פורום פסיכיאטריה

לפני כחודשיים בעלי התנהג בצורה מאד מוזרה שלא ידעתי לאבחן,בזבז כספים, לא הפסיק לדבר על כך שהוא מעין משיח, יודע לפצח את קוד הלוטו וכו', הכל התנפץ ביום ראשון לפני אותם חודשיים בהם חזרתי הביתה והוא פשוט הפך לאדם אחר, נהיה כמו מטיף אכזר שאמר אני צריכה להענש על היותי רעה, לציית לו , להיות העבד שלו וכו', בהמשך הוא אנס אותי בצורה אנאלית ווגינאלית, הכה אותי ולא הרפה. למזלי הרב הגיעה החברה של בן הדוד שלו והספקתי לברוח לא לפני שהוא גם איים עליי ברצח, והיא עזרה לי להחלץ. הלכתי למשטרה וכבר היינו בבית משפט, לאחר אבחנת כמה פסיכיאטרים אובחן שיש לו bipolar מה שנקרא מאניה דיפרסיה. אני כרגע כאן מחכה שההליכים המשפטיים יסתיימו כדי שאוכל לחזור ארצה. לפני הארוע היינו 4 שנים יחד ללא שום סימן של אלימות בשום אופן, הסתדרנו יחד, הקמנו עסק והיינו 24 שעות ביממה יחד. אך אני כ"כ מפחדת ממנו עכשיו שזה בלתי יתואר. הוא כרגע במעצר בית והעו"ד שלי אמר לי שהוא לוקח כדורים חדשים למניעת המחלה (משהו כמו jeorom ושהוא חזר למוטב (לפי מה שהבנתי בהיותו בכלא הוא לא ישן 3 שבועות והיה משוכנע שהוא המשיח...)אינני יודעת כ"כ מה לחשוב ואיך לנתח את האלימות שפרצה ממנו, קראתי המון על המחלה ולא ראיתי שצוינו סימני אלימות. אני מאד מודאגת מההמשך, סה"כ חיינו נפלו ברגע אחד שהוא איבד את השליטה.גרנו במשך 3 שנים פלוס בארה"ב ולכן אני כאן. אשמח אם תוכל לתת לי אינפורמציה כלשהי ואם נתקלת במקרים כאלה והאם הכדורים יכולים למנוע התקף נורא נוסף שכזה, כי אינני מפסיקה לחשוש. תודה רבה, ממני ש.

כמו שאת רואה הפסיכיאטר לא עונה בזמן האחרון. אולי אוכל לעזור לך קצת במידע מנסיון אישי במשפחה. מאניה דפרסיה היא מחלה הפורצת בהתקפים ופרט לשינויים קיצוניים במצב הרוח יתכנו גם התופעות שאת מתארת. מחשבות גדלות בזבזנות וחוסר שליטה בהתנהגות מינית. המחלה מופיעה בכל מיני דרגות חומרה ולא בהכרח בדרגה קשה. טיפול תרופתי נכון יכול לאזן את מצבו , להרגיע אותו ויוכל גם לחזור לתפקוד. אבל למחלה יש נטיה לחזור ולפרוץ שוב. לקיחה רצופה של התרופות עם טיפול פסיכולוגי תומך עשויה אולי לעזור להקל על מצבו ועל חומרת ההתקפים. את צריכה לשאול את עצמך האם ניתן לשקם את יחסיכם אחרי מה שקרה והאם את מוכנה להמשיך לחיות איתו.אם את זקוקה למידע נוסף כתבי לי לאימייל שבראש ההודעה. שיהיה לך קל ותצליחי להתמודד.כל טוב.

שלום, המילה החשובה ביותר במכתבך היא "מחלה". אכן לפי התאור והאבחון בעלך עבר התקף של מאניה, מדובר על מחלה ולא על האופי שלו או ההתנהגות שלו. כל התנהגותו התוקפנית והאכזרית היא תוצאה של מחשבות שווא, שיפוט מציאות פגום והמחלה. כמובן שיש חומר רב על המחלה והלוואי והיא לא הייתה פורצת והוא לא היה חולה. אבל לא זה המצב. המאפיין את המחלה שהיא חולפת, בעלך יחזור עם טפול למצבו הנפשי הרגיל ועם טיפול מתאים בדרך כלל אפשר למנוע התקפים חוזרים של המחלה ובטח את המצבים הקיצוניים כפי שתיארת. לכן, כאשר בעלך יבריא ויחזור לעצמו, כדאי לך להפגש אתו, להתרשם ממצבו ולחשוב ביחד על עתידכם המשותף. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי ,תודה לך על התשובה. למעשה בעלי ואני יצרנו קשר, על אף האיסור שלו ליצור איתי קשר, הוא היה נשמע בתחילה מאד מדוכדך ומודע למה שקרה (כי בתחילה כשהוא היה במאסר ובמאניה הוא הכחיש) , הוא זכר שהוא אנס אותי ואת המכות, ויומיים אח"כ מצב רוחו השתפר והוא היה נשמע כתמיד, אם אפשר לקרוא לזה נורמלי, הבעיה היא שברגע ששמעתי שמצב רוחו טוב, נכנסתי למעין פראנוייה שהנה, שוב מגיעה המאנייה וכרגע הוא בתחילתה. והנה שוב ההתנהגות המפחידה שלו תחזור. בקשתי ממנו לנתק קשרים, לא רק שאנחנו בהליכים משפטיים, אלא, עליי לעבור את טראומת האונס והמכות שעברתי לצערי הרב. הוא במעצר בית, רוצה שאבטל לו את המעצר, אך אינני מסוגלת בגלל הפחד שהוא יהיה לבד, ולא יקח תרופות וכו'. סה"כ אני מחכה שהכל ייגמר, כ"כ עצוב, חיינו היו בשיא פריחתם, קנינו בית, למדנו, היה לנו עסק והכי חשוב- אהבנו כ"כ. לא יודעת אם אי פעם אוכל לחזור אליו שוב, וכמובן שמשפחתי נחרדת רק מעצם הרעיון. בקשתי ממנו הפסקה ארוכה מאד כדי שאשתקם, האם אתה מכיר נשים במצבי שנפגעו מהמחלה? אשמח על כל מיגע שתוכל לספק לי, מלבד האינטרנט כי שם קראתי כל מה שיש, ולצערי, מעט מאד.

אני בחורה בת 20+ ..לפני כמעט שנה היה לי התקף דיכאון..פסיכיאטר נתן לי את אותו טיפול תרופתי שנתן בהתקף דיכאון ראשון (השנה זה היה פעם שניה)-2 כדורי פלוטין כל בוקר+ 1.5 מ"ג קסאנגיס בערב ו0.5 בבוקר..לפני כ-4 חודשים התחלתי בהמלצת הרופא להוריד לאט לאט במינון הקסאנגיס..לפני שבועיים הפסקתי לקחת אותו בכלל ומאז יש לי נדודי שינה..עד אז כל פעם שהורדתי במינון-לא הייתה שום השפעה על איכות השינה שלי.. שאלתי היא:האם זה צפוי ומה הפתרון לנדודי שינה? כמו כן הייתי רוצה לדעת האם ניתן ליטול פלוטין במהלך ההריון? תודה מראש..

שלום, טוב שאת מפסיקה את הקסנגיס אבל אין בכך שום דבר דחוף. לכן הפתרון הוא להוסיף קצת מהקסנגיס ולהמשיך לרדת ולנסות לסיים לאט יותר. פלוטין בטוח בהריון, אולם אני תמיד שולח להתעדכן במרכז הטרטולוגי בהדסה, תמיד יתכנו מחקרים חדשים. אבל בפעם האחרונה השתעדכנתי הם אמרו שהכל בסדר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לבן שלי היה חרדה ודיכאון מאוד חזק הבן לקח כל מיני סוגי כדורים לפני הסוף לקח במשך כחצי שנה אפקסור ורסיטל ועדיין הייה בדיכאון ולא עשה שום דבר עים עצמו בהתיעצות איתכם התחלתי לתת לו רסיטל ואדונקס וכבר במשך שבוע ימים הילד נהייה יותר עירני והולך לחדר כושר יאוכל טוביותר מחייך יוצא עים חברים ומבלה יותר עים חברים ההרגשה שלי בתור אמה מצויינת מכוון שעברתי עים הילד הרבה קודם תודה רבה ולבסוף האים זה בעקבות הכדורים או שהוא החליט לאחר כמה שיחות שהוא חייב לעשות משהוא עים עצמו לפני כן הדיבורים לא עזרו ושוב תודה רבה

לאורנה אני שמח על שבנך מרגיש טוב יותר ובטח תודה לכריש. (רק שיחליף את השם למשהו נוח יותר..., אבל אין זה העיקר). בכל אופן מדובר על שני הדברים ביחד. הכדורים מאפשרים לשנות דברים כאשר את השינויים עושה האדם עצמו. כלומר, אדם בדיכאון גם אם הוא רוצה הוא אינו מצליח ואינו יכול, זו המחלה שמונעת ומעכבת. כאשר מסירים את הדיכאון הרצון יכול להתבצע. כמובן שמי שאינו רוצה, גם אם הוא יכול שום דבר לא יזוז. לסכום-התרופות אפשרו את המעשים אבל את המעשים הבן עושה ולא התרופות. התרופות עוד לא הלכו לחדר כושר במקום אף אחד. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני בוגרת ולא ילדה . אימי נוהגת לשים פח קטן ומגעיל במקלחת בדיוק מתחת למברשות השיניים. כך גם פח האשפה במטבח מוצב מתחת לוו של המחבתות . אני מתריעה אותה שזה עלול ליפול לפח. אינני יכולה לכפות סידור אחר כי אני לא טיפוס שתלטן . ביום שלישי נפלה מברשת השיניים לפח שהיה מלא בשיערות ודברים מגעילים. זוהי היתה המברשת שיניים שלה שנפלה . יומיים לפני כן קניתי לה משחה לטחורים מהכסף שלי שאין לי. זרקתי לה את המברשת מדאגה מכל הלב שמברשת כזו תזיק לה . אין לי מצפון לתת לה מברשת כזו. הסברתי לה את זה והיא כועסת עלי ואומרת שהיא יכלה לנקות אותה . אני לא מאמינה שאפשר להוציא זיהומים גם אחרי הרתחה כפי שהיא אומרת שהיתה עושה כי המברשת נפלה לפח מסריח ואני לא יכולה להרשות לעצמי לסכן אותה. ביקשתי ממנה לקנות לעצמה מברשת חדשה, היא כועסת לא מצחצחת שיניים וגם החביאה לי את המברשת שיניים שלי. אני לא יודעת מה לעשות ומי צודקת ומה קורה כאן בכלל . אין לי כסף לקנות לה מברשת שיניים והיא גם אומרת שהיא זרקה לי את המברשת שיניים שלי. בכסף שהיה לי קניתי לה משחה לעור . במקרה של המברשת אין לי כסף והייתי מעדיפה שהיא תקנה חדשה כדי שתבין שלא רצוי לשים פח אשפה דווקא מתחת למברשות שיניים. זה אולי ישמע לכם בעיה טיפשית אבל כאן זה מפעיל מצדה רגשות כעס והיא לא רוצה לתת לי את המברשת שיניים שלי ואומרת שהיא זרקה לי אותה . אין לי היום במה לצחצח שיניים וגם מחר לא יהיה לי . האם לפי תיאור זה יש סיבה לדאוג שאולי לאימי יש ירידה קוגניטיבית בשיפוט ? ואם כן אז האם אפשר למנוע ירידה בשיפוט הקוגניטיבי או שירידה כזו היא בלתי נמנעת בגילאי החמישים אצל נשים ?

הייתי מתחילה עם המשפט הפותח שלך: 'אני בוגרת ולא ילדה' וממשיכה ממנו הלאה: יש לי תחושה כשאני קוראת את מכתבך שאת מתייחסת לאימך כאילו היא הילדה. את זו שדואגת לה, מתריעה אותה, קונה לה, מזהירה אותה, כמעט יש תחושה של נסיון 'לחנך' אותה בכך שהיא תקנה מברשת חדשה... ובכך תלמד את הלקח. אני חושבת שאין כאן בכלל שאלה של שיפוט קוגניטיבי ואין כאן שום ירידה בשיפוט (דרך אגב זה משפט מאד שיפוטי שכתבת) , יש כאן שתי צורות מחשבה שונות ואני לא רואה שום סיבה מדוע את צריכה לכפות את שיפוט המציאות שלך עליה או לקבל את שיפוט המציאות שלה. אם העניין מפריע לך מבחינה אסטטית, הניחי את מברשת השיניים שלך במקום אחר, או תקני פח קטן עם מכסה. פתרונות פרקטיים לא חסרים. השאלה אם זו הבעיה או שיש כאן מאבק כוחות מסויים והיפוך תפקידים.... דנה

לאמילי אני מסכים עם דבריה של דנה, ובנוסף חושב שאולי כדאי שתתרחקו קצת אחת מהשניה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש במאמר המצורף טוענים שניתן לאבחן סכיזופרניה ע"י בדיקת דם. http://www.starmed.co.il/News/297 מה דעתך על כך?

בחייך, אם זה היה כלכך פשוט לא היו לומדים פסיכיאטריה כל כךהרבה שנים. במשך השנים פורסמו הרבה מאמרים על אבחון מעבדתי של המחלה אבל כולם הוכחו כלא אמינים בסופו של דבר. בקיצור , עזוב שטויות.

לשואל כל הזמן יש התקדמות במדע והמאמר כתוב ללא ביקורת ונשמע משכנע. אני מקווה שימשיכו לבדוק את הנושא ויראו האם הממצאים חוזרים על עצמם במחקרים עם מספרים גדולים יותר של חולים. כלומר, כפי שמקובל בכל עבודה מדעית צריך לחזור על הניסיונות ולקבל את אותן התוצאות בעבודות נוספות. נקווה שהחוקרים צדקו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לדר' הידש ולמשתתפי הפורום. קראתי כן מס' פעמים על מערכת היחסים שנוצרת בין מטפל למטופלת בתהליך הטיפול. אני חייבת לציין שקריאה של הודעות אלה הרגיעו אותי קצת, למרות שאני נמצאת במצב שהוא קשה מאוד. אני מאוד קשורה למטפל שלי (שנמצא כרגע בחופשה) והטיפול שלי מבוסס בעיקר על הקשר הזה התפתח בינינו. אני מרגישה שהוא ממלא את העולם שלי, אני מרגישה לגמרי תלויה בו, ועכשיו שהוא לא נימצא והוא כנראה בחו"ל אני מרגישה חוסר אונים לגמרי. אני יודעת שזה לא ביגגלל המצב הנפשי כי אני מתפקדת היטב, עובדת ולומדת, זה פשוט בגלל שהאדם הכי משמעותי בחיים שלי לא כאן. אני יודעת שהוא יודע מה שאני מרגישה כלפיו וזה כל כך כואב וקשה כי בחיים לא יכול להיות לנו קשר אחר, אבל קשה לי להשלים עם זה!!! הוא פשוט בן אדם מקסים, כל כך מבין וכך כך מקשיב. נכון שבטח תיכתבו לי שזה המקצוע שלו, אבל אני בטוחה שהוא כזה וזו לא רק פנטזיה שלי. מהנ עושים כדי להפסיק את הרגשות האלה כי אני כבר לא יודעת אם הטיפול מועיל לי או מפריע לי. תודה וסליחה על ההשתפכות. מילי

מילי היקרה. אני יודעת ששום דבר לא עוזר וזה משהו שפשוט צריך לעבור. אני מקווה שזה עובר כמו שכולם אומרים. אצלי זה ככה כבר שנתיים וזה רק הולך ומתגבר. התקופה הזו של חופשות הקיץ היא תקופה מאד קשה , בעיקר כשאני חושבסת על זה שהמטפל שלי עם המשפחה שלו, והוא בסך הכל מתייחס אלי כמו למטופלת, ואני כל היום חושבת עליו ואת צודקת זה נורא קשה, אבל צריך לחשוב על זה כמשהו טוב לטיפול ואולי התלות הזאת היא גם קצת חיובית, וגורמת לטיפול להצליח. אני מקווה שהידיעה שאת לא לבד עוזרת קצת, ותאמיני לי שאני מבינה את הכאב שלך ומרגישה אותו יום יום, שעה שעה. אפרת

נראה לי שביאסתם לפחות משתתפת אחת בפורום....

ולמילי- אל תהיי ככ בטוחה שהוא כזה מקסים. זאת אפשרות, אבל חכי שתעזבי את הטיפול, ואז נראה אם הוא ירים אלייך אפילו טלפון. שלמי כסף, וכולם ייהפכו לאנשים מקסימים.

למילי ולאפרת לפעמים אני קוראת הודעות בפורום ולא מוצאת כוחות לענות, במיוחד כשמדובר בעניינים בין מטפל למטופל. אבל מההודעות האלה לא יכולתי להתעלם כי תיארתן מילה במילה את מה שאני מרגישה ועוברת כבר המון זמן. אני לא כל כך אופטימית לגבי הסיכוי של זה לעבור. אני חושבת שיש אשליה מסויימת שבשלב מאוחר יותר אפשר יהיה להעביר את הרגשות האלה כלפי מישהו אחר, משמעותי בחיים. לי זה נראה כמעט בלתי אפשרי כשהמטפל תופס מקום כל כך גדול ולא נשאר מקום למישהו אחר. הרגשות כל כך חזקים וכל כך איומים וכל כך משתקים. אני מצטרעת, אבל אני לא רואה את החיוב כמו שכתבה אפרת. זה רק רע ואכזרי להפתח ולהקשר כל כך למישהו שלא יכול להחזיר. עדילי

זה רצוי שיהיה לך רגשות מסויימים למטפל שלך אני קשור עם הרופא שלי ממש וזאת למרות מעמדו הגבוה

לדעתי לפי מה שאת כותבת, שאת כבר לא יודעת האם הטיפול יותר מועיל או מזיק לך, לדעתי זה אומר שזה כנראה יותר מזיק לך ואם כך, מוטב לך לעזוב, ויפה שעה קודם. (הכל מתוך ניסיון רב מאוד) התלות הזאת בניגוד למה שנכתב לך , אין בה שום דבר טוב. היא הופכת ונהיית הרסנית יותר ויותר. ותתפלאי כמה טוב תרגישי אחרי שתעזבי. האמת ייתכן מאוד שאפילו לא תחשבי עליו. לא פירטת כמה פעמים בשבוע את הולכת, כמה שנים וכו' אבל לא משנה. התיאור שלך נשמע לי מוכר , מוכר מדיי, עד לזרא, ונשמע רע. להעניק למישהו כזאת משמעות גדולה בחייך, מזל עוד שאת ממשיכה לתפקד. לדעתי את בתחילת הדרך לעזיבת הטיפול, וזה רק טוב.

אני חושבת שיהיה יותר נוח אם תבחרו כינויים יותר אנשויים, אבל הנקודה העיקרית היא שהדעה שאתן מייצגות היא קצת קיצונית. ברור שיש משהו טוב בתלות במטפל. כדי להגיע למיצוי מקסימלי של הטיפול אנחנו חייבים לסמוך ולהאמין לגמרי במטפל שלנו וזה ממש לא אפשרי בלי תלות. ברור שהשאלה היא באיזה מינון, באיזו עוצמה ועד כמה המטפל מודע לזה. המטפל שלי למשל מודע לעוצמת הרגשות שלי כלפיו ואנחנו מדברים על זה הרבה פעמים. כמובן שהרוב זה פנטזיה ואין שום סיכוי שמשהו מזה יתגשם, וברור שזה כל כך כואב שלפעמים רוצים למות מרוב מצוקה, וזה נושא כל כך עדין שאם המטפל לא מנוסה, או אם חלילה הוא משתף פעולה עם הפנטזיות הרומנטיות שלנו זה יכול להיות הרסני, אבל מטפל טוב צריך לדעת להוציא את הטוב מהמצב הזה. כל אהבה לא ממומשת היא כואבת ואכזרית, הקשר עם המטפל הוא מיוחד במינו ולא דומה לקשרים אחרים כי יש כאן משהו כל כך לא הדדי ולא סימטרי, וכל אחד וכל אחת רוצה להיות המטופל היחיד והמיוחד, וכל פעם שאני רואה מטופלת אחרת שנכנסת אחרי אני לא מבינה איך הוא יכול 'לבגוד' בי ככה, אבל זה מה שיש! צריך להבין את התהליך הזה ולהוציא ממנו את המיטב. אפרת

לד"ר גיורא הידש שלום רב רציתי לדעת האם אפשר לקחת תמציות באך שמכילות אלכוהול ביחד עם סרוקסט תודה

לגלית לדעתי כמות האלכוהול בתמציות בך זניחות. שבת שלום דר' גיורא הידש

קבלתי מרשם מרופא המשפחה שלי לקלונקס. הוא לא נתן לי מספיק פרטים ונותרו לי מספר שאלות: 1. האם ניתן להשתמש בכדור באופן לא רציף, כלומר האם אני יכול לקחת כדור רק לפני אירועים שבהם חשוב לי להיות רגוע ולא כל יום? האם יש השפעה לכדור אם הוא לא נלקח קבוע? 2. קבלתי מרשם לחודש, הרופא לא אמר מה יהיה אח"כ. על פי הבנתי הכדור ממכר, האם אחרי חודש לא תהיה לי בעיה להפסיק לקחת בבת אחת?

שלום לך אין בעיה לכחת את הקלונקס רק בארועים מיוחדים יש לזה אפילו יתרון כי בצורה כזאת כמאט ואין איתמכרות לתרופה מה שכן רצוי שתיבדוק לפניי זה את המינון ואיך אתה מגיב עליו כי הוא יכול טיפה להרדים ואז צריך לאוריד טיפה את המינון לגביי השאלה השניה שלך אם אתה מרגיש שאתה ממש צריך את הכדור ולא יכול לאיתמודד בילעדיו רצוי שתהייה בטיפול של פסיכיאטר או טיפול פסיכולוגי במטרה לעזור לך ללמוד איך להיתגבר על מצביי החרדה והלחץ באצלחה

לא ממכר כדור שמאוד עוזר לי לפחות עזר מאוד אין בעיה לקחתי תקופה ארוכה והפסקתי והכל היה בסדר

ניתן לקחת כמות קטנה (כ-10 כדורים בחודש) בלי לפתח סימנים של תלות והתמכרות למרות שהגורמים העיקריים להתמכרות אינם קשורים לתרופה אלא למי שמשתמש בתרופה. ישנם גורמים גנטיים ואישיותיים שונים שמשפיעים על התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים (תרופות, סמים, אלכוהול) שיש להם פוטנציאל לגרום לתלות.

תודה למשיבים שבת שלום דר' גיורא הידש

אמא שלי התאשפזה בבי"ח פסיכיאטרי לפני שבוע וחצי לאחר קשיים רבים בגמילה מכדורי הרגעה. היא הגיעה לבי"ח במצב בילבול. בתחילה סברנו שזה מהכדורים והגמילה אבל בי"ח הפסיכאטרי שלח אותה לבית חולים לבדיקות סי טי ואי אי ג'י שאלו בדיקות של תפקודי המוח. דווקא הסיטי יצא תקין אבל האי אי ג'י הראה בעייה בגלי המוח. החליטו, כתוצאה מכך שהבעייה היא נוירולוגית, לשחרר אותה מבי"ח הפסיכאטרי. כעיקרון כרגע היא עוד שם עד שנמצא פתרון חילופי. כנראה שבאופן זמני נצטרך לאשפז אותה במוסד של תשושי נפש או איזה שהוא מקום עד שנוציא אישור לפילפינית או נמצא פתרון אחר. מה שבטוח היא חייבת השגחה צמודה של 24 שעות כי היא מבולבלת נורא. אני צריכה הרבה עצות. אנחנו שתי אחיות ואנחנו כרגע מאד לחוצות, יש כ"כ הרבה דברים לסדר בהכי פחות זמן. לא לי ולא לאחותי יש את האפשרות הפזית או הנפשית לאכלס את אמא אצלנו בבית . האם ידוע לכם על מקום המתאים לאישה כזו, היא בת 62 כולה אבל כנראה שהעודף כדורי הרגעה שהיא לקחה גרמו למחלה במוח. גם הפיתרון של פיליפינית שתגור איתה כבד לנו מבחינה כלכלית. חשוב לי שאם היא תלך לגור במוסד גיראטרי או לתשושי נפש שזה גם יהיה מוסד נורמלי ולא מוזנח. שיהיו שם פעילויות וטיפול פסיכיאטרי כי היא נמצאת בבעיית דיכאון . אשמח לכל עצה כלשהי, כי מרגע לרגע היאוש שלי גובר. האימייל שלי: [email protected] וכל מי שחושב שיש לו רעיונות שיועילו ולו במעט למצב הקשה שנקלענו אליו אשמח אם יפנה אליי. תודה ושבת שלום נורית

יש מקומות טובים חפשו טוב ותמצאו פתרון טוב אין מה לדאוג

לנורית לאט לאט. ראשית חשוב לציין את אזור המגורים, בודאי שחשוב לך שאמא תהיה לידכן. שנית, לא ברורה לי האבחנה והמצב של אמא. הייתי ממליץ שתלחצו על בית החולים לא לשחרר אותה במצב של בלבול, שימסרו לכם אבחנה מדוייקת? ואם לדעתם יש צורך בטיפול נאורולוגי אז אולי שהם ידאגו להעברה/אשפוז במחלקה נאורולוגית בבית חולים, העברה ישירות מהמחלקה הפסיכיארית? תהיו יותר מעורבים ותלחצו על הרופאים שיתנו את הטיפול הטוב ביותר לאמא. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רב אני קיבלתי מרשם לסרוקסט יש לי הפרעה כפייתית ומחשבות אובססביות אני ממש מפחדת לקחת כי שמעתי שאנשים שלקחו נהיו פתאום אלימים או שהתאבדו פתאום ואני לא רוצה להזיק לעצמי או למשפחה שלי אנא ממך תעזור לי להחליט תודה

פשוט תהי בהשגחה מסויימת ואז לא יהיו בעיות

לשירית זה לא שיקול שצריך להטריד אותך. מדובר על תופעת לוואי נדירה (למרות שמסוכנת). עדיין אין הסכמה אם מדובר על תופעת לוואי של סרוקסט או לאו אבל בכל זאת החליטו לנקוט בצעדי זהירות למרות שעדיין לא הוכיחו את הקשר בין האלימות ונטילת הסרוקסט. כך שטוב להזהר אבל אין זה שיקול בהחלטה על נטילה. נקווה שהכל יהיה בסדר שבת שלום דר' גיורא הידש

קראתי מאמר שאומר ש 50% מאלה שיש להם דיכאון ברמה בינונית או גבוהה לא ייצאו ממנו למרות הטיפולים. התחלתי טיפול פסיכולוגי בעקבות דכאון ברמה גבוהה. לשום תרופה אני לא מגיבה . האם יש אמת במאמר . האם אני יכולה להישאר במצב הבלתי נסבל הזה עוד הרבה זמן בלי לצאת ממנו.

גם אני לא מגיבה לתרופות נוגדות דיכאון אני נוטלת מרוניל והחלפתי בחיי המון תרופות ורק קלונקס 1.5 ביום עוזר לי. עברתי כל משבר שנתיים כאשר עברתי כבר 4 משברים כאלו. טיפול פסיכוטרפי לא שוו ה לדעתי במצב של דיכאון קשה. סבלנות וללמוד לחיות עם זה ועם החרדות ולנסות לחיות טוב בעזרת כדורי הרגעה

לא כל כך מעודד - אבל תודה .

הרפואה מציעה כיום טיפולים תרופתיים יעילים ביותר המנצחים את הדיכאון. לעיתים קרובות משלבים מס' תרופות הנלקחות בו- זמנית . התוצאות מצויינות ! הדרך היא למצוא רופא מטפל טוב. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע ולתמוך, אם כי אין לו אפקט מרפא. בהצלחה !!

תודה... לא ניסיתי שילוב של תרופות , אני כבר שנה בדיכאון . המאמר הזה נטל לי את התקווה הקטנה שעוד הייתה , שאני אצא מזה . אני לא רוצה ללמוד לחיות אם הדיכאון , אני רוצה לחזור למה שהייתי פעם. (לפני שישנתי בן 12 ל 17 שעות ביום). תודה אורית

דוקטור שלום קראתי את הודעתך הבוקר ,שאם אין שיפור אחרי 32 יום של שימוש בפלוטין עלי להחליף תרופה(ולא להפסיק). הקשבתי לך וקיבלתי סרוסאקס במקום.(לאכילה כפיתית ודיכאון). שכחתי לשאול את הרופא שהחליף לי האם גם הפעם עלי לעלות בהדרגה עד למינון 30? והאם קודם לכן עלי להפסיק בהדרגה את הפלוטין או שאפשר ישר להחליף? תודה מראש. ניקי

לניקי שתי התרופות פועלות על אותו המנגנון ונקווה שהסרוקסט יתאים לך יותר מאשר הפלוטין. אפשר להחליף באופן רציף. כלומר אתמול ליטול את הפלוטין והיום סרוקסט. אפשר להתחיל מכדור אחד של סרוקסט. שבת שלום דר' גיורא הידש

או האם יש רשות שמספקת טיפולים כאלו? ביטוח לאומי? קופ"ח?

קופ"ח נותנת החזרים

מתן, אתה יודע אם יש תנאים מסויימים? אני פשוט פונה לפסיכיאטר והוא אמור לעזור לי? אביב

האם מתח נפשי רב יכול לגרום לשינוי במצבו של החיסון הטבעי בגוף, וכתוצאה מזה ללקות במחלה? תודה לתשובה.

ליוסי ישנן עבודות והשערות רבות בנושא למרות שאין הוכחה חד משמעית. אנחנו מכירים את המצב שכאשר אנו במצוקה נפשית חריפה פתאום נתקפים בוירוס או בכאבי גב. ומצוקה נפשית ממושכת וקבוע יתכן שבמשך השנים גורמת למחלות קשות יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד,ר הידש שלום כאשר חווים מגיל 25 עד גיל 35 4 משברים כולם לא קלים מדובר על חרדות שבשפה שלכם הייתי רוצה לדעת איזה חרדות אלו (זרמים דופק קפיצות וחוסר שקט). שהם לא בשליטתי האם הדכאון הזה נקרא דכאון חמור. ומדוע הדיכאון תמיד מסתיים ושוב חוזר . ורציתי לדעת איזה סוג של דיכאון זה (בשפה שלכם). נ.ב. אני רוצה להגיד לך שללא התרופות והקלונקס במיוחד לא יודעת איך היית יכולה לחיות הבנתי שפעם לא היו כדורים והיה מאד קשה. עוד דבר את המשברים עברתי כשנתיים והסתיים ולא נטלתי יותר כדורים אני מחכה לתקופות שיהיה לי טוב ואני יהיה בלי כדורים אתה יודע עם משפחה 3 ילדים זה מאד קשה לחיות בצורה כזו. מצפה לעידוד ומה אתה היית עושה במקומי ממשיך לחיות כרגיל את החיים עם ופעיל עם הילדים (זה מה שאני עושה) ודבר שני יש לי בעל תומך מאד אבל בכל זאת לי קשה יותר כל בוקר אני מתפללת לאלוהים שזה יעבור לי ואני יהיה אשה בריאה כמו כולם ויוכל לתפקד ולעבוד מחוץ לבית אף על פי שחצי יום עבודה לא היה מפריע לי . עוד דבר האם הדיכאון שהולך ובא אפשר להצהיר עליו בביטוח לאומי או שלא כדאי להתחיל עם זה. תודה לך מכל הלב על היחס החם והעידוד גלית

לגלית דיכאון מטבעה היא הפרעה אשר באה וחולפת, אפשר להבריא ממנה אבל הסכנה היא שהיא עלולה לחזור. למרות שאין מדובר במחלה מסוכנת הסבל אתה הוא גדול, בטח לך אבל גם למשפחתך לא קל. הדבר הטוב ביותר הוא להגיע לבדיקה של פסיכיאטר לאבחון ושיחה על האפשרויות הטיפוליות. אני נזהר מלאבחן באינטרנט ואת האבחון צריך לעשות בבדיקה אצל רופא. כיום ישנם הרבה דרכים טיפוליות אשר עוזרות ומונעות את הדיכאון, גם שיחות וגם תרופות ובהחלט אפשר לקום בבוקר מבלי לחוש את הדיכאון. בביטוח לאומי בודקים בדרך כלל את הפגיעה בתפקוד. כיוון שאת כותבת שאת מתפקדת היטב, גם אם יכירו בבעיה זו בביטוח הלאומי, אחוזי הנכות יהיו נמוכים ביותר או אפס. כך שאם אין פגיעה בתפקוד אין כל כך תועלת מפניה לבטוח הלאומי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, בן זוגי ואני רוצים להביא ילד לעולם, אך אני מאוד חוששת, משום שלשנינו יש במשפחה הסטוריה של סכיזופרניה, במשפחתו מטופל בכדורים כבר יותר מ-20 שנה, במשפחתי טופלה בכדורים בשנה הראשונה, וכבר שמונה שנים ללא טיפול ומתפקדת מצויין. מאחר ואני יודעת שמחלות נפש הן גנטיות, האם יש דרך לדעת מראש מה הסיכויים מבחינת העובר לפתח את זה בעתיד? תודה מראש

כדאי לכם לפנות ליעוץ גנטי, לקבל את הסיכויים אם בכלל , בכל מקרה אני לא חושב שיש דרך לדעת אם העובר נושא את הגן ואם בכלל אותר הגן בודאות . כנראה שהסיכויים מאוד מאוד נמוכים.

ללילך במחלות הנפש יש מרכיב גנטי אבל המרכיב הסביבתי מאוד חשוב. נכון שיש משפחות שבהן ישנם יותר חולים בסכיזופרניה והסיכון שהילד יסבול מסכיזופרניה גדול יותר מאשר באוכלוסיה כללית. השאלות הללו מאוד רגישות ולכן איני חושב שיהיה זה נכון לענות עליה באינטרנט, יש צורך לצייר את עץ המשפחה (לתאר את הדורות והחולים) ועם הנתונים הללו כדאי להגיע לפגישת ייעוץ עם פסיכיאטר שיתן לכם את הנתונים והסכונים לגביכם. כמובן שכדאי שתגיעו לפגישה שניכם ביחד. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, אני קצינה בתפקיד מסווג. נוטלת ציפרלקס 10 מ"ג כמה חודשים, ללא ידיעת הצבא. אמורה בקרוב לעבור בדיקות תקופתיות ע"י הצבא, וחוששת מאוד שהדבר יתגלה. מבקשת לדעת: 1. האם ניתן לגלות בבדיקות דם/ שתן את קיומה של התרופה בגופי ? (גובה: 168, משקל: 51 ק"ג, גיל: 34) 2. ללא קשר לתשובה ל-1, האם יש בדיקות אחרות המגלות סימנים של התרופה הזו בגוף? 2. האם ניתן לתרום דם כשלוקחים ציפרלקס ? תודה. 2.

הבנתי שאם לוקחים ציפרלקס אסור לשתות אלכוהול. האם אפשר להמשיך לעשן (סיגריות) בזמן לקיחתה?

למתעניין אפשר להמשיך לעשן למרות שיש החושבים שהחומרים שבסגיריות מפחיתים את השפעת הציפרלקס, יש הרבה סיבות להפסיק לעשן אבל זאת לא אחת מהן. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם לקיחת ציפרלקס מחייבת לערוך בדיקות (דם?) תקופתיות (כמו עם גלולות או ראקוטן) ? אם כן, איזה בדיקות צריכים לעבור ?

ליוסי אין צורך בבדיקות דם כיוון שציפרלקס לא פוגע בשום אברים בגוף ולא צריך לחשוש או מעקב. אסור ליטול ראוקורטן וציפרלקס ביחד. שבת שלום דר' גיורא הידש

לקצינה את יכולה להרגע, התשובה לכל השאלות שהכל בסדר, לא יגלו את הציפרלקס בבדיקות דם או בכל דרך אחרת ואפשר לתרום דם. שבת שלום דר' גיורא הידש

מהם ההבדלים בין הנוקטורנו נומבון בונדורמין וסטילנוקס? ומי מהם נותן איכות שינה טובה יותר?

אישית מעדיפה את ההלסיון.

בד"כ הולכים מהקל לכבד- תתחיל מזודורם או סטילנוקס שכמעט ולא פוגעים באיכות השינה, מתפנים מהגוף אחרי 4 שעות ולא גורמים לתלות באופן משמעותי. נוקטורנו משפיע ליותר שעות אבל גורם לטעם מר בפה. בונדורמין ונומבון גם מרגיעים בנוסף להשפעה המרדימה שלהם אבל יש פוטנציאל יותר משמעותי לתלות כי הם נגזרות של וואליום. שים לב שנומבון משפיע להמון שעות- מדובר בכדור שינה ארוך טווח. יתרון של נומבון לעומת וואליום או קלונקס שמספיק מינון נמוך של התרופה בשביל להירדם.

לצערי הנוקטורנו והסטילונקס אפילו לא עייפו אותי הבונדורמין עובד טוב כרגע אבל הבנתי שהוא ממשפחת הבנזודיאזפינים לכן אוסיף ואשאל הואיל וציינת שהוא ניגזרת של הואליום כיצד הוא עובד מולקולרי? איך למעשה הוא מייצר שינה או מרדים? האם הנגזרת היא גם השוואתית משמע שכך וכך מג ואליום שווים ל0.25 מג בונדורמין?

רציתי לדעת אם התעמלות,בעיקר אירובית,טובה במצבי דיכאון וחרדה.\ זה יכול להועיל?

ספורט אירובי יעיל בשיפור מצב הרוח. יש אומרים שאפילו מרפא מצבים של דכאון קל (דכדוך). אולם שימי לב: דיכאון בדרגה בינונית לא יגיב משמעותית לספורט אירובי, ויש צורך בטיפול תרופתי. במצב של דיכאון חמור/ קשה, האופציה של ספורט אירובי כנראה לא תעלה, כי החולה כלל לא מעוניין בה עקב חומרת מצבו. גם כאן רק טיפול תרופתי נמצא יעיל.

לשירי כל פעילות וגם פעילות גופנית עוזרים לדיכאון בחומרות הקלות כפי ש"כריש" כתב. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום אני חיילת כבר כ 10 חודשים ולאחרונה נפרדתי מחבר שהייתי איתו שנה ותשע. יש לציין שאני חיילת בודדה והוא היה הכל בשבילי.העבר שלי גם אינו מזהיר ולא פעם חוויתי חויות אשר פירשתי אותם כנטישה כגון מות האב, והאשפוז של אימי בביה"ח פסיכיאטרי (עקב נסיון התאבדות לאחר מות האב). היה לי מאוד קשה להתגבר על המקרים אבל עכשיו,כשחבר שלי עזב אותי אני לוקחת את זה יותר קשה מתמיד. אני לא מסוגלת לאכול, יש לי בחילות, כבר יום וחצי אני בלי אוכל וכל פעם כשאני מנסה לאכול, אני מקיאה... אני לא יודעת איך להתמודד, אני מרגישה שאיבדתי הכל(הוא היה חבר ראשון) אני לא יודעת מה אני מרגישה אליו... כשאני רואה אותו או מדברת איתו-רע לי, וכשאני לא בקשר איתו רע לי. לפעמים יש לי התקפי חרדה עצומים כשאני חושבת עליו עם בחורות אחרות. יש לי חוסר חשק מוחלט ואת כל החופש שלי אני מבלה בשכיבה במיטה ומחשבות.בנוסף, יש לי לפעמים תקופות שאני מאוד מאושרת ומחייכת ואחרי כמה דקות אני יכולה להתחיל לבכות ולהיות בדיכאון בלי שיקרה משהו שישנה את מצב הרוח. הוא פשוט משתנה לבד ובקיצוניות...וכשאני בוכה אני פשוט מוציאה עצבים על כל העולם וצועקת על כולם וכשאני נהיית שמחה, אני לא זוכרת את מה שעשיתי כשבכיתי.יש לי מדי פעם מחשבות על מוות אבל יש לציין שאני לעולם לא אפגע בעצמי... הייתי אצל קב"ן, והוא נתן לי קצת חופש וכדורים כלשהם שמהם לקחתי אחד אבל הוא גרם לי לאדישות וחרדות אז החלטתי שאני לא ממשיכה איתם ומתמודדת לבד.אני רק רוצה לדעת אם התגובות שלי לפרידה חריגות לאור העבר שלי או שכל בן אדם עובר משבר כזה?בנוסף אני רוצה לדעת אם כרגע, למען הבריאות הנפשית שלי, כדאי לי לנתק כל קשר עם החבר לשעבר...תודה.

לנשמה הטובה יש פתגם -חברים בעת צרה האם נסית לשוחח עמו על בעייתך? במידה והוא מתחמק תתמקדי בדברים שאת אוהבת את צעירה וכל החיים לפנייך אהבה ראשונה תמיד קשה כולנו עברנו את זה אל תתביישי לפנות לפסיכולוג אם הרגשות מעיקים עליך בסןפו של דבר הכל יסתדר לך ואת תמצאי את האביר האמיתי שלך

למיצי איני נוהג לאבחן באינטרנט אבל בכל מה שכתבת אין שום דבר חריג והוא מתאים לפרידה משמעותית. בדרך כלל כאשר הפרידה מוחלטת כדאי באמת למחוק את האדם מחייך ולא לראות או להתייחס אליו. איני בטוח אם יש צורך בתרופות או לא, אבל מה שבטוח ששיחות עם איש מקצוע וגם עם חברים עשויות לעזור לך, כדאי לעבד את הפרידה לעומק. שבת שלום דר' גיורא הידש

דוקטור הידש שלום הובחנתי עם הפרעת אישיות claster c . מה זה אומר , ומה שיטת הטיפול הטובה ביותר לסוג זה של הפרעה?

לנחמה הפרעות אישיות הן אנשים בעלי קווי אישיות קשיחים יחסית וקשה להם להסתגל לסביבה לכן יש ירידה בתפקוד. כמובן שאישיותו של אדם יציבה במשך השנים ולכן הקווים צריכים להיות לכל אורך החיים. ב cluster c יש את כל סוגי האישיות של המופנמות. אישיות תלותית, הימנעותית, או אובססיבית, פעמים רבות איננו מגיעים לאבחנה מדוייקת ולכן משייכים את האדם רק לקבוצה הגדולה של אישיות מוחצנת לעומת מופנמת אליה שייכו אותך. השאלה העיקרית בכל אבחנה של הפרעת אישיות היא חומרת הבעיה. ישנם אנשים עם הפרעה קלה והם מתנהגים כמעט רגיל בחברה וישנם כאלו עם קשיי התסתגלות ותפקוד קשים ביותר. הטפול בדרך כלל הוא בשיחות ובפסיכותרפיה למרות שלעתים גם תרופות עשויות לעזור מעט. לאנשים עם אישיות מופנמת גם טיפול קבוצתי עשוי לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם החומר ליתיום נמצא בסרוקסט או בלוריון? מה זה בכלל?

לא בסרוקסט ולא בלוריואן. המדובר בחומר המייצב את מצב הרוח ומשמש לטיפול בדיכאון דו- קוטבי (מאניה דיפרסיה). לעיתים משמש גם לטיפול בדיכאון 'רגיל': מוסיפים את הליתיום לתרופה נוגדת דיכאון והוא מזרז את פעולתה.

תודה לכריש, שבת שלום דר' גיורא הידש

בתרופות נוגדות דכאון אסור לשתות יין. ומה עם פסח ? בפסח שותים ארבע כוסות.

ליעל איני חושב שחברות התרופות התלבטו בשאלה זו, בכל אופן יש עוד חצי שנה עד פסח.... לפי ידיעתי אפשר רק להכניס את הלשון לארבע הכוסיות ואז מקיימים את המצווה ואין בעיה עם התרופה. שבת שלום דר' גיורא הידש

ליעל תשתי תירוש, כמו הילדים. דנה

ל"הכל בסדר" חשבתי על זה ובאמת אם יהיה משהו סוחף זה פשוט קרה כך אני לא אעשה זאת בפורום. דפי

לא נראה לי שלמישהו יש בעיה עם זה שהיה לך משהו אישי עם דר' הידש,פשוט תכתבי את כל ההודעות בשירשיור שהתחלת, את כותבת המון הודעות נפרדות. וחוץ מזה, אני לא יודע אם שמת לב, אבל הפורום הוא לא מקום כל כך אישי וכולם קוראים ואולי זה מוזר שאם היה לך משהו עם הדר' אז את צריכה את הפורום כדי לתקשר איתו. אני לא חושב שכל המטופלים שלו כותבים לו כאן. בטח יש להם דרך אחרת.

לדר הידש ערב טוב מצטער שאני קצת נודניק היום האם טיפול פסיכוטרפי יכול להועיל לבן 44 מציאותי ביותר 4 על4 על השטח ? האם עלי להשלים עם המציאות שתמיד אהיה מדוכדך פעם חרדתי ופעם לא מאושר ? פתאום רמת החרדה ממש עלתה לי כשאני מרגיש רגוע ושלו זה ממש נראה לי לא נורמאלי כנראה שנפשי התרגלה לסוג של סבל

לטל באופן עקרוני התשובה היא כן אבל כפי שאתה כותב צריך לבדוק את הדברים באופן אינדיווידואלי. אם אתה טיפוס רציונלי מאוד כדאי לחשוב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי. ושוב צריך לשקול את המרכיב, הסיבה המשפחתית, אולי יש צורך בטיפול זוגי או משפחתי? קיימות מספר אפשרויות טיפוליות ולכן כדאי להתייעץ לגבי טל עם הרופא המכיר אותך. באופן עקרוני דיכאון היא הפרעה חולפת ולכן אסור להתייאש וצריך להלחם בה. כאשר נמצאים בדיכאון, פעמים רבות, מרגישים שאין מוצא והדיכאון לא יחלוף. כאשר הדיכאון חולף המחשבות הללו מתרחקות ונעלמות. שבת שלום דר' גיורא הידש

בוקר טוב טל. אני לא יודעת מה בדיוק הבעיה אבל אני זוכרת שכתבת משהו על עבודה, זוגיות, דברים שאתה לא לגמרי מאושר (מילה מוזרה) בהם. אולי טיפול פסיכותרפי יעזור בתובנות מסויימות לגבי החיים, הסביבה שבה אתה חי, אולי שינוי מסויים יכול להפחית את רמת החרדה, אולי הבנה והפנמה של המציאות בדרכים אחרות, בכל אופן, נראה לי שטיפול פסיכותרפי הוא המפתח ולא רק טיפול תרופתי. דנה

ד"ר הידש שלום ! ראשית מודה לך על תשובתך בקשר לעצירות הכרונית מימנה אני סובלת ענית לי שיתכן שהתרופה זיפרקסה אותה אני לוקחת עלולה לגרום לי לעצירות, רציתי לציין שאני לוקחת את התרופה הנ"ל, לפני הרבה שנים, עוד לפני שאבחנו אצלי בכלל תהליך סכיזופרני,( בתחילה אובחנתי רק כחולת דכאון) ואת התרופה הנ"ל קיבלתי רק בגלל שסבלתי מנדודי שינה כרוניים, הרופא היה נואש ורק הזיפרקסה עזרה לי לישון. כיום אני מאובחנת בתחילת תהליך סכיזופרני התרופה גורמת לי להשמנה, לא פעם חשבתי להפסיקה, אבל הרגשתי תופעות של גמילה קשה בהעדר התרופה למרות שאני לוקחת רק 5 מ"ג רציתי בבקשה לדעת האם אפשר אי פעם לרדת מהכדור הזה ? ואם יש תרופה דומה בלי תופעות הלוואי הנ"ל?

לטובה הזיפרקסה שייכת לקבוצת התרופות נוגדות הפסיכוזה החדשה הנקראת גם א-טיפיים. בקבוצה זו מספר תרופות שרק הרספרידל נמצאת בכל קופות החולים. הרספרידל היא תרופה טובה אולם אינה מעייפת ואינה מרדימה וזה גם היתרון שלה. ישנן מספר תרופות מאותה הקבוצה אשר נמצאות בארץ ועשויות להתאים לך למרות שהן בסל התרופות באופן חלקי במספר קופות פרט לכללית. מדובר על גאודון וסרוקוול וסליאן שאינן גורמות לעליה במשקל. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רב רציתי לדעת כמה זמן (שעות) צריך לחכות בין לקיחת אלפרליד ובין קלונקס האם יש תגובות בין תרופתיות בינהם ? תודה

למירב מדובר בשתי תרופות מאותה הקבוצה לכן איני רואה הרבה טעם ליטול את שתיהן, כלומר יש להן פעולה מאוד דומה ואפשר להחליט על אחת מהן. עם זאת ישנם אנשים אשר מוצאים יתרונות בשתי התרופות ולכן נוטלים שתיים וזה בסדר. מדובר על תרופות מאותה הקבוצה לכן אפשר ליטול אותן ביחד והן אינן מפריעות זו לזו. כדאי לחכות מספר שעות, לפחות שעתיים כדי לראות את השפעת התרופה הראשונה ורק אם יש צורך ליטול את השניה. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר הידש אלו עוד סוגי טיפול בנושא דיסתימיה שאני הייתי מגדיר כבעייתי יכולים להועיל אני חושש שטיפול פיסכוטרפי לא יועיל בעבר ניסיתי שיחות ללא הועיל

לטל לעתים פסיכותרפיה נכשלת בגלל המטפל או הכימיה עם המטפל, לכן כדאי לנסות טיפול נוסף. בדרך כלל טיפול קוגניטיבי התנהגותי עדיף על טיפול דינאמי. אבל כמובן חייבים להתאים את סוג הטיפול לאדם עצמו. ישנם אנשים שטיפול קבוצתי עדיף ולעתים הבעיה היא משפחתית ויש צורך בטיפול משפחתי. בנוסף, כל טכניקה של הרפיה כמו דימיון מודרך ויוגה טובים. פעילות גופנית עוזרת מאוד, בעיקר הליכה ושחיה וכך הלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש

מהי הפרעה דו קוטבית מהו המונח OCD

http://www.zarut.com/ באתר הזה תמצא תשובות מפורטות אנחנו בפורום חווים את המונחים היבשים ונשמח לעזור

תודה לך על האתר המעניין , אין לך מושג כמה שהוא עזר לי ...

לדר הידש מה שלומך ? לפני יומיים הרופא הוסיף לי הרופא חצי כדור זיפרקסה( שניים וחצי מליגרם ) למשך 28 יום בנוסף לכדור פקסט שאני נוטל אני מרגיש שיש לי מחשבות טורדניות קלות פתאום מה הסיבה ? כשנכנסתי לאתר התרופות וראיתי את סוג הכדור התחלתי לחשוש בהמלצתך אני פונה לטיפול פסיכוטרפי שיהיה לך יום טוב

לטל תודה על העדכון. אני חושב שהמחשבות הטורדניות הן תוצאה של התגברות החרדה במעט. אני מקווה שהזיפרקסה שהיא תרופה טוב והפסיכותרפיה יקדמו אותך ותרגיש מצויין. הידש

שלום פר"פ הידש התחלתי לקחת אפקסור אחרי שהייתי מטופל בסיפרמיל מחודש פברואר . החלפתי מספר פעמים את התרופה בתחליפים ישראליים כמו ונלה , וויאפקס . לפני חודשים הפסיכיאטר שלי העלה לי את המינון ל- 150 מ"ג לאחר שטופלתי במשך חודשים ב-75 מ"ג . מתחילה הטיפול יש לי עלייה בדופק ל- 100 דופק הלב ממוצע . מאז שעברתי למינון של 150 מ"ג ויאפקס קיבלי לחץ דם שך 180 על 100 . האם לבעיה הזו יש קשר לתרופה ואיך מתמודדים עם זה . אני מטופל בה עקב הלם-קרב . מה לעשות כדי לשפר את המצב . בכבוד רב אלן

לאלן העליה בלחץ הדם עלולה להיות בגלל החמרה בחרדה ובמתח. אבל גם האפקסור עלול לגרום לעליה בלחץ הדם ובדופק (בדרך כלל לא בצורה כל כך רבה). תתיעץ עם לפני סוף השבוע עם הפסיכאטר המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גיסי בן 45, אובחן לפני 25 שנה כסכיזופרנן מאני-דפרסיבי עם מרכיבים פאראנואידים. הוא מטופל תרופתית ולרוב מאוזן פחות מאשר יותר,,,,אבל סוחב,,,,,תחושתי היא שבנוסף למחלתו הקשה ישנם מרכיבים פסיכולוגיים קשים בקשר שלו עם משפחתו שמשפיעים מאד על הוותיתו (כעסים, והתפרצויות כלפי ההורים) ומקשים על הדיאלוג המשפחתי עימו. שאלתי היא מה עמדתך בנוגע לפסיכותרפיה בנוסף לטיפול הפרמקולוגי? תודה

לסיגל מה שכתבת תמיד מרגיז אותי למרות דאגתך לגיסך. "סכיזופרן" היא מילת גינוי ובמילון שלי היא מלה גסה. גיסך סובל ממחלה שקוראים לה סכיזופרניה והוא אינו סכיזופרן!!!!!!!!!!!!! כמו שאין אדם וירלי (הסובל ממחלה וירלית), או לחץ דמי וכך הלאה. עם זאת מדובר על טעות שלצערי שכיחה. לשאלתך השניה. בהחלט יש מקום לפסיכותרפיה ולעיתים קרובות טיפול זה ניתן למחלת הסכיזופרניה. אין מדובר על טיפול דינאמי. אצל גיסך חייבים לחשוב קודם כל על טיפול משפחתי כי כפי שכתבת הבעיה היא בקשר עם ההורים שגם להם חלק במצב ובאינטראקציה ביניהם. בנוסף אפשר לחשוב על טיפול התנהגותי ושקומי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכם, רציתי להגיד תודה לכל אלה שעזרו להתגבר על המשבר שהיה לי בעקבות ניסיון שלי לעבור לכדור אחר. לשמחתי כל פעם שנכנסתי לפורום מצאתי הודעה חדשה שרק עודדה אותי. היום אני מרגישה טוב, לאחר 2 לילות שבהם ישנתי נפלא ללא כדור שינה אלא רק עם 75 מ"ג אלטרול. לאור הניסיון המר שלי לעבור לכדור אחר, אני מתלבטת אם לעבור לכדור אחר. בכל מקרה, אני שוב מודה לכם וכייף למצוא אנשים שתומכים. (בייחוד לדור). לצערי הימים שלי עמוסים (אני עובדת כ-10 שעות ביום. ויש ילד קטן בבית), ואין לי את הזמן לענות לבקשות ו/או להודעות של אחרים. אני מבטיחה בבוא היום שיהיה לי את הזמן ,אשתדל לעזור מהידע והניסיון שלי. "קשה לי"

בתור מי שכתבה לך מספר הודעות היה מעניין אותי לדעת מדוע "במיוחד לדור"?

זה מה שעלה לי בראש מכל אלה שענו לי. לא הייתה לי שום סיבה לפגוע באף אחד. ואם פגעתי אז אני מתנצלת. קשה לי

ערב טוב דר' הידש, מה נישמע?מזמן לא נכנסתי לפורום מסיבות שונות ,אבל היום החלטתי וגם מצאתי זמן לעשות זאת.אני רואה שאתה עדיין פה ואני שמחה בחלקי ובטוחה שאתה ממשיך לעשות עבודת קודש. רציתי לשתף אותך ולבקש את עזרתך. לפני יותר משנה,הפסקתי את הטיפול בסקורקסאט+קלונקס בעקבות טראומת לידה והתמוטטות שבאה בעקבותיה.הטיפול נימשך כ-10 חודשים . במשך כל התקופה שלקחתי כדורים ועד היום עדיין מציקה לי תופעה מסויימת ולאחרונה אפילו הצליחה להוריד לי מעט את מצב הרוח.מטבעי אני אדם מאוד שמח אך הדבר מתחיל להציק.מאז ההתמוטטות יש לי חרדה שנמישכת כל הזמן בזמן שאני עומדת.יש לי פחד מתמיד שאני אוטו טו הולכת להתעלף כפי שקרה לי בזמן ההתמוטטות.מן טראומה שאני לא מצליחה לשכוח.ואז תוך כדי עמידה,אני פוחדת לאבד שליטה ואני מכווצת את האצבעות של כף הרגל על מנת לא ליפול ולאבד שליטה.הדבר מציק לי ואף כואב. חשבתי לתומי שהזמן יעשה את שלו ולאט לאט אשכח והכל יהיה בסדר.עברה יותר משנה והנ"ל לא עובר.איך אני יכולה לעזור לעצמי?במה ניתן להיאחז?זה פוגע לי מעט במצב הרוח כי חשבתי שאני חזקה וזה יעבור אבל באיזה שהוא מקום אני מרגישה שזה לא הולך לעזוב אותי.החלטתי לומר לעצמי-שכניראה אני צריכה להשלים עם זה וכך יוקל לי.אבל התבוסה מפריעה לי וזה גם כואב. אני לרגע לא חושבת לחזור ליטול כדור זה או אחר אבל אני כן מבקשת שאולי תוכל לומר לי מה דעתך. החרדה היא קשה וזה מציק לי. די,אני לא מסוגלת לכתוב לך יותר הדמעות החלו לזלוג..למזלי אני לבד וזה משהו שחיכיתי לו.הרגע שאוכל לבכות ולהוציא הכל. ביי שגב

לשגב היקרה! אני מכירה את הסיפור שלך מהעבר, וטוב שאת כותבת ומשתפת אותנו במה שעובר עליך. השאלה מה הנסיבות שהובילו אותך שוב פעם לחרדה והמועקה הזאת? ואם את מרגישה שאת חוזרת אחורה, זה אומר שלא השלמת עם העבר עבר.נכון שאי אפשר למחוק את העבר ולפעמים האדם נרדף ע"י העבר שלו מה שמוביל אותו בצורה כזו או אחרת לחרדות לדיכאון ולמוקה. וזה מה שאת חווה. לדעתי, רק טיפול פסיכולוגי טוב ומתאים יכול לעזור לך לקבל ולהשלים את העבר. ואם יש צורך בטיפול תרפותי אז זה לא בושה. העיקר שתרגישי טוב. אני מאחלת לך שכל המחשבות וההתרדות ילכו ויפרחו והכל יהפוך רק לטובה. באהבה רבה מיכל מ

לשגב תמיד טוב לשמוע ממך אפילו אם עדיף להפגש בשמחות. לשאלתך, ראשית את יודעת שההשקפה שלי מעט שונה, אין מדובר בניצחון או בחולשה. צריך לשנות את הגישה ולראות את החרדות כהפרעה או כמחלה שמבריאים ממנה. חוץ המטיפולים התרופתיים והפסיכותרפיה אני תמיד ממליץ על טכניקות של הרפיה. הרפיה היא המנגנון ההפוך לחרדה. כל המדדים העולים בחרדה יורדים בהרפיה. כך למשל מתח שרירים, דופק, לחץ הדם, הורמונים כמו נוראדרנלין וסרואידים וכך הלאה הרשימה ארוכה. לכן כל טכניקה כמו יוגה, דימיון מודרך, ביופידבק וכך הלאה עשויים להוריד את החרדה הבסיסית ובסך הכל תרגישי טוב יותר. תשמרי על קשר הידש

דוקטור הידש שלום. אני כבר 30 יום מטופלת בפלוטין לאכילה כפיתית ודיכאון. מינון של 30 מג. יש לי צמרמורות כל הזמן ולחץ אדיר בראש . והדיכאון רק החמיר. יכול להיות שהתרופות מחמירות את הדיכאון? אני שונאת את ההרגשה עם הכדורים ויש לי צורך כל הזמן לנער את הראש. אני נורא רוצה להפסיק לקחת אותם . האם להחליף סוג , להפסיק הכדורים , או ליסבול עוד קצת כי זה תופעות חולפות?

לניקי באכילה כפייתית ודיכאון יש צורך בטיפול תרופתי. יתכן והפלוטין אינו מתאים לך כיוון שאת כותבת שאין שפור במצב, לכן מדובר על החלפת התרופה לתרופה שתתאים לך יותר ולא להפסיק את הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש בדיחה על היהודי שביקר בגן חיות נעמד ליד הגירפה הסתכל ארוכות ואמר לא יכול להיות וכך אני לא מאמינה לשינוי שחל בבת שלי ואני רוצה להביע את תודתי לך על התמיכה ולחברי הפורום במיוחד לאבישג אריאל ושירה שעזרו לי להבין מה עובר על אדם בדיכאון הבת ממש חזרה לעצמה היא פורחת בעבודה מצאה חברים למכביר יש לה שותף לדירה ואפילו לשמחתי שוקלת לחזור לארץ שהיא עזבה בגיל חמש גם הקשר התלותי שהיא פתחה בי נעלם נכון להיום אני מקבלת אימייל או טלפון פעם בשבוע וכמובן בלי שאלה אי אפשר מחר יש לה פגישה חודשית אצל הרופאה ןהסיכום היה שאם השיפור נמשך הם מחליפות תרופה שכזכור היא שילוב של זיפרקסה עם פרוזאק והיא עוברת לפרוזאק בלבד ואני די חוששת כי לדעתי התרופה הוכיחה את עצמה חמישה חודשים ולמה להחליף האם הרופאה נכנעת לבת שרוצה לרדת מהתרופות והיא מתפשרת או שרופא לא נכנע להפצרות חולה כזכור ההתקף המאני היה לפני שנה סליחה על המכתב הארוך אבל רציתי לשתף ולהודות

הרופאה "לא נכנע" יתכן שהיא משוכנעת בהחלמת הבת, או שיתכן גם שרופאה הולכת עם רצון המטופל וכך יחדיו מנסים את התוצאה, כנראה שבמקרה וזה לא יעבור זה לא יגרום לנזק רב אם בכלל,אך לפי דברייך היא במצב של החלמה מתקדמת לכן האפשרות הראשונה נראית יותר ריאלית. מקווה לטוב

שלום לאמא רחוקה, קשה לאמא להיות חרדה לגורל הבת שלה ולשבת בחיבוק ידיים. בוודאי שכך, אבל, ההחלטה מה לעשות בנושא התרופות נוגעת אך ורק לביתך ולרופאה שלה. השתדלי לסמוך עליהן. על שתיהן. נכון שכאמא אוהבת וסובלת את דואגת מאד, אבל חלק מההבראה של ביתך כרוכה כפי שציינת בניתוק התלות שבינכן. חלק מזה הוא לא להתערב גם בנושא הזה על אף חששותיך. אכן תהליך קשה ביותר וכואב אבל מאד מאד חשוב לבריאות הנפשית של שתיכן. ההחלטה בעניין התרופות שייכת רק לה ולרופאה. את צריכה לסמוך על הרופאה שהיא בעלת ניסיון ומבצעת את החלוטתיה המשותפות עם בתך בצורה מושכלת, נבונה ואחראית. זוהי דעתי, היי חזקה גם את ופחות דאגות

הבת חזרה עכשו מהרופאה הוחלט על חודש נוסף בתרופה הנוכחית היא הבינה שהבת סובלת מהפצעים והשמנה מהזיפרקסה אבל הם ינסו לחפש משהו אחר פעם ראשונה היא גם נתנה איבחון שזה כנראה בי פולר דרגה שניה מה זה אומר אני לא יודעת מה אתה ממליץ כתחליף לזיפרקסה כמיצב כי עם פרוזאק יש סיכוי להיפר זהו נרגעתי תודה כרגיל

לאמא הרחוקה. תודה על המילים החמות ועל השיפור והמצב הטוב. עברתן דרך ארוכה וכיף לשמוע שאתם קוצרים פירות. עם זאת אני חושש מהפסקת הטיפול ובטח לא הייתי נשאר רק על נוגדי דיכאון. אני דואג כיוון שלמרות שהמצב טוב, בהפרעה בי-פולרית עלולה להיות הישנות וחזרה של המצב המאני או הדיכאוני. לכן חייבים ליטול טיפול מונע ובטח בשנה הראשונה אחרי התקף. הזיפרקסה הוכיחה את עצמה כמייצבת מצב רוח וזו הסיבה שנתנו אותה. מקובל להשתמש במייצבי מצב רוח. אפשר בתרופות מקבוצת התרופות לאפילפסיה שהוכיחו את יעילותן כמייצבות מצב רוח. טגרטול, דפלפט וכמובן הליטיום הוותיק והטוב. כיום נמצא שהזיפרקסה טובה לכך וישנן עבודות גם על הרספרידל שהיא גורמת פחות להשמנה. איני מכיר אבל יתכן מאוד שישנן כבר עבודות על הסרוקוול seroquel השייכת לאותה המשפחה ואינה גורמת לעליה במשקל. כך שישנן תחליפים לזיפרקסה אבל בהחלט כדאי להמשיך בטיפול מייצב ומונע חזרה של המחלה. תודה ושיהיה רק טוב הידש

ד"ר הידאש וכנראה היה גם הצורך להוציא. זהו לקחתי קלונקס להירגע וזה יעבור אני קצת מותשת זה הכל ביי ד.

תגידי, מה קורה לך? מה זה האובססיה הזאת? יש לך משהו לומר לדר' תתקשרי אליו או משהו, או לפחות תשמרי על השירשור שהתחלת. מה זה הפיצוץ הודעות הזה????

שלום לד"ר הידש ולכל חברי הפורום תקופה ארוכה (כשנתיים+) סבלתי מהתקפי חרדה ודיכאון קל. לא עבדתי,לא למדתי ובעצם...רוב היום הייתי במיטה.הייתי אפאטית,חסרת מצב רוח ומוטיבציה. כעבור שנתיים ניגשתי לפסיכאטרית שרשמה לי "פרוזק" - הכדור הביא עימו המון תופעות לוואי והרגשתי רק החמירה.כעבור חודש עברתי ל"סרוקסט"...תופעות הלוואי נמשכו עוד כשלושה שבועות (סה"כ 6 שבועות עד שהתופעות חלפו) כמעט התייאשתי, אך המשכתי לקחת כדור ביום כי הבנתי מהפורום הזה, שזה עובר בסוף... לקחתי כדור ביום במשך 4 חודשים...התחלתי לרדת לחצי כדור (עוד ארבעה חודשים) ויום בהיר אחד,פשוט הפסקתי לגמרי. היו לי תופעות לוואי קשות מאוד. לא,זו לא היתה חרדה ולא דיכאון. אלה היו תופעות פיזיות קשות מאוד - סחרחורות (מן חוסר איזון,חוסר יציבות) ובחילות בלתי נסבלות במשך שלושה שבועות. בדיעבד,אני מבינה שהייתי צריכה לרדת בהדרגה לרבע או לחצי כדור פעם ביומיים. עכשיו אני חודשיים אחרי הכל...אחרי 8 חודשים של טיפול...אני רוצה להגיד שהכדורים האלה הצילו אותי! אני בן-אדם חי...נכון,יש חסרונות רבים וזה בטח לא פותר מהשורש - אבל בשבילי,העזרה של הסרוקסט היתה בעיקר להוציא אותי מהמעגל הזה של החרדה ולראות את הדברים מבחוץ...להרגע... רציתי לאמר תודה לפורום הזה, תודה לד"ר הידש - עזרת לי המון בתקופה הקשה. ולכולם - תאמינו שאפשר לצאת מזה. תודה.

אולי היא תחליט להיות בן- אדם במקום לבלבל פה ת'מוח עם הקלונקס שלה

קראתי חומד. אל תדאג לי כ"כ.... והבילבולי מוח האלה עוזרים לי... אותי הם בטח לא מבלבלים. אולי אותך דוקא כן.

חברות התרופות לאיפה הגעתם?!

גיא ממש חמוד בעיני אך שאתה דואג לקארין. מנסה ליגרום לה בכל דרך ללכת לטיפול ... ממש נחמד האובססיה הזאת שפתחת לקארין. בברכה נכנסת רק מידי פעם ותמיד נתקלת בהודעות של גיא לקארין. ודרך אגב אני מסכימה איתך היא צריכה ללכת לטיפול...

גיא ממש חמוד בעיני אך שאתה דואג לקארין. מנסה ליגרום לה בכל דרך ללכת לטיפול ... ממש נחמד האובססיה הזאת שפתחת לקארין. בברכה נכנסת רק מידי פעם ותמיד נתקלת בהודעות של גיא לקארין. ודרך אגב אני מסכימה איתך היא צריכה ללכת לטיפול...

כל הכבוד לך שלקחת את הזמן לשתף אותנו בהצלחתך. זה באמת יכול לעודד הרבה אנשים!! אני גם כן מטופלת בסרוקסט ומרגישה שיפור גדול ומקווה להמשיך באותו הכיוון עד שארגיש עם מספיק בטחון להחזור למעגל העבודה. המשיכי להרגיש טוב ובהצלחה בהכל!!!! שרון א'

אגב כמה זמן ניתן לקחת סרוקסט? אפשר למשוך איתו שנים או שחייבים להפסיק איתו באיזה שהוא שלב?

האם למישהו ידוע מהו דיכאון מג'ורי האם זהו דיכאון כרוני. כי אני עברתי דיכאון וחרדה במשך 9 שנים 3 משברים האם זה נקרא כרוני אף על פי שהדיכאון הולך ובא. אודה לד"ר ולחברים

לגלית דיכאון מג'ורי הוא הדיכאון החמור יותר והוא בא בהתקפים. לעתים מדובר על התקף בודד ויתכן שזה יהיה התקף יחיד בחיים. לפעמים אנחנו מדברים על חזרה והישנות של הדיכאון ואז צריך ליטול טיפול מונע גם כאשר מרגישים טוב למניעת ההתקפים החוזרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אתה יכול לכתוב הסבר על יחסי הגומלין בין הגבא לדופאמין שמשפיעים על המוח והמצב הנפשי? כיצד עליה או ירידה בכ"א מהחומרים הנ"ל משפיע על החומר השני והשילוב שלהם על מצבו של האדם? כיצד בנזודיאזפינים עוזרים ביציאה ממצב של פסיכוזה [למשל כתוצאה משימוש בסמים שמעלים דופאמין כמו קוקאין] למרות שאין להם בכלל השפעה נוגדת פסיכוזה?

דור-כמובן שאינני יודעת את התשובה, אך נראה לי שייתכן שכאשר רמת הגבא עולה- יורדת רמת הדופאמין במוח. אולי יש איזשהו קשר בין העלאת הגבא לגרימת ירידת הדופאמין ולכן בנזו מועיל במצבים פסיכוטיים. באמת מסקרן. ולדר'- מסקרן אותי גם לדעת מדוע אין בדיקות ממשיות{מעבדתיות} לגילו חוסר/עודף דברים שונים במוח כגון גאבא, דופאמין,סרוטונין וכו? אין דרכים לבדוק זאת ולאתר בצורה ספציפית ומדוייקת מה הרמות אצל אדם?

יכול להיות שאפשר לבדוק את רמת החומרים במוח (דופאמין, סרוטונין, גאבא וכו') ע"י בדיקה פולשנית כמו דיקור בחוט השידרה ולקחת דגימה ובצורה כזאת להגיע למימצאים. אבל כל הפסיכיאטריה לא מבוססת על בדיקות מעבדה וגם אם יש כאלה בדיקות אז זה למטרות מחקר בלבד. דבר נוסף זה הדמייה מוחית (CT). אפשר לראות הבדלים בין אדם בריא לעומת אדם עם סכיזופרניה או דיכאון. אבל גם זה לא הוכחה אם יש או אין מחלה. לגבי השאלה שלי- אם אני אנסה לענות עליה- ידוע שנטילה של חלק מהבנזודיאזפינים זה כמו "פטיש בראש". אם מישהו פתאום "משתגע" אז כדור או זריקה של היפנודורם (בנזו) בוודאי תרגיע ותרדים אותו בלי קשר לחומרים שעלו או ירדו לו במוח באותם שניות ועד שהוא יתעורר הוא כבר ישכח מה שהיה. אבל מעניין הנושא של קלונקס. הרי מצאו במחקרים שונים שקלונקס גם מרגיע הפרעות תנועה נוירולוגיות שונות (כולל TICS ואפילו TD). גם הפרעות תנועה (בדומה לפסיכוזה) נובעות משינויים בדופאמין למרות שמדובר בשני דברים שונים לחלוטין. כיצד תרופה שעובדת רק על וויסות GABA כמו קלונקס יכולה לעזור בבעיה שקשורה לדופאמין? האם ידוע אם יש קשר בין שינויים ברמות ה-GABA לשינויים ברמות הדופאמין?

קארין -אני חושב שההשערה שלך נכונה. ישנו קשר בין עליה בדופאמין לבין ירידה בגאבא, או להיפך. אפילו בצריכה של קפאין הדופאמין כנראה עולה והגאבא יורד. גם בצריכת אלכוהול ישנה השפעה מקבילה על שני המוליכים.

נכתב במאמר שבנזודיאזפינים מחזקים את ההשפעה של תרופות נוגדות פסיכוזה בדומה למצב שבו הם מחזקים את ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון ולכן משנות ה-60הם נמצאים בשימוש המוני בכל סוגי האבחנות הפסיכיאטריות. הייעוד העיקרי שלהם זה להרגעה במצבים של מתח, חרדה ובעיות שינה אבל כמו שאת רואה נותנים אותם כמעט בכל מצב אפשרי בשילובים כאלה ואחרים. על הקלונקס ספציפית נכתבו הדברים הבאים: Clonazepam is reported to control manic symptoms; control agitated schizoaffective patients ; have no effect in the chronic schizophrenic population AND have a beneficial effect in the treatment of tardive dyskinesia associated with neuroleptics. Case reports of behaviour disinhibition, paradoxical akathisia, withdrawal psychosis have been reported with the use of Clonazepam. כלומר לקלונקס יש גם השפעה נוגדת מניה בנוסף להשפעה נוגדת חרדה אבל אין לו השפעה נוגדת פסיכוזה. הוא עוזר במקרים של טרדיב דיסקינזיה (תנועות לא רצוניות כתוצאה משימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות-חוסמות דופאמין) למרות שתיתכן גם תגובה הפוכה. הוא יכול לגרום להתנהגות חסרת עכבות. כמו כן מדווח שהוא יכול לעזור ביציאה ממצבים פסיכוטיים שאינם סכיזופרניה.

דור- תודה מותק. זה ממש ממש עזר לי. עכשיו אני מבינה למה משייכים את הקלונקס למשפחת האנטי-פסיכוטים, למרות שהוא בנזו ומשמש בעיקר להרגעה... ובעצם בסופו של דבר זה קצת דומה למה ששיערתי מלכתחילה... ללא מונחים רפואים- בצורה פשוטה, דוקא בגלל שהוא נוגד באיזשהי צורה פסיכוזה{בוא נומר לא נוגד-מועיל},לכן טוענים שבהפסקה פתאומית עלולות להיות תופעות לואי כאלו...{הפוכות} אז אני יכולה להרגע ממנו-ואפילו להתחיל להרגיש שהוא נגד הדברים שכ"כ מפחידים אותי:-) דור- מה זה התנהגות חסרת עכבות?- זה לא צריך להדאיג אותי בכמות שאני לוקחת,נכון? {לא אכפת לי מהתנהגות חסרת עכבות-כל עוד זה לא שיגעון או משהו} ואמרת שיש לו השפעה נוגדת מניה,מה זה מניה? תודה.

רציתי לשאול אותך אם לא אכפת לך, אם אתה פה בפורם עקב בעיה אישית שלך{יש לך גם בעיה של חרדות/דיכאון וכו?},או מתוך סיבה אחרת{התעניינות,לימודים,סקרנות,...} פשוט כי עד היום לא ראיתי ששאלת שאלות אישיות,לגבי מצב/טיפול אישי שלך,ומצד שני יש לך ידע רב בנושא}. ביי.

את האינפורמצייה היותר מרתיעה-שכנראה נמצאת שם באיזו שהיא כוונה מסויימת להרתיע, קיבלתי מאתר החרדה{כך קוראים לזה}, ודוקא לשם במקרה נכנסתי כשרציתי לברר על קלונקס,ויש שם איזו נימה של מחאה מסויימת לתרופות פסיכיאטריות בכללית,ובפרט לבנזו. המתארות מקרים של שבץ עקב שימוש,של פסיכוזה עקב שימוש ממושך, של הזיות,וגם לגבי הssri ושאר מיני התרופות הם לדעתי מאוד מקצינים שם את הנזקים-לעומת התועלת. כנראה זה מה שכ"כ השפיע עליי. {אם לא נכנסת לשם עד היום,אני ממליצה להכנס,ולו רק כדי להיוכח בצורה שבה המידע מוצג שם,ואולי כמו שקרה לי,לתהות מה הסיבה בהצגת הדברים בצורה מרתיעה כזו-בזמן שהמידע מוצג למען אנשים שנמצאים בחרדה/דיכאון גם כך.אינני יודעת מה התועלת בהקצנה הזו,וממה היא נובעת.ואני לא חושבת שיש רע בעצם נתינת מידע,אך האנטי שמתפרש שם גם מאחורי משפטים "תמימים" לכאורה,וההפחדה שמנסים להעביר שם מתאימה מאד לשם "אתר החרדה"-ובמקרה שלי גם הצליחה.}

גם בגמילה מאופייטים [משככי כאבים] יכולים להופיע הזיות. ואלה בכלל לא תרופות פסיכטרופיות. כלומר לאופיאטים [כמו מורפיום והנגזרות שלו] יש גם השפעה נוגדת חרדה, כמו שלקלונקס יש השפעה נוגדת חרדה, אך אין לחומרים אלה השפעה נוגדת פסיכוזה ולדעתי גם לבנזו אין כזאת השפעה. ולכן סביר להניח שההזיות [אם בכלל הדבר קיים אז נדיר] נובעים מפעולה שקשורה לגמילה פיזית מחומר ממכר ולא תגובה הפוכה של התרופה. לפעמים בגמילה יש שלב סוער של אי שקט קיצוני כתוצאה מחוסר בסם שהאדם משתגע בלעדיו [נכנס לקריז] ואולי אז במקרים קיצוניים הוא יכול לקבל פירכוסים ואפילו הזיות ואז הוא כמובן חייב לקבל טיפול רפואי. יש מכורים שלוקחים את הקלונקס כמו סמים עשר עשרים ואפילו שלושים כדורים (של 2 מ"ג) ליממה אז לא פלא מה שקורה להם [לחלק מהם] אם מפסיקים בבת אחת. אבל זה לא קשור אליך במינון יומי כ"כ נמוך.

אני נוטלת מזה 3 חודשים סרוקסט. מס' פעמים אני מקיימת יחסי מין אך אינני מצליחה לגמור....האם זה באמת מהכדורים או שמא זה בראש שלי/פסיכולוגי?

לאוריאן מדובר בתופעת לוואי מוכרת ולא חביבה מהסרוקסט, כלומר זה מ"הכדורים" וכאשר תסיימי את הטיפול הדברים יחזרו לקדמותם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני רוצה לשאול 2 שאלות: 1. כיצד אפשר לדעת אם הפרעות בריכוז ובזיכרון הן תוצאה של add או שהן תוצאה של דיכאון? 2. מהדיון בנושא טיפול דרך קופת חולים אני מבינה שבגלל שיש לי "רקרורד" בקופה חבל בכלל על האנרגיות שלי בחיפוש עבודה, כלומר אני "שרופה"? לנוכח המצב- האם אפשר להוציא נכות מביטוח לאומי כדי לכלכל את עצמי, שכן לא אוכל למצוא עבודה בגלל ההיסטוריה שלי. בתודה מראש, מתי

הי מתי. על השאלה הראשונה אני לא יכולה לענות, אבל על השאלה השניייה דווקא כן. קראתי גם את השירשור על טיפול בקופ"ח וזה ממש מקומם. אני מטופלת ע"י פסיכיאטר של מאוחדת כבר 6 שנים בסרוקסט ובשנתיים הראשונות גם טופלתי ע"י פסיכולוגית דרך הקופה. אני עובדת בארבע השנים האחרונות במשרד הבטחון בתפקיד יחסתי בכיר. בשלבי הראיון לקבלה לעבודה חתמתי על ויתור סודיות רפואית, עברתי רופא תעסוקתי, שבסך הכל ביקש חוות דעת מהפסיכיאטר לגבי כשירות לעבודה. הפסיכיאטר כתב מכתב שבו כלל לא פירט את ההסטוריה הנפשית שלי, אלא ציין בכמה מילים מה הבעיה ועל כך שמבחינה נפשית אני כשירה לעבודה. מבחינת הסודיות כלפי רופא המשפחה שנכתבה כאן ע"י אחד המשתתפים- אני חושבת שזה הכרחי שרופא המשפחה שאמור להיות הרופא האישי המטפל ידע על כל ביקור אצל כל מומחה. בעיות של חרדה ודיכאון נחשבות לפחות בארה"ב כסיבה מס' 1 לאובדן ימי עבודה, אז אני חושבת שזה אומר לגבי כמות האנשים העובדים ומטופלים. סי

נתמזל מזלך וזכית. אולי כך זה במאוחדת. אספר לך אירוע אמיתי שאירע לפני כמה שנים באחד בסניפיה המרכזיים של קופ"ח אחרת: חיכינו בתור לרופא המשפחה. היינו 7-8 אנשים בחוץ. הגיע אדם וביקש להיכנס לרופא ללא תור. מאחר שבסניף זה לא עומדים בזמנים, האנשים התעצבנו ואמרו לאיש שאם הוא לא מופיע ברשימת המוזמנים לרופא, הוא לא ייכנס לרופא. יצא הרופא וביקש מהאנשים שיוותרו ויתנו לאיש להיכנס, כי הוא חולה נפש שיצא מאשפוז ולא יכול לחכות בתור. לשמוע ולא להאמין !!! הרופא לא נהג כשורה, הרופא לא היה צריך לעשות כך וכו' וכו', אבל התוצאה הסופית: היום כולם בשכונה יודעים שהאיש "שכל הזמן עושה מילואים" הוא חולה נפש. ותחשבו על זה...

למתי וסי לגבי השאלה הראשונה. הפרעת קשב מופיעה בילדות ונמשכת כל השנים, בדרך כלל היא מוקלת בגיל ההתבגרות וגם חולפת אבל לא תמיד, לעתים היא ממשיכה גם בגיל הבגרות. כלומר מדובר על הפרעה קבועה במשך כל השנים. דיכאון היא הפרעה התקפית, כלומר היא מתחילה בשנה כלשהי (לא בילדות) ועם טיפול נמשכת מספר חודשים וחולפת ואתה חולפים גם ההפרעות בריכוז. נכון שכל מעביד יעדיף לקבל לעבודה אדם בריא ולא אדם חולה. כך גם נכה (גופנית) סיכוייו להתקל לעבודה נמוכים יותר מאדם בריא, אבל לא הייתי מרחיק ואומר שהסיכויים הם אפס. הניסיון של סי הוא הדבר המתקדם וגם אני ראיתי זאת פעמים רבות. דווקא במשרד הביטחון או במקומות הדורשים סיווג בטחוני ישנה פתיחות רבה ואנשים הסובלים מדיכאון או חרדה (לא ממחלות נפש) מתקבלים לעבודה ובטח לא מפוטרים בגלל בעיה זאת. אני חייב לציין שברוך השם זו המגמה, אבל אני מודע למציאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כנראה לא הסברתי את עצמי כראוי. לפני שהיא התאשפזה היא עברה גמילה. היא הורידה את הלוריוואן בהדרגה ואכן לקחה כדור נוסף להרגעה. היא הגיעה למצב שהיא לא לקחה אף לוריוואן אבל אז עלינו על זה שהיא לקחה בכמויות מהכדורי הרגעה השניים. זה גרם לה שוב לתופעות בלבול ועקב התופעות האלה הפסיכיאטר סוף סוף דרש לאשפז אותה. כשהיא הגיעה לבי"ח היא כבר הייתה בלי לווריוואן ולכן בביח לא נתנו לה כלום. לפי דעתי מה שגרם לכל זה היה לקיחת עודף מהכדור השני. היא כבר שבוע ללא כדורי הרגעה חוץ מסרוקסאט אם אני לא טועה, ובכל זאת היא עדיין מבולבלת לגמריי ומתנהגת כמו ילדה קטנה. היא עברה אתמול סי טי לשלול בעיות מוחיות וכנראה שהכל תקין. אם כך כל מה שנותר לי לשאול זה האם הבלבול הזה עלול להמשך לנצח או שזה יפסיק? האם הגמילה היא שגורמת לבלבול? תודה מראש מורןא

למורן האינפורמציה שהוספת חשובה, הבלבול "לא ימשך לנצח", הוא יחלוף וישנו טיפול אשר יעזור לה. אני חושב שהרופאים במחלקה אינם חושבים שהבלבול קשור להפסקת הלוריוון ואיני יודע מה הכדור השני נגד הכאבים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר'. תודה על התשובות.... יכול להיות פשוט שבגלל שקראתי על ההקשר בין קלונקס להזיות-אז כל החרדה שלי סובבת סביב זה?? חרדה יכולה להיות גם בצורה שתקופה מסויימת אדם חושש כל הזמן מדבר מסויים{לא יודע אם זה קורה לו או לא,מחשבותיו "תקועות" בנושא הזה,ומרגיש שהוא נמצא בתוך זה?} החרדה גורמת להרגשה כאילו אני בעצם בהזיות-ונלחמת בזה? -אני פשוט מפחדת כי בזמן שהבחור ההוא אמר לי את מה שאמר{עוד לפני שאנס אותי} נכנסתי לכזה מצב הזייתי.... ולרגעים לגמריי התנתקתי מהמציאות והאמנתי שמה שאני רואה ושומעת זו אמת{ראיתי ודיברתי עם בעלי} ורק לשניות יצאתי מזה-בקושי לרגעים-וקלטתי שאני בהזיות.... ואז כשעברו ההזיות,היתי קפואה-כמו משותקת-והרגשה ששקעתי באיזו בועה-ללא שום זכר למציאות. התנתקות. זה קרה לי רק במקרה הזה. חוץ מזה לעולם לא היו לי הזיות כאלו בכל ה6 שנים האלה. זו לא סכיזופרנייה שקורה כזה דבר? אני כל הזמן למשל מפחדת להסתכל בפני אנשים-והרגשה שאראה את פני בעלי.... מרגישה כאילו זה עומד לקרות...שואלת את עצמי כל הזמן אם אני הוזה או לא,אם זה שנדמה" לי שראיתי משהו... זו הזיה או שאני פשוט בחרדה,אם משהו זז לצידי{בזוית העין-אז אני מסתכלת ורואה שזז איזה בד ברוח,אבל אז נבהלת שלפני שהסתכלתי היה נראה לי שזה ג'וק זז,או משהו אחר...אז אולי הזיתי...או שאני פשוט בקטע אובססיבי עכשיו עם החרדה הזו? {וזה מתבטא בכל מה שאני חשה סביבי?} זה מעצבן,כי הקלונקס עוזר לי משאר הבחינות,ואני מרגישה יותר טוב,ופעם כשלקחתי גם נרגעתי מהדברים האלו. ועכשיו לא. אז אני מפחדת שיקרה לי משהו נורא. זה לא סימנים של סכיזופרנייה?? תודה. {נ.ב-תהנה מהאולימפיאדה:-)} מהצד..או משהו אחר

המשפט למטה לא קשור... הוא משום מה קפץ מאמצע המכתב למטה.

דר', אני יודעת ששאלתי פה כבר נשאלה,לכן אין צורך שתענה{אלא אם כן יש לך משהו לחדש לי}. ובנוסף רציתי לספר לך שעקב המידע שדור נתן לי,הבנתי יותר על הקלונקס ואינני דואגת יותר מהשפעותיו.{סוף סוף} ושבאמת אתה עזרת לי הרבה בתקופה הזו. ותודה שענית על שאלותיי גם אם הן חזרו על אופיין.... אני מרגישה שאני כבר לא זקוקה כ"כ לפורם כרגע{אני מניחה שזה סימן טוב},ובכל מקרה טוב לדעת שאם ארצה,יש לאן לפנות ואת מי לשאול. תודה, ותמשיך לעזור לאנשים... המון טוב לכולם!

אני לוקחת לוזוסטרל כבר כמה שנים ואחרי שיור ניכר במצבי החלטנו אני והרופא המטפל להוריד את המינון כרגע אני לוקחת 50 מ"ג ליום בשבוע האחרון אני מרגישה ממש רע הרופא המטפל בחופש כי קיץ שאלתי: האם אם אגביר את המינון נגיד אכפיל אותו יש סיכוי שארגיש יותר טוב ? או שזה לא יכול להשפיע ? אשמח לשמוע את חוות דעתך תודה רבה

לאיילה יופי שהחלטתם על סיום הטיפול ואני מקווה שתמשיכי להרגיש בטוב. ההרגשה של החרדות עלולה לנבוע משתי סיבות. לא כתבת כמה זמן את מהורדת הלוסטרל, כך שאם הזמן הוא קצר יתכן שהסיבה לכך היא חוסר בלוסטרל וירידה מהירה מדי במינון. לכן אם תוסיפי חצי כדור כבר באותו היום תרגישי טוב יותר. הסיבה השניה עלולה להיות כמובן החזרה של החרדה. נקווה שלא זאת הסיבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

טוב האמת שהיום כבר לקחתי כדור שלם והרגשתי הרבה יותר טוב אני מאמינה שהירידה בוצעה בהדרגה מספקת אבל אני לא מוכנה להרגיש רע {עשיתי את זה כמעט כל חיי} אז עד שהוא יחזור אני אמשיך לקחת כדור שלם אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון . אני מקוה גם שההרגשה הטובה תשאר לי לפחות עד שתתקבל החלטה אחרת או עד שהוא יחזור מהחופש . אם אתה חושב שזה רעיון רע אנא ממך כתוב לי את דעתך

לאן נעלם דר הידש ???

כן, באמת מוזר. בטח נמאס לו אז הוא הלך לנוח

אם אני לא טועה, לדר' הידש יש גם חיים חוץ מהפורום הזה....

שלום ד"ר. הייתי מעוניינת להתחיל טיפול פסיכיאטרי. מכיוון שאין לי את האמצעים הדרושים הייתי רוצה לעשות זאת דרך קופ"ח. רציתי לדעת האם אפשרי שעובדת היותי בטיפול לא תוכל להיוודע לאף גורם? אני יודעת שחלה סודיות רפואית אבל היו כבר מקומות עבודה בעבר שהחתימו אותי על ויתור על סודיות רפואית. רציתי לדעת האם אפשרי שאעבור טיפול דרך קופ"ח ולמרות שאחתום על מסמך כזה - לא תובא עובדת היותי בטיפול לגורמים הדורשים? כי אני חוששת שזה יפגע בי בעתיד ויצמצם את אפשרויותיי לעבוד במקומות שונים. אם אתה יכול לענות לי גם לגבי פסיכולוגיה (ולא רק פסיכיאטריה) אשמח לדעת. תודה

ליאת, לא ציינת בת כמה את, מאיפה את בארץ ובמה את עוסקת. מניסיון מר, עדיף לא לפנות לטיפול דרך קופ"ח. סודיות רפואית היא מילת קסם, וכמו הקסמים - מתפוגגת מהר מאוד. אצלנו במרפאה המידע הגיע לרופא המשפחה, וממנו ליתר הרופאים המקצועיים, לאחיות בסניף ואפילו למזכירות הקבלה. אם את מחפשת עבודה, דעי לך שמנהלי חברות ומכוני מיון והשמה אינם ששים לקבל עובדים עם "רקורד". אם אין מדובר בבעייה חמורה, יש מקומות טובים שנותנים טיפול נפשי במחיר סביר (תחנות טיפול ויעוץ באוניברסיטאות, סמינר הקיבוצים ועוד). אם את בחורה צעירה, תחשבי על זה טוב-טוב-טוב. בהצלחה.

לליאת היום רוב התיקים ממוחשבים. כמעט בכל מקום עבודה גדול מבקשים ויתור על סודיות רפואית ואז פונים לרופא המשפחה, כך שאם ישנו רישום אצל רופא המשפחה העובדה של טיפול נפשי מגיעה למעסיק. ישנן מרפאות לבריאות הנפש שמקבלות אנשים בפניה ישירה ללא רופא המשפחה - למרות שהן לא אוהבות את זה - כאן תלוי במחשוב. אם הרישומים במרפאת ברה"ן אינם נכנסים לרישום הכללי אז אם לא תדווחי על היותך מטופלת שם הדבר לא יגיע למעסיק. ישנם הבדלים גם בין קופות החולים השונות. דר' גיורא הידש

דרך קופ"ח או רפואה ציבורית בכלל תשכחי מסודיות רפואית- אפילו אם לא תחתמי על כתב וויתור סודיות רפואית. כל דכפין יכול להתקשר לקופ"ח ולהוציא מהם מידע אם היית בטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג והם ימסרו לו את המידע מבלי לבקש את הסכמתך. המידע מופץ לכל דורש בלי קשר אם חתמת או לא חתמת, לא רלוונטי. גם פסיכולוג פרטי או פסיכיאטר פרטי לא תמיד שומרים על סודיות רפואית ואפילו שם כאשר משלמים הון צריך לקחת בחשבון שהוא יכול לעבור על הכללים ולמסור עליך מידע לכל דורש וחלק מהם עושים את זה לחלק מהמטופלים שלהם. אולי אם תלכי אליו בשם בדוי אז את מוגנת. תקחי בחשבון: 1) מספיק שמישהו בעתיד ירצה לאשפז אותך בכפיה ויגלו שהיית פעם בטיפול אז הפסיכיאטר המחוזי לא יסרב לבקשה. 2) אם מישהו בעתיד ינהל נגדך תביעה משפטית בנושא כלשהו הוא ישתמש בטיפול שקיבלת כעדות אופי נגדך ולא יעזור לך כלום. 3) אם מעביד ירצה לפטר אותך הוא יוכל להשתמש בטיפול שקיבלת בשביל לזרוק אותך בהזדמנות הראשונה בלי פיצויים. 4) כל רופא שתלכי אליו לטיפול במחלה גופנית אמיתית אפילו בטיפול דחוף בחדר מיון לא יתיחסו ברצינות לתלונות שלך כי יש להם קוד במחשב שהיית אצל פסיכיאטר. והרשימה עוד ארוכה... בקיצור רק בטיפול פרטי בשם בדוי או אצל מישהו שיבטיח לך ב-100% שבשום מקרה ובשום תנאי לא ידלוף ממנו מידע החוצה ואת כמובן תצטרכי להסתכן ולהאמין לו.

ליאת יש משהו שהתפקשש בתשובות של כל האחרים והוא שאת צריכה עזרה ולא משנה כרגע למה אין פסול בללכת לטיפול אפשר אפילו לומר שנהפוך הוא מה שאני מציעה לך הוא לומר במקום העבודה שלך שהחלטת ללכת לטיפול בגלל שיש כמה דברים שאת רוצה לברר בקשר לחייך . אני חושבת שבהרבה מקרים מעסיק או כל אדם אחר יעדיף מישהו שמטפל בבעיות שלו מאשר מישהו שמכחיש אותם או סתם פראנויד כמו הכותב מעלי {את לא היית חשה כך בתור מעסיק} את תוכנו של הטיפול אפ אחד בשום מצב לא יוכל למסור לאפ אחד אחר גם עם ויתרת על סודיות רפואית הדבר היחיד שיוכל מישהו לעשות זה להעביר חוות דעת בנוגע למצבך, כלומר נגיד לומר בעיני הבחורה הזאת היא מאוד אחראית ומאוד מבינה את חומרת החשיבות של סודיות או חרטא כזה {וזה חרטא תאמיני לי } אנשים שמפחדים להעזר באנשי מקצוע בכל הקשור לחיי הנפש שלהם נשמעים לי הרבה יותר חולים מאלה שיודעים שהם זקוקים לעזרה ומחפשים אותה . אני מאחלת לך בהצלחה בהמשך דרכך

לרונן אתה מגזים, מפחיד אנשים וגורם להם לחרדות ללא צורך. הדברים מספיק עדינים ומורכבים ואין צורך להפחיד אנשים. דר' גיורא הידש

אני אכן מחפשת עבודה כרגע - סיימתי את לימודיי ואינני מעוניינת שזה יפגום בסיכויי למצוא עבודה טובה במקצוע שלי. כמו שאיילה אמרה - עצוב שבמקום עבודה מסויים ישפטו אותי על כך שהייתי בטיפול ולא יחשבו על זה בצורה קצת שונה - שאני בסה"כ רוצה קצת לעזור לעצמי, מה שמראה על אחריות מסויימת. אולי אדחה את הטיפול עד שאמצא עבודה או שאלך לטיפול פרטי - אבל גם זה יהיה רק שיהיה לי מספיק כסף. בכל אופן תודה על התגובות.

סעיף 19 לחוק זכויות החולה קובע את החובה של מטפל או עובד מוסד רפואי לשמור על סודיות רפואית וכן את חובתם של המטפל ומנהל המוסד הרפואי לנקוט אמצעים שיבטיחו כי עובדיהם ישמרו על סודיות רפואית. חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם בתנאים המנויים בחוק היא עוולה אזרחית ועבירה פלילית. בפן האזרחי, קובע חוק הגנת הפרטיות כי ניתן לתבוע את המפר מכוח פקודת הנזיקין בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות. בפן הפלילי, קובע החוק תקופת מאסר של חמש שנים "לפוגע במזיד בפרטיות זולתו" ובכלל זה "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם". שמירת הסודיות הרפואית נקבעה בדין ולכן המפר אותה, במקרים המנויים בחוק הגנת הפרטיות, צפוי להיתבע בתביעה אזרחית וכן להיות מואשם באישום פלילי.

לעו"ד כמובן שהדברים שכתבת הם נכונים. השאלה היא כאשר אדם חותם על ויתור על סודיות רפואית והבקשה למידע עם הויתור מגיעים לקופת החולים. האם המחשבים בקופה יראו שהאדם היה מטופל גם בבריאות הנפש או שאינפורמציה זו תושמט. כל הדיון הוא במקרה שהאדם חתם על וס"ר. כמובן שמי שמבקש להתקבל לעבודה חייב לחתום על הוס"ר. דר' גיורא הידש

מה זה?

לאור בין שינה ועירנות - כאשר נרדמים או כאשר מתעוררים המצב של החלום עשוי להמשיך ואז ישנן מעין הזיות. זה מצב תקין ונורמלי כמו שבחלום ישנן "הזיות". אין מה לדאוג מכך. דר' גיורא הידש

לקבל טיפול ועזרה נפשית . הכוונה מחונך, דיור מוגן, עושה הרבה טעויות בחיים בקשר לעבודה , יחסיו לסביבה. כל התמיכה הכספית והנוספת שלנו בו לא נושאת פירות לטווח ארוך.אנו קצת מיואשים.תן עצה איך להשפיע עליו שיסכים לקבל עזרה.

לשמעוני איני בטוח שהבנתי את השאלה ואיני רוצה להטעות. אשמח להשיב לך אבל תרחיב מעט בפרטים ואשתדל לעזור. דר' גיורא הידש

היום הוא בן 27 ומאז הולדתו הוא סובל מתסמינים בעיקר של אי התחברות לסביבה. כלומר מסרב לשתף פעולה בכל נושא של הוראה. כאשר היה צעיר כפינו עליו מטלות כגון לימודים הכנת שיעורים וכו' עכשיו כשהוא "זקן" זה לא ניתן . בגיל 17 קיבל התקף ראשון של דיכאון . פנינו לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי קיבל כדורים . מצבו הוטב אולם זמן קצר לאחר מכן עזב את הבית , והפסיק ביוזמתו את הכדורים. הוא התדרדר למצב של דיכאון. ולאחר הפעלת לחצים קשים מאד מאתנו הסכים להפגש עם פסיכיאטור ולקחת כדורים. מאז ועד היום היו מספר מצבים של הפסקת לקיחת כדורים שנגמר בדיכאון , הפעם האחרונה לפני כשנה בערך . מבחינת עבודה עובד כ30% ימים בשנה. לא מצליח להתפרנס אנו משלימים לו את השאר . אנו משכירים לו דירה מכיון שסירב לדיור מוגן ומוזל. הוא גם סרב לקבל חונך ע"מ שיעזור לו להשתלב בעבודה.והוא גם מסרב לשתף איתנו פעולה. החלטנו שאנו חיבים להפסיק לתמוך בו. אך אנו דואגים מאד מכיון שאין לו עבודה וגם כסף. מה לעשות .? תודה מראש על עצתך.