100 מ"ג סרוקוול ו40 מ"ג של רסיטל) אני יחסית מאוזנת ומצבי כאילו בסדר הבעיה שלי היא עם הדפלפט החוסר רגש והאטימות למה שקורה סביבי גורמים להרגשה של מוות נפשי יותר גדול משהיה בדיכאון הכי עמוק תחושות של כלום יותר גרועה משבעוה לשבועה האתימות הזות כאילו כל מערכת העצבים שלי כלואה בתוך סיליקון ממש קשה ואפילו הדברים המרגשים ביותר (כמו הריון של אחותי שהיא אחד האנשים הכרובים אלי ביותר) לא מרגש אותי בכלל. אני מרגישה כמו חיי מת נתולה תחושות ורגשות הבסיסיים ביותר האם זה תופעת לוואי שכיחה שאמורה לחלוף עם הזמן הרופאה דיברה איתי על המעצבים של הדור החדש אך ידוע לי שאין הם בסל הבריאות אך עדיין אולי שווה לנסות רציתי לקבל דעה שלך ד"ר וגם של הקוראים אשר ניסו את התרופה תודה מראש צ"ין צ"ין

לצין צין הנקודה נכונה ושמעתי לא פעם תלונה זו על הדפלפט. לעתים זו סיבה להחליף את התרופה, אבל צריך להכיר טוב יותר את ההיסטוריה שלך. לא ברורה לי הערתך על הדור החדש של המייצבים, האם את מתכוונת לתרופות חדשות כמו למיקטל או לזיפרקסה שהוכיח את יעילותה בייצוב? צריך לזכור שגם הסרוקוול שייך לקבוצה של זיפרקסה ויתכן (למרות שלדעתי עדיין לא נבדק) שגם לו יש את היכולת לייצב כמו לזיפרקסה. הדבר החשוב ביותר הוא התזמון. אפשר לנסות לעשות שינויים אבל חייבים לעשות זאת בזמן הנכון. חיייבים להתרחק מההתקף הקודם, המצב הנפשי והחברתי והתעסוקתי יציבים, הכרות אתך וכך הלאה. כל שנוי וניסוי צריכים להתבצע בזמן הנכון. דר' גיורא הידש

לד"ר הידש לא ידעתי האם לכתוב הנה או לא מתוך חשש שאחשיו ללא שפויה......וגם הסטיגה שמתלווה אליו לא מקלה... אז מראש אומר כי מדובר בנושא די רגיש ישנה בעיה שהטרידה אותי זמן רב(גיל 12...?) אך לא שמתי אליה אלא רק בעקבות החמרה בשנה האחרונה מעולם לא ספרתי עליה לאיש בגלל שלא חשבתי שיתייחסו אליה ברצינות אך בעקבות תלונתה של חברתי אשר זהה לשלי החלטתי לכתוב הנה הייתי רוצה לאמר לה משהו כדי להרגיע אותה( ואותי..) טוב אז דבר ראשון חברתי היא אדם בריא בנפשו באופן יחסי וכך הגענו לדבר על הנושא: בילינו מספר שעות יחד ואיני זוכרת איך אך לפתע היא שאלה אותי אם אני שומעת קולות. לא ידעתי מה לענות לכך , לא ידעתי אם היא רצינית או לא ..... היא אמרה שהיא שומעת בעיקר בלילה קולות לחישה והיא מתקש ה להרדם בגללם ושהם מפחידים אותה. עוד היא הוסיפה שאולי הדבר הוא בגלל שאי אפשר לראות הכל בחושך ושהיא בודקת לפעמים לראות אם מישהו נמצא שם( חשוב לי לציין שאני וחברתי שותפות בעניין זה והוא פחד מפני החשכה.. גם בגילנו...) לדבריה היא לפעמים שומעת מישהו לוחש את שמה או אומר לה ששששש וגם דברים מפחידים בדבר מות.... שוב אני מציינת כי לא אובחנה אצל חברתי בעיה כלשהיא והמקרה שלי: אני שומעת בכל שעה ביום לא משנה מתי קול של גברלוחש לי דברים מפחידים בדבר הנושא שהעלתי למעלה... ואני מרגישה שאין לי על כך שליטה למרות שמדובר בקול שבפרוש בא מפנים, אני מודעת לכך שלא נמצא אדם אמיתי שמדבר אלי.... אני יודעת שאין היגיון בכך אך עובדה היא שהדבר קורה לנו ומאוד מפחיד... נסיתי להעלות השארה מרגיעה שאולי מדובר בפחדים שהודחקו כל כך עמוק עד כי הם פרצו החוצה בכח בתור קול שכזה...לא קול פנימי כמובן ושאין לו כל בסיס וכל הגיון....עד כדי כך שיש "לו" כבר רצון משלו ואין עליו שליטה... אני יודעת שהנושא עליו כתבתי משונה מאוד .... האם מדובר בדבר שפוי...? עכשיו כשהנושא הועלה על פני השטח אני יותר מודעת אליו ואני חוששת מאוד.... האם יש צורך לפחד מה"קול"? היות ופעם לחש לי שאני חולה מאוד לפני כשנה כשעוד לא ידעתי דבר על הבעיה שיש לי ושלא מדובר בסתם הצטננות.... וכך הדבר( אני חולה כבר שנה ובמחלה בשם פיברומיאלגיה הרי...) אני יודעת שבטח בסופו של דבר מדובר באיזושהי היפוכונדריה רק על הצד הנפשי ( לפני חודש הייתי משוכנעת כי אני סובלת מהפרעה דו קוטבית).....עד כה לא הובחן אצלי דבר פרט לדיכאון והיכופוכונדריה... בחשש רב ותודה רבה מראש דנה נ.ב ברור הדבר כי העלה את הנושא גם בפעם הראשונה בפני המטפלת שלי ועצם זה שהעלתי אותו כאן ואם חברתי יקל על העניין....

מאז ומעולם אני סובלת מסחרחורות ובימים האחרונים מורטיגו.... המצב מגיע לידי כך שאיני יכולה לקום מרוב סחרחורת ורק בעזרת כדור מטשטש ואיום אני המקל עלי אני מצליחה לקום... הבעיה היא שמאז התחילו אצלי הסחרחורות הקשות אני מרגישה חרשה יותר מתמיד....האם יש קשר בין השניים? ובכלל כשאני מרגישה לא טוב פיזית, אני מתחילה להרגיש גם רע יותר נפשית..... או שזה רק נדמה?

לדנה יש קשר בין גוף ונפש והדברים אינם נדמים לך וכנראה שקשורים. בקשר לקולות. אכן "קולות" שייכות בעיקר להפרעות נפשיות חמורות עם מצב פסיכוטי. אבל לא כל הקולות הן כאלו, ישנן קולות שנשמעים בזמן של חרדה אצל כל אדם. כך בחושך כאשר החרדה עולה. לעתים כאשר אנחנו נמצאים בחדר הקטן בבית נדמה שהטלפון מצלצל או משהו מצלצל בדלת, או כאשר הולכים ברחוב שומעים פתאום שמשהו קורא לנו. הנקודה המרכזית היא השיפוט וההבנה שאין שם אף אחד למרות ששומעים את הקולות. ביקורת המציאות והשיפוט הנכון הם המבדילים בין מחלת נפש ותופעות של חרדה. כך שמכול אשר כתבת ההתרשמות ששיפוט המציאות תקין ולכן מדובר על קולות הקשורות לחרדה. כמובן שהאבחון ברשת אינו מלא ותוסיפי את כל ההסתייגויות הנחוצות. דר' גיורא הידש

לפני יותר משנה הייתה תקופה של שבועיים שכל מקום שהלכתי חשבתי שעוקבים אחרי עם מצלמות . גם מישהו שריסס עם איזה חומר בתוך הבית שלו וראיתי אותו דרך החלון הייתי בטוחה שהוא מנסה להרעיל אותי. אני מבינה , כמובן , שהוא לא באמת ריסס נגדי אך באותו רגע רצתי מהמקום באימה... היו עוד מספר מקרים דומים. תופעה זו לא חזרה מאז ואני מרגישה שהשבועיים הסיוטיים האלו לא ישובו עוד. אני מעוניינת בבקשה לדעת האם מדובר בחרדה? ואם לא אז במה? ד"ק אל תפנה אותי לייעוץ כי אני לא אלך , אני רק רוצה שם למה שהיה... תודה מראש.

השאלה: 1. "..חשבתי שעוקבים אחרי עם מצלמות" 2. "..הייתי בטוחה שהוא מנסה להרעיל אותי". התשובה: 1. זה לא חרדה ואין קשר לחרדה. 2. מדובר בפרנויה- דלוזיה- פסיכוזה.

אנא. זהירות עם כל ההגדרות האלה!!! אתם לא מכירים את המקרה ולא יודעים במה מדובר. מחשבות פרנואידיות חולפות יכולות להיות קשורות גם למצבי דחק או למצבים דיסוציאטיביים שיכולים להיות תוצאה של טראומות בעבר. זו גם יכולה להיות חוויה של השפעת סמים למשל. רק מומחה יכול לקבוע במה מדובר! נדיה, אם את חושדת שמשהו אינו תקין ואת מוטרדת אנא פני ראשית לאבחנה מקצועית.

שלום דוקטור אני סובל מ-PTSD מזה שנים ואני מקבל תרופות שהם השתנו עם השנים בהתאם למצב הנפשי שלי עברתי טראומה, תקיפה על רקע לאומני ע"י 5 ערבים ומאז נכנסתי לחרדות , ודיכאון, רגשי אשמה, ומחשבות אובדניות ניסיתי להתאבד מספר פעמים, חנקתי את עצמי עם כבל טלפון עד שהסגלתי , שתתי הרבה תרופות פסיכיאטריות, שתתי חומרים רעילים, עמדתי מספר פעמים בכביש להידרס, אני מרגיש רע מצבי רוח שלי משתנים הרבה, לא מרוכז עצבני מאוד, לפעמים די אלים, פרנואיד , תמיד אני חושב שמדברים עלי, מתקשה לעבוד, רואה דמויות של אנשים אלימים שרוצים להכות אותי, רואה עצמים כדמויות מפחידות, מפחד לצאת בשעות הלילה, לא מבלה ושיחת החיים שלי ירדה לחלוטין, תיבון לפעמים יש, לפעמים אוכל יותר מידי ולפעמים לא אוכל בכלל, יש לי התקפי חרדה 1 או 2 לחודש למרות התרופות שאני מקבל, החרדה מתבטאת בצורה כזו: אני קפוא לכמה זמן, מבולבל, לא יודע זמן ומקום, זרמים חזקים בראש, חשמל בכל הגוף , הגוף נזרק לבד כמו מכות חשמל, לא מרגיש את הגוף בכלל, ואז אני פורץ בבכי חזק, נרגע רק ע"י וליום בהזרקה לפה, ואחר כך אני לא זוכר כלום. אושפזתי בביתן 7 פעמיים כ-4 חודשים כל אישפוז ברמב"ם, אני בקבוצות תמיכה , אבל עדיין מרגיש אותו דבר אבל לא באותה תדירות. מקבל תרופות אילו: PERPHENAN 16 MG CLONEX 4MG LUSTRAL 150MG ZODORM 10MG ASIVAL 15 MG ועדיין אני מרגיש לפעמים תופעות של חרדה? למה זה קורה לי? ואיך ניתן למנוע את זה? והאם אני אקח לכל החיים תרופות? כי בלעדיהם אני לא חיי תודה ניסים

לניסים לא כתבת כמה זמן עבר מאז שהותקפת ואתה סובל מהפרעה הפוסט טראומתית אבל אני מניח שכבר זמן רב, כנראה שנים. הפרעה פוסט-טראומתית היא הפרעה קשה כיוון שישנו שבר באישיות ובדברים שאנחנו מאמינים בהם ובטוחים בהם. וכמו ששבר בעצם לא תמיד מצליח להתאחות, כך גם שבר בנשמה שנגרם על ידי אירוע חריג וקשה שבו היתה סכנת חיים ממשית לא תמיד מצליח להאחות ולהסתדר. אתה נמצא בטיפול במקום טוב היכן שמכירים ויודעים לטפל היטב גם בחרדות וגם בהפרעה פוסט טראומתית אבל לצערי אני חייב לציין שוב שזו הפרעה קשה לטיפול וכפי שכתבת למרות התרופות הרבות שאתה מקבל, עדיין ישנו סבל רב לך ואני בטוח שגם למשפחתך. צריך לקוות לטוב, ישנה התקדמות רבה בפסיכיאטריה בשנים האחרונות ואני מקווה שגם בתחום של הטיפול בטראומה והפרעות פוסט-טראומתיות תהיה התקדמות משמעותית. תשמור על עצמך דר' 'גיורא הידש

לדעתי משהו בתרופות שאתה לוקח לא מסתדר לי אתה צריך אולי לראות רופא שיארגן לך את התרופות כי לי זה נראה כמו סלט שלם ולא מוצלח ולא שזה יעזור משמעותי אבל אולי יהיה לך יותר קל אז תנסה ללכת לרופא שממש מבין בPTSD והוא יסדר לך אולי את התרופות כמו שצריך תרגיש טוב ושמור על התקווה אולי פעם ימצאו איזה תרופה יעודית לצרה הזאת מי יודע

אני לגמרי עם משה למעשה באתי לכתוב בדיוק מה שהוא כתב זהו סלט שלא נראה לי בכלל לדעתי עליך להתייעץ עם רופא אחר , וללכת לשינוי תרופתי. לדעתי לא מן הנמנע שחלק מהתופעות שאתה חש בכלל קשורות לכדורים שאתה לוקח, לתגובות ביניהם אוליי, ובכלל לא למקור הבעייה. אל תהסס ותתייעץ עם עוד רופא ואם צריך עם עוד אחד העיקר שיהיו רופאים טובים עם המלצות, כי כל זה ממש ממש לא נראה לי. ככ הרבה תרופות וכך אתה מרגיש,- משהו פה לא בסדר!! משה צודק בהחלט.

שלום , יש לי בעיה שאני מאוננת וחייבת קהל . אני מאוננת מול אנשים ונסחפת אני לא יודעת מאיפה אני מקבלת תעוזה שכזו. ברצוני לדעת מהם הסיבות לתופעה הזאת ואיך קוראים לה . נילי.

לנילי כל חשיפה של מיניות בקהל והגורמת לריגוש נקראת אקסיביציוניזם. מדובר בהפרעה נפשית ולכן גם מגיעה התעוזה וחוסר הפחד. דר' גיורא הידש

כי אנחנו לא מדברים על משהו רפואי אלא על משהו תרבותי. אני חולק עליך לא על הגדרת התאור של מעשיה של נילי כאקסיביציוניזם אלא על הסיווג של אקסיביציוניזם כהפרעה נפשית. בעבר ייחסו הפרעה נפשית להומוסקסואליות ולעוד צורות של הנאה מיניות. כיום זה כבר הורד מרשימת ה DSM. בעבר, "עירום" בקולנוע היה נחשב תועבה ואילו כיום השחקניות הכי מכובדות מתפשטות בסרטים. לא יודע למה נטוריזים (עירום קבוצתי ללא פעילות מינית) יחשב כנורמלי וכאקסיביציוניזם יחשב כהפרעה נפשית. אז בעבר היו מועדונים של אקסיביציוניזם שבהם אנשים מקיימים יחסי מין אחד ליד השני. כיום, אתרי אינטרנט המכובדים המובילים בישראל, מאפשרים לכל אדם לפתוח מצלמה ולהראות את עצמו עם או בלי פנים. התדהמה הייתה מכך, שכל כך הרבה בחרו להראות את עצמם בסיטואציות מיניות וחלק אפילו חשפו פנים. אז העולם מתקדם ובעידן האינטרנט מה שנחשב בעבר כחריג מאד, היום נחשב לחריג קצת. אז הכל עניין של תרבות ופורנוגרפיה, כמו שידוע לכולם היא עניין של גאוגרפיה ותרבות. כל עוד נילי מעל גיל 18, כל עוד טוב לנילי עם זה והיא לא עושה זאת בגן הציבורי לעיני אלו שלא רוצים להיחשף לכך, למי יש זכות להגיד לה שיש פגם בהתנהגות שלה ובכך לטפח אצלה ריגשי אשם על הצורה שבה היא מקבלת עונג מיני ? אני מניח שאם נילי הייתה חייה בעולם שבו העניין מאד מקובל חברתית היא הייתה מרגישה טוב עם עצמה. שוב אנחנו חוזרים לעניין התיוג הפסיכיאטרי והגדת כל מה שהוא אפילו קצת חריג מהמקובל, כהפרעה נפשית.

גועל נפש ! מה הקשר לפורום ???

מיכל! ברור שיש קשר לפורום. התשובה של דר' הידש מסבירה את זה היטב. וחוץ מזה, עצם הפניה לפורום מראה על מצוקה, אז תשקלי את המילים שלך. סיגל

נילי, אשמח אם תכתבי לי ישירות למייל: [email protected] תודה.

אני סובל ככל הנראה מדכאון חורף שצץ כבר בשנה השניה בסביבות נובמבר. בשנה שעברה הקפדתי בנטילת תרופות- SEROXAT וכבר מפברואר הדכאון נעלם. בשיא לקחתי 2 ליום, ירדתי בהדרגה בתיאום עם פסיכיאטר לאחד ליום. הבעיה שהכדור מדכא חשק מיני ויש עלייה של יותר מ-5 ק"ג במשקל. שאלה ראשונה היא האם יש הבדל אם לוקחים למשל שני כדורים פעם ביומיים במקום כדור בכל יום או כשזה ירד כדור כל יומיים במקום שני חצאים כל יום, כי לפעמים בא לי לשתות משקה חריף בערב ואז אני יכול לתכנן. שאלה שניה אם אני מרגיש ממש טוב כבר יותר מחצי שנה, האם עדיין מומלץ להמשיך במינון כלשהו- אפילו חצי כדור ליום מאשר ללחוץ על הפסיכיאטר להפסיק לגמרי כי ממש לא בא לי להיות תלוי בכדורים לאורך זמן או שלגלות סבלנות עד שיעבור החורף הקרוב. אודה לתשובה למייל שלי, שנה טובה, אילן

לאילן לא הייתי ממהר להכליל על דיכאון חורף משני התקפים. דיכאון חורף היא תופעה די נדירה בארצנו שטופת האור. אבל יתכן שאצלך הדיכאון מופיע בחורף ולא בהגדרה של דיכאון חורף הקשור בדרך כלל לאור. אפשר לחשוב על תרופות אשר משפיעות פחות על התפקוד המיני כמו אפקסור או איקסל, או תרופות שכלל אינן משפיעות על המין כמו אדרונקס שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אודה לך אם תסביר לי מה ההבדלים או מה טיב הקשר בין מצב דיסאסוציאטיבי לבין אדם המשתמש במנגנון האינטלקטואליזציה. תודה.

לרונה מדובר בשני מנגנוני הגנה השונים לחלוטין. אינטלקטואליזציה הוא מצב שבו האדם מסביר את התנהגותו באופן כאלו לוגי או עם האינטלקט, זה מנגנון בוגר שכולנו משתמשים בו. מצב דיסוציאטיבי הוא מצב של הכרה שונה, התנתקות, החרדה מציפה כל כך שאין ברירה אלא להתנתק ממקור הכאב והחרדה ולהפוך למשהו אחר או למצב הכרתי שונה. דר' גיורא הידש

אחרי מכעט חודש עם לוסטרל הוסיפה לי הרופאה חצי כדור EDRONAX האם יש לכדור תופעות לוואי? האם הוא משפר את המצב? מצבי קצת השתפר בחודש האחרון אך לדעתה צריך גם כדור זה אנא חוות דעתך הדחופה

למומו מדובר בשתי תרופות אשר פועלות במנגנונים שונים לכן יש הגיון לתת אותן יחדיו ופעולתן מחזקת אחת את השניה. הלוסטרל פועל על הסרוטונין והאדרונקס על הנוראפינפרין. אינפורמציה מלאה על התרופה תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. דר' גיורא הידש

אנדרונקס גורם להזעות מרובות וכן אפשרית פגיעה בכבד. קח בחשבון.

איך אפשר לעלות ביטחון עצמי לנער בן 81 שלא חסר לו כלום גם מבחינה חיצונית גם כלכלית וגם אמא תומכת בכול מה שהוא עובר כלומר דיכאון הוא כבר מטופל בכדורים אים יש באפשרותכם לתת לי כמה טיפים זה יעזור לי הרבה

לאורנה דווקא בגיל הזה, לפני הצבא ולפני הבגרות כדאי מאוד להפנותו לשיחות=פסיכותרפיה. דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת כיצד אני יכולה לפנות לראש הפורום באופן ישיר על מנת לקבל התייעצות מסויימת?

בדיוק כמו שפנית עכשיו, רק לכתוב מה הבעיה.

ד"ר שלום, שאלתי היא לגבי רד בול שיש בו חומרים מעוררים וכו', האם הוא יכול להעלות את הדיכאון? והאם מותר לקחת אותו עם תרופות נוגדי סרוטונין או נוראפינפרין או כמו אלכוהול עדיף שלא?

נדמה לי שהחומרים הממריצים ב"רד בול" הם קפאין וטאורין. שאלה מעניינת.

מנסיוני המר לא בפרוש לא לקחת רד בול עם כדורים אני לא מבינה גדולה בהבט הרפואי אבל הבת שלי לקחה כדור הרגעה עם רד בול והתוצאה הייתה ,,,לא נרחיב את הדיבור

לאייל שאלתך מאוד במקום כיוון שנוטלים מספר חומרים המשפיעים על המוח בו זמנית. עם זאת איני יודע מה המרכיבים של רד בול והכמויות, כיוון שמדובר במשקה הנמכר ללא מרשם אני מניח שהשפעתו שולית, אבל איני מכיר ספרות רפואית בנושא. דר' גיורא הידש

אשתי לוקחת ריספרדיל מיליגרם וחצי בשנה האחרונה היא עלתה חמישה קילו האם הכדור משמין?יוצא לה גם חלב מהחזה זה שגרתי? לאחר כמה זמן מפסיקים לקחת את הכדור או שזה לצמיתות?איך היא יכולה לרזות?

למייקל לא שכיח אבל הרספרידל עלול לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל, ההרזיה כמובן בשיטות מקובלות למרות שהרספרידל מעורר תיאבון. הרספרידל עלול לגרום להפרשת חלב מהחזה כיוון שהוא פועל על הדופמין הקשור להורמון הפרולקטין האחראי על הפרשת החלב. מדובר בתופעת לוואי ידועה, כדאי לעשות בדיקות גופניות לשלול סיבה אחרת. משך לקיחת התרופה תלוי קודם כל באבחנה שבגללה ניתנה התרופה ובהיסטוריה האישית של כל אדם, לכן אין תשובה כללית לשאלתך. דר' גיורא הידש

אולי אורן רוצה להכיר מישהי במצב דומה לשלו....אם במידה ויש לו בעיה כלשהי לכן, פנה לפה ואולי זה דווקא כן המקום.

הייתי רוצה גם להכיר מישהי במצב דומה. אני עם דיכאון ומחשבות אובדניות ונראה לי שיותר קל להתחבר למישהי במצב כמו שלי, אולי באמת רצוי לעשות פה משהו להכרויות

לאור ואייל תנסו לפנות למכאל חמוי שאחראי על הפורומים בדוקטורס. אולי יש לו רעיון כיצד והיכן ליצור רשימה של אנשים המעוניינים בהכרויות. תכתבו לו מסרגל הכלים למעלה "צרו קשר". בהצלחה דר' גיורא הידש

לפני כארבע שנים התחלתי לקחת סרוקסט עקב טראומה שעברתי. עד היום אני בטיפול פסיכיאטרי (סרוקסט ובמקרה הצורך קלונקס) ופסיכולוגי. בחודשים האחרונים עקב הטבה במצב החלטנו להתחיל ולהוריד במינון הסרוקסט עד להפסקה. הבעיה היא שעם כל הורדה אני חווה מדבר חזק של חרדות ודכאון עצום וזה מאד מבהיל. הפעם זה שוב קרה. התחלתי להוריד מחצי כדור לרבע כדור ואני ממש במשבר, כולי דכאון וחרדות וקשה לי לתפקד. אני מאד מבוהלת ושאלתי היא - האם זה יעבור תוך כמה ימים? האם המסקנה שלי שזה כתוצאה מהורדת המינון נכונה? או שמשהו לא בסדר איתי ושאאלץ להעלות שוב בסרוקסט?

אני רוצה לומר שראיתי בערוץ 8 את התכנית "סודות הסרוקסט" עם מישהי שיש לה בדיוק אותה בעיה.

לפרח הגיוני שמדובר בתופעות של ירידה במינון. תנסי לרדת לאט יותר, יום אחד חצי ויום אחד רבע או כל רעיון אחר טוב. אני מקווה שתצליחי לסיים טיפול ולהרגיש בטוב. ישנה שיטה אחרת אולם איני בטוח שהיא נחוצה לך כיוון שאת כבר בסוף הטיפול. עוברים לפרוזק ואז ההפסקה קלה יותר. הסיבה היא שלפרוזק יש "חיים" הרבה יותר ארוכים בגוף, בסביבות שבוע ולכן הירידה בריכוז בדם איטית יותר. דר' גיורא הידש

.

שלום, כן בהחלט, כמו הדפלפט והטגרטול הלמיקטל מתחיל לתפוס מקום כמייצב מצב רוח. דר' גיורא הידש

האם וא אמור לבוא יחד עם טגרטול לדוגמא או בנוסף? ומה תופעת הלווואי דלו?

דר נכבד, בת 31, הריון ראשון , חודש חמישי. לאחרונה החלו התקפי חרדה המתבטאים בקשיי נשימה . יש לי הרגשה של חנק , רעידות, זיעה קרה , אבל הכי נורא זה ההרגשה שאוויר לא נכנס לריאות. האם מישהי בפורום ניתקלה בבעיה דומה? האם ניתן לבלוע כדורים ממשפחת הפרוזק כדי להקל על התופעה? בתודה מראד, ענת

לענת בהחלט ניתן ליטול טיפול תרופתי בזמן ההריון ובמיוחד אחרי השליש הראשון יש בטחון בתרופות. עם זאת בכל זאת לא הייתי ממהר וצריך לבדוק את עוצמת ההתקפים והחרדות ולשקול כל אדם לעצמו. כדאי להגיע לאבחון לפני שרצים לפתרונות. דר' גיורא הידש

אני במצב נפשי ירוד, יש לי ocd במשך תקופה של 10 שנים ומשום מה אני לא מצליחה לצאת מזה איך אוכל לצאת פשוט אני חושבת על העתיד ונהיה לי חושך בעיניים תוכל להגיד לי מה לעשות. ועוד עניין מדוע רופאים פרטיים לוקחים (סליחה על הביטוי) סכומים אסטרונומים?

גלית שלום א.לא ציינת מה הטיפול הניתן כיום. ב. בקשר לסכומים-זה פשוט ניצול ציני של מצב החולים.

לגלית התשובה פשוטה, כדאי להגיע לטיפול ולמרות שמדובר בהפרעה עקשנית אפשר להתגבר עליה. אם את נמצאת בטיפול, כדאי להגיע לייעוץ לאחד הרופאים המומחים בארץ בשטח זה. חוות דעת שניה עשויה לקדם אותך ויש החזר כספי למי שמבוטח בביטוחים המשלימים. דר' גיורא הידש

אני מטופלת שנים נגד חרדות ודיכאון ובזמן האחרון יש לי בלילה הפסקות נשימה שאני מתעוררת מהם בלי אויר ובחרדה היסטרית. לפעמים זה קורה לי גם ביום ומלווה בהתקפת חרדה חזקה אני ממשיכה לתפקד כרגיל אבל זה מאד מפריע לי .הייתי במכון שינה ושם אמרו לי שהכל בסדר. השאלה שלי האם ההפסקות נשימה יכולות לנבוע מהחרדה ומהמתח בלילה? אודה לך מאד אם תענה לי.

דליה את צריכה להירגע. א. לפי תלונותיך את בהחלט סובלת מחרדה. ב. איזה טיפול את מקבלת היום.

לדליה אם הבדיקה במעבדת שינה תקינה אז מדובר על הרגשה של הפסקת נשימה ולא הפסקה ממש, זו תופעה של חרדה ביום ו/או בלילה. דר' גיורא הידש

שלום לכולם! רציתי לדעת מה דעתכם על זוגיות של שני בני הזוג הם עם בעיית חרדה. אין לי כרגע חבר אומנם,אבל שמעתי שיש הרבה זוגות כאלו,ומעניין אותי אם למישהו יש ניסיון בכך? אני חושבת שמצד אחד זה טוב,כי החבר יכול להבין מה עובר עליי ואני עליו, אבל מצד שני זה יכול לגרור את שניהם ..... לא?!

גברים בד"כ לא ממהרים להודות בחולשות שלהם. גם אם יש להם בעיה נפשית הם ינסו להכחיש את הבעיה או להסתיר אותה. מצפים מגבר שיהיה חזק ולא חלש ופחדן. אישה יכולה להיות חלשה וחרדה כי היא צריכה להיות בעיקר יפה ולא בהכרח חזקה. תחשבי מי יגן עליך מהעולם בחוץ אם החבר שלך פוחד מהצל של עצמו? את לא רוצה שיהיה לך מישהו חזק ואמיץ?

????? אני חושבת שאני אחרונת הפמיניסטיות, אבל באמת! 'אשה צריכה להיות בעיקר יפה ולא בהכרח חזקה'? 'מי יגן עלייך מהעולם שבחוץ'? אנחנו צריכות שותף, חבר, מאהב, לא טרזן ! דנה

האם כשבן אדם סובל מדכאון הוא מקבל לפעמים גם כדורים נגד חרדה ?

הרבה מהכדורים ממשפחת ה SSRI עובדים גם על דיכאון וגם על חרדה. לפעמים האדם סובל רק מדיכאון ולפעמים רק מחרדה ולפעמים משנהם ברמות שונות.

נוגדי חרדה (בנזודיאזפינים) מחזקים את ההשפעה של נוגדי דיכאון ולכן יש היגיון לקחת את שניהם גם בחרדה וגם בדיכאון. במיוחד בתחילת הטיפול זה נפוץ כדי להפחית את תופעות הלוואי של פרוזק ודומיו (SSRIS). התרופות החדשות נגד דיכאון לא מרדימות וזו יכולה להיות סיבה נוספת להשתמש גם בנוגדי חרדה אצל אנשים בדיכאון שזקוקים לטיפול הרגעתי או מיישן. אם הדיכאון חמור אז ייתכן שיעדיפו לתת אנטי פסיכוטיים ולא בנזודיאזפינים.

למיכל תודה לדור ודורון ואני מצטרף לדבריהם. בדרך כלל חרדה באה יחד עם דיכאון ולהיפך. עדיין לא ראיתי אדם עם חרדות ושמח, ולא ראיתי דיכאון ללא חרדה מסויימת. כמובן שאצל כל אחד החלק הבולט והדומיננטי שונה. לכן גם התרופות נגד דיכאון יש להן השפעה על חרדות. דר' גיורא הידש

אני אשה לפעמים סובלת מחרדה (לא לעיתים קרובות) וכשזה קורה אני נוטלת תרופת ואבן 1 יש משהו שמפריע לי ורציתי לשאול 1. אם אני שותה קפה נס או קפה הפוך ואני ניתקפת חרדה ואני לוקחת תרופת הרגעה ואבן או כל תרופה אחרת האם התרופה ניספגת ומשפיעה או שהקפה מפריע ? 2. האם יש תרופה שמשפיע מידית על חרדה או אופן לקיחת התרופה כמו מתחת ללשון מזרזת את הספיגה? 3.האם יש תרופות יותר טובות להרגעה שאני אקח בשעת הצורך אינני מעוניינת לקחת תרופות באופן קבוע. תודה מראש על תשובתך

ואבן משפיע רק אחרי 60 דקות. שאר הבנזו משפיעים אחרי 30 דקות. וואליום היחידי שמשפיע אחרי 10 דקות. במציצה מתחת ללשון הכדור נספג יותר מהר. קפה יכול לגרום לחרדה אבל הוא איננו מפריע לספיגה של הכדור.

זה אוליי מידע תיאורטי אבל שגוי ולא מציאותי.

את לא כותבת מה רע לך בוואבן למה כוונתך תרופות יותר טובות להרגעה במה וואבן אינו מספיק טוב עבורך יש מבחר גדול השאלה מה מתאים לך וזאת תדעי רק על ידי ניסיון בכל מקרה הבעייה עם כולם שהם ממכרים, דווקא התרופות הקבועות אינן ממכרות אך אותן אינך רוצה אני אישית העדפתי את הלוריוואן, הקסנקס, או הקלונקס על פני הוואבן.

רונית שלום א. כל משקה שמכיל קופאין מעלה את השפעת התרופה. ב. אני חושב שיש צורך בטיפול ממושך ע"י נוגדי חרדה ממשפחת הפלוקסטין. ג. קחי פסק זמן לחוגים סדנאות יתכן שאת לחוצה מידי

לרונית תודה ל"משיב" ואני מצטרף לדבריו. הייתי רק מוסיף שפעילויות הקשורות להרפיה כמו יוגה ודימיון מודרך עשויים לעזור ולדחות או להפחית את התקפי החרדה. אם את מתפקדת בין ההתקפים ואין סבל רב מדי אין מקום לטיפול תרופתי קבוע ואפשר להעזר מדי פעם בוואבן או תרופה אחרת מאותה הקבוצה, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש אני בן 19 סובל מבעיית הסמקה לא יודע אם זה מהשהו פסיכולוגי אבל שמעתי שזה קשור לחוסר איזון ביוכימי במוח.... האם זה נכון ? ומה ניתן לעשות כדי להרגיש טוב יותר האם יש תרופה.. כי ההסמקה גורמת לי חרדה ולחץ וגם דיכאון בלתי נסבלים.

לדעתי יכול להיות שבכלל החרדה היא זו שגורמת לך להסמקה, ואח"כ זה כשלעצמו מגדיל את החרדה שכבר התחילה והמצב הופך להיות בלתי נשלט עד שתקבל תשובה מקצועית מד"ר הידש, אתה יכול לקרוא כאן על חרדה חברתית. אולי זה קשור ויכול יעזור לך: http://www.geocities.com/harada_hevratit/files/social_anxiety.html

לעדי שלום, פעם קרו למצב שלך אריטרופוביה- פחד מהסמקה, מהמילה היוונית "אריטרו" -אדום.- היום רואים את המצב כסוג של חרדה חברתית. מיכל מ

שלום רב, האם ניתן לקבל המלצה על פסיכולוג לילדה בת 6 שסובלת מחלומות ראים. הילדה מתעוררת כל לילה. היא מפחדת להישאר לבד במיטה. בתודה מראש.

נסי לפנות דרך קופת חולים , יש להם פסיכולוגים לילדים או שיפנו אותך לאן שצריך.

שלום דר'. לא כ"כ הבנתי את תשובתך,בנוגע לפעם אחרונה שכתבתי. אמרת שההקשרים האחרים שאני עושה לא רלוונטים,מה הכוונה? ואמרת שכדאי להגיע לטיפול קבוע,אני מצטערת לא הבנתי. אם תוכל לפרט. תודה.

הי ק. כדאי לחזור לכינוי נטלי אם את משתמשת במחשב של מישהו אחר. אני חושבת שדר' הידש התכוון לכך שכדאי להגיע לטיפול קבוע. בדיוק מה שזה אומר. לא לקחת קלונקס על דעת עצמך, לא להחליט לגבי כמויות ולהוריד לפי העין, אלא להגיע לפסיכיאטר, לספר לו הכל,, לקבל טיפול תרופתי ולהתחיל פסיכותרפיה. זה מה שהוא התכוון.

ואני מצטערת לומר בפעם המיליון, שכמו שהתגברתי בעבר והיה לי טוב-סביר להניח שזה יקרה גם כיום,ועובדה שאני מרגישה הרבה יותר טוב מאשר כשנכנסתי למצב הזה,ומיום ליום משתחררת יותר מהחרדות. גם חבל לדעתי שאוטומטית מסיקים לגבי כל מקרה,שהפיתרון הנחוץ הוא טיפול ותרופות. אני בהחלט לא מפחיתה מחומרת המצב,אבל כל מקרה הוא אינדיווידואלי לדעתי,וכל אדם שונה. ואני תוהה,ומציעה גם לכם לתהות,למה מתקבלות כ"כ בהבנה שאלות וחששות לגבי דרכי טיפול שונות,לגבי תרופות... אך כשאדם מעיד על עצמו שהוא מאמין ומסוגל להתגבר על דברים,על חרדות,בעצמו,זה לא מקובל.והדעה הרווחת היא:תטפל בעצמך,תנסה תרופות, וכו. אין לי שום דבר נגד זה,ועובדה שהרבה אנשים מחלימים לחלוטין,ומרגישים יותר טוב. אך זכותי להיות בגישה שונה-לגבי עצמי,שלא נובעת מאנטי לטיפול,אלא נובעת מהכרות שלי עם עצמי ועם קשיי,ועם מה שעברתי בשנים האחרונות. הטענה הכללית ששמעתי מאז שאני פה כותבת,זה שזה ביזבוז זמן ואנרגיות "להלחם" לבד, {או עם כמות מזערית של קלונקס בלבד},אז דבר ראשון אני רוצה לומר גם לדר' ולכולם,שלפי דעתי אין זה בזבוז זמן,ואם אדם מסוגל,אז הריפויי האמיתי הוא עם עצמך-ועם כמה שפחות "עזרים" חיצוניים. כמובן שיש מצבים שאין ברירה,כמו שאמרתי,כל מקרה לגופו,אך לדעתי אם יש לאדם את הכוחות ליצור לעצמו ברירה-ולדעת שהוא מסוגל-זה מה שהוא צריך לעשות. ולא כדיי "להתחמק" מטיפול בגלל פחד או חששות,אלא כדי להגיע להחלמה אמיתית מהחרדות,ולא ע"י תרופות שמטפלות בהן,אלא ע"י עצמך. נשמע כפנטזייה ואשלייה,אך בתור מישהי שהיתה בחרדות קשות,שחוותה טראומות וסבלה המון,ויצאה מכך בזכות עצמה בלבד,אני אחזור ואומר שזה אפשרי,ואפילו הדבר הנכון ביותר לדעתי. רק,ואך ורק, עם הבנה של מה שקורה,ועם התמודדות אמיתית{שיכולה להיות גם בעזרת אדם נוסף,או לחילופין שיחות עם פסיכיאטר} אפשר לנצח את החרדה. אני יודעת שמה שאני אומרת נשמע מופרך,ואני לא נגד תרופות אבל אני אומרת שאם זה אפשרי-וזה אפשרי,הטיפול האמיתי הוא בצלילות ובהתמודדות חזיתית עם מה שעובר על האדם-ללא כימיקלים. נכון,אני לוקחת קלונקס כיום,וכמו רבים אחרים נעזרת בתרופה. וזה לא דבר רע,אך בסופו של דבר,ההצלחה האמיתית,היא ההצלחה המנטלית,ולא הכימיקלית. ולהצלחה כזו אפשר להגיע,ולמרות שאתם רואים אותי פה בחרדות,בחששות,בקשיים, אני הוכחה חייה לכך שזה אפשרי. היתי שנתיים במצב נפלא,בזכות הבנה ותמיכה בלבד,שבמקרה שלי היתה מצד בעלי{למרות שלא היינו יחד-התמיכה והעזרה שלו ליוו אותי,וקיבלתי ממנו המון תמיכה},ובעיקר בזכות עצמי,וברור שזה תהליך הרבה יותר מורכב ועמוק ממה שאני מתארת,למדתי להתגבר על החרדות,עד למצב "הנכסף" שאותו כולנו רוצים,שזה העלמת החרדות,או יותר נכון,הטיית המאזניים לכיוון השני-כאשר משקל החרדות מצטמצם ומצטמצם לעומת משקל החיים. וכולנו יודעים שכשאנו בחרדות/דיכאון,המשקל שלהם הרבה יותר כבד לנו מכל דבר אחר. מה שאני מנסה לומר בעיקרון, זה שזה בסדר שאנשים נעזרים בתרופות,טיפולים... אך זה גם בסדר אם אנשים מסויימים{כמוני} יודעים שהחרדה זה בולשייט אחד גדול שעובר עלייהם,מחליטים לא להעמיס עצמם בכימיקלים,ולנסות תרופות עד שאולי תמצא התרופה המתאימה...כי הם יודעים מניסיון שהבנה של למה עובר עליהם מה שעובר עליהם,והבנה של איך להתמודד עם זה-היא הדרך לצאת ולהתגבר.אבל -באמת להתגבר. זה שאני כיום במצב יותר חרדתי מאשר בשנתיים שהיה לי טוב והתגברתי-זה לא כרעם ביום בהיר. בדיוק כמו שכל אדם פה שעובר חרדות או דיכאון,גם אם הסיבה היא בגדר שאלה, היא קיימת,וצריך רק להגיע אלייה.{בין עם זה פחד מהחיים,בין עם זה עקב מקרה שקרה, בין אם זה עקב תכונות אופי-חוסר ביטחון-קונפליקטים מהילדות,וכו} או כל דבר אחר, למצבים האלו יש סיבה,כמו לכל דבר אחר בחיים,וכשמבינים את הסיבה{ואני מתכוונת לתהליך יותר עמוק מאשר תירוציים עצמיים כגון:קרה לי ככה וככה,או עברתי איקס וואי דברים.} אלא הבנה והכרות עצמית עמוקה,משם הדרך {לפחות שלי} לפיתרונות. אלו לא אשליות ותקוות,אלא דברים שלמדתי להבין בעזרת בעלי במהלך השנים,שתמיכתו היתה מעבר "להכל יהיה בסדר",אלא באיך לפתור את המצבים הנ"ל. זה יכול להשמע לכם תמוהה,ובלתי אפשרי,אך זו הדרך אותה בחרתי,לפחות כיום,וכל עוד לא אתבדה,או אווכח שאין שום פיתרון מלבד מה שאוטומטית נראה כפיתרון למצבים הללו, אני דובקת בכך. בתהליך שלי,ובמלחמה שלי,שאולי נראה כדבר מיותר וכבזבוז זמן לרוב האנשים פה,גם פניתי לפורם הנ"ל,אולי כדי לקבל מעט חיזוקים שייקלו על התהליך. לא אכחיש שקיבלתי,ובייחד עם זאת גם מענה לשאלות מטרידות,אך אתם לא חושבים שלקבל דרך של אדם,ולעזור לו להאמין בעצמו ובחיזוק הכוח העצמי שלו,זה דבר הרבה יותר בונה מאשר הקיטלוג האוטומטי-לגבי המצב,ולגבי הדרך טיפול בו? כמו שאין שחור ולבן בשום דבר בחיים,גם בנושאי הנפש אין שחור ולבן. ואם מישהו מצליח להרגיש יותר טוב,בדרך אחרת,לדעתי צריך לתמוך בו,ולעודד אותו, ואם הוא מצליח-אז זה טוב מאד. כנראה פשוט שהפורם הוא יותר מקום לשאלות תרופתיות ו/או טיפוליות,והטעות פה היא רק שלי. ומשפטים כגון:"תהיי חזקה,את יכולה להתגבר,וזה לא נורא,ויהיה בסדר"-כבר לא נראים כיום כדרך לעזרה-אלא רק תרופות וטיפולים. אז הצעה אישית שלי לכולם-תתחילו לומר לעצמכם את המילים האלו,ולהפנים אותם,ותתחילו לדבר פחות על טיפולים ויותר על עצמכם. אני מקווה שלא הרגזתי אף אחד,הכוונה היתה להסביר קצת כיוון אחר. אני כבר יודעת שיהיה בסדר, מקווה שגם אתם יודעים.

אני לא יודעת מה הכוונה בלא רלוונטי,אומנם שאלתי מס' דברים בייחד,ולדעתי זה רלוונטי ששאלתי לגביי התעוררות מס' פעמים בלילה,ולגבי הסחת דעת מחרדות ע"י תיפקוד והתמקדות בחיים ולא בחרדות וכו'. אולי מה שלא רלוונטי לדעתך זה שאני מתייחסת לדברים הללו פה,במקום בטיפול אישי. ונכנסת לדברים שאין אפשרות לתת להם מענה דרך האינטרנט. אם זה כך,אפשר לומר ישירות. קארין.

לקארין בשום פנים ואופן לא זו הייתה כוונתי. אני חושב שהאנשים בפורום התרשמו ממידת הסבל שלך והכוחות ובמיוחד מהשנים הרבות שחלפו במאבק עם חרדות ולא בחיים עצמם. הרי גם התגרשת במשך השנים הללו. לכן המחשבה היא שטיפול קבוע ומסודר עשוי לעזור לך מהר יותר ולהחזיר אותך למעגל החיים חזקה יותר. הקשר להקשרים - תשובתי נתנה לשאלה מאוד מסויימת שלך שבה ניסית למצוא סיבות והקשרים בין דברים שאינם קשורים אחד לשני וחבל על בזבוז הכוחות בלנסות להבין דברים שאין להם כל כך הסבר מקווה שכעת הדברים ברורים יותר. דר' גיורא הידש

אולי מישהו שהוא גם רב וגם פסיכיאטר. תודה

שלום רציתי לדעת למה משמשים כדורי קלונקס ובאיזה תופעות הם מטפלים תודה

אנונימית שלום א. קלונקס מיועד כחלק מטיפול נוגד כיפיון וניתן לרוב בשילוב נוגדי דיכאון.

לאנונימית שלום. מציע לך לעשות חיפוש בפורום על קלונקס, תמצאי המון המון מידע. יותר ממה שתרצי לקרוא.

Antiepileptic drug; also used as tranquilizer AND anxiolytic. Has been studied in the treatment of tardive dyskinesia, delirium tremens, restless legs AND manic states. Terminal plasma half-life in healthy subjects 19 up to 30 hours. Studied in treatment of panic disorders. Presents advantages over other BDZ AND has been claimed as a first-line agent for panic disorder. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuroleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. Indication: atomic AND myoclonic seizures atypical absence seizures resistant to ethosuximide AND valproic acid: infantile spasms. WHO Drug Information 11/1: 25, 1997. The addition of clonazepam to fluoxetine during the first weeks of treatment of depression may reduce suffering during early SSRI treatment, partially supress SSRI side effects, increase compliance, AND possibly reduce the suicidal risk. Japanese clinicians reported the positive results obtained with an adjunctive dose of clonazepam (at least 3mg/d) in patients with prolonged depression. Successful for the treatment for all types of the drugs AND alcohol withdrawal symptoms. It is hypothized that this effect is linked with the connection between BDZ receptors AND the other, mainly opiate receptors. Effective AND safe short-term treatment of the panic disorder symptoms.

תחפשי מידע באתר של ביה"ח גהה. יש שם מידע על כדורי קלונקס. [זה מיועד לטיפול בחרדה]

אני משתמש בכדורי קלונקס 2 מיליגרם, כבר 6 שנים. אני מאוד רוצה להפסיק,אבל לא יכול ,מה עושים ??? אני כבר גמור מהכדורים ,מבקש עזרה בבקשה אני לא יכול יותר.

אני משתמש בכדורי קלונקס 2 מיליגרם, כבר 6 שנים. אני מאוד רוצה להפסיק,אבל לא יכול ,מה עושים ??? אני כבר גמור מהכדורים ,מבקש עזרה בבקשה אני לא יכול יותר.

לד"ר הידש הנכבד שלום ראשית מבקשת אני לדעת מה ההבדל בין דיכאון למאניה דיפרסיה ובין חוסר איזון נפשי. את השאלה הזו אני שואלת מאחר וכפי שכתבתי בעבר טופלתי בכדורים סרוקסט, ציפרמיל ופרוזק זאת במשך שלוש וחצי שנים. לצערי הם לא עזרו וכשהרופאה החליטה להגדיל מינון הבנתי שיש לי עסק עם רופאה שלא יודעת איך לטפל בי. מאחר ואין לי כוחות נפשיים להתחיל במסע חיפושים של רופא חדש ולהתאכזב שוב, פניתי אליה אחרי שנתיים ללא כדורים עם תלונות למצבי רוח משתנים, איפולסביות, עצבים וחזרה על משפטים. היא נתנה לי חצי מ"ל רספרידל שעשה לי טוב מבחינה נפשית אולם עם תופעות לואי קשות ובלתי נסבלות. היום אני לא לוקחת שום דבר ומעוניינת לדעת מה ההגדרה הרפואית שלי? האם אני חולת מניה דיפרסיה עם תופעות שציינתי. מאוד קשה לי היום מבחינה נפשית מאחר ואני סובלת ממצבי רוח משתנים יום אני יציבה ורגילה עם תפקוד מלא ויום למחרת או יומיים אחרי אני צוללת למצב רוח דכאוני וקשה וללא כל סיבה סביבתית. האם אני יוכל לחזור לחיים רגיגם ולעבוד?. האם בשימוש של הכדורים יש מקום להגדלת מינון אחת לכמה זמן ועם השנים אני יהפוך להיות כמו שמוליק קראוס עקב התרופות שמשנות את המבנה הכימי במוח ומשבשות לעתיד כל חלקה טובה. הדבר מפחיד אותי מאוד!!!!!!!! אודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי. לדעתע כל מה שהיה לי בעבר שבגללו קיבלתי טיפול לקוי הוא התקף פסיכוטי שכדור נכון היה מרפא אותי. היום אני מרגישה שאני הולכת לעבור ממחלה למחלה ומתרופה לתרופה. אנא ממך עזור לי

למבולבלת שלום. א. אני אמנם לא רופא אך נסיון אישי בוודאי עדיף. ב ההבדל בין דיכאון למניה הוא-דיכאון מאופיין בירידה בתפקודים- מאניה זה עליה חדה במצב הרוח וירידה חדה . ג. את חייבת לחזור לטיפול תרופתי-כי הפסקת תרופות גורמת לחזרה חדה של הסימפטומים. ד. המלצתי תתיעצי עם רופא שני. מניסיוני הפרוזק יעיל מאוד ואני ממליץ בחום.

לאפרת ניסינו כבר לעשות קצת סדר בדברים אבל איני ממהר ואני נזהר מלאבחן באינטרנט ללא בדיקה מלאה, וכדאי שגם את לא תאבחני את עצמך. כפי שנכתב כדאי להגיע להתייעצות-חוות דעת נוספת אצל אחד מהמומחים הטובים בארץ, לפחות פגישה אחת. עם זאת התרופות לא פגעו במוח שלך, ובודאי לא כמו אצל שמוליק קראוס שלפי ידיעתי ואני לא הרופא שלו, הדברים שם מורכבים הרבה יותר והוא נטל הרבה מאוד חומרים "טבעיים" מזיקים ביותר. כך שאפשר להרגע, וכפי שאת מבינה על בשרך צריך להגיע לטיפול מסודר אצל רופא שאת סומכת עליו. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

אני בהלם קרב ממלחמת יום הכיפורים ונימצא בשנה האחרונה בטיפול ביחידה לתגובות קרב של צה"ל עד לקבלת נכות. אשתי נמצאת בחרדה ממה שאני יכול לעשות, אני גם הופעתי בכתבה בעיתון בעילום שם כגבר בן 57 (למציאת הכתבה נא להכנס למעריב ולחפש בארכיון את הנושא: זיכרון קטלני. אשתי לוקחת כדורים כבר שנה אך לא מוכנה ללכת לפסיכיאטר ולצערי לא מטופלת על ידי משרד הביטחון שאחראי על כל משפחתי שסבלה ממני לאורך השנים. איזה טיפול מומלץ לאשתי ושלושת ילדי?

שלום לך, לצערנו הרב, המדינה הזות מומחית בליצר נכים, ולא לדאוג להם ולפשפחתם כמו שצריך. בעבר טיפלתי בנכי צה"ל. ראיתי את הסבל שלהם ואת המלחמות שלהם מול משרד הבטחון בזכויות שלהם. אתה צודק אדם פגוע, פוגע בכל הסובבים אותו, ומי שסובל מזה בעיקר המשפחה, שלא תמיד יש לה את הכלים להתמודד עם אדם חולה. וגם אם המשפחה רוצה לעזור, זה בדרך כלל לא עוזר במצבים קשים. עם זאת האדם עושה חט בשביל כולם וחושב שכולם חוטאים לו. מיכל מ

שלום, אכן לצערי סביר שגם אשתך והילדים נפגעו וגם סובלים ביחד אתך כאשר הם רואים את הסבל שלך. לפי זכרוני הייתה כבר שאלה מאוד דומה בפורום , כמובן שאיני יכול לזכור אם זה היית אתה או אדם אחר עם בעיה מאוד דומה. כדאי להתאמץ ולהמשיך לשכנע אותה להגיע לשיחות עם אדם אשר מכיר את ההפרעה של הלומי קרב ויכול לעזור לה לקבל אותך ולטפל בפצעים שלה. סבלנות ושיכנוע עשויים לעזור. דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, אודה לך האם תוכל להבהיר מה ההבדלים בין לחץ, מתח, חרדה, ואיך אדם יכול לדעת מה מבין השלושה הוא באמת מרגיש.

לדליה הדברים קשורים ודומים אבל בכל זאת ישנם הבדלים. חרדה דומה לתחושה של פחד אבל בדרך כלל לא יודעים את הסיבה או הגורם לחרדה. מתח הוא מצד של דריכות, מתכוננים למשהו חשוב והמתח עולה כמו לפני בחינה חשובה. לחץ הוא בדרך כלל כאשר ישנו עומס רב של מטלות או דברים רבים שמטרידים ולכולם צריך לתת תשובה. פעמים רבות התחושות הללו מופיעות יחדיו כאשר אחד מהמרכיבים בולט יותר. אפשר להרגע.... שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, ברצוני לקבל מידע רב ככל הניתן הנוגע לאובססיה; אובססיה לגוף, לאהבה, להרס עצמי, לא משנה איזה סוג של אובססיה. אני מכינה עבודה אקדמית על הנושא ואינני יודעת באיזה חוקר או פסיכואנליסט להתמקד בנושא, ומהן ההגדרות הפסיכולוגיות לאובססיה. אודה עם תוכלו לעזור לי למצוא חומר בנושא בהקדם. תודה. ענת.

לענת לא כל התרכזות בנושא מסויים הוא אובססיה. תוכלי להתחיל מ"פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" או ה DSM או מאתר של "זרות" ברשת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך מדוע התהליך שם כל כך ארוך מאיזה שעה ועד איזה שעה צריך להמתין כי יש לי 3 ילדים ושאני יהיה מוכנה לתכנן לי ביבי סיטר. איך את הגעת למרפאת חרדה ברמב"ם האם דרך הפנית רופא כי אני בקשתי להגיע לסדנת חרדה והוא וקופת חולים מכבי אישרו את זה . עוד דבר יש לי בעיה עם תרופות נוגדי הדיכאון אז כרגע אני עם מרוניל וקלונקס 1.5 מילגרם ביום. האם הטיפול הפסיכוטרפי מועיל כי זו פעם ראשונה שאני מטפלת אחרי 3 משברים שעברתי בחיי. האם נפגשים גם אם המאושפזים ? אני מקווה שלא כמה זמן את מטופלת שם? האם קיימת שם סדנת חרדה? תודה לך ושבוע טוב נ.ב. האם את עובדת מחוץ לבית?

היי גלית. התהליך ארוך כי ישנם הרבה פגישות ואיבחונים. כשתקבעי תור הם יגידו לך בדיוק מאיזה שעה עד איזה שעה את מוזמנת. אניקראתי על המרפאה להפרעות חרדה דרך האינטרנט , ובקשתי הניה מרופא המשפחה שלי . הכרחי להגיע עם הפניה. לגבי תרופות אני ממש לא יודעת להגיד לך ... אני אם סרוסקט. אני לא עובדת כרגע. הטיפול הוא פרטני או בסדנה לפי מסקנות ההבחנה לגביך. אפשר גם שנהם. אני רק בתחילת הדרך ... עדייו אין לי שיפור ניכר ומוכח ע"י הטיפול הפסיכוטרפי. אבל אני אופטימית , (שזה כבר שיפור מהמצב בו הגעתי). העובדה שאני לא לבד ויש לי למי לפנות ויש תמיכה ואנשים עם ניסיון עוזרת רבות. גם אני לצערי עברתי מספר משברים לא קלים בחיי , ואני באמת מאמינה שהטיפול יעזור. ושוב... שיהיה בהצלחה ותעדכני. המטופלת ברמבם.

שבוע טוב. שלחתי לך מייל תודה ובקשה אתמול והיום ולא ענית. האם קיבלת? עדילי

היי. קיבלתי. מבטיחה לענות ממש בקרוב... בינתיים אני מקווה שיהיה שבוע יותר קל.... דנה

שלום לרופא , עברתי בדיקות רפואיות במסגרת עבודתי כפקיד במשרד ממשלתי . אצל רופא תעסוקתי הצהרתי על הטיפול התרופתי . הבדיקות נשלחות למישרד הבריאות ומשם מנותבות לעבודה . האם משרד הבריאות יתעלם מהמידע על התרוםות ( ליתיום ) ? ,או שיתייחס לכשירותי הכללית לעבוד ? . לפני מספר שנים עברתי בדיקות כשרות נהיגה במכון הבריאותי של משרד התחבורה , השייך למישרד הבריאות - האם המידע הנ"ל עשוי גם לעבור לידיעת הממונים בעבודה ? תודה רבה ,

לניו המידע מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינו מועבר ליחידות אחרות אלא אם אתה מבקש זאת וחותם על טופס של ויתור על סודיות רפואית. אני חושב שיתיחסו לתרופות ובעיקר לסיבה שאתה נוטל ליטיום ויראו את החשיבות של הבעיה הרפואית לתפקיד שאתה מועמד אליו. בהצלחה שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש וחברי הפורום שלום לא מזמן התחלתי לקחת רספרידל 4 מ"ג עקב מצב פסיכוטי. רציתי לדעת האם התרופה גורמת לירידה או הפרעה בתפקוד המיני. שמעתי כי היא גורמת לעלייה ברמת הפרולקטין בדם, האם יש קשר לכך להפרעה במיניות? ואם התרופה אכן פוגעת במיניות, מה ניתן לעשות בנדון? בתודה, ושבוע טוב!

שני דברים: 1) החומר העיקרי במוח שגורם לנו הנאה- כולל הנאה ממין- הוא דופאמין. ריספרידל חוסם את הדופאמין ולכן אנשים שמטופלים באנטי פסיכוטיים-חוסמי דופאמין תמיד יהיו להם בעיות במיניות שכוללות- הפרעה בעוררות, הפרעה בזיקפה והפרעה בחשק המיני. 2) עליה בפרולקטין הוא הגורם השני, בהחלט משמעותי אבל פחות משמעותי מהגורם הראשון. אפשר למצוא לך תרופה אנטי פסיכוטית שלא מעלה את הפרולקטין אבל עדיין תשאר הבעיה שכתבתי לך בסעיף 1 שכן דופאמין גבוה הוא הגורם לפסיכוזה. אין פתרון גורף. יש להתיעץ עם הרופא לגבי נחיצות הטיפול, הורדת מינון, הוספה של תרופה נוספת, החלפת תרופה וכו' האפשרויות רבות ומגוונות אך שוב- אי אפשר לאכול את העוגה וגם שתשאר שלמה.

למשתפרת ולדור הרספרידל עלול לפגוע בתפקוד המיני כפי שדור כתב. עם זאת הוא בודאי שאינו פוגע בתפקוד אצל כל אחד, למעשה הפגיעה מועטה באופן יחסי - סטטיסטית ובטח פחותה מאשר במספר תרופות הנוגדות דיכאון והן פוגעות מאוד. לדור-זהירות, ישנו אדם מאחורי כל שאלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בנסיבות אלה חייבים להחליף את התרופה. ואולי עדיף לנסות טיפול בתרופה מקבוצה אחרת. שבוע טוב

ישנן תרופות אנטי פסיכוטיות שההשפעה שלהן על הדופאמין פחות אגרסיבית ולכן הם פחות פוגעות במיניות. הכוונה לסרוקוואל, גאודון, זיפרקסה ולפונקס. למרות זאת אינני ממליץ לך להחליף תרופה כי בשלב יציאה מהפסיכוזה הבריאות הנפשית שלך יותר חשובה מההנאה המינית. קיימת אפשרות להשתמש באגוניסטים לדופאמין (תרופות שמנטרלות את השפעת הריספרידל) אבל הם יכולים לגרום להתפרצות הפסיכוזה מחדש וחבל. אם את רוצה ייעוץ מקצועי ישנם פסיכיאטרים שמתמצאים היטב בנושא של תרופות פסיכיאטריות ובעיות במיניות כמו פרופ' צבי זמישלני. לפי תשובתיו השטחיות של ד"ר הידש לא נראה שהוא בקי בתחום.

בן כמה אתה?

תראי, לא נראה לי שדר' הידש יענה, אבל את בטח מבינה שמאחורי השאלה האישית הזו מסתתר יותר מסתם סקרנות. מה שמעניין הוא לדעת למה את שואלת? למה זה משנה בן כמה הוא , או לראות איך שהוא נראה כמו שמבקשים פה? עדילי

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/400/xFT/292772/xFP/292968

לד"ר הידש אדם שסובל מהפרעת אישיות חמורה ולא מסוגל לעבוד יכול לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי? למרות שזה לא מחלת נפש?

לשואל בהחלט כן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לפני התחלת בירור פסיכולוגי לגבי מצב שיש לי כבר שנים רבות. לחץ נפשי גורם לי לירידות ריכוז, הבנה, תפקוד זיכרון ושאר רעות, בעקיפין, כמו מצב רוח דכאוני. אוכל בדרך מחזיר אותי לכשירות למשך זמן של עד 3 שעות.[ זו הפעם השנייה שאני כותב בפורום זה, למקרה שזה מזכיר לך משהו - כרגע אני בודק בשני כיוונים: אנדורקינולגיה ופסיכולוגיה.]. בלחץ נפשי אני מתכוון גם ללחץ סביבתי (עבודה, וכד') ולחץ פתאומי (ביצוע משהו מסוכן שאני לא בקיא בביצועו למשל). הסימפטומים שאני מקבל מלחיצים אותי בעצמם (כי זה מלחיץ כשלא מצליחים להתמודד עם משהו) ולכן זהו מעין כדור שלג. ברצוני לדעת תשובות לשאלות הבאות: 1. האם טיפול פסיכולוגי בלבד, לדעתך, יכול לרפא אותי? 2. האם טיפול תרופתי, לדעתך, יכול לרפא אותי? 3. איפה אני יכול למצוא פרטים באינטרנט על המחלה הזו? אני מניח שאני לא היחידי שיש לו בעיה כזו, למרות שפעם חשבתי (פעם גם חשבתי שיש לי בעיה שאני צריך לאכול הרבה בסך הכל...) 4. האם בעיות הזכרון שיש לי, ואני מניח שהן תולדה של הבעיה הנ"ל, הם בלתי הפיכות? תודה רבה מראש, זהר

היי, לדעתי כדאי שתתייעץ עם פסיכיאטר. אינני רופאה, אך השילוב הטוב בד"כ הוא טיפול תרופתי+פסיכותרפיה. רק בריאות, אור

לזהר הדברים שאתה מתאר אינם אבחנה אלא סימפטומים ויתכן שישנה אבחנה ברורה יותר. בדרך כלל טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור מאוד וגם טיפולים תרופתיים. אבל קודם כל צריך להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול אתו את אפשרויות הטיפול השונות. כדי למצוא חומר באינטרנט אני מניח שיש צורך באבחנה יותר מדוייקת. כאשר הפרעות בזיכרון ובריכוז נובעות ממצב נפשי (וזה דבר שכיח), הן הפיכות לגמרי. לזהר שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לפרסם באתר את מספר הטלפון שלי על מנת להכיר אנשים חדשים ומישהי לקשר רציני דוקטור?

שלום לכותב , אני לא מבין את השאלה . האם זוהי שאלה רפואית בכלל ? . מדוע לא לפנות לאתר הכרויות למשל ?? . ככלל כל אחד יכול לרשום פרטיו האישיים כולל טלפון . אבל לעיתים לא רצוי לפרסם פרטים אישיים באינטרנט ! כך שזה באחריותך האישית , ושוב השאלה אינה רפואית , אלא חברתית . בהצלחה !

למה דווקא פה?

בשביל זה קיימים צ'טים. פה זה פורום- לא אתר הכרויות.

שלום ד"ר הידש היקר מה שלומך? פתתי דוקטור את בעיית השינה בכך שפשו העברתי את זמן התרופה פאקסט 40 מ"ג לשעה 12:00 בצהריים במקום בבוקר עדיין יש לי כאבי ראש חזקים ביותר שאקמול לא משפיע עליהם כאבים ברכות ולחץ ברכות שכאילו מישהו דורך עליהם כבר עברו 4 ימים בהם אני לוקח אקמול בבוקר ובערב ולא משפיע וכמו כן מבחינת הדיכאון קשה לי לשמור על תחושה טובה לאורך כל היום יש רגעים של דאון. כפי שאתה זוכר דוקטור אני עובד בשתי עבודות כדי לתמוך בהוריי ופניתי לרופא לי והוא אמר רק תמשיך ונראה בלי שום הסבר מה לעשות למה הדיכאון ממשך וכאבי הראש האלה? אני לא רוצה להחליף תרופה שעד שהגעתי למצב די בסדר אני לא רוצה להדרר דוקטור יקר מה לעשות? בתודה אורן

לאורן ישנן שלוש אפשרויות. להחליף תרופה, אבל כפי שכתבת יש בכך סיכון שהתרופה השניה תהיה פחות יעילה. להשאר עם הסרוקסט וכאבי הראש בתקווה שעם הזמן הן יעברו ולמצוא תרופה אחרת שתקל על כאבי הראש, כמו אופטלין או וויוקס או משהו דומה. אפשרות שלישית היא לנסות ולרדת במינון של הסרוקסט לכדור אחד בתקווה שכאבי הראש יפחתו וההרגשה הטובה תישאר. לצערי אף אפשרות אינה אופטימלית אבל צריך להחליט מה לעשות, או פשוט להחליט לחכות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר. הידש, שלום! קודם כל רציתי להגיד לך תודה על הדרך היפה והמקצועית שבה אתה מנהל פורום זה. באמת כל הכבוד ותודה על ההתייחסות והתשובות הכנות. השאלה שלי היא: האם נכון להגיד שאדם שמתעסק ב"פציעה עצמית", הוא בהכרח בעל הפרעת אישיות גבולית.. ואם כן, האם הטיפול התרופתי מומלץ (בנוסף לפסיכותרפיה) או הכרחי? תודה מראש ושבת שלום!

הנושא מאד מורכב ועדין ביותר. יש שרואים בפציעה עצמית אבחנה נפרדת, ולפעמים היא חלק מכל מיני אבחנות אחרות "לפי הספר". ברוב המקרים היא מקור לכאב נפשי עצום ובלתי נסבל. קראי כאן: http://www.sahar.org.il/self_injury7.asp מידע כללי ומקיף על פציעה עצמית: http://www.sahar.org.il/self_injury.asp

http://www.voices.co.il/SI

ד''ר הידש שלום יש לי חולה בן 83, ברקע לא מחלות כרוניות משמעותיות, צלול . לפני חודש נפל בבית ושבר כתף ונחבל קלות בראש. עקב ירידה במצבו לאחר הארוע היה שבועיים בבית אבות והוחזר לביתו. מאז שהוא בבית (כבר שבועיים) חל שיפור ניכר במצבו הפיזי אך הופיעה בעיה חדשה: כל לילה הוא לא ישן כל הלילה , מתהלך בדירה לא הפסקה, מדבר עם מישהו, ממש אי שקט פסיכומוטורי על גבול אגיטציה. ביום הוא לא זוכר את זה וישן המון שעות במהלך היום. עשיתי לו CT מוח לשלילת subdural hematoma - תקין. סיבות אחרות לדליריום נשללו , גם המעבדה הרלוונטית תקינה למעט אנמיה סביב 10 עם אינדקסים שנראים כמו MDS -בהמשך ישקל מח עצם. אך לא נראה לי זאת הסיבה למצבו (רק בלילה..?) . נסיונות טיפוליים שלי נכשלו - קיבל לפני שינה :הלידול עד 5מג, פנרגן עד 50 מג, אסיבל עד 10 מג , בנפרד או בשילובים שונים ללא שום ! השפעה . אודה עם תמליץ מה אפשקר לעשות

לרופא המשפחה- אני לא מבין מדוע במקום להתייעץ בפורום, אינך שולח את המטופל שלך לפסיכוגריאטר או לנוירולוג. תפקיד רופא המשפחה הוא לדעת להפנות ולנתב ולא לקחת על עצמו דברים שאינו בקיא בהם. שבוע טוב.

תתפלא , תפקיד רופא המשפחה הוא לטפל ולא לנתב (למעט מקרים ממש מסובכים או לטפל לאחר התיעצות) , בשביל לנתב אתה לא צריך להיות רופא , מספיק להיות סתם ''לא מבין''.

נוטלת כבר שלושה וחצי שבועת לוסטרל לאחרונה 3 כדורים ביום בימים האחרונים יש לי מין לחץ בראש התופעות של החרדה עדיין קיימות אולי במינון נמוך יותר והביעה הכי קשה אין לי תיאבון ומכריחה עצמי לאכול ולא כ כך מצליחה כולם מכניסים אותי ללחץ על כך שרזיתי וזה עושה לי עוד יותר רע מתי תופעות אלו לערכתך יפסקו?

למומו הירידה בתיאבון תפסק תוך כמה ימים ותוכלי לחזור ולאכול כרגיל. לעתים כאבי הראש חולפים די מהר ולעתים הם נמשכים יותר זמן, דווקא על כאבי הראש קשה לתת תשובה מוגדרת. אבל התיאבון יסתדר מהר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת לוסטרל כבר כשנתיים. סבלתי מכאבי ראש ומחוסר תיאבון (זמני..לצערי :-) ) ומתחושת יובש בפה. כל תופעות הלוואי האלה נעלמו לחלוטין בתוך כששה שבועות. קחי אקמול,נוחי הרבה ואל תפחדי. זוהי תרופה טובה ונוחה. רק טוב לך.

אימי החלה לקחת לוסטרל, לאחר כשבועיים החלה לקחת את הכדור השלישי והחלה לחוש בעצירת שתן. אימי הפסיקה ליטול את הלוסטל. מעבר לכך סובלת ממחלה הנקראת דיאבטוס איסיפידוס הקשורה למתן שתן אך הפוך, כל הזמן צריכה שתן. האם יכולה להיות ללוסטל כזו השפעת לוואי? אימי במצב נפשי נורא בעיקר בעקבות תאונת דרכים שנפגעה. מה לעשות בנוגע ללוסטל

שבת שלום דר'. אני יודע שאתה עסוק ועונה כל יום לפורום והרבה תודה על זה. אבל לפעמים יש המשכים לשאלות ודיונים שמתפתחים בעיקבות התשובות שלך, אני אני אשמח אם תוכל להגיב גם להם. וגם פעם, היית עונה על השאלות לפי הסדר, והיום את המתחיל באמצע ומפספס שאלות מאוד חשובות, ולא תמיד חוזר אליהם. תודה

למשתתף בוקר טוב, לדעתי הבעייה היא באופן הבנייה של הפורום. קשה מאד לעקוב ולפעמים זה קורה שמתפספסים דברים (גם אם עובדים בפורמט הישן נעלם הסימן "חדש" כאשר מאתחלים את המחשב) אבל בדרך כלל אנשים לא מתביישים וחוזרים ושואלים ומתעקשים או מפנים את תשומת ליבו של ד"ר הידש לשאלות ששאלו ולא נענו והוא תמיד עונה ומתייחס. לדעתי בצורת הפורום הנוכחית כדאי לפתוח שירשורים חדשים עם הפנייה, קישורים או אפילו ציטוט של נושאים קודמים אליהם מתייחסת ההודעה וככה יש סיכוי גדול יותר שישימו לב אליהם באופן ברור יותר.

את צודקת. אבל פעם הדר' היה מתחיל לענות לממעלה למטה, ואז היה יותר פשוט. עכשיו הוא עונה ומפסיק וחוזר לאמצע ולמעלה ולמטה...

אמי מטופלת מזה תקופה ארוכה בולפורל במינון של 800 מ"ג ליום. בחודש שעבר, בית המרקחת החליף התרופה בדלפט, ובמהלך חודש טופלה בדלפט, עלי לציין שהשינוי היה מידי ולא בהדרגה. לכשעליתי על השינוי חזרנו לטיפול בולפורל. במהלך החודש שטופלה בדפלפט חלה ירידה במצב רוחה - האם השינוי יחול להביא לשינוי ?

לשושנה דפלפט וואלפורט הן אותה התרופה. רק בתי חרושת ושמות שונים. לעתים אנשים מדווחים על הבדלים בין התרופות מבתי החרושת השונים אבל אין על כך שום מידע מבוסס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, שמי רוית ואני מעוניינת לעזור לאחותי. אחותי בת ה-32 היא טיפוס דיכאוני חסר מוטיבציה ושום דבר לאורך חייה לא הלך לה בקלות. אני מחפשת מומחה לחוסר מוטיבציה שידע לעזור לה. אני רוצה לציין שהיא הייתה כבר ב-3 פסיכולוגים בחייה אבל הם לא היו ספציפיים לתחום ואף אחד מהם לא ידע לאתר את הבעיה ולעזור לה. אודה לכם על שיתוף הפעולה.

לרוית אולי כדאי לפנות לפסיכיאטר כיוון שיתכן שמדובר על דיכאון, או קווי אישיות מופנמים? כדאי שתצייני את אזור מגוריכן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אנחנו גרות באזור המרכז-שפלה. תודה מראש על העזרה.

ד"ר הידש שבת שלום רציתי לספר לך שהרופא שלי ואני וקופת חולים אישרה שאגיע לטיפול ברמב"ם במרפאת חרדה. רציתי לדעת מה אתה אומר על זה כי יש פה חברה שאומרים משם לטירה מה הקשר? אני יקבל שם סדנת חרדה וטיפול פסיכוטרפיסטי כולל פסיכאטר . אני זקוקה לעידוד כי אני לא יודעת לאן בדיוק אני מגיעה ומקווה להצליח שם עד היום לא קיבלתי טיפול התנהגותי שיעזור לי ויכוון אותי. אז אתה חושב שיהיה לי טוב שם ואצליח להתמודד עם החרדות והתרופות שעד היום לא הגעתי לתרופה הנכונה. לפי מה שתמיד כתבתי לך אני מתפקדת בבית יוצאת החוצה מטיילת ועושה הכל אני לא סגורה בבית להיפך אני מנסה לנצח את החרדות. אז לטירה אני לא יגיע רק לרמבם לתמיכה ועזרה תודה על הייעוץ שלך המסירות והתמיכה גלית

לגלית ברמב"ם יש מרפאה פסיכיאטרית טובה וחלקה מתמחה בהפרעות חרדה. אני מקווה שתצליחי שם. אין שום קשר לטירה ואין מה לדאוג מנושא זה. בהצלחה שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם... מישהו יכול לספר לי על כדור הסרוקסל? מתי מומלץ ליטול אותו.. ומה ההשפעות שלו? איזה סוג של אנשים לוקחים אותו ובאיזה מקרים? תודה מראש לכוווולם..... :)

לדור האם אתה מוכן לכתוב את שם התרופה בלועזית כדי למנוע טעויות? תודה דר' גיורא הידש

וזה סתם ייצור בילבול.

שלום רב לך, הנני סטודנטית לקרימינולוגיה ואשמח אם תוכל להשיב לי על 2 שאלות בנושא עבירות מין או לחלופין להפנות אותי למאמר/ים העוסקים בנושא: 1) האם פרפיליות נחשבות לתופעות פתולוגיות או שמא לסטיות מיניות? 2) האם ישנו הבדל בין הפדופיל לאנס מבחינה נפשית? ואם כן מהו? תודה רבה מראש והמשך יום טוב.

1)לא יודעת למה את מתכוונת ב"פתולוגיה" (לא מה משמעות אלא למה את מתכוונת) אבל פרפיליה היא פרברסיה בהגדרתה 2) לא יודעת למרות שלא ברור מי גרוע יותר...

איזו שאלה עמוסה! הי שיר. באפן עקרוני התשובות לשתי השאלות שלך - כן. באופן מעשי, אפשר לפרט על כך בערך 20 עמודים ולא להגיע לתשובה חד משמעית. אתחיל בגדול, ואם תרצי פרטים אוסיף. פנטזיות ודמיונות 'סוטים' למיניהם נחשבים כנורמה אצת חלק גדול מהאוכלוסיה, אבל ישנן מס' תופעות שבשל הקיצוניות והאינטנסיביות שלהן נחשבות כפתולוגיות. העיקרון המבחין הוא- אך ורק מקרים שבהם מנגנון הסיפוק החשוב ביותר וההתנהגות בפועל להשגת אורגזמה סוטים מהנורמה. מבחינת השאלה השנייה- ישנם הבדלים רבים בין פדופיל לאנס. בעצם, רב המבדיל על המשותף. המרכיב המשותף הגדול ביותר הוא התוקפנות. אבל אני מניחה שדר' הידש יוכל להתייחס למאפיין האישיות אצל האנס. במקרי הפדופיליה הטיפול קשה הרבה יותר ואני לא בקיאה בו. בכל מקרה, 'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה' - חנן מוניץ היה הספר הכי שימושי בתזה שלי. לעניין השאלה שלך - עמ' 309-329 דנה

לשיר תודה לשירה ודנה, ממש איני מומחה בנושא. דר' גיורא הידש

"העיקרון המבחין הוא- אך ורק מקרים שבהם מנגנון הסיפוק החשוב ביותר וההתנהגות בפועל להשגת אורגזמה סוטים מהנורמה". גם הומוסקסואליות עונה לקריטריון הזה שכתבת. האם הומוסקסואליות צריכה להיות הפרעה פראפילית? למה לא?