פורום פסיכיאטריה
לאחר התלבטויות אישיות רבות החלטתי לשים קץ לסבל המעיק והמונע הזה שנקרא חרדה חברתית. האם אני יכול להגיע באופן עצמאי לפסיכיאטר ללא הפנייה מקצועית?(אני דיי בטוח במה שיש לי) אם כן אודה לך אם תוכל לפרסם או לשלוח לי באי מייל כתובות של מומלצים באיזור אשקלון והסביבה. תודה רבה
למה שלא תנסה בקופת החולים שאתה חבר בה? לפחות במכבי לא צריך הפניה של רופא משפחה , אני פניתי ישירות . בהצלחה
שלום אני בחור בן 26- סטודנט לתקשורת ואני יוצא עם משהי מזה כ-4 חודשים. שמתי לב למצבי רוח משתנים אצלה ואף לרגעים של עצב (אולי קצת מעבר לרגיל) אבל בסה"כ היא חמודה ואנחנו די מתחברים. לאחרונה היא הודיעה לי שיש לה בשורה לבשר לי והיא אומרת לי את זה רק עכשיו בגלל שהיא מרגישה שהקשר מתפתח. היא לוקחת מזה כמה חודשים כדור אחד של פרוזאק ליום בהמלצת פסיכיאטר עקב חרדות ונטיה לדכאונות. היא טוענת שהכדור מחולל אצלה פלאים ושהיא ממש מאושרת לאחרונה. מאז הבשורה, היחסים בינינו הם לא כפי שהיו ויש מתח כבד . היא טוענת שכל כך הרבה אנשים לוקחים את התרופה והיא מחוללת פלאים וגם לא יוצרת תלות ושיש לי סתם דעות קדומות. השאלה שלי היא- האם זה באמת חריג או שהיא צודקת לגבי כמות האנשים שלוקחת את זה והכי חשוב איך זה יכול להשפיע על החיים שלי ושלה- זאת אומרת למשל- דיכאון אחרי לידה, בכלל משברים בחיים... אני ממש בלחץ מזה. אודה על תשובתך המהירה והדחופה. יוסי.
אתה עצמך כותב שאתה בלחץ, דואג לדברים מאד רחוקים כמו דיכאון לאחר לידה וחיים משותפים ואתם עדיין רק בתחילת הקשר. זאת אומרת שגם לך יש חרדות :-) כולנו בני אדם. אתה רק צריך להיות שמח שהיא מטופלת ולא מזניחה - זה חשוב מאד אהבה ותמיכה מאד תעזור להתפתחות הקשר שבינכם וגם לתחושות של שניכם משברים יכולים לקרות תמיד בלי קשר. כל מיני משברים מכל מיני סיבות ובגלל רקעים שונים. אתה יכול להירגע מבחינה זאת שיש לך חברה שמוכנה לטפל בעצמה ולא תזניח אם במקרה אולי בעתיד תקלע למצב המצריך טיפול. חברתך צודקת. התרופה מאד נפוצה, נמצאת בשימוש של מיליוני בני אדם וסייעה מאד לרבים מהם. מוכרים לי אנשים רבים ונורמלים שהשתמשו בתרופה הזו והם מנהלים אורח חיים הכי תקין שרק יכול להיות ואינם בעלי בעיות "חמורות" כפי שקראת לזה. התרופה אינה יוצרת תלות. אתה יכול להסיר דאגה מלבך שמור על עצמך גם וכמה שפחות דאגות
האם אתה מישהו מקצועי??? מהי הבנתך בתחום???
שלום , אני גרה בארצות הברית ורציתי לדעת מה התחליף של אפקסור, האם יש אותו כדור כמו האפקסור רק בשם אחר. אני רוצה לציין שאני סובלת מדכאון ומחשבות כפיתיות וניסיתי רסיטל 20 מ"ג ליום ולא עזר. שאלתי השניה היא האם יש כדורים טיבעיים לבעית ריכוז וזכרון ואם כן אז מה היית ממליץ...אני מציינת שוב כי אני גרה בארצות הברית. תודה רבה.
מצרף קישור של אינדקס תרופות ובהם שמות נוספים לאפקסור, http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283 השם של החומר הפעיל הוא Venlafaxine.
תודה לדורון הידש
ד"ר הידש לילה טוב, אני חושבת שאני סובלת מדיכאון ו/או מחרדה מזה זמן רב. אינני יכולה להעריך מה עוצמתם, ואיני יודעת אם מי מהם הוא הרגש הדומיננטי. אני מסתירה את הדיכאון והחרדה מפני הסביבה ועל אף היעדר החשק, הפסימיות והאנרגיות המדולדלות אני לומדת, עובדת חלקית, ומשתדלת להיראות מטופחת, חייכנית, סבלנית וכו'. אני בת 36. לפני כשבועיים צצו בראשי מחשבות אובססיביות (לא סבלתי מעולם ממחשבות/התנהגויות כפייתיות). מדובר במחשבות תוקפניות ביותר, שכוונו כלפי אדם מוגדר. כתוצאה מהמחשבות התחלתי לחוש חרדה עזה למראה חיילים, שוטרים, מאבטחים, וכו', ידעתי שאין בכוונתי לממשן, ואף חשתי תדהמה, ייסורי מצפון ואימה מעצמי. כעבור 5 ימים הכל הפסיק בבת-אחת. המחשבות פסקו, והעלאתן בצורה יזומה אינה מעוררות עוד חרדה. כך גם מראה האנשים שציינתי. לכאורה חזרתי לעצמי. לכאורה, כי אינני מצליחה להירדם לפני חצות-אחת בלילה, איני מצליחה לישון יותר מ-6 שעות, ואוכלת רק פעם ביום (בערב, ארוחה קלה). רציתי לדעת כיצד ניתן להסביר את המחשבות האובססיביות ? האם הן עשויות לחזור בעתיד? והאם הן אינדיקטור לסוג הדיכאון/החרדה ולעוצמתם. אודה לתשובתך המפורטת, עלמה.
לעלמה חרדות ודיכאון פעמים רבות באים ביחד. עדיין לא ראיתי אדם עם חרדות עליז, או דיכאון ללא חרדה. כמובן שהיחס ביניהם משתנה מאדם לאדם. פעולות ומחשבות אובססיביות הן בטוי של חרדה, תחילה הם עוזרים להוריד חרדה אולם כאשר הן מתגברות הן דווקא מעלות את החרדה. לא הייתי מייחס להן חשיבות רבה ביותר, כיוון שהן ביטוי למצבך הנפשי ולא תופעה שעומדת בפני עצמה. כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון מדוייק וטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לדעתי אם את פונה לפסיכיאטר קחי בחשבון שבדכ יפנו אותך לטיפול תרופתי. לכן אפשרית גם פנייה לפסיכולוג.
לדעתי שתפנה ישר לפסיכותרפיסט ורצוי לחאפר שלמד את המקצוע בצ'צ'ניה או אנגליה אז גם לא תקבל לא תרופות ולא פסיכולוגיה הכי טוב,לא?
הי. אני בן 30 ואני מכור לאתרי סקס באינטרנט ולא רק לאתרי סקס רגילים אלא גם פדופיליים. אני יכול להיות מול האינטרנט שעות ארוכות ולאונן 5 ויותר פעמים ביום. זה פגע לי במערכות יחסים חשובות שהיו לי (אני גרוש) זה מעייף אותי, מעורר בי המון רגשות אשמה ופוגע לי אנושות באיכות החיים שלי. האם יש לכם המלצות למטפלים מומחים בנושא. עליי לציין שהייתי אצל פסיכיאטר בקופ"ח והוא נתן לי תרופות נגד דיכאון שלא עזרו. בכלל, נראה לי שהוא לא התאמץ במיוחד לעזור. הגעתי בחודשים האחרונים למצב אובדני כתוצאה מהמשברים במערכות היחסים שהיו לי. אני יודע שזה מקור להרבה בעיות בחיים שלי. אני רוצה להתמודד עם זה ונהל חיים בריאים ומאושרים. אנא עיזרו לי
לאביב אני חושב שכבר שאלת את שאלתך פעם בפורום או שמדובר בשאלה דומה. בכל אופן הטיפול הוא כמו בכל התמכרות וכדאי לחפש מקום המתמחה בהתמכרויות. באזור הקריות בחיפה יש מומחה לנושא, הוא מפרסם באינטרנט כך שלא קשה למצוא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מספר שאלות: אתה עובד?, יש לך חברה?, אתה פעיל מבחינה מינית?, ממה אתה מתפרנס?, כמה שעות ביום אתה עסוק באוננות הנ"ל?
הבעיה היא שגם כשאני עובד ויש לי חברה אני עדיין יכול להתמכר לאינטרנט מידי יום לכמה שעות. אני אצא מהלימודים מוקדם ואכנס לאינטנרט, אני אצא מהעבודה מוקדם ואיכנס לאינטרנט. האם יש לכם שם של מטפל באיזור גוש דן?
מה דעתך על הריון וחרדה? האם זה מוסיף חרדה? האם המצב יכול להיטיב? אני סובלת מחרדה כללית , לא נמנעת משום דבר, לא מטופלת בכדורים, אבל מאוד לחוצה ומפוחדת? הריון כדאי במצב כזה? אני לא רוצה להתעסק עם כדורים. אם ישנה משהי שעברה הריון וחרדה, נא רשמי לי חוויות.
הי מאיה. לא עברתי הריון וחרדה (במובן הקלאסי שלה) אבל עברתי שני הריונות ראשונים שבהם הייתי בהיי מוחלט, ממש כל היום במצב רוח טוב, מאושרת מכל דבר, ולעומתם הריון שלישי שונה מאוד. כל דבר קטן עלה לי על העצבים, כל היום הייתי חושבת מחשבות שליליות והייתי מאוד לחוצה ומאוד מפוחדת, בדיוק כפי שתיארת. בקיצור, כל ההריון היה רצוף חרדות ופחדים. ניסיתי להמנע משימוש בכדור כלשהו, ולכן עשיתי יוגה פעמיים בשבוע. מה שעזר מאוד. וחוץ מזה את יכולה להתפנק, לבקש גלידת מנגו-פסיפלורה באמצע הלילה, ולהתחרט בדיוק שניה אחרי שקיבלת אותה... אני יודעת שיש כדורים שאפשר לקחת גם בהריון, כך שאם המצב ימיר, תמיד יש פתרון. ובנוסף, את מתארת מצב שהוא די סטאטי ,אז מתוקף חוסר מומחיותי אני אומרת שאין שום מניעה להריון במצבך, אבל תיכף הדר' יענה לך משהו מוסמך יותר. חג שמח ומלא באהבה דנה
למאיה הכלל אומר שאישה מרגישה הכי טוב בזמן ההריון (ההורמונים גבוהים וכך הלאה), אבל כפי שדנה כתבה אין זה תמיד כך. אולם התחזית היא שתרגישי טוב יותר. אפשר כמובן להתחיל בשיחות וברפיה, יוגה וזה תמיד מומלץ. כלל נוסף הוא שתרופות מסוכנות לעובר בתחילת ההריון. ככול שההריון מתקדם כך התינוק בטוח יותר מהשפעת התרופות כיוון שהוא בשל יותר. ישנן תרופות הבטוחות בהריון אולם הבנתי שהפירוט לא מעניין אותך. המון אושר דר' גיורא הידש
שלום רב אני לוקחת אפקסור במינון של מאתיים עשרים וחמישה מג בצירוף קלונקס , כדור או שניים ליום לפי המצב רציתי לשאול, האם ישנה תרופה שאם אקח אותה במקום האפקסור, אוכל לוותר על הצורך בקלונקס?
למה קלונקס אם את לוקחת אפקסור??? אפקסור לדעתי מספיק.. לא מבין..
רמרון, רמרון מרגיעה הרבה יותר מאפקסור.
לגנית אכן המטרה היא ליטול תרופה אחת בלבד. אם האפקסור אינה עושה את כל העבודה צריך לשקול עליה במינון או החלפת התרופה. הרופא המטפל המכיר אותך יוכל להתאים לך תרופה באופן הטוב ביותר. כלומר, ישנן מספר "תרופות טובות" והנקודה העקרית היא התאמה של תרופה מסויימת לאדם מסויים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי לשאול משהו נוסף.כבר שנתיים בערך יש לי איזו תופעה,שבהתחלה לא ייחסתי לה חשיבות כי חשבתי שזה סתם משהו בראייה,אבל עכשיו שזה קורה לי,אני נזכרת שזה היה לי בתקופה שלקחתי את הקלונקס בעבר,אז אולי זה קשור.... לפעמים בקריאה,או כשאני מביטה בצבעים חזקים ובוהקים,כגון אדום וכחול במקביל,בין אם זה חפץ או משהו על נייר,זה פשוט מהבהב לי בעינים,כמו ברקים כמו הבזקי אור.{על הצבעים עצמם} זה לא קשור לחרדה,כי זה כבר קרה לי בעבר ובכלל לא ייחסתי לזה חשיבות. גם אם אני קוראת או משהו אחר,אז מזווית העין אני רואה הבהובים וכשאני מסתכלת אז אני שמה לב שמה שאני רואה כ"מהבהב" זה חפץ או משהו בצבע חזק. אני חייבת לציין שגם הראייה בבוקר קצת מטושטשת,וגם בלילה. אם זה תופעה של הקלונקס זה לא מפריע לי,האם זה יכול להיות קשור? או שזו פשוט בעייה בעיניים?
לנטלי אפשר להמשיך לא ליחס לתופעה חשיבות.... הכל בסדר, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום כל מידע בנושא אשמח לקבל ותודה מראש רון
לרון כדי למנוע טעות, האם אתה מוכן לכתוב את השם באותיות לועזיות? כמו כן תוכל למצוא אנפורמציה על כל תרופה באינדקס התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה לך על הענותך!!! השם הוא zyprexa olanzapine תודה מראש רון
שלום רציתי לשאול שאלה,אחי בן30 וכבר כמה שנים רגיל לעשן גראס לפני השינה,וטוען שזה מרגיע אותו ועוזר לו לישון. אבל הוא היה רוצה להפסיק עם זה. האם יש מהשו טבעי שהוא יכול לקחת? למשל כדוריי קלמה מצמחים?או דרך אחרת שייצא מההרגל הזה?
לעודד כדאי שיפסיק, ולשאלתך, איני מתמצא בתרופות טבעיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
למי זה מיועד מה זה הכדור הזה ...כמה שיותר מידע זה יעזור לי עקב שימוש של בן המשפחה ,כך אוכל להבין יותר טוב איך להתמודד עם האדם תודה רון [email protected]
מציעה לך לעשות חיפוש בפורום תחת שם התרופה (בעברית).
שלום,מה שלומך? רציתי לספר לך שהתעודדתי קצת{אחרי אתמול},וניסיתי להרגיע את עצמי מהחרדה של ההזיות מהקלונקס{סליחה ששוב אני נודניקית עם הקלונקס},וקראתי בעלון שכתוב"נוגד כיפיון" {ופאניקה}אז בדקתי מה זה כפיון,וזה בעיקרון מחלת הנפילה שחלק ממנה הוא יכול להיות גם ראית ושמיעת דברים דמיוניים של החולה{ואז כמובן הנפילה} ,אז הרגעתי את עצמי שאם זה נוגד את זה,אז זה נוגד גם "ראיית ושמיעת דברים"{הזיות},ואם זו גם חלק מהפעולה של הקלונקס,אז הוא איננו יכול לגרום להזיות.{כי הוא נוגד את זה}, נכון? וחשבתי על זה גם,שכנראה אמרו שבהפסקת הטיפול יכולות להיות הזיות,דווקא בגלל שהכדור מונע את זה.{אז כשמפסיקים עלולה להיות פעולה הפוכה},אבל זה אומר שאין לי מה לדאוג כל עוד אני לוקחת אותו. אני צודקת? גם קראתי שכיפיון מתבטא בהתנתקויות קצרות מהמציאות{למי שיש את מחלת הנפילה}ולי כמובן אין,אבל ירדה לי קצת החרדה, כי חשבתי על זה שאם הקלונקס נוגד את זה,אז זה רק יכול לתת לי יותר תחושת מציאות. וכבר הרגשתי יותר טוב ויותר "מחוברת". אני צודקת בדברים שחשבתי?
הי חמודה. אי מקווה שתביני את הדברים שאני כותבת באופן נכון ולא כביקורת, אבל מה שמאפיין את מכתבך הוא הרבה "וקראתי" "וחשבתי" ואני הייתי בטוחה שבשלב הזה כבר תכתבי לנו שהלכת לרופא, וסיפרת לו את מה שקורה לך. אל תביני אותי לא נכון, אני ממש שמחה שנרגעת קצת, אבל מאמי, אני כל כך מכירה את התחושה הזו, ואני לא רוצה לתסכל אותך, אבל זה יחזיק בדיוק עד החרדה הבאה. חבל שאת מעמיסה על עצמך כל כך הרבה... תשמרי על עצמך. עדילי
ברור לי שאת צודקת...אני הריי מכירה את זה מקרוב.... אבל כרגע אני לוקחת קלונקס,והוא עוזר לי,וחשוב לי להרגיע את עצמי לגביו.... כי מאז שקראתי שהוא עלול לעשות הזיות,זה הורס לי את היכולת והביטחון לקחת אותו, ובכל שאר הנושאים...לתפקד והכל,אני משתפרת מיום ליום ופחות חרדה,ומתחילה להתגבר לאט לאט. ובד"כ כשאני מבינה משהו עד הסוף,למשל זה שהרופא אמר לי שאני לא משוגעת,אז אני כבר לא חרדה שאני משוגעת,הבנתי שאני בחרדה,בגלל זה חשוב לי להבין גם לגביי הקלונקס,בצורה חד משמעית למה כתבו שהוא עלול לעשות הזיות בגמילה,ושבזמן הלקיחה אין סיכוי שהוא יעורר אצלי כזה דבר,כי זה יעזור לי להסתכל הלאה....{ולאו דווקא לעוד חרדות אלא לדברים יותר טובים} כמו שאני עושה כל יום. תודה חמודה,שיהיה לך הכי טוב בעולם.
רציתי להגיד עוד משהו,כל החרדות שלי כולן מבוססות על פחד שאני משתגעת שמה שקורה לי לא נורמלי,ושאני נכנסת "לפאניקה" כמו בסמים שהכל הופך להזייתי ומטורף-ושאכנס לזה ולא אצא. ובשנים האחרונות גם פחד מהזיות,כי חוויתי במקרה האונס הזיות. ועכשיו הקלונקס,שדווקא עשה לי טוב בעבר,ופתאום קראתי שאת הפחד הכי גדול שלי הוא עלול לממש-הזיות,אז כל הזמן נדמה לי שאני רואה דברים,או אולי רואה דברים,ושאולי בעצם אני בהזיות ופשוט עוצרת אותן,או "בורחת" מהן מתעלמת מהן,או "עוצרת" אותן. זה לא ייתכן שאדם "עוצר" את ההזיות נכון? כמו שלא ייתכן שאדם "משוגע" ופשוט נלחם בזה? זו החרדה שגורמת להרגשה הזו?זה רק דימיון שנוצר מחרדה? אלו בעצם כל השאלות וכל החרדות שלי,וכשאני נרגעת מהדברים האלה אני מתחילה לתפקד ולחיות והכל. כשאני לא מפחדת מהדברים האלה,כלום לא מפחיד אותי. אני לא מפחדת לעבוד,או לצאת לבלות,אני פשוט מפחדת שאני פסיכית או בהזיות ובגלל זה אני נמנעת מהכל. בגלל זה אני גם קצת אובססיבית בעניין כי חשוב לי להבין היטב,כי כמה שאני יותר מבינה אני פשוט יוצאת מהמצב הזה ומשתחררת מזה,וחשוב לי להבין שאני לא נלחמת בהזיות,אלא שמחרדה נדמה לי שאני רואה דברים{כי קראתי את מה שכתבו על הקלונקס}ושזה לא הזיות.שדימיונות זה לא הזיות,ושהקלונקס רק יכול לעזור בזה-ולא להיפך. כנראה שאני פשוט מחפשת את "ההכל בסדר" של בעלי,שבמילים האלו היתי יוצאת ומשתחררת מהמחשבות והתחושות,והכל באמת היה בסדר. כי סמכתי על מה שהוא אמר לי,וכשהוא היה אומר שזה בסדר אז האמנתי שזה נורמלי ולא יקרה לי כלום,והיתי משתחררת מזה.
שלום ד"ר הידיש, במשפחה של בעלי לעתיד יש היסטוריה של הפרעות נפשיות, אחיו שהוא תאום לא זהה חולה בסכיזופרניה , אימו עברה התמוטטות השבוע ואושפזה ( עדיין ללא אבחנה), אחות של אימו עם הפרעות נפשיות וניסתה להתאבד מס' פעמים וגם סבתו ואחות סבתו - אינני יודעת לומר את סוג ההפרעה אצל כל אחד וגם חברי אינו יודע חברי בן 26 , בריא ואדם מקסים כשלעצמו השאלה שלי היא האם אפשר לערוך בדיקה גנטית שאולי תזהה אצל חברי נשיאת גנים שקשורים בהפרעות נפשיות , האם אפשר לגלות בכלל הפרעות נפשיות בבדיקה גנטית , ומה הסיכוי שלילדיי יהיו הפרעות נפשיות אני מאוד מודאגת אודה על תשובתך
רק רוצה לציין שהפרעות נפשיות מתפתחות בהרבה מקרים כתוצאה של שהייה בסביבה לא בריאה. כנראה שיש גם לגנטיקה חלק בכל העניין, אבל הוא אינו בלעדי ואסור לשכוח את החלק של השפעת ההתנהגות הסביבתית בתהליך הרכבת נפש האדם. למיטב ידיעתי, אין בדיקות גנטיות, אבל יש סטטיסטיקות בנושא. עם זאת, מי שחלה בשבילו הסטטיסטיקות לא משחקות תפקיד. בשבילו זה 100%.
סכיזופרניה היא מחלה גנטית. ממליץ לך לשקול מחדש את המשך הקשר עם אותו בחור. אין צורך למהר לשום מקום גם אם הוא נראה לך בשלב זה בחור מקסים. לגבי בדיקות ויעוץ ספציפי- יש בירושלים בבי"ח הדסה מעבדה לגנטיקה של הסכיזופרניה בניהולו של פרופ' בנימין לרר- ניתן לפנות אליהם למידע וסיוע.
שלום אני מבקשת מידע מרופא לגבי שאלתי הקודמת: במשפחתו של בעלי לעתיד יש הפרעות נפשיות : אחיו התאום לא זהה כנראה סובל מסכיזופרניה ( הם לא "מדברים" על זה וחבר שלי לא יודע לומר בדיוק אבל יש לו 100% נכות מביטוח לאומי), אימו מאושפזת כרגע בבי"ח לחולי נפש ללא אבחנה עדיין הבנתי שגם דודתו ( אחות של אמו ) סובלת מהפרעה עם נטיות אובדניות כפי שביקשתי בהודעה הקודמת אני מבקשת מידע מרופא לגבי הסיכוי שלילדיי יהיו בעיות נפשיות אם אינני יודעת את האבחנות של משפחתו-עדיין אני יכולה לערוך עם חברי בדיקת ייעוץ גנטי? מה הסיכוי שלחברי יש גנים שקשורים בהפרעות נפשיות והאם בכלל נוכל לבדוק זאת? חברי בריא ויש לו אח נוסף בריא ומה המלצתך כרופא - אנו חושבים על חתונה , חברי מקסים אך הדבר מטריד את מנוחתי יש לי ממה לחשוש? או שהסיכויים שלילדי יהיו בעיות נפשיות הם קלושים? תודה מראש דקלה
אהלן דר אני סובל מתפקוד לקוי כשאני בסביבה שבה אנשים רבים זרים או לא כשאני במרכז הענינים כלומר אמור לדבר בפני אנשים או אפילו פחות מזה אני לא מתפקד. קוצר נשימה הזעה דפיקות לב שנשמעות בחדר לדעתי והסמקה. לדעתי זה SAD וגם עצוב כי אי אפשר לתפקד כך. אני מאוד מעריך את עצמי ואת יכולתותי ולא רוצה לוותר לבגידות הגופניות הללו. בתקווה שתיתן לי קצה חוט תודה אורן
נ.ב אנא אל תפנה אותי לרופא המשפחה זה כמו לשלוח אותי לדבר עם אבי
בוא לפורום חרדה חב' בהייד פארק.
שלום, מדובר באשה בת55. סכיזופרנית מזה שנים רבות. בעבר טופלה ברנוקסין+הלידול, בחצי שנה אחרונה טופלה בריספרדל.בעבר לפני שנים רבותהיתה מאושפזת ואף קיבלה טפול בחשמל. מזה שבועיים האשה בהתקף. היא בקושי ישנה, כמעט ואינה אוכלת, מעשנה כ 7 חפיסות סגריות ליום (בדרך כלל מעשנת כ 4 חפיסות),בוכה וצועקת שהיא הולכת למות. נראית אומללה ביותר. מרבה בצעקות ובכי. הרופא המטפל לא יודע מה להציע. שאלתי- אם יש תרופה חדשה שאינה בסל,כל דבר שיכול לעזור (אין בעייה כספית),משהו חדש אולי שלא שמעתי עליו-רעיון, עצה-כי המצב נואש.האשה חיה עם אימה שהיא מבוגרת וחולה,וחייבים עזרה דחופה ביותר. תודה תודה מראש.
באמת המצב נשמע לא טוב. אולי רופא נוסף יכול לבדוק אותה? רופא בכיר? תרגישו טוב
למלכה ישנן מספר תרופות חדשות מהקבוצה של הרספרידל ובמקרה שאת מתארת אולי זיפרקסה עשויה לעזור כיוון שיש לה מרכיב מרגיע. עם זאת העצה הנכונה ביותר היא לעשות את כל המאמצים כדי שתגיע לפסיכיאטר המטפל בה ולהשגיח שתיטול את התרופות שנרשמו לה. במידה והיא מסרבת ומדובר על טיפול/אשפוז כפוי אז זה כבר סיפור אחר לגמרי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני שואלת אותך שאלה אם אתה היית במקומי סובל מקפיצות במערכת העצבים במשך כל היום האם היית לוקח את הקלונקס או שהיית מוותר על הקלונקס 3 פעמים ביום כמה שאני מכורה לזה זה עוזר לי להתמודד ביום יום נכון שזה סם אבל מרגיע אז עיצה של כמו "חבר" מה אתה היית עושה אני מרגישה שאני עובדת עיצות ולא יודעת מה לעשות בחורה כל כך צעירה שמכורה לכדורי הרגעה אז תן לי טיפים טובים לעזרה וייעוץ בנושא. חוץ מזה רציתי לדעת אם הכדור סלקוקס 200 לדלקת בגיד מתנגש עם מרונילווקלונקס
היי גלית,רציתי לשאול,כמה קלונקס את לוקחת ביום?
לנטלי אני לוקחת 1.5 מילגרם ביום שנה וחודשיים לערך בעבר עברתי 3 משברים ונטלתי גם 1.5 קלונקס. אני נוטלת בוקר צהרים וערב וכדור בשם מרוניל אם את רוצה להתיעץ בכיף אני יענה לך
קרוב משפחה שלי בן 22 אובחן כסובל ממחשבות שוא היה מטופל בעבר בריספרדל, זה הפך אותו לישנוני ומרחף. אחר כך טופל בדיפרקסה וזה גרם לו להשמנה, הוא לא התמיד בתרופות ובטיפול הפסיכיאטרי בטענה שלא מוכן להכניס יותר כימיכלים לגוף, הוא נוטה לטיבעונות. האם יש דרך טבעית לטפל בבעיות נפשיות ואם כן, למי כדאי לפנות רצוי באיזור ירושלים.
אם תפני למטפלים בשיטות אלטרנטיביות יאמרו לך שניתן לטפל בבעיות מסוג זה גם בדרכם. אני אישית מאוד מסופק בכך למרות שאינני איש מקצוע. בבעיות נפשיות , אם הטיפול שגוי עלולה להיות הדרדרות במצב שיותר קשה להחלים ממנה.
תודה, האם אוכל גם לקבל תשובה ממישהו מיקצועי כאן? איזה עוד אפשרות נשארה אם הוא מתנגד לטיפול בתרופות?
טיפול תרופתי בסכיזופרניה הכרחי רק בתקופה שבה החולה נמצא במצב פסיכוטי פעיל. כאשר יש רמיסיה בתסמינים הפסיכוטיים ניתן להפסיק עם התרופות תוך סיכון גבוה (של עשרות אחוזים) שהמחלה תחזור. אם החולה מתקשה בנטילה של הכדורים ניתן לעבור לזריקות ארוכות טווח שניתנות בין פעם בשבועיים לפעם בחודש, תלוי בסוג התכשיר. רפואה טבעית ואלטרנטיבית איננה יעילה במצבים כאלה.
לגבע יהיה זה מאוד לא אחראי ליטול "טיפול טבעי" לבעיה של מחשבות שווא. אם הוא לא נוטל טיפול תרופתי לפחות אסור להשלות את עצמנו שנוטלים טיפול כלשהו!! מחשבות שווא הן הפרעה קשה וצרייכים לעשות את כל המאמצים כדי להחזיר אותו לטיפול התרופתי המקובל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לד"ר הידש אני בחור בן 26 אשר מאוד מתעסק באיך שהוא נראה(הרבה הסתכלויות במראה) ומאוד היה חשוב לי תמיד להשקיע ולעשות ספורט לפני 3 שנים נסעתי לחול וירדתי במשקל בעקבות זאת הבחנתי שהשיער שלי נהיה דק יותר דבר אשר הכניס אותי ללחץ וגרם לי להתעסקות כפייתית בנושא - בדיקות חוזרות של השיער אשמה על עצמי שלו שמרתי על תזונה נכונה וכI' פניתי לפסיכיאטר אשר אמר לי לקחת תרופות בעקבות דיכאון שתצטבר גם למשך תקופה ארוכה. טופלתי בציפרמיל למשך שנתיים הכדור שינה את חיי אך גרם לי להשמנה מאוד ובנוסף לתופעות לוואי נוספות הכדור נטרל את העיסוק הכפייתי במראה .. ברצוני לשאול לא הצלחתי להחליף תרופה מתאימה וכרגע איני נוטל תרופות .. המחשבות הכפייתיות חזרו כמו כן קצת דיכאון ובעיות ריכוז החלטתי לנסות לפנות להמואופת לפני שאני חוזר לתרופות למרות שממש קשה לי שאלתי היא: רופא נטורופת אמר לי על ידי שיחה טלפונית שכדורים פסיכיאטרים הם מאוד חומציים דבר אשר משפיע על הכליות אשר פוגע בשיער לפי דבריו דבר אשר הלחיץ אותי מאוד בעקבות הבעיה שלי לכן רציתי לשאול אותך לגבי זה כמו כן זה מרתיע אותי מלנסות שוב כדורים אני מעוניין לנסות טיפול הומאופתי ולראות אם זה יכול לעזור למרות שאני כרגע מאוד סובל האם הדברים שנאמרו לי על ידי רופא מומחה נכונים זה ממש מלחיץ אותי במיוחד כי לקחתי תרופה שנתיים תודה
שלום, אם הבנתי נכון, השינויים בשיער החלו לפני שהגעת לאבחנה ולטיפול עם הציפרמיל. לכן אין קשר בין הציפרמיל והשיער אלא להיפך, עם השפור במצב הנפשי גם השיער עשוי להראות ולהיות טוב יותר. בהחלט קיים קשר בין איכות השיער ואפילו התקרחות למצב נפשי. אישית אני מבין מעט מאוד בטיפול הומאופטי כך שאין לי תשובה ממשית לרצונך ללכת לטיפול הומאופטי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לתת, את הנשמה ואת הלב לתת, לתת כשאתה אוהב. ואיך, מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל? עוד תלמד לתת, לתת. להתיר את סבך הקשר כשהלב בך נצבט מכל חיוך מכל מבט. אתה נזהר אתה יודע וחוץ ממך איש לא שומע פוסע בין הדקויות וממלא שעות פנויות. לתת, את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב עוד תלמד לתת, לתת אתה לומד עם השנים לבנות ביחד ביניינים לחיות עם כל השינויים לרקום איתה סיפור חיים. ולעבור ימים קשים במצוקות וריגושים תמיד לדעת לוותר ואת הטעם לשמר. לתת, את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב עוד תלמד לתת, לתת. לתת, את הנשמה ואת הלב לתת, כשאתה אוהב עוד תלמד לתת,לתת. לראות בתוך הנפילה שיש מקום למחילה תמיד אפשר שוב להתחיל כמו יום חדש, כמו כרגיל. לתת,את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב עוד תלמד לתת, לתת יום ט"ו באב שמח!
חג שמח והמון אור ואהבה הידש
שאלתי קודם מה אני צריכה לעשות בקשר להפסקת האפקסור הרופא לא יכול לענות לי בבקשה תכתוב לי כל דרך אשרית וכמה שפחות תופעות לוואי בהחלפה של התרופה כאמור אני לוקחת 300אפקסור XR ו צריכה לעבור לאנדונקס ואין לי מינוניים קטנים של האפקסור האים בהפסקה אפשר לשלב את הוונלה שייש לי במקרה בבית מכוון שבגלל עלויות בהתחלה רצינו לעבור לוונלה תודה ושוב מה לעשות ?
שלום, אני חושב שכבר עניתי על השאלה. אפשר להוציא מהקפסולה של ה XR חומר. ליטול אותו ביחד עם מעדן מבלי ללעוס, ואם יש מספיק אז אפשר להשתמש רק במה שיש בקפסולה. גם הוונלה טובה,, המג' שקולים כך ש 75 מג' וונלה שווה ל 75 מג' של אפקסור XR וכך הלאה. אפשר לרדת במינון לאט כל כמה ימים ב 37.5 מג' שום דבר לא דחוף. בדרך הזו לא יהיו תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אתה מתכוון שאפשר לבלוע את הכדוריות הלבנות האלה ביחד עם איזה מעדן חלב?? כי זה חדש לי.....
אתה רופא או משהו? אני מתלבט אם לקחת ציפרלקס אבל אני מפחד מהתמכרות או שאני יהיה חייב את זה כל חיי
לא ממכר, לא ניתן לכל החיים.
אתמול הייתי אצל הפסיכאטר ואני צריכה להפסיק את האפקסור לאט לאט אני לוקחת 300 אפקסור ובגלל שקניתי רק את האפקסור של 150 מג אז החלטנו שאני הוריד ישר ל4 ימים למינון של 150 האים יכול להיות שביום הראשון כבר יש לי הקאות ובחילות וכאבי בטן האים זו התופעה או שזה סתם צירוף מיקרים או שכך יהיה בימים הבאים
ליעל בגלל משך הפעולה הארוך של ה XR לא צפויות תופעות מיוחדות גם בדרך הזו. במידה שיש תופעות, תמיד אפשר לקחת קפסולה, לשפוך בערך את מחציתה ואז ליטול, כבמקרה כזו כל התופעות יעלמו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אתה סתם מקשקש במוח להפסיק אם אפקסור יותר גרוע מקלונקס מהפח אל הפחת אסור להאמין לכם
היי יעל תפתחי את הקפסולה, תוציאי חצי, תסגרי שוב, ותבלעי אותה עם מה שנשאר בה. זו ירידה דראסטית ובהחלט נראה לי שזה קשור, ושום צירוף מקרים.
סליחה תיקון אני מצטערת תורידי בהתחלה רבע, אפילו שמינית. ותישארי כמה ימים על כל מינון.
שלום , אני הובחנתי כבעל חרדה ואני רק בן 22 רק חודשיים בעל חרדה ודכאון קל, אני לא מעוניין בכדורים כימיים כי אני מאמין שאפשר בצורה טבעית לצאת מזה האם אתה מכיר משהו אחר? אולי פרחי באך כמו שדיברו פה?
משה שלום ! אכן ניתן להתמודד עם דיכאון קל ללא תרופות: 1. ספורט אירובי (ריצה, שחייה, אופניים, לא משקולות !!). 2. פסיכותירפייה (שיחות עם פסיכולוג). 3. כדורים מצמח בשם 'היפריקום', הנמכרים בחו"ל בלבד נמצאו יעילים במידה מסויימת אצל הסובלים מדיכאון קל בלבד. שים לב, כי העלויות כאן גבוהות, לדעתי ללא הצדקה, מה גם שזהו גם 'חומר כימי' (לפי דבריך..) לכל דבר, רק שהטבע מייצר !! 4. חיזוק ושימור של מסגרות ופעילויות חברתיות. אני שוב מדגיש, כי דיכאון ברמות של בינוני ומעלה ניתן לרפא רק עם כדורים מפסיכיאטר וכל הנ"ל לא יועילו !!! בהצלחה
שלום כריש, שתי שאלות 1.למה לא משקולות? כי אני כן עושה זאת כבר שנה2.מה זה נקרא דכאון קל?
היי משה אני רק רוצה להוסיף כמה אפשרויות לרשימה שניתנה לך: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בתחום הרפואה המשלימה- שיאצו, (מאוד מומלץ!!), רפלקלוסולוגיה, ועוד; דמיון מודרך, (ביופידבק), טכניקות הרפייה למיניהן; ועוד ועוד ישנם גם כדורים הומיאופאטיים, (או תמציות), שמומלץ לקבל אך רק מרופא שהוא גם הומיאופאט, שיכולים אוליי להועיל. מדוע שלא תיכנס לפורומים של רפואה משלימה יש אינספור דרכים ושיטות כיום.
http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=4737
למעלה מ-3 שנים אני סובל ממחשבות כפייתיות הקשורות בעיקר למחשבות קיומיות ופילוסופיות ובנוסף אני סובל הרבה ממחשבות על עצם ה-OCD שמערער את חיי ואני מלא ביאוש מכך שניסיתי כ"כ הרבה תרופות וכסף רב על פסיכולוגים ופסיכאטרים פרטיים, אך למעט הפחתת הדיכאון שליווה אותי בתחילת המחלה לא השתנה דבר ולמעשה כל היום אני שקוע במחשבות כפייתיות פילוסופיות ומוטרד מאוד מכך שכל חיי השתבשו מאז שהחלה המחלה. אני בחור בן 24 ואינני יודע כיצד אוכל להתחתן ולגבש לעצמי דעה ומקצוע, שהרי חלק ממחלתי מתבטא בחוסר יציבות כתוצאה מהמחשבות. ניסיתי טיפול בציפרמיל, סרוקסט, פרוזק, אפקסור, לוסטרל בשילובים עם דפלפט, זיפרקסה וריספרדל ולאחרונה בעקבות המלצתך ניסיתי טיפול באנפרניל, אך דבר לא השתנה ואני מאוד מיואש וחושש מאפשרות שהתאבד או אשתגע. האם יש לך עצה בשבילי? האם עלי לנסות כדורים נוספים? איזה? האם עלי להתייאש ולהשלים עם המחלה? אינני מסוגל לעכל זאת. אשמח מאוד אם תתייחס לבקשתי זו.
לשובל לפי זכרוני שאלתך הייתה לא מזמן, כך שהניסיון עם אנפרניל הוא קצר מדי ואיני יודע את המינונים. בהחלט אפשר לשלב את האנפרניל עם הלידול או רספרידל. הייתי מייעץ להגיע לחוות דעת נוספת מאחד המומחים בארץ לנושא זה, לפחות להגיע אליו פעם אחת לאבחון מלא והמלצות לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לליאור קלונקס וכל התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים מורידות את איכות השינה כיוון שהן מפחיתות את שנת החלום-REM. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מה זאת אומרת שהקלונקס מפחיתות את שנת החלום. אני לוקחת במהלך היום והערב 1.5 מילגרם קלונקס ולא נראה לי שהיא מפחיתה את איכות שנתי . האם אפשר לקבל הסבר
האם הם יכולים לכער או כל שינוי אחר שנחשב חיצוני?
ההיפך הוא הנכון: מי שסובל מדיכאון חמור רואים זאת עליו: פנים נפולות , חסרות הבעה, לובן מסביב לעיניים, הרזייה או השמנה. הכדורים מפחיתים את רמת הדיכאון וגם את רמת הסימנים הנ"ל !
כדורים נגד דיכאון יכולים לגרום להשמנה.
לענת אני מצטרף לתשובות הקודמות ותודה למשיבים שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר רציתי לשאול אם אני סובל מחרדה כבר חודש וחצי ומדכאון קל אז האם פרחי באך יכולים לעזור לי? אני בן 21. תודה.
לעומרי לא ראיתי אף עבודה מדעית המוכיחה את היעילות של פרחי בך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום אני מקווה מאוד שהגעתי לפורום הנכון .... האם מותר לקחת אנטיביוטיקה(אופלודקס) יחד עם רסיטל? ממה שנכתב על העלון הדבר אינו ברור מספיק- נכתב שאסור לקחת אנטיביוטיקה יחד עם משכבי כאבים, תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, תרופות הרגעה ועוד. אם לא נכתב במפרוש תרופות אנטי דיכאוניות האם פרוש הדבר שאפשר לשלב בין השתיים?
לסתו בהחלט אפשר, אין בעיה או סכנה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
התחלתי לקחת ציפרלקס לפני 3 וחצי שבועות. התחלתי ב- 5 מ"ג ליום ועליתי בהדרגה במינון. זה היום ה- 6 שאני לוקח 20 מ"ג, בבוקר ובצהריים כ"א של 10 מ"ג. עד היום עברו 24 יום וטרם אני חש בהטבה משמעותית. מאחר ונמסר לי שהתרופה משפיעה תוך שבוע עד שבועיים, רציתי לשאול איך זה שהתרופה עדיין לא משפיעה באופן משמעותי. שאלתי השנייה היא - מדוע יש פער בין התחושה שלי בבקרים לעומת המחצית השנייה של היום - בבוקר אני לא מסוגל להרים את עצמי והרגשת דיכדוך תופסת אותי. באיזה מצב היית ממליץ להוסיף עוד תכשיר (איזה מתאים?) או להחליף? כבר הומלץ לי על האפקסור xr. האם זה יתאים לי, כמי שסובל מהפרעת שינה שממתבטאת ביקיצה מוקדמת ודיכדוך בבוקר. מודה לך מראש על תשובתך המהירה והמפורטת, ברק
היי עד שד"ר הידש יענה לך אספר לך שגם אני התחלתי לקחת ציפרלקס והתרופה לא עזרה לי למרות שבדרך כלל מומלץ לחכות לפחות 6 שבועות כדי לדעת אם התרופה באמת עוזרת. בעקרון יש תרופות שונות מקבוצות שונות שפועלות באופן שונה ולכן רצוי שתתיעץ עם הרופא שלך. אני אנסה לא לעשות הכללה אבל הרבה אנשים שסובלים מדיכאון והתקפי חרדה, הזמן הכי קשה להם הוא הבוקר. גם אני בבוקר סובלת מאוד מאוד כך שאין לך ממה להילחץ פשוט בבוקר אנחנו יודעים שיש לנו יום חדש ושלם להתמודד איתו. תחזיק מעמד מיכל
לא להתייאש ! לפעמים עוברים 6-8 שבועות עד שמרגישים משהו ! צריך לתת לכדור לתפוס תאוצה. הכדור הינו חדיש ומצויין, אני כמעט בטוח שהכדור יפעל כאשר תגיע למינון המתאים ואולי גם עם תוספות לציפרלקס עצמו (ולא החלפה לאפקסור, לדעתי).
לברק התופעה של בקרים קשים וערב טוב יותר אופיינית לדיכאון ובדרך כלל מעידה על חומרה רבה יותר של דיכאון. עם השיפור במצב גם תופעה זו תחלוף. נכון שפעמים רבות הציפרלקס מקדימה להשפיע, אבל עד שמסכמים שתרופה אינה משפיעה צריך לחכות ששה שבועות. כלומר עד ששה שבועות יש סיכוי שתעזור. אחרי ששה שבועות מומלץ להחליף לתרופה אחרת, אפקסור עשויה להיות בחירה טובה כיוון שהיא פועלת במנגנון שונה ולכן יתכן שתעזור יותר. נקודה נוספת, לעתים קרובות האדם עצמו הוא האחרון שמרגיש בהבדל, במידה ואנשים אומרים לך שאתה נראה יותר טוב ומגיב יותר טוב, סימן שהתרופה כבר משפיעה אבל יקח זמן עד שגם אתה תרגיש ותראה זאת. כדאי אפילו באופן יזום לשאול את הקרובים לך איך הם רואים אותך בשבוע האחרון. במידה והם רואים שיפור זה סימן שאתה בדרך הנכונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום רב. אני בת 23 ,חולה בסכיזופרניה ונוטלת 20 מ"ג זיפרקסה מזה 10 חודשים. אני סובלת מקהות רגשית (מסימנים שליליים של סכיזופרניה). הרופאה שלי הוסיפה לי מלפני שבוע וחצי פאקסט (סרוקסט) במינון 20 מ"ג בטענה שהכדור יעלים לי את הקהות הרגשית. רציתי לדעת: 1.האם זה נכון שהוספת כדור נוגד דיכאון (פאקסט) לכדור נוגד פסיכוזה (זיפרקסה) מעלים אתהקהות הרגשית ומטפל בסימנים השליליים של המחלה? והאם יש לך ניסיון טוב עם השילוב הזה למטרה זו? 2.הרופאה שלי אמרה שיקח לפאקסט להשפיע תוך 6 שבועות- האם זה נכון? בתודה מראש,רינת.
לרינת הכל נכון ונקווה שתגיבי טוב לתרופות ותרגישי טוב. יתכן שהתגובה לפקסט תהיה תוך זמן קצר יותר ואז תרגישי טוב מוקדם יותר. לעתים כבר אחרי שבועיים שלושה מרגישים שיפור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לפני כיומיים התיעצתי איתך בנמוגע להפרעה טורדנית של בדיקת שדיים וחרדות איומות מכך שמשתקות לי את החיים. אכן כתבתי לי שיש לטפל בכך. שאלתי היתה על איזה טיפול אתה ממליץ כפסיכאטר. בעקרון טופלתי בפרוזק , פבוקסיל , סרוקסט וקלונקס אך אין שיפור של ממש. האם אתה מכיר דרכים טובות יותר לטיפול בבעיות הנ"ל???? אני פשוט עייפה מהן האם י שמטפלים מיוחדים לכך או שפסיכטאר ?
הי חרות. באמת נישמע שניסית הרבה תרופות. רק פסיכיאטר יוכל לאבחן אותך ולתת לך טיפול אחר. לי נראה שאין דרכים טובות יותר. רק להגיע לרופא טוב, ולהתחיל במקביל גם טיפול בשיחות. עדילי.
אשמח
המדובר בחולת אלצהיימר בשלב מתקדם המפתחת כפייתיות בכל הקשור ליציאה לשירותים. למשל לכל מקום חדש שהיא מגיעה יש לה צורך כפייתי לשבת בשירותים עד כדי יצירת טחורים ( אבחנת הרופאים היא שאין לה ממצא פתולוגי)
למיכל בהחלט אפשר, תרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור במידה וישנו מרכיב של דיכאון אצל החולה. פעמים רבות דכאון מלווה אלצהיימר וקשה לאבחן אותו לכן מנסים טיפול תרופתי בכל מקרה. אפשר גם תרופות המתאימות לטיפול באלצהימר לפי החומרה, ממוריט או אביקסה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לקחתי במשך שנה וחצי אפקסור 150, בעקבות דיכאון. נאמר לי בתחילה שמדובר על לקיחת תרופה זו במשך שנה. בסוף השנה התברר לי כי הפסיכיאטרית מתכוונת שאני אמשיך לקחת את התרופה הזו ללא זמן מוגבל, בעצם - כל החיים. מאחר ולא הסכמתי עם הגישה הזו שלה החלטתי, לפני 6חודשים להוריד את המינון בהדרגה עד לאפס, וזה מה שעשיתי. וכבר 5 חודשים לערך שאני בלי תרופות היום אני לא בדכאון, אבל אני נוטה להתעצבן בקלות יחסית, ורגישה יחסית, ובוכה בקלות. מה גם שאני שמה לב שאני נוטה להתבודד יותר ומתרחקת מהחברים מקרובים היום אני לא בקשר עם הפסיכיאטרית, ואין לי אפשרות לחזוד ולשאול אותה ולכן אני מעלה פה את השאלה- האם התופעות האלה בהכרח בגלל המחסור בכדורים? אולי יש דרך פתרון אחרת? אולי ברפואה טבעית? ההרגשה שלי שאם אני אלך לפסיכיאטר חדש, הוא בהכרח יתן לי כדורים חדשים, ואיך אני יכולהה לדעת אם באמת זה הפתרון? או שהפתרון הוא רק על ידי ניסוי וטעיה?
ממליץ לך לגשת לפסיכיאטר לאיבחון. אגב, אין זה נכון שהכדורים נרשמים לכל החיים. ברוב המקרים מנסים להפסיק אותם, אפילו אם הטיפול ממושך ואורך מס' שנים. לדעתי הסקת מסקנה שגוייה עקב חוסר כימייה עם הרופאה, ועשית שגיאה בהפסקת התרופות ללא ייעוץ מקצועי. אבל אין מה לדאוג, גשי לרופא/ה נוסף לייעוץ.
לאריאלה נכון שמומלץ טיפול של שנה אבל כל אדם הוא קצת שונה ואינו ממוצע. לדוגמא-אדם בדיכאון כיוון שאין לו עבודה, יצטרך להמשיך בטיפול עד שימצא עבודה גם אם עברה יותר משנה... כך שכל אדם הוא מיוחד. כנראה שהרופאה מצאה אצלך סיבות להמליץ על המשך הטיפול, כמובן שאיני חושב שזה נכון שלכל החיים אבל אולי היה כדאי בכל זאת להמשיך עוד קצת. כיום לא הייתי ממהר לתרופות למרות שיתכן שזה מה שצריך לעשות. אפשר לשלב שיחות, לחכות עוד קצת ולהעמיק בסיבות שבגללן הרופאה המליצה להמשיך בטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לדר הידש שלום קיבלתי תרופה בשם סלקוקס 200 נגד דלקת בגיד הכילס ברגל האם יש ניגוד בין מרוניל וקלונקס לבין התרופה הזו תודה גלית
לגלית איני מכיר את התרופה ולצערי אין לי זמן לבדוק, אם הרופא שרשם את התרופה אינו יודע, אני מוכן לבדוק זאת אם תזכירי לי בסוף השבוע. מתנצל אבל כבר מאוחר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום. מה ההשפעה של אומגה 3 בתחום רפואת הנפש? האם הכדור יכול להשפיע באותה צורה כמו כדורים לדכאון ולחרדות?...האם אומגה 3 הוכח ככדור אפקטיבי והאם צריך ליטול אותו כל יום בעיקביות ללא הפסקה כמו יתר הכדורים? תודה.
קים שלום! אני לקחתי אומגה 3 של חברת נוטרלייף (נדמה לי) בשם אומגהלייף שנחשב לכדור מאוד איכותי מבחינת ההרכב וכמות האומגה 3. אני קונה 120 כפסולות ב-168 שח. במשך שנה לקחתי 4 קפסולות ליום - 2 בבוקר ו 2 בערב (שזה יותר ממה שבדרך כלל אך ככה הומלץ לי ע"י תזונאית). לקחתי אותם במקביל עם הכדורים נגד דכאון. את האמת אני לא יכולה לומר שהאומגה 3 תרם משהו או עזר לי באיזשהוא דרך. בזמן האחרון התחלתי לזלזל ולקחתי רק כדור 1 פה ושם עד שנגמר לי הקופסא ואני לא מתכוונת לקנות עוד. לפי דעתי אומגה 3 בחלט לא יכולה להחליף כדור נגד דיכאון. בברכה שרון א'
את יכולה גם לצרוך אומגה 3 ע"י אכילת מזון שמכיל אומגה 3 , דג סלמון, דג מקרל,זרעי פישתן מכילים רמה גבוהה של אומגה 3 . קבלי קישור עם טבלה: http://www.2life.co.il/HTN/OverFats1.asp
לקים אומרים שאומגה 3 עוזרת נגד דיכאון קל עד בינוני, אבל האמת שלא ראיתי מאמרים על כך בספרות המקצועית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה דר' הידש. אתה ממש נחמד,וככ טוב לי לשמוע שאני לא משוגעת. אני יודעת שאתה צודק,ובאמת מהפרידה במבעלי נוצר לי מצב טראומטי. אני מצד אחד לא רוצה אותו יותר,רוצה להמשיך בחיי בלעדיו,אני אפילו לא אוהבת יותר את האדם שהוא הפך להיות, ומצד שני זה מפחיד אותי נורא,ממש מעוות לי כל המצב הזה. אני חולמת עליו בלילה,כל מיני שטויות,שאני רואה אותו מסתובב ומדבר על כל מיני דברים, ואני הולכת אחריו,מנסה להגיד לו מה קורה לי,והוא לא מתייחס,צוחק עליי,והאימה גודלת והכל תחושה הזייתית כמו בסמים,משהו נורא. ואז אני מתעוררת,פותחת את עיני,ומרגישה שהתעוררתי לסיוט עוד יותר גדול. יש לי תחושה שהכל רע,מפחיד. בעלי לא מבין פתאום כלום,אם אני מטלפנת אליו,הוא אומר לי:"בחורה כמוך צריכה להיות מאושרת,רק תסתכלי במראה ותהיי מאושרת", זה באמת נורא. אנשים כל הזמן חושבים שאני מאושרת ושיש לי חיים נפלאים,בגלל הצורה החיצונית. אני מרגישה שאין כלום מלבד זה,רק פחד. הייתי מעדיפה להיות שמנה ומכוערת והכל,רק שבפנים יהי לי טוב. אתה צודק שאני מתעסקת בתרופות,אבל אני לא יכולה ללכת ולקחת תרופה חדשה,שלא ניסיתי,במצב הזה. אני הריי חייה מול משפחתי בלי לומר להם כלום. ואם יהיו לי תופעות לוואי? אם יקרה לי משהו? למי אפנה? ואני רואה פה המון אנשים שלוקחים תרופות וזה לא עוזר להם,או שמחליפים תרופות כל הזמן,ומינונים,אני לא רוצה להיות על כימיקלים. אני לא רוצה סמים. שנים החזקתי מעמד בזכות תמיכה אנושית והבנה,ובזכותי. אפילו הצלחתי להיות במצבים טובים,וגם את הקלונקס אני לא רוצה.... אבל נפלתי לכזו איימה לפני חודשיים שפשוט לא יכולתי לעמוד בזה. זו חרדה? אימה כזו שמשתקת אותך,שאתה לא יודע מה קורה איתך, שממש ממש אי אפשר אפילו "לעשות כאילו" הכל בסדר לייד המשפחה או אנשים זרים? שאתה ממש חסר אונים כמו תינוק שלא יכול לעשות כלום? אף פעם לא הגעתי לכזו דרגה של חרדה,ובילבול,ובגלל זה אני תוהה אם כמו שכתוב,אולי לקיחת הקלונקס הגבירה את החרדה. גם אני לא מצליחה להיות אופטימית יותר. תמיד תמיד הייתי אופטימית,כשהייה לי הכי רע,האמנתי וידעתי שיהיה בסדר,שאחרי כל רע מגיע טוב,שאם אני נופלת עמוק,משם אפשר רק לעלות...הכרתי כבר את הגבולות של החרדה שלי,ולאיזו רמה הן מגיעות...וידעתי שיותר גרוע מזה לא יכול להיות,אז גם כשמפחיד,זה יגיע להכי הכי מפחיד שאפשר,ולא יקרה לי כלום,ומשם אפשר רק לשאוב כוח. ואז האונס וזה שהיו לי הזיות...כבר טישטש את הגבולות שהכרתי,פתאום זה עבר את הגבולות,פתאום מצב יותר חמור שאני לא מכירה ואין לי דרכים להתמודד איתו. ומשם נבע הפחד כבר שהכל יכול לקרות לי,שיגעון הזיות הכל. נפרצו הגבולות שהכרתי והגיעו לנק' שלא דמיינתי שקיימת,או שיכול להיות. ומשם כבר אין לי איך לגונן על עצמי,אין לי מושג איך להתמודד עם זה.וככה נבעו כל הפחדים של החוסר שליטה. המצב התהפך,וכבר זה לא שאני שולטת ומכירה ומבינה את החרדה שלי. מה אני יעשה? אני לא רוצה קלונקס שיכול לגרום להזיות,ואני לא יכולה כבר בלעדיו כי יותר מדיי מפחיד לי. אני לא יכולה לקחת תרופות חדשות כי אני לבד,ואין מי שייגן וישמור עליי, ויעזור לי אם יקרה לי משהו. הכי חשוב לי בחיים זה המשפחה וההורים שלי,שיהי להם טוב,הם מבוגרים,וקצת חולים ובחיים לא העיק עלייהם{ מה גם שאני לא מסוגלת לספר להם או לאנשים אחרים מה קורה לי זה הפחד הכי גדול שלי מאז הסמים,אני מרגישה שאם אגיד ישר אשתגע וכל המציאות לגמריי תהפך לי לטירוף אחד גדול כמו בסמים,כמו בסיוטים שלי,כבר לא אראה שום מציאות} וכואב לי לראות שהם רואים שאני לא עובדת,הם לא מבינים למה,חושבים שאני עצלנית, אני חייבת לתפקד אפילו אם זה רק למענם. אפילו בסבל.בפחד. אני לא חייה למעני כבר שנים, כל הרצונות,פעולות,כל מה שאני אומרת ועושה זה למענם. אפילו הבחירה שלי בבעל נבעה ממצוקה,אני לא יודעת אם היתי מתחתנת בכלל אם היתי במצב רגיל{התחתנתי בגיל19},סביר להניח שהייתי חייה חיים רגילים,הולכת לצבא,יוצאת עם בחורים,לומדת. המצב שלי מכתיב לי את החיים הרבה זמן. אני לא יודעת כבר מה זה לחשוב,להסתכל על עצמי,לרצות משהו,להנות,להרגיש,אני מרגישה שאני לא אנושית בכלל כבר שנים,והבעייה שאני בקושי זוכרת כבר מה זה להיות "רגילה",אני כבר כ"כ הרבה זמן בזה,וכ"כ עמוק שנראה לי ששכחתי בכלל מה זה להרגיש אני. ששכחתי כבר מה אנשים מרגישים. מה זה החיים בכלל. זה נורמלי? אני ממש חייה במקום אחר מכולם24 שעות ביממה כמעט6 שנים. ואני יודעת שיש אנשים בחרדות,שלקחו תרופות ושעזר להם, אבל הייתי כ"כ רוצה לשמוע ממישהו במצבי,או שהייה במצבי,שלקח סמים ולא חזר לעצמו,שמרגיש ומכיר את מה שאני מדברת עליו,ולשמוע שהיום הוא בסדר,שהתרופות או משהו עזר לו. קשה לי להאמין שזה קיים,כי ראיתי אנשים שנפגעו מסמים,אפילו רק מגראס,{במקום ההוא שהלכתי לראות-במרכז הפרטי לטיפול בנפגעי סמים} ולאף אחד לא טוב שם. כולם נכנעו לתחושות ההזייתיות שאני לא נכנעת אליהן והפסיקו לתפקד לגמריי ושקעו בזה. אני לא מוכנה לוותר. חיים פעם אחת,אני לא נכנעת גם אם כל הזמן אני בתחושה הזייתית ומוזרה גם אם הכל נראה אחרת מאז הסמים,אני לא מוכנה לוותר על החיים. אני לא מוכנה לוותר עליי. ובגלל זה אני מתחרטת שהתחלתי עם הקלונקס בכלל,שפתאום אני תלוייה באיזה סם,ובלעדיו הפך להיות לי בלתי נסבל,והפכתי לחסרת יכולת להתמודד כמו אותם האנשים שהיו במרכז הזה.שהתנתקו מהחיים. מה יהיה? אם יש לך או למישהו מידע על אנשים שעקב סמים נמצאים איפה שאני נמצאת,והצליחו לצאת מזה,אני אשמח לקבל מידע. אני יודעת שאמרת שזה לא משנה הסיבה,זה שהסמים הכניסו אותי לזה,אבל מי שחווה את זה יודע כמה זה שונה מחרדות רגילות,הריי יש בי גם את החרדות הרגילות שאנשים עוברים וזה בעיקר נוצר בעקבות המצב שהסמים הכניסו אותי אליו,ובעקבות זה שאחריי הלקיחה של הסם אתה נכנס למשהו כ"כ הזייתי ומוזר ולא בסדר,אז במהלך השנים נוצרות גם חרדות. מי שעבר את זה בטח יודע על מה אני מדברת. התחושה היא במפורש שהחרדות הן לא הבעייה פה. הן "תוצר לוואי" של המצב,הן חלק אולי בלתי נפרד כי כשהכל מוזר כמו בסמים,אז סביר להניח שבמשך הזמן תתחיל לפחד{או לסירוגין כמו חלק מהאנשים לשקוע בתחושות האלו ולהשתגע} אם לך או למישהו יש מיידע שיכול להועיל לי אני אשמח. תודה.
היי נטלי אמנם לא צרכתי סמים שהבנתי מדבריך שהיוו את אחד הטריגירים למצב שאת נמצאת בו אך הרבה מן הדברים שאת מתארת כאן קרו גם לי ואני יכולה להבין את הרגשתך. חוסר שליטה, חוסר יכולת להיחשף לסביבה, הרגשה שהולכת להשתגע, לראות סכין ולחשוב אם את מסוגלת לרצוח, התעסקות בתרופות עצמן ובתופעות לוואי שלהן, אי הידיעה לאן את יכולה ליפול פעם הבאה, הפחד מקריאת ההודעות בפורומים של פסיכיאטריה ופסיכולוגיה, חוסר האבחנה איפה אני ואיפה הדיכאון וחרדה.אני אובחנתי כסובלת מדיכאון לפני כשנה וחצי ומאז אני מטופלת בלוסטרל ולא מזמן הוסיפו לי תרופה נגד דיכאון רידזין (במינון מאוד נמוך). אני רוצה להגיד לך שקודם כל מדובר בתהליך מתמשך שדורש לא מעט כוחות ואת דווקא נשמעת לי בחורה שמסוגלת לעבור את זה רק אם קודם כל תתחילי לקחת את התרופות המתאימות ובמקביל תתחילי טיפול פסיכולוגי. ובטח, בשלב הזה את אומרת "..אבל.. תופעות לוואי וכ"ו..". תופעות לוואי תמיד יש בכל תרופה, השאלה היא מה היתרונות של התרופה לעומת החסרונות שלה וגם שתדעי לך שכל אדם מגיב אחרת לאותה תרופה. אני נוטלת לוסטרל ואני חושבת שתופעת לוואי שלי יש היא הפרעה קלה בתפקוד המיני ואני גם לא בטוחה שזה מהתרופה. לגבי רידזין, יש לי תופעות לוואי כמו גודש באף ומעט סחרחורות כשאני קמה משכיבה. נכון, לא אסתיר ממך גם אני לפעמים מתעסקת עם העניין של התרופות-"מה אני על תרופות, מה זה יעשה לי במשך הזמן וכ"ו" וזה משהו שאני גם צריכה לעבוד עליו אבל קודם כל צריך להתחיל ליטול את התרופות המתאימות כדי להתחיל לחשוב יותר בהגיון. לגבי קלונקס שאת נוטלת, אני יודעת שזאת תרופה שממכרת ואני לא מבינה למה את נוטלת אותה. לדעתי את צריכה להיגמל ממנה באמצעות סיוע של פסיכיאטר ולהתחיל עם תרופות מהדור החדש שלא ממכרות. אבל תיעזרי בפסיכיאטר טוב, אל תעשי זאת על דעת עצמך.עד שהגעתי להחלטה שאני צריכה ליטול תרופה, לצערי, הייתי צריכה לעבור דברים מאוד קשים . וכמו שפסיכולוג שלי אמר לי פעם אחת כשהייתי במצב נואש(הייתי חולמת על התאבדות), אין לי ברירה אלא להחזיק בשבילך עכשיו את המטרות שלך בידיי עד שמצבך יישתפר, עשיתי זאת כי לא הייתה לי ברירה וזה עזר.אז תיאחזי עכשיו באנשים אחרים. לגבי משפחה וחשיפה בפני אחרים-גם לי היה מאוד קשה להיחשף ואני חושבת שעברה יותר משנה כשהתחתלתי ממש לשתף את המשפחה במצב שלי וגם אנשים שקרובים אליי. זה מאוד לא פשוט, זה אומר שאת מודה בחולשה אבל כל אחד בחיים שלו יכול להיות במצב שצריכים לדאוג לו ועזבי מה אחרים יחשבו עליך, את צריכה עכשיו תמיכה מאחרים, אסור לך להישאר בזה לבד. מה גם שהסתרה לוקחת גם אנרגיות רבות. הפחד שאת מסוגלת לעשות משהו עם הסכין שאת רואה, שאת אולי מדמיינת את האנשים שאת מדברת איתם זה הכל תוצאה של חרדה. חבל שתנסי להתמודד עם זה ללא תרופה מתאימה. צריך שמשהו ישבור את מעגל הקסמים הזה. את נמצאת בחרדה רבה וולא תרופה מתאימה וטיפול פסיכולוןגי במקביל יהיה לך מאוד קשה לצאת מזה ולא אתפלא גם שהדברים שכתבתי לך כאן לא יהיו משכנעים עבורך כי זה גם יכול להיות תוצאה של חרדה.כך שאני חוזרת ואומרת שלדעתי, הפתרון הכי טוב עבורך הוא להיגמל מקסנקס ולהתחיל בתרופות יותר מתקדמות אצל פסיכיאטר, להתחיל עם טיפול פסיכולוגי. להתאזר בהרבה סבלנות כי מדובר בתהליך וככל שיגברו כוחותיך תוכלו יותר טוב להתמודד עם המצב שלך ולהתחיל להירפא. נטלי תרגישי טוב ותעדכני מה קורה איתך
היי נטלי, קראתי את מה שכתבת. ואת צודקת,אבל זה לא עוזר לי {לצערי}גם כשמישהו אומר לי שהוא עבר את מה שאני עוברת,קשה לי להאמין,אני מרגישה תמיד שמה שקורה לי הרבה יותר פסיכופטי וחמור. אני יודעת שהקלונקס ממכר,אבל כתוב דברים הרבה יותר חמורים לגביי תרופות אחרות, ויש לי בכללית הרגשה שהתרופות{כולל הקלונקס} בטווח הארוך מזיקות. איך אדם יכול באמת להרפא ע"י כימיקלים? או שזה נוצר מעצמו הריפויי ע"י הבנת עצמך ומה שקורה לך,או שלא. אבל מה שהתרופות עושות לנו זה "לדכא" את הסימפטומים ואפילו אם מדובר בתרופה טיפולית ולא רק מרגיעה כמו הקלונקס,אז אם חושבים על זה איזה טיפול יש פה? הכימיקלים גורמים לשינויי המחשבה,לייצירת הרוגע,להרגשה טובה, וסביר להניח שבהפסקת התרופות המוח יהי יותר חסר אונים מאשר לפני כן. הרי הוא התרגל לסמים,ואולי אפילו בלעדייהם החרדה והבעיות מתעצמות{כמו שקרה לי בלי הקלונקס} זו לא התמכרות פיזית,אלא יותר נפשית,ואני מתכוונת לכל התרופות,גם עדיין לא ידועות השלכות לטווח ארוך של התרופות האלו,אבל ההגיון שלי אומר שרק נזק הם יכולות לעשות, וב"אתר החרדה" באינטרנט מדובר על כך שכל תרופה{ בין אם זה קלונקס,או תרופות נוגדות דיכאון מכל סוג} הם או "מדכאות" או"מעודדות" משהו במוח,שעלול ליצור השלכות בעתיד הקרוב והרחוק,וזה יוצר מעגל של הזדקקות לתרופות,וכשמפסיקים ולוקחים למוח פתאום את הכימיקלים שהשפיעו עליו,אתה במצב יותר גרוע מכשהתחלת,החרדה מתעצמת,ויכולים להיות מצבים ממש לא טובים.בלי קשר להתמכרות. אני שמחה בשבילך שעוזרות לך התרופות,ואני מקווה שיהי לך רק טוב. יש משפט מעניין ,שקראתי,ואני באיזשהו מקום חושבת שהוא נכון:" רק אדם צלול יכול להתחיל במסע האמיתי לגילוי המציאות שמעבר לאשלייה,לחרדה,ולדיכאון". תרגישי טוב,נטלי.
שלום לפני מספר ימים ביקשתי מרשם ללוסטרל מרופאת משפחה שלי שרושמת לי אותו בהמלצת פסיכיאטר והיא אמרה לי שהיא לא יכולה לרשום לי מרשם כי מעתה מכבי דורשים אישור של פסיכיאטר מחוזי כי לוסטרל היא תרופה יקרה. אני מקבלת את התרופה כבר במשך שנה וחצי והתרופה עוזרת לי. אז מה יקרה איתי עכשיו? ייתכן ולא יאשרו לי את התרופה? ובנוסף לכך, הפסיכיאטר שלי בחו"ל עד סוף אוגוסט ולי יש תרופה רק לעוד שבוע. תודה
אני גם חברה בקופ"ח מכבי ואני נאלצתי לקבל אישור עבור אפקסור שגם כן תרופה יקרה.אבל האישור נדרש רק עבור אנשים שמתחילים טיפול באפקסור ולא עבור אנשים שכבר מקבלים אותו במשך תקופה. קיבלתי את האישור ואחר-כך חזרתי לסרוקסט. לפי מה שהבנתי הרופא הפסיכיאטר מוסר את הטפסים לפקידה מסוימת במשרד. אני חושבת שאת צריכה ליצור עמה קשר ולהסביר לה את המצב.תסבירי שהפסיכיאטר בחו"ל עד סוף אוגוסט, יש לך תרופות רק לעוד שבוע ושא-ס-ו-ר לך להפסיק את הטיפול באופן פתאומי ואיזה פתרון היא מציע לך. אם היא מגמגמת לך, תדרשי פתרון מיידי. את לא אשמה שהפסיכיאטר שלך בחו"ל. הם חייבים לדאוג לך במקרה כזה ואל תוותרו להם. אני בטוחה שיבואו לקראתך אבל במצב הכי גרוע תבקשי לדבר עם מנהל/ת הסניף. הם לא יכולים להשאיר אותך ללא תרופות כי אסור. בהצלחה, שרון א'
תלכי לפסיכיאטר אחר שעובד במכבי והוא ישלח פקס לפסיכיאטר המחוזי עם בקשה שיאשרו לך את הלוסטרל. הפסיכיאטר המחוזי יבדוק את התיק הרפואי שלך ויאשר לך תוך שבוע את התרופה.
במחשבה שניה אני חושב שגם רופאת משפחה שמכירה אותך ואת הטיפולים שאת מקבלת יכולה לשלוח פקס לפסיכיאטר המחוזי בשביל לקבל את האישור.
לנטלי אני חושב ששרון צודקת שמדובר רק על אנשים שלראשונה מקבלים את התרופה ולא כאלו שצריכים להמשיך בטיפול. יתכן שרופאת המשפחה לא הבינה את החוזר עד הסוף. תתקשרי למזכירה של הפסיכיאטר המחוזי באזור מגוריך, בדרך כלל המזכירות מכירות היטב את החוקים. במקרה הגרוע ביותר תקני באופן פרטי את הלוסטרל, תשמרי את הקבלה וכאשר הפסיכיאטר המטפל יחזור תוכלי לפתור את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני ממש מיואש. 3 שנים אני סובל מחרדות ודכאון (יותר חרדות שהובילו לדכאון קל). אני רוצה שתעזרו לי כל מי שיכול ויודע האם העובדה שאני נמצא 3 שנים בבעיה הזאת אומרת שהסיכויים שלי להרפא הם פחותים? אני כרגע נוטל אפקסור XR במינון של 150 מ"ג כבר 12 ימים. אני רוצה לדעת את דעתכם ואת דעת הד"ר,כמובן, על הסיכוי שלי לחזור להיות בן אדם. אני מאוד רוצה להצליח אבל כבר נואש!!!
היי אילן שלוש שנים זה בהחלט לא מעט זמן אך שאלתי היא האם אתה מטופל גם בשיחות בנוסף לתרופות? האם נטלת תרופה מסוימת במשך כל התקופה של שלוש שנים?כי אם לא ייתכן ואתה צריך תרופה כדי להגיע לאיזון כימי במח ולכן אתה צריך ליטול תרופה במשך תקופה ממושכת כאשר עד שתהרופה מתחילה להשפיע עובר מספר שבועות. ואם כן נטלת תרופה מסוימת עד כה (לפני אפיקסור) אז אולי היא לא היתה מתאימה לך ולכן אתה זקוק עכשיו לתרופה שונה ולשם כך אני מניחה שאתה נוטל אפיקסור. תרגיש טוב
כן אני בשיחות וניסיתי כבר כמה תרופות ביניהן: ציפרמיל,סרוקסט ואפילו רמרון. הפסיכיאטר עכשיו המליץ לי על האפקסור ואמר לי שאין דבר כזה שלא נמצא תרופה לבעיה שלי ושאני צריך רק הרבה סבלנות. אבל אין ממש סבלנות,מבינה?
אחי לוקח כדורים טריגטול 400 מ"ג פעמיים ביום, ופעם אחת ביום סורקסט. רציתי להתייעץ איתך בקשר לתרופות טבעיות /ויטמינים ,משהו שיכול להרגיע בנוסף לתרופות הרגילות , כי להגדיל את המינון בתרופות רגילות אין לזה סוף. אם יש משהו מסויים מאוד אשמח לשמוע.
לנירה איני מתמצא בדברים הטבעיים. צר לי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני בת 38 רווקה. אבי נפטר כשהייתי בת 19 ואני בת יחידה. מגיל 22 ועד גיל 30 לערך יצאתי עם גבר גרוש עם ילדים שהסתבר לי שהוא מהמר כבד שהכניס אותי לחובות ובכך הסתיים הקשר. מגיל 31 ועד גיל 34 יצאתי עם גבר הצעיר ממני בשנתיים אשר גרם לי לחשוב שהוא "עושה לי טובה" בכך שהוא נמצא איתי. כיום אני מנהלת קשר עם גבר נשוי מזה כשנה. אין עתיד למערכת יחסים זו כיוון שהגבר הנשוי הודיעני כי לא יעזוב את אשתו. אני אף לא ביקשתי. אני אומללה וסובלת ולא יכולה לצאת מזה בשל רגעים מעטים ונדירים שהוא מרעיף עלי חום ותשומת לב. אני מאד רוצה לצאת מהקשר ולא מצליחה כבר חודשם רבים. האם טיפול תרופתי יכול לעזור לי? מה עלי לעשות?
נראה לי שבמצבך הדבר הטוב ביותר הוא לברר לעצמך למה את תמיד מחפשת לך קשרים בעייתיים וגברים בעייתיים. את זה ניתן לעשות בטיפול פסיכולוגי. תרופה איננה פתרון קסם לכל מצב בחיים ובודאי לא תועיל במצב שלך. לדעתי הלא מקצועית, משהו במבנה האישיות שלך מושך אותך לגברים מסוג מסויים שהקשר איתם הוא חסר סיכוי מלכתחילה. בטיפול טוב , תוכלי להבין את שורש הבעיה ואולי "לתקן" את בחירת הפרטנרים שלך לקשר.
ליצרן התרופות בטח. גם לפסיכיאטר המטפל. לגבי עצמך? לקחת תרופות פסיכיאטריות במקרה שלך, זה כמו להרוג יתוש בתותח 175 מ"מ... יש רעיונות טובים יותר...
לאדוה בודאי ששיחות-פסיכותרפיה הם הדבר המומלץ. עם זאת במידה ויש כעת מרכיב של דיכאון הוא גורם לך להרגיש חלשה וצורך בתלות. במקרים אלו יתכן וגם תרופות יעזרו. צריך להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ומכאן להתקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום דר' הירש. אני נוטלת מדי יום 150מג' טרזודיל. במנות מחולקות. (25 מג' בבוקר, 25 מג' בצהריים ובלילה 100 מג') האם בכל פעם שמעלים לי את המינון ישנה תקופת הסתגלות חדשה של שבועיים ? האבחנה שניתנה לי היא שאני סובלת מחרדה (בעיקר ממחלות) וזה מלווה בהרבה בכי חוסר יציבות גופנית והרגשת כבדות וחוסר אנרגיה. אנא התייחסותך. תודה,רחל.
לרחל לטרזודיל יש מעט תוופעות לוואי ופרט לעייפות כמעט ואין. בדרך כלל תקופת ההסתגלות לעליה במינון קצרה או אפילו אין כל בעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי לקבל קצת מידה על סבוטקס כתרופה חדשה יחסית לגמילה מאופיאטים, מה מנגנון פעולתה בגמילה, במה היא שונה מתרופות אחרות (כמו אדולן) , איך נותנים הטיפול ומי. תודה
שלום, איני מכיר, במידה ומשהו יכול לעזור אשמח ללמוד. אם תרצה תוכל לחזור על שאלתך בסוף השבוע ואז אני מקווה שיהיה לי זמן וגם אני אבדוק ואלמד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אז קח מילון גיבריש-עברי ותתרגם מה אתה ילד בגן בעצם הגן סגור......... זה לא כל כך נעים לראות גן סגור............. זה לא כל כך נעים........
go to VIEW Encoding Hebrew
השאלה היא על ADD (להבדיל מ ADHD) ,אני לוקחת מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות+קלונקס,כידוע לך, בעיקר בשל חרדה ומתח בלתי פוסק,רמת הנעה נמוכה,מרגישה רע ,טרדה רבה סביב דימוי עצמי ועוד ועוד ועוד.ובכן ע"פ מידע רב שקראתי אני חושבת שאני לוקה ב - ADD ,כלומר לא היפר אקטיבית אלא היפו אקטיבית:מרחפת,מרגישה לא שייכת, איטית,מסוגלת לא לעשות כלום כל היום ,תמיד עייפה.בגיל מאוד צעיר הרגשתי "משהו לא בסדר",מין ענן של צמר גפן שהולך איתי תמיד. עכשיו זה ברור לי שזה מה שיש לי!!אני לוקחת 300 מ"ג אפקסור + 20 מ"ג סרוקסט(וקלונקס שמרדים אותי מאוד) אבל אני לא כ"כ יודעת מהם הטיפולים התרופתיים שניתנים ל ADD ועד כמה באמת ניתן ל"צאת מזה"?ואיך אפשר לשלב עם מה שאני כבר לוקחת?אני אשמח לקבל ממך מעט הכוונה בנושא ,אגב-אני זו ששאלתי את השאלה בנוגע ל"תסמונת האונה הימנית" וע"פ חומר שקראתי בפורום בתפוז מסתבר שזו הפרעה שהולכת "יופי" עם ADD ומתבטאת בעיקר בקושי לקשור קשרים חברתיים ולקרוא את המפה החברתית על בוריה ובקושי במתמטיקה(בול!!).בשבוע הבא יש לי סופ סוף תור לפסיכיאטר מרמב"ם -ד"ר קליין - ואני מאוד מקווה שיהיו לי סיבות להמשיך להיות אופטימית(כי כרגע לפחות אני אופטימית)... אשמח לקבל ממך מידע ולדעת מה אתה חושב בנידון. מודה לך מאוד ד"ר הידש- יערה .ר.(האמיתית-מקווה שאתה עוד זוכר..)
ליערה האחת והיחידה שמח לשמוע ממך ואני מקווה שיעזרו לך ברמב"ם. הפרעת קשב היא בעיה בשמירה על הקשב לאורך זמן, כלומר כל דבר קל מסיח את הדעת. כמו שהבנת הפרעה זו לא חייבת להיות עם פעילות יתר, אבל היא בדרך כלל אינה מופיעה עם איטיות ומעט פעילות. בנוסף, הפרעת קשב חייבת להיות בילדות ולהמשך עד הגיל המבוגר, אין הפרעת קשב אשר מתפתחת בשנות העשרה. לא הייתי מציע שתאבחני את עצמך, תמיד שקוראים חומר נדמה לנו שהכל מתאים..... נכון שהטיפול בהפרעת קשב הוא בדרך כלל בריטלין, עם זאת נמצא שתרופות נוגדות דיכאון ובמיוחד האפקסור עוזרות גם לבעיה של הפרעת קשב. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אבל אני מתכוונת ל - ADD INATTENTIVE ,שלפחות ע"פ מה שקראתי מאופיין בתת פעילות,חולמניות,ועוד
אני סובל מכאבי ראש 5 שבועות ,הייתי אצל פסכיאטר והוא המליץ לי ללכת לאישפוז יום האם מישהוא יודע על זה משהוא? ומה זה פסיכוטרפיה?
מישהו יודע על מה משהו ?יודע על מה על האישפוז שלך או על הכאב ראש שיש לי מהשטויות האלה לך לאשפוז יום וכבר ממחר בבוקר הבעיה מה יהיה בלילה כשתחזור לאינטרנט....
לאוריאל כבר עניתי לך לפנימספר ימים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
האים זה אפשרי לאדם הלוקה בסכיזופרניה לקבל אישור כדי ללמוד נהיגה?
שלום, בהחלט כן, גם אני אישרתי לאנשים רבים, צריך רק לעבור בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
והאים אתה מכיר מקרים שהמכון אישר להם ללמוד לנהיגה? תודה
פסיכיאטרית המליצה לי לקחת כדורים שיסדרו לי את הראש כי היא אומרת שאני מאוד מבלובלת, רציתי לדעת עוד על הכדורים האלה כי לא הבנתי כל כך ממנה ואין בינינו כזאת כימיה... כמו כן רציתי לדעת אם הכדורים האלה ממכרים? אשמח לקבל כל תשובה והסברה על הנושא. תודה.
כדי לקבל תשובה לדעתי את צריכה לכתוב כאן ממה בערך את סובלת....... אין כדורים מיוחדים ל"בילבול" ול"סידור הראש". וחוץ מזה אם אין לכן כימיה אוליי כדאי שתחפשי מישהי אחרת.
לנוגה אכן חסרים פרטים רבים, כדאי להוסיף מה האבחנה, ממה את סובלת ואלו תרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
קראתי את ההשמצות על סיינטולוגיה. סיינטולוגיה חיה, נושמת, עולה ופורחת בעולם ובארץ. הסטטיסטיקות שלנו בעלייה תלולה. קראתי גם את הודעות הגולשים, את תיאורי הסבל קורעי הלב, באמת, לא בציניות. ליבי, ליבי אתכם. הנפש, מסתבר הינה האבר הרגיש ביותר באדם, למרות היותה נטולת מאסה.... סיינטולוגיה נועדה לבעלי יכולת, לשיפור יכולות. ואני יכול להעיד על עצמי, כמי שעוסק בתחום כשלוש שנים, על הישגים אדירים בשיפור יכולות, בניקוי "רעלים" מהנפש, בעלייה מדהימה ביכולת ההתבוננות בדברים, בהבנת דברים, ביכולות חשיבה ברמות של צלילות שלא ידעתי בעבר כמו גם שיפור מדהים בבריאות הכללית והגופנית. ליבי נקרע כשאני קורא את הודעות הגולשים ואת סבלם. מיטלטלים מ"תרופה" ל"תרופה", מרופא לרופא... באין מושיע. הנני בר מזל, בין אלה שגילו שבנפש מטפלים בעדינות, בהגיון וללא האלימות הנוראה הכרוכה בטיפולים הפסיכיאטריים והתרופתיים. זאת גם הסיבה שראיתי חובה לעצמי להסב את לב הגולשים לאתר המגלה, ולו טפח, מנוראות הפסיכיאטריה. לסיינטולוגיה יש ארגון משנה בשם CCHR שתפקידו לחשוף פעולות לא חוקיות של פסיכיאטרים www.drors.org/ps מי שחושב שבאמצעות הכימיקלים ניתן לפתור בעיות נפשיות, שיערב לו ויבושם לו. אין לנו מטרות "מסיונריות" כמו שניסו להדביק כאן להדביק תוויות.... אבל יש בידנו את הטכנולוגייה לסייע לבני אדם להתבונן על ההוויה העצמית שלהם, לבחון אותה, ולגלות את הפתרונות הרצויים. אין בסיינטלוגיה כל כפייה משום סוג שהוא. נהפוך הוא: בידי הסיינטולוגיה הכלים להשגת שחרור מפחדים, מרגשות שליליים, ולהשיג יכולות שקשה לתאר במילים. תנאי יחיד ליעילות הדברים שלומדים ועושים אצלנו, הינה נכונות האדם לעזור לעצמו. הפרצופים המחייכים של הסיינטולוגים הינם מצב אמיתי שנובע מאושר וכוח פנימיים. אנחנו מחשיבים "חומרים" כרעים אפילו ברמת אקמול ואספירין... צר לנו על אנשים שמחפשים "אושר" ופתרון בעיות ע"י רעלים במסווה של תרופות. מי שרוצה לדעת עוד על העניין, בבקשה http://whatis.scientology.org.il/ אין לי כוונה להציק למאן דהוא תהיו בריאים ומאושרים. שבוע טוב לכולכם. אני לרשותכם במייל דלעיל.
אם זה מה שעשתה לך הסיינטולוגיה אז אל תצפה שיהיו לה כאן הרבה קופצים... התנהגת בצורה מבישה ועדיף להיות חבר בחמאס מאשר בארגון שלכם...בושה וחרפה . תהיו בריאים ואל תבלבלו יותר את המוח . לכולם שבוע טוב ורגוע .
פסיכיאטר טען שאני זקוק לטיפול תרופתי. לא נשמע לי הגיוני. האם יש לכם מקום באיזור המרכז?
הטריק העתיק של הפסאודו-מצטרפים-חדשים בהתלהבות לא עובד עלינו ממש לא
האם כדורי רסיטל עלולים לגרום לירידה בלחץ הדם, לאישה שסובלת מלחץ דם גבוה, ולוקחת כדורים ללחץ דם PRESSOLAT . התחילה ברסיטל 10MG לפני כשבוע אודה לכל מי שיכול לעזור. רק בריאות.
לאילנה רסיטל אינו משפיע על לחץ הדם, יתכן שהיא יותר רגועה ולכן לחץ הדם שעלה בגלל מתח ירד כעת. אולי אפשר יהיה להוריד במינון הפרסולט שהיא תרופה להורדת לחץ הדם. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום. אני באמת מבולבלת,ויותר מכך אני בצרה איומה. כמובן שלא אפנה לסיינטולוגייה,אני פונה אליך ואני רוצה לספר לך כמה דברים שאני מתה מפחד לספר,אבל אני חייבת. אני חייבת לדעת איך להמשיך מפה. אני אתחיל בזה שאספר לך שלפני שבכלל התחלתי לקחת קלונקס פעם ראשונה,לפני שנתיים בערך,כמובן הייתי במצב תמידי של חרדה ותחושות והכל,אבל תמיד הצלחתי להבין מה קורה לי,ולהציא את עצמי ממצבים ולהמשיך לחיות. כשנפרדתי מבעלי פעם ראשונה והלכתי להורים,כמובן שמאוד פחדתי,אבל התחלתי לתפקד ולחיות בכוחות עצמי. בהמשך החלטתי שאקח מעט קלונקס{כי התחלתי לעבוד ורציתי קצת להרגע} אבל בכללית הייתי בסדר.גם עם הקלונקס היה לי טוב,היתי חזקה הבנתי שהכל פחדים....לאט לאט התחלתי להרגיש צורך לעלות קצת את הקלונקס..אז העליתי קצת,בכללית היתי בסדר,אך כשאני נזכרת בדיעבד קצת לא הייתי אני,קשה להסביר,אבל הייתי מתרגזת בקלות,היו לי דפוסי התנהגות שלא ככ מאפיינים אותי,בקשרים עם אנשים.{לומר משהו מסויים למשל-ומייד להתחרט,להגיב בצורה לא אופיינית לי,הפכפכה} אך לא ייחסתי לזה חשיבות כי בכללית הרגשתי טוב.לאחר מכן חשתי תקופה קצת דיכאונית,והרגשתי לא בסדר עם ה"צורך" שלי בקלונקס.החלטתי להפסיק. הפסקתי בפתאומיות{לא ידעתי שצריך להפסיק בהדרגה}ולמחרת כשהתקלחתי פתאום היה לי דופק היסטרי,לחץ באוזניים ובראש נורא חזק,ראיתי שחור והתיישבתי על הרצפה. כמובן שישר חשבתי שזה"נפשי" ולקחתי קלונקס. לאחר תקופה הפסקתי לקחת,ובמשך כל החצי שנה ללא הקלונקס היה לי דופק גבוה,לחץ דם גבוה,כאבים בלב ובצלעות,קושי בנשימה.כמובן שגם את זה ייחסתי לנפשי. התילו לי רעידות,חרדות לתפקד,עצבנות,אבל כל זה עוד נחשב "טוב". לא ידעתי איך להתמודד עם החרדות,כאילו אני לא מצליחה לעזור לעצמי כמו פעם,ובמיוחד אחרי שבעלי ואני נפרדנו,פתאום לא יכולתי להתמודד כמו בעבר. כמו לפני שלקחתי את הקלונקס בכלל. ובעבר הרי גם נפרדנו,ואפילו עברתי דברים קשים כמו האונס וכל מה שהתלווה לו,ולבדי הוצאתי את עצמי מזה,ותפקדתי,והבנתי. ומאז שהתחלתי עם הקלונקס והפסקתי,הכל התעצם. דוגמה אחת לחרדה למשל שלא יכולתי להתמודד איתה פתאום לבדי היא ביום העצמאות האחרון,ידעתי שעומדים להיות זיקוקין,ופחדתי לשמוע את זה,פחדתי להיבהל ולקבל התקפת לב{במיוחד עם הדופק והכאבים שהיו לי} ניסיתי בכל כוחי להתגבר על זה,כמו שבעבר עשיתי בקלות,אך לבסוף "נכנעתי" לחרדה,{אני מתביישת לספר את זה} אבל ידעתי שמשפחתי תהייה סביבי בבית,ושלא אוכל מולם להסתיר את חרדתי,ופשוט הלכתי לשכור חדר בבית מלון,לבדי{סיפרתי למשפחה שאני יוצאת לבלות},שם שמתי מוזיקה סגרתי היטב את החלונות וניסיתי להרגע. כבר אז התביישתי בעצמי ולא הבנתי איך אני נכנעת לחרדה.במקום לצאת,לראות זיקוקין...יושבת לבד במלון. בחיים לא היו לי כאלו דברים לפני שהתחלתי עם הקלונקס,תמיד הייתי חזקה,אבל פתאום מאז שהפסקתי איתו...זה התחיל להיות יותר חזק ממני.כמובן שלא קישרתי את זה להפסקת הקלונקס. והאמת שנלחמתי בחרדה,כשהתחילו הזיקוקין,לאט לאט החלשתי את המוזיקה,פתחתי את החלון,והרגעתי את עצמי,ראיתי כמה זה יפה,ואפילו ידעתי שהתגברתי על זה,וששנה הבאה אוכל להנות כמו כולם. אבל טעיתי,זו היתה רק ההתחלה...לאחר חודש בערך של חרדות מלעשות דברים,מלהפגש עם אנשים,פתאום בבת אחת{כמו שקרה לי כשלקחתי את הסם}נכנסתי למשהו נורא. פאניקה איומה,הכל סביב לא בסדר,מעוות,הורי דיברו איתי,ואני-כמו אחרי הסם בקושי יכולתי להתרכז מה מדברים. הכל נשמע מוזר מבולבל,תחושה שחייבת לברוח,"שהכל קורה" שהתנתקתי לגמריי מהמציאות,סבל נורא בכל הגוף,פשוט משהו בלתי נסבל,והפאניקה היתה כמו כשלקחתי את הסם ופתאום הכל התחיל לי.בבום.בפתאומיות. ניסיתי להרגע,לשבת בסלון לראות טלויזייה עם אמא שלי,אבל כבר לא יכולתי כלום. לא ראיתי מה נעשה איתי. בקושי התלבשתי,מלמלתי משהו לאמא שלי,ונסעתי מהר לבעלי. הוא בקושי הבין מה קורה לי,הסיע אותי הבייתה,ובקשתי שיעזור לי לקחת קלונקס. זה היה לפניי חודשיים.ומאז התחלתי לקחת קלונקס,לאחר חצי שנה ללא,והפעם כמות יותר גבוה{0.5}.כמה ימים הפאניקה"כמו בסמים" הייתה,בקושי יכולתי לאכול,ניסיתי להתרכז במה שקורה סביב,לתפקד אפילו ברמה הכי בסיסית,לשטוף כלים,לראות טלויזיה עם ההורים,פשוט לתפקד,לא להשתגע לגמריי. אמרתי לעצמי כל הזמן שיהי בסדר,שהקלונקס יעזור,שאני חזקה,התחלתי לעשות הליכה כל יום בחוץ,כדי לראות אנשים,וככ פחד והרגשתי שאני משוגעת,שלא יודעת מה דמיון,מה מציאות,למשל פוגשת מישהו שאני מכירה,מדברת איתו מעט,וממשיכה ללכת,ואז בפאניקה"אולי דמיינתי את זה בכלל"? "אולי אני משוגעת שמדברת לעצמה ברחוב"? פחד מוות.{דרך אגב,סביר להניח שאני לא מדברת עם עצמי כמו משוגעת כי הסביבה שלי הייתה שמה לב} אבל מה שנורא כאן,זה שזו ההסתמכות היחידה שלי שלא באמת דיברתי עם עצמי. על עצמי אני לא יכולה להסתמך בכלום. מצד שני עם כל יום שעבר,התחלתי קצת פחות לפחד שאני משוגעת,התחלתי לטלפן למכרים כדי לחשוב קצת על דברים אחרים,האמנתי וחשבתי אז שהקלונקס הוא טיפולי,ויעזור לי. ועזרתי לעצמי.אפילו התחלתי לתפקד,לעשות סידורים,התעמלות,למרות שעדיין הרגשתי "בתוך" המצב.האמנתי שיהיה בסדר,ועם כל יום הרגשתי השתפרות. אז התחלתי להכנס לאתר הזה,ובכלל לאינטרנט,קראתי על קלונקס שעלול לגרום להזיות עם הפסקת הטיפול,וזה הפחיד אותי וכל הזמן אני בחששות שאני עוברת הזיות. אז כתבתי לפה-לך,והרגעת אותי בקשר לקלונקס ובקשר לזה שאני לא משוגעת. האמת שזה מה שרציתי כדי להמשיך להיות חזקה ולהמשיך הלאה ולהשתפר. ואז קראתי על כך שאנשים נפגעו מהקלונקס,לעולם לא חזרו לעצמם,את ההשפעות על הלב, על התנהגות לא אופיינית,על העצמת החרדות,ועל פסיכוזה. ואני שואלת את עצמי דבר ראשון למה בכלל התחלתי עם זה?עד שהתחלתי עם הקלונקס ידעתי להתגבר בכל מצב,היתי חזקה תיפקדתי,ופתאום הפסקתי להכיר את עצמי,ללא הקלונקס דפיקות לב,חרדות שפתאום לא יכולתי להשתלט עלייהן,ו"כניסה" פתאומית למצב טראגי לפני חודשיים,שלא היה לי 5שנים,שאפילו אולי אף פעם לא היה לי. אז אני אשמה שאני מתלבטת אם לא עשיתי טעות רצינית שבכלל הכנסתי איזשהם כימיקלים לגוף שלי,במיוחד לאחר שסם שמשפיע על המוח בכלל הכניס אותי מראש לכל המצב הזה,לא כמו אנשים "שבטבעיות" נכנסו להזיות. אני לא יודעת מה לחשוב,הייתי בסדר ללא תרופות,ותמיד היתי בחרדות ופחדים,אך היתה לי את היכולת להתגבר ולהבין. ומאז הקלונקס אין לי יכולת לכלום. והכל חזר עליי בגדול,ברמות שלעולם לא היו לי,בלי שום יכולת להתמודד. זה נשמע כאילו אני סתם היסטרית מהקלונקס ואני לא,אני עברתי הרבה ב5שנים האלו,ולמדתי להתמודד,ובמצבים מאוד טראומטיים תמיד היתה לי את היכולת. ופתאום סתם כך,כל העבודה הקשה שלי נרמסה.אני לא מכירה את עצמי בכלל. אני דואגת שאני לא הכנתי את עצמי למעגל של צורך בקלונקס{או תרופה אחרת לחילופין}כשעצם הלקיחה מראש הביאה אותי למצב הזה הנורא של חוסר יכולת,של הגברת המצוקה של תלות בכימיקלים כדי להלחם בדברים שלפני שהתחלתי עם זה בכלל לא היו לי. קל לומר שנכנסתי למצב שאני בו,בטבעיות מעצמי,אבל אני יודעת מפורשות שלא הייתי במצוקה כזו כמו כשהפסקתי עם הקלונקס-מעולם. וזה גם לא "השפעה פסיכולוגית" של המידע שקראתי,כי בזמן שהכל קרה לא היה לי מושג מכל זה,פשוט נכנסתי למצב שלא היתי בו בחיים עם התעצמות של הכל,ואני מרגישה שכל כולי שנותרה ונלחמה מאז הסמים,המעט אני,מעט הגיון,התמודדות,הבנה,הכל נדפק, ונכנס למעגל של פאניקה גופנית ונפשית.פשוט בלתי נסבלת,ובחיים לא היה לי את זה. דבר נוסף הוא שקראתי לגביי סרוקסאט,ואני לא כותבת עכשיו מהקטע של פחד,אני מנסה להבין ולחשוב מה לעשות עם עצמי, וכתוב שהתרופות מסוג זה עלולות להביא למצבים קיצוניים,התאבדות,רצח,שיגעון. אז אני חייבת לספר משהו שקשור במצב שלי,ולא סיפרתי את זה לאיש מלבד בעלי,ואני מתביישת נורא בעצמי,ומפחדת שתאמר לי שזו עדות לשיגעון. הריי מאז ההתקף של הסמים אני חייה בפחד שאכנס לזה שוב,בהתחלה היו לי אפילו מחשבות פסיכופטיות,שהאדם שנתן לי את הסים היפנט אותי{כי בזמן הסמים הוא הביט לי בעיניים-ואמר לי:תסתכלי עליי טוב,את רואה אותי? ובאותו רגע נכנסתי למצב הפאניקה והכל התחיל. אני יודעת שזה פסיכופטי,אבל תקופה פחדתי להסתכל לאנשים בעיניים,שלא יהפנטו אותי,פחדתי לשתות במקומות ציבוריים שלא ישימו לי סמים,כל מיני דברים כאלה,שבזכות בעלי,הצלחתי להבין שזה פחדים,ולהשתחרר מהם. יש מיליון דברים שקורים לי,אבל אני אספר את מה שרלוונטי לעניין. מאז מה שקרה לי באונס,האימה הפכה להיות פחות"אכנס להתקף" ויותר בקטע"שאני משוגעת לגמריי" ומשם התפתחו כל מיני חרדות{כמו מהזייה וכו}ולמשל סוג של מחשבה של פחד מעצמי,ממה שאני עלולה לעשות,שאני לא נורמלית שסתם השלתה את עצמה שהיא בפחדים,בעיקר פחד מעצמי,וזה התבטא במחשבות הכי קיצוניות שיכולתי לחשוב עלייהם שקשורות לשיגעון,אם למשל רואה סכין מונח,מפחדת שפתאום אקח אותו,אחתוך את עצמי, ארצח את מי שסביבי,מחשבות הכי מטורפות שאפשר שמתארות שיגעון.{אז מהר מזיזה אותו הצידה} כשהיתי עם בעלי,היתי אומרת לו את זה,והוא הרגיע אותי שזה חרדה,ושאלתי אותו:"נכון שאתה לא מפחד ממני,שאני לא משוגעת?" ואם ראיתי שזה כך אז עברו לי המחשבות האלה. מפחדת מעצמי גם התבטא אפילו אם הכנתי לבעלי כוס תה,אז אני לפעמים רוחצת אותה היטב,מפחדת שאולי הכנסתי לו סם בתה ויקרה לו מה שקרה לי,מפחדת שאני לא יודעת מה אני עושה,שאני חולת נפש. כאילו הדברים הכי איומים ופסיכופטיים שאני יכולה להעלות על דעתי שיקרו,ומפחדת מעצמי. וכשאני יודעת שאני לא בחרדות "קלות" אלא סביבי הכל נראה מוזר כאילו אני מסוממת,אני מפחדת שזה שיגעון. זה סבל לא יאומן. זה לא לדעת אם החרדות גורמות לי לזה{והאמת כשאני מודעת לזה אז זה עובר,בתקופה שהיה לי טוב התגברתי גם על זה ולא היו לי מחשבות טורדניות כאלה} או שאני משוגעת שאיכשהו משתלטת על עצמה והטיפת הגיון שעוד נותרה בה מונעת ממנה להיות פסיכית לגמריי ולהאמין שהיא רק בחרדות. אני מפחדת שמה שסיפרתי עכשיו חמור ומעיד על שיגעון. וכשאני קוראת על תרופות כמו קסאנקס שעלולות להביא למצבים פסיכוטיים לגמריי,אני ממש לא רוצה להסתכן כי שנים אני מרגישה על גבול הפסיכוטי. ואם דווקא אצלי,שמצבי נוצר מסם,ושגם ככה אני חווה דברים פסיכוטיים, דווקא אני מהאחוז הזה שממש לא כדאי לו להתקרב לסמים נוספים,שעלי זה עלול להשפיע בצורה קיצונית כזו? תודה דר' ,וסליחה על המכתב הארוך מאוד, אני פשוט בבעיה,ומצטערת שבכלל נכנסתי לאינטרנט כשמצבי החל להשתפר,ומצטערת שבכלל התחלתי עם הקלונקס ובלעדיו פתאום החרדות עצומות ברמות כאלה. לפני כל זה היה לי את עצמי,את ההבנה,את הכוח את ההגיון להבין ולהתגבר על הכל. הייתי רוצה כ"כ להפסיק עם הקלונקס,ולחזור למצב שהייתי בו לפניו.גם במצבים הכי קשים,הכל היה אחרת,קצת רגיעון של הדס,הרבה הבנה והגיון,והתגברות בצורה טבעית. אני מודאגת שזה נלקח ממני.
נטלי מתוקה, אין ספק שעברת הרבה דברים קשים. אבל את לא משוגעת או על סף שגעון. אני גם מכירה את ההרגשה שאת עומדת "לאבד אותה", לאבד שליטה או לצאת מהמציאות. אבל זה תמיד כמובן נשאר בגדר רק הרגשה. אני חושבת שאת חייבת קודם כל לעצב המצב הפיזי שלך - לקחת כדור כמו סרוקסט כדי להרגיש יותר יציבה וטוב פיזית. לאחר כמה חודשים שאת באמת מרגישה יותר חזקה אולי כדאי לפנות למישהו לשיחות כדי לעזור לך לנתח את כל מה שעברת ולהגיע להבנות חדשות - אני חושבת שהניתוח והבנה חשובים לך. את מנסה להתמודד עם הכל ביחד אבל אין לך את הכוחות. את חייבת ללכת צעד צעד וקודם כל להרגיש מספיק חזקה! אני בספק אם יש רופא אחר יותר איכפתי ונחמד כמו דר' הידש אבל יש הגבלות רבות בפורום כזה ורופא לא יכול להרשות לעצמו גם מקצועית וגם אתית לטפל דרך האינטרנט. אני חושבת שהרבה אנשים כאן מנסים לעזור לך והמסר העיקרי הוא שאת צריכה לגשת ולקבל תרופה שמתאים לצרכים שלך שיעזור לך בהתמודדות. כולנו היינו מעדיפים להיות בלי תרופות אבל היתרונות עולות על החסרונות. כל עוד שאת לא נגשת לרופא את מונעת מעצמך להתקדם ולהרגיש טוב. נטלי פחות מחשבות ויותר מעשים!! בחום ושבוע טוב! שבוע שלקחת את עצמך למרות החששות והתחלת בטיפול מתאים. שרון א'
פחד לאבד שליטה הוא סימפטום של OCD. הייתי מציע לך בשלב ראשון לגשת לאיבחון רציני ומקיף אצל פסיכיאטר. במקרה שלך פסיכולוג לא מספיק. יש צורך באיבחון מקיף. ככה תוכלי לדעת ממה את סובלת ומה הטיפול שמומלץ במקרה שלך. הבעיה איננה קלונקס. המינון שלקחת הוא מאד נמוך ולא גורם לשום דבר.
