פורום פסיכיאטריה

שלום שמי מאק אני בן 16 וחצי. אני חדש באתר הזה ולכן אני מאוד מודע עם משהו יעזור לי. יש לי בעית דיכאון וחרדה. בגיל 5 עברתי תאונת דברכים שאני בטוח שהיא השפיע לי על החיים. מאז באותה תקופה לא היה לי בטחון עצמי וגם לא היתה לי הערכה עצמית גבוהה. כול החיי הילדות שלי (יסודי) ילדים התעללו בי וגם קראו לי בשמות, וכתוצאה מכך יש לי לעיטים קרובות בעיה תקשורתית עם אנשים, וגם שנאה גדולה לבני אדם, אני חשבתי על זה והגעתי למסכנה שזה בגלל כול ההעללות של הילדים בי עוד כשהייתי קטן. בנוסף לבעיה הזאת אין לי בטחון עצמי בכלל, אין לי בטחון לדבר מול מישהו או לדבר עם מישהי שיש לי רגשות כלפיה. היו לי ימים שרציתי להתאבד, וגם היו לי שני ניסיונות, אני לא רוצה לספר על הניסיונות שהיו לי אבל כול זה היה בגלל שאני שנאתי את החיים שלי, ובכלל אני שונא את עצמי. כול החיים שלי (חוץ משתי שנים החרונות) ילדים אמרו אלי דברים לא טובים, שבסופו של דבר התחלתי להאמין לכול משאמרו לי. בשנה שעברה היו לי תקופות של דיכאונות שגם בהם אני מאוד שנאתי את עצמי. לפעמים יש לי את השאלה השאת:"מה אני עושה כאן?" , הכוונה היא למה אני חי פה? לפעמיים אני מרגיש שאני מיותר בעולם הזה ושאף אחד לא רואה אותי, אני גם מרגיש שאני לא שייך לעולם הזה, שאני זר בעולם הזה. אני מאוד מבקש עזרב ממשהו שיעזור לי עם הבעיות הללו: 1) להפסיק לשנוא את העולם 2) שאני יתחיל לאהוב את עצמי, ומה אני עושה כדי שהערכה העצמית שלי תעלה 3) איך להפסיק להרגיש מיותר תודה רבה למי שקרה את ההודעה וישלח תגובה והצעה לבעיות שלי אני מאוד מבקש לכתוב לי תגובה פה באתר תודה

מאק היקר!! צר לי מאוד לשמוע על מה שעברת וכתוצאה מכך גם מה שאתה עובר.יש טיפול יעיל והכוונה לטיפול פסיכולוגי וגם תרופתי נגד החרדה והדיכאון. איפה ההורים שלך בכל התמונה? תעדכן ואני אמשיך לכתוב לך

אני מזדהה איתך ,אני בן 36 וסובל מדיכאונות שהחלו כבר בגיל 15-16 וגם אני הייתי באותו מצב של שנאה עצמית וכן מדוכא ועצוב,בתקופתי לא היה אינטרנט ולא היתה מודעות ,לא יכולתי לדבר עם אף אחד,אז אני פחדתי לדבר ולבקש עזרה כי היו חושבים שאני משוגע ,והיום הכל שונה יש מודעות והרפואה מתקדמת,יש מחלקות לבריאות הנפש בקופות חולים וכן יעוץ ותמיכה באינטרנט,לכן אני ממליץ לך לא להשבר ולפנות לטיפול ויעוץ אצל פסיכיאטר שיעזור לך בעזרת כדורים נוגדי דיכאון וכן ע"י פסיכוטרפיה לצאת ממצב זה.

ההודעה שלי נקטעה. מקווא שהפעם זה יהיה בסדר. שלום. אני בת 21 אני חדשה פה. אני כבר כמה שנים סובלת מדיכאון וחרדה. אני מדוכאת בגלל הרבה דברים אבל הדבר שהכי גורם לי לדיכאונות ויאוש הוא הפחד שמשהו יקרה למישהו קרוב אלי..במיוחד להורי. אני כל היום מתהלכת עם המחשה מה אני יעשה בלעדיהם ובשביל מה אני בכלל חיה אם בסופו של דבר הם ימותו ואז אני לא אוכל יותר לחיות. אני עוד אף פעם לא הייתי ממש בטיפול פסיכולוגי וגם לא לקחתי תרופות. אני עכשיו רוצה להתחיל ללכת לפסיכיאטר אבל אני לא יודעת למי ללכת. מי שיכול להמליץ על מישהו באיזור חיפה אני אודה לו. אני מאוד מפחדת מהנושא של נטילת כדורים במיוחדת כשאני קוראת פה שיכול להיות שכמה סוגים יכולים לא לעזור מה שאומר שיכול להיות שצריכים לעבור כמה שנים עד שאני יתחיל להשתפר..אם בכלל. האמת אני לא ממש מאמינה שמשהו יכול לעזור לי אבל אם אתם אומרים שזה עוזר לכם אז אולי יש תקווה. בבקשה עזרו לי תודה

בד"כ מנסים קודם טיפול פסיכולוגי לפני שהולכים על תרופות. יש טיפולים פסיכולוגים בכל קופות החולים בתעריף מסובסד.

לשיר איני ממליץ על פסיכיאטרים מפני שאני חושב שאין זה הוגן, ובודאי לא על פסיכיאטרים מאזור חיפה.... בכל אופן בחיפה אפשר להגיע למרפאות צבוריות כמו ברמב"ם, בית חולים בני ציון או למרפאת קופת חולים ברחוב צה"ל בקרית אליעזר. כל אלו בהפנית הרופא המטפל. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום. אני מקווה שאני עושה את הצעד הנכון בזה שהחלטתי לקבל עזרה{מלבד הקלונקס} אני נורא מפחדת ומרגישה שאני כאילו כמעט שוקעת במצב פסיכוטי. כל הסיטואצייה שבעלי יבוא איתי,מצד אחד אני זקוקה לכך,אך מצד שני עצם הפרידה ממנו ואיך שהוא התנהג מאז גרם לי להרגיש שהוא לא רואה מה קורה לי,שאני לבד בתוך משהו לא מובן ושלי עצמי אין הסבר למה שקורה לי. אני מפחדת כי אני כל הזמן מרגישה שאני בתוך סיוט,כמו בסמים,אני מפחדת ליפול עמוק לתוך חוסר הגיון,או מצב פסיכוטי. ייהיה בסדר? תודה,נטלי.

לנטלי. למה את צריכה שבעלך יבוא איתך? במיוחד אם אתם פרודים. אין לך חברה טובה? משפחה? זה נראה לי כמו ללכת אחורה במקום להתקדם.

העיקר תלכי - את בדרך הנכונה. אל תפחדי מתוקה הכל יהיה בסדר. אחרי הביקור את לא תביני למה היית כל כך לחוצה. בהצלחה!!! שרון א'

לפני כשנה כתבה פה אשה שהיו לה בעיות עם הבת. היא פנתה אליי למייל ובמשך שנה התכתבנו בנושא, הקשבתי לבעיות וניסיתי עד כמה שניתן, להיות אמפטית ותומכת. לפני כחודשיים הפסיקה לשלוח לי מיילים. המיילים ששלחתי חזרו . בגלל סיפור חייה, יש לי סיבה לדאוג ... אני מקווה שזה רק בעיה במחשב שלה. אני לא זוכרת את כינויה בפורום. אבל אם היא רואה את פנייתי.....בבקשה ליצור קשר כדי להסיר דאגה מליבי.

שלום לך. כן אני זוכרת. הכינוי שלה היה " אמא רחוקה". אני מקווה שהיא תגיב לך בהמשך. והכל בסדר. יום טוב מיכל מ

אני מטופלת כבר למעלה משנה בתרופת פלוטין (שני כדורים ביום) אשר עשתה לי דברים פשוט מצויינים: סבלתי מחרדות נוראיות, אשר היום כמעט ואינן קיימות (רק לעתים רחוקות ביותר), וכן סבלתי מהפרעות אכילה והייתי מקיאה (בהכנסת אצבע לגרון) כמעט כל מה שאני אוכלת, וגם זה ממש לא קיים היום. שאלתי היא - האם מי שסובל בבסיסו מבעיות של חרדות וכו' צריך להמשיך בטיפול תרופתי כל החיים, או שמאגר הסרטונין במוח (אשר לפי הבנתי, עליו עובדת התרופה) עולה עם השימוש בתרופה ובשלב מסויים ניתן להפסיק לצרוך אותה ומאגר הסרטונין יישאר גבוה?

שלום, גם מצב רוח טוב וחוויות טובות משפיעות על הסרוטונין במוח. לכן כאשר המצב הנפשי והתרופתי מתייצבים מסיימים טיפול. בדיכאון וחרדה משך הטיפול בהתקף ראשון הוא בסביבות השנה. אצלך כנראה הדברים מורכבים יותר בגלל הפרעות האכילה ולכן כדאי להתייעץ עם הרוופא המכיר אותך. אבל בהחלט הטיפול לא לכל החיים.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש בוקר טוב טוב חזרתי מהנופש היה כיף אבל בלי הכדורים לא יכולתי הרגשתי כשאני לא לוקחת את הקלונקס אני ממש לא רגועה. איך אני ירד מה- 1.5 מילגרם קלונקס הזה התרגלתי בפרוש והגוף לא יכול בלי זה וקשה היה להנות במאה אחוזים מנופש בגלל זה. אבל תמיד אני אומרת לעצמי מה עושים אנשים חולי לב או סכרת או לחץ דם[ גם הם אם כדורים ולכל החיים אז מקווה שאצא מזה ואם לא ללמוד להסתדר אם זה, נכון שאני צודקת? מחכה לתגובה מכם ולעידודים.

אני חושב שלקיחת תרופות פסיכיאטריות שונה מלקיחת כדורים לסכרת,לחץ דם. המנגנון של הסוכרת ולחץ הדם מוכר היטב לרפואה,ואילו מנגנון החרדה\דכאון אינו מוכר דיו.זאת גם הסיבה שיש כל כך הרבה תופעות לוואי וטענות כלפי תרופות אלה. כל מי שמביא את הנימוק שלך,גלית,חוטא לאמת.התרופות הפסיכיאטריות יכולות לעזור אם כי במחיר של תופעות לוואי לא נעימות,שחשבון הרווח וההפסד לא תמיד ברור.

פסיכיאטר יכול לתת לך תרופה חלופית לא ממכרת במקום הקלונקס במידה ואת באמת מעוניינת להפסיק איתו.

לגלית אני מסכים אתך. הקלונקס למרות שהיא ממכרת היא אינה גורמת לנזקים לטווח ארוך בהבדל מתרופות רבות אחרות במחלות גופניות.... כך שזה הרע במיעוטו. חשוב שתרגישי טוב, תצאי לחופש ותמשיכי בחיים רגילים. בפסיכיאטריה התרופות הן כלי בלבד והמטרה היא להרגיש בטוב ולחיות טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בת 55 לוקחת פלוטין 20 פעם ביום לטיפול בחרדות קלות במשך שלושה חודשים. התרופה גרמה לרגיעה נפשית אך לפני כחודש החלו תופעות של מעין "טיקים" בשרירי השלד או תנועות בלתי רצוניות קלות של הרגל, היד, או האצבע ורק בשעה שהשריר לא פעיל.לאחרונה התופעות יותר תכופות. רעד קבוע קל שהיה לי ביד שמאל התגבר לאחרונה במקביל לתופעות. האם זוהי תופעת לוואי ידועה של התרופה? האם היא יכולה להזיק לי באופן כלשהו? אולי כדאי להחליף את התרופה?

לרחל בוקר טוב ! פלוטין = פרוזק. את בטח מתכוונת ל-20 מ"ג ביום. ייתכן ואלה תופעות לוואי של התרופה. למרות שתופעות אלה נדירות. פני מיד לרופא המטפל בך. ייתכן ויש צורך בתרופה נגד תופעות לוואי. שיהיה לך יום טוב הרבה בריאות מיכל מ

גם אני לוקחת פלוטין במשך למעלה משנה, ובחצי שנה הראשונה נהיו לי "תיקים" בעין. הפסיכיאטר שלי אמר שזה אכן תופעת לוואי אפשרית של הפלוטין ושיש תרופה למנוע זאת, אולם עדיף להימנע ממנה כי היא גורמת להשמנה והתיקים אמורים לעבור מאליהם. ואכן, אחרי חצי שנה זה עבר, וכיום אין לי כל תופעות לוואי מהפלוטין. לכן, ובמיוחד לאור העובדה כי הטיפול שלך מיועד לזמן מוגבל, לא בטוח שכדאי לקחת תרופה נוספת, למרות התנועות הבלתי רצוניות.

לרחלה אני מסכים עם מה שענו קודמי. ותודה להם שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כתבתי כמה פעמים בפורום זה ושאלתי שאלות שונות לגבי מינון וסוגי הכדורים אך הפעם ברצוני לשאול את השאלה החשובה באמת לגבי אדם כמוני שלוקח סרוקסט {3*20 מ"ג}כבר 6 שנים {בעבר היה מצורף גם מרוניל 75 sr } ושצריך ללכת לעבודה ,כאשר אני צריך להתמודד עם לחץ בעבודה ומנהלים שיושבים לי על הראש,ואני סובל מחוסר ריכוז,עצבנות וסימפטומים הקשורים לדיכאון,השאלה היא לא רק איך לתפקד בעבודה במצבים אלה ,אלא גם איך לא להגיע למצב שגורם למנהלים לפטר אותך,אם זה מחוסר ריכוז או התנהגות עצבנית? אני נוטל בנוסף לסרוקסט גם ואבן,אני מטופל ע"י פסיכיאטר פרטי כבר 6 שנים.

ליואב הדבר הטוב ביותר הוא להגיע לטיפול אופטימלי שאתו התופעות הללו יעלמו. אפשר כמובן לשנות את הטיפול (למרות שצריך להזהר, כי אין בטחון שתרופה אחרת תתאים יותר), ואפשר להוסיף גם פסיכותרפיה. כמו כן אני מאמין גדול בהרפיה, יוגה, דימיון מודרך וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מינון נמוך של 2.5 מ"ג בלבד ליום של זיפרקסה יכול לגרום לאחר שבוע לקיחה לתופעות לוואי כמו עייפות+רעידות בגוף וחוסר יכולת להגיע לאורגזמה?

לפי דעתי לא. משום שהמינון שאתה מקבל הוא נמוך מאוד. ולדעתי האישית יש צורך בהעלאת המינון. על מנת למנוע מצב פסיכוטי. מיכל מ

אפשרי בהחלט. אם לא עובר- לשקול מחדש את נחיצות הטיפול.

לליאור אני מאוד מתפלא, פרט לעייפות לא הייתי משייך את שאר הדברים לזיפרקסה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לא יודע למה אני לא מעריך את עצמי והביחון שלי ירוד עפ שאין לי סיבה לקח וכלדבר שאני עושה ובמידית אני לא מצליח ישר אני מתיאש ואז מרגיש אןמלל ממתיאש ולא בה לי לנסות שוב מה אני צריך לעשות בכדי לשפר את המצב

לעדי כמובן שחייבים לקבל פרטים נוספים. בן כמה את/ה, מצב משפחתי, משך הירידה בהערכה העצמית וכך הלאה. אם הדברים נראים לך חמורים כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בו 18 ומאז שהתבגרתי אני מרגיש חוסר ביטחון הייתי אצל פסיכאטר והוא נתן לי כדורים אני מתייש מכל דבר מהר אין לי כוח נפשי להתמודד כל דבר אני חושב שצריך להיות מהר ואים לא אני מתייאש ומפסיק לדוגמה נהיגה אני מאוד רוצה אבל לא כל כך הולך לי ואז אני מתיאש מה עלי לעשות בכדי שהביחון יעלה לי ואני ירגיש שאני שווה דרך אגב אני יודע שלא חסר לי כלום גם המשפחה תומכת ואמא שלי נותנת לי כסף ליציאות אני לא עובד ולא לומד ולא הולך לצבא וגם חברים שלי שיותר קשה להם ההורים לא נותנים כלום ובכל זאת הם לא כמוני תן לי עצה מה לעשות אני מיואש

שלום רב!!! נתקלתי בבעיה ממנה לא רואה איך יוצאים... אמא שלי אישה מבוגרת ,בזמן אחרון מעט דמנטית , לאחרונה היא מאשימה אותי שאני מנסה להשתלט לה על חשבון הבנק, מאיימת שתוציא אותי מחשבוננו המשוטף ותכניס אדם אחר, זר. התכנים שהיא מדברת הם פרנוידיים לחלוטין מכיוון שמעולם לא דיברתי איתה על כסף וגם אין לי שום סיבה להתעניין בו כי בעלי ואני אנשים מבוססים והסכום הלא גדול שיש לה בכלל ''לא פונקציה''. יחד עם זאת אנני רוצה שאדם זר ישתלט לה על חסכונותיה רק בגלל שהיא קצת ''מבולבלת'' לאחרונה. איך אני מונעת את הפעולה שלה בחשבון (מוכיחה שהיא לא ממש אחראית על מעשיה ופרנוידית). ומה אם אמא לא תרצה ללכת לפסיכיאטר להערכה- מה עושים אז?האם יש עילה להביא אותה בכפיה? מי בסוף קובע אי קומפטנטיות שלה לפעולות בנקיות?

למרק אכן בעיה קשה ורגישה, בני המשפחה "תמיד חשודים" שיש להם מטרות ניסתרות ומצד שני המצב של אמא אינו טוב. האפשרות היחידה היא למנות לה אפוטרופוס בהחלטה של שופט, כדי לבצע את התהליך צריך להעזר בעורך דין אשר יפרט לך את האפשרויות החוקיות לכפות עליה אפוטרופסות אם אינה מעוניינת להגיע לבדיקה.... אכן תהליך לא קל. אפשרות נוספת היא כמובן להביא אותה לטיפול כדי להאט את הירידה בחשיבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אודה לייעוץ. אני בחורה בת 25, אקדמאית, פעילה, עובדת ובסה"כ מנהלת אורח חיים נורמטיבי למדי. מגיל צעיר מאוד אני אוכלת חומרים "זרים" - אבנים, בטון, חומרי בנייה שונים (בעבר גם חול). היו שנים שהפסקתי לחלוטין, והיו שנים שבהן העניין החריף. כך גם בשנה האחרונה. נשמע תמוה, אני יודעת. לפני כמה שנים עילעלתי בספר פסיכיאטריה, וגיליתי שקיימת הפרעה/תסמונת בשם פיקה, שאלה המאפיינים שלה, אלא שהיא מאפיינת בד"כ ילדים, ואצל בוגרים היא נמצאת רק אצל סובלים מפיגור/ הפרעה קוגניטיבית אחרת. באותה תקופה אזרתי אומץ ונועצתי בידיד שלי, סטודנט לרפואה, שהזהיר אותי מפני הרעלה ופגיעה בתפקודים קוגניטיביים. האזהרה עזרה לתקופה מוגבלת. עוד יש להוסיף, שבשנים האחרונות סבלתי מהפרעות אכילה, וגם בעניין זה לא נועצתי באיש מקצוע. במאמר מוסגר אציין שלפני כשבועיים אובחנתי כחולת צליאק. אני רוצה לפתוח "דף חדש", אבל אני חוששת שגרמתי לגוף שלי נזקים, שיש בו "שאריות" של חומרים "זרים" וכו', אבל אני לא מסוגלת להביא את עצמי לשוחח על הנושא הזה עם איש מקצוע, ובוודאי שלא עם רופא המשפחה. תודה.

שלום, אכן הדברים חמורים, אולם לא הבנתי מה השאלה, האם השאלה היא כיצד להבריא ולסיים את הסיפור? האם השאלה היא האם נגרמו נזקים לגוף? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גם וגם

לד"ר הידש אבי בן 83 חולה אלצהיימר התחיל לקבל ממורית. קראתי גם על התרופות כמו אקסלון ו אביקסה. איך יודעים מה יעיל יותר? ולכמה זמן הכמות אפקטיבית.

לרותי ממוריט וקסלון פועלים על האצטיל כולין והן דומות. כיום התרופה החדשה יותר וכנראה היעילה יותר היא האביקסה. האביקסה הוכיחה את יעילותה אצל חולי אלצהיימר חמור, כיום מתרבים הדיווחים על יעילותה גם במקרים הקלים והבינוניים. זו תרופה חדשה ולכן אין עוד מספיק מחקרים. לכן היא עדיין לא בסל הבריאות וניתן לקבל אותה רק ברכישה פרטית. האביקסה נמצאת בשימוש באירופה כשנתיים וכשנה בארה"ב-אושרה על ידי ה FDA, בארץ מספר חודשים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בס"ד דר' הידש שלום אני בחורה בת 37 , כבר מספר שנים אני סובלת מהפרעה כפייתית קשה מאוד שמתבטאת בבדיקות חוזרות ונישנות (בלשון עדינה) של השד (מצטערת על חוסר הצניעות) , כל בליטה ולו הקטנה ביותר מסוגלת לעורר בליבי חלחלה וחרדה איומה , ואז מתחיל מסע האימים שלי , בדיקות חוזרות ונישנות של עצמי , התלבטות אם ללכת לרופא , חרדה איומה ואז שאינני מסוגלת יותר אני הולכת לרופא ש"מאשרר" לי שהכל בסדר , אבל ההפרעה רק הולכת ומתחזקת ולעיתים אני מסוגלת לחזור לרופא מס' פעמים על אותו בליטה , אני כבר ממש מתביישת , אני מרגישה שזה שגעון , אך אין לי שום כח להתגבר. פניתי למרפאת חרדה בתל השומר , טופלתי בפרוזק , עברתי לפסוקסיל וקלונקס , וכרגע אני על סרוקסט , אבל כלום לא מדגדג לי במוח , וההפרעה משתקת לי את החיים. בעצם כל החיים שלי הולכים ונבנים סביב ההפרעה הזאת , כי כל דבר טוב יכול לההרס בשניה אם אני נחליטה דווקא אז לבדוק את עצמי. כצה שאנסה לתאר בפניך את גודל הבעיה בטוחני כי לא אצליח - פשוט אין מילים , ואני עייפה מאוד , זה גורם לי לתשישות , עצבות , חיים של פחד וכו'. האם ישנן עוד אפשרויות לטיפול ? אני פשוט מיואשת ! האם ניתן להקל על כך אני פשוט סובלת ללא סוף . אני בחורה אינטלגטית (בעלת השכלה אקדמית במקצועות מדעי ההתנהגות ) , עובדת , נשואה , לאף טאחד אינני מספרת על הבעיה חוץ מחברה טובה , אני ממש מתביישת ניסיתי גם טיפול פסיכולוגי (פעמיים) אך כלום לא עוזר , הכח של ההפרעה הזאת חזר מכל ! מצפה לתשובתך

טיפול התנהגותי משולב עם טיפול תרופתי. את תצליח למגר את הבעייה בעצמך אם תרצי ותתכווני רק לזה . יש פורום אוי די בתפוז הם יואמרו לך אותו דבר. מתוך ניסיונם בהצלחה לך. חרות. אגב יש לי במשפחה שלושה אנשים עם אוסידי.אחות דתייה שלא מטופלת בכלום אך עושה עבודה עם עצמה על ידי הסח דעת ולימוד עצמי של לא להיכנע למחשבות האלה. לא תמיד מצליחה אך כשכן היא מצלצלת לי ומספרת על הניצחונות. גם אבי ובני ודודתי חולים בזה.

לחירות איני בטוח שמדובר ב OCD, ישנה גם אבחנה של חרדה מפני מחלות. כך כיום שכיחה החרדה מפני איידס ויש עוד רבים. אבל לא האבחנה חשובה כיוון שכל ההפרעות הללו שייכות לאותה משפחה של הפרעות החרדה. לעתים ההפרעה עקשנית והטיפול נמשך זמן די ארוך אבל בסופו של דבר ניתן להתגבר על המעשים הלא הגיוניים והחרדות הללו. כדאי להיות בטיפול מסודר וקבוע ובסופו של דבר תתגברי על החרדות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראשית תודה על תשובתך. רציתי לשאול מה המלצתך לדרכי טיפול , והיכן (באזור המרכז) האם מומלץ טיפול תרופתי ? משולב ? אשמח לשמוע תודה

הי חרות. את פשוט צריכה להגיע למטפל טוב. פסיכיאטר, רצוי בכיר שיאבחן אותך בצורה הכי מדוייקת שאפשר. את תראי, זה רק עניין של זמן עד שתרגישי טוב יותר. דר' הידש מטבע הדברים אינו יכול להמליץ על מטפלים. אם תרצי, תכתבי מייל ואשלח לך שם של מומחה בתחום.

תודה על ההתיחסות אשמח אם תשלחי לי מייל ל [email protected] תודה

לד"ר הידש שלום. בעייתי היא שינה חלשה מאד וקצרה מאד. כדי להרדם אני מוכרחה שקט מוחלט (אטמי אוזניים), חושך מוחלט ואסור שבן זוגי יזוז לידי, כלומר הוא חייב להרדם לפניי. אני נרדמת בקלות יחסית (אם זה נקרא בקלות) וישנה בכיף כ- שלוש ארבע שעות ואז מתעוררת ולא מסוגלת לחזור לישון למרות שאני ממש זקוקה לעוד שינה. פעמים רבות אני נאלצת לתפקד משלוש או ארבע לפנות בוקר ועד הלילה. אחרי מספר ימים כאלה אני פשוט מתמוטטת. ניסיתי לקחת נוקטורנו רגע לפני ההרדמות אך הוא האריך לי את השינה רק במעט. ניסיתי לקחת בהתעוררות הראשונה אך חשתי עייפות לאורך כל היום . מה לעשות?

שלום לעייפה אכן שינה היא שילוב של מצב נפשי והרגלים. לעתים שינוי של הרגלי השינה וההליכה לישון עשויים לעזור לעתים צריך להעריך את המצב הנפשי. הדרך הקלה ביותר לשנות את ההרגלים היא תרופה לשינה, יש ליטול אותה כחצי שעה-שעה לפני השינה ואם מדובר בחרדות אז אולי תרופות נוגדות חרדה יעזרו יותר מאשר תרופות לשינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אוסיף עוד מעט פרטים על עעצמי.אני בסוף שנות ה-40, נוטלת טיפול הורמונלי חלופי-ליוויאל.עד גיל המעבר ידעתי המחזור מתקרב כשהפסקתי לישון. עם גיל המעבר העיניין החמיר. הטיפול ההורמונלי עוזר קצת אך לא מספיק. אני אדם די רגוע, למרות שעברתי טראומה רצינית לפני כשנתיים. לאן לפנות?

האם בכדי לקבל מרשם לדיאזפם עלי להפגש עם פסיכיאטר או שרופא משפחה יכול גם הוא לספק מרשם (כמובן שאם הוא מוצא לנכון...)? דבר שני- אשמח לקבל כמה שיותר מידע על תרופה זו ועל דרכי פעולת מערכת ה-GABA בנוסף- האם מישהו מכיר פסיכיאטר טוב באזור בינימינה עד חדרה? תודה

אני מבין שלכבודו יש דוקטורט ברפואה ויודע לקבוע שצריך לבלוע ווליום, או שאני טועה ?

לתומר רופא המשפחה רשאי לרשום וואליום. תוכל למצוא חומר על התרופה באינדקס התרופות באתר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לווליום יש הרבה שימושים שלא קשורים לפסיכיאטריה וכל רופא כללי רשאי לתת אותה.

אדון כריש היקר אני מבינה שלכבודו יש תואר בנרקסיזם וחושב שעליו להתחכם מותק- דבר ראשון אני בחורהף אין לי דוקטורט, אולי יום אחד יהיה ועד שלך לא יהיה אני אשמח אם תתעסק בעיניני הנפש שלך ולא תגיב בעוקצנות תומר

ההודעה שלי נקטעה. מקווא שהפעם זה יהיה בסדר. שלום. אני בת 21 אני חדשה פה. אני כבר כמה שנים סובלת מדיכאון וחרדה. אני מדוכאת בגלל הרבה דברים אבל הדבר שהכי גורם לי לדיכאונות ויאוש הוא הפחד שמשהו יקרה למישהו קרוב אלי..במיוחד להורי. אני כל היום מתהלכת עם המחשה מה אני יעשה בלעדיהם ובשביל מה אני בכלל חיה אם בסופו של דבר הם ימותו ואז אני לא אוכל יותר לחיות. אני עוד אף פעם לא הייתי ממש בטיפול פסיכולוגי וגם לא לקחתי תרופות. אני עכשיו רוצה להתחיל ללכת לפסיכיאטר אבל אני לא יודעת למי ללכת. מי שיכול להמליץ על מישהו באיזור חיפה אני אודה לו. אני מאוד מפחדת מהנושא של נטילת כדורים במיוחדת כשאני קוראת פה שיכול להיות שכמה סוגים יכולים לא לעזור מה שאומר שיכול להיות שצריכים לעבור כמה שנים עד שאני יתחיל להשתפר..אם בכלל. האמת אני לא ממש מאמינה שמשהו יכול לעזור לי אבל אם אתם אומרים שזה עוזר לכם אז אולי יש תקווה. בבקשה עזרו לי תודה

לשיר שלום, אני חושבת שהכותרת שנתת לעצמך אומרת הכל. עיסוק כפייתי במוות מבטא איזה שהוא נטיה לדיכאון. ופחד מוות מהמוות שבוודאי בא לידי ביטוי בעוד תחומים בחייך. אני ממליצה לך לפנות לטיפול... כדי להבין מדוע את שרוב החיים לפניך עוסקת במוות בגיל 21. תפני לטיפול מתוך תקווה ואמונה שאכן טיפול טוב ומתאים יועיל לך. ותוותרי על הפסימיות. בהצלחה מיכל מ

1. האם דיכאון (דיסטימי, עם אפיזודות מג'וריות) מגדיל משמעותית את הסיכון לאלצהיימר בשנים המאוחרות יותר של החיים ? 2. הייתכן כי דיכאון בשנים המאוחרות יאובחן בטעות כאלצהיימר ? עד כמה הטעות הזו שכיחה, אם בכלל ? כיצד להימנע מהטעות ?? תודה

לכריש דיכאון אינו גורם לאלצהיימר. השאלה השניה היא חשובה מאוד. הסימפטומים של דיכאון ואלצהיימר דומים. ירידה בריכוז, בזיכרון וביכולת החשיבה, לעתים לא ניתן להבדיל האם מדובר באלצהיימר או בדיכאון. עם זאת ההבדלה והאבחנה המבדלתת חשובה ביותר, דיכאון היא מחלה הפיכה (ואז היכולות של החשיבה חוזרות לתקין) ואלצהיימר זו דרך חד סטרית. לכן חשוב ביותר לא לפספס אם מדובר בדיכאון. אתה צודק שהטעויות בתחום הזה רבות ולעתים קרובות מפספסים את הדיכאון. לכן המקובל הוא להתחיל בניסיון טיפולי בנוגדי דיכאון אצל כל חולה, גם אצל אלצהיימר ובטח בדיכאון. כך שאם במקרה מדובר בדיכאון (למרות המחשבה על אלצהיימר), אז הצלנו אדם!! שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, הפסקתי לקחת סרוקסט לפני כחודש וחצי, לאחר שנטלתי את התרופה במשך כחצי שנה. שאלתי היא - כמה זמן עובר עד ששאריות הסרוקסט מתנקות מהדם לגמרי? האם לאחר חודש וחצי שאיני לוקחת את התרופה כבר אין עקבות שלה בדם? בתודה, אורחת.

לאורחת כן, את נקיה מסרוקסט שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופל מזהה שנתיים בציפרמיל (רסיטל) ואדרונקס. הרופא מבקש להחליף לי הרסיטל בציפרלקס. הבעייה: רסיטל בסל התרופות של קופ"ח כללית, ציפרלקס- לא בסל ולכן יקרה מאוד עבורי (תוספת של כ- 150 ש"ח לחודש). האם החלפת התרופה הכרחית ?? האם המניע מאחורי הנחיית הרופא הינו מניע עינייני או מזימה ? מה אתה מייעץ לי ? תודה

לכריש איני חושב שישנה מזימה, הרופא אינו מרוויח דבר מההחלפה. עם זאת החומר הפעיל בשתי התרופות זהה, לעתים הציפרלקס מעט יותר יעילה ויש לה פחות תופעות לוואי אבל לא באופן משמעותי ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידאש שלום מה שגם קשה זה שכשטוב אז טוב וכשלא טוב אז לא טוב וזה גם "מקשה" אבל מה שמדריך אותי היום זה היחס ואני אעמוד על זה בכל מקרה נשתדל לשמור על האופטימיות ולעשות הכל שיהיה לי טוב. זהו ביי דפי

לדפי את תמיד נוקטת בגישה הנכונה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר יקר במכתב ששלח הפסיכאטר שלי לרופא המשפחה היה כתוב כי אני סובל מ REC MDD האם תוכל להסביר לי מה זה?

בעברית קלה, בשפת הקוד של הרופאים: חזרה (הישנות) של הפרעה מאנית דפרסיבית.

לשי התשובה הקודמת מטעה בחלקה. מדובר בהשנות (חזרה) של דיכאון מג'ורי-דיכאון משמעותי וחמור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם קיים בארץ בי"ח או מוסד פרטי (לא ממשלתי-ציבורי) שניתן לפנות אליו לשם טיפול נפשי אינטנסיבי או אשפוז ללא דיווח ומסירת פרטים למשרד הבריאות. אם כן אבקש לקבל את פרטי המקום. תודה.

לא יודע אם יש מקום כזה,אבל גם אם יש, הוא מוייב בדיווח למשרד הבריאות.

אני בהליכי גירושין מיוזמתי, אשתי נשבעה שתהרוס אותי נפשית וכלכלית ואכן פועלת ללא הרף בהגשמת שאיפותיה איני יכול לקיים אורח חיים תקין, היא פוגעת בעבודתי כאיש חוק ומוציאה צווים משפילים אשר גורמים לי לא אחת לרצות לעזוב את עבודתי וזאת עקב חוסר אונים אל מול המערכת כאדם שעובד בה. מכל האמור לעיל ועוד נוצר בי חשש שאשתי תפגע בעצמה ובבני וזאת כנקמה על עזיבתי. כיצד אפשר לחייבה לקבל סיוע נפשי שיקל עליה ועלי את המשך דרכנו כפרודים ולמנוע כל אפשרות ולו הקלה ביותר שתפגע בילד.

מאוד כואב לשמוע על מצוקתך. לצערי אני לא חושבת שיש דרך לחייבה לקבל סיוע נפשי. אולי תוכל לומר לה שאתה תדאג לאשפז אותה בכפיה לצורך הסתכלות שאולי יפחיד אותה (שזה כמובן איום סרק). או להוציא צווים נגדה על הטרדה, על אפשרות שהיא תפגע בילד (אם אפשרות זו באמת קיימת) וכו'. או שאולי כדאי לדבר עם הורייה או אח, אחות ולהסביר להם שההחלטה שלך סופית ואם היא משלימה עם המצב אתה תשתדל לעזור לה כמה שאפשר בעתיד, אבל אם היא הולכת איתך "ראש בראש" היא תצטרך להלחם על כל דבר וזה יעלה לה ביוקר. אני בטוחה שהיא מאוד כואבת על עזיבתך אך היא בוחרת להתנהג בצורה מאוד לא בוגרת. שיהיה בהצלחה.

לערן לשרון קודם כל נראה לי שצריך להרגע. אשפוז בכפייה? לא קצת נסחפנו? צריך להבין שאשפוז פסיכיאטרי אינו קטע שלקוח מסרט אימה, מטרתו לעזור ולשקם את החולה. אני מתארת לעצמי שהמצב מורכב קצת יותר ממה שאפשר לראות מהודעתו הקצרה של ערן. האשה נמצאת כנראה במצוקה גדולה, ובמצבים שבהם אנחנו נמצאים 'עם הגב לקיר' משפט לא חכם יכול להביא לתוצאות הרסניות. גירושים מטבעם הם עסק מלוכלך גם כשהם נעשים בהסכמה ועל אחת כמה וכמה כשיש בהם אלמנט של נטישה. צריך להבין את הכאב של האשה, את הפגיעה הגדולה בה ולדעת שבסופו של דבר הזמן והמציאות יעשו את שלהם. אני מניחה שצווים במשטרה אינם מוצאים ללא סיבה, ואם אתה מרגיש שנעשה לך עוול, פנה בנורמות המקובלות של תביעה משפטית ואפילו תביעה על הוצאת דיבה. בקשר לפגיעה בילד- האם במשך שנות נישואיכם ראית סימנים שמעידים על כך שהיא יכולה לפגוע בו? האם הייתה אלימות, התעללות כלשהי? או מנגד אובדן שליטה, פגיעה עצמית? אם לא, אז אני חושבת שהמחשבה על פגיעה בילד כאמצעי להעניש אותך היא קצת מרוחקת... אם מדובר בחשש מבוסס היטב ולא רצון לנקמה ו'סגירת חשבונות' ומדובר על דאגה כנה לשלום הילד, פנה לרשויות הרווחה והילד יוצא מחזקתה. אם מדובר על משהו אחר, רצוי לחשוב גם על הנזק שייגרם לילד אם יקלע לתוך מאבק בין הוריו ויהפוך לכלי בידיהם. בהצלחה, דנה

תודה דר', אני הורדתי טיפה בכמות של הקלונקס{כי הלחץ דם שלי ממש צנח} אבל אני מפחדת. לא אמרת לי אם הקלונקס באמת יכול לעשות דברים איומים כמו שכתוב באתר האינטרנט ההוא. אני לא רוצה לפנות לטיפול,אני יותר מדיי מפחדת,ואני בקושי מתמודדת עם זה שאני לוקחת קלונקס. האם לא ייקרה לי דבר אם אקח תקופה ארוכה? אני יודעת שאינך יכול להיות אחראי לתת תשובה חד משמעית,ובטח שלא דרך אתר האינטרנט,אך ברמת העיקרון זה אפשרי?! אני יודעת שתפקידך כרופא להפנות אותי לטיפול,אך דווקא עכשיו כשאני לבד...ומפוחדת זה כאילו הזמן הגרוע ביותר ללכת. וחוץ מזה פעם התמודדתי לבד{ללא רופא,ועם מעט מאוד קלונקס} והייה לי טוב. שנתיים היה לי יחסית טוב. האמת שאני כותבת לך כדי לקבל תמיכה,ואולי קצת להבין יותר מה קורה לי,בתקווה שכמו פעם אוכל "להרים" את עצמי לבד,ולהיות חזקה. אני לא רוצה עכשיו להתחיל עם טיפולים ותרופות וכל זה,אני לא רוצה להגיע לסיטואצייה הזו בכלל,אני רוצה רק להיות חזקה ולהבין כמו פעם,ולחזור למצב יותר טוב,הריי היה לי ממש בסדר תקופה מסויימת,וזה נבע מתוכי,לא משום מקום אחר,אז למה אני לא מצליחה להביא את עצמי לנק' הזו? אני לא רוצה לקחת תרופות וכימיקלים אם יש אפשרות שאוציא את עצמי לבד מזה. גם באיזשהו מקום,האופצייה של טיפול ותרופות,היא מבחינתי מוצא אחרון. לא כי אינני מאמינה בתועלת של זה,או בחשיבות של זה,אולי אפילו להפך, יש בי את הפחד שחס וחלילה יום יבוא ולא אוכל להתמודד יותר{מה שאני מתחילה כבר להרגיש וזה מפחיד אותי}ובאמת אלך ואקח תרופות והכל,אך ייסתבר ששום תרופה או טיפול לא יעזרו לי. אז באמת אני אתמוטט ואני לא יודעת מה יקרה לי. דבר נוסף זה שהאופצייה של טיפול ידועה לי,ובאיזשהו מקום זו ידיעה שיש מוצא,יש טיפול, יש משהו שאפשר לתלות בו תקוות,זה עזר לי המחשבה הזו כדי להתגבר בעבר בעצמי. עצם הידיעה שזה לא הסוף,שלא נאמרה "המילה האחרונה" במצב שלי,שאם ארצה יש עוד מוצא,שזה לא לנצח נצחים האימה הזו,זה נתן לי כוח בעבר לומר לעצמי שאני כרגע לא בוחרת בזה,שאני כרגע נלחמת לבד.אך אם אאלץ,ממש אאלץ כי יהיה לימצב חמור-יש אלטרנטיבה. וזה עזר לי במלחמתי ולאט לאט "המצב החמור" התרחק ממני. אני כעת לאחר כמעט שנתיים שהייה לי טוב. שאם הייתי מצליחה להשאר כך לשארית חיי הייתי אומרת תודה,לא שהכל היה מושלם,אך הייה לי את עצמי,היו דברים רבים מלבד החרדה,היא "התגמדה" לעומת דברים אחרים בחיים,היו לי חיים,והייה לי אותי. ואם הצלחתי להגיע לזה לבדי,לאחר3 שנים איומות ומלאות בסבל,אז למה שלא אצליח שוב? למה שאלך לטיפול,שהוא המוצא האחרון,שייכול להיות שיעזור לי{עם תרופות כמובן}אך עשיתי זאת גם ללא תרופות,וייכול להיות שלא יעזור לי,והתקווה האחרונה תהרס ומנקודה כזו אני באמת לא חושבת שאוכל להמשיך הלאה גם יום אחד. אם טיפול לא יעזור לי ואדע שזהו, שאני עם החרדות האיומות האלו לנצח,שאף אחד לא יכול לעזור,שזה יותר חזק וחמור מהכל אני לא אוכל לעמוד על רגליי אפילו. אני יודעת שהמצב שלי קשה,אני לא רק בחרדות מלצאת מהבית או לעשות דברים,אני בחרדה מעצמי,מכל מה שאני רואה וחשה,מכל מה שיש בי. אך אם הצלחתי "לגמד" את מצבי,אפילו מבחינת נק' המבט, דווקא לומר לעצמי שזה לא כ"כ נורא,ודווקא להאמין שלא קורה לי משהו כ"כ טראגי,ולהפוך את זה לדבר קטן,מובן,שאני יודעת איך להתמודד איתו ולחיות איתו,ולהיות מלאה פתאום בדברים אחרים שאינם קשורים לחרדה,דברים נורמליים,דברים נעימים,פעילויות ומחשבות טובות וטבעיות....למה שכ"כ מהר ארים יידים ואלך למוצא האחרון? למה לא לנסות ולהאמין שאני יכולה? שאני אחזור למצב הזה? בכוחות עצמי,כמו שעשיתי. אני יודעת ש"המצב הטוב" שלי לא נבע רק מכוח והבנה,אלא מסיבות פסיכולוגיות אחרות ונוספות, שאני מודעת להן. ואני גם יודעת למה כיום קשה לי להגיע למצב הזה שוב. הייתי שמחה אם תאשר לי לספר לך עוד על עצמי,על הסיבות האלו שאני מדברת עלייהן, כי מה שאני מחפשת זה מוצא בעצמי. וזה קיים ואפשרי,ועשיתי זאת בעבר,ואני רוצה את הייכולת לעשות זאת שוב. אשמח אם תרצה לתמוך בי בכך. אני לא חושבת שזה "הסתכלות" על העבר, כי רלוונטי לי להבין מה ייצר את הרע, איך הגעתי לטוב,ואיך להגיע לשם שוב. אני לא יודעת אם הצלחת להבין אותי,כי זה יותר עמוק מכמה שורות, אך אם תרצה להקשיב לי{ובמקרה הזה לקרא} ואולי לעזור לי בכך שאכתוב גם להבין,ושאכתב קצת יותר לעומק, ואולי אף לעזור לי להגיע לכמה הבנות שהגעתי אלייהן בכוחות עצמי, אני אשמח. אני רוצה להאמין שאפשר,ואני הוכחה לכך שאפשר גם ממצב דרסטי מאוד להגיע בכוחות עצמי לטוב. ואני רוצה להאמין שניתן למצא את הכוחות וההבנה האלו בנפשי כמו פעם. אתה רוצה לעזור לי? נטלי.

נטלי תודה על תשובתך ואני חושבת שאנו די באותו מצב. לגבי בעלי, זה לא שהוא לא רוצה לעזור אלא שאין לא את היכולת או האישיות המתאימה לכך - הוא פשוט לא בנוי לזה. הוא אדם יותר מעשי ולא אחד ששיחות נפש, הרהורים וכו'. כמו שאני לא מושלמת גם הוא לא - אבל בתחומים אחרים הוא בעל טוב וגם אבא טוב.אנו ביחד כבר 25 שנים ומכירים היטב את הטוב ופחות טוב בכל אחד. בחזרה אלייך, קראתי את ההודעה שלך למעלה לדר' הידש ואני חושבת שאת באמת קצת מבולבלת לגבי סוג התרופות ואיך הן פועלות. אני מאוד מבינה את הרצון שלך להסתדר לבד בלי תרופות אבל את סותרת את עצמך כי את כן לוקחת תרופות! והקלונקס הוא הרבה יותר מפחיד וחזק מסרוקסט אבל לא מפריע לך לקחת אותו כי את רגילה עליו. (גם לגבי כל הדברים שקראת עליו, אין לך מה לחשוש כי עד עכשיו לא סבלת מאותן תופעות לוואי). הקלונקס לא מיועד לטיפול ארוך טווח - כי זה חזק וממכר (אבל את לא פוחדת ממנו !!!). את לא מפחדת מכדור חזק שרק מקל על החרדות אבל את כן פוחדת מכדור הרבה יותר עדין שאמור לחסל לך את החרדות מהמקור. הסרוקסט מיועד ל- "דיכאון מכל הסוגים כולל דיכאון מלווה בחרדה ולמניעת הישנות הפרעות, מניעת הישנות של OCD של הפרעות חרדה עם או בלי אגורפוביה, social phobia - פחד סביבתי, post traumatic stress disorder ובהפרעות הקשורות בחרדה. את לא חושבת שכדור כזה יכול לעזור לך??? הוא מטפל בשורש הבעיה !!!! בהתחלה שמתחילים איתו נעזרים בקלונקס (או xanax כמו שאני לוקחת - אותו עיקרון) אבל כשהסרוקסט נכנס לפעולה את כבר לא תצטרכי את הקלונקס. אל תהיה כל כך עקשנית חמודה שלי - את כבר לוקחת כדור חזק ויותר מפחיד. אני בקופ"ח מכבי ואין שום בעיה לקבל סרוקסט מרופא משפחה. תקבעי לך תור, דברי עם הרופא ותתחילי לקחת כדור שהרבה פחות מפחיד ממה שאת כבר לוקחת - ותדאגי להוריד את הקלונקס בזמן המתאים. סליחה שאני נודניקית איתך אבל מאוד מאוד הייתי רוצה שתרגישי טוב !!! בחום, שרון א' נטלי העתקתי את ההודעה מלמטה כי יש שם קצת בלגן

שלום. בבקשה תסתכל גם על מה שכתבתי קצת יותר למטה,ומופנה כלפייך וכלפיי שרון. תודה.

על איזה חומרים עובדים התרופות האלה במוח על הסרטונין או ה על השני

לאורנה האדרונקס פועלת רק על הנוראפינפרין, האפקסור היא תרופה דואלית, כלומר פועלת גם על הנוראפינפרין וגם על הסרוטונין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך המקורי אים כן על מה אתה ממליץ כמקורי ויותר טוב

לאוריה הרסיטל=ציפרמיל. מהבחינה הכימית אין הבדל ביניהם ואין מחקרים אשר משווים ביניהן. כך שמבחינתך מדובר על אותה התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מאז התחלתי לקחת ציפראמיל לפני כחודש קרו לי שני דברים משמעותיים שאני נוטה לייחס אותם לכדורים אך לא בטוחה שזה קשור: 1. הזעת יתר. בד"כ אינני אדם מזיע. 2. עצירות עד טחורים מדממים. מאוד לא נעים. בד"כ לא סובלת מזה. האם יש קשר? תודה גלית

לגלית בדרך כלל אין אלו תופעות של ציפרמיל. הציפרמיל עלול לגרום ליציאות רכות ולאו דווקא לשלשולים, וגם עם ההזעה נדיר ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול למה משמשת תרופת רפטרדל refterdal? זו תרופה חדשה יחסית, כמדומני, שאינה נכללת בסל התרופות של קופות החולים. בתודה, טרי

אולי הכוונה לרספרידל resperidal ? הידש

לטרי מדובר בתרופה כבר לא כל כך חדשה, התרופה שייכת לקבוצת התרופות החדשות נוגדות הפסיכוזה, הקבוצה הא-טיפית. יחסית יש לה מעט תופעות לוואי, היא אינה ממכרת, ומיועדת לטיפול בסכיזופרניה. התרופה נמצאת בסל התרופות אבל ברוב הקופות יש עליה בקרה בגלל העלות הגבוהה. את השאר תוכל לקרוא באינדקס התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כמה שעות הפרש מינימלי צריך בין הכדור הראשון לכדור השני של אותו יום?

לאבי מקובל פעמיים ביום 12 שעות. עם זאת עדיף לחלק לשלוש כל שמונה שעות אם אפשר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בת 24,ולפני 8 חודשים חוויתי התקף פאניקה שלאחריו התחלתי לקחת סרוקסט 20 מ"ג פעם ביום והתחלתי גם טיפול פסיכולוגי במקביל. אחרי ההתקף הגדול בו חשתי סחרחורות,דפיקות לב,מועקה,רעידות וחולשה, לא חוויתי עוד התקפים גדולים אלא רק תחושות לא נעימות של מועקה וסחרחורות שעוברות לבד. אני מתפקדת כמעט כרגיל- הולכת ללימודים,עבודה...ולמעט פחד לנהוג בלילה- הכל תקין. בחודש וחצי האחרונים ניסיתי להוריד מינון לחצי כדור ביום,אך כבר למחרת חשתי סחרחורת וחוסר יכולת לתפקד,וחזרתי לקחת כדור שלם. ניסיתי עוד מספר פעמים להוריד מינון וההרגשה הלא טובה חזרה על עצמה. שאלתי היא תוך כמה זמן החומר מתפנה מהגוף,והאם מה שחשתי זה באמת בגלל שהחומר התפנה מהגוף,או שזה פסיכולוגי בלבד,ומה זה אומר על סיכויי ההחלמה שלי. תודה.

לליטל ראשית הזמן המומלץ הוא סביבות עשרה חודשים כך שכדאי להוריד במינון רק בייעוץ של הרופא המכיר אותך. יתכן והרגשת תופעות שאינן קשורות למצבך או לחרדות אלא תופעות הקשורות להורדה של המינון עצמו. לכן כדאי להוריד לאט יותר, אולי ליטול 3/4 כדור לסרוגין, יום כן יום לא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אים אני בדיכאון ולוקחת כדורים במינון גבוהה ועדיין אין לי חשק לעבוד מחליטה דברים כמושאני מתחילה לעשות ספורט ולמחרת כאילו לא אמרתי כלום האים זה אומר שהכדורים לא עוזרים הרופא אמר שבשביל להצליח אני צריכה לעבוד ולעשות ספורט אבל אין לי אננרגיה ועוד משהוא אני מרגישה לא יוצלחית ומתיאשת מהר אפילו שאני נראתהרבה יותר מהממוצע ויש לי משפחה טובה ואיכפתית

לאליה נקודה חשובה שלא כתבת היא כמה זמן את בטיפול וכמה זמן את נוטלת את הכדורים וסוג הכדורים. אם את נמצאת בתחילת הטיפול-חודשים ראשונים סביר שיהיה עוד שיפור במצבך ותרגישי טוב יותר בשבועות הקרובים. אם את נוטלת טיפול ממושך ומינון גבוה, אז ישנה בעיה. תמיד כאשר הטיפול עוזר באופן חלקי, כלומר עוזר אבל לא מספיק טוב ההחלטה לגבי המשך הטיפול או החלפת התרופה היא קשה ואין בטחון בהחלטה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידאש ולכולם שלום כידוע לא היו לי חיים זוגיים מזהירים בלשון המעטה. בשנים האחרונות צמצמתי מעורבויות אך תמיד יופיע משהו וכל דבר כזה הוא רק מסמר נוסף בארון. היום קצת קשה לי ואני מרגישה צורך לשתף מישהו. אני לא מקבלת אהבה אני לא מקבלת חיבה רק עצבים. ואני כבר מתחילה להרגיש אדישות כלפי בן זוגי. כיום אני לא יכולה לשנות עוד ולא רק מההיבט הכספי שזו בעייה אך...אלא כי הילדים בתקופות שלא בנויות לשינויים כאלה. ואני חושבת לעצמי אני אדם טוב לא מגיע לי יחס שכזה. מעולם לא פגעתי באיש לפחות לא בכוונה זה פשוט לא מגיע לי. אנשים אוהבים אותי חושבים שאני יפה וחכמה וטובה וחמודה אוהבים את חברתי יש לי אפילו שכנה שאמרה לי השבוע שהיא אוהבת אותי יותר מאשר את עצמה. היום אני מרגישה כל כך לבד כמו שהרגשתי בילדותי אבל אני לא לבד כי היום יש לי את עצמי ואני אוהבת את עצמי ויש לי את אלוהים שאוהב אותי ואני יודעת שהוא אוהב אותי אז אני בעצם לא לבד.מה שאני צריכה לעשות הוא למצוא מקורות תמיכה להתנדב ולחשוב על יציאה מהבית זה יעזור למרות שכשאני מזכירה את זה אני שומעת שאני צריכה להשלים עם זה שאני כבר לא שווה שום דבר וגמרתי עם החיים שלי. אני גם שומעת כל הזמן כמה אי אפשר לצאת איתי מהבית כי אני עושה בושות אז מעניין איך אחרים תמיד נהנים איתי.(ולפני כחודשיים בני החיל רצה לעזוב את הבית ולגור במקום אחר והיו לו המון תלונות נגד אבא שלו אבל זה לא מיצה את עצמו כי הוא עוד תלוי בו כלכלית). אבל אף אחד לא יהרוס לי היום אני לאט לאט בדרכי אשפר. אני צריכה היום לדאוג ולחשוב על עצמי ויהיה בסדר. ולמרות הכל יש הרבה דברים יפים בחיי בהווה ובעבר וסה"כ טוב לי ואין לי תלונות רק היום קצת קשה לי וסליחה שהטרדתי אותכם. תודה וביי .

שלום לך אני מקווה שהדברים שכתבת עזרו לך ולו בטיפה לאישתחרר ולארגיש יותר טוב כאב לי לקרוא על המערכת יחסים עם בן זוגך זה נשמע כמו מסטיק שנגמר לו התעם אלוואי והייתי יכלוה לתת לך איזה שהוא פיתרון שיעזור לשנות את המצב כי את ממש לא חייבת לחיות בצורה כזאת אף אחד לא חייב הדבר המינימלי שכל אחד מאיתנו רוצה בסופו של יום זה להיות עם מישהו יקר והאוב שהשהייה במחיצתו תזכיר לנו כמה טוב לנו אבל אין לי משהו כזה אני לא יודעת עם זה עוזר או לא אבל רק שתדעי שקראתי ושזה בסדר ואפילו מומלץ לשפוך את הלב מדיי פעם רק אל תישכחי לחייך לעצמך במראה כי אם את לא תעשי את זה בעבור עצמך אף אחד לא יעשה את זה בשבילך

לדפי אכן קשה לחיות מבלי שמעריכים אותך ומכבדים אותך. נראה שיש בך אופטימיות בסיסית העוזרת לך להתגבר על הקשיים ביום יום. נקווה שיהיו ימים טובים ונעימים יותר ותמצאי מקום בו יעריכו ויכבדו אותך כפי שמגיע לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם תחושה של קוצר נשימה ומעט מאוד שיעול יבש יכולים להיות ביטוי לחרדה ?

ליקיר באופן עקרוני כן, אבל כמובן חייבים לסיים בירור גופני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

עברתי התקף חרדה לפני 3 חודשים בעקבות איזושהי מחשבה שלא יכולתי להשתלט עליה מאז צצו לי כל מיני מחשבות כאלה שנושאות אופי רע ולכן חשבתי על מחשבות טורדניות אחרות ומחלות שיחליפו מחשבות בלתי נסבלות אלו נשמע מוזר אבל זה הצליח הבעיה היא שהמחשבות המחליפות היו על כל מיני מחלות נפשיות אחרות שיש לי כמו דיסוציאציה , וסכיזופרניה פרנואידית ( פתחתי ספרי פסיכיאטריה) המצב כיום הוא שהמחשבות הראשוניות נעלמו לי אבל התחלתי לפתח תסמינים ומחשבות כפייתיות לגבי סכיזופרניה אני כל הזמן מפחדת שיש לי את זה ואפילו התחלתי לפתח סימפוטמים האם אני חולה בזה האם בן אדם יכול לפתח סכיזופרניה על ידי החלטה? אני נורא מפחדת שיש לי את זה אני מפחדת פחד מוות מזה שאני אשתגע ושיאשפזו אותי במחלה סגורה מצד אחד אני יודעת שמה שעשיתי היה באופן מודע מצד שני יש לי מחשבות שממש מצביעות על סימפטומים ( חשוב לציין שרוב הסימפטומים שלי זה ממה שקראתי ומהסרט נפלאות התבונה) בכל אופן אני מתפקדת כרגיל הולכת לאוניברסיטה, עבודה , יוצאת עם חברים יש לי חבר עושה ספורט וכו' אבל הכל עם מאמץ (אני בת 23) מה זה יכול להיות ואיך נפטרים מזה רק אציין שאין לי התקפי חרדה והמחשבות הראשוניות נעלמו לחלוטין אשמח לתגובות ואיך יוצאים מזה אם בכלל?

את ממש לא הולכת להשתגע. את כן בחרדה ואולי עם נטייה אובססיבית שבאה לידי ביטוי במחשבות. אם אני לא טועה, מה שמאפיין מחשבות כאלה הוא לא בהכרח התוכן שלהן, כלומר, את יכולה באותה מידה לחשוב שיש לך סכיזופרניה או איידס, מה שמשנה זה אופי המחשבה. זה לא משנה אם המחשבות הראשוניות נעלמו מכיוון שמשהו אחר מילא את החלל שהן הותירו. ובעצם לא פתרת בכך כלום. אם את זוכרת, אז בסרט נפלאות התבונה, הוא משוכנע לחלוטין שאין לו שום בעיה, הוא עובר ימים שלמים של מאניה שבהם אינו חש שמשהו אינו כשורה. טוב שאת מתפקדת כרגיל, רק חבל שהכל עם מאמץ. אני לא פסיכיאטרית ולא מתיימרת לאבחן, אבל הייתי באותו מקום שאת נמצאת בו ואני יכולה לומר לך בוודאות- את נורמלית לחלוטין. עדילי

ש

אני חושבת שזה יכול להיות דיון מעניין. כמובן שכל אחד יכול לכתוב מתוך ההשקפה שלו ומתוך נקודות המבט שלו. מה דעתך ד"ר הידש? ומה דעתכם? ערב טוב

לא ניתן לבחור אם להיות חולה בסכיזופרניה כי זאת מחלה גנטית תורשתית וכיום תהליך האיבחוני של מחלה זאת הוא יחסית מורכב. ובכל זאת באותו נושא קיימת אבחנה שנקראת SCHIZOPHRENIA LIKE PSYCHOSIS זה מתאר אפיזודה פסיכוטית בעלת מאפיינים כשל הפסיכוזה המופיעה במחלת הסכיזופרניה אך כאשר עדיין לא מתמלאים שאר הקריטריונים לאבחנת המחלה (כמו משך המחלה, תסמינים נוספים). בהקשר זה ישנם חומרים שבצריכתם עלולה להתפתח פסיכוזה דמויית סכיזופרניה- הכוונה לקוקאין, אמפתמינים ו-PCP. בפרנויה זה הרבה יותר מורכב. שכן תיתכן דלוזיה בתחום אחד ובשאר התחומים האדם נורמלי ומתפקד.

מאז שאני זוכר את עצמי היה לי נטייה להתקל בבעיות שינה. זה בד"כ בא כל כמה חודשים ונמשך יום יומיים. כמו כן תמיד סבלתי מפחד ממחלות. מדי פעם הייתי קורא, מתוך עניין כי אני בחור סקרן, על איזה מחלה. אח"כ הייתי בודק סימפטומים לגבי עצמי ומפתח חרדה שיש לי את המחלה (אם כי מעולם לא הייתי אצל פסיכיאטר ואובחן לי חרדה). בד"כ זה היה עובר לבד כעבור כמה זמן, אם כי לפעמים הייתי גם הולך לרופאים בשביל לבדוק שבאמת אין לי את הבעיה. בעיות השינה בד"כ היו באות עם התקפי ההיפוכונדריה האלו. לפני כחצי שנה היה לי התקף קשה של בעיות שינה. במשך של כמעט חודש היו לי בעיות להרדם. זה התחיל מחרדה רגילה ממחלה אבל התפתח להיות עצמאי כאשר הגורם לנדודי השינה היו המחשבות על בעיות ההרדמות (מין ביצה ותרנגולת). החרדה שיצרה את הבעיות עברה מאוד מהר יחסית אבל בעיות השינה, כאמור נשארו. כעבור זמן מסוים התופעה עברה מעצמה וחזרתי לישון כרגיל עם התקפי אינסומניה קצרים של יום יומיים מדי פעם. אולם התקופה האמורה היתה מאוד "טראומתית" - זה היה ממש לא כיף לא לישון. לפני כשבוע וחצי התחיל התקף אינסומניה חזק. הוא לא מלווה בהתקף חרדה כלשהו פרט לפחד מההתקף עצמו ואיך הוא עלול להשפיע על נסיעה ממש קרובה לחו"ל. ניסתי לפתור את הבעיה, כיוון שאני יודע שהיא בד"כ זמנית, ע"י כדורי שינה אנטיהסטמינים ללא מרשם (unisom). אבל לא נראה שהם בכלל עוזרים לי כי כבר עברתי שני לילות (לא רצופים) שהם לא הצליחו להרדים אותי כלל, וכאשר אני נרדם זה אחרי יותר משעתיים מאז לקיחתם. אני מתלבט איך להמשיך לטפל בבעיה... האם לחכות שזה יעבור לבד (לא נראה שזה הולך לקרות...)? האם ללכת לפסיכיאטר? האם רופא משפחה יוכל לתת טיפול קצר-טווח מתאים? אני חייל ואני לא מתכוון בשום פנים ואופן ללכת לקב"ן. האופציה של פסיכאטר פרטי קיימת אבל זה עלול להיות מאוד יקר ואני לא רוצה להתחיל משהו כזה לשווא... תודה מראש!

למיקי כפי שעולה מנסיונך ההתקפים הללו כפי שאתה קורא להם חולפים ועוברים. הדברים קשורים לחרדה ולכן בכל זאת הייתי מציע להגיע למסגרת טיפולית צבאית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נוטל 20 מ"ג פאקסט ביום מזה חודש וחצי. בשבועיים האחרונים הרגשתי השתפרה במשהו מבחינת מצב הרוח והבטחון העצמי אך ישנם ימים טובים יותר ופחות וזה עדיין רחוק מלהיות שפור משמעותי.האם ניתן לומר כי לאחר חודש וחצי זו רק תחילת הדרך ותחילת ההשפעה ומצבי עוד ילך וישתפר או שזהו המצב האופטימלי אליו הביא אותי הפאקסט?

יש השתפרות במהלך החודשים הראשונים. מלבד זאת ניתן גם להעלות את המינון לשניכדורים במידת הצורך.

למתן אכן זוהי תחילת הדרך ואם ישנה השתפרות סימן שהתרופה מתאימה לך. מגיעים למצב האופטימלי או המקסימלי של השפעת התרופה כעבר כשלושה ארבעה חודשים ואז ישנה התייצבות. כך שצריך עוד לחכות בסבלנות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ציתי לדעת האים תרופה זו מקבלים בקופת חולים הסתדרות

לאורנה אני חושב שכן שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התבלבלתי כבר לגמריי משאלות ותשובות של כמה אנשים לגביי הקלונקס. אני לוקחת 0.5 מ"ג ביום,באופן קבוע ולתקופה ארוכה. מישהו אמר פה שאם לוקחים קבוע האפקט יורד,האם זה נכון? כי אני דווקא חשה הקלה עם הזמן.{חוץ ממעט עייפות} אני רוצה להסביר לך למה אני לא הולכת לטיפול. העניין הוא שאני לבד. בעלי הותיר אותי מפוחדת ואנחנו בתהליכי גירושין,ואינני יכולה{או מסוגלת} לבקש ממנו תמיכה. אף 1 אחר לא יודע על מצבי,ולמשפחה שלי אני לא מסוגלת לעולם לספר,מה שאומר שאם אפנה לטיפול אצטרך להתמודד עם זה לבד,לקחת תרופות לבד{דבר שמפחיד אותי בפני עצמו} ואינני מסוגלת. אני התחלתי לפניי חודשיים לקחת קלונקס שנשאר לי מפעם כשהייתי אצל פסיכיאטר,על דעת עצמי,אני יודעת שלא טוב לקחת תרופות על דעת עצמי,אך זה מה שהוא רשם לי אז,ואני לגמריי לא מסוגלת ללכת לטיפול לבדי. ובגלל שבעבר לקחתי קלונקס תקופה ארוכה וזה הועיל לי התחלתי לקחת שוב. אני יודעת שבוודאי תגיד לי שאני חייבת ללכת לטיפול,אך מנק' הנחה שזה לא אפשרי כרגע ואני כן מרגישה שהקלונקס עוזר לי,אז כבר ענית לי לגביי טיפול ממושך יומיומי שעלול לגרום לתלות,אך מלבד זה,האם האפקט של התרופה באמת יורד במשך הזמן כמו שנאמר פה? תודה.נטלי.

רציתי רק לציין שלפני שהתחלתי לקחת את הקלונקס{לפני חודשיים} הדופק שלי היה תמידית 100ויותר,והלחץ דם נטה לגבוהה,ללא שום בעיה רפואית{ כנראה ממתח} ומאז שאני נוטלת קלונקס באופן קבוע הלחץ דם יירד{אפילו נוטה לנמוך לפעמים} והדופק 80 ואפילו פחות. כך שגם פיזית אני מרגישה יותר טוב. אז האם זה לא כ"כ נורא שאקח באופן קבוע{כמו בעבר} לפחות בתקופה זו,שאין לי תמיכה ואינני יכולה לפנות לטיפול? {כדי להזכיר באיזו נטלי מדובר,כי ראיתי שיש פה עוד,זו אני עם מקרה הסמים}

שוב אני מוסיפה לשאלה{מצטערת}, אך נכנסתי לאיזה אתר כדי לקרא על קלונקס,אתר שמסבירים בו על תרופות וממש מבהיל מה שהם כותבים שם. דבר ראשון דובר על בעיות בזכרון, על בלבול,על דברים הרבה יותר חמורים כמו שבץ וכו' אני לא יודעת אם הקלונקס מזיק לי או לא,אני רק יכולה לומר שמבחינת החרדה זה בהחלט מועיל לי לקחת 0.5 מ"ג{קצת פחות}כל יום,והחרדה הנוראית נרגעה קצת. אך יש לי תופעות של עייפות,קצת טישטוש בראייה,בילבול,קושי בנשימה,והלחץ דם לפעמים יורד גם ל90 על60. אבל קושי בנשימה היה לי גם לפני החודשיים האחרונים שהתחלתי עם הקלונקס,ובילבול גם כן מהרגע שנכנסתי לחרדה{כושי בריכוז ובילבול}, כך שאיני יודעת מה מכל זה בהשפעת הקלונקס ומה לא. בימים האחרונים אני גם מרגישה עצבנות,ואפילו מדברת קצת בתוקפנות כלפי משפחתי{ממש תחושה של עצבים בכל הגוף}.ואחרי שאני לוקחת את הקלונקס זה נרגע. האם זה קשור לקלונקס? האם גם הדברים האיומים שנאמרו שם באתר,שאנשים ממש נפגעו קשות מהכדורים{לא רק קלונקס,כדורים פסיכיאטרים בכלל},שזה גורם לבעיות בשינה, לסיוטים,טענו שם שהמטופלים הם עדיין בגדר "שפן ניסיונות", ושעוד הרבה צריך להלמד ולהבין בתחום הפסיכיאטרייה עד שיימצאו פתרונות יעילים ללא תופעות לוואי. אני לא יודעת כ"כ מה לעשות{אני יודעת-טיפול} אך כרגע אני לא מעוניינת ומסוגלת,וחוץ מזה אם אצליח לחיות בטוב ובצורה הרבה יותר נעימה וללא חרדה,כמו בשנתיים שהיו לי,אז אני מעדיפה לנסות בעזרת קצת קלונקס,ובעזרתי כמובן. אך נבהלתי מאוד מכל מה שאמרו על הקלונקס באתר הזה. אני חושבת שכדאי שאנסה לקחת כל יום קצת פחות...ואראה איך אני מרגישה,אני צודקת?

נטלי מה שלומך? תודה על תשובתך מהעמוד הקודם. וכן, כשאני מדברת על תיפקוד אני מתכוונת לנהל חיים רגילים כמו כולם - לצאת מין הבית בלי חששות (הרבה פעמים אני מוצאת תירוצים כדי לא לצאת מהבית אפילו בלי להיות מודעת לכך - אחר-כך, מחר, וכו'. הבית הוא המקום הכי בטוח בשבילי למרות כאשר אני כן יוצאת אני נהנת מהאינטראקציות עם אנשים כי אני טיפוס חייכנית שאוהבת אנשים. מאוד הייתי רוצה מסוגלת לעבוד אבל לפעמים כשאני מדברת עם אנשים שאני לא כל כך מכירה והשיחה מתארכת אני לפעמים מתחילה לרחף (אולי מתוך לחץ) ולפעמים ללא סיבה אני פתאום מרגישה גל חום בכל הגוף, הרגשת ניתוק ממה שקורה סביבי, אני פתאום חייבת פיפי (סליחה) דחוף ואלא גם סימפטומים של חרדה. אני גם מרגישה שאני לבד בהתמודדות כי בעלי לא טיפוס רגיש ותומך ואף פעם לא ניסה להבין מה עובר אליי. אני מקווה שדר' הידש לא יכעס אליי שאני מתערבת אבל אני לא חושבת שקלונקס הוא הפתרון לטווח הארוך. בדרך כלל לוקחום משהו כמו סרוקסט (ויש רופאים שמתעקשים על סרוקסט ולא התחליף שלו פקסט) שנחשב למאוד יעיל נגד חרדות ומשתמשים בקלונקס (או משהו דומה) באופן קבוע רק עד שהסרוקסט נכנס לפעולה ומוריד את החרדות. אז אפשר להוריד את הקלונקס ולהשתמש בו רק במצבי "חירום" שאת נכנסת ללחץ פתאום. אני לא זוכרת אם סיפרתי לך אבל לפני אולי חודש ומשהו הייתי בטיפול באפקסור כי סבלתי גם מהרבה מיגרנות קשות והאפקסור העלים לי את המיגרנות אבל הראש היה "מעורפל" כל הזמן. רופאת המשפחה שלי הציע לי טיפול הומאופטי לעזור אבל זה גרם לי כמעט להשתגע. הייתי בלחץ אטומי ומאוד חלשה - שכבתי כמעט שבוע והרגשתי שאני כבר לא יכולה להתמודד עם הכל לבד ושאולי אני צריכה להתאשפז. אפילו היה לי דחף נורא חזק להתאבד שהרגשתי שזה לא בא ממני אלא מאיזשו מקור אחר. הייתי לגמרי לא מאוזנת. הרוקחת שלי המליצה על פסיכיאטרית שכבר יצאה לפנסיה והלכתי אליה באותו יום באופן פרטי. היא ישר נתנה לי מרשמים לשני כדורי סרוקסט ליום ולבנתיים 1 X קסנקס XR 0.50 ליום. המצב שלי התייצב לגמריי ואני מרגישה שהיא פשוט הצילה אותי. כמו שאת אומרת אני גם קצת יותר עייפה מהרגיל אבל שווה לי. אחרי הביקור אצלה אני טלפנתי אליה פעמיים לפי בקשתה לעדכן אותה על מבי ועכשיו לקחתי מרשמים חדשים מרופאת המשפחה שלי - וככה אמשיך. אני לא מתכוונת להשאר עם הקסנקס להרבה זמן כי בסופו של דבר זה ממכר אבל אני לא רוצה לעשות שינויים כרגע כי אחי, אישתו ובנו באו מאנגליה ומתארחים אצלי עד סוף שבוע הבא. אחרי הביקור שלהם אתחיל להוריד את הקסנקס - אולי אתקשר לפסיכיאטרית לשאול מה דעתה ואיך לעשות את זה. לכן, כשאומרים "טיפול" זה לא אומר שאת חייבת ללכת כל יום לפסיכיאטר או פסיכולוג. אפילו אצל פסיכיאטר בדרך כלל הולכים כמה פעמים כל שבועיים ואחר כך כל חודשיים, ככה שזה ממש לא נורא. אם בכל זאת זה מאוד לא מתאים לך את יכולה לקבל סרוקסט מרופא המשפחה ולראות איך זה משפיע. אחרי שהסתגלת לסרוקסט ואת מרגישה יותר מאוזנת את יכולה להוריד בהדרגה את הקלונקס. לדעתי מאוד לא כדאי להיות מטופלת בקלונקס בלבד כי זה מרגיע את החרדות אבל הסרוקסט מעלים אותם. אני התחלתי עם כדור 1 של סרוקסט לני חודש ועליתי ל-2 לפני שבועיים אבל אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב, אני רוצה לצאת יותר והבטחון העצמי עלה. כל כך פחדתי מהביקור של אחי כי חשבתי שלא אתמודד ואלחץ כל הזמן אבל עכשיו כשהם כאן אני מאוד נהנת. יש לציין גם שאני לבד בארץ, כל המשפחה שלי באנגליה. שיהיה בהצלחה נטלי - אני מאוד מקווה שתרגישי יותר טוב ומהר !!! בחום, שרון א'

דבר ראשון תודה.את ממש מתוקה. אני מזדהה עם כל מה שאמרת על הרגשותייך,ואני יודעת איך זה ממש לקפא מאיימה, ולפחד מכל דבר. מה שכואב לי ממה שאמרת זה שבעלך לא מבין ותומך. אני לא מעוניינת לראות את בעלי לעולם,ולא אסלח לו לעולם אפילו על חוסר תמיכה הכי קטן. כי לדעתי אם את נותנת מעצמך לבן אדם,וגם אם "עצמך" זה אומר בחורה עם חרדות,עם דברים לא נעימים או קשים,את צריכה לקבל את כל התמיכה שבעולם,ובחיים בחיים לא להרגיש שערכך מופחת בגלל מצבך{כמו שאני הרגשתי תקופה ארוכה,ולכן הסתפקתי בפחות ממה שמגיע לי} ואני לעולם לא אקבל מגבר פחות מ100%. אהבה נמדדת ברגעים הקשים. אני חס וחלילה לא אומרת שבעלך לא אוהב,אני רק רוצה שתדעי שמגיע לך. אני לא ידעתי שאת התרופות האלו ניתן לקבל מרופא משפחה.באמת?? הריי הן פסיכיאטריות וחוץ מזה אחרי מה שקראתי על כל התרופות האלו באתר אינטרנט,זה מפחיד מוות! המון תופעות ושטויות ונזקים בלתי הפיכים. מה זה קסנקס? זה כמו קלונקס? אני ממש שמחה שאת נהנית מהביקור של אחיך,ואני מבינה אותך איך זה,כי גם אני לא רוצה שמשפחתי תדע מה קורה לי,גם כדי לא להכאיב להם,וגם יש הרגשה כזו שאם יידעו אני אשקע עוד יותר בחרדה,כי עצם זה שלא יודעים גם יוצר לי מצב שאני "נאלצת" לתפקד מולם כרגיל,ואני חושבת שהאילוץ הזה טוב,כמו שאת באיזשהו מקום הרגשת שמול אחיך "תאלצי" להראות בסדר,ועצם זה מועיל לתפקוד ומביא לתפקוד. וגם ההרגשה שמשפחתך רואה אותך כרגיל,{ולא רואה שעובר עלייך משהו} נותנת הרגשה יותר בטוחה,שאת בסדר,ושאת נראית בסדר. ככה לפחות אני מרגישה. את יודעת? גם מיגרנות וכאבי ראש זה חלק. הייתה לי תקופה שכמעט התעלפתי מכאבי ראש לא יכולתי לנשום מרוב שכאב לי. אולי זה מהלחץ. אני נורא שמחה שאת מרגישה צורך לצאת! זה נהדר. אני כבר מבולבלת מהכל. כן קלונקס,לא קלונקס, בינתיים זה הפתרון היחיד שלי. אני מרגישה כמו ילדה קטנה שצריכה לגונן על עצמה מפניי כל הפחדים האלו. הלוואי שיהיה טוב. נטלי.

הסיכונים בקלונקס הם: 1. התמכרות. 2. דיכאון התמכרות כוללת שלושה מרכיבים: 1. תלות- DEPENDENCE- כאשר מנסים להפסיק או לרדת במינון מרגישים קריז וסימני גמילה חריפים. 2. סבילות- TOLERANCE- יש צורך מתמיד להעלות במינון בשביל לקבל את אותו אפקט. אם לא מעלים במינון היעילות יורדת. 3. תשוקה לחומר- CRAVING - האדם נהנה מהשימוש בחומר והוא יעשה הכל בשביל להמשיך ולהשתמש בחומר. שלושת המרכיבים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה ורק ביחד הם יוצרים התמכרות. כל הבנזודיאזפינים (ווליוום, קלונקס, קסנקס, לוריוון ועוד) או תרופות דומות בעלות פעילות בנזודיאזפינית (זודורם, נוקטורנו) גורמים לכך. שני האחרונים פחות מהבנזו. הסברים מקיפים ומקצועיים באתר הבא: http://benzo.org.uk

תודה על המיידע,קראתי גם בעצמי באיזה אתר,ומה שמתארים שם הרבי יותר נורא מהתמכרות ודיכאון... דברים כמו הפסקת נשימה בילבול שינויים בהתנהגות...זה ממש מרתיע. הרופא אמר שדווקא בקלונקס אין צורך להעלות את המינון, ואני הפסקתי לקחת קלונקס לאחר שנה{בעבר} ולא הייתי "חייבת" את זה, אומנם היה לי תקופה ארוכה דופק מהיר, והתחיל לי קוצר נשימה, אך אינני יודעת אם זה קשור לקלונקס. נטלי.

מה זה גריאטר האם זה פסיכאטר של קשישם ומה ההבדל בין פסיכוגריאטר לגריאטר

שלום, ההבדל הוא גדול. גריאטר הוא בדרך כלל רופא פנימי המתמחה בגיל המבוגר, פסיכאטר המתמחה בתחום זה הוא פסיכוגריאטר. כלומר, הם באים משני כיוונים שונים, אחד מהכיוון הנפשי והשני מהכיוון הגופני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מי שסובל מדמנסיה למי מומלץ לפנות לגריאטר או פסיכוגריאטר

שלום. אני בת 21 אני חדשה פה. אני כבר כמה שנים סובלת מדיכאון וחרדה. אני

ההודעה שלך נקטעה. את יכולה לפרט יותר?

לשיר אם את סובלת כל כך הרבה שנים, האם את בטיפול? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי זו אני ניסיתי לכתוב בפורום של ד"ר הידש וניראה לי שהוא שוב נפל או שהמחשב בהוסטל שלי דפוק כמו הרבה דברים שדפוקים פה. הראיתי לחלק מהצוות שלי את ההודעות שרשמתי וזה לא עוזר, מצבי לא הכי גרוע הוא מישתפר לאט לאט אבל אני חייבת להיות גלוייה, כי איך חברה טובה שלי אמרה לי אני יכולה לשקר לכולם אבל אני לא יכולה לשקר לעצמי, אז המישפט היחידי שעולה לי במוח זה: נימאס לי....נימאס לי....ובגדול ולמרות שהמחשבות של איך זה יהיה בעולם הבא צצות לא מעט אני ממש לא מיתכוונת להתאבד, כי אתמול שייעצתי לידיד שלי בהקשר למשהו גיליתי משהו בעצמי זה שבסופה של כל מינהרה יש את האור אז מתי אני אגיע לאור לא יודעת אבל אני יגיע אליו ואולי אז אולי אוכל לשוב לחיות... מה אתם חושבים זה נכון? או ששוב אני סתם ילדה בת 28 נאיבית ותמימה שנימאס לה מהכול ומחפשת פיתרונות לא מציאותיים????? אשמח לקבל תשובה!!!!! שלכם שרה.

לשרה היקרה, את תמיד עשית דברים גדולים וכאשר תביני ותראי את התכונות הטובות שלך, גם הביטחון העצמי שלך יעלה ותצאי לחיים עצמאיים. וחשוב מאוד לתת למחשבים אקמול כדי שלא יפלו. תשמרי על עצמך הידש

בוקר טוב, אני נוטלת ציפרמיל כחצי שנה. 20 מ"ג. הסיבה שהתחלתי לקחת את התרופה היא שהייתי נכנסת לדכאונות שהיו מפילים אותי ליום -יומיים בעיקר בגלל אי מציאת בן זוג, אני בת 33, אני חושבת שאילולא העניין הזה בחיי לא הייתי לוקחת תרופה. ובאמת אני מצליחה להשאר עם מצב רוח סביר, ויוצאת ,וצוחקת, ופתאם יש התעוררות, וגברים שמעוניינם בי...והכל יופי... הבעיה היא שאני עייפה מאוד מאוד מאוד. ממש נופלת. ובעיה נוספת שאני פוחדת להכנס למיטה עם גבר כי אני לא מצילחה להכנס לעניין כמו פעם. ואני מתלבטת מאוד מאוד...מה לעשות? להפסיק את התרופה? אני פוחדת ששוב אהיה בדכאון מידי פעם...חשבתי אולי אעבוד על עצמי בצורה אחרת...אשמח לקבל עזרה... תודה מראש.

שלום, כדי להבטיח שהדכאונות לא יחזרו כדאי להגיע לטיפול של כעשרה חודשים, ואת די קרובה לשם. אחר כך תוכלי לסיים טיפול, גם ההרגשה הכללית תשתפר ולא יהיו נפילות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה רבה על התשובה, רק הייתי רוצה אם תוכל להסביר לי, למה 10 חודשים, מה זה בעצם עושה? ואיך זה מבטיח שהדכאונות לא יחזרו? מאוד מצפה לתגובתך.

שלום רב דר' הידש. אני מטופלת בכדורי ציפרלקס ופרפנאן. אני מעוניינת להפסיק לעשן בעזרת כדורי זייבן, שככל הידוע לי, גם הם נוגדי דיכאון. האם זה אפשרי במקביל ליטול גם את הזייבן? מודה מראש. יום נפלא :-) שגית.

לשגית לא הייתי ממליץ על תרופה נוספת לכל התרופות שאת נוטלת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. רציתי לשאול אם יש קשר בין פסיכוזה ודיסאסוסיאציה להפרעת קשב וריכוז(ADHD) והאם ניתן לשלב ריספרדל עם ריטאלין?

למיכאל אין קשר ישיר בין הפרעת קשב ופסיכוזה. עם זאת נמצא שמי שסבל מהפרעת קשב יש סיכון גדול יותר להפרעות נפשיות כולל מסוג הפסיכוזות. לא מומלץ לשלב רספרידל עם ריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב דר'.. שמי דוד ואני בן 27 , מזה שש שנים אני סובל מחרדות שבאות והולכות כל הזמן , הייתה תקופה שהחרדות עברו לי לתקופה ארוכה ועכשיו הם חזרו בקיצוניות , יש לציין שאני לא השתמשתי בשום כדור עד לפני חודשיים , לפניי חודשיים התחילו לי החרדות שוב ורק בעת חרדה אני לוקח קלונקס , איך שאני מחבר מכתב זה אני סובל מהתקף חרדה שאני חושב שהו בעיצימו , אני כבר לא יודע מה לעשות , זה סבל נוראי שכל פעם אתה חושב שאתה עומד לקבל התקף לב וכל הגוף מתחיל לכאוב הנשימות נהיות קצרות ודפיקות הלב מורגשות במהירות וחוזק ,דקירות היד שמאל כאבים בחזה ונימול , למחרת אני קם בסדר כאילו כלום לא קרה עד להתקף חרדה הבא . זה פוגע לי באיכות החיים בצורה קיצונית , אני רוצה לעבור את זה כבר אני רוצה להיות מאחוריי זה ושזה לא יחזור לעולם , האם זה אפשרי ? האם היו מקרים שבהם אנשים הבריאו מחרדות כאלה לצמיתות ? אני לא הייתי בעד כדורים אך הם עוזרים לי בעת חרדה , יש לי שתי מרשימים , האחד של קלונקס והשני סנקס , מה אתה חושב שעדיף לי לקחת ? תייעץ לי מה עליי לעשות , האם עליי ללכת לשיחות עם פסיכולוג ? האם זה יכול לעזור ? אני לא אדם פסיבי , אני נלחם בחרדות כבר שש שנים ללא כדורים , אבל אני כבר רוצה לצאת מזה . תנסה לעזור לי בבקשה דוד

לדוד כדאי ללכת לטיפול מסודר אצל פסיכיאטר כיוון שבהחלט יש סיכוי טוב שהחרדות יחלפו ותרגיש טוב יותר. לכן תהיה תועלת רבה מהטיפול. אין הבדל עקרוני בין הקלונקס והקסנקס ואיני יכול להצביע על כדור אחד עדיף. עם זאת שתי התרופות עוזרות באופן ממוקד לאותו התקף של חרדה. כדאי לשקול טיפול עם כדורים מקבוצת נוגדי הדיכאון שטובים גם כנגד חרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, לאחרונה קיבלתי מרשם לתרופה בשם parixitine. נאמר לי על ידי הפסיכיאטר המטפל כי מדובר בתרופה יעילה ובטוחה, ואילו על ידי אחר, כי הגמילה מהכדור קשה מאוד באופן יחסי וכי הוא ממכר יותר מאשר אחרים דומים לו. אני בת 28. זו הפעם הראשונה שבה אני מתכוונת ליטול תרופות פסיכיאטריות. חשוב לי להכנס לטיפול מסוג זה רגועה יחסית ותוך ידיעת ההשלכות (עד כמה שניתן) בינתיים אני משהה את תחילת הטיפול עד לקבלת מידע מלא יותר , אבל ברצוני לקצר את ההמתנה ככל שאפשר אודה על תשובתך הקרובה

לילה טוב שרון. קודם כל אין סיבה להשהות את הטיפול אם הוא נקבע לך ע"י רופא שאיבחן אותך וקבע שזהו הטיפול המתאים. אני מניחה שהכדור הוא paroxetine ולא כפי שכתבת ולכן מדובר בכדור סרוקסט או פאקסט. או אפילו פארוקסטין שמיוצר ע"י חברת טבע. שני הרופאים שאת מציינת אמרו דברים שאינם סותרים... התרופה יעילה ובטוחה וממחקרים (שלא קראתי אותם אך קראתי עליהם) עולה כי הגמילה ממנו אכן קשה יותר מתרופות ssri אחרות. בכל מקרה, בכל אינדקס תרופות ברשת תוכלי למצוא מידע אם תכתבי את השם הגנרי של התרופה אבל... שימי לב, כל ההשלכות ותופעות הלוואי מציינות מקרים קיצוניים שתפקידם להגן על חברות התרופות מבחינה משפטית. גם העלון המצורף לתרופה נכתב בידי אנשי משפט ולא אנשי רפואה. בנוסף לכל זה, אני באמת חושבת שחשוב לסמוך על הרופא ולבצע את הטיפול 'בלב שלם'. זה חלק (אולי רק חלק קטן) מהצלחת הטיפול. בהצלחה. דנה

תודה..

ד"ר אשמח לקבל את המלצתך ותגובתך לשאלה בתודה מראש

לשרון אכן דנה משתתפת ותיקה בפורום ואין לי הרבה מה להוסיף לתשובתה המלאה. ותודה לדנה. רק נקודה אחת, נכון שקשה לסיים טיפול עם סרוקסט אבל התרופה אינה ממכרת (ההסבר מעט מסובך ולא אחזור עליו שוב). אבל לא אצל כולם וכולם מצליחים להפסיק טיפול בעת הנכונה. כך שאת יכולה להתחיל טיפול בבטחון. בהצלחה דר' גיורא הידש

רסיטל תרופה נגד דיכאון על איזה חלק היא עובדת במוח הנוראדרנלין או השני ואיזה תרופות משתיכות הסרוקסט והרסיטל

לרונית רסיטל וסרוקסט פועלות שתיהן במנגנון דומה על הסרוטונין ולא על הנוראדרנלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הבנתי שרסיטל וסרוקסת עובדים על הסרטונין אז האדונקס ואפקסור באיזה מנגנון הם עובדים

רצית לדעת על איזה חומרים במוח פועלות התרופות הנל על הסרטונין או השני

אם לקחתי לוריון ואחרי שעה עדיין אני מרגיש לחץ וחרדה אפשר לקחת עוד אחד או שלא מומלץ?

לתומר השפעת הלוריוון עדיין בהתחלה והיא תלך ותגבר בשעות הקרובות, לכן מומלץ לחכות לפחות שעתיים ורצוי ארבע לפני הלוריוון הבא שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לא מומלץ, אבל אם אין ברירה.... ובאופן חד פעמי.... מה שזה יעשה זה פשוט ירדים אותך.

האם ניתן לקבל מחלת נפש בגיל 50??? האם זה דבר שמתפתח עם השנים??? או שפתאום צץ לו??? אני מדברת בעיקר על פראנויה. (אגב - האתר שונה וממש יפהפה תמשיכו כך ובהצלחה - לא הייתי פה מאז לידת בני לפני כארבעה חודשים) תודה רבה

למודאגת שלום, לצערי אין לי תשובה חד משמעית, פשוט חסרים פרטים רבים. באופן עקרוני סכיזופרניה נדירה ואולי לא מתפרצת אחרי גיל 45, פרנויה עלולה להתחיל בגיל יותר מאוחר, גם באופן זחלני וגם בהתפרצות חריפה. ישנן גם מחלות דומות אצל מבוגרים יותר, סכיזופרניה של הזיקנה וגם פרנויה בגיל מבוגר. כך שאיני בטוח שיש תשובה לשאלתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

המצב הוא כזה: אותה אישה שעליה מדובר צועקת על אנשים במקומות ציבוריים - מקללת. המצב אינו נעים למשפחה הקרובה היא אדם מאוד קנאי לילדיו וחושבת שכל הזמן מדברים על הילדים שלה ואפילו אם מדברים על בני משפחה אחרים היא ממש מקנאה וצורחת על מי שאמר מה שאמר...(היא מקנאה בבני המשפחה האחרים ויוצרת בעיות בתוך המשפחה - פילוג וכדומה). מה עושים????