פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
24/08/2004 | 18:02 | מאת: tal

לדר הידש היום הייתי אצל המטפל הוא הוסיף לי חצי כדור זיפרקסה( שניים וחצי מליגרם ) למשך 28 יום בנוסף לכדור פקסט שאני נוטל שאלתי אנני סובל מסיכזופרניה או תסמינים אחרים אלה מדיכאון חרדתי (לא דיכאון עמיד) מה בדיוק הכדור משמש במצב הנל

24/08/2004 | 19:08 | מאת: מבקשת לברר

שלום טל. אני רוצה לשאול משהו, עם כוונות טהורות ובאמת בלי להעביר ביקורת ובלי ציניות. בכל השאלות שלך אתה כותב דחוף - למה? הרי הרופא עונה על כל השאלות ביחד. ודבר שני והכי משונה- יש לך שאלות מאוד ספציפיות ואני לא מבינה למה אחרי כל כך הרבה זמן של טיפול אתה לא מברר את השאלות עם הרופא שלך? אם היום הוא שינה לך את הטיפול, למהנ לא שאלת אותו מה הכדור עושה במצב שלך? אני מקווה שתבין את מה שכתבתי ברוח טובה. אדווה

24/08/2004 | 19:51 | מאת: tal

לאדווה ערב טוב את צודקת פשוט בזמן האחרון לא הרגשתי הכי טוב אני מאוד מודע לבעיותי האישיות המטפלים לא תמיד מפרטים את פעילות התרופות העיקר שכולם ירגישו טוב

24/08/2004 | 20:18 | מאת: אדווה

אני שמחה שהבנת נכון את רוח הדברים שלי. אני חושבת שאנחנו תמיד צריכים להתעקש לקבל מהרופא שלנו את כל המידע על הטיפול ועל האבחנה, אפילו אם הוא יחשובש שאנחנו נודניקים.\ זו זכותנו. תרגיש טוב, אדווה

24/08/2004 | 17:13 | מאת: ירון

שלום רב! אני מטופל כבר במירו קרוב לשנה ,ולאחרונה הפסיכיאטר הוסיף לי גם פאקסט !(20 מ"ג פעם ביום),הבעיה היא שבבית מרקחתאמרו לי שעלולה להיווצר אינטרקציה בין שני התרופות הללו!האים זה נכון?

לירון איני מכיר בעיה בשילוב זה. שתי התרופות פועלות במנגנונים שונים כך שיש הגיון לשלב אותן בתקווה שהן ישלימו אחת את השניה. עם זאת באופן עקרוני אני תמיד מעדיף טיפול עם תרופה אחת, אבל לכל כלל יש יוצאים מהכלל. דר' גיורא הידש

רציתי לדעת ממתי יכול רופא-פסיכיאטר לתת טיפול פסיכאטרי לחולה. התמחות בפסיכיאטריה כוללת 7 שנות לימודי רפואה + 5 שנות התמחות בפסיכיאטריה. האם במהלך ה-5 השנים הללו המתמחה רשאי לתת טיפול פרטי לחולה? האם השנים הללו נכללות במניין שנות הותק שלו? כלומר: אם הפסיכיאטר שלי אמר לי שיש לו 6 שנות ניסיון, האם זה אומר שזה 5 שנות התמחות + שנת עבודה או שזה 6 שנות עבודה מיום גמר ההתחמחות?

הוא לא חייב להיות מומחה בשביל לעסוק בתחום. למעשה כבר אחרי שלב א' בהתמחות (שנתיים-שלוש) הוא רשאי לבצע הערכות של פונים, טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיה. למעשה כמעט הכל מלבד השכר והקידום בסקטור הציבורי ששם יש הבדל עצום בין מומחה לבין מי שאיננו מומחה (דהיינו- מתמחה). בקליניקה הפרטית הוא רשאי לקחת איזה סכום שירצה עפ"י היצע וביקוש גם אם איננו מומחה. במכרזים של נציבות שירות המדינה כתוב בד"כ "X שנות ניסיון לאחר קבלת התואר מומחה" אבל כל זה לא רלוונטי לעבודה בקליניקה פרטית אלא רק ברפואה הציבורית.

לאריק אין חוקים ברורים בנושא. הרופא מתחיל לעסוק בפסיכיאטריה אחרי לימודי הרפואה ולכן אפשר להגיד שאני עשרים שנים בפסיכיאטריה או לאמר 15 שנים מומחה, אבל תמיד חשוב לשאול בדיוק למה הכוונה. כל מתמחה ואפילו רופא משפחה רשאי לעסוק ולטפל בטיפולים הקשורים בנפש, אין חוק שאסור. ישנו רק חוק אחד-אסור לאדם לכנות את עצמו בתואר שאין לו. כלומר מתמחה לא יציג עצמו כמומחה או כפסיכיאטר כיוון שלא סיים את ההתמחות וכך הלאה. התחזות אסורה, אבל מותר לטפל אם המטופל יודע אל מי הוא בא. דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 15:32 | מאת: גלית

אני בעלת ocd הייתי מטופלת במרפאת חוץ של בי"ח אברבנאל במשך 10 שנים. היו לי עליות ומורדות, אך אני מרגישה שאני לא מצליחה לצאת מזה סופית וזה משגע אותי איך אנהל משק בית, איך אלד, איך אהיה עם ילדיי בבקשה תשובה מאנשי הפורום

לגלית אחרי עשר שנים של טיפול אפשר בהחלט לבקש חוות דעת שניה -נוספת אצל אחד המומחים הטובים בארץ בתחום. ההשקעה משתלמת במיוחד כאשר בדרך כלל יש החזר חלקי על התשלום במסגרת המושלם. אפשר להבריא מה OCD וכדאי להשקיע את המאמץ. דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 13:45 | מאת: יוסי

האם מתח נפשי , ומצב פסיכיאטרי גרוע יכול לגרום לפעילות ייתר בבלוטת התריס??? ולמחלה בבלוטה? תודה מראש.

25/08/2004 | 01:13 | מאת:

ליוסי לא. אבל ההיפך יכול להיות, פעילות יתר של בלוטת התריס משפיעה על המצב הנפשי. דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 13:40 | מאת: דבורה

שלום ד"ר, אני נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג , סובלת מדיכאון וחרדה, לאחרונה יש לי ימים שממש מפחידים אותי. כאשר אני יוצאת החוצה ופוגשת אנשים ומדברת איתם, אני פתאום מרגישה לא בפוקוס, סחרחורות מוזרות עם תחושת כבדות, בלבול, חוסר ריכוז בהקשבה של אותם אנשים ומרגישה שאני לא מצליחה להתמקד, מן תחושה מפוזרת כזאת. גם כשישבתי בבית קפה ודברתי עם קרוב משפחה, הרגשתי שאני לא יכולה להתרכז במה שהוא מספר לי, הייתי מבולבלת ומפוזרת במחשבותיי? מה קורה לי? האם המוח שלי מתנוון? תודה מראש על תשובתך

25/08/2004 | 01:15 | מאת:

לדבורה, לא, המוח אינו מתנוון, כנראה מדובר על תופעות של חרדה והכל יחזור למקומו בשלום כאשר תבריאי מהחרדה. המוח בסדר הוא לא נפגע. לא כתבת כמה זמן את נוטלת את התרופה. אם את נוטלת אותה מעל לחודשיים, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל על החלפת התרופה. דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 13:31 | מאת: רינת

שלום, הומלץ לי ציפרמיל 5 מ"ג ביום כנוגד חרדה. קראתי את העלון המצורף, ורק מן הכתוב בו אפשר לחטוף חרדה! אני מאוד מתלבטת אם להתחיל אותה או להגדיל את מספר המפגשים עם הפסיכולוג לתקופת מה. אשמח אם מי שהשתמש או משתמש בדיוק בתרופה הזו ובמינון הזה, יוכל לספר על תופעות הלוואי, ההתרגלות לתרופה (כמה זמן לקח, האם עולים במינון בהדרגה, איך מפסיקים אותה), ומה ההשפעות החיוביות שלה.

24/08/2004 | 21:48 | מאת: עופר

שלום רינת!

24/08/2004 | 21:52 | מאת: עופר

שלום רינת! ברצוני לומר לך שציפרלקס כדור מצוין ללא תופעות לוואי רק שאחרי 14 יום תתחילי לשיר שירים ויהיה לך אחלה של מצב רוח ובאמת כדור שעוזר ממליץ לך בחום.

25/08/2004 | 01:17 | מאת:

לרינת שמחתי לענות על שאלתך. חשוב לציין שאת העלון כתבו עורכי דין כלומר, העלון הוא מעין חוזה והוא בא להבטיח שלא תתבעי את החברה. כלומר כל מה שכתוב בעלון הוא נכון אבל גם לא נכון..... כך שבשום מקרה לא תוכלי לתבוע את החברה. לכן טוב ששאלת בפורום, כדאי לך לחפש מידע רפואי, כמו אינדקס תרופות ברשת או כל חומר אחר שיתן תשובות רפואיות. דר' גיורא הידש

25/08/2004 | 01:20 | מאת: כריש

ציפרמיל וציפרלקס הם 2 תרופות מאוד דומות- גם בשם וגם בפעילות. מאוד יעילות , מניסיון אישי ! 5 מ"ג זה מינון נמוך מאוד, ולא לחשוש בכלל- התרופות בטוחות לשימוש גם במינונים גבוהים הרבה יותר ! אין התמכרות, ולכן הפסקת התרופות- בבוא העת ולאחר ייעוץ מהרופא- הינה פשוטה!

25/08/2004 | 01:24 | מאת:

לכריש שמח לראות אותך, חסרת לנו. מקווה שהכל בסדר. הידש

24/08/2004 | 13:30 | מאת: מירי

האם לאישה בת 52 שמשתמשת בסירוקסט 20 מג סיכוי הקטן ביותר שכתוצאה מנטילת כדור זה יגרם בעתיד נזק דוגמה פרקינסון או שבץ מוחי ? האם ניתן לקחת כדור זה עם אספרין 81 לדלול הדם

25/08/2004 | 01:19 | מאת:

למירי הסרוקסט אינו גורם לנזקים, לא פרקינסון ולא אירוע מוחי, כך שאפשר להרגע. ישנן עבודות שהפרוזק פועל כמו אספירין כך שלא תמיד יש צורך גם באספירין, דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 13:02 | מאת: דנה

ד"ר הידש שלום, ראיתי כי אתה עוסק גם בנשים לאחר לידה, והייתי מודה לך אם תוכל לסייע לי בבחירת תרופה נוגדת דיכאון כאשר אני מניקה את בני בן ה-6חודשים. האם ידוע לך על השפעות פריזמה במינון 20 מ"ג על התינוק? תודה מראש.

25/08/2004 | 01:23 | מאת:

לדנה צריך לזכור שכל התרופות עוברות בחלב במינון מינימלי, כך גם פריזמה. כאשר התינוק בין שישה חודשים הוא כבר גדול וחזק וסביר להניח שהוא מפרק את כל הפריזמה - או כל תרופה אחרת, ולכן לדם ולמוח התרופה לא מגיעה כלל. לפי העבודות לא נגרם נזק לתינוק כאשר האם מניקה והיא נוטלת פריזמה - באנגליה נמצא שיש פרוזק=פריזמה במי השתיה...... הם ממחזרים את המים וכנראה שכל כך הרבה אנשים נוטלים פרוזק שהמים הממוחזרים מכילים פרוזק..... וגם תינוקות שותים את המים.... כך שהייתי בוחר את התרופה לפי מצבך כיוון שכל התרופות לא יגרמו בעיה לתנוק בן שישה חודשים. עדיין אפשר להגיד מזל טוב דר' גיורא הידש

25/08/2004 | 11:17 | מאת: דנה

ושוב תודה.

24/08/2004 | 12:55 | מאת: דפנה

מהם הסימפטומים להתקף חרדה ומהם דרכי הטיפול בה

24/08/2004 | 13:22 | מאת: *

על חרדה תוכלי לקרוא באתרים: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm http://www.1201.org.il/pages_main.asp?id=47

23/08/2004 | 23:36 | מאת: מלי

שלום ד"ר, אני נוטלת כבר חודשיים וחצי ציפרלקס במינון של 20 מ"ג. אני חשה שזה לא עוזר לי כלל אני סובלת מ o.c.d, רציתי לשאול האם אפקסור היא תרופה יעילה לטיפול ב o.c.d? תודה, מלי

24/08/2004 | 03:42 | מאת: ט

כן.

24/08/2004 | 16:09 | מאת: דור

למלי- המינון של ציפרלקס ל-OCD הוא 30 מ"ג לפחות. קודם רצוי לעלות במינון ולחכות מספר שבועות לפני שמחליפים תרופה. עקרונית גם אפקסור יכול להתאים.

25/08/2004 | 00:47 | מאת:

למלי אני מסכים עם התשובות של קודמי. OCD היא הפרעה עקשנית ולעתים קרובות יש צורך גם במינונים גבוהים יותר וגם במשך זמן ארוך יותר עד שיש הטבה. לאחרונה יש מחקר על ציפרלקס ו OCD במספר מרכזים גדולים בארץ . דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש אני נוטל את התרופה סרוקסט כחודש והמצב די בסדר אבל עדיין לא משהו אבל זה לא הנושא הנושא הוא קצת שונה אבל אני מקווה שאולי תוכל לעזור לי אני יוצא עם מישהי שבועיים והיא בחורה מקסימה אבל לא סיפרתי לה למה יש לי לפעמים מצב רוח ירוד ולמה אין לי לפעמים חשק לעשות דברים ואני קצת שקט ולא יוזם הרבה הקטע הכי קשה הוא שהיינו בקטע אינטימי ופשוט לא גמרתי והיא נעלבה והיה קטע לא כל כך נעים אני לא רוצה לאבד אותה ואני לא יודע אם לספר לה או לא והשאלה הכי קשה שבמידה ואם היא תעזוב למה שמישהי אחרת תרצה לצאת איתי אם יש לי דיכאון ותופעותיו? בתודה איתי

23/08/2004 | 23:47 | מאת: אמא רחוקה

לדעתי צריך לדעת למי לספר ואיך לספר ומה לספר במקרה הספצפי הזה היא יכולה לחשוב שהבעיה בקטע האינטימי היא בגללה לכן חשוב להבהיר או לומר כרגע אני לוקח כדורים שמשפיעים על התיפקוד המיני אבל משפרים את מצב הרוח שלי זו לא בושה להיות מטופלים אני הופתעתי מכמות האנשים שזקוקים ומקבלים יעוץ וחבל על אלו שבגלל הבושה לא מטופלים ואיך אומר הדר היקר יהיה טוב

תחליף תרופה תעבור לוונלה ותוכל לגמור כמו כולם

24/08/2004 | 15:34 | מאת: ???

האלה לאיזה כדור להחליף א. תחליף ל רסיטל=ציפרמיל או ציפרלקס ונלה לא מציאה מנסיון... שנית קח עוד טיפ.. נגיד אתה צריך לשכב איתה ביום מסויים (בהנחה שלא כל יום..) אז יום לפני אל תיקח כדור ואז תראה את הבעיה פתורה.. אבל זה פתרון זמני עד שתחליף לכדור אחר.

23/08/2004 | 23:16 | מאת: אביב

אשמח לקבל המצלה על פסיכיאטר שעובד עם קופ"ח כללית אביב

24/08/2004 | 10:40 | מאת: הילה א

ד"ר פנינה דורפמן היא פרטת אבל את יכולה לקבל החזר אם ישלך מושלם 0507277117 בהצלחה

24/08/2004 | 11:56 | מאת: אביב

שכחתי לציין "באיזור חיפה", האם היא באיזור הזה?

23/08/2004 | 23:12 | מאת: שי

שלום ד"ר הידש היקר אני נוטל סרוקסט כחודשיים ועדיין לא מרגיש הכי טוב ומאוזן למשל בבוקר אני מרגיש חלש כאילו לא יכול לעשות כלום ועדיין יש תחושת מלאות בבטן ועצירות במקום ארוחות גדולות אני אוכל שלוש קטנות אוכל פחות ותחושה רעה של דיכאון ואני אוכל ויוצא כל יום לעבודה ומתקלח כל יום כי אני מכריח את עצמי ובערב יש פרק זמן שאני מרגיש טוב וגם בעבודה אני מרגיש די טוב כי אני עסוק אבל אח"כ שוב באה לי תחושה של דיכאון מבחינה פיזית אני מרגיש את הסימפטומים של הדיכאון כל הזמן במצב רוח יש שיפור בערב ואח"כ חוזר המצב רוח להיות רע ובבוקר בכלל מה לדעתך לעשות דוקטור? להחליף תרופה או שאולי לחכות עוד זמן?

ס

לשי אתה צודק בשאלתך ותמיד זו השאלה הקשה ביותר. אם תרופה עוזרת באופן חלקי אנחנו תמיד מתלבטים. כמובן שאם תרופה אינה עוזרת כלל אחרי חודשיים צריך להחליפה, אם תרופה עוזרת ופותרת את כל הבעיה גם אז אין שאלה. הדברים המסובכים הם בשיפור החלקי. באופן כללי הסרוקסט מתחיל להשפיע אחרי כשלושה שבועות והשפעתו הטובה מתחזקת במשך שלושת החודשים הבאים עד שמגיעה התייצבות. לכן סביר להניח שבחודש הבא תרגיש טוב יותר מאשר עכשיו אולם לא ברור אם הסרוקסט תפתור את כל הבעיה. הייתי מתייעץ עם הרופא המטפל מתוך מחשבה ללכת לכיוון החלפת התרופה. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 23:06 | מאת: שרון

שלום לד"ר הידש היקר אני נוטל פאקסט 40 מ"ג כחודש וקצת ויש לי עצירות קשה עדיין שהיציאה שלי היא פעם בשבוע והיא קשה כיצד ניתן לטפל בה? בנוסף במיטה אני פשוט קשה לי מאוד לגמור חוץ ממרכיב הזמן יש דרך אולי לגמור יותר מהר? לקחת משהו? בתודה שרון

24/08/2004 | 22:30 | מאת:

לשרון בקשר לעצירות אפשר לנסות את כל הדברים הטבעיים, מפירות יבשים, סוגים של תה וכך הלאה עד לתרופות נגד עצירות. בקשר להפרעה במין רק ירידה במינון או החלפת הסרוקסט, אבל אין בטחון שגם תרופה אחרת לא תיצור את אותה הבעיה. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 22:09 | מאת: דבורה

לד"ר שלום, לאחרונה אני מרגישה שחסר לי אוויר ואני נוטה לפהק מן פיהוקים כאלה גדולים כאילו להכניס אויר, מן תחושה מוזרה שכאילו שאני צריכה לפהק כדי להכניס אויר. כמו כן יש לי מן סחרחורת מגעילה כזאת עם תחושת כבדות, הראש שלי כבד,ממש תחושת כבדות עם סחרחורת. אני נוטלת ציפרלקס, האם זה מהחרדה?

24/08/2004 | 22:31 | מאת:

לדבורה סביר להניח שזה מחרדה במידה ואת סובלת מחרדות. זה עלול להיות בטוי גופני של חרדות. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 21:47 | מאת: שאלה

ערב טוב, מתוך עניין ולצורך ידע כללי רציתי לשאול כמה שנים ואיזה מסלול צריך לעבור כדי להיות 1. רופא פסיכיאטר שהוא גם פסיכואנליסט 2. פסיכואנליסט שאינו בהכרח רופא שאלה נוספת: אולי מישהו יודע כמה פסיכואנליסטים יש בארץ כאלה שהם רופאים ובכלל. אומדן כללי. מקווה ששאלותי אינן מסובכות מידי ואודה לכל מי שיוכל לענות לי

24/08/2004 | 16:23 | מאת: דור

תנאי הקבלה להכשרת פסיכואנליטיקאים: 1. פסיכיאטרים - לאחר סיום שלב א' של ההתמחות. 2. פסיכולוגים קליניים – לאחר סיום ההתמחות. 3. עובדים סוציאליים – בעלי תואר שני, עם ניסיון של 5 שנים בעבודה פסיכותרפויטית תחת פיקוח, מתוכן לפחות 3 שנים במסגרת פסיכיאטרית. מסלול ההכשרה של פסיכואנליטיקאים כולל: 1. אנליזה אישית 2. לימודים עיוניים וקליניים 3. הכשרה מעשית אישית

24/08/2004 | 23:45 | מאת: שאלה

קודם כל תודה דור על תשובתך. אם מנהל הפורום דילג על שאלתי, כנראה שאין תשובה רחבה יותר בידו :-( אולי בכל זאת למישהו יש מושג כללי כמה פסיכואנליטיקאים יש בארץ וכמה שנים נדרשות לכל התהליך עבור פסיכיאטר שהוא גם פסיכואנליסט (מהתחלת לימודי הרפואה עד ההסמכה), כלומר בעצם באיזה גיל הוא מתחיל לעבוד במקצוע ומותר לו לעשות אנליזות לפציינטים תודה לכם

23/08/2004 | 20:36 | מאת: דני

מישהוא יודע משהוא על כדור זיפרקסיה?מה תפקידו? תודה דני

23/08/2004 | 23:13 | מאת: ורדה

ניתן בדרך כלל לחולי סכיזופר'.

24/08/2004 | 00:52 | מאת: מיכל מ

זיפרקסה- שייכת לקבוצת נוגדי פסיכוזה אופן פעולתה אינו לגמרי ברור, אך נראה כי אתרי הפעולה העיקריים של הם הקולטנים לדופמין ולסרטונין במוח. בסה"כ תפקידה לעזור לך לשפר את מצבך לטוב יותר כמה שאפשר. הרבה בריאות מיכל מ

23/08/2004 | 20:18 | מאת: אור

שלום רב, אני נוטלת סרוקסט מזה 3 חודשים ולוריון. על האריזה של הכדורים כתוב שאין להשתמש באלכוהול בעת השימוש בכדורים. שאלותיי הן: האם אסור לשתות בקבוק בירה בשבוע? האם האיסור הוא רק על יין? האם מותר ליטול גלולות יחד עם הכדורים הנ"ל? לדעתי גם לגלולות היה חלק בקבלת התקפי החרדה והדיכאון שפקדו אותי...אבל את זה רק אני חושבת. אנא תשובתך.

23/08/2004 | 21:20 | מאת: דרור

בקבוק בשבוע.. אני שתתי יותר מזה ואני עדיין כאן. אבל אולי הכל אינדווידואלי

24/08/2004 | 00:12 | מאת: מיכל מ

לאור שלום, לגבי אלכוהול- הנ"ל מפחית את ההשפעה על התרופה, ולכן מומלץ להפחית בכמיות אלכוהול הנצרכות בזמן התרופה. בנוסף תרופות ואלכוהול עלול לגרום לך לבלבול. לגבי הגלולות- הגלולות יעילות למניעית הריון וללא תופעות לוואי. להבדיל מתרופות פסיכיאטריות. שמרי על עצמך ביי - מיכל מ

24/08/2004 | 22:45 | מאת:

לאור מותר ליטול גלולות עם הסרוקסט. אלכוהול אסור בכל צורה. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 19:23 | מאת: א,י

שלום דר הידש טופלתי כשנה בלוסטרל עקב OCD. הטיפול בוצע בשיתוף עם טיפול פסיכולוגי והתוצאה הייתה מדהימה. הפסקתי עם הכדורים לפני כשלושה שבועות, ויצא שדווקא תקופה זו הייתה לחוצה ומשברית (עלו דברים שלא היו צפויים, שהרי אחרת הייתי מאחרת את הפסקת נטילת התרופה.) עם הפסקת נטילת התרופה סבלתי מבעיות בשינה, ועצבנות ייחסית. החרדות עלו, אך הצלחתי להשתלט עליהן. לאחר כשבועיים, החרדות עלו, ויחד עם חוסר השינה, הרגשתי פיסית ונפשית קושי. לקחתי מעט זמן התאוששות ובימים אלו אני מנסה ללכת "לאט אבל בטוח", כלומר -לא להכנס ללחצים ולמצוא יותר זמן לפעילויות שמרגיעות ומספקות אותי. אני מרגישה הרבה יותר טוב, וגם החרדות יחסית פחות שעולות, אך הפחד שמא יעלו בהמשך קיים ומקשה. - האם יש אפשרות לבניה מודעת של אורך חיים "חופשי" מחרדות ללא הכדורים? או שמא הפעולה הכימית נחוצה? - אני משערת שהעצבנות נובעת מלחץ וחרדה, אך האם זו תופעה שכיחה בהפסקת נטילת התרופה? - אלו תופעות נצפות בהפסקת נטילת התרופות? אציין שכשנטלתי את התרופה נטלתי 100 מ"ג ביום, אני בתחילת שנות ה20, ועדיין נמצאת בטיפול פסיכולוגי(שעוזר מאוד). אשמח אם תוכל לענות על שאלותיי בתודה מראש

24/08/2004 | 22:48 | מאת:

שלום, בהחלט ניתן להרפא מ OCD והטיפול אינו לכל החיים. אני חושב שישנו הסבר נוסף לתופעות שתיארת. לעתים בעת הפסקת הטיפול התרופתי ישנן תופעות של חרדה ואי שקט, אלו תופעות של הסתגלות הגוף למצב ללא הכדורים. מסיבה זו אנחנו ממליצים להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי. כלומר, יתכן שאת סבלת מתופעות של הפסקת התרופות ולא מחרדה "אמיתית", כך שאחרי שעברת את התקופה הקשה את יכולה להיות רגועה. דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 23:13 | מאת: א,י

תודה רבה דר' הידש

23/08/2004 | 19:16 | מאת: עינת

שלום רב, מי אחראי לשחרר בחור בן 17 לאחר ניסיון אובדני ממחלקת מיון? תודה

24/08/2004 | 22:49 | מאת:

לעינת באופן עקרוני פסיכיאטר ילדים ונוער (כמובן אחרי השחרור הפנימי), אבל היכן שאין פסיכיאטר ילדים יתכן שיעשה זאת הפסיכיאטר הכללי. כמובן שהתורן אם אינו מומחה יתייעץ עם הרופא המומחה הכונן. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 18:53 | מאת: יעל

למה תרופות נוגדות חרדה ממכרות ?

24/08/2004 | 22:51 | מאת:

ליעל אני חושב שאת מתכוונת לקבוצת נוגדי החרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים. ישנן תרופות אחרות נוגדות חרדה שאינן ממכרות והן פחות פופולריות (פרומטזין למשל). אולם איני יודע אם מצאו את הסיבה מדוע הן ממכרות, אני לא שמעתי דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 18:41 | מאת: ק.

שלום שוב:-) רציתי לשאול אם זה בסדר לקחת קלונקס+אקמול {כי אני קצת חולה} ודבר נוסף. אני לוקחת את ה0.25מ"ג ביום, ומחלקת את זה לשתיים. חצי מזה אחה"צ, וחצי שני ב20 בערב. כך שיוצא שבבוקר אני כנראה בלי השפעת הכדור- אך מרגישה בסדר. אך רציתי לדעת, אם זה שבמהלך היום עד אחה"צ-אני ללא השפעת הכדור,זה יכול לעורר בשעות אלו תופעות גמילה?? חוסר בגוף או משהו כזה? אני לא מרגישה שום דבר מיוחד,מלבד קצת חולשה, השאלה אם תופעות גמילה{כפי שתיארו על הקלונקס} עלולות להיות כשלא נמצאים תחת השפעתו?{מס' שעות} תודה.

23/08/2004 | 19:04 | מאת: ק.

אני רוצה לציין שאני גם לא חשה התמכרות לכדור{פיזית}, ולפעמים גם אחה"צ אני מרגישה שאני לא כ"כ צריכה אותו,ויכולה לוותר כי אני לא מרגישה בלחץ או חרדה, אבל אני לוקחת כי אני חוששת מתופעות הגמילה שקראתי עלייהם{כגון:הזיות כמובן!}

24/08/2004 | 03:30 | מאת: ט;

זה מינון ככ נמוך, שלדעתי רוב ההשפעה היא בכלל פסיכולוגית אגב את לא מציינת לאורך איזו תקופה את לוקחת אותו.

24/08/2004 | 16:31 | מאת: דור

הקלונקס משפיע ל-48 שעות כך שאין מה לדבר על תופעות גמילה בזמן השימוש כאשר השימוש הוא כל יום. אם את רוצה לשמור על רמה יציבה שלו בדם תקחי את הכדור כל 12 שעות למרות שאפשר לקחת גם כל 24 שעות. בשימוש קבוע אין צורך לקחת יותר מפעמיים ביום.

24/08/2004 | 17:04 | מאת: ק.

תודה דור. לד"ר הידש- כתבתי לך גם בהקשר מאתמול{קצת יותר למטה} אם תוכל לראות...... תודה.

24/08/2004 | 22:38 | מאת: גלית

לדעתי מצבך בהחלט פסיכולגי בלבד בכמות שאת לוקחת ביום אני עם קלונקס 0.5 שלוש פעמים ביום כדי להרגע אז אין בכמות הזו בכלל מה לדאוג. תמשיכי להנות מהכמות הזו וגם אם את צריכה לעלות בכמות השד לא נורא העיקר הוא להרגיש טוב ולהיות רגוע במשך כל היום. שיהיה לך רק טוב גלית

24/08/2004 | 22:53 | מאת:

לקארין צר לי לאכזב אותך שוב. אפשר ליטול קלונקס עם אקמול. אין לך תופעות גמילה מקלונקס ובטח אינך צריכה לחשוש מהזיות. מהבחינה הזו הכל בסדר למרות שלצערי את מבזבזת שנים רבות בשיחות על חרדה. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 18:06 | מאת: רוני

שלום הנני סובל מבעיות קשב ריכוז קשות ריטלין לא עוזר ואחת הבעיות הקשות שדופקות לי תחיים ובפרט פרנסה היא ספונטניות יתר ואימפולסיביות יתר ברצוני לשאול האם קיימים כדורים המדכאים את האימפולסיביות הקיצונית? ברצוני לדעת את שמם על מנת לפנות לנוירולוג שמטפל בי ואיך ניתן לשלוט על האימפולסיביות תודה.

24/08/2004 | 20:56 | מאת:

לרוני השאלה האם האימפולסיביות שייכת להפרעת הקשב? יתכן שכן אבל קיימות גם אפשרויות נוספות ולכך צריך אבחון מלא. התרופות נגד הפרעת קשב הן ריטלין ודומיה, כיום יש עוד שתי תרופות בקבוצה. לאחרונה יש דיווחים על תרופות נוגדות דיכאון אשר גם מועילות להפרעת קשב - כיוון שהן מעוררות. אולי יש מקום לנסות אותן? דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 16:45 | מאת: ניקול

לד"ר שלום רב, שאלה נוספת שרציתי לשאול אותך היא: מה ההבדל בין אפקסור לאפקסור XR ? והאם יש לה תופעות לוואי מיוחדות? וכן האם התרופה גורמת להשמנה?

24/08/2004 | 20:59 | מאת:

לניקול בשתי התרופות יש את אותו החומר הפעיל וונלפקסין. ה XR היא בשחרור איטי, כלומר המעטפת שונה אבל אותה המולקולה פעילה ולכן גם אותה השפעה ואותן תופעות לוואי כולל השמנה. עם זאת בגלל השחרור האיטי הרמה בדם יותר יציבה ולכן גם ה XR מעט טובה יותר נגד חרדות. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 16:35 | מאת: גלית

עוד שאלה לי אליך חשובה מדוע הדיכאון חמור יותר בבוקר יותר מכל שעות היום האם זה נכון או שאצל כל אחד זה מופיע בזמנים שונים

24/08/2004 | 21:00 | מאת:

לגלית בדיכאון הקל הדיסטימי בערב מרגישים פחות טוב מאשר בבוקר. בדיכאון המג'ורי אופייני שהבוקר יותר גרוע מהערב. כנראה מדובר על שינויים בריטמוסים של הגוף, בדיכאון ישנם שינויים במחזוריות של יום ולילה אבל כאן עדיין ידוע לנו מעט יחסית. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 16:16 | מאת: ניקול

לד"ר הירש שלום רב, רציתי לדעת האם גמילה מאפקסור XR יותר קשה מציפרלקס?! הרופא החליף לי את הציפרלקס לאחר 7 חודשים של שימוש שגרם לעליות וירדיות במצב רוח וגם לחרדות. אני יודעת שהציפרלקס מעלה הורמון אחד בלבד במוח שהוא הסרטונין ואילו האפקסור מעלה שני סוגים של הורמונים ולכן רציתי לדעת אם וכאשר אני אולי אפסיק אם הכדורים לתמיד, האם הגמילה של האפקסור תיהיה ארוכה יותר וקשה יותר מהציפרלקס, היות והיא עובדת על שני מנגנונים? תודה רבה

24/08/2004 | 21:02 | מאת:

לניקול אין קשר בין תופעות גמילה ובין החומרים שעובדים עליהם. ככול שלתרופה משך פעולה ארוך יותר כך סמני הגמילה פחותים. לאפקסור XR ולציפרלקס יש אותו משך פעולה מעט ארוך מיום שלם. בנוסף, לא חיייבים להיות סמני גמילה מהתרופות, לעתים יש סמנים כאלו אצל חלק מהאנשים. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 16:10 | מאת: גלית

לד"ר הידש ברצוני לשאול אותך מדוע שקמים משנת צהרים לאחר שעה ביום כשנוטלים את הקלונקס מרגישים חוסר שקט ולאחר חצי שעה הגוף חוזר למצב רגיל האם יש איזה סיבה מסוימת . מודה על תשובתך

24/08/2004 | 21:04 | מאת:

לגלית אין לי הסבר, לא קראתי על תופעה זו בספרים. דר' גיורא הידש

שלום רב ! בת 56 אני נוטלת כדורים מזה 11 שנה, הכדורים שאני נוטלת הם : אפקסור, רמרון, זיפרקסה, קסאנגס, וסטילנוקס. אני סובלת מעצירות מאוד קשה, נעזרת בלקסאדין שלא תמיד עוזר רציתי לשאול , האם אחד הכדורים \ כולם יכולים לגרום לעצירות , ואילו מהם? . והאם תופעת העצירות לא היתה אמורה להעלם מעצמה לאחר כל כך הרבה שנות טיפול באותם כדורים? (חשבתי שעם הזמן הגוף אמור להתרגל ואין יותר תופעות לוואי)

לטובה הזיפרקסה והרמרון הם החשודים הראשונים. אולם אל תפסיקי את התרופות על דעת עצמך. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 15:16 | מאת: רון

שלום ד"ר, בחוק זכויות החולה התשנ"ו, פרק ה' - "זכות המטופל למידע רפואי" סעיף 18נכתב: "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו". ברצוני לשאול שתי שאלות, ואודה לתשובה מפורטת: 1. האם מן האמור לעיל נובע כי המטפל (פסיכיאטר המטפל במגזר הפרטי) צריך לתת למטופל שלו מידע רפואי בכתב, או שהוא יכול לתת חוו"ד בעל-פה ללא סיכום בכתב ? 2. באיזה שלב של הטיפול המטופל זכאי לקבל את המידע בכתב. האם רק בסיום הטיפול או פירוק המסגרת או גם במהלך הטיפול ? תודה.

24/08/2004 | 21:06 | מאת:

לרון המטפל חייב לתת מידע בכתב או בעל פה למטופל על פי בקשת המטופל. כלומר אם תבקש את הרשומות בכתב תוכל לקבל אותן. עם זאת יש סייג להוראה הזו. במידה והמטפל חושב שהאינפורמציה הזו עלולה להזיק לחולה הוא רשאי לא לתת אותה. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 15:01 | מאת: מרים

הלו אני (בת 16) מצטטת משפט שד"ר אחד כתב לי: "את זקוקה לטיפול רפואי מקצועי ואפילו בדחיפות. עליך לפנות בהקדם לפסיכולוג קליני או לרופא פסיכיאטר." ישנן שלש בעיות בקשר למה שהד"ר כתב לי. 1. הוא כתב את זה באינטרנט. כך שאני לא יודעת אם לסמוך על זה כן, או לא. (לעומת זאת אני יודעת בוודאות שהוא איש מקצוע: רפואת הגוף או רפואת הנפש - זה אני לא יודעת) 2. אני אפילו לא יודעת מה זה פסיכולוג קליני\רופא פסיכיאטרי, ובאיזה מקרים צריך לפנות אליהם. במה אתם מטפלים. עיינתי ב'שאלות נפוצות' וראיתי שהנושא העיקרי הוא 'חרדה', בעייתי לא קשורה ככל לחרדה. (אני רוצה לעשות עיקור אבל רציתי להתעניין מה דעת ההלכה בעניין) 3. הבעיה שבגינה פניתי אל הרב הד"ר היתה בעיה רפואית\אמונתית, והוא נתן לי עצה לגבי רפואת הנפש. (והוא נתן אותה ברצינות מלאה) ואני לא יודעת איך אני אומרה להתייחס לדבר כזה. אני מאוד אודה למי שיש עצות ומענות בשבילי. מרים

24/08/2004 | 21:08 | מאת:

למרים קשה לי להסביר מה שמשהו אחר חשב/כתב. אולי תפני אליו ותשאלי? דר' גיורא הידש

25/08/2004 | 17:18 | מאת: מרים

לא חשוב. תודה בכל מקרה.

23/08/2004 | 14:19 | מאת: יעלה

כבר שנה וחצי שאני לוקחת 30 מ"ג ציפרומיל, בשל חרדה ו-GAD. עם הקלה גדולה וחיים טובים כיום. אבל - אין לי חשק מיני, וההנאה ממין פחתה מאד, עד כדי המנעות. האם להפסיק? איך מפסיקים מ-30? בירידה הדרגתית? האם יש תרופה אחרת בנוסח SSRI שאין לה תופעת לואי של ירידה בליבידו? תודה

24/08/2004 | 21:09 | מאת:

ליעלה כדאי להפסיק רק בייעוץ של הרופא המטפל. תופעות בזמן הפסקת תרופה עלולות להיות אבל לא קורות אצל כל אחד. כדי להמנע מהן אנו ממליצים להפסיק לאט לאט אבל הקצב הוא לפי הרגשתך ומצבך הכללי כלומר מצב החרדה. לכל תרופות מקבוצה זו אותו הפרופיל של תופעות לוואי. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 13:47 | מאת: נירה

שלום ד"ר הידש, בת 38, בריאה, בעלת מחזור סדיר (כל 24-26 יום). גם בתקופות קשות ולחוצות מאוד בחיי לא חל כל שינוי בתדירות המחזור (מקסימום, הגיע אחרי 23 או 28 יום). בחודשיים האחרונים חל שינוי: המחזור האחרון הופיע לאחר 21 יום בלבד, ועכשיו עברו 29 יום והוא עדיין לא הופיע. אין אפשרות של היריון. בחודשיים האחרונים אני חווה מתח/חרדה, אך עוצמתה אינה שונה מלחץ/חרדה שחוויתי בעבר. אציין כי לפני כחודש חזרתי לעשן (לאחר הפסקה בת 10 שנים), ואוכלת מזה זמן רב שתי ארוחות ביום (לרוב - אוכל קר). רציתי לדעת: 1. שינוי שחל פעמיים הוא אינדיקציה לבעייה או שזה "יכול לקרות בחיים" ואין מה לדאוג? 2. מה יכולה להיות הסיבה לשינויים בשני המחזורים האחרונים? 3. האם יש צורך לפנות לאן שהוא, או שפשוט לחכות שהכל יסתדר והמחזור יופיע? תודה.

היי, חרדה או לחץ מביאים לשינוי במחזור. גם דיאטה או שינוי באוכל מביאים לשינוי כזה. הכל מניסיון אישי.

23/08/2004 | 21:30 | מאת: לאור

אור, תודה, ואת מוכנה בבקשה להרחיב קצת את ההסבר שלך ? איזה שינויי מחזור היו אצלך ? איזה שינויים באוכל ? ואיך בסוף זה הסתדר אצלך? תודה, נירה.

ד"ר הידש, בשורות טובות !אמנם עברו 30 יום, אבל המחזור הגיע! אכן "יום שלישי - פעמיים כי טוב"... בכל מקרה, אשמח אם תענה לשאלותיי. נירה (המאושרת...)

לנירה בשעה טובה. חרדה ודיכאון משפיעים על ההורמונים בגוף ולכן עלולים לגרום לשינויים במחזור וגם בהורמונים אחרים. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 13:40 | מאת: נטלי77

שלום נמאס לי מהסבל שאני עוברת. אני נוטלת לוסטרל נגד דיכאון במשך שנה וחצי ונמצאת גם בטיפול אצל פסיכולוג ולפני כמה חודשים הוסיפו לי רידזין נגד חרדות ואני רוצה להגיד לכם שזה מקל אבל הדיכאון וחרדות לא נעלמו לגמרי וכמה שנמאס לי מזה ועוד יותר נמאס לי לשמוע את הקלישאות "..יהיה בסדר..", "..החיים הם דינמיים, את תשתני...", "..השינויים שקורים בטיפול אולי נראים לך קטנים אך למעשה הם משמעותיים.." וכ"ו. ואתם יודעים מה, הדברים האלה לא נוראים כל כך קלישאות כשאני במצב נורמלי ובאמת נראה לי שמצבי ישתנה אך ברגע שהדיכאון והחרדה תוקפים, זה נראה שכל ההישגים שרכשתי עד כה פשוט נמחקים ולכן נורא קשה לצאת מן המצב הנוראי הזה כי אין לי על מה להסתמך, הכל נראה שחור, בנלי, חסר מוצא, חסר תקווה ופשוט נמחק וכל עידוד נשמע כקלישאה אחת גדולה. הרבה פעמים יש לי אינטואיציות שלא יהיה בסדר ואני כבר לא מבינה אם הדיכאון גורם לכך או שבאמת לא יהיה בסדר. ויותר גרוע שהרבה פעמים אני מרגישה ספקנות לגבי ה כ ל וזה יכול פשוט לשגע. אני כבר לא בטוחה בכלום. אני רק בת 26 וזה הזמן להחליט החלטות חשובות בחיים ואני בקושי מסוגלת לעשות זאת, אין הרבה כוחות נפשיים לשם כך. אני מחפשת עכשיו עבודה וזה כל כך קשה לי-עבודה לא מורכבת במיוחד דורשת ממני הרבה מאמצים ובנוסף אני גם לומדת באוניברסיטה וסיום התואר שלי כל הזמן מתארך כי אין לי כוחות לסיים אותו ואז גם בראיון עבודה מסתכלים על זה עקום (מה פתאום לוקח כל כך הרבה זמן לסיים את התואר, בטח משהו דפוק אצלה) ולו רק היו יודעים כמה מאמצים זה דורש ממני ואני לא מוכנה לוותר על הלימודים ומצד שני בזמנים של דיכאון הלימודים נראים כמעמסה מיותרת ואני בכלל לא מבינה למה אני לומדת (ובנוסף להכל אני לומדת פסיכולוגיה). ובכלל, נראה לי שהעולם הזה נע בקצ מסחרר וכדי להצליח צריך הרבה כוחות ואין לי אותם ואז אני מרגישה שאני לא שווה כלום. אני יודעת תגידו "את מתמודדת יפה עם מצבך, למרות הכל את מחפשת עבודה, את לומדת..." אבל למישהו שם בחוץ אתם חושבים שזה איכפת-יש כל כך הרבה אנשים מוצלחים בלי בעיות רציניות אז למה שיעדיפו אותי, לדוגמא, לקבל לעבודה ולא מישהו אחר יותר נורמלי. הלכתי לקורא בכף היד לראות אם משהו הולך להשתנות והיא דווקא אמרה לי שיצאתי מסכנה בריאותית ושהדברים יתחילו להשתפר והכל יהיה בסדר, אני אתחתן, יהיו לי ילדים, תהיה לי עבודה טובה, בקיצור תיארה לי תמונה ורודה אך לפי מצבי הנוכחי כל הדברים האלו נראים רחוקים ממני שנות אור. יש לי חבר שיודע על המצב שלי ומאוד תומך בי אך לצערי כשרע לי אני מרגישה ששום דבר לא יכול לנחם אפילו בן אדם שאוהב אותי כל כך. לפעמים אני מרגישה שאני באמת מוכנה להתחתן ואפילו להביא ילדים בעתיד אך ברגע שהדכאון תוקף אני מרגישה שאני חוזרת אלף צעדים אחורה ואני כבר לא רואה את עצמי עושה משהו משמעותי בחיי. האבסורד בכל העניין, שמצד אחד אני מודעת לכל הדברים שקורים, אני מודעת שדכאון מקלקל את הדברים אך אני לא מסוגלת לגבור עליו כשהוא תוקף אותי. הוא צובע הכל בשחור ואז הכל מתבלבל וזה פשוט נורא. אני כר לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לקחת מיצביי מצבי רוח כי קראתי כאן שאנשים מגיעים למצב של חוסר רגש ואני הייתי במצב הזה כשההיתי במצב יותר קשה וזה פשוט נורא לא להרגיש. וכשאני קוראת על אנשים שבמשך 10,11,12,13,14.. שנים לא מצליחים לצאת מן המצב הדכאוני וחרדתי זה מדכא אותי עוד יותר.. מה יהיה, לא ברור.

23/08/2004 | 15:33 | מאת: avi

לנטלי אולי הגיע הזמן לשנות טיפול או תרופה תסתכלי ותעבדי על עצמך איך אמרה לי אחת הרופאות בסוף הכל עובר תרגישי טוב

23/08/2004 | 15:42 | מאת: tal

לנטלי בדרך כלל דיכאון חרדתי קשור לאישיות את צעירה וכל החיים לפנייך תתמקדי בדברים שאת אוהבת אני גם חושב שאת צריכה לשנות את הטיפול תרגישי טוב ותהיי יותר אופטימית

24/08/2004 | 00:47 | מאת:

לנטלי מה שאת מרגישה וכותבת הוא בדיוק האבסורד של הדכאון. מצד אחד יודעים שיוצאים מזה ויהיה בסדר, וישנם הרבה מאוד דברים טובים בחיים, אבל כאשר זה תוקף..... כל ההבנות והשכל הולכים הצידה. כמו אדם שהולך עם משקפי שמש מאוד כהים ביום והוא בטוח שערב, כיצד נשכנע אותו שהוא טועה כאשר הוא אינו מודע למשקפיים? כל השאלות והספקות שנמצאים בהרגשתך/מכתבך הם תוצאה של הדיכאון. לכן יש הקוראים לדיכאון מחלה ולא סתם הפרעה או מצב רוח.... לצערי אתן לך תשובה בנאלית. כאשר הדיכאון יחלוף תראי שגם המחשבות הקשורות לדיכאון חולפות..... בנאלי אבל נכון. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 13:09 | מאת: נ

שלום, האם מאניה דיפרסיה היא מחלה תורשתית? מה הם הסימנים הראשונים למאניה דיםרסיה ומה גורם להופעתם? אבי סובל מהמחלה אבל היות ואנחנו לא ממש קרובים אני לא יכול לשאול אותו את השאלות הללו.

23/08/2004 | 13:58 | מאת: ל-נ'

אם אתה תושב השרון, השג את המקומון "כל השרון" מיום שישי שעבר (לפני 10 ימים). התפרסמה בו כתבה גדולה ומפורטת על חולת מניה-דיפרסיה, שהחליטה לחשוף את עצמה בשמה המלא ולספר על מחלתה. יש שם תיאור מקיף של כל הסימנים [של המאניה ושל הדיפרסיה], והיא מתארת את התפתחות המחלה לאורך כל השנים. בכתבה היא הזכירה שיש אתר חדש באינטרנט לחולי מניה-דיפרסיה, שהיא פנתה אליו. אני לא זוכר את כתובת האתר, אבל כדאי לך לנסות ולאתר את הכתבה.

24/08/2004 | 00:52 | מאת:

שלום, במאניה דפרסיה=הפרעה דו-קוטבית, ישנו מרכיב תורשתי, אבל התורשה בהחלט לא קובעת את התפרצות המחלה, כלומר חייב להיות שלוב של מרכיב תורשתי וסביבתי ורק השילוב בין השניים עלולים לגרום להתרפצות המחלה. הסמנים של המחלה עלולים להיות של דיכאון או של פעילות יתר -מאניה. יש הרבה מאוד חומר ברשת ואתה יכול לחפש גם באתר של "זרות". דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 12:09 | מאת: tal

לדר הידש היקר אני מטופל במרפאה לבריאות הנפש במרכז הארץ המסונפת לבית חולים שלוותא לא הייתי מעולם במיון או אישפוז בבית חולים פסיכאטרי האם להתייעץ עם הרופא לגבי המרפאה לדיכאון עמיד ?האם יש גם בנל לגבי החרדת הנהיגה היא צפה בעיקר כשאני מתקרב למשאיות או כשאני מנסה לעקוף אותם אני מרגיש איך החרדה גוברת ועימה הבהלה במשך 14 שנה טופלתי בכ 8 תרופות שונות האם זה נראה לך סביר? האם הייתה ממליץ על תוסף עם תרופה נוגדת דיכאון ?

24/08/2004 | 00:54 | מאת:

לטל לצערי לא אמליץ ולא אטפל באף אחד ברשת. באוופן כללי כבר עניתי לך לגבי האפשרויות השונות. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 10:46 | מאת: ק.

שלום דר'. בכלל לא דיברתי על סכיזופרניה,לא אצלי ולא אצל בעלי חס וחלילה{שהוא אדם מאוד נורמלי} אני דיברתי על סכיזופרניה בהקשר לסרט"נפלאות התבונה" {שסיפרתי עליו} והעל העניין עצמו,שהאדם בסרט הבין מה שקורה לו,ולמד להתמודד עם זה. סיפרתי את זה כי ככה אני מרגישה במובנים אחרים כמובן. לא חשוב,כנראה שלא הבנת אותי. בכל מקרה,אם אפשר, רציתי לשאול אם הקלונקס של ה0.5 מ"ג{הכתום},והקלונקס של ה2מ"ג זהים לחלוטין בהרכבם? כי יש לי את הכדורים של ה2מ"ג-וקשה לחתוך אותם לכמות שאני לוקחת... אז חשבתי להחליף לכדור השני. אין בעיה להחליף בינהם?

23/08/2004 | 11:06 | מאת: ק.

אני חייבת לשאול את זה. האם, רק מתוך ההיכרות הקטנה ביננו,והבנה עד היום של מה שעובר עליי,אתה חושב שתרופה מסויימת היתה יכולה לפתור את זה? ממש לפתור את זה מהשורש? האם ישנה תרופה רק נגד חרדות ופאניקה{וכל מה שיש לי} שאינה ממשפחת ssri {כי על תרופות אלו נכתבו במחקרים דברים מאוד לא מעודדים},תרופה שאין ממה לחשוש כשלוקחים אותה,כי אני לבד,ורק אני יודעת על מצבי, ואני לא רוצה לחוות תופעות לואי חמורות,או חס וחלילה שינויים בהתנהגות או כל מיני דברים שמיוחסים לתרופות ושייתכנו במהלך הטיפול, כי אני לבד ולא יהיה לי מי שיעזור לי-ואני לא רוצה להכנס למצב חסר אונים. לכן אני אומרת כל הזמן שאחכה עם זה,כי אני לא יכולה לעשות את זה לבד. האם יש איזשהי תרופה ללא סיכונים {אפילו תרופה יותר עדינה} שיכולה להועיל לי, ללא שום תופעות? אני לא יכולה לקחת את הסיכון של תופעות למיניהן, לא כעת, ולא אם ישנו סיכון שעקב כך משפחתי תדע מה קורה לי. האם יש כזה דבר? ואשמח גם אם תוכל לפרט לי קצת על הפעילות עצמה של התרופות{כמובן אלו שלפי ראות עינייך יכולות להועיל במצב כמו שלי}, איך הן עוזרות? מה הן עושות בעצם? ומה ההבדל בינהן לבין הקלונקס? תודה.

23/08/2004 | 11:17 | מאת: ק.

אציין רק שבעבר{לפני שלש שנים},לאחר ביקור אחד אצל פסיכיאטר,הוא רשם לי קלונקס, וכדורי רסיטל אם אני לא טועה.{את הרסיטל לא לקחתי-כי נפרדתי מבעלי ולא רציתי לקחת לבד} וגם זה היה לי מוזר שאחרי 40 דק' הוא כבר רושם לי כדורים. כשהגעתי אליו זה היה לאחר האונס וההזיות,היתי במצב נורא, בקושי יכולתי לדבר,אז לפני שבאתי אליו רשמתי ממש מכתב שמספר מה קורה לי{כי איכשהו בכתיבה הצלחתי קצת לתאר},והבאתי את זה אליו,אך הוא הביט ברפרוף,ופסק את התרופות הנ"ל.

23/08/2004 | 09:24 | מאת: גלית

שאלתי אליך האם המרוניל היא תרופה שמעוררת תאבון כי בשנה האחרונה שאני לוקחת אותה אני פשוט עליתי במשקל בגלל תאבון מוגבר. ועוד שאלה אליך האם הטיפול שאני לוקחת למצב שלי (זרמים קפיצות וחוסר שקט) המרוניל וקלונקס 3 פעמים ביום הוא טיפול טוב למצבי. או שאתה היית נותן לי טיפול אחר אני חושבת שאם אני לוקחת מרוניל וצריכה לצרף את הקלונקס זה לא טוב בגלל ההתמכרות. מה דעתך אבקש את תשובתך לגבי שתי הנושאים האלו אלפי תודות על ההטרדות

24/08/2004 | 01:00 | מאת:

לגלית מרוניל עלול לגרום לעליה במשקל. כפי שאמרתי השילוב של התרופות הללו הוא טוב אבל בעיקר בתחילת הטיפול, כיום טיפול זה נחשב למיושן אבל לעתים משתמשים בו. דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 08:23 | מאת: רחל

שלום ד"ר הירש, אני נוטלת טרנקסל 5 כ-3 חודשים בין אחד לשניים ביום, זה בנוסף לסרוקסט שהתחלתי לפני שבוע חצי כדור, ואני בתהליך הפסקת לקיחת טרזודיל. מאחר ולא מצאתי שום מידע על הטרנקסל באינטרנט, רציתי לדעת ממך האם כמות כזו ממכרת, וכמה זמן אפשר לקחת טרנקסל 5 מבלי שיופיעו כל מיני תופעות לוואי כפי שמצוינות בעלון המצורף לתרופה (מחשבות טורדניות,אי שקט, טשטוש ראייה וכו') אודה לך על תשובתך. רחל.

24/08/2004 | 01:01 | מאת:

לרחל טרנקסל היא תרופה ממשפחת הבנזודדיאזפינים כך שבאופן עקרוני כל מה שנכתב על קבוצה זו נכון גם לגבי טרנקסל בכל מינון. שימוש קבוע במשך כחודש ימים עלול להביא כבר להתמכרות. דר' גיורא הידש

24/08/2004 | 09:01 | מאת: רחל

שלום דר' הירש לפי דברי הרופאה המטפלת בי, 10 מ"ג טרנקסל ביום אינו ממכר. אבל אני מאד מעונינת להיגמל. איך אפשר לעשות זאת? תודה,רחל

23/08/2004 | 01:12 | מאת: אביב

דר' הידש שלום אני חולת קרוהן, ועל כן נבחר דווקא הבונסרין לטיפול בנידודי השינה שלי. הבעיה היא שהבונסרין גורם לי לתיאבון מוגבר, ועל כן עליתי במשקל בשנה האחרונה. אני מעוניינת למצוא תרופה אחרת לטיפול בנידודי השינה, כזאת שלא תגביר את התיאבון, ולא תפגום בפעילות המעיים שלי. על אילו תרופות תוכל להמליץ לי? בתודה רבה אביב

23/08/2004 | 01:29 | מאת:

לאביב תרופות שינה מסוג סטילנוקס ונוקטורנו אינן ממכרות ואינן גורמות לעליה במשקל. לילה טוב דר' גיורא הידש

23/08/2004 | 01:42 | מאת: ו.

קח בחשבון שלנוקטורנו יש טעם מר מאוד בפה.

24/08/2004 | 12:03 | מאת: אביב

דר' הידש אני מודה על תגובתך המהירה, למיטב ידיעתי הסטילנוקס והנוקטורנו הם מקבוצת הבנזו, אז לא ברור לי איך יכול להיות שהן לא גורמות לתלות בשימוש קבוע. אני מעוניינת לקבל מידע יותר מקיף בנושא, אשמח אם תפנה אותי למאמרים מתאימים, תודה רבה, אביב

23/08/2004 | 02:19 | מאת: ו.

במחשבה נוספת,- דפירל (ראי גם אתמול בדיון של "קשה לי").

23/08/2004 | 14:49 | מאת: דור

לפני שעוסקים בהמלצה על תרופות כדאי להגיע לאיבחון במעבדת שינה בשביל לאבחן באופן מדוייק את סוג הפרעת השינה שממנה את סובלת.

23/08/2004 | 23:13 | מאת: אביב

כן, הייתי רוצה, ניסית פעם לבקש מהפסיכיאטר שלך אבחון במעבדת שינה?

22/08/2004 | 23:23 | מאת: אורן

אני כבר לא יודע מה להחליט דוקטור הידש אני 5 שבועות עם פאקסט 40 מ"ג ורוב הזמן אני מדוכא ומרגיש תופעות גופניות מגעילות וחוסר רעב וצמא אבל היום שהלכתי לעבודה הרגשתי די טוב אבל אח"כ שוב רע פשוט אני לא רוצה להשתמש במיצבי מצב רוח ולא רוצה לחזור אחורה אז לפי המלצתך אמרת שכדאי לעבור לאפקסור. השאלה האם האפקסור פוגע במין והאם התופעות לוואי שלו קשות? החוסר שינה שלו חייבת עם תרופה לשינה? ובאיזה מינון עליי לקחת? אני אודה על תשובתך כי אני לא רוצה להרגיש יותר גרוע אלא יותר טוב תודה רבה אורן

23/08/2004 | 01:31 | מאת:

לאורן איני הרופא המטפל שלך והדברים שנכתבים הם רק נקודות למחשבה ואפשרויות טיפוליות. האפקסור עלול לפגוע במין אבל אין הכרח בכך, מדובר על שכיחות סטטיסטית של תופעת לוואי. רבים נוטלים אפקסור ללא תופעות לוואי כלל, אבל יש כאלו שסובלים מתופעות לוואי, עד שאדם מסויים לא מנסה את התרופה אי אפשר לדעת כיצד היא תשפיע עליו. דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 22:32 | מאת: גלית

לד"ר שלום רב, לאחרונה יש לי תופעה מאוד מוזרה, כשאני נושמת אויר פנימה ומוציאה את האויר החוצה, יש לי תחושת עיקצוץ בידיים בתהילך הנשיפה ושוב שואפת ונופשת ואז תחושת עקצוץ בשתי הידיים, אני נוטלת ציפרלקס כבר כמעט שנה. האם זה יכול להיות מחרדה? או שעליי ללכת לבדוק את זה? אולי זה משהו אחר? תודה רבה על תשובתך!

23/08/2004 | 01:32 | מאת:

לגלית בדרך כלל זה מחרדה. דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 21:03 | מאת: מפחדת

שלום ד"ר האם קיימת תופעה, בעקבות שימוש בתרופות נוגדות דיכאון (חודש). של התקפיים חזקים של בכי מייד אח"כ צחוק, אח"כ בכי וכו..לסרוגין. בלי יכולת להשתלט על הבכי והצחוק שבא אחריו והבכי שבא אחריו וכו'... האם אתה מכיר תופעה כזאת? אני חושבת שהפעם השתגעתי באמת! תעזור בבקשה-דחוף

23/08/2004 | 01:33 | מאת:

שלום, אם את מדברת על תופעות קיצוניות ללא שליטה, כדאי להגיע דחוף לרופא המטפל או לחדר מיון פסיכיאטרי. דר' גיורא הידש

29/08/2004 | 21:43 | מאת: טננהאוז

שלום למפחדת כל מה שאת מתארת זה מצב אופייני למצבים נפשיים. לא השתגעת ולא כלום את צריכה פשוט להמשיך בתרופה- בתנאי שהיא מתאימה למצבך.

22/08/2004 | 20:26 | מאת: יעל

אני עומדת להתחיל טיפול בכדורים נוגדי דכאון. האם מישהו יכול לעודד אותי קצת ???

22/08/2004 | 22:57 | מאת: מתן

הכי חשוב זה להתמיד ולהיות עם היד על הדופק

22/08/2004 | 20:13 | מאת: מאיה

חבר טוב שלי נמצא באישפוז לאחר התקף פסיכוטי.בתור חרדתית אני מבוהלת מן האפשרות שהתקף פסיכוטי יכול לקרות גם לי.במידה ואני מטופלת כבר שנה וחצי ע"י פסיכולוג האם ישנה האפשרות לקבל התקף פסיכוטי??מה הסימנים המוקדמים לכך??והאם ניתן למנוע זאת??

22/08/2004 | 23:01 | מאת: מתן

לעניות דעתי ולפי מה שקרה לי אז התקף פסיכוטי נתפס על ידי הסביבה ולא על יד האדם הנמצא בו

23/08/2004 | 01:35 | מאת:

למאיה כמובן שלאף אחד אין ביטוח נגד התקף פסיכוטי. אבל כנראה שמדובר אצלך על חרדות וחרדות מ"להשתגע" ולאבד שליטה ולא בהתקף פסיכוטי. ככול שתעסקי בכך פחות יהיה טוב יותר. אל תתחילי ללמוד ולחפש חומר על הנושא.... דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 19:11 | מאת: גילי

אמרת שאני יכולה לגשת עם חברי לבצע את הטסטים הפסיכולוגים כדי לבדוק האם קיימת אצלו בעיה נפשית כשלהי . אך האם יאמרו לנו דבר שכזה? יגידו לו למשל אחרי הטסטים או הראיון אנו חוששים שיש לך כך וכך...? כי ממה ששמעתי לא נהוג לאמר לפציינט ממה הוא סובל , יתכן ואני טועה . דבר שני האם כל מכון פסיכולוגי מאפשר בדיקה שכזו? צריך פסיכיאטר או פסיכולוג? אפשר פשוט להגיע לפסיכולוג נניח ולאמר שאנו מבקשים רק אבחון? יש דבר שכזה? כמה מפגשים דבר שכזה עלול לקחת? בתודה מראש...גילי

לגילי בודאי שיש דבר כזה ולכן המלצתי עליו. כיום מקובל לתת אינפורמציה למטופל ולשתף אותו בהחלטות. ובודאי שתוכלו לקבל את האינפורמציה אם סכמתם על כך מראש ובנוסף אתם המשלמים. (בקופות החולים לא יעשו טסטים רק לפי בקשה). מדובר בטסטים אשר נמשכים מספר שעות, אפשר לסיים אותם ביום אחד (יום ארוך) אבל ישנם מקומות אשר מחלקים את המבחנים לשתיים שלוש פגישות. כמובן שלא כל מכון פסיכולוגי מבצע טסטים, כדאי לפנות לפסיכולוג קליני ולשאול עוד בטלפון אם הם עוסקים בכך. דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 18:59 | מאת: מיאל

אני לוקחת כדורי ויפאקס (אפקסור) ואני רוצה לצלול (6 מטר) בסופ"ש. יש הגבלה לסובלים מחרדות (כבר לא) שנוטלים כדורים פסיכאטרים? אני מאוד רוצה לצלול, אני מאוד אוהבת מים, עד עכשיו נמנעתי כי פחדתי שאני אלחץ במעמקים. אבל אני רוצה לנסות... האם כדאי לוותר על זה או האם כדאי כן לנסות? תודה.

23/08/2004 | 01:41 | מאת:

מיאל צלילה מעוררת חרדות (מצב של קלאוסטרופוביה) וגם עלולה להיות מסוכנת מאוד אם מדובר בחרדה המתעוררת מתחת למים. איני מומחה לצלילה ואיני יודע את המשמעות המדוייקת של שישה מטרים, אבל אני חושב שזה די הרבה. עליה מהירה מדי ממים עמוקים למעלה עלולה לגרום לסכנת חיים, כך שלא הייתי מסתכן בכך בגלל בעית החרדות. דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 18:38 | מאת: דן

ד"ר הידש (או כל רופא אחר) שלום, עברתי מצב פסיכוטי ואושפזתי בכפיה לפני כשנתיים וחצי. מאז אני מטופל עם זיפרקסה, ובשנה האחרונה ירדתי ל-7.5 מ"ג. עומד בפתח שנת לימודים במסלול המשלב שתי פקולטות קשות, שבו מערכת בת 23 שעות שבועיות. יש לי פחדים שלא אצליח, כי הלימודים קשים. אינני יודע אם הפחדים קשורים למחלה או לא. ביקשתי מהרופא המטפל לרדת ל-5 מ"ג, והוא השאיר את זה לשיקולי. כלומר, ניסוי וטעיה. שאלתי היא: מהם הסיכונים שאני נוטל על עצמי כשאני יורד במינון? אדגיש: האבחנה היתה סכיזופרניה, אך נאמר לי, שאם מצב פסיכוטי מופיע פעם אחת בלבד בחיים, אין זו סכיזופרניה, אלא "רק" מצב פסיכוטי. כמו כן נאמר לי, שאם המצב הפסיכוטי לא חוזר במשך 5 (ולגירסאות אחרות 7) שנים, אז ככל הנראה סיכויים טובים שהוא לא יחזור כלל. מצד שני, נאמר לי ע"י רופא אחר, שטיפול "תחזוקתי" מקובל הוא 7.5 מ"ג. אנסה לחדד את השאלה / שאלות: נאמר לי מספר פעמים, שחזרת המצב הפסיכוטי במהלך 7 השנים הנ"ל, יכולה להיות ג ם כאשר מקבלים טיפול תרופתי. מכאן, שגם אם אמשיך על 7.5 או 5 מ"ג במהלך שבע השנים, זה לא ממש ישנה את הסיכוי שהמצב הפסיכוטי יחזור, כי ממילא הוא יחזור, במידה שאני אכן נמצא באותה קבוצת חולים שחוזר להם המצב הפסיכוטי בתוך שבע השנים. מצד שני, אם התרופה אכן מ ו נ ע ת חזרת מצב פסיכוטי, האם אין כאן מעין "רמאות" או "טיוח"? כלומר, ניתן לקחת תרופה במשך שבע שנים, וכך בעצם "מסתירים"-מונעים את המצב הפסיכוטי, והופ עברנו שבע שנים, ואז נפסיק לקחת את התרופה, ואז המצב הפסיכוטי לא יחזור כל החיים, בגלל שלקחנו כדורים במשך שבע שנים? נשמע פשוט מדי. כלומר, לפי הצד השני שהצגתי, אולי עדיף להישאר על 7.5 מ"ג במהלך שבע שנים, לא לקחת סיכון, לקוות שהמצב הפסיכוטי לא יחזור (כמו שהוא לא חזר עד עכשיו), ואז לרדת ל-5 מ"ג ומאוחר יותר להפסיק לגמרי. שאלה נוספת: האם ייתכן שכדור של 5 מ"ג אכן מספיק חזק (אצלי) כנגד הבעיה, אולם רק ב ת נ א י ם נ ו ח י ם , כלומר האם בתנאי לחץ, שמאפיינים לימודים אקדמיים, ו/או בעבודה בתנאי לחץ לאחר גמר התואר, האם אז כדור של 5 מ"ג עשוי ש ל א למנוע התפרצות של מצב פסיכוטי, ואם כך אולי עדיף להישאר על 7.5 מ"ג? השאלה נשאלת בעיקר בגלל שידוע שמצבי דחק (לחץ? מה ההבדל?) עשויים לגרום להתפרצות של סכיזופרניה. שאלה נוספת: האם אתה בכלל מסכים ל"מחסום" שבע השנים האמור לעיל? האם יש אתרים שמרחיבים בנושא זה? הערה: אני בן 24. ניסוח השאלות הוא בידי מישהו אחר.

23/08/2004 | 01:19 | מאת:

לדן אכן מדובר כאן בסיכויים וסיכונים לכן אף אחד לא יכול לתת לך תשובה אישית. מדובר על כך שאחרי התקף ראשון וכאשר עברו חמש או לפי מחקרים אחרים שבע ואחרים עשר שנים, הסיכון להתקף פסיכוטי חוזר בלי או עם תרופות זהה. כלומר אין יתרון לנטילת כדורים אחרי עשר שנים (אחרי התקף יחיד). אבל שוב, זהו נתון סטטיסטי, יתכן שאצל אדם מסויים יש יתרון ואצל רבים אחרים אין. אצל כשלושים אחוזים מחולי הסכיזופרניה יש התקף פסיכוטי אחד. כך שאיני מסכים שהתקף יחיד (במיוחד אם האדם ממשיך בטיפול מונע) שולל סכיזופרניה. בכל מקרה אתה שנתיים וחצי אחרי ההתקף ואתה מקדים במעט את השאלה. בינתיים אין ספק שיש מקום לטיפול מונע ולדעתי עדיף 10 מג' ולא פחות. אבל יש רופאים שיאמרו אחרת. בגדול יש הבדל בין האסכולה האירופית שמחמירה פחות ובין האמריקאים שמחמירים יותר, גם במינונים וגם במשך הטיפול. כיוון שמדובר על פרקי זמן ארוכים ומחקרים ארוכים, הנתונים והמחקרים שנעשו ברפואה הם מועטים יחסית, לכן גם האינפורמציה הנתנת לך היא מבוססת באופן חלקי, לצערי זה המצב. הנקודה האחרונה במכתבך היא החשובה ביותר. ישנם מרכיבים רבים אשר קובעים את הפרוגנוזה והתחזית לקראת העתיד. גיל, מצב משפחתי, אישיות (בגדול מופנמת לעומת מוחצנת), לחצים חברתיים וכלכליים וכלליים, הקשר עם משפחת ההורים, תעסוקה וכך הלאה. כל אלו משפיעים וקובעים את הפרוגנוזה. כך שלימודים מלחציםם בהחלט מדברים בעד הארכת משך הטיפול ועליה במינון. לכן כדי להעריך ולדעת את התשובה המתאימה לך אישית צריך להכיר אותך טוב יותר. נקודה אחרונה, פסיכותרפיה בהחלט עשויה להוריד את הסיכון להשנות והתקף נוסף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 18:38 | מאת: tal

לדר הידש היקר באחת מתשובותיך אלי עניתה לי אפשר לחשוב על תרופות נוספות כמו רמרון שפועלת במנגנון אחר, שילובים של תרופות או הוספה של תרופות מקבוצת המייצבים כמו ליטיום, טגרטול או דפלפט. כמובן שחשוב להוסיף פסיכותרפיה. אפשרות נוספת היא לפנות למרפאה לדיכאון עמיד בבית החולים עזרת נשים בירושלים שהם מתמחים בתחום. אולי לשנות משהו בסגנון החיים המפריע לך. כלומר עדיין ישנם הבטים רבים שאפשר וצריך לבדוק. אולי הפתרון לא נמצא רק בתרופות? איך משנים משהו בסיגנון חיים ? לאחר שהעייפות הנפשית מכרסמת כל חלקה טובה בנשמתי ? תאמין לי יש לי הכל ואין לי כלום

23/08/2004 | 01:23 | מאת:

לטל נכון שבמצב של הדיכאון החמור כאשר אין כוחות קשה מאוד לשנות דברים למרות שרוצים. לכן התחלת הטיפול היא תרופתית, וכאשר מרגישים מעט יותר טוב אפשר להוסיף שיחות וגם שינויים לפי מידת הכוחות. לגבי השאלה של החרדות בנהיגה, איני מכיר אותך מספיק טוב כדי שאתן תשובה אישית. באופן כללי כנראה שהנהיגה גורמת לך להרגיש לכוד או שהיה אירוע קודם שהנהיגה במזכירה לך. דר' גיורא הידש

22/08/2004 | 18:11 | מאת: tal

לדר הידש שלום רב מהי המרפאה לדיכאון עמיד בירושלים ? כפי שהמלצתה לי האם עייפות נפשית שאותה אני מרגיש היא סימן לדיכאון? אני ממש לא בן אדם מאושר

23/08/2004 | 01:21 | מאת:

לטל אנסה לענות לכל שאלותיך. המרפאה לדיכאון עמיד היא מרפאה שמתמחה בדיכאון שלא הגיב לטיפולים מקובלים כאשר הם נתונים כפי שצריך (מספיק זמן ומינון מספיק גבוה). אעבור לשאלה הבאה. הידש