פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר!!!! רציתי לדעת על איזה תרופות היית ממליץ נגד חרדות. פניתי לפסיכיאטר שאמר כי רמרון לא מתאים לחרדות כלל. זוהי תרופה שחשבתי לנסות מכיוון שאינה פוגעת במין. אז איזה תרופה מומלצת? הוא נתן לי אפקסור והיום אני נוטלת אותה במינון 150 מ"ג. האם זוהי תרופה טובה? ניסיתי גם סרוקסט וציפרמיל והם לא עזרו לי.
האפקסור עוזרת לך? כי זה לא ברור כלל מהודעתך.
ללירון כל התרופות שציינת כולל הרמרון שייכות למשפחת נוגדי הדיכאון שיש להן גם השפעה על החרדה. יש הגיון לעבור לאפקסור, האפקסור פועלת במנגנון פעולה שונה מהתרופות הקודמות שנטלת והיא הוכחה כתרופה טובה נגד חרדות. לדעתי גם המירו עשויה להתאים אבל יש לה תופעות לוואי אחרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לדר הידש אני תמיד חי בתיסכול מסויים ללא שום םיפוק בחיי הבעייה התחילה לפני 14 שנה כשנתקפתי בהתקפי חרדה קשים שהפכו לדיכאון חרדתי הרופאים שטיפלו בי ותאמין לי שהוצאתי הון תועפות אמרו לי שאדקק לטיפול תרופתי כל חיי מדוע שום תרופה לא אפקטיבית לגביי?
לטל לצערי איני מכיר אותך מספיק טוב כדי לענות על שאלתך, עם זאת אני חושב שבתשובתי הקודמת ציינתי מספר אפשרויות טיפוליות נוספות אשר עשויות לעזור ולהתאים לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שאלתי אותך לפני שבוע על כך שאני סובל 3 שנים וניסיתי המון תרופות, בהן אנפרניל שעליה המלצת לי לפני כחודשיים. אני ניסיתי את התרופה אך היא הרדימה אותי בטירוף מה לעשות???
שלום, אפשר לנסות ולסבול את האנפרניל במשך כמה ימים מפני שתופעה זו חולפת עם הזמן, או ליטול את האנפרניל בערב כך שתישן טוב בלילה וביום תהיה ערני. איני זוכר את כל הטיפולים שקיבלת ולכן אין לי כעת הצעה אחרת. אולי אם תכוון אותי עם לינק מתאים לשאלתך הקודמת אוכל לעזור יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש-מתוך מאמר ב"תפוז " בפורום:"הפרעות ריכוז וקשב AD(H)D " הפרעות בריכוז וקשב Attention deficit / Hyperactivity Disorder ADHD מתוך המלצות הועדה המקצועית מטעם האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ההסתדרות הרפואית בישראל המועצה המדעית הנחיות קליניות : "...יש לציין את הקבוצה של ילדים המראים בעיקר הפרעת ריכוז וקשב, ללא פעלתנות יתר - ילדים אלה מתוארים כפסיבים, חסרי מרץ, חולמניים, ישנוניים ובעיקר היפואקטיביים. בנוסף, אין להם יכולת לשמור על קשב תקין במטלות לימודיות, במשחק וכו', לרוב גם תחלואה נלווית של חרדה, וכן קווים של מופנמות (Taylor 1995)," מה דעתך?האם מתאים?יערה.(יש לציין שאני זוכרת את עצמי כך מגיל 0 ,כלומר מאז שאני זוכרת את עצמי.הפרעת החרדה והדיכאון התפתחו אח"כ)
בנוסף ,באותו מאמר קראתי גם ש"במחקרים נמצאה בברור תגובה פחות טובה לתכשירים המעוררים כאשר קיימת גם הפרעת חרדה." ועכשיו אני ממש חוששת שריטאלין לא יעזור,ואפקסור אני כבר לוקחת ב"הצלחה" חלקית מאוד מאוד בלבד.
ליערה אני מכיר את הנושא של הפרעת קשב, אולם לא זכור לי על קשר של הפרעת קשב אצלך. אולי שכחתי. מה דר' קליין אמר? איך הייתה הפגישה אתו? הידש
שלום ד"ר,אני בן 21 בריא בד"כ אבל אני שם לב שתמיד אני קם נורא עייף עם עיניים שורפות שהעייפות נמשכת והעיניים תמיד נראות כאילו לא ישנתי ותמיד אומרים שאני נראה עייף, שמתי לב שאני ממש מפאק גם הרבה מאוד ביחס לאחרים לדוגמא: אתמול נסעתי עם אחותי באוטו נסיעה של 5-10 דקות אז פיאקתי 10 פעמים!!! ולילה לפני ישנתי 10 שעות. אז למה זה לא משנה כמה אני יושן אני עייף, יש לציין שהובחנתי כבעל דכאון קל וחרדה,אבל אני לא יודע אם זה קשור כי זה כבר מזמן. ספירת הדם יצאה תקינה גם כבד כליות וסוכר תקינים.מה דעתכם?
לאלי דיכאון א-טיפי, לא אופייני מתאפיין בשינה מרובה ועייפות במשך היום. אבל לאבחנה מלאה כדאי לגשת שוב לפסיכיאטר שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני בת 29 נשואה ואמא לילדה סובלת כבר מגיל 21 מהתקפי חרדות. בעבר סבלתי מהתקפים קשים במיוחד בתדירות גבוהה והייתי משתמשת בכדורי הרגעה למשך זמן ארוך הענין גרם לי לתופעה של פרולקטין גבוה בדם דבר שיצר אי נעימות . השאלה שלי אילו כדורים אוכל להשתמש בהתקפי חרדה שלא יגרמו לי לתופעות הנל ואיך ניתן לטפל בחרדות שיעלמו מחיי כל דבר הכי קטן מעורר בי חרדה שהיום אני כבר איכשהו מצליחה להתגבר עליה אבל ההרגשה של פחד מפני החרדה מלווה אותי לכל מקום מה עושים
לליאת אני יכול רק לנחש אלו כדורים נטלת. עם זאת התרופות המקובלות כיום נגד חרדות הן מקבוצת נוגדי הדיכאון או נוגדי החרדה. התרופות משתי הקבוצות אינן משפעות על הפרולקטין. לכן כדאי להגיע לאבחון ואחר כך לשקול עם הרופא את האפשרויות הטיפוליות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש שלום, לא אלאה אותך בסיפורי האישי, אלא אגש לשאלה עצמה: האם ייתכן כי גם פסיכולוג, ובמקרה הזה פסיכולוגית, איננה "סטרילית" ממאוויים כמוסים וכוחות נפש פנימיים כמו תחרותיות, קנאה וכו' כלפי המטופלים שלה, ובמקרה הזה אני? האם זה נכון להעדיף מטפל גבר כדי שלא תהיה מין תחרותיות סמויה הקשורה להצלחות בחיים ביני למטפלת שלי? בתודה רבה מראש.
לאלמונית כעקרון אין חשיבות למין המטפל, אבל את צודקת שלפעמים עשויה להיות לכך חשיבות, במיוחד בפסיכותרפיה ולא בפסיכואנליזה. גם למטפל יש לא מודע אבל חשוב שהוא ידע לא להכניסו לטיפול ואם כן אז לעשות זאת באופן מודע. פעמים רבות אצל מטופלים רבים אין לכך חשיבות. אולם כדי לדעת את התשובה אצלך חייבים לראות מה הבעיה (קונפליקט) עקרי ולחשוב כיצד זה עלול להשפיע על הטיפול. כלומר את חייבת אדם מקצועי שתוכלי ללבן אתו את השאלה ואין תשובה כללית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה על תש/ובתך דרך אגב הבן מקבל תרופות מיפסיאטר ולא מהמטפל סוציאלי והמטפל עבד בתחום הנל בבית חולים יש לו רקע של עבודה של שנים בתחום האים הפסיכאטרית המוסמכים יש להם שיטה אחרת של טיפול וכוון שאני קוראת כל הזמן ואני מבינה שפסיכולוגים רוצים יותר לפתוח את העבר
לאורנה אם מדובר על עובד סוציאלי, אז בהחלט שמדובר על טיפול, העקרונות הם כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
איך בוחרים לחולה תרופה נגד דיכאון .הרי יש כלכך הרבה תרופות!אז איך אפשר להתאים לחולה את התרופה המתאימה?
דרך אחת להחליט על סוג התרופה הוא על פי סוג הדיכאון וחומרתו. האם הוא מלווה בתופעות נוספות ,כמו חרדה למשל? אז צריך תרופה הפועלת גם נגד החרדה. האם יש שינויים קיצוניים במצב הרוח? וכו'. קורה הרבה פעמים שתרופה מסוימת לא יעילה אצל אדם מסוים ופועלת מצוין אצל אחר. מה שעושים משנים את התרופה עד שקולעים למטרה. התהליך הזה לעיתים מאוד לא נעים למטופל כי תרופות אלה לא פועלות מיד ולוקח כמה שבועות עד שרואים שיפור במצב.
לאדי אתה צודק שהמשותף בין התרופות רב מאוד וההבדלים אינם גדולים. עם זאת ישנם הבדלים מסויימים גם בהשפעה וגם בשכיחות של תופעות הלוואי ולכן מנסים להתאים את התרופה לאדם מסויים. בדומה למה שנכתב בתשובה הקודמת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ראשית עלי להודות שאינני יודע אם מדובר בבעיה פסיכיאטרית, אך מכיוון מדובר בבעיה שככל הנראה, לדעתי, קשורה לסוג של הפרעה נירוטרנסמיטורית ארצה לשאול לדעתם של המומחים גם בפורום זה. מאז שאני זוכר את עצמי אני מתקשה להרדם וכתוצאה מכך גם מתקשה לקום בבקרים. ככל שהתבגרתי התופעה החמירה. בזמן בית הספר תמיד "מצאתי" לעצמי עיסוקים שנמשכו אל תוך הלילה והתקשתי לקום בבקרים, בצבא בקושי תפקדתי מחוסר בשעות שינה (הייתי צריך לקום בשעה 6:30 בבוקר ולא נרדמתי עד ל-2 בלילה ואפילו יותר מזה), לאחר מכן כשהשתחררתי מצאתי לעצמי עבודות לילה אבל הרגשתי שזה עושה לי רע, כלומר, הרגשתי שנגיד בשעה 8 בבוקר אחרי שעבדתי לילה שלם אני ממש לא יכול להרדם,וכשהתעוררתי בשעות הצהריים פשוט הרגשתי עייף כי השינה לא היתה טובה. בעיה זאת נמשכה לתוך האוניברסיטה, בכוחות נפשיים עזים הצלחתי להרגיל את עצמי להרדם לא יאוחר משעה 2 בלילה וניסיתי לסדר את המערכת שעות שלא אתחיל לפני 10, אבל זה לא נמשך לאורך זמן וכשהייתי צריך להגיע לאוניברסיטה בשעה 8 פשוט לא הצלחתי להרדם בזמן, התעוררתי בכוח (כשהתעוררתי) והייתי עייף מאוד במשך כל היום. בשנה האחרונה הצלחתי לסדר את המערכת כך שלא התחיל לפני 12, רק שבעקבות זאת התחלתי ללכת לישון מאוחר הרבה יותר (סביבות 4-6 לפנות בוקר) ובמקביל בקושי הצלחתי להתעורר בזמן. עם הזמן הבנתי שמדובר בבעיה שפוגעת באיכות החיים שלי ומונעת ממני לתפקד בצורה איכותית ויעילה, פניתי לרופא המשפחה והוא רשם לי תרופה בשם brotizolam, חשוב לציין שלמיטב ידיעתי אין לי בעיות בזמן השינה. קראתי על תופעות הלואי של התרופה ועל הסכנה להתמכרות ולמען האמת - קצת נבהלתי. אני נוטל את התרופה במשך שבוע, כחצי כדור (12.5 מ"ג) ואינני מרגיש בתופעות לואי או פגיעה בעירנות במהלך היום למעט איזו תחושה מוזרה בשעות הבוקר (השעות שבהן אני רגיל לישון). מעבר לזה אולי כדאי לציין שאחרי נטילת התרופה לוקח לי בין חצי שעה לשעה להרדם. שאלתי היא - מה לדעתכם הגורם לבעייה? עודף מרץ? תחושה של "לא הספקתי לעשות מספיק היום ולכן אני רוצה להמשיך אל תוך הלילה"? האם ישנם תחליפים שאינם ממכרים או/ו מאבדים מיעילותם בסבירות כה גבוהה? האם כדאי לפנות לניאורולוג או פסיכיאטר להתאמת תרופה חליפית שתוכל לשמש לאורך זמן? האם אפשר לטפל בבעיה או שמדובר בבעיה כרונית שאאלץ לחיות איתה ולהתמודד איתה בעזרת כדורים? האם כדי אולי לנסות ולהשתמש ב"תחליף", כזה שמיועד למטרות אחרות אבל כתופעת לואי משרה שינה ואיננו ממכר? אולי כדאי להוסיף גם שאני טיפוס לא שקט, תמיד פעיל, תמיד אחוז תזזית, תמיד חייב לעשות משהו. בעבר לא ידעתי איך להשתלט על הדחפים האלו אך בשנים האחרונות אני יודע לשלוט באי השקט שלי ולא לתת לו להפריע. האם יש קשר?
האם ניסית לעבור בדיקה במעבדת שינה? כדאי שתפנה לקופת חולים ותבקש הפניה לבדיקה כזו. שם יוכלו לאבחן את סוג הבעיה ולהמליץ על טיפול.
אין לי בעיה להגיע לבדיקה במעבדת שינה הבעיה היא שאני לא ארדם שם אלא אם אקח כדור וזה עלול לפגוע בבדיקה
יש לך טעות בפורום- כיום רפואת שינה זה תחום שעומד בפני עצמו ואתה אמור לפנות קודם כל לרופא שינה שעובד במעבדת שינה. תוכל לקבל ייעוץ מרופא מומחה לנושא וכמובן בדיקה פיזיולוגית במעבדה. אפשר לפנות באופן פרטי או עם הפניה של רופא משפחה. יש בטכניון, בשיבא ובמקומות נוספים. שם יוכלו גם להמליץ לך על תרופה מתאימה.
שלום רב! רציתי לשאול האים התרופות פאקסט ומירו פוגעות בפוריות?
שלום ירון, לפי הידוע לי (ואיני איש מקצוע) התרופות שציינת יכולות אולי לשנות את החשק למין או לעכב אורגזמה וגם זה רק בחלק מהמקרים. הפוריות לא קשורה לזה.
לירון אכן התשובה הקודמת מדוייקת ואין פגיעה בפוריות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם כדורים נוגדי דכאון לוקחים כל החיים ? או שלא חובה ?
ליפית הטיפול המקובל להתקף ראשון של דיכאון הוא בסביבות שנה ובטח שלא לכל החיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, ילדתי בת 2.4 לפני כשנה היא התחילה לפחד כמעט מכל דבר,עלה שעף ברוח ,רעש של טררקטור ואנשים זרים הפחד בא לידי ביטוי בהצמדות למשיהו מוכר בסביבה ובבכי וצרכות היסטרים,אני מרגישה שזה רק הולך ומחמיר,אתמול היינו בים והתקרב אילה ילד קטן לא נראה שונה,היא התחילה לצרוך ולרוץ מתוך היסטריה. אני ממש מודאגת נא עזרתך. תודה לימור
שלום לימור, את יכולה לנסות לשאול את שאלתך גם בפורום פסיכיאטריה של הילד והמתבגר http://my.doctors.co.il/forums/list.php?f=1035
ללימור מומחיותי היא בתחום הפסיכיאטריה של המבוגר ולכן לצערי איני יכול לענות על שאלתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לד"ר שלום רב זו גלית שנוטלת מרוניל וקלונקס . ביומיים האחרונים אני נמצאת במחזור חודשי ונוטלת את הכדורים כרגיל אך יש שינוי בכך שאני נחה בשעת הצהרים אני לא נרדמת כמו [תמיד לא שזה מפריע לי אבל אולי בגלל שאני במחזור זה קורה או שהאפקט של הקלונקס יורד אחרי שנה וחודשיים ואולי מ1.5 צריך לעלות ל-2 מילגרם רציתי לדעת את דעתך
לגלית הכל בסדר, שזו תהיה דאגתך האחרונה. במשך החודש ישנן עליות וירידות ונקווה שיהיו יותר עליות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום רב -אני לוקח כבר שנה רמרון 1 ליום-לפני מספר ימים לא לקחתי יומיים וחזרתי שוב לקחת -אני יודע שעדיף לא לעשות כן-פשוט נגמרה לי החבילה-לעיניינינו-לפתע חזרו לי מספר תופעות לוואי של ההתחלה-עייפות וחוסר מיקוד האם זה הגיוני או שהסיבה לכך ודאי אחרת תודה
שלום, יתכן שהתופעוות הן בגלל הפסקה מהירה מדי ולא הדרגתית של הרמרון. בפעם הבאה אם חסרים לך כדורים ליומיים תנסה לחלק את הכדור לשניים והם יספיקו לארבעה ימים. אולי לא במינון מלא אבל עדיף מיומיים אפס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אפקסור סרוקסט פריזמה מרוניל פקסט ועוד במשך 14 שנה מה הייתה מציע לי לשפר את איכות חיי ? לאחרונה אני סובל מתשישות פיזית ונפשית כנראה החמרה של הדיכאון הבעיה אצלי היא באישיות אני בן 44 העייפות הנפשית הורגת אותי אין לי שמחת חיים יש לי הכל ואין לי כלום אני מאוד מודע לבעייתי (דיכאון-חרדתי) האם היית מציע לי סוג של טיפול אחר או המלצה לאיזה תרופה ? בכבוד רב
לטל אפשר לחשוב על תרופות נוספות כמו רמרון שפועלת במנגנון אחר, שילובים של תרופות או הוספה של תרופות מקבוצת המייצבים כמו ליטיום, טגרטול או דפלפט. כמובן שחשוב להוסיף פסיכותרפיה. אפשרות נוספת היא לפנות למרפאה לדיכאון עמיד בבית החולים עזרת נשים בירושלים שהם מתמחים בתחום. אולי לשנות משהו בסגנון החיים המפריע לך. כלומר עדיין ישנם הבטים רבים שאפשר וצריך לבדוק. אולי הפתרון לא נמצא רק בתרופות? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום. אני במצב ממש מפחיד. כמו שסיפרתי אני בתהליכי גירושין מבעלי,ופתיחת התיק ברבנות היתה ביוזמת שנינו,אך מאז נכנסתי נורא לחרדה{המצב הזה שאני נמצאת בו כבר כמעט שלשה חודשים}ולכן כשהגיעו צווים מהרבנות,לא הגעתי,כי הייתי ממש בחרדה. הסברתי גם לבעלי שאני רוצה להתגרש,אבל אני ממש בפחד וחרדה כרגע,וכנשלחים לי צווים לרבנות אני עוד יותר נכנסת לחרדה,ושאני לא יכולה לעמוד בזה כרגע,שאני מנסה רק לשקם את עצמי,ולתפקד,בתוך כל מה שקורה לי. והוא הבטיח שיחכה,אמרתי לו שברגע שב"ה יהיה לי קצת יותר כוח נפשי אלך ואקבע תאריך,ואבוא,כי גם אני מעוניינת להתגרש. והוא הסכים איתי,חשבתי שלפחות קצת הוא מבין מה עובר עליי,הבן אדם הזה שמכיר אותי6 שנים ועבר איתי את הכל. ופתאום היום הגיע שוטר לבייתי עם צו לחתום שאני חייבת להגיע בתאריך הנקוב לרבנות,אם לא יעצרו אותי על אי הגעה. הייתי בשוק. זה ממש מבהיל אותי. התקשרתי לבעלי והוא אומר לי:"מה את עושה סיפור? זה בסה"כ צו שמחייב אותך לבוא" אז אמרתי לו,אני עושה סיפור כי מבחינתך זה צו שמחייב אותי לבוא,ומבחינתי זה עוד סיוטים בלילה עכשיו,ועוד אימה,ועוד פחד שקורה לי משהו נורא.מבחינתך זה "סתם" ומבחינתי אני רועדת עכשיו מפחד ומפחדת שאשתגע. והוא אמר לי אני לא מבין אותך,וצעק עליי אפילו:"את פסיכית או מה??" אני יודעת שמילים כאלה יכולות לבוא בטבעיות כשאדם נרגש,אבל לשמוע את זה מפי הבנאדם ש6 שנים אמר לי שהכל בסדר,ושאני נורמלית,ודאג שלא אפחד גם מהדבר הכי קטן,הכניס אותי לעוד יותר חרדות. פשוט לראות איך הוא לא מבין בכלל מה עובר עלי,אחרי כל השנים האלו,אחרי שבטחתי בו שדבר ראשון הוא רוצה את טובתי,ומבין באיזו מצוקה אני,אחרי שנאחזתי שנים במילים שלו ובכך שהוא גרם לי להרגיש שאני נורמלית,שמבינים אותי,שאני רק בפחדים, פתאום הבחור הזה לא רק הפך לזר מוחלט,לחסר כל הבנה כלפיי,פתאום הוא מתייחס כאילו הוא לא יודע בכלל מה עובר עליי,צועק עליי "פסיכית" על זה שנבהלתי מהצו הזה,מה אני אמורה לחשוב? אם אחרי שהוא ראה שנים מה קורה לי הוא מדבר אליי ככה? אני החלטתי שלא אדבר איתו יותר בחיים,אבל אני ממש מתה מפחד. אני מרגישה שכל מה שנאמר לי שנים על המצב שלי,כל ההבנה,שזה הכל לא נכון,שהוא רואה אותי בתור איזו פסיכית,והוא האדם היחיד{מלבד הפורם הזה} שיודע מה עובר עליי, והסתמכתי תמיד על מה שהוא אמר לי,ואני מפחדת שהכל יקרה לי עכשיו,שאשתגע, וההתנהגות שלו כלפיי רק מאשרת את הפחד שלי. איך בן אדם שהכרתי בתור מישהו כ"כ טוב לב,שיכולתי לסמוך על העזרה שלו תמיד,גם אם לא היינו יחד,איך הוא עושה לי את זה? ומה זה מעיד עליי?? אני כ"כ מפחדת אני לא יודעת איך אעמוד בזה,ואני חייבת ללכת לשם בתאריך שחתמתי, והוא רק הפך לי את זה לעוד יותר סיוט,ההרגשה שמכריחים אותי,שאני "חייבת" לבוא לשם ולדבר ולעשות כל מה שצריך,ולתפקד בהיגיון,זה מפחיד אותי,אני מפחדת שאשקע בחוסר הגיון מוחלט,שלא אוכל לבוא לשם ואם אבוא הכל יראה לי כמו סיוט מפחיד,ושאקפא,או אשתגע,שייראו שאני לא בסדר. אני לא מבינה אותו,ואני לא מבינה כלום כבר. למה העולם הזה כ"כ אכזרי כלפי אדם טוב? בחיים שלי לא הייתי גורמת לאדם אחר סבל, בחיים שלי לא היתי מסוגלת לראות מישהו בוכה וסובל ומפחד כמו שהוא רואה אותי שנים, ופשוט להתעלם מזה,היתי נותנת תנשמה שלי בשביל לנסות לעזור,היתי עושה ככל יכולתי, אני מרגישה שאני יותר מדיי תמימה וטובה,ושאני פשוט לא כמו כולם,אגואיסטים ואינטרסנטים אני תמיד חושבת את הכי טוב על אנשים,תמיד בוטחת,לא מאמינה ברע,ורואה את החיים בצורה יותר מדיי תמימה ובוטחת. ומה ייצא לי מזה? שנתנו לי סמים בגיל18,בלי להגיד לי אפילו מה נותנים לי,וכשהתחננתי לעזרה,או שיקחו אותי הביתה,החברה "הכי טובה" שלי שכל החיים רק עזרתי לה,ונתתי לה לגור אצלי אפילו כי היא לא הסתדרה עם אמא שלה,נתתי לה בית,אוכל,תמיכה,אפילו היא שהייתה שם בזמן התקף הסמים לא לקחה אותי לעזרה,לא היה אכפת לה. ייצא לי מזה שאנסו אותי אחרי3שנים,בסה"כ כי הלכתי לדבר עם החבר הכי טוב של בעלי והייתי תמימה ולא חשבתי שהוא ייזיק לי ככה. ייצא לי מזה שבטחתי בבעלי והאמנתי שהוא אדם טוב,ונתתי לו את חיי,והאמנתי לדבריו,בשביל לשמוע אחרי6שנים כאלה דברים,וכדי שארגיש שהכל אשמתי ושאני סתם פסיכית שלא מבינים אותה-ושלא הבינו אותה אף פעם. אני פשוט מפחדת נורא מהכל.ואפילו לא בוכה כי אני פשוט בהלם. אני מרגישה שבעלי,כמו רוב בניהאדם{ובמיוחד גברים} אהב אותי וטיפל בי בגלל שנמשך אליי,והתלהב מהצורה שלי,אבל בכלל לא ראה אותי באמת. ואני מפחדת שאם זה ככה,זה אומר עליי שאני לא נורמלית,ושכל מה שהוא אמר לי תמיד על המצב שלי,על מה שקורה לי הכל שטויות. כ"כ קשה לי. למה זה מגיע דווקא לי? מה עשיתי כ"כ רע? אני לא מבינה על מה אני נענשת ולמה מגיע לי לפחד כ"כ. לפעמים אני מתנחמת במחשבה שלפחות החיים האלה קצרים,ומאז שאני בפאניקה הזו בחודשים האחרונים אני רק מחכה שיעברו הימים ומתישהו ייגמר הסיוט הזה. אני רוצה לחזור למצב שהיתי בו לפני כן. שהיתי חזקה והתגברתי על כל הדברים בכוחות עצמי.ואני מנסה להאמין שיש בי את הכוחות,ושיהיה בסדר,והמון תקווה ורצון לחיות ולהיות בסדר-כן קיימים בי. אבל זה כבר ממש מצחיק אפילו. כל מה שקרה לי מגיל כ"כ צעיר,ואני עדיין ילדה,עוד לא הספקתי לחיות,עוד לא הספקתי לעבור כלום חוץ מדברים רעים. מה עוד יקרה לי? התקרה תיפול עליי? אולי פתאום יתברר שגם סרטן יש לי? למה לא,אני כבר לא אופתע מכלום. מה עשיתי שכל זה קורה לי{ וכל מה שסיפרתי זו רק ההתחלה,אפשר לכתוב ספר על כל האסונות שקורים לי בשרשרת כבר6שנים,החל ממחלה בכליות ועד לדאגה להורים שלי שזקוקים לעזרה ואין לזה סוף} אבל שום דבר לא מפריע לי או שובר אותי מלבד האימה והפחד,אני יכולה להתמודד עם הכל אם רק לא היתי נענשת ככה ועוברת את את כל מה שקרה לי כשלקחתי את הסם. אני ממש מפחדת להכנס לתחושה של הסמים,להקלע לפאניקה הזו כמו בהתקף שקרה לי, הלוואי שהיה אפשר פשוט למחוק את ז\ה מהזיכרון שלי. למחוק את הטראומה הזו כאילו לא קרה לי הדבר המפחיד הזה. לחזור לרגע אחד לפני שלקחתי את הסם,ופשוט להגיד "לא". זה הכל. הסיוט הזה שקרה לי בסמים רודף אותי והפך לחלק ממני,אפילו כמעט לכולי. ואני לא יכולה להשתחרר מהפחד והתחושות שהתגלו לי פתאום בזמן שלקחתי את הסם. תחושות שלא תיארתי לי שקיימות לפני שלקחתי אותו. הלוואי שיהיה בסדר. רק שיהיה בסדר. לי,ולכולם.
דר' רציתי רק לומר שאני מתנצלת על כל האורך של מכתביי,ושאני פונה בצורה אולי שהיא כמו פנייה לטיפול פסיכולוגי,ואני יודעת שאינך יכול לייעץ לי או להעמיק בדברים בפורום כזה, ואינני מצפה זאת ממך. פשוט עוזר לי מאוד לדעת שקראת ובתור פסיכיאטר אתה אומר לי שהכל בסדר,אז אני נרגעת קצת. ואין לי למי לספר את הדברים המפחידים שאני מרגישה,בגלל זה סיפרתי אותם פה,ואני ממש מודה לך על התגובות.
לנטלי אכן קיים פער גדול בין החשיבות ה"אובייקטיבית" של הדברים ובין ההשפעה של הדברים עליך. עם זאת יש לך סיבה להעלב ולכעוס, וטוב שדיברת עם בעלך. עדין לא בעלך קובע מי "פסיכי" ומי לו. רק אני רשאי לחלק את התעודות הללו.... וכידוע לפי דעתי..... תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
לקחתי ציפרמיל כ-5 וחצי חודשים, והחלטתי להפסיק גם כי העייפות הרגה אותי, וגם בגלל שהרגשתי מספיק חזקה חהתמודד לבד בלי עזרים כימיים. הבעיה היא שחוסר החשק המיני שלי לא מפסיק, ולפני הכדורים היה לי חשק בריא בהחלט.וזה התחיל לגרור שיחות לא נעימות עם בן הזוג. כמה זמן לוקח עד שהגוף יתנקה והחשק יחזור...? מצפה לתשובה מאוד.
שלום, לא כתבת לפני כמה זמן הפסקת את הטיפול. בדרך כלל תוך חודש חודשים הכל חוזר לקדמותו, לעתים אף יותר מהר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, איזה כדורי הרגה מותרים בהריון והאם רופא משפחה יכול לרשום? בת 33 בריאה בד"כ וסובלת מחרדות לעיתים רחוקות בעיקר אם "פסיכולוגית" אין לי שום כדור הרגעה שאני יכולה לקחת במקרה חירום. תודה
לעדי במקרה חרום אפשר ליטול כל כדור. כדור אחד בהריון או גם יותר לא יזיקו. צריך לזכור שככלל - ככול שההריון מתקדם יותר, הסיכון לעובר מתרופות בכלל פוחת. כך שבשליש הראשון יש סכנה ואחר כך אין סכנה לעובר. אם את רוצה להיות בטוחה את יכולה להתקשר עם שם של כדור למרכז הטרטולוגי בהדסה והם יתנוללך תשובה מלאה ועדכנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש אם את מדברת על
שלום רציתי לדעת אם אחד הפסיכאטרים יכולו לענות לי על מספר שאלות בנושא הסכיזרופניה. 1. האם יש חידושים והתפתחויות בדרכי טיפול במחלה. אם כן. מהם ? 2. באיזה קבוצות גיל המחלה מאובחנת בדרך כלל ? 3. האם ישנה דרך למנוע את המחלה ? 4. מהם הסיכונים הגבוהים ביותר במחלת הסכיזורפניה ? 5. מהם התסמינים הבולטים של המחלה המצביעים ישירות אך ורק על מחלת הסכיזורפניה ? בתודה מראש. עדי
הי עדי. אם תרצי אשמח לשוחח איתך בנושא סכיזופרניה (הכל מנסיון אישי רב...). אם יש לך מסנג'ר אז זו הכתובת שלי..ואם לא אז תשלחי לי מייל ואני אחזור אלייך ביי
לעדי אני מקווה שאענה על כל השאלות למרות שבקצרה. ישנה קבוצה שלמה של תרופות - התרופות הא-טיפיות (הלא טיפוסיות) שהן בהחלט דור חדש לטיפול בסכיזופרניה. השיא של הופעת המחלה היא 15-25 כאשר נשים מעט מאוחר יותר מאשר גברים. אין סמפטום או תופעה אחת שלפיה קובעים אבחנה, תמיד יש צורך במקבץ של סימפטומים. אין דרך למנוע את המחלה לפני שפרצה כיוון שלא ניתן לאבחן או להכיר את האנשים הנמצאים בסיכון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מה עושים שיש פתאום מצב של בלבול וחוסר שקט בראש ממש תחושה של בלבול הדעת אני ממש חסרת אונים שזה קורה לי וזה פתאום עובר לי אני זקוקה אולי לתרופות תעזור לי בבקשה. בתודה מראש רונית
לרונית קודם כל צריכים להגיע לאבחון ואבחנה נכונה. יתכן שמדובר בתופעה של חרדה או פאניקה אבל ישנן גם אפשרויות אחרות. אחרי האבחון אפשר להתקדם לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מקווה שאני מגיעה אל הפסיכיאטר, כי זו היתה כוונתי... קודם כל: נהדר שיש אפשרות כזו, לפנות לפסיכיאטר בלי לקבוע תור . . . קצת על עצמי: אני בת 28, חולה בסכיזואפקטיב (למרות שאני לא מגדירה את עצמי "חולה"). אני חיה מזה 8 חודשים בדיור מוגן לאחר 3 שנים של פנימה-החוצה... סה"כ 9 אישפוזים, הארוך מבינהם נמשך 9 חודשים. אין לי שום כוונה לחזור לשם........ הנה אני, כבר 8 חודשים בחוץ (פעם המקסימום היה חודש). ולשאלתי: האם יש איזה שהיא דרך לעקוף טיפול כפוי? האם ניתן לחתום על מסמך כלשהו, אולי בנוכחות עו"ד או משהו דומה? האם אפשר לדרוש לא לקבל תרופות מסוימות או טיפול שבעת התקף פסיכוטי אינך יכול להתנגד לו ואתה מקבל אותו שלא על דעתך? פשוט, אני ממש לא רוצה לקבל בחיים יותר הלידול לוורידץ וזה מה שקורה כל פעם שאני מגיעה לאישפוז. ואני אומרת: קיבינימט!!! יש תרופות מתקדמות ויעילות (עובדה: מאז שעזבתי את ההלידול/קלופיקסול/נוזינאן והחברים שלהם, ועברתי לידידי הטוב - הרספירידל...ובכן, חיי השתנו!). אין שום סיבה לקבל תרופות שגורמות כאלו תופעות לוואי איומות (אצלי בדרך כלל זה גלגול של העיניים, חוסר שליטה על הגפיים ורעד בפנים - בעיקר בסנטר. כמו כן אני לא מסוגלת לדבר...זה פשוט מקפיא לי את הלשון). ועוד טיפולים שכדאי למנוע: טיפולי חשמל שקיבלתי בכפיה ובדיעבד מסתבר שהם גרמו לאליפלפסיה קלה. עם כל הכבוד, מעולם לא הייתי מקרה קטטוני או מסוכן. הייתי הזויה קצת, מבולבלת. שמעתי קולות, ראיתי דמויות מסביבי. הייתי קצת בדיכאון. הייתי לפעמים בהיי... אולי זה לא נישמע טוב אבל ההוכחה שזה היה מיותר היא התגובה שלי לטיפול הנוכחי. במקום לקחת 27 כדורים ביום (2 סוגים אנטי-פסיכ', 2 נגד דיכאון, מייצב מצב רוח, 6 כדורי פנרגן וכמובן הקלונקס המוכר והאהוב שגרם לי התמכרות נוראית וגרר גמילה ממש מגעילה), אני לקוחת בסה"כ כדור 1 של ריספירדל 3 מ"ל, 600 מ"ל דפאלפט ולוסטרל 100 מ"ג. כמובן שעכשיו אני גם לוקחת תרופות לאפילפסיה ולבלוטת התריס (כמו חלק גדול מאנשי הליתיום...). בקיצר, ניסחפתי קצתתתתתת. אז שיהיה יום טוב! אני....
היי לפי התאורים הארוכים שלך את נשמעת מאד ערנית ומודעת למצבך ורצונך . אני מחזק את ידך , והרבה הצלחה וללא יותר אשפוזים !!! ביי נף
שלום, בלי תור והתשובה כבר היום... אכן סיפור ארוך ואני איתך בתקווה שתמו האשפוזים והטיפולים הכפויים. אין אפשרות חוקית לעשות את מה שאת מבקשת, למרות שהרעיון טוב ואולי אפשר לחשוב עם עורך דין למצוא לכך פתרון חוקי. בכל אופן לא שמעתי על אף אחד שחשב על זה קודם. כנראה שגם יצירתיות יש לך. הלוואי ותצליחי. התשובה הראשונה היא כמובן קשר טוב עם רופא, קשר טוב עם רופא עשוי למנוע אשפוזים וקבלת טפול גם כאשר המצב הנפשי לא טוב. אמון ברופא חשוב מאוד. אפשרות נוספת היא לעבור לטיפול ארוך טווח בזריקות. היום יש כבר רספרידל הפועל כשבועיים ויתכן שזה פתרון חלקי לבעייתך. לצערי התרופה אינה בסל התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה על ההתענינות בשלומי, כרגיל אתה מקסים כתמיד. החופש עובר לו בעיקר בהתמקדות בעבודות גמר שיש לי להגיש. יש לי שני סמנריונים אחד בעיברית ואחד באנגלית והם עבודות הגמר שלי לתואר. את הסמנריון בעברית כבר הגשתי ועכשו אני בעיצומו של הכנת הסמנריון באנגלית כך שהרבה זמן פנוי אין לי ומבחינתי זה מציון כי אתה יודע איך אני עם זמן עודף. אני נמצאת כרגע בפרשת דרכים לא פשוטה שגורמת לי די הרבה לחץ כך שמצבי הנפשי בימים האחרונים אינו בדיוק מזהיר וכבר בהחלט היה יותר טוב. יש לי תואר ראשון באנגלית חואני שוקלת בכובד ראש לעשות הסבה לסיעוד. תמיד התעניינתי בזה ואני מאוד אוהבת את מקצוע ובכלל חושבת שאני מתאימה לכך. השאלה היא האם לחכות שנה או להתחיל מיד ללמוד היא שאלה כבדת משקל וכרגע אין משהו שיטה את הכף לכיוון מסיום. ומי אמר בכלל שעם כל הבעיות שיש לי הבריאותיות אני אתקבל. לא יודעת, מה שאני כן יודעת זה שאני מאוד מבולבלת. מבחינת הלופוס, ישנם עליות וירידות. אני אמורה להתחיל סלספט אם שמעת על התרופה הזו בתקווה שזה יאפשר לי לרדת בכמות הסטרואידים העצומה שאני מכניסה לגופי זה כבר תקופה ארוכה. שיהיה בהצלחה אריאל
הי אריאלי, סליחה שהתפרצתי לשרשור זמן רב לא כתבתי... זוכרת אותי? אולי?... קפצתי רק לרגע קט, לא להפריע ממש, מקווה שזה בסדר... רק לברך אותך לכבוד סיום הלימודים ולקראת קבלת התואר לאחל לך המון בהצלחה בהמשך הרעיון שלך נשמע מצויין וממש מתאים לך והלוואי שתוכלי להגשים אותו כמו שאת רוצה כל ההחלטות קשות, אבל סומכת עליך שתבחרי את הכיוון המתאים לך בצומת הדרכים הזה סומכת עליך שתבחרי את הנתיב הנכון בקצב הנכון ו... שיהיה לך המון טוב את ראויה לזה ממני ומכל השבלולים 8-)
לאריאל היקרה כרגיל כיף לשמוע אותך ובאמת מזל טוב לסיום הלימודים והתואר. כל הכבוד והמון אושר והצלחה. אני מרים כוסית. דווקא חשבתי שמתאים לך להיות יועצת והסנגורית של התלמידים בבית הספר.... שיהיה לך בהצלחה בכל אשר תבחרי ותשיכי לשמור על קשר. באהבה הידש
אוי, את לא יודעת עד כמה אני מאושרת לשמוע ממך- כל כך כיף לי. אנא אם בא לך כתבי לי למייל, אני מתה לדבר איתך שלך אריאל
רציתי לדעתהאים שיח ות עים מטפל שהוא לא פסיכולוג מטפל שעבד בבית חולים בתחום שיחות יכול לעזור באותה מידה כמו פסיכולוג האמת שהבן שלי אוהב אותו ובוטח בו רק רציתי לדעת מבחינה מיקצועיצ האים זה אותו דבר מכוון שאני קוראת שפסיכולוג מעמיק מה היה בעבר ומימה נובעות כל הבעיות ומחטטים והוא מדבר איתו על עכשיו מה קורא איתו ומנסה להדריך אותו איך מבחינה התנהגותית הוא צריך לטפל בבעיה הבן שלי לוקח גם תרופות אבל עדיין לא מצא את התרופה שתעזור לו ממש
לאורנה לא הבנתי בדיוק מה מקצועו של "המטפל". בכל טיפול הקשר הטוב והקשר הבין אישי חשובים ביותר, לכן יתכן שהמטפל עשוי לעזור מאוד לבן. עם זאת חשוב שאותו מטפל יעסוק בתחום המוכר לו ובמה שלמד. אם אינו פסיכולוג שלא יעסוק בפסיכולוגיה ובטיפולים תרופתיים. אולי בעזרת המטפל הבן יסכים גם לטיפול פסיכולוגי? אם מדובר על אדם ללא תואר, אז אולי מדובר על מלווה ואדם שיעזור לבן בתהליכי השיקום? לסכום-קשר טוב חשוב ויתכן שהמטפל עשוי לעזור לבן, חשוב שהוא יעזור ויטפל רק בתחומים שהוא למד ויודע. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, שמי גלי בת 25. לקחתי רסיטל חצי שנה והפסקתי מאחר ומצבי שפר. (וגם בעיקר בגלל רופא במשפחה שלחץ עלי להפסיק). עברה חצי שנה מאז ההפסקה, וכעת אני במצב שאני מרגישה שאני חייבת להתחיל לקחת שוב. אני לא סובלת מדכאון, אלא מחרדות לחץ ועצבים- והרסיטל מאד עוזר לי לכך. אני לקראת חתונה ובתהליך הרזיה- האם הרסיטל עלול למנוע אצלי את הירידה במשקל? חשוב לי מאד לדעת את התשובה. בתודה מראש ושבוע טוב לכולם.
לגלי אם רסיטל לא גרם לך להשמנה בפעם הראשונה סביר שהוא לא יגרום בפעם השניה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תודה על התשובה, שאלתי המדוייקת יותר היא- למה בדיוק הכדור גורם, לתיאבון מוגבר יותר, או לשינוי של ממש בעיכול האוכל ובשומניו. (או אולי שניהם ביחד...) שוב תודה, תגל.
האם בתרופות ''מייצבות'' כמו דפלפט או טגרטול - מטרת הבדיקה של רמה בדם היא לוודא שהחולה לא הגיע לרמה גבוה וטוקסית או שמא יש גם חשיבות לטווח הטרפויטי של התרופה במספרים שמקובלים במעקבים באפילפסיה? תודה
לרופא המשפחה תודה על השאלה, היא מעסיקה רבים. מקובל לבדוק את רמת התרופות בדם. עם זאת אין מאמרים אשר הראו קשר בין התועלת והתגובה הטיפולית לרמה בדם. לכן אני אישית לא בודק את רמת הטגרטול או הדפלפט בדם. חשוב יותר לבדוק נזקים אפשריים כמו תפקודי כבד וכליות. פעמים רבות בודקים את הרמה בדם גם כדי לוודע שהמטופל נוטל את התרופה.... לא רק לבדיקה של רמות טוקסיות שהן גבוהות ביחס לכמויות שנוטלים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
למתן התשובה שניתנה על ידי משתתפים מלאה ולכן לא היה לי מה להוסיף ואני כמובן מסכים למה שנאמר. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לדר" הידש שלום! אני בן 28 ,סובל מסכיזופרניהן ומטופל בגאודוןב-80MG ביום בלבד. את הגאודון אני לוקח פעמיים ביום ]40MG בצהריים ו40MG בערב] אך מתי שאנל לוקח את הגאודון בצהריים אחרי עבודתי אני נרדם מיד וישן בצהריים שלוש שעות כך שזה משבש לי את היום! ברצוני לשאול האם אפשר לקחת את הגאודון פעם אחת בערב[80MG[ במקום פעמיים ביום כדי שאהיה פחות רדום בצהריים לי
ללי מומלץ לטול פעמיים ביום. דווקא עם גאודון כאשר מעלים את המינון עשויות להיות פחות תופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני מצטערת שאני מתערבת אבל אני חייבת לספר מנסיוני, שהגאדון יכול להיות תרופה מאוד לא נעימה לגוף ולצערי, מנסיוני לפחות - היא לא מנעה התקף פסיכוטי. היא גרמה לריחות משונים מכל מיני מקומות בגוף....תרופה משונה...ואני באמת ניסיתי הכל
היום ישנתי אצל חברה שלי, היה באמת כיף. ישבנו על המיטה וצחקנו המון המון המון, בעיקר אני הצחקתי אותה. והיא בנאדם שצוחק לפעמים עד כדי כך שקשה לו לנשום. במהלך זה שהצחקתי אותה, היא פתאום הניחה את הראש על המיטה והתחילה ממש לילל ולבכות. בהתחלה חשבתי שזה מרוב צחוק, ואז כשהיא קמה, לאחר כמה שניות, היא סיפרה לי שהיא לא יודעת מה נכנס בה, ושהיא בכתה באמת, וממש לא הצליחה להפסיק. אין לי מושג מה זה... אני לא פסיכולוגית וגם לא פסיכאטרית, אבל אני יודעת שזה משהו בנושא. חשבתי שזאת אולי מאניה-דיפרסיה, אבל לא מצאתי שום פורום שעוסק בנושא. זה נראה לי הפורום המתאים ביותר. אז תגידו לי, מה היה לה!?
גם לי זה קורה לפעמים, וזה לא מפחיד לפעמים ההתרגשות יותר מידי גדולה ויש הצפת רגשות . כשכבר ניגמר הצחוק כאן הגבול הדק בינו לבן הבכי . מקווה שד'ר הידש יסביר יותר. כל טוב.
שלום, אכן מדובר בתופעה של התפרצות רגש כאשר ההגנות יורדות. בדרך כלל אנחנו בשליטה ומגינים על עצמנו בכל מיני דרכים. עם הצחוק והאווירה החיובית ותחושת הביטחון חברתך עזבה את השליטה ואת הביטחון ואז התפרץ רגש עמוק והתבטא בבכי. כמובן שבלי עזרתה אי אפשר לדעת מה הנושא והסיבה. כמובן שאין מדובר במחלת נפש/מאניה דפרסיה או דברים מהסוג הזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
נראה לי מאוד מעניין להיות פסיכיאטר- להתעסק עם כל הדכאון, חרדה וכו'.....
שעדיף להתעסק עם דברים בריאים ומשמחים, אבל איזה מזל שיש גם כאלה שחושבים אחרת....
ליעל אני באמת נהנה מעבודתי ובעיקר אוהב אותה. אענה לך תשובה של פסיכיאטר - ממכתבך אני מבין שאת מאוד נהנית לקרוא בפורום ואוהבת את הנושא ואוהבת אנשים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
פסיכיאטריה זה לא רק חרדה ודיכאון. גם "משוגעים" מגיעים לפסיכיאטרים וזה כולל גם טיפולים כפוייים, מכות חשמל, זריקות, קשירות ועוד. כלומר יש לפסיכיאטריה גם צדדים פחות נעימים. צריך להיות אדם חזק בשביל לעסוק בכל הנושאים הנ"ל (אלה שהזכרתי בנוסף).
האם נטילת סרוקסט 20 מ"ג ליום במשך מספר שנים מסוכנת? מדוע בכל פעם שאני מנסה להפסיק ליטול את התרופה הנ"ל אני מרגיש מין זרמים בראש, שאיני יכול להסביר את טיבם? וכיצד ניתן להפסיק ליטול את התרופה?
לביטי לא התפרסמו תופעות או נזקים משמוש ממושך בסרוקסט, להיפך, יש האומרים שיש להם השפעה כמו אספירין על הדם ולכן אפילו יש לכך יתרון. אומנם הסרוקסט אינו ממכר אבל כאשר מפסיקים אותו בגלל השינוי המהיר ברמת הסרוטונין ישנן תופעות של חרדה ואי שקט. מסיבה זו יש להפסיק את הסרוקסט לאט לאט. אפשרות אחרת היא להשתמש בתרופות הרגעה בזמן ההפסקה או לעבור לפרוזק שמשך הפעולה שלו ארוך יותר ולכן יש פחות תופעות של הפסקה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום. אני מעוניינת לשאול אותך כמה דברים... אני כרגע לוקחת קבוע את הקלונקס,בכמות של 0.25מ"ג ליום.{אני מעדיפה לא לקחת יותר מזה}. רציתי לשאול אם מה שטוענים,שקלונקס יכול לגרום לדיכאון בלקיחה ממושכת,זה נכון? גם בכמויות כאלו? ואיך בכלל אני יכולה לדעת אם אני בדיכאון? כמובן שרע לי מעצם זה שאני בחרדה,ובמצב שבו אני נמצאת,וכמובן שלא טוב לי להיות ככה,וכשאני קמה בבוקר ההרגשה היא שקמתי לסיוט,אך אני לא חושבת שאני בדיכאון רציני,למרות שאני6שנים מאז הסמים במצב לא טוב,אני לא אחשוב לקטוע את חיי חס וחלילה או משהו כזה.אני תמיד מנסה להתמאלות בתקווה ולהאמין שיהיה טוב. זה שרע לי זה מעיד על דיכאון? אני צריכה לחשוש שהקלונקס יגרום שיהיה לי יותר רע,מבחינת שמחת חיים,או יגרום לי להכנס לדיכאון עמוק?או תופעות אחרות שיכולות להיות לשימוש ממושך{בכמות שאני לוקחת}? דבר נוסף,רציתי לדעת אם לדעתך ייתכן ויואיל לי להרשם לאתר הטיפול הפסיכולוגי,כי כמו שבוודאי כבר הבנת אני לא מסוגלת כרגע ל"הכנס" כל כולי לטיפול,ללקיחת תרופות ולעזרה כללית בעצמי. כמובן שהיתי מעדיפה לעשות את זה פנים מול פנים,אבל לצערי זה לא הזמן לזה,ותקוותי רק לשוב למצב שהייתי בו עד לא מזמן{עד לפני3 חודשים}. האם זה אפקטיבי טיפול דרך האינטרנט,או שדווקא כדאי לי להמשיך ולנסות "לשוב לחיים" כמו שעשיתי בעבר,במקום לבחוש יותר מדיי את מצבי,ולדון בו? אני לא מצפה ל"דיאגנוזה" כמובן שזה לא אפשרי דרך האינטרנט,רק לשמוע את המלצתך. אשמח לקבל תשובות על מס שאלות אלו. תודה דר' על עזרתך.
רציתי רק לציין עד כמה הכל הכל פסיכולוגי לחלוטין,אפילו התגובה לתרופות{לפחות במקרה שלי},לפניי שידעתי על הקלונקס את כל הדברים שנאמרים עליו,לא היה לי הרבה מידע על תרופות,על תופעות לוואי וכו',וגם אף פעם לא בדקתי זאת. סמכתי על הפסיכיאטר שרשם לי את הקלונקס,סמכתי על הפסיכיאטרייה בכללית,ולא חשבתי שלכל התרופות יש תופעות לוואי{מלבד אולי דברים פיזיים פשוטים}. וכשלקחתי מעט מהקלונקס בשנתיים שהיה לי טוב,חשבתי שזה גם נגד דיכאון,ופשוט נותן הרגשה נעימה,ובגלל שחשבתי כך,באמת הרגשתי מעודדת ויותר שמחה,וכמובן שהחרדות פחתו. גם חשבתי שזו תרופה טיפולית,ולא רק מרגיעה,אז כשהתחלתי לקחת שוב לפני חודשיים,היתי סבלנית,ובכל יום חשתי שיפור נוסף וגם היתי מלאת תקווה ואופטימיות שבהמשך עוד ישתפר המצב.... ומאז שאני קוראת באינטרנט על תופעות לוואי,הזיות,שיגעון,אנשים שהתרופות לא עוזרות להם,על כך שהקלונקס רק להרגעה,על פסיכוזות ופסיכופטיות,אני כבר לא מרגישה את האופטימיות שהיתה לי לפני כן,אני מודאגת מכל מיני דברים,למשל שהחלומות שלי בלילה {שזה בעיקר דברים מוזרים ולא הגיוניים,או חלומות שקשורים בסמים ופחד}מעידים על פסיכוזה,או שהתחושות שאני איתן שנים מהסמים,ושהתגלו לי מאז המקרה הנורא,תחושות ש"הכל מוזר" מפחיד ופסיכוטי כמו בסמים,תחושות שמלוות אותי שנים מאז שלקחתי את הסם,שאני כמו"נכנסת לסרט" למין תחושה הזייתית ופסיכוטית ומפחידה,אני פתאום מפחדת שאני פסיכופטית,{אולי מרוב כל הדיבורים על מחלות נפש},ולא פשוט בחורה בפחדים,בטראומה ממה שקרה לה,כמו שהאמנתי תמיד ובזכות זה הצלחתי להתגבר ולהשתחרר,ולייחס את הכל למה שקרה לי. אני כ"כ רוצה פשוט להבין שאני לא פסיכית,שכמו שהבנתי בעבר גם אם אני מרגישה כל כולי לפעמים בתוך בילבול,בתוך תחושה דמיונית,להבין שפשוט זה חרדה ופאניקה שיוצרים את התחושות והמחשבות האלו. ועובדה שכאשר לא חשתי "פסיכית"-גם לא הייתי כזו. ולכן אני אשאל אותך שאלה{וסליחה על האובססיביות שלי בנושא},שהתשובה לה יכולה להסביר לי המון. האם ייתכן דבר כזה,שאדם הוא כן במצב פסיכוטי,הזייתי,לא נורמלי,ובכלל מסוגל להבין את זה,או "להלחם" בזה,או להיות מודע לזה ולכן הוא לא לגמריי משוגע?{אלא על סף שיגעון} זה ייתכן? או שזה חלק מהחרדה? מפחיד אותי,כי אם ייתכן מצב כזה-אני מרגישה שאני בו. זה בעצם מה שאני חשה בחודשיים האלו,ומזה מתבטאים כל החששות ושאר הדברים שאני "מפחדת" מהם. היתי נורא רוצה לשמוע,אם זה נכון כמובן,שאין דבר כזה,פשוט לא קיים,שמשוגע הוא משוגע והוא לא יכול "לעצור" את זה,או לחיות עם זה בתוכו,וגם אם מרגישים שקועים לגמריי,וכאילו המציאות "נעלמת" ממך,ואתה שוקע במשהו שכולו פחד ותחושות מוזרות כמו בסמים-ואפילו אם לא מציליחים לראות דבר מלבד זה,שזה לא שיגעון. אני באמת מתנצלת שאני שוב שואלת לגביי טירוף ושיגעון,אני פשוט מנסה לעזור לעצמי ולחזור למצב שהייתי בו לפניי חודשיים,ולהשתחרר כבר מכל זה. אלפיי תודות.
הי נטלי. טוב לשמוע ממך. אני מניחה שדר' הידש לא יוכל להמליץ לך כאן על לפנות לטיפול פסיכולוגי דרך האתר או לא. ולכן אני אעשה זאת. אני חושבת שאין לך מה להפסיד, ובעצם יש לך רק מה להרוויח מכך. נראה כי המכתבים הארוכים שלך מראים על צורך עצום בלספר את מה שאירע לך, ואני לא בטוחה שהפורום הוא מקום מספיק טוב. אני חושבת שהוא פומבי מדי ודר' הידש לא יכול לענות לך במסגרת זו באופן אישי ומלא. אני לא ממש מבינה מדוע אין זה הזמן לטיפול, אבל נניח שכן, אז סוג של טיפול את בכל זאת צריכה ואני חושבת שהטיפול באינטרנט הוא נגיש, זמין ובהחלט הכרחי. עדילי
לנטלי איני חושב שהקלונקס מזיק לך והוא אינו גורם לדיכאון או להזיות או לכל בעיה אחרת. הכל בסדר. הטיפול באינטרנט הוא חדש ועדיין ניסיוני. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תודה לך על העצה. ואת צודקת לגביי הפורם אני לא מרגישה כ"כ בנוח לכתוב פה,ולא נעים לי גם מהרופא שאני כותבת מכתבים כאלו ארוכים,אבל בגלל שזה הפיתרון היחיד שראיתי כרגע,החלטתי לכתוב פה לרופא. ואני חייבת להודות שעזר לי קצת להוציא החוצה דברים,וזה אפילו עזר לי להתגבר על חלק מהתחושות והחששות. ושוב כתבתי מכתב ארוך למעלה:-) כמו שאת בטח רואה,ואני יודעת שהרופא לא יכול לענות לי כאן באופן מלא,ושזה לא יכול להחליף טיפול. אך כל סוג של תמיכה עדיף על כלום,ומסובך להסביר למה אני לא יכולה ללכת לטיפול,אני פשוט לבד מדיי כרגע. אבל אני מקווה שיהיה טוב,ושבקרוב ארגיש יותר טוב כמו לפני שלשה חודשים. בכל מקרה,את צודקת לגביי הפורם ואני חושבת שאנסה להתמודד ואם יהיה לי קשה,אני ארשם לאתר הטיפול הפסיכולוגי. זה יכול להיות דוקא דבר מועיל. תודה חמודה.
לדר שלום האם נטילת ציפרלקס גורמת להזעת יתר, מאז שאני נוטלת את התרופה אני מזיעה בטירוף, גם בלי להתאמץ או לעשות פעילות ספורטיבית, אפילו בישיבה בחדר ממוזג עם מזגן אני מזיעה בצורה לא נורמאלית, האם אתה רואה קשר? והאם כדאי להחליף את התרופה במידה והכדורים האם הגורם? תודה מראש
לניקול כן, שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום דר' הידש בת 30 מטופלת בסרוקסט 5 שנים (20 מ"ג). במשך השנים היו מספר נסיונות הפסקה שכשלו, מכיוון שבכל פעם אירע משבר בחיים שהצריך המשך נטילה. בחצי השנה האחרונה ישנה החמרה במצב מאז לידת בני הבכור. הרופא המטפל ממליץ על הוספת טגרטול. מה דעתך? תודה. ירדן
לירדן שלום, ההוספה של טגרטול מקובלת. עם זאת מדובר על תרופה שלעתים עלולה לגרום לתופעות לוואי וגם נזקים בגוף (לכבד). לפני המעבר לטגרטול אני בדרך כלל מנסה תרופה אחרת נוגדת דיכאון, בדרך כלל תרופה שפועלת במנגנון מעט שונה - גם על הנוראדרנלין וגם על הסרוטונין כמו אפקסור או איקסל. שבוע טוב דר' גיורא הידש
ד'ר גיורא הירש היקר לנו, בקופת החולים לא נותנים יותר אפקסור המקורי אלא חלופה מיצרן תרופות אחר. מכיוון ואני אם זכור לך ביפולרית, שאלתי עד כמה יעילים התחליפים של יצרנים שונים. אם תצטרך יותר פרטים ושמות אנא כתוב לי בכל מקרה. שלך, לילך
נתנו לי ונלה אבל זה לא XR.....
ללילך לפי הבדיקות מדובר על אותה מולקולה פעילה אבל תמיד יתכן הבדל קל בין התרופות. כמובן שלא נערכו מבחנים השוואתיים בין שתי התרופות ולכן אין מסקנה מדעית לשאלתך. שמעתי אנשים שטוענים שאין הבדל אבל שמעתי גם על מקרים שאמרו שההבדל גדול ורק המקורי טוב. אבל מדובר על התרשמות בלבד ושמועות. כיוון שהתרופות הגנריות חדשות יחסית, לא ניתן לקבוע מסקנות. פרט לוונלה, יש גנריקה נוספת שעדיין לא ראיתי והיא גנריקה גם ל XR ואיני זוכר את שמה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
נטלתי פלוטין 20 מ "ג ביום במשך כארבעה חודשים. לפני שלושה שבועות החלו טיקים בגפיים שמאד מציקים לי בעת מנוחה. רופא המשפחה החליף את התרופה לפקסט 20 מ"ג ביום. אני נוטלת אותה רק 3 ימים ולדעתי הטיקים החמירו. שאלותי: האם התגובה עשויה לחלוף ועלי רק להתרגל? האם טוב עשה הרופא שהחליף את הפלוטין? האם הפקסט היא תרופה טובה יותר וללא תופעות לוואי? האם יכול להגרם נזק בלתי הפיך בעקבות הטיקים? תודה.
לרחלה את הטיקים כמובן שצריך לראות. התברר שישנן תופעות לוואי נאורולוגיות מעטות כמו טיקים לתרופות הפועלות על הסרוטונין. הפקסט והפרוזק (פלוטי), זהות מבחינת מנגנון הפעולה ולכן התקווה שתרופה דומה לא תגרום לתופעות לוואי כמו הראשונה הגיונית. מבחינת ההשפעה הטובה שתי התרופות טובות, רק נקווה שהן יהיו פעילות אצלך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לרופא- האם בתשובה שלך התכוונת ל-EPS או ל-TICS?
שלום רב, אני לוקחת רסיטל כבר חודשיים וחצי עם הטבה ניכרת,לאחר חודשיים של מינון של 20 מ"ג החלטתי להוריד ל 10 מ"ג על דעת עצמי וזאת בגלל השמנה שחלה בחודשיים האלה,אציין שגם כך אני בחורה מלאה ומטופלת בכדורים לי.ל.ד. שאלתי האם 10 מ"ג בכלל ישפיעו או שזה מינון חסר כל טעם? והאם בכלל הורדת מינון מפחיתה את התיאבון המוגבר? תודה רבה מראש
לשירה הירידה במינון עשויה להפחית את בעית ההשמנה. עם זאת זהו מינון גבולי מאוד וצריך לדעת יותר פרטים עליך, צריך לדעת מדוע בדיוק קיבלת את הרסיטל. 10 מג' הוא מינון די גבולי ואם היה דיכאון חמור לא הייתי ממליץ להוריד במינון אלא להחליף תרופה בתקווה שהיא תגרום להשפעה הטובה ללא תופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
מבקשת לדעת מהן שיטות הטיפול היעילות ( תרופתי/ טיפולי) בחרדה ( אגרופוביה).
לברכה כפי שידוע הטיפול הנפשי מבוסס על תרופות או שיחות, או שילוב של שניהם. הטיפול הפסיכותרפי העדיף הוא התנהגותי או קוגניטיבי, ומומלצות התרופות נוגדות הדיכאון שיש להן מרכיב נוגד חרדה. (סרוקסט, אפקסור). הטיפולים הללו יעילים וכדאי להגיע לטיפול ולשפר את איכות החיים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום. במשך 10 שנים (מאז הייתי בת 15) אני פוצעת את עצמי. חוץ מזה הכל בסדר אתי בחיים פחות או יותר, אני יודעת שאני לחוצה ואולי נוטה יותר מאחרים לחרדות, אך בסה"כ חיה טוב תודה לאל. נסיתי להגמל מהפציעה לבד אך זה לא עוזר. מה שעצוב זה שזה מפריע לי רק כי זה נראה רע. איך אני מפסיקה?
הי נירה חשוב שאת מודעת שיש לך בעיה- זה צעד גדול מאוד. הדבר שאת צריכה לעשות הוא לפנות לטיפול פסיכאטרי בהקדם האפשרי. פציעה עצמית היא לא צחוק ולמרות שעד היום טפו טפו לא קרה לך כלום זה יכול להסתיים גם בזיהום ונזק בלתי הפיך. אנא פני לטיפול בהקדם האפשרי. זה יכול לשפר רבות את איכות חייך בהצלחה אריאל
לאריאל טוב לראות שקפצת לבקר! מה שלומך? איך עובר הקיץ ומה התוכניות לשנה הבאה? שבוע טוב הידש
לנירה אני מסכים עם דבריה של אריאל ומודה לאריאל. כדאי להגיע לאבחון מלא ולשקול עם הרופא את האפשרויות הטיפוליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
עד שלא תביני שהבעיה היא לא הצלקות או הפצעים הפתוחים, לא תצליחי לפתור אותה. הרגליים שלי (מעל הקרסול) ופרקי הידיים מלאים צלקות ישנות. הפעם האחרונה שפצעתי את עצמי הייתה לפני יותר משנתיים. טיפול פסיכותרפי ארוך+טיפול בדרמה עזרו מאד... בבקשה תנסי למצוא למה את עושה את זה. אולי תצליחי למצוא גם למה לא לעשות את זה... בהבנה, אני
קראתי שהיא משפיעה למשך 24 שעות. ואם היא משפיעה בדיוק ל-24 אז בסופי השבוע שאני הולך לישון ב-6 שעות בערך יותר מאוחר מבימים הרגלים אז למשך 6 שעות התרופה לא עובדת עליי? עד שאני לוקח אותה לפני השינה ?
לליאור טוב שאתה שואל. עם זאת רפואה אינה מתמטיקה, ו 24 שעות זה בערך. כך שאתה יכול ליטול אותה עם שנויים קלים בזמנים לפי סדר היום שלך ולפי התוכניות בסוף השבוע. שבוע טוב דר' גיורא הידש
בן 50 בריא מלבד אנמיה קלה ידועה וקבועה כ 15 שנה. בחודשיים האחרונים יש לי תופעה של פחד. אני אדם שאחראי על 300 עובדים ונמצא בפורמים שונים. יש לי מין פחד שאני לפני התקף לב או כל דבר לא טוב. הפחד או החרדה גורמת לי לפעמים לרעידות, תחושה של מן סחרחורת (אני מחזיק את הקיר בתחושה שכאילו אני נופל) בקיצור תחושה ממש לא טובה. רופא המשפחה נתן לי ALPRALID 0.25 . 1. האם זה עוזר לחרדה. 2. האם מותר לקחת פעמיים ביום 3. שמעתי שחבר בעבודה (לצערי גם יש לו תחושות כאלה) לוקח קלונס 0.5 כפעמיים ביום. מה דעתך. ? אני טס הרבה והגעתי למצב שאני חודשיים לא טס. מה אתה מציע לעשות לפני טיסה ארוכה לדוגמא לארצות הברית. תודה
לדני צריך להגיע לאבחון ורק אחר כך לחשוב על פתרונות. אחריות רבה, לעתים שחיקה, וגם גיל 50.... עשויים להביא להתלבטויות ולבדיקת המקום והדרך בחיים, לכן הרבה פעמים מומלץ להגיע לפסיכותרפיה כאשר החרדות הן רק סימפטום. אלפרליד וגם קלונקס הן תרופות הרגעה בטוחות עם חסרון גדול שהן עלולות לגרום להתמכרות. כך שאם נוטלים אותן באופן מזדמן אז אין בעיה, וכך הן עשויות לפתור את הבעיה של החרדה מטיסות. אבל איני ממליץ על נטילתן באופן קבוע. התרופות בטוחות כך שאם יש יום קשה בהחלט מותר ליטול שניים ושלושה כדורים ביום. עם זאת, ההתרשמות שלי שמדובר רק בקצה של הקרחון והסימפטום, לכן ההמלצה העיקרית היא להגיע לפסיכותרפיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום... אני סובל שנים רבות מחרדה חברתית,בעיקר פחד קהל והתנהגות מתוחה בשהיה עם אנשים בסיטואציות מסוימות בהן אני מרגיש לחוץ.הדבר מפריע לי מאוד.השאלה שלי היא מבחינת הטיפול התרופתי בח"ח מהו הכדור המומלץ ביותר והממוקד ביותר לחרדה זו? היכן אוכל למצוא טיפול קבוצתי או פרטני לחרדה חברתית באזור השרון/מרכז? תודה ושבת שלום
תרופות לחרדה חברתית יכולות להיות מסוג MAOI (נרדיל, אורוריקס), SSRI (סרוקסט, לוסטרל), SSNRI (אפקסור), BNZ (קלונקס, קסנקס). כיום SSRI (קיימים 6 תרופות מקבוצה זאת) הם תרופות הבחירה הראשונות לטיפול בהפרעה זאת אם כי ניתן להשתמש גם בתרופות מהקבוצות האחרות. מומלץ להשתתף בטיפול קבוצתי-התנהגותי במקביל לטיפול התרופתי.
למתן בקשת מספר פעמים ולכן אוסיף מספר שורות. התשובה של דור מדוייקת ואני מסכים עם הנאמר. הטיפול כפי שאתה יודע עשוי להיות תרופתי או פסיכותרפיה או שילוב של שניהם. התרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון אינן ממכרות ויש להן השפעה נוגדת חרדה ולכן הן המומלצות. איני מכיר את אזור השרון, אבל אולי כדאי לפנות לבית החולים שלוותא שהוא מתקדם מאוד ולברר שם לגבי קבוצות וטיפולים שיחתיים במרפאתם. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום מתן בזמנו עניתי לך אם איני טועה בפורום ח"ח, ואיכשהוא לא הגבת, למרות זאת אענה גם הפעם: באיזור השרון אכן כפי שכתב לך דר הידש ביח שלוותא- מרפאת חרדה. בנוסף בביח גהה מרפאת חרדה , יש פרטים בפורום חח. הטיפול הוא ע"ח קופת חולים. בתא- במרפאת החרדה של איכילוב. לגבי כדורים - קב' SNRI היא המועדפת בעיניי. מוכנה לענות לך על שאלות נוספות במידה שיש כאלה.
שלום אני לוקח כבר שבוע זיפרקסה ומאז שעליתי למינון של 5 מ"ג אני מת מעייפות ברובו של היום... אבל ממש לא מסוגל לתפקד כראוי.... זה יעבור?
לליאור בדרך כלל ישנה הקלה משמעותית אבל לא תמיד. ההמלצה היא ליטול את התרופה בערב כשעה לפני שינה וכך להיות רענן יותר במשך היום. שבוע טוב דר' גיורא הידש
מכר שלי חולה אפלפסיה מטופל בששת החודשים האחרונים בטופמקס(משהו כזה) לאחרונה החלו לתקוף אותו הזיות שונות ומשונות כרגע הוא מטופל ע"י איזה סוג של תרופה פסיכותית. לאחרונה שמעתי כי קיימת (ונפוצה) תופעה של חולי אפלפסיה שלאחר שנים של התקפים - ההתקפים נפסקים והם מפתחים פסיכוזה. האם התופעה מוכרת?
לאורנה איני נאורולוג אבל לדעתי אין קשר בין הדברים. אפילפסיה אינה הופכת לפסיכוזה, לעתים ביטוי של אפילפסיה עלול להיות הזיות. בנוסף התרופות נוגדות הפסיכוזה עלולות להוריד את הסף לאפילפסיה ולכן פתאום ישנם התקפים. כך שהדברים מורכבים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום ושבת שלום, אני נמצאת כרגע בטיפול דינמי לא קצר שנערך בתדירות גבוהה יחסית אך בשלבי הכנה למעבר לאנליזה ממש על ספה. אמנם זו אינה הדרך ה"אינית" היום, אך נראה שזוהי הדרך שעשויה להתאים לי באופן אישי. ההבדל העיקרי בין המצב העכשווי לתכנון העתידי הוא בעובדה שלא יהיה קשר עין וכן בכך שבין השאר יוכל המטפל לערוך רישומים, דבר שאינו עושה בשיחה רגילה. זהו שימוש בכלי נוסף שאולי יוכל לסייע בידו. רציתי לדעת מה היתרונות של אנליזה לעומת הישיבה פנים מול פנים (מעבר למה שציינתי) ומה השוני העיקרי מהבחינה הטיפולית. אני מניחה שאגלה ממש כמה זה "אחר" (או לא) רק לאחר ההתנסות ובכל זאת אשמח לקבל מעט מידע אם אפשר. תודה מקרב לב
לרסטה באנליזה ארבע פעמים בשבוע הדברים הרבה יותר אינטנסיביים וגם ההעברה היא משמעותית יותר. השינוי בסטינג (השכיבה), תאפשר לך להתרכז יותר בעצמך ובתחושותיך עם פחות רמזים או השתתפות של המטפל. כך ששוב הדברים נעשים הרבה יותר מרוכזים ולעתים קשים יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש
לי יש תחושת ערפול ומסך מהסביבה שאינה נעלמת כבר הרבה חודשים. תחושה זו מאוד מפחידה ומטרידה ואני מיואשת. אם מישהו התנסה בזה - מתי זה עבר ואיך? תודה
את כנראה מתארת תופעת חרדה. בדר"כ ממליצים על טיפול תרופתי בשילוב עם פסכותרפיה. חוויתי ועדיין חווה את מה שאת מתארת באופן אישי טיפול תרופתי אמור לעזור מאד ברוב המקרים [חבל שלא אצלי :-( אבל אני בין יוצאי הדופן וגם לא ניסיתי עוד הכל] זו "רק" חרדה ולא שגעון או משהו כזה ואפשר לטפל בזה את צריכה לפנות לאיש מקצוע שיכוון אותך מה לעשות בהצלחה ושלא יהיו דאגות
שלום, אכן כפי שנכתב בדרך כלל מדובר בתופעה של חרדה, אבל יתכנו גם דברים אחרים, לכן חשוב קודם כל להגיע לאבחון מדוייק. שבוע טוב דר' גיורא הידש
האם ניסית לבדוק האם זה נובע מבעיה אחרת ולא פסיכאטרית? כמה זמן אתה סובל מכך והאם זה לא מפריע לך בחיי היום יום?
אודה לתגובתך...
לאילנה בדקתי שוב ואני חושב שעניתי.... בכל מקרה אם החמצתי את שאלתך אנא הוסיפי את הקישור לשאלה או שתעתיקי אותה ואשמח להשיב. שבוע טוב דר' גיורא הידש
רציתי לשאול מה עדיף לקחת (דהיינו פחות ממכר, וחלש יותר) אסיול או לוריוון? כמו"כ רציתי לדעת אם יש כדור מהמשפחה הנ"ל המתאים לתקופת הריון?
היחס בין לוריוון לאסיוול הוא 1:10 כלומר מיליגרם אחד של לורזפאם שקול לעשר מיליגרם של דיאזפאם. אם למשל אמרו לך לקחת לוריוון במינון של 3 מ"ג ליום אז זה מינון שקול לאסיוול 30 מ"ג. במינונים כאלה צפויות בעיות קשות של התמכרות וגמילה. הבדל נוסף קשור לזמן השפעה- אסיוול משפיע להרבה יותר שעות. אם את מתכננת להיכנס להיריון יש לידע את הרופא ולהתיעץ עם המרכז לטרטולוגיה.
אני סובלת מתופעות שונות לפני המחזור כל חודש שחולפות עם קבלת המחזור. רופא משפחה אמר שמדובר בPMS ושיש תרופות ממשפחת SSRI שניתן לקחת רק שבועיים לפני המחזור כל חודש. האם אתה יכול לפרט איך לקחת והאם זה יעיל מנסיונך? איזו תרופה הכי מומלצת מתוך המשפחה? המון המון תודה
לאורלי בדרך כלל אני ממליץ על נטילה קבועה ולא במשך שבועיים. באופן כללי ביותר התרופה המומלצת עם פרוזק=פריזמה. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום ד''ר הידש האם ידועה לך על התרופה piracetam (נאוטרפיל -נדמה לי השם המשכרי) לדמנציה , פשוט יש לי מטופלים שמתעניינים לגבי התרופה . תודה
איזה רופא משפחה כותב - משכרי??? אפשר לכתוב מסחרי, או לכתוב את המילה שמשתמשים בה (אני לא יודע אותה). אם יש לך בעיה תציג אותו בשמך. מתחזים לא פה.
ראיתי בפורום של דרור גרין את השם הזה... אולי זה הוא...? מעניין מאוד לדעתי כדאי להנהלת האתר החדש לבדוק מה קורה כאן .
אדון \ גבדת נכבד (ה), אני לא זוכר שפניתי אלייך בפורום הזה (אלא אם כן קיבלת פתאום דיפלומה רפואית וניהול הפורום - הדבר שקשה לי להאמין בו לאור תת רמה בה אתה מתבטא. לכן אנא ממך אם אתה סתם מתוסכל אז אני לא אשם בתסכולך , חפש אשמים אחרים (אולי פורום פסיכולוגיה יתאים לך יותר ...). ואם אני אראה אותך שוב מתערב לשאלה שלי -מבטיח חגיגית לעשות את המקסימום כדי שתעוף מהפורום הזה לתמיד. (אגב עברית היא לא שפת האם שלי אולי בגלל זה טעיתי במילה ''מסחרי'' על כך אני מבקש ממך סליחה אישית!!! אני מקווה שסלחת לי נכון? ועוד משהו ...אני באמת רופא משפחה).
שלום, איני מכיר את התרופה, האם היא ישנה בארץ? בכל אופן התרופה החדשה המומלצת בארץ היא האביקסה ותוכל לקרוא עליה מצד שמאל של הפורום במאמר "ספר זיכרונות". שבת שלום דר' גיורא הידש
בפורום רוקחות נכתב כי אין תרופה מקבילה בארץ ל - piracetam, וגם לא תכשיר שמכיל אותו חומר פעיל: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/669/xPG/59/xFT/30774/xFP/31123
