פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
04/09/2004 | 01:17 | מאת: שרית

ד"ר הידש שלום. אני בהריון בשבוע 16 ומזה כשבועיים סובלת מקשיי שינה, חרדות ומחשבות שמעירות אותי מהשינה כל שעה בערך מרגע שהלכתי לישון. לעיתים רק לפנות בוקר או בבוקר אני נרדמת לשינה עמוקה . הגעתי למצב שאני מפחדת ממש מהלילות. האם יש כדורים כלשהם שמתאימים במצבי. אנא ציין שמות תרופות ואתייעץ עם רופא הנשים שלי לפני נטילתם. תודה רבה.

04/09/2004 | 09:26 | מאת:

לשרית בניגוד לכל אלו שיאמרו לך שכדאי לחכות ואולי ההפרעות יחלפו מעצמן, דעתי היא שעדיף לטפל מוקדם כדי שלא תתקבע תבנית והרגל של הפרעות בשינה. כאשר המיטה מפחידה והופכת לאוייב יש סיכון שהתבנית של הפחד תתקבע. אפשר "לשבור" את התבנית על ידי שינוי מקום המיטה או חדר השינה, או להשתמש מספר לילות בתרופות להשרית שינה. התרופות האפשריות הן ממשפחת תרופות הבנזודיאזפינים. את יכולה להתייעץ עם רופא הנשים אבל אפשר גם להתקשר למרכז לטרטולוגיה בהדסה שהם המעודכנים ביותר. אני מתכוון לתרופות כמו וואבן, לוריוון, בונדורמין. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/09/2004 | 00:35 | מאת: שואלת

היא מחלת נפש??? פסכאטר ופסי' קבעו שיש לי . זה אומר שיש לי הפרעה נפשית???

04/09/2004 | 03:13 | מאת: ע.

הפרעה היא הפרעה ומחלה היא מחלה.

04/09/2004 | 09:11 | מאת: כתום

שלום לשואלת כל בעייה נפשית ובינהן גם דיכאון, חרדה או הפרעות אישיות עשוייה להיקרא מחלה של הנפש, כי מדובר כאן בנפש שאינה בריאה, או נפש שיש לה איזו בעייה והיא דורשת טיפול. אבל ב"לשון העם" נוהגים להבחין בין מה שקוראים "מחלת נפש" שבה לחולה יש שיפוט לא נכון של המציאות, לבין ההפרעות האחרות בהן האדם מבחין באופן חד בין מציאות לדימיון, אבל הנפש שלו זקוקה לטיפול. בכל מקרה, צריך מאד להיזהר עם הכינויים הסטיגמטיים אלה

04/09/2004 | 09:27 | מאת:

לשואלת תודה למשיבים ואני מסכים עם דעתם. בהפרעת אישיות הכוונה לדפוסי התנהגות וחשיבה אשר שונים מהרגיל באופן הפוגע בתפקוד התקין. אולם אין זו מחלת נפש במובן העממי או החוקי של הדברים. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/09/2004 | 23:52 | מאת: שימי

שלום ד"ר, דיהרתי פה כבר בפורום וציינתי שאני בן 22 לא מעשן ומתאמן בחדר כושר בעיקר אנאירובי. ציינתי גם שאני גם בעל חרדה, רציתי לציין רק שאני כבר לא ממש חושב על החרדה אבל תמיד שאני מתאמן משקולות ברגע סיום הסט אני מרגיש מן הרגשה מלחיצה כזו, של כמו סחרחורת וחולשה כאילו נופלים ואין אפילו אפשרות לדבר, אז אתמול לאחר סט בהרגשה הזו ניסיתי לקחת נשימה עמוקה ולהרגע אבל לא הצלחתי הגוף לא נתן לי, זה היה מוזר וזה עד עכשיו לפעמים, שאני רוצה לקחת נשימה עמוקה הגוף לא נותן לקחת אותה עד הסוף הרגשה מוזרה כזו. האם אתה יכול לייעץ אולי אתה מכיר?

04/09/2004 | 00:06 | מאת: כריש

אני מכיר מנסיון אישי את הקושי לקחת נשימה עמוקה ! אתה מנסה לקחת אויר אבל מרגיש שזה לא זה, כאילו לא נקלט אצלך מספיק אויר בראות. זה סימפטום של מתח , ויתכן שמקורו בדיכאון. מציע לך להפסיק מישקולות מייד , כי זה מחמיר את המתח והחרדה, ולפנות לייעוץ מקצועי בהקדם.

04/09/2004 | 02:09 | מאת: שימי

אהלך כריש, תגיד איפה קראת את זה שמשקולות מחמיר מתח וחרדה? אני רוצה לקרוא על זה כי מלא אנשים מתאמנים והם מאושרים בחיים ממש!!! האמת שבכל פעם שאני עושה סט במשקולות אני מרגיש ממש הרגשה לא נעימה ומלחיצה ממש כאילו הולכים למות ואז זה נרגע וכך הלאה... ואני לא יודע אם מקורן מהחרדות

04/09/2004 | 02:40 | מאת: שירה 59

לא יודעת בעניין הגברת חרדה, אבל מה יכול לשפר את מצבך הוא שיחרור הגון של אנדורפינים שקורה בזמן פעילות אירובית דווקא... אחת ארוכה כזו. אני כבר רצה 12 קילומטר עכשו וזה סיפוק גדול, משפר מצב רוח.

04/09/2004 | 09:30 | מאת:

לשימי אני מודה ומצטרף לדברי המשיבים. דברנו בעבר שאימון אנאירובי מגביר את רמת חומצת החלב בשרירים ובמערכת הדם. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/09/2004 | 13:24 | מאת: לשירה

את רצה 12 ק"מ כל יום? כל הכבוד ורק תשמרי על הברכיים ותרגישי טוב

03/09/2004 | 23:24 | מאת: נויה

שלום דר' הידש ומשתתפים בפורום אני מתגוררת בלונדון בשנתיים האחרונות ולומדת כלכלה. בזמן האחרון אני מרגישה, בגלל סיבות רבות צורך לפנות לטיפול. לא ברור לי כרגע אם טיפול תרופתי או פסיכותרפי, אך מאוד ייתכן ששניהם. בעבר הייתה אפיזודה קצרה של דיכאון מלווה בחרדה שטופל בסרוקסט במשך שנה בהצלחה מרובה. לאחרונה ישנה התגברות והישנות של המחשבות האובססיביות בעיקר על פגיעה עצמית/ באחרים, כמובן מחשבות ולא חלילה רצון/ מעשה. רציתי לדעת כיצד מתנהל טיפול ברשת. כיצד יכול רופא להתאים תרופות בצורה זו, או כצד באופן כללי מתנהלות ה'שיחות'. האם זה בכלל אפשרי להכיר אדם ולעבור תהליך התערבות כל כך רציני בעזרת אמצעי כל כך רק כמו המחשב? ומבחינה טכנית, כיצד יכול המטפל לעזור במקרה חרום מסויים? או כיצד יכול לרשום מרשמי תרופות ולהעבירם לפציינט? הבנתי שדר' הידש עוסק בכך מתוך קריאת המאמר שמופיע בפורום, ולכן אשמח לקבל פרטים. כמובן שהאוניברסיטה כאן מציעה טיפול כמעט בחינם, אבל השפה והמנטליות כל כך שונים שזה לא בא בחשבון. תודה רבה ושבת שלום. נויה

04/09/2004 | 03:45 | מאת: אמא רחוקה

www.Icallisrael.com פה תמצאי תשובות לשאלות שלך וגם תוכלי לקבל יותר פרטים

04/09/2004 | 09:32 | מאת:

לנויה לטיפול ברשת יתרונות וחסרונות, אחת הסיבות להקמת האתר היא בדיוק אנשים כמוך שזקוקים לטיפול ושפת האם היא קריטית בטיפול נפשי, לאבחון וטיפול תרופתי אפשר להתייעץ עם פסיכיאטר מקומי ואין חשיבות רבה כל כך לשפה, פסיכותרפיה זו שאלה אחרת. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/09/2004 | 22:50 | מאת: הצד האפל של הירח

דוקטור שלום אני בתחילת שנות ה30 לחיי, ומזה כמה שנים אני נמצא במצב רוח גרוע שאינו חולף,תוך כדי "נפילות" לתוך ממש חוסר יכולת לתפקד ,כאשר הטריגר יכול להיות דברים שרוב בני האדם יראו בפרופורציות אחרות. אין לי ספק שאני סובל מדיכאון, והמצב מחמיר בחודשים האחרונים, כיוון שהתחילו מחשבות אובדניות. מעולם לא הייתי אצל פסיכולוג ואני חושש שבמצב הקיים טיפול פסיכולוגי לא יהיה יעיל ומהיר מספיק,לכן ברצוני לפנות לטיפול פסיכיאטרי על מנת לנסות טיפול תרופתי. לאן לפנות על מנת לזרז תהליכים? האם ניתן לפנות לפסיכיאטר פרטי על מנת לשמור על חסיון?

04/09/2004 | 09:34 | מאת:

שלום, המערכת הציבורית נותנת מענה די טוב ואפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש בכל בית חולים כללי הקרוב לאזור מגוריך. אפשר כמובן לפנות גם לטיפול פרטי. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/09/2004 | 22:04 | מאת: שירה 59

את הטיפול התרופתי הפסקתי בינואר ואת הטיפול בשיחות לפני כמה חודשים. כל הזמן הזה הכי קשה היה לי שהשמנתי נורא מהדיכאון, ושלא הצלחתי לרדת בגלל הכדורים. נכון שלא כתוב בשום מקום, אבל אני מרגישה על גופי ומאמינה בכך שיש אנשים שאצלם כדורים נגד דיכאון מאיטים את המטאבוליזם וזה גורם לעייפות, חוסר יכולת לרדת במשקל וכל מה שקשור לזה. כמובן שהעובדה שעשיתי מלא ספורט לא שינתה כלום ולא ירדתי במשקל. החלטתי שאני נונת לגוף לנוח כמה חודשים ומנסה שוב. לפני 4 חודשים עשיתי דיאטה של ניקוי (נטורופאטית נתנה לי) זו לא דיאטה של כמויות אלא חודש יש הגבלות על סוגי מזון שמותר לאכול לחקתי תוסף מזון שמבטיח ניקוי של הגוף מרעלים (לא יודעת כמה זה עזר) אבל ירדתי כבר 7 קילו, ומה שמפתיע זה שאני לא עושה שום דבר מיוחד כדי לרדת, אז מה שאני בעצם רוצה לספר זה שצריך מלא סבלנות, אבל בסוף הגוף יוצא מזה ואפשר לחזור למשקל המקורי. יש לי עוד 12 קילו, אבל אם זה מתקדם ככה, אני לא דואגת.

04/09/2004 | 00:31 | מאת: אמא רחוקה

רק בשבוע שעבר כתבתי פה איך עזרת לי אני כל כך שמחה שהכל בסדר וכן יש לך במה להשוויץ דוגמא שיוצאים מזה חושבת עליך

04/09/2004 | 02:20 | מאת: שירה 59

עזרתי לך? אני מאוד שמחה כי כבר הרבה זמן לא הייתי פה. מה שלום הבת שלך באמת?

04/09/2004 | 09:36 | מאת:

לשירה מזל טוב, כיף לשמוע ממך, ועוד יותר טוב לשמוע דברים טובים, מזל טוב ואני מקווה שהיו גם מספר חברים במשך הזמן..... חשוב לבדוק ולבחור רק את המעולה שביניהם. מדי פעם נכנסים חברה ותיקים ומבקרים, כך שגב, אריאל ועוד.... תנסי להכנס ל"חיפוש" ומתמצאי מכתבים שלהן מהזמן האחרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/09/2004 | 12:22 | מאת: נועה

שירה, אנא ממך- קצת פירוט לגבי הטפול התזונתי שאת עוברת ולגבי אותו תוסף מזון. אין לי מושג בנושאי רפואה אלטרנטיבית ואשמח ללמוד. אגב, האם יתכן שהירידה במשקל קשורה גם לכך שהפסקת ליטול תרופות? המון תודה.

04/09/2004 | 14:14 | מאת: שירה 59

לפי הרגשתי והיכרות עם הגוף שלי, התרופה לא גרמה לי לאכילה מוגברת כמו שקורה לרבים, אלא פשוט האטה את המטאבוליזם באופן שאינו מאפשר ירידהבמשקל. לראייה, הלכתי לתזונאית שהחליטה שהתפריט שלי מאוזן וקטן ואין מה להוסיף או להוריד. אני מאמינה שמה שקרה הוא שהגוף התאושש מהפגיעה במטאבוליזם אחרי כמה חודשים מזמן הפסקת נטילת התרופות. היו לי פה דיונים אם תרופות SSRI פוגעות בחילוף החומרים, ואין ראיות חד משמעיות שכן חברות התרופות לא ממש מעוניינות לפרסם דבר כזה... לכן אני כותבת כל הזמן שאני מאמינה- כי זה מה ש ה ר ג ש ת י שקורה. פשוט נכנסתי לפורום נטורופתיה פה באתר וביקשתי דיאטה לניקוי (כבד, דם כליות)- יש אברים שסובלים קצת כשלוקחים תרופות לטווח ארוך, לכן חשוב לבצע בדיקות תפקוד שלהם, ולכן, אחרי שמסיימים נראה לי שחשוב "להתנקות". זה אולי נשמע שטויות של ניו אייג' אבל לי זה עזר... ואז הלכתי לחנות טבע וביקשתי פורמולה לניקוי כבד - לוקחים אותה יחד עם הדיאטה וזהו. זה ממש לא שום דבר מיוחד. וזהו, מאז פשוט התחלתי לרדת במשקל למרות שאני עדיין אוכלת המון, הרבה יותר ממה שאני צריכה לכן הירידה מאוד איטית.

03/09/2004 | 21:00 | מאת: דנה

אני סובלת מהפרעות במצב רוח...יש לי נטייה דיכאונית..אומנם לא קיצונית..בד"כ זה קורה לי מלחץ וביקורת ..רציתי לדעת אם גם במצבי שלי מומלץ לקחת כדורים נוגדי דיכאון או בד"כ נותנים כדורים רק למקרים קיצונים. אני רוצה לציין שאני בטיפול פסיכולוגי כמה חודשים..אין ספק שאני מרגישה שזה מדריך אותי. אבל לפעמים נדמה לי שכדורים יטיבו הרבה את מצבי. תודה דנה

03/09/2004 | 21:37 | מאת: שירה 59

אם יש לך ספק דבר ראשון אפשר לפנות פסיכיאטר ליעוץ. נטייה דיכאונית ומחשבות שמובילות לערך עצמי נמוך עשויות מאוד להטריד, אבל לא בהכרח ניתנות לשיפור בעזרת כדורים. כדורים ניתנים בכל מיני מצבים, לפעמים הם עוזרים יותר ולפעמים פחות. כמובן שגם אצלך הם עשויים לשפר את מצבך. השאלה היא כמה המצב שלך פוגע בתפקוד, בהתנהגות, בחוג החברתי שלך, בעיסוק? אם זה משפיע על הכל כנראה שיש טעם לשקול נטילה של כדורים. הנטייה היא שככל שהדיכאון פתאומי יותר וקשה יותר, כך הכדורים עוזרים יותר. במצב של דיכדוך מתמשך, ונטייה למלנכוליה, חשוב יותר לבדוק מה גורם לכך, ולרכוש כלים התנהגותיים ומחשבתיים כדי לשפר את איכות החיים - את זה עושים בעזרת שיחות. יכול להיות שטיפול דינמי כמו שאת עוברת אינו מספיק ואת זקוקה לתוספת של טיפול קוגניטיבי או התנהגותי. דיברת על כך עם המטפל/ת? אם לא, דברי על כך ותבהירי מה בדיוק לא מספק אותך בטיפול שאת חושבת ישתפר אם תקחי כדורים ותשאלי מה דעתו...

04/09/2004 | 09:39 | מאת:

לדנה שאלה קשה ותמיד התשובה לשאלתך אינה פשוטה. אם את שואלת האם את חייבת ליטול תרופות - התשובה כמובן שלילית, את מתמודדת עם הדברים וטוב שכך, הטיפול הפסיכולוגי יעבור ולכל תרופה יש גם תופעות לוואי. כך שאת בודאי שאינך חייבת. אנו ממליצים על תרופות כאשר קיימת פגיעה בתפקוד היומיומי. השאלה הקשה יותר היא - האם תרופות עשויות לעזור לי? - אם תרופות עשויות לשפר את מצב רוחך ותפקודך האם כדאי? נראה שכיום ישנן תרופות שאינן ממכרות ותופעות הלוואי מועטות יחסית (אבל בהחלט קיימות), אז מדוע לסבול אם אפשר לחיות יותר טוב והחיים יזרמו טוב יותר? שאלה קשה, ולכל אחד יש את התשובה האישית שלו. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/09/2004 | 11:38 | מאת: דנה

תודה על התיחסותיכם.

03/09/2004 | 15:43 | מאת: שרון

מזה כחודש אני לוקחת פרוזאק, לאחר כמה חודשים של דיכאון, חוסר מוטיבציה, אפטיות ודאונים רציניים. בנתיים התרופה החלה להשפיע ואני מרגישה קצת יותר טוב. אני מעוניינת להתחיל לקחת "רגיעון" טבעי לטיפל בלחץ ועצבנות שהיו לי מאז ומעולם. האם אני יכולה לנטול את הרגיעון, ביחד עם הפרוזאק? האם יש בזה איזה שהו סיכון? ואם כן, מה אני יכולה לקחת במקום שירגיע אותי קצת? תודה רבה מראש על התשובה.

04/09/2004 | 01:14 | מאת:

לשרון אפשר ליטול את הרגיעון יחד עם הפרוזק. כל טוב דר' גיורא הידש

04/09/2004 | 14:11 | מאת: שרון

תודה רבה.

03/09/2004 | 13:57 | מאת: ק.

היי גלית, מה שלומך? החלטתי לכתוב לך כי קראתי פה מס' הודעות אחרונות שלך,{מקווה שלא אכפת לך} ואני רואה שקשה לך,ובעבר ניסית לעזור לי ולהרגיע אותי,אז אני רוצה להגיד לך כמה דברים. כנראה שבזמן האחרון יותר קשה לך,ואת גם בהתלבטויות עם התרופות וכו, אז בתור מישהי שמכירה את זה מקרוב אני רוצה להגיד לך שהכי כדאי זה לא כ"כ להכנס לפורם ולקרא על תרופות והתמכרויות וכו... בלי שמרגישים זה מעלה חששות ומבלבל. ואת כנראה גם לא מרגישה טוב עם "התלות" בקלונקס, ובטח גם מרוב כל מה שנכתב על התמכרויות וכו. אז דבר ראשון,יש אנשים שגם לוקחים6 מ"ג ליום ויותר,ותאמיני לי גם אני היתי לוקחת קצת יותר מהכמות המזערית שאני נוטלת,פשוט הכדור קצת זורק אותי ואם אקח יותר אשן כל היום. אבל אם את לוקחת את ה1.5 מ"ג וזה עוזר לך,ואת מתפקדת עם הילדים והכל,אל תדאיגי את עצמך סתם מהתרופה. לדעתי קלונקס הוא כדור נפלא ומועיל,{למרות החששות שהיו לי}וזה לא נורא שאת נאחזת בו כרגע וגם הכמות שאת לוקחת היא בסדר. אם יש לך בעיה עם הרופא שלך-יש עוד מיליון רופאים,ואת יכולה לחפש לך מישהו טוב, שאולי ישלב לך כדור אחר עם הקלונקס. מה שאני מנסה לומר לך זה שלא תתיאשי! ואל תעסיקי את עצמך במה שהרופא פעם אמר לך,לי אישית לא נראה שאת צריכה אישפוז-כי קשה לך.{אל תחשבי על מה שהרופא אמר, יש עוד רופאים בעולם}. את נשמעת אישה עם היגיון,והקושי עם הילדים,וחוסר סבלנות לפעמים וכו,זה לחלוטין טבעי הרי גם ככה קשה להיות במצב נפשי של חרדות/דיכאון, אז תוך כדי את גם מטפלת בשלושת ילדייך-ולהיפך-זה ראויי להערכה. זה בטוח לא קל,אך הרבה אנשים בחרדות{כמוני} מתקשים לטפל בעצמם... אז תאמיני שאת חזקה,ובהחלט יש לך יכולת. אני הכי היתי מציעה לחזור ולהאמין בקלונקס{ואם יש צורך אז ללכת לרופא ולחפש תרופה נוספת} והכי חשוב להאמין בעצמך. אני מקווה שתרגישי יותר טוב, תהיי חזקה.

03/09/2004 | 17:37 | מאת: גלית

לק. שלום לך אני ממש מודה לך על המכתב ועל העידוד לבי הקלונקס אני לא מפחדת כלל מהכמות שלו אני שנה וחודשיים איתו ובעבר עברתי 3 משברים של שנתיים והחרדות פסקו והייתי ללא תרופות. מה שאני לא מקבלת זה את המרוניל שזה נוגדי דיכאון בעבר ניסיתי המון תרופות וללא הצלחה אז למה אני לוקחת סתם לגוף . בקיצור הרופא שלי מעביר אותי לטיפול ברמב"ם במרפאת חרדה שם יטפלו בי כולל שיחות וכולל סדנת חרדה אז כבר אני מרוצה . חוץ מזה אני מרגישה שעם החרדות אני משגעת את כל העולם כאילו רק לי יש את זה למשפחתי לפורום כנראה שאין לנו כוח ואנחנו לא מסוגלות לסבול. אבל למי שיש חרדה יודע מה הסבל היום יומי אף על פי שתמיד אומרים לי זה כלום תראי את הדוד שלך חולה סרטן סופני, לפחות אליו מתייחסים לבעיות נפשיות אף אחד לא אוהב לשמוע. האם זה נכון? מה לך יש שאת לוקחת קלונקס? נהיה בקשר נחמד לי להתכתב

03/09/2004 | 20:02 | מאת: ק.

היי גלית. את צודקת לגביי הסטיגמה,ומי כמונו יודע שחרדות יכולות להתפשט ולכרסם כל חלקה בגוף בדיוק כמו סרטן. ואני באמת חושבת שסבל נפשי הרבה יותר קשה מכל כאב גופני. אני מאחלת לך שתואיל לך ההתנסות במרפאת החרדה. קראתי משהו שנכתב בפורם אחר וזה ממש נראה לי נכון אז אני אצטט: "ובאשר למבנה הנפש?" "לנפש אין מבנה, לנפש יש רק תהליכים". אין טיפול לחרדה. יש טיפול לאדם החרד. חרדות זה מצב בו האדם מרגיש את האדמה שתחתיו כלא יציבה כבר,כמו בעבר. דברים שפעם עברו בקלות,נסחבים היום כמסע קשה. המטרה היא לתמוך באדמה של מי שסובל-כדי להדגיש את הטוב בחייו. ובנפשו-כדי לחזק את אמונתו שאפשר לצאת מהמצב הזה. אני מאחלת לך בהצלחה.

03/09/2004 | 22:23 | מאת: '

רמב"ם יכולים להעביר אותך בחזרה לקופ"ח ולהגיד לך שאת צריכה להיות מטופלת אצלהם.

04/09/2004 | 00:47 | מאת: יערה

03/09/2004 | 13:25 | מאת: ק.

שלום דר'. אני מוטרדת מכמה דברים שאני לא מבינה. מעניין אותי לדעת אם זה נורמלי שכל לילה יש לי חלומות,בד"כ מוזרים, למשל הלילה חלמתי שאני עם הוריי ועוד כל מיני אנשים שלא קשורים אחד לשני{חלק שחקנים מהטלויזייה,חלק מהעבר שלי...}היינו בבנין ענק וגבוה,שהתחיל להשרף...והמון בריחות,והיסטרייה רצנו לגג הבניין,היתה מין מגלשה ענקית עם מים..והינו צריכים לקפוץ,וברגע הכי מבהיל התעוררתי... ככה יש לי מדי יום חלומות מוזרים ולא הגיוניים,וזה בעיקר מאז שאני לוקחת את הקלונקס, אני אומנם נרדמת במהירות ללא בעיה,אך כל לילה חלומות...ואני מתעוררת מס' פעמים בלילה,ומוצאת את עצמי אוכלת... מתעוררת ומשום מה ישירות למטבח לאכול. מה זה?? ולמה אני הולכת דוקא לאכול? אני חושבת שזה מרגיע אותי,אבל לפני שאני הולכת לישון אני אומרת לעצמי שהלילה אם אתעורר לא אוכל{כי בסוף עוד אשמין בנוסף להכל!} ואז זה שוב קורה. האם זה חוסר שליטה? זה מפחיד אותי כי אני קמה חצי רדומה,ואוכלת {אני לא זוללת או משהו,רק אוכלת משהו קטן,או ממתק}. אני לוקחת קלונקס פעם אחרונה ב20 בערב,והולכת לישון בסביבות1 בלילה. האם כל החלומות קשורים לקלונקס? האם כדאי לי לשנות את שעת הלקיחה?להקדים/או להיפך יותר קרוב לשעת השינה? דבר נוסף שרציתי לדעת,האם זה נורמלי שאדם "נכנע" לחרדות, הכוונה למשל אם אני מרגישה שאין לי אוויר במשך מס' שעות,אני יודעת שסביר להניח שזו חרדה,אך אני עושה פעולות כמו להפחית בסיגריות,נשימת אדים עם שמן אקליפטוס וכו...וזה קצת מרגיע לי את התחושה שאחנק. אבל זו בעצם כניעה לחרדה,לא? והאם זה בסדר שאדם בחרדות כאשר הוא ללא מעש,ולא מתפקד,מצבו מחמיר,וכאשר הוא חיי יותר ומתפקד-הוא מרגיש יותר טוב? כי הרבה פעמים נאמר לאנשים בדיכאון וחרדה לתפקד,להעסיק את עצמם,ומניסיון אני יודעת שזה כן עוזר,אבל זו לא בריחה מסויימת? למה להרגיש יותר טוב,בהרבה מקרים מותנה במהלך החיים עצמם של האדם? זה לא פיתרון חיצוני? כי אם מישהו בריא נפשית,אז בכל מצב הוא ירגיש טוב,האם "הסחת הדעת" מן החרדות,לדברים אחרים,נעימים ומהנים יותר, או סתם דברים נורמליים היא דבר טוב? המון שאלות... מקווה שיהיה לך זמן להגיב. שבת שלום:-)

04/09/2004 | 01:09 | מאת:

לקארין החלומות המוזרים אינם מהקלונקס. לקלונקס דווקא פעולה הפוכה על ההחלומות. אני חושב שההקשרים האחרים שאת עושה אינם רלוונטיים וכדאי להגיע לטיפול קבוע. לילה טוב הידש

03/09/2004 | 11:13 | מאת: פלוטו

אני סטודנט בן 25, אני מעוניין לקבל תגובות לגביי שיטת הטיפול EMDR במקרים של חרדה. עד כה שמעתי וקראתי רק טובות על שיטה זו ואני סקרן לדעת האם ישנם מס' סיכונים בשיטה זו ואיך נקבעת חוסר התאמה של מטופל לסוג השיטה הזו. כמו כן הייתי מעוניין לקבל המלצה חמה על פסיכיאטר שמתמחה בנושא של חרדות (הלם קרב) בבאר שבע. המון המון תודה מראש.

03/09/2004 | 11:42 | מאת: דורון

מצרף קישור עם הסבר על השיטה: http://www.macom.org.il/emdr.asp

03/09/2004 | 18:34 | מאת: לפלוטו

http://www.psychologia.co.il/emdr.htm

03/09/2004 | 05:38 | מאת: ליאור

פריקת דחף מיני גורמת לשינויים הורמונלים רציניים. והשאלה הכפולה שלי היא: אצל גברים - מה יקרה אם גבר לא יפרוק דחף מיני במשך זמן ממושך כמו נגיד כמה חודשים (יתרונות,חסרונות)? והשאלה ההפוכה - מה יקרה לגבר שיפרוק את דחפו כמה פעמים רבים ביום (יתרונות,חסרונות)?

03/09/2004 | 10:33 | מאת: ק.

לקבלת תשובה, אנא פנה לפורום סקסולוגיה .

03/09/2004 | 12:10 | מאת: דורון

מצרף קישור על תפיסת המין בראיה סינית, ישנם המלצות על מספר פעמים ומה גורמת שיפכה מרובה וכו' http://www.tmurot.org.il/article.asp?id=380

03/09/2004 | 16:41 | מאת: דור

לליאור רצוי כמה שיותר, כל השאר זה דעות קדומות. פעילות מינית חשובה לבריאות הגופנית והנפשית כאחד. אין כזה דבר יותר מדי [מלבד מקרים חריגים של התמכרות]. עם זאת נזירים וגם חרדים רווקים לא פורקים את הדחף שלהם תקופה ארוכה ואז יכולה להיות להם פליטת זרע פתאומית מבלי שהתכוונו לכך ובמקומות לא צפויים.

02/09/2004 | 23:58 | מאת: יקי

האם מותר לחצות כדור מסוג זה במידה והרופא ביקש לקחת חצי מינון?

03/09/2004 | 15:03 | מאת: דור

אסור. ברגע שאתה שובר השיחרור המושהה (XR) מתבטל. אתה מקבל את כל המינון בשיחרור מיידי (IR).

03/09/2004 | 15:23 | מאת: יקי

תמהני, כיצד זה יעץ לי רופא מומחה שיעץ לי לרדת בהדרגה מקסנקס XR אני מצטט:"שלב א, קח 3/4 מהמינון הרגיל לאחר שבועיים 1/2 מהמינון ההתחלתי " כשברור לרופא שאני משתמש בXR ולא טרח לתת לי מרשמים עם חלוקה מתבקשת. ואגב אין זו הפעם הראשונה , רופא נוסף (גם כן מומחה בעל מוניטין)לא היה בקי בתכונת הXR.

02/09/2004 | 22:44 | מאת: אלמונית מהצפון

שלום. מה הן האפשרויות הטיפוליות באדם עם דיכאון שנוצר עקב מחלה +פגם אסתטי חיצוני? אני באמצע שנות ה - 30 , אמא לשני ילדים קטנים מאוד. פעם הייתי אישה עובדת והיום אני אישה אובדת.... לפני מספר חודשים , עקב מחלה מסויימת, עברתי ניתוח שכתוצאה ממנו ישנו פגם אסטתי גלוי לעין. ( לא מספיק שיש פגם אסתטי ואנשים מסתכלים עליי , המחלה עצמה עדיין קיימת ). לא מספיק מה שיש לי , בנוסף גם פוטרתי מעבודתי לאחר שנים רבות, ללא כל התחשבות במצבי . הפיטורים הם ה"קש ששבר את גב הגמל"....זה כבר היה יותר מדי... איך אפשר לטפל במצב שלי ?

לאלמונית אין ספק שקיבלת מכה קשה ויש צורך להסתגל למצב חדש לגמרי, גם הבריאות, גם העבודה וגם המראה.... אין ברירה וכנראה צריך להסתגל לקשיים שהחיים מציבים לנו. עם זאת את חייבת להיות חזקה, להתרגל ולהתחיל להתקדם מכאן. כדי לזרז את התהליך ולהקל עליך כדאי להעזר בפסיכותרפיה=שיחות שעשויות לעזור לך. הטיפול התרופתי בדיכאון זהה פחות או יותר ללא קשר לסיב/הגורם לדיכאון. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 22:42 | מאת: רון

אני חשבתי שאולי לבעיה האישית שלי יש השלכות מזיקות ליכולותיי לפתח קשרים עם אנשים. אני שואף לחזור למצב מסוים שהייתי בו לפני כמה שנים על מנת לאפשר לי לפתח קשרים, שאז אעשה מאמץ מיוחד ליצור קשר עם אנשים. במצב שאני מדבר עליו לראשונה זה שנים תחושת חוסר התקינות הומרה בתחושה הפוכה (של תקינות), ועם התחושה הזאת אני הבחנתי בשינויים יסודיים ומרחיקי לכת, שראיתי בהם לטובה, החוזרים על עצמם בעת התקשרותי עם אנשים שהכרתי מכבר והיה לי נסיון בהיות בקרבתם (כמו ילדים בכיתה שלי באותו זמן). היה שינוי כלשהו, מושרש ובסיסי ביותר. זאת לא הייתה סתם תקופה שדברים השתנו בה במקרה. זה (השינויים בשטח בחיי היום-יום שלי) קרה בעקבות עשיית השינויים בטיפול התרופתי שלי. הייתי רוצה לקבל הכוונה למישהו, בעל סמכות או אחד בעל יכולת השפעה בחברה שיעזור לי לגבש את התיאוריה שאני נותן בה אמון, ושכמובן, ייתן לי הזדמנות להביא בפניו את רעיונותיי ולייחס חשיבות לעניין בהתאם לממצאים שיהיו לאחר בדיקה ואולי חקר בנושא.

02/09/2004 | 23:51 | מאת:

לרון קשה למצוא אדם פנוי אשר יתעניין בנושא אבל תמיד ישנן הפתעות בחיים. הידש

03/09/2004 | 02:41 | מאת: מתעניין

לרון שלום ! אני מציע לך להפסיק לחקור תיאוריות ולהפסיק לפתח רעיונות. רק הרופאים יכולים לטפל בך, רק להם יש כלים לעזור לך. לך אין הכשרה בנושא! תסתכל אל העתיד ואל תחטט יותר מידי בעבר. תמצא מסגרות חברתיות מתאימות שמעניינות אותך, ותרגיש טוב! בהצלחה !

02/09/2004 | 22:15 | מאת: יעל דקל

מה זה זמן מתאים כלומר במה זה תלוי לפי מה אני צריכה להבחן את הזמן המתאים כאשר הוא בבית אני נותנת לו כדורים ואני מצד אחתמפחדת ומצד שני אני מבינה אותו עפ שאני חושבת שהוא יכול אולי לשקוע שיהה לבד לפי שחתי איתו אים יגור לבד הוא ירגיש כלפי החברה שווה ועצמאי אודי הילד שלי הוא ילד חיצוני יפה תואר אבל מבפנים ממש מרגיש כלום עפ שכל חיי הם היו בבקום ראשון והוא יודע זאת

02/09/2004 | 23:38 | מאת:

ליעל קל להגדיר מתי זה הזמן הנכון, כאשר את חושבת שכמעט בטוח שהילד יצליח ויהנה מהמגורים לבד, סימן שזה הזמן הנכון. יתכן שאת יודעת זאת ויתכן שצריך להתיעץ עם הרופא המכיר אותו. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 22:05 | מאת: ריקי

לד"ר שלום, אני כבר נוטלת 10 שנים תרופה בשם פרימוניל. ניסיתי את כל התרופות האחרות, האם הם לא עזרו ורק הפרימוניל מרים אותי על הרגליים ועוזר לי בתפקוד חיי היום יום. אך הבעייה היא בגלל הבעיות שקיימות הסביבתיות התרופה לא מקסימלית, ואף תרופה לא מקסימלית בגלל אורח חיים לא טוב וחוסר שביעות מהחיים, וזה מתבטא בעצב ממושך וחוסר אנרגיות, חוסר מרץ, מה אפשר לעשות כשיש לי ימים של חולשה וחוסר אנרגיות האם יש תוספת למצב כזה? אודה לך מאוד על עזרתך, ריקי

לריקי למרות שבדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת ולא כתבת את המינון של הפרימוניל אציין את האפשרויות להוספה. אפשר להוסיף אדרונקס שהיא תרופה מעוררת, ולא כתבת אם היית בעבר בפסיכותרפיה? דר' גיורא הידש

03/09/2004 | 19:07 | מאת: ריקי - תגובה לעדינה

לד"ר שלום, מודה על על התייחסותך להודעתי, לגבי שאלתך לגבי מינון הכדורים אני נוטלת 6 כדורים ליום של 25 מ"ג. (פרימוניל) זו התרופה היחידה שעוזרת לי למרות הדור החדש של התרופות שמלוות בתופעות לוואי לרבות (בכל אופן לי זה עשה רע מאוד). לגבי טיפוליים פרטניים כבר ניסיתי בעבר ללא הצלחה כיוון שפסיכולוג אינו יכול לפתוראת בעיותי כרגע. וגם אין לי שום רצון לחדש שוב טיפול מסוג זה שבעבר לא עזר לי. לגבי תרופה שהצעת בשם אדרונקס לא שמעתי עליה, האם היא מאותה משפחה של קלונקס, בבן, או לוריוואן?(שמרגיעים לשעות ספורות "?) האם נוטלים אותה רק כשמרגישים מרוקנים מאנרגיות? האם זה ממכר? אודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי לגבי השאלה. בתודה ושבת שלום, ריקי

02/09/2004 | 22:05 | מאת: אליה

המשך לשאלה אים אני רוצה לעלות את המינון של האנרונקס האים לעלות אותו בבוקר או לקחת אחר הצהרים יש לציין שאחר הצהרים אני לא יכולה להקפיד מכוון שאני לא איתו תמיד בבית אז זה יהיהה שעה משתנה מכוון שהוא לא זוכר לקחת

02/09/2004 | 23:43 | מאת:

לאליה כיוון שהאדרונקס מעורר מומלץ ליטול אותה בבוקר ובצהרים. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 21:49 | מאת: רוני

יש שיפור במצב הכללי אני נוטלת סרוקסט כבר 3 חדשים ומזה חדש וקצת 30 מ"ג,הבעיה שלי היא מחשבות טורדניות חרדה וכמובן מצב רוח בעקבות כך,ושוב יש לי ימים סמוך או תוך כדי המחזור שבהם אם נוצר לי איזה ואקום,חוסר מעש אני פוחדת שהמחשבות יחזרו ולעתים כמו היום ממש הרגשתי שזהחזר וזה מפחיד נורא.קלונקס אני לוקחת פחות מ-0.5 מ"ג,בעת הצרך יוצא משהו כמו פעם עד פעמיים בשבוע.שאלתי:1.האם לדעתך כדאי להוסיף במינון?2.האם עוד יש מקום לשיפור מבחינת רגיעה כללית 3.האם נראה לך שהסרוקסט משפיע עלי באופן חיובי והמצב ימשיך להשתפר בכל זאת מדובר כבר ב-3 חדשים?

לרוני תמיד כאשר מדובר על תגובה חלקית התשובה והפתרון אינם קלים. במקרים הקיצוניים התשובה ברורה בתגובה חלקית לתרופה המצב יותר מסובך. אם היו חרדות בלבד הייתי מציע לשקול ברצינות את החלפת התרופה. את מציינת מחשבות טורדניות, הפרעה טורדנית עלולה להיות עקשנית לכן במקרה הזה צריך להעלות במינון הסרוקסט. בכל מקרה אני מתרשם שצריך לעשות שינוי מסויים, כדאי לחזור לרופא. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 19:50 | מאת: יפית

האם חולי מאניה דיפרסיה מקבלים תרופות כל חייהם ?

02/09/2004 | 23:26 | מאת:

ליפית לעתים כדאי ליטול תרופות לכל החיים כדי למנוע את השנות המחלה. אם זאת מדובר על התקף יחיד של דיכאון או מאניה ואחר כך מספר שנים ללא התקפים אפשר לחשוב על על סיום הטיפול. חוץ מזה מי יודע מה יהיה בעוד עשר שנים? אולי ימצאו תרופה שתבריא את החולים? דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 19:38 | מאת: אסף

איך משלימים עם העובדה ש.. אתה מכוער? שקשה לך מאוד להסתכל במראה? כשהדימוי העצמי שואף לאפס? מן הסתם תגובתך תהיה בעזרת תרופות + שיחה.. אבל בכלליות, איך בנאדם משלים עם העובדה שהוא לא יפה?

02/09/2004 | 21:17 | מאת: היפה ו..."החיה"

אסף, פשוט מאוד, במקום להתמקד במה שאין ובחסר, הסתכל על חצי הכוס המלאה - מה כן יש בך, והוא חיובי ומוערך בחברה: חוש הומור, יצירתיות, אינטילגנציה, מיומנויות חברתיות, סטטוס ומעמד, רגישות, יכולת הקשבה ואמפטיה... את הכישורים הללו הבלט וטפח! חוץ מזה, תוכל להתנחם תמיד בעובדות הבאות: 1. היופי בן-חלוף... תסתכל על ברז'יט ברדו... 2. היופי הוא בעיני המתבונן, והוא סובייקטיבי. יש אנשים יפים שאי-אפשר להסתכל ולהתקרב אליהם, ויש אנשים לא-יפים או 'נחמדים' שיש בהם כל כך הרבה, והם אהובים ויפים בעיני זולתם. 3. אינני יודעת מה גילך, אבל דע לך שמי שתרצה, תקבל ותאהב אותך, תעשה כך בגלל מי שאתה ומה שאתה, ולאו דווקא בגלל איך שאתה נראה. תאמין לי! אני בחורה יפה מאוד (גבוהה, "חתיכה" וכו'). בעבר צולמתי לקטלוגים ולפרסומות. אבל אני "מתוסבכת" ו"בלתי נסבלת" לפעמים. הייתי מוכנה להתחלף עם אחרות... היופי תורם רק לתחילתו של קשר עם הזולת. הוא לא עוזר לפתח קשרים ראשוניים ולשמר אותם.

02/09/2004 | 23:27 | מאת:

תודה ליפה הידש

02/09/2004 | 16:51 | מאת: אנה

לדר. הידש, שלום רב. שאלה לי אליך : לפני כמה חודשים, בעקבות תחושה של לחץ קשה ומחשבות טורדניות, התחלתי לקחת (בהחיעצות עם רופאת המשפחה) קסרוקסט. התרופה עזרה לי מאוד. כיוון שהרגשתי שהתחזקתי החלטתי להפסיק לקחת אותה. השאלה: אם אצטרך שוב, האם כדאי שאחזור לקחת על דעת עצמי ? אני יכולה להנזק? תודה מראש. שהה טובה מאד!

02/09/2004 | 20:03 | מאת: דורון

לא כדאי להתחיל לקחת על דעת עצמך , וגם להפסיק לא ממולץ ללא יעוץ רפואי.

02/09/2004 | 23:28 | מאת:

לאנה טיפול עם סרוקסט מחייב התייעצות ומעקב של רופא, לעתים עדיף פסיכיאטר על רופא משפחה אבל לעתים רופא משפחה בהחלט עשוי לעזור. דר' גיורא הידש

האם הוא שונה מהטיפול בדיכאון?

לאיציק בהחלט כן, בהפרעת האישיות הטיפול הוא יותר סמפטומתי ותלוי בחומרת ההפרעה. לעתים משתמשים בנוגדי דיכאון אבל הרבה פעמים עם נוגדי פסיכוזה ונוגדי חרדה. הטיפול בדיכאון הוא עם נוגדי דיכאון. הטיפול המומלץ בהפרעת אישיות הוא בפסיכותרפיה. דר' גיורא הידש

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה התנהגותית, יותר חמורה מהפרעות אישיות אחרות, הגבול שמפריד הוא לעומת מחלות פסיכוטיות. הטיפול התרופתי ב-BPD הוא לריסון ההתנהגות ולכן אנטי פסיכוטיים כמו הלידול או ריספרידל נחשבים למועדפים לטיפול בהפרעה זו. לפעמים יש תחלואה כפולה- כאשר מישהו סובל גם מדיכאון מאג'ורי (MDD) וגם מהפרעת אישיות גבולית ואז יש מקום גם לנוגדי דיכאון. למרות שיותר נפוץ שילוב של מחלה ביפולרית (מניה דפרסיה) עם BPD ולכן ניתנות תרופות מייצבות מצבי רוח (כמו ליתיום). ההפרעה נפוצה בעיקר אצל נשים. נדיר ביותר למצוא גבר שיסבול מתסמינים של הפרעת אישיות גבולית. אותו דבר גם במצבים של הפרעת אישיות היסטריונית- רוב רובם של המאובחנים הם נשים.

מייעץ לך להתמקד בתחום הפרמקוליגי. פישלת בגדול בשיפוטיות ובחוסר הבקיאות בנושא.

ההפרעה היא חמורה, אבל לא יותר מהפרעות אישיותיות אחרות. הסכנה הגדולה היא באבחנה המבדלת, ובכך שרופאים רבים שממצים את כל הטיפולים והאדם לא משתפר נוטים לאבחן כבורדרליין. במקום להודות שלא הצליחו להגיע לאדם. הטיפול הוא לרוב פסיכותרפי דינאמי ולא תרופתי ובטח שלא באנטי פסיכוטיים. מי שהוא ברודרליין אמיתי שולט בהחלט בהתנהגויות שלו, מודע להן, ולכן השיחות וההגעה לשורשי ההתנהגות יועילו. תחלואה כפולה היא מונח בעייתי- ברדרליין אינה מחלה. היא הפרעה. לרוב הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות היסטריונית חיות יופי ביחד, נכון שאצל נשים, על כך אין ויכוח. מייעץ.

02/09/2004 | 16:20 | מאת: לידר

אני סובלת מחרדות כלליות מזה כ - 3 שנים . אחרי שניסיתי ציפרמיל,ציפרלקס,רמרון וסרוקסט, נתן לי הפסיכיאטר שלי אפקסור ואחרי שהגענו למינון של 225 מ"ג, חלפו להם 6 שבועות והכדור לא עזר. אני לא יודעת מה לעשות כבר, נמאס לי כבר, די! לא רוצה ולא יכולה יותר ככה. עכשיו הוא רוצה שאני אחזור ליטול סרוקסט כי לטענתו כשניסיתי את הסרוקסט לפני כשנתיים (דרך פסיכיאטר אחר), הוא נתן לי ליטול אותו במינון של כדור אחד ליום וללא שילוב עם כדורי הרגעה שלטענתו עוזרים ומקדמים מאוד את ההשפעה של התרופה, לכן הוא רוצה שנתחיל שוב עם הסרוקסט והפעם זה יהיה בשילוב עם קסנקס XR ולהגיע למינון יומי של 2 כדורים. אני גם נורא מפחדת מהתמכרות לכדורי הרגעה ולכן אני לא יודעת האם כדאי לי לקחת את הקסנקס ולכמה זמן, כך שלא אתמכר אליהם. אני כבר לא יודעת מה לחשוב כבר. לא רוצה יותר לחיות ובטח שלא ככה ! אני לא חושבת שיש טיפול לבעיה שלי. החרדות לא עוזבות אותי. אני חיה איתן יום יום ,דקה דקה ,שניה שניה. לא יכולה יותר, פשוט לא מסוגלת. כבר 3 שנים כמו זבל החיים שלי נראים. אני בטוחה, כפי שכבר ציינתי בעבר שאף אחד לא הגיע לכמות ומגוון כה רחב של כדורים כמוני ודווקא ה 6 או ה - 7 עזרו לו. הפסיכיאטר שלי טוען כי הטיפול שקיבלתי בעבר ובעיקר עם הסרוקסט לא ניתן לי באופן נכון ולכן הוא מאמין שדווקא עכשיו זה כן יעזור עם השילוב של ה xanax XR . על כל פנים, אני לא יודעת בכלל למה אני רושמת, כי אני בטוחה שלא תהיינה תגובות לגבי המקרה שלי כי הוא אבוד שלכם, לידר...

02/09/2004 | 16:26 | מאת: יעל

תתעודדי ! אני סובלת מדכאון- ובא לי להקיא את נשמתי מזה !!!

02/09/2004 | 17:36 | מאת: אור

היי לכן, אני גם סבלתי מדיכאון והתקפי חרדה. לאחר ייאוש גמור, חרדות וכו' אני נוטלת סרוקסט בשילוב עם לוריוון. כרגע אין לך מה לחשוב על ההתמכרות/הגמילה מהכדורים. חשבי רק כיצד להפסיק את הסבל. קחי את הכדורים שמציע לך הרופא, ביחד עם זאת הכריחי את עצמך לצאת מן הבית, לעשות דברים כיוגה/מדיטציה, הליכה ברגל, ביו פידבק בשילוב עם זה ופסיכותרפיה. בסוף ....זה יעזור. אני מדברת עם ניסיון. צריך גם לעשות סוויץ' במוח שאת רוצה לצאת מזה ואת חייבת לצאת מזה. אשמח לענות על כל שאלה. רק בריאות! אור

שלום ! הרפואה מציעה כיום טיפולים מצויינים נגד דיכאון, ולכן את צריכה להתעודד. ניתן לשלב 2-3 תרופות ולנצח את הדיכאון ! למשל: השילוב שעזר לי הוא ציפראמיל + אדרונקס. לגבי קסנקס: כדור מצויין ! אם תשמרי על המינון שהרופא ייתן לך ולא תעלי המינון על דעת עצמך, אין בעייה לרדת ממנו גם לאחר תקופה ממושכת. אני מדבר מניסיון (שנה וחצי לקחתי קסנקס ).

ללידר שלום, בפורום בהחלט ישנם אנשים "מנוסים" שעברו לא מעט טיפולים ותרופות, מי שמרגיש טוב לא מגיע לפורום.... כך שבהחלט הגעת למקום הנכון ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים. דיכאון היא הפרעה החולפת מטבעה, לכן כדאי לעשות את כל המאמצים כדי לצאת מכך. בטוח שיש טיפול אשר עשוי לעזור לך. עם זאת הייתי שוקל ברצינות פסיכותרפיה בנוסף לטיפול התרופתי. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 16:06 | מאת: אורית

מה זה מעכבי MAO ?

02/09/2004 | 18:29 | מאת:

לאורית monoamine oxydase inhibitor. או בקיצור, תרופות הפועלות על העלאת רמת הנוראפינפרין בסינפסה והן מעכבות את האנזים המפרק את הנוראפינפרין וכך מקבלים עליה בריכוז בסינפסה. היסטורית התרופות מעכבותל ה MAO היו הראשונות שנמצאו כנוגדות דיכאון רק אחר כך החל הספור עם הסרוטונין. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 15:09 | מאת: מאיה

שלום!אני סובלת מהתקפי חרדה כבר במשך שנה וחצי.לא הצלחתי להתמודד לבד ולפני שבוע פניתי לפסיכיאטר.הוא רשם לי ציפראמיל.התחלתי לקחת את הכדורים לפני 4 ימים ומצבי ממש הדרדר.אני הרבה יותר עצבנית,בחילות,הרגשה שאני ניראת מוזר(ביגלל זה אני משתדלת לא לצאת מהבית) ומה שהכי חשוב-אני סובלת מהתקפי חרדה לפני לקיחת כדור!! אני ממש פוחדת לקחת כדור כי אני מרגישה הרבה יותר גרוע מייד אחרי!האם זה נורמלי... האם להמשיך

02/09/2004 | 17:48 | מאת: כריש

איזה מינון את לוקחת ? בתרופות מהסוג הזה מומלץ להתחיל במנות קטנות מאוד ולהעלות בהדרגה כי לגוף לוקח זמן להתרגל. למשל: לקחת רבע כדור ציפראמיל , ולהעלות כל 10 ימים ברבע כדור נוסף.

למאיה את כותבת שהחרדה עולה עוד לפני לקיחת התרופה. כך שמדובר על מה שבלשון העם נקרא "זה פסיכולוגי". כנראה צריכים להכין אותך טוב יותר לנטילת תרופות. עם זאת במידה ויש לך אומץ וכוחות תשתדלי לעבור את השלב הקשה של ההתחלה ואחר כך תרגישי טוב יותר. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 13:05 | מאת: ההה

רציתי להתיעץ בקשר לחולה במאניה דפרסיה.קרוב משפחה אובחן לפני כארבע שנים במחלה זו אושפז כמה פעמים התגרש וגר כרגע עם ההורים . הוא מדבר הרבה וכועס על כל המשפחה . כולם כבר לא יודעים איך להתיחס אליו. הוא לא מסתדר גם עם ההורים המבוגרם איך אפשר לעזור או להיחס אליו היכן הוא יכול לפנות לתמיכה

02/09/2004 | 18:22 | מאת:

שלום, ישנן מספר קבוצות תמיכה ששמעתי עליהן אבל בדרך כלל הן לא החזיקו מעמד. תלוי כמובן באזור המגורים אבל אני ממליץ לפנות לסניף הקרוב של עמותת "אנוש". כמו כן אפשר לפנות למרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים הכללי הקרוב לאזור המגורים. אני חושב שהדבר החשוב ביותר שהידיד יקפיד על הטיפול התרופתי שניתן לו ומעקב קבוע במרפאה לבריאות הנפש. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 12:33 | מאת: גלית

בזמן האחרון אני מרגישה שאני מתעצבנת על כל דבר קטן עם הילד הרטיב באמבטיה זה מפריע אם הילדה זרקה אוכל על הרצפה זה מפריע לי ואני מתפרצת בלי שליטה האם הבעיה נובעת מהפרעת החרדה שקיימת או שזו בעיה אחרת. אולי אלו תסכולים של אדם של ממש רגוע תודה על ההסבר גלית

02/09/2004 | 14:20 | מאת: דנה ג.

היי. אני מוצאת את עצמי קוראת הרבה פעמים את ההודעות שלך ומתחברת מאוד לחלק ממה שאת כותבת בענין הילדים בעיקר. אולי אני מנסה להרגיע את עצמי במה שאני כותבת, אבל בטח יש בזה משהו נכון: יש כל מיני ימים ותקופות בחיים. חלקם קשים וחלקם קשים יותר. לפעמים הילדים הם הבונבונים הכי מקסימים שיש ולפעמים הם ממש בלתי נסבלים. כשבעצם, הם עצמם רוב הזמן אותו הדבר, רק שההתייחסות שלנו משתנה, בעקבות מצבים רגשיים שונים שאנחנו נמצאים בהם. אם למשל אני עייפה מאוד, ולתינוק צומחות שיניים וכל הלילה הוא צורח, אני בטח ארגיש מתוסכלת, עצבנית ומתוחה, וזה רק עניין של זמן עד שזה יצא החוצה ולרוב במצב שלא ממש מצדיק התפרצות. אני לא יודעת לענות לך על הקשר להפרעת החרדה שקיימת אצלך, אבל נראה לי שהתגובות שלך די נורמטיביות כשיש 3 ילדים בבית...וכשאת נמצאת איתם רוב היום. מה זה נקרא מתפרצת בלי שליטה? לפעמים 'בלי שליטה' זה בעצם לומר 'בלי פרופורציות'. אני מניחה שאת לא מתנהגת באופן שנקרא חסר שליטה מבחינה מקצועית, ואז זה בסדר (פחות או יותר). אין לי עצות ממשיות, אבל תדעי שאת לא היחידה שמרגישה לפעמים תיסכול. בעצם, אולי עצה אחת- תמצאי משהו הרפייתי לעשות- יוגה, טאי צ'י, לעבוד בגינה אם יש, ללמוד ציור/ פיסול/ נגרות.... דנה

02/09/2004 | 18:23 | מאת:

לגלית נראה לי שהתשובה של דנה מאלה ואפשר להרגע קצת. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 12:24 | מאת: ק.

היי דר' הידש,מה שלומך? . דבר ראשון האם זה בסדר שאני לא לוקחת כמות מדוייקת כל יום מהקלונקס{מהסיבה הפשוטה שקשה לחתוך את ה2 מ"ג ל0.25} אז לפעמים זה יוצא קצת פחות... בעיקרון האם בכללית זה בסדר לקחת לפעמים פחות{למשל אם אני מרגישה שאני לא כ"כ זקוקה לזה באותו יום} או שזה עלול לעורר תופעות גמילה? או חוסר? ואם אני רוצה להפחית אפילו מהכמות הקטנה שאני לוקחת,איך אני עושה את זה? זה חשוב? או שאפשר פשוט לקחת מעט מאוד-בפתאומיות ולא בהדרגה? אני רוצה להפחית כי למרות שהכמות קטנה אני קצת זרוקה,מותשת,חלשה, ונראה לי שזה מהתרופה כי לפני כן לא היתי ככה... ודבר נוסף,אני גם סובלת מפחד שאני נחנקת{כבר הרבה זמן} אני לא כ"כ יודעת אם זה אמיתי או פסיכוסומטי,אבל על הקלונקס כתוב שאם יש בעיות נשימה{כגון אסטמה} לא לקחת, אז אני צריכה לדאוג שזה יכול להחמיר את תחושת החנק?-במידה ונאמר שזה באמת בעיה רפואית{ולא חרדה},כמות כזו יכולה להזיק? תודה, ויום טוב.

02/09/2004 | 14:40 | מאת: דור

לפי היצרן יש משמעות. במסמך רשמי חברת ROCHE הם ממליצים שאנשים שנגמלים יפחיתו כל פעם 0.125 מ"ג לשבוע. הכוונה לתרופה שנקראת ריווטריל והיא זהה לקלונקס. רופא יכול לתת לך ריווטריל בטיפות ובצורה כזאת תוכלי לקחת כל פעם 0.125 מ"ג. בכדורים הכוונה היא לרבע כדור של 0.5 מ"ג. כדי לשמור על רמה יציבה של התרופה בדם חשוב שהמינון יהיה קבוע ומדוייק ככל האפשר.

02/09/2004 | 17:42 | מאת: דור

מידע רשמי ומוסמך של חברת ROCHE על קלונקס (באירופה נקרא ריווטריל ובארה"ב קלונופין) במסמך הבא: http://www.rocheusa.com/products/klonopin/pi.pdf עפ"י המסמך מומלץ לחלק את המינון היומי לשתי מנות שוות (BID)- כל 12 שעות. לחרדה טווח המינון שהם ממליצים הוא 0.5-4 מ"ג ליום. בגמילה הם ממליצים להוריד 0.125 מ"ג כל שבוע או אפילו פעמיים בשבוע.

02/09/2004 | 12:10 | מאת: ליאורה

לד"ר גיורא הידש שלום רב אני בת 34 וסובלת כרגע מתת-משקל ואשלגן נמוך מטופלת כרגע בכדורי אשלגן רציתי לדעת האם אני יכולה להיות מטופלת בכדורים מסוג SSRIs האם הכדורים ישפיעו עליי במשקלי הנמוך 40 קילו ? והאם זה אפשרי מבחינת תופעות הלוואי בגלל שכרגע האשלגן שלי נמוך וזה מסוכן בשבילי אם תהיה לי תופעת לוואי של הקאה או שלשול עליי לציין שאני לא מקיאה ולא משלשלת ולרופאים לא ידועה הסיבה לאשלגן הנמוך חוץ מהסיבה שירדתי במשקל תודה

02/09/2004 | 18:07 | מאת:

לליאורה באופן עקרוני התרופות מקבוצה זו אינן משפיעות על האשלגן, באופן לא שכיח לעתים משפיעים דווקא על הנתרן. לכן לדעתי אפשר להתחיל בטיפול עם תרופה מקבוצת ה SSRI אבל עם מעקב תכוף אחרי האלקטרוליטים. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 08:51 | מאת: דינה

אני סובלת מדכאון וחרדות, בדרך כלל ההרגשה מופיעה בערב/לילה , האם היית ממליץ על לקיחת כדור נוגד רק בזמן שאני מרגישה את הדכאון/חרדה, אני סובלת גם ממחשבות כפייתיות שבאות שוב רק בזמן הדכאון, בערב.

02/09/2004 | 11:34 | מאת: יום טוב

שלום דינה מה שידוע לי זה כשלוקחים כדורים נוגדי דיכאון (ממשפחת ה-SSRI או SNRI) לוקח זמן (מספר שבועות) עד שנבנית בגוף (או במוח) רמה מתאימה של החומרים המתאימים והאיזון הכימי נוצר. המשך לקיחת התרופה שומר על רמה זו. על כן חשוב מאד להמשיך לקחת את התרופה באופן רציף וקבוע למשך פרק זמן. כל זאת בניגוד לכדורים נוגדי חרדה (ממשפחת הבנזודיאזפינים) שפועלים באופן כמעט מיידי וטובים לרגע מסויים. בכדורים ממשפחת הבנזו' משתמשים בדרך כלל למצבי חירום ולא בקביעות כי הם גם ממכרים. לטיפול קבוע ומשמר נוהגים להשתמש בכדורים מהמשפחות שציינתי קודם שעובדים גם על הדיכאון וגם על החרדה, ואז לוקחים אותם באופן קבוע ורציף.

02/09/2004 | 15:17 | מאת: דור

אפשר לקחת קלונקס אחרי יעוץ עם רופא משפחה. SSRI מומלצים רק אחרי הערכה פסיכיאטרית.

02/09/2004 | 18:14 | מאת:

לדינה החלטה על טיפול ועל טיפול תרופתי מורכבת, השאלה איזה טיפול מתאים לך והאם בכלל יש צורך לבטיפול. לכן יש צורך להגיע לפסיכיאטר לאבחון והמלצה על טיפול מתאים. הדברים הכלליים שנכתבו על ידי דור ויום טוב נכונים וטובים. דר' גיורא הידש

02/09/2004 | 08:43 | מאת: ג.ה

האם תחושת הדכאון ותחושת החרדות דומות? מה ההבדל בין דכאון לחרדות?

02/09/2004 | 12:15 | מאת: דר

הרבה פעמים הדיכאון והחרדות באים ומתערבבים ביחד. זה גורר את זו וזו גוררת את זה כך שלא תמיד ניתן לבודד אותם זו מזה. יש אלמנטים שקשורים יותר לנושא של החרדה וכאלה שיותר לדיכאון באופן כללי כל מה שקשור לרגשות של עצבות, חוסר תקווה, ייאוש, פסימיות וחוסר עניין בדברים קשור יותר לצד של הדיכאון ומה שקשור לפחדים או מחשבות ודאגות קיצוניות ורבות, יותר מתאים לכיוון של החרדה

02/09/2004 | 17:40 | מאת: אור

היי, אני הגעתי לפסיכולוגית+פסיכיאטר וכלל לא ידעתי שיש לי דיכאון. חשבתי שאני רק סובלת מהתקפי חרדה. התקפי החרדה היו מלווים ברעד, הזעה, דופק מואץ, תחושה של מוות קרב או התקף לב. הדיכאון שולב עם כל החרדות שלי מכל דבר..ששולב באי רצון לצאת מהבית, יאוש מוחלט, בכי, צחוק, מצבי רוח משתנים, חוסר רצון לעשות משהו. כן..ומסתבר שהם מתחברים יחד..וזה "שילוב מנצח"....את האדם. רק בריאות!

02/09/2004 | 02:41 | מאת: מיכל מ

לד"ר הידש ! למה לא עניתה לי אם אתה בטוח או לא ? אני מבינה שאתה עובד קשה, ועייף מהיום. אז אולי בכל זאת תענה לשאלתי האחרונה. מיכל מ

02/09/2004 | 09:13 | מאת: בוקר טוב

נראה לי שלא היית מקבלת תשובה כל-כך בטוחה וחד משמעית מאיש מקצוע אחראי שמכיר ויודע, אלמלא אכן היתה זו תשובה בטוחה. מה דעתך?

02/09/2004 | 12:28 | מאת: מיכל מ

שלום, אני לא יודעת למה את מתכוונת? אבל התשובה שלך לא מספקת אותי. יכול להיות שהתשובות שלו מספקות אותך, במקרה זה התשובה שלו לא מספקת אותי. ואני מצפה לתשובה יותר עמוקה. בנושא. . מיכל מ

שנים רבות אני סובלת מחרדות , וכעסים על כל הסובבים אותי לפעמים אני מתפרצת ופוגעת באנשים , כמובן שכועסים עלי בשל כך , מה עלי לעשות? האם אפשר לעזור לי ואיך? אני עובדת בעבודה הדורשת תשומת לב רבה האם תרופות יכולות לפגוע בעירנותי? האם אוכל להמשיך לנהוע כאשר אטופל בתרופות? אני מאוד לא הייתי רוצה לותר על נהיגה. תודה

02/09/2004 | 11:20 | מאת: ע.

לדעתי גם לנהוג כאשר את עצבנית ולא רגועה זה לא בדיוק הדבר הכי מומלץ בעולם... גם לאבד קשרים עם חברים וקרובים רק בגלל הכעס שלך סתם חבל. באמת שווה לחשוב על טיפול תרופתי ואולי גם טיפול בשיחות נראה לי שגם על כל אלה לא היית רוצה לוותר וצריך להכניס לשיקול את כל החלקים ישנן תרופות שאינן פוגעות בעירנות, ואולי אפילו להיפך - גורמות לעירנות יתרה וקשיים בשינה. תמיד צריך לנסות ולבדוק איך הן עובדות עליך באופן אישי. אצל חלק מהאנשים לפעמים יש תופעת לוואי המופיעה בתחילת נטילת התרופה שהיא עייפות וכמובן שצריך לשים לב לכך.

פלונית- מדובר ככל הנראה על הפרעה באישיות והטיפול המומלץ הוא פסיכולוגי ולא בהכרח תרופתי. כדאי להגיע לאיבחון פסיכולוגי ולטפל בבעיות בהקדם. ככל שתחכי יותר זמן הסיכוי להרפא יותר נמוך. מדובר על הפרעה שמלווה אותך תקופה ארוכה ולכן הגיע הזמן לפנות לטיפול.

לפלונית בהחלט כדאי קודם כל להגיע לאבחון ולראות מה הדבר אשר מטריד אותך וגורם לך להגיב באופן הורס ולא בונה. בקשר לנהיגה הגישה הפוכה, אדם הסובל מהפרעה כל שהיא הרבה יותר מסוכן על הכביש מאשר אדם אחר עם אותה הפרעה אבל מטופל תרופתית. דר' גיורא הידש

שנים רבות אני סובלת מחרדות , וכעסים על כל הסובבים אותי לפעמים אני מתפרצת ופוגעת באנשים , כמובן שכועסים עלי בשל כך , מה עלי לעשות? האם אפשר לעזור לי ואיך? אני עובדת בעבודה הדורשת תשומת לב רבה האם תרופות יכולות לפגוע בעירנותי? האם אוכל להמשיך לנהוע כאשר אטופל בתרופות? אני מאוד לא הייתי רוצה לותר על נהיגה. תודה

ישנן תרופות רבות שמטפלות באימפולסיביות במישרין או בעקיפין. כמובן שאימפולסיביות זה סימפטום ולא אבחנה. השאלה היא סימפטום של מה זה ולפי זה ניתן לקבוע את הטיפול התרופתי. תרופות פסיכיאטריות בהחלט יכולות לפגוע בעירנות אך זה לא פוסל אותך מלנהוג או לעבוד. תקבעי תור לפסיכיאטר מומחה לצורך הערכה.

02/09/2004 | 01:26 | מאת: ג.

לד"ר שלום! בשנתיים האחרונות התחלתי טיפול בתרופות נגד דיכאון, שמימנו אני סובל. מטיפול פסיכולוגי ומקריאת חומר הבנתי, שהדיכאון היה קיים תמיד (מגיל אפס). אני סובל גם מדלקת מעי (קרוהן/ קוליטיס) מזה 10 שנים (מגיל 20). שמתי לב, שיש מיתאם גבוה בין 2 המחלות: כאשר הדיכאון מציק אז גם הדלקת מציקה. כאשר הדלקת רגועה, הדיכאון מתפוגג. האם מנסיונך נתקלת בחולים שמצבם דומה לשלי ? האם יש לך המלצה המיוחדת למצב כנ"ל ? תודה!

02/09/2004 | 16:37 | מאת:

שלום, דיכאון מטבעה היא הפרעה חריפה ואינה קיימת מגיל אפס. מחלות המעי הרגיז או קרוהן שייכות לקבוצת ההפרעות הפסיכוסומטיות, כלומר המצב הנפשי משפיע על המצב הגופני. לכן הקשר ששמת לב אליו ידוע משנים רבות. לכן גם נקרא המעי הרגיז. דר' גיורא הידש

לבין דלקות המעיים קרוהן או קוליטיס.עם כל הכבוד, מקוה שאני לא טועה. ובהחלט יש הצלבה בין המצב הנפשי לגופני במחלות הללו כמו שאני סובל. במקום לקחת תרופות לדיכאון , עשה לך חיים שלווים ושמחים והכל יהיה בסדר. כל טוב.

02/09/2004 | 01:05 | מאת: רויטל

שלום אני סןבלת 5 שנים מתסמונת המעי הרגיש מאוד אין לי חיי חברה עבודה לימודים כל אוכל או לחץ הכי קטן גורם לי לשילשולים עד 20 פעם ביום אני סובלת ומטופלת באימודיום וגם נורטילין כי תופעת הלוואי שלו היא עצירות אך זה כבר לא עוזר לי עברתי בירור מקיף ביותר ואובחנתי כחולה בתיסמונת זו ניסיתי הכל חוץ מהיפנוזה בדמיון מודרך כי במכבי באשקלון והסביבה אף אחד לא מתמחה בibsאיפה אוכל למצוא מישהו שיעזור לי בכך? בקופת חולים והאם נורטילין גורם לנשירת שיער עיזרו לי אני מתחחנת יש לי כבר חרדות מכל דבר פוביות ופעולות כפייתיות בגלל שאני לא מצליחה לעבור ללמוד ולנהל חיים נורמלים אני קורסת בבקשה הפנו אותי לעזרה חיי סובבים במעגל ללא מוצא? תודה רויטל

02/09/2004 | 02:56 | מאת: אני

שלום רויטל, לדעתי את לא מטופלת נכון. את לא כותבת האם את סובלת מחרדות, ומתח, שהם הגורמים לתסמונת. במידה וכן עלייך לטפל בשורש הבעייה הווה אומר בחרדות ובמתח ולא טיפול בסימפטומים תוך הזנחת המקור, כפי שאת עושה, כנראה. טיפול אפשרי נוסף הוא- תרופה בשם מודאל, שמרגיעה את הקיבה. (ומרגיעה בכלל).

02/09/2004 | 05:46 | מאת: אלי

גם אני חושב שאת מטופלת לא נכון. נסי למצוא מישהו מקצועי שמתמחה בתזונה מהרפואה המשלימה שישנה לך את התזונה ויפטור אותך מ- IBS. אחרי זה הכל יהיה לך קל.

02/09/2004 | 12:05 | מאת: רויטל

החרדות ןהמתחים החלו רק בשנה האחרונה והיו לי פני דלקות מעיים אני רוצה לדעת באיזור הדרום מי עושה היפנוזה התסמונת איי ביי אס חוץ מי צחי בן יצחק מסורוקה כי הוא פרטי ולא דרך הקופה התסמונת התחילה בצבא שהכל היה תקין והתחילו לי כאבי בטן קשים ואחכ תופעות היה לי זיהום שגרם לך אובחנתי אחרי בדיקות רבות של פרפסור עמי ספרבר והוא המליץ על היפנוזה בדמיון מודרך מודל לא עזר לי רק גרמה לי לתופעות קשות ונוטרילין עזרה מעט האם היא גורמת לי לנשירה?ומה עלי לעשות?

02/09/2004 | 00:21 | מאת: אורן

שלום לד"ר הידש היקר והטוב יש לי בעיה שאני רוצה את עזרתך אני לוקח פאקסט 40 מ"ג זה חודש ושבועיים ויש שיפור די טוב אבל יש לי בעיה הייתי לקח את התרופה בצהריים ועד הצהריים לא היו לי כאבים או משהו סתם תחושה רעה של דיכאון בבוקר וחוסר אנרגיה וכשהייתי לוקח בצהריים הייתה תחושה יותר טובה שאנימ מרגיש טוב אבל קשה לי לישון בלילה אז ניסיתי שלושה ימים לקחת את התרופה בבוקר והתחושה כל היום מהבוקר עד הערב הייתה טובה מאוד בדיוק כמו שאני רוצה אבל עם מיחושים כואבים בצידי הראש ובבטן כאילו דורכים עליך במשך כל היום. כואב. ועדיין השיינה קשה אבל פחות. אז מה אני יכול לעשות דוקטור הידש? איזה פיתרון יכול להיות לבעיית הכאבים? ומתי לקחת את התרופה? ומה אפשר לעשות בקשר לשינה? אני חייב תשובה מדויקת דוקטור ולא עצה למה אני עובד קשה בשתי עבודות כדי לתמוך בהורי כלכלית יש חובות אימי עובדת ואבי חולה ולא מתייחסים לזה בביטוח לאומי והוא לא עובד אנא דוקטור אני חייב את עזרתך. תודה רבה מאורן

02/09/2004 | 12:06 | מאת: דורון

כאבי הראש ונדודי שינה הם תופעות לואי שיעברו עם הזמן,אם כשאתה לוקח את הכדורים בבוקר אתה מרגיש הכי טוב אז תמשיך בכך כדאי לקחת את הכדורים על בטן מלאה (אחרי ארוחת בוקר).בנתים לתקופת המעבר אולי כדאי לקחת אקמול מדי פעם. כל טוב.

לאורן תשובתו של דורון טובה, ואכן מומלץ ליטול את התרופה בבוקר כיוון שהיא מעוררת, כמובן עם אוכל וכפי שתואר. השפעת הסרוקסט תלך ותגבר גם בחודשיים הבאים, כך שצפוי שתרגיש טוב יותר עם פחות תופעות לוואי. בינתיים אפשר להעזר בתרופות אשר ישפרו את הרגשתך, אקמול או תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריון לשינה. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 23:43 | מאת: יעל דקל

יש לי ילד שהייה בדיכאון די חזק ולאחרונה התחיל לעשות כושר ןמנסה לעבוד השבוע בא אלי בהצעה שבגלל שתקופה ארוכההוא הרגיש לא שווה וחסר ביטחון רוצה לגור לבד יש לצצין שהוא בן 19 ולא עושה צבא ולוקח כדורים נגד דיכאון שאני מקפידה לתת בשעה קבועה הוא אומר שהוא רוצה להרגיש עצמאי ושווה יש לציין שיש ברשותי יחידת דיור במקום בערך10 דקות בהביית מה אתה אומר

02/09/2004 | 16:44 | מאת:

ליעל הרעיון הוא טוב, כלומר אם הבן יכול לגור ליד הבית וגם להעזר בכל השירותים של הבית (אוכל כביסה וכך הלאה), וגם יוכל ליטול את התרופות כאשר את נמצאת אז זה נשמע כמו רעיון טוב. הנקודה היא שגם אם הרעיון טוב ונכון צריך לעשות אותו בזמן הנכון, כלומר חשוב שיצליח ולא יכשל, על כך כמובן שאין לי מספיק פרטים כדי לענות. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 23:38 | מאת: אליהה

רתיתי לדעת האים הבן שלי לוקח 2 רסיטל והתחלתי לקחת חצי כדור האנדונקס בבוקר אני יודעת שהאנדונקס צריך לקחת פעמים ביום בגלל זמן ההשפעה שלו בנתתים אנחנו רק בבוקר האים חייבים לקחת גם אחר הצהרים או שההשפעה של הרסיטל משפיעה תתין לי גם הפשרויות אחרות

02/09/2004 | 16:45 | מאת:

לאליהה מה שאת כותבת הוא נכון אבל האדרונקס די מעורר לכן מקובל ליטול אותו רק בבוקר ובצהרים כדי שאפשר יהיה לישון בלילה. בנתיים תמשיכו רק בבוקר. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 23:34 | מאת: גלית

לד"ר הידש שלום רב ברצוני לשאול אותך מדוע לפני מחזור המתח הגוף עולה חוסר שקט מוחלט שאפילו 1.5 מילגרם קלונקס לא עוזר לי החלטתי להוסיף עוד חצי של 0.5 בלילה כי אני ממש לא יכולה לישון. מה אתה אומר על זה בזמן שאני נוטלת גם את המרוניל ואין תוצאות . עוד שאלה האם אתה מקבל באופן פרטי בקליניקה שלך ואם כן אם תוכל להשאירלי פרטים אני פשוט מרגישה על סף יאוש אני מתקשרת לרופא שלי (מכבי) משאירה הודעות והוא לא חוזר אלי ואני ממש מיואשת ולא טוב לי אתה יודע שאני אמא ל3 ילדים וצריכה לתפקד ואני פשוט נפשית גמורה כבר שנה וחודשיים כלומר בלי הקלונקס אין תקווה אולי עדיף לעלות במינון הקלונקס כי סיפרתי לך שאני בעבר ניסיתי המון תרופות נוגדות חרדה והגוף לא הגיב אליהם טוב עד שחשבו אפילו לאשפז אותי בגלל דיכאון וחרדה קשים שעברתי ורצו לתת לי לתיום. אז מה אתה מציע לי לעשות אני המון כותבת לך ומרגישה ללא תוצאות חיוביות אף על פי שהנתי שבפסיכיאטריה אף פעם אי אפשר למצוא כדור מתאים כי זה ענייו מורכב. גם אפקסור לקחתי עם כדורי הרגעה ועוד המון תרופות סרוקסט וכו אני כבר לא זוכרת הרגשתי כמו מסננת לכדורים . שוב אני על סף יאוש מבקשת עזרה. אני רואה בחורות בגילי שמחות מתפקדות עם 3 ילדים ואני מרגישה תמיד מוגבלת עייפה ותמיד אני אומרת לאימי שאני זקוקה לעזרה כי אין לי כוחות נפשיים להמשיך זה מתסכל את כל המשפחה. האם נראה לך שאני זקוקה לאשפוז במצב כזה. גלית

02/09/2004 | 16:47 | מאת:

לגלית בדרך כלל זה די פשוט להתאים תרופות לאדם מסויים אבל בהחלט ישנם מקרים שהדבר מורכב או אפילו לא מגיעים לתרופה אידיאלית ויש צורך בשילובים. אני בדעה שכדאי ליטול את הקלונקס אם הוא עוזר לך, את בעית ההתמכרות נפתור כאשר תרגישי בטוב. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 20:48 | מאת: פלוני

שלום ד"ר הידש, אני לוקח כמעט חצי שנה אדרונקס 10 מ"ג, הרגשתי קצת שהוא עוזר לי לפעמים, ולפעמים בכלל לא,והיה לי דיכאון קשה. ביקשתי מהרופא שלי לשלב עם האדרונקס עם סרוקסט, והוא דחה זאת לפעם הבאה, ע"כ רציתי לשאול, האם ניתן לשלב סרוקסט יחד עם האדרונקס, או שיש בעיה עם זה? (וכן תרופה אחרת ממשפחת הפרוזק) ואם כבר סרוקסט, האם בתחילת הלקיחה סרוקסט מוריד בתאבון כמו הציפרלקס? בתודה מראש.

לפלוני שלום, האדרונקס פועל על הנוראפינפרין והסרוקסט (ציפרלקס וכל המשפחה) על הסרוטונין, לכן השילוב ביניהם עשוי להיות טוב, הם משלימים אחד את השני. עם זאת אני ככלל מעדיף להשתמש בתרופה אחת בלבד, ולכן אפשר את האפקסור או האיקסל. דר' גיורא הידש

תודה רבה ד"ר הידש, ושאלתי לתשובתך מה החיסרון של שילוב בין 2 תרופות כמו אדרונקס וסרוקסט מאשר לקחת תרופה אחת?

01/09/2004 | 19:54 | מאת: דרור

מה ההבדל בין קסנקס, וליום, או סרוקסט מבחינת התחושה והתוצאות?

01/09/2004 | 20:45 | מאת: מיכל

קסנקס וווליום ממכרים סרוקסט לא זה הבדל עיקרי ומשמעותי קסנקס וואליום להרגעתחרדה סרוקסט תרופה אנטי דכאונית שגם פועלת נגד חרדות טובה גם לטיפול בהפרעות שונות כמו או סי די ועוד. סרוקסט לא יוצר תחושת עייפות וגורםלך להירדם , בדכ, בניגוד לשניים האחרים לטיפול ארוך טווח משתמשים בסרוקסט שאומנם גם הוא לא מרפא את הבעייה מהשורש אבל נחשב טיפול פחות סימפטומטי. ככדור אנטי דכאוני הוא משפר את מצב הרוח ומעורר, האחרים כאמור אינם מעוררים. הם ניתנים להרגעה נקודתית או כתוספת לכדור אנטי דכאוני אך בפני עצמם אינם מומלצים לטיפול של קבע.

02/09/2004 | 18:48 | מאת: יערה

אחלה תשובה !

01/09/2004 | 19:35 | מאת: רון

שלום. להלן דבריך האחרונים כלפי (בהמשך לשיחתנו שבעמודים הקודמים): "הדברים כעת ברורים יותר, אבל בהחלט קיימת בעיה. במידה ואתה לא מצליח להסביר או לקבל התייחסות לדבריך, אתה נשאר עם המחשבות שלך לבד?!" להלן הדברים שמצאתי להשיב לך בנוגע לשאלתך: כן, כנראה לרוב אני נמנע מלהעלות את הנושא ולהרחיב בו בפני אנשים הנמצאים בסביבות מקום מגוריי, שהם בדרך כלל אנשים חסרי ידע מקיף בתחום המתאים (של העניין), ומתמודד עם המחשבות הקשות והעגומות שבהקשר לפי יכולותיי לכך. הדבר אינו נראה לי לעניין לדבר על הנושא הייחודי שלי, (שאינו "מנת חלקו" של כל אחד ואחד, לפי הבנתי), והאישי, אשר העלתו בציבור עלולה לגרום בנסיבות כאלו ואחרות ליצירת הבנה מוטעית מצידו של האדם האחר ותחושות לא נעימות בקרבי בשל כך. בעצם, גם ככה אני לא מרבה להתחכך ולפתח שיחות עם אנשים, ועוד כאן מדובר בעניין אישי ביותר. רון

02/09/2004 | 01:35 | מאת: מתעניין

איזה תרופה/ תרופות אתה בולע ?

לרון חבל שאין לך חבר או חברה או אדם קרוב לפחות אחד שאפשר לחלוק אתו את עולמך הפנימי, דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 18:42 | מאת: אלי

ד"ר שלום רב ! האם זה נכון שתרופת קלופיקסול גורמת להשמנה? אם כן באיזה אופן? האם היא גורמת לתיאבון מוגבר או שהתרופה עצמה משמינה? תודה

01/09/2004 | 18:46 | מאת: אלי

האם קלופיקסול גורמת לפריחה כלשהי בגוף? או עלולה ליגרום?

02/09/2004 | 16:27 | מאת:

לאלי קלופיקסול מעלה את התיאבון. לא זכור לי שהיא עלולה לגרום לפריחה. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 18:31 | מאת: חדוה

שלום, מזה שלושה שבועות אני נוטלת כל יום כדור ציפרלקס לאחר שאובחנתי אצל פסיכיאטר כסובלת מהתקף חרדה (בבקרים לחץ ומועקה ,דפיקות לב מואצות והרגשה פנימית נוראית לפעמים למשך היום כולו) כמו כן לקחתי בשבועיים הראשונים ערב ובקר קלונקס,בשבוע האחרון המינון ירד לחצי כדור בבוקר. שאלתי, האם לוקח זמן רב עד שהציפרלקס משפיע כי ברגעים הקשים לא נראית אופציה של יציאה מהמצב הנורא הזה.

02/09/2004 | 13:09 | מאת: הילה א

חמודה תתעודדי יוצאים מזה גם אני התחלתי לפני 3 שבועות ציפרלקס ולוקח לזה כמה זמן אל דאגה הילה

02/09/2004 | 16:28 | מאת:

לחדווה הציפרלקס מתחיל לפעול אחרי כשבועיים. עם זאת הדגש הוא על מתחיל, פעולתו עולה ומתגברת במשך שלושה החודשים הראשונים של הטיפול, כך שצריך סבלנות ומדי פעם אפשר להעזר בקלונקס. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 17:55 | מאת: סיגל

שלום ד"ר, אני סובלת מחרדה, אני נוטלת ציפרלקס כבר שנה, לאחרונה יש לי תחושות של חוסר שקט, כל הזמן כשאני יושבת , אני מזיזה את כף הרגל שלי בעצבנות, לא מוצאת מקום לידיים שלי בשיחות, נוגעת בשיער, בפנים,משלבת ידיים ושוב ושוב... רציתי לדעת, האם החוסר שקט הזה נובע מחרדה? אני מרגישה ממש כאלו אני הולכת להתפוצץ. תודה על תשובתך

01/09/2004 | 20:40 | מאת: ~

או שעלייך להעלות מינון או להחליף תרופה.

01/09/2004 | 23:37 | מאת: גלית

לדעתי את צריכה לקחת כדור הרגעה ללא חשש וללא סבל

01/09/2004 | 22:36 | מאת: לילה טוב

ערב טוב ד"ר הידש, רציתי לנצל את השרשור ולהוסיף שאלה הנוגעת לעניין: האם העצבנות הפנימית יכולה להיות תופעת לוואי של התרופה? גם אצלי הייתה תופעה דומה של עצבנות פנימית גדולה מאד כשלקחתי את התרופה הנ"ל במשך כל זמן נטילתה והיא לא פסקה עד כי בסופו של דבר ויתרתי על לקיחת התרופה

02/09/2004 | 16:31 | מאת:

לסיגל אם אי השקט והמתח הפנימי הם מתחילת נטילת התרופה יתכן שהתופעות הן תופעות לוואי של הציפרלקס. אני מבין שאצלך התופעות הללו החלו כשנה אחרי תחילת הטיפול לכן לא הייתי מייחס אותן לציפרלקס אלא יתכן שהתגברות החרדה. תנסי ליטול תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון באופן זמני ותראי מה קורה. דר' גיורא הידש

מזה 3 שבועות אני מטופלת בפבוקסיל , לאחר שנתיים של טיפות סרוקסט , גם לפני כן טופלתי בפבוקסיל. מאז לקיחת התרופה מידי יום אני סובלת מעוויות בקיבה ובמעיים ולאחר מכן שילשולים רציתי לשאול מתי זמן לקיחה טוב של התרופה ? בוקר? ערב ? לפני או אחרי אוכל ? והאם לדעתך יש קשר בין התרופה לתופעות שציינתי. בעבר לא היו התופעות הנ"ל כאשר השתמשתי בפבוקסיל

לחרות יציאות רכות עלולות להיות תופעות לוואי של פבוקסיל למרות שזה די מוזר אצלך כיוון שכתבת שבעבר לא סבלת מכך?? אולי מדובר בוירוס או שלשולים ממקור אחר? תנסי לחלק את הפסבוקסיל לפעמיים ביום עם האוכל. ואין בעיה ליטול תרופות או דברים העוצרים את המעיים. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 16:28 | מאת: שי

ד"ר גיורא הידש שלום רב ! אני מיתנצל מראש על אורך המיכתב ועל השאלות המרובות ומבקש לקבל את היתייחסותך המלאה. האבחנה הרפואית לגביי בצורה כללית: חולה במאניה דיפרסיה עם נטייה למחשבות פסיכוטיות. לפני 16 שנים התחלתי בטיפול בליתיום, לפני כ-שנתיים גרם הליתיום לכשל כילייתי (פגיעה בתיפקוד כליות) ונאלצתי לנסות שורה של מייצבים אחרים . אחרי שניסיתי את כל המייצבים שקיימים היום , הוחלט להמשיך את הטיפול אצלי בטגרטול. לפני שנה אירע אצלי מיקרה DVT (קריש דם ברגל שמאל) ולאחר היתייעצויות רבות עם רופאים פסיכיאטרים והמטולוגים הוחלט שיש קשר ישיר לטגרטול. טגרטול פוגע בחומצה פולית ועכב כך נוצר הומוציסטאין גבוה - גורם ישיר לקרישיות דם ולחסימת עורקים. הוחלט להפסיק אצלי את הטיפול בטגרטול. במקביל לטגרטול טופלתי ב-4 מ"ג של קלופיקסול ליום.( למניעת פסיכוזה) ואכן כבר 3 שנים אין לי משברים או פסיכוזות. כרגע מכיוון שכבר ניסיתי את כל המייצבים שקיימים ! ואף אחד מהם לא התאים לי בגלל תופעות לוואי שונות , הומלץ לי להמשיך ללא מייצב אלא רק עם 6 מ"ג קלופיקסול ליום. נאמר לי כי הקלופיקסול נימצא מועיל יותר ויותר בטיפול באפיזודות מאניות ובפסיכוזות. כאמור כיום אני לוקח רק קלופיקסול 6 מ"ג ליום כטיפול מונע למאניה דיפרסיה ולמחשבות פסיכוטיות, ומקווה לטוב!!! קראתי ע"י חיפוש בפורום את כל מה שנאמר פה על קלופיקסול וגם את מה שאתה כתבת. הסיבה העיקרית שביגללה אני כותב לך ומקווה לקבל את היתייחסותך היא , שאני מפחד מהשלכות עתידיות של הקלופיקסול על הגוף (כולל תופעות לוואי).-כי כמו שסיפרתי לך כאן , כדורים גרמו לי לבעיות בריאותיות חמורות. שאלותי אליך נוגעות לטיפול בקלופיקסול בילבד: א. האם ידוע לך ותוכל לספר לי בבקשה , האם קלופיקסול משפיע בצורה כלשהי (ישירה או עקיפה על קרישיות דם? ( האם קלופיקסול יכול להיות גורם ישיר או עקיף לקרישיות דם?) ב.האם קלופיקסול פוגע בחומצה פולית בגוף ועקב כך יכול ליגרום לקרישיות דם? (כמו שגורם הטגרטול)? ג. ידוע לי כי קלופיקסול מיתפרק בכבד. האם קלופיקסול עלול ליגרום לכשל בתיפקוד כליות?(לנזק לכליות?), האם קיים קשר כלשהו בין הקלופיקסול לכליות?, האם קלופיקסול פוגע בכבד? ד. כל כמה זמן מומלץ לעשות לדעתך בדיקות דם לתיפקודי כבד\כליות\בלוטת תריס עקב השימוש בקלופיקסול? ה. איפה אני יכול ליקרוא חומר מפורט ביותר על קלופיקסול , תופעות הלוואי שלו באינטרנט? (במנועי חיפוש רגילים , כימעט ולא מצאתי כלום...) אני מקווה שאתה מבין שקלופיקסול זו האלטרנטיבה היחידה לטיפול בבעיה שלי ( לא היסתדרתי עם ריספרדל וזיפרקסה). אני מאוד מבקש את היתייחסותך וחוות דעתך המיקצועית , לכל אחת מהשאלות שלי ומבקש ממך תשובה לכל אחת מהשאלות בהקדם האפשרי. שוב המון תודה רבה שי.

לשי תמיד האמנתי שתרופות נוגדות פסיכוזה פועלות כמייצבות במאניה דפרסיה, הפרסומים הרבים ביותר לאחרונה הם של הזיפרקסה. איני מכיר חומר כזה על קלופיקסול אבל אני מאמין שהרופא שרשם לך את הקלופיקסול עשה חיפוש רציני בנושא. לדעתי ויתכן שאיני מעודכן, הקלופיקסול אינו משפיע על רוב הדברים שאתה שואל, לא על הקרישה ואינו פוגע בכבד או בכליות. כך שאפשר להרגע. כיוון שהקלופיקסול אינו גורם לנזק גם לא מומלץ לבצע בדיקות, אבל אתה יכול להבדק כל מספר חודשים כדי להיות רגוע. אכן יש מעט חומר ברשת על קלופיקסול. מדובר על תרופה דנית של חברת lundback ואולי זה יעזור לך בחיפוש. באופן כללי כל מה שנכתב על לרגקטיל (פרט לפגיעה בכבד שיחודית ללרגקטיל) נכון גם לגבי קלופיקסול, אבל זה מאוד בכללי. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 16:10 | מאת: מיכאלה

לד"ר שלום, רציתי לדעת בבקשה, כמה כדורים של לוריוון אני יכולה ליטול בשבוע, מבלי שאני יתמכר אליו? מה המקסימום שאפשר לקחת? אני סובלת מחרדה, אני מחליפה עוד מעט את הכדורים שאני נוטלת(ציפרלקס) באפקסור. תודה רבה על תשובתך מיכאלה

02/09/2004 | 01:51 | מאת:

למיכאלה השאלה אינה הכמות אלא משך הלקיחה. אחרי חודש של לקיחה אנו מדברים על התמכרות (גם אם כדור אחד ביום), כדי להמנע מהתמכרות אפשר כל כמה ימים לעשות הפסקה. דר' גיורא הידש

01/09/2004 | 15:24 | מאת: לולה

שלום, יש לי בעיה אני מטופלת אצל פסיכאטר כבר שנה לקחתי בעבר פרפאנן 8 מ"מ אחרי זה 4 מ"מ ואחרי זה 2 מ החרדות חזרו חזרתי שוב לפסיכאטר ועכשיו אני לוקחת פלוטין 20 מ + 2 מיליגרם פראפנן יום כן יום לא. סבלתי מדיכאון וחרדה כשאמא שלי חלתה בסרטן (עדיין חולה).מצבי כעת השתפר אני כבר לא בדיכאון אבל החרדות ממשיכות גם שאני עדיין לוקחת את התרופות (למרות שבעבר שלקחתי שנה פרפנן לא היו מחשבות ולא חרדות) החרדות שלי באות כשאני קוראת עיתון או שומעת על דברים שקרו לאנשים ואז מדמיינת כאילו זה אני - למשל שמשהו מתאבד כאילו אני, למשל שמישהי נאנסת ע"י בן משפחתה כאילו אני, למשל שאני הורגת את החבר שלי או את הילדים שלי (שאין לי אני רווקה) אני מודעת לבעיה ויודעת שהכל שטיות במיץ עגבניות אבל המחשבות ממש מציקות. מה לעשות?

02/09/2004 | 01:53 | מאת:

ללולה התופעות שאת מתארת מתאימות לחרדה, נראה שהטיפול אינו מספיק ואינו פותר את כל הבעיה. לכן כדאי לחזור לרופא ולשקול את המשך הטיפול. לדעתי אין טעם בנטילת 2 מג' פרפנן כיוון שאסור לחתוך כדור זה. כדאי לחשוב על החלפת הפלוטין. אבל כל זאת בייעוץ עם הרופא המטפל. דר' גיורא הידש