פורום פסיכיאטריה

שלום, ברצוני לדעת כיצד ניתן לשכנע בחור בן 22 ללכת לפסיכיאטר. בעייתו, בקצרה: עוד מהתיכון היה בעייתי, התחיל צבא והשתחרר מהר מאוד על פרופיל 21 (מיוזמתו, עשה בעיות) ומאז הוא בבית של ההורים, לא עושה כלום - לא עובד, בקושי נפגש עם חברים, תקוע מול המחשב, ער עד שעה מאוחרת בלילה וישן עד שעה מאוחרת בבוקר. לא מזמן היתה לו הזדמנות להתקבל לעבודה במחשבים, כולל קורס על חשבון העבודה, והוא הבריז. לדבריו - לא אכפת לו (מכלום, מעצמו). קבענו לו תור לפסיכיאטרית והוא כמובן הבריז. מה עושים? איך לדבריו איתו? איך לשכנע אותו? בתודה - המודאגת.

שלום רב... אכן כן קשה לשכנע "ילד גדול" לעשות משהו בניגוד לרצונו,שכן הוא לא בן שנתיים שאפשר להבטיח לו סוכריה אם יעשה מה שמבקשים ממנו...אבל מצד שני,לפי מה שאת אומרת הוא עושה את הכל במודע,ביוזמתו...ולכן לפי דעתי כדאי לדבר אל ההגיון שלו,לנסות להסביר לו שמה שהוא עושה זה לא אופייני לגיל שלו,ובטח שלא דפוס התנהגות נורמלי...אולי כדי גם שתציעי להתלוות אליו לפסיכולוג,את יודעת לא כל אחד יכול ומוכן לשפוך את רגשותיו בפני מישהו זר,ולכן חשוב שידע שיש מישהו,שהוא מכיר ואוהב,ושהוא יכול להשען עליו... אני סטודנטית לפסיכולוגיה,ודברי לעיל הם מידע שרכשתי במהלך לימודי...בכל אופן בהצלחה :) אנג'ל

שלום, תודה על התגובה. כבר דיברתי אל ההיגיון שלו, אבל זה לא עוזר. הבן-אדם בדיכאון, וזה מה שגורם לו (במודע) לא לרצות לעזור לעצמו. אצעתי כבר עזרה באופן אישי, ואני עדיין מוכנה לכך, אבל אני לא בטוחה שזה העניין. איתו - לא יעזור להגיד שהתנהגות זו אינה אופיינית לגילו ואינה נורמלית - הוא כבר יודע זאת. בעייתו היא דיכאון. אני עדיין מודאגת...

לדר הידש אנ אני סובל מעייפות נפשית מזה תקופה ארוכה מאוד הסיבה העיקרית שחיקה בעבודה וחוסר מוטבציה נמאס לי אני לא יודע איך להתמודד בבעיה זו (אני כבר לא הכי צעיר) מה אתה מציע לי ?

שלום טל. איני יודע בן כמה אתה ואיך מתבטאת "העייפות הנפשית".... לדעתי עלייך פשוט לשוחח על הנושא, אם זה עם קרובייך או עם פסיכולוג. מתי נסעת לאיזה חופש טוב ? בהצלחה

לטל יתכן שישנן סיבות אובייקטיביות לעייפות ולשחיקה, במקרה כזו צריך לחשוב מה אפשר לשנות כדי לשפר את המצב בעבודה ו/או בבית. אם הבעיה היא יותר שלך, וישנו מרכיב של דיכאון, כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול אפשרויות טיפוליות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר יש לבן שלי בעיה שנראת לי די קשה.לאחרונה הוא התחיל לצאת עם בחורה שגרה בנתניה מרחק של 40 ק"מ מביתנו.בכל אופן למרות שהוא מרוויח בערך 1300 ש"ח בעבודה חלקית הוא מגיע להוצאות של 4000 ש"ח לחודש ומבדיקת הוצאותיו זה בוודאות על הבחורה.למרות שיחות שעשינו עמו בענין ההוצאות הוא לא מצליח להגביל עצמו וממשיך לבזבז כבר מספר חודשים.אין לנו מספיק כסף לממן את עצמנו ואותו ובכל זאת אנחנו כל חודש סוגרים לו את המינוס.איך לטפל בזה?איך למנוע ממנו לעשות דברים שטותיים אחרים האם זה בעיה פסיכולוגית או משהו שניתן לפתור בשיחה?

שלום חסר אונים. לא רשמת בן כמה בנך והאם הוא מודע לבעיה או שזה לא כל כך מעניין אותו. אם הוא מודע לבעיה - נסו לשוחח עמו ושידאג (במקרה והוא לא מצליח לשלוט במצב) שהבנק יגביל אותו (במסגרת אשראי של החשבון או הויזה). אם זה פשוט לא "מזיז לו", נסו חודש חודשיים לא לסגור את המינוס שלו עד שהבנקאי ייצור עמו קשר...לפעמים רק כך זה עובד. בהצלחה

שלום, כמובן שחסרים פרטים רבים, לעתים האהבה מסנוורת את העיניים ולא חושבים על ההשלכות המעשיות. איני יודע אם הפתרון הוא דווקא פסיכולוג אלא בעיה כספית שיש להגבילו או להגדיל את ההכנסות אם הוא יעבוד יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מטופלת בציפרלקס מזה כ-3 חודשים, ולאחרונה אני מרגישה שמאוד השמנתי, האם ישנו קשר ישיר לכדורים ? אודה לתשובות.

שלום דקלה. אחת מתופעות הלואי של כדורים ממשפחת ssri לאחר זמן רב של נטילה זה השמנה. כמובן שלא משמינים מהכדור אלא מתאבון מוגבר וכדומה. אם הכדור עוזר לך נסי פשוט להלחם בהשמנה - דיאטה והרבה פעילות גופנית. תמיד יש אפשרות להחליף כדור - אך לא ניתן לחזות מראש את השפעותיו - גם הטובות וגם תופעות הלואי... נסי להתייעץ עם הרופא המטפל. בהצלחה

שלום גם אני מטופלת בציפרלקס כ 6 חודשים ושמנתי 6 ק"ג עד עכשיו. זה ממש מתסכל. נראה לי שיש קשר לכדורים , כי גם כשאני שומרת על המשקל, אני עולה. אני צריכה ממש להרעיב את עצמי ולעשות פעילות ספורטיבית בצורה מטורפת על מנת לא להשמין. אבל הבנתי שהתרופה הזאת היא תרופה טובה מאוד לכן אני לא ממהרת להחליפה. ביי ביי ובהצלחה

משונה מאוד בתופעות לוואי כתוב שהיא מורידה תיאבון, אז בהתחלה היא מורידה ואחרי כמה חודשים היא מוסיפה תיאבון?

שלום ד"ר אנחנו עומדים לפני חתונה וחברי סובל ממתח רב (ביום שהודענו על חתונתינו הוא לקח כדור אסיבל וזה עזר לו מאד) האם יש כדור הרגעה כזה או אחר שיכול לעזור עד הארוע , האם כדאי שיפנה לפסיכיאטר או לרופא המשפחה? אודה לתשובתך שרי

שלום שרי ומזל טוב. כמה זמן יש עד החתונה ? לדעתי כדאי שייגש לרופא המשפחה, שייתן לו מרגיע אך מומלץ לא להשתמש בו קבוע אלא רק ממש כשצריך (ובודאי שביום החתונה עצמו...). חשוב ביותר שחברך יתנסה בהשפעת הכדור עליו לפני הארוע המלחיץ. אם אסיוול עזר לו - שייטול אותו, ישנם גם לוריוון, ואבן ועוד כדורים השייכים למשפחת הבנזודיאזפינים. כל אחד ומה שמתאים לו - אני פעם ניסיתי כדור אסיוול שאמנם הרגיע מאוד אך עייף אותי לגמרי. בכל מקרה בהצלחה ומזל טוב שוב.

תודה על הברכות אנו מתחתנים עוד חודש וחצי.. . האם התנסת בזה פעם בסוג דומה של חרדה?

שלום נחבלתי בנפילה אחורית על הראש אחורה והגב ניאורולוג בדק אותי וקבע שאני סובל מאנצפלופטיה ראיה עין שמאל כפולה - אני מגמגם - כתיבה ביד ימין שלי כמו בכתה א" - אין לי חוש טעם כבר חודשיים הזיכרון שלי לקוי מאד - ואני עדיי לא יכול לעמוד על הרגליים האם יש פיתרון לכל הבעיות האלה והאם יש קשר בין אנצפלופטיה לכל מה שאני סובל כתוצאה מהנפילה עשו לי סי טי אין לי שברים תודה על תשובתך

לרני גם אם אין שברים אז כנראה ישנה פגיעה ברקמת המוח. כדאי לפנות לפורום שבו יש נאורולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שכחתי לציין שאת הטרנקסל אני נוטלת כבר כחודשיים, ואת הטרזודיל רק חודש. האם זוהי עדיין תקופת הסתגלות? וכמה זמן זה לוקח להסתגל? תודה,רחל.

לרחל חודש עד שישה שבועות של נטילת הטרזודיל מספיקים כדי לדעת אם התרופה מתאימה לך וכיצד היא משפיעה עליך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הירש, אני בת 57, אחרי סידרת בדיקות מקיפות הסתבר שאני סובלת מחרדה. הרופאה המטפלת שלי (פסיכיאטרית) נתנה לי טרזודיל 50 מ"ג כאשר כרגע אני מעלה את המינון בהדרגה עד שאגיע ל-100 מ"ג לפני השינה. (כרגע אני נוטלת 87.50 מ"ג) כמו כן אני נוטלת 2 כדורי טרנקסל 5 ביום. בנוסף אני נוטלת הורמונים "אקטיבל". כרגע עדיין אינני מרגישה מאוזנת. יש לי דקירות ועיקצוצים בקצות האצבעות בידיים, כבדות בכל הגוף, ועדיין התפרצויות בכי כמה פעמים ביום. אנא,חוות דעתך.

לרחל הטרזודיל היא תרופה מהדור הישן יותר אבל בהחלט תרופה טובה ויעילה עם מעט תופעות לוואי. כיוון שיש לה השפעה מרגיעה, לעתים היא גורמת לעייפות רבה ורדימות אבל את כנראה אינך סובלת מתופעה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר גיורא שלום רב, אני נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג כבר 6 חודשים, בעקבות משבר שגרם לי לדיכאון וחרדה (לפני 4 שנים). לאחרונה יש לי תופעות מוזרות, אני מרגישה כאילו יש לי נכות מוחית, המחשבות שלי מפוזרות לכל עבר ואני לא מצליחה להיות בפוקוס בנוסף קרו לי שלושה מקרים שבהם פגשתי אנשים שאני מכירה מהעבר שלי (הלא כל כך רחוק) ולא זכרתי את שמם ואחד מהם לא זכרתי אפילו מיהו וסתם דברתי איתו בלית ברירה כאילו שאני זוכרת. זה היה מאוד מפחיד מה קורה לי? האם זה חלק מהחרדה? או שזה משהו אחר? תודה מראש דינה

הי דינה לדעתי זה יכול להיות בהחלט בגלל החרדה. מחשבות מפוזרות או לא מחוברות זה קורה מאד במצב של חרדה. גם זה שאת שואלת את השאלה וגם זה שאת נבהלת מכך שלא זכרת את האנשים וזה מטריד אותך עכשיו זה מאד יכול להיות חלק מהחרדה. אז שלא יהיו דאגות ושנהיה רק רגועים :-)

לדינה איני חושב שמדובר בתופעות לוואי של התרופה, לכן כנראה מדובר על הבעיה הנפשית-חרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת באפקסור מזה כשנה וחצי,הייתי מטופלת גם בסרוקסט כשנה וחצי והפסקתי לפני כשבועיים. בחודשים האחרונים (4-5) אני חשה מעין טשטוש של הרגשות,כל הרגשות כאילו נעלמו.לא ממש עוצב ולא ממש שמח,כל העוצמות של הרגשות נעלמו.הופיעה אפטיות,אדישות,ועוצמות נמוכות של כל הרגשות.אפילו כשעצוב..לא ממש עצוב. רציתי לשאול האם זאת תופעת לוואי של התרופות האלה? ומה אפשר לעשות בקשר לזה? האם התופעה תעבור ברגע שאני אפסיק את התרופות? יש לציין שאני מטופלת בתרופות נוגדות גיכאון כאלה ואחרות מזה למעלה מ 4 שנים והתופעה הזאת היא רק בחודשים האחרונים. בתודה מראש נטלי

לנטלי מעניין, לעתים אנשים שנוטלים את התרופה מתלוננים על תופעות דומות. עם זאת התחושות הללו מופיעות די בהתחלת הטיפול ולא אחרי שלוש שנים של טיפול... התופעות חולפות עם הפסקת הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב דר' הידש. חזרתי הרגע מהפגישה עם המטפל. להפתעתי הרבה הוא בכלל לא ידע שראיתי אותו!! הוא התייחס להודעה שהשארתי לו כסוג של אקטינג אאוט שקשור לפגישה שהייתה קודם. כשהסברתי לו שראיתי אותו הוא לא ממש התרגש מזה. לא הצלחתי לומר כמעט כלום ממה שרציתי. הוא כמובן לא נתן לי הסברים, רק חשב שזה לגיטימי מאוד שהוא אמר לי שהוא כועס עלי שהוא בהחלט חושב שיש מקום בטיפול שהוא יוכל לומר לי גם את זה. הוא חשב שזה שרציתי פגישה נוספת בשבוע שעבר היה נסיון שלי לשנות את הסטינג ולפרוץ גבולות וכו' וכו'. החצי הראשון של הפגישה היה התנצחות עד שהוא אמר שאני צריכה לחשוב טוב אם אני חושבת שהוא יכול להמשיך לטפל בי אחרי האינטרפרטציה שנתתי למה שראיתי. שאלתי אותו אם הוא חושב שהוא מסוגל לטפל בי והוא אמר שהוא מרגיש מעורב רגשית יותר מדי, ושאולי זה שהוא התייחס אלי באופן מיוחד, לא הקפיד כל כך על הזמנים והרבה פעמים גלשנו גם לשיחות לא ממש טיפוליות , אולי כל זה רק פגע בי, ובעצם מה שקורה בינינו הוא לא טיפול. הוא דיבר איתי על העברה נגדית וכל מיני דברים שלא ממש הבנתי וחזר כמה פעמים על המשפט שאני צריכה להחליט אם יהיה המשך לטיפול או לא. האמת שדי הרגשתי שהוא מעניש אותי. האופן הדיבור שלו, בצורת ההתייחסות, אבל יכול להיות שאלו רק השלכות שלי על מה שממילא הרגשתי כי הוא חזר ואמר שאבין שהוא לא מעניש אותי ולא רוצה 'לנקום' בי, ולא רוצה את רעתי. הוא כל הזמן אמר שההחלטה על המשך הטיפול בידיים שלי, עד שאמרתי לו שאני רוצה שיהיה כן איתי ויגיד ל אם הוא חושב שהוא מסוגל להמשיך לטפל בי. אם הוא חושב שהוא יכול להתמודד עם כל מה שעלה וכל מה שעוד יעלה, במילים אחרות אם כל זה לא 'גדול עליו'. הוא לא ענה לי מייד, אבל בסופו של דבר אמר שהוא מאמין שכן, אבל צריך לוודא שזה יהיה באמת טיפול. לא ממש הבנתי את משמעות המשפט. למרות שמישהו חיכה בחוץ הארכנו את הפגישה ביותר מרבע שעה, אבל בכל זאת לא הספקנו לדבר על הכל אז קבענו עוד פגישה לעוד שלושה ימים. בשלב מסויים אמרתי לו שאני מסתכלת לו עכשיו בעיניים ואני לא חושבת שטעיתי בהערכה שלי כלפיו ובאמון שנתתי בו. באמת, אני לא חושבת שאני יכולה לטעות עד כדי כך. אני חושבת שאחרי שנתיים די אינטנסיביות אפשר להכיר בן אדם. אולי הוא לא טלית שכולה תכלת, אבל אני חושבת שמה שחיבר אותי אליו בהתחלה היא היכולת שלו להיות אנושי מעבר למטפל, וזה גם מה שהכעיס אותי כל כך עכשיו, אז אני כבר לא יודעת מה אני רוצה ממנו. כשהוא לא מביע רגשות אני מתעצבנת, וכשהוא מראה לי שהוא כועס אני מתעצבנת עוד יותר. אני לא יודעת מה יהיה המשך הטיפול, אבל נראה שאם הוא ימשיך, אז כמה דברים ישתנו כי הוא אמר שככה הוא לא מתכוון להמשיך (הוא לא ממש הסביר מה זה אומר -ככה, רק אמר שהוא צריך להתייחס אלי יותר כמו לכולם, וזה מוזר כי אני חשבתי שהוא מתייחס אלי כמו לכולם). אולי אצלו בראש אני לא הייתי כמו כולם . שאלתי אותו בסוף אם הוא מאוכזב ממני, והוא אמר דווקא תגובה מפתיעה. הוא אמר "אני לא מאוכזב, אבל זה הפתיע אותי, לא ציפיתי לזה ממך." כנראה שהוא נפגע יותר ממה שחשבתי. וכשאני משחזרת את מה שהרגשתי באותו רגע, אני יודעת שרציתי לפגוע בו, רציתי שיכאב לו כמו שכאב לי. עכשיו כואב לי פחות, ואני מקווה שניתן יהיה לחזור לפסים תקינים, ואולי השינויים שיהיו, יהיו לטובה. למרות כל מה שראיתי וכל מה שעבר עלי במהלך הימים האחרונים, הבנתי בבירור היום שהוא מבין אותי יותר מכולם, מבין אותי כמעט בלי מילים, וזו פריוולגיה שאני לא יודעת אם אני מוכנה לוותר עליה. רוית.

הי רוית. אני שמחה שחזרת מהפגישה מחוזקת באופן מסויים. את מזכירה הרבה במכתבך את 'אנושיותו של המטפל' ואני חושבת שיש לכך חשיבות רבה. מה אנושי ובסדר ומה אנושי וחוצה גבולות ? זו באמת שאלת מפתח. עד כמה להתקרב זה מועיל ובאיזו נקודה זה הופך למזיק? אין לי תשובות חד משמעיות, אני רק מצטרפת לשאלות שלך, ואומרת לך שאת לא לבד בהן. אולי הסיטואציה הטיפולית שנקלעתם אליה היא מיוחדת ושונה אבל אני חושבת שמטפלים ומטופלים רבים עוסקים בסוגיה הזו. אני באמת לא רוצה להכנס לפרטי המקרה מכיוון שזה נראה לי לא רלוונטי, ואני מניחה שאילו לא היה קורה מקרה זה, אז בנקודה מסויימת בעתיד היו עולים הדברים בהקשר אחר. חשוב לדעתי שתפיקו יחד מהמקרה הזה את התועלת הטיפולית עבורך. אולי באמת חשבת שהטיפול עזר לך הרבה, אך נראה שגם אחרי זמן ממושך אינך מסוגלת להשתחרר מדפוס המחשבה שהביא אותך לטיפול? אני חושבת שטוב עשה המטפל שלא סיפק הסברים לגבי מה שראית, ואילו היה מספק אותם הייתם נכנסים למקום שלא צריך להיות בו בטיפול. (אני לא מדברת כלל על כך שהוא צריך לתת לך דין וחשבון, אלא על משהו עמוק יותר). בכל מקרה, אני חושבת שהוא היה חייב לומר את המשפט שהמשך הטיפול תלוי בך, כדי לתת לך להחליט, ולא 'לכפות' עלייך את הטיפול. אל תראי את זה כאילו שהוא ניסה לסיים את הטיפול, אלא כמשפט מעורר, כמשפט שאמור לגרום לך לחשוב על מטרת הטיפול ועל המחוייבות שלך להצלחתו. למרות כל הדיון שהיה כאן בשבוע האחרון, אני חושבת שהמטפל שלך אולי דיבר מהבטן כמו שטענת, אבל תנסי לראות את זה בחיוב. בטן זה לא תמיד מצביע על חוסר שליטה, אלא אולי על כך שהוא סומך עלייך ויודע שתוכלי להתמודד גם עם תגובות כאלה ואולי על כך שבאמת השגתם סוג של קירבה . הדברים הם לא חד משמעיים, וגם אני שואלת את עצמי את השאלות האלה, אבל את יודעת מה, לא חייבות להיות תמיד תשובות והחלטות קונקרטיות. לפעמים עצם העלאת השאלה יכולה להזיז משהו. לילה טוב, דנה

לרווית שמחתי לקרוא את מכתבך, נראה לי שעברת תהליך ארוך בטיפול ובהחלט גישתך בוגרת ומאוזנת והגיונית, את מבדילה היטב בין רגשות ובין המצב כפי שצריך להיות וכל הכבוד לך. בהחלט אפשר וצריך להעריך זאת ואני משער שאני מבין מדוע את מטופלת מועדפת ויש למטפל יחס חם יותר אליך. אפשר גם להבין את הכעס של המטפל כאשר הוא לא הבין על מה את מדברת... אבל מצד שני דווקא אז הוא היה צריך להיות פחות שיפוטי...? או שלא הבנתי את הסיטואציה עד הסוף. לדעתי חשוב מאוד שתבררו את הדברים, אולי לאט יותר בקצב המתאים לשניכם, אולי תעלו קצת לשתי פגישות בשבוע, אבל לאט לאט יש צורך לפרק את התיסבוכת שהגעתם אליה. כמובן, כפי שנכתב, דעתך חשובה להמשך הטיפול ואת יכולה לסיים אותו, אבל גם דעתו המקצועית חשובה, ישנם הבדלים בין המטופל והמטפל ודעתו המקצועית חייבת להישמע, וטוב שהתעקשת לשמוע אותה. אני חושב שכוונתו שהוא יעמיד שוב את הגבולות ויקפיד עליהם יותר כדי להגן עליך עם הגבולות, הגבולות נועדו במידה רבה להגן על המטופל. עם זאת קשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורנית ויש לכם הרבה מאוד עבודה. תצטרכו לעסוק גם בדברים שראית וחשבת כאשר חזרת לקלינקה וגם על ההתפרצות שלו, אפילו אם הוא לא הבין מה מקור הכעס שלך. טוב שחזרת מאוזנת, אבל אל תניחי לנושא. הידש

שלום רב, התופעה אכן מוכרת ושכיחה כמו כן מובנת. כנראה שהטרפיסט שלך משרתות אצלך עוד פונקציות מלבד מטפל(צרכים אשר נימצאים בחסך) מומלץ בכדי למנוע כאבי- לב מיותרים פשוט ללכת למטפלת. כך גם ניתן להיתמקד בבעיה אשר בעקבותיה הגעת לטיפול. מה דעתך?

הי רנית. מצטערת שאני מקצרת אבל אני מותשת. דעתי שלא. שאני אמשיך בטיפול אצל הפסיכיאטר שלי. ואני חושבת שאפשר וצריך לשקם את מה שקרה ועד כמה שניתן להשתמש בזה כמנוף מסויים. תודה בכל אופן, רוית

היי רוית, אני שמחה לשמוע שהכל מתחיל להסתדר. יש לך קשר מיוחד עם המטפל הזה, שבאמת קשה לוותר עליו. לא סתם בחרת לקרוא לכל ההודעות בשם: "המטפל ואני". אני מקווה שדברים ימשיכו להסתדר, ואשמח לשמוע עידכונים, שלך מטופלת רגישה

הי. תודה על כל התמיכה, מניחה שבימים הקשים שעוד יביאו, אזדקק לעוד קצת. רוית.

שלום רב. אני אחרי לילה שלם של שינה, ואני מרגישה הרבה יותר מאופסת. אני חושבת שניתן בצורה מסויימת להציל את הטיפול הזה, ואהבתי את המחשבה של דנה, היא מאוד מתחברת למה שאני מרגישה. הארוע שקרה הוא משמעותי מאוד, ואין ספק שצריך לדבר עליו ועל כל ההשלכות שזה עורר אצלי, אבל הוא באמת רק הסימפטום לבעיה הכוללת. יש משהו חזק מאוד במה שאמרת על כך שצורת המחשבה שלי לא השתנתה למרות הטיפול הממושך. זה נכון. אני חושבת שזו צריכה להיות נקודת המפתח בינתיים. אבל איך אפשר לשנות צורת מחשבה שכל כך טבועה בי? אמרתי לו אתמול הרבה דברים קשים, אני חושבת שזה בעיקר בגלל כל הכעס שנבנה אצלי במהלך השבוע, וראיתי שגם הוא בא די מוכן לפגישה, אבל כשישבנו אחד מול השניה די התרככנו , בעצם ראינו שאנחנו אותם אנשים ואנחנו עדיין מסתדרים טוב, ולמרות הכל הכימיה עדיין קיימת. מה שהפליא אותי אתמול זה שהוא זכר המון דברים שעלו במהלך הטיפול, כל מיני משפטים שאמרתי, התייחסויות שלי לדברים שקרו, וזה באמת מראה על הקשר הטוב בינינו. אני חושבת שהציפייה שלי ממנו הייתה אולי מהולה בקצת (או הרבה) אידיאליזציה ולכן כשראיתי אותו כאדם, עם כעסים ואכזבות, קצת התנפצה לי הבועה. אני חושבת שיש בזה משהו טוב אפילו, לפעמים בועות מתנפצות גורמות לאיזשהו סוג של התפכחות שהייתה חייבת לבוא. אני חושבת שבאתי עם מחשבה מוכנה שאחריות הטיפול היא עליו וקצת הופתעתי כשהוא פתאום הפיל אותה גם עלי. אפשר להשתגע, אבל עד גבול מסויים. אני גם חושבת שזה שהוא פסיכיאטר ולא פסיכולוג גורמת לכך שהגישה שלו תהיה הרבה יותר כנה ואמיתית, כלומר, הוא מסתכל על הדברים מנקודת מבט רפואית גם כן, ואמר לי אתמול שהוא לא רואה שום בעיה בכך שלמדתי לנתח את הכעסים שלי ולהתמודד איתם לבד במהלך השבוע, הוא ידע שאני לא אתפרק ושיש לי כוחות הרבה יותר ממה שאני חושבת וגם כשאני במצוקה אני מספיק חזקה בשביל להכיל אותה ולהתמודד איתה. אני חושבת שזה מוצא חן בעיני אפילו. תודה. רוית.

היי רוית. אל תשכחי שהוא המטפל שלך ולא הידיד שלך. ואולי כן. למה ניראה שאת מוקסמת ממנו והוא הופך להיות הדבר המרכזי בחייך. לסיכום אם יש אמון במטפל אז אין בעיה בהמשך הטיפול. אבל אם אין אמון במטפל אז מה יש??? ולמה לך לסבך את החיים.

כל כמה ימים יש לבת שלי (בת 20) סוג של קוצר נשימה (הרגשה שהיא לא יכולה לנשום עמוק) ורעידות בידים . זה מלווה אותה עם הרגשה כללית לא נוכה, אוזניים סתומות,חיוורון,ופחד שאין לה מספיק אויר.קראנו באינטרנט ושאלנו רופא ואחרי בדיקות שונות (לחץ דם,בדיקת דםתצילום חזה וא.ק.ג.)שיצאו ב"ה תקינות. הרופא אמר שמדובר בהתקיף חרדה. לפעמים הוא נמשך כמה דקות ולפעמים מספר שעות. מה יש לעשות כדי להתפטר מהתופעה הזאת. איך ניתן לטפל ולהבריא, דר. הידש? אבקש לתת התיחסות לעינין במהרה. תודה מראש

שלום, קודם כל להרגע.... התקף חרדה מאוד לא נעים ומפחיד אבל אינו מסוכן. הדרכים הטיפוליות ידועות לכולם, שיחות-פסיכותרפיה, או טיפולים תרופתיים. שתי האפשרויות טובות ועשויות לעזור. כמובן שקודם כל כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול יחד אתו את הדרכים הטיפוליות שמתאימות לבת. כמובן שאפשר לעשות דברים נוספים שתמיד טובים: פעילות ספורטיבית, הרפיה כמו יוגה או דימיון מודרך, אכילה נכונה בזמנים קבועים והקפדה על דיאטה מאוזנת. כמובן שאפשר לשוחח עם הבת ולבדוק האם ישנו גורם אשר גורם ללחץ דווקא בזמנים אלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש תודה רבה על התשובה המהירה הייתי עם הבת אצל פסיכיאטר והוא נתן לה cipralex והמליץ על הרפיה אצל פסיכולוג קליני. אני מפחדת לתת לה את ה cipralex אחרי שקראתי באינטרנט על כל מני תופעות לוואי של התרופה . היא בחורה צעירה וב"ה בריאה,לומדת לתואר במחשבים וב"ה מצתיינת. ואני מפחדת מנזקים של התרופה.הפסיכיאטר גם אמר שהתרופה היא תתצתרך אולי לקחת אותה הרבה זמן. זה פשוט מפחיד אותי. מה דעתך ? האם ניתן לתת לה את ה cipralex בלי חשש? ותוך כמה זמן נוכל להפסיק עם התרופה ? והאם התופעות לוואי יכולות גם לשבש לה את החיים או האם זה כמו לקחת אנטיביוטיקה במשך תקופה ? שיחות עם פסיכולוג, הבת שלי לא כל כך רוצה אבל תרגילי הרפיה וספורט היא כן מוכנה. מה דעתך. האם חשוב ויעיל יותר להתחיל עם התרופה? אני לא יודעת מה לעשות אני מקוו לקבל גם הפעם התייחסות מהירה תודה מראש abc

שוב שלום ד"ר הידש לקח לי זמן עד שהבנתי שההרגשה הרעה שהרגשתי במשך שבועיים שלמים הייתה תופעת גמילה ( פגיעה רצינית בשיווי המשקל,סחרחורות,חולשה,בחילה,עצבנות...),זאת למרות שלקחתי את התרופה במשך שבוע בלבד....וזה קרה גם לאחר נטלת תרופה שלא אמורה ליצור תופעות כאלו(תחילה לוסטראל,אחר כך איקסל) באם משהו לא בסדר איתי?? מה פשר התגובתיות יתר הזאת לתרופות? החשש הגדול שלי הוא מה יהיה במהשך,אני הרי אקח את התרופה לפחות שנה... האם יגרם מכך נזק בלתי הפיך? דנה

לדנה התרופות שציינת והתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון אינן גורמות לנזקים בלתי הפיכים בשימוש לטוח ארוך, אפילו אם נוטלים יותר משנה, כך שת יכולה להיות רגועה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היום הייתי בבית מרקחת של כללית עלה לי 30 כדורים של ציפרלקס 180 ש"ח. רציתי לשאול למה זה כל כך יקר ,והאם בקופות חולים אחרות זה יותר זול? וכמה? בנוסף רציתי לשאול את הדוקטור האם יש עוד תרופות מסוג ציפרלקס שגם להם חלק מתופעות הלוואי זה חוסר תיאבון, כי אני רוצה להוריד במשקל, והאם נכון שגם לפרוזק ורסיטל יש את תופעת הלוואי של חוסר תיאבון. בתודה מראש.

ערב טוב, ירידה בתיאבון זו תופעת לוואי של תרופות ממשפחת ה - SSRI (משפחת התרופות של הציפרלקס הפרוזק והרסיטל ודומיהן) והיא מופיעה בדרך כלל כאשר מתחילים לקחת את התרופה ואז באמת יורדים במשקל מספר קילוגרמים. יש כאלה שאצלם תופעת הלוואי עוברת אחרי הסתגלות ראשונית ואז דווקא יש יותר תיאבון. תלוי מי. אצלי למשל לא חזר התיאבון. העיקר שתרגיש טוב ושהתרופה תעזור לך

שלום, הציפרלקס וכפי שנכתב רוב התרופות מורידות תיאבון רק בשבועיים הראשונים ואחר כך התופעה פוסקת.... אין טעם להשתמש בתרופות כתרופות להורדה במשקל. לפי דעתי אם יש לך ביטוח משלים אז התרופה עולה פחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה

שלום ד"ר הידש היקר יש לי כמה שאלות אם תוכל לענות לי כי נוצר אצלי מצב של אני ממש לא יודע מה לעשות אני מטפל בתרופה ציפרלקס במשך חודש שלם והשאלות שלי הם:[ הרופא הגדיל את המינון מתי התופעות שיש כמו בהתחלה אמורות לעבור? ( מצב רוח ירוד בחילה רעד חוסר ריכוז) נוצר אצלי מצב פרדוקסלי שאולי תוכל לעזור לי לפתור אותו הוא מתחלק לשלושה חלקים: שים נא לב דוקטור יקר: בבוקר אני מרגיש איום ונורא לא יכול לתפקד בכלל ממש החרדה והדיכאון עולים ואני מושבת! אז אני לוקח את הכדור בבוקר ואני איכשהו עם כל העליות והירידות ביום מתפקד אז ז"א שאני צריך לקחת ואבן ואת התרופה בבוקר כדי לתפקד. אבל בלילה קשה לי קצת לישון אז ז"א שאני צריך לקחת את התרופה וואבן בערב כדי לישון יותר טוב וזה יוצר כמה שאלות: 1) מתי לקחת את התרופה כדי לתפקד יותר טוב בבוקר או בערב? 2) כמה מינון של ואבן לקחת? 3) איך לא להתמכר לואבן למה נוצר מצב שאני צריך לקחת אותו בוקר וערב. 4) במידה ובצהריים לקחת את התרופה איך אני אתפקד בבוקר? עוד שאלה אם אפשר בטוח שהציפרלקס עוד שלושה חודשים תתקן את מצבי? תודה רבה רבה רבה מבולבלי

למבולבלי צריך סבלנות, אם יש שיפור במצבך סימן שהציפרלקס מתאימה לך ועדיין לא ראית את מלא השפעתה. מבחינת זמן נטילת הציפרלקס, אין לכך חשיבות רפואית, הציפרלקס אינה משפיעה מיד ולכן אתה יכול ליטול אותה מתי שמתאים לך במשך היום. הוואבן נועד להרגעה ולאפשר לך לתפקד, לכן כדאי לקחת אותו לפי הצורך, ביום טוב אפשר ליטול חצי וביום גרוע אפילו שתי גלולות. כך שאין נוסחה לכמות הוואבן שאתה זקוק. כמובן שקיימת הסכנה של ההתמכרות ולכן כדאי ליטול לפי הצורך ולא באופן קבוע. לעתים אין ברירה ונוטלים זמן ארוך באופן קבוע, ההתמכרות חלשה יחסית וכאשר תרגיש טוב תוכל באופן הדרגתי להפסיק את השימוש בוואבן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפני כחודש התחלתי טיפול עם סרוקסט ולניטין.אני צריך לקחת אותם בשעות 8 בבוקר 15 בצהריים ולינטין אחד ב 21 בערב.הבעיה היא שהשעות שלי דיי הפוכות ואני הולך לישון ב5-6 בבוקר.האם אפשר לשנות את הזמניםאו לקחת כדור שלם בשעה כלשהי?(מצטער על השאלה הקנטרנית)

לאורן השאלה מאוד במקום. בהחלט אפשר לשנות את זמן הנטילה כיוון שסרוקסט פועל 24 שעות אז אפשר ליטול אותה בכל שעה ביום אבל באופן קבוע. עם זאת כדאי לחזור לשיגרה של קימה בבוקר..... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בני בגיל 22 בעבר לקח סרוקסט לתקופה של חודש בערך כחודש והפסיק לקחת את הכדורים לפני כשבועיים הוא התחיל לדבר על ביאת המשיח ושהוא נבחר להיות השליח של המשיח ושקוראים לו רק דברים טובים ובשום פנים הוא לא מעוניין בטיפול או לשמוע על טיפול שכחתי לציין שבחצי השנה האחרונה הוא לקח סמים עד כמה שידוע לי חשיש איך מטפלים בבעיה זו הוא גר בחול כמעט שנה תודה לכם

לאלימלך טוב שהוא הפסיק את הסרוקסט, הסרוקסט כתרופה נוגדת דיכאון עלולה להכניס למצב הפוך של פעילות יתר. כמובן שחשוב להפסיק את הסמים. במצב הזה בדרך כלל האדם זקוק לתמיכה וליווי, כך שחייב להיות אתו חבר או קרוב משפחה ולא להשאיר אותו לבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם תרופות יכולות לגרום לעליה בבטחון עצמי? האם הן יכולות להפוך אדם מאחד שלא מסתדר עם אנשים לאדם מאוד חברותי? או שאלה תכונות שנרכשות ולמי שאין לא יהיו גם?

אני חושבת שבזכות התרופות המרגיעות יש לך יותר ביטחון עצמי לעשות דברים להיות בן אנשים כי אתה מרגיש טוב.הם לא הופכות אותך לחברותי אם אתה לא חברותי באופיך אבל תעבוד על עצמך זה חשוב לביטחון. גלית

לשלמה אכן שאלה מעניינת, מה קורה כאשר אדם שאינו סובל מחרדות או מדיכאון נוטל פרוזק? (או תרופה דומה מהמשפחה). אכן התברר שישנה עליה בביטחון העצמי וישנה תנועה מכיוון של אישיות מופנמת לאישיות מוחצת יותר. אבל כמובן בגבולות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב... אתה יודע ד"ר,מאז ומתמיד רציתי לדעת איך המוח עובד...אומרים שהייתי ילדת ה"למה?" שכל דבר רוצה לדעת,ואולי זה מה שדחף אותי ללמודי הפסיכולוגיה... הנאיביות שבי,שאפשר לרפא אנשים בעזרת דיבורים,ולא ע"י תרופות,זה גם מה שהניע אותי ללמוד פסיכולוגיה,אבל לאחר שנוכחתי לדעת שהתרופות הפסיכוטיות משפיעות על רמות הניורוטרנסמיטר במוח,ויכולות ממש לגרום לבן אדם להתנהג בצורה זו או אחרת...אני ממש מבולבלת.הלא איך זה ייתכן,ש"פתאום" האדם מתחיל להתנהג בצורה שונה,חושב בצורה אחרת או מחליט להתאבד? וכשהרופא נותן לו תרופות אלה הוא חוזר בערך למסלול חייו הקודמים? אין ספק שהמוח זה אחד הדברים המרתקים ביותר עבורי...אני בסכ"ה בת 26,ותראה מה מעניין אותי...(אני ממש חסרת חיים..:) בכל אופן,אני מאוד נהנית "לדבר" איתך,ותשובותיך בהחלט עונות על שאלותי...מקווה שאני לא מטרידה אותך... בברכה אנג'ל

לאנג'ל תודה על המילים החמות. אכן הקשר בין המוח לגוף מסובך ומורכב, אולי כדאי היה לך לפנות לחקר המוח, ישנן המון עבודות הבודקות את המוח וישנן בדיקות דינמיות שממש רושמות את מה שקורה במוח כאשר אנחנו חושבים - למשל כאשר פותרים תרגיל בחשבון או חושבים על סיפור. הנושא באמת מרתק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, האם קיימות תופעות לואי לאחת משתי התרופות: אפקסור xr ו- ציפרלקס על ההשמנה ו/או על התפקוד המיני. והאם ידועות תופעות לואי אחרות של אחת משתי התרופות הללו ומה מידת שכיחותן. בתודה מראש על היעוץ, מ.

למטב הציפרלקס משפיעה רק על הסרוטונין, והאפקסור פועלת על הסרוטונין וגם על חומר נוסף הנקרא נוראדרנלין. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום להשמנה או להפרעה בתיפקוד המיני. ככלל, תופעות לוואי אלו פחות שכיחות עם שתי התרופות מאשר השאר, בערך 20% על פגיעה במין ופחות לגבי השמנה. ישנה רשימה ארוכה של תופעות לוואי אפשריות ותוכל למצוא את כולן באינדקס התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שוב שלום ד"ר הידש כתוצאה מנטילת הלוסטראל "נפלה" עלי עייפות כבדה שהחמירה את העייפות שהייתה קודם לכן ואני בקושי מצליחה להשאר ערה ולתפקד כרגיל( הרגשה סמרטוטית כזאת) ,זאת למרות שאני לוקחת את התרופה בערב ובמינון הכי נמוך שאפשר...מה עושים? האם התופעה תעלם לחלוטין אם הזמן או תחמיר?

לי זה קרה עם הסרוקסט.הייתי "סמרטוטית" בערך כחודש-אולי חודשיים (בתחילת הטיפול).זה חולף ואת תרגישי הרבה יותר טוב. עכשיו אני מתמודדת עם ההפסקה של הסרוקסט - ותופעות הלוואי הן לא פחות קשות.כנראה שככה זה עם הכדורים...ה"המראה" וה"נחיתה" תמיד יהיו מלוות בתופעות לוואי.בכל זאת...זו כימיה...וזה מגיע לאיבר הכי חשוב והכי רגיש בגוף - המוח שלנו.אז שיהיה בסבלנות ובהצלחה!

לדנה אם התופעה נמשכת אחרי שלושה שבועות של שימוש וגם במינונים נמוכים כדאי לשקול את החלפת התרופה לתרופה אחרת שלא תגרום לך את הבעיה הזו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר ולכולם טופלתי כשמונה חודשים בסרוקסט כתוצאה מהתקפי חרדה ודיכאון קל. הכדור שינה את חיי.הטיפול בו עזר לי מאוד. כעבור ארבעה חודשי טיפול ירדתי במינון לחצי כדור. החלטתי להפסיק לגמרי כיוון שאני מרגישה יציבה. מה שקורה עכשיו הוא, שאני כבר חמישה ימים בלי...חשה סחרחורות מאוד קשות,תחושה של חוסר יציבות (כאילו אני עומדת ליפול),תחושות לא נעימות בבטן,חום פנימי (קל) וחולשה. לקחתי זאת בחשבון ושאלותי (לכל מי שיש לו נסיון) הן: 1-כמה זמן בממוצע נמשכות תופעות הלוואי האלה? מתי הן יחלפו? 2-איך אפשר להקל על התופעות האלה? - הן ממש מנטרלות אותי. תודה לכולם ויום טוב!

מניסיוני אחרי הפסקת הסרוקסט לוקח משהו כבו שבוע עד 3 שבועות עד שמרגישים טוב. אל תיבהלי מהתופעות לוואי זה יחלוף :-)

לטל אני מצטרף לתשובתו של אורן, ומוסיף-רבע כדור סרוקסט מדי פעם יפתור את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני בן 26, נשוי טרי עובד קבוע בחברת הייטק, סטודנט ועוסק מקצועי באמנות. משחר ילדותי אני זוכר עצמי כאדם פחדן, זה מתבטא בפחד לשהות לבד בעיקר בלילה. רעשים באמצע הלילה יכולים להקפיץ אותי ולגרום לי אי שקט כל הלילה. תקופת מלחמת המפרץ הייתה מאד טראומטית עבורי, לא יכולתי כשנתיים לאחר המלחמה להיות לבד. כאשר הייתי מתרחץ, היייתי חייב שיהיה מישהו בקרבת מקום, לא הייתי יכול להעביר ערב לבד בבית, תמיד הפתרון היה להיות בקרבת אנשים. לפני ארבעה חודשים ארעה רעידת אדמה, חיי מאותו רגע התדרדרו בצורה משמעותית, בתחילה רעדתי בלילה, ולא ישנתי כלל, חלומות על הרעידה עצמה, לא יכול למצא עצמי לבד, הפסקתי לעסוק באמנות וביצעתי רק מה שאני חייב כגון לימודים עבודה וכו'. ניגשתי לרופא המשפחה (לראשונה בחיי לגבי הנושא הזה) וזה נתן לי קלונקס, 0.5 מ"ג כחצי שעה לפני השינה ונתן הפניה לרפואה מקצועית. מאותו רגע הייה שיפור משמעותי בתפקוד שלי, אם כי לא לחלוטין, נטלתי את התרופה כ 15 יום עד שהבטחון העצמי שוב חזר. לפני שבועיים שוב הותקפתי בחרדות (או פוביה) לא יכולתי להיות לבד, לא ישנתי בלילות והיה ממש קשה לתפקד. חזרתי ליטול קלונקס לשני לילות שעזר מאד. ואז..... באה הרעידה של שבוע שעבר, שבאיזה מקום עשתה משבר ששוב בא לידי פתרון חלקי ע"י הקלונקס. הייתי אצל פסיכולוג (כך החליטו בשרותי הבריאות) וזה טען שאני חייב להילחם בתופעה ולבלות כמה שיותר זמן לבד ואפילו לשכור דירה ולחיות ללא אשתי עד שאתגבר , פתרון לא מציאותי עבורי. אמר שמה שקורה לי הוא לא קיצוני ואני רגיל לחלוטין. בתוך עמי אני חי, אני רואה את הסובבים אותי ואת התפקוד הלילי שלהם, ממש הבדל שמים וארץ בנינו. עוד אמר שאתרגל הישארות לבד בבית ואנסה פשוט לראות טלוויזיה או לקרוא עד שאלמד להתגבר (נראה לי שלחיות עם זה), יש לציין שזה מה שאני עושה מילדותי, מפני שהיו מצבים שהורי השאירו אותי לבד למרות הפחדים, והנה היום אני מרגיש שזה מתעצם. עוד הוא טען שהקלונקס יהפוך אותי למכור ועצבני ועדיף להתמודד. אמר שניפגש שוב בעוד 4 חודשים ושבגדול אין פתרון פסיכיאטרי לפוביות שלי . מה עושים? אם אפסיק ליטול את הקלונקס שנשאר לי לא אוכל לישון בלילה, איך אלמד, אעבוד, ועסוק באמנותי וכו'. אני מרגיש ירידה מסויימת בעשייה בכל התחומים. האם אני צריך לפנות לרופא אחר? האם הפתרון הוא לא פסיכיאטרי וכדאי לי לאמץ את דברי הפסיכולוג ולהאמין שהפתרון יבוא מבפנים, ממני? אני רוצה את חיי בחזרה... תודה רבה.

לדני אני חושב שדעתו של הפסיכולוג קיצונית מדי. הטיפול שהוא הציע נקרא טיפול התנהגותי, אבל בהחלט צריך לעשות אותו עם ליווי ובהדרגה. כעת אינך ילד וכנראה שעם הכישורים שיש לך אתה עשוי להתגבר על החרדות טוב מאוד מאשר בילדות. כיוון שאתה מתאר בעיה מילדות אפשר לחשוב גם על טיפול דינמי. אפשרות נוספת היא להשתמש בקלונקס לפי הצורך, כאשר משתמשים בו לא באופן קבוע אין בעיה של התמכרות. קיימות אפשריות טיפוליות נוספות, כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול יחד אתו את הטיפול המתאים לך. מה שהפסיכולוג הציע לך זה אינו טיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור עברתי במרום ימי 30 עשיתי אבחון נירופסיכאטרי ונמצאתי סובל adhd אין לי צורך לפרט את סבלי מילדות עד היום העניין שהריטלין בקושי משפיע עליי 10 מג אני שוקל 70 קג שאלתיי מה יקרה אם אף תרופה לא תשפיע על הריכוז האם נגזר עליי ליסבול? כמו כן הייתה תרופה בשם נורטילין שמיועדת לדיכאון אבל הפלא ופלא דיכאה את התתזיזית שלי ושפרה את הריכוז וקשב העניין שהיא עשתה לי כאבים חזקים בחזה וגם בלב ולכן העדפתי להפסיקה מה שכן שמייד שהפסקתי אותה תפקודי ירד בגלל הקשב והריכוז הלקוי. האם כדאי לחזור לנורטילין? האם אדרונקס יכולה לעזור? אולי זייבן?. האם ריטלין ניחשב תרופה הקו החזיתי וכל השאר הם רק תואמים כלאמר יותר מוחלשים ויכולים לעזור בעקיפין. תודה

לינון מוטב מאוחר מאשר אף פעם.... סוף סוף מתחילים להכיר בהיפראקטיביות שנמשכת גם לגיל הבגרות. נכון שהתרופה המומלצת היא הריטלין ואפשר לעלות במינון. עם זאת תרופות נוגדות דיכאון נמצאו מתאימות ומשפרות את המצב, כך הנורטילין האדרונקס וגם האפקסור ולעתים גם מקבוצת הפרוזק ssri . אני נוהג להתחיל טיפול עם תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון ורק אחר כך לעבור לריטלין כפי שאתה עשית. בהחלט יש מקום לנסות תרופה נוספת מקבוצת נוגדי הדיכאון החדשים יותר. כפי שאתה רואה הטיפול בהחלט עשוי לשפר את איכות החיים באופן משמעותי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום מה המינון המקסימלי שניתן לקחת בבת אחת ולא הייה מסוכן הכוונה לריטלין אני שוקל 70 קג. תודה אתה אחלה

שלום, רציתי לדעת מה הטיפול בתופעה שנקראת "מריה זונה" או "קדשה קדושה" - האם בעיה זו בכלל ניתנת לפתרון? וממה היא נובעת? תודה!

לדנה נשמע מעניין אבל איני יודע מה זה? אולי תרחיבי או שמשהו אחר יודע? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, ברצוני לדעת מהו הטיפול בהפרעת אישיות סכיזואידית ( גיל 35)? האם טיפול תרופתי? פסיכואנליזה ? מהו משך זמן הטיפול הממוצע - על פי נסיון העבר במקרים דומים? והכי חשוב- מהם סיכויי ההצלחה בטיפול , מבחינת יכולת לחיות בזוגיות. אודה על תשובה מפורטת ככל האפשר. תודה!!

לדנה כמו בכל הפרעות האישיות הטיפול הוא בשיחות וטיפול ארוך. כמובן תלוי בחומרת ההפרעה. גם בהפרעת אישיות זו ישנן דרגות חומרה רבות ואין תשובה כללית. במקרים הקשים אפשר לנסות ולהוסיף תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לא ניתן לשנות אישיות של אדם ולא בטוח שטיפול פסיכולוגי יעזור לשם כך. טיפולים פסיכולוגים מאד יקרים ומאד ממושכים וחבל להשקיע בדבר שלא יתן תוצאות. ללא קשר אם אותו אדם סובל גם מסימפטומים ספציפיים כמו חרדה, מצבי רוח או פסיכוזה אז ניתן לטפל בהם בעזרת טיפול תרופתי מתאים. הטיפול ניתן ע"י פסיכיאטר. ההחלטה על טיפול תרופתי לא קשורה בהכרח לחומרה בהפרעת האישיות אלא יותר למוטיבציה לקבל טיפול.

שלום רב, בת זוגתי לוקחת מזה מספר שנים סרוקסט. האם סרוקסט גורם להשמנה? האם כדור ברזל ו-סויה ניתן לקחת ביחד עם סרוקסט. תודה על תשובתך.

מניסיוני עם הסרוקסט היא גורמת להשמנה בגלל שיש צורך מוגזם לאכילה.

לתום אין בעיה עם הברזל והסויה. סרוקסט בשימוש ממושך עלולה לגרום לעליה במשקל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה הקשר בין לקיחת סרוקסט לעליית רמת הפרולקטין? והאם אפשר להיכנס להריון במצב זה?

דילקתי על שאלתי: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/363/xFT/294394/xFP/294394

שלום, מצטער שלא הבנת אותי, בסך הכל התשובות שקיבלת היו נכונות וטובות ולכן לא ראיתי מקום להוסיף. התגובות של אנשים שהיו במצבך טובות לפחות אם לא יותר מתשובתו של הפסיכיאטר. בכל אופן כדי לתקן אני כותב לך פעמיים, פעם במקום הראשון של שאלתך ופעם כאן. תנסי לעשות את הפגישה כמה שיותר פשוטה, תספרי מעט על עצמך ועל הסיבות אשר הביאו לפניה. תשתדלי לבדוק עד כמה את יכולה לתת ברופא אמון ולזרום עם השיחה. בסך הכל השיחה צריכה להתנהל באווירה טובה ואת צריכה להרגיש נעים ובטוחה. בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה רבה ד"ר הידש, אתה ממש נחמד. עכשיו אני יודעת, שהפחד שלי הוא, שאני ארגיש לא בטוחה ובכל זאת אצטרך לדבר. אם ארגיש בטוחה, אז הכל יהייה בסדר...

את חייבת לענות על כל מה שהוא ישאל אותך- אחרת זה יכול להיחשב כחוסר שיתוף פעולה. את חייבת לתת בו אמון מלא- אחרת זה יכול להיחשב כחשדנות. בקיצור- אם את כבר הולכת כדאי לך מאד להיות "ילדה טובה" ולא לעשות בעיות. תעני על כל מה שישאל אותך ובסוף תקבלי מירשם עפ"י סוג הבעיה העיקרית: חרדה, מצבי רוח, פסיכוזה.

שלום לכולם אני נוטל 4 מיליגרם (4 כדורים) לוריבן ביום במשך ארבעה חודשים. בחודש האחרון התחלתי בגמילה אני מוריד רבע כדור אחת לשבוע, ניסיתי להוריד חצי כדור אך זה היה קשה מדי. כיום אני נוטל 3 כדורים ליום 1.5 בבוקר ו 1.5 בערב. אני מקווה להוריד עוד רבע כדור מהמינון בשבוע הבא. לפי החשבון יקח לי לפחות עוד כשלושה חודשים להגמל, בתקווה שאצליח. 1. האם אני פועל נכון בדרך זאת ? 2. בנוסף אני נוטל 40 מיליגרם סרוקסט ביום שהשפיע מאוד על החרדה ! 3. הפסיכאטר רשם לי XANEX XR 1 מיליגרם ואמר לי לעבור לזה כי מהתרופה הנ''ל יהיה לי הרבה יותר קל להגמל כי זאת תרופה עם שחרור איטי האם זה נכון ? אשמח לשמוע בנוסף אנשים שהצליחו להגמל מבנזו תודה רבה

לאיציק הכל נכון, השיטה לסיים טיפול היא לאט לאט, למעשה אין שום דבר דחוף. אם החרדה ירדה והסרוקסט פועל צפוי שיהיה לך קל יותר להגמל מהלוריון. יש הגיון לעבור לתרופה בעלת משך פעולה ארוך, מקובל לעבור לוואליום אשר פועל כשבוע או לקסנקס XR. ההגיון פשוט, ככול שתרופה פעילה יותר זמן כך הצניחה ברמתה בדם איטית יותר ולכן יש פחות סמנים של חסר או סמני גמילה. במילים ההסבר קצת מסובך אבל אפשר לצייר שני גרפים אחד שטוח וארוך והשני יורד בחדות ואז הדברים ברורים יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה רבה על המענה המהיר והמפורט! אני אכן מעוניין לעבור ל XANEX XR, מהו המינון של XANEX XR ששווה ערך ל 3 מיליגרם לוריבן שאני צורך כיום? תודה מראש

אני בטיפול פסיכולוגי- שנתיים. הפסיכולוג שלי רוצה להפנות אותי לפסיכייאטר. האם זה מקובל שהפסיכולוג יצור קשר תחילה עם הפסכייאטר, ויספר לו עלי ? האם קרה לך שפסיכולוגים דיברו איתך על המטופלים שהם רוצים להפנות אלייך לטיפול תרופתי?

לדניאלה בהחלט מקובל. מה שחשוב ששני המטפלים יכירו ויתחשבו אחד בדעתו של השני כדי שלא יבלבלו אותך. אין הכרח ששניהם יחשבו את אותו הדבר, אבל הם חייבים להכיר אחד את דעתו של השני ולעבוד ביחד. כמובן שהפסיכולוג יכול לדבר עם הרופא לפני הפגישה שלך אתו או אחריה, כאן איני רואה גישה עקרונית ואת יכולה להחליט. בשיטה שאת נפגשת קודם עלולה להיות בעיה טכנית שלא תסכמנו דברים עד אחרי השיחה של המטפלים ויהיה לך צורך בפגישה שניה עם הפסיכיאטר לסיכומים. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

שלום רב! אובחנתי ככמה שנים כסובל מסכיזופרניה פראנוידית. לפני כחודשיים התחילו אצלי התקפות של כמה שעות, שאיני זוכר אותם. מספרים לי שאני יכול להתפשט או לתקוף מישהו, אך אני לא זוכר אף דבר. אימי סבלה מאפילפסיה. קראתי ששתי המחלות הנ"ל הן מנוגדות ולא יכולות להתקיים יחד. אני רוצה לשאול, האם יכולה להתפתח אפילפסיה על רקע של סכיזופרניה? בתודה, ארנולד.

לארנולד המחשבה ששתי האבחנות לא יכולות להיות ביחד ישנה מאוד מתחילת המאה. לכן המציאו את הטיפול בנזעי חשמל, חשבו שאם יגרמו לאפילפסיה אז ירפאו את הסכיזופרניה. אבל זה כבר סיפור ישן כיוון שהתברר שההנחה שאם יש אפילפסיה אין סכיזופרניה ולהיפך אינה נכונה. לעתים תרופות הניתנות לטיפול בסכיזופרניה עלולות להוריד את הסף להתקף אפילפטי ואז האדם הסובל מסכיזופרניה יעבור התקף אפילפטי, כלומר מדובר על תופעת לוואי של התרופות. לכן כדאי בדחיפות להגיע להרופא המטפל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש היקר אני מטופל בתרופה ציפרלקס נגד חרדה ודיכאון (חודש בערך) כמו כן ניסיתי ללכת לטיפול וטכניקות ההרפיה שלימדו אותי לא עלו יפה כמו כן השיחות. לפרקים בעיקר בזמני הבוקר אני מרגיש רע ועם עליות וירידות השאלה היא האם תוכל לתת עצות כיצד לתפקד ביום עם כל התסמינים הפיזיים המגעילים של החרדה שבקושי אפשר לסחוב אותם והם מייאשים כל היום למה הרפייה לא עוזרת. תודה רבה

שלום, הרפיה עוזרת אבל לא תמיד, הרפיה היא כלי עדין ולכן אם החרדה גבוהה אז העזרה חלקית. לא כדאי להפסיק עם ההרפיות. בינתיים עד שפעילות הציפרלקס תתחזק אפשר להשתמש מדי פעם בתרופה נוגדת חרדה כמו לוריוון או וואבן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם יש תרופות שהן "דור חדש" לעומת הפרוזק? האם הן יעילות יותר? האם תופעות הלוואי שלהן פחותות יותר? (ביחוד בקשר למין).

לדוד עדיין אין תרופות מדור חדש יותר מאשר הפרוזק, אומנם ישנן תרופות חדשות יותר (מבחינת הזמן) כיוון שפרוזק הייתה הראשונה, אבל לא דור חדש. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולה להיות להן תופעת לוואי של הפרעה בתיפקוד המיני. עם זאת פרוזק עושה זאת יחסית מעט, לכן יתכן שתרופה אחרת תתאים גם לבעייתך ולא תגרום להפרעה במין. צריך לזכור שתופעות לוואי מופיעות בשכיחות מסויימת ולכן הן לא מופיעות אצל כל מי שנוטל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש היקר אני חדשה בפורום ושמעתי עליו מחברה והחלטתי לכתוב ולהתייעץ אשמח אם תענה לי אני מטופלת בתרופה ציפרלקס ככדור אחד ביום במשך שלושה וחצי שבועות והייתי אצל הרופא שלי והוא אמר לי להחליף את המינון לכדור וחצי האם אני אמורה להרגיש שונה? אני צריכה להתרגל למינון החדש? יהיו לי תופעות לוואי בגלל המינון החדש? למה אני מרגישה מוזר כבדות כזאת וקשה לי לתפקד במשך היום יש לי עליות וירידות מה דעתך דוקטור הידש?

לשני את עדיין בתחילת הטיפול וצפוי שההשפעה הטובה תתגבר ותופעות הלוואי יפחתו. כאשר עולים במינון צפוי שיהיו תופעות לוואי כפי שהיו בתחילה כאשר התחלת ליטול את התרופה ואחר כך התופעות מוקלות. את מתארת תופעות של עייפות וכבדות, לעתים אם נוטלים את התרופה בערב אז ישנים טוב וביום התופעות מפריעות פחות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש אני סובל מחרדות ודיכאון 1)ניסיתי טיפול קוגנטיבי התנהגותי שלא עלה יפה האם זה אומר שאני מקרה אבוד? 2)אני נוטל טת התרופה ציפרלקס כבר חודש שלם בבוקר אני מרגיש היום ונורא בצהריים עליות וירידות ובערב בערך בשעה 10:00 אני מרגיש את ההרגשה שהייתי רוצה להרגיש כל היום מתי אמורה להית התייצבות בביטחון ובהרגשה? כשיש עליות וירידות אני מתכוון בעירפול רעד בחילה ומחשבות של בחיים אני לא אצא מזה וכאב ראש וכבדות בכל עשייה.

לאלי נראה לי שהשאלה שלך עדיין ממקום של חרדה ודיכאון. התופעה שבבוקר מרגישים פחות טוב מאשר בערב אופיינית לדיכאון. עליך עדיין להמתין, הציפרלקס מתחילה להשפיע אחרי שבוע שבועיים, השיפור עולה עם הזמן עד בערך כשלושה חודשים ואז ישנה התייצבות. כך שאתה רק בהתחלה של השיפור ובשבוע הבא תרגיש טוב יותר. זו גם הסיבה לעליות וירידות. חבל שהטיפול הקוגניטבי לא השפיע אבל אין זה אומר שאתה מקרה אבוד. ס ב ל נ ו ת שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום הרגע קראתי בפורום שהמודל גורם לבעיות נוירולגיות קשות ולעיוותים בתנועות הגוף ושנורא קשה להפסיק עם הכדור ושתופעות העיוותים בתנועות הגןף לא עוברות האם זה נכון התחלתי את הכדור לפני שבוע וכולי חששות החשש הזה גורם לי הרבה מאוד נזק בבקשה עזרה תודה מראש הילהא

שטויות לקחתי את הכדור כמה שנים ואין שום בעייה גם להפסיק איתו.

מודאל לא ממכר. מי שהבין אחרת כנראה יש לו בעיה בהבנת הנקרא ושיקרא שוב. יש תופעות לוואי נוירולוגיות כמו TD שיכולות להיווצר כאשר מנסים להפסיק את השימוש בתרופה או לרדת במינון אך זאת איננה תופעה של גמילה אלא שינויים בגרעיני הבסיס במוח אחרי שימוש ממושך (3 חודשים ומעלה) בחוסמי דופאמין (אנטי פסיכוטיים) וזה קורה כמובן רק לחלק מהמטופלים (15-30 אחוז) ולא לכולם. אם זה קורה זה יכול להיות גם בלתי הפיך וללא טיפול. יש כאלה שיגידו לך שעם מודל זה פחות שכיח כי הוא משפיע רק על D2 לעומת תרופות אחרות שמשפיעות גם על D1 אבל זה לא חד משמעי.

אני אשמח אם תוכלי לספר לי עוד קצת על הכדור מה היה המינון למשל ולאיזה בעיה לקחת אותו אני לוקחת כרגע 200מ"ג פורטה לדיכאון וחרדות לאחר שניסיתי כבר המון סוגים וכלום לא עזר תודה לך ולכל העונים הילה א

מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכיאטר חוץ ממתן תרופות?

לרות ההבדלים רבים בעיקר בגישה. פסיכיאטר הוא קודם כל רופא כללי שעבר התמחות בפסיכיאטריה. הגישה היא רפואית עם כל המשתמע מכך. חלק מהפסיכיאטרים למדו פסיכותרפיה ולכן הם מטפלים בפסיכותרפיה. הפסיכולוג עבר לימודים בפסיכולוגיה עם תואר שני וגם ניסיון מעשי. הגישה היא יותר טיפולית-דינמית בדרך כלל בארץ. שבוע טוב דר' גיורא הידש

סוג הטיפול משפיע גם על זמן הפגישה. לטיפול אצל פסיכיאטר פרטי מספיקים 20 דקות לפגישה לעומת 50 דקות אצל פסיכולוגים. והמחיר בד"כ כפול לפחות (אצל פסיכיאטרים). אם פסיכיאטר עובד בתור פסיכולוג/פסיכותרפיסט הוא בעצם מרוויח רבע סכום בשביל אותו זמן ולכן לא כדאי לו ואם במקרה כן כדאי לו אז לך לא כדאי. או שאת תשלמי לו פי 4 יותר בשביל טיפול פסיכולוגי מינוס או שהוא יקבל ממך פי 4 פחות מרופאים אחרים. מישהו חייב לצאת מופסד כאשר רופא עובד בתור פסיכולוג. בנוסף לא כל הפסיכיאטרים יודעים בכלל לטפל בשיחות (למרות שהם לא יודו בכך).

אני לא מבינה למה אם כך קיימים 2 סוגים שלמעשה מבצעים את אותה עבודה? אחרי הכל, פסיכולוג לומד לדוקטורט 8 שנים ושנתיים התמחות או 4 שנים במשרה חלקית. בעוד רופא 6 שנים ושנה התמחות ואז הוא יוצא ל 5 שנים בפסיכולוגיה. זה לא נשמע לכם קצת טיפשי? לעבור מסלול כזה ובסוף ללמוד בכלל פסיכולוגיה? אולי יש הבדלים בין השיטות אבל אני רואה עליונות בתחום הפסיכולוגיה דווקא לפסיכולוג הטהור. אבל טוב....איך קורה שרופא פתאום רוצה להתמחות בפסיכולוגיה? למה הוא לא התחיל בפסיכולוגיה מיומו האקדמי הראשון!? מה? פסיכולוג בקליניקה שלו לא יכול לדרוש סכום כסף כמו הפסיכיאטר? הרי זה לא סכום קבוע ופורמלי.

האם הלוסטראל ברמה של200 מג ליום יכול לגרום לחוסר שינה ולמצב של מין סוגשלמחשבה חדה וצלולה שרואה את המציאות המחורבנת ויכולה להוביל בדעה צלולה לסיום העיניין? שמעתי פעם לא זוכר כבר איפה ולמה שכיוצאים מדיכי וכד אז יש מצב שתתפוס רגע של "שפיות" וב"דעה צלולה" תעשה את מה שתעשה ולך תתחרט אחרי זה... לא שיש לי חלילה תוכניות לזה אבל רציתי לדעת אם היו דברים מעולם

למהרהר אני חושב שאתה מערבב מספר דברים. הלוסטרל מעוררת ולכן גם החשיבה צלולה ולעתים טובה יותר מאשר קודם, ובטח שחדה יותר מאשר במצב של דיכאון. לעתים בדיכאון העמוק אין כוחות לבצע מעשה אובדני גם כאשר ישנן מחשבות כאלו. כאשר יוצאים מהדיכאון כבר יש כוחות והתכנים עדיין דיכאוניים ואז דווקא עם השפור במצב האדם עלול להתאבד. התופעה נקראת "זנב הדיכאון", תופעה מוכרת ובהחלט לא חביבה. בדיוק כאן יש את הויכוח, האם אנשים שהחלו ליטול תרופות נוגדות דיכאון והתאבדו, האם התאבדו בגלל הדיכאון, או שהתרופות גורמות לבלבול ומחשבות פסימיות ואז מתאבדים. עדיין אין הכרעה מדעית מי מהגישות הללו נכונה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

כלומר אם הבנתי נכון התרופה יכולה להוות מאיץ למחשבה רדומה עייפה ומיואשת בנושא שבנטילת הכדור מקבלת "כוחות" לביצוע המעשה כאשר מתלבשים על ה"זנב הדיכאון"? מעניין ומסוכן שבוע טוב ותודה

דוקטור שלום רב, האם מותר ליטול סרוקסט בתקופת ההריון ?

לשלי בפעם האחרונה שבדקתי נאמר שהתרופה בטוחה בהריון. עם זאת תמיד ישנם דברים חדשים ואני מציע לכל אחד להתעדכן שוב במכון הטרטולוגי בהדסה לגבי הבטיחות בהריון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, האם נכון שכדורים נוגדי דיכאון/חרדה עלולים לפגוע בפוריות ? או שזו שמועה חסרת שחר ? אני נוטלת סרוקסט מזה כ-3 שנים ומאז שחברי אמר לי על כך נלחצתי מאד.... אודה לתשובתך בדחיפות

אין זה נכון. ישנם נשים רבות שנטלו סרוקסט ונכנסו להריון.

לשירי להיפך, נשים במצב נפשי לא טוב מתקשות לעתים להכנס להריון. בהצלחה דר' גיורא הידש

הנני סובלת מהתקפי חרדה ודיכאון ולצורך כך מטופלת בסרוקסט ולוריוון. שאלתי היא: אם טוענים שחלק מסיבת התקפי החרדה היא ביולוגית וחסר איזה שהוא חומר במוח איך זה שלפני 5 שנים שתקפו אותי התקפי החרדה לראשונה הצלחתי להתגבר על זה ע"י ביו פידבק בלבד? כי הרי אם חסר החומר זה לא היה אמור לעבור לי. כעת, שזה שוב פעם חזר פשוט כדי להקל על הסבל הרב החלטתי לבסוף לפנות לטיפול תרופתי אשר מדאיג אותי גם כן. איך ניתן לדעת עד מתי אשתמש בזה? האם התרופות האלה לא גורמות נזק אחר בגוף? בעיקרון אינני חשה בתופעות לוואי רבות. לעיתים אני חשה בעוויתות קלות. האם להמשיך בכדורים? בנוסף, אני חשה לעיתים בעת נמנום כאילו פעימת לב מעירה אותי כמכת חשמל-האם מוכרת לך תופעה זו? אודה לך ד"ר על תשובותיך.

אתייחס רק לעניין הלוריוואן זהו כדור ממכר, וכדאי לך להתחיל להפסיק איתו בהדרגה ייתכן שאם תעברי לאפקסור לא תצטרכי כדור נוסף.

לאוריאנה התרופות בטוחות ואינן גורמות לנזקים גופניים או נפשיים. שאלתך מאוד מעניינת ועוסקת בנושא של הקשר בין גוף ונפש. לא ארחיב, אבל גם ביופיידבק מביאה לשינויים אורגניים (של חומרים במוח), והוכח שגם שיחות-פסיכותרפיה גורמת לשינויים כימיים במוח. כל מחשבה מתורגמת בסופו של דבר למולקולות במוח (בטח כל זיכרון), ולכן אנחנו תוקפים את הבעיה משני כיוונים שונים-פעם בשיחות ופעם בתרופות. אם הבנתי נכון, איני חושב שהתופעות שאת מתארת קשורות לטיפול התרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לקחתי במשך 6 חודשים תרופה שנקראת esexor האם עכשו שאני אפסיק לקחת את התרופה יש איזה שהם תופעות לא נעימות של כמו גמילה תודה

אם תפסיק לאט לאט ובהדרגה הכל יהיה בסדר.

שלום, אין הכרח, רבים הפסיקו את האפקסור ללא בעיות. לעתים ישנן תופעות של מעין גמילה, מרגישים חרדות או דיכאון כמו שהיה לפני הטיפול ואחר כך חוזרים ומרגישים בטוב. כדי ללכת על בטוח מומלץ להפסיק בהדרגה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשומת הלב

מכתב זה מופנה לפסיכאטר פסיכולוג ולכל מי שיכול לעזור אני בוחר להשאר בעילום שם אני בחור שמתקרב לגלי 30 וסובל כבר 12 שנה מחרדות דיכאונות ומחשבות כפייתיות. לאחר סיום לימודי בתיכון התפרץ אצלי מצב חרדתי דכאוני. אני נמצא בטיפול הרבה שנים וכל המטפלים שלי (בינהם הפסיכולוג והפסיכאטר), טוענים שאני בחור חכם מאוד עם נתונים ויכולות גבהוהת מאוד (הרבה מעל הממוצע). בעבר (לפני שפרץ המצב חרדתי דכאוני) הייתי ספורטאי מצטיין (כדורסלן מצטיין), עסקתי הרבה בספורט (בעיקר בכודרסל), הוצאתי בגרות מלאה בבית ספר שנחשב בתקופתי לאחד מהתיכונים הגבוהים והיוקרתיים ביותר בארץ, והייתי בחור טוב,נחמד,וחיית י חיים רגילים כמו כל נער, אך הייתי מאוד מופנם(לא מראה לסביבה מה שאני מרגיש מבפנים). האבחנה של אני המקצוע המטפלים בי היא: שהבעיה שלי היא פחד (פוחד מהחיים)!!!!!!. לאורך כל התקופה (12 שנה אחרונות) אני לא מצליח לצאת מהמצב שנוצר (מה עוד שאני מטופל גם פסיכולוגית וגם תרופתית), אני לא מצליח לעבוד, ללמוד, ולממש את הפוטנציאל הגבוהה שיש בי. חלק מהכאב הגדול הוא שבחור כזה לא מצליח להשתלב בחיים. (כהערת ביניים גם שאני נפגש עם הפסיכולג והפסיכאטר יש להם ממש דמעות בעיניים). מבחינה חיצונית אני נראה טוב (וזאת אני לא אומר כדי לחפות על המצב - הרבה בחורות מסתכלות עליי ורוצות אותי), אבל כנראה שמפאת הפחד,רגישות היתר וחוסר הביטחון שנוצר כתוצאה מהתפרצות החרדה והדיכאון אני לא מסוגל מחבחינה מנטאלית להתמודד איתן ואני רוצה מאוד שתיהיה לי חברה. לאור ההכרות שלי עם הפסיכולוג שמטפל בי כבר הרבה שנים ישנה טענה שבחורה פשוט יכולה להוציא אותי מכל המצב. (אני יודע שמאוד לא ממולץ ליצור קשר עם המין השני כשיודעים ששתי בני הזוג נוטלים או נטלו תרופות פסיכיאטריות ,כי אז ישנו סיכוי שגם הילדים יצאו עם בעיות נפשיות). אני בחור טוב,ישר, לויאלי, הגון , רגיש מאוד, פגיע מאוד , עם "לב זהב", ועם נתונים ויכולות גבוהות מאוד. אני מבקש עזרה וייעוץ מכל מי שרק יכול לעזור.

אם אתה מטופל אצל אותו מטפל כבר הרבה שנים ואין התקדמות בטיפול מדוע אתה לא שוקל להחליף אותו? נקודה שנייה. הפתרון צריך לבוא מתוך עצמך ולא ממישהו או מישהי מבחוץ. מובן שקשר עם מישהי יוכל להקל ולסייע אולםלעולם לא יפתור את בעייתך, כל פתרון שיישען על מישהי מבחוץ יהיה זמני ולא אמיתי. אתה לא מספר בעקבות מה החל כל המשבר, איזה טיפול תרופתי אתה מקבל (האם זהו טיפול מספק?, כלומר,- הטיפול הנכון?)

מציעה לך להפנות את השאלה שלך גם לפורום פסיכותראפיה.

שלום עלום שם. לא ציינת איזה טיפול עברת - תרופתי ופסיכולוגי.... היום יש הרבה סוגים של תרופות ושל פסיכותרפיה - אל תותר, נסה את הכל, תחליף רופא אם יש צורך, תעסוק בספורט ותתאמץ...לאט לאט דברים יכולים להשתנות. בהצלחה ! ואל תותר!

למעדיף אכן עצוב לשמוע על בחור צעיר שנתקע בחיים ואין התקדמות שנים רבות ודווקא בשנים היפות בחיים. אכן קשר עם אדם ובפרט עם המין השני עשוי לעזור. אני מאמין שבחורה שקטה ומופנמת עשויה להיות אתך בקשר ותהיו בטוחים ביחד. כמובן שאנשים מופנמים קשה להם יותר להפגש וכל אחד נמצא הרבה בביתו.... אני מסכים לדעה שיש מקום להתייעץ עם מומחה נוסף כדי לקבל חוות דעת נוספת אולי יש דבר נוסף שאפשר לעשות והוא לא נוסה בעבר. שיהיה רק טוב דר' יגורא הידש

היי, אנא המליצו לי על פסיכיאטר פרטי המטפל בדיכאונות וחרדות באיזור חיפה מה עלות הטיפול? תודה מחפש בנרות

אנא רשום אי מייל.

[email protected]

כל פסיכיאטר מטפל בנושאים אלה. מנהל פורום זה גם. www.icallisrael.com מקווה שלא טעיתי בקישור.

אני ממליץ לך בחום על ד"ר פרומקין שמטפל בי כבר 6 שנים, הוא יוציא אותך ממצבך העגום כמו שהוא עוזר לי ,אני מרוצה ממנו טל' 04-8255233 הוא יושב בכרמל רח' קרית ספר 16 .

היי רווית- קראתי את כל הסיפור שקרה ביינך ובין המטפל- אפילו, חלמתי על כך בלילה. אני בשוק שדברים כאלו קורים. תמשיכי לעדכן ולספר אייך היה בפגישה? מה הוא אמר? האם את ממשיכה ללכת לטיפול? ועוד...

שבת שלום. מעניינת אותי התגובה שלך מפני שאת כותבת שאת בשוק שבדברים כאלה קורים. את מתכוונת למה שראיתי או ליחס שלו אלי בעקבות זה? הפגישה שלי איתו תהיה רק ביום א' ומתוך שיחת הטלפול שהייתה לנו ביום שלמחרת, הבנתי שהוא מצפה שאני אסביר את עצמי ולא הוא את עצמו. אמרתי לו בטלפון שהוא לא צריך לכעוס והא ענה "אחרי ההודעה שקיבלתי אני חושב שאני דווקא כן צריך". ניסיתי לומר עוד משפט, אבל הוא קטע אותי ואמר שהוא לא מוכן להכנס לדיון על זה, ושאחשוב טוב טוב על מה שאני רוצה לומר בפגישה והוא מצפה שאלה יהיו דברי טעם. אני מניחה שבפגישה הוא לא יסביר כלום, אלא יתייחס לכך שזה לא ענייני וינסה איכשהו לפלס את דרכו החוצה. ככל שהימים עוברים אני מתחילה להניח שאולי אוכל להבין מה קרה לו אבל לא אצליח להביא את עצמי למצב של אמון מוחלט בו,מצב שבו ארגיש בטוחה לגעת איתו במקומות הרגישים ביותר, מקומות שבהם אזדקק לידיעה שמישהו ידע להכיל אותי, לגמרי . תודה. רוית

הי רוית ושבת שלום, גם אני עוקבת אחרי הסיפור הכואב שלך. בואי נגיד שהוא נגע בי מאד מאד. כאבו לי מספר דברים: קודם כל, מה שראית באמת עוצר נשימה. לא שניתן לבטל את מה שראית בפני עצמו, אבל מה שזעזע אותי במיוחד היא תגובתו של המטפל. תגובת הבטן שלו. מצד אחד ובמחשבה ראשונית ומיידית זה עושה משהו כאילו חיובי אפילו כשהוא מגיב ישר מהבטן, כאילו סוף סוף הצלחת להזיז אצלו משהו בפנים. פתאום את מגלה בהפתעה שיש לו בטן והוא אינו שולט תמיד במיצים שלו ולא שם אותם בצד גם אם הוא מודע להם. אבל זהו שזה לא, כי מצד שני, לטווח ארוך הוא נהג בצורה מאד לא מקצועית לדעתי. הוא כעס והוא דווקא כעס מאד במקום שבו אפשר היה לטפל. רק מחשבה שלי. כי דווקא אפשר היה לנצל את התגובה הרגשית החזקה שלך כדי לזהות מהיכן נבעה. ראיתי שניסית למצוא את הסיבה להתפרצות הזו שלך, ודווקא רציתי לקחת אותך למקום אחר שלא הזכרת. יכול להיות שאולי התגובה החריפה שלך נבעה בין השאר גם מעצם העובדה שכל כך רצית אותו רק בשבילך במובנים מסויימים. קינאת כל-כך שהוא לא רק שלך. כמו שאותו גבר נשוי לא היה רק שלך מעולם. ההוא שלא נתן לך את מה שרצית והיית צריכה על באמת. כמו אמא שלא קיבלת ממנה משהו שאולי כן נתנה לאחרים. זו כמובן יכולה להיות רק אחת מהסיבות. רק יכולה להיות. ציינתי אותה פשוט כדי להראות לך כיוון אחר שאפשר לחשוב עליו. האם חשבת שהבחורה הצעירה היא גם מטופלת שלו? מצד אחד רצית להיות שם במקומה למרות שאת יודעת מבחינה הגיונית שזה הורס לה את החיים? האם הייתה קנאה ברקע, משיכה רגשית למצב הזה למרות שזה מצב שסופו ידוע מראש, אבל כאן לא עובד שום הגיון? עצוב לי לשמוע שהמטפל שלך ממשיך לנהוג בכעס ולא עובד על עצמו ועל הבלבול שלו. אני חושבת שאסור לו לקשור את הבלבול האישי שלו והסיפור האישי שלו לטיפול שלך. יש לו אחריות עליך והקטע הזה שהוא גורם לך לרגשות אשם לא מוצא חן בעיני. אני חושבת (ונראה לי שגם את) שכל הקטע של הטיפול הוא כן לאפשר למטופלים להתפרץ ולהגיב תגובות רגשיות חזקות, ולנצל בדיוק אותן כדי להתקדם. כשמגיעים למן צומת רגשי כזה הבחירות כל-כך חשובות להמשכים. חבל. חבל. אולי זה ישתנה עד יום ראשון והוא ירגע כמו שד"ר הידש אמר. האם אפשר לתקן שבר כזה ולחבר קרע כזה? האם תוכלי לחזור ולהאמין במיוחד לאור ההיסטוריה שלך? קשה לומר. רק הזמן יגיד. מה אומר לך. קראתי אותך ואני רואה שכן רכשת כלים נכונים וטובים בטיפול הזה ואיתם תוכלי להמשיך בדרך זו או באחרת. אחרי יום ראשון בטח תהיי חכמה יותר. מקווה שתחזיקי מעמד

היי רווית, כמובן שהתייחסתי ליחס שלו אלייך בעקבות כל מה שקרה- זה מזעזע. גם אני בטיפול כבר יותר משנה, והקשר שלי עם המטפל מאוד טוב. אני סומכת עליו מאוד. אני בטוחה שגם לי היה קשה מאוד לו נתקלתי במצב בו היית- ובמיוחד במה שקרה אחרי מה שראית. (האינטראקציה ביניכם). לפי דברייך נשמע שאת הולכת ביום ראשון, לא לפגישה טיפולית, אלא לפגישה עם ה"בוס" הגדול. נשמע כאילו את אמורה להסביר מדוע "התנהגת לא יפה", כדי שלא תפוטרי. או/ לפגישה עם אבא שכועס מאוד על ביתו ורוצה לשמוע הסברים מדוע היא התנהגה כך. תראי, הוא באמת לא צריך להסביר לך כלום בנוגע למה שראית. זה באמת לא עינינך. ואני בטוחה שלא תקבלי הסברים. בזמן שקראתי את הודעותייך חשבתי שאולי הוא ישב עם הבת שלו במכונית, ורק את עשית פירושים אישיים. אולי??? וגם עם הוא ישב עם מאהבת שלו שאיתה הוא מנהל רומן מיחוץ לנישואין זה בכלל לא עיניינך. וגם.... אולי.... הוא מעוניין (כחלק חשוב מהטיפול שלך), כי הריי מה שראית, קשור מאוד לחייך- ולמה שקורה לך. לשמוע את מה שיש לך להגיד, ומזה להמשיך הלאה...כי המחשבות שלך בנושא, והדיבור אלייהם, הם בעצם הסיבה שפנית לטיפול מלכלתחילה, לא?? בכל מקרה, אני אשמח לשמוע עידוכונים ביום א'- אני ממש מחכה לזה. וגם אשמח אם תגיבי לדבריי. שיהייה המון בהצלחה- חושבת עלייך מטופלת רגישה

שלום לד"ר הידש. אני נוטל את התרופה ציפרלקס כחודש שלם. אני מרגיש כחלש פיזית לעיתים הרגשה מעין חצי עייף. אני עושה דברים שצריך אך עם המון סבל רב סבל רב שבלתי יתואר כל יום הוא מלחמה ונמאס לי חברים שלי מתקשרים כדי לעשות דברים וכל טלפון מלחיץ אותי כי אני יודע שאם אני צריך לצאת מהבית ולעשות דברים זה לוקח ממני המון כוחות פיזים ונפש אני מרגיש כאילו אני לא זורם עם מה שיש הרגשה של תקוע כזה אני מאבד אנשים בינתיים יש לי עבודה קטנה שאני הולך אליה שלא דוקשת מאמץ וההורים שלי לוחצים עליי תמצא עבודה יותר טובה ויורדים עליי כל הזמן. אני מרגיש שאני לא יכול לנהל כלום או לעשות משהו בלי סבל אני לא יכול לישון כמו שצריך אפילו כל הזמן אני מתייחס להרגשת האמצע שצריך להתאמץ לדבר עם אנשים לעבוד לצחוק להתאמץ בקשר להכל ולתסמינים הפיזיים של חצי עייף חצי ער וקצת בחילות דוקטור מה לעשות? מתי המצב יסתדר? אני רוצה לעשות דברים בלי מאמץ ופחד. תוכל לתת גם עצות איך לחיות עם החרדה והדיכאון? כי הדבר הזה תוקף בעוצומות מהרגע שאני קם בבוקר עד שאני הולך לישון. איך אני אקים לי עתיד וחיים במצב כזה?

פשוט פנה לאבחון פסיכיאטרי וחייך ישתנו לטובה תוך מספר שבועות. אל תבזבז זמן יקר - יש טיפול יעיל.

לשון צר לי על תשובתי הקצרה אבל עניתי על שאלה מאוד דומה למעלה. ההשפעה המירבית של הציפרלקס היא רק אחרי כשלושה חודשים (מתחילה להשפיע אחרי שלושה שבועות וההשפעה מתגברת), לכן כדאי לחכות. בינתיים אפשר להעזר בתרופות נוגדות חרדה כמו לוריוון וואבן. חשוב מאוד להמשיך ולתפקד ככול יכולתך למרות החרדות, לא לצמצם את המעגל ולא להפסיק פעילויות. טיפול פסיכולוגי-שיחות, ספורט, הרפיה ותזונה נכונה עשויים לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי שון אני בדיוק במצב שלך כרגע, גם אני התחלתי טיפול לפני כחודש וחצי בערך ואני לא מרגישה שיפור כרגע. גם אני מרגישה מעין עייפות לא ברורה שלא הייתה קודם אבל זה גם חלק מהדיכאון שמשפיע על הגוף. כל דבר שאני עושה ופשוט לאנשים אחרים בשבילי הוא מאמץ פיזי ונפשי לא יתואר. כולם אומרים שיש לקחת את הזמן אבל הזמן הוא האויב שלנו.. אשמח להתכתב איתך באימייל. ולספר לך על הרגשתי ואולי זה יתן לך כוחות. האימייל שלי למעלה.

אני נוטלת פאקסט ומזה 4 שבועות גם רסיטל. כיוון שלא נוצר שיפור החליטה הרופאה להחליף את הרסיטל לציפרלקס,כיוון שהשפעתו מהירה יותר. האם הציפרלקס והרסיטל הם דומים מאוד,כך שניתן להחליף אחד בשני ללא בעיה? תודה

היי לין מה שלומך? נעים מאוד אני אורן. אני נטלתי פאקסט במשך כמה שנים עד שהוא הפסיק להשפיע ככה אין שום בעיה לעבור לציפרלקס אני אשמח מאוד לייעץ לך שוב או לדבר שוב אם תרצי תרגישי טוב אורן

ללין אכן בציפרלקס וברסיטל יש את אותה המולקולה הפעילה, הרסיטל היא רק "יותר נקיה" ולכן פעולתה מהירה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר.... קודם כל תודה רבה על תשובתך...אני זו ששאלתי על ההיפותלמוס הונטרו מדיאלי... בעקבות תשובתך,צצה לי עוד בעיה.אני יודעת שהופעתו של גירוי טיבעי כמו אוכל(במקרה שלי בכל אופן...)מעוררת את גרעין האקומבנס,האחראי על חיזוק התגובה הנילוות לחיזוק,וזה גורם להפרשת הדופמין במוח.וכמו כן ידוע לי שאם אותו גירוי טיבעי בא בו זמנית לחיזוק נוסף,גירוי שלילי,אז בפעם הבאה שאותו גירוי שלילי יופיע,תהיה הפרשת דופמין במוח,וזה יעורר את התגובה שבאה בעבר כתוצאה מזיווג שני הגורמים,ובמקרה שלי:לאכול בלי הכרה... שאלתי היא:האם זו הבעיה שלי?ואם כן,כיצד אני יכולה להכחיד את התגובה הזו,על מנת שלא תבוא לידי ביטוי בכל פעם שאני מרגישה קצת "מדופרסת"? בתודה מראש אנג'ל

למלאכית נראה לי שאת מכירה את התהליכים במוח טוב יותר ממני.... עם זאת התהליכים במוח הם ניתוח תיאורטי, עדיין המחקר צריך להתבסס על קליניקה ואין לנו ידע ישיר מהתיאוריה של תהליכים במוח למתן טיפול תרופתי או פסיכולוגי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפני מס' ימים שאלתי שאלה מסויימת,ומכיוון שלא נעניתי,אנסה שוב... דבר ראשון,תשובתך בנוגע לקלונקס הרגיעה אותי בנושא זה, ורציתי לדעת מהי תרופת הלידול?{כפי שקראתי פה באתר היא מסייעת במצבים פסיכוטיים},והאם זה מתאים לאדם כמוני שחווה מן "התקף" עקב שימוש חד פעמי בסמים,ומאז נמצא במצב של חרדה,ניתוק,ופחד. כבר מס' שנים. והאם אפשר להגדיר זאת כטראומה? כי מאז השימוש בסמים,אני חשה כל הזמן "תחת השפעת הסמים",עם כל מה שכלול בכך. אשמח לקבל תשובה. יום טוב.

לנטלי איני זוכר שלא עניתי לך ואני שמח לתקן... הלידול אכן תרופה נוגדת פסיכוזה וגם תחת סמים (בעיקר סמי הזיות), יש מצב פסיכוטי וזה ההגיון למתן ההלידול. למרות שאני הייתי מעדיף תרופה מהדור החדדש של נוגדי פסיכוזה הלידול עשויה להתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל כבר 6 שנים כדורים נגד דיכאון 1.מרוניל 2.סרוקסט ,בתחילת הטיפול נטלתי 1 מרוניל 75 מ"ג +2 סרוקסט של 20 מ"ג ,במשך הזמן השתנה ע"י הפסיכיאטר . לפני שנה התחתנתי ואז הפגיעה בחשק המיני עקב הכדורים הפריעה בחיי הנשואין,לא הייתי מצליח לשפוך גם אחרי חצי שעה,ניסיתי להוריד מהמינון פה ושם והיה שינוי קל,לפני יומיים הייתי אצל הפסיכיאטר שלי שישנה את ההרכב כדי שאוכל לתפקד מבחינה מינית והוא שינה לי כך 1.סרוקסט 3 כדורים ביום 2.ואבן 3 פעמים ביום חצי כדור. רציתי לשאול אם הורדת המרוניל תשפר את החשק המיני,והאם 3 סרוקסט ביום יכולים לפגוע בחשק המיני?

ליואב הכל יתכן כי אצל כל אחד התגובה היא אינדיווידואלית. אבל סרוקסט בהחלט עלול לפגוע בחשק המיני, ההמלצה היא לעבור לתרופות הפועלות על הנוראדרנלין (אדרונקס או אפקסור ואיקסל שפעולתן משולבת) במקום תרופות הפועלות על הסרוטונין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש