פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה

שלום רב, מזה שנים (לפחות 10) אני סובל מירידות ריכוז ויכולת חשיבתית בכלל מדי יום ביומו. עד כה מצאתי קשר חזק לתזונה - אם אני אוכל הסימפטומים נעלמים לי. אני אקצר ואגיד שההתנהגות של המחלה הזו מזכירה היפוגליקמיה (רמה נמוכה מדי של גלוקוז בדם הפוגעת בתפקודי המוח). לאחרונה גיליתי שמתח/לחץ נפשי הוא גורם נוסף. כלומר, אם לא אכלתי בשעתיים שלוש האחרונות ומשהו ילחיץ אותי, או שמצב רוחי ישתנה בחדות אני אקבל את הסימפטומים. כדי לצאת מהם אני חייב לאכול. עשיתי הרבה בדיקות להיפוגליקמיה והם יצאו שליליות. השאלה שלי האם יש מחלה שיכולה להתאים למצב הזה ואינה בגלל רמת סוכר בדם. למשל, שמעתי שרמת סרוטנין במוח גדלה לאחר אכילה, ואני מניח שרמת סרוטנין נמוכה יכולה לפגוע בתפקוד. אך בשביל זה אני צריך תשובה מקצועית... הסימפטומים השכיחים, מהקל לכבד: תחושה מוזרה בראש; קושי בחשיבה (אני בחור חכם מאוד באופן כללי) המתבטא בקושי בהבנת מה שאני קורא/שומע/רואה וכו' ; חולשה כללית ; עייפות ; שינוי מצב רוח לרעה ; דיכאון ועוד... בכל מקרה אף פעם לא התעלפתי או משהו חמור כזה. בבקשה עזור/עזרו לי - עוד לא מצאתי רופא שיתפוס מה יש לי (נוירולוג, אנדוקרינולוג)... תודה מראש, זהר

לזוהר שלום רב, גם לי קורה בדיוק כמו שאתה מתאר. יש לי סימפטומים של היפוגליקמיה ועשיתי את כל הבדיקות והבדיקות יצאו תקינות. ממש מוזר , אבל כשאני קוראת את מה שכתבת זה בדיוק מה שאני מרגישה. ואם אני אוכלת אז הסימפטומים נעלמים. אין לי תשובה, אבל לפחות יש עוד מישהו כמוך....(לא שזה עוזר, אבל טוב לדעת)

31/07/2004 | 21:59 | מאת: גדי

31/07/2004 | 22:45 | מאת: עלינו עלייך!

נראה לך שזה יעזור להחליף מייל? מה הסיפור שלך? הבנו, הסיינטולוגיה עשתה לך רק טוב. כמו זה למשל שאתה כל כך רגוע שאינך יכול להפסיק לכתוב יום שלם בפורום הזה ובאחרים בהתלהבות ובהשתלהבות. לך תמצא איזה גורו .

לזוהר. אתה סובל גם מחרדות? בכל מקרה נראה לי די בטוח שמדובר במצב נפשי (שכן אני מכירה את התופעה היכרות אישית...) זה גם חלק מהתעסקות עצמית יתירה בבעיות של עצמנו ומנסים להעביר את הבעייה האמיתית למישור אחר, כאילו פיזי, שעה שהגורם הוא כנראה נפשי. מצד שני, שמעתי פעם איפהשהוא שבשעת מתח/לחץ הגוף צורך יותר סוכר, וכאן השאלה מופנית לדר הידש האם זה אכן כך. בכל מקרה לדעתי התשובה נמצאת בכדורים הפסיכיאטריים.

לזהר אם הסוכר תקין אז אין מדובר בהיפוגליקמיה, אני מאמין שעברת בירור אצל רופא המשפחה, אבל כיוון שהדברים קשורים לאוכל הייתי מוסיף בירור לכיוון של כיב פפטי, כמובן שיש צורך באינפורמציה נוספת. אם הכל תקין אז הדברים עלולים להתאים מאוד לחרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה הכוונה בחרדות? כשאני עומד בפני משהו חדש ומלחיץ אז אני נכנס ללחץ (ואז יש סימפטומים שהזכרתי). אבל אין לי סיוטים בלילה או שאני מתעורר מתוך שינה או משהו כזה. זהר

31/07/2004 | 16:01 | מאת: ליאור

אם אני לוקח קלונקס וצורך קפאין באותו הזמן זה בעייתי? נגיד 1 מ"ג קלונקס ו-2 כוסות אספרסו כפול....

31/07/2004 | 18:43 | מאת: דור

לליאור קלונקס=מדכא את מע' העצבים קפה=מעורר את מע' העצבים כלומר פועלים בצורה הפוכה אבל לא דרך אותם רצפטורים. במינונים מקובלים אני לא רואה בעיה.

31/07/2004 | 20:26 | מאת: ש.

הייתי נזהרת לקחתי פעם כדור שמכיל קפאין יחד עם קלונקס והרגשתי רע מאוד. לתשומת הלב.

31/07/2004 | 20:32 | מאת: ליאור

השאלה היא אם הם פועלים במדויק בצורה מנוגדת או שההשפעות שלהם שונות כלומר האם זה אפשרי להיות רגוע מהקלונקס אבל אנרגטי מהקפאין בו-זמנית

31/07/2004 | 15:30 | מאת: סיסי

האם הפרעה כפייתית היא מנגנון הגנה? למשל אדם שסופר כל הזמן. אם כן, כיצד? על מה זה מגן?

01/08/2004 | 01:38 | מאת:

לסיסי חזרה על דברים מורידה חרדה, כלומר בדיקה חוזרת עוזרת. עם זאת כאשר ישנה הפרעה אז מדובר שהמנגנון כבר נמצא באי ספיקה ולא מצליח להוריד את החרדה, ולמרות הבדיקות החוזרות לא מגיעים לרגיעה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 15:22 | מאת: אבודה

אני בת 25. היתי בטיפול של עובדת סוציאלית בתיכון שבסופו אמרה שמרגישה שלא יכולה לעזור לי והפנתה לתחנה לבריאות הנפש. בשיחה קצרה (לטעמי) עם הפסיכיאטר קיבלתי מרשם לפריזמה אך היתי לפני גיוס ולא רציתי שזה ישפיע זנחתי את העניין, עברתי את הצבא בהצתיינות פשוט שמתי את חיי הצידה כמובן שלא היתי מאושרת אך ראיתי שיש לי כוח סיבולת רב. שנה אחרי הצבא קיבלתי שיחות בתחנה, מעל שנה, והן ממש לא עזרו במהלכם ניסו לשכנע שוב לקחת טיפול תרופתי כמעט עשיתי זאת אך כשהבנתי שצריך להעביר את המרשם דרך רופא משפחה ויתרתי שוב. לא רציתי זאת בתיק רפואי, בנוסף קראתי כתבות שאנמיה יכולה לגרום לדיכאון ויש לי אנמיה כעסתי שהפסיכיאטר אפילו לא שאל בנושא בריאותי ויש לי המון בעיות שרק גודלות וגורמות לי להיסתגר בבית ולא להנות מהדברים שאני אוהבת כמו: לרקוד, טיולים. בערך מגיל 16 התרחקתי מחברים, סביבה, בילויים ונסיון למצוא את החצי השני שלי שהנ"ל היו מאוד חשובים לי אך אפסו כוחותי, חוסר אמונה בהכל תרם לבעיה, הבנתי שלא מספיק רצון וצריך אמונה שעד עכשיו אין לי. (גלשתי מהנושא פשוט המלים התחילו לזרום מזמן לא דיברתי עם אנשים.) במקרה הגעתי לסיינטלוגיה וחשבתי אולי. שילמתי לקורס 1 אך זה לא התאים לי נישמע משכנע אך הרבה השקעה כספית ושטיפת מוח. השתתפתי בכמה קבוצות של צעירים עם בעיות שונות בסוף קבוצה אחרונה 2 המנחות סיכמו עם כל אחד לבד ואיתי הן דיברו רק על כך שאני צריכה ליטול תרופות שהן מתייאשות לפעמים מחוסר אפשרות לעזור וכך יהיה יותר קל לכולם. אני לא רוצה תרופות יש לי הרבה הסתיגוייות בעניין ופחד כמובן. לא מגיע לי עוד טיפול עברתי את המכסה אני מוכנה שישימו אותי ברשימת המתנה אך גם זה הן לא מוכנות בקיצור אין לי למי לפנות כלל. אגב 1 המנחות היא זאת שטיפלה בי מעל שנה. ואולי לא תאמין אך זה הכי קצר שהצלחתי להסביר את עצמי השמטתי המון גם כך.

01/08/2004 | 01:46 | מאת:

לאבודה מהבחינה המעשית הייתי מציע לפנות למרפאה פסיכיאטרית בבית חולים ממשלתי לפי אזור מגוריך, אולי הם לא ישימו לב לעניין הפסיכותרפיה ויוכלו להוסיף לך שיחות. כמובן שאפשר לנסות לעבור קופה אחרי שתבדקי את נושא הפסיכותרפיה בקופה השניה. בכל זאת הייתי מציע שתשקלי שנית את נושא התרופות, בגילך כדאי וחשוב להיות במצב נפשי טוב. בשנים הקרובות כנראה שתחליטי את החלטות החשובות בחייך: בן זוג, לימודים, מקצוע וכך הלאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 14:38 | מאת: מיכל מ

ד"ר הידש שבת שלום ! אני לא מעודכנת, מה קורה? מיכל מ

01/08/2004 | 01:48 | מאת:

למיכל הכל בסדר, ניסו להכניס פתרון פלא של דת הסיינטולוגיה ולמצוא בפורום מאמינים. בתחילה התפתח ויכוח ואחר כך שלא היית ברירה התחלתי למחוק הודעות והדברים נרגעו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 13:24 | מאת: המשךלאנדורונקס לד הי

לד תשובתך מקובלת אין מה למהר אדל יש בעייה שבאפקסור XR אי אפשר לחתוך את התרופה אז איך יורדים בסוף מ150

01/08/2004 | 01:49 | מאת:

לאורנה יש קפסולות של אפקסור XR 75 מג'. כמו כן אפשר לפתוח את הקפסולה, להוציא כמחצית. את החצי שמוצאים אפשר להכניס ללבן או מעדן ולבלוע (לא ללעוס את גרגרי התרופה). אומנם זה לא מדוייק אבל די בסדר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 13:16 | מאת: יעל דקל

מה זה כיזופרניה ואיזה תופעות יש לה הבנתי דבר אחר שזה אנשים שמדמיינים שרודפים אחרים ומה עוד ...?

01/08/2004 | 01:50 | מאת:

ליעל מדובר על הפרעה נפשית חמורה ויש המון חומר ברשת. תנסי באתר של "זרות". שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 13:08 | מאת: ...?

חברתי בלעה בתחילת השבוע 1650 מ"ג אנפרניל xr כמובן שקיבלה טיפול בבית חולים ומצבה הפיזי ייתיצב אך מאז היא סובלת מהתקפי חרדה ומחרדה כללית מוגברת האם יש קשר בין בליעת הכדורים לחרדות ?

01/08/2004 | 01:51 | מאת:

כן יתכן, אפשר להשתמש בתרופות הרגעה. עם זאת אני מניח שמצבה הנפשי לא כל כך טוב וכדאי לפנות לרופא המטפל לטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 13:05 | מאת: אורנה לכריש

הבנתי שצריך לקחת את הכדורים פעמיים ביום אבל האים יש אפשרות לקחת אותם רק פעם אחת ביום מכייון שאני עלולה לשכוח ועוד שאלה אני כרגע לוקחת 300 מג אפקסור ושני רסיטל אך מתבצעת החלופה בין התרופות האים ישר עוברים או שקודם מפסיקים את התרופות הקודמות כך שלא הבנתי מזה לאט לאט רציתי לציין שאני אלך לפסיכאטר אבל רציתי לדעת פחות או יותר עד שהתור שלי יגיע תודה תודה תודה

31/07/2004 | 13:14 | מאת:

לאורנה איני בטוח שעם כל הבלגן בפורום הצלחתי לעקוב אחר כל הפרטים של מכתביך. בכל אופן אין כללים ברורים למעבר בין התרופות. לעתים אנו עושים את החלפה מיום אחד לשני ולא קורה שום דבר חריג. עם זאת אין לאן למהר ואפשר לעשות את הדברים בהדרגה. כל מספר ימים להוריד מהאפקסור, תחילה כל פעם 75 מג' וכאשר מגיעים ל 150 מג' ביום להתחיל להוריד במדרגות של 37.5 מג' (חצי כדור). כאשר הגעת ל 150 מג' אפשר להוסיף את האדרונקס ולעלות באופן הדרגתי. האדרונקס מעורר ולכן מומלץ לקחתו פעמים ביום בוקר וצהרים. בהצלחה דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 14:23 | מאת: צופה מהצד בשקט

מותר לרופא לתת המלצות, מינונים, הערכות ועוד, באינטרנט, בלי לבדוק את הפציינט ? זה חוקי ? אנא האר עיני בנושא זה.

31/07/2004 | 12:27 | מאת: דנה ג.

קח בבקשה את נסיון גיוס האנשים לכת שלך בבקשה למקום אחר. אני לא יודעת אם יש לך מושג לאן הגעת, אבל אתה נמצא בפורום שכותבים בו אנשים שסובלים אולי מדיכאון/ חרדה /הפרעות נפשיות אחרות, אבל בטח ובטח שאינם מטומטמים ואינם נתונים להשפעת מפוקפקים שכמוך. לנצל חולשות של אנשים בכדי לגייס כספים להמשך פעילותכם נראה לי דבר בזוי לחלוטין. את מה שהיה לך לכתוב כתבת, זכית לפרסום חינם (אולי שולחייך מתחילים להתחרט על איש יחסי הציבור שבחרו לעצמם) , כל מי שרוצה להיות מולך שולל יודע כבר למי לפנות. לפעמים צריך גם לדעת מתי להפסיק.... מקווה שתמצא את הדרך להשתחרר . דנה.

31/07/2004 | 12:54 | מאת: גדי

את סתם מתלהמת .הוא בסה"כ רצה להגיד שיש דרכים אחרות שאינן פסיכיאטריות לפתרון בעיות. זכותו לעשות כך במדינה דמוקרטית. כל אחד שיבחר את דרכו. שבת שלום ורגועה לכולם.

31/07/2004 | 13:03 | מאת: מישהו

גדי, אתה כנראה לא ממש מבין במה מדובר. דנה ממש צודקת, הבן אדם מיסיונר, והיא אפילו לא תיארה את קצה השחיתות שיש בסינטולוגיה. זה משהו ממש מסוכן, זאת ממש לא אלטרנטיבה לטיפול. זה ניסיון לעשוק אנשים ולשגע אותו ולנצל את הבעיות שלהם. אני מכיר מישהו שהיגיע אליהם ובגללם התגרש, עזב את הילדים שלו, מכר את הבית שלו, נתן להם את כל הכסף, עזב את העבודה, היפסיק טיפול תרופתי ואחרי שלוש שנים היתאבד. וזה היתחיל בידיוק ככה. בזה ששיכנעו אותו שהפסיכיאטר שלו מושחת ומנצל אותו. אז ליפני שאתה יודע על מה אתה מדבר, אל תגיב.

31/07/2004 | 12:13 | מאת: תומר

היי כריש תומר זה שמי מגיל 0, ההוים שלי חשבו שז מגניב לפני25 שנה ואני התמודדתי עם זה היום אני אוהבת את השם ואפשר אפילו להגיש שהשם עשה אותי ממש כפי שאני אותו מעולם לא אובחנתי ע"י פסיכיאטר רציני, רק פסיכולוגית אחת מתקופת גהה טענה שיש לי בעיה אורגנית עם נטיות אובדניות ומנגנון הרס עצמי בסה"כ אני בחורה מאושרת ולא דיכאונית בזמני הקיץ (עד כדי מאניה) ודיפרסיבית מאוד בזמני חושך וחורף. ברור לי שאני צריכה אבחנה מדוייקת אצל פסיכאר נראה שאתה מרוצה מהטיפול שלך מאוד, מה האבחנה שלך, אם מותר לשאול ומי זה הפסיכיאטר המהולל שעושה לך נפלאות? גם כריש זה סוג של שם...הסבר בבקשה

31/07/2004 | 14:14 | מאת: כריש

היי תומר ! לגבי השם: הסבל העצום שהיה מנת חלקי הביא אותי לקרוא המון בנושא הדיכאון והטיפול בו. צברתי המון ידע בשנים האחרונות, ולכן אני מיתגאה בשם 'כריש', שמראה על מומחיות גבוהה בתחום שלנו (אם כי ברמה של מטופל ולא מטפל). לגבי רופא: יש המון רופאים טובים. מאיזה אזור את ?

01/08/2004 | 10:22 | מאת: תומר

היי כריש אני מאזור בינימינה-זכרון יעקב- חדרה וכו' רבתי. אין לי בעיה אפילו להגיע עד חיפה בשביל אחד מוצלח ולא יקר בטירוף תודה... אני למשל כבר סיימתי שנה שניה בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה כדי להבין ולהעמיר לשורשי המוח המוסרט שלי....פסיכולוגיה יכולה לסבך הרבה יותר ועכשיו אני מחזיקה בדעה שפשטות ופרקטיות הן מילות המפתח ולא מורכבויות והסברים על הסברים של אלפי גישות שונות ומשונות עם המוני ביקורות.... אפילו שזה בכל זאת מעניין- פשוט המידע הזה לא פרקטי... אתה באמת חושב ששימוש בבנזודאידים הוא כל כך מסוכן? אם נוציא את מרכיב התלות המתפתחת?

היי חברה ראיתי שאתם ממליצים לא פעם לבור מטפל פסיכיאטר טוב. הייתי מעוניינת לדעת היכן אתם מחפשים כאלה ובמיוחד, אם יש לכם מישהו ספציפי להמליץ עליו חזרתי מחול לאחר הרבה זמן ואני לא מעודכנת בפורום וברשימת הפסיכיאטרים הטובים אעדים מישהו מהזרם האקסטינציאליסטי...עדיף לא הומניסטי... אגב, באיזה זרם מטפל ד"ר הידש? תודה

בארץ פסיכיאטרים עוסקים בעיקר בטיפולים ביולוגיים-פארמקולוגיים. יש פסיכיאטרים שהם גם פסיכואנליטיקאים (לא רבים).

31/07/2004 | 09:20 | מאת: גלית

האם הקלונקס היא תרופת הרגעה בלבד ומה אם המרוניל במה היא עוזרת נראה לי שמה שעוזר לי ביום יום זה הקלונקס ולא המרוניל. תן לי הסבר במה המרוניל עוזר לי ובמה הקלונקס עוזר לי. תודה לך על היחס החם והעוזר.

31/07/2004 | 10:02 | מאת: פרוזק עוז

בוקר טוב גלית הקלונקס היא תרופת הרגעה השייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים היא פועלת על מערכת העצבים לזמן של פחות מ24 שעות ונפלתת מהמערכת המרוניל לעומת זאת שייכת לקבוצת התרופות נוקדות הדיכאון שעל מנת להשפיע על מערכת העצבים יש צורח לכחת אותן יום יום כדיי שהן יהיו ברמה מסויימת קבועה בדם ובמוח בניגוד לקלונקס שמתחילה לעבוד חצי שעה אחריי שלוקחים אותה ולרוב דיי מהר מרגישים בשינוי, צורת העבודה של המרוניל וכדורים נוספים והקבוצה של האנטי דיכאוניים שונה בהרבה את השינוי והאשפעה של המרוניל לא ניתן למדוד בשעות אלא בימים ושבועות השינוי הוא סמוי פחות או יותר ורק עם אוסים השוואה בין מה שעובר עלייך היום והתגובות שלך עלייו לבין משהו שקרה לפניי חודשיים נגיד ואיך אגבת עליו אז ניתן לאבחין בשינוי שחל אני מכווה שעזרתי שלך פרוזק עוז

31/07/2004 | 11:04 | מאת: כריש

המרוניל הוא כדור טיפולי בדיכאון, כלומר: מטפל בשורש הבעייה ! קלונקס: מטפל בסימפטום של חרדה ומתח בשרירים, בין היתר אצל חולי דיכאון. כלומר המדובר כאן בטיפול סימפטומטי בלבד, שלא מרפא דיכאון. מקובל לשלב 2 כדורים כנ"ל, כאשר לאחר שהמרוניל צבר תאוצה והביא להקלת הדיכאון, הרי שכבר אין צורך בקלונקס עקב הפחתת תסמיני החרדה והמתח, ואז מפסיקים הקלונקס בהדרגה ונותרים רק עם המרוניל לתקופה לא קצרה.

31/07/2004 | 13:25 | מאת:

לגלית אני מצטרף למה שכתבו קודמי. לעתים אני משווה את הדברים לאקמול ואנטיביוטיקה. האקמול מוריד את החום והכאבים ומרגישים טוב. האנטיביוטיקה נותנת את השפעתה כעבור יום יומיים ומטפלת בשורש הבעיה. כמובן שלוקחים כדור אקמול מרגישים את השפעתו תוך שעה שעתיים, כאשר נוטלים כדור אנטיביוטיקה לא מרגישים משהו מיוחד. כך שהקלונקס דומה לאקמול שבדוגמא והמרוניל לאנטיביוטיקה שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 07:46 | מאת: צין צין

רציתי לקבל קצת מידע על התרופה את האיתרונות והחסרונות' קיבלתי אותה לא מזמן והיא בא להחליף את רספרדל שלא עזר

31/07/2004 | 13:27 | מאת:

לצין צין מדובר על תרופה מהדור החדש של נוגדי פסיכוזה, התרופה אינה ממכרת ויש לה מעט תופעות לוואי. היא אינה פועלת על הדופמין ולכן אין תופעות לוואי של תנועות לא רצוניות. התרופה טובה ויעילה, אינה נמצאת בסל התרופות. כמובן שתוכל לקרוא אינפורמציה מלאה באינדקס התרופות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 16:19 | מאת: דור

היא נכנסה לסל של כל הקופות מלבד הכללית. במאוחדת ומכבי תרופה של קו שני. בלאומית תרופה של קו ראשון. משרד הבריאות מוסיף לסל הרשמי רק תרופות מצילות חיים.

31/07/2004 | 00:45 | מאת: לנטלי

שלום נטלי. איתרע מזלך שאת מתמודדת עם דילמה לא פשוטה בדיוק בעת שבה מתנהל פה ובכל הפורומים הדומים מסע תעמולה נמרץ נגד לקיחת תרופות פסיכיאטריות. למזלי בתקופה שבה אני התחלתי את הטיפול התרופתי שלי, עדיין לא היה אינטרנט, כך שההתלבטויות היו יותר פשוטות.... מניסיוני שני רוצה לחלוק אותו איתך, התרופות הללו הצילו אותי ויותר מפעם אחת. ולמרות שלקחתי אותן למשך תקופות ארוכות- בהפסקות- מספר פעמים בחיי- מעולם לא התמכרתי אליהן, (כל עוד לא לקחתי בנזו'), והפסקתן לא הייתה כרוכה בתופעות לוואי. הכל נעוץ בכך האם את מגיעה לרופא טוב, עם המלצה טובה ממכרים שטופלו אצלו, במקרה כזה לדעתי אין לך כל סיבה לדאגה התחלת נטילת התרופה נעשית באופן הדרגתי כך שבכל רגע נתון את יכולה לבחור להפסיק אם את חשה משהו יוצא דופן שאת לא אמורה להרגיש התרופות בטוחות לשימוש, הבנתי שיש בעייה עם הסרוקסט לגבי בני נוער, תעקבי אחרי הפורומים ותראי כמה אנשים נעזרו על ידי התרופות הללו וחיו מחדש לא עקבתי מהתחלה אחרי מצבך, אבל אם הוא מחייב לקיחת תרופות אל תהססי פני אל רופא טוב, ורק תרוויחי. שתפי אותנו כאן במהלך הטיפול היי זהירה ותראי שיהיה בסדר ושכל חששותייך היו לשווא. איך אמרו- מרבה חוכמה מרבה דאגה משהו כזה. לפעמים עדיף לקרוא קצת פחות. לסיום אספר לך סיפור נוסף ההתנסות התרופתית שלי הראשונה הייתה שלילית רופא שנחשב טוב וידוע רשם לי תרופה ופיספס בגדול למזלי הייתי מספיק חכמה כדי לקחת בהתחלה רק חצי, ולמזלי הנוסף הרופא הבא כבר ידע יותר טוב מה הוא עושה והתאים לי בול את התרופות המתאימות. כך שגם במקרה כזה שבו את "נופלת", בסופו של דבר השד לא נורא ככ אם יודעים לנהוג בזהירות.

31/07/2004 | 09:24 | מאת: צ'ין צי'ן

אני סובלת מהפרעה בי פולרית משנת 93 הבנתי את זה רק לפני חצי שנה עד אז הדיכאונות והמניה היו רק חלק נסיבתי של האופי שלי (הפראת אישיות) עד לפני 3 חודשים זה היה המצב הדיכאון כי לכולם יש תקופות רעותאת המניה כי לכולם יש תקופות של מצב רוח טוב התקף חרדה פירשתי כבישנות ומחשבות פסיכותיות לחוסר ביטחון נסיתי את כל הטיפולים האלתרנטיביים שלדעתי קיימים מנטורופט עד הדיקור הסיני מביאפידבק עד פרחי באך הוצאתי המון כסף מליתי את הבית בעוד ועוד ויטמינים ותוספי מזון שום דבר לא עזר מה שכן עזר היה המיצב שתוך חודש סידר לי את קו המחשבה האנטי דיכאוני שעובד לאט אבל בטוח ואני מרגישה קצת יותר טוב כול יום והאנטי פסיכותי שמטפל די ביעילות במחשבות הפסיכותיות אל תתלבטי זה הדבר היחיד שסידר לי את החיים ונתן לי סיבה טובה לחיות (אל תחקי הרבה זמן עם ההחלתה אני חקיתי עד לרגע שבו רציתי להתאבד) תמצאי לך פסכיאטר טוב ופשוט תבחרי בלחיות חיים שלמים וטובים גם עם המחיר הוא תרופות פסכיאטריות אני מאחלת לך חיים טובים צ'ין צ'ין

31/07/2004 | 00:19 | מאת: עלומה

אינך חושב שהתעמולה הזאת כאן מתחילה לעבור את הגבול? אגב מסע זה מתנהל באחרונה בכל הפורומים המקבילים, וביתר שאת. לדעתי זה כבר מזמן גדש את הסאה. אז- לתשומת ליבך.

31/07/2004 | 01:45 | מאת:

לעלומה את צודקת, הם על הגבול. מחקתי הודעה או שתיים שקראו לאנשים לבוא לסיינטולוגיה, תחילה ללא תשלום אבל אחר כך הם דורשים ומקבלים סכומים גדולים. אני חושב שנתתי מספיק במה לחופש הביטוי, כעת נראה לאן הדברים יתפתחו. הידש

30/07/2004 | 23:31 | מאת: עדי לכריש

האים אתה מקבל או יודע אים מקבלים את התרופננננננננננננה בקופת חולים הסתדרות תודה על תשובתך והאים התרופה ממש עזרה לך ווהאים החלפה מהקקקקקקקקכדור הקודם אפשר ישר לעבור או עושים הפסקה ושוב תודה

31/07/2004 | 02:02 | מאת: כריש

לגבי קופ"ח: תברר עם רופא המשפחה איך אתה מקבל את התרופה. (אני מניח שהתרופה מאושרת, לאור יעילותה הרבה) לגבי יעילות אדרונקס: התרופה אכן עזרה לי מאוד! לגבי החלפה מכדור קודם: תקשיב רק לפסיכיאטר שלך ! לגבי אופן כתיבת ההודעה שלך: תבדוק אצל נוירולוג, ניראה לי שאתה סובל גם ממחלת פרקינסון... :) שבת שלום!

31/07/2004 | 06:59 | מאת: בריאות הנפש

ההודעות שרצות כאן רק מחזקות....

30/07/2004 | 21:47 | מאת: יורם

אני נוטל כדורי ריספרדל 2 מ"ג ליום, כדורי וליום בין 5 מ"ג ל15 מ"ג ליום, וגם כדורי שינה בונדורמין 0.250 מ"ג ליום אבל לפעמים חצי מזה. עכשיו רופא אחר קבע שיש לי ptsd כתוצאה מטראומה של תאונת דרכים,זעזוע מוח, איבוד הכרה, ונכויות גופניות. הלכתי לרופא השני על מנת לקבל חוות דעת שנייה בגלל שהיו לי הפרעות בתפקוד המיני בגלל הכדורים. עכשיו אני יודע של ptsd ש תרופה אחרת שעוזרת . מהפורום הזה הבנתי שקוראים לתרופה לובסטרן או משהוא כזה. רציתי לשאול כאן בפורום האם עלי לגשת לרופא הקבוע שלי ולהגיד לו שצריך תרופות אחרות או שהוליום שהוא נתן לי זה גם מספיק ל ptsd. אודה מראש על כל תשובה ובמיוחד אודה לד"ר שמנהל את הפורום.

ליורם אני חושב שצריך להבדיל בין מספר דברים. אחרי אירוע טראומתי עלולים להתפתח כל מיני הפרעות פסיכיאטריות. אחת ההפרעות היא הפרעה אופיינית פוסט-טראומתית. אבל תתכן שתתפתח סכיזופרניה, יתכן חרדות ויתכן דיכאון וכמעט כל הפרעה נפשית עלולה להתפרץ אחרי טראומה. כך שכפי שאני מבין אינך סובל מ PTSD אלא מהפרעה של סכיזופרניה פרנואידית אשר התפרצה אחרי טראומה. אבל יתכן שלא הבנתי במדויק לפי מכתבך הקצר. בכל אופן ההקדמה התיאורטית שלי רלוונטית. לא הבנתי את שם התרופה, כך שאם תדייק ותכתוב באנגלית אולי אוכל לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 09:09 | מאת: יורם

הסכיזופרניה התפרצה כ-10 שנים לאחר התאונה והטראומה. לאחר הטראומה מופיע הפוסט טראומה דהיינו ה-ptsd. עד לפני הסכיזופרניה לא טופלתי בכלל בעיניין ה-ptsd. התרופה שעוזרת לפוסט טראומה היא לוסטרל, כפי שהבנתי מהפורום. עכשיו במצבי אני חושב שאולי יש לי יותר פוסט טראומה מאשר סכיזופרניה ולכן אולי כדאי לעבור ולקבל גם או רק לוסטרל? האם ללוסטרל יש תופעות לואי? מודה מראש לד"ר גיורא הירש.

http://whatis.scientology.org.il/html/part12/index.html

תודה. אבדוק בהמשך

30/07/2004 | 20:34 | מאת: אורן

שלום לד"ר הידש היקר הייתי רוצה לספר את הסיפור שלי שהוא קצת ארוך אבל אני ממש זקוק לעזרה אני אורן ואני בן 23. הכל התחיל כשהייתי בן 18 לפני הצבא היה לי דיכאון וחרדה ולא ידעתי מה לעשות סחבתי את זה במשך חודשים עד שפניתי לפסיכיאטר והוא נתן לי סרוקסט והסרוקסט עזר והמשכתי לקחת אותו פאקסט 20 מ"ג אחד ביום עד שהרגשתי ממש טוב הרגשתי ממש טוב שיכולתי לעשות הכל ולא פחדתי מכלום במשך תקופת הצבא המשכתי לקחת את הכדור כל יום והייתי חייל רגיל לכל דבר כששמח שמח וכשעצוב עצוב ולא הייתה לי נפילה אף פעם וגם מצאתי חברה. השתחררתי עדיין ממשיך עם הפאקסט 1 ביום ונפרדתי מחברתי והמצב הדרדר החברה לא יצאה לי מהראש עדיין לפעמים שכשאני עושה אוכל דברים מסוימים או שאני רואה נערה שדומה לה אני מפחד כזה אז פניתי לטיפול פסיכולוגי ובמקביל המשכתי עם הפאקסט מצבי יותר הדרדר הייתי בטיפול וניסו ללמד אותי להמשיך הלאה ואיך להתמודד אבל ללא הועיל ולא הצלחתי בטיפול ועזבתי את הטיפול הפסיכולוגי. אז חזרתי למה שאני הכי מכיר הפסיכיאטר שלי שלמרבה הפלא כבר לא עבד יותר אז פניתי לרופא אחר שהחליף את הפאקסט בציפרלקס היה איום ונורא בחילות בלתי פוסקות רעד התקפי חרדה חוסר ביטחון איומים ביותר ולא יכולתי יותר ואז חזרתי לרופא והוא החזיר את הפאקסט לשניים ביום אותם אני לוקח כבר שבועיים אין לי ביטחון בלעשות דברים ואני חושש לגבי העתיד. אני מרגיש כל כך חלש וממש דיכאון וחוסר תיאבון וחוסר רצון לשתות עייפות וחולשה והלכה לי לאיבוד כל שמחת החיים שלי אבל אני מצליח לנהוג באוטו ולעשות דברים שצריך: לעשות קניות לדואר לשחק במחשב לקרוא קצת למרות שיש הרבה חוסר ריכוז לעשות הליכות אבל קשה לי לצחוק או להנות ממשהו אין לי תיאבון אבל אם נגיד יתנו לי פיתה אז אני אוכל את כולה או יגדו אורן אני חייב שתלך לשם להביא משהו אז אני אלך אבל קשה לי להתמודד עם הדיכאון ביום יום ועכשיו אבא שלי מנסה לסדר לי עבודה שאני חושש מזה כי קשה לי קצת לבצע דברים אני מרגיש יותר טוב מאז התקופה של החודש וקצת שהשתמשתי בציפרלקס אבל כל הזמן אני מרגיש דיכאון חוסר תיאבון ותחושת מועקה כאילו בא לי לבכות ולא יוצא לי וקשה לי לדבר עם אנשים כאילו לא יוצא לי אין לי על מה לדבר אני מאוד מפחד לגב מצבי ולא יודע מה יהיה אני לא רוצה להגיע לאשפוז כי אני לא שוכב במיטה ובוהה אם אני בבית אז אני רואה טלוויזיה משחק במחשב וקורא ספרים ומידי פעם יוצא אבל זה לא כמו שהיה לפני זה אני מפחד להגיע לאשפוז ואני אלחם בשיניים כדי לא להגיע דוקטור מה אתה אומר ומייעץ לעשות? ומה יהיה? סליחה על האורך ובתודה רבה אורן

תקראו את זה היטב. את השורות הללו. אורן, שלח לי מייל.

30/07/2004 | 21:59 | מאת: האקר

וגם ל"חברים "שלה"... בקרוב אבוא לביקור קצר .

31/07/2004 | 00:21 | מאת:

לאורן כעת הדבר החשוב ביותר הוא לחכות, לחכות שהפקסט=סרוקסט יתחיל להשפיע ונקווה שבקרוב. עם השפעתו אתה תרגיש טוב יותר כפי שהרגשת בתקופת הצבא. עם זאת נראה שכדאי מאוד להגיע למסגרת של שיחות, לברר את התגובות הרגשיות לפרידה וכיצד הייתה מערכת היחסים, ללמוד להכיר את עצמך ולקבל את עצמך עם היתרונות, כשרונות וגם החסרונות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 01:54 | מאת: כריש

אורן שלום ! אין לי ספק שהטראומה שעברת השפיעה על מצבך הנפשי. עם זאת, אתה סובל מבעייה שיסודה פיזיולוגי, והפיתרון הינו תרופתי בלבד. אומר לך, בלי לפרט, כי לך ולי הרבה מן המשותף ! אני מזדהה ומכיר את הרגשותיך ופחדיך ואסיים בזה שאומר לך שתיתן לזמן ולתרופות לעשות את שלהם, אתה תצא מזה ובגדול !! אגב, לגבי אפשרות אישפוז: לדעתי, אם אין אצלך מחשבות אובדניות, אין צורך באשפוז. התרופות שאתה מקבל טובות בדיוק כמו טיפול במסגרת אשפוז, אז אל תכניס לך לראש שטויות. (ולא ברור מניין המחשבה על אישפוז, מישהו איים עליך באשפוז ?..) בהצלחה, כריש

30/07/2004 | 20:11 | מאת:

שלום, ראיתי את הדיונים הקשורים לפסיכיאטריה ואת הקישורים. אין ספק שמדובר על חברי ארגון הסיינטולוגיה אשר מתיימרים לטפל באנשים ובבעיותיהם הנפשיות ולהביא להם את "הבשורה". לכן, כמובן קיים ויכוח עקרוני בין הסיינטולוגיה ובין הפסיכיאטריה ועוד גופים רבים אחרים שאינם מסכימים לדעת הסיינטולוגיה. חבל שהסיינטולוגים מסתתרים תחת שמות של ארגונים לזכויות האדם וכך הלאה.... אין בעיה שיכתבו את דעתם, אבל לראות בסיינטולוגיה מגנה על זכויות האדם זה "קצת" מוגזם. כך מנהלת האירגון ג'ן אייסגט קשורה לסיינטולוגיה ובכל אתר ניתן למצוא את כתביו של רון אברהד מייסד הסיינטולוגיה. The Citizens Commission on Human Rights (CCHR) was established by the Church of Scientology in 1969 at a time when the victims of psychiatry were a forgotten minority group, warehoused under dreadful ? often terrifying ? conditions in institutions around the world. "Treatment" was both brutal AND barbaric, its only purpose to create compliant patients. Inmates were subjected to punitive electroshock ? often without anesthetic as punishment for "bad" behavior. Using lobotomies AND other psychosurgical procedures, psychiatrists destroyed patients' brains with callous disregard. AND those under psychiatric "care" were mercilessly experimented upon with therapeutically unproven mind-altering drugs. תקראו טוב CCHR נוסדה על ידי "הכנסיה של הסיינטולוגיה". כמובן שזהו פורום חופשי וכל אחד יכול להביע את דעתו כל זמן שהוא לא פוגע באחרים. לכן, כל זמן שהדברים אינם בהגזמה ניתן להביא אותם בפורום. אני מכיר את אירגון הסיינטולוגים ואת פעילותם, טפלתי באנשים אשר נפגעו מהתהליך שהסיינטולוגיה מעבירה אותם!!! ובהחלט נגרמו להם נזקים נפשיים חמורים. אפשר לקבוע (למרות שיש על כך ויכוח) שהסיינטולוגיה בדרך התנהלותה היא כת. וכמו כתות רבות הסיינטולוגיה פועלת בדרך קיצונית עם כפיה על המאמינים בה. כך שתקראו את הדברים בזהירות בזהירות ולא לרוץ ולהתפתות לססימאות. שלכם דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 20:18 | מאת: האקר

אתה צודק הם מסוכנים ויש צורך להזהיר מפניהם ואגב לי ידוע הרבה מעבר לזה... שבת מנוחה ורגועה לכולם .

או בתרופות והתהליכים הרפואיים הרגילים, או בסיינטולוגיה ובתהליכים הרוחניים שלה, נטולי הכדורים. הרי בסיכומו של עניין לכולם ברור שהנפש היא האדם.

בכל מקרה דבריך נובעים מבורות מוחלטת הייתי ממליץ לכל מי שמעוניין לגלות פרטים על פועלה של העמותה להכנס לאתר www.cchr.org.il תפקידה של העמותה היא לחשוף הפרות זכויות אדם בידי פסכיאטרים. באתר יש חלק של שאלות ותשובות שבו ניתן להבין את המטרות של ארגון זה. בהצלחה, ניר

30/07/2004 | 19:31 | מאת: תומר

מה העיניין? מה, זה לא ברור שאין דבר אחד מוגדר וברור שעוזר לכולם? לכל אחד עוזר דבר אחר ואם מחלת הנפש המדוברת אינה גובלת בחוסר שפיות, אז אפילו רק עצם האמונה בתרופות או בטיפול אלטרניטיבי- האמונה עצמה תרפא אתכם אדון כריש- אני לא מבינה למה אתה נכנס לפינות עם אנשים...מה אכפת לך? תן לכל אחד למצוא את הדרך שלו. התרופות עזרו לך, הן גם עוזרות לי, אבל אני מספיק פקחית להבין שהן לא עוזרות לכל אחד ויש אנשים שטיפולים אלטרנטיבים עוזרים להם יותר הרח המטרה של כולנו היא משותפת- לחיות חיים פשוטים ומאושרים יותר לכל אחד יש את הדרך שלו לחיים ורק הוא יכול למצוא אותה הייתי שמחה אם הכריש היה מזדהה בשמו- ממש כמו שרב האנשים כאן עושים סה"כ אין במה להתבייש- הרי ככל שהאדם עובר יותר תסכולים בחייו הוא מנוסה, ומודע יותר לעצמו תהיו רגועים- ואל תתיחסו לכל דבר

30/07/2004 | 19:59 | מאת: כריש

לגב' תומר : הכל ברור. אין ספק שניתן להיעזר ביוגה, שיחות עם פסיכולוג וכו'. אבל פה ננקטה דרך אחרת: זלזול פסיכיאטריה, זלזול בתרופות ('כימיקלים'), והחמור מכל: הפחדה ! את מבינה את הנזק שעלול להיגרם לאנשים, שמטבע הדברים נרתעים מדברים לא מוכרים ופולשנים כמו טיפול תרופתי, כאשר יקראו את החומר אליו הפנה ? (אגב, הכל שם בהגדלה, כולל תמונות- ממש פחד !). במיוחד זה נכון לגבי אנשים פגיעים כמו אלו הנכנסים לפורום וזקוקים לטיפול! מה גם, שנתן לעצמו שם- 'בריאות הנפש'- שם מטעה, כביכול מייצג גוף רשמי (הנהלת האתר ?..) אגב, יש לך שם מעניין, תני הסבר שבת שלום

31/07/2004 | 00:26 | מאת:

שלום, בדרך כלל אני מנסה לאפשר את חופש הביטוי, אבל הגבול שלי הוא כאשר פוגעים באנשים אחרים. הסיינטולוגים כמו כל דת היא מיסיונרית ורוצה להפיץ את הדת ו"לתפוס" אנשים ברגע של חולשה. לכן אפשרתי דיון כללי, אבל כאשר החלו לקרוא לאנשים להגיע אליהם, ולתת להם טלפונים, התחלתי לצנזר. כאן הגבול. בדובר באירגון שבמקרה הטוב קורא לעצמו דת עם כנסיות של מאמינים, קיים ויכוח כיוון שהדת הזו נמצאת על הגבול של כת שהיא כובלת את המאמינים בה.... ודרך אגב החברות בה עולה הרבה יותר מאשר טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי. יש אנשים שמכרו את כל רכושם למען טיפול נפשי במסגרת הכת הזו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 19:02 | מאת: רותי

אבי מקבל 2 מ"ג רספרדל, ו5מ"ג ממוריט. הוא חולה אלצהימר. הטיפול ברספקדל החל לפני כחדשיים ואילו הממוריט כ4 ימים. היא נהיה אפטי טוען כי אין לו כוח . העינים דומעות וגם יורד לו רוק מהפה.האם יתכן כי זה מהתרופות או אולי התפתחות המחלה?

31/07/2004 | 00:28 | מאת:

לרותי בדרך כלל אין לממוריט תופעות לוואי, אבל אין ספק שהריור (הרבה רוק) הוא תופעה של הממוריט ויתכן שגם האפטיות. הממוריט הוא חשוב ולכן כדאי לחזור לרופא אולי הוא יוריד במינון הרספרידל או יעלה במינון הממוריט באופן יותר הדרגתי. תעייני במאמר הנמצא בצד השמאלי של הפורום "ספר זכרונות" שבת שלום, דר' גיורא הידש

שווה מחשבה?

30/07/2004 | 21:24 | מאת: רחל

ואני היום שלווה ומאושרת.... אני בטוחה שה"תרופות" אולי עוזרות לחלק, בוודאי לחשבון הבנק של יצרניות הכימיקלים, אך מה הנזק הנלווה ? אני סבלתי מנזק גדול יותר ואני כיום משקמת את עצמי

30/07/2004 | 17:43 | מאת: דנה

מישהו אולי יודע אם ניתן להשיג פרוזק דרך קופת חולים (כללית)?

30/07/2004 | 17:51 | מאת: כריש

הכדור נקרא 'פריזמה' לדעתי גם רופא המשפחה מוסמך לרשום.. בהצלחה.

31/07/2004 | 00:33 | מאת:

לדנה מניסיוני הפריזמה טובה לפחות כמו הפרוזק המקורי, בנסיבות מיוחדות ניתן לבקש ולקבל אישור בכללית לפרוזק אורגינלי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 17:19 | מאת: ר

הבנתי את הסכנות.אך מה הפיתרון מלבד תרופות???

30/07/2004 | 17:29 | מאת: בריאות הנפש

באיזה איזור אתה גר? אפנה אותך להתייעצות ללא התחייבות או תשלום.

30/07/2004 | 17:49 | מאת: ר

זו בחורה,לא בחור, והייתי רוצה לדעת האם זה סיינטולוגייה? ומה הטענה בדיוק,שהתרופות הפסיכיאטריות מזיקות? האישפוזים? הרופאים? נגד מה אתה כ"כ מוחה?

30/07/2004 | 17:00 | מאת: בריאות הנפש

כדאי לבדוק את הקישור הזה: www.drors.org/ps

30/07/2004 | 17:19 | מאת: כריש

הפסיכיאטרייה עזרה ועוזרת למליונים ברחבי העולם. הפרעות נפשיות הן מחלות פיזיולוגיות לכל הדבר ! הטיפול הינו תרופתי בלבד ! לא סיינטולוגיה ולא שטות אחרת יכולה לעזור !

30/07/2004 | 17:21 | מאת: נטלי

אם תוכל לעזור לי להבין אם לפחד או לא מטיפול תרופתי,אני אשמח.אני כבר לא יודעת מה לעשות....לך עזרו תרופות? אניי חיבת להבין.

30/07/2004 | 17:28 | מאת: בריאות הנפש

עיינתי בקישור הזה, ואני רוצה להגיד לכם שזה נכון. אני צריך לשקול מחדש את שיטות התרופות הקיימות

30/07/2004 | 17:42 | מאת: גדי

30/07/2004 | 18:03 | מאת: הייתי פסיכיאטר בעברי

ואני נאלץ להסכים עם רוב הדברים בקישור, למרות הגילויים הקשים הטמונים בהם. אני כיום מטפל באנשים באמצעות דיאנטיקה, בלי תרופות. www.dianetics.org

30/07/2004 | 18:05 | מאת: בריאות הנפש

אני לא מאמין לך !!

30/07/2004 | 15:39 | מאת: נטלי

נכנסתי לאתר www.kan-naim.co.il בדברים שם על מחקר על סרוקסאט,ונוגדי דיכאון וחרדה. דבר ראשון אני ממליצה מאוד לקרא את זה,דבר שני אני לא מבינה איך אפשר לקחת את התרופות הללו עם ידיעה שהן עלולות להביא אדם להתאבדות,לפסיכוזה,לשיגעון,לחרדות והתקפיי פאניקה. דר',אני לא מבינה איך זה ייתכן? איך אותן תרופות שאמורות למנוע חרדה,דיכאון ופאניקה,עלולות להביא למצבים כ"כ קיצוניים כמו שמתואר שם, ויצאו באמריקה מחוץ לחוק? אנשים הגיעו למצבים קריטיים משימוש בתרופות,איך אפשר לשים עצמי כשפן ניסיונות?הייצרנים מפרסמים אזהרות ממצבים אלו על עלון התרופה,כדי להגן על עצמם,וזה רק מראה עד כמה התופעות הללו אפשריות וקורות.

30/07/2004 | 16:28 | מאת: לנטלי

הי. לי זה נשמע כמו תירוץ שלך לחזור בך מהכוונה ללכת לטיפול. אני לא רוצה להכנס לכל הדיון על תופעות הלוואי של הסרוקסט ותרופות אחרות. כי באמת נראה לי שזה לא העניין. אי חושבת שדפוס ההתנהגות שלך הוא ממש לא רציני, את פונה בבקשת עזרה, מנסים לעזור, אך כל זמן שהעזרה לא בדרכים שאת בוחרת, או בדרך שחשבת שתיהיה, את מסרבת לקבל אותה. קראתי את כל המכתבים שלך, ואני לא מבינה איך אדם שסובל כך כך הרבה, מוצא כל כך הרבה אנרגיות לעסוק בסיבות מדוע להמנע מטיפול. כשאני הייתי במצב של חרדות/דיכאון וכו' הדבר היחיד שחשבתי הוא איך לתת לאנשים לעזור לי מכיוון שהייתי במצב כל כך רע. את מתארת מצב שהוא על סף 'ליפול' כל הזמן, חרדות קשות, פחד מלהשתגע, אבל בכל זאת, מוצאת כל יום סיבה נוספת להתחפר במצב הזה. מה יש בו שהוא שאת כל כך לא רוצה להשתחרר ממנו? מה את פוחדת לאבד אם תתני לאנשים לעזור לך לצאת מהמצב שבו את היום? אולי את כבר חושבת שלא תוכלי להיות אחרת? אולי את לא רוצה להיות אחרת? אולי את לא רוצה לאבד את תשומת הלב של כולם כשאת במצב כל כך נזקק? אחרת, אני לא מבינה מה קורה כאן. את פונה לפורום פסיכיאטריה, מקבלת עצות חכמות, חום, אכפתיות ותמיכה,אבל בוחרת להמשיך באותה דרך. לפני כמה ימים דנה הציעה לך לבדוק באיזשהו ספר , סימפטומים הדומים לשלך וענית לה שאת מעדיפה לא לקרוא כדי שלא להתחיל לעסוק בחרדות נוספות. את שמה לב שזה בדיוק מה שקורה כאן? את שמה לב שאת פשוט מחליפה כל פעם את המקור לחרדה? לא כתבת אתמול הודעה אופטימית שהחלטת ללכת לטיפול? מה קרה פתאום?

30/07/2004 | 16:52 | מאת: נטלי

אני ממש ממש כן רוצה להיות בסדר,והייתי בסדר עד לא מזמן! אני לא מבינה למה המתקפה הזו,ואני ממש לא מחפשת "סיבות" לא ללכת לטיפול,אני לא מפחדת "להיות בסדר" אני מפחדת מהחרדה העצומה שאני מרגישה,ואני מפחדת להשתגע. ואני לא מחליפה את המקור לחדרה,אני מצטערת להגיג את זשה אבל אני באימה טוטאלית,ואם אני צריכה להתנצל על זה שאני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות,אז סליחה. ולא,אני ממש ממש לא נהנית מהתשומת לב ומכל זה שבחורה יפה וכשרונית כמוני יושבת ביום שישי אחה"צ וכותבת בפורם פסיכיאטרייה! אז מה בדיוק לעשות? להתאבד? אני מבינב שגם את היית בחרדות,והלוואי שיכולתי לתת לאנשים לעזור לי,אני לא רוצה להרגיש טוב? אני מוכנה להיות נכה בכסא גלגלים כל חיי,רק לא לעבור עוד רגע של סבל ופחד. אני לא מכירה את עצמי כבר. אני רוצה עזרה בצורה נואשת,אבל אני רועדת מפחד לקחת תרופות שייחמירו לי עוד יותר את המצב? אני לא רוצה ולא מחפשת כלום 5שנים חוץ מלהרגיש טוב. אני אשמה שאני מפחדת פחד מוות?שאני רועדת ובוכה עכשיו בלי הפסקה? אז אני מצטערת,סליחה.לא אפריע יותר,לא אכתוב יותר,ולא אבקש שום דבר מאף אחד. גם ככה בעלךי גרם לי להרגיש שאני אוויר ולא קיימת,גם ככה בא לי למות ואני בוכה על ההורים שלי שיש להם בת כמוני. גם ככה אני לא מבינה למה נולדתי בכלל,בשביל לגרום סבל לעצמי ולסביבה? סליחה אם החוסר החלטיות,החרדות,והסבל שלי מפריע לך.תאמיני לי שלי זה מפריע יותר. אני רוצה לחזור לחיים אני רוצה לחיות אני רוצה לנשום כבר.אני פשוט מתה מפחד כי כל כך קשה לי,ואני לא יודעת מה לעשות.אני לא יודעת מה לעשות ואיך לעזור לעצמי. אני מודה מכל הלב שלי לכל מי שכתב לי וניסה לעודד אותי. נראה לך שזו תשומת הלב שאני מעוניינת בה?! אני בוכה שנים על הבושה שבעלי צריך לראות אותי סובלת ומסכנה כמו מפגרת,אני רק רוצה שלעולם לא אזדקק יותר לעזרתו של אף אחד. שכמו שחייתי לפני הסמים לא אהייה עלובת נפש מפוחדת ודוחה,שכל מה שיש בה זה פחד ובכי. אני מתביישת על מי שהפכתי להיות,אני מתביישת להסתכל על עצמי במראה. אני פשוט לא יודעת מה לעשות,כואב לי כל הגוף,אני מתבישת בעצמי ותלות שלי בעזרה של בעלי,אני סובלת ואני לא יודעת איך לעצור את זה. סליחה אם הפרעתי למישהו.

30/07/2004 | 17:02 | מאת: בריאות הנפש

www.drors.org/ps הנה התשובות שלך

30/07/2004 | 17:11 | מאת: נטלי

מה זה?

31/07/2004 | 00:56 | מאת:

לנטלי חצי ידיעה לפעמים מבלבלת יותר מאשר לא לדעת כלום, ולכן כעת את די מבולבלת ונראה שגם רמת החרדה עלתה. צריך לזכור שהעלון שבכל חפיסת תרופות נכתב על ידי עורכי דין ולאו דווקא רופאים. כך שהכל נכון והכל לא נכון. אם היינו קוראים את החוזה אף פעם לא היינו קונים דירה.... בכל אופן יש ויכוח האם יש סכנה בסרוקסט. מדובר על תופעה נדירה של אי שקט קיצוני ותוקפנות. עדיין קיים ויכוח האם התופעה קשורה לסרוקסט או היא תוצאה של הדיכאון עצמו, עם זאת וטוב שכך, החברות קיבלו עמדה של זהירות ומזהירים מפני התרופה. כלומר למרות שעדיין מדעית אין הסכמה על התופעה, החליטו על זהירות. תזהרי מהסיינטולוגיה, מדובר על טיפול נפשי בידי אנשים שאין להם שום הכשרה לטפל והם בהחלט גורמים נזקים רבים, אבל אותם לא מפרסמים ולא בודקים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 15:23 | מאת: פאני

הינני מטופלת ע"י פסיכיאטרית בנוגע לתלישת שיער גבות וריסים . בעיה זו קיימת כבר כמעט 18 שנה ורק השנה ניגשתי לטיפול תרופתי ונפשי ע"י פסיכולוגית . עברו כבר שלושה חודשים מאז הטיפול אשר דרכו אני נוטלת כדורי פאקסט אך ההצלחה הייתה למשך חודש ושוב אני בנסיגה ותולשת שיער אינני מצליחה להתגבר על הבעיה לחלוטין האם ישנה תרופה אחרת המתאימה לבעיה זו ותמנע ממני לפגוע בעצמי ובנוסף אולי אני צריחה להחליף פסיכולוגית לאחרת, אשר מתמחה בבעיה מעין זו . לפי טענת הפסיכיאטרית אני סובלת מחרדת קהל מכיוון שאני מסתגרת בחדר החיים שלי שיגרתיים עבודה ובית וללא שום שינוי אני אובססיבית לגבי הצלחה בעבודה וקשה לי לקבל כישלונות או דברים לא מושלמים . עד לפני הטיפול הייתי אובססיבית לגבי עצמי וכשניראתי לא במייטבי לא הייתי יוצאת מהבית אך מאז הטיפול הפכתי שאננה ואדישה ולא מתרגשת מאיך שאני נראת אני נוטה לכעוס ולצעוק כשדברים נעשים לא לפי רצוני ומחבלת לי ע"י כך בחיים ובחיי החברה שלי וע"י התלישה אני גם פוגעת בעצמי ומסתגרת. אנא תייעצו לי מה לעשות ואיך לפעול אשמח לשמוע על בעיות של אנשים אחרים הזהים לשלי ואופן ההתמודדות ובמה זה תלוי ע"מ להפסיק ולהתחיל לחיות וגם תגובת מומחה עם פיתרון. עזרו לי אני במצוקה והחיים ממשיכים ואני מפסידה אותם.

31/07/2004 | 00:59 | מאת:

לפאני מדובר בהפרעה הקשה לטיפול וגם שנמשכת כבר 18 שנים אצלך. לכן צפוי שהטיפול יהיה ממושך ואולי יהיה צורך במינונים גבוהים מהרגיל של התרופות. אם תרופה לא עוזרת כלל במשך שלושה חודשים ויש תופעות לוואי אפשר לשקול עם הרופא המטפל את החלפת התרופה. בינתיים כדאי לחכות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 13:36 | מאת: ליאור

שמעתי על התרופות הללו וקראתי עליהם (על המודיפניל בעיקר) הרבה. והם די חדשות והתופעות\השפעות שלהם לא ידועות לגמרין ורציתי לדעת אם מישהו כאן שמע עליהם משהו לטובה או לרעה. אני בעיקרון רוצה לקחת אותם כדאי - א. להיות יותר ערני במהלך היום ופחות עייף. ב. לישון פחות שעות ולהסתפק ב-5-4 שעות שינה. למי שבכלל לא שמע על התרופות הללו הוא יכול לקבל מושג בכתובות הבאות: http://news.walla.co.il/?w=//565144 http://www.modafinil.com/

30/07/2004 | 17:05 | מאת: בריאות הנפש

www.drors.org/ps

30/07/2004 | 17:18 | מאת: כריש

הפסיכיאטרייה עזרה ועוזרת למליונים ברחבי העולם. הפרעות נפשיות הן מחלות פיזיולוגיות לכל הדבר ! הטיפול הינו תרופתי בלבד ! לא סיינטולוגיה ולא שטות אחרת יכולה לעזור !

31/07/2004 | 01:27 | מאת:

לליאור מדובר על תרופה מעוררת אשר באופן עקרונידומה לריטלין. היצרן טוען שהיא מדוייקת יותר ולכן עדינה יותר ופחות תופעות לוואי. עם זאת לדעתי הדימיון בין שתי התרופות רב מההבדלים. ישנן שמועות שבארה"ב היא להיט בקרב אנשים שעובדים שעות רבות, הסיבה לכך שאין מדובר בסם לא חוקי אשר מעורר, והם רוצים להתרכז ולהיות יעילים במשך שעות רבות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/07/2004 | 02:01 | מאת: ליאור

האם ניתן באמת בעזרת התרופה להסתפק ב-5-4 שעות שינה במקום 8-7? האם בעזרת ניתן לישון פחות ולהרגיש עירניים. האם חסך של כמה שעות מהשינה לא אמור לגרום כבר לאחר כמה ימים של לקיחת התרופה לתופעות של תשישות קשה?

30/07/2004 | 12:13 | מאת: רוני

לפני חדשיים התחלתי טיפול סה"כ החל שיפור (אני סובלת ממחשבות טורדניות וכפיות קלות)לפני כחדש הרופא אמר לי להעלות את המינון ל-30 מ"ג,וכך עשיתי אח"כ (שבועיים אחרי)הוא ביקש להעלות ל-40 מ"ג שבוע וחצי אחרי התחילו פתאום הפרעות שינה והתחלתי לקום עם הזעה לא אופיינית וצמרמורות הרופא חשש שמדובר בתופעת לוואי והורה לי להוריד את המינון שוב ל-30 מ"ג,בגלל הצום לפני מספר ימים עוד בטרם הורדתי את המינון,במקום בבקר לקחתי בערב ולמחרת במקום בערב שוב החזרתי לבקר אבל רק 30 מ"ג והיום שוב רק 30 מ"ג,אמנם לא הזעתי בבקר אבל בהחלט היו לי הפרעות שינה קמתי מספר פעמים רב והתחושה המוזרה של מין סחרחורת לשניה (תחושה שדומה להרכבת משקפיים לא מתאימות)וחוסר ריכוז עדיין קיימת.1.כמה זמן לוקח למינון להתאזן שוב,ולתחושות החדשות לעבור?2.האם מדובר בתופעת לוואי ספציפית למינון או שהסרוקסט כבר לא מתאים לי? 3.האם פאקסט זה כמו סרוקסט כי אני עוברת לזה(קופת חולים)4.בדיוק בשבוע הבעייתי ירדתי מ-0.5 מ"ג קלונקס לרבע כדור בארבעה ימים,ועדיין לא לקחתי.5.האם כדאי עד לאיזון לקחת שוב יותר קלונקס על אף שכבר הגעתי למינון גמילה(4 חדשים קלונקס במינון נמוך של 10.5 מ"ג ביום ובירידה הדרגתית?

30/07/2004 | 17:06 | מאת: בריאות הנפש

www.drors.org/ps הנה הפתרון

30/07/2004 | 17:17 | מאת: כריש

הפסיכיאטרייה עזרה ועוזרת למליונים ברחבי העולם. הפרעות נפשיות הן מחלות פיזיולוגיות לכל הדבר ! הטיפול הינו תרופתי בלבד ! לא סיינטולוגיה ולא שטות אחרת יכולה לעזור !

31/07/2004 | 01:30 | מאת:

לרוני אחרי יומיים שלושה הסרוקסט יתאזן על המין החדש (ישן - 30 מג'), בינתיים יום או יומיים אפשר לעלות במינון של הקלונקס, לא יקרה שום דבר חמור. סרוקסט=פקסט. מקווה שעניתי על כל השאלות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 11:19 | מאת: כריש

אל תנסי למצוא פה הגיון, זה לא כ"כ פשוט: תרופות נגד דיכאון הינם חומרים כימיים, אשר מלבד השפעתם על הסרוטונין, נוראדרנלין ודופאמין משפיעים על עוד חומרים אחרים במוח !! הבחינה של כל תרופה- למה היא יעילה, בטיחות...- נעשית עפ"י מחקרים מבוקרים. את לא צריכה להבין הכל, גם הפסיכיאטר עצמו לא יודע הכל ! , ומסתמך על תוצאות המחקרים הנ"ל, נסיון אישי ונסיון בעולם בשימוש בתרופות. הוא פחות מתעסק בשאלות (המציקות) שאת מפנה אליו- סרוטונין/ נוראפינפרין וכו', אלא כמו שכתבתי, מתאים לך תרופה לפי הסימפטומים שלך ונסיון אישי ועולמי בטיפול באנשים עם סמפטומים הדומים לשלך. בהצלחה ! ושיהיה טוב, אמן.

30/07/2004 | 11:30 | מאת: כריש

אם את מתחילה לקחת אדרונקס: מנסיון שלי (ושל אחרים) חשוב להעלות המינון באיטיות !! לא למהר! הגוף מתרגל לתרופה באיטיות, והעלאה מהירה תביא להופעת תופעות לוואי חמורות ולכישלון הטיפול. שאלוהים יעזור לנו, אמן.

30/07/2004 | 23:25 | מאת: אורנה לכריש

תודה על תשובתך שאלה נוספת האים אתה משתמש באדורונקס והאים זה עזר לך לפני זה לקחתי 300 אפקסור האים האנדורונקס צריך להתחיל במינון קטן אחרי של קחתי כמות גדולה של אפקסור

30/07/2004 | 10:22 | מאת: יעל ד

האים אני נוטלת רסיטל והרופה בגלל שאני עייפה ממליץ לקחת האדונקס האים לדעתך יש היגיון במעבר ומה תופעות של האדונקס וכמה פעמים ביום צריך לקחת אותו והאים תרופה זו עוזרת לדיכאון חזק

31/07/2004 | 01:33 | מאת:

ליעל האדרונקס היא תרופה מעוררת ופועלת במנגנון שונה מהרסיטל. לכן יש הגיון לעבור מרסיטל לאדרונקס. תוכלי לקרוא על האדרונקס בשאלות של - אורנה בפורום. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 02:27 | מאת: פחד מוות

http://stage.co.il/Stories/287278#top

30/07/2004 | 03:48 | מאת: \

http://stage.co.il/Stories/368350

מדובר על פאקסט...אני חשבתי שהיה עוד קופסא ואני כמעט סיימתי מה שיש לי....אז לפני שאני אקבל מרשם מרופא ביום א', אפשר לקנות אחד או שניים יחידים ללא מרשם? תודה מראש

למיכאלה לא ניתן לקנות את התרופה ללא מרשם. מה שאת יכולה לעשות זה ליטול מחר ומחרתיים חצי כדור וביוום א' להגיע לרופא שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 01:18 | מאת: עדי

רציתי לדעת איך הכדור משפיע עליך ולמה נתנו לך את זה מכיין שהרופה שלי רןצה להחליף לי את הכדור מאפקסור לאדונקס בשילוב רסיטל האים הכדור מעיר או מרדים וכל מה שאתה יכול לספר לי עליו תודה

30/07/2004 | 11:08 | מאת: כריש

אדרונקס מהווה פריצת דרך בטיפול בדיכאון. הוא עובד על נוירוטרסמיטור בשם נוראפינפרין (נוראדרנלין) והוא מעורר מאוד! שילוב שלו עם רסיטל (עובד על הסרוטונין) מהווה את אחד השילובים החזקים והמתקדמים כיום לטיפול בדיכאון, ומרפא גם את הדיכאונות הקשים והעמידים ביותר (כאלו שלא הגיבו לטיפולים קודמים). השילוב בטוח לשימוש. מילת המפתח היא למצוא את השילוב האופטימלי בין 2 התרופות ובזה הפסיכיאטר מסייע מאוד!

30/07/2004 | 01:12 | מאת: אורנה @

אז אני לא מבינה למה אומרים שאאנדונקס יותר מעירה אים האפקסור יש את שני המרכיבים במוח

30/07/2004 | 11:22 | מאת: כריש

ראי תשובתי מס' שורות למעלה ! שיהיה טוב, אמן

30/07/2004 | 01:02 | מאת: אורנה @111@

אז למה האנדונקס מעירה יותר להפך עים האפקסור עןבדת על שנהם אולי היא יותר טובה לעירנות

30/07/2004 | 11:32 | מאת: כריש

ראי תשובה שלי מס' שורות למעלה.. שאלוהים יעזור לנו (וגם הפסיכיאטר), אמן

30/07/2004 | 00:44 | מאת: אורנה @111

שאלתי קודם איזה חומר פעיל ושכחתי גם לשאול על האפקסור איזה חומר פעיל זה מאד חשוב לי תודה וסליחה

30/07/2004 | 01:02 | מאת:

לאורנה אני חושב שכתבתי לך שהאדרונקס פועל על הנוראדרנלין והאפקסור היא תרופה דואלית, כלומר פועלת על שני חומרים, גם על הנוראדרנלין וגם על הסרוטונין. האיקסל דומה לאפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

פורסם ב YNET הרפורמה הפסיכיאטרית יוצאת לדרך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2954766,00.html ציטוט מתוך המאמר שר הבריאות הוסיף כי הרפורמה היא בבחינת "מהפיכה מודרנית בטיפול בחולי הנפש", שתאפשר לראשונה לרופאי המשפחה בקופות החולים לתת מענה טיפולי לחולים בבעיות פסיכיאטריות קלות. "תחום הפסיכיאטריה הינו התחום בו התרחש המהפך הגדול ביותר בענף הרפואה בעשור האחרון", ציין השר. שאלתי האם רופא משפחה שייתן תרופות SSRI למי שבא עם סממנים של דיכאון לא יכול לגרום נזק בלתי הפיך במיתה והחולה הוא דו קוטבי ? בסיכום הישיבה הורה יו"ר הועדה, ח"כ שאול יהלום, למשרד הבריאות, להביא את פרטי הרפורמה לדיון חוזר בכנסת, לאחר שיגובש בעניין הסכם עם משרד האוצר. (28.07.04, 21:33) תגובה לכתבה לדיון בפורום חדר החדשות מבזק סלולרי - עדכונים מחדר החדשות של ynet ישירות לסלולרי שלך. חזרה לעמוד קודם לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות. תגובות 1. למה כל דבר אצלנו צריך לעשות עם מהפיכה? נעם , חיפה (28.07.04) 2. רפורמה פסיכיטרית? נו שוב הפוליטיקאים דואגים לעצמם (לת) אחיטופל (28.07.04) 3. תסגרו את בי"ח מזרע בעכו ויהיה הרבה כסף (לת) יודע דבר , ישראל (28.07.04) 4.

לשאול אני מאוד שמח שהעוול שנגרם לפסיכיאטריה ולמטופלים יתוקן סוף סוף. כאשר התקבל חוק בריאות ממלכתית (לפחות לפני שש שנים), דובר על כך שתוך שנה הפסיכיאטריה תעבור לקופות החולים ותכנס למסגרת החוק. כבר שש שנים מבטיחים ומבטיחים. לאחרונה תאריך היעד היה 1.7.04 וכעת הוא בשנה הבאה..... למרות הניסיון המר של העבר, אולי הפעם הפסיכיאטריה תכנס לחוק הבריאות הממלכתי. מי יודע מי יהיה שר הבריאות בשנה הבאה? אבל צריך להשאר אופטימיים. התיקון וכניסת הפסיכיאטריה לקופות החולים אינה מהפיכה, זהו תיקון של עוול שהיה צריך להתבצע כבר לפני שנים!! נקווה לטוב דר' גיורא הידש

כאילו שעד עכשיו רופאי המשפחה לא טיפלו בבעיות פסיכיאטריות קלות. נו באמת? ומי יגדיר מזה מזה בעיות נפשיות קלות? ניזכרתי בבדיחה לשם שינוי שר הבריאות ביקר בבית חולים פסיכיאטרי. פתאום ניזכר שיש לו משהו דחוף- דחוף והוא צריך לטלפן למשרדו. ניגש למרכזנית וביקש קו. "מצטערת", אמה לו , "אין לי כרגע קווים פנויים". היתרתח כבוד השר: "תנתקי מישהו. את יודעת מי אני? אני שר הבריאות". משיבה המרכזנית: "קודם דיבר איתי אלוהים ולא התרשמתי, אז מה זה כבר שר הבריאות""... :-) מיכל מ

30/07/2004 | 16:16 | מאת: אלמוני

לשאול 1) המתנגדים העיקריים לרפורמה הם הרופאים הפסיכיאטרים. למשל- ראה עניין אברבנל- למרות שיש ממזמן החלטת ממשלה לסגור את המוסד הוא עדיין פתוח. הפסיכיאטרים יעשו הכל שהרפורמה לא תצא לדרך כי מדובר בביטול של אלפי תקנים ופיטורים המוניים. 2) אין בעיה עקרונית שרופא כללי או משפחה יטפל בבעיה נפשית קלה. בארה"ב ובבריטניה 80-90 אחוז מהמרשמים ל-SSRI נכתבים ע"י רופאי משפחה )GP) ולא ע"י פסיכיאטרים ולכן בהשוואה בינ"ל הטענה שלך לא תופסת. 3) קופות החולים לא יוכלו לטפל ב-"חולי נפש" בקהילה וזאת הדיעה של כל הגורמים המקצועיים (ראה סעיף 1) ולכן הרפורמה לא תתבצע. 4) קיימת טענה שייתכן שקופות החולים ישתמשו בכסף לדברים אחרים ולא לטיפולים נפשיים ואין דרך לבדוק מה יעשו עם הכסף והמטופלים יפסידו טיפולים שכיום הם יכולים לקבל בחינם במרפאות הציבוריות.

29/07/2004 | 22:46 | מאת: משה

אם אני סובל מ-ptsd ויש לי תופעות של מתח ועצבים איזה תרופה מתאימה למצב כזה?

30/07/2004 | 01:10 | מאת:

למשה ישנן תרופות רבות שנותנים ב PTSD, בעיקר תרופות נוגדות חרדה, תרופות לשינה, ותרופות נוגדות דיכאון. לדעתי רק הלוסטרל רשומה כטיפול יעיל ב PTSD שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 03:16 | מאת: נ.

אם רק הלוסטראל רשומה, האם זה אומר שאכן רק היא יעילה? או שאין זה אומר דבר, ואין לכך חשיבות (לרישום).

30/07/2004 | 04:43 | מאת: חיים

גיורא אין כדור לצרה הזאת ולא ברור לי למה לא מחפשים וחוקרים ועובדים נון סטופ על מציאת כדור שיעזור באופן ממשי ולא סיוע קליל כמו שנותנים הכדורים למיניהם כיום אלא ממש כדור מסוים למטרה הזאת שיאפשר לחיות חיים נורמלים מה הבעיה כאן לקחת את מיטב המוחות ולחפש הרכב כימי שיתן רגיעה ממשית לנשום ולחיות ולא כדור שנותן לך אויר רק כדי לשרוד וגם זה בקושי

29/07/2004 | 22:31 | מאת: חנית

שלום אני חנית בת 25 נשואה ואם ל-2 נימצאת בחודש תשיעי (שבוע 38) רציתי לשאול אני מטופלת כבר כימעט שנתיים בכדורי פריזמה (40 מ"ג) שעוזרים לי יחסית (אחרי הלידה אני אמורה לשנות טיפול) הבעיה שלי היא שבימים האחרונים אני ממש לחוצה אולי מהלידה אולי מצבי מחמיר מעט אינני יודעת אבל אני פשוט לא מסוגלת לתפקד אני כבר לא יודעת מה לעשות ואני מפחדת שלא אחזיק מעמד עד לסוף ההריון ואשבר אני ממש על סף יאוש האם יש דרך לזרז את הלידה בלי שאף אחד ידע אני פשוט עדין לא רוצה לשתף אף אחד כי אני חושבת שאולי אחרי הלידה זה יעבור ואין לי כח לשמירה הגדולה הזו שמטילים עלי בכל פעם שיש לי החמרה במצב האם יש דרך לזרז את הלידה חוץ מקיום יחסים שזה לא ממש עוזר לפי מה שאני רואה עד עכשיו אודה לכם אם תתיחסו ברצינות לשאלתי בתודה מראש חנית

29/07/2004 | 23:56 | מאת: דנה ג.

הי חנית. אני חושבת שזה באמת משהו שאת לא צריכה להתמודד איתו לבד. אם קשה לך לשתף את בעלך, אז אולי תפני לרופא המטפל? לא בקשר לזירוז הלידה (למרות שבשבוע ה- 38 כבר מטפסים על הקירות...) אלא שירגיע אותך, שינסה לראות מהו מצבך האמיתי? אם את רוצה לזרז את הלידה בהליך רפואי זה אפשרי אבל מאוד לא מומלץ. לידה קלה, ותרגישי טוב. דנה.

30/07/2004 | 00:12 | מאת: מיכל מ

לחנית שלום, הודעתך נגעה לליבי אני יכולה להבין מה עובר עליך. ובכל זאת חשוב שתביני, הריון רגיל נימשך בממוצע 40 שבועות כאשר הנורמה נעה בין 37 ל-42 שבועות הריון. לידה מתחת לשבוע37 היא לידה מוקדמת, כלומר, יוולד תינוק שיכונה פג ללא קשר למשקלו). לכן אני ממליצה לא לעשות שום פעולה יוזמה של לידה מוקדמת. וחכי עוד קצת ויהיה בסדר. שיהיה לך המון המון בהצלחה מיכל מ

לחנית זירוז הלידה "בלי שאף אחד ידע" כפי שכתבת אפשר רק בדרך הטבעית שאת יודעת עליה, אומנם התוצאה אינה מיידית אבל בזמן הנכון ישנו זירוז. פרט לכך כדאי להרגע ולחכות, בטוח שהלידה תגיע ואם היא מתעכבת אז יש סיבה לכך. שתהיה לידה קלה ושהכל יהיה בסדר, גם בלידה וגם אחרי הלידה... דר' גיורא הידש

29/07/2004 | 22:09 | מאת: מטילדה

שלום רב האם אפשר לללמוד נהיגה כשלוקחים רספרדל 5 חודשים 2 מיליגרם? מי צריך לתת אישור פסיכיאטר או רופא משפחה? להתראות מטילדה

30/07/2004 | 01:15 | מאת:

למטילדה רופא המשפחה ממלא את טופס הבריאות הרגיל. קרוב לודאי שתוזמני למכון הרפואי לבטיחות בדרכים הקרוב לאזור מגוריך ושם תבדקי על ידי פסיכיאטר. השיקולים הם לא התרופות אלא המצב הנפשי וההפרעה הנפשית שבגללה את נוטלת את התרופה. כיום המדיניות מאוד מתקדמת, מי שסובל מבעיה נפשית ומטפל בה סימן שהוא אחראי ולכן יהיה אחראי בנהיגתו, מי שאינו נוטל טיפול כנראה גם בנהיגה הוא יזלזל. כך שנטילת הרספרידל היא דווקא יתרון בהצלחה דר' גיורא הידש

29/07/2004 | 20:44 | מאת: לילך

דר' גיורא הירש שלום וברכה, האם יש חדש בעניין העזרה שלך במסגרת דוקטורס להקים פורום למחלה הביפולרית? מאוד חשוב שתעזור בתחום זה ומי כמוך, ברכות,לילך

30/07/2004 | 01:18 | מאת:

ללילך אני חושב שלא הבנת את תשובתי, הרעיון נראה לי חשוב ונכון, אבל אני מנהל שלושה פורומים באינטרנט ומשתתף בפורום נוסף, איני חושב שאוכל למצוא זמן לפורום נוסף.... הצעתי היא שתכתבי ב"צרו קשר" בתחתית העמוד למיכאל חמוי שהוא האחראי על הפורומים בדוקטורס. רק תתאזרי בסבלנות מפני שהוא יצא לחופשה של שבוע. בהצלחה דר' גיורא הידש

30/07/2004 | 04:10 | מאת: ללילך

http://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?CommunaId=800

29/07/2004 | 18:40 | מאת: יעל

האם כשאדם לוקח תרופות נוגדות דכאון- התופעות לוואי חולפות אחרי כמה ימים או שבוע ?

30/07/2004 | 01:18 | מאת:

ליעל רוב תופעות הלוואי חולפות אחרי כשבועיים של נטילה, אבל לא כולן ולא בהכרח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כיום מבינה את כל ההתנהגות הקשה והמוזרה שאופיינית לאבא שלי לאחר שקראתי והתעניינתי בהפרעה דו קוטבית זו . אני יודעת שהוא זקוק לתרופות ובהקדם האפשרי, אי אפשר לדבר איתו ובטח לא על ההפרעות שלו כי "הוא תמיד צודק וכולם נגדו וכולם משוגעים .....". מצבו מחמיר ואמא שלי סובלת מאד, בזמן האחרון הוא סובל גם מהלב. שאלתי למי שמכיר מקרוב : כיצד אפשר להפנותו לפסיכיאטר באופן עקיף והאם אפשר למצוא קשר בין מחלות לב להפרעה נפשית, קשר כזה שיאפשר טיפול פסיכיאטרי דרך רופא לב. אני לא מעוניינת שהוא ידע מכך שאני זימנתי לו את הטיפול הפסיכיאטרי. מאד מאד אשמח לדבר עם מישהו שעוסק במחלה זו או מי שעבר מקרה דומה במשפחה.

שלום לך, הנושא הזה במיוחד רגיש ומאוד מורכב ומסובך. היות ומדובר במחלת לב, וגם בהפרעה נפשית. את צריכה להיות מאוד מאוד זהירה ולשקול בכובד ראש כל פעולה שאת עושה. חשוב מאוד לא להפעיל לחץ על החולה. ובאמת רצוי להיתיעץ אם איש מקצוע.ואפילו מישהו שמבין בעניין שילווה אותך וידריך אותך איך אפשר לעזור לו באמת. בהצלחה ורפואה שלמה לאב. מיכל מ

ליפית מתח וכעס בודאי שקשורים למחלות לב. הייתי מציע להפנות את תשומת ליבו של רופא המשפחה וכדאי שהוא יעלה את הנושא ויפנה אותו. או לפנות לקרדיולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי יפית. יתכן שאת צודקת, אבל גם יכול להיות שלא. מי שמאבחן הפרעה דו קוטבית הוא פסיכיאטר בלבד. כנ"ל גם צורך בכדורים לטיפול. כמובן שאת יכולה לשתף את הקרדיולוג בבעיה ולתת לו להמשיך משם. תרגישו טוב, דנה

תודה דנה דיברתי עם הקרדיולוג שלו , לא ממש יכול לשתף פעולה. הבעיה הקריטית שלי עכשיו היא איך מובילים את אבי לייעוץ פסיכיאטרי מבלי שייכנס לפאניקה וחרדה. אני עדין מבררת. תודה וכל טוב.

29/07/2004 | 17:25 | מאת: דנה

לד"ר הידש מאז שהפסקתי לקחת את התרופה לוסטראל חזרה תופעה שהייתה קיימת אצלי מאז התחיל כל הסיפור הזה( תסמונתהעייפות כרונית+פיברו+ דכאון וחרדה...) במשך ימים שלמים אני מרגישה סמרטוטית וחלשה ובמקרים קיצוניים איני יכולה ללכת, בלי הגזמה.בימים אחרים אני לא יכולה לשבת רגע אחד בשקט ,אני מרגישה תחושה של הסחפות," היפראקטיביות", ועושה המון פעולות יחד במהירות שיא, בניגוד למצב השני בו לוקח לי יום שלם לעשות מספר קטן של פעולות. בזמן שאני חווה את עודף האנרגיה הזאת אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד בזמן, שוחכת את המקום והזמן ופשוט נכנסת לתוך מה שאני עושה, בין אם מדובר בפעילות מסובכת ובין אם מדובר בפעילות פשוטה כמו צחצוח שיניים....ואז אני לפתע "מתעוררת" ונבהלת כשאני רואה שעבר כל כך הרבה זמן למרות שהרגשתי כאילו חלפו כמה דקות בלבד. כמו כן במצב העודף אנרגיה אני מרגישה שאני מסוגלת לכתוב לנצח ומלת השראה( תחביב שיש לי..) ובמצב השני אם אני זוכרת מה עשיתי לפני שניה בדדיוק או אם יש מחשבה אחד בראש לפחות זה כבר נס... לפעמים העניין מתחלף תוך ימים לפעמים שעות ולפעמים דקות בלבד... במצבי העודף אנרגיה אני מרגישה שאני אומדת ממש להתפוצץ או להתאלף מרוב אנרגיה( כן אני יודעת שמדובר בהרגש ה בלבד) ועלי להעסיק את עצמי כדי לסחות אותה כל החוסר איזון הזה מפחיד אותי מאוד ....האם מדובר במשהו נפשי או שהוא פיזי בלבד בגלל הבעיה שלי(עיפות כרונית)? וכיצד מטפלים בה חשוב לי להוסיף שאיני לוקחת כעת כלום כבר הרבה מאוד זמן וזוהי ההרגשה המקורית אותה אני מרגישה בעצם כבר הרבה יותר מחצי שנה...ולכן אני חוששת להתחיל שוב לקחת כדורים היות וחלקם גורמים לי להיות כל הזמן במצב הסמרטוטיות המלנכולית ואחרים במצב השני שגורם לעצבנות יתר וחרדה, המצבים דמויי הטראנס ... אני מאוד מעריכה את תשובותיך ולכן אשמח אם תוכל לאמר לי מה עושים. במצב כזה....? האם יש צורך לחדש בהקדם האפשרי טיפול פסיכולוגי או שרק תרופות יעזרו...? תודה דנה

30/07/2004 | 01:26 | מאת:

לדנה מצטער אבל לא הצלחתי להבין את האבחנה, בתיסמונת העייפות הכרונית אין את המצבים של אנרגיה גבוהה. לכן אולי כדאי להגיע לאבחון פסיכיאטרי עדכני?? אם מדובר על מצבים מתחלפים של פעילות יתר ודיכאון אולי כדאי לחשוב על תרופות מייצבות מצב רוח (מלשון יציב). שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/07/2004 | 17:06 | מאת: ענת

האים התרופה היא עשויה מצמחים ללא חומר ממכר ? שמעתי טענה שזה טבעי האים טענה זו נכונה ? ניסיתי לקרוא על התרופה ולא הצלחתי איך נכנסים למידע על התרופה ? מזה אינדקס תרופות ?

30/07/2004 | 01:27 | מאת:

לענת אינדקס תרופות היא רשימה של כל התרופות ותיאור של כל תרופה. יש בדוקטורס ויש בוואלה בריאות. תנסי למצוא אחד מהן. הרספרידל אינה חומר טבעי, היא אינה ממכרת ובסך הכל תרופה "עדינה". שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/07/2004 | 16:56 | מאת: דניאל&#

לד"ר הס הייתי אצל רופא שאמר שאצלי ( כתבתי לפני כמה ימים על דחיפות בהליכה לשרותים) כל מצב שהוא מחמיר בגלל הרקע שלי והוא עייפות כרונית שמלווה בין כה וכה בחולשה המצב אמנם אינו קריטי אך מטריד ומפריע מאוד לשמור על שגרה ... רציתי לשאול אותך בקשר לתופעה מסויימת שבגללה בעצם שחכתי לשאול על כך את הרופא שלי. בחלק מהזמן אני מרגישה עייפה מאוד ומטושטשת עד כדי כך שעלי ללכת לשכב כמו סמרטוט( מצב שגורם לי לשכוח) ובחלק אחר מהזמן אני מרגישה שיש לי יותר מדי אנרגיה עד כדי חוסר נחת,, תחושה שאני יכולה להשתתף בטור דה פרנץ ואף לנצח...מעין תחושה של קוצים על הכיסא "היפראקטיביות"....וכך הדבר משתנה, לפעמים ההחלפה נעשת תוך ימים לפעמים שעות לפעמים תוך מספר דקות בלבד והגבר ממש ממש מתסכל....מה עושים? מה יכול לגרום לחוסר איזון אנרגתי (קיצוני כזה או מה שזה לא יהיה)? מה השתבש אצלי והאם קיימת דרך ל"לתקן " את המצב? ואם זהו המצב אצלי, האם באמת מדובר בעייפות כרונית? חשוב לי להוסיף כי מצב הרוח אינו משנה, חוץ מאשר תחושת הטשטוש ב"התקפי העייפות" ואי שקט בהתקי המרץ...כנראה מרוב מרץ... אני לא רוצה להיות נודניקית אבל התופעה הזאת ממש משגעת... ואני באמת לא יודעת מה עלי להגיד על כך לרופא שלי תודה דניאלה

29/07/2004 | 16:57 | מאת: דניאלה

תקלה קטנה .....

29/07/2004 | 16:48 | מאת: שאלה חשובה

ברצוני לקבל מידע נרחב ככל שניתן על "תסמונת האונה הימנית" - זה נושא ששייך בכלליות להפרעות ריכוז וקשב.השאלה הכי חשובה לי: האם יש טיפול לתסמונת? האם טיפול בריטלין,קונצרטה ודומיו עוזר? כבר שאלתי בעבר ולא נעניתי ,גם לא ע"י ד"ר הידש אז בבקשה תענו או תפנו אותי למקום אחר שבו אוכל לשאול-כי זה חשוב לי מאוד!!

תיכנסי ל תפוז פורומים, לפורום תמיכה נפשית למבוגרים ADHD ושם תשאלי. הפורום פעיל ומשתתפים הרבה שסובלים מהתסמונת שבודאי יוכלו לעזור.