פורום פסיכיאטריה

רע לי אני סובל מכאבי ראש כבר 4 שבועות .הלכתי לפסכיארטר אחד ולאחר 2 פגישות שהוא התייעץ עם הפסיכולוגית שלי והפסכיאטרית הקודמת שלי הוא אמר שזה ניגרם לי בגלל משהוא פנימי שאני אפילו לא יודע עליו. מה עלי לעשות אני לא יכול לתפקד. הוא אמר שאני צריך ללכת לדבר שנקרא אישפוז יומי משהוא כזה ושם יטפלו בי ושם אני יוציא את כל מה שמפריע לי ואז יראו מה יש למה יש לי כאב ראש אבל לבנתיים אני מאוד סובל ואני לא יודע מה לעשות. נמאס לי כל הזמן רע לי דיי מה אני יכול לעשות אני לא רוצה כל הזמן לסבול למה ה' שבשמיים לא מרחם עלי דיי נמאס לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

יוסי שלום, צער לי מאוד לראות כמה אתה סובל. מדוע קבעו שזו בעיה פסיכולוגי / פסיכיאטרי ? אני לא יודעת איפה אתה גר אבל יש מרפאות בבתי חולים שמטפלים בכאבי ראש. האם ניסית לברר לגבי מרפאה כזו?? אני חושבת שיש בתל השומר או איכילוב. שווה לבדוק ולבקש הפנייה. אני חושבת שאצל רוב האנשים שסובלים מכאבי ראש כרוניים, הרקע הוא מתח נפשי וכו' אבל אף פעם לא שמעתי על אישפוז יום לטפל בזה. אני יודעת שזה קשה אבל תנסה להרגע ואל תתן לעצבים להחמיר את המצב. תברר כבר מחר לגבי מרפאת כאב בבית חולים וגש כמה שיותר מהר. שיהיה בהצלחה ומקווה להקלה מהירה, שרון א'

ליוסי לצערי נראה שהפסיכיאטר התרשם מחומרת הדברים כפי שאתה מרגיש וגם מתאר. לכן הוא הציע לברר ולטפל בכאבי הראש ובך תוך כדי אשפוז. אשפוז יום דומה בעיקרון לאשפוז מלא אבל לא ישנים בבית החולים אלא בשעות הצהרים הולכים הבייתה. בדרך כלל המטופלים באשפוז יום יותר צעירים ומצבם טוב יותר מאשר המטופלים הנמצאים באשפוז מלא. כפי שעולה ממכתבך כדאי לשקול ברצינות את הצעתו של הרופא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני קצת מפחדת ליטול את הכדורים נוגדי דכאון. האם מישהו יכול לספר לי קצת עליהם ? הם מפחידים כמו שהם נשמעים ?

לפי דעתי הדיכאון הרבה יותר מפחיד. כמו ברוב התרופות ברפואה, שוקלים את ההטבות של לקיחת תרופות נגד תופאות הלוואי והנזק שהם יכולים לגרום. כאשר בן אדם בדיכאון והמצב לא משתפר באופן ספונטני, לפעמים אין ברירה אלא לפנות לתרופות. השאלה היא האם עדיף להמשיך להיות בדיכאון רק בגלל הפחד בפני התרופות?

זו בדיוק הבעייה. ככל שמדברים על זה יותר זה נשמע יותר ויותר מפחיד. פעם כשלא היה אינטרנט ולא כל הפורומים שבהם מדגישים את תופעות הלוואי השליליות של הכדורים נראה לי שזה היה הרבה יותר פשוט יש גם צד שלילי לכל הדיסקוסים האלה לדעתי בתופעות הלוואי של הכדורים. סך הכל לשאלתך, אם את בידיים אמונות (רופא עם קבלות) אין לך מה לחשוש, להיפך. בהצלחה!

בהמשך לפנייתי בלינק הבא:http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/373/xFT/300357/xFP/300357 אני רוצה להודות לכל מי שענה ועזר. התרשמתי מאוד ממה שאמרתם כאן. אני מצד אחד מאוד רוצה להאמין שיש תקווה ופתרון לבעיה שלי אך מצד שני אני מאוד מאוד חוששת, כי אני כבר 3 שנים ככה ולהיות 3 שנים במצב הזה זה לא פשוט.קשה לי נורא ואני ממש שבורה. אני מקווה שהאפקסור יעזור, למרות שמאז שלקחתי אותו הוא לא נותן לי לישון.מחר אני מעלה את המינון מ - 75 ל - 150 ואני מקווה שהתופעות לוואי יחלפו. לדורון, למה לא התייחסת לגבי הרמרון שדווקא אותו ניסיתי כחצי שנה? להילה, כמה זמן הרגשת את החרדות והדכאון עד שהתחלת עם הכדור החדש? אני רוצה לשאוב ממכם המון כח ותקווה, ולכן אני מבקשת, אנא עיזרו לי להאמין!!!! תודה שוב,אורית!!!

היי אורית פיפסתי את הודעתך בסיבוב הקודם אז זה היה חכם מצידך להביא את הקישור לה שוב. לי אישית האפקסור עזר בצורה משמעותית ביותר אומנם הבעייה שלך מתמקדת בדכאון ולא בחרדות כפי שזה אצלי ועדיין, תרופאה באמת מעולה. איני יודעת האם רמרון נמנית על אותה משפחה, מישהו כאן כתב שכן. אני סברתי שלא, מכל מקום במקרה שלא, אז בעצם אפקסור שונה מכל מה שניסית עד עכשו מה שמגדיל את המקום לאופטימיות. התשובה לשאלה שלך האם יש טעם לנסות תרופה שלא עזרה אני אענה לך בהפוך ידוע לי מניסיון שתרופה שלפעמים עשתה טוב לפעמים כבר לא מתאימה וכבר לא משפיעה טוב אני מניחה אם כך שגם ההיפך הוא הנכון ויש טעם אם כך אוליי לנסות שוב תרופה שלא עזרה. האפקסור בימים הראשונים גורם לקשיי הירדמות, כמו שכתבת, אבל אפשר לפתור את זה על ידי הסתייעות בכדור נוסף דוגמת קלונקס למשל. בסופו של דבר אם התרופות החדישות יותר נמצאות כלא יעילות פונים לעבר התרופות היותר ישנות, את זה למדתי מהפורום כאן, אומנם יש להן יותר תופעות לוואי אך בלית ברירה גם זו אופציה. תעדכני מה קורה, ובהצלחה, נ.

היי נ. אני אתקן אותך מעט.יכול להיות שלא ממש הסברתי את עצמי טוב בפעם הקודמת ועל כך אני מצטערת. אני יותר סובלת מחרדות מאשר מהדכאון, אני קמה כל בוקר עם תחושות פחד חזקות, דבר שמתבטא גם בעבודה ליד אנשים. איך אצלך החרדות באו לידי ביטוי? וכמה זמן סבלת מזה עד שנטלת את האפקסור? ומה ניסית לפני האפקסור? אם לך היו חרדות והאפקסור עזר אז אני מקווה לטוב. היום העליתי את המינון ל 150 כי נאמר לי ע"י הפסיכיאטר שמינון נמוך מ 150 לא נועד לרפא, אלא מהווה שלב ביניים. תודה לך ורק בריאות,אורית.

שלום רב בשבוע הבא יש לביתי תאריך לועדת סל שיקום, מי יושב בוועדה הזאת? איך היא מתנהלת? מה הסיכוי לקבל בה את התכנית שהצוות הטיפולי מציע לה? האם מומלץ למישהוא מההורים לשבת גם בועדה זאת, האם זה אפשרי? האם יש לד"ר הירש או לחברי הפורום טיפים שיש לדעת לפני ועדה זאת? תודה מטילדה

למטילדה הוועדה מצויידת בדו"חות רבים על המצב של הבת, הרופא, עו"ס ועוד כבר כתבו את הדו"חות שלהם והועדה תקרא אותם. בדרך כלל הוועדה מאשרת את הדברים אם אין סתירה פנימית או בעיה תקציבית חמורה. כך שאפשר להיות שקטים. ההורים יכולים להגיע לוועדה והעובדה שהם תומכים בבת ובתהליך השיקום בודאי שיעזרו לוועדה להחליט. באופן כללי כדאי להיות אמיתי, לתאר את הציפיות מתהליך השיקום ואת המוטיבציה להתקבל ולהתקדם. הם ישאלו בעיקר עד כמה הבת מבינה את התוכנית ועד כמה היא חושבת שהתכנית עשויה לעזור לה. אני מקווה שאנשים נוספים שעברו את וועדת סל השיקום יכתבו לך. בהצלחה דר' גיורא הידש

מטילדה, כמו שכתב ד"ר הידש, בוודאי מולאו דו"חות רבים, הכוללים: דו"ח רפואי (ע"י הפסיכיאטר), סיכום פסיכוסוציאלי (ע"י עובדת סוציאלית), הערכה תיפקודית, סיכום ונימוק המלצות פנייה. בוועדה מחליטים לגבי בקשות שונות, כגון: בקשה לחונך/סומך, בקשה לסיוע בשכ"ד, בקשה לטיפול דנטלי וכדו'. עד כמה שידוע לי, אין בעייה להשתתפות ההורים בוועדה - כמובן שגם נותנים מקום לדבר ולהביע דיעה, גם להורים וכמובן שגם למשתקמת. אם יש לך שאלות ספציפיות, כתבי ואנסה לעזור המון בהצלחה החונכת

שלום לכולם. יש לי בעיות דיכאון וחרדה כבר הרבה שנים. אני מרגישה שאני צריכה עזרה ממומחה ודחוף. הייתי כבר אצל כמה פסיכיאטרים אבל אף אחד לא הצליח לגרום לי לחשוב שהוא באמת יכול לעזור לי. חוץ מזה שהטיפולים האלו עולים הרבה מאוד כסף אז אני רוצה ללכת באמת למישהו מקצועי ומומחה. שמעתי על דר' צבי קירש שהוא מנהל מרפאה בטירת כרמל. אם מישהו מכיר אותו ויודע עליו בבקשה תשלחו לי חוות דעת ואם מישהו מכיר פסיכיאטר אחר באיזור חיפה גם אשמח לשמוע. מקווה שתענו לי זה ממש יעזור לי. תודה רבה.

בחיפה הכי טוב זה פרופ' אהוד קליין. מנהל המחלקה ברמב"ם. הוא גר בתמרת אבל מקבל בחיפה בכרמל. בכל מה שקשור לטיפול תרופתי הוא הכי טוב באיזור הצפון.

שלום. בחיפה יש את ד"ר יובל בן אמנון שהוא מקסים ומקצועי לעילא ולעילא. אני אישית מכירה את ד"ר קירש בצורה גרועה מאוד אבל לכי תדעי ... אולי לאחרים הוא עוזר. דרך אגב באזור חיפה יש לדעתי גם את אלון רשף שנחשב מעולה. בהצלחה . מקווה שתרגישי יותר טוב .

שלום רב, יש לי בעיה שאני כבר כמה שנים כל הזמן חולה וכל הזמן סובל מכאבים שונים. אני מוצא את עצמי כל הזמן בבדיקות לא בריאות(CT ראש וכ"ד). הכאבים הם:הרגשת חום בגוף,כאבים כל פעם במקומות שונים בגוף ועוד. אני לא מצליח לצאת מהמעגל הזה !! אני יודע שאני מטבעי אדם לחוץ ודאגן, אך אני מרגיש שהלחץ והדאגה הוא לא ממקור ידוע. אני לא חי את היום אני כל הזמן חושב מה יהיה בעתיד וכ"ד. פניתי לפסיכיאטר שמנסה איתי כל פעם כדור אחר(עכשיו קיבלתי כדור בשם אלטרול). שאלתי היא האם כדור בשם אלטרול / אלטרולט יכול לעזור לי? (יש לציין שיישנם כדורים ש"דופקים" לי את תפקודי הכבד- אני מקווה שהכדור הזה לא ישפיע). האם יש כדור אחר שהיית ממליץ לי עליו כדי שאני אקצר את הניסויים אצל הרופא?

לניר התאמת תרופה מסויימת לאדם מסויים בדרך כלל אינה מורכבת אבל בהחלט ישנם אנשים שקשה מאוד להתאים להם תרופה. אין מדובר כאן על ניסויים אלא על התאמה. לאדם מסויים מתאימה תרופה X ולאחר לא. אפילו אם התרופה טובה ומתקדמת עדיין אין תרופה אשר מתאימה לכל האנשים. כך שצריך גם קצת מזל. בודאי שאיני מכיר אותך מספיק, ולכן איני יכול להמליץ על תרופה המתאימה לך. אלטרול במינונים גבוהים לצערי עלולה כן לפגוע בכבד, נדיר אבל קיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אנשים שנוטלים תרופות נוגדות דכאון צריכים ליטול אותם 4-5 חודשים ? ואם מפסיקים עם התרופה- הדכאון עלול לחזור ?

לחלי יש לי הצעה והיא באמת לא נובעת מעוקצנות או משהו כזה. אחת ליום בערך, את נכנסת לכאן, בכל פעם בשם אחר, עם שאלות די זהות, שלדעתי התשובה להן לא ממש מעניינת אותך. אולי יש כאן איזה שיעמום, וזה בסדר, ואולי יש כאן איזשהו רצון בקשר, ביחס, בתשומת לב ואז על אחת כמה וכמה שזה בסדר. מה דעתך לבחור לך כינוי אחד, ולנסות לכתוב מה הבעיה באמת, תראי שתמצאי אוזן קשבת וחום,ומישהו יתייחס אלייך גם אם לא תשאלי את השאלות הסתמיות. אני מניחה שאת יודעת שכל אדם נוטל תרופות לפי המינון המותאם לו, למשך הזמן המותאם לו ותמיד יש סיכוי שהדיכאון יחזור.. האם זה מה שמטריד אותך? אני זוכרת שהשאלה הראשונה שלך הייתה האם למי שחווה דיכאון מותר להיות עצוב וזה לא בהכרח אומר שהדיכאון יחזור. אולי אפשר להתחיל כאן? אנחנו כאן, עדילי

לחלי הטיפול בדיכאון ראשון צריך להמשך כשנה. אחר כך הדיכאון בדרך כלל לא חוזר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' שלום אני בת 30 נשואה באושר +1, עובדת לומדת ויש לה את כל הסיבות להיות מאושרת עם כל אלו אני ס ו ב ל ת מאוד מחרדת נהיגה. אני פוחדת לנהוג מחוץ לעיר ומרגישה את כל הסיפטומים המוכרים הנובעים מחרדה : לחץ , דפיקות לב מהירות, חוסר שליטה כעת אני בטיפול פסיכולוגי וקבלתי כדור בשם צפראמיל 20 מג, אני נוטלת אותו כבר שבועיים ואני חשה שאינו מסייע , מה גם שהחרדות התגברו. האם לדעתך הכדור שאני נוטלת הוא טוב לבעיה שלי??

לאביגיל היקרה תמשיכי להרגיש בטוב בכל התחומים וגם עם הנהיגה הדברים יסתדרו, רק סבלנות. הציפרמיל מתחיל לפעול כשלושה ארבעה שבועות אחרי ההתחלה (רק אחרי שישה שבועות של נטילה אנו מכריזים שהוא לא פועל אצל אדם מסויים). אחרי התחלת ההשפעה, השפעתו הטובה עולה ומתחזקת במשך כחודשיים שלושה. ס ב ל נ ו ת שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראשית, תודה על התייחסותך שנית, האם אתה מכיר אנשים שנטלו צפרמיל והחלו לנהוג??? ללא פחד.? האם יתכן שבתחילת השימוש בכדור (שבועיים)החרדה שלי תתגבר? חברה המליצה לה על כדור בשם 'פקסט' האם הוא טוב יותר? תודה תודה תודה

לאביגיל התשובה לשאלות הראשונות היא כן. לא כדאי לעבור מציפרמיל לפקסט ואין שום סיבה לכך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך הנושא הפסקת כדורים לפני כמה ימים כתבתי לך על הנער שהי דתי וכרגע נמצא בבילבול ואמרתה שצריך לבדוק שאין מדובר בכיזוסופרניה הייתי עד היום אצל 3 פסיכיאטרית ואחד אמר שיש לו ocd והשאר אמרו שיש לו דיכאון ולא ocd הייתי אצל פסיאטרית מהשורה הראשונה האים יכול להיות שאים היה לו כיזוסופרניה הם לא היו קולטים את זה על איזה סימנים אני בתור אמא צריכה להשים לב שהם אופיינים למחלה הנל תודה תודה .

לאורנה אני מקווה שכולם צודקים וסביר מאוד שכך הדבר ולמזלנו לבן אין סכיזופרניה. לא היתי מציע שאת תאבחני אותו אבל כדאי לשים לב להחמרה כללית במצבו, הסתגרות, ירידה בלימודים ובפעילות, התרחקות מחברה. מחשבות שאנשים רוצים להזיק לו או רודפים אותו, או מחשבות מוזרות אחרות בודאי שצריכות לעורר תשומת לב. נקווה שהבן ירגיש טוב יותר וזו ההוכחה הטובה ביותר שלא צריך לדאוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האים יש תרופה פסיכיאטרית שמתמקדת בחוסר ריכוז ובילבול להחליט דברים ולא לבצע

סובלת מאותן תופעות זמן רב. מצטרפת לשאלה. תמי

לעדי ותמי ירידה ביכולת החשיבה, זיכרון, ריכוז ובלבול הם סמנים של דיכאון. כך שכאשר הדיכאון חולף גם היכולות של החשיבה חוזרת לרגיל ולעתים אף יותר טוב מקודם. לא נגרם שום נזק בלתי הפיך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האים השילוב של שני תרופות של אפקסור ורסיטל זה שילוב טוב או שעדיפ רק אחת מהתרופות הנל התופעה שלי היא דיכאון וחוסר אינרגיה שאלה שניה האים יש תרופה שמעירה יותר מהאפקסור

לאלי ישנם רופאים המשלבים תרופות אלו ואין סתירה ביניהן, עם זאת אני מעדיף בדרך כלל תרופה אחת שפותרת את כל הבעיה. למרות המדיניות הזו יש יוצאים מהכלל. ככלל, תרופות הפועלות על הנוראדרנלין מעוררות יותר. לכן האדרונקס והאיקסל עשויות לעורר יותר מאשר האפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך הבנת שהאדרונקס והאיקאל מעוררות מה משנהם עדיף כלומר יש פחות תופעות לואי והאים אפשר להשאר עים הרסיטל או לעבור לתרופה אחת עד היום לקחתי 300 אפקסור ו2 כדורים רסיטל במשך כחצי שנה ולפני כן לחקחתי רסיטל לבד ובהתחלה לקחתי סרוקסט והרורקסט הפריעה במיניות רציתי לדעת יותר על התרופות החדשות שהצעתה לי אני לא יודע לחפש באתרים תודה

תודה על תשובתך הבנת שהאדרונקס והאיקאל מעוררות מה משנהם עדיף כלומר יש פחות תופעות לואי והאים אפשר להשאר עים הרסיטל או לעבור לתרופה אחת עד היום לקחתי 300 אפקסור ו2 כדורים רסיטל במשך כחצי שנה ולפני כן לחקחתי רסיטל לבד ובהתחלה לקחתי סרוקסט והרורקסט הפריעה במיניות רציתי לדעת יותר על התרופות החדשות שהצעתה לי אני לא יודע לחפש באתרים תודה

תודה על תשובתך הבנת שהאדרונקס והאיקאל מעוררות מה משנהם עדיף כלומר יש פחות תופעות לואי והאים אפשר להשאר עים הרסיטל או לעבור לתרופה אחת עד היום לקחתי 300 אפקסור ו2 כדורים רסיטל במשך כחצי שנה ולפני כן לחקחתי רסיטל לבד ובהתחלה לקחתי סרוקסט והרורקסט הפריעה במיניות רציתי לדעת יותר על התרופות החדשות שהצעתה לי אני לא יודע לחפש באתרים תודה

לאלי לא צריך לחפש יותר מדי, בדוקטורס תכנס לאינדקס התרופות ותמצא את התרופה לפי הא-ב. האדרונקס מעוררת ואינה משפיעה על המין, האיקסל דומה לאפקסור רק יותר לכיוון המעורר. כל שינוי ומעבר תעשה עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התחלתי טיפול באלפרליד 0.25 בגלל מצב של סטרס שנכנסתי אליו. היום בערב אני יוצא עם חברים. מותר לי לשתות קצת אלכוהול?

אסור, ואסור לנהוג הידש

שלום רב! דודה שלי אובחנה כבעלת schizo-effective, מה שלא נשמע לי הגיוני מכיוון שהבנתי שזאת לא ממש הגדרה של ההפרעה אלא הגדרה של *הצורה* בה ההפרעה באב לידי ביטוי. האם אני צודק בכך, או ש- schizo-effective היא-היא הגדרה מדויקת להפרעה? בכל אופן, היא סובלת בעיקר מ-מאניות שתוקפות אחת לשנה לערך כשלאחרונה המצב החמיר והן ממשיכות מעבר לזמן המצופה. בתקופות האלה היא בקושי ישנה, המחשבות רצות, בקיצור, כל התופעות הידועות. המאניה למרבה ההפתעה, *אינה מלווה בדיפרסיה* (היא לא bi-polar), שזה מצב מפתיע לכשעצמו וגורם לי לחשוב על דרך הטיפול שהיא צעדה בה עד כה. מכיוון שחלק גדול מההתעסקות שלה מתרכז בפצעי העבר תוך כדי אובססיה לזריקת חפצים "מיותרים" או בעלי קונוטציה שלילית בעיניה (התקפים בהם זרקה חפצים יקרי ערך- כספי ורגשי, עליהם הצטערה אח"ב), אני מתחיל לחשוב שאולי כל יודעי הדבר "פיספסו" בהגדרה את מצבה ושהיא בעצם נופלת לתוך ההגדרה של OCD. מה דעתך דוקטור?

לדאב צר לי שדודתך לא מרגישה בטוב והטפול לא כל כך הועיל אבל האבחנות תואמות. סיכזואפקטיב היא אבחנה מקובלת והיא בין האבחנות הרגשיות (בי-פולר) וסכיזופרניה. למרות שהיא נמצאת באמצע, זו אבחנה מקובלת. כל הפרעה שיש בה מצבים של מאניה מוגדרת כדו-קוטבית, בי-פולר. רק דיכאון מוגדר כחד-קוטבי. כך שגם מאניה דפרסיה וגם מאניה לבד מוגדרים כדו-קוטביים. האבחון כפי שאתה רואה מסובך ויש לכך בסיס תיאורטי. לא כדאי שאתה תאבחן אותה. אם יש לך התלבטויות כדאי לפנות עם כל המסמכים לחוות דעת נוספת אפילו חד פעמית ולשאול אותו לגבי האבחנה אחרי שבדק אותה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראשית, תודה רבה על תשובתך, אכן השכלתי אני ממנה באופן אישי (לא ידעתי שכל מצב מאניה מאובחן כבי-פולאר). לגבי מקרה דנן, דודה שלי היא תושבת השרון, ומדי פעם (אחת לשנה לערך) קורה שמצבה מחמיר עד לכדי צורך באישפוז. פרט לפעם אחת, לפני יותר מ-7 שנים, כל האשפוזים היו בהסכמה. נכון להיום, לאחר אישפוז שערך כשבוע בו הרגישה יותר טוב, היא חזרה לביתה. לצערי מצבה החמיר שוב, אם כי לא עד לכדי צורך *דחוף* באישפוז. אבל ישנו צורך, ישנו צורך בתקופת רגיעה ממושכת יותר. הבעיה היא שביה"ח "שלוותה" (שאזור השרון באחריותו) לא מוכן לקבל חולים אלא אם כן מצבם בוא כזה שלפי הגדרתם אינו סובל דיחוי. אבל אנחנו, בני המשפחה, הם יודעים היטב מה חומרת המצב ולאן הוא עלול להדרדר אם לא נתפוס אותו בזמן. האם ישנו מוסד אחר בו ניתן להתאשפז, אפילו אשפוז יום, באזור השרון או המרכז? עלי לציין שאין באפשרותינו לממן טיפול פרטי כרגע. בטווח הארוך ד"ר, אני אישית בטוח שפסיכותרפיה תועיל לה לעין שיעור. האם תוכל להמליץ, לפנים משורת הדין, על פסיכיאטר/ית מבין בעל לב אוהב, שמתפקד כפסיכולוג, שמקבל חולים דרך קופת החולים (מכבי), אשר אליו אוכל להפנות את דודתי? (שם אחד שהועלה בפני הוא זה של ד"ר ראפס). בטוחני שצעד כזה, פגישת תרפיה שבועית יעילה ונוחה, יהיה נבון מאוד ויקל על מצבה, במקביל לפיקוח תרופתי. אשמח לכל תשובה והמלצה בנושא, בכבוד רב, אני, דייב.

מאז הציעו לי לקחת את התרופה רספרדל אני מלאת חששות לגבי נזק נפשי אפשרי שעלול להגרם לי לטווח ארוך . מהם תופעות הלוואי של התרופה . במה היא יכולה לעזור. ומה זה אומר על מצבי הנפשי אם עלי ליטול כ- 1-2 מ"ג . אני חוששת מהתדרדרות למרות שאני מתפקדת כרגיל . האים הרספרדל הוא לאיזון של הרגישות או לחשדנו ת והאים יש משהו ללא מרשם רופא פסיכיאטר שיכול להחליף את הרספרדל כמו משהו צמחי או טבעי.

לענת תוכלי לקרוא באינדקס התרופות באתר על הרספרידל. הרספרידל ניתנת לחשדנות ולמחשבות של רדיפה, היא תרופה עם מעט תופעות לוואי באופן יחסי ואינה גורמת לנזקים, גם לטווח ארוך. כדאי לקבל את המלצת הרופא המטפל ואם יש לך חששות אז לשתף אותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בתקופה האחרונה יש לי קשיים בנשימה.הרבה פעמים קשה לי להכניס אוויר. אז אני מפהק ומכניס אוויר בכח.אציין שלפני כמה חודשים עשיתי בדיקות לב והן היו תקינות.יש לי מתחים לחצים בעבודה פרנסה.יכול להיות שזה סוג של התקף חרדה כלשהו?ומה אתה ממצליץ?

מה הקשר לבדיקות לב? תעשה בדיקה של תיפקודי נשימה ורופא ריאות. אח"כ אפשר לפנות לפסיכיאטר.

לאבי חייבים לשלול בעיה גופנית ורופא המשפחה עשוי לעזור בכך, תופעות כאלו עלולות להתאים גם למצב של חרדה ומתח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר שלום אני לוקחת קלונקס 0.5 ופאקסט 20 מ"ג וזה כשבוע לאחר ששיניתי מתרופות אחרות. אני לוקחת עדיין חצי כדור קלונקס בלילה ולידיעתי זה אמור לטשטש ומשום מה קשה לי להירדם. האם ייתכן תופעת לוואי זו?

קלונקס לא כדור מרדים ואחרי שאת לוקחת אותו כל יום הוא מאבד מהיעילות. הייתי מייעצת לך להשתדל להיפרד מהקלונקס כי הוא ממכר במקום זה לעבור לכדורים ממשפ. ה SNRI שהם יותר מרגיעים ואז לא תצטרכי כדור נוסף, אוליי. בימים הראשונים ללקיחת הסרוקסט (פקסט) יש את התופעה הזאת של קשיי הירדמות אל תדאגי זה עובר. את יכולה להיעזר בינתיים בכדורים אחרים דוגמאת לויריוואן אבל להיזהר לא להתמכר.

למיכל עדיין מוקדם כדי להחליט. הקלונקס אינו כדור שינה. הוא כדור מרגיע וכאשר רגועים קל יותר להרדם, אולם אין זה כדור שינה. כאמור כדאי ליטול את הקלונקס לפי הצורך ולא באופן קבוע כדי למנוע בעיה של התמכרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני משתמשת בקלונקס עקב כאבים בגוף לאחר ברוררים ובדיקות החליט הראומטולוג שיש לי פיברומיאלגיה , אך הרופא במרפאת כאב החליט לתת לי קלונקס למה? האם זה הדבר הנכון ? לאחר לקיחתו נכון שאני ישנה טוב , אך מצד שני כאשר אינני לוקחת אותו אני לא מצליחה להרדם טוב ולא מכאבים סתם כך. אני בת 42 ולוקחת את הקלונקס כחודש וכל פעם מחדש אני חוששת מה לעשות להמשיך או לנסות לבקש משהו אחר. בתודה מראש אור

שלום, ידוע לי שבעבר היה מקובל להשתמש כטיפול לחולי סכיזופרניה, מדוכאים וכד' בטיפול של שוק חשמלי. רציתי לדעת האם ניתן לקבל הסבר על הטיפול, מה הליך הטיפול? מהם ההשלכות לטיפול ועוד תודה רבה בתיה

לבתיה אם השאלה תיאורטית בלבד אקצר. בדובר בטיפול מוכר שנמצא בשימוש עוד משנות השלושים. כיום מבצעים אותו בהרדמה מלאה כך שאין סבל למטופל. הסיכון העקרי הוא בהרדמה ואין זה סיכון גדול. כמו כן עלולות להיות בעיות בזיכרון אחרי הטיפול והן חולפות עם הזמן. הטיפול מיועד בעיקר לדיכאון עמיד וחמור, אבל משתמשים בו גם לסכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובה. אני צריכה לדעת מהם התופעות לוואי ואת ההתנהגות של המטופל לאחר הטיפול של השוק. תודה בתיה

לד"ר הידש מזל טוב להולדת הבת .

תודה על הברכות, אבל למי נולדה בת??? הידש

שלום לדר' הידש אין לי שאלות על תרופות או משהו כזה, אבל אני מקווה שתוכל לעזור לי. אני בטיפול שנה ותשעה חודשים ואני מאוהבת במטפל שלי. אני יודעת שזה מצב שקורה הרבה, ואני גם פחות או יותר מכירה את התיאוריות, אבל זה לא עושה את זה ליותר קל. אני כל הזמן חושבת עליו, אני מחכה לפגישות שלנו והזמן בלעדיו קשה לי מאוד. אני יודעת שזו אהבה בלתי אפשרית, מה שהופך את זה לנורא עוד יותר. מה אפשר לעשות עם זה? אני לא יודעת אם לספר לו, אני יודעת שהוא נשוי, שיש לו ילדים, ואני לא רוצה לעשות צחוק מעצמי. אני יודעת שלהיות מאוהבת בפסיכאטר שלי זה לא מוביל לשום מקום טוב, אבל האם נראה לך שכדאי לי לשתף אותו בזה? מה כבר הוא יכול לעשות? תודה רבה.

מספר בנות שהחלו לכתוב בפורום זה בשאלות אלה בדיוק עברו לכתוב בפורום נפרד ואינטימי יותר כדאי לך לקרוא את הדיון המעניין שם (הנושא: יחסי מטפל מטופלת) http://www.icallisrael.com/forum/forum.asp?FORUM_ID=3

לכואבת אכן כואב והרגשות מבלבלים. את כמובן מוזמנת לפורום בתשובה הקודמת. בכל זאת אוסיף מעט תיאוריה. התאהבות במטפל היא תופעה שכיחה כיוון שהמטפל נתפס כיודע הכל ודמות חזקה שעשויה לעזור ולתמוך. החוכמה בטיפול הוא להעביר אהבה זו בשלב השני לבן זוג מתאים. אבל התהליך כואב. צריך סבלנות ולשתף את המטפל במה שאת מרגישה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מבינה שהיה לך יום הולדת אז המון המון מזל טוב עד 120 ובהזדמנות חגיגית זו תודה על הכל על שאתה נותן ביטחון לכולנו זו באמת עזרה גדולה

זה רק מראה עד כמה לא קוראים פה את מה שרלוונטי. לא היה לו יומולדת. הוא כתב אתמול . אבל כל שאר ההודעה שלך נכונה לגמרי.

תודה על הברכות, אבל לא היה לי יומהולדת ולא נולדה לי בת.... נו, טוב הכל ברוח טובה. הידש

ד"ר הידש שלום רב, לפני כ4 שבועות התחתלי לקחת ציפראמיל כאשר היומיים הראשונים 1/4 כדור לאחר מכן 1/2 כדור משך יומיים ומאז כדור שלם (20מ"ג). לפני כמה ימים הייתי בביקורת אצל הרופא .בכמה פרמטרים שונים היה שיפור וכמה לא חשתי שיפור ולכן הרופא העלה המינון ל 40 מ"ג ליום. האם זהו מינון מקובל?מה הסיכונים במינון של 40 מ"ג? האם היית ממליץ לחכות קצת ולראות את ההשפעה של 20 מ"ג? תודה!!

לדור אכן אתה רק בהתחלת ההשפעה של הציפרמיל ובחודשים הקרובים השפעתו תעלה. אני בדרך כלל לא מעלה את המינון. עם זאת ישנם רבים הנוהגים לעלות במינון, אין בכך סכנה פרט לכך שעלולות להיות תופעות לוואי נוספות, אבל לא תמיד. כדאי לחכות ולראות לאן הדברים יתפתחו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד'ר גיורא מהו אירוע פסיכוטי? כיצד מטפלים בו? האם ניתן לפגוע באנשים בעת אירוע כזה?

לטלי אירוע פסיכוטי הוא מצב שבו ישנה פגיעה בשיפוט המציאות, לעתים שומעים קולות של דברים שאינם קיימים או שישנן מחשבות לא מציאותיות כמו רדיפה למשל. הטיפול בעיקר בתרופות ממשפחת נוגדות הפסיכוזה. לא הבנתי את שאלתך האחרונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התרופות הפסיכיאטריות הקונבנציאליות מזיקות לכל הדעות וצריך לתת את הדעת לכך אף שאני לא אומר שלא להישתמש בהן,מנסיון רע,אותי הם כמעט הוציאו מדעתי ואנשים לא מודעים לנזקים כשהם מקבלים תרופה.

אתה מתכוון לתרופה ספציפית או באופן כללי?

הו, איזו קביעה כוללנית.....ודמגוגית. "לכל הדיעות"??? נו, זה באמת קצת רחוק מלשקף את המצב. "אנשים לא מודעים לנזקים"- אניחושבת שהיום עם הפורומים השונים והאינטרנט בכללו יותר ויותר אנשים דווקא כן מודעים לנזקים האפשריים, אם בכלל. אז הנה קביעת נגד: התרופות הללו מצילות אנשים רבים, קשה לי לחשוב איך התנהלו החיים לפני אמצע המאה העשרים שאז הומצאו התרוופות הללו. על אנשים ללכת רק למטפל שידוע כטוב, כלומר על סמך המלצות של מטופלים אחרים, וכך יקטנו הנזקים האפשריים. בנוסף יש להיות עם היד על הדופק, לנסות תרופה בהדרגה, להיזהר משילובים שונים, התרופות היום יש להן הרבה פחות תופעות לוואי, ובמצבים שאין אלטרנטיבה אחרת, יש לברך עליהן כל יום מחדש, למרות הפגמים שעדיין יש לתקן בהן. ההשפעה היא אינדיבידואלית תמיד יש לזכור, אבל ניסיון אישי עדיין לא הופך להיות כל הניסיונות כולם ודיעה אחת אינה כל הדיעות . אז במחילה, אנא לדייק יותר בניסוחים.

חבוב התרופות מצילות אותי . הייתי מזמן באדמה לולא היה לי את התרופות . לדעתי מה שמסוכן או יכול להיות מסוכן אם כבר בכל הקשור לנפש זה דווקא " טיפול פסיכולוגי " או טיפול שרלטני אחר... ולא תרופות .נקודה .

האים אני לוקחת בערב לפני השינה כדור אחד של רסיטל האים זה גורם לי עייפות בבוקר ואים כן האים כדאי לקחת את הכדור בבוקר ועוד שאלה אני לוקחת את הכדור כבר שנה בעיקבות לחצים אים ילדים בגיל התבגרות לא אפרט יותר מידי אני מרגישה בסדר האים כדאי לנסות להפסיק את הכדור או להמשיך

גם אני לוקח רסיטל בלילה לפני השינה אם זה מעייף ובבוקר לפני העבודה אם זה מעורר או מרגיע אין כאן חוקים ברורים לגמריא רפואה שלמה

לאוריה הרסיטל פעיל במשך 24 שעות, כך שמהבחינה הרפואית אפשר לתת אותו פעם ביום ואז יש כיסוי לכל היום, ומהבחינה הרפואית אין חשיבות לשעת הלקיחה. בדרך כלל התרופה מעוררת ולכן ממליצים בבוקר, אבל לא נדיר שהתרופה מעייפת ואז נוטלים בערב. הטיפול בדיכאון ובחרדה הוא למשך שנה בערך. אבל אחרי שנה יש צורך לעשות מאזן, לבדוק את ההשפעה הטובה ותופעות הלוואי והאם הגורם שבגללו את במתח או בדיכאון חלף. אחרי שקלול כל הנתונים הרופא המטפל מחליט על המשך או הפסקת הטיפול. כך שכל אדם הוא מיוחד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אתה לא J&B ! אתה מקסימום וודקה להבא תבדוק/י אם יש כאן שם לפני שאת/ה שותה אותו . תודה אגב תחליף גם את הרסיטל יש טובים ממנו רסיטל הוא התחליף ולא המקורי

רציתי לדעת האים הרמרון ניתן בקופת חולים הסתדרות ואים יש לקחת אותו במינונים גבוהים יחסית כאשר לוקחים אותו במינונים גבוהים האים עדיף לקחת בבת אחת בבוקר או לחלק לחצי בבוקר וחצי בערב ומה ההבדל בינו לב ין האפקסור xr והאים האפקסור לא עוזר האים יש טעם לעבור לרמרון או לעבור למשהוא אחר

תשובה חלקית הרמרון טובה מאוד נגד דכאון במיוחד. אך היא גורמת לתיאבון מוגבר ועקב כך משמינה מאוד כמו כן לעייפות רבה ולכן מרדימה מאוד. שני הדברים הללו הם חסרונות שלעיתים בגללם עדיף לא לקחת את התרופה. שתי התופעות הנל אינן נמצאות בהקצנה כזאת באפקסור.

ליעל יש הגיון ליטול רמרון אם האפקסור לא שיפר את המצב. שתי התרופףות פועלות במנגנונים שונים ולכן אם דרך אחת לא הועילה יש הגיון לנסות עם תרופה הפועלת במנגנון שונה. בגלל שהרמרון עלול להרדים כדאי לחלק את המינון היומי ורצוי שרוב המינון יהיה בערב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בן 40. לא בדיכאון או משהו כזה. סתם אדם שסובל מחוסר סבלנות, עצבנות מכל דבר קטן, לחץ משטויות, דאגנות יתר, פסימיות, לא מרבה לשמוח, היפוכונדר ובכללות אפשר להגדיר את זה כך שאיכות החיים שלי ירודה עקב כך. מעבר לכך אני מנהל אורח חיים תקין כולל משפחה וילדים. אני לא מאמין שטיפול פסכולוגי יכול להועיל לי מה גם שניסיתי בעבר. אני מאמין שזה משהו שבא מבפנים, מהמוח. מאוד רוצה לקחת כדורים שייטיבו עימי ואני אהייה בן אדם מאושר מה שאובייקטיבית יש לי את כל הסיבות לכך. האם אתה בתור פסיכיאטר היית רושם לי תרופות במצב כזה או רק לאנשים עם בעיות דיכאון וכו'?? ואם כן, אילו תרופות מאיזו משפחה מתאימות למצבי?? מאוד מודה לך דוקטור יקר. גיורא

גיורא היקר! אם תלך במצבך השברירי לפסכיאטר תקבל את כל הכדורים האפשריים: החל מריספרדל, זיפרקסה, קלוזפין, הלידול , פרפאנן שהן נוגדות פסיכוזות. אולי אין לך מזל ותקבל אפקסור, פרוזק, סרוקסט, פאקסט , צימפרמיל שהן נוגדות דכאון וניתן להשתמש בהן בהפרעה אובססית טורדנית. גיורא את היפוכונדר אז מספיק צא מזה. לך תטייל בחוץ עם הכלב שלך במידה ויש לך, קח את אישתך לנופש, קנה מתנות לילדים, תראה שאתה אבא ולא רובוט שחושב רק על מחלות. עזוב את עצמך מפסכיאטרים לך לפסיכולוג או פסיכולוג קליני או תתגבר אתה בן 40!

רק שלא תישאר עם רושם מוטעה מההודעה הקודמת, דווקא אם יתמזל מזלך תקבל את הכדורים שבקבוצה השנייה, ולא להיפך כפי שנרשם, לא יודעת למה.

גיורא היקר! אם תלך במצבך השברירי לפסכיאטר תקבל את כל הכדורים האפשריים: החל מריספרדל, זיפרקסה, קלוזפין, הלידול , פרפאנן שהן נוגדות פסיכוזות. אולי אין לך מזל ותקבל אפקסור, פרוזק, סרוקסט, פאקסט , צימפרמיל שהן נוגדות דכאון וניתן להשתמש בהן בהפרעה אובססית טורדנית. גיורא את היפוכונדר אז מספיק צא מזה. לך תטייל בחוץ עם הכלב שלך במידה ויש לך, קח את אישתך לנופש, קנה מתנות לילדים, תראה שאתה אבא ולא רובוט שחושב רק על מחלות. עזוב את עצמך מפסכיאטרים לך לפסיכולוג או פסיכולוג קליני או תתגבר אתה בן 40!

מאחר שהשאלה כבר נשאלה כאן בעבר ארשום לך בינתיים את דעתי שמשתקף בה פחות או יותר מה שנרשם כאן בזמנו. כל עוד אין פגיעה בתיפקוד שלך ואתה מצליח לקיים אורח חיים סביר (זו תוספת שלי) הייתי מאוד מהססת האם להכניס את עצמי לכל העניין הזה של התרופות; קנה המידה- רמת התיפקוד שלך. תופעות הלוואי תמיד הן כרוכות גם בתופעות לוואי כל התרופות הללו כמעט ללא יוצאת מן הכלל גורמות לקושי בתיפקוד המיני , למשל ולא בטוחה שהיית רוצה להוסיף קושי זה לחייך (או להוציאו תלוי איך מסתכלים על זה). בנוסף הן גם במקרים רבים גורמות להשמנה. לכן הייתי מאוד מהססת ושוקלת את המצב בכללותו אל מול הבעיות שעלולות להתעורר, עתה משאתה יותר מודע להן ואוליי פונה לאופציות אחרות שעשויות להרגיע כמו ספורט, טכניקות הרגעה שונות, דמיון מודרך, עיסויים למיניהם וכאלה.

תיקוןף צ"ל: התרופות תמיד הן כרוכות וכו'.

סליחה לדעתי מי שמטיל דופי כוללני בתרופות ובפסיכיאטריה בכללותה הוא אדיוט יש מצבים שהאופציות שהעלתה אינן רלבנטיות ורק התרופה ניא האופציה היעילה עם תופעות הלוואי ניתן לחיות ,קצת קשה לי לראות חיים אצל אמשים מבויימים ללא התרופות בשורה התחתונה נא לא לזלזל בתרופות יש ציבור שלם במדינה שחי עליהם עם או בלי תופעות לוואי שבעצם המילה" לוואי " הרי כבר מלמדדת על זה שהתופעות הן הלוואי ולא הדבר העיקרי

אני בן 31 סובל מפניקה וחרדות מטופל בפאקסט 20 מג כחודשיים. אני עובד משמרות כשה אני מסיים את משמרת הלילה וחוזר הביתה אני לא מסוגל לישון יותר מ 4 שעות גם כשיש שקט מוחלט הבעיה הזאת כבר כמה שנים יש לציין שבלילה בבית אני ישן כ7 שעות בגלל בעיה זאת אני מאוד עייף ומותרד ואני חייב להיות ערני מאוד בעבודה הזאת עקב הטיפול מצבי הנפשי משתפר מיום ליום שאלתי היא איזה כדור שינה יכול להאריך את השינה ב 3 שעות נוספות השימוש לא באופן קבוע רק למשמרת הלילה תודה על התשובות

הייתי מציעה לך לשקול שינוי טיפול תרופתי באופן שיאפשר לך אוליי לישון יותר. וגם יחסוך לך את הצורך בכדורי שינה נלווים. הייתי מנסה כדורים ממשפחת SNRI לגבי כדורי שינה שני הכדורים שלא הייתי ממליצה לך עליהם הם זודורום ונוקטורנו. כרע במיעוטו הייתי ממליצה על בונדורמין, תוך ידיעה שזהו כדור חלש וייתכן שתזדקק ליותר מאחד. אפשרות נוספת- להיעזר בפרנרגן (פרומותיאזין) שהיתרון שלו שלפחות תיאורטית אינו ממכר. (זה לא כדור שינה במקור אלא ניתן נגד אלרגיות). )

תיקון: צ"ל : פנרגן.

ד"ר הידש שלום רב, מזה כ- 4 חודשים שאני נוטלת אחד ו- 3/4 כדור ציפרלקס ביום עקב חרדה ודיכאון. בחודש האחרון ישנה הטבה משמעותית במצבי. בימים האחרונים ניסיתי להוריד 1/4 כדור במינון, אך התופעות הפיזיולוגיות מהן סבלתי בעבר - חזרו ( סחרחורות, בחילות וכו'). הייתכן כי אאלץ להשתמש בכדור לזמן ארוך ? שנית, כיוון שאני ובן זוגי שוקלים כניסה להריון בשנה הקרובה, רציתי לדעת האם החלפת הציפרלקס בציפרמיל ( שכידוע לי בטוח יותר בהריון ) - תשמור על ההשפעה המיטיבה של התרופה ? בתודה, יעלה.

ליעלה החומר הפעיל בציפרלקס ובציפרמיל זהה ולכן איני צופה שינוי במצך בהחלפת התרופה. הטיפול בדרך כלל הוא בסביבות שנה כדי להיות בטוחים שהחרדות לא יחזרו. את מנסה להוריד במינון קצת מוקדם מדי. כך שכדאי לחכות עוד כמה חודשים גם עם הפסקת הטיפול וגם עם ההריון. האפשרות הטובה ביותר היא לסיים את הטיפול ואז להכנס להריון, אפילו אם התרופות בטוחות בהריון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך! אני אמא של בת 23שעוברת תקופה קשה:היא כל הזמן בדיכאון,לא טוב לה,היא לומדת ועובדת,אבל היא לבד אין לה חברות,היא כלהזמן בוכה על החבר שהפסיק את הקשר באופן פתאומי ונאלם.אין לה כוח וחשק לשום דבר ,מרגישה חסומה ובלי עתיד,ומסרבת ללכת לטיפול מה אפשר לעשות?איך לעזור לה? בתודה דנה

לדנה הרבה סבלנות ולהסביר לה שוב ושוב את חשיבות הטיפול, שהטיפול עשוי לעזור לה להתגבר על הכאב. הרבה חוםותמיכה כל הזמן מפני שכנראה מאוד כואב לבת. טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אנשים שנוטלים תרופות נוגדות דכאון - מותר להם לשתות יין ואלכוהול ? ואוכל- יש איסורים מסוימים ?

וואלה. באמת מזמן לא היית פה. לא אסור לשתות. מותר לאכול הכל חוץ ממה שלא טעים.

זה לא משנה אם המצב שלי קשור ללקיחת הסמים,הסמים הכניסו אותי למצב הזה וטוב שאני מבינה את זה,אם לא היתי מצליחה להיות מודעת שקורה לי משהו בעקבות הטראומה ו\או הסמים באמת היתי משתגעת ונאבדת. שיהיה לך כל טוב. נטלי.

ההודעה מיועדת לדנה

מה שכתבתי לנטלי מיועד גם לדנה אותה גברת בשינוי אדרת הקיצר מה זה הפורום המסריח הזה? אמא שלכם אוכל בתחת הרבה מאבא שלכם הא?

לד"ר הירש שלום, לפני כחודשיים התחלתי לסבול מסימפטומים דכאוניים וחרדתיים. הדבר "נחת עליי" לפתע, לא היתה סיבה נראית לעין, מלבד אולי סיבות פיזיולוגיות (חוסר B12, תת פעילות של בלוטת התריס, התחלת גלולות נגד הריון). אני מטפלת במצב בכל דרך אפשרית - גם בבעיות הפיזיולוגיות שציינתי, וגם התחלתי טיפול התנהגותי-קוגנטיבי אם כי הטיפול בינתיים לא כל כך מצליח מפני שהייתי במצב שלא אפשר לי לעשות את העבודה המחשבתית הדרושה. בינתיים נפגשתי עם פסיכיאטרית והתחלתי לקחת ציפרלקס לפני כשלושה שבועות. בזמן האחרון ישנו שיפור בעיקר בדברים "חיצוניים" יותר - למשל השינה השתפרה, אני אוכלת יותר ומתפקדת טוב יותר. אבל רוב הזמן אני עדיין מרגישה מועקה בלתי נסבלת ופחד שאני אשאר "תקועה" במצב הזה. אני יודעת שאומרים שדיכאון הוא דבר שחולף ועם זאת מסיור בפורום הזה ודומים לו אני מתרשמת שזה לא תמיד כך, אני מתייאשת ומפחדת שלעולם לא אחזור למה שהייתי לפני חודשיים- ויש לציין שהייתי אדם רגוע, לא חרדתי בכלל וגם לא דכאוני. האם המצב הזה יכול להיות אפיזודה חד פעמית או שנידונתי כל חיי לסבול ולפחד שזה יחזור? האם אתה ממליץ לי להמשיך ולנסות את הטיפול הקוגניטיבי או שאולי זה לא מתאים לי? אני מרגישה שאני לא יכולה להפסיק לחשוב על המצב שלי וזה מאד מעיק. תודה מראש וסליחה על המכתב הארוך המודאגת

שלום לך מודאגת. יש תקווה, ובקרוב תרגישי בה. כבר התאבון השתפר והשינה - זה בדיוק לפי הספר....המצב הנפשי הוא האחרון שמשתפר...סבלנות - יהיה טוב. לגבי הטיפול - מאוד כדאי לעשותו אך עדיף להתחיל אותו כשהמצב הנפשי משתפר. שיהיה בהצלחה

למודאגת אכן שאלותיך באות ממקור של חרדה ודאגה.... הדבר החשוב ביותר שכתבת שהתרופה מתחילה להשפיע. בדרך כלל מרגישים את תחילת ההשפעה הטובה אחרי מספר שבועות, ההרגשה הטובה הולכת ומתגברת בשלושה-ארבעה חודשים מתחילת הטיפול ואחר כך מתייצבת. כך שכדאי לחכות, בשבוע הבא תרגישי טוב יותר וכך הלאה. גם אם עדיין ישנן חרדות, את בכיוון הנכון והחרדות יעלמו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש האם סרקוקסט יכול לעזור למי שסובל ממעי רגיז המלווה בחרדה ושלשולים? קראתי כי תרופות ממשפחת ה- SSRI יכולים לגרום לשלשולים. אם כן אז איך הסרוקסט יכול לעזור? תודה רבה על העזרה

הרבה דברים כתובים על תופעות לוואי אפשריות של התרופות הללו ושל תרופות בכלל, שרובם ב"ה השם לא מתגשמים לא צריך לקרוא את כל זה. כי רק מזה אפשר להיות חולה. זה יכול לעזור אם זה נובע מחרדה, אבל צריך וכדאי לעשות שיקלול של כל התופעות ביחד משום שלתרופות הללו ישנן בכל זאת תופעות לוואי והשאלה האם שווה לקחתן.

ליוסי אכן תשובתה של מיכל מדוייקת ואנסה להרחיב מעט. מעי רגיז היא מחלה עם מרכיב נפשי, כלומר המצב הנפשי משפיע על פעילות המעיים. כך שעם השפור במצב הנפשי גם המעיים ירגעו ויתכן מאוד שתרגיש טוב ללא כל תלונות. תופעות לוואי עלולות להיות ובכלל לא חייבות להיות, כך ששכיחות של שלשולים כתופעת לוואי של תרופות אלו נמוך מ 5%. בהצלחה דר' גיורא הדש

אחי צורך בנוסף לאפקסור (כ 200מ"ג) ולוריבן או אלפרוקס פעם ביום, גם 4 כדורי נוקטרנו (אני מניח שבמינון הגבוה יותר - אם קיים) לצורך כך הוא דואג למרשמים משני רופאים שונים. הוא סובל מנדודי שנה, אני מניח שהוא צורך הרבה נוקטורנו ע"מ לא להגרר חזרה לצריכה הגבוהה שהיתה לו של כדורי אלפרוקס ולוריבן. התפקוד הנוכחי שלו הוא ככה ככה. הוא טוב ממה שהיה (חרדות דיכאון וכולי) לפני כחצי שנה, אך הוא לא חזר לעצמו. שאלותי האם יש סיכון בצריכה הגבוהה של נוקטורנו. האם יש בכלל תועלת מעשית (מלבד פסיכולוגית) בצריכה כזאת.

מדובר על התמכרות. נוקטורנו, אלפרוקס ולוריוון הן תרופות בעלות פוטנציאל לתלות ושימוש לרעה ולכן משרד הבריאות קבע שהשימוש בהן מוגבל עד 2-4 שבועות. ניתן להיגמל אם רוצים להיגמל ע"י רופא בקהילה או ע"י אישפוז. אם הבעיה העיקרית היא שינה ניתן לעבור לרמרון במקום אפקסור ובמקביל להפסיק עם כל כדורי ההרגעה והשינה. אבל אח שלך צריך לרצות בשינוי. לא מספיק שאתה רוצה.

נוקטורנו ממכר?? תיאורטית לפי הידוע לי,- לא אמור למכר. למרות שמעשית אני מסכימה שהוא לא שונה מהיתר. לדעתי בשלב ראשון אפשר להעלות את מינון האפקסור (מותר לקחת עד שלוש מאות שבעים וחמישה מג ליום(ליממה)

מינון מדאיג, הגמילה אחכ היא סיוט, שלא מהעולם הזה. כדאי להתחיל להוריד את התוספים לאט ובהדרגה, לדעתי כדאי שרופא מומחה יעשה סדר בדברים. נשמע רע. יש תועלת מעשית כי מן הסתם הבן אדם יותר רגוע. אבל המחיר, המחיר...... אם כבר יש התמכרות אוליי אפשר להיעזר בוואליום שהוא הפחות ממכר. אבל לא כמרכיב נוסף לרשימה.....

מינון מדאיג, הגמילה אחכ היא סיוט, שלא מהעולם הזה. כדאי להתחיל להוריד את התוספים לאט ובהדרגה, לדעתי כדאי שרופא מומחה יעשה סדר בדברים. נשמע רע. יש תועלת מעשית כי מן הסתם הבן אדם יותר רגוע. אבל המחיר, המחיר...... אם כבר יש התמכרות אוליי אפשר להיעזר בוואליום שהוא הפחות ממכר. אבל לא כמרכיב נוסף לרשימה.....

לאביחי ראשית הבעיה היא אינה בכדורי השינה. הבעיה היא שהאפקסור אינו משפיע מספיק ולא פותר את כל הבעיה. יתכן שהבעיה היא במינון או בסוג התרופה, יתכן וצריך לעלות במינון או להחליף את האפקסור. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל כי האפשרות הנכונה ביותר היא להשתמש רק בתרופה אחת. הנוקטורנו אינו שייך למשפחת הבנזודיאזפינים ולכן אינו ממכר. צריך לזכור שהעלון המצורף לתרופה נכתב על ידי עורכי דין (כדי למנוע תביעות) ולא על ידי רופאים. ההתמכרות האפשרית לנוקטורנו היא פסיכולוגית-הרגל. אבל אין התמכרות גופנית כמו לבנזודיאזפינים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה דר' אם אתה עוד פה... רציתי לדעת אם ישנם פסיכיאטרים המתמחים במקרים כאלו של לקיחת סמים? בעבר הלכתי עם בעלי לראות מקום פרטי,שאמור לטפל בנפגעי סמים,ואומנם המקום היה יפה,מול הים, נעים ושלוו,אך החלטתי לא להשאר שם,כל מה שאנשים עשו שם זה לטפל בגינה,להסתובב,וכמובן גם טיפול פסיכיאטרי.אך חשתי שאם אהיה במקום כזה...אשקע עוד יותר..ועדיף לי להתמודד עם החיים האמיתיים בחוץ,כמו שאני עושה. אך האם יש פסיכיאטרים שמטפלים בנושא זה?{למרות שאני יודעת שכרגע לא אפנה לטיפול}מסקרן אותי לדעת. והאם אתה אי פעם טיפלת במקרים כאלו?

תחלואה כפולה- בעיות נפשיות+שימוש בסמים זה נושא די מרכזי בפסיכיאטריה ויש הרבה מומחים בתחום. גם בחלק מבתי החולים הפסיכיאטרים יש מחלקות מיוחדות לחולי נפש שמכורים לסמים. הטיפול בהם שונה מחולים רגילים גם בגלל האינטראקציה בין הסמים לתרופות וגם בגלל סיבות נוספות הקשורות לעצם האבחנה. לדוגמה- האם מדובר בבעיה נפשית ראשונית או בבעיה נפשית שהיא משנית לשימוש בסמים? האם הבעיה הנפשית היא משנית לבעיית השימוש בסמים או להיפך? איבחון מדוייק הוא תנאי חשוב בשביל להציע למטופל תוכנית טיפולית ואולי גם תוכנית שיקומית שיתאימו לו ולמצבו.

היי אני לא יודעת אם עקבת אחרי הסיפור שלי,אך במקרה שלי לא מדובר בשימוש בסמים,אלא בלקיחה חד פעמית שבעיקבותייה נכנסתי למצב חרדתי או טראומטי{או מה שזה לא יהיה} שנמשך כבר שנים. אין המשך שימוש בסמים{}חס וחלילה}. דיברת על אינטראקציה בין סמים ותרופות,האם התכוונת רק לאדם שהסמים נמצאים עדיין במערכת שלו{עקב שימוש והתמכרות} או גם במקרה כמו שלי,שבו השימוש היה חד פעמי, לפני שנים?{אך ייצר השלכות פסיכולוגיות}

רציתי להגיד משהו גם בתגובה לדברייך,ובתגובה למס' אנשים נוספים שכתבו לי. אתה חזרת מס' פעמים על כך ש"הסיבה" למצבי לא רלוונטית כבר,ומס' אנשים אמרו שלדעתם זה לא קורה לי מהסם שלקחתי. אז תרשה לי לחלוק על זה ולהגיד שעד שלקחתי את הסם חייתי20 שנה כבחורה רגילה לכל דבר,יש לי משפחה נפלאה ואוהבת,לא עברתי טראומת ילדות,אך ורק מהרגע שלקחתי את הסם פשוט נתקפתי באימה ובתחושות שאינני יוצאת מהן. אני לא יודעת אם זו חרדה או טראומה,אך כשאתה אומר שהסיבה אינה רלוונטית,אתה טועה {וסליחה על הבוטות},מאז מה שקרה אם דבר ראשון לא הייתי מגיעה להבנה שמה שקורה לי זה בגלל הסמים ובגלל מה שעברתי,לא הייתי פה היום.ואני לא אומרת זאת מפחד. בסיטואציות הכי קשות ומפחידות שעברתי,שכבר בקושי ידעתי מה קורה איתי,הדבר הכי הגיוני שנאמר לי על ידיי בעלי:"את עברת התקף מהסמים,טראומה מפחידה,בגלל זה את מרגישה ככה" זה היה מחזיר אותי למחשבה הגיונית,לזכרון שהייתי בסדר עד לפני לקיחת הסם,להבנה שפשוט עובר עליי משהו{זכרונות,תחושות,פלאשבקים,הרגשות}והזכרון וההבנה ההגיונית הזו של מה שעברתי,החזירו אותי בכלל לראות את המציאות ומה קןרה איתי ולא לשקוע בניתוק מוחלט מהמציאות אלא להבין. זה לא שיש לי חרדות,כמו רוב האנשים שלא נטלו סמים,שמפחדים לעשות משהו,וחשים פחד,וכל מה שמתלווה אליו. החרדות "הקטנות" האלו נוצרו לי בהמשך לאחד מס שנים מזמן לקיחת הסם,וכנראה נוצרו מעצם זה ששנים חייתי בטראומה ממה שקרה לי.אני אומרת חרדות "קטנות" כי לעומת טראומה שבה אתה חווה שוב ושוב את מה שעברת, שהכל נראה לך מעוות,וההבנה היחידה שעזרה לי לא להשתגע הייתי זו של מה שקרה לי. האם לדעתך הסיבה לא חשובה כאשר אדם מתהלך בתחושה כמו כאשר לקח את הסם,הרצפה זזה לו תחת רגליו,הוא אינו יכול לשתות כי חש שיש בשתייה אולי סמים, ועוד המון תחושות ממש ממש לא הגיוניות שבקלות יכולתי לגמריי להשתגע,או להתמוטט, אך באותם רגעים אני נזגרת מה קרה לי ואומרת לעצמי שקרה לי משהו,נורא מפחיד,ולכן אני חשה את מה שאני חשה,ואולי גם בזכות זה שהצלחתי להבין זאת,לא שקעתי לגמריי בתחושות לא הגיוניות,ואפילו כיום אני רואה ומבינה יותר את המציאות,במקום "לטבוע" בתחושות שהן שונות מסתם חרדה{ותאמין לי שאני אומרת את זה מניסיון,אני יודעת היטב מהן חרדות,והן רק פן אחד ממה שקורה לי5שנים} לעיתיים העדפתי אפילו לפחד,ולהזכר,אפילו לחוות חרדות ופחדים,רק להבין מה קורה לי ולא לאבד את דעתי לגמריי. תחשוב שאדם במצבי,במשך השנים חווה תחושות של חלום,או שפתאום כל המציאות נוראית מפחידה,אבל לא סתם "מפחידה" ללא סיבה,אלא מפחידה בגוון אחר,שלעולם כנראה לא אוכל לתאר אותו,שאלו תחושות שרק הסמים יכולות להביא אותך אלייהם. אני לא טוענת "שרק הסמים" הביאו אותי לזה,ייתכן מאוד שהייה בתוכי רקע חרדתי שלא הייתי מודעת אליו בכלל,והסמים העלו את הכל החוצה. ע"פי ידע וקריאה שלי בנושא סמים יכולים אפילו להעלות מחלות נפש נסתרות בבן אדם,"שחבויות בו" וייתכן שאם לעולם לא היה לוקח את הסם המחלה לא היתה "מתפרצת" לעולם. כשחוויתי דברים נוראים ואני מתכוונת ממש כמו אדם שנמצא על אקסטזי או משהו כזה, רק שזה קורה לו בטבעיות בלי שום סם,ולא הבנתי מה קורה לי,הדבר היחיד שהוציא אותי מזה,או לפחות הרגיע אותי לגביי זה,והכי חשוב לא נתן לי להסחף לתוך זה ולהשתגע,זו ההבנה שקרה לי משהו,ולהזכר בצורה הגיונית מי הייתי,מה קרה לי,ושאני חווה כנראה איזשהו סוג של טראומה או חרדה מכך. ואתן דוגמה עד כמה "הסיבה" פה היא משמעותית אולי יותר מהכל אפילו. סיפרתי לך שבעבר פניתי לטיפול,{אומנם של מס' פגישות בודדות בלבד,אך כנראה הפסיכיאטר הבין או חשב שאני עוברת איזשהי טראומה או חרדה מהסמים עצמם,והחל לדבר איתי דברים בסגנון כזה:"בואי נחשוב רגע,מה כ"כ מפחיד בסמים?" "אז את מרגישה מסוממת,כמו בהתקף,אז הכל משונה ומוזר" "אנשים שותים אלכוהול בשביל להרגיש מסטולים,אנשים נהנים להגיע להרגשה של היי,אז אןלי זה לא מפחיד כ"כ?" אולי זה לא נורא כ"כ שאת מרגישה ככה?" ייתכן שהוא ניסה להפוך לי את כל "החוויה" הזו של הסמים למשהו פחות מפחיד,ובאותו זמן באמת חשתי קצת הקלה,וכשהתחושה של הסמים הפכה לפחות מרתיעה,וכמובן גם עצם כן ההתמודדות עם הסיבה עצמה,שהיא הגורם למצב שלי,ולאחר מכן הרגשתי שאני פחות חוששת מההרגשה,ואני חושבת שהיו לזה גם השלכות על העתיד שעזרו לי להבין יותר מה קורה לי. המודעות של מה שקרה וההתמודדות החזיתית איתה מאוד חשובים,ואני אומרת את הדברים לא מתוך חרדה,אלא מתוך הבנה ריאלית שההתמודדות ו"הסיבה" הן אלו שהוציאו אותי מהמון מצבים מפחידים וקשים. אם לא היה לי את "המתנה" הזו שבעלי העניק לי-ההבנה שעובר עליי משהו מהסמים{וזה לא חשוב מה}גם לא היה לי שום הגיון לראות שעובר עליי משהו בכלל. אומנם המצב הרבה יותר עמוק מסתם"עובר עליי משהו מהסמים" ואינני יודעת איך להתמודד עם המקומות "האפלים" והמפחידים שאני מרגישה שאני מסוגלת להגיע אלייהם, ונלחמתי בכל נפשי,ואני ממשיכה להלחם "לעורר" את עצמי מהמצב הזה,לקלוט מה קורה סביבי ולתפקד,ולתפקד זה אפילו לקום ולקחת כוס מיים או להבין איפה אני. וזה אפילו לא תהליך שמלווה בחרדה,אלא בכוחות נפשיים,בהבנה,בהגיון. החרדה קיימת,והיא כנראה גורם עיקרי במה שקורה לי,גם אם אני לא מודעת לזה לפעמים. אבל זה שאנשים אומרים לי:זה לא מהסמים, בלי לדעת את התהליך ומה שעברתי כל השנים,לא עוזר לי בכלל. כי ההתמודדות וההבנה שלי וההיגיון שלי נובעים מהידיעה של מה שקרה לי. תודה דר' על הקריאה,ואני מתנצלת אם חלקתי על דעתך,אבל "אין חכם כבעל ניסיון" וניסיון של שנים אומנם הופך אותך ליותר חכם ומנוסה ממני,אבל הניסיון האישי שלי וההתמודדות שלי הם ניסיון הכי עמוק שיכול להיות למצב האישי שלי. ו"הסיבה" פה היא לצערי גם הגורם לאימה שאני עוברת,אך היא גם ההתמודדות שלי להבנה. תודה מקרב לב.

נטלי יקרה, מה שלומך? תרשי לי לומר שאני חושבת שאולי את מפספת את הפואנטה. במקרה שלי למשל אני גם כן יודעת בדיוק את הסיבה לכל מה שקרה לי: לפני 16 שנים ילדתי תאומים בשמחה והלכנו לגור אצל ההורים של בעלי כי קנינו דירה חדשה אבל היא עדיין לא הייתה פנויה. אני חשבתי שגם עבור חמותי החוויה תהיה כיפית כי הילדים שלה היו כבר גדוליםץ הגעתי אליהם עם מלא בטחון מוכנה למשימה של אמא חדשה. אך מהר מאוד המציות הפכה לסיוט. התינוקות שלי נולדו פגים ודרשו טיפול ממש אינטנסיבי, הייתי חלשה אחרי ניתוח קיסרי, ההורמונים השתוללו אחרי הלידה והכי גרוע מהכל חמי וחמותי היו ממש היסטריים. הם היו בוחנים כל מה שאני עושה ב-7 עניים, מעירים הערות מיותרות ובמקום לעזור היו רק מפרעים לי. החוויה של לטפל בשני מלאכים קטנים הפכה להיות מאוד מפחידה כי לא רציתי לעמיד את חמותי במקום ולהגיד לה לא להתערב כי אני עדינה מידי. בקושי הייתי ישנה בלילות בגלל הטיפול האינטנסיבי שנדרש והתחלתי לקום בבוקר להקיא מרוב פחד ממה מצפה לי באותו יום חדש. לאחר 3 שבועות הרגשתי שנשרף לי פיוז במח ונכנסתי לדיכאון עמוק, הייתי כמו הולכת-מתה ובקושי תפקדתי. רק לאחר כמה חודשים פניתי לעזרה. היום הילדים שלי בני 16 אבל לא הצלחתי לצאת מכל המצב הזה. הדיכאון הגדול עבר אבל נשארתי עם חרדה, חוסר ריכוז, לפעמים מרחפת, לפעמים מרגישה כמה מעלות מחוץ למציאות. אבל הפואנטה היא שכמו שעכשיו את לא תחת השפעה של אותו סם - גם אני כבר לא בלחץ הנוראי שהייתי אז, אבל הסימפטומים עדיין קיימים. אני חושבת שכאשר דר' הידש אמר שהסיבה לא רלוונטית, אולי הוא התכוון שאין טעם לדוש במה שקרה אז אלא לטפל במה שקורה היום ומצבך היום. כמו שלי אין טעם לדוש כל הזמן במה שקרה לי אחרי הלידהכי זה בעצם לא רלוונטי. אצלך אני חושבת שזה דומה לחייל שעובר ארוע מאוד מאוד טראומתי והוא נכנס למצב של הלם קרב או post-traumatic disorder. כאילו שהמציאות יותר מידי מפחיד וstressfull כדי להתמודד איתו אז משהו קורה לנו במח - כאילו שהמח מכבה חלקים מעצמו כדי להתגונן וזה גורם לחוסר תיפקוד. נטלי האם את נוטלת תרופות ואם כן האם החלפת אותם בזמן האחרון? הכוונה האם ניסית טיפול אחר? אני בזמן האחרון פניתי לפסיכיאטרית פרטית שהיא ממש מקסימה וחכמה, דמות סבתא והיא אמרה שהיא חושבת שאף פעם לא הצלחתי לצאת מהמצב כי המינון של התרופה אף פעם לא היה מספיק גבוה. עכשיו אני לוקחת 40מג של סרוקסט ולא פקסט התחליף שלו. עליתי רק לפני שבועיים בערך אבל אני כולי תקווה שאולי זה באמת יעזור לי להחזור לתיפקוד יותר מלא. היא איבחנה את הבעיה שלי כ-חרדות ואמרה שסרוקסט היא התרופה המתאים לזה ביותר. שנרגיש טוב !!!!!!!!! בחום שרון א'

שבוע טוב

מה יש לדר' הידש יומולדת היום? אם כן המון המון המון מזל טוב, אם לא, אז בכל זאת עד 120

שלום לכולם אין לי השבוע יומהולדת אבל ברכות לכולם ושבוע טוב. הידש

רציתי לדעת מה זה כיזופרניה מה המאפיינים שלה ומדוע יש חשש של התפרצות בגיל 18 אין לי שום מידע לכן כל הסבר יתקבל בברכה

למחלה קוראים סכיזופרניה ובעברית שסעת , מצרף קישור לאתר גוגל עם החיפוש של סכיזופרניה , יש מלא אתרים עם הסברים. http://www.google.co.il/search?q=%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94&ie=UTF-8&hl=iw&meta=

סכיזופרניה היא מחלת נפש פסיכוטית וגם כרונית ולכן היא נחשבת לאבחנה הכי קשה בפסיכיאטריה. כיום הקריטריונים לאיבחון סכיזופרניה הם מאד נוקשים ואדם צריך למלא אחר אוסף של סימפטומים לאורך זמן כדי שיזכה לקבל את הכותרת הנ"ל. בעבר הדברים היו הרבה יותר גמישים ולכן ב-DSM4 יש שינוי של ממש בהגדרת הסכיזופרניה. יש תרופות שיכולות להרגיע את החולים ולהפחית סימפטומים (כמו דלוזיות, הלוצינציות, אלימות ועוד) אך הן לא מרפאות את המחלה הבסיסית ומעבר לכך- רוב החולים לא מרגישים טוב עם הטיפול התרופתי ומפסיקים איתו אחרי תקופה קצרה. לכן הטיפול המועדף בסכיזופרניה הוא באמצעות זריקות ארוכות טווח אשר ניתנות פעם או פעמיים בחודש, תלוי בשיתוף הפעולה של החולה לקבלת הטיפול. בבי"ח הדסה בירושלים קיימת מעבדה לגנטיקה של הסכיזופרניה בניהולו של פרופ' בנימין לרר. למחלה יש מרכיב גנטי מאד בולט ומכאן גם חשיבות המחקר הגנטי בתחום.

סכיזופרניה היא הסרט נפלאות התבונה! מי שחושב שהוא סכיזופרן שיחשוב שנית... הסרט הראה את נפלאות התבונה אך החיים של ג'ון נאש לא היו מושלמים. אישתו עזבה אותו ולא תמכה בו, הוא לא נשא נאום מרגש בחלוקת פרס נובל, והם קצת שכחו לספר על זה שהוא שכב גם גברים. אם לג'ון היה טוב ככה סבבה. אני חושבת שאם ד"ר רוזן לא היה מתערב לא בחיים ג'ון היה מקבל פרס נובל הרבה ליפני. התרופות הרסו את כל "נפלאות התבונה שלו", קשה להפוך מגאון לבן-אדם רגיל. ליפני הטיפול הפסכיאטרי גאונים היו מתים מוקדם במוות נורא או מתאבדים. אבל אם כל אחד ימצא לו קריץ ולא ד"ר רוזן יש תקווה. אני בטוחה שמוצארט לא רצה למות בגיל 30 ואן גוך לא באמת רצה לחתוך את האוזן שלו היטלר השמיד יהודים כי הוא פחד מהם סטאלין היה סתם גרוזיני מפגר אין סיבה לפאראנויות שלו סאדם חוסיין העריץ את סטאלין וקיבל את מה שמגיע לו מבוש הקאובוי האמריקאי. הקיצר הכל חרטה אין דבר כזה סכיזופרניה רק אם יש לך חברים דימיוניים, אנשים דימיוניים רודפים אחרייך ברחוב, אתה מתבייש בבת שלך, אתה ממורמר, הקיצר סכיזופרניה זה חרא של חייים אז כולנו סכיזופרנים :)

שלום לכולם ולד"ר!!!! אני מזה 3 שנים סובלת מדיכאון ומחרדות. הדיכאון איננו קשה, להגדרת הרופאים כי אני הולכת לעבודה 5 ימים בשבוע, אך אני מתה מבפנים,כבויה. אתם בטח מבינים למה אני מתכוונת. במהלך כל התקופה ניסיתי ציפרמיל,ציפרלקס,סרוקסט(שלושתם למשך חודשיים בערך עם מינונים של כדור אחד),רמרון(במשך חצי שנה במינון של 45) ועכשיו פסיכיאטר שפגשתי המליץ לי על אפקסור. רציתי לשאול האם יש מישהו שיכול לומר לי מנסיון שיכול להיות מצב שבו 4 סוגי כדורים לא עזרו לו והחמישי כן או השישי ומעלה? האם ישנה אפשרות שאותו סוג כדור לא יעזור בפעם הראשונה שלקחתי אותו, אך כעבור זמן מה עם אותו כדור כן היתה השפעה? האם עליי לוותר על טיפול רפואי למרות שאני ממש גמורה מבפנים?. אני ממש לא מצליחה להבין איך הם לא עזרו לי. אולי אין לי טיפול? אני רוצה לציין שאני הולכת לטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע עם מישהי מקסימה, אבל זה לא זה, כי אני עדיין הולכת כמו זומבי בעולם הזה חסרת כל רגש. אנא עזרו לי, תודה מראש לכם ולד"ר!!

בהחלט יכול להיות מצב שבו כמה כדורים לא עזרו והחמישי או השישי שניסו יעזור, הציפרלקס,ציפרמיל,ובהסרוקסט עובדים על אותו עיקרון וכנראה החליפו לך בגלל תופעות לואי, האפקסור עובד על עקרון אחר ויכול מאוד להיות שיעזור לך,כדאי לנסות ואל להתייאש מטיפול תרופתי , יש מלא תרופות ואחת מהם בטוח יכולה לעזור לך רק סבלנות,אני בטוח שיענו לך הרבה בפורום שהחליפו תרופות עד שמצאו את הטובה בשבילם,אני למזלי עם אותה תרופה כבר שנתיים עוד מעט ומתחיל לרדת במינון לקראת סיום (רסיטל). שוב לא להתייאש..בטוח שתמצאי את הכדור המתאים שיעזור לך.

תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. יש הגיון לעבור לאפקסור הפועל במנגנון שונה ולכן יש סיכוי שיעזור, האפקסור תרופה יעילה מאוד בקבוצה זו. שר' גיורא הידש

לאורית שלום רב, גם אני סובלת מדיכאון וחרדות קשות, גם אני הולכת לעבודה 5 ימים בשבוע ובנוסף אני צריכה לטפל בילדה בת שנתיים וזה מאוד מאוד קשה. אך את צריכה להיות חזקה, צריך לעבוד בשיטת ניסוי והטעיה, עד שתמצאי את הכדור המתאים לך, ובסוף זה יקרה, אל תתיאשי כי זה רק מחמיר את המצב(מנסיון), אני ניסתי כבר אולי איזה 6 סוגים של כדורים, עכשיו אני עם הציפרלקס כמר 7 חודשים ולא מרגישה הכי טוב, תאמיני לי שמאוד קשה לי ולפעמים ממש נמאס לי מהכל, כי צריך ללכת לעבודה ולתפקד כאילו לא קרה כלום, כאילו הכל בסדר ומפנים אני אכולה בכאב וסבל, אבל אין ברירה אנחנו חייבות להיות חזקות , אני מאמינה שבסוף תמצאתי א הכדור המתאים לך וטוב מאוד שאת גם בטיפול פסיכולוגי, זה עוזר , אבל לאט לאט , אל תצפי לניסים ונפלאות, צריך הרבה סבלות וכוח ותאמיני לי שלאנשים כמונו (שסובלים מדכאון וחרדה) יש הרבה הרבה, אבל הרבה כוח נפשי, כי אנחנו מתמודדות יום יום עם הסבל הקשה הזה וצריך כוח נפשי בשביל זה, אז יש לך את הכוח הפנימי ואת הרצון לעזור לעצמך. שיהיה לך בהצלחה ורק טוב ביי ביי

התעודדי גם אני ניסיתי סוגים רבים מאוד של כדורים ואני סובלת מאותה בעיה כמו שלך אף כדור לא עזר לי ובאמת שלקחתי סוגים רבים התחלתי טיפול אצל פסיכיאטר חדש שגם נתן לי כדור אחר מכל מה שקיבלתי עד עכשיו וזה מאמת מתחיל להשפיע אני מרגישה הרבה יותר טוב אז בהצלחה ולא להתייאש

אני רוצה להודות לכל מי שענה ועזר. התרשמתי מאוד ממה שאמרתם כאן. אני מצד אחד מאוד רוצה להאמין שיש תקווה ופתרון לבעיה שלי אך מצד שני אני מאוד מאוד חוששת, כי אני כבר 3 שנים ככה ולהיות 3 שנים במצב הזה זה לא פשוט.קשה לי נורא ואני ממש שבורה. אני מקווה שהאפקסור יעזור, למרות שמאז שלקחתי אותו הוא לא נותן לי לישון.מחר אני מעלה את המינון מ - 75 ל - 150 ואני מקווה שהתופעות לוואי יחלפו. לדורון, למה לא התייחסת לגבי הרמרון שדווקא אותו ניסיתי כחצי שנה? להילה, כמה זמן הרגשת את החרדות והדכאון עד שהתחלת עם הכדור החדש? אני רוצה לשאוב ממכם המון כח ותקווה, ולכן אני מבקשת, אנא עיזרו לי להאמין!!!! תודה שוב,אורית!!!

דר הידש היקר! אני מודה לך מקרב לב על תשובתך{נכון,באמת שאלתי חוזרת בכל מכתב כי ניסיתי להרגיע את עצמי}. יש לי שאלה{שונה,למרבה הפלא} האם יכול להיות שלקיחת סמים עשוייה לעשות איזשהו נזק מוחי,אני מתכוונת ממש מבחינה פיזיולוגית,לשנות משהו בראש,כי אצלי מאז הסם זה אומנם המון חרדות,אך 24 שעות במשך5שנים,גם בזמנים הכי "טובים" או "רגועים",המציאות,הסביבה,אני עם עצמי, גם בתוכי,וגם מה שקורה סביב,פשוט אינו אותו דבר מאותו רגע.מלבד החרדות "הרגילות" כל ההרגשה שלי לגבי המציאות השתנתה.הכל תמיד נראה מרוחק,לא כ"כ מוכר,קשה לי להסביר,אבל פשוט שונה.בהתחלה שנתיים בכלל לא ראיתי {חשתי}שום דבר כפי שאנשים חשים,כאילו איבדתי את כל מה שהכרתי.את כל כולי.כמו תינוק שלא מבין דבר והכל חדש לו ההרגשה היתה{ותסלח לי אם זה נשמע פסיכופטי אבל אני מנסה להמחיש את ההרגשה בצורה קצת ציורית\דמיונית} כמו שלמשל איכשהו תנסה לחשוב שהגעת עכשיו לכוכב אחר,ואתה נמצא שם,והכל שם שונה,הגוף שלך מרגיש שונה,האוויר אפילו שונה,האנשים כבר לא כמו שהיו,כי הכל שם מתנהל פתאום שונה,קשה לך להבין למה הם עושים את הפעולות שהם עושים,ומה הם מרגישים,אפילו כשהם משוחחים אתה לא מבין למה,על מה,בקושי את השפה אתה מבין. תחשוב למשל שבמקום ללכת,הם מרחפים,וגם אתה צריך לרחף,אז זה היה מרגיש לך מוזר,כך הרגשתי לעמוד על הרגליים וללכת בכלל.וכל מה שהכרתי עד אותו יום השתבש. כל הדברים ה"פשוטים",מחשבות,רגשות,למשל לשבת סתם בחדר,ולחשוב על אהבה או על בגדים,או כל דבר שכל בחורה חושבת עליו.כאילו נמחק לי לגמריי.נשכח. הדבר הייחיד שהצלחתי ליצור ולהבין זה לראות את בעלי,בלי לפחד מהתחושה שלו,לחוש את זה כמשהו מוכר,לשמוע ולהבין את מה שהוא אומר.ולמזלי הצלחתי,בקושי רב,וככה לא שקעתי בכל "הלא מוכר" שמסביבי.מאז אומנם מצבי השתפר,ובמשך הזמן התחלתי גם לחוש דברים נוספים,ולעשות דברים,ולרצות דברים.אך אני תמיד מרגישה שאני לא "לגמריי רואה" או חשה כמו שכולם חושבים ומרגישים. {והפחד הגדול הוא כמובן לחזור למצב של לא להבין כלום,מה שהתחלתי לחוש לפניי חודשיים} והתחושה התמידית,כל השנים ובכל מצב,גם כשאיני בחרדות,גם כשבכלל חשבתי על דברים אחרים והכל כבייכול "בסדר" זה לא זה.זה שונה ומרוחק,וההבדל היחיד הוא אם אני נבהלת מזה,ונכנסת למצב יותר קשה או מקבלת את זה וחייה עם זה. שאלתי בעצם היא האם סמים יכולים ממשית לפגוע במשהו במוח? בתפיסת המציאות? בראייה אפילו?הריי לא הכל "נפשי" יש דברים פיזיים ביולוגים במוח שמקושרים לחושים, לקליטת אינפורמצייה ויזואלית,והדרך שבה האינפורמצייה מעובדת במוח,לראייה הפיזית, אפילו רגשות והרגשות זה תהליך מוחי מסויים-פיזי.{קליטה ועיבוד נתונים}. לאחר הסמים תחושות פיזיות כמו חום\קור,כל הגוף שלי, ראייה,נשימה כאילו הכל בי קרס,וגם לא הורגש או הובן לי בצורה שזה אמור להיות מורגש. אני שואלת את זה אומנם בצורה מאוד טכנית,של תפקוד המוח. וזה לא נובע מחרדה השאלה הזו,אני פשוט היתי רוצה להבין אם תיתכן פגיעה כזו,ואם כן,אם זה הפיך,או בלתי הפיך. הכל נתפס אומנם בצורה "נפשית" אך לא ייתכן שהחרדות נובעות מעצם זה שמשהו באמת פיזית {מוחית} מבחינת חושים\ראייה\קליטה נגרם נזק מהסמים,ולכן גם אני חרדה ומבוהלת ומרגישה שמשהו לא בסדר? כי משהו באמת לא בסדר?

רציתי רק להוסיף המון תודות על כל תגובותיך,והחלטתי שזו תהייה שאלתי האחרונה פה בפורם{אלא אם אהייה ממש במצוקה},כי מענה לחששותי העיקריות קיבלתי,ואני מרגישה שעדיף להתרכז בעתיד{כמו שאמרת} ובחיים ובלהמשיך הלאה,ולא להמשיך ולנבור "במצב" או בקריאה על חרדות וחששות גם של אחרים. עדיף להתרכז בעצמי ולחשוב על דברים אחרים. תודה,ותבורך על עבודתך. נטלי.

הי. קראתי את כל מכתבייך ואם אני זוכרת היטב מדובר על שימוש חד פעמי בגראס שבעקבותיו לא הרגשת טוב. אני לא מומחית בנושא הסמים,ולא בנושא החרדות, אך אני קוראת את תיאורייך ונראה שהחוויה של הגראס הייתה מאוד טעונה מבחינה רגשית עבורך. לפי מה שאני קוראת ומבינה, התגובה הראשונית לאחר השימוש הייתה פיזיולוגית, והתגובות שאת חווה מאז הן תגובות של חרדה מחזרה למצב ההוא. אני לא יודעת אם יש לך גישה לספר 'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה' , שם ישנו הסבר פשוט לתגובות רגשיות ומצבים נפשיים בעקבות שימוש בסמים, הקטע קצת ארוך אז אני לא מעתיקה אותו אם אין לך גישה לספר, כתבי לי. מה שכן, יש קטע (קצר) על הפגיעה במוח, כפי ששאלת : " השפעת החומר משתנה עם הכמות, עם ציפיות המעשן... מגביר את מצב הרוח ששרר לפני השימוש בו, כלומר, מביא לידי רוממות, דיכאון או חרדה. כשמשתמשים בחומר בריכוז גבוה ובכמות גדולה, יכולה להופיע הפרעות במודע ובהתמצאות בזמן ובמקום..." לא מצויינת כל פגיעה ארוכת טווח למוח או לחלקים בו, ולא מצויין שום נזק בלתי הפיך. פרט כמובן למצבים נפשיים. דנה

היי, אני סובלת מחרדה ודיכאון כבר 4 שנים ואף פעם לא הצלחתי לתאר את הרגשתי כמו שאת תיארת פה באתר, זה מדהים כל מילה שלך היא תחושותיי. התיאור שלך, של החרדה כל לך חזק ואמיתי וזה בדיוק מה שאני מרגישה. לפעמים החרדה כל כך חזקה שהיא גורמת לתחושה של דה-ריאליזציה= ניתוק מהמציאות לגמרי. אך אל תחששי, אל לא משתגעת זה רק החרדה. לפעמים שהגוף שלנו מוצף בחרדה יש את תחושת הניתוק הזה שגורם להרגשה של חוסר מציאות. אני בטוחה שתרגישי טוב בעתיד. לפי מה שכתבת יש לך את הכוחות ואת אפילו לא יודעת כמה את חזקה. בהצלחה ניקול

תודה ניקול. הלוואי והיתי מרגישה כמו שאמרת שיש לי כוחות. אבל ההרגשה אחרי5שנים זה שאין כבר כוח,פיזי ונפשי. את לא פחדת לפעמים במהלך השנים שתשתגעי? כי את בטח יודעת כמה זה מפחיד להרגיש מנותק כאילו אין לך קשר למציאות,למה שקורה? אצלי עצם החרדה הזו מובילה להמון תחושות מפחידות ונוראיות. אני מקווה שתרגישי הכי טוב שבעולם. נטלי.

האם יתכן מצב בו בעקבות תחילת השימוש בציפרמיל יחווה המשתמש התקפי חרדה ודיכאון קשים וקיצוניים (במהלך השבוע הראשון לשימוש)? האם הם נעלמים לאחר מכן? האם זו תופעה נפוצה? תודה.

אכן התופעות הן קשות אפילו יותר חזקות מהתקף חרדה עצמו אבל אני יכולה מאוד לעודד אותך שלאחר כשבועיים אפשר להרגיש טיפה שיפור וככל שיחלוף הזמן אתה תרגיש יותר טוב דרך אגב אני נוטלת כבר שנה וחודשיים ואני מרגישה מצוייין חזרתי לתיפקוד מלא תצפה לנפילות קטנות בהמשך הטיפול תנסה הרבה לעשות ספורט זה עוזר להוציא לחץ הרבה בריאות והצלחה אל תתיאש

לניקי אכן התופעות מוכרות בהתחלת הטיפול כיוון שהתרופה מעוררת ואינה מרדימה. אפשר להשתמש באופן זמני בתרופות הרגעה כמו וואבן או לוריוון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר' הידס שלום! אני לוקחת רדוקטיל 10 מג' מזה שלוחה חודשים וברצוני להפסיק, אני יודעת כי תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית יש להוריד בהדרגה, אבל, הרדוקטיל ניתן בקפליות ולא בכדורים כך שאי אפשר להוריד את הכמות פר כדור. כיצד אם כך מורידים את המינון? בתודה מראש, מאיה.

למאיה נכון שהרדוקטיל פועלת על הסרוטונין במוח אבל איני מכיר אותה מספיק, תנסי לשאול את הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שמי אור מגיל קטן אני סובל מהבעיה של חרדות פחדים \דכאונות (השתנה עם הגיל אך הדבר הדומננטי היה חרדות) בגיל 18 טופלתי בסרוקסט שעזר ועזבתי אותו אחרי חצי שניה בעקבות הרגשתי הטובה כשנכנסתי לצבא כנראה בגלל הלחץ שבצבא הבעיה חזרה ובגדול ממש חזרתי לסרוקסט שלא עזר פצרמיל פרוזק ומה לא ולצערי כל התרופות שהזכרתי לא הצליחו להקל ולא הזיזו לחרדות כיום אני אחרי הצבא ואינני יודע אם אני צריך טיפול תרופתי וזאת בעצם שאלתי האם יש דרך לאבחן מדעית (רפואית) אם יש בעיה כימקלית במוח (סונטרנין) וכו או שהדרך היחידה היא דרך שיחות עם פסיכאטר ונסיון בירור הדברים שאלתי באה ממקום קשה מצד אחד יאוש מתרופות וגם מצד עצמי הגעתי למצב שהחרדות לא חזקות ולא משתקות אותי מחיי כלומר אולי דפוסי החשיבה שלי נורמלים לגמרי אבל מצד שני אולי אני עבד לחרדות ואייני יודע (אני בטוח שכל מי שסובל מזה ידע על מה אני מדבר ) (כמו כן חשוב לי להסביר שמבחינה רפואית שיניתי מינונים ועשיתי את כל המוטל עלי מצד הטיפול ולא עזר ) מצטער על השאלה הארוכה ואני ממש יודה לכל מי שיטרח לעזור כל מי שיודע על שיטה רפואית שעבר או שמכיר על מנת לאבחן או שבעצם לא קיים בתודה מראש אור (ורפאות הנפש והגוף לכל עם ישראל ובמיוחד לאחינו הסובלים מדברים מעין אלא.

לאור אין בדיקה בדיקה מעבדתית אשר עשויה לתת אינידקציה לסוג הטיפול המתאים. עם זאת כל התרופות שציינת, סרוקסט, ציפרמיל ופרוזק פועלות על הסרוטונין ולכן כנראה אי התגובה. כדאי לנסות תרופה הפועלת במנגנון שונה כמו אפקסור או רמרון. תרופה הפועלת באופן שונה ממה שניסית עשויה לעזור. לכן לא כדאי להתאכזב ועדיין ישנן אפשרויות טיפוליות שעשויות לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הירש, אני נוטלת 125 מג' טרזודיל, ועוד 5 מ"ג טרנקסל (לפי הצורך), עקב חרדה. בתקופה האחרונה אני חשה מידי פעם דקירות חזקות בקצות אצבעות הידיים. מה הסיבה? (שכחתי להוסיף שאני גם מקבל הורמונים חליפיים -אקטיבל ואני בת 57). אודה לך על התייחסותך. תודה,רחל.

לרחל קשה לאבחן, יתכן שמדובר בתופעת לוואי של הטרזודיל או בתופעה של חרדה, אין ברירה אלא תצטרכי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש - האם העובדה שאני חש צריבה באיבר המין מכל גירוי קל, מתקשה להגיע לזיקפה (לא קרה לי מעולם בעבר), והשפיכה מתבצעת במצב של חצי זיקפה, ומלווה בתחושת צריבה וכאב עז מאזור האשכים לפי הטבעת. כאב חד שעובר לאחר מספר דקות. השפיכה מוקדמת מאד (כמעט מיידית) לא קשורה לאדרונקס?

לרותם אני חושב שעניתי לך אתמול. בהחלט איני חושב שהדברים קשורים לאדרונקס וכדאי לפנות לרופא המשפחה או לאורולוג לבדיקות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, מה ההבדל בדרכי הפעולה בין הנרדיל (MAOI) "רגיל" ובין מוקולובמיד? מה ההבדל בין מעקב שאינו הפיך (נרדיל) ובין המעקב ה reversible? האם יש לך ניסיון קליני עם מוקולבמיד לעות הנרדיל? תודה מראש.

לאליק ההבדל הוא גדול, הנרדיל מתחבר לאנזים המפרק את הנוראדרנלין בצורה בלתי הפיכה כך שעלולה להיות הצפה של נוראדרנלין ויש בכך סכנה.. המובמיד מתחבר באופן הפיך, כלומר הוא יכול גם להתנתק ולכן אין הצטברות רבה מדי של נוראדרנלין ואין סכנה. איני מכיר עבודות המשוות את שתי התרופות אחת לשניה. אבל באופן עקרוני בעבודות של שתיהן בהשוואה לאינבו (פלצבו) היעילות דומה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת כדורים אפקסור ורסיטל ואיין לי תאבון ירדתי הרבה במשקל האים יש איזה כדורים או משהוא אחר טבעי שפותח תאבון או כדורים אחרים שמשמינים

לאלי אני חושב שישנן רבות ורבים המקנאים בך.... בכל אופן הירידה בתאבון ולעתים גם הרגשת בחילה אופייניים לשבועיים הראשונים של הטיפול ואחר כך התופעה חולפת והירידה במשקל נעצרת. דווקא אחרי מספר חודשים של טיפול נראה שישנה עליה במשקל כבקשתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האים יכול להיות שנער בגיל התבגרות שנמצה בדיכאון בגיל 18 רקע כללי לפני שלוש שנים חזר בתשובה והלח לישיבה מרצון שלו בלבד לאחר מיכן הירגיש שמאוד קשה לו היה לו קונפליט בין הרצון העז להיות דתי לבין הרצון שלו להיות כמו בני גילו שיוצאים בנות וכו הלכתי איתו לפסיכולוג ולאט לאט יצה מזה עפע שבפנים הוא מרגיש שהדת זו הדרך הוא התחיל לקחת כדורים נגד דיכאון אך המצב לא כל כך טוב לפעמים טוב ולפעמים מסתגר שאלתי היא האים יכול להיות שהוא צריך להפסיק את הכדורים ושמהתחלה לא היה צריך לקחת אותם אלה רק שיחות מכוון שהמצב פחות או יותר כמו שהיה האים אפשר לנסות לה פסיק מכוון שהוא לוקח כמות גדולה של כדורים והוא רזה מידי

לאורנה החשש בגיל הזה הוא דווקא ממחלת הסכיזופרניה. לכן אני חושב שכדאי מאוד להגיע לפסיכיאטר טוב לאבחון ולבדיקה, אני מקווה שאני טועה ואין מדובר בסכיזופרניה, אבל כדאי להיות בטוח. רק לאחר האבחון יש לשקול את הטיפול הרצוי שיחות וסוג הכדורים. אם תרופה לא עוזרת אז צריך להחליף אותה. אין לכך קשר למשקל ושהבחור רזה, דווקא רוב התרופות גורמות לעליה במשקל... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאור מה שאני קוראת בפורום שישנם תופעות גמילה מכדורים למינהן רציתי לדעת האם גם בצפרמיל ישנן תופעות והאם חלילה אני אזדקק לכדורים לכל חיי החרדה שמה זה יחזור מבחילה אותי .

לשלי אין מדובר בהתמכרות ותופעות גמילה, מדובר על תופעה שמתרחשת בזמן סיום טיפול ואינה קוראת אצל כל אחד. כך שיתכן שתקרה אצלך אבל יתכן שגם תפסיקי את התרופות והכל יהיה בסדר. כאשר נוטלים תרופה אשר מעלה את הסרוטונין במוח ומפסיקים באופן חד ישנה ירידה פתאומית בסרוטונין ותופעות של חרדה. לכן ההמלצה היא להוריד במינון לאט כדי שהגוף יוכל להסתגל לשינוי. אומנם מדובר על תופעה המתרחשת בזמן סיום טיפול אבל אין זו תופעה של התמכרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מזה כשנתיים (מאז הולדת בכורי) אני נוטלת סרוקסט. חשק המיני נפגע כתוצאה מנטילת הכדור. החלטתי לשאת במחיר משחששתי להחליפו. כיום אני נוטלת כמות מזערית עד כדי אפסית (כ-1/4 ליום) ועדיין החשק לא חזר. מתי העיניינים יחזרו להיות כפי שהיו לפני נטילת הכדור? האם זה ריוורסבילי בכלל?

מדוע את לוקחת את הכדורים כבר שנתיים והאם בזמן שהורדת מינון הרגשת איזה שהן תופעות

חרדות אחרי לידה. ההפחתה במינון נעשית כבר זמן רב בצורה הדרגתית וטפו, טפו,טפו

במקום עבודתי יש חבר שמצהיר שהרופאים קבעו לו מנייה דיפרסיה, יש ימים שהוא עובד כרגיל ובכייף, מצב רוח טוב משתף פעולה, אבל יש גם ימים שהוא מטריד ומציק לסובבים אותו, ויורד עלי עד מצבים מביכים. מה אפשר לעשות?

שלום, אפשר לנסות לדבר על ליבו כאשר הוא במצב טוב, אבל צריך להבין שבמצב של פעילות יתר הוא אינו שולט על מעשיו באופן מלא ולכן גם אם הוא מבין שהוא שוגה הוא חייב להתנהג כפי שהוא מתנהג. תחשוב שישנו חבר לעבודה שצריך לעבור טיפולים רפואיים רבים (דיאליזה, מחלת לב) ונעדר רבות ואחרים צריכים לעשות את עבודתו, גם זה לא נעים.... לכן צריך להתייחס לפעילות יתר שלו כאל מחלה ולזכור שאתה אינך המטפל שלו, אלא חבר שמנסה לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש