פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
06/07/2004 | 03:33 | מאת: עמית

בעבר סבלתי מהתקף מאני שאחריו הגיעה תקופת דיכאון ארוכה. זה היה המשבר הראשון בחיי שגרם להפסקת התיפקוד הנורמלי שלי כמעט בכל המישורים. הגעתי לטיפול פסיכיאטרי, בהתחלה קיבלתי זיפרקסה ולאחר מכן גם לוסטרל. לאחר תקופת שיקום ארוכה (כמעט שנה). חזרתי בהדרגה לתיפקוד נורמלי ובתחומים רבים חשתי שיפור ביחס לתקופה שלפני המשבר. בעקבות זאת ובשיתוף פעולה עם הפסיכיאטר המטפל הפסקתי את הכדורים ולאחר מכן גם את הטיפול הפסיכולוגי. מזה כמה ימים אני סובל מתופעות המאפיינות מצב מאני. בעקבות זאת, נסעתי הבוקר עם חבר לחדר מיון בבית החולים. הפסיכיאטר אשר קיבל אותי קבע כי אני נמצא במצב היפו-מאני והחמיא לי על מודעותי למצב ועל נכונותי לטפל בו. הוא המליץ לי על פסיכיאטרים שאוכל להיעזר בהם. הוא ציין כי ככל שעובר הזמן בד"כ ההתקפים המאניים העוקבים נעשים יותר חמורים. לכן הוא המליץ לי לקחת 2.5 מ"ג זיפרקסה ואף נתן לי חפיסה בחינם (כל הכבוד לו - הכדורים האלו הם די יקרים). קבעתי פגישה עם פסיכיאטרית שהוא המליץ לי עליה למחר. לאחר התלבטות קשה (ועצות של בני משפחה וחברים) לפני מספר דקות חתכתי את כדור הזיפרקסה של 5 מ"ג שברשותי ל-2 ובלעתי את החלק הקטן. אני בטוח שמחר אני אקבל המלצה מהפסיכיאטרית החדשה בנוגע להמשך הטיפול התרופתי אולם בכל זאת הייתי רוצה לשמוע דעות נוספות לגבי האם כדאי להמשיך לקחת את הכדור במינון הזה או להפסיק או להגדיל את המינון (אני די בטוח שהמינון המינימלי המומלץ הוא 5 מ"ג ליום אז האם ללקיחת מינון של 2.5 מ"ג ליום יש השפעה מעבר להשפעה הפסיכולוגית? תודה על התשובות העתידיות...

07/07/2004 | 01:19 | מאת:

לעמית האם אנחנו מכירים? אם אנחנו מכירים אז אני חושב שאתה יודע את תשובתי... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/07/2004 | 00:48 | מאת: י

איך והאם ניתן להבדיל בין התקף פסיכוטי לחלום רע (בהנחה שההתקף נחווה תוך כדי שינה)? אם חווים התקף פסיכוטי, האם יש צורך מידי לפנות למטפל. (נ.ב. החווה נוטל תרופות אנטי-דיכאוניות ותרופות מפחיתות חרדה בחודשיים האחרונים) תודה

07/07/2004 | 01:18 | מאת:

שלום, חלום אינו התקף פסיכוטי, בנוסף בדרך כלל אנחנו מודעים לכך שחולמים ובמצב פסיכוטי אין מודעות שמדובר במצב חריג. אומנם מצב פסיכוטי דורש התייחסות וטיפול מיידי אבל מי ששואל שאלה כמו שלך בדרך כלל לא נמצא במצב פסיכוטי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאוריאן שלום, שמתי לב ששאלתך נשאלה מס' פעמים , מבלי לדעת את הגורמים לחרדה, או במילים אחרות, מה הם הסימפטומים של החרדה. ולכן הרגשתי צורך לכתוב לך בצורה מורחבת. אחד הסימפטומים של התקפי חרדה הוא דופק לא סדיר. סימפטומים שכיחים אחרים הם הזעה, כאבים בחזה, סחרחורת, קוצר נשימה, בחילות וכאבים שונים. בדרך כלל יש גם מחשבות כמו אני עומד לקבל התקף לב, אני עומד למות, להשתגע, לאבד שליטה. לעטים מתלווה גם אגרופוביה-הימנעות חשש להיות במקום מבלי יכולת ממנו, כתוצה מכך עשויה להתפתח הפרעה תיפקודית, מכיוון שאותו אדם ימנע מפעילויות כמו עבודה, קניות, או לימודים. אבל הפרעת חרדה אינה מהווה סכנת חיים. התחושות הגופניות הן ביטוי של עליה במתח. התחושות הן אמתיות אך הפרשנות אינה אמיתית ונקראת פרשנות קטסטרופלית. בנוסף לטיפול התרופתי סרוקסט. בדרך כלל טיפול קוגנטיבי יכול לעזור להתגבר על המחשבות הקטסטרופליות וכתוצאה מכך הסימפטומים הגופניים נעלמים. כמובן לאחר שווודאת שאין בעיה רפואית. בקשר לסרוקסט יכול להיות שהתרופה הזו לא עובדת עליך, ואולי צריך להחליף תרופה. אני הבנתי שאת נוטלת את התרפה הרבה זמן ללא שום שיפור. לכן רצוי להיתייעץ עם הרופא המטפל . הרבה בריאות מיכל מ

06/07/2004 | 00:18 | מאת: יעל

את עונה הרבה פה בפורום. את סובלת מדכאון ?

מיכל, קודם תודה על תשובתך. אך לא ענית לשאלתי. קודם כל הסרוקסט כן עוזר לי.....מאיפה הסקת שלא? שנית, שאלתי לגבי מן פעימת לב שמעירה אותי כמו מכת חשמל, כאשר אני כבר נרדמת או מתעוררת בבוקר ועדיין מנמנמת. לפני חודשיים עשיתי בדיקות אצל קרדיולוג אך אמר שהכל תקין. אשמח לקבל את תגובת ד"ר הידש גם.

שלום, נראה שנושא מעניין אותכם אז ארחיב בו מעט. יש הבדל בין תחושה של דופק מהיר ולא סדיר ובין מה שהרופאים קוראים הפרעה בקצב הלב, בדרך כלל האנשים מרגישים שינויים בדופק כאשר מבחינת הא.ק.ג. אין מדובר בהפרעת קצב ואין מדובר בפעימות מוקדמות בא.ק.ג. הפרעות של פאניקה סטטיסטית קיימות עם הפרעה אחרת - צניחה של המסתם המטרלי. mitral valve prolapse, מדובר על הפרעה טכנית שאין לה משמעות מהבחינה של בריאות הלב ואין הסבר משכנע מדוע סטטיסטית שתי ההפרעות- פאניקה ו MVP מופיעות יחדיו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 23:32 | מאת: יוסי

מה קורה אחרי שנוטלים את התרופה ציפראמיל במשך שנה? מפסיקים? ואם כן האם עוברים לתרופה אחרת או שהטיפול עזר ולא צריך יותר תרופות? האם הטיפול בציפרמיל עוזר רק כשלוקחים אותו וכל התופעות חוזרות כשמפסיקים? תודה יוסי

07/07/2004 | 01:24 | מאת:

ליוסי עניתי בהרחבה בשאלה קודמת, תחפש קצת יותר למעלה התשובה מפורטת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 23:09 | מאת: יוסי

אני נוטל תרופות ציפראמיל זה זמן מה. אני לא בדיכאון אלא זה כדי לשפר את איכות החיים שלי. עצבים לחצים דאגות חרדות ופוביות. אני מקבל מרשם מרופא פרטי. אני חושש ממצב רפואי בו רופא של קופ"ח ישאל אותי אם אני נוטל תרופות כלשהן ואני אאלץ למסור את המידע הזה ואז זה ירשם בתיק שלי של קופ"ח ואין לי מושג מה תהיינה ההשלכות לכך אבל זה נשמע לי לא טוב. האם יש מצב שבו יהיה עלי לספר זאת לרופא עקב מצב רפואי כלשהו או שאני יכול לאמר שאינני נוטל תרופות מאחר שאין ניגוד עם תרופות אחרות?? אודה על תשובה יוסי

06/07/2004 | 14:44 | מאת: מילר

היי יוסי- חשוב לזכור שלכל מטבע יש שלושה צדדים לפחות. מצד אחד אם תספר לרופא שאתה מטופל נפשית ומקבל ציפרמיל הוא עשוי לשייך סימפטומים גופניים לעניין זה ולא תקבל טיפול רפואי ומקצועי כאדם מן השורה. כלומר ייתכן שהוא יגיד שזה נפשי ללא איבחון מקיף ואז אתה יוצא מופסד מהעניין. מצד שני אם אתה מסתיר מידע מהרופא אז אין לו את התמונה הכוללת אודותיך. לפעמים מידע חלקי יכול לגרום לטיפול פחות טוב ולפעמים זה יכול להיות אפילו קריטי. לגבי חיסיון לצד ג' הרי שהדבר תלוי בדרישה שלך בלבד. אם למשל תבקש בעתיד אישור שאתה בריא הוא רשאי לדרוש מכתב עדכני מפסיכיאטר (גם אם הטיפול הסתיים ממזמן) ואותו דבר אם תרצה מכתב למקום עבודה וכיוצ"ב. גם כאן השאלה אם תזדקק בעתיד לכזה אישור. בכל מקרה תוכל להגיע להערכה פסיכיאטרית מחודשת בשביל שהרופא המטפל יוכל לתת לך אישור.

05/07/2004 | 20:38 | מאת: אוהד

רציתי לדעת , מהו הטיפול באקסהיביציוניזים , והאם יש תוספי מזון או ויטמינים שיכולים לעזור . אני סובל מהבעיה הבאה : צורך רב להיכנס לאתרי סקס . התעסקות במחשבות על סקס משך רוב שעות היום אוננות מרובה דחף להיות בעירום בחברת נשים . תודה על התשובות

05/07/2004 | 23:04 | מאת:

לאוהד איני בטוח שאבחנתך נכונה ולכן ההמלצה הראשונה היא להגיע לאבחון אצל פסיכולוג קליני. בשלב השני כדאי לחשוב על שיחות ועל אישיותך בכלל ולא רק על סימפטום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 19:27 | מאת: טל

לד"ר הידש שלום רב אני סובל מדיכאון חרדתי כשש וחצי שנים ובשלושה חודשים האחרונים עקב החרדה גם מ"דה פרסונליזציה" מן תחושה של ניתוק מהגוף בצורה הפיזית. אני מטופל בריספרדל 1 מ' בבוקר ו1 מ' בערב מה שלא עוזר לי כל כך (יכול להיות שיחליפו לי תרופה) לכן הפסיכיאטר שלי אמר לי לשלב גם כדורי ואבן בבוקר ובערב מה שגורם לי להרדם יש לציין שפעם הייתי לוקח כדור ואבן אחד וזה היה משפיע עליי טוב לחצי יום ומעלה ועכשיו הם גורמים לי להרדם ואחרי זה יש לי חולשה בגוף ותחושה רעה וכאבי בטן כאילו שאני לא יכול לעמוד על הרגליים (בשילוב החרדה) .לכן אני הפסקתי ליטול ואבן באופן סדיר מיוזמתי. מה ניתן לעשות , בתודה מראש , טל.

05/07/2004 | 23:07 | מאת:

לטל אני חושב שנהגת נכון ועדיף לטול את הוואבן לפי הצורך ולא באופן קבוע. דרך אגב, אפשר גם ליטול חצי כדור וואבן, לא תמיד חייבים כדור שלם. מכתבך מעט אינו ברור לי, רספרידל אינה תרופה לדיכאון ו/או חרדות. יתכן והאבחנה שונה או שכדאי להתחיל עם טיפול נוגד דיכאון בנוסף לרספרידל. תתיעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 18:27 | מאת: tal

שלום דר גיורא אני סובל מדיכאון חרדתי אני מטופל במרוניל075כדור וחצי ובכדור מודל200 לאחרונה אני סובל מתשישות פיזית ונפשית האם הגיע הזמן לשנות את הטיפול? טופלתי בעבר בסרוקסט כ3 שנים מה דעתך על הפקסט? האם למקרה הנל הנמשך 14 שנים יכול להתקבל כסוג של נכות על ידי ביטוח לאומי בכבוד רב

06/07/2004 | 00:23 | מאת:

לטל סרוקסט=פקסט ישנם כאלו אשר מרוצים מהפקסט אבל שמעתי גם דיעות שונות. אם קיימת מגבלה תיפקודית אז הביטוח הלאומי יכול להכיר בדיכאון כמחלה הגורמת נכות. השאלה היא מה גורם לתשישות, האם מדובר במחלה גופנית או החמרה של הדיכאון. גם לגבי שינוי בטיפול קשה לאמר, לא ברור כמה זמן אתה מטופל במרוניל, צריך לחכות לפחות מספר שבועות בטיפול מינימלי של 150 מג' מרוניל. המינון המקסימלי של מרוניל הוא 350 מג' ביום. לסכום, יש צורך בבדיקה ואינפו. רבבה יותר כדי להגיע למסקנות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 18:18 | מאת: אורן

שלום לך ד"ר הידש שמועה הגיעה לאוזני על הפורום הזה ושאתה הרופא הכי מצליח בתחום. אז בתור רופא מומחה אבקש את עזרתך בכמה שאלות מסוימת: לקחתי סרוקסט במשך שנתיים שהשפיע מעולה ואז קרה מקרה שציער אותי מאוד והסרוקסט הפסיק להשפיע. למה זה קרה ומה הסיבה שיכולה לגרום לכך? הרופא המליץ על ציפרלקס שאותו אני נוטל במשך שבועיים האם הציפרלקס מטפל במחשבות אובססיביות ובאגרופוביה שאני סובל מהם? יש לי תופעות של כאבי ראש, חוסר תיאבון ,מלאות בבטן כאילו כבר אכלתי ולא אכלתי כלום ,ובחילות,מן עוויתות בפנים כאילו נתפסו לי שרירים ואז אני עושה תנועה כדי לשחרר אותם, ולעיתים עליה חדה בחרדה ובדיכאון האם זה נורמלי ומתי תופעות אלה אמורות לחלוף? והשאלה הכי חשובה בתור רופא מומחה ע"פ נתונים אלה האם תרופות מסוג SSRI מתאימים לי? למה אני לא רוצה לקבל תרופות עם הרבה תופעות לוואי כי אני פוחד מהם. בתודה אורן .

05/07/2004 | 22:21 | מאת: עדי

הי אורן. אני מחכה גם כן לשמוע את דעתו של דר' הידש. אני לקחתי סרוקסט 4 שנים ואז הוא הפסיק להשפיע,הרופא שלי לא החליף לי את התרופה, אלא העלה את המינון ל- 30 מ"ג אבל זה לא שינה כלום, ואפילו ל40 מ"ג וזה עדיין היה כאילו אני בלי התרופה בכלל. הוא רצה להחליף לטגרטול אבל סירבתי בגלל תופעות הלוואי, ואני ממש לא מבינה את התופעה. הכדור עבד מצויין, ובהדרגה, במשך כחצי שנה הרגשתי רע יותר ויותר, עד שהוא הפסיק להשפיע לגמרי. משונה.

05/07/2004 | 23:40 | מאת: אורן

היי עדי מה המצב? אז מה את לוקחת עכשיו במקום הסרוקסט? אני לוקח ציפרלקס ואני מקווה שיש לו סיכוי לעבוד. למה אני ממש לא רוצה לקחת תרופות מהדור הישן כמו שנקרא למה להם יש תופעות לוואי בטירוף. אינ מקווה שד"ר הידש יוכל לענות לי ספציפית ע"פ הנתונים שסיפקתי לו האם תרופות מסוג SSRI מתאימים לי. חוץ מזה נחמד לדעת שלא רק לי זה קרה עם הסרוקסט. אם את רוצה אני כאן בפורום ואפשר לדבר על מה שמציק לך וכמובן אני גם אשתף אותך רק טוב מאורן.

05/07/2004 | 13:36 | מאת: ענת

שלום, רציתי לקבל מידע ואם ישנו גם אתר באינטרנט שנותן מידע לגבי התרופות : סרוקסנט אולנזפין קלופיקסול והאם שילוב של שלושת התרופות יחדיו הניתנות בעת ובעונה אחת לא יכולות לגרום לתופעות לוואי והאם הן לא סוטרות במהותן אחת את השניה. אשמח לקבל פירוט לגבי התרופות הנ"ל ואם ישנו קישור לאתר הנותן מידע לגבי התרופות. בתודה מראש,ענת

הי ענת. תכנסי לאינפומד. אינדקס תרופות.

http://www.infomed.co.il/medIndex.asp#א

05/07/2004 | 12:44 | מאת: ורדה

אני בשנות הארבעים. בשנה שעברה, בעקבות ארוע קל אך טראומטי (נודע לי שיש שמועות לא נכונות שלבעלי היקר והנאמן יש רומן), כניסה למצב דכאוני ומחשבות בלתי נשלטות, קבלתי כדורי סרוקסאט שאפילו במינון מזערי של רבע כדור גרמו לי להיות ישנונה ופגעו לי בחשק המיני. נכון שאולי לאחר כחדשיים התחלתי להרגיש יותר טוב אבל אז נכנסתי לדכאון בגלל הישנוניות והחשק המיני... לכן הפסקתי לקחת אותם וניסיתי להתגבר בעזרת כוחות הנפש שלי. עברה כמעט שנה מאז ולמרות שמצבי השתפר ללא הכר בכל זאת אני לא לגמרי בסדר. מינון החרדה שלי פשוט יותר נמוך. אני מוצאת את עצמי עדין מכבידה על חברי (כולם, חוץ מבעלי שלמרות אהבתו אלי לא כלכך ידע אז ולא היום איך להתמודד עם הבעיות האלה) בדיבורים בקשר לבעיות שלי למרות שתמיד אהבתי לשמור את בעיות מהסוג הזה לעצמי. ההצקות האלה מרחיקות אנשים ולא מקרבות. התחלתי לעסוק גם בספורט ולנסות להגדיל את חוג ידידי וכל אלה לא פתרו את הבעיה. מה עושים? האם להמשיך לתת לזמן לעשות את שלו או לחפש עזרה מקצועית או חו"ח לחזור לכדורים???

06/07/2004 | 00:32 | מאת:

לורדה, כמובן שאפשר להתחיל בטיפול פסיכולוגי ולנסות לשפר את המצב, מומלץ טיפול קוגניטיבי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 11:15 | מאת: רווית

שלום לכולם. אני כותבת כאן אחרי אחד הלילות הקשים ביותר שהיו לי. אני נמצאת בטיפול פסיכותרפי אצל פסיכיאטר כבר שנתיים. הטיפול התחיל מאוד לאט בגלל קושי גדול שלי לתת אמון באנשים, בעיקר בגלל ילדות לא קלה ורומן ארוך עם גבר נשוי. בחלק גדול מהזמן הרגשתי בטיפול שאני מאוד רוצה לסמוך על המטפל ולהפתח אליו ולספר לו את כל הסבל שעברתי ולחשוף את כל הכאב שלי. זה היה מאוד קשה, ומתוך השנתיים האלה רק בעצם בחודשים האחרונים התחלתי לתת בו אמון, הרגשתי ממש כמו הילדה שלו ורציתי להאמין שהוא אדם הגון וישר, לא כמו כולם בעולם הזה שרק חושבים על איך לנצל אחד את השני וחשבתי שאוכל בעזרתו להתגבר על הנזק שיש לדימוי העצמי שלי בעקבות הרומן. במשך כל השנים ידעתי אני 'האשה האחרת' ידעתי שלא יהיה סיכוי לחיים ביחד ורק לאחרונה הבנתי את ההשלכות של זה על החיים שלי, את העובדה שאני היום בת 30 ולא מסוגלת ליצור קשר זוגי נורמלי, פוחדת מאוד לאבד את כל מי שמסביבי ורק ידעתי שעל המטפל שלי אני יכולה לסמוך. כבר בפגישות הראשונות אמרתי לו אני לא מסוגלת לפתח אומון באף אחד ובמשך השנתיים חזרתי ואמרתי לו שאני פוחדת שהוא יפגע בי אם אסמוך עליו. אתמול הייתה לנו פגישה שהייתה יחסית טובה, וכאשר סיימנו הוא ירד איתי למטה וכל אחד נסע באוטו שלו. אני התחלתי לסוע לכיוון ביתי ואז חברתי התקשרה וביקשה שאבוא אליה, הסתובבתי ונסעתי לביתה שנמצא קרוב מאוד למרפאה של הרופא. כאשר חניתי את האוטו, ראיתי אותו יושב עם בחורה באוטו בצורה מאוד אינטימית. הייתי בהלם, הרגשתי נורא, הבחורה היא צעירה, והם ישבו באוטו בחושך. הרגשתי שאני לא מסוגלת לנשום. המטפל שלי שעליו סמכתי כל כך, עושה את אותו הדבר לבחורה כמו שמישהו עשה לי. גם הוא גבר נשוי עם ילדים קטנים שיושב בלילה עם בחורה צעירה באוטו. אני יודעת שהוא לא חייב לי דין וחשבון על חייו הפרטיים אבל אני לא מסוגלת להתאושש מהפגיעה. האדם שסמכתי עליו יותר מכל, מתנהג בצורה כל כך עממית, כל כך פחותה ממנו. מאז אני לא מסוגלת לישון (כבר 12 שעות) ואני רק בוכה. גם הוא מתנהג לילדים שלו אבא שלא מבין את הנזק שזה גורם, גם הוא הורס חיים של בחורה צעירה. איך הוא יכול לטפל בי אחרי מה שראיתי? איך אני יכולה להסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא לא האדם האמין שחשבתי שהוא. נכון, זה לא אומר שהוא לא מטפל טוב ורופא טוב, אבל כשראיתי אותם באוטו יושבים הרגשתי כאילו שאני צופה בעצמי ואני יודעת מה הרגשתי כשהייתי מחכה ל'חבר' שלי בחוץ בלילה, רק כדי לזכות בכמה דקות מזמנו. התמונה הזו לא יוצאת לי מהראש. אני פשוט חווה שיחזור של הטראומות שהיו לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות.

05/07/2004 | 23:38 | מאת: ל

אם את רוצה תגובות מנשים מאוד מאוד חכמות ומנוסות אני ממליצה לך להכנס לפורום מדהים ומאוד פעיל: www.leida.co.il ולהציג את הסיפור שלך שם ותקבלי הרבה תמיכה ותגובות ועיצות. בהצלחה

06/07/2004 | 00:39 | מאת:

לרוית אני יודע שכל המילים שצריך להפריד בין חיים פרטיים ומקצועיים לא יעזרו. בהחלט עברת טראומה אשר הזכירה לך את הטראומה הקודמת ובטח מאוד קשה לך. איני יודע מה ההשלכות של הדברים הללו על הטיפול והאם בכלל אפשר להמשיך עם הטיפול, מצד שני גם לעבור למטפל אחר זו לא אלטרנטיבה מעשית בשבילך. תנסי להיות חזקה, לישון על הדברים לילה ולראות כיצד את מרגישה "בבטן", האם אפשר ללכת לפגישה נוספת אצל המטפל? תשמרי על עצמך הידש

05/07/2004 | 10:18 | מאת: דניאלה

ד"ר הירש שלום - קיבלתי מהפסיכיאטרית שלי (פעם ראשונה אצלה) מרשם לציפרלקס. כיוון שאני נמצאת בחרדה כרגע בחיים (לדעתי זמני בלבד) שאלותי הן: 1. אם תוכל לפרט מהו הכדור ומהו מכיל. 2. האם ישנן תופעות לוואי ומהן? 3. האם ישנו אתר (גם באנגלית) המפרט לגבי אותו כדור? 4. האם כדור זה נרחשב ככדור "חזק" נגד חרדות או שזה כדור שנותנים אותו הרבה פעמים למי שיש לו חרדות אבל לא חזקות נורא? 5. הפסיכיאטרית הציעה לי להמשיך בטיפול הפסיכולוגי (שנאלצתי להפסיק למרות שהועיל) האם טיפול פסיכולוגי יכול להועיל במקום כדורים? לתשובתך אודה מאוד. יום טוב דניאלה

לדניאלה מדובר על תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון SSRI שיעילה נגד חרדות. (התרופה הראשונה בקבוצה היא הפרוזק). הציפרלקס היא התרופה המדוייקת ביותר בקבוצה ואינה ממכרת. תוכלי לקרוא עליה בכל אינדקס תרופות כמו שמצויין בשאלות למעלה. כמובן שטיפול פסיכולוגי יכול להועיל, אבל טיפול כזה דורש זמן ומאמץ הרבה יותר גדולים מנטילת תרופה. כך שכל אחד לפי נטיות ליבו ומצבו שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 03:25 | מאת: רוקסי

שלום, אני בת 23, אמורה לקבל ריטאלין שיעזור לי ללמוד טוב ולתפקד. אני רוצה ללכת ללמוד משחק ורציתי לדעת האם התרופה יכולה לשבש לי למשל יכולות תיאטרליות... אני יודעת שהשאלה קצת משונה, אבל תמיד חשבתי שבשל היותי בחורה חולמנית, לחולמניות שלי דווקא יש פלוסים לכישורים תיאטרליים... מצד אחד אני צריכה ללמוד מונולוגים ואני מפחדת שלא אצליח לזכור אותם כראוי ואולי ריטאלין דווקא יוכל לעזור לי בחלק הזה, ומצד שני אני מפחדת שהתרופה תפגע לי בדברים אחרים.. אם מישהו יכול לעזור לי בנושא אודה לכל תשובה רצינית בנושא... הפסיכיאטר שלי המליץ לי לקחת את התרופה מכיוון ויש לי בעיות אשר מצריכות את לקיחת התרופה.

06/07/2004 | 00:46 | מאת:

לרוקסי היתרון של ריטלין הוא שאין צורך ליטול את התרופה באופן קבוע, כך שבשעת המשחק וברוב ימות השנה אינך זקוקה לריטלין ולא תשתמשי בו, כאשר את עוסקת/לומדת חומר שצריך לשנן תוכלי להעזר בריטלין. הריטלין לא ישנה את אישיותך או את תכונותיך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 03:06 | מאת: הוגה דעות בלילות

לא יודע מה נפל עלי עכשיו אבל חיב לכתוב לכם אנשים שדר גיורא הידש הוא אחלה מנהל פורום שיש ובאמת מגיע לו מחמאות מכאן ועד להודעה חדשה בכל ההיביטים .גיורא אתה פשוט עושה את זה פשוט ובפשטות . וזה לא פשוט להיות פשוט .

05/07/2004 | 06:42 | מאת: לידיה

:-) כולנו הוגים הגינו ונהגה מחשבות שכאלו על הידש בימים ובלילות... גם לי יצא לדעתי יותר מפעם אחת "להתפרץ" פתאום במאין הודעה שכזו רצופת תשבוחות. אכן, הוא באמת אדם מיוחד, בחיים שלי עוד לא יצא לי לראות אדם שמשקיע כל כך הרבה בפורום ובאנשים שאפילו לא מטופלים שלו. זה נחמד לגלות שיש בעולם הזה גם אנשים איכפתיים שמוכנים לעזור לאחרים גם אם לא יצא להם מיזה תועלת אישית ברמה פיננסית... וכל זה בהחלט גורם לי מאוד מאוד מאוד מאוד להעריך אותו בכל פעם שאני נכנסית לכאן... אני חושבת שצריך להקים מועדון מעריצים :-) מה שמפנה אותי לשאלה הבאה להידש: ד"ר הידש באיזו עיר הקליניקה שלך? ובאילו קבוצות גילאים אתה מתמחה או שזה לא משנה... הפסיכיאטר היחיד שאני בקשר איתו הוא הפסיכיאטר שיש לי מגיל 16 והוא מתמחה בבני נוער, אני כבר לא כל כך בגיל הנוער, וכרגע אני לא בטיפול אצלו אבל אני קצת חוששת מהעובדה שאולי אני אצטרך להחליף אותו לפסיכיאטר שמתמחה במבוגרים בהזדמנות שארצה לחזור אליו...

05/07/2004 | 07:55 | מאת: אריאל

ד"ר הידש הוא אדם מיוחד ויקר מאוד תודה רבה על כך פועלייך אריאל

06/07/2004 | 00:48 | מאת:

שלום, כיף לשמוע מילים חמות, ונעים לקבל תגובות על מה שקורה בפורום. תודה לכולם. בהזמנות זו אני מודה גם לכם, העזרה שלכם ודעותיכם הם חלק חשוב ביותר למהות הפורום. הפורום של כולנו ואני גאה בו ובכם. תודה הידש

05/07/2004 | 00:26 | מאת: יעל

נראה לי ממש מעניין להיות פסיכיאטר ! להתעסק עם כל הדברים האלה ! דרך אגב... מה עם תמונתו של הרופא ? אנחנו מחכים !!

05/07/2004 | 04:14 | מאת: עלי

נראה לי שנראה לי שראיתי את הנראה לי הזה וכבר טחנו כאן מספיק את הנושא יעלי חמודונת הרי מישהו חיב לאזן את האתר דוקטורס אי אפשר שבכל פורום יהיה תמונה וסיפור חיים ורק יחצנות תניחו לקטע המטופש הזה אם היה רוצה היה שם כאן פוסטר לא תמונה אבל או שזה לא ממש מטריד אותו או שזה לא דחוף לו או שהוא פוחד שמישהו יזהה אותו ברחוב אחרי שיפרסם תמונה ויסגור איתו חשבון...סתתתתתתתתם חבריה הניחו לזה באמת זה מגוחך

05/07/2004 | 10:50 | מאת: עדילי

עלי חמוד. זה לא ממש נכון מה שכתבת, נראה לי שזה נורמלי שנרצה לראות בפני מי אנחנו שופכים את הלב, ונראה לי שזה מוצא חן בעיני דר' הידש שהדיון עולה מפעם לפעם ונראה לי שאם היה רוצה שנפסיק פשוט היה שם תמונה. זה לוקח בערך 10 שניות. לא? וזה לא מגוחך עובדה שזה מטריד מספיק אנשים.

04/07/2004 | 21:38 | מאת: רענן

היי קיבלתי 20מג פאקסט ואני לא מסוגל לקחת אותם אני כ"כ מפחד מהתופיות לוואי שאני מקבל חרדה רק מלחשוב על זה.....מה עושים??? האם אני מגזים והתופעות לוואי לא כ"כ נוראיות? בבקשה קצת תמיכה תודה!!!!

04/07/2004 | 21:56 | מאת: סיגי

אתה לא מגזים זה טבעי לפחד ממשהו שלא מכירים אבל בכל זאת תנסה גם אני פחדתי פעם לקרב אותם לפה אבל אחרי שרןאים שלא קורה כלןם זה יעבור העזרה ששוה את הפחד

05/07/2004 | 00:19 | מאת:

לרענן כנראה שהפחד הוא הסיבה שאתה צריך ליטול את התרופות..... תנסה להתגבר על הבעיה באופן הדרגתי, תחילה ממש פירור מהכדור, אחר כך אפשר לעלות במינון באופן מאוד הדרגתי ועם הרבה אומץ. למרות שרבות נכתב על תופעות הלוואי, תופועות הלוואי אינן שכיחות ורוב מי שנוטל את הפקסט נוטל אותו ואינו סובל מתופעות לוואי. חזק ואמץ דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 07:58 | מאת: אריאל

לכל תרופה יש סיכוי כי יהיו לה תופעות לוואי אך זה משתנה מאדם לאדם וישנם אנשים שלא חווים כלל תופעות לואי. אם הציעו לך טיפול תרופתי כנראה שאתה זקוק לו בשלב זה וחבל סתם לסבול. נסה לקחת ותראה מה יהיה. אם תופעות הלוואי אכן חמורות ולא עוברות תמיד אפשר להפסיק את הטיפול ולהתאים תרופה אחרת בהצלחה אריאל

ידע היא התרופה הטובה ביותר לפחד. אם אתה מפחד ממשהו פשוט תתחיל ללמוד עליו ולדעת עליו יותר לעומק כמה שיותר. לסרוקסט יש צדדים אפלים אך יש לו גם יתרונות רבים עבור המון אנשים ברחבי העולם. יש אנשים שנעשו אלימים או אובדניים אחרי השימוש בסרוקסט- התרופה יכולה להחריף בעיה נפשית אם היא ניתנת ללא איבחון מקצועי ומעקב רציף מתאים ובמיוחד לגבי אנשים עם נטיה למניה סמויה או פסיכוזה סמויה. יש המון אנשים שמתלוננים על הפרעות בתיפקוד המיני שנמשכות כל עוד נוטלים את התרופה. התופעות הפיכות אך נחשבות למאד חמורות כאשר מדובר באנשים צעירים. לגבי תופעות לוואי אחרות כמו בחילות וכאבי ראש- בד"כ הן חולפות בימים או בשבועות הראשונים. הגמילה מסרוקסט נחשבת לקשה. לא ברור עדיין מה המנגנון שגורם לכך אבל יש המון דיווחים רציניים ואמינים (כולל זה של אירגון הבריאות הבינלאומי) שטוענים שמאד קשה להפסיק שימוש בסרוקסט עבור אנשים שלקחו את התרופה מספר חודשים. מול כל זה אתה צריך לשקול עם פסיכיאטר מטפל שאתה נותן בו אמון את היתרונות שאתה יכול להפיק מהתרופה ואפשרויות טיפוליות אחרות. אם נראה לכם שבמקרה זה התועלת הצפויה גדולה מהנזק הצפוי אז ייתכן שבמאזן הכולל כדאי לנסות את התרופה.

לפעמים גם תופעות לוואי מופיעות מעצמן ובאופן חזק שנראה מאוד אמיתי ומשכנע- בגלל שמתחילים לקרוא מה עלול לקרות זה קורה,עדיף פשוט לא לקרוא כי הרי אין שום סיכוי שבעולם שהאדם שנתן את התרופה שהוא איש מקצוע ייתן משהו שמהווה סכנה. ממה שנאמר לי ,מפסיכיאטרית,באופן כללי, אם היו נותנים לאדם את התרופה בסתר למשל מחביאים אותה באיזה סנדוויץ סביר מאוד להניח שתופעות הלוואי היו חמורות פחות או כלל לא קיימות- בחלק מהקרים בכל אופן.... בעיקרון, מנסיון, אנשים שאין להם מחלה גופנית מרגישים בתופעות לוואי בחומרה ירודה בהרבה וגם אני פחדתי מהתרופות אבל ברגע שמצאתי את הסוג המתאים התופעות אומנם היו קיימות אבל הן היו מאוד נסבלות והבנתי באיזו חרדה אדירה הייתי וכמה סבל הוסר מעלי אה וכמובן שיש קלונקס שמעלים/מקטין את התופעות לוואי תוך זמן מאוד קצר מקווה שבמשהו עזרתי... דנה

04/07/2004 | 19:08 | מאת: יבגני

ד"ר אני מרגיש שאין לי רצון לחיות , הפסיכיטר שלי רשם לי רמרון ,ואני לקחתי א ותו במשך 8 חודשים וזה לא עזר לי בכלל,אני עדיין נורא מדוכא! מה עוד אפשר לעשות?

04/07/2004 | 21:33 | מאת: מאיה

זה לא מספיק לקחת טיפול תרופתי. האם אתה נמצא בשיקום?

04/07/2004 | 21:33 | מאת: מאיה

זה לא מספיק לקחת טיפול תרופתי. האם אתה נמצא בשיקום?

04/07/2004 | 21:51 | מאת: סיגל

מה זה שיקום?

לסיגל מותר, אבל תמיד עדיף תרופה אחת מאשר שתיים אם יש ברירה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 17:44 | מאת: נורב

ד"ר הידש שלום, אחי בן 32, כבר כ 10 שנים עולות שאלות לגבי בריאותו הנפשית. חי לבדו אך עם תמיכה של המשפחה. נראה לנו שהוא סובל ממחלה נפשית שמתבטאת בהתבודדות, בחוסר תקשורת חברתית ובהתפרצויות זעם והתכחושות אליהן. הוא מסרב לקבל עזרה יעוץ או טיפול למרות נסיונות שידול. לאחרונה מצבו החמיר: נראה שההתקפות קורות בעיקר בלילות ומתבטאות בצרחות וקללות, מוסיקה רועשת. הוא טוען שמאיימים עליו ועל משפחתו ושרוצים לפגוע בו ומתאר עכברים על גבו, מדבר על השבכ, המשטרה ועל סכנה קיומית למדינה. עד כה דחינו אופציה של אשפוז בכפייה אך כיום אנו חוששים שמעשיו יגרמו נזק בלתי הפיך לו ולסביבתו. יש לציין עוד שהוא לא צורך אלכוהול או סמים. ושהוא עבר תקופה ארוכה בחו"ל שלא ברור מה קרה לו במהלכה. מה האופציות שעומדות בפנינו. איך אפשר לגרום לו להכיר בכך שיש לו בעיה ולגרום לו לבקש עזרה? בתודה מראש על תגובתך, נורב.

05/07/2004 | 00:54 | מאת:

לנורב אכן שאלה קשה אשר חוזרת על עצמה. הדבר הראשון הוא לחזור ולדבר איתו ולנסות לשכנע אותו. חשוב שכולם במשפחה ידברו אתו בסגנון דומה ויעודדו אותו להגיע לטיפול. יתכן וישנו אדם הקרוב אליו במיוחד, בן משפחה רחוק או חבר אשר עשוי לשכנע אותו. אני מסכים שאישפוז בכפיה היא הברירה האחרונה אבל לעתים אין ברירה וכדי לעזור לו חייבים להביא אותו לאשפוז גם נגד רצונו. במקרה כזה חייב להיות מרכיב של מסוכנות, כלומר הוא חייב לסכן את עצמו או את הסביבה כדי שהתנאים לאשפוז כפוי יתמלאו. במקרה כזה צריכים לבקש מרופא המשפחה לבדוק אותו, אם אחיך אינו מוכן להגיע לרופא המשפחה יש לבקש את רופא המשפחה לעשות ביקור בית. אחרי ביקור הבית רופא המשפחה יפנה לפסיכיאטר המחוזי ויתיעץ אתו. אפשרות אחרת היא לבקש מפסיכיאטר לבצע ביקור בית, לצערי מעטים הפסיכיאטרים המוכנים ויש להם זמן לביקורי בית, אבל אולי תמצאו, תלוי באזור המגורים. חשוב מאוד להתמיד ולהמשיך לנסות, זו בעיה קשה ולכן ההתמדה וניסיונות חוזרים מבלי להתייאש עשויים לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 02:11 | מאת: מילר

לפני אישפוז כפוי יש בדיקה כפויה שנערכת עפ"י הוראת הפסיכיאטר המחוזי או סגנו בחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי ע"י רופא פסיכיאטר מומחה. התנאי הראשון וההכרחי בבדיקה זה למצוא שיש לו מחלת נפש כולל הפרעה בשיפוט המציאות. התנאי של מסוכנות-שנובע מהמחלה כמובן- נחוץ רק אם מדובר באישפוז דחוף. באישפוז כפוי לא דחוף מספיק שנגרם לסביבה סבל או מטרד כתוצאה ממחלת נפש של הנבדק ולכן מסוכנות איננו תנאי הכרחי לאישפוז כפוי ברמה הכללית. כל אחד יכול להגיש בקשה לבדיקה כפויה של אלמוני או פלוני באמצעות פניה בכתב לפסיכיאטר המחוזי שיושב בלשכת הבריאות המחוזית. השאלה היא אם אכן יש עילה מוצדקת לאותה בקשה או שמדובר רק בסכסוך משפחתי/סכסוך שכנים כפי שאנחנו רואים במקרים רבים.

04/07/2004 | 17:01 | מאת: אוריאן

אנא התייחס להודעתי מיום 2.7.04 שעה 10:44 חשובה לי תשובתך תודה רבה

05/07/2004 | 00:58 | מאת:

לאוריאן מוזר, אני זוכר את שאלתך ולא רואה את תשובתי... בכל אופן טוב שהסבת את תשומת לבי ואפשר לתקן. אם מהבחינה הגופנית אין בעיה בלב אז מדובר על פעימת לב הקשורה לחרדה ואין לה חשיבות מיוחדת. לא כל כך ברור לי למה את מתכוונת בעוויתות, כאן הייתי מתאר ומתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 15:56 | מאת: ש

שלום, הייתי רוצה לדעת אם יש איזשהוא תרופה טיבעית לניקוי רעלים שראויה לטיפול במחשבות טורדניות ולא מציאותיות, פחדים ו"מחשבה עקומה" לאחר שימוש בסמים קשים( - L.s.d)?

05/07/2004 | 09:12 | מאת: מילר

יש טיפול מאד יעיל. הטיפול איננו טבעוני אלא פסיכיאטרי. LSD לא ממכר פיזית ולכן ניתן להפסיקו ולהתחיל בטיפול תרופתי אנטי פסיכוטי כמו למשל הלידול. הטיפול לא ממושך אם הבעיה היחידה היא שימוש לרעה בסמים מסוג LSD. הרבה פעמים יש תחלואה כפולה- כלומר הפרעה נפשית שנלווית לשימוש בסמים ואז הטיפול הרבה יותר מורכב וממושך.

04/07/2004 | 15:15 | מאת: דוד

אבי בן 67, רזה, בריא, אמו נפטרה לפני זמן רב ואחותו לפני שנתיים( סבלה הרבה זמן) גם כן מאותה מחלה. אחיו נפטר לפני 10 שנים (פתאומי). סבי מצד אמי נפטר לפני כשנה וקרובה נוספת נפטרה לפני חודש. נראה לי שהדבר השפיע עליו (הוא מאחל בריאות לכולם ומדבר בשפה גבוהה מה שלא עשה לפני מותו של אחיו). בזמן האחרון הוא עצבני על כולם ורוצה שכולם יעשו מה שהוא אומר, בארוע שמח שהיה הוא הכריח את כולם לעשות מה שהוא אומר וכן מצפה(כנראה) שכולם יכבדו את המסורת - בגלל שאנו ממשפחה מסורתית והשמעות לאב נחשב חובה של כל בני הבית. אני פוחד שהדבר יוביל להתקף לב/ משהו רע אחר. איך להתמודד עם המצב ואיך להסביר לו שהוא כבר לא צריך לסחוב 30 ק"ג דברים מהעיר וכו'. תודה רבה.

05/07/2004 | 01:01 | מאת:

לדוד במקרים כאלו הדבר הנכון ביותר הוא להפנות לפסיכותרפיה כדי לעבד את האובדנים, עם זאת לפי התיאור יש לי ספקות האם אביך יסכים ויתחיל בשיחות. אולי הרופא המטפל המכיר אותו יכול לקבוע לו פגישה ארוכה יותר ולהגביל אותו כרופא? אני חושב שהרופא המטפל יהיה סמכותי עבורו וידע לכוון את הדברים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 12:01 | מאת: יואב

אני נשוי שנה ,לוקח כדורים נגד דיכאון כבר 6 שנים{סרוקסט,מרוניל}החשק המיני שלי נמוך בעקבות הכדורים,כדי לקיים יחסי מין עם אשתי אני נאלץ מיידי פעם לא לקחת כדורים למשך יומיים שלושה,ואז יש הדרדרות במצב הנפשי שלי,אני מתוח מדוכה ועצבני וזה פוגע בחיי השיגרה שלי וסובל מחרדות קשות,אני לא יודע מה לעשות בעניין ,"אנא ד"ר יעץ לי מה לעשות"

04/07/2004 | 12:40 | מאת: שירן

לדוקטור שלום. אני בת 22 ורציתי לדעת האם כדורים נגד חרדה{מכל סוג שהוא} עלולים להזיק מוחית? לפגוע? להרע? אני שואלת זאת עכב כך שניתקלתי באתרplanet המזהיר ומרתיע נגד שימוש בתרופות אלו.

05/07/2004 | 01:02 | מאת:

לשירן עדיף לקרוא ספרות מקצועית ולא דברים שאנשים כותבים מתוך כעס. התרופות המקובלות כנוגדות דיכאון אינן גורמות לנזקים ובטח לא לנזק מוחי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/07/2004 | 01:04 | מאת:

ליואב איני בטוח שכאשר אתה מפסיק את התרופות אתה סובל מחרדות הנובעות מסיבה נפשית. לעתים התופעות של הפסקת התרופה והירידה המהירה ברמתה בדם גורמות לתופעות הדומות לחרדה. אני חושב שאחרי שש שנים יש מקום לשקול את סיום הטיפול התרופתי, כמובן בהמלצת הרופא שמכיר אותך ובאופן מאוד מאוד הדרגתי. האם פנית לשיחות-פסיכותרפיה, או כלים אחרים כמו פעילות גופנית, הרפיה, יוגה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 02:06 | מאת: דני

הרופא החליף לי את כדורי הריספרדל בכדורי זיפרקסה. הייתי מעוניין לדעת מה ההבדל בינהם? מה יכולה להיות הסיבה להחלטה להחליף בין הכדורים? שבוע טוב

05/07/2004 | 01:06 | מאת:

לדני שתי התרופות שייכות לדור החדש של התרופות נוגדות הפסיכוזה, שתיהן יעילות אבל הן פועלות במנגנונים שונים. כאשר תרופה אחת אינה עוזרת או שיש לה תופעות לוואי שמאוד מפריעות יש הגיון להחליף את התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 23:29 | מאת: דין

שלום! התחלתי לקחת פאקסט 20 מ"ג במשך כמה ימים ואני מרגיש עייפות חזקה כ"כ שאני לא יכול לעמוד על הרגליים.... הבנתי שפאקסט לא אמור לגרום לעייפות?!?! מה עושים? האם זה בסדר או שכדאי להתייעץ עם הרופא? תודה

04/07/2004 | 00:26 | מאת:

לדין בשאלתך "האם זה בסדר" אז אפשר לענות שתופעת לוואי זו מוכרת, אבל חבל שאתה סובל ממנה ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא. ישנן שתי אפשרויות שעשויות להקל, ראשונה לעבור וליטול את הפקסט בערב, כך שתישן טוב יותר וביום תהיה עירני, והשניה לרדת לחצי כדור וכעבור כמה ימים לחזור לכדור שלם. תופעת הלוואי של עייפות מוכרת ובדרך כלל חולפת אחרי שבוע שבועיים. בהצלחה דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 20:26 | מאת: עמית

שלום ד"ר הידש, כתבתי לך לפני כמה ימים על מצבי ( החרדה ושאני לוקח 100 מ"ג לוסטרל וקלונקס 2 מ"ג לפני השינה מזה 5 שנים עקב בעיות שינה ). כאמור בטצעה החלפה בין ציפרמיל ללוסטרל, כיום לאחר כ 25 של מעבר , עדיין אין יציבות, כלומר יש מצבים בהם החרדה נרגעת וישנם מצבים בהן יש נפילות במצב רוח והחרדה מתגברת. ראוי כמובן לציין שאני מטופל ע"י פסיכאטר ממוחה ועתיד להתחיל טיפול פסיכוטראפי אצלו. יש לי כמה שאלות : 1. האם לאחר 25 יום עדיין יכולות להיות תנודות במצב הרוח ( לא בכל התקופה לקחתי 100 מ"ג, התחלתי ב- 25 מ"ג + 25 מ"ג ציפרמיל במעבר הדרגתי ולאחר מכן כדור של 50 מ"ג, והיום כשבועיים 100 מ"ג ) ? 2. האם זהו מינון גבוה מידי, היות ויתכן שהמינון יועלה בעתיד ? 3. אובחנתי כסובל מהפרעת חרדה ( ע"י 2 פסיכאטרים ), אך משום מה מכל סוג של חרדה אני מוצא סימפטומים זהים לשלי, פאניקה, אגרופוביה, כפייתיות וכו', נדמה כאילו יש לי הכל, האם זה ייתכן ??? דבר שמאוד מדאיג אותי ? 4. האם יש נתונים סטטיסטים על אחוז האנשים המבריאים מחרדה, ועד כמה המחלה קשה במושגים רפואיים פסיכאטריים ? 5. כולם אומרים שעלי להתאמץ כדי לעזור לעצמי, אך במה זה מתבטא ?? מה אני אמור לעשות חוץ מליטול תרופות ולנסות טיפולים שונים ולחיות חיי שגרה ע"פ שלפעמים זה לא מתאפשר? מה ניתן לעשות ? תודה רבה על סבלנותך!! עמית

04/07/2004 | 00:30 | מאת:

לעמית, סליחה אבל אני חושב שעל חלק מהשאלות כבר עניתי לך בפניתך הקודמת. 100 מג' לוסטרל הוא מינון טוב וצריך לחכות כשלושה חודשים למלוא ההשפעה ועד אז עלולות להיות ירידות ועליות. שאר השאלות הן שאלות שמקורן וסיבתן היא החרדה ממנה אתה סובל, כאשר תרגיש טוב יותר לא תשאל על סטטיסטיקה ועל האפשרויות, מה שחשוב זו לא הסטטיסטיקה אלא שאתה אישית תרגיש בטוב. למרות השאלות והטרדות שאתה סובל מהן, אין ברירה אלא לחכות ולהרגיש טוב יותר. אם המצב עדיין לא טוב אתה יכול להעזר בקלונקס. שיהיה לך שבוע טוב יותר דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 08:21 | מאת: גלית

לעמית שלום אני עם חרדות כאלו הולכות וחוזרות שנתיים הפסקה ועוד פעם מקווה שזה יעבור אני יצאתי מזה ושוב חזרתי לזה גם אני עם הקלונקס 1.5 מילגרם ביום בגלל החרדות ותרופה בשם מרוניל וגם לי יש ימים טובים יותר וימים קשים יותר זה לא קל אבל עם אופטמיות זה יעבור למרות החרדות תנסה לעשות דברים עם עצמך כמו ללכת לים לעשות ספורט כמו ללכת ברגל זה עוזר מאד לא לשקוע בזה אף אל פי שאני מבינה אותך מאד זה קשה אבל זו מלחמה. דרך אגב אתה עובד מחוץ לבית או שקשה לך לצאת לעבודה כי גם אני בבית ולא עובדת וזה יותר קשה שלא עובדים . לי יש הפרעת חרדה ופאניקה כשהחרדה מתגברת אני נלחצת יותר ונכנסת לפאניקה ותאר לך שאני עם 3 ילדים קטנים כמה זה קשה. אשמח לשמוע ממך קצת יותר שמי גלית כמו שאתה רואה ותכתוב לי באי וימים טובים הלוואי לכולם

04/07/2004 | 09:54 | מאת: עמית

היי גלית, אני עובד מחוץ לבית. לא הבנתי החרדות עברו לך שנתיים ואז חזרו שוב ? או שלפני שנתיים זה התפרץ ?

בת 28 סובלת מחרדה כבר למעלה משנה , לא רוצה לקחת כדורים (מנסה להכנס להריון ) וכל כך רוצה לצאת מזה בדר טיבעית, האמת היא שלא כל כך מצליחה, החרדה מהחרדה "מנהלת" לי את החיים ואני פשוט לא מצליחה להשתלט עליה, שאלותיי הן לכל המבינים והמנוסים בנושא וכמובן לדר': איך אפשר להתגבר על חרדה בדרכים טבעיות שלא מצריכות טיפול תרופתי? איך אפשר לשכנע את עצמי לא לפחד מהחרדה?

לאופק בדרך כלל אין לי התנגדות ל"דרכים טבעיות" אבל צריך לזכור שדווקא דרכים אלו לא נבדקו ואין מעקבים בדוקים לגבי השפעת החומרים בהריון... ולכן הייתי ממליץ לך להיות זהירה יותר. עם כל ההתנגדות לתרופות, הרי קיים מעקב קפדני מאוד על השפעתן של התרופות בהריון, לגבי חומרים טבעיים אין ביקורת ומעקב אלו. לדעתי גם לחומרים טבעיים תופעות לוואי ולעתים גם נזקים. כך עם קפה, סיגריות, אלכוהול, אופיום, חשיש וכולם חומרים טבעיים לגמרי. כך שכדאי לחשוב שוב וטוב שאת מתייעצת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר' שלום, לא התכוונתי לחומרים טבעיים כגון: סמים, אלכוהול וכו', כנראה שלא שאלתי נכון את שאלתי התכוונתי לכל מיני דרכים לשיפור המצב, יוגה, מדיטצייה, טיפול פסיכולוגי, שיאצו, כדורים טבעיים שמבוססים על ויטמינים ועוד,,, אני מחפשת פתרונות מהסוג הזה ולא פתרונות תרופתיים זה מאוד מלחיץ אותי לחשוב על לקחת כדורים לחרדה בזמן הריון, נכון שאין הוכחה שזה מזיק לעובר אבל אם יום אחד יגלו שכן אני לא אסלח לעצמי.

03/07/2004 | 19:13 | מאת: שואלת

ד"ר הידש שלום רב, אני בדילמה, אולי תוכל לעזור... אני בת 32. לפני כשנה עברתי אפיזודה של התקפי פאניקה ודיכאון שנמשכו מס' חודשים. מזה כ- 5 חודשים אני מטופלת בציפרלקס ובשיחות אצל פסיכולוגית. המצב השתפר והתייצב באופן יחסי, גם אם מידי פעם אני מרגישה מעט בתסמיני החרדה ( לחץ קל בחזה, דפיקות לב מהירות מהרגיל...). אני ובעלי רוצים מאד להכנס להריון, דבר שנדחה בגלל התקופה הלא קלה שעברתי. אינני רוצה לדחות זאת יותר מידי, בעיקר בשל גילי . שאלתי היא, מהו הזמן המינימאלי לנטילת התרופה ( אינני מעוניינת לקחת תרופות במהלך ההריון ). לתשובתך אודה !

04/07/2004 | 00:37 | מאת:

לשואלת בדרך כלל הטיפול הוא כעשרה חודשים (+/-), כמובן שצריך להתאים את משך הטיפול לכל אחד באופן אישי. לכן כדאי לך להתייעץ עם הרופא המטפל מה משך הטיפול שמתאים לך (יתכן לדוגמא שמונה חודשים ואז כדאי לחכות), כמו כן במשך ההריון בדרך כלל המצב הנפשי טוב יותר. בודאי שכדאי לקחת בחשבון את רגשותיך בהריונות קודמות או האם מדובר בהריון ראשון. כך שהתשובה היא מורכבת וחייבים להכיר אותך טוב יותר. כדאי גם להתקשר למרכז הטרטולוגי בהדסה ולקבל אינפורמציה לגבי הסיכון של ציפרלקס בהריון, קודם כל בשביל האינפורמציה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 19:05 | מאת: גילי

אני נוטלת חצי כדור לוסטראל מזה חודשיים,אני מתכוונת לעבור ניתוח קוסמטי בהרדמה מלאה,האם תיהיה לכדור השפעה,האם צריך להפסיק וכמה זמן לפני הניתוח [עדין לא שיתפתי את הרופא במידע זה ]

04/07/2004 | 00:38 | מאת:

לגילי חייבים לשתף את המנתח והרופא המרדים במידע. עם זאת הלוסטרל לא מפריע בניתוח ומקובל להפסיקו מספר ימים לפני הניתוח ולחדש את הטיפול מוקדם ככול האפשר אחרי הניתוח. בהצלחה דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 18:29 | מאת: דנה

שוב שלום לד"ר הידש ולכל יושבי הפורום זה ידוע שדיכאון וחרדה גורמים לעייפות, אבל האם ייתכן שהם יגרמו לעייפות כה חזקה ולכובד עד כדי כך שהם ימנעו מאדם להחזיק את עצמו ער ?

04/07/2004 | 00:39 | מאת:

לדנה יתכן אבל מאוד לא שכיח, לכן כדאי לבצע בדיקות גופניות וגם לבדוק האם העייפות אינה תוצאה של הטיפול התרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 18:13 | מאת: עומר

שלום לכולם אני סובל מדכאון כרוני מזה מספר שנים, מה שגורם לכל התסמינים המוכרים של חוסר אנרגיה, הערכה עצמית נמוכה בעיות שינה וריכוז... אני עושה הכל בכדי לשנות את מצבי - שינויי אורח החיים, פעילות גופנית וכו', אך ההשפעה מוגבלת. הגעתי למצב בו חוסר התפקוד שלי החיי היום-יום פוגע קשות באינטרסים המקצועיים והאישיים שלי, ואני מרגיש שאני "מתבזבז", וההשפעה של מאמצי להלחם בתופעה היא כאמור, מוגבלת - . מסיבה זו שקלתי להתחיל טיפול תרופתי בפרוזאק, למרות התנגדות שלי לשימוש בתרופות. הייתי רוצה לדעת עד כמה נפוצה הפגיעה בתפקוד המיני (והפרעות אחרות), תוך כמה זמן חולפים תסמיני הדכאון, ומהו אורך הטיפול הממוצע. אשמח לקבל תשובה מד"ר הירש וממישהו שעבר קורס טיפול. תודה

04/07/2004 | 00:42 | מאת:

לעומר הסברים מפורטים תוכל לקבל בכל אינדקס תרופות ואתרים רבים. בקיצור, הפרוזק מתחיל להשפיע אחרי כשלושה שבועות, הוא אינו ממכר, בדרך כלל מקובל שמשך הטיפול הוא כשנה. הפרעות בתפקוד המיני מגיעות לכדי 40-50% מכלל הנוטלים, כמובן שצריך קצת מזל כדי לא לסבול מתופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 16:29 | מאת: י.ד

לדר הידש ! רציתי לשאול האם קיימת נטייה בקרב יוצאי אפריקה (ילידי טוניסיה) או דור ראשון בארץ לחלות במחלות נפש כמו סכזורפוניה .

04/07/2004 | 00:43 | מאת:

שלום, שכיחות סכיזופרניה אחידה בכל העולם, בכל המינים והגזעים. בערך 1% מהאוכלוסיה. גם יוצאי טוניסיה, גם פולין, ארה"ב ומרוקו. כאן אין שום הפליה לטובה או לרעה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 14:28 | מאת: דנה

מאז התחילה אצלי הבעיה בגללה התחלתי לקחת תרופה נוגדת דיכאון, לפני כחצי שנה( למרו שאובחנתי באיחור לפני כשלושה חודשים בלבד) לצד כל התסמינים הרגילים התחלתי להרגיש תחושה תמידית של ניתוק, כלומר כאילו אני נמצאת במקום אחר, מתבוננת החוצה כמתוך תחפושת ומסכה וזה מאוד מבהיל אותי . תחושה כזאת של טשטוש מחשבה וערפול חושים(כמו בחלום). תחושה של שקיעה עצמית.תחושה של חרדה איומה של מה אני עושה כאן? אני מרגישה כאילו אני זאת לא אני(דוגמא מצויינת לכך הוא הסרט הנפלא להיות גון מלקוביץ, אני מרגישה שאני נמצאת בגוף זר באופי לא שלי) . שאלתי היא האם זה נורמלי? שקיימת תחושה תמידית וכרונית של ניתוק? הבעיה לא עברה גם כאשר נסיתי סוגים שונים של תרופות, גם כאשר הן עזרו בשאר התחומים. האם מדובר בבעיה שהיא מעבר לדיכאון וחרדה,? נכון לעכשיו אני משתמשת בתרופה שעוסרת בהכל- אך הבעיה הזאת פשוט לא מוכנה להעלם... באופן כללי התחושה היא כאילו נרדמתי ואני לא מצליחה להתעורר אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל זה מה שאני מרגישה... כמו כן חשוב לי להוסיף שנהייתי מאוד שקטה בעקבות התופעה כיוון שאני מרגישה מוזר לשמוע את עצמי... אז, האם זה נורמלי? האם עוד אנשים חווים תחושה כזאת בעקבות "משבר" נפשי? דנה

04/07/2004 | 00:49 | מאת:

לדנה אני חושב שאני יודע למה את מתכוונת, מדובר על תופעה הנקראת דה-ריאליזציה, כאלו המציאות נראית שונה או שאת לא מחוברת כפי שאת רגילה להיות מחוברת. בכל אופן כדאי להגיע לרופא המטפל לאבחון ולא דרך הרשת שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 14:38 | מאת: אורנה

לדר הירש האם התופעה שהבחורה מתארת היא תופעה ידועה ונורמלית במצב של חרדה? או שהתופעה שתארת דה ריאליזציה היא תופעה נפרדת מחרדה? כי אני סובלת בדיוק את אותן תופעות. תודה מראש

04/07/2004 | 15:08 | מאת: אורנה

לדנה שלום אני מוכרחה לציין שאני ממש מופתעת לגלות שיש אדם הסובל ממש, אבל ממש במדויק מאותם סימפטומים שאני סובלת. אני סובלת מחרדה ודיכאון כבר 5 שנים בעקבות משבר קשה שעברתי ואף פעם לא הצלחתי להסביר לפסיכיאטר את התחושות שלי כמו שהסברת כאן באתר, התחושות שאת מתארת הן בדיוק אותן תחושות שאני עוברת ממש יום יום וכל היום, זה מתסכל ומאוד קשה. אני נוטלת ציפרלקס כבר 6 חודשים , אבל עדיין אינני מרגישה הכי טוב. מה שכן, טיפ שאני יכולה לתת לך שעוזר קצת להפיג את התחושות הנוראיות הללו, זה הליכות של שעה כל יום. משום מה זה עוזר. שיהיה לך רק טוב ביי ביי

05/07/2004 | 00:25 | מאת:

שלום, חרדה עשויה להיות אבחנה אבל גם סימפטום של הפרעה אחרת. במקרה הזה דה-ריאליזציה היא ביטוי של החרדה, כאשר החרדה גוברת וקשה להתמודד איתה יש את המנגנון של הניתוק והריחוק אשר שומר עלינו מהצפה של חרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מצורף הקישור http://www.247-pharmacy.com/Paxil_.htm האם ה FDA מתיר מכירה של סרוקסט ללא מירשם או שמדובר בסוחרים ציניים ?

לשאול מדובר בסוחרים וכמובן שהדבר אסור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 01:59 | מאת: מילר

לידיעתך המכס בארץ כבר תפס לא מעט מכולות שהגיעו ממקומות שונים בעולם והכילו תרופות מזוייפות. זה לא בעיה לייצר תרופות מזוייפות שרק נראות כמו הרגילות אבל בעצם אין בהן כלום ואח"כ למכור אותם בכל העולם גם דרך האינטרנט. בד"כ מדובר בתרופות מזוייפות. אגב המחירים שם מופקעים.

04/07/2004 | 02:28 | מאת: מילר

http://morfius.ios.st/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=4022

03/07/2004 | 11:46 | מאת: שרון

שלום ד"ר הידש. יש לי מקרה אולי יוצא דופן שאני צריך את עזרתך בו (אנא שי לב לכל הפרטים בבקשה) יש לי מקרה של חרדה ודיכאון קבועים שכל הזמן נמצאים בי. יש לי ביניהם תנודות כאשר 5 הוא הכי חזק ו 1 הוא הכי חלש מבחינה הפיזית ומבחינת הדיכאון. (הם מקבילים) הייתה תקופה שהמצב היה בלתי נסבל והמצב היה כל הזמן על 4 וכשהיה 5 לא יכולתי לתפקדשלוותה במחשבות של אני אשתגע לא יוכל לצאת מזה לעולם ושבחיים זה לא יעבור. אז הלכתי לרופא והוא נתן לי פאקסט החיים השתנו הגרף היה על 0 עם 1 בקושי עד שאחרי 4 שנים יום בהיר אחד כאשר נפרדתי מחברתי התרופה הפסיקה להשפיע הרופא במשך שבועיים ניסה לשחק עם עם המינון לעלות לכדור שלם ואז להוריד ללא הועיל. אז הוא החליט לעבור לציפרלקס אני נוטל אותו במשך 3 שבועות ואני מרגיש מוזר מבחינת הגרף יש תנודות של 2 2.5 3 הרגשה בינונית של חצי יכול וחצי מדוכא למעלה ולמטה. כאשר הטוב זה חצי יכול. מבחינת הגרף עליה וירידה אם לא מהבחינה הפיזית אז מבחינת מצב הרוח. פעם פיזי ופעם מצב רוח. נראה לי שלא קיימת תרופה בשבילי שתעביר לי את הדיכאון והחרדה ואני מקרה אבוד. האם מה שאני מתאר הוא מקרה ידוע? יש פיתרון בשבילו? (להמליץ על תרופה) האם ע"פ הנתונים האלה להמשיך עם הציפרלקס? האם יקרה מצב שאצטרך שוב להחליף תרופה (את הציפרלקס) ובכלל אחרת עוד כמה שנים? בכלל מה לעשות? סליחה על האורך פשוט אני במצוקה ולא נראה לי שהרופא שלי מבין את כל מה שכתבתי לך את מה שזה מה שבאמת מרגיש. אודה מאוד על תשובתך שרון יש תקווה פיתרון?

03/07/2004 | 20:11 | מאת: יוסי

קודם כל.. זאת תופעה ידועה, אתה לא לבד... תמשיך לקחת את התרופה, אבל תבין.. התרופה לבד לא תעזור, אתה חייב להבין מה גורם לך להכנס לדיכאון ולחרדה אם תצליח להבין לאט לאט אחרי תקופה לא תיכנס למצב הזה וגם לא תצטרך תרופה תשקיע יותר זמן בשיחות ותבין איך זה קורה לך בהצלחה יוסי

04/07/2004 | 00:56 | מאת:

לשרון אין ברירה אלא לחכות שבועיים שלושה נוספים להשפעה של הציפרלקס. כמובן כפי שנכתב אפשר להוסיף פסיכותרפיה ולבדוק מדוע הפרידה כל כך קשה לך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 10:59 | מאת: אמא4

הבת שלי מטופלת בליתיום כארבעה שבועות. נוצרה בעיה של התנפחויות בגוף שנבדקה ואובחנה כתקלה בתיפקוד בלוטת המגן. העדיפו לתת לה אלטרוקסין , במקום-לדעתי- לשנות את הטיפול. השאלה- האם טגרטול לא עדיף? האם ממשיכים עם הליתיום רק בגלל מחירו? הרי הוא ידוע בסיכונים שבו.. אודה על תשובתך

04/07/2004 | 01:00 | מאת:

לאמא אכן לליטיום יש יותר תופעות לוואי מאשר לטגרטול אבל גם לטגרטול יש תופעות לוואי. אני בטוח שהשיקול בבחירת התרופה היה מקצועי ולא בגלל המחיר.... מבחינת ההשפעה יש הבדלים ביניהם, ליטיום עדיף למי שסובל מדיכאון. עם זאת הייתי משתף אותך ואת הבת בשיקולים לגבי בחירת התרופה המתאימה, בסך הכל זו צריכה להיות החלטה של הבת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 10:41 | מאת: אור

שלום נטלתי את כל התרופות ממשפחת " מעלות הסרוטונין " .רובן גרמו לי לחולשה,הזעה,בחילות. להרגעה "קלונקס" משפיע עלי לטובה ולפעמים אני מוסיף גם "זודורם" לשינה. לפני כחודש התחלתי עם ציפרלקס.חצי כדור של 10 מ"ג. ברגע שהתחלתי לעלות עם המינון מתחילות הבחילות. החזקתי מעמד יומים עם 10 מ"ג עד שההזעות גברו עלי... אחרי כשבוע של 5 מ"ג חזרתי ל3/4 ועכשיו מספר ימים של 10 מ"ג. בינתים גם אין שיפור . מה קורה, יש לי אורגניזם שונה ?!...בא לי כבר למצוא את התרופה שתוציא אותי מחשיבה אובססיבית ומחרדת קיום. תודה תודה

לאור איני מבין מה ההגיון לחזור על התרופות שפועלות בדיוק באותו המנגנון והן דומות. כדאי לעבור לקבוצה אחרת של תרופות, כמו האפקסור והאיקסל, או רמרון. מנגנון הפעולה שלהן שונה ולכן יתכן שלא תסבול מתופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 09:31 | מאת: אור

תודה על התשובה המהירה. ניסיתי מזמן רמרון ואפקסור לפני מספר חדשים.היו לי אותן השפעות שליליות ושןם דבר חיובי. הלכתי לפגישה מיוחדת עם נועה רוזנברג שאמרה לי שאני צריך כמויות גדולות יותר (היא הציעה את הCIPRALEX) ,לאחר שבוע של 5 מ"ג עליתי ל 10 מ"ג ואז התחילו ההזעות, בחילות ... התקשרתי לפרופסור וויצמן שאמר לי שא יש תופעות אז לא לעות בכמות אלא להישאר ב 5 מ"ג...עדכנתי את נועה רוזנברג שאמרה לי או.קי... אז הרגשתי שכולם בעצם מנסים... היום אני עדיין לא מרגיש בתופעות חיוביות ובעצם לפי מה שכתבת האיקסל הוא הכדור היחידי שעדיין לא ניסיתי. הכדור היחידי שאני נוטל לפעמים ונותן לי אנרגיות הוא " ריטלין " אבל אני לא רוצה לקחת הרבה ממנו מפני שיש לו אנטי קלימקס. אני מרגיש מאוכזב וחרד מפני שקרוב לעשרים שנה אני מנסה טיפולים אלטרנטיבים (כולל לימוד אומנויות לחימה , Rebitrh, יוגה, סדנאות קבוצתיות) וכעת אפילו כדורים אלה לא משפיעים לטובה (חוץ מקלונקס שמרגיע אותי וריטלין שמעיר אותי ). אני מרגיש כמו מקרה אבוד , פריק. אפילו הפסיכיאטר שלי אמר לי פעם שלפעמים הוא לא מבין את התגובות שלי. תודה

04/07/2004 | 09:31 | מאת: אור

תודה על התשובה המהירה. ניסיתי מזמן רמרון ואפקסור לפני מספר חדשים.היו לי אותן השפעות שליליות ושןם דבר חיובי. הלכתי לפגישה מיוחדת עם נועה רוזנברג שאמרה לי שאני צריך כמויות גדולות יותר (היא הציעה את הCIPRALEX) ,לאחר שבוע של 5 מ"ג עליתי ל 10 מ"ג ואז התחילו ההזעות, בחילות ... התקשרתי לפרופסור וויצמן שאמר לי שא יש תופעות אז לא לעות בכמות אלא להישאר ב 5 מ"ג...עדכנתי את נועה רוזנברג שאמרה לי או.קי... אז הרגשתי שכולם בעצם מנסים... היום אני עדיין לא מרגיש בתופעות חיוביות ובעצם לפי מה שכתבת האיקסל הוא הכדור היחידי שעדיין לא ניסיתי. הכדור היחידי שאני נוטל לפעמים ונותן לי אנרגיות הוא " ריטלין " אבל אני לא רוצה לקחת הרבה ממנו מפני שיש לו אנטי קלימקס. אני מרגיש מאוכזב וחרד מפני שקרוב לעשרים שנה אני מנסה טיפולים אלטרנטיבים (כולל לימוד אומנויות לחימה , Rebitrh, יוגה, סדנאות קבוצתיות) וכעת אפילו כדורים אלה לא משפיעים לטובה (חוץ מקלונקס שמרגיע אותי וריטלין שמעיר אותי ). אני מרגיש כמו מקרה אבוד , פריק. אפילו הפסיכיאטר שלי אמר לי פעם שלפעמים הוא לא מבין את התגובות שלי. תודה

03/07/2004 | 09:48 | מאת: אורנה

שלום רב, יש לי תופעות מאוד מוזרות. לאחרונה אני מרגישה שיש לי פגיעה בזיכרון, אני פוגשת אנשים שלא תמיד אני זוכרת מאיפה אני מכירה אותם, אני שוכחת דברים וזה ממש מפחיד, השאלה שלי היא: האם זה יכול להיות מתופעת החרדה או שזה התחלה של מחלה כמו אלצהיימר(אני בת 32 ונוטלת ציפרלקס). אולי זה מלחץ, או חוסר ריכוז? בכל אופן זה ממש מפחיד אותי ואני הסטרית שאני מאבדת את הזכרון. דבר שני מה אתה ממליץ לקחת לזכרון מוטמינים? תודה רבה ויום טוב אורנה

04/07/2004 | 01:04 | מאת:

לאורנה לירידה בזיכרון עלולות להיות סיבות רבות, תחילה הייתי בודק גופנית כולל B12, ומכאן מתקדם. בגילך סביר יותר להניח שמדובר בתופעה הקשורה לדיכאון/חרדה ולא לאלצהיימר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 09:10 | מאת: אדיר

שלום לד"ר ולכולם. 1)אני נוטל ציפרלקס מזה שלושה שבועות ואני מרגיש כאילו הציפרלקס לא עשה את כל האפקט אלא כחצי אפקט כלומר עדיין יש דיכאון וקצת חרדה אבל ישנם גם פרקים קטנים מסוימים של זמן שאני מרגיש קצת טוב אבל לא ממש. מה זה אומר? להחלף טיפול תרופתי ואם כן איזה? 2)קמתי בבוקר היום וחוויתי מעין התקפון של חרדה. בחילה מחנק רצון להקיא והלב פעם מהר מאוד אומנן ההתקפןו היה קטן יחסית אבל הוא השאיר את האפקט והפחד עלי כמו התקף גדול האם זה הגיוני שהתקפונים מעין אלה יחזרו? בתקופה כבר של שלושה שבועות בתרופה? מה לעשות בזמן התקפון כזה? למה אפילו שהוא קטן ציפיתי להילחם רק בתנודות הדיכאון וחוסר מצב רוח ולא בהתקפים. בתודה רבה אדיר..

לאדיר השפעת הציפרלקס מתחילה כעבור כשבועיים אבל השפעתו עולה עד כשלושה חודשים מתחילת הטיפול. כך שזה הגיוני שעד עכשיו השיפור הוא חלקי ויש לצפות שעם הזמן המצב ישתפר ויהיו פחות תופועות חרדה שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/07/2004 | 02:41 | מאת: מודאגת

שלום רב לד"ר מטופלת בציפרלקס 20 מ"ג שהחליף סרוקסט-לא אפקטיבי;לאחרונה התווסף רבע מיליגרם ריספרדל (במטרה להעלות לבסוף למיליגרם אחד) בשל אי שקט ,חוסר שינה וכדומה. בבדיקת פרולקטין-ערכי הבדיקה גבוהים פי 10!! לעומת בדיקה שנערכה לפני שנתיים ומגיעים ללמעלה מאלף יחידות. האם הסיבה היא התרופות? אציין כי לפני שנתיים כשהערכים היו תקינים כבר טופלתי בסרוקסט; האם יש מקום לשלול בעיות אחרות? האם להפסיק את נטילת התרופה? אין לי חשק לאבד סידן ועוד כמה תופעות לא נעימות. תודה מראש על תגובתך.

למודאגת תמיד חשוב לבדוק סיבות גופניות. עם זאת הרספרידל ידוע כמי שעלול לעלות את רמת הפרולקטין. הציפרלקס אינו קשור לפרולקטין שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 23:30 | מאת: מודאגת

תודה על התשובה. עדיין את רבע המיליגרם של ריספרדל התחלתי לקחת רק כשבוע לפני בדיקת רמות הפרולקטין וערב לפני הבדיקה לא לקחתי כדי למנוע את תחושת העייפות בבוקר. אציין שעשיתי הבדיקה בצום של 14 שעות וערנות של יותר משלוש שעות לפני. האם בנסיבות יתכנו רמות גבוהות של מעל 1000 יחידות? האם לסרוקסט שהיה בתמונה עד לפני מס' חודשים עשויה להיות השפעה/קשר לפרולקטין? אודה להתייחסותך.

03/07/2004 | 00:26 | מאת: גלית

מילר ערב טוב מובן לך שאני רגילה כבר לקלונקס שאלתי היא האם לקחת בשעת הצהרים קלונקס או שאפשר לוותר מה אתה היית עושה כי שבוע ימים הייתי ללא קלונקס בצהרים ופשוט לא ישנתי בצהרים אלא נחתי וזהו. האם ההתרגלות לקלונקס כבר לא עושה את העבודה נראה לך שזה מצב פסיכולוגי שאני נוטלת את התרופה. יש לי בעיה שאני תמיד מסתובבת סביב מעגל קסמים כזה של הקלונקס לקחת או לא לקחת במקום להנות מהיום אני סביב החרדות שלי. מה אתה מציע שעלי לעשות כדי לצאת מזה ולנסות לחיות ולא לחשוב רק על הקלונקס. תודה לך ומצטערת על ההטרדה אני פשוט מן חסרת אונים ומחפשת קשר עם אדם שיכול להבין אותי. דרך אגב החרדות אצלי הם תגובות קשות של קפיצות בגוף של מערכת העצבים וזרמים בגוף כמו שקבילתי מכת חשמל בקיצור לא נעים ובגלל זה אני נעזרת בקלונקס כי בלעדיו קשה לי מאד. שבת שלום ובריאות לך ולכולם.

03/07/2004 | 06:38 | מאת: מילר

לפי התיאור את זקוקה למינון הרבה יותר גבוה של קלונקס. כמו שאת יודעת יש גם כדורים של 2 מ"ג כך שאין בעיה טכנית להעלות במינון גם באופן משמעותי. צריך רק לזכור שבנזודיאזפינים הם בסה"כ תרופות "קלות" וההשפעה שלהם על חרדה לא חזקה. מעבר לכך- אחרי תקופה מסויימת גם מינון גבוה של קלונקס מפסיק להשפיע כמו בהתחלה ואז שוב תהיי באותה בעיה. את חייבת להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך- כי הוא מכיר את התיק הרפואי שלך ויש לו בוודאי ניסיון רב עם מקרים דומים. הוא יכול להתאים לך תרופה יעילה לחרדה- תרופה שמשפיע בצורה חזקה על החרדה ושלא ממכרת. כמו שהבנת במקרה שלך הפיתרון איננו קלונקס גם אם הוא גורם לך להנאה.

03/07/2004 | 09:56 | מאת: גלית

למילר קודם כל תודה לצערי ניסיתי את כל התרופות ונכשלתי מה שפחות או יותר התאים וגם אני לא בטוחה זה המרוניל SR פעם ביום כי נסיתי פעמים ביום וזה עשה לי לא טוב הגוף שלי לא מקבל טוב את התרופות הנוגדות דיכאון. לכן אני אם הקלונקס במינון שאמרתי לך הוא די עוזר לי אבל לכמה שעות אז 1 מילגרם בוקר וערב אני צורכת ולעיתים אני מכניסה גם בצהרים לפי צורך בגלל זה שאלתי אותך אם לקחת קבוע או רק שאני זקוקה. הרופא שלי לא מוכן לעלות לי ל2 מילגרם כי הוא מפחד שנגיע למינונים גבוהים יותר כמו שאתה אומר. לדעתך במצבים כאלו אפשר לקבל אחוזי נכות . אלפי תודות לך אתה אדם מקסים ועוזר

02/07/2004 | 21:19 | מאת: סיגל

מישהו אולי מכיר את התרופה הזאת ומה היא עושה

04/07/2004 | 01:09 | מאת:

לסיגל המובמיד היא תרופה טובה, נוגדת דיכאון. השפעתה היא על הנוראדרנלין ולכן היא שונה מהתרופות "הרגילות" הדומות לפרוזק. בנוסף, היא אינה פוגעת בתפקוד המיני. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/07/2004 | 19:02 | מאת: גיא

שלום! סבלתי לאחרונה מ4-5 התקפי חרדה לקחתי יומיים "קסנאקס" (כדור כחול) והרגשתי יותר טוב(לא יודע אם מהכדור? או עצם זה שדיברתי עם הפסיכיאטר) אבל הכדורים עשו אותי כמו סמרטוט. הוא נתן לי גם "קסנאגיס" שגם עייפו אותי אז הפסקתי עם שניהם ואני 3 ימים ללא התקפים אבל קצת בדיכי+בחילות\אי יציבות. האם יש מצב שאני יכול בעצם להתגבר על המצב לבד או בטיפול פסיכולוגי ללא כדורים? למרות ששורה תחתונה מדובר בחומר שחסר במוח(הגוף יכול ליצר אותו לבד?)

03/07/2004 | 09:14 | מאת: אריאל

השאלה ע ליטול כדורים או לא תלויה בעצם בכוח הסבל של הבנאדם. ישנם הפרעות פסיכאטריות שונות שאי נטילת כדורים תהווה סכנה ואיום של ממש כמו דיכאון קשה, הפרעה בי פולריות, סכיזופרניה וכו. כאשר מדובר על התקפי חרדה אז ראשית צריך לזכור שלא מתים מזה. זה מאוד מפחיד ומשבש את אורך החיים אך ישנם אנשים שמעדיפים להתמודד עם זה בדרכים אחרות חוץ מכדורים כמו שיחות שזה דרך אגב מאוד יעיל . השורה התחתונה היא אם אתה מעדיף לסבול ולנסות דרכים חלופיות או לפנות לטיפול התרופתי תרגיש טוב אריאל

03/07/2004 | 09:15 | מאת: אריאל

השאלה ע ליטול כדורים או לא תלויה בעצם בכוח הסבל של הבנאדם. ישנם הפרעות פסיכאטריות שונות שאי נטילת כדורים תהווה סכנה ואיום של ממש כמו דיכאון קשה, הפרעה בי פולריות, סכיזופרניה וכו. כאשר מדובר על התקפי חרדה אז ראשית צריך לזכור שלא מתים מזה. זה מאוד מפחיד ומשבש את אורך החיים אך ישנם אנשים שמעדיפים להתמודד עם זה בדרכים אחרות חוץ מכדורים כמו שיחות שזה דרך אגב מאוד יעיל . השורה התחתונה היא אם אתה מעדיף לסבול ולנסות דרכים חלופיות או לפנות לטיפול התרופתי תרגיש טוב אריאל

02/07/2004 | 17:16 | מאת: נורית

אני התחלתי לקחת באופן יומיומי כדור סרוקסאט למניעת חרדות השאלה שלי היא האם שתיית אלכוהול באופן מתון אחת לשבוע יכול להזיק

02/07/2004 | 18:31 | מאת: אור

הכי טוב לשאול את הרופא. על האריזה של הכדורים רשום לא. יש רופאים שאומרים שכוס אחת בשבוע זה לא נורא.

04/07/2004 | 01:11 | מאת:

לנורית אסור לשתות אלכוהול יחד עם התרופות שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/07/2004 | 16:25 | מאת: אפרת

שלום , רציתי לדעת כיצד ניתן לדעת שאיש מקצוע שפונים אליו לטיפול לא יגרום נזק למטופל בגלל גישה בעייתית או הפרעה כזו או אחרת ממנה הוא סובל? נתקלתי במקרה במטפל כזה לפני כמה שנים. הוא היה מעיר הערות פוגעות ו"מאשימות" ואמר לי דברים שגרמו לי להצפת רגשות אשם, גלישה פסיכוטית ומחשבות אובדניות. חשתי תלויה בו ,רציתי להאמין שאני קוראת לא נכון את המצב ושאני הגורם לצורת ההתייחסות שלו. רק לאחרונה הבנתי, בין היתר לאחר ששמעתי דעות אובייקטיביות בנושא, שלא כך המצב. הדבר גרם לי לתהות כמה אנשים סובלים מהחמרה במצבם הנפשי כתוצאה ממטפלים פוגעים, כשאין להם כל דרך לדעת שה"טיפול" שלהם הוא בעייתי (הכוונה כאן היא לא למצב שבו הטיפול אינו עוזר או לגישה טיפולית שבמקרה לא מתאימה לאדם מסויים). האם ידוע עד כמה נפוצה הבעיה הזו? בתודה, אפרת.

02/07/2004 | 16:59 | מאת: אריאל

הסוגיה שאת מעלה היא אכן בעיתית אך זה בכל מישורי החיים ולוואי דווקא בטיפול. ישנם אנשים טובים וישנם גם אנשים רעים שיודעים לנצל את חולשת האחר. אין ערובה שמטפל שהולכים אליו הוא אכן טוב אלה אם קבלת המלצות וצריך לקוות כמו בכל דבר אחר שאכן הוא לא ינצל לרעה אריאל

03/07/2004 | 00:20 | מאת: MY-H

אין גבול לרוע שמסתתר מאחורי ה"טוב" שמנוצל ברוע ובפשע וזה מתחיל בהתנהלות מתנשאת ידענית מונופוליסטית דרך מעשי שחיתות מערכתיים ל"טובת המטופלים המתאימים" וכשהדברים מתגלים אזי זה עובר להעלמת מסמכים נסיון אישפוז בכפייה ותלונה במשטרה לצורך העלמת המעשים הפליליים אבל החוק מגיע רחוק.......

02/07/2004 | 17:54 | מאת: מילר

לדעתי מדובר בתופעה מאד נפוצה. הרבה אנשים ניזוקים מטיפול פסיכותרופי לא מתאים ולא רק בגלל טיפול תרופתי לא מתאים. אריאל טועה כשהיא חושבת שמדובר ב-"שימוש לרעה" של המטפל. אני לא חושב שהנושא הוא פגיעה בזדון. הפגיעה יכולה להיות בגלל איבחון שגוי או שימוש בסוג טיפול (ע"י המטפל) שלא מתאים לאדם מסויים או לבעיה שממנה הוא סובל. כמו שטיפול תרופתי לא מתאים יכול להזיק כך גם טיפול בדיבור בשיטה לא מתאימה.

02/07/2004 | 23:46 | מאת: עוד וע"וד

מילר לעיתים זה מתחיל בפשלה של הפסיכולוג/ית ואם מתלווה לזה גם רשלנות שגרמה בעקיפין למוות ומאחורי כל זה מסתת חוסר מקצועיות ושיטת עבודה מושחתת וכו שמכוסתחת היטב כל השנים אז זה כבר כן מה שכתכת " שימוש לרעה " ועל זה יושבים בבית סוהר בבוא היום .

02/07/2004 | 23:46 | מאת: עוד וע"וד

מילר לעיתים זה מתחיל בפשלה של הפסיכולוג/ית ואם מתלווה לזה גם רשלנות שגרמה בעקיפין למוות ומאחורי כל זה מסתת חוסר מקצועיות ושיטת עבודה מושחתת וכו שמכוסתחת היטב כל השנים אז זה כבר כן מה שכתכת " שימוש לרעה " ועל זה יושבים בבית סוהר בבוא היום .

02/07/2004 | 15:45 | מאת: אודי

אני לוקח אפקסורxr ורסיטל שני כדורים הבנתי שאפשר לקחת את הוונלה פענים ביום שאלתי היא איך עוברים האים ישר או שיש דרך אחרת והאים יש טופעות לוואי ואים יש תוך כמה זמן הם עוברות

04/07/2004 | 01:13 | מאת:

לאודי בשתי התרופות יש את אותה המולקולה הפעילה, האריזה השונה גורמת לאפקסור XR שחרור מושהה ומשך פעולה ארוך יותר. זו גם הסיבה שצריך ליטול את הוונלה פעמיים ביום כיוון שמשך הפעולה שלה קצר יותר. ההחלפה פשוטה, כיוון שמדובר על אותו החומר הפעיל לא צפויים תופעות לוואי או בעיות בהחלפה, גם המינון הוא זהה. בהצלחה דר' גיורא הידש

11/07/2004 | 11:08 | מאת: סימה

מזה כחודש ימים שאני נוטלת פעמיים ביום את הוונלה לשם דיכוי הבולמיה הקשה שלי. כשבועיים שהתרופה אכן עזרה לי והמקרר כבר לא היה החבר הכי טוב שלי. אולם לאחר מכן התרופה כאילו לא עזרה והמקרר ואני שוב חברים טובים. אני שוב מתוסכלת ומדוכאת בגלל זה. ביום רביעי יש לי פגישה עם הפסיכיאטרית שלי ואני חוששת שהיא תחשבו שאני באמת "פסיכית", כי התרופה לא ממש עוזרת לי ( אני בת 39) ואילו לנערות ולמתבגרות התרופה אכן עוזרת. האם יש מינון אחר לתרופה או שיש תרופה אחרת חזקה יותר?

25/07/2004 | 09:40 | מאת: סימה בט

שלום, אני בת 39 נוטלת מידי יום וונלה 3.75 מ"ג 4 פעמים ביום. שאלתי היא האם ניתן ליטול את הוונלה במינון זה יחד עם 40 מ"ג פלוטין שיעזרו לי לשלוט בחרדות וגם לא להשמין - מה שגרמו לי התרופות האחרות כולל הפלוטין?! תודה, סימה

02/07/2004 | 15:31 | מאת: א.י

שלום ד"ר הירש במיקרה ואדם מסוים היה בטיפול נפשי (במיסגרת ציבורית אוו פרטית) והוא רוצה להוציא בשלב מסוים רשיון לאחזקת נשק האם המדינה (משרד הפנים) יכולה למנוע זאת (האם ניבדק עבר נפשי של מבקש לרשיון?) האם שלילת אחזקת רשיון ניתנת רק לאנשים שחולים ב"מחלות נפש" אוו גם לאנשים בעלי בעיות שונות?

04/07/2004 | 01:15 | מאת:

שלום, כל מקרה נדון לגופו, גם אם מדובר במחלת נפש וגם בטיפול נפשי לבעיות כמו חרדה ודיכאון. בדרך כלל פוסלים את האדם מלקבל נשק. על הפסילה אפשר לערער ואז המבקש מופנה לבדיקה אצל פסיכיאטר (בעל מינוי כרופא בודק לענייני כלי יריה), והרופא מחליט לפי האישיות ולפי ההפרעה שממנה האדם סבל/סובל. זה התהליך שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/07/2004 | 14:55 | מאת: גיא

שלום, אני מקבל מרשם לרסיטל מפסיכיאטר של קופ"ח מכבי כבר כמה שנים. אם אביא כעת מרשם לבית מרקחת של הקופה מפסיכיאטר שלא עובד עם מכבי, האם אצטרך לשלם מחיר מלא? תודה.

02/07/2004 | 17:31 | מאת: עדי

לגיא. מה פתאום! הרופא שרשם את המרשם אינו רלוונטי לקופה. מה שמשנה שאתה. אם אתה חבר במכבי אתה זכאי לקבל את ההנחה ללא קשר לעובדה שהרופא הוא פרטי. אני מאז ומתמיד מטופלת באופן פרטי ולכן המרשמים הם 'ידניים' ולא ממוחשבים, אך אתה זכאי להנחת חבר קופה. עדי

02/07/2004 | 18:13 | מאת: מילר

התשובה שלילית שכן לא מדובר רק בעניין כספי אלא גם באחריות רפואית. כלומר חייבים לרשום בתיק הרפואי בשביל לתת לך מירשם של הקופה. רופא משפחה יכול לתת לך רסיטל עפ"י המלצה בכתב של פסיכיאטר פרטי ואז תקבל אותו במחיר מסובסד. עניין אחר הוא שיש תרופות שדורשות אישור של פסיכיאטר-בקר מחוזי של הקופה. אני מעריך שלרסיטל אין צורך באישור של פסיכיאטר-בקר מחוזי ואז זה יותר פשוט.

02/07/2004 | 18:21 | מאת: עדי

אני מטופלת בסרוקסט כבר מס' שנים והמרשם תמיד מרופא פרטי. אני קונה את הסרוקסט בבית המרקחת של קופת החולים במחיר מסובסד. המרשם הוא של הרופא הפרטי ובכל המרשמים הידניים מצויין שחבר קופ"ח הרוכש בבית מרקחת של הקופה משלם לא יותר מ- 15% ממחירה המלא של התרופה, בתנאי כמובן שהיא בסל הבריאות. מעולם לא נזקקתי לאישור של רופא משפחה, ולצורך הרישום הרפואי בבית המרקחת של הקופה נשאר המרשם המקורי. אני מניחה שהעובדה שאני במאוחדת ולא במכבי לא משנה הרבה, וסביר להניח שזהו נוהל מקובל בכל הקופות. שבת שלום.

02/07/2004 | 14:40 | מאת: נטלי

שלום רב. אני בת 28,לפני כ5 שנים עישנתי גראס{חד פעמית},ונכנסתי להתקף של הזיות,חרדה עצומה,פאניקה,ללא תחושת זמן ותחושת ניתוק מהעולם.מאז חיי הם גיהנום. אומנם היה אדם קרוב שעזר לי,{בעלי}ובזכות כך הרגשתי שאני עוד איכשהו נשארת במציאות,ונלחמת,ואף מסתירה משאר העולם {ומשפחתי}מה קורה לי. לאחר 3 שנים היה משבר בחיי,עברתי רגע טראומטי שכלל אונס ומשבר בנישואין,ובזמן האונס נכנסתי למצב של הזיות ממש{שלפני כן לא הייתי במצב זה מעולם},התנתקתי מהמציאות,ראיתי דברים שלא קיימים,כל זה נמשך מ'ס שעות,עד שבעלי לקח אותי הביתה,ואיכשהו חזרתי לעצמי{ללא הזיות,"רק" פאניקה וחרדה,ותחושות כמו בהתקף הסמים}.כעת{לאחר שנתיים} אני לבד,פרודה מבעלי. חשתי לפני כחודש שאני "נכנסת להתקף",שקורה משהו נורא,וחרדה איומה כל הזמן שאשתגע.מנותקת מהכל,ומפחדת שייראו מה קורה לי. מאז אני לוקחת קלונקס{0.5מ"ג}{ולפעמים קצת פחות כי זה נורא זורק אותי},וקראתי באינטרנט ש"גמילה מקלונקס"עלולה לגרום להזיות,מאז אני בנוסף להכל בחרדה שעוברים עליי הזיות,שאולי מה שאני רואה לא נכון,שאכנס להזיות כמו אז בזמן האונס,שאני משתגעת. הפסיכיאטר אמר לי בעבר"את לא תשתגעי,גם אם תרצי לא תשתגעי", ואני מנסה להאחז בזה,ולהיות חזקה. האם אני יכולה להרגע לפחות בנושא הקלונקס,שאינו יכול לגרום להזיות בזמן הטיפול? אני נורא מפחדת,וזקוקה להאחז בכך,כמו שנאחזתי תמיד,שגם אם הכל מוזר והזייתי,גם אם אני כל הזמן בתחושות כמו בגראס,שזה רק מהטראומה,זה לא הזיות,ושהקלונקס רק יכול להואיל לי. מתנצלת על המכתב הארוך,ואשמח לתשובה בהקדם.תודה.

04/07/2004 | 01:22 | מאת:

לנטלי אני מבין ומקווה שאת נמצאת בטיפול וזה הדבר החשוב ביותר. אם אני מבין את תשובתו של הרופא כוונתו היא שאין אלו הזיות במובן הפסיכיאטרי ואת "נורמלית" ולא "משוגעת" כפי שאת חוששת.... מקורה של שאלתך היא בחרדות, ולכן צריכים קודם כל להרגע. רק שמוש של כחודש ימים גורם להתמכרות, גם אחר כך ירידה הדרגתית בקלונקס לא תגרום לשום בעיה. נראה שהרופא שלך רצה להרגיע אותך, וטוב שפנית ושאלת שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/07/2004 | 11:24 | מאת: נטלי

ד'ר יקר,תודה על תשובתך, אך לא הבנתי כ"כ. אני נוטלת קלונקס כבר כחודש,ושאלתי היא האם התרופה עצמה עלולה לגרום להזיות? בזמן הטיפול עצמו{שכנראה יהיה תקופה ארוכה} תודה...

04/07/2004 | 11:24 | מאת: נטלי

ד'ר יקר,תודה על תשובתך, אך לא הבנתי כ"כ. אני נוטלת קלונקס כבר כחודש,ושאלתי היא האם התרופה עצמה עלולה לגרום להזיות? בזמן הטיפול עצמו{שכנראה יהיה תקופה ארוכה} תודה...