פורום פסיכיאטריה

אני לוקחת כרגע פריזמה 20מ"ג .ייתכן ואצטרך להעלות מינון.האם שוב צריך לעבור את תופעות הלוואי של ההתחלה?

אני לא מומחית ובטח שלא רופאה, אבל מהניסיון שיש לי עם פריזמה (שנתיים..) התופעות לוואי של ההתחלה לא חוזרות בהעלאת מינונים או הורדה. בהצלחה

לאווה לעתים עלולים להיות תופעות של קשיים בהסתגלות לתרופה בעת עליה במינון, הקשיים דומים לתופעות של התחלת טיפול אולם בחומרה פחותה במידה רבה. אין הסתגלות לתרופות, עם זאת ראינו שכאשר חוזרים לתרופה אחרי הפסקה היא לא תמיד עוזרת באותה מידה. כלומר עדיין אין לנו מספיק ידע בנושא, אבל כפי שאת הרגשת ישנם רבים המדווחים שהתרופה אינה עוזרת בפעם השניה כפי שעזרה בפעם הראשונה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לרופא הפורום. כיצד ניתן לדעת אם המטפל נוגע בי ולי זה נדמה מיני, האם זה כך גם אצלו. אולי הוא רק רוצה לנחם אותי, אבל אני לא יכולה לומר לו מפני שאני לא רוצה להביך אותו. בכל פעם שאני בוכה הוא מלטף את פני ומחבק אותי, איך אפשר לומר לו בעדינות? תודה

שלום למבולבלת. אכן מצב מבלבל. אבל לדעתי, אין זה משנה כלל האם גם אצלו המגע מתפרש כמיני. מה שקובע כאן הוא תחושתך בלבד. אם אינך מרגישה בנוח, אם המגע גורם לך למבוכה ואם את מפרשת אותו כמיני אז בודאי שאין לו מקום. אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג לאיך יתקבל הדבר אצלו, ברור שאינך צריכה לרצות לפגוע, אך יש לומר את הדברים באופן ברור וחד שמעי. פשוט תגידי שאת מבקשת שלא יגע בך. אני משוכנעת (ומקווה) שכוונתו טובה, אך הכוונה במקרה זה היא משנית. כל עוד שהתוצאה פוגעת בך,אין מקום למעשה כזה. דנה.

לדעתי, את צריכה לומר לו זאת בצורה ישירה ולא לחשוב על העדינות. תראי, הוא פוגע בך באיזשהו מקום, ואת חושבת על איך להגן עליו ולא לפגוע בו זה לא צריך להיות כך פה את צריכה לשים גבול באופן חד משמעי

למבולבלת בואי נצא מההנחה שהכל בסדר, אין מדובר על מגע מיני והוא מחבק אותך מהגב או מניח יד על הכתף ולא יותר. בכל זאת התחושה הזו מעוררת אצלך דברים שאינם רצויים ובמקום שהחיבוק יקל עליך הוא מקשה עליך. את חוששת לפגוע בו וגם אם לא בצדק זו הרגשתך. לכן אפשר לנסות לרמוז באופן ברור, להרחיק את ידו, לזוז בכסא ולהתרחק ממנו או להגיד "זה לא נעים לי", מטפל רגיש בודאי שיבין את הרמזים שלך. עם זאת כאשר תהיי מוכנה כדאי לשוחח אתו על הדברים שחשבת עליהם בזמן שהוא חיבק אותך ולשתף אותו ברגשותיך ובמחשבותיך, מחשבות ורגשות אלו הן חלק מהטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

התחלתי לקחת פלוטין - 10 ימים 10 מ"ג ולפני 5 ימים העלתי את המינון בעוד 10 מ"ג . לפני יומיים התחלתי להרגיש פחות דיכאון ותחושת העיפות עברה . אך מאתמול יש לי הרגשה מוזרה בגוף - קלילה מידי מין הרגשה כאלו לאברים אין משקל. האם זה חלק מההשפעה? חלק מתופעות הלוואי? תודה מראש על התשובה

אני מכיר את ההרגשה מנסיוני האישי ! לדעתי, את נמצאת במינון- יתר, דבר המביא לחרדה מהסוג שתיארת. בתייעצות עם רופא, תנסי להוריד במינון רבע- כדור. בהצלחה !!

לצערי לא יצא לי להגיע לרופא לפחות עוד 3 ימים - האם אתה חושב שכדאי להפסיק לבנתיים. גם התחיל לי תנועתיות יתר - אני לא מסוגלת לשבת. מנסיונך - מה אתה חושב?

אני משתמשת כבר 10 שנים בתרופות מסוג פרוזק,סרוקסט,רסיטל וכרגע שוב פרוזק,לסרוגין ועם הפסקות.עם הזמן התרופות כמעט ואינן עוזרות.הייתכן?

לאווה יתכן שהמצב מחמיר או כל סיבה אחרת. הדבר החשוב ביותר, שכל התרופות הללו פועלות על הסרוטונין בלבד וכנראה התגובה שלך להן הייתה חלקית. לכן יש הגיון לנסות תרופה הפועלת במנגנון מעט שונה, תרופות הפועלות על הנוראדרנלין או תרופות משולבות על הנוראדרנלין וסרוטונין. אני מדבר על על אפקסור, אדרונקס, איקסל או רמרון. כולן פועלות במנגנון מעט שונה מהתרופות שציינת שנטלת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נמצאת בטיפול תרופתי ופסיכולוגי נגד דיכאון וחרדה מזה שנה וחצי. נטולת תרופת לוסטרל. רציתי לשאול לגבי תופעה הבאה האם מדובר באובססיביות: קורה ואני מרגישה טוב ולא בחרדה ולא בדיכאון אז לא מעט פעמים יוצא שאני חייבת להזכיר לעצמי את החרדות והדיכאונות, אני לא מצליחה להרפות מן המצבים הקשים האלה ומה שקורה אח"כ שזה מחזיר אותי שוב לחרדה או לדיכאון ונוצר מעגל סגור שקשה לנתק אותו. אני קמה בבוקר ולמרות שאני מרגישה טוב אני מתחילה להיזכר בכל המצבים הקשים. ועוד דבר, כשלאדם יש מחשבות אובססיביות אך הוא לא עושה פעולות מסוימות כדי להרגיע את עצמו (אני מתכוונת למעשים כפיתיים), עדיין אפשר לאבחן אותו כסובל מ OCD? תודה

לנטלי OCD מתאפיינת במעשים או מחשבות כפייתיות החוזרות על עצמן. כמו כן גם מחשבות חודרניות, החודרות למודעות למרות "שלא קראו להן". לדעתי למרות הדמיון אין מספיק נתונים כדי להגיע להגדרה של OCD, צריך לזכור שגם OCD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה, כך שההגדרה פחות חשובה, הנקודה היא שאת סובלת מחרדות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר'. אני מקוה שזה בסדר שאני שואלת אותך שאלות על מצבי,פשוט אין לי למי לפנות... וכל התשובות שלך עד היום מאוד עודדו אותי,אני מנסה גם לחיות יותר כמו שאמרת, אבל הפחד הגדול מהזיות עוד נשאר{תמיד הפחד שלי סובב סביב אותם נושאים} כשאני יושנת בלילה בתקופה האחרונה,גם אני מתעוררת בד"כ מס' פעמים בלילה,וגם החלומות שסיפרתי לך עליהם...וגם הרבה חלומות על רדיפות,ממש סרטי אקשן:-) ומה שקורה שאני קמה ומרגישה מותשת,כאילו היה לי בלאגאן שלם בראש כל הלילה. גם הרגשה כאילו לא ממש ישנתי,לעומק,חצי ערות כזו. זה לא הזיות מה שעובר עליי בלילה? זו רק שינה לא כ"כ טובה? חוץ מזה שמתי לב למשהו{שדוקא עודד אותי קצת } לפני כמה ימים היתה לי מן חרדה "גופנית",הרגשתי שאני רותחת,שחם לי בצורה דרסטית ובלתי נסבלת{גם במזגן}ממש שאני בוערת,וזה הכניס אותי ללחץ{יומיים הרגשתי ככה},ואז שמתי לב,שבזמן שהיתי בחרדה הזו,פתאום הנושא של ההזיות "נעלם",לא חשבתי עליו|{כנראה כי היתי"עסוקה" בחרדה הגופנית}אז זה עודד אותי כי חשבתי לעצמי שאם היתי עסוקה בחרדה הזו-ופתאום לא פחדתי שיקרו לי הזיות{וכמובן לא קרו}אז זה מראה שזו רק חרדה,ולא שאני בתוך משהו הזייתי-ונלחמת לא לשקוע בו,כמו שאני מרגישה רוב הזמן. זה נשמע מטופש לגמריי-אבל אפילו הרגשתי שהלוואי ואשאר בחרדה הגופנית,כי לפחות עם זה אני יכולה לחיות וזה הרבה פחות גרוע מהמצב האחר...טיפשי נכון? כמובן שברגע שהגעתי למסקנות המענינות הללו,בטבעיות חזרו לי כל הפחדים.{כצפוי}. הרי מי אני שאחליט באילו חרדות להיות ומה עדיף על מה?{זה בציניות...} הפחדים שלי כמו שאתה יודע הם בעיקר משיגעון,ובהתאם,אני מרגישה שכל מה שאני אומרת/עושה הכל לא נורמלי. אם אני מדברת עם מישהו,ולאחר מכן נזכרת בכך,זה נראה לי שלא דיברתי בסדר,בעיקר מן תחושה של חוסר שליטה. אתן לך דוגמה,למשל אם אתמול בלילה חשבתי סתם מחשבות,שאולי אלך להסתפר,אשנה את השיער שלי,סתם שטויות שאמורות להיות רגילות... אז היום אני נזכרת בזה ומרגישה כאילו אני פסיכופטית,על זה שחשבתי על זה והתלהבתי מהרעיון {לא בגלל הקטע של השיער כמובן}מעצם זה ששקעתי במחשבות... אני לא מצליחה להסביר את עצמי. הכוונה שמפחדת מעצמי,ומרגישה בחוסר שליטה בתוכי-על המחשבות,התחושות, תמיד הכל נראה לי לא בסדר,זה סכיזופרנייה?? הפחד מעצמי וממה שקורה/יכול לקרות אצלי בראש,יכול להיות עקב הטראומה של הסמים שהרגשתי שהכל חסר שליטה,ושקורה לי משהו נורא בראש שאני לא יכולה לשלוט בו או להלחם בו,זה יכול לנבוע משם? תודה דר',ויום טוב.

לנטלי אלף פנים לחרדה ואת מכירה לפחות אלפיים... בכל אופן לדעתי כל הדברים הללו קשורים "סתם" לחרדה ואין שום קשר לסמים. באופן כללי הדברים לא כל כך מעניינים. הדבר דומה לאשה - האשה יכולה להתלבש בבגדי ערב, סתם ללכת בגינס, בפיג'מה או בבגדי חולין. מתחת לבגדים הגוף הוא אותו הגוף. הנמשל הוא - החרדה יכולה להתלבש במליון צורות אבל מתחת לתופעות החיצוניות חרדה היא חרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה דר'. רציתי רק לומר שאני שמחה שזו לא סכיזופרנייה ... ושבנוגע לחרדה,התכוונתי להגיד שעצם מה שקרה לי בסמים-ומאז אני כל הזמן מרגישה פחד בתוכי-זה בעקבות מה שקרה לי. כמובן שלא השפעת הסמים כיום{כי אני לא לוקחת סמים} אלא הפחד,הפראנוייה ממה שקורה בתוכי,לדעתי נובע משם. כי מהרגע שזה קרה לי אני חרדה תמיד ממה שקורה בתוכי. המקרה עצמו של ההתקף יצר לי פאניקה וקושי בהתמודדות עם מה שקורה בתוכי,ופחד ממה "שמתחולל בנפשי". ככה אני חושבת,ולפחות עם ההבנה הזו אני מציחה קצת להתמודד ולא להרגיש שאני משתגעת. {וסליחה שאני סותרת אותך,פשוט כשאומרים לי שזה לא מהסמים,אני מתבלבלת ובכלל לא יודעת איך להתמודד עם זה} כשאני עוד אומרת לעצמי שמהסמים אני בבילבול ופחד מעצמי,אני מצליחה להתגבר ולהבין יותר טוב מאיפה זה נובע ולא לשקוע יותר עמוק בחרדות.אני טועה?

שלום לד"ר הידש ולכולם, אני בת 26, לוקחת סרוקסט קצת יותר משנה לטיפול בדיכאון וחרדה קלים. התרופה מאד עזרה לי, וכבר כמה זמן שאני רוצה להפסיק. לפני כחודש וחצי, בהתייעצות עם רופא, ירדתי לחצי כדור ולמעט קצת סחרחורות אני מרגישה טוב. היום הייתי אצל רופא, והוא אמר שאני יכולה להפסיק. שאלותי הן: 1. מהן תופעות הלוואי של ההפסקה? 2. האם החשק המיני יחזור והאם ארד במשקל (העלתי בשנה האחרונה..). אשמח לתשובות גם מהד"ר וגם מבעלי הנסיון פה בפורום!!!!! תודה

בוקר טוב מירי. א. יופי שאת מרגישה טוב יותר. ב. אני לקחתי סרוקסט 3 שנים, 20 מ"ג. במהלך התקופה היו לי 5 נסיונות להפסיק את הכדור, בכל פעם שירדתי לחצי כדור הרגשתי טוב מאוד, כאשר הפסקתי לגמרי התחלתי להרגיש רע, (לא פיזית, כלל לא היו תופעות 'גמילה'), תחושות של חזרת החרדה והדיכאון, שעות קשות מאוד בבוקר וכו'. בכל מקרה, מה שרציתי לומר שאצלי לפחות תהליך ההפסקה היה ממושך אך לא מבחינות פיזיות כך שאם את מרגישה טוב מבחינה נפשית, והרופא אמר שאת יכולה להפסיק, אז תפסיקי. בהצלחה

למירי התשובה לשאלתך השניה פשוטה - תוכלי לרדת במשקל וגם המין יחזור לרגיל. לא חייבות להיות תופעות לוואי בזמן סיום הטיפול אבל לעתים בהחלט יש, אבל תופעות סיום הטיפול אינן מופיעות אצל כולם, וזאת חייבים לזכור. כדי למנוע את התופעות אפשר להפסיק יותר לאט ובמשך יותר זמן, שום דבר לא דחוף. במידה וישנן תופעות בזמן סיום הטיפול אפשר לחזור וליטול רבע כדור והדברים מסתדרים. כך שאין סיבה להלחץ, יש פתרונות, ותקראי גם את תשובתי לנויה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לנויה התופעות והקשיים שאת מתארת, לא שכיחים אבל בהחלט קיימים. דרך מקובלת להסתדר עם הפסקת הטיפול למי שקשה הוא לעבור לפרוזק ואחר כך לסיים את הטיפול. ההגיון בכך הוא שמשך החיים של פרוזק ארוך בהרבה מאשר של הסרוקסט ולכן באופן טבעי הירידה ברמה בדם היא איטית בהרבה מאשר עם הסרוקסט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר: בעבר לקחת את האפקסור XR שהייתה טובה מאוד עבורי חשתי עם אנרגיות ופחות חרדות הרגשתי כמו ורד שלפני החרדות עקב הוצאתה מסל הבריאות (אני במאוחדת) הועברתי לוונלה כיום אני נוטלת 150 מ"ג אבל לא מרגישה את אותן התחושות עם האפקסור. אני מבולבלת ויש לי הרבה מועקות ממש חשה בהבדל. מה לעשות? לפני האפקסור ניסיתי מס' כדורים כמו סרוקסט ציפרמיל רמרון שלא כ"כ עזרו ולחלקן אף היו תופעות לוואי נוראיות. פניתי לקופת החולים אך נעינתי כי אין מה לעשות והתרופה אינה בסל הבריאות. מה אתה מציע לעשות והאם באמת אחרי מס' חודשים של וונלה (כ 3 חודשים פתאום ארגיש לא טוב - ניתוקים בילבול וחוסר ריכוז? ועוד שאלה קטנה האם אתה נותן משקל רב לטיפול פסיכולוגי בבעיה של חרדות ומועקות האם הזרם הפסיכודינמי יכול לעזור

הי ורד. גם לי יש את אותה הבעיה של חוסר יעילות הוונלה. אבל אתמול הרופא שלי בירר לגבי אפקסור- בקופת חולים מאוחדת, אם יש לך ביטוח משלים, את יכולה לרכוש את האפקסור בבית מרקחת פרטי ולקבל החזר מהקופה (85%). אם לא, את עדיין יכולה לרכוש אותו בבית המרקחת של הקופה עצמה ב- 50% הנחה, שוב אם יש לך 'מאוחדת עדיף'. עדי.

לורד אכן האפקסור XR אינו בסל, לכן הוא לא נמצא כלל בכללית, מכבי בכל זאת החליטו להכניס אותו והוציאו אותו כאשר נכנסה הוונלה. לדעתי אם תפני לזכויות חברים יתכן שיבואו לקראתך. דברים דומים כבר שמעתי מאנשים רבים כפי שמעידה עדי. לאחרונה נכנסה לשוק גנריקה נוספת, תרופה נוספת תוצרת הארץ אשר דומה לאפקסור XR היא עדיין חדשה ויש אתה מעט ניסיון אבל אפשר לנסות. לצערי איני זוכר עדיין את שמה. בינתיים כנראה שאין לך ברירה ותצטרכי לרכוש את האפקסור למרות מחירו או את הגנריקה החדשה ואחר כך להתווכח עם קופת החולים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לגבי שאלתי אליך אודות תופעות הלוואי שהאנפרניל גורם לי - העייפות. ניסיתי לקחת אותו אפ' ב-8 בערב וכשהלכתי לישון ב-12 בלילה לא הצלחתי להתעורר לפני 12 בצהריים, כך שהכדור מאוד מרדים אותי. בנוסף, ביקשת שאציין את שאלתי בעבר, בה פירטתי תרופות שלקחתי בעבר, בהם: סרוקסט, ציפרמיל, אפקסור, לוסטרל, פרוזק בשילובים מגוונים עם דפלפט, זיפרקסה וריספרדל (ברצוני לציין שניסיתי את התרופות הללו במשך זמן רב ובמינונים מאוד גבוהים אך הם עייפו אותי מאוד ולא נתנו לי לתפקד וגם לא עזרו בכלום ולא שיפרו את מצבי). אשמח מאוד אם אוכל לשמוע ממך עצה מה לעשות בנוגע למצבי משום שאני מאוד מאוד מיואש מכל הפסיכולוגים והפסיכאטרים הרבים והמומחים שהייתי אצלם והוצאתי עליהם הון תועפות תודה מראש

לסובל אכן שאלה קשה וקשה לי לענות מבלי להכיר אותך טוב יותר. כנראה שאין ברירה אלא חייבים להשתמש בשילוב של תרופות אצלך. אם נצא מתוך ההנחה שהאנפרניל היא התרופה המתאימה וצריך להסתדר אתה, הייתי חושב להוסיף תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון אשר גם מעוררת, וכך לבטל את תופעת הלוואי של העייפות. כך יתכן שהפרוזק עשויה לעזור או האדרונקס שמאוד מעוררת. איני בטוח שהתשובה מתאימה לך, אבל אני מקווה שהבנת את כיוון החשיבה שלי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, כבר פניתי אליך רבות, ונעניתי בעזרה גדולה ממך. הפעם ניסיתי לדחות את ההודע בשבוע מתוך תקווה שזה יעבור. אך זה לא עוזב אותי. אני כבר יותא משנתיים שמטופל בפבוקסיל נגד OCD והיפוכונדריה. השיפור הוא משמעותי. אך בזמן כמו עכשיו שחברה עזבה אותי, יש מעין נסיגה לאחור, שמחזירה חרדות מן העבר. הבעיה הפעם היא חשש משטפי דם ופצעים, שכתוצאה מהם, הם מנטרלים אותי מכל מאמץ גופני ולו הקטן. לאחר חתך קטן ברגל, נתקלתי במצב מעורר מינית שהביא אותי לרצון עז לבוא לפורקן, ואז החרדות העצומות כתוצאה מאיזה נזק קטלני שייגרם ע"י החתך מאמץ, שותקתי ולא יכולתי לעשות כרצוני. הלכתי לישון מתעורר מחרדות אחרות כתוצאה מנזק שנגרם עי" אי סיפוק הצורך - נזק ממשי, הורמונלי וכו' (שלא הופג כתוצאה מייעות של אורולוג) התוצאה, סימפטומים פיזיים קשים, כמו גם נפשיים. איך יוצאים מהסיפור המכוער. הזה שבעצם אני מפחד לעשות את הדברים הנורמליים ביותר ואחרי זה חרד פי מיליארד, מה לעשות, שהפחדים הגופניים הם ממשיים (כאבים ושינוים בתפקוד האיברים המדוברים) - בתודה מראש. הנואש.

לרני אתה מתאר מצב שבו הטיפול בפבוקסיל באופן קבוע משביע רצון, אבל בשעת משבר כאשר חברתך עזבה אותך יש עליה של החרדות. במצב כזה אפשר להוסיף למספר ימים תרופות הרגעה כמו וואבן או לוריוון, אפילו במינונים גבוהים. כמובן שבכל נושא הפרידה שיחות עשויות לעזור, כמובן שלא מיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני צעיר בן 25.. לפני כחודשיים סבלתי מהפרעות חרדה.. 10 ימים לא הלכתי לעבודה(אני משמש כמנהל)היו לי סחרחורות\בחילות ,קצת נידודי שינה.. כישנתי היו לי קצת הזיות(כל מיני מחשבות רעות כאלה ומחשבות שטויות ביותר שמנעו ממני שינה). איכשהו יצאתי מזה(שילוב של הליכה לילית,דיבור עם הסביבה והחברה) ובחודש האחרון אני מתפקד די רגיל,אוכל,הולך לעבודה,צוחק יוצא לבלות...אני מרגיש שאיכשהו יש לי שליטה על המצב אם כי יש לי קצת קושי להרדם (אני נרדם אחרי שעה\שעתיים) יש לי קצת מחשבות רעות כאלה(אולי כי אני נותן יותר מידיי דרור למחשבות) קצת רעידות אבל לא ממש מורגשות ודי חולפות. כל התופעות הגופניות(כאב ראש סחרחורת,אי תאבון כאבים בחזה) חלפן.. אני גם לוקח "רגיעון יום ורגיעון לילה ועוד איזה מולטיויטמין). האם אני בשלב הריפוי של כל העסק? האם בנוסף לחרדה יש לי \היה לי סיזופכרניה?

הכאבים בחזה זה מהרגיעון

שלום, הכאבים בחזה זה לא מהרגיעון כמו שDD אמר. הכאבים בחזה זה כתוצאה מלחצים ומתחים. גם לי היו תקופות שהיה לי כאבים בחזה וזה עובר, זה רק ממתח ולחץ. לדעתי אתה בכיוון הנכון, כי אתה עוזר לעצמך ומודע לבעייתך. הליכות של שעה בערך ממש עוזרות להפיג מתח, לחץ, וחרדות(מנסיון). אבל אם אתה רואה שהמצב ממשיך או מתגבר, לדעתי אתה צריך ללכת לרופא פסיכאטר שיתן לך יעוץ. בנתיים נראה לי שאתה בדרך הנכונה. בהצלחה

שלום רב אימי עברה לפני כעשרים שנה אירוע מוחי. היא חזרה לתפקוד מלא ללא נזק גופני. אך מאז כל כמה שנים היא נכנסת לדכאון ויוצאת ממנו לאחר מספר חודשים . בפעם האחרונה היא נכנסה למצב הזה לפני כחודש. לפני שבועיים היא התחילה לקבל סרוקסט ובמקום שיפור מצב הרוח שלה הרבה יותר גרוע לטענתה. האם כדאי לחכות עוד קצת ולהמשיך לקחת את הכדור או ללכת לפסיכאטר שוב להתייעצות? תודה גלי

לגלי פרט להרגשה של אמך צריך לבדוק את ההתרשמות של האנשים הקרובים אליה, יתכן שאת או אביך דווקא יראו הטבה בזמן שהיא עדיין אינה מרגישה הטבה. בדרך כלל הסביבבה רואה ראשונה ומי שמרגיש את ההטבה האחרון הוא המטופל עצמו. במידה ואין הטבה, כדאי לחכות עוד שבועיים, אחרי שישה שבועות שבהם אין שפור מומלץ להחליף את התרופה. הדבר החשוב ביותר שסוף סוף אמך פנתה לטיפול. עשרים שנים של סבל הם מספיקות. חשוב לעודד אותה, להסביר לה שיש טיפול מתאים שיעזור לה, ולמרות הכישלון של התרופה הראשונה, יש תקווה רבה שהתרופה השניה תתאים לה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מחבר: שקד ([email protected]) תאריך: 11.8.2004 שעה: 18:30 השאלה מופנית לד"ר גיורא הירש, חברתי קיבלה במסגרת פיקוח רפואי אפקסור 0.75 ללא תוצאות מסביעות, האם המינון מספיק, והאם הרצון לישון הרבה הינו תופעה סבירה. לאחרונה הוצע לה להחליף את התרופה בפרוזק, אך לא ברור אם זה הצעד הנכון ואם לא כדאי לתת לאפקסור תקופת הסתגלות לגוף, בכלל מתי אמורים לראות תוצאות? בעיה נוספת היא ש עד כה היתה התרופה מתוצרת חוץ [לתרופה המקבילה מתוצרת הארץ היו תופעות לוואי של סחרחורות ולכן הפסיקה לקחתן] אך כעת יש קושי להשיג את האפקסור בקופת חולים בטענה שאינו בסל הבריאות. עקב המצב הדיכאוני קורה שאינה לוקחת את התרופה באופן סדיר אך לאחר כ-12 שעות לוקחת 2 טבליות יחד, האם פעולה זו נכונה בכלל, תודה להתייחסותך המהירה - המבולבלים

לשקד אכן אתם מבולבלים כיוון שאינכם מתמידים וגם המינון של האפקסור הוא די נמוך. עדיף להגיע למנון של 150 מג' ולראות את ההשפעה. אבל כפי שציינת מדובר גם על מחיר כיוון שהתרופה יצאה מקופות החולים. לדעתי כדאי להחליט על טיפול ולהתמיד בו. במידה ואין אפשרות להשיג את האפקסור, תעזבו אותו ותשכחו את נטילתו (כיוון שהמינון והזמן היו נמוכים). אפשר להתחיל עם פרוזק או תרופה אחרת מאותה הקבוצה, אבל בבקשה.....להתמיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום , אני בת 15 ונמצאת בדיכאון בערך כ-9 חודשים. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כ-4 חודשים, והופנתי לטיפול תרופתי. איזה איבחון ייעשה לי בטיפול אצל הפסיכיאטר, אם בכלל? מה כולל האיבחון מלבד שיחה ראשונית? או מספר שיחות עם הפסיכיאטר? האם ישנו איבחון נוסף? (אציין שלא אובחנתי בטיפול הפסיכולוגי, לאחר שסירבתי.) יש סיכוי לכך שאקבל טיפול תרופתי ללא איבחון? בתודה מראש, יעל.

ליעל השיחה עם הפסיכיאטר היא האבחון ולפי השיחה הוא קובע את האבחנה. אני מקווה שגם לפסיכולוג המטפל יש אבחנה.... טסטים פסיכולוגיים הם כלי עזר לאבחון, יתכן שהפסיכולוג או הפסיכיאטר יבקשו אותם אבל אין הכרח בהם, בדרך כלל הפסיכיאטרים אינם זקוקים לטסטים. הטסטים עבור הפסיכיאטר הם כמו בדיקות מעבדה עבור הרופא הכללי, איני מבין מדוע את פוחדת ומדוע ההתנגדות? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, בת 33 חרדה בד"כ בעבר טופלתי בסרוקסט עקב התמוטטות נפשית כאשר עיקר הכאבים היו באזור החזה (לחץ בלב) כמובן שהכל היה תקין. לאחרונה אני שמה לב כי כאבי הבטן שלי נובעים ממתח וחרדה. לדוגמא: אני פתאום מרגישה שאני מכווצת את כל הבטן התחתונה ואז היא כמובן כואבת ויש גזים ואז הכאב מסתובב לי בכל הבטן האם יכול להיות או שסתם נדמה לי? תודה

בהחלט יכול ליהיות

לדנה איני מבין את השאלה, אם את מרגישה את הכאבים אז הם קיימים אצלך ולא נדמה לך שהם קיימים? מה ההבדל? השאלה האם יש מקור גופני לכאבים או שמדובר בביטוי גופני של מתח וחרדה נפשיים? בהחלט יתכן התופעות קקשורות למצבים נפשיים אבל קודם כל הייתי מגיע לרופא המשפחה כדי לשלול סיבה גופנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לא כ"כ מבינה למה עם כל ההתקדמות של הרפואה המודרנית,אין תרופות פסיכיאטריות נוגדות חרדה,או דיכאון, שהן לחלוטין אפקטיביות? כי אני רואה שאנשים כל הזמן מחליפים תרופות,לפעמים הן מועילות,לפעמים רק חלקית,ולפעמים אפילו בכלל לא. לכל התרופות ייתכנו תופעות לוואי,ותמיד "מתגלים" דברים חדשים בנוגע אליהן... אני לא מבינה למה למחלות פיזיות,ישנן תרופות מועילות ב100%,ישנם פתרונות,וריפויי בדוק ומוכח. למה ההרגשה היא שבפסיכיאטריה הכל על תקן "ניסיון", כאילו שרק אתמול התגלה שאנשים סובלים מדיכאון\חרדה\מחלות נפש וכו', והרפואה נמצאת עדיין בשלב "ניסיוני" בתחום הזה. האם זה בגלל שדברים נפשיים הם הרבה יותר מסובכים מדברים פיזיים? השאלה היותר מדוייקת שלי היא למה אין לכל אדם את המענה שלו-תרופה ספציפית שתפתור את כל בעיותיו. כמו שיש תרופות נגד מחלות שונות. יש איבחונים שונים של מחלות נפש,יש קריטריונים מסויימים שמעידים על דיכאון,על חרדה וכו',ויש תרופות להרגעה ונגד הדיכאון. אך לפי מיטב הבנתי הן מטפלות בסימפטומים-לא בבעיה. אם כדור נגד דיכאון גורם להרגשה טובה-זה טיפול כימיקלי בסימפטום-בעצבות. אם כדור נגד חרדה מרגיע-זה שוב פיתרון כימיקלי לסימפטום. לפני שהתוודעתי וקראתי על תרופות,או אנשים שמקבלים טיפול, יצאתי מנק' הנחה שהתרופות הפסיכיאטריות הן טיפול ישיר לגורם. ריפויי ע"י טיפול תרופתי. האם זה בגלל שלא יכולים רפואית להגיע לגורמים למצבים האלו-ולטפל בהם? או שעקב כך שאלו גורמים "נפשיים" - ולא פיזיים,לא ניתן להגיע אליהם ולפתור אותם בכלל בצורה כימית? אלא רק ליצור תגובות כימיות במוח שייקלו/ישנו את ההרגשה בזמן הנטילה כמו תרופה נגד כאבים,לעומת אנטיביוטיקה למשל-שמשמידה את הגורם. אני יודעת שטיפול פסיכיאטרי משלב גם שיחות-שהן אמורות להיות "פיתרון" להבנת הבעיה והגורם עצמו. בסופו של דבר,זה אומר שהריפויי לגורם,במקרים הטובים, מגיע בזכות האדם עצמו{עם עזרה כמובן},אז למה לא יכולים להגיע ל"עזרה" הזו בצורה תרופתית? האם אי אפשר לאתר את הגורמים עצמם למצב{ולרפא אותם} כי זה נפשי?

תנסי..תרופה סינית

לנטלי גם אני מקוה שנמצא תרופה כזו. עם זאת כדאי להשוות את הפסיכיאטריה לשאר התחומים של הרפואה, תרופות נגד יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים וכך הלאה.... נראה שמצב הפסיכיאטריה לא רע יחסית.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת רסיטל, 10 מ"ג בינתיים (הרופאה אמרה להעלות בשבוע הבא ל - 20) ביום. אני חווה קשיי ריכוז, עייפות מחד, והפחתה בחצי של שעות השינה שלי מאידך. הייתי ישנה 10 שעות ביום, עכשיו 5. שלא לדבר על הבחילות, הירידה בתאבון, הצמא המתמיד והגרוע מכל - הרעידות בידיים וברגליים, שמפריעות לי מאוד כי קשה להסתיר אותן מהסובבים אותי. האם כל אלו יחלפו? מתי? האם יש תרופה שמהווה חלופה נאותה לא תופעות הלוואי האלו? ניסיתי כבר אלטרולט ופרוזק, אבל רסיטל זו שעוזרת לי הכי הרבה. רק תופעות הלוואי מפריעות לי מאוד.

לא כתבת כמה זמן את נוטלת את הרסיטל. בדרך כלל התופעות הללו חולפות אחרי שבועיים שלושה ואפשר ליטול תרופות הרגעה להקלה זמנית עד שהגוף יתרגל. אין שום דחיפות בעליה במינון ואפשר לחכות אם יש לך כל כך הרבה תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

.

בן 48 . לוקח אספרין כל בוקר עם ארוחת בוקר (כשיגרה לדלול דם) + ויטמנים טבעיים (c + b12 +c+ברזל). סובל מחרדה (לא דיכאון ) . קיבלתי קלונקס 0.5 . הומלצתי להתחיל לקבל מסידרת ssri. 1. מה עדיף.(ssri או קלונקס) 2. מה פחות ממכר ומזיק. 3. מה מתוך הסידרה של ה ssri - על רקע שאני לוקח אספרין + ויטמינים. 4. תודה

לטיפול מיידי ולטווח קצר מטפלים בכדורים ממשפחת הקלונקס(הם ממכרים), לטיפול ארוך טווח רצוי לעבור לכדור ממשפחת ה SSRI(שלא ממכרים) , אני מקוה שאת האספרין והויטמינים אתה לוקח לא על דעת עצמך,אלא בפיקוח רפואי. דורון.

SSRI מצויינים גם לחרדה אך יכולים לגרום לבעיות בתיפקוד המיני. אם אתה פעיל מבחינה מינית כדאי לך לשקול מחדש את העניין. אם לא אז אין לך הרבה מה לחשוב. תופעות הלוואי האחרות הן מינימליות. בנזודיאזפינים (קלונקס) טובים בעיקר לטיפול קצר טווח ולא לשימוש קבוע וממושך.

לבועז אין בעיה עם התרופות שאתה נוטל. אני מצטרף לתשובות הקודמות, כל התשובות הללו כלליות ונכונות, לתשובה אישית יותר תצטרך להתייעץ עם רופא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

וממה אסטרונאוטים ניזונים בחלל? מיכל מ

האדם?

שלום, נפלתי על ספר בנושא ADD, וגיליתי כי אחי הגדול אובחן בהפרעה זו. אני חושבת כי יש לי נטייה דומה. כיצד והיכן אוכל לקבל אינפורמציה ואיבחון? תודה.

לקוני הפרעת קשב היא הפרעה שמתחילה בילדות ועם השנים מוקלת ובדרך כלל חולפת. כיום אנחנו יודעים שהיא אינה חולפת תמיד וישנם מבוגרים הסובלים מכך. יש חומר רב מאוד ברשת, בעיקר על ילדים. האבחון נעשה על ידי מבחן TOVA שניתן לעשות אותו בקופות תמורת תשלום, פסיכולוגים התפתחותיים המתמחים בנושא. או אצל כל נאורולוג או פסיכיאטר המכיר את הנושא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הוספתי עוד משהו בשירשור בינינו בדף הקודם...

ליערה אני מבין את רוח הדברים שהיו עם דר' קליין, איך תסתדרי במרבך? הידש

האם הכוונה לפרופ' קליין- מנהל המחלקה ברמב"ם??

האים האנדונקס עוזר ל ocd האים הרסיטל עוזר ל ocd ובכול זאת איזה מהם יותר טוב להפרעה הנל ובאיזה תחום כל אחת מהם יותר יעילה תודה .

לאורי לפי ידיעתי אף אחת מהתרופות הנ"ל אינה רשומה במשרד הבריאות לטיפול ב OCD. עם זאת התרופות הפועלות על הסרוטונין כמו סרוקסט ורסיטל עשויות לעזור ב OCD אבל במינונים גבוהים של עד 80 מג' ביום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לקחתי במשך שנה את הרסיטל מכוון שהייתי חרדה לאחד מיילדי ונכנסתי לפחדים כרגע החלטתי להפסיק לפני כחודש ירדתי ממינון של אחד ליום לחצי ועכשין ירדתי לפני שלושה ימים לגמרי בימים אלו אני מרגישה מרחפת ואני לא מבינה את ההרגשה הזאת האים זאת תופעה רגילה שמפסיקים כדור והאים טוב שהפסקתי עפ שעדיין הילד שלי עדיין במצב לא הכי טוב .

שלום לך, רסיטל היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה. שייכת לקבוצה - SSRLS . בדרך -כלל התלות בתרפה זו הוא נמוך. ובמידה ומחליטים להפסיק את נטילת התרופה, אז האדם צריך להיות במצב ממש ממש טוב. וכפי הנראה המצב אצלך לא ממש טוב. ולדעתי הפסקת את התרופה, מוקדם מידי. כמובן שבסופו של דבר הבחירה וההחלטה היא שלך. רפואה שלמה לך ולילד. מיכל מ

ליעל יתכן שמדובר בהפסקה מוקדמת מדי אבל סביר יותר שמדובר בעצם ההורדה של התרופה ולא בתופעות של חרדה. אפשר לחכות והתופעות יעלמו ואפשר ליטול 1/4 כדור או פחות במשך מספר ימים ואז להפסיק ללא כל התחושות הללו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכם, המקרה שלי הוא כזה - אחרי כמה חודשים טובים שלקחתי סרוקסט הפסקתי לנטול את הרופה. לפני שכולם נבהלים - כמובן באופן מבוקר, מסודר, לאט לאט, במינונים הולכים ויורדים, חס וחלילה לא בבת אחת. יום חמישי האחרון היה היום האחרון בו לקחתי את התרופה בהוראת הרופא. מיום שישי התחלתי לסבול מסחרחורות ובחילות חריפות, חולשה, שינויים בראיה.. המצב הזה מאוד מדאיג אותי וקשה לי לתפקד בצורה הזאת. השאלה שלי היא, האם זה נובע כתוצאה מהפסקת נטילת התרופות, תוך כמה זמן ההרגשה הזאת אמורה לחלוף? יש לציין שאני ממש סובלת, הצבא בטח שלא ייתן לי גימלים על זה, למרות שקשה לי לתפקד.. אודה מאוד לתשובתיכם..

לגלית השאלה של יעל מעלייך זהה לשאלתך. למרות הזהירות כנראה שעבורך ההורדה מהירה מדי, רבע כדור או פחות יפתרו את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האים אני אני סובלת מרעשים כלומר אים מישהו אוכל לידי תפוח אוכל מכל סוג שהוא והרעש מעצבן אותי בצורה בלתי סבירה או שאני שומעת רעש מוזיקה מעצבנת האים יש לזה הסבר מבחינה פסיכאטרית לד תפרט לי בבקשה בהרחבה

אורנה ערב טוב, נראה לי שהתשובה לשאלתך מעט מורכבת. עד אשר תינתן תשובה מקצועית, לדעתי קיימות מספר אפשרויות. זה מה שעולה לי בראש כרגע: כאשר את עמוסה ברגשות, ונדרשות אנרגיות רבות לריכוז עצמי, המערכת אומרת "די, אני כבר לא יכולה לקלוט עוד דברים מבחוץ, יש מספיק מבפנים", ואז כל רעש או הפרעה מציפים אותך ומתפתחת בך תחושת כעס או חוסר סבלנות או מעין איבוד שליטה. פשוט אינך יכולה לקלוט אותם עוד. העומס רב מידי. ייתכן גם כי דברים מסויימים מעצבנים אותך יותר ודברים אחרים פחות. לשם כך צריך להכיר אותך כדי להבין מדוע דווקא רעש מסוג מסויים מפריע (נגיד, יכול להיות שאת מקנאה במי שאוכל את התפוח ונהנה, או במי ששומע מוסיקה ונהנה מזה והקנאה מובילה לכעס). התשובה לכך עשוייה להיות מורכבת. יכול גם להיות שהכעס קשור לגורם שמפיק אותו. את יכולה לשאול את עצמך האם את כועסת על כל מי שאוכל תפוח לידך או משמיע מוזיקה, או רק על אנשים מסויימים? האם יש אנשים שאת "סולחת" להם כשהם מרעישים לידך? האם הרעש תמיד קשור לאנשים שמפיקים אותו? האם רעשים טבעיים גם מפריעים? מה שכתבתי פה הוא רק תאורטי והוא ניחוש ובוודאי שאינו חייב להיות נכון לגבייך, כי אינך מוכרת לי. הסיבות יכולות להיות מגוונות. בכל מקרה ובדרך כלל, כאשר את סוערת מבפנים (גם אם אינך יודעת זאת) הרגישות שלך להפרעות מבחוץ גדלה. אם הנושא ממש מעניין אותך או מציק לך באופן שמקלקל את איכות חייך מאד, אולי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי ולבדוק קצת יותר לעומק מה קורה איתך באופן אישי, אפשרי גם לנסות להירגע בכל מיני שיטות.

רעש- רעש הגבוהה מן המידות המותרות, משמש גורם מפריע לאדם, מביא נזק לבריאותו, מפחית את מידת הריכוז ומגביר את מידת עצבנותו. כמובן שהכל תלוי בגורמי הרעש. וכו'... מיכל מ

הפורום של דר טוביה זקהם לא פעיל. תודה

תנסי, בפורום רפואת ילדים. מיכל מ

אני בת 60 נשואה ואם, לא בריאה פיסית, אך מתפקדת ועובדת. יחסים זוגיים עקרים, בעיות עם ילדים בוגרים. טיפוס רציונלי אך דאגני אך עם יכולת להנות גם מדברים פשוטים ובנליים לכאורה.לאחרונה סובלת ממצב רוח ירוד מאד, מתח חוסר סבלנות וחוסר אנרגיה בחלק השני של היום, שאינם קשורים בהכרח לעייפות פיסית. האם יש אפשרות לטפל בכך ולשנות זאת? בתודה מראש, אפרת

לאפרת הרגשת דיכאון בערב אופייני לדיכאון על רקע נפשי לא חמור, הנקרא גם דיסטימיה. בהחלט אפשר לטפל בדיסטימיה בשיחות ובתרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני זקוקה בדחיפות למידע על התרופה LENITIN אם למישהו יש ניסיון איתה, אשמח לשמוע, אני אמורה להתחיל לקחת אותה וחשוב לי לשמוע עליה כמה שיותר לפני שאני מתחילה את הטיפול. הפסיכיאטר שרשם לי אותה התעקש שאין לה תופעות לוואי כלל אבל אני קצת סקפטית. תודה, מראש.

נתנה תשובה לברכה על לניטין אתמול חפשי בדף קודם .

התרופה הזו לא מוכרת (לי) האם זה האם LENITIN זה השם הגנרי, שלה? או השם המסחרי שלה? מיכל מ

אני משתמשת בכדור כבר יותר משנה ואין לך סיבה לדאגה הוא אפילו הכי פחות ממכר מכל שאר כדורי ההרגעה בהצלחה

אני נודניקית עם הקלונקס..כי אנשים פה מתעקשים להזכיר לי את תופעות הלוואי ללא הרף. אז אני אסיים אחת ולתמיד עם הנושא של הקלונקס,ואשאל דבר ראשון אם חולשה מהקלונקס זה בסדר? ואם יתכן תופעה של הזעה וחום מוגבר?{או שזו תופעה של חרדה?} זהו.אין ולא יהיו יותר שאלות על הקלונקס. תודה...

את משקרת- לא הזכירו לך שום דבר אלא קיבלת תשובות למה ששאלת. אם לא היית שואלת גם לא היו עונים לך. זה שהתשובות לא מוצאות חן בעיניך זה בעיה שלך. במקום להגיד תודה ושלום כמו אחרים את באה בטענות ובדרישות. אל תשכחי שאנשים כאן עוזרים לך בהתנדבות וגם ד"ר הידש שהוא מומחה לא מקבל שכר בשביל לענות לך עשר פעמים על אותן שאלות +/-.

דור אני ממש לא מבינה מה התוקפנות הזאת. אם טעית בהבנה של מה שכתבתי לך, אז אני אחזור שנית. לא אמרתי חס וחלילה שאתה עושה משהו לא טוב-להיפך,אתה עונה ונותן מידע לי ולאחרים וזה יפה מאוד מצידך. רציתי רק להאיר את תשומת ליבך למשהו שלדעתי נכון,אתה לא חייב להסכים איתי,אבל זכותי להגיד את דעתי לא? ואם כבר אתה נכנס לזה,נכון שאלתי,אבל את הרופא,ולא זכור לי שפה יותר למטה שאלתי לגביי תופעות לוואי,ובכל זאת החלטת לפרט לי. זה בסדר,ואף אחד לא כועס עליך,אבל זכותי לשאול את הרופא מה שאני שואלת,ולא דרשתי מאף אחד ובטח שלא מהרופא שיענה לי,אני מודה מאוד על כל התשובות. אז אל תוציא את הכעס שלך עליי בבקשה.{ואני חושבת שהויכוח הזה ממש מיותר לשנינו} שיהיה לך אחלה יום.

האם תרופות נוגדות דכאון מקלות על הדכאון ? האם לאדם יהיה מצב רוח טוב או שהן רק מקלות על דכאון ?

מטרת התרופות האנטי דכאונית היא אכן להקל על הדיכאון לשם כך הם נועדו וברגע שהדיכאון משפתר כך גם מצב הרוח. מה שאני מנסה לומר זה שהאחד קשור בשני. כשאדם סובל ולא טוב לו מצב הרוח לרוב ירוד וכך גם ההפך כך שברגע שיהיה שיפור בדיכאון סביר להניח שבד בבד יהיה גם שיפור במצב רוח אריאל

היי דר' הידש, תודה על תשובתך.... רציתי לשאול משהו. יכול להיות איזשהו קשר בין כך שלפני שלקחתי את הסמים{בגיל18} עשיתי ניתוח השתלת סיליקון,כמובן עם הרדמה כללית,וזמן לא רב לאחר מכן קרה לי מה שקרה עם הסמים. החומר של ההרדמה נשאר בגוף לאחר ניתוח כזה? ויכול להיות איזו אינטראקצייה לא טובה בינו ובין סם? {זה סתם דבר שתהיתי בו}. ומשהו נוסף,האם אין לי מה לדאוג מדיכאון מכמות כזו של קלונקס{0.25ליום},{זה נחשב ממש מעט נכון?} כי כמובן שאני מדוכדכת קצת,השאלה היא אם הקלונקס עצמו לא ייחמיר לי את זה.{אני יודעת שענית לי כבר בקשר לקלונקס,אני פשוט תוהה אם הדיכדוך הוא עקב מצבי וזה שאני בחרדות,או שמדובר בדיכאון} תודה על הסבלנות... "נטלי"

לנטלי התשובה לשתי שאלותיך היא ....... לא . אין קשר בין ההרדמה למצבך הנפשי, הסמים, או כל דבר אחר. הקלונקס לא יגרום ולא יעמיק ולא ישפיע על דיכאון. בברכה הידש

תודה דר'.. שיהיה לך יום טוב...

אדם אשר נמצא במצב של דיכאון חמור ועמוק ובגלל בעייה בקיבה(ניסה להתאבד ושתה חומצה,ז"א כרגע הקיבה שלו לא מתפקדת ובמקומה ואת תפקידה ממלאה כרגע המעיים )הוא אינו מקבל כדורים נגד דיכאון ועדיין חושב על מחשבות אובדניות,האם קיים בארץ/בעולם תרופה נגד דיכאון בצורה של נוזל???????? אנא תענה כמה שיותר דחוף משפחה שלמה חסרת אונים ... תודה מראש

עד כמה שידוע לי קיים תרופות נגד דיכאון בצורת נוזל - דר' הידש בוודאי יתן תשובה יותר ספציפית אך לבנתיים אנסה לחפש אינפורמציה באינטרנט.

ניתן לקבל תרופות דרך הוריד, אולם במסגרת אישפוז

שיש בעיה אחרת לחלוטין. הבעיה היא הדיכאון החמור והמשך קיומן של מחשבות אובדניות. מה גם שהוא נמצא לאחר נסיון אובדני. העובדה שאינו בטיפול מדאיגה מאוד, ואיני חושבת שהבעיה האמיתית מצב הצבירה של התרופה,אלא העובדה שאינו נמצא במעקב רפואי. אני מניחה שאילו היה במעקב שכזה רופא היה דואג לטיפולו בכל דרך שנראית לנכון ובלבד שלא יישאר ללא טיפול וחייו יהיו בסכנה. מהבחינה המעשית כמובן שניתן לתת לך שמות של תרופות שנמצאות בצורת נוזל אך איני חושבת שהמשפחה צריכה להיות המחליטה בנוגע לאופן הטיפול, אלא רק לדאוג להביאו לכזה במהרה. דנה.

בחו"ל אפשר להשיג פרוזק בסירופ אבל לא בארץ. אני חושב שאפשר ליבא באמצעות טופס 29 ג'.

ללי גם לפי זכרוני הרחוק קיים פרוזק בסירופ, ניסיתי כעת להשיג את הסוכנת של החברה אבל עדיין אין לי תשובה בטוחה. עם זאת יש לי רעיוון טוב יותר. האפקסור XR קיימת בצורה של קפסולות. בהחלט ניתן לפתוח את הקפסולה ולהוסיף אותה למעדן או אשל, בצורה כזו אפשר לבלוע את התרופה (לא ללעוס את החומר רק לבלוע) ואני חושב שזה פתרון טוב אם אי אפשר לאכול מוצקים. האפקסור היא תרופה טובה נגד דיכאון. בנוסף לתרופות הייתי מציע גם שיחות במצב הזה. אם יש בעיה בהחלט תוכלו לשאול שוב, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מחפש ספר DSM IV. למישהו יש מושג איפה אפשר לשאול או לרכוש את הספר בארץ ?

בכל חנויות הספרים הקשורות לאוניברסיטאות בערים הגדולות. אני מאמין שגם בחנות הייליגר בתל-אביב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם שימוש ממושך בתרופות נוגדות דכאון מזיק למוח ?

אי- טיפול בדיכאון מביא להחרפת הדיכאון ולנזק באזורים מסויימים במוח (למשל , בקליפה הקידמית של המוח).

לחגית לא נמצא שתרופות נוגדות דיכאון גורמות לנזקים או להפרעה במוח או באברים אחרים בגוף, גם בשימוש ממושך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום רב רציתי בבקשה לדעת האים זופיקלון זה סטילונקס חיפשתי באינדקס ולא מצתי באלון לצרכן רשום ששימוש ארוך עלול לגרום לתלות

זופיקלון= אימובאן= נוקטורנו זולפידם=סטילנוקס. 2 התרופות הן מאותה קבוצה (AMBIENS) ומשרות שינה, בטוחות לשימוש ארוך- טווח.

לתומר תודה לכריש, כרגיל תשובותו מדוייקת. נכון שזה מה שכתוב בעלון, עם זאת לדעתי הכוונה היא להתמכרות פסיכולוגית או להתרגלות, ולא להתמכרות פיזית כמו שסמים או התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים עושים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראיתי כתבה בעיתון הארץ שמראה תרופה בשם "מודפיניל", שמשפיעה על העייפות וחוסר הכוח, מישהו מכיר? שווה משהו? נראה טוב. אם כן, האם אפשר לקבל אותה גם בארץ? זה הלינק לכתבה: http://modafinil.notlong.com

לליאור לדעתי עדיין לא מביאים את התרופה לארץ. מדובר על תרופה אשר בעיקרון דומה לריטלין. פרט לכך עדיין איני מכיר אותה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום .אני מקבל 300מ"ג טרזידול ליום במשך כשנתיים רצוף .האם יש חשיבות לזמן או שצריך לעשות הפוגה .כמו כן חשוב לציין שאני חולה בקרון ומקבל אימורן סלזופרין ועוד תרופות לקרון .תודה

למשה אין צורך לעשות הפסקה כיוון שהתרופה אינה ממכרת ואינה גורמת נזק לטווח ארוך. להיפך, אסור לעשות הפסקה כיוון שבחידוש התרופה עלולה שלא להשפיע. עם זאת כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל האם אחרי שנתיים יש צורך בתרופה או במינון הגבוה שאתה נוטל? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על העידוד! אני לא מזלזלת באינפורמצייה שאתה נותן, אני רואה שאתה מבין הרבה בתרופות... אך אתה יודע, לעיתים כשאין משהו מעודד לומר...עדיף לא לומר דבר. בכל מקרה אני לוקחת רק 0.25 מ"ג ליום,אומנם באופן ממושך אך זו ייחסית כמות קטנה, כך שאני לא חושבת שזה רלוונטי המיידע שהית חייב לספק לי. וסתם מחשבה שלי,אמרת שהקלונקס מדכא את מערכת העצבים, מה שנכון ולכן הוא גם מדכא מעט את החרדות והפאניקה, אך לפי דעתי אדם {כמוני} שמראש לא היתה לו נטייה לדיכאון{להפך-אני חושבת שבזכות אופטימיות יצאתי מהרבה דברים} אז אין סיבה שבכמות כזו קטנה של קלונקס אכנס לדיכאון. ואם אפשר לתת לך עיצה קטנטונת...לפני שאתה נותן מיידע{שהוא כמובן נכון ומדוייק} תשתדל לראות למי אתה נותן אותו. אם הית קורא את מכתבי הית מבין שאני בחרדה,וכנראה בזמן שכתבתי את המכתב היתי בחרדה שאכנס לדיכאון מהקלונקס...כפי שמספרים עליו,והרופא עודד אותי, אז אני לא חושבת שהיה נחוץ להזכיר לי את האפשרות לדיכאון. אבל זו רק דעתי, תעשה את השיקולים שלך, והשיקול החשוב ביותר לדעתי כשכותבים למישהו הוא להבין אותו-ולנסות לעשות לו טוב. שתיקה יפה לחכמים...

חמודה אני לא סיפקתי לך שום מידע חדש- כל השאלות שלך על הקלונקס הגיעו אחרי שקראת עליו באינטרנט ולמעשה אין כאן שום דבר חדש ולא ברור מדוע את מחפשת מישהו להאשים אותו בחרדות שלך מהקלונקס. עובדה היא שאנשים שמכורים לבנזודיאזפינים הם בד"כ גם מדוכאים ולכן הם מבקשים עזרה בגמילה. מי שטוב לו עם שימוש ממושך בקלונקס לא צריך לשאול כל הזמן איך נגמלים. למעשה זה חלק מההתמכרות- אדם שתלוי בקלונקס ממשיך לצרוך את התרופה גם כשהוא מבין שהתרופה לא טובה בשבילו והנזק גדול מהתועלת. במקרה שלך, לדבריך, התועלת שלך מהקלונקס היא גדולה ולכן ברור שנכון להיום כל הדיבורים על התמכרות ודיכאון לא רלבנטיים לגביך בכלל ולכן כל הדיון התיאורטי על הקלונקס איננו יכול להתייחס למקרה הספציפי שלך.

אני ממש לא מחפשת את מי להאשים,ואני חס וחלילה לא מטילה עליך את החרדה שלי,אמרתי רק שגם דיווח על תרופות או מיידע מסויים יכול להעשות קצת יותר בעדינות,בהתאם למצב של מי ששאל,ולא התכוונתי רק אלי. כמו שעשית עכשיו למשל..... בכל מקרה אני יודעת שכוונותיך טובות,רק רציתי להביע את דעתי.

לד"ר הידש אני חוזרת אליך שוב זו גלית עם מרוניל וקלונקס 1.5 ביום רציתי לשאול אותך אם אחרי שנה וחודשיים האפקט של הקלונקס כבר לא מועיל כי אם כן אני יבקש לעבור לתרופה אחרת מה דעתך? אני פשוט שלושה ימים אחרי שכל היום אני מטפלת ב3ילדים ורוצה לנוח בצהרים אני לא מוצאת את מנוחתי אני לא מרגישה מוטרדת אך לא עייפה כמו שתמיד הייתי. מה אתה ממליץ אולי כדאי לרדת בקלונקס לעלות בקלונקס תן לי עיצה כי אני מרגישה חסרת אונים ואם אני יורדת בקלונקס לרדת חצי כדור בוקר חצי צהרים וחצי ערב. אני שואלת ומתייעצת איתך מה דעתך אבקש ממך שתתן לי עצה מקצועית

היי גלית,אני לא יודעת אם התשובה שלי תואיל לך, אבל לפי דעתי פשוט בזמן המחזור ההורמונים טיפה משתוללים.... על כל אחת זה משפיע אחרת, ואני יכולה לומר לך שבתור מישהי שלוקחת קלונקס,אז לפני המחזור{וגם בזמן} אני הרבה פחות מרגישה את ההשפעה שלו,ואני יותר חרדה ועצבנית.אז אולי עליך זה משפיע בערנות כרגע,זה יכול להיות מהמחזור. אבל אני לא חושבת שצריך לעלות בכמות של הקלונקס,תנסי לחכות כמה ימים ותראי שהוא עדיין משפיע,כי לפי הניסיון שלי עם קלונקס,למרות הטענה שהוא ממכר,אני לא הרגשתי צורך לעלות בכמות,ואני חושבת שאם הוא הואיל לך עד עכשיו חבל להחליף תרופה. זו רק עיצתי... תרגישי טוב.

לגלית קראתי את שלוש השאלות שלך. צריך להזהר ולא להפוך את הדיונים בפורום לטיפול. הרופא שמטפל בך מכיר אותך טוב יותר ממני ואני יכול לתת רק תשובות עקרוניות ובדרך כלל לא אינדיווידואליות. כעת את מבולבלת מעט, לכן אולי כדאי לחכות ולראות לאן הדברים פונים? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב הייתי מטופל במשך 4 שנים בפריזמה [on AND off{ לפני שנה חשתי ברע גם פיזית וגפ נפשית -היו לי בעיות בכל מערכת העיכול ולכן גם כשחזרתי לקחת פריזמה המשכתי לחוש לא טוב-כעת לאחר שאיזנתי את מערכת העיכול ע"י מוצרים הומאופטיים ואני נוטל שנה כבר רמרון-שאלתי היא-אם יש הבדל בין רמרון לפריזמה ומהו? כרגע חזרו לי גם תופעות הocd וגם דאונים מידי פעם -הרמרון עוזר אך לא כמו הפריזמה -האם כדאי לחזור ולנסות את הפריזמה? תודה רבה

שלום, הפריזמה והרמרון פועלות בשני מנגנונים שונים לכן יש הבדל ביניהם. לדעתי לא נמצא שהרמרון יעיל כנגד OCD ולכן כדאי להחליף את התרופה. כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך האם לחזור לפריזמה או תרופה אחרת מאותה המשפחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מדוע משרד הבריאות אינו מאפשר לקנות באופן ישיר סובוטקס? ומה הסיכונים שיש לכדור במידה ויש?

לניצן איני מכיר את הכדור שציינת. בדרך כלל משרד הבריאות אינו אוסר על יבוא לארץ של תרופה מוכרת בחו"ל. הסיבה בדרך כלל היא שאף יבואן לא ביקש להביא את הכדור ולא ביקש אשור שמוש בארץ. משרד הבריאות עונה רק לבקשות המופנות אליו ואינו יוזם אישורים של תרופות הקיימות בחו"ל. כך שאם תרופה אינה מאושרת לשמוש בארץ, בדרך כלל הסיבה היא שאף אחד לא ביקש את האשור.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הכדור ניתן במרפאות של משרד הבריאות שעוסקות בטיפול באנשים שמכורים לאופייטים. כמו שמתאדון ניתן רק שם כך גם הסובוטקס. ייתכן שבעתיד גם רופאי משפחה יהיו רשאים לרשום מתאדון וסובוטקס אבל בינתיים זה לא המצב. הנושא של התמכרויות, פסיכיאטריה וגריאטריה בכלל לא נמצא בסל הבריאות ובקופות החולים לא מטפלים בהתמכרויות. עניין נוסף הוא הטיפול הפסיכו-סוציאלי שחשוב הרבה יותר מתחליף הסם (מתאדון או סובוטקס) וזה יכול להינתן רק במרפאות הנ"ל. אם יעבירו את הפסיכיאטריה לקופות החולים אז רופאי משפחה יוכלו לרשום את התרופות הנ"ל. קופות החולים יעדיפו לספק את התרופות (תחליפי הסם) ללא טיפול פסיכו-סוציאלי שנחשב מאד יקר וגוזל הרבה משאבים.

אני מטופל מזה כשלוש שנים בתרופות נגד דיכאון. לפני כחצי שנה הופיעה התופעה הבאה: אני מרגיש ליחה בגרוני וכן באזור הפנימי של האף. האם יש קשר למצב הנפשי ? האם קשור לתרופות ? תודה

לרונן לא ציינת אילו תרופות אתה נוטל. בכל אופן אין קשר לליחה לדיכאון, וגם לתרופות אין תופעות לוואי אשר מופיעות בשלבים מאוחרים אחרי נטילה של שנתיים וחצי. כדאילבצע בירור גופני של הליחה אצל רופא המשפחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אנוכי נוטל סרוקטס כבר ארבעה חודשים, שני כדורים ביום(רק מלפני שבועיים) לאחרונה התחלתי לחלק את לקיחת הסרוקסט כאשר בערב אני נוטל כדור אחד ו12 שעות אחר כך בצהריים אני לוקח כדור שני. כך שאני שומר על מינון שני הכדורים. האם יש ייעול בהשפעת הסרוקסט או נזק ? בברכה, אייל ר.

לאייל הסרוקסט פעיל בגוף מעל 24 שעות, לכן שמהבחינה הרפואית אין חשיבות לזמני הנטילה, אפשר את שני הכדורים ביחד ואפשר לחלק במשך היום לפי הנוחיות וסדר היום שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, קודם כל אני שמח שמצאתי את הפורום הזה , שא ברכה.. שאלתי נוגעת לאחי ,הבחור בן 25 וסובל מבעיות של דכאון וחרדה (מעין היפוכנדריה שכזו, הוא יכול למשל לחשוב ששיעול או התעטשות גרמו לו נזק בריאות.. , הפחדים הטבעיים אצל אנשים ממחלות וכדומה הופכים אצלו למשהו לא רציונאלי ומאיים, יחד עם זאת הוא סובל מדכאון וממצב רוח ירוד במיוחד, הוא אינו עובד כרגע ונמצא רוב שעות היום בבית. לאחרונה (כחודשיים) הוא החל טיפול תרופתי אצל פסיכאטר אך כעבור חודש שבמהלכו ניסה לפחות 4 סוגים של כדורים , החליט שהפסיאטר הנ"ל אינו מבין אותו והחליף רופא , הרופאה החדשה הייתה לו נעימה יותר, אך גם עם הכדורים שהיא נתנה לו הוא אינו מסתדר... הוא טוען שהוא יודע מה טוב בשבילו ושהכדורים לא עושים לו טוב, הוא מודע לכך שהוא צריך טיפול אך לאחר מספר ימים של נטילת תרופה מסוימת , הוא מחליט שהיא לא טובה לו ומפסיק ליטול אותה, מתקשר לרופא ומבקש שיחליף לו אותה.. שאלתי היא , האם המצב נורמאלי? האם מחליפים כ"כ הרבה כדורים עד למציאת הנכונים? והאם לשלב את דרך הטיפול עם פסיכותרפיה? ועוד בקשה היא להמלצה על סוג כדורים ספציפי שאולי יוכל לעזור לו (הטובים ביותר שיש ) בתודה מקרב לב..

הבעיה עם דכאון וחרדה שזה סבל איום והרגשה נוראית וכמו שאנו רוצים שכל סבל שלנו יסתיים ומהר כך גם בדיכאון אך לצערנו אנו נוטים לשכוח שלתרופות האנטי דכאוניות לוקח בממוצע שבועיים עד שהם מתחילות להשפיע ובזמן הזה עם כל הסבל צריך להתאזר בסבלנות. ממה שהבנתי, אחיך לא נוהג לחכות את פרק הזמן המנמילי הזה ולכן יש סיכוי שלכן הוא לא חש בשיפור. אולי כדאי לבקש מהרופא המטפל שיבהיר לו את הנקודה הזו לנסות בזמן הזה לעודד אותו ולתמוך בו עד כמה שניתן. לגבי שליוב פסיכותרפיה, אם אתה שואל אותי אני מאמינה גדולה בשילוב תרופתי כשצריך עם שיחות. בשיחות אחייך יוכל לדבר על אותם פחדים ואולי להבין מהיכן הם נובעים ולקבל כלים להתמודד איתם בהצלחה אריאל

לאר צר לי אבל אחיך טועה, צריך לתת לתרופות זמן ארוך יותר כדי לראות את השפעתן החיובית. בימים הראשונים מרגישים רק את תופעות הלוואי (אם ישנן) ורק אחרי מספר שבועות מרגישים את ההשפעה החיובית ולכן לא נכון לפסול תרופה אחרי מספר ימים וזו טעות. נראה לי שיש צורך בשיחות הכנה לטיפול התרופתי ובנוסף אחיך זקוק לליווי. לדעתי כדאי שבן משפחה אחד יגיע עם האח לפסיכיאטרית, יבין טוב יותר את האבחנה ואת הטיפול ויעזור לאחיך להתקדם וליטול את הטיפול. כנראה שהוא אינו מסוגל לכך לבד בשלב הזה וזקוק לעזרה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הירש, אני סובלת מחרדה (בעיקר ממחלות ודאגנות יתר), לאחר שהחלו להופיע אצלי סימנים פיזיים של חוסר יציבות ובכי אני מקבלת טרזודיל 150 מג' ליום (מחולק) ו10מג' טרנקסל 5 . לאחר 3 חודשי טיפול עדיין אינני מרגישה הטבה משמעותית, עדיין יש פרצי בכי וגם לפעמים תחושה של אי יציבות. נאמר לי שהטרזודיל כמעט איננו בשימוש כיום וזוהי תרופה מהדור הישן-האומנם? כמו כן רציתי לדעת האם השילוב של טרנקסל וטרזודיל הוא יעיל. אודה לך על מענה לשאלותי.

למירב שאלתך אינה תיאורטית אלא האם הטיפול שציינת יעיל אצל מירב, וכנראה שהתשובה היא שלילית. אחרי שלושה חודשים של טיפול שאינו עוזר כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל בבקשה להחליף טיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מזה חודשים רבים הנני מתלוננת על כאבים עזים בברכי. בברור שערכתי נמצא כי קיים תהליך AVN. הנני מטופלת מזה מספר שנים באפקסור 75 * 3 ליום. האם יש קשר בין נטילת התרופה לבין הבעיה שצינתי לעיל? לתשובתך המהירה אודה.

באמת תודה לך. פשוט כל העיניין הזה עם הצו החזיר אותי למצב קצת יותר מפחיד. אני עכשיו יודעת שאהיה חייבת לבוא ולמרות שזה גם רצוני,זה נורא מפחיד כשזה בצורה כזו. ועוד יותר מפחיד שבעלי לא היה יכול מספיק להבין אותי בשביל להיות קצת סבלני,ולתת לי קצת להתאושש ולהיות מסוגלת להתמודד. זה כאילו כל מה שהבנתי וראיתי התמוסס. וקשה לי להבין. רציתי לשאול אותך האם זה נורמלי,במצב חרדתי\טראומתי{או מה שזה לא יהיה}שאני בו בחודשים האחרונים,שגם יש לי חלומות מוזרים, למשל היום חלמתי על הבחור שאנס אותי, ועוד כל מיני אנשים מהעבר,רק שבחלום היתיי ידידה שלו ודיברנו וצחקנו כאילו הכל בסדר, וברקע כמובן תחושת אימים.מוזריות בעיקר. אני מרגישה כשאני יושנת כאילו אין לי מנוחה רק נרדמת...ומתחילים בלאגנים. כאילו אין שקט לרגע אחד. היתי רוצה לא לחלום פשוט, שיהיה לי שקט לפחות בשינה. ואז כשאני מתעוררת,ממש כמו לקום לאבל,לסיוט,לידיעה שהנה,תיכף שוב הראש שלי מתחיל עם פחד מהזיות,שוב לא יכולה להסתכל סביבי "בנחת",ומן פחד שאני קמה למשהו לא בסדר. חרדה ממשהו מסויים,למשל אם אדם חרד שהוא לא בסדר,שקורה לו משהו לא בסדר,שמאז הסמים הכל כמו בסמים,חרדה מהזיות,מכל המציאות, יכולה לגרום ממש להרגיש דברים? החרדה עצמה? זאת אומרת אם אני באיזשהו מקום חרדה מכל זה,ומכל מה שקורה בתוכי מאז הסמים,אז החרדה יוצרת תחושות שאני מנותקת,האם החרדה גורמת להרגיש שהדברים קורים לך? כנראה שכן,כמו שמחרדה יכולות להיות דפיקות לב,סחרחורות,וכל זה,אז כנראה שאם אני בחרדה ממה שקורה בתוכי,מעצמי-כי מאז ההתקף נבהלתי פחד מוות ממה שנוצר בתוכי, מזה שדברים כאלו מוזרים ומעוותים הרגשתי בזמן ההתקף מהסמים,כל מה שעברתי בזמן ההתקף עצמו,זה דברים שקורים בתוך הראש-בפתאומיות,כשלקחתי את הסם,פתאום בבום אחד נכנסתי למשהו זוועתי,כל מי שאני בפנים פתאום התעוותה,כל המציאות,זה הדבר הכי נורא שקיים על פני האדמה. סיפרתי לך בערך מה הרגשתי בהתקף,איך בשנייה נכנסתי למשהו לגמריי פסיכופטי,איך נלקח ממני בשנייה כל מי שהייתי לפני זה,פשוט פתאום הכל היה זוועתי,אני חושבת שאפילו כמעט מתתי. נפלתי על הרצפה,נחנקתי,הקאתי,הלב שלי כמעט התפוצץ. פתאום בשנייה ראיתי הכל מעוות,שמעתי הכל מעוות,שמעתי קול שאומר לי שאשתגע לנצח,והזמן...אלוהים איך שכל תחושת הזמן התעוותה.רגע מהר מדיי,רגע נצח. והאדם שנתן לי את הסם כאילו נהנה מזה,כאילו שיחק עם הראש שלי. הוא אמר לי בזמן שישבתי בהזיות:"נכון שאת מרגישה שעברו שעות?" "תסתכלי על השעון" ופתאום אני רואה שעברה דקה. זה היה מזעזע,ואני לא יודעת מה הוא נתן לי אפילו. כנראה שזה היה יותר מגראס. אני לא יודעת איך נשארתי "שפוייה" בכלל. בזמן שזה קרה לי-באותן שעות רק ניסיתי לחשוב בהיגיון,להגיד לעצמי שאני בסדר ושזה תיכף עובר. לשמור על עצמי בפנים-על שמץ של שפיות.עברו שעות,וההשפעה היתה אמורה לעבור,ועדיין לא עברה. עד שלבסוף נרדמתי,הכרחתי את עצמי לישון מייד,אמרתי לעצמי שאקום הכל יעבור. וקמתי לסיוט. לא יצאתי מזה. אני מפחדת שבעצם השתגעתי מאז,או כמעט השתגעתי, ורק איכשהו בנס,הייתי כ"כ חזקה להקשיב למילים של בעלי שעזר לי,להצליח לקלוט משהו בתוך כל זה,ולשמור על עצמי שפוייה. אני מפחדת שזה כל מה שזה היה,ובעצם הכל קיים בי{ותמיד זה היה בי מאז הסמים,רק שהצלחתי להבין שזו רק טראומה,ולראות את בעלי,ולחיות עם זה,ולהבין שזה לא קורה לי עכשיו אלא תחושות ממה שקרה לי,ובכך ראיתי מעט הגיון}. בגלל זה אני כ"כ מפחדת עכשיו,שאם בעלי בעצם בכלל לא הבין מה קורה לי,ולא באמת ראה{כי אם הוא היה יודע-אז גם עכשיו הוא היה יודע,ולא היה מסוגל לעשות לי דברים מפחידים ומבין מה עובר עליי}אז זה אומר שאיכשהו "הצלתי" את עצמי משיגעון מוחלט ומלהשאר בחוסר הגיון הזה לנצח,סתם על סמך איזו פנטזייה-ששום דבר לא היה נכון,ושבנס איכשהו ניצלתי משיגעון מוחלט,ועכשיו כשאני לבד מבחינת הסברים והבנה,אני כמעט שוקעת בהכל ולא יכולה להאמין, ולהמשיך להשאר בהיגיון שייצרתי לי,בהבנה שממול כל הדברים הללו שאני חשה בתוכי. ופחד שלא ישאר דבר מלבד זה. שאני לאט לאט אטבע לחלוטין,ויאבד את המעט ראייה של המציאות שהצלחתי להבין בזכות כך שנוצרה לי הבנה שזה לא קורה לי עכשיו,ויאבד לגמריי את כל המעט שמצאתי בתוכי בקושי רב,מתוך כל המצב המוזר וההזייתי הזה,ששאבתי כוחות והבנה להסתכל על עצמי ולהבין מה קורה לי. בגלל כל המצב עם בעלי,אני לא "בחרדות" קטנות{למרות שגם הן קיימות} אלא אני מרגישה שאני תלוייה על חוט השערה. ואני נלחמת להמשיך לראות ולחוש דברים "נורמליים",להבין מה קורה סביבי,ולנסות איכשהו לשמור על החוט מלהקרע.{במטאפוריות כמובן}. אני יודעת שהמצב שלי קשה,ושהאינסטינקט הראשון הוא לומר לי ללכת מייד לטיפול,אבל בבקשה בוא לא נחזור לזה שוב,אני יודעת את זה. עד לפני שלשה חודשים-ובמשך שנתיים,מצבי היה ממש טוב,וזה לאחר3שנים מאוד קשות. ולא הייתי רוצה להכנע בגלל שכרגע נורא מבולבל לי.בגלל שאני מרגישה התמוטטות עקב המצב עם בעלי-וההשפעה של חוסר ההבנה שלו-ועקב כך שלי למצב. בגלל זה חשוב לי לשאול אותך בתור רופא, האם אני יכולה להרגע בכך שאין דבר כזה "שכמעט" השתגעתי אחרי הסמים,"ואיכשהו" נוצרה לי הבנה,ראייה הגיונית,זאת אומרת האם מראש לא היה מדובר בשיגעון-כי אם כן לא הייתי יכולה להלחם בכך,כמו שחשתי,כמו שאני עדיין חשה,והמציאות וההבנה שלי,וזה שבמשך שנתיים השתחררתי מזה מאוד בזכות הבנה,ותיפקדתי והרגשתי וחייתי,והיו בי המון דברים ותחושות רגילות,זה מראה שזה קיים בי, ושזה לא עקב כך "שהצלחתי איכשהו להנצל משיגעון" ולהלחם בזה,אלא כי לא היה מדובר בשיגעון אלא בחרדות וטראומה ממה שקרה לי. שאני לא באמת "תלוייה על חוט השערה"? תודה מכל ליבי,על הקריאה וההיתיחסות,אני מקווה שהצלחתי להעביר את מה שעובר עליי. ושיהיה לך שבוע טוב ונעים.

הי נטלי. אני לא יודעת כמה משקל יש למה שאכתוב לך, אבל מבחינת החלומות- זה נראה לי טבעי לחלוטין שתחלמי על דברים שמטרידים אותך במהלך היום,בחלום עצמו את לא יכולה 'להשתגע' או לאבד את השפיות כך שאת יכולה להיות רגועה. מבחינת ה'שיגעון' בזמן הערות- יש משפט מספר שנקרא 'דור הפרוזק', אני לא זוכרת כמובן את המשפט אבל רוח הדברים היא שאדם אינו יכול לבחור אם להשתגע או לא. מי שהוא פסיכוטי, אינו יכול להיות בעל שיפוט מציאות כמו זה שאת מוכיחה כאן במכתבייך. בתכנית הבוקר בערוץ 10 התארחה אם של מישהי שנפטרה בעקבות נטילת כדור אקסטזי, והנתונים שנתכתבו שם היו מדהימים, כ- 10% מהנוטלים סבלו מחרדות/דיכאון/ התקפי פאניקה ונזקקו לטיפול פסיכיאטרי וכ 2% אושפזו במחלקות פסיכיאטריות. שוב, מדובר על אקסטזי. בכל מקרה, נראה שאין מנוס מלסיים את הסיפור עם בעלך ולהגיע לכל הדיונים שצריך. המשפט שהוא אמר לך והשימוש במילה 'פסיכית' הם לדעתי שוליים, כולנו משתמשים במשפט זה מפעם לפעם (מודה...), לדעתי רמת הרגישות שלך גבוהה, במיוחד ממשפטים כגון אלו,אבל פסיכית את לא. את בוודאי חרדה מאוד, בוודאי סובלת ממצוקה גדולה, אבל תרגעי כי כבר קיבלת תעודת שפיות.... תשמרי על עצמך, דנה.

תודה דנה. זה לא רק הקטע שהוא אמר לי "פסיכית",זה זה שפתאום הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה,כאילו אני אדם זר,כשפניתי אליו מס' פעמים מאז שנפרדנו{כשנכנסתי לפחדים אז טילפנתי אליו} אז הוא אומנם אמר לי דברים כמו "תרגעי" אבל הוא לא הבין כמה אני במצוקה,ובאיזשהו מקום הרגשתי שהוא אפילו מזלזל במצוקה שלי. כאילו זה "שטויות" קטנות,בזמן שאני מרגישה שזה סוף העולם. ואז אני מרגישה שאם מראש הוא לא הבין מה קורה לי ובכלל לא ראה{אולי סתם תמך בי כי פשוט הוא רצה אותי} אז כל מה שהוא אמר לי,כל ההסברים,וכל הדרכים שבעזרתן עזרתי לעצמי להבין ולהרגע-הכל כאילו לא תקף. אני רק מקווה שהתוקף שלי לא יפוג גם כן...

שלום. אני סובלת מהתעוררות בלתי נסבלת, אני נטולת אנרגיה ויותר מכך אני "מלאה" באנרגיות רגזניות, עצבנות מאפיינת את בקריי ואני בלתי נסבלת לכל הנמצא לידי, אני קצרת רוח וחסרת סבלנות (כעבור שעה לערך אני נרגעת) אך עד אז אני נטולת רסן ופוגעת באותם אשר אני אוהבת. המלצתך תעזור לי מאוד.

לנונה העזרה הטובה ביותר היא להגיע לפסיכיאטר לאבחון מלא, דבר שבלתי אפשרי לעשות ברשת ובטח לא על סמך מכתב קצר. כרגע איני יכול לכתוב דברים מפורטים יותר ללא אבחנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה לך על התשובה ועוד שאלה לי אליך קיבלתי מהגניקולוג שלי נרות לקיצור זמן הוסת קוראים להם-UTROGESTAN 100 MG האם הם יכולים להזיק לבעיה של החרדות ?

לרונית לנרות אין השפעה על חרדה או לטיפול תרופתי שאת נוטלת. הכל בסדר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מבקשת לדעת מידע על התרופה ליניטין בטיפול בחרדה {יעילות ותופעות לואי}

שם החומר הפעיל של התרופה הוא:Bromazepam השם לניטין הוא אותה תרופה ביצור ישראלי, מצרף אתר עם פרוט מלא על התרופה אבל באנגלית.. בגדול התרופה שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים שהם כדורים שפועלים בצורה מיידית ונועדו לעזרה ראשונה (הם ממכרים) , במידה ויש צורך לקחת כדורים לאורך זמן צריך לעבור למשפחה אחרת של כדורים. קישור: http://www.accessmednet.com/prescription-drug-information/bromazepam-anxiety.html#about

Potent tranquilizing agent used in the treatment of tension AND anxiety disorders; also mood improving properties reported. The 3-hydroxylated derivative is an active metabolite. Terminal plasma half-life after oral administration in healthy subjects 19 up to 28 hours; according to other data 12 to 20 hours. בנוסף: בארץ איננה נמצאת בשימוש רב. מיוצרת/מיובאת ע"י חברת טבע.

לברכה אני מסכים עם התשובות הקודמות ותוכלי למצוא אינפורמציה נוספת בכל אינדקס תרופות ברשת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב ד"ר. בני בן ה-19 לוקח תרופות שקיבל מהרופאה הפסיכיאטרית שלו עקב התפרצויות זעם בלתי נשלטות. התרופות שהוא מקבל הן: פאקסט 20 מ"ג, ריס פרדל 6 מ"ג שמחולקים למשך היום. ו- 10 מ"ג CIPRALEX . לפני נטילת התרופות,היה הילד רזה וכחוש.מרגע שהוא החל ליטול את התרופות הנ"ל,הוא שמן נורא וכמו כן הפך לישנוני (15 שעות ביום!!). ברצוני לשאול אותך,האם אלו תופעות כתוצאה מהתרופות? ואם כן,האם ישנן תרופות אחרות מקבילות שלא עושות תופעות לוואי כאלו. בני אמור (לאחר דחיות חוזרות ונשנות) להתגייס ואנחנו די חוששים ממצבו. אודה מאוד לתשובתך. בכבוד רב יגאל

ליגאל נראה לי שישנם פרטים רבים שאינך מודע להם וכדאי לברר עם הרופאה. רק להתפרצויות זעם לא נותנים תרופות רבות כל כך ובמינונים גבוהים. אכן שתי התופעות שתיארת קשורות לתופעות לוואי של התרופות. כל שינוי בתרופות דורש הכרות טובה יותר עם הבן והאבחנה של מצבו. אני חושש שלא דווחתם לצה"ל על מצבו, חשוב מאוד והכרחי לדווח ללשכת הגיוס על הבעיות והטיפול שהוא מקבל עוד לפני הגיוס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש