פורום פסיכיאטריה

שלום רב, האם מוכרת תופעת לואי של שינוי בהתנהגות לאחר נטילת סרוקסאט (כדור ליום) במשך חצי שנה כאשר השינוי החל להופיע אחרי חמישה חודשים., השינוי מתבטא בעודף אנרגיה תחושה של היי מיסוך ותקשורת שונה עם בני המשפחה, הפרעות במחזור השינה ואגוצנטריות מוקצנת. תודה

לנועה יתכן שמדובר במצב של פעילות יתר (לכיוון המאניה), זהו מצב דחוף, צריך לפנות לרופא המטפל אשר כנראה יפסיק מהר מאוד את הסרוקסט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מאז הודיע לי בעלי במפתיע שמצא את אהבת חייו והוא עוזב אני פשוט חשה שעולמי חרב, יש לי תינוקת זעירה ואהבתי אליו טרם פגה . אני מקבלת עזרה פסיכולוגית כדי לא להעביר לגוזל היקר שלי את העצב העמוק והאבל {היא רואה אותי בוכה רוב הזמן..} אך מה לעשות ואינני חשה שיפור ,.במיקצועי אני עצמי עוסקת בטיפול ואמורה לשוב לעבודתי בספטמבר אך איך אוכל בהגינות המיקצועית שלי להעניק ולטפל באחרים כשאני עצמי ציפור פצועה? שאליתי היא האם תרופה כלשהיא יכולה לסייע במצב משברי זה?- חשוב לי שלא תלווה לה קהות רגשית כפי שאומרת השמועה שקורה עם תרופות ,אבל שאוכל לטפל בביתי ולתפקד בצורה נורמלית ביום יום כרגע עיקר עיסוקי הוא בכי וכן מחשבות חוזרות בהן אני עסוקה בתסריטים של בעלי עם חברתו אני מצטערת על אורך המכתב בתקופה זו הפכתי נוירוטית וטרחנית...

לרוני התשובה מאוד פשוטה - כן. התרופות עשויות להקל עליך ולעזור לך לעבור את השלבים הקשים. התופעות שאת מתארת הן תופעות לוואי, אין שום הכרח שהן יוופיעו אצלך, צריך לקוות שתרגישי את ההשפעה החיובית של התרופה ללא תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום ב 18.7 התכתבנו ובעצתך פניתי שוב לפסיכיאטר שלי בדחיפות על מנת להחליף את האלפרליד והציפרמיל של עוזרים לי. (אני סובלת מדיכאון והתקפי חרדה חזקים) הרופא נתן לי פאקסט 20 מ"ג וקלונקס 0.5 מ"ג. האם הצירוף הזה הוא צירוף נכון? האם יש תופעות לוואי שידועות לתרופות הללו?. תודה מראש מיכל

למיכל התרופות החדשות הן צרוף מקובל מאוד ואין "התנגשות" בין התרופות. נקווה שהתרופות החדשות יתאימו לך יותר מהקודמות ומצבך ישתפר ללא תופעות לוואי. בהצלחה ד' גיורא הידש

האם יש למישהו ניסיון עם התרופה הזו? האם היא משפיעה באופן שונה מתרופות SSRI

לאליק מדובר בתרופה ישנה וטובה עם פוטנציאל חמור לתופעות לווואי. ה SSRI פועלות על הסרוטונין במוח בעוד אשר הנרדיל על הנוראפינפרין. כך שמנגנון פעולתן שונה לחלוטין. הנרדיל דומה לתרופות כמו אדרונקס או מובמיד שהן בטוחות הרבה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלה לד"ר הידש היקר ולמשתתפים בפורום: אני בן 50. נוטל התרופות: רונקסין של 25 מ"ג - 3 כדורים ביום פארטן של 2 מ"ג - 2 כדורים ביום קלונקס של 0.5 מ"ג - 3 כדורים ביום זה כבר כחודש ימים שאני סובל מעייפות גדולה, חולשה כללית , כאבי רגלים, (ולפעמים גם ידים), וכל פעילות גופנית - והקלה ביותר, כולל הליכה לא ארוכה - מקשה עלי. רוב הזמן אני יושב או שוכב במיטה. מבקש לדעת: האם הסימפטומים הנ"ל, שמהם אני סובל, הינם תופעות-לוואי של התרופות אותן אני נוטל או ממה הסימפטומים הנ"ל נובעים ? מבקש להוסיף כי הסימפטומים הנ"ל קורים לי - בדרך כלל - בתקופה של הקיץ, ועד כמה שזכור לי גם לפני 25 שנה, שאז הייתי נוטל אותן תרופות, להבדיל מקלונקס של 0.5 מ"ג - שאז לקחתי סדיטן של 1 מ"ג - היו לי בערך אותם סימפטומים בקיץ, אם זכרוני אינו מטעה אותי - אבל כעת העייפות, החולשה כללית, כאבי ידיים ורגלים - חזקים יותר. לתשובתכם אני מחכה. מאחל בריאות טובה, שמחה ואושר - לכולנו ! ראול

לראול איני חושב שהדברים קשורים למרות שבאופן עקרוני יתכן שכן. אתה נוטל תרופות הרגעה רבות, אולי אפשר להוריד במינון בהתייעצות עם הרופא המטפל? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל כבר 4 שבעות מכאבי ראש עצבניים. אני לא יכל לתפקד באופן רגיל כל הזמן כואב לי הראש וכתוצאה מזה אני עצבני מאודומשמיע קולות מרוב כאב .בני משפחתי לא מסתדרים איתי כי אני כל הזמן צועק .מה אני יעשה אני לא יודע מה לעשות הלכתי לפסיכאטר ה5 כבר ויותר שאני הולך בשנה וחצי אחרונה, והוא הביא לי מודל לבנתיים יש קצת הקלה אך לא משמעותית.אני לא יכול לעמוד על שלי לדבר עם אנשים אני לא יכול כלום כי אני נראה עצבני ואז לא מתיחסים אלי.כמה כמה אני יכול לסבול מה אני חמור ... אני מרגיש שיש לי גוש ענק בלב שאני צריך לפרוק מכל האיסורים האלה די די קשה למה אלוהים לא מרחם עלי מספיק אני סובל כבר יותר משנה ממחשבות כפיתיות סוף סוף שנגמרו המחשבות כפיתיות בצורה של נס לאחר שהפסקתי עם הכדורים פתאום באים לי כאבי ראש תופת שלא נותנים לי לתפקד בכלל ושמים אותי בגעינום . אנה עיזרו לי עודדו אותי .

ליואב אתה מציין שהיית אצל חמישה פסיכיאטרים בשנה וחצי האחרונות וכל התקופה הזו המצב לא טוב, מצד שניכאבי הראש הם כחודש? יתכן שכאבי הראש קשורים למתח (בכל זאת אני ממליץ להבדק אצל רופא המשפחה), עם זאת אני חושב שכדאי לנסות ולהתמיד אצל פסיכיאטר אחד ולשתף אתו פעולה, השינויים בפסיכיאטריה בדרך כלל איטיים ואין לצפות לתרופת פלא שתעזור מהר מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. רציתי לדעת אם חרדה חזקה,יכולה ממש לגרום לזה שאדם מרגיש את מה שהוא מפחד ממנו? זה שהכל מסביב נראה לי מפחיד או שאני מרגיש שאני נופל פתאום,או נבהל ורועד ומרגיש מנותק ממה שקורה מסביב זה חרדה? גם רציתי לדעת מה זאת התרופה ראסיטל? מה היא עושה

ליוני אלו בהחלט עלולים להיות תופעות של חרדה. רסיטל=ציפרמיל היא תרופה נוגדת דיכאון היעילה גם נגד חרדות. התרופה פועלת על הסרוטונין במוח ואינה ממכרת. תוכל למצוא פרטים באינדקס התרופות באתר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל כבר כמה שנים ציפרמיל. אני רוצה להתחיל טיפול בראקוטן ושמעתי שהיו תופעות לוואי שהתבטאו בדכאונות וחרדות והתאבדות. האם זה נכון? האם אני יכול להיות שקט? שנית, לקחתי תמיד קסאנאקס לטיפול מהיר בחרדות. כעת זה יצא מהסל ורשמו לי לוריבאן במקום. האם זה אותו דבר? אני חושש לקחת משהו חדש. הרופא הקבוע שלי לא בארץ כבר שנה תודה

לרונקו לראוקוטן ישנן תופעות לוואי נפשיות מאוד לא נעימות ולא נדירות. לכן לא הייתי ממליץ ליטול את התרופה. בדרך כלל עם השיפור במצב הנפשי (בטיפול עם ציפרמיל), עשוי להיות שיפור גם בחומרת האקנה ואפילו העלמות. כדאי לחכות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה תפקיד התרופה מודל? ומה תפקיד קלונקס? בתודה מראש,דני

אני יודעת רק לגביי הקלונקס. מרגיע ומונע חרדה. ולפי דעתי יעיל למדיי.

הקלונקס - הבעייה איתו שהוא ממכר. המודאל- משמש גם להרגעה, לא ממכר, אבל לא תמיד מתאים. הייתי מציעה שאם מנסים אותו לבדוק במינון מאוד קטן בהתחלה. ביסודו תרופה להרגעת הקיבה, ועוד.

שלום דר' שוב, האם ניתן להכנס להריון עם הסרוקסט,והאם אדרונקס יכול להיות פתרון טוב. חשוב לי לציין שהחרדה תמיד היתה גם עם אפקסור 150מג' רק ששיא העצבנות הגיע במינון הנמוך ואני נוטלת ואבן אבל זו לא חוכמה ולא הפתרון.. אשמח לתגובה מהירה..

למלי לא הייתי ממליץ על אדרונקס כיוון שהיא מעוררת ולפעמים דווקא מגבירה את החרדות. הסרוקסט תרופה בטוחה וטובה, בטוחה בהריון, אבל שוב, כדאי לבדוק עדכונים במכון הטרטולוגי בהדסה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! האם תופעות כמו: לחץ בחזה, שריפה בגרון, קושי לנשום עמוק, כאבי גב ותחושה של נוקשות בשרירים יכולים לנבוע מחרדה ?- אציין, כי לאחר בירור מקיף מאוד שכלל בדיקות של הלב, הריאות, העצמות, עמוד השידרה, הקיבה,מחלות אוטואימוניות, ועוד.. לא נמצאה שום בעיה פיזית(אבל הגוף כואב..)

בפרט אם לא נמצאו גורמים פיזיים. הגוף והנפש מקושרים בצורה מדהימה.

כפי שטל כתב, התשובה פשוטה- כן שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך. קראתי את התשובה,אך האם זה בסדר כן לקחת רצוף,במשך תקופה ארוכה קלונקס,כשמדובר בכמות של0.5 מ"ג או אפילו קצת פחות? אמרת שאין הבדל בין הפחתת חרדה להרגעה,אך הרגעות גופנית שונה מן החרדות, שנובעות ממחשבות,חששות,זה דבר בראש,שכנראה שום תרופה לא יכולה למחוק לאדם את מחשבותיו,או לשנות אותן. בעבר לקחתי במשך שנה,ולא חשתי התמכרות{אומנם לקחתי ממש מעט בכל יום, בסביבות0.4מ"ג אך זה הספיק כדי להרגיע אותי}{הפסקתי את הטיפול בבת אחת,ובמקום לקחתי "רגיעון"טבעי של הדס,ורק לאחר כמעט שנה התחלתי לקחת שוב. אני לוקחת כבר חודשיים,רצוף,והאמת שאני חשה בהדרגה הטבה. בכל מקרה,רציתי לשאול,מה זה אומר התמכרות? שאי אפשר להפסיק? הרי בעבר הפסקתי. ודבר נוסף, טיפול ממושך בקלונקס לא עלול לגרום לאיזשהו נזק?{מלבד התמכרות} ואם אמשיך ואקח תקופה ארוכה זה עלול לגרום לאיזהשהן תופעות?{כמו הזיות,שכבר כפי שהבנת הם חלק מהפחד שלי ודבר שאני חוששת ממנו} או שאפשר להיות רגועים,ולהמשיך לקחת בביטחה? תודה דר',ואני מקווה שתוכל להגיב על מס' שאלות אלו.

לנטלי אין דאגה בקלונקס כשתרגישי טוב תרדי מזה אני לוקחת 1.5 מילגרם ביום אז לך באמת אין מה לדאוג תקחי ותרגעי ולא לסבול זה הכי חשוב אם תרצי לשוחח תכתבי לי

היי גלית,את בטח מבינה אותי,שבמצב הזה חוששים מהכל... כמה זמן את לוקחת את הקלונקס? תקופה ארוכה?

הי. נטלי, אני לא לוקחת קלונקס באופן קבוע, והפעם הראשונה שלקחתי היה לני שבועיים. אבל באמת הגזמתי, לקחת 3 מ"ג ביום וכשהמטפל שלי שמע על זה הוא ממש כעס. עכשיו הפסקתי אבל אני כל כך צריכה את התחושה שזה נתן לי. קהות חושים מוחלטת. נמאס לי כבר להרגיש זה כואב יותר מדי. רוית.

האם קלונקס זה תרופה כמו כל התרופות שמרגיע מחשבות?ואם לא מה תפקידה? בתודה מראש., דני

לנטלי לקלונקס אין נזקים לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. התמכרות משמעותה שאי אפשר להפסיק בבת אחת, ואם מפסיקים ישנם סמנים של חוסר שמחפשים את התרופה או שמרגישים חרדות. כמובן שאפשר להפסיק באופן הדרגתי. איני מסכים עם העיקר. הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה הם מקצועות שמטרתן לשנות מחשבות ורגשות, גם התרופות עושות זאת וגם השיחות. (וגם את יכולה לעשות זאת בעצמך) שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לילה טוב דר' תודה. אתה מקסים. רוית.

התמכרות ופגיעה בתיפקוד כתוצאה בשימוש בבנזודיאזפינים הם נזקים שיש להם השפעה לטווח הקצר והארוך גם יחד. זה מנפח את חשבון הבנק שלך- מטופל שמכור לתרופה לא יכול להפסיק טיפול ואתה ממשיך לגרוף כסף.

שלום רב לפני כ- 9 חודשים נולד בנינו הבכור לידה רגילה, ולאחר חודשיים ששהינו אצל משפחתה של אישתי לשם קבלת עזרה חזרנו לביתנו, במהלך השהות שלנו בבית הוריה של אישתי התחלתי להבחין בהתנהגות מוזרה של אישתי: היא יותר במחשבות ופחות שמחה. אולם התעלמתי כיוון שחשבתי שכך זה לאחר לידה. מאז בהפסקות (לפעמים) מצבה מחמיר והיא רגישה מאד ובקלות בוכה ולעיתים אף מרגישה חוסר נוחות ומחנק ומדברת בילדותיות ובשטויות. ראוי להדגיש כי במהלך ההריון כולו לא עבדתי והייתי קרוב אליה וכי עם לידתו התחלתי לעבוד. כל ניסיונותיי לקבלת עזרה חיצונית ניענו בשלילה בשל הבושה מצד אישתי שאלותיי איך אני אמור להתנהג? האם זה תקופתי? יש שאומרים שאם תכנס להריון נוסף הכל יתאזן, האם זה נכון? מה יכול למנוע אצלה הרגשות אלו?.

לבני אכן קודם כל חשוב לתמוך באשתך ולהשתדל להראות לה את כל התמיכה האפשרית. כדאי לנסות לשכנע אותה בעצמך, או אולי אמה או אחות הקרובים אליה, או להזמין את רופא המשפחה וכך הלאה. כל מי שיכול לעזור אפשר לשתף אותו. לעתים מנוחה עשויה לעזור. אבל הנקודה העקרית היא להגיע לאבחון וטפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ומה שלומך ברצוני לדעת האם מותר לקחת קסנגיס או לניטין אחרי מודאל או כמה זמן הפרש לעשות בין כדור לכדור תודה

להילה אפשר, רק תשימי לב ששני הכדורים עשויים לגרום לעייפות, כך שכדאי להזהר עם דברים הדורשים ריכוז כמו נהיגה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר נכבד, בני בן 12.5 פוחד מזה מספר שנים מעכבישים. הנושא מטריד אותו ואני מנסה לעזור. ידוע לי שישנה אפשרות טיפול בבעיה, אודה לך אם תוכל לעזור לי במידע נוסף. תודה אורית

לאורית כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער. אני מומחה למבוגרים כך שאין לי תשובה מפורטת יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני נשואה מזה 12 שנים וסה"כ נישואיי מאושרים למעט המקרים בהם בעלי נקלע למצבים מסויימים שבהם למשך כמה שעות ולפעמים יום או יומיים שחיי משתנים. בעלי יכול על שטות קטנה להתפרץ ולצעוק ולעיתים גם לקלל. זה יכול לקרות כשהוא רוצה לאכול משהו שבדיוק נגמר במקרר, או שמישהו שכח לסגור את דלת הסלון כשהמזגן עובד או כל עניין פעוט אחר... במצבים האלה אני מביטה בו ורואה כיצד המצב יוצא משליטה ובעצם הוא אינו מסוגל לשלוט בעצמו ולא מבין עד כמה המצב אינו שפוי. לעיתים הוא מבקש "תעזבי אותי עכשיו אני עצבני עדיף שלא תעני לי" והוא הופך להיות עויין. לרוב אני באמת משתדלת לא לענות לא כי אני יודעת שאם אענה לו הוא יהפוך להיות אלים עד כדי זריקת חפצים או שבירתם. ישנם מצבים שהוא מסתגר בתוך עצמו נכנס למיטה ולא יוצא ממנה במשך יממה כשרוב הזמן הוא ישן. לרוב התופעה נעלמת מעצמה והוא חוזר להיות האדם שהיה לפני ההתקפה. שמתי לב שההתקפות מגיעות במצבים של לחץ כספי (לא שחלילה מצבי אינו טוב) אך כשההכנסה לאותו חודש אינה מספקת אותו, זה יכול לגרום למצבים הנ"ל. אני מאד אוהבת אותו וקשה לי לחיות עם ההתקפים האלה שחוזרים על עצמם לפחות אחת לחודש. לפעמים כשחולף הזמן ולא מגיע ההתקף אני מתפללת שהמצב הנוכחי יישאר כך ולא יגיע ההתקף הבא, אך כמובן שזה רק עניין של זמן וזה חוזר על עצמו. יש לי 3 ילדים בבית ולכן קשה לי עוד יותר כשהם חשים ורואים את שינויי מצבי הרוח של אביהם ולפעמים גם שומעים את צעקותיו. (למרות שלרוב הוא מוציא את עצביו עלי ולא עליהם) פעם ניסיתי לשוחח איתו על טיפול אך הוא פסל את זה על הסף ואינו מוכן לשמוע על עזרה רפואית. זה מין אגו כזה "מה אני לא נורמלי? מה אני צריך פסיכיאטר? לפעמים אני מגיעה למצבי בכי בלילות, ושואלת את עצמי למה זה מגיע לי? יש לי הכל בחיים: בית, כסף, ילדים מדהימים, זוגיות טובה רק העניין הזה פשוט הורס לי את החיים!!!!!!! ממתינה לתשובה בהקדם טלי

במשפחתו המורחבת של בעלי יש מס' בני משפחה הסובלים מדיכאנות ומטופלים בכדורי הרגעה/שינה.

לטלי אכן ההתפרצויות והכעס קיימים כאשר בעלך מוטרד ומרגיש שלא הצליח לעמוד בציפיות של עצמו, יתכן שמדובר בבעיה של חוסר ביטחון למרות שכלפי חוץ הוא מפגין ביטחון רב. אין ספק מדובר בבעיה עם ה"אגו הגברי" אשר אינו מוכן לחשוב שיש לו חולשות.... רק על ידי הרכות שלך ואולי "בגללך" הוא יהיה מוכן ללכת לשיחות, כלומר כדאי לשתף אותו במצוקה שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

חברה תעזרו לי מה עוסים כשאתה חי בלופ של דיכאון וחרדה והחרדה כל-כך גדולה שהיא משתקת אותי מול הפסכיאטר ואני לא מסוגלת להגיד לו מה בעצם קורה איתי והוא לא יכול לטפל בי כמו שצריך! בבקשה תעזרו לי ן (סרוקסט ואםקסור לא עוזרים)

נ.ב אני מחפשת קבוצת תמיכה של טיפול קבוצתי בדיכאון-חרדה-היפומניה בעזור השרון אם מישהו יודע אל קבוצה טובה (גם עם זה פרטי) בבקשה ספרו לי

לדני דין אולי אפשר לכתוב לו ולתאר את הדברים ואת הקושי שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם כל התרופות נוגדות דכאון גורמות לירידה בתפקוד מיני ?

בגדול כן יש כאלה שפחות ויש כאלה שיותר הסרוקסט הוא הגרוע מכולם

לא לא כולן אבל באחלט רובןאבל זה כל כך אינדבידואלי ושונה מאדם לאדם כך שאיאפשר לומר מראש עד כמה תהייה השפעה אני יכולה להגיד מנסיון שיתכן גם מצב הפוך שהן מגבירות את החשק המיני אבל זה נדיר

לשירה כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לירידה ברצו למין (אבל לא אצל כולם). התרופות הפועלות על הנוראדרנלין אינן גורמות לכך, בעיקר מובמיד ואדרונקס. התרופות הפועלות על שני החומרים עושות זאת מעט, אפקסור ואיקסל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לרווית. אני חושבת שדר' הידש פיספס את הבקשה שלך, בכל מקרה, היכנסי לפורום באתר www.icallisrael.com ותוכלי לדבר בפתיחות רבה יותר על מה שקורה לך. אני קוראת את מה שאת כותבת ואני ממש רוצה לחבק אותך, אז אני שולחת לך חיבוק וירטואלי ענק. מחכה לך בפורום השני. עדילי.

הי חמודה. נכנסתי לאתר שכתבת. אין לי כרגע אפילו טיפת כוח נפשי כדי להתחיל ולתאר את מה שאני מרגישה. אני מקווה שיותר מאוחר ועם קצת וואבן אני אצליח להתרכז בצורה ברורה יותר ואז אכתוב. תודה. רוית.

שלום רב, האם מוכרת תופעת לואי של שינוי בהתנהגות לאחר נטילת סרוקסאט (כדור ליום) במשך חצי שנה כאשר השינוי החל להופיע אחרי חמישה חודשים., השינוי מתבטא בעודף אנרגיה תחושה של היי מיסוך ותקשורת שונה עם בני המשפחה, הפרעות במחזור השינה ואגוצנטריות מוקצנת. תודה לילה טוב

לנועה אני חושב שעניתי לך ששאלת בפעם הראשונה. יתכן שמדובר במצב של פעילות יתר ולכן חשוב להגיע בדחיפות לפסיכיאטר המטפל ולהפסיק את התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי נער מתבגר שנימצא בדיכאון לא עושה שום דבר עים עצמו לא אוכל לא עובד ןכל הזמן מה שאימא שלא עושה רצה איתו לפסיאטר לפסיכולוג משתדל לרצות אותו וכל הזמן אומר שהוא שונא אותה שפפסיק להגיד לא מה לעשות אפילו שהיא לא מגזימה אלה פשוט שרוא אותו שהוא לא יוצא ולא אוכל ורק יושן ואז מרוב שינה הוא לא מרגיש טוב ושוב עיפ ומתוסכל האים צריך לא להגיד לא לעבוד ולאכול האים צריך לעזוב אותו לנפשו הוא מקבל תרופות נגד דיכאון.

היי, הנער צריך דמות ומטפל תומך ,וגם ההורים צריכים להתאחד ולהיות באותה עמדה לטובתו של הנער וללא חילוקי דעות. הוא צריך תמיכה עזרה ועידוד . http://www.psychologia.co.il/depres1.htm כאן תוכלו לעיין ביחד ולהיעזר. כל טוב

לאלי חייבים להגיע לשיחה עם הפסיכיאטר המטפל שידריך את ההורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הבו שלי מקבל 300 מג אפקסור xr ושני כדורים רסיטל בהתחלה כשהגענו למינון הנל אמר שמרגיש בסדר בחודש האחרון שוב בעיקבות פרידה מחברה שוב לא הירבה לצאת מהחדר ולא אכל ופשוט לא עושה כלום גם כחה אין לו חשק לעבוד כבר שנה שהוא יושב בבית הבן בין 19 האים זה אומר שהכדורים לא מתאימים לדיכאון או לא יודעת מה אני כבר לא יודעת מה לעשות .

לאורנה אכן מדובר על טיפול במינון גבוה ושתי תרופות, הדבר העיקרי שאפשר להוסיף הוא שיחות קבועות, עם זאת יתכן שהמצב חמור עד שכדאי לשקול אשפוז? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

צפיתי כעת בתוכנית הטלוויזיה "על המשקל" בנושא הפרעת אכילה, נושא קרוב ללבי. אישית, מבינה טוב טוב איך זה עובד ואיך נכנסים למצב של חוסר שליטה ולא יכולים לצאת החוצה, אבל אתם יודעים מה זעזע אותי במיוחד? זעזעה אותי אותה אמא שהופיעה בסוף ואמרה שהיא הרימה ידיים ושהיא מאוכזבת קשות ולא סובלת את הילדה שלה. הוסיפה שהילדה שלה אשמה שהרסה לה ולשאר המשפחה שלה את החיים. שהילדה שלה אשמה בכך שבגללה האמא עצמה קרסה נפשית והתאשפזה שלוש פעמים. לעזזאל, למה ההאשמה הזו? למה??? למה הכעס מופנה כלפי הילדה? איזו אמא זו? אולי בכלל בגלל אמא כזו הילדה פוגעת בעצמה. אלוהים אדירים. תנו לי להבין

הילדה לא אשמה ! לא ראיתי את כל התוכנית. דרך אגב.. עדיף בעיות אכילה על דכאון.

שלום לכן, אני יכולה להעיד על כך שהסבל של הורים כשיש להן בן או בת הסובלים מכל הפרעה הוא קשה ביותר בעיקר אם בן או הבת מתנגדים לטיפול, או יותר נכון אין להם תובנה לקבל עזרה או להתמיד בה. הסבל הוא כל כך גדול שבהחלט אפשר להתמוטט רגשית. האם בתכנית לא האשימה את הבת אלא תיארה סבל נוראי, קשה לעיתים לתאר כמה משפחות נשברות במהלך טיפול ורצון לעזור..

האם מישהו מכיר מטפל כזה ויכול להמליץ ?

ד"ר יופ מאיירס 02-6723146

שלום רב, אני סובלת כבר שנים מבעיית הסמקה שלא ממש ברורה לי הסיבה שלה. אני מסמיקה בסיטואציות חברתיות גדולות בהם אני נדרשת לדבר מול מספר רב של אנשים. לעיתים הבעייה מחמירה ככל שאני מודעת אליה יותר . אני בחורה מאוד חברותית ומוכשרת ובלי בעיות של בטחון עצמי ולא ממש ברורות לי הסיבות להסמקה. הבעייה מאוד מאוד מפריעה לי לנהל שגרת חיים נורמלית וגורמת להרגיש תחושות של כעס על עצמי על החוסר יכולת לתפקד ולהיות כמו שאני בשל ההסמקה שמשתקת אותי ומושכת את כל תשומותי לאיך שאני אדומה ולא למה שרציתי לומר. אני מקווה שתוכלו לייעץ לי בנושא כי ניסיתי כל מיני דברים בעבר כולל חוג תיאטרון אך הבעייה נמשכת ולאחרונה מחמירה.

למור אכן בעיה לא קלה כיוון שככול שאת מודעת אליה יותר (מודעת שאת מסמיקה) הבעיה מחמירה ומקשה יותר בזמן ההרצאה. אפשר לנסות טיפול התנהגותי כיוון שמדובר בתופעה שהיא מעין אלרגיה. במקרים קשים ובמיוחד שאת צריכה להרצות לעתים קרובות אפשר לשקול טיפול תרופתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מור,היי, מץוך ניסיון . אני מציע לך לבדוק בנוסף גם אצל רופא ראומטולוג ובדיקות דם, בכדי לשלול משהו מסתתר כמו מחלת "הלופוס שמתבטאת בהסמקה אדומה. כל פעם שמתרגשים ,מערכת החיסון מזהה כניראה לא נכון ,שגוי , את הסיטואצייה ומגיבה כמו בסכנה. אודם והסמקה בצורת פרפר בפנים ובחזה.

לד"ר הידש היקר - נראה לי שדילגת על שאלתי מאתמול אנא אם תוכל להתיחס אשמח תודה מראש

לרוני מצטער ובטח לא הייתה כוונה במעשי. כעת לא הצלחתי למצוא את שאלתך, אולי תוסיף את הקישור או תעתיק אותה ואשמח להשיב. הידש

שלום ד"ר הידש. רציתי, "על קצה המזלג" ,להעמיק ולשאול כיצד בעצם תרופות ממשפחה זו, תורמות למניעת הישנות של תופעות חרדה (או דכאון) בעתיד. מדוע בעצם הפסקת נטילתם לא אמורה לגרום לחזרה של החרדות ? תודה מראש.

לטל מדובר על השילוב של גוף ונפש. כאשר אנחנו יוצרים שינוי כימי אשר מביא לשינוי בהתנהגות ושינוי בהרגשה עצמית (בטחון עצמי), מתחילים להתנהג אחרת וגם מרגישים אחרת. כך שעם הזמן השינוי הכימי מביא גם להקלה ולשינוי בדימוי העצמי. אבל המעגל ממשיך, השינוי בדימוי העצמי גורם בעצמו שינויים כימיים במוח.... כמובן שהדברים מעט מסובכים, אבל הוכח שפסיכותרפיה-שיחות בלבד גם כן גורמת לשינויים כימיים במוח?!?! למרות שהתשובה לא נוגעת ישירות בשאלה אני חושב שיש קשר והדברים יותר מובנים שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש תודה רבה על התשובה המהירה הייתי עם הבת אצל פסיכיאטר והוא נתן לה cipralex והמליץ על הרפיה אצל פסיכולוג קליני. אני מפחדת לתת לה את ה cipralex אחרי שקראתי באינטרנט על כל מני תופעות לוואי של התרופה . היא בחורה צעירה וב"ה בריאה,לומדת לתואר במחשבים וב"ה מצתיינת. ואני מפחדת מנזקים של התרופה.הפסיכיאטר גם אמר שהתרופה היא תתצתרך אולי לקחת אותה הרבה זמן. זה פשוט מפחיד אותי. מה דעתך ? האם ניתן לתת לה את ה cipralex בלי חשש? ותוך כמה זמן נוכל להפסיק עם התרופה ? והאם התופעות לוואי יכולות גם לשבש לה את החיים או האם זה כמו לקחת אנטיביוטיקה במשך תקופה ? שיחות עם פסיכולוג, הבת שלי לא כל כך רוצה אבל תרגילי הרפיה וספורט היא כן מוכנה. מה דעתך. האם חשוב ויעיל יותר להתחיל עם התרופה? אני לא יודעת מה לעשות אני מקוו לקבל גם הפעם התייחסות מהירה תודה מראש אבג

שאלת אמנם את ד"ר הידש, אבל עד שיענה-ככל הידוע לי הציפרלקס היא תרופה בטוחה. היא הכי נקייה בקבוצת התרופות אליה היא שייכת, ויש לה פחות תופעות לוואי וכמובן שלא חייבות להופיע התופעות הללו, ואם הן מופיעות הן חולפות אחרי תקופה קצרה עד אשר התרופה עוזרת. בדרך כלל לוקחים את התרופות הללו למשך תקופת זמן. מותר לשאול למה בתך אינה יכולה להחליט לבד, ואת צריכה להחליט בשבילה לגבי התרופה?

שלום, אני חושב שתשובות של קוראים ואנשים שנטלו ציפרלקס עדיפות על תשובתי המלומדה. בכל אופן כפי שנכתב מדובר על תרופה עדינה, אינה ממכרת ובדרך כלל אין תופעות לוואי. אני הייתי ממליץ לסמוך על דברי הרופא ואם את יכולה אז לחזק את הביטחון של הבת בתרופה. אני מקווה שקוראים נוספים יגיבו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. אני לא יודעת אם ראית,אך מישהו פה כתב לי שאני בחרדה קלינית,ושקלונקס הוא רק להרגעה ואיננו טיפול בחרדה. האם זה נכון? או שהקלונקס גם מפחית חרדות,ולא רק מרגיע{כמו ווליום למשל},כי אני לוקחת את הקלונקס כבר חודש וחצי,ואומנם מצבי מעט השתפר, {בהתחלה לא הייתי במצב אפילו לשבת ולכתוב מול המחשב},ומעט מן הפאניקה החזקה נרגעה.האם במשך זמן יותר ממושך ייתכן שזה ישפיע עוד לטובה? תודה לך, ושיהיה גם לך רק טוב.

הי נטלי. אני מניחה שלא עקבת אחרי כל האירועים שלי, אבל בשבועיים האחרונים גם אני לקחתי קלונקס, ואתמול בפגישה עם המטפל שלי הוא אמר להפסיק עם זה. קלונקס מפחית את החרדה ומרגיע אבל אינו מטפל בה, ויש עוד משהו עם זמן מחצית חיים וכו'. בכל מקרה, בגלל עניינים של הטיפול שלי המטפל שלי אמר לא להחליף את הקלונקס בכדור אחר, אלא לטפל במקור לחרדה (שהוא במקרה שלי די ברור...) אני מניחה שאולי הגישה שלו קצת קשוחה, ונכון, הקלונקס עוזר מאוד, אבל הוא לא הטיפול למקור החרדה עצמה. הטיפול דעתי צריך להיות פסיכותרפי וכמו שדנה כתבה כאן למטה לגלית, לגעת במקומות הכואבים ביותר. לפעמים נדמה שזה בור בלי תחתית. או שהתחתית קובעת בכל פעם שיאים חדשים. אבל אין מה לעשות. לא תמיד יש קיצורי דרך. תשמרי על עצמך. רוית.

לנטלי הקלונקס הוא ממשפחת נוגדי החרדה ואיני בטוח שאני מבין את ההבדל המהותי בין נוגדי חרדה ומרגיעים. לקלונקס שתי בעיות-ראשית הוא מטפל בחרדה עצמה כאשר היא מופיעה, ואומנם תקופה ארוכה ללא חרדות יכולה להחשב כריפוי אבל לא תמיד מגיעים לכך. החסרון השני הוא שבטיפול קבוע כחודש ימים מתחילה בעיה של התמכרות. לכן ההמלצה בדרך כלל היא ליטול קלונקס לפי הצורך, רק כאשר ישנן חרדות ולא באופן קבוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה חמודה. אני לקחתי אבל שנה רצוף{קלונקס},וזה מאוד עזר לי{ללא שום טיפול נוסף} איזה כמות את לקחת?{מעל0.5מ"ג?} וגם לא הבנתי כ"כ מה אמרת בקשר לזמן מחצית חיים?! מה זה? תשמרי גם על עצמך,ומקווה שתרגישי טוב. נטלי.

אני מקנאה! מקנאה בכל אלו שבוכים! מקנאה בכל אלה שמצליחים לספר כמה קשה להם! בכל אלה שיודעים לצעוק הצילו מקנאה בכל אלה שיודעים איך לבקש עזרה! בייחוד באלה שמתחננים ובייחוד באלה שמבקשים אותה עוד ועוד וגם זוכים לקבל אותה מכולם! מקנאה באלה שמקבלים תשומת לב ויחס ואהבה והרבה! מקנאה באלה שמקבלים אותם כמו שהם! גם אני רוצה!!!!!! מה, לי לא מגיע? אני לא בנאדם? קשה לי נורא נורא נורא וישבתי בשקט עד עכשיו! אני לא עושה קולות אז לא יודעים אפילו שאני קיימת. שלא ידעו. אני גם לא רוצה! אז איך את רוצה שיעזרו לך??? לא רוצה! כן רוצה! מקנאה במי שיכול לצעוק! נו את צועקת עכשיו מה יש לך??? מקנאה במי שיכול לתפוס מקום! הנה תפסת מקום מה את רוצה??? שבי בשקט יא תולעת!!! מקנאה בכל מי שיש לו חיים! מקנאה בכל החכמים! מקנאה בכל אלה שטוב להם! שונאת את אלה שתופסים מקום ודוחקים אחרים! שונאת את אלה שנאהבים! כועסת על כל העולם! זהו. עכשיו מקנאה גם בעצמי שצרחתי כאן. הולכת לפרק לעצמי את הצורה! אלוהים קח אותי מכאן. קח!!!!!!!! איזו צורה מטומטמת ועלובה יש לדברים כשהם נזרקים סתם לחלל וירטואלי שבו אף אחד לא מכיר אותך. אני מגעילה את עצמי טוב נו, עוד מחשבות חרדה ודיכאון גם כן

לד"ר ולחברים שלום, כבר שאלו מקודם על חומצת האמינו L-Trytophan. רציתי לשאול, האם יש חומצות אמינו ותוספי מזון אחרים (רק אני - לא מבין גדול באמת - שמעתי על חומצות אמינו, גינקו, סט. וורט, קפאין, ג'ינסנג, מלטונין, שמן דגים, ולריאן, SAMe ו- DHEA) שיכולים לעזור במצב של חרדה, דיכאון או בעיות ריכוז? אני יודע שחומצות אמינו מסויימות וכרום יכולות למשל למזער את נזקי האלכוהול, וחומרים אנטיאוקסידנטיים יכולים מאד להגן מנזקי העישון. אפילו הומלץ לי פעם לקחת גדילן מצוי -- milk thistle - ושן ארי ביחד עם כדורי SSRI כדי להגן על הכבד. לא עשיתי זאת, כי איני מכיר לחלוטין את התוספים האלה. כפי שאתם רואים, אני מאד מתעניין בנושא, ואשמח לתשובה מאנשים אובייקטיביים המבינים בו. בתודה, וסליחה אם בלבלתי קצת את המוח, השואל

תמיד אפשר לקחת תוספת של משפחת ויטמין B שאמורים לחזק את מערכת העצבים אך מניסיוני כל שאר הדברים שהזכרת לא יעילים וחבל על הכסף. תעשי חיפוש לראות דיונים קודמים בנושא. כגון הומופטיה, הומאופטיה, שמן דגים, היפריקום וכו' תראי גם את ההודעה שלי בדף הקודם לגי טיפול הומאופטי שעשיתי - היה מפחיד!!!

לשואל לצערי איני מבין בתחום של תוספי המזון לכן לא אשיב תשובה שאינה מוסמכת. אני מקווה שכותבים שהתנסו יענו לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תנסה אומגה 3,לפי נסיוני עוזר לא רע

תודה לד"ר ולכל העונים

שלום דר' הידש. חשבתי שאחרי כמה זמן, המצב ישתפר. אבל זה לא כך. לכאורה הטיפול ממשיך ואני מדברת עם המטפל על הדברים שמפריעים לי, אבל אני לא יכולה להשתחרר מכל התחושות הקשות. אפשר לומר שרק אתמול הייתה פגישה טיפולית טובה, אבל אני משום מה לא מרגישה שום הקלה. האם אני יכולה לפנות אלייך בדוא"ל? תודה . רוית

לרווית לצערי לא ציפיתי שהדברים יחלפו מהר ותרגישי מיד טוב, יש המון רגשות ובעיקר כעס ותיסכול שצריך לעבד עם המטפל. יתכן שאחרי פגישה קשה אתו, דווקא תרגישי בטוב? מה קורה עם נושא הגבולות? תשמרי על עצמך הידש

יש לי הערכה לפסכיאטרים אך מדוע עלות ביקור אצל פסיכיאטר כה גבוהה, מדוע אין התחשבות במטופל. נכון שאתם לא עושים עבודה בחינם, אך תחשבו גם על הפציינט זה יכול לעשות לו בסופו של דבר חור בכיס. אודה על תשובתך

כמו כל רופא פרטי כמו כל בדיקה פרטית כמו כל ניתוח פרטי

פשוט - בגלל המס שהרופא צריך לשלם.

לרפואה קונפליקט תמידי עם כלכלה - רפואה טובה היא יקרה - מי שזקוק לרפואה טובה הוא חולה ולכן לא יכול להשתכר כדי לקבל אותה, הגישה המתאימה לרפואה הומנית היא גישה סוציאליסטית שבה החזקים והעשירים משלמים לדאוג לחלשים. הרופא נתפס כהומני - הוא לא עובד למען כסף - הוא חייב לטפל. עם השנים הרפואה התייקרה והנטייה היותר קפיטליסטית שהחברה שלנו קיבלה דרשו מהרפואה להרוויח ולהיות כלכלית. שוב כיוון שחולים הם אכלוסיה חלשה ולא מרוויחה יחד עם לחץ חברתי נורמטיבי לרופא לטפל תמיד ללא קשר לשכר נוצר מצב שרופאים בארץ משתכרים מחירים מצחיקים ביחס - אני מדגיש - ביחס לאחריות וההשקעה המקצועית שלהם. את תוצאות מצב זה כבר מתחילים להרגיש - מי פונה ללמוד רפואה? הדור הבא של רופאים יהיה שונה וכבר מדברים על חשש מחיסול תחומים שלמים ברפואה. כבר מפורום זה הדבר מורגש - ריבויי השאלות משקף חוסר במתן תשובות אפוא שהם צריכים להיות - אצל הרופא המטפל.

הומלץ לי להחליף אפקסור לסרוקסט מפני שזה בטוח בהריון והאפקסור לא עושה את העבודה באופן יעיל. האם בטוח בהריון? כמו כן הבנתי שסרוקסט פוגע בחשק המיני ,(ממש זה מה שחסר לי שאני הולכת להתחתן...) האם אתה יכול לומר מהם התחליפים עם פחות תופעות לוואי מאותה משפחה? תודה דר,אתה מקסים!

למלי ראשית הדבר החשוב ביותר הוא מזל טוב לנישואין והצלחה בכל. התרופות ממשפחה זו בטוחות בהריון והן נבחנו ונבחנות כל הזמן. כדי לקבל אינפורמציה מדוייקת אני תמיד ממליץ לפנות כאשר השאלה אקטואלית ולהתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה. אבל כפי שבדקתי לא מזמן סרוקסט בטוח בהריון. הבעיות במין הן תופעות לוואי של הטיפול, ולכן למרות שהן קיימות הן לא מופיעות אצל כל אחד, אפילו שמעתי על מטופלת שאצלה הסרוקסט הגביר את הרצון והסיפוק המיני.... כך שעד שלא תנסי לא תדעי מה יקרה אצלך אישית. מזל טוב דר' גיורא הידש

האם זה מותר לבקש את המייל האישי שלך? אשמח אם תחזור עם תשובה למייל האישי שלי?

אני בן 36 ,נוטל סרוקסט נגד דיכאון 60 מ"ג ביום,אני נשוי 9 חודשים ואני ואשתי מנסים להכנס להריון,הבעיה שהסרוקסט פוגע בחשק המיני 1.אין זיקפה מלאה 2.אין שפיכה. אני בקושי מצליח לגמור פעמיים בחודש ,אשתי שהייתה אצל רופא נשים הוא אמר לה שכדי להכנס להריון צריך לעשות את זה פעמיים שלוש בשבוע{כדי לא לפספס את הביוץ}. אשתי לוחצת עלי להפסיק את הכדורים אולם מצבי בלי כדורים הוא דכאון עמוק עם חרדות איומות,פניתי לפסיכיאטר שלי אך הוא אמר לי רק להוריד את המינון ל-40 מ"ג ביום, עדיין החשק המיני שלי חלש ואני מתוסכל,כאשר המצב של חוסר שפיכה גורם למריבות עם אשתי שרוצה להכנס להריון. ואני שואל מה לעשות ,האם יש פתרון לבעיה מצד אחד לקחת את הכדורים שעוזרים לי לתפקד ביום יום ומצד שני שאוכל לקיים יחסי מין עם אשתי פעמיים בשבוע ולשפוך,אודה אם הד"ר יענה לשאלותיי.

מי נתן לך שישים מ"ג? זה המון המון המון, תנסה לבקש מהרופא שלך לרדת ל-20 מ"ג (כדור ביום) ואז תראה את ההבדל גם אני לקחתי את הכדור והיו לי תופעות דומות אבל לא בכאלו מימדים ועשיתי שתי ילדים או אוליי תציא לרופא שלך לשקול ציפרמיל שהוא בעל תופעות מועטות כי הוא פשוט יותר חדש ,או שתיקח כדור במינון נמוך כמו שהצאתי לך בהתחלה רק לתקופת הניסיון ששל כניסה להריון ורק אם וכאשר יהיה לך התקף חרדה תיקח איז חצי כדור קסאנקס ותמשיל הלאה.אבל על כל זאת אתה חייב לדבר עם הפסיכיאטר שלך. אני גם יודע שהרופאים לא כל כך אוהבים לרשום לאנשים קסאנקס כי טוענים שהוא קצת ממכר וכנראה שזה נכון אבל רק במינונים גדולים ובמשך הרבה זמן אבל רק לתקופת הזיווגים זה יכול להתאים אם בכלל יהיו לך התקפות כי על תשכח שאתה תמשיך לקחת סרוקסאט פעם ביום. בהצלחה דודי

אני מודה לך על תגובתך,ברצוני לציין כמה דברים, אני סובל מדיכאונות שנים רבות ולפני שש שנים מצבי הדרדר,כאשר ניסיתי כמה סוגי כדורים שלא עזרו לבסוף הפסיכיאטר בשלי רשם לי מרוניל 75sr וכן סרוקסט כדור אחד ,בהדרגה הוא העלה את המינון של הסרוקסט והוריד את המינון של המרוניל עד שלפני חודש נשארתי עם 3 סרוקסט,בעבר כאשר הוא ניסה להוריד לי את המינון של הסרוקסט אז חלה נסיגה והדיכאון גבר,ולכן עכשיו הוא לא ממליץ בתקופה הקרובה להוריד את המינון,אציין שבתוספת לסרוקסט אני נוטל גם ואבן להרגעה, אשמח לקבל עיצות ותגובות.

אבקש לדעת מה ידוע לך עם שילוב של איקסל (50מ"ג) עם ציפרלקס (10מ"ג)

לטלי לכאורה יש הגיון בשילוב של תרופות הללו, האיקסל במינונים נמוכים עובד על הסרוטונין כמו הציפרלקס ובמינונים גבוהים על הנוראדרנלין. כך שבמינונים גבוהים של איקסל אפשר לקבל השפעה גם על הסרוטונין מהציפרלקס. כמובן שאין כל כך טעם לשלב מינון נמוך של איקסל עם ציפרלקס כיוון ששתיהן עובודת על הסרוטונין. ככלל אני מעדיף תרופה אחת בזמן אחד, אבל לעתים בהחלט ישנם חריגים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה לדעתכם הדרך היעילה לא לחשוב על החרדות ביום יום לאדם כמוני שלא עובד מחוץ לבית ומגדלת שלושה ילדים . הדבר היחיד שאני עושה זה לצאת המון מהבית לגנים ציבורים עם הילדים להליכה בערבים אבל בשעות היום אני חסרת תעסוקה ואני לא מפסיקה לחשוב על החרדות ועל הכדורים שאני לוקחת ומסתובבת כל היום סביב החרדות. האם גם לכם זה קורה. האם יש למישהו עיצה בשבילי? אודה לכל מי שיכול לעזור גלית

הי גלית. אני חושבת שהבסיס לתשובה נמצא בתוך השאלה שלך. את מציינת כעובדה שאינך עובדת מחוץ לבית ומגדלת שלושה ילדים. חלילה איני רוצה להמעיט בעבודה הרבה שדרושה לגידול שלושה ילדים ומכיוון שגם לי יש שלושה, האמיני לי שאני יודעת מה זה. אבל (תמיד האבל הזה...) כפי שאת מתארת , ומפעם לפעם אני רואה את הודעותייך בפורום, נראה שאכן את מרבה לעסוק בחרדות. הפתרון הוא ממש מתחת לאף, להרבות בעשייה, שונה, מגוונת, כזו שדורשת תשומת לב ואנרגיות, כזו שבעקבותיה תבואי במגע עם אנשים מעניינים וכזו שתרחיק אותך קצת מהמרחב המצומצם של הגן הציבורי. אני חושבת שאילו הייתי מפסיקה לעבוד הייתי מגיעה מהר מאוד לעיסוק אובססיבי במה שמטריד אותי. חלילה איני אומרת שצריך לברוח לחלוטין מהחרדות ולא להתמודד, אבל בדיוק הרגע בעלי אמר (בהקשר אחר כמובן)- שאחד הדברים החשובים בחיים הוא פרופורציות נכונות. פרופורציות ואולי קצת גיוון, עניין, שבירת שיגרה. גם אם המצב הכלכלי מאפשר לך להשאר בבית, אני חושבת שאם אין מניעה בריאותית כדאי לשנות את המצב. לפעמים זה קשה, לפעמים זה דורש שינוי בתפיסה ובמירקם המשפחתי שנוצר, אבל אני חושבת שגם ילדייך וגם בעלך ירוויחו בסופו של דבר מכך שתהיה מאושרת (מילה קצת גדולה מדי, אבל מילא) ובעיקר רגועה יותר. לילה טוב. דנה.

לדנה ולכל הצוות תודה רבה לכם אך רציתי לומר לך דנה שיש בעיה למצוא עבודה אני נורא רוצה לעבוד בחוץ ולהיות בין אנשים אבל לצערי גדלתי את ילדיי כ10 שנים בבית ואין לי הרבה מה להציע אבל אני מחפשת בחנות דיילות כל דבר ומאד קשה למצוא גם אני לא יכולה להשאר בבית עם משכורת אחת . האם גם את סובלת מחרדות ומה את נוטלת? אני חוץ מהתרופה גם מטופלת בקלונקס להרגעה ואני לא מסוגלת לעבוד יום שלם כי אני מאד עייפה אצלי החרדות קשות קצת ומפריעות במהלך היום בגלל זה אני זקוקה להרגעה אבל באמת אולי אם אמצא עבודה זה יהיה חלק מההרגעה העיקר לא להיות כל היום אם הילדים כי זה מאד מתסכל תודה לכולם גלית

ספרים ספרים ועוד ספרים מה דעתך על תואר ראשון במשהו דרך האוניברסיטה הפתוחה ועם את לא ממש בקטע של לקרוא אז יש גם את האוניברסיטה המשודרת שזה בווידיו זמן איכות בבית יכול לאפוך להיות זמן אסון אם יש ממנו הרבה ולא מוצאים דרכים יצירתיות לפתור את הבעיה או במילים אחרות עם לא נותנים למוח מסטיק חדש ללעוס הוא פשוט לועס שוב ושוב את המסטיק הישן והלא תעים בקיצור תחביב חדש אמנות ספרים לימודים חברות בעליי חיים יש אנשים שבאופן ביזרי מפתחים חיבה רבה לנקיונות וסידור הבית כל דבר העיקר שיהיה חדש ושונה מהחרדות ומהתחינה של המוח אפילו בישול ריקמה ובניית ציפורניים יכולים להיות פיתרון טוב בקיצור תני רמז מה הדברים שמושכים אותך מה נראה לך מעניין ומשם הכל אפשרי כיד הדימיות ודרך אגב צבירת שעות קורסה בצפייה בטלויזיה לא נחשבת כתחביב אלא עם כן זה ערוץ המנע או נאשנל גאוגרפיק או משהו כזה

לגלית את כותבת אימייל ליד שמך רק חבל שאין כזה אימייל.... כתבתי מכתב ארוך ובסוף מסתבר שזו סתם כתובת.... חבל.

כמו שכתבו לך דנה וגם פרוזק, העניין הוא בעצם להפסיק להתמקד בחרדות ובעצמך ולפתח תחומי עניין אחרים שמחוץ לעצמך רק הסטתהפוקוס מעצמך תעזור לך. זה שאת מתמקדת בזה רק מעצים את הבעייה.

גלית שלום, גם אני בדיעה של חברי הפורום שהגיבו שכדי להימנע מלהעצים את הבעיה, עדיף לא לתת לה פוקוס. פעם ייעץ לי פסיכיאטר, שאפילו אם שואלים אותי "מה שלומך" תמיד להגיד "בסדר, מצוין" ואפילו לא להזכיר את התקפי החרדה. אני מציעה לך לנסות להתחבר עם עוד אמא שאיננה עובדת ופנויה בבקרים, ולקבוע למקומות חדשים, שייתנו לך יותר עניין ופעילות (ים, בריכה) שתהיי כל כך עסוקה ותדחיקי את המחשבות. בהצלחה, מיטל

למה לתרופות יש כ"כ הרבה תופעות לוואי ? והאם מומלץ לקחת אותן בתוספת עם עוד דברים - כמו צמחי מרפא אולי, כדי להפחית את תופעות הלוואי ?

שימוש בצמחי מרפא יחד עם תרופות לא משפיע על תופעות הלוואי ולא מפחית אותן. אפשר לקחת צמחי מרפא כתוספת לטיפול תרופתי . התשובה כמובן כללית ולא מתיחסת למחלה או טיפול ספציפי. למידע מקצועי מדויק כדאי שלאול רופא.

ליעל אומנם הרשימה של תופעות הלוואי ארוכה אולם שכיחותן נמוכה. ברוב המחקרים נמצא שמספר האנשים שמתחילים בתרופה (נוגדת דיכאון מהדור החדש), אינם מפסיקים וממשיכים בנטילה. עם זאת באופן טבעי, בפורום ישנן שאלות של אנשים שתופעות הלוואי אצלם חמורות או קשות, בודאי שישנם מקרים גם כאלו, אבל כאשר רואים את התמונה הכללית המצב יותר וורוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש מה שלומך? רציתי גם להגיד כל הכבוד כמו אבא טוב שדואג לכולם על מה שאתה עושה. אז כמו בן ששואל את אביו תוכל לעזור לי? אני נוטל את התרופה פאקסט בבוקר ובערב 40 מ"ג 1) הרופא שלי אמר אתה יכול לשלב שיחות אבל לא חובה והקטע שגם אני לא רוצה שיחות למה אין לי כח להתעסק בכל חיטוטי הנפש מחשבות וכל זה ובגלל שיש לי דיכאון וחרדה לא התביישתי פניתי לפסיכיאטר לקבל טיפול. ואני מעדיף לקבל תרופות השאלה אם אני לא אשלב שיחות זה אומר שהחרדה והדיכאון לא יעברו? 2) יש לי פחד מלעשות דברים לא מרגיש כזה זורם ולכן אני מעדף לשבת בבית ולקרוא ספרים לראות סרטים ולשחק במחשב. כי אני לא מרגיש דוקטור "חזק מספיק" ושמחת החיים שלי ירודה ואני מעדיף להמתין בסבלנות בבית עד שהתרופה תשפיע . האם זו דרך נכונה לשבת בבית? ואם לא מה עצתך למה כי אני מרגיש שאני לא מסוגל לעשות דברים ואין לי ביטחון ושמחת חיים ולכן בשביל הדברים האלה אני לוקח תרופה אז מה זה אומר שאם אני אהיה בבית ולא אצא התרופה לא תעזור וזה לא יחלוף? 3) אני מרגיש כאילא בדיבור שלי לא יוצאות לי המילים מהפה כאילו חושב ומדבר יןתר לאט האם התרפה עוזרת גם לזה דוקטור זה הקטע שאמרו לי אורן תעזור לעצמך תטפל בזה וזה בדיוק מה שעשיתי פניתי לרופא כדי לקבל תרופה וזה מה זצריך לעשות לא? אני צריך לעשות עוד משהו? כי פשוט אני מרגיש ייאוש ואין לי כח. דוקטור אני נורא מודאג וחושש ומפחד לגבי מצבי דוקטור יקר אם תוכל להתייחס לכל המסמך אני אודה לך מאד ואני ממש לא רוצה [ לגרום לך טרחה בגלל האורך אז אני מתנצל בברכה ותודה רבה אורן

שלום אורן לצערי הרב וכנראה גם לצערך ובעצם לצערם של עוד איאלו אנשים דיכאון וחרדה הם לא שפעת או דלקת גרון שצריך לכחת את הכדורים ולשכב במיטה עד שזה יעבור הרבה פעמים הבסיס להפרעות החרדה והדכאון הוא בתהליכים של החשיבה או התפיסה של כל מניי דברים ולפעמים דברים שלא נמצאים במודע ולכן יש צורך באותו חיטוט נפשי ובטיפול בשיחות תאמין או לא אבל ברגע שנכנסים לזה אפשר לגלות שהמסע אזה לאכרות עם הבפנים שלך יש יתרונות רבים על מנת לעזור לעצמך לא מספיק לכחת את התרופות כל יום צריך גם לתת להן את הכוח להשפיע וזה אומר איזדמנויות לאוחיח את עצמן כתבת שאתה לא יוצא כי כוח הרצון שלך חלש אבל מה קורה כשאתה כן יוצא כשאתה כן מתחיל לפעול? איתה לי פסיכולוגית שהאחרזה הקבועה שלה איתה שאם היא איתה יושבת בבית נכנסת למיטה ולא עושה כלום עם עצמה גם היא תוך כמה ימים איתה נכנסת לדיכאון לגביי מה שכתבת על הדיבור והחשיבה יתכן שזו תופעת לוואי של הכדור אבל יתכן גם שזה רמז נגיד שאתה נוהג במכונית בעלת אילוכים ואתה נוסע במהירות מסויימת והמנוע משמיע לך רעשים שהוא מוכן ורוצה לעבור להילוך יותר גבוהה יכול להיות שגם עכשיו המוח שלך אומר לך לעלות הילוך כי הוא מסוגל להתמודד עם זה ואתה לא נותן לעצמך את ההזדמנות בשורה התחתונה זה לא אתה מול התרופות או התרופות מולך זה אתה והתרופות והטיפול ביחד במטרה אחת אל תצפה שהתרופות יעשו את העבודה בשבילך תעזור להן לעזור לך

פרוזק כתבה לך מאוד יפה. למעשה אין מה להוסיף... (לא כתבת כמה זמן אתה לוקח את התרופה, גם לא כתבת בן כמה אתה)

הייתי מייעצת לך להמתין עד שהתרופה תשפיע והיא משפיעה מהר יחסית, (תוך שבועיים בערך) ולנצל את המומנטום החיובי שבוודאי ייווצר כדי לצאת ולעשות דברים ולא לשקוע בבית. אני לא יודעת אם יש לך גם חרדה חברתית אבל נשמע שאוליי כן אז ממליצה לך להיכנס לאתר של חרדה חברתית.

היי אורן. אחד הדברים הנפוצים של הפרעת חרדה זה ההמנעות מלעשות דברים. טוב שהתחלת בטיפול התרופתי אך במקביל לאט ובהדרגה עלייך להתחיל לצאת, להיות פעיל, כל יום קצת אפילו להעזר במרגיע העיקר לצאת - לחברים למשפחה או לעבודה - אפילו סתם לסופר...השיפור במצבך יהיה בהדרגה ולא בקסם וככל שתפעיל את עצמך הפידבק שתקבל יהיה יותר מהיר וטוב. בהצלחה

לאורן אני מצטרף לדברי קודמי ואנסה להדגים את הכוונה. תאר לך אדם ששבר את הרגל והוא שוכב במיטה ואינו עושה דבר. כהחלטה נכונה הוא פונה לאורטופד ועובר ניתוח והשבר מתוקן ובצילום רנטגן העצם ממש כמו חדשה ואולי אפילו יותר חזקה (עם הברגים וכך הלאה). אבל האדם ממשיך לשכב במיטה, אינו עושה דבר ואינו מתפקד האם הניתוח עזר במשהו? כעת עליו להתחיל בפיזיותרפיה, להתחיל ללכת ולתרגל ולנצל את היכולת והאפשרויות שניתנו לו. כך התרופות הן כמו הניתוח, והפסיכותרפיה היא כמו הפיזיותרפיה. תאמר שאין צורך בשיחות ואתה מתאמץ ומתחיל לעשות דברים ולתפקד כרגיל, בסדר גמור מקובל עלי, שיחות אינן הכרחיות, אבל יוזמה ורצון ועשיה הן הכרחיים. מטרת הטיפול התרופתי הוא להגיע לעשיה של דברים ולהתקדם, ואתה חייב לנצל את האפשרויות שהתרופות נותנותלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הנני מטופלת בסרוקסט ולוריוון. לאחרונה, בעת נמנום לקראת שינה הנני חשה כאילו פעימת לב מעירה אותי בחוזקה כמכת חשמל והנני מתעוררת מכך. עשיתי לפני חודשיים בדיקות אצל קרדיולוג אך אמר שהכל תקין רק שיש לי פעימה מוקדמת ודופק מהיר לעיתים. מה זה? מה ניתן לעשות? אני נורא חוששת.

לי זה נשמע פשוט כמו התקף חרדה שמעיר אותך. לא יודעת אם זה עוזר לך ...

לאור לעתים במעבר בין ערנות לשינה, ישנה שניה של שחרור והורדת הגנות וגבולות ואז תתכן חרדה, כנראה מדובר על תופעה כזו של חרדה, אם תרדמי מהר יותר או כאשר המצב הכללי ישתפר גם תופעה זו תחלוף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה הפירוש "מנסה להיות דסמילטיבי"? תודה לכל העונים.

למשה אני חושב שאתה מתכוון לדיסימולטיבי, מדובר על אדם אשר אינו מודע לקושי או מכחיש אותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הנכבד. אני לוקחת מזה 4 חודשים תרופה בשם flutine20 פעם ביום. ההשפעה הנפשית מצוינת. יש לי שני ילדים גדולים, ועכשיו אני חושבת על בן זקונים (אני בת 36.6). האם וכמה זמן לפני הכניסה להריון, אני צריכה להפסיק את לקיחת התרופה? תודה, ניצן

לניצן שיהיה בשעה טובה. פלוטין=פרוזק. לא נמצא שפרוזק גורם לנזק להריון או לעובר, התרופה ישנה ומוכרת היטב, כדי להסיר כל חשש אפשר להתקשר למחלקה לטרטולוגיה בהדסה ולקבל תשובה מוסמכת ועדכנית. ארבעה חודשים הם בדרך כלל זמן קצר מדי לסיום טיפול, הסכנה בסיום מוקדם מדי הוא כמובן חזרה של החרדות. למרות ההבטחות כמובן שעדיף הריון ללא תרופות מאשר הריון עם תרופות... לכן השאלה מורכבת. הדבר הטוב ביותר הוא לחכות עם ההריון עוד כחצי שנה, ואז לסיים טיפול באופן מסודר עם התייעצות עם הרופא המטפל. כמובן שאפשר להסתכן בהפסקת הטיפול (בודאי שלא אצל כל אחד החרדות יחזרו) ולהמשיך במעקב אצל הפסיכיאטר. במקרה כזה כדאי לסיים את הטיפול כחודש לפני הביוץ הבא וההריון המתוכנן. אחרי כחודש ימים כמות הפרוזק בגוף זניחה. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני בהריון סובלת מי חרדות שבוע12 מא להאסות?ימ אפשר לישתות פרוזק?

אני חולה במחלה אוטואימוניתUCTD המורכבת ממס' מחלות-לופוס סקלרודרמה רינו ראומטיוד ארטריטיס וסיוגרן. בבקור במרפאות של מס' מומחים לנושא נאמר לי כי אחד הגורמים לפרוץ\והחמרת מחלתי היא חשיפתי ללחצים נפשיים בשל אופי עבודתי! ברצוני לדעת האם יש קשר כפי שהם טוענים והאם אוכל לקבל רשימת אתרים מהם אני יכול ללמוד על מצבי מבחינה נפשית. תודה מראש שמוליק

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=377 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=538 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=542

דר הידש ומילר ושאר המומחים כאן אם אפשר לקבל אינפורמציה על פבוקסיל רקע יעוד וכד' אודה לכם מאוד תודה מראש

תרופה טובה אך עם תופעות לוואי כמו בחילות קשות אין טעם לקחת אותה אם אפשר לקחת אפקסור או סרוקסט שהן יותר חדישות ולכן אין בהן את תופעות הלוואי הקשות הללו הן יעילות לא פחות מהפבוקסיל וחלקן אף יותר. היא נוגדת דכאון וחרדות.

שלום, הפבוקסיל היא תרופה מקבוצת התרופות הפועלות על הסרוטונין בלבד כמו הפרוזק והסרוקסט. התרופה אינה ממכרת, שייכת לקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון וניתנת גם נגד חרדות. אינפורמציה מלאה תוכל לקבל באינדקס התרופות שבדוקטורס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, רציתי לדעת מה ההבדל (אם בכלל קיים הבדל) בין מחשבות שווא לבין דלוזיות, והאם בשני המקרים מדובר על הפרעות בחשיבה. אם מדובר בתופעות שונות, אודה לך מאד אם תוכל לתת לי הסבר ודוגמה לכל תופעה. תודה, אלונה.

לאלונה מחשבות שווא הן התרגום לעברית של דלוזיות, כלומר אין הבדל ביניהן. מדובר בהפרעה בחשיבה מסוג הפרעה בתוכן החשיבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאנשי הפורום המשתמשים בתרופות ולד"ר הידש, יש לי כמה שאלות, ובגלל שאני "טירון" בלקיחת תרופות, אני לא יודע מה התשובה. אשמח אם תענו לי ותמרו לי כל מידע חשוב. קיבלתי מרשם פרטי לתרופה פסיכיאטרית. בדקתי את התרופה באינדקסי תרופות שונים באינטרנט וגיליתי שהתרופה שייכת לקבוצת תרופות "נוגדות פסיכוזה". אני פוחד ללכת לקנות את התרופה בסופר-פארם או בבית מרקחת פרטי. רציתי לשאול האם כשקונים תרופות מסוג זה: 1. צריך או חייבים להשאיר את המרשם לרוקח ? 2. צריך להשאיר שם ותעודת זהות או להציג תעודת זהות כדי שירשמו את הפרטים האישיים שלי (כמו בתרופות נרקוטיות וסמים) ? 3. האם שמות האנשים שמשתמשים בתרופות אנטי-פסיכוטיות מועברים למשרד הבריאות או לכל גוף אחר ע"י בתי המרקחת?

לאורן הפרטים שלך רשומים על המרשם ואין צורך להציג תעודת זהות. בכל אופן גם אם מוסרים את הפרטים לבית המרקחת לא עושים איתם שום דבר. כך שאפשר להרגע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש תודה על התשובה הקודמת. כתבת שאתה ממליץ להפסיק את השימוש ברדזין לאחר חודש חודשיים. מדוע? אם זה קשור להתמכרות, נאמר לי ע"י שני רופאים שזאת תרופה לא ממכרת. אשמח אם תרחיב בעניין תודה

אין לי מושג למה דוקטור הידש לא מחבב את הכדור אזה אבל אני יודעת על עצמי שאני מתעבת את הכדור בגלל תופעות הלוואי שלו במיוחד האשמנה

שלום נטלי רידזין היא תרופת הרגעה מקבוצת האנטי פסיכוטיים- פנוטיאזינים-פיפרדינים. התרופה חוסמת דופאמין מסוג D2 בדומה לתרופות טיפוסיות אחרות נגד פסיכוזה. תרופות שחוסמות דופאמין גורמות לתופעות לוואי נוירולוגיות שקשורות למערכת התנועה והשרירים וזה כולל פרקינסוניזם, דיסטוניה, אקטיזיה, טרדיב-דיסקינזיה (TD) ותסמונת נוירולפטית ממארת (NMS). בעניין זה רידזין איננה שונה מתרופות אחרות מאותה קבוצה. הבעיה עם רידזין שהתברר שהיא יכולה לגרום להפרעה בקצב הלב כלומר בעלת פוטנציאל קרדיו-טוקסי גבוה יחסית- הפרעה שיכולה לגרום למוות פתאומי שנוצרת עקב טכיקרדיה חדרית ופרפור חדרים. התרופה זכתה להתראה של "קופסא שחורה" בעלון לרופא. לכן ה-FDA החליט שרידזין ינתן רק בסכיזופרניה ורק כתרופה של קו שני לפחות. בעיה נוספת עם רידזין במינונים מאד גבוהים זה פיגמנטציה לא הפיכה של הרשתית שיכולה לגרום לעיוורון. יכול להיגרם גם אחרי שהטיפול הופסק. תופעות לוואי נוספות ששכיחות עם רידזין (תופעות הפיכות): סדציה, עליה במשקל, תופעות אנטי כולינרגיות פריפריות (יובש בפה, טשטוש ראיה, עצירות, עצירת שתן ומידריאזיס), הפרעות בתיפקוד המיני (בעיקר ירידה בליבידו ואנאורגזמה) ועוד הרבה. אם את לוקחת מינון נמוך רוב הדברים הנ"ל לא רלבנטיים לגביך אבל עדיין יש כאן סיכון להרבה דברים שיכולים להיות גם לא הפיכים. אולי כדאי לך לעבור ללרגקטיל שהיא תרופה דומה אבל יותר בטוחה לשימוש ברוב הקטגוריות. תמיד צריך לשקול את השלילה בטיפול לעומת הנזק שיגרם עקב העדר טיפול. בברכה דור

לנטלי רוב הדברים שדור כתב נכונים אולם הבעיה בעיקר במינונים גבוהים. הסיבה העקרית לצורך בהפסקה היא התופעה הנקראת טרדיב דיסקינזיה, מדובר על תנועות לא רצוניות ואם ממשיכים בטיפול הן עלולות להיות בלתי הפיכות, אין מדובר בהתמכרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הכוונה היא שאחרי שימוש ממושך יש שינוי בגרעיני הבסיס שגורמים לתנועות לא רצוניות בעיקר סביב הפה אך גם במקומות נוספים. כלומר אין גמילה מרידזין אך יכולים להיות תסמינים דיסקינטיים כאשר מנסים להפסיק או לרדת במינון. בנוסף חשוב ביותר העניין הקרדיולוגי- רידזין יכול לגרום להפרעה בקצב הלב ויכול לגרום למוות פתאומי כתוצאה מכך. כל הנ"ל בכלל *לא* מתייחס למינון שאת לוקחת (20 מ"ג ליום) ולכן לא ברור מדוע מר הידש "דואג" להבהיל אותך ללא צורך. אני ממליץ לך להסתמך על מקורות מהימנים כאשר מקבלים החלטה. לדוגמה- מידע שמועבר לרופאים ע"י ה-FDA וארגונים רפואיים מקבילים ועליו כתבתי בתשובה הקודמת אליך. אם מר הידש לא מסכים למשהו שכתבתי ואפילו הקטן ביותר אשמח לשמוע (לקרוא) ולא סתם להגיד "רוב הדברים נכונים" וכו'.

תודה על תשובתך,ואני חושבת שדווקא בעקבות זה שעזרת בעלי הייתה דבר נדיר,ופתאום אין לי את זה{כי נפרדנו} אז אני כ"כ מבוהלת. אני יודעת שכבר שאלתי זאת בכל מיני דרכים,אך אשמח לתשובה ישירה לשאלה זה. בזמן ומאז המקרה של הסמים,הדבר העיקרי שחשתי וחששתי ממנו הוא להשתגע. האם ייתכן שהסמים פשוט עוררו בי חרדה כזו עקב כל מה שחשתי בזמן שלקחתי אותם? {כמו שסיפרתי,בזמן הסם שמעתי בראשי כל הזמן,שזהו,אשתגע סופית} ושכל זה זה בעיקר חרדה משגעון,מאיבוד השפיות? כי עצם התחושות של הסמים,שהכל משונה פתאום,הכל אחר,הזייתי,הכניסו אותי לפאניקה שאני משתגעת,ובעיקר לתחושה שלא אצא מזה. וגם במקרה האונס,כשלראשונה בחיי נכנסתי למין הזיות,זה החל מפחד נורא גדול שזהו,אני מאבדת את המציאות,אני אשתגע,אני לא מבינה כלום יותר,ואז זה קרה. וכעת כשאני בתקופה מאוד חרדתית,אז גם הזכרונות ממקרה ההזיות עלו,ומכיוון שאני חוששת כ"כ להשתגע,אז כל הזמן נדמה לי שאראה דברים,שאתנתק לגמריי. האם אני באמת נלחמת בשיגעון,כמו שכתבתי במכתבי הקודם,או שאני בעצם בחרדות עמוקות מאז מקרה הסמים,פן אשתגע,ולכן עוברת את כל זה? אציין שבשנתיים שהיתי הרבה יותר בסדר,{עד החודשיים האחרונים}האמנתי והגעתי למן הבנה כזו,שהכל חרדות,שאין לי מה לדאוג,שההזיות באונס קרו כי חרדתי מאוד שאני עומדת להשתגע סופית,ושהחרדה הובילה לכך.וכמובן שבתקופה זו לא שקעתי בתחושותי,לא חוויתי שום הזיות,וגם כשחשתי מוזר או תחושות "כמו בסמים" המשכתי לתפקד,אפילו היה לי טוב,וידעתי שאלו רק תחושות עקב הטראומה ופחד שלא יכול לעשות לי כלום ושלא אשתגע. צדקתי באמונתי? עכשיו שאני במצב דיי מפחיד אני מנסה לחזור ולהבין את שהבנתי אז,ולכן גם פניתי אליך,כדי לחוש שרופא יומר לי שהכל פחד וחרדה,ושלא אשתגע.והאמת שכשאני מצליחה להיות ולהאמין בזה,אז מצבי הולך ונהיה טוב יותר. החרדה שלי לפני חודש וחצי החלה כודם כל בתחושה,שהנה זה קורה,שאני נכנסת לתחושה של הסמים,כמו אחרי ההתקף,שלא אוכל להתרכז או להבין כלום יותר,תחושה שאני מנותקת לגמריי.התחלתי לקחת את הקלונקס,ובשבועיים האחרונים חרדתי השתנתה לכיוון ההזיות,ומשם כבר הדרך פתוחה לדימיון לעשות את שלו...נזכרתי בהזיות שהיו באונס,וחשבתי לעצמי,שאם זה קרה לי,אז זה סימן שאני באמת משוגעת,וסתם השליתי את עצמי שנים"שיש לי רק פחדים וטראומה מההתקף" וזה,בייחד עם כך שנפרדתי מבעלי לא מזמן שאמר לי "אני לא יודע מה יש לך,אני לא יכול לעזור לך" וזה בפתאומיות לאחר שנים שהיה לצידי והסביר לי,גם גרם לתחושה שבעצם כל מה שהוא הסביר לי לא היה נכון,שבכלל הוא לא ידע על מה הוא מדבר,ושנאחזתי סתם באשלייה. ולכן אני נמצאת בתחושה נוראית שאני עומדת להשתגע,ואני מפחדת שזה יוביל אותי להזיות, ואולי גם לכן הראש יוצר מרוב חרדה,שכאילו זה מתחיל,ונדמה לי שרואה דברים{שבעצם אני יודעת שזה רק דמיון לא הזיות}אך אז אני חושבת לעצמי שהצעד הבא הוא שלגמריי אשקע בהזיות ואשתגע,ושאני סתם מנסה להלחם בבלתי אפשרי. כל מה שהיתי רוצה זה שיאמרו לי שאני לא באמת נלחמת בשיגעון,שהכל חרדה אחת גדולה ולכן הראש גורם לי לכל זה. ושזו גם חרדה עכשיו,כשאני מפחדת להסתכל סביבי,במין תחושה שהנה,את מדמיינת דברים. לאחר מקרה האונס וההזיותהיתי אצל פסיכיאטר פרטי,שאמר לי שלא אשתגע,שגם אם ארצה לא אשתגע. שאלתי אותו:"ואם פתאום אהיה לייד אנשים,ואדמיין דברים,ואאמין בהם, ואצעק ולא אהיה בשליטה?" אז הוא אמר שאני לא משוגעת,ושגם אם זה ייקרה אני לא משוגעת. וזה עזר לי. האם כמו שאני חשה אני רק משוגעת שנלחמת בבלתי נמנע?וכל מה שהאמנתי בו שנים,כל מה שבעלי אמר לי איננו נכון? או שאני לא צריכה לדאוג,ואני בחרדה שבעקבות הסמים מתבטאת בצורה כזו,וגם מה שאני חשה כיום{כל התחושות הדימיונות} יכול להגרם מחרדה קשה? תודה רבה מכל ליבי על ההקשבה{הקריאה יותר נכון} אני מקווה שהצלחתי להעביר לפחות חלק ממה שקורה לי,אני יודעת שסביר להניח שזה עמוק מדיי בשביל להעביר זאת בכמה שורות,אך אני מנסה,ומודה לך שגם אתה מנסה. יום טוב לך, נטלי.

נטלי תתחילי לקחת את עצמך בידיים ותפני לייעוץ מוסמך כולל שיחות וטיפול מתאים את סובלת מחרדה קילינית כלומר חרדה בעוצמה חזקה ביותר שגורמת לך לתופעות שכתבת ומשתקת אותך את מאוד מודעת למצבך בעזרת טיפול מתאים תצאי מחוזקת ותחזרי לאיתנך נ<ב קלונקס משמש להרגעה אבל כתוספת לטיפול מתאים

לנטלי את מטיבה לתאר את הדברים ומכתביך בהחלט מעניינים. עם זאת התשובה קצרה, פחד להשתגע היא תופעה שכיחה וקיימת של חרדה. כלומר קיימת חרדה (ולא שיגעון) והתוכן של החרדה הוא פחד להשתגע. כפי שהפסיכיאטר אמר, אלו שפוחדים להשתגע אינם משתגעים ואינם עושים דברים מוזרים שאת פוחדת מהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל סרוקסט נגד דיכאון בתוספת ואבן להרגעה,אני לוקח את הכדור במינון של 60 מ"ג ביום ,זה פוגע לי בחשק המיני ואני לא מרגיש חשק מיני,הכדורים דווקא מצליחים לי עם הדיכאון ואני יכול לתפקד ,אני מוריד מיידי פעם את המינון כדי לקיים יחסים אך עדיין יש לי בעייה שאני לא יכול לשפוך וזה פוגע בזוגיות שלי עם אשתי,אנו נשואים 9 חודשים ומנסים להכנס להריוןאבל בשביל להכנס להריון צריך לעשות את זה פעמיים שלוש בשבוע{כדי לא לפספס את הביוץ} אבל הירידה בחשק המיני עקב לקיחת הכדור לא מאפשרת לי את זה,ושאלתי היא מה לעשות כדי לשפר את החשק המיני מבלי לגרום לחזרת הדיכאון?

לא הבנתי יש לך ירידה בחשק או בעיה בשפיכה זה שני דברים שונים אם יש לך ירידה בחשק אז זה חצי נחמה כי אז במילא אתה לא שופך הרבה... אבל אם החשק לא יורד ואתה גם בבעיה של שפיכה אז זה כבר לא נעים אבל לא נורא יש לי כמה טיפים איך כן לשפוך אבל אתה נשוי טרי ולא כדאי לך להתחלי עם זה... מאחל לך אושר והבאת ילדים לעולם בהמרה ובריאים ומאושרים תהיו כולכם . אגב (שאלה שגיורא)הסרוקסט מזיק לזרע או שאין השפעה על זה ועוד משהו אם כבר נגענו בזה למה באמת קשה להגיע לאורגזמה עם הכדורים האלה איך זה עובד ?

להביא ילדים במהרה ולא בהמרה חלילה ולהתחיל ולא מה שכתבתי טעות שלי הראש לא הכי חד אצלי בשעות האלה

לפני כשבועיים נכנסתי למצב של דיכאון, בכי בילתי נשלט שנמשך כמעט לאורך כל היום, ייאוש טוטאלי מהחיים וחוסר רצון ויכולת לעשות שום דבר. פשוט לא תיפקדתי. התחלתי להפגש עם פסיכולוגית שהמליצה לי לפנות לפסיכיאטר על מנת לקבל תרופות, וגם הסביבה הקרובה לוחצת עלי לעשות זאת כדי להיות מסוגלת לאסוף את עצמי. לפני כיומיים התחלתי להרגיש יותר טוב. הבכי כמעט ופסק לגמרי אך אני מרגישה גוש ענק היושב לי בתוך הגוף ומעיק עלי. יש לי תחושה כאילו אני רועדת מבפנים ואני עצבנית. נראה לי שיש שיפור במצבי - הסימפטומים לא נעלמו אך הם קיבלו פנים אחרות. האם עדיין כדאי לי לקחת תרופות או שנראה שאתגבר על זה לבד. התרופות הרי מתחילות להשפיע רק לאחר כחודש, אז אולי עד אז גם התחושות שאני חשה עכשיו יעלמו?

עלומה שלום לפי דעתי עלייך ללכת לפי האינסטנקטיים שלך בלבד. אם את מרגישה שאת יכולה להתגבר, אז חכי עוד קצת. לכל אדם יש "נפילות" ויכול להיות שזו אפיזודה חולפת. בכל מקרה, אני ממליצה לך גם לבדוק את הגורמים הסביבתיים, אולי יש משהו בחייך שגורם לך להרגיש מועקה, נסי למצוא אולי יש משהו שעלייך לשנות או לשפר כדי להרגיש טוב יותר. בהצלחה מיטל

לעלומה יומיים של דיכאון ואפילו שבוע אינם אבחנה פסיכיאטרית של דיכאון ולא צריך לרוץ לרופאים. אם מדובר על בעיה ממושכת יותר כדאי לפנות קודם כל לאבחון ואחר כך לשקול טיפול מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש