פורום פסיכיאטריה

שאלה דחופה : אימי כבת 65 עברה תאונת דרכים קשה וכתוצאה מכך פגיעות אורטופדיות ודימום מוחי. במשך הזמן נכנסה למצב של דיכאון , בעיות בזיכרון והפרעת אכילה והיא מטופלת. שאלתי היא על התנהגות שהופיעה ביומים האחרונים והיא : תוך כדי שיחה עם אימי היא הביעה בפנינו את אי שביעות רצונה מכך שהיא בבית ואת רצונה לחזור לבית חולים ולפתע החלה להוציא לשון ולצחוק צחוק מוזר. אשמח לקבל חוות דעת בנושא..

לשמחה אכן יש משהו מוזר וסביר להניח שמדובר על סימפטום התנהגותי על רקע של הפגיעה בראש. אם הדברים נמשכים כדאי לחשוב על פניה לנאורולוג או אפילו פניה למיון דחוף. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב האם ידוע לדר הירש או לחברי הפורום איזה עמותות פועלות בירושלים אשר באמצעותן ניתן לשכור דירה במסגרת דיור מוגן מתוגבר. האם ניתן באיזשהוא גוף לברר לגבי כל אפשרויות הדיור בירושלים? תודה מטילדה

למטילדה בטח שאפשר לפנות ל"אנוש", יש להם גם אתר באינטרנט. לאנוש בטח יש דיור מוגן, איני יודע על עמותות נוספות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב! רציתי לשאול האים התרופות נגד דיכאון: פאקסט ,מירו ,ציפרולקס פוגעות בספירת הזרע?

לירון התרופות אינן גורמות לנזק לזרע או לספירה. השינויים הם רק ברצון למין. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת ממחשבות כפייתיות ואני מודעת לגמריי למצבי, אני לא הוזה. האם יש מצב שמחשבות כפייתיות יהפכו להזיה ושגעון מוחלט? האם יש קשר בין המחשבות הכפייתיות לחלומות המוזרים והסוראליסטים שאני חולמת? תודה.

לארין בדרך כלל מחשבות כפייתיות אינן הופכות למחלה נפשית (שגעון כפי שכתבת). אבל קודם כל צריכים להגיע לאבחנה אצל רופא המטפל, אין קשר לחלומות. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידש אני מאוד מעוניינת להפגש עם פסיכיאטר, אך אני מרגישה כי אין אף מנוע חיפוש טוב לכך וגם אף אחד בפורום הזה אינו ממליץ על המטפל שלו. בבקשה- אני לוקחת תרופות מתוך הידע הבסיסי שלי ועצות מפסיכולוגים ואני יודעת שחובה להפגש עם פסיכיאטר במקביל לתרופות את הדיאזפם גיליתי בהודו והבאתי משם ולכן אין ספק שעזרה נחוצה לי אשמח להפניות לפסיכיאטרים טובים תודה

לכי לתל השומר הכי טוב

תשאירי בבקשה מייל ואזור מגורים וכך תוכלי לקבל המלצות. הדיאזפם הוא וואליום, כך שאת לא צריכה לעסוק ביבוא. יש בכל בית מרקחת. בכל מקרה, אשמח להפנות אותך. עדי

שלום דר' הידש המותק, זוכר שבישרתי לך בשורות טובות? אז לאחר 3/4 שנה אני רק מתחילה להחלים מהדיכאון. והתרופה שעזרה לי לבסוף היא הסרוקסט-אחרי ציפרלקס,רמרון ואפקסור. החרדה נשארה אבל פוחתת... רציתי לשאול לגבי חמי לעתיד שחווה ארוע מזעזע בילדות ושהתפרץ לו לאחר 23 שנה. שנים שהוא נוטל תרופות פסיכוטיות. רציתי לברר מהי זריקת קלופיקסול שהוא נוטל פעם בחודש כולל אינפרניל קבוע, אמרו לו לעבור במקום הזריקה לרספירדל... המסכן כבר נטל זיפרקסה וגם דקינט שהבנתי שהוא מנטרל תופעות לוואי. מצבו מתדרדר והוא התחיל לאחרונה גם לרעוד, הנרולוג אמר שזה מרוב תרופות וזה לא פרקינסון. ובנוסף הוא סובל מסוכר ונוטל 3 סוגי כדורים וגם ללחץ דם. בקיצור יש לו קופסא מחולקת לכל יום בחודש ונגמרת לו כל הפנסיה על תרופות. האם תוכל להסביר לי מהם התרופות הרשומות מעלה,,,ולאיזה רופא אפשר ללכת. חשוב לציין שהוא מטפל בבריאות הנפש כבר שנים. אני בטוחה שיש היום תרופות מסוג חדש שמטפלות בכמה גורמים והשאלה היא איך משלבים אותם עם מינוני כדורי הסוכר והל.ד. ברכות דר', מלי

למלי הקלופיקסול היא תרופה מהדור הישן של נוגדי פסיכוזה ויתכן מאוד שהיא גורמת לתופעות דמויות הפרקינסון. בהחלט כדאי לעבור לתרופות מהדור החדש שהן כמעט ואינן גורמות לתופעות מהסוג הזה והן יותר עדינות, למרות שגם להן יש תופעות לוואי. הזיפרקסה שאינה גורמת לתופעות הנאורולוגיות עלולה לגרום לסכרת. לכן ההמלצה על רספרידל עשויה להיות טובה אבל לא מושלמת. הסרוקוול עשויה להיות עדיפה אבל היא אינה נמצאת בסל של הכללית ורק של מכבי. יש לשקול גם טיפול בגאודון. בכל מקרה הפסיכיאטרים מומחים בשטח זה, אני מכיר רק נאורולוג אחד אשר מכיר היטב את הנושאים הפסיכיאטריים. כך שהמלצתי היא להגיע לייעוץ אצל רופא מומחה בנושא - יעוץ חד פעמי שהביטוח המשלים מכסה. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני בת 21, ומטופלת מזה מס' חודשים בפאקסט. היום אני אמורה להתחיל לקחת גלולות מסוג מליאן. רציתי לדעת האם השימוש בגלולות יפחית מיעילותן והאם יש לי סיבה לדאגה???

שלום, איני מכיר את התרופה אבל אני מנחש שמדובר בגלולות נגד הריון. במידה וכן אין מה לחשוש כיון שהתרופות אינן מפריעות זו לזו. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, אני סובל ממעי רגיז שמלווה בחרדה. מטופל כשנה ברמרון. מצבי השתפר אך לא לגמרי במיוחד במצבים בהם אני עומד מול קהל. לא יודע למה פתאום (אחרי שסבלתי מחרדה) מצבים כאלה ממש מלחיצים אותי ומערכת העיכול שלי משתוללת. הפסיכיאטר שלי שוקל להחליף לי את התרופה אף על פי השיפור הניכר של העלמות החרדה הכללית. דובר להחליף את התרופה בסירוקסט. בניגוד לרמרון הסירוקסט גורם לבעיות בתפקוד המיני, הדבר שאני בכלל לא רוצה לוותר עליו. אני תוהה האם יש תרופות אחרות מלבד הסירוקסט שהן ללא תופעות לוואי ויכולות להוות פתרון בשבילי לבעיית החרדה החברתית (אין חרדה כללילת אך יש עדין חרדה חברתית ברמה בינונית) ולבעית השילשול או ההיהציאות המרובות. איזה טיפול היית מציע לי (אני יודע שזו שאלה קשה כי אתה לא אבחנת את מצבי אבל בכל זאת אשמח לקבל עצה). תודה רבה

לארי אכן לכל טיפול ולכל תרופה יש יתרונות וגם תופעות לוואי. לכן כדאי למצוא את התרופה אשר תתאים ותגרום לכמה שפחות תופעות לוואי. נראה לי שדווקא המרוניל=אנפרניל במינונים נמוכים עשויה להתאים, זו תרופה טובה נגד חרדה, יש לה תופעת לוואי של עצירות-ובמקרה שלך יש לכך יתרון. יתכנו תופעות לוואי אחרות אבל במינון נמוך יחסית (75 מג' ומטה), איני צופה שיהיו תופעות לוואי. אבל כמובן צריך לראות את התגובה אצלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום *שיניתי את הכינוי שלי לנטלי 77 -יש פה יותר מדי נטלי. ולשאלתי: אני נוטלת לוסטרל 100 מ"ג ולפני מספר חודשים הפסיכיאטר הוריד את המנון ל 50 מ"ג ונכנסתי לתקופה מאוד רעה עד כדי חלומות אובדניים. אבל דווקא בתקופה הרעה הזאת, שמתי לב שאני נהנית מאוד ביחסי מין, מה שלא הצלחתי להרגיש מזמן. עם החזרת המינון ל 100 מ"ג ירד לי החשק המיני ואני לא מצליחה להגיע לאורגזמה. מצד אחד מצבי הכללי השתפר אך מצ שני אני בקושי נהנית ביחסי מין. האם תופעת הלוואי הזאת הפיכה? אילו תרופות אחרות יש,שעובדות על אותו עיקרון כמו לוסטרל ואין להם תופעת לוואי של ירידה בתפקוד המיני? תודה

לנטלי כבר מניסיונך את יודעת שהתופעה הפיכה ולא נגרם שום נזק, כאשר מפסיקים את התרופה הכל חוזר לקדמותו. תרופות הדומות ללוסטרל ופועלות על הסרוטונין לכולן עלולה להיות תופעת לוואי זו, אבל כמובן יתכן שאצלך דווקא את עם תרופה אחרת לא תסבלי מתופעת לוואי זו (כלומר, תופעות הלוואי לא חייבות להופיע אצל כולם וצריך גם מזל). לרמרון ואדרונקס אין בעיה עם התפקוד המיני אבל יש להן חסרונות אחרים.... שבת שלום דר' גיורא הידש

הרבה זמן לא עדכנתי ואני יודעת שלמרות שאתה עסוק אתה זוכר ואני חזרתי אתמול מחופשה ארוכה אצל הבת הגדולה היינו ביחד עם הקטנה בעבודה היא מצטיינת למרות שהיא אומרת שהיא לא רוצה לעבוד בזה כל החיים אבל לדעתי היא מתנהגת כמו כל אחד אחר שגמר ללמוד ורואה שיש חיים אמיתיים היא רצתה להפסיק עם הטיפול התרופתי מאחר והיא טוענת שהיא בסדר והכדורים גורמים לה להשמנה לפצעים בפרצוף דבר שלא היה לה קודם ולשינה ועייפות במשך היום סיכמנו שמה שהרופאה תגיד יהיה מקובל גם עלי והיא אמרה לה שהיא באמת נראת כמו מסוממת מהזיפרקסה והורידה את המינון וגם הבטיחה לה שאם השיפור ימשיך היא תוריד את הזיפרקסה אבל לא הסכימה להפסקת התרופות לצערה של הבת בביקור הזה התרכזתי בהחזרתה למעגל החברתי שהיא נפלטה ממנו קודם התעקשתי על זה שהיא תצור קשר עם אנים ונראה לי שהצלחתי היא אמרה לי שהפעם אני יכולה לחזור הביתה בשקט שהיא בסדר והבטיחה להודיע אם תהיה נפילה ואמרה שאני צריכ לחזור ולסמוך עליה דבר ששאני עדיין לא מסוגלת נראה לי שהיא מבריה ואני לא חוזרת לעצמי זהו יש לי רק דברים טובים רציתי בהזדמנות לשאול איך נכנסים לכלישראל אי אפשר להכנס לשיחות ולסיום סיפור אמריקאי קיבלתי חשבון מנופח מבית החולים על הלילה שהיא בילתה שם לאחר בליעת הכדורים ומאחר וחברות הביטוח לא ממנות מינון יתר והחשבון היה 4500 דולר על בדיקות כימיות אמרתי בצניות לעובדת שצריך להיות עשיר כדי לנסות להתאבד והיא ענתה ביובש או להצליח בנסיון ההתאבדות

שלום אני אישית לא התכתבתי איתך אבל ראיתי אותך לא מעט פעמים בפורום. לפני מספר ימים ראיתי הודעה ממישהי ששאל עליך-לאן נעלמת. שמחה לשמוע שהכל בסדר.

שלום אמא רחוקה דאגו לך כאן מאד ראי בקישור להלן:http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/376/xFT/302467/xFP/302467 באתר שאת מחפשת החליפו את השרת ועתה ניתן להגיע אליו דרך הכתובת: http://www.icallisrael.com/forum/forum.asp?FORUM_ID=3

תןדה על האיכפתיות ועל המידע ואני חשבתי שאם עשרה קבין של דאגה ירדו לעולם תשעה הגיעו אלי אני שוקלת החלפת השם לאמא חרדה כי אולי הבת בסדר אבל אני טראומתית לגמרי ומציקה לה מאוד לטענת כולם כל הזמן חוששת שהיא תפול שוב ולא מאמינה שהיא אומרת שהיא בסדר וכשאני אומרת לה שהיא לא חזרה להיות מה שהיא היתה פעם היא אומרת שאולי לעולם היא לא תהייה מה שהיא הייתה וזה עצוב לי כי תמיד אמרו עליה שהיא אוהבת ויודעת לחיות וזה כבה אצלה היא יציבה אבל בלי העליזות האופינית של פעם היא לא אותה ילדה ואני כנראה אצטרך ללמוד לחיות עם זה

שלום. תודה על תשובתך. רציתי רק לספר לך שעדיין יש לי חרדה כל הזמן שאכנס להזיות זה בעיקר הדבר היחיד "שרודף" אותי כרגע,מבחינת שאר הדברים כנראה הקלונקס מרגיע אותי,ואני חוזרת לתפקד.אני מקווה בקרוב מאוד גם להתחיל לעבוד,ולהתגבר כמו שעשיתי פעם. אני עדיין מפחדת מהזיות,בעיקר כי אין לי איך להסביר את זה לעצמי. אני מנסה לחשוב על זה שזה קרה לי במצב מאוד מפחיד,באונס,וכל מה שקרה עם בעלי,ולהרגיע את עצמי בכך שלמרות שזה קרה לי-לא השתגעתי{כן,אני עדיין פה כנראה},ושזה שזה קרה פעם אחת בחיי לפני כמעט3שנים לא אומר שזה יקרה שוב,ושפשוט אני כנראה מפחדת שכעט אני לבד, ואם אכנס להזיות משפחתי תראה,ויאשפזו אותי. אני בד"כ פותרת את החרדות ונרגעת ע"י כך שאני מבינה,ובנושא הזה אני לא יכולה להבין ולמצוא הסבר שימנע ממני לפחד ולחוש שזה יקרה לי שוב. אני גם יודעת ששנתים לאחר ההזיות היתי במצב טוב בהמשך.אפילו בסדר גמור. קשה לי להבין,אבל אני יודעת שמבחינה פסיכולוגית בשנתיים שהיה לי טוב,עזבתי הרי את בעלי,וידעתי באיזה מקום שהוא נמצא שם,והוא גם מאוד רצה אותי ורצה לעזור לי,אז אני חושבת שזה נתן לי כוח "להדחיק" הכל הצידה,להאמין שייעזרו לי כשאצטרך,ובאיזשהו מקום "לברוח" בינתיים ממה שקורה,להדחיק הכל,ולדעת שהעזרה נמצאת שם,והתחלתי לתפקד,ובלי ששמתי לב בכלל התחלתי להנות,ולהרגיש,ולהשתחרר מהכל. ולדעת שיש אדם שיודע מה קורה לי ורוצה לעזור לי-כמו קרש הצלה-כשארצה,ואיכשהו זה גרם לי להשתחרר מהכל. זה מוזר,והרבה יותר מורכב מזה. אבל פתאום כשאני לבד{וגם אז היתי לבד-אבל פיזית,פסיכולוגית היתה לי תמיכה ורצון עז לעזור לי} אז עכשיו לאחר3שנים הפחד מלהשתגע ומהזיות הכה בי ופתאום אני לא יודעת איך להתמודד עם זה,ואיזה הסבר אני יכולה לתת לעצמי על מנת לדעת שלא יקרו לי הזיות ופשוט להמשיך הלאה כמו שאני כ"כ רוצה.כמו אז. הבנתי שיש איזה אתר שהקמת,לתמיכה פסיכולוגית,תוכל לספר לי על זה קצת? והאם גם אתה מייעץ באתר זה? תודה,ושיהיה לך יום נפלא. "נטלי"

לנטלי- האתר www.icallisrael.com

נטלי, הפורום של ד"ר הידש http://www.icallisrael.com/forum/forum.asp?FORUM_ID=3 אינטימי יותר וניתן להתייעץ בו בצורה עמוקה יותר עם חברי פורום קבועים שהתחילו מכאן

שלום דר הידש. אני סובל מחרדה חברתית- לא אובחנתי על ידי איש מקצוע אלא על ידי עצמי וחומר שקראתי. שמעתי על כל מיני טיפולים קוגנטיביים/ביהייביוריסטים עם אחוזי הצלחה מרשימים. אולם נדמה לי שתרופות יהיו יעילות יותר . הייתי רוצה לקבל אבחון מקצועי-עם מי ניתן ליצור קשר? חרדה זו מקשה עליי מאוד את החיים . תודה מראש

לאורן שלום, מזל טוב! טוב שהחלטת להתחיל בטיפול ומצאת אומץ לפנות לטיפול. תוכל לפנות לכל מרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך, בדרך כלל אני ממליץ על מרפאות הקשורות למחלקות פסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים. כפי שכתבת, קודם כל צריך אבחון ואחר כך לשקול את הטיפול המתאים. טיפול תרופתי, פסיכולוגי, או טיפול משולב. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה דר' האם ניתן לפנות ישירות למחלקה הפסיכ' בברזילי ללא הפנייה מרופא המשפחה? שבת שלום

שלום רב ד"ר היידש , הרופא שלי שוקל להחליף לי את הטיפול מרמרון לסירוקסט. כשחפשתי אנפורמציה על התרופה יצאתי עם שתי מסקנות מדאיגות. 1. הבעיה הנפוצה ביותר של התרופה היא ירידה ברצון המיני או אמפוטניצה. 2. לא ברור (לי) אם התרופה עוזרת כי דווחו מקרים של צעירים שהתאבדו בעקבות נטילתה. אני לא יודע עד כמה אפשר לסמוך על מידע המתקבל באתרים באנטרנט ולכן אני פונה אליך ד"ר היידש ומבקש את דעתך בנושא. שאלה נוספת: לצערי נתקלתי גם בהרבה סיפורים של מטופלים שסבלו מחרדה (כמוני אני סובל מחרדה כללית) ושטופלו בתרופות כמו סרוקסט ואפקסור שהתקשו מאוד להפסיק את הטיפול (אולי בניגוד לרמרון) או שהתקשו לסבול את התרופה ויותר חמור הרבה דיווחו שחזרו לטיפול באותם תרופות אחרי שהפסיקו את הטיפול (גם אחרי הפסקה של כמה חודשים ואפילו יותר משנה). אני מאוד מודאג מהנושא ויש לי הרגשה שנכנסתי לבור ולא אצליח לצאת ממנו (להיות חולה כל החיים ולקבל טיפול כל החיים). אני אשמח אם גם תתיחס לנושא הזה. תודה רבה על העזרה

מתוך נסיון עם סרוקסט שאותו אני נוטל 4 שנים אני יכול להגיד לך ,שמבחינת ירידה בחשק המיני זה נכון התפקוד המיני יורד באופן חמור 1.הזיקפה חלשה 2.אין להט מיני3.אם תצליח לשפוך פעם בשבוע זה נקרא טוב מאד,ואת זה אני אומר בצער רב.

לא ציינת מה גילך, ההשפעות שנתגלו חלות לגבי צעירים , בני נוער בלבד. כל התרופות הללו יש להן את התופעה שציינת , במישור המיניות, כך שזו בעייה. לא מזמן התחלתי להוריד במינון האפקסור ולא נתקלתי בשום תופעות לוואי. ההתחלה היא הדרגתית כך שאם יש לך תופעות בלתי נסבלות אפשר להפסיק, אולם לא סביר שזה יקרה,. השאלה היא למה הרופא שלך מבקש להחליף את הרמרון. כנראה בכל זאת ישנה בעייה והשאלה היא בעצם מה האלטרנטיבה שלך. אגב רמרון הרי גורמת להשמנה ולעייפות רבה. זיבאן היא היחידה שלא גורמת לבעיות במין אולם גורמת לבעיות אחרות. נראה לי, ש"לא כצעקתה". גם אני קראתי הרבה וחששתי מאוד אולם, כנראה לפעמים עדיף לקרוא מה שפחות.

ואוליי כדאי לשקול לוסטראל שם אפשר שהתופעה תפחת אם כי לא בטוח. וכך לגבי ציפראמיל.

לד"ר הידש שלום רב יש לי שאלה ורציתי לדעת בכנות מה אתה היית עושה במקומי אם יש לי הצעת עבודה וכמובן אני עםהמרוניל והקלונקס (מזכירה לך) האם היית הולך לעבוד או דוחה משרה בגלל חוסר ריכוז כמובן שיש לי וחוסר ביטחון ואיך אני ירגיש שם וכדומה תודה על תשובתך

לגלית חשוב להעריך מה מצבך ומה הסיכויים להצליח, אם את חושבת שישנם סיכויים טובים להצליח, למרות הקשיים כדאי מאוד לנסות. אם את חושבת שאת הולכת לכשלון אז לוותר. כך שצריך לבחון כיצד את מרגישה, מה המסגרת ומה הקושי בעבודה ולפי הנתונים להעריך. כמובן שהנטיה הטבעית היא שתנסי ותראי מה יקרה. אבל איני רוצה לתחווי כישלון. כך אם יש סיכוי שתצליחי אז בהחלט כדאי. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום כבר כתבתי בעבר, לפנ חודשיים וחצי בערך התחלתי טיפול בציפרלקס ואלפרליד שלא עזר . (אני סובלת מדיכאון ומהתפקי חרדה קשים) כרגע אני מטופלת בפאקסט 20 מ"ג פעם ביום בוקלונקס 0.5 פעם ביום ןכן התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית. נראה לי שהכדורים לא ממש עוזרים אלא גורמים לי להיות פתאום מאושרת בטירוף ואחרי שעה בדיכאון עמוק. כמו כן לפני מספר ימים התחלתי לחתוך את עצמי בחתכים בגוף (זה נותן לי הרגשה רגעית של יציאה מהסבל הפנימי). אבל כל העניין מאוד מפחיד אותי ומדאיג אותי. האם יש כדורים או שילוב של כדורים שאתה ממליץ???

למיכל כמובן שלמרות ההכרות שלנו איני מתיימר להכיר אותך מספיק כדי להמליץ על סוג כדור מסויים. לא כתבת כמה זמן את נוטלת פקסט, אם מעל חודש כדאי לשקול עם הרופא המטפל את החלפת הטיפול, אולי לתרופה מקבוצה אחרת כמו האפקסור. אם את נוטלת את הפקסט זמן קצר כדאי לחכות ולתת לו צאנס ולראות את השפעתו, החתכים הם בודאי דבר מפחיד וכדאי אפילו עכשיו להתקשר לרופא המטפל ולהעריך את המצב. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד'ר גורא הירש שלום הנני בחור בן 27 התחלתי טיפול בסרוקסט לפני כחודשיים בעקבות התקפי חרדות ותחושת חרדות במשך מספר שנים . לאחרונה שמעתי שמועות שכדור זה עלול חס וחלילה ליצור דחפים בלתי נשלטים למעשים חס וחלילה קיצונייים האם ישנן איזשהוא שחר לשמועות אלה ?

לאבי אתה צודק שמדובר על שמועות, אבל כבר קצת יותר משמועות, לכן הוקמה באנגליה וועדה שבודקת את הדברים ועדיין לא סיימה את עבודתה, כך שאין מסקנות, בנוסף פורסמה אזהרה. בכל אופן מדובר על תופעת לוואי נדירה אשר מופיעה בתחילת הטיפול. כך שאם אין סמנים של אי שקט וחרדות קשות או אלימות אצלך, אתה יכול להיות שקט. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידש ומשתתפי הפורום שלום, האם מוכרת תופעה של ירידה ביעילות השפעתו של אפקסור עם הזמן? אני לוקחת כחצי שנה והתרופה חוללה ניסים (...) אבל לאחרונה יש לי יותר ויותר נפילות, בעיקר חזרה של תופעות פיזיות שאיפיינו את הדכאון שלי, כמו עייפות איומה ויובש בעיניים. מוכר? ידוע? האם אפשר להעלות מינון (בהתייעצות עם רופא כמובן) וזה יפתר? אשמח גם ללמוד מנסיונם של משתמשים ותיקים תמרי

שלום תמרי. את לא כותבת כמה את לוקחת, איזה מינון. בכל אופן מניסיון אישי כן ישנה התרגלות מסויימת של הגוף\ והתגובה היא כבר לא כבהתחלה תמיד אפשר לומר גם שהנסיבות השתנו ושהמינון כבר לא מספיק, אפשר לקחת עד שלוש מאות שבעים וחמישה מג. כיתבי איזה מינון את לוקחת.

שלום עע. אני לוקחת 150 מג. ליום, XR, וזה באמת עושה פלאים רוב הזמן. אני לא חושבת שהנסיבות השתנו, להיפך, הרגשתי שאני הולכת ומתחזקת, ולכן הפתיעה אותי הופעת התופעות שהזכרתי. אשמח לשמוע את דעתך תמרי

באיזה מקרים או תסמינים ניתן ריטאלין למבוגרים?

שלום, בישראל, כיום מותר לרשום ריטלין לסטודנטים עד גיל 24. מסיבה של הפרעת קשב בלבד שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלתי היא האם רברסינג יכול לעזור במצבי (נוטלת קלונקס 1.5 ומרוניל ) או היפנוזה או קבוצת תמיכה כדי לנסות לצאת ממצבי. אתה חושב שאפשר לצאת מחרדות קשות כאלו או שזה יוביל אותי לאורך כל חיי. האם ישנם אנשים שצורכים כדורים כל החיים אני פשוט באי ודאות ורוצה לדעת מה דעתך בנושא. מודה לך על היחס החם , ושתמיד אתה משיב לי בחום ונותן הרגשה טובה

לגלית ריברסינג, שמעתי דברים טובים אבל זהו כלי חזק וחייב להעשות בידיים טובות, כלומר צריך לבדוק טוב טוב את המטפל. קבוצת תמיכה עשויה לעזור. היפנוזה היא כלי חזק, איני רואה סיבה לפסול אותך מטיפול זה, לכן יתכן שכדאי לבדוק אצל מטפל ספציפי האם הוא עשוי לעזור לך. ליוסי אני מצטרף לדבריו של כתום שהם מדוייקים. יש כבר מספר ספרים פופולריים שהשם שלהם הוא פרוזק וגם מועדונים בשם הזה. אני כותב זאת כדי שתבין עד כמה התופעה נפוצה. התשובה החשובה ביותר שלא רק אנשים "חולי נפש" או עם בעיה נפשית חמורה נוטלים פרוזק, היום הרבה אנשים רוצים לשפר את איכות חייהם ונוטלים את התרופה.... בארה"ב וגם בארץ, להיות IN משמעותו ליטול פרוזק..... אני לא מגזים, אני מתאר מצב קיים. בשאלות יותר ספציפיות למה שקורה אצל החברה שלך, אתה יכול לשאול ולהפגש יחד אתה עם הפסיכיאטר המכיר אותה. הוא בודאי יענה על כל השאלות באופן אישי ולא כללי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אבקש לקבל מעט ידע על התרופה לוסטרל, תופעות לוואי. וגם אייך היא עוזרת ובמה היא משפיעה לטובה. בנוסף ברצוני לשאול האם תרופה זו מכילה הורמונים?? (אני סובלת מבעיה רפואית שאסור לי לקחת הורמונים בכלל!!)

כך זה יהיה יותר מהיר.

לשיר הלוסטרל אינה מכילה הורמונים ואינה ממכרת. תוכלי למצוא אינפורציה מלאה בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם במחלות נפש ישנה נטיה לרגיעה עם השנים? לא ברור לי ממה אני סובלת אבל כעת בגיל 40 אני חשה כבר כמה שנים פחות סבל וסערות מבעבר. גם פחות סימפטומים פסיכוטיים, למרות שלא קיבלתי תרופות אנטי-פסיכוטיות. האם מצב זה צפוי להימשך? תודה.

למירב הדבר העיקרי שנרגע זו האישיות, פעמים רבות דחפים של אישיות נרגעים עם הזמן ועם הבגרות והבשלות הרגשית. מצבים פסיכוטיים יותר מורכבים, ישנה רגיעה אבל לעתים מתחילות בעיות אחרות של הגיל המבוגר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר שלום יש לי מניה דפרסיה לוקח ליתיום ואפקסור. שאלתי מה הרמה בדם של הליתיום הטובה ביותר טיפולית? כי תחילה היתי על 0.6 לסרוגין 0.8 1 עקב שנוי במינון. אשמח לקבל תגובות במיל

לשלומי כאשר אדם נמצא במצב פעיל של המחלה (פעילות יתר או דיכאון) אנחנו מעדיפים רמות גבוהות יותר מעל 0.8 ומקסימום 1.2, למצב של מניעה של החמרה ובין ההתקפים לעתים מסתפקים בערכים יותר נמוכים בסביבות 0.6. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם דראליזציה ניתנת לטיפול? האם כדורים יכולים לשנות מצב מתמשך?

למאי כמובן שאחרי איבחון מלא. דה ריאליזציה קשורה להפרעות של חרדה והטיפול באופן עקרוני הוא כמו בכל הפרעת חרדה. טיפול בשיחות/תרופות או השילוב של שתי הדרכים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, אני סובל מחרדה זה למעלה מ-3 שנים, ונמצא בטיפול פסיכולוגי פסיכודינמי מזה כשנתיים. באופן תמידי אני סובל מכאבים בחזה ומתופעות גופניות שונות כמו נימול בפנים (כאשר תמיד הממצאים הרפואיים הם שהכל תקין). רציתי בבקשה לדעת פרטים בנוגע לשני עניינים: האחד, איזו תרופה יכולה לסייע לי בטיפול בכאבים, שכן אני מניח כיום שבטווח הקצר רק טיפול תרופתי יכול לסייע לי בכל השור עם הכאבים (בעבר נטלתי למשך 6 חודשים רסיטל, ואינני זוכר כבר אם הכאבים פסקו או רק פחתו). השני, החשש העיקרי שלי הוא לגבי תופעות לוואי והשלכות לגבי העתיד. אם ניתן להפנות אותי למאמרים בנושא בכל הנוגע לתרופה שתומלץ על ידך - אני אודה לך מאד. בתודה מראש, משה

למשה בודאי שלא אמליץ על תרופה מסויימת. הטיפול בחרדה הוא בנוגדי דיכאון או תרופות נוגדות חרדה. נוגדי הדיכאון אינן ממכרות ואינן גורמות נזק לטווח הארוך (ישנם ממצאים אפילו שלהיפך, הן מאריכות חיים כנראה), נוגדי חרדה ניתנים בדרך כלל רק לפי הצורך, בשימוש קבוע הן עלולות לגרום להתמכרות אבל אינן גורמות נזק גופני לטווח הארוך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הייתי מוספיה כי נוגדי הדכאון משמשים גם נגד חרדה.

שלום רב שאלתי היא האם תופעת לוואי של הקלונקס זה הרדמות או שהכדור פשוט מרדים כי בשעות הצהרים שאני לוקחת אותו הוא מפיל אותי לשעתיים ולא פוגע בי בלילה תודה גלית

לגלית אכן הקלונקס היא תרופה מקבוצת נוגדי החרדה וזה תפקידה, העייפות וההירדמות היא תופעת לוואי, יתכן שעם תרופה אחרת מקבוצה זו (וואבן או לוריוון) תקבלי את ההשפעה הטובבה אבל ללא תופעת הלוואי של הסדציה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ! אני בת 57, סובלת מדכאון כבר הרבה שנים, מטופלת באפקסור 150 מ"ג, זיפרקסה 5 מ"ג,רמרון 30 מ"ג, קסאנגס וזודורם, , כמו כן עברתי ניתוח לתיקון המסתם המיטרלי לפני שמונה שנים, כיום לוקחת אנדלקס (לאי ספיקה), וקרדילוק (לדופק סדיר), ברצוני לציין שיש לי גם הפרעות בדופק הלב לאחרונה, עקב הדכאון המתמשך שאני שרויה בו, הרופאה הוסיפה לי את הכדור geodon, קראתי באינטרנט על התרופה, ראיתי שיש לה המון תופעות לוואי לא רצויות, כמו כן התרופה לא מתאימה לאנשים הסובלים מהפרעות בקצב הלב כמו כן גילו לי לאחרונה סימנים להגדלת כבד מכיון שהרופאה המטפלת לא נעימה קשה לי לשאול אותה הרבה שאלות 1.אז רציתי בבקשה לדעת אם כדאי בכל הבלאגן התרופתי הזה שאני לוקחת גם להכניס את התרופה GEODON 2.ואם זה לא יכול להזיק לי ללב? 3. אם זה לא יכול להזיק יותר לכבד? 4. האם התרופה מעוררת או מרדימה?, (כי אני סובלת גם מבעיות שינה) אנא ענו לי במהרה כי אני לא יודעת מה לעשות אם הטיפול. מיואשת טובה

לטובה התשובה היא די קצרה, הגאודון בהחלט אסורה למי שיש בעיות בקצב הלב, לעתים אולי אפשר ליטול אותה אבל קודם כל צריך להתייעץ עם קרדיולוג. בנוסף הייתי שואל גם לגבי האפקסור שהיא תרופה העלולה לעלות את לחץ הדם וגם להשפיע על הלב. את לוקחת די הרבה תרופות וכדאי להזהר. כך שקודם כל כדאי להתייעץ עם קרדיולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, ברצוני לציין שאני הולך לפסכיאטר וזה אמר לי שעלי למצוא את משמעות החיים או לחיים, בנוסף הציע לי למצוא תשובות מן היומנים שכתבתי לאחר הטראומה שעברתי לפני מספר שנים, אותו פסיכאטר איבחן אצלי PTSD כתוצאה מאותו טראומה וקשיים רגשיים רבים בנוסף. מה הכוונה במציאת ה"משמעות"?

לפעמים התשובה נמצאת בגוף השאלה נסה לקרא את היומנים להבין מאיפו בא ה PTSD או כפי שהיא נקראת בעברית הפרעה אחרי הטראמה לפעמים להבין מאיפו היא בא בעצם יפתור אותה ועם זה לפחד לנהוג אחרי תעונת דרכים אין טרופה טובה יותר מללכת להוציא ראשיון על עופנוה נסיע טובה

לדודו איני חושב שמדובר על משמעות החיים הכללית, אלא משמעות החיים או מטרת החיים שלך עצמך, המשמעות האישית, קבלת תכלית ומשמעות בחיים והליכה לאורך הדרך שאתה חושב שמתאימה לך, עוזרת בהתמודדויות השונות ונותנת תכלית לדברים. שווה לעשות את המאמץ. היומנים בטח יכולים לעזור לך לראות האישיות שלך ואת הדברים שמניעים אותך אישית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קרא בהנאה http://www.shrink4u.co.il/ynk/articles/viewArticle.asp?id=11

אתה יודע מה זה צין צין בסלנג יפני?

מצאתי רק את מכון פסגות ועבור קריאה כזו בשעת חירום לביקור בית הם מבקשים 1800 ש'ח. האם ישנו עוד גורם הנותן מענה כזה? בתודה, טרי

לך למיון באיזור מגורייך

(YNET) ד"ר אבני עמי, שירותי חירום פסיכיאטרים ואשפוז בית, 24 שעות (פרטי): 6473518-03

שלום ד"ר היידש נולד לנו בן (הראשון) והוא כרגע בן 20 יום. כל התקופה אחרי לידה ועד לרגע זה אשתי לתדהמתה וגם לתדהימתי מרגישה רע מאוד במקום להיות שמחה ומאושרת. היא כל הזמן עצבנית, מרגישה שהעולם "צר" בשבילה, כאילו משהו מאוד מכביד עליה וחונק אותה והמשהו הזה לא ברור.היא בוכה הרבה. אני שואל אותה מה בדיוק מציק לה אין לה תשובה ברורה מלבד שהיא מרגישה שהיא לבד בחוויה הזו ואפילו בעולם הזה, כאילו אני לא נמצא. היא טוענת שאני בכלל לא מתיחס אליה כאילו היא לא קיימת, אין חיבוקים ואין נשיקות. אני מוכרח לציין שיש בזה משהו אך הדבר לא נעשה בכוונה, אני פשוט לא מפריע לה, אני רואה כמה זמן היא משקיעה בתינוק ולא רוצה להפריע לה. התינוק רוצה כל הזמן להיות מחובר אליה (לשד) כמו אנפוזיה, גם כאשר הוא שבע, אם לא הוא בוכה.ברצוני לציין גם שאנחנו זוג צעיר (נשוי כשנתיים) והיו במהלך חיינו לא מעט ויכוחים סוערים אך הדבר תמיד היה מסתדר כי אנחנו אוהבים זה את זה.בתקופה האחרונה נהנינו משקט ויציבות בקשר בינינו. בכל מקרה נראה לי שהתנהגותה בימים אלה היא קיצונית וזה מתחיל להשפיע גם עלי, אני גם לא מרוצה מהמצב וזה מכביד עלי וגורם לי עצב. אתמול רבנו בגלל סיבה מתומתמת שלדעתי אלולא העצבנות שלה והמצב בכלל שהיא נמצאת בו זה לא היה קורה. אני תוהה האם יש לה דכאון אחרי לידה? איך אפשר לאבחן זה? אני לא יודע מה לעשות. האם אני גם אשם? אני מודה לך על העזרה

שלום, קודם כל מזל טוב: הפכתם להורים. ילד חדש זו התחלה חדשה, כל ילד הוא יחיד ומיוחד ולצד השמחה שהוא מביא עמו מגיעות גם התמודדויות חדשות, קשיים חדשים,דרך חדשה שיש לפלס ביחד. אב יקר ומתענין. אני מרגישה שאתה מתוסכל מהשוני בתגובה של אשתך להצטרפות הגוזל החדש. בתרבות שלנו מוכרים לנו פנטזיה מנופחת ומצועצעת שאמהות היא ורדרדה ומתקתקה ורק אושר וסיפוק יש בה. והפנטזיה ככל שהיא היתה גדולה יותר כך היא מתרסקת יותר כואב כאשר הענינים לא זורמים בקלות. היה גבר!! הושט לה יד!! במקום לבקר אותה ולכעוס עליה ברר איתה על ידי הקשבה וסבלנות מה באמת עובר עליה. יכול להיות שחסרות לה שעות שינה וקשה להראות שמחה בעייפות כרונית, אולי היא מתגעגעת לדבר בגובה העיניים עם אנשים בוגרים ולא עם תינוק בכיין. ואולי היא סובלת מרמה מסויימת של דיכדוך או דיכאון אחרי לידה. כמעט כל אשה חווה דכדוך מסויים לאחר הלידה. מקור הדיכדוך הוא שילוב של אלמנטים תרבותיים והסתגלותיים ובום הורמונלי שהגוף עובר עם הלידה ואחריה. חשוב לברר עם אישתך בקשב ובסבלנות מה עוצמת הקושי שאיתו מתמודדת ובאם היא מרגישה בעלת מסוגלות להתמודד לבד או שאולי כדאי לקבל סיוע מקצועי. יש היום היצע מאוד רחב לטפל בסימני הדיכאון הבינוניים והקשים. זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, או טיפול תרופתי שכיח ומקובל שמחבר מהר מאוד את האשה לכוחותיה ומאפשר יציאה מהדכדוך.( כל זאת, ללא, או עם מעט תופעות לוואי) לפרטים נוספים צור קשר עם רופא המשפחה או חכה לתשובתו של המומחה דוק' הידש. מיכל מ

אני מודה לך על ההתענינות שלך ועל העצות. אני באמת צריך לגלות יותר סובלנות וחיבה.

מהן ההשפעות והתקדמות הטיפול אצל אדם המשתמת בפאקסט לאחר שנטל מספר פעמים במשך הטיפול MDMA??

לדודו איני יודע ובטח שאיני ממליץ לעשות את הנסוי.... בודאי שאין מחקרים יזומים בנושא כזה אבל איני מכיר תיאורי מקרה של אנשים שניסו ואחר כך הגיעו לרופא. בכל מקרה כל שמוש בסמים אסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על ההתייחסות מקווה שאתה צודק :)

לד"ר הידש היקר שלום רב! אני בטיפול פסכיאטרי 3 שנים בהתחלה איבחונ אצלי בטעות מאניה דיפרסיה וטופלתי באפקסור שלא עזר לי כלל. אח"כ עברתי פסכיאטר שנתן הבחנה שונה וטופלתי בריספרדל שגרם לכל תופעות הלוואי האפשריות הפסקתי את הטיפול. לאחרונה חוויתי התקף של פסיכוזה פארונאידית וכמעט אושפזתי במחלקה פתוחה. כעת אני נוטלת 2.5 מ"ג זיפרקסה ליפני השינה ומרגישה נפלא אין שום תופעות לוואי. יש לי כמה שאלות אלייך אני אמורה להתגייס בקרוב... האם יגייסו אותי? האם לצבא יש נגישות למידע פסכיאטרי או שהוא חסוי? האם היית ממליץ לי להתגייס במצבי? היחסים עם אמא שלי גרועים והיא גורמת להחמרת מצבי במקום לעזור.... מה אתה מייעץ לי לעשות? אשמח לקבל תשובה... ולדבר עם כל מי שחווה מצב דומה ויצא ממנו בתודה מראש

שלום, אדם שעבר מצב פסיכוטי לא יגוייס ואיני ממליץ על גיוס, אני ממליץ להביא מכתב מהפסיכיאטר המטפל ללישכת הגיוס. חבל לסכן את הבריאות ולהסתכן בהתקף חוזר, עדיף לא להתגייס. כמובן שהיחסים עם אמא הם בעיה. אפשר לבקש ממנה להצטרף לקבוצת הורים לילדים עם בעיות דומות, או שאפשר לעבוד על הפרדה ביניכן ושאת תפני לחיים עצמאיים יותר ותגורי מחוץ לבית. כל מקרה לגופו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש תודה על תגובתך יש לי כמה שאלות נוספות.... מדוע לא מגייסים אדם שחווה מצב פסיכוטי? יש לי חברה שהייתה מאושפזת והסכימו לגייס אותה? אינני חושבת שלשכת הגיוס מודעת למצבי, יש לי תאריך גיוס ואני מיועדת לתפקיד. אני חושבת שאיכות החיים שלי תשתפר פלאים אם אלך לצבא כי אני לא אצטרך לסבול את אמא שלי ואהיה לשם שינוי בחורה נורמלית כמו כולם.... האם אליי להודיע על מצבי? אני מאמינה שהמסגרת הצבאית תעזור לי פלאים האם הסתרת מידע מלשכת הגיוס נחשבת לעבירה על החוק? אינני חושבת שאני חייבת למישהו דין וחשבון על מידע פסכיאטרי שהוא אישי וחסוי יותר ממידע רפואי רגיל.... אשמח לקבל תגובה נוספת בתודה מראש

מהי סכיזואפקטיביות, והאם היא קשורה למאניה דיפרסיה ואם כן מה ההבדל. תודה מראש.

לענת שלום, מחלה סכיזו-אפקטיבית, היא מין שילוב שיש בו מאפיינים של זכיזופרניה יחד עם מאניה דפרסיה... מיכל מ

לענת התשובה של מיכל טובה, מדובר על הפרעת ביניים שיש לה גם את המרכיבים של שתי ההפרעות סכיזופרניה וגם הפרעות ברגש של מאניה ושל דיכאון. אבל מדובר על אבחנה מוגדרת העומדת בפני עצמה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 27 וסיימתי טיפול של בונסרין לפני 4 חודשים ובחודש האחרון אני סובל מחוסר זיכרון ביבלבול חוסר קשב , רואה דברים לא אמתיים כמו למשל מילים לא נכונות או למשל ריצפה עקומה. עושה דברים לא מחושבים ולא מודעים. והרשימה עוד ארוכה ........ מה עליי לעשות ?????

בני,אני ממש לא מומחית אך לפי דעתי תופעות אלו מקורן יכול להיות החרדה עצמה.... ועצם זה שאתה אומר שאתה עושה דברים "לא מחושבים ולא מודעים"- אתה מודע לכך{וזו רק תחושה כזו} זה תופעה של חרדה,של פחד מאיבוד שליטה. לכן נראה לי שזו פשוט החרדה, ומעניין אותי גם מה הדר' יאמר על זה, {כי כמו שסיפרתי לך דר'} מאז לקיחת הסם שהכל התחיל,יש לי תמיד תחושות שהרצפה זזה...שדברים נראים משונה...בילבול וכו, זה לא הזיות נכון? אני צודקת שזו חרדה?פאניקה?{או במקרה שלי אף טראומה ממה שקרה לי,ותחושה שזה קורה כל הזמן?}

שלום, תפנה לרופא המטפל בך, תאר לו את מה שכתבת. בכדי שיוכל לעזור לך. הרבה בריאות. מיכל מ

לבני סביר שהדברים אינם קשורים לבונסרין, להבין בדיוק מה עובר עליך דורש אבחון מלא אצל פסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אימי בת 69, עברה הקרנות בשד לפני 9 שנים. מאז אימי סבלה מחרדות, שהתבטאו בהפרעות הליכה, כמעט נפילות, ובחוסר ביטחון לצאת מהבית. כל הבדיקות שנעשו לה היו תקינות, לכן לקחתי אותה לפסיכיאטר, שנתן לה ר ס י ט ל . אימי החלה לבלוע לפני שבוע ימים 1/2 כדור (10 מ"ג) ביום. לחץ הדם ירד לה, לערכים יותר טובים (סבלה מעט מלחץ דם), והיא יותר רגועה, אך אני מרגישה שינוי בהתנהגותה . רגועה אבל מעט אפאטית. אימי אומרת לי עשר פעמים ביום שמאז הכדור היא הפכה ל"הבלה". השאלה היא; האם אחרי שבועיים עד חודש, אימי תחזור לעצמה? אולי הכדור לא מתאים לה? (או שהיא תמשיך להיות אפאטית) אודה לתשובתכם ועזרתכם.

לאילנה לא כל כך ברור האם מדובר על הרגשה של "הבלה" או שבאמת את רואה שהיא פחות בעניינים? קצת ריחוק ואפטיה בהחלט עלולים להיות בתחילת הטיפול ואחר כך הם חולפים בדרך כלל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האמת שלא ידעתי איך להגדיר את השינוי המהיר שחל באימי בעקבות נטילת הרסיטל, ואתה הגדרת נכון כשאמרת שהיא פחות בעניינים, כמו כן אני מרגישה אצלה תחושת כבדות בצעדים וגם תגובות בלתי רצוניות של הגוף כמו הזדעזעות קפיצות פתאומיות מהכסא בזמן ישיבה .אני חשה ששליטתה בחלקי גופה אינה מלאה ונטייה בלתי נשלטת לרוץ קדימה שאומנם היו לפני נטילת הרסיטל וכעת התגברו.ברצוני לציין שנית כי לפני 8 שנים לקראת סוף ההקרנות על השד החלו אצל אימי חוסר שווי משקל , בהליכה כמעט נופלת אך מעולם לא נפלה, וברבות השנים גם לפעמים נטייה ליפול אחורה הבדיקות שנעשו לא העידו על ממצאים אחרים ולכן פנינו לפסיכיאטריה שאולי ישפרו את הליכתה,האם הרסיטל עוזר או מפריע בפעולות פיזיות בסיסיות בתפקודה בחיי היום יום בבית ? לדוגמא: מתקשה בניגוב ריצפה עם המגב פעולה שנעשתה טוב יותר לפני נטילת הרסיטל.

הן בכלל עוברות? האם כל מי שחווה חרדה הרגיש כאילו רגשותיו קפאו להם? שהוא מהלך כמו זומבי בעולם הזה? פתאום הכל קפא כשהחרדות החלו ומאז זה כך. לא מרגיש אהבה,לא נהנה מכלום,רק פחד ודיכאון. האם יש סוף לסיוט הזה? האם יש כאן אנשים שזה עבר להם אחרי זמן ממושך מאוד, כי אני שנתיים וחצי בסיוט הזה וכרגע חזרתי אחרי פחות משנה לנסות תרופה חדשה: אפקסור (כרגע במינון של 150 מ"ג. נוטל את התרופה כבר שבועיים.שבוע 75 ומשבוע שני 150). ניסיתי מקודם רמרון שרק השמין אותי, לא יותר. גם ציפרלקס, סרוקסט, אבל אף אחד מאלה לא עזר. האמת שאז(כשנטלתי את התרופות הקודמות) הייתי בתקופה קשה יותר כי הסביבה שלי:משפחה,לימודים אקדמיים, הכל היה לחוץ!

האפקסור יעזור לך, בנושא החרדות, אולם אל תצפה בעניין קפיאת הרגשות.

אפשר לפרט יותר כשאת.אתה אומר\ת לא לצפות בעניין קפיאת הרגשות והאם את\ה מדבר\ת מנסיון? ולד"ר, האם זה נכון?

ד"ר הידש היקר האם אסיוול (דיאזפם) מסוכן ביותר בהריון? אני חוששת שנכנסתי בטעות להיריון, אבל לא בטוחה שאני רוצה להפיל את העובר. בנוסף, לא כל כך נראה לי לגדל תינוק עם חלקים לא מפותחים או בעיות פיזיולוגיות - נפשיות אחרות שנגרמות מתרופות איני נוטלת יותר מ 5 מ"ג ביום ואני לוקחת את הכדורים בסה",כ שבוע. (כמה ימים לפני שקרתה ה"תקלה".) אני די מודאגת מהנושא, אף על פי שאני יודעת שאחוז גדול מההריונות נוצר ללא הכנה מוקדמת וישנן הרבה אימהות שהפסיקו עם כדורים/אלכוהול וכד' רק כשנודע להן שהן בהריון וזה כבר היה אחרי כמה שבועות טובים אודה לתשובתך המקצועית

בנזודיאזפינים עלולים לגרום מומים ביילוד אם נוטלים אותם בתחילת ההריון. בתינוקות לאמהות שנטלו דיאזפם בכל תקופת ההריון נראו סימני גמילה הכוללים רעד, היפראקטיביות, ירידה במשקל, הקאות ועוד. מומלץ להימנע משימוש בתרופה בתקופת ההריון במיוחד בשליש הראשון וסמוך ללידה, אלא אם אין ברירה אחרת, ולתת במנות נמוכות או כמנה בודדת בשליש השני והשלישי להריון (D) מתוך: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=79

יש היום מחקרים חדשים שטוענים שאפשר לקחת ווליום בהיריון גם בשליש הראשון. בכל מקרה זאת בוודאי איננה סיבה להפלה או משהו דומה. הבעיה היחידה היא שהתינוק שלך יוולד מכור לווליום ויצטרך לעבור גמילה אחרי הלידה.

לגבי בטיחות תרופות בהריון-כללי המושג תרופות בטוחות בהריון אינו קיים בסביבתי. רוב התרופות (בתולות במבנה שלהן) עוברות את השליה לכן כל התרופות כולן הן בחזקת "חשודות" כל עוד לא נחקר והוכח אחרת. המדע הזה פי שאת נוכחת הוא צעיר יחסית והוא מסתמך הרבה פעמים על מקרים שקרו וידע שהצתבר בשימוש בתרופות ולרוב אינו יכול לתכנן מחקרים אלא בחיות מעבדה. באל אופן אסיוול נימצאת בקטגוריה ( c) כלומר, סיכון. ויש להפסיק את תרופה מיד. ושאף אחד לא יבוא ויספר סיפורים שהתרופה בטוחה בהריון. כי זה לא נכון. מיכל מ

בני האמצעי בן 4.5 הוא ילד לא ממושמע. כמעט כל פעם שפונים אליו הוא מתעלם , כשאומרים לו משהו הוא לא מבצע , כשלא מרשים לו משהו הוא לא מקשיב. הילד לא מקשיב לא לנו ולא לגננות שלו. לא מפריע לו שכועסים עליו ושמענישים אותו הוא ממשיך כמעט באותה התנהגות. לעומת הילד הגדול שכן מקשיב וכן מפריע לו כשכועסים עליו. הוא לא ילד אלים או תוקפני, אך הוא פשוט לא מעוניין להקשיב. הוא תמיד היה ילד עצמאי שהתפתח מהר מאוד, שכלית וגופנית. הוא ילד שהגננות מאוד אוהבות ומעריכות , אך הוא לא מקשיב לאף אחד. למרות כל השיחות וההסברים וקביעת העובדות הוא עדיין לא מתייחס. איך אפשר לשנות זאת?

לאפרת צר לי אבל זהו פורום של פסיכיאטריה של מבוגרים ואני מומחה רק למבוגרים. כיום הפסיכיאטריה של הילד היא התמחות נפרדת ותצטרכי לפנות לפורום המתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכל המומחים בכדורים למיניהם הייתי שמחה אם מישהו היה משתף אותי בידע שלו לגבי דיאזפם- משמע, מישה שלקח גם הוא תרופות ממשפחת הבנזודאידים. אני כרגע על 5 מ"ג אסיוול (דיאזפם) ביום ומשתדלת מאוד מאוד לא לעבור את הכמות האם אתם מכירים תחליפים עם אותה ההשפעה ותלותיות פחותה? האם תופעות רעד בידיים ובשאר השרירים הן נורמליות לתרופה זו? ובכלל, אם מישהו מכיר אתר טוב שמדבר על משפחת כדורים אלו, אשמח לראות קישור תודה...

משפחת התרופות נקראת בנזודיאזפינים Benzodiazepines עד אשר יענו לך המומחים והמנוסים פה, את יכולה לחפש ולמצוא חומר רב על קבוצת חומרים זו באמצעות מנועי החיפוש השונים וגם באינדקס התרופות http://www.infomed.co.il/

בעיקר חשוב לך לדעת שהם ממכרים, ממכרי םמאוד והתסמינים שציינת של רעד וכו' הם מסימני ההתמכרות כדאי לך מאוד לעבור לתרופה קבועה לא ממכרת.

זה שהתרופה יחסית ממכרת הכי פחות מהתרופות מאותה משפחה.... עדיין לא אומר שזה טוב.... להתמכר לה. הרעד שהזכרת נשמע תופעה מספקת כדי שתחשבי ברצינות על אופציה למעבר למשפ. תרופות אחרת. ס.

מדובר במינון מאד נמוך ולכן אני לא ממליץ לך לשנות שום דבר אם מינון של 5 מ"ג עוזר לך. רוב הבנזודיאזפינים האחרים הרבה יותר פוטנטים (חזקים) ועם זמן מחצית חיים יותר קצר ולכן הם יותר ממכרים. קלונקס וקסנקס למשל חזקים פי 20 יותר מווליום. לוריוון חזק פי 10 יותר. רק וואבן יותר חלש אבל הוא גם קצר טווח. זמן מחצית החיים של ווליום מגיע עד 200 שעות (100 שעות בממוצע) ולכן גם אם מחר לא יהיו לך יותר כדורים מסיבה כלשהי לא תחטפי קריז כי לוקח המון זמן עד שהחומר יוצא מהגוף.

אחחחחחחחחחחחחחח לא היה צריך לשאול קודם? כאילו...דא

לדור סתם בשביל הידע. הוואליום=אסיוול אינו פעיל בגוף. הכבד מפרק אותו לוואבן והוואבן הוא החומר הפעיל. כמו שוואבן שנלקח מיד זהה לפעילותו לוואיום. זו גם הסיבה שמשך זמן מחצית החיים של וואליום ארוך מזה מאשר הוואבן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כל תרופות ההרגעה הם ממכרים אבל לדעתי אם משהו עוזר לך תשתמש איתו ולא לעזוב תרופה שעוזרת בהדרגה אפשר לרדת מהתרופות האלו. אני נוטלת 1.5 מילגרם קלונקס ליום אז מה לא קורה כלום שאדם לא מרגיש טוב הוא נעזר בתרופת הרגעה . כל תופעות הלוואי של רעד יעברו לך במשך הזמן זה ענין של הרגל לתרופה ואם לא יעזור מומלץ לעבור לקלונקס. אם תרצה עיצה לרשותך גלית

לא יודע לומר לגבי התופעות של הרעד בידיים מאסיול זה נשמע קצת מוזר כי אסיול כדור שמרפה שרירים מעניין מה דעתו של ד"ר הידש לא מוכר לי תופעת רעד מאסיול אולי מחרדה אבל לא מאסיול חוץ מזה דור נראה מבין עניין והוא צודק לא הבנתי למה לך בנזודיאזפינים אם אפשר ללכת על SSRI עדיף המישפחה הנל ממכרת ואין לה שם כל כך טוב

אני לא יודעת לגביי שאר התרופות,אך אני לוקחת קלונקס{שכאמור יותר ממכר מהתרופה הנ"ל} ובעבר הפסקתי לקחת ללא שום "כריזים", וגם אין לי שום בעייה לקחת לפעמים פחות,לפעמים יותר...כך שאני חושבת שאם זה עוזר לך,ובעיקר כאשר מדובר במינון נמוך זה הכי חשוב. בהצלחה.

לתומר בגלל הבעיה של ההתמכרות לעתים אני נוהג לרשום פרומזטזין-פנרגן שהיא תרופה עדינה ממשפחה שונה ואינה ממכרת. החיסרון הוא שלא מיד מרגישים את הרגשת ההקלה כמו עם הבנזו. אלא השפעה יותר בסיסית במשך היום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר הידש היקר שלום אני סובלת מחרדת נהיגה. מזה כחודש אני נוטלת אחת ליום כדור צפרמיל 20 מ"ג יש לציין כי אני מרגישה כי מאז נטילת הכדור אני חרדה יותר על הכביש, עד כי הפסקת י כמעט בכלל, דבר שלא קרה לי בשלוש השנים האחרונות מהם אני סובלת לסרוגין מה אתה ממליץ לי לעשות? תודה תודה , אביגיל

לאביגיל ההמלצה היא לחכות כי יתכן שהתגברות החרדה תחלוף. עם זאת כיוון שהפסקת אפשר לחשוב על תרופה אחרת בתקווה שתעזור לך יותר. האפקסור XR הוכחה כעוזרת נגד חרדות. הרעיון של נטילת תרופות נגד חרדה בנהיגה הוא בהחלט טוב, ויש לי מספר מטופלים שעברו טסט עם התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר הירש שלום רב, אני סובלת מדיכאון וחרדה ונוטלת ציפרלקס 20 מ"ג. לפני שלושה שבועות התחלתי טיפול התנהגותי קוגנטיבי דרך בית חולים פסיכיאטרי, במרפאת חרדה. הייתי כבר 3 פעמים בשיחות כשכל פגישה נערכת שעה. אני לא מרגישה שיפור, לא מרגישה רגועה יותר, אולי אני מרגישה קצת יותר מודעת לבעיית החרדה ומבינה אותה יותר. שאלתי היא האם אני אמורה כבר להרגיש שיפור מסוים? האם רמת החרדה צריכה לרדת כבר אחר 3 פגישות של שעה? אני ממש לא מרגישה שיפור, פעם אחרונה אפילו הרגשתי החמרה. נורא קשה לי. מה דעתך? תודה מראש ניקול

את לא כותבת מתי התחלת עם התרופה.

המשך דרך אגב, אני נוטלת את התרופה כבר 7 חודשים.

לניקול צריך לנסות ולהפריד בין שני הטיפולים. אחרי שבעה חודשים שהתרופה לא עזרה בהחלט יש מקום לשקול את החלפת התרופה. לגבי שיחות וגם בשיטה הקוגניטיבית, שיחות מטבען משפיעות מאוחר יותר, לכן חשוב להשלים את כל השיחות ובטיפול קוגניטיבי לעשות גם את כל שיעורי הבית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא, אני הייתי מאד מאד שמחה אם תוכל לעזור לי ולכוון אותי קצת אבא שלי בן 70+ היה בריא כל השנים עד שלפני שלוש שנים עבר ניתוח מעקפים לא קל.. מאז הוא היה צריך להחליף מקום עבודה וכרגע הוא פנסיונר שעובד אבל לא במשהו רציני כי כל השנים הוא היה בתפקיד ניהולי... לפני מספר שנים אבא שלי החליט שאמא שלי בוגדת בו.. ואחיותי הגדולות טוענות שזה סיפור שהם לא ראו כלום.. מדובר על משהו לפני שלושים שנה בערך... וכמובן ויכוחים מריבות בין ההורים אוירה לא נעימה בבית כמו שאומרים לפני מספר חודשים הנושא שוב עלה לא בראש ושוב הוא טוען שאמא שלי בת 60+ בוגדת בו ברצוני לציין שאבא שלי יושב עם עצמו בבית במשך היום לא עושה הרבה אולי קצת הולך ברגל ביום... כך שאולי הוא זקוק לתשומת לב ..וכל זה נובע מהדכדוך ומחוסר תשומת לב שאמא שלי גם לא נותנת לו כי לטענתה הוא בלתי נסבל.... וקשה לה... איך לא! לפני שבועיים דיברתי איתו וזה היה השיא הוא טען שאמא בוגדת בו ושהיא לא הולכת לעבוד בבוקר = היא עובדת כמטפלת לתינוק ושהיא נפגשת עם גברים... ופתאם היא התחילה להתלבש ... וכו' וכו'... אחרי מספר ימים הוא החליט שהוא רוצה להתגרש והלך לרבנות לפתוח תיק.... ולפני שלושה ימים הוא התאשפז בבית חולים באיכילוב עקב לחצים בחזה ובדיקות לא תקינות אמא שלי פנתה לרופאת המשפחה ולצערי ומאד מאכזבת התגובה שלה היתה את צריכה להתמודד עם זה כי כל הגברים בגילאים האלו הם כאלה!! ככה עונה רופאת משפחה? למה שהיא שלחה אותו לבדיקות בבית חולים היא לא יכלה להפנות מכתב עם הבעיה אולי הכל נובע מהבעיה הנפשית לדעתי? ד"ר גיורא הנכבד, אני מאד מאד מבקשת את עזרתך ותן קצת כיוון מה צריך לעשות אבא שלי אדם מקסים חבל שדכאון כזה ישבור אותו ונאבד אותו... אולי צריך לדבר עם הרופאה המטפלת בו בביח החולים שהוא נמצא כרגע בלי ידעיתו אולי לשלוח מישהו שידבר איתו ויעלה על הבעיה... אודה מאד לעזרתך אורלי

לאורלי נכון, הפתרון המעשי כעת הוא לבקש מהרופאה במחלקה להזמין יעוץ פסיכיאטרי. אני מקווה ואיני מוצא סיבה מדוע שלא תענה לבקשתך. לפי תאורך מדובר במחשבות שווא, כלומר ייחוס מעשים ואמונה בדברים שאינם קיימים. הייתי מבקש בדיקה קוגניטיבית עבור אבא כדי להעריך את היכולות הקוגניטיביות-החשיבתיות שלו. אחר כך צריכים באמת להגיע לאבחון האם מדובר על דיכאון, מחשבות שווא או דמנציה. ולטפל בהתאם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת אם זה סוג של מחלה כלשהי מצמוץ יתר ואם יש פתרון לזה תודה

לטוני פעמים רבות היא קשורה לחרדות, אבל כמובן שצריך לאבחן את האדם ולא קובעים אבחנה לפי סימפטום אחד בלבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום תודה רבה על התשובה.המצמוץ אכן לא קיים תמיד זה תקופות מסוימות גם שאני נמצא במקום חם זה קורא לי או שאני קם מןקדם אשמח לדעת למי אני יכול לפנות. דרך אגב הראייה שלי 6\6 תודה רבה ד"ר..

שלום, יש לי חבר קרוב מאז גיל 18 , היום הוא בן 36. יש לו שינויים במצב רוח שנראים לי קיצוניים. הבחור עובד עבודה מסודרת ולא מחמיץ יום עבודה ויש לו חיים רגילים מאוד ובת זוג אבל יתכן שיש לו מצב רוח ב - HIGH ואז הוא עליז, שמח, מצחיק אותי, טוב לב ורוצה לשוחח בטלפון ולהפגש בכיף והוא ממש דבש ולעיתים (ללא ויכוח או מריבה קודמת) הוא תוקפני, חסר סבלנות, אין לו רצון להפגש, הוא לא עונה על טלפונים ומאכיל את סביבתו הקרובה ביותר, אותי ידידתו ובת זוגו מרורים ורוצה להתבודד. הוא לא משחק אלא אילו הם מצבי רוח, הוא קצת מודע להם אך לא מצליח לשלוט בהם. בשבילו כשהוא במצב "לא טוב" הכי טוב לו להתרחק מאנשים. האם זה סוג של מאניה דיפרסיה ? היתכן שינויים כאילו במצב הרוח שלו ? או שזה סתם ולא קשור למאניה דיפרסיה ? היה לו בעבר תופעה של מחשבה טורדנית והוא טופל בתרופה, תודה מראש ת.

תמרי שלום. א. זה לא סוג של מאניה דיפרסיה. ב. כן יתכנו שינויים במצב הרוח שלו גם מסיפור של חרדה ודיכאון. ג. לגבי העבר את צריכה לפרט כמה זמן טופל יתכן שהתסמינים חזרו. בבקשה

לתמרי בהחלט ישנן דרגות שונות של הפרעות במצב הרוח, הדרגה הקלה שיתכן שמתאימה למה שאתה מתאר היא ציקלוטימיה, או הפרעת אישיות ציקלוטימית. כמובן שהדבר הנכון ביותר הוא להגיע לאבחון מלא אצל פסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש אני מטופל ברמרון כבר למעלה מ-8 חודשים בעקבות מעי רגיז וחרדה. הטיפול לא פתר את הבעיה לגמרי אך כנראה עוזר. לאחרונה עשיתי בדקת דם שגרתית והופתעתי לגלות כי רמת השומנים הטריגליצירידים עלתה מ- 220 ל- 830 וכן רמת הכולסרטול HDL ירדה, הכולסטרוטל LDL היא בגבול העליון. במשך תקופה זו גם עליתי במשקל. מצאתי אחרי חיפושים באנטרנט כי היו מקרים כאלה של עליה ברמת השומנים כאשר תהרופה נוסתה ובעקבות זאת הטיפול הופסק. לא ברור לי אם הרמרון עצמו מעלה את רמת השומנים או בגלל שהשמנתי. ספרתי את זה לרופא שלי והוא טוען כי לא הרמרון מעלה את רמת השומנים אלא ההשמנה בעקבות הטיפול. הבעיה תיפטר אם אצליח להוריד משקל ולשמור על דיטה מתאימה. האם אכן כך? תודה רבה על העזרה

ליוסי אכן זו המחשבה המקובלת אבל לדעתי עדיין חסרים נתונים כדי לאמר אותה בוודאות. עם זאת בכל מקרה כדאי לרדת במשקל.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידיש שלום! האם התעללות מילולית זו בעיה נפשית? והאם היא מטופלת ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג? מה הוא הגבול הדק שבין איומים, פגיעה מילולית קשה, לבין התממשות האיומים? מה עושים ולמי פונים במצב כזה?האם יש תקווה בטיפול כזה? כמה פרטים: מדובר בזוג בשנות השלושים וההתעללות היא מצד הבעל לאישה, הכוללת גידופים, קללות, השפלות מילוליות קשות,הענשה כמו- העלמת דברים אישיים,פלאפון,כסף. מאוד קשה לי עם המצב ואני מרגישה שאיבדתי את הרצון לחיות ולהרים ת הראש ולהילחם. אודה לתשובתך, נטע

לנטע תוקפנות ואגרסיה כמובן שהן בעיה, בעולם אלים כמו שלנו לא הייתי מפנה כל אחד לפסיכיאטר. אבל אם השאלה היא: האם הפסיכיאטריה מטפלת באנשים אלימים המבקשים להוריד את רמת התוקפנות שלהם התשובה היא בהחלט כן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הייתי מטופלת ב225 מ"ג אפקסור. והוחלט להחליף למירו בינתיים 15 מ"ג. אחרי כדור אחד כרבע שעה נרדמתי. ומאז, 20 שעות אני מטושטשת ומבולבלת. בחיים שלי לא הרגשתי כל כך חסרת ישע. מה יהיה כשאקבל 30 מ"ג? אני חושבת שכדאי לי לסבול אבל לא להרגיש ככה. מה אתה אומר לי ד"ר הידש? תודה מראש! נ.ב. אני סובלת מחרדות חזקות, מעצבנות וקצת דכאון.

למיואשת שלום ! אני מכיר את התרופה מנסיון אישי ולהלן הפיתרון : תתחילי עם שמינית כדור (כלומר גרגר קטן!), ותעלי במינון בשמינית כדור כל 5 ימים. תיעזרי בסכין חיתוך יפנית כדי לחלק את הכדור. בינתיים תבררי עם הרופא שייתן לך כדור הרגעה נגד החרדות לתקופה של מס' שבועות (כמו ואבן או קסאנקס), עד שתגיעי למינון אפקטיבי במירו. אגב, ההרגשה שלך אופיינית למשתמשים בכדור זה בימים הראשונים, והפיתרון הוא כפי שפירטתי. צריך לתת לגוף להתרגל לכדור באופן איטי ומודרג.

את לא ציינת מדוע הוחלף לך מאפקסור לרמרון. שידוע ככדור מרדים וגם משמין. ושניתן במיוחד במצבי דכאון.

תודה רבה רבה...... זה ממש עוזר לי שסיפרתי לך דברים אישיים על עצמי שפחדתי להגיד אותם אפילו כי חשבתי שאני משוגעת,והרגעת אותי. דרך אגב הורדתי במינון של הקלונקס,אני רוצה לקחת רק 0.25 מ"ג ליום,אני חושבת שלי זה מספיק,זה מרגיע אותי,ואת שאר העבודה של כל החששות והבילבול מזה שפתאום אין לי את בעלי{לא פיזית-נפשית}אני צריכה לעשות בעצמי. כי אני מכירה את עצמי כ"כ טוב,כש"נפלתי" לפני חודשיים למצוקה הזאת התחלתי מייד לחשוב על כך שאני חייבת להבין למה זה קורה לי,זה לא קורה ללא סיבה.שום דבר לא קורה ללא סיבה,גם תהליכים נפשיים. הבנתי שנוצרה לי פאניקה כי האדם שעזר לי והאמנתי וסמכתי על דבריו-כאילו לא קיים בשבילי,הוא היה הביטחון שלי וחלק בלתי נפרד מהמצב שלי{לצערי,וכנראה גם לצערו} וברגע שהוא סרב לבוא כשאני במצוקה,או התעלם,פתאום האדם הזה לא קיים,ושנים הוא היה ההבנה שלי והראייה שלו היתה הראייה שלי,והטלתי את נפשי בידיו. ופתאום אני מרגישה שהוא לא יודע מה קורה לי בכלל,שלעולם לא ידע,וכל האדם שהכרתי וראיתי נעלם.ממש מישהו אחר. וזה איכשהו מקביל למצב שהיתי בו {אם קראת את מה שסיפרתי לפני כמה ימים על האונס} שגיליתי שהוא שיקר לי,ושכב עם אחרות כשעזבתי אותו,ונכנסתי לטראומה,וכל מה ש"חבר" שלו סיפר...וסיפר...והכניס אותי למצב שכאילו הוא לא קיים יותר. ההבנה שלי,הביטחון שלי,ההשקפה שלי על עצמי ועל כל מה שסביבי-הכל התעוות. וזב כנראה מה שאני חווה גם עכשיו,ובגלל זה כ"כ מפחיד לי. אז אני חייבת לעבוד על עצמי איכשהו ולא להיסחף לאימה! שלשום בלילה נפגשתי איתו עם בעלי,כי הוא היה צריך לחתום לי על מסמכים מסויימים{וזה לאחר חודש בערך שלא נפגשנו},ופתאום הוא התחיל לקנא לי,ולשאול אם אני יוצאת עם מישהו,ולהחמיא לי על איך שאני נראית. מצד אחד זה עודד אותי שהאדם שעוזר לי לא נעלם,שאם יש לו אליי עדין רגשות{ואני יודעת שיש לו} אז הוא נמצא שם לעזרתי בכל זאת,אך מצד שני הוא לא האדם שעזר לי ולעולם לא אוכל לחוש כלפיו כך יותר,גם אם היתי רוצה. כאילו הוא ייצר נזק בלתי הפיך ולא אוכל לראות אותו לעולם אותו דבר כבר,גם אם הוא היה עוזר לי הכי בעולם,כי הוא הוכיח לי שהוא לא מבין,הפקיר אותי במצוקה,זלזל במצוקה שלי,ועשה לי טראומה. כך שלא משנה מה הוא יעשה,וגם אם יהפך לנסיך החלומות הוא הרס את הכל. וזה ממש מפחיד שזה ככה. אני עכשיו יודעת שכל "האהבה" והתמיכה והעזרה שלו נבעו מזה שהוא היה מסנוור מהיופי שלי{וסליחה על הצניעות..}אבל יש לו חולשה ליופי,וכשהכרנו הוא אמר לי:"את מה שדמיינתי כל חיי,בתור מתבגר,ובמשך כל החיים שלמות" הוא מחפש שלמות חיצונית כאילו שזה הדבר הכי חשוב בעולם. ואת מי שאני ומה שקורה לי הוא בכלל לא ראה ולא הבין.ואני היתי ילדה תמימה,שזה חבר ראשון שלה וחשבתי שהוא מטפל בי ככה כי הוא באמת רואה.באמת יודע.עכשיו אני יודעת שכל ההסברים שלו והתמיכה שלו היו כדי לכבוש אותי,כדי לשכב איתי,כדי שאהייה שלו. אבל לעולם לא היתי שלו,אם הוא לא ראה אותי באמת,את נפשי,את מי שאני,את מה שקורה לי,אז לא היה לו אותי אפילו לא לרגע אחד. אמרתי לפני כמה זמן:"אם לא היה בליבך באמת לעזור לי,ולא באמת ראית מה קורה לי היית צריך לקחת אותי ישירות לקבל עזרה,ולא לשחק עם המוח שלי ולהשלות אותי שאתה עוזר ויודע",הוא היה לי כמו הצלה,כמו האדם הכי חזק בעולם שאני סומכת על כל מילה שלו. לא חשוב,מבחינתי הוא לא קיים יותר,ובגלל זה חזרתי למצב כמו אחרי הסמים כי כל מה שהיה מאז כאילו לא רלוונטי. הבנתי שבגלל זה נפלתי לכזה מצב. אתה כ"כ צודק,אני צריכה להתחיל לחיות גם אם זה עם פחד,וגם אם לא קיימת "ההצלה" שלי יותר,אני חייבת ללמוד לחזק את עצמי בזכותי ולא בזכות מישהו אחר. וזה כ"כ קשה,זה פתאום רק אני,באותו מצב של אחרי הסמים,וכל הפחדים מעצמי,ממה שקורה לי,הכל חזר למצב לא ברור ולא מובן לי. אבל אני לא אתן לזה לגמור אותי,הייתי כ"כ חזקה שנים,ואני עדיין ילדונת...עם חלומות לא ממומשים,עם רצונות שקשה לי להגיע אלייהם,עם חיים שלא אתן להם לחמוק ממני. מה שעזר לי שנים זה לומר לעצמי שהסמים עשו לי את זה,שכשמופיעים חרדות אז זה טראומה ממה שקרה לי,וייצרתי מן הפרדה ביני לבין החרדות. מסובך לא? הכוונה שהצלחתי להגיע לתחושה,של עצמי בפנים-וכל החרדות\מחשבות טורדניות\ פחד מעצמי\ הכל בגלל מה שקרה לי והתחושות שהסם עורר בי. עשיתי הפרדה ביני-לבין הדברים האלו,וככל שעשיתי יותר הפרדה,וככל שהבנתי שזה "תחושות מהסמים" כך התרחקתי מזה והתמלאתי יותר בעצמי. בגלל זה גם כ"כ התעקשתי כשאתה ועוד אנשים אמרו לי"הסיבה לא חשובה", בזכות ההבנה של "הסיבה" הזו הצלחתי לתפקד ולחיות ולהשתחרר,כשהבנתי שיש אותי,ויש את מה שקרה לי שגורם לתחושות "כמו". שאני לא אדם בחרדות. שאני אדם שיש לו חרדות.{שנובעות מסיבה ומגורם מסויים}. שגם אם אני חשה מוזר והכל מנותק,ופחד ועיוות,ואני נגיד באיזשהי סיטואצייה עם אנשים או משהו,אז אני אומרת לעצמי{כמו שבעלי נהג לומר לי} שזה הכל מהסמים,שהם הכניסו אותי לתחושות האלו,אבל אני לא מפחדת מהם כי אני יודעת שזה מהסמים,ואז ממשיכה כרגיל,אפילו עם התחושות,וההפרדה הזו בלי שאני שמה לב אפילו,מעלימה את התחושות. ככה היתי חזקה,וככה אני רוצה שוב להיות חזקה. אני יכולה לומר לעצמי שאני פשוט אדם בחרדות,שבכלל לא משנה מה הכניס אותי לזה, שזה קורה לי עכשיו ואז זה פשוט להרים ידיים ולהכנע לכל מה שהגראס עורר בי. וזה ליפול לאימה טוטאלית,שבאמת רק תרופות וטיפולים ועוד תרופות.... אבל אני צריכה להיות חזקה כמו פעם לעשות הכל,ולדעת שהסמים גרמו לי לתחושות האלו,אולי טראומה,אולי זכרונות חרדתיים,אולי תחושה שקשה להשתחרר ממנה כי היא היתה מפחידה מדיי,אבל בבסיס להאמין במה שבעלי אמר לי,שזה מהסמים. זה מה שהוציא אותי מהכל,וזה מה שייצר לי הבנה והתמודדות,ומציאה של עצמי בתוך החרדות. בטח קשה להבין אותי כי אני מנסה להסביר על תהליכים מחשבתיים שקרו בספונטאניות,ובעזרת בעלי,אבל בדיעבד אני מבינה איך נלחמתי וחזרתי לעצמי. אתה יכול להבין את זה,עד כמה הגורם עצמו לעניין{הסמים במקרה הזה} חשוב לי? עד כמה זה כן היה רלוונטי וכן עזר להבין וכן הוציא אותי מכל הפחדים והתחושות? עצם זה שכתבתי ונזכרתי בזה עכשיו,לאחר תקופה ארוכה שאני פשוט שוקעת בחרדות בלי להבין מה ולמה,ומרגישה שזה כל כולי ופשוט טובעת,עצם זה להזכר שהכל בגלל מה שקרה לי,בכל מה שבעלי תמיד אמר,זה נותן לי המון כוח,והרגשה מחדש שאני יודעת איך להבין ולנצח את זה,אני מרגישה את עצמי שמעבר לחרדות,שמבינה מאיפה הן באות. זה נראה לא חשוב ולא משנה,כי "אדם בחרדות הוא אדם בחרדות" אבל זה כן,ההבנה הזו עזרה לי לחלוטין בעבר,והיתי הרבה יותר חזקה מלדעת שפשוט עובר עליי משהו מהסמים.פשוט התגברתי ככה על הכל והיה לי טוב. אתה יכול להצדיק או להבין אותי שהסיבה במקרה הזה מאוד משמעותית? להבין שאני התחזקתי מעצם ההבנה הזו שזה מהסמים? שבזכות ההבנה הזו נוצרה הפרדה ביני לבין החרדות,והתמודדות איתן נוצרה בזכות זה,עד אפילו לרמה שהן "נמוגו" בלי ששמתי לב בכלל?

לנטלי אם ההבנה עזרה לך בהרחקת החרדות אז אין לי בעיה עם ההבנות והחתירה אחורנית. אבל כפי שאת כותבת בתחילת מכתבך, עליך להתמודד ביחסים עם בעלך ולהכיר את מהות הקשר ומכאן להמשיך קדימה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני נמצא בקשר (שנותק לפני יומיים אבל אני בטוח שזה לא סוף העניין) עם אדם שמתנהג בצורה מוזרה, האדם התאהב בי לחלוטין ובגד בבן זוגו, אמר שזאת בגידה ראשונה סיפר על כך לחבריו הקרובים , לאחר כמה חודשים העניין התפוצץ שהחבר גילה ואז הוא חתך איתי עזב את מקום עבודתנו כדי להתרחק. נורא ריחמתי ואז ביררתי וגיליתי שמלבדי הוא ניהל 3 מערכות יחסים כאלה במקביל של אהבה בכי נתינה עצמית שקרים. הוא אדם כריזמתי מאד שמחפש חברים ויש לו כאלו בשפע , הוא עוזב עבודות סדרתי (בן 25 וכבר החליף כ5 פעמים עבודות קבועות ויציבות מבלי קושי מקצועי) הוא תלוי כלכלית בחבר שלו... אבל הוא כן אוהב אותו על כך (לא נראה כניצול נטו) הוא משקר לגבי עברו בנסיבות רבות (סוג של שקרן פתולוגי אבל אני לא בטוח) אני פסיכולוג חובב:) ואני מאבחן את זה היום לאחר ההבנה כאישיות הסטריונית - אני צודק? אגב ידידה משותפת הוכיחה אותו על אחד הרומנים המקבילים והוא הכחיש (כשאני יודע שזה נכון בודאות) בסוף הודה ואמר שזה היה לפניי (מה שלא יכול להיות כי הוא הכיר את האדם אחרי רק הידידה לא ידעה) אם אני צודק ומדובר בהפרעה חמורה- איך גורמים לאדם כזה לקבל טיפול אם הוא אינו מודה לבעיה. ארוך ואשמח לקבל תשובה תודה ש.

עדכון לאחר בירור במקום עבודה אחר מסתבר שהוא הועף משם על תרמית שקשורה לכרטיסי אשראי, הדבר המפחיד שהוא סיפר לי שהיתה שם תרמית וחקירות שבוצעו על ידי מישהו אחר שאני מכיר ועזב את אותו מקום, הוא גם אוהב להיות קשור לעניינם של אחרים כמו למשל ידידה סטרייטית ששכבה עם מישהו הוא טוען שהאדם בא אליו ושאל אותו אם הוא שכב איתה. אני כותב ומרגיש כאילו הכתוב לקוח מסרט. אני לא יודע מה לומר אבל אני מתחנן לתגובה מהירה. אני קצת נלחץ פתאום ופוחד שהוא יעשה איזשהו שימוש בפרטי חיי או יתנקל לי בעתיד בצורה כלשהיא. תודה מראש ש.

לש. יתכן שמדובר בהפרעת אישיות אבל אתה מתאר דברים חמורים ביותר שהם עמוקים מהפרעת אישיות היסטריונית. לא הייתי ממהר לאבחן ברשת ובטח לא אדם שלישי שלא הוא עצמו כותב. בכל הפרעות האישיות קשה מאוד להביא את האדם לטיפול כיוון שמדובר על הטבע של האדם ולאו דווקא על מצוקה או הרגשה לא טובה. לכן הם מגיעים לטיפול בדרך כלל במצב משברי כאשר המציאות טופחת על פניהם. לפי תיאוריך אני חושב שאתה חושש בצדק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לא בטוחה שזה הפורום המתאים: אני בת 29, יש לי ידיד טוב בן 28 שסובל ממניה דיפרסיה. הוא מטופל בכדורים וכבר תקופה ארוכה הוא מאוזן (ללא התקפים). הוא מטפל בעצמו, הולך לטיפול פסיכולוגי כשצריך...ועושה דברים חיוביים לנפש. השאלה שלי: הוא מעוניין בקשר זוגי איתי (ויש לציין שגם אני), אך אני חוששת מהמחלה, אני לא יודעת לטווח הארוך מה זה אומר ואיך זה יתבטא בעתיד? האם הוא יצטרך לקחת כדורים כל החיים? האם יש בזה סיכון? מה יכול לגרום להתפרצות המחלה? איך המחלה משפיע על הזוגיות? ילדים? האם עליי ל"ברוח" לפני שזה מתחיל... תודה.

לבטי כמובן שיותר בטוח להתחתן עם אדם בריא מאשר עם אדם עם בעיה, גופנית, נפשית, כלכלית או כל דבר אחר... מצד שני חשוב לראות את האדם ובכלל האם ישנה אהבה.... גם שמתחתנים עם כל הסיכויים הטובים עלולה להתגלות מחלה או תאונה וכך הלאה. כך שהחיים אינם חברת ביטוח. ככלל, אנשים עם מאניה דפרסיה הרבה יותר רגישים ונחמדים למרות שישנם מצבים קשים. עם השנים ישנה רגיעה והבעיה פחות חמורה. העובדה שהבחור אחראי ומטפל בעצמו מדברת עליו לטובה, סימן שהוא אחראי ועושה הכל כדי להיות יציב. כאשר מערכת היחסים תתיצב, תמיד אפשר לבקש להגיע אתו לשיחה עם הרופא המטפל ולשאול את כל השאלות באופן אישי לגבי הבחור המסויים ולא רק באופן כללי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי גיורא.מיזמן לא כתבתי לך.רציתי לשאול אותך איזה כדור יש בעולם הזה שיתן לי חשק לתפקד:בבית,ושאוכל לצאת לעבוד ולהתמיד בכך,בלי לעזוב אחרי שבוע ימים,כי אני ניכנסת לעייפות,לחץ דיכאון חוסר אנרגיה ומשבר חרדה אני רוצה להשתנות ללמוד לקחת אחריות על חיי,ילדי,חיים מנוהלים של עבודה,טיפוח הבית,הדגשה וסבלנות כלפי ילדי,התמדה בירידה במישקל,במערכות יחסים,ובכול תחומי חיי השמח לקבל מימך עיצה טובה כאיש מיקצוע.

הדס שלום, אם יותר לי לענות לפני שתנתן תשובתו של הרופא, לדעתי, את מחפשת מעשה קסם לשינוי פנימי עמוק, אבל למעשה אין בדיוק קסם שיוציא אותך באחת מן המצב ויהפוך הכל לחיובי של ממש כך שפתאום בבת אחת הכל יסתדר. כדורים נוגדי דיכאון (שכמובן עשויים להקל את המצב) יש ממספר משפחות, הם בהחלט יכולים לעזור ואולי אפילו לעזור מאד (כתמיכה). לשם כך את צריכה לפנות לרופא, להתייעץ ולנסות לבדוק מה מתאים לך באופן אישי. כל אחד ומה שמתאים לו. בכל מקרה, את יכולה לקבל מושג כללי על סוגי התרופות באינדקס תרופות "אינפומד". עם זאת, רצוי מאד לפנות גם לטיפול בשיחות (פסיכותרפיה) שיטפלו בבעייה לעומקה. זה כרוך בעבודה רגשית לא קלה אבל משתלמת לטווח ארוך. בהצלחה לך

נסי גם כמה טיפולי שיאצו , יכולים לעזור לך "להניע" את האנרגיות בגוף ובנפש.