פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
28/06/2004 | 19:32 | מאת: ענת

אם יש אדם שלא יכול לבלוע כדור [והוא בד"כ מפורר אותו] אם הוא יצטרך לקחת כדורים נוגדי דכאון או כדורים אחרים- האם אפשר לפורר אותם או משהו ? ישנם אנשים שלא יכולים לבלוע כדור- אז מה הם יעשו ?

28/06/2004 | 23:08 | מאת:

לענת צריך לבדוק, בדרך כלל את הכדורים שאפשר לחצות אפשר גם לפורר. את האפקסור XR המופיע בקפסולה, אפשר לפתוח ולאכול עם יוגורט או אשל (בלי ללעוס את התרופה-רק לבלוע), אבל צריך לבדוק לגבי כל תרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 19:00 | מאת: סיגל

האם התרופות נוגדות דכאון גורמות לאדם להתנהג בצורה משונה ואלימה ? וכשאדם לוקח תרופות - המצב משתפר אחרי כמה שבועות ?

28/06/2004 | 23:00 | מאת:

לסיגל מדובר על תופעת לוואי נדירה ויש עליה ויכוח, עדיין אין הסכמה שהתרופות באמת עלולות לגרום לאלימות. באנגליה הוקמה ועדה אשר בודקת את הנושא אולם עדיין לא התפרסמו מסקנותיה. צריך לחכות ולראות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 18:22 | מאת: יעל

האם כשאדם מטפל בדכאון אחרי 5 חודשים - האם הטיפול יהיה יעיל כמו שהאדם יפנה ישר בהתחלה כשהדכאון התחיל ?

28/06/2004 | 19:36 | מאת: אריאל

תמיד עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. המצב האידיאלי הוא לטפל בדיכאון כשזה עוד בחיתוליו או במילים אחרות " להכות בבברזל כל עוד הוא חם" אבל גם טיפול לאחר 5 חוחדשים, אין סיבה שיכשל. כל טיפול הוא תהליך שלוקח זמן וצריך להיות מצוידים בהרבה סבלנות בהצלחה אריאל

28/06/2004 | 22:58 | מאת:

ליעל לא נמצא הבדל בין אנשים הסובלים מדיכאון או מתחילים בטיפול מיד. בדרך כלל רצוי לחכות קצת ולא לרוץ לטיפול תרופתי כבר בהתחלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 18:17 | מאת: עינת

האם כשאדם לוקח תרופות נוגדות דכאון- התופעות לוואי לאט לאט חולפות אחרי כמה חודשים ? ולמה יש לתרופה כ"כ הרבה תופעות לוואי ? כמה עולות התרופות הללו ?

28/06/2004 | 19:21 | מאת: מיקל אורן

היי עינת מה שלומך? התרופות נגד דיכאון היום זולות יחסית וקופות החולים מסבסדות אותם. וביננו מה זה 100 ש"ח בחודש למען הבריאות שלך? בגוף נגרמות תפעות לוואי בגלל התרופה בעיקר של בחילות למה לוקח זמן לגוף להתרגל לחומר החדש שנכנס אליו אז אוטומטית יש בחילות ורצון להקיא למה הגוף לא מזהה את החומר והגוף רוצה לפלוט אותו החוצה. אחרי חודש בערך הגוף מתייחס לחומר כבר כחלק ממנו. בתרופות נגד דיכאון לאחר שימוש ממושך רק מידי פעם בפעם הגוף כאילו יזכיר לך שיש עדיין משהו קטן מפריע. תרגישי טוב ותודיעי מה קורה מייקל

28/06/2004 | 19:41 | מאת: אריאל

הי עינת לכל תרופה באשר היא ישנם תופעות לוואי ,יש שקשות יותר ויש שקשות פחות. אין זה אומר שהאדם באמת יחווה את כל תופעות להוואי המתוארות בפיתקית הלנוות לתרופה ורבים הם האנשים שכלל לא חווים תופעות לוואי ואם כן אז ממש מינוריות. במידה וישנם תופעות לוואי אלה לא צריכות להימשך חודשים ואם המצב הוא כך אז יתכן והתרופה אינה מצאימה וצריך להחליף כדור אחר לגבי המחיר,זה מאוד משתנה מתרופה לתרופה ותלוי אם את קונה אותה באופן פרטי או דרך קופת חולים כי הבדלי המחירים הם משמעותיים מאוד אריאל

28/06/2004 | 19:54 | מאת: עינת

התרופות הללו ממש מפחידות !

28/06/2004 | 18:01 | מאת: רוני

אני כבר נוטלת חדש ויומיים כבר הרגשתי שיפור אבל היום למשל ודוקא אחרי שדיברתי עם הרופא פתאום ישנתי פחות טוב והמחשבה הטורדנית חזרה יותר מבימים קודמים אז מה זה אומר יכול להיות שיש ענין שלהתרגלות לתרופה (שאני יודעת שזה לא קורה עם התרופות האלה)או שאולי צריך להוסיף במינון או שזה עדיין מצב של עליות וירידות אשמח לקבל עידוד.

28/06/2004 | 22:53 | מאת:

לרוני טוב שיש שיפור וטוב שלא הכל מושלם. השיפור מתחיל אחרי כחודש ימים והוא מתגבר ועולה עד החודש הרביעי לשמוש בתרופה ואחר כך ישנה התייצבות. עם זאת מדובר על תרופות עדינות, הן לא הופכות את האדם לסרגל וישנן עליות וירידות טבעיות כמו לכל אדם בחיים. ברוך השם התרופות אינן חזקות מדי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 17:24 | מאת: ג'ולי

ד"ר הידש שלום, אני מטופלת בפרוזק קרוב לשנה, ושמתי לב בזמן האחרון שהחשק המיני הולך ונחלש. יתכן שיש קשר בין התרופה והחשק המיני? ואם כן מה ניתן לעשות על מנת לשפר את המצב?

28/06/2004 | 22:51 | מאת:

לג'ולי כאשר ישנה ירידה ברצון המיני הוא קורה בדרך כלל בהתחלת הטיפול. לכן הפעם איני מיחס זאת לטיפול. אולי ישנה החמרה במצב הנפשי ויותר דיכאון ולכן הירידה ברצון המיני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 16:01 | מאת: אמילי

שלום! לאחר תקופת דיכדוך ממושכת פניתי לפסיכיאטרית בקופת חולים, היא איבחנה אצלי דיכאון ורשמה לי טיפול ב"פריזמה", בנוסף לטיפול פסיכולוגי. קראתי מס' מאמרים המתיחסית לתופעות לוואי מזעזעות של התרופה כגון: החמרה של הדיכאון, אלימות, ירידה בתפקוד המיני, התקפי חרדה ואפילו נטיות התאבדות. ברצוני לדעת האם תופעות לוואי אלו שכיכים או שמה נדירים מאוד ורוב הסיכויים שהתרופה תשפיע בצורה חיובית על חיי. אבקש התיחסות נפרדת לירידה בתפקוד המיני. תודה מראש.

28/06/2004 | 22:49 | מאת:

לאמילי תופעת הלוואי של אי השקט והאלימות נדירות ועד היום ישנו ויכוח האם מדובר על מהלך רגיל של דיכאון או שהגורם הוא הפריזמה=פרוזק. לכן אם בתחילת הטיפול אינך מרגיש אי שקט מיוחד ותחושות של עוררות ותוקפנות אין מה לדאוג. השכיחות של פגיעה בתפקוד המיני יותר גבוהה, אבל ישנם רבים שתופעה זו אינה קיימת אצלם. לכן אין ברירה אלא לחכות ולראות מה יהיה אצלך. חשוב לזכור שהתופעות הללו הן הפיכות, כלומר אם מפסיקים את התרופה הדברים חוזרים לקדמותם והכל מסתדר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 15:33 | מאת: בר

שלום ד"ר. אני בן 29 ונמצא כבר שנתיים בטיפול פסיכולוגי אשר עזר לי מאוד, לפניו היה לי קשה מאוד לתפקד,היתי במעיין דכאון, ציוני בלימודים ירדו,היתי מנתק קשרים חברתיים, לא היה לי חשק לכלום והכל נראה לי פסימי,הטיפול כאמור עזר לי להבין את בעיותיי ולהתמודד טוב יותר איתם,חל שיפור משמעותי בתפקוד למרות שלא מושלם. אציין שאני גם סובל מA.D.D של מבוגרים בעוצמה נמוכה. אחד הדברים שלא השתפרו הם אותם ניתוקים או מצבים דיסוציטיביים כמו שאתם קוראים להם שחוזרים בתדירוויות שונות ובתקופות שונות, איני חש בחרדה אולם אני חש שאני "לא בדיוק נמצא שם" ולפעמים איני מצליח "להכנס" למאגר הזכרונות. אני נלחץ במידה כזו או אחרת כשאני מול אנשים(אני עובד בעבודה שדורשת מפגשים רבים עם אנשים) ואני מודע לעצמי ולתנועות גופי כאשר אני מושחח עם אנשים. השאלה: מה עושים??? האם לחכות לשיפור נוסף שהריי סכה"כ יש לי ניסיון חיובי עם טיפול דינמי מעמיק, למרות שנראה לי שאני קרוב למצותו ושאין לי יותר מה ללמוד-מה שהיה צריך לעלות מהתת מודע למודע כבר נמצא שם, או לפנות כבר עכשיו לפסיכיאטריה שכן מדובר בהפרעה ביולוגית שמצריכה עזרה תרופתית-אני רוצה לציין שאני דיי חושש מטיפול כזה בגלל תופעות הלוואי והסטיגמות החברתיות- מה עושים ד"ר???

28/06/2004 | 22:42 | מאת:

לבר אכן שאלה קשה... הדבר החשוב ביותר הוא שאתה רוצה להרגיש בטוב, להתפתח ולהתקדם ואז אני בטוח שגם עם טיפול וגם בלי טיפול אתה תתקדם ותרגיש בטוב. הטיפול כמובן עוזר ומזרז את התהליכים. כפי שציינת לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. טיפול תרופתי עשוי לעזור, הטיפול אינו ממכר ובדרך כלל אינו גורם לתופעות לוואי וגם הסטיגמה אינה כה נוראית, אבל בכל זאת מדובר על תרופות. אפשרות שניה היא לנסות לשנות את סוג הפסיכותרפיה, להתחיל עם טיפול קוגניטיבי שהוא מומלץ למצבים של חרדה. אבל העיקר הוא רצון והמוטיביציה לשינוי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 14:38 | מאת: מייקל אורן

שלו ד"ר הידש היקר. מה שלומך? גיליתי עלייך שאתה נמצא בעוד פורומים ועונה לאנשים על שאלותיהם. כ-ל-ה-כ-ב-ו-ד! ועכשיו השאלה שלי היא בעבר שטופלתי בסרוקסט לפני שהוא הוחלף לציפרלקס הרגשתי טוב ומאוד שמח ולא פוחד לעשות דברים. הסרוקסט כאמור הפסיק להשפיע והוחלף. לא אכפת לי כל החיים לחיות על כדורים אם אני מתפקד כמו תותח למה לא?אחרי תקופת זמן מה עם הציפרלקס מה אני אמור להרגיש? אם אני לא מרגיש את התוצאה(מה שהסרוקסט גרם) שאני רוצה אז ז"א שהתרופה לא עובדת? או אם אני מרגיש לפרקים קטנים תוצאה טובה אז זה אומר להמשיך? אבל השאלה הכי חשובה בתור ד"ר בטח 20 25 30 שנה בתחום ראית דברים האם התרופות מחזיקות באמת לאורך זמן או שכל כמה שנים התרופה מפסיקה להשפיע וצריך להחליף אותה? אני פשוט מפחד שיקרה לי כמו שקרה עם הסרוקסט שהציפרלקס יעזור ועוד 4 שנים שוב צריך להחליף למשהו יותר חזק. אנא ענה לי בתודה רבה רבה מייקל אורן האם הכדורים אמורים לעזור לכמה שנים ספורות ובסופו של דבר תמיד מחליפים

28/06/2004 | 18:24 | מאת: מישהי

איפה עוד הוא נמצא?

28/06/2004 | 18:43 | מאת: מייקל

יש כאן למטה מישהו שדיבר על חרדות. אז ורדה נתנה לו לינקים ובלינקים ראיתי את השם שלו בפורומים שם

28/06/2004 | 14:02 | מאת: דנה

שוב שלום ד"ר!:) חשב לי לציין לפני שאני אתחיל שאני אמורה להפגש בקרוב עם הפסיכיאטרית שלי בקשר לעניין הזה של התרופה ושאני תמיד אומרת לה שעשיתי בעצמי כל מיני בירורים על התרופה.עכשיו אפשר להתחיל... רציתי לדעת האם זוהי תופעה נורמלית שלאחר כמעט שבועיים מאז התחלתי ליטול את התרופה איקסל במינון מאוד נמוך(25 מ"ל) , אני עדיין חשה כמי שחלתה בשפעת עם חום מאוד גבוהה? מאז שהתחלתי להשתמש בה התחלתי להרגיש מאוד חלשה ומטושטשת וגם מאוד עצבנית. בנוסף לכך אני מרגישה כאבי שרירים איומים,בחילות, ובעירה בפנים.... וגם בעיה מוזרה של חוסר שיווי משקל אולי התרופה לא מתאימה לכל אחד? כל רופא בתחום יגיד שצריך לנסות תרופה לפחות חודש(או חודשיים?), אבל עד כמה שאני יודעת, ממה ששמעתי, רק תרופות חזוקות באמת מהסוג הישן אמורות לגרום לתופעות כל כך בלתי נסבלות.או שאולי אני טועה.?

28/06/2004 | 14:24 | מאת: מייקל אורן

היי דנה מה שלומך? את בהחלט צודקת שכל רופא בתחום יגיד לך לנסות את התרופה חודש או חודשיים על מנת להתאים ואני מדגיש להתאים לך את סוג התרופה שתעזור לך. לא כל תרופה מתאימה לכל אחד זה בטוח. בקשר לתרופות מהסוג הישן או החדש לדעתי אין קשר מכיוון שהגוף נמצא בין מעין תקופת הסתגלות לתרופה ולכל תרופה יש לה את תופעות הלוואי שלה. אולם איננינ רופא וכדאי לגבי הקטע האחרון שתתיעצי עם הד"ר תרגישי טוב מותק ותודיעי מה אתך מייקל אורן

28/06/2004 | 22:33 | מאת:

לדנה אנסה להבהיר את הדברים. ההשפעה הטובה של התרופות מגיעה אחרי כחודש אבל תופעות הלוואי כבר בהתחלה....כך שבהחלט אפשר להרגיש את התופעות של חולשה ודמוית שפעת כבר בהתחלה, אחרי מספר שבועות הגוף מסתגל והן חולפות נכון שסטטיסטית לתרופות מהדור הישן יש יותר תופעות לוואי והחדשות בטוחות ועם פחות תופעות לוואי. עם זאת לעתים גם לתרופות החדשות אצל אדם מסויים עלולות להיות תופעות לוואי קשות ואז חייבים להפסיק את הטיפול בהתחלה. לא שכיח אבל בהחלט קיים. אומנם המינון שאת נוטלת הוא נמוך והתופעות די קשות, לכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המשך הטיפול עם איקסל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 13:29 | מאת: אורטל

אני נוטלת כחודש סרוקסט ולוריוון. בימים האחרונים העלו לי את המינון ל- 30 מ"ג. אינני יודעת אם זה קשור אך התחלתי להרגיש את הדופק חזק בגרון ולהרגיש את הפעימה המוקדמת. בנוסף, אני מרגישה מידי פעם את הדופק חזק בלב כאילו יוצא מהגוף. מה זה? האם יש קשר?

28/06/2004 | 14:28 | מאת: מייקל אורן

שלום לך אפרת! כן מה שאת מתארת קשור מאוד לסרוקסט. בתור אחד שהשתמש בה בעבר ישנה תופעה של פעימות לב מואצות ודופק חזק במקומות בגוף. זה חולף עם הזמן כשהגוף מסתגל לתרופה. אם ממש רע אז יש לפנות לרופא. תרגישי טוב מתוקה ותודיעי מה קורה. מייקל

28/06/2004 | 22:28 | מאת:

לאורטל לעתים כאשר מעלים את המינון ישנה תחושה של חרדה ואי שקט מסויים, ואז אפשר להרגיש את התופעות שאת מתארת. עם זאת הסרוקסט אינו משפיע על הלב כך שמהבחינה הגופנית אין קשר בין הדברים. עוד קצת סבלנות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 11:54 | מאת: אורנה

שלום רב רציתי לשאול אם טיפול עבור חרדה-דיכאון אצל רופא מתמחה הוא מספיק טוב? האם הרופא המתמחה מספיק מיומן וטוב על מנת לתת תרופות, להחליף תרופות, או בכלל לתת ייעוץ? או שעדיף ללכת לרופא פסיכיאטר שלא מתמחה ונמצא בתחום זמן מה. תודה מראש אורנה

28/06/2004 | 22:26 | מאת:

לאורנה כמובן שלמתמחים יש פחות ניסיון וידע מאשר למומחים, הם צעירים יותר. יש הבדל בין מתמחה שנה ראשונה או מתמחה בסוף ההתמחות. עם זאת לצעירים ולמתמחים יש יותר אנרגיה והם פחות שחוקים מהמומחים הותיקים. כך שלכל דבר יש יתרון וחסרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/06/2004 | 23:27 | מאת: מילר

פסיכיאטרים רבים עברו את בחינת שלב א' אבל לא את המבחן של שלב ב' גם אחרי מספר נסיונות. בכזה מקרה הפסיכיאטר ממשיך לעבוד במחלקה/במרפאה אבל ללא הכותרת של "מומחה". בית החולים סופר אותו בתור "מתמחה" אבל זה יכול להיות מישהו עם ניסיון של 20-30 שנה במקצוע. העובדה שהוא לא עבר את שלב ב' משפיע בעיקר על השכר שלו והוא גם לא יכול לבצע הערכות הקשורות לפסיכיאטריה משפטית. מבחינה טיפולית אני לא חושבים שמגבילים אותם ובין היתר הם גם רשאים לעבוד בפרקטיקה פרטית בדומה למומחים.

29/06/2004 | 02:52 | מאת: מילר

בבתי חולים רוב הפסיכיאטרים במחלקות ובמרפאות הם מתמחים-מתלמדים. פסיכיאטרים מומחים עוסקים יותר בניהול והדרכה של מתמחים. בארץ רופאים טובים בד"כ לא מתמחים בפסיכיאטריה אבל זה כבר עניין אחר לפעם אחרת. בקופות החולים בשנים האחרונות משתדלים להעסיק בעיקר פסיכיאטרים מומחים אבל גם כאן בד"כ מדובר בכאלה שלא מתאימים לעבודה הקשה שיש במחלקות ובמרפאות בבתי החולים השונים. המצב הוא כזה שאם מישהו הוא באמת מומחה וטוב בתחומו אז הוא ינהל מחלקה או יחידה בבית חולים ציבורי מוכר בנוסף לפרקטיקה הפרטית כמובן.

28/06/2004 | 11:30 | מאת: עדי

זאת אומרת שאפשר לקחת את הוונלה במקום האפקסור xr כמה פעמים ביום צריךלקחת את הוונלווה 300 מג במקום האפקסור ובייזה הפרשים

לעדי רצוי לחלק את הוונלה לפחות לפעמיים ביום. שיהיה רק טוב ותעדכני דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 10:45 | מאת: אורנה

שלום ד"ר הידש. לפני כשלושה חודשים היו לי התקפי פניקה, הייתי אצלך ומאז אני נוטלת סרוקסאט, ברוך השם אין לי התקפים. אבל מה שאני רוצה לשאול אותך: איך אצליח להתגבר על הפחד היומיומי שזה יחזור לי? כל יום אני מהרהרת בזה: "מה יהיה עם זה יחזור ויתפוס אותי בחו"ל למשל?". יש לך לתת לי עצה טובה אולי? איך להצליח להוציא את זה מהראש???? תודה מראש. אורנה

28/06/2004 | 13:26 | מאת: רחל

ניתן לטפל זאת ע"י פסיכולוג אשר יטפל בחרדת הציפייה.

29/06/2004 | 08:12 | מאת: תמי

שלום לד"ר ולכולם, ברצוני לעלות בפורום זה ,למרות שאיני בטוחה שזה המקום הנכון,על תופעה מזלזלת אלי, מצד הרשויות המטפלות,הווה אומר, הצוות המטפל, עובדות סוציאליות מביטוח לאומי, ומרפאת בריאות הנפש שבמקום מגורי, (אנני מציינת שם),הללו הרי אמורות לטפל בחולים בתוקף תפקידם ולגלות לפחות יחס של כבוד ולא עקימת פרצופים,או יחס משפיל אחר,הם לא עושות טובה לאף אחד,ומקבלות משכורות על עבודותן,במיוחד תעסוקתן עם אנשים כמוני, פגועי נפש או אחרים,שגורלם התאכזר עליהם,מצופה יותר הבנה ויחס,עלי לציין שאני משתדלת לשמור על הופעתי החיצונית ומדברת לעניין,מעניין אותי לדעת,אם ישנם מטופלים נוספים שניתקלו ביחס מחפיר , תודה על תשומת הלב,

28/06/2004 | 13:32 | מאת: אריאל

הי אורנה האמיני לי שאני יודעת בדיוק על מה את מדברת. כשהחרדה התחילה אצלי לפני שלוש וחצי שנים בערך פחדתי שמא המצב ההתחלתי יחזדור ( הייתי במצב נורא) וזה מנע ממני לעשות דברים כמו להתארח אצל חברות לדוגמה. לעתיים פהחד מהפחד גדול על הפחד עצמו. אני רק יכולה להגיד לך שהזמן עושה את שלו. לאט לאט גליתי שזה לא נורא ללכת לחברה ובכיס לקחתי איתי כדור הרגעה. כמובן שלא היזדקקתי לו אך הוא נתן לי תחושה של ביטחון. תמצאי לך כל מיני טריקים קטנים כאלה שעובדים והכי חשוב תתאזרי בסבלנות. עם הזמן תראי שהשד הוא לא כל כך גדול בהצלחה אריאל

28/06/2004 | 15:15 | מאת: אורנה

תודה רבה לך אריאל חמודתי. עודד אותי, באמת.

28/06/2004 | 10:39 | מאת: אוה

קודם כל תודה לך על התייחסותך רציתי לדעת האם מומלץ לקחת אותה לטיפול של פסיכותרפיסט , העניין הוא שהיא דיי אפטית , עכשיו היא טוענת שהיא נוטלת כדורי פרוזאק 3 ביום ב 3 שבועות האחרונים והיא מקווה שיהיה בסדר האם זה יכול לעזור, האם המצב יכול להחמיר עוד יותר עקב טיפול לא נכון? ובאופן כללי רציתי לדעת האם אנו הסובבים אותה, אמורים לענות לה לשאלותיה המטרידות למרות שלרוב השאלות לא הגיוניות ואנו אמורים לחזור שוב ושוב על התשובות. מקווה לתשובתך. כיצד ניתן להגיע לטיפול ע"ידך. תודה רבה .

28/06/2004 | 20:01 | מאת:

לאוה מבחינת הסביבה חשוב ביותר להרגיע את דודתך, אם התשובות או נוכחות אנשים נוספים מרגיעה אותה חייבים להמשיך בדרך זו. אני מקווה שהפרוזק יעזור לה, צריך לחכות עוד כמה שבועות כדי לראות את ההשפעה. טיפול פסיכותרפי עשוי לעזור, רצוי טיפול קוגניטיבי אבל די קשה למצוא מטפלים כאלו, אולי חברי הפורום יוכלו לעזור אם תצייני את אזור המגורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 10:12 | מאת: לאה

שלום, אחותי סובלת מבעיות נפשיות, והיא אושפזה מידי פעם ונמצאת בטיפולים מזה כ 15 שנה (עדיין אין דיאגנוזה!). לפני כ 10 שנים (היא היתה בת 25) היא תקפה אותי פיזית פעמיים. הפעם הראשונה היתה במהלך ויכוח ביננו. בפעם השניה כיומיים לאחר מכן לא דיברתי איתה, ולא היה לי מושג שהיא בקירבתי, ואז היא בעטה בי בגב. למרות שסבלתי מפריצת דיסק לאחר מכן לא סיפרתי על התקיפה כי התביישתי. לפני 3 שנים אחותי התחתנה ואח"כ ילדה 2 ילדים. כיום היא לא חיה עם בעלה והיא רוצה להגיע הביתה מידי פעם. אני חוששת שהיא תרצה לתקוף אותי שוב כי היא לא תמיד בשליטה. פניתי לעובדת הסוציאלית בקופ"ח אבל דברים לוקחים קצת זמן... במשפחה שלי אומרים שאני פרנואידית והיא לא תעשה לי דבר. האם החשש שלי מוצדק? בתודה מראש על התשובה.

28/06/2004 | 19:57 | מאת:

ללאה איני יודע מה הקשר ביניהן בעשר השנים האחרונות, אבל נראה שבכל זאת אחותך עשתה דרך ארוכה ויתכן מאוד שכעת כאשר היא מטופלת עם שני ילדים גישתה שונה. אולי בכל זאת כדאי לנסות ולחזור לקשר? כמובן שבפעמים הראשונות עד שיהיה לך בטחון רצוי שיהיו אנשים נוספים אתכם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/06/2004 | 16:49 | מאת: לילך

האם אישה שסבלה מדכאון - כשתרצה להרות - תהיה לה איזושהי בעיה ? והאם היא יכולה לקבל גם דכאון אחרי לידה ?

27/06/2004 | 17:35 | מאת: אריאל

הרבה נשים שסבלו מדיכאון הרו וילדו רגיל. כדאי לדאוג שמגיעם למצב הריון כאשר מאוזנים נפשית זה מומלץ. לגבי דיכאון אחר לידה- זה יכול לקרוא גם לנשים שלא סבלו מדיכאון לפני הריון ומי שסבלה יתכן שהדיכאון יחזור אך גם יתכן שלא. צריך לקוות לטוב בהצלחה אריאל

27/06/2004 | 18:55 | מאת:

ללילך דווקא בהריון המצב הנפשי טוב ומרגישים טוב מהרגיל-בדרך כלל. הבעיה היא אחרי הלידה שהסיכון גדול יותר. אבל פרט מסויים אינו סטטיסטיקה, כלומר את נמצאת בסיכון גבוה יותר לדיכאון אחרי לידה אבל בהחלט אין זה אומר שאת אישית תסבלי מכך. בהצלחה דר' גיורא הידש

27/06/2004 | 16:44 | מאת: מירי

שלום דכ' אני מתכננת הריון ראשון, מפסיקה החודש לקחת גלולות (הבנתי שצריך להמתין כ-3 חודשים ) לפני שבעה חודשים נכנסתי לדכאון ולחרדה וכיום מטופלת באפקסור 150 מג' ,הרופא המטפל שלי אמר שאזדקק לכדור לפחות שנה ,כדי שהתופעה לא תחזור. פניתי למכון הטרטולוגי בחיפה והם מסרו לי שאין כיום מספיק מידע על מטופלות בכדורים אלו בזמן ההריון, בכל אופן יש סיכון של 15 אחוז להפלה/מומים בעובר... כמו כן ביקשו שהפסיכיאטר יענה לי מנסיונו עם מטופלות רציתי להעזר בך. תודה,. תודה על הכל

27/06/2004 | 18:53 | מאת:

למירי שלום, במקרים כאלו אסור להעזר בניסיון של פסיכיאטר מסויים שכמובן הניסיון שלו מוגבל וזה נושא מאוד רגיש ואחראי. איני מכיר מכון טרטולוגי בחיפה?? כדאי להתייעץ עם המכון בהדסה ירושלים שהוא המעודכן ביותר והטוב בארץ. 15% למומים הוא אחוז גבוה ולא הייתי נוטל סיכון כזה, אבל לידיעתי יש כבר אינפורמציה ולא נמצא שהאפקסור גורם למומים. אבל תמיד צריך לקבל אינפורמציה חדשה ומדוייקת. תנסי בהדסה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 01:23 | מאת: מיכל מ

למירי שלום ! איני יודעת אם את בהריון או מתחננת ומה חומרת המחלה וק/שה לומר זאת אבל בכל מקרה אחת האפשרויות היא גם לדחותו לסוף הטיפול. - האפשרות הבאה אחריה היא שאיפה להימנע מתרופות ולהצמד לטיפול פסיכולוגי של פסיכותרפיה בלבד ושינוי הרגלי חיים. זה כנראה הטוב למצבים של קל עד בינוני. - האפשרות ההגיונית הבאה היא אם ניתן להמנע מתרופות בטרימסטר ראשון (הימים 31-81 הם הקריטיים להתפתחות עוברית). -אח"כ להשתמש המינון הנמוך ביותר ולמשך זמן הקצר ביותר אם ניתן. -אם יש החלטה להוסיף טיפול תרופתי לטיפול הפסיכותרפי בזזמן ההריון- צריך לדעת שרוב התרפות הפסיכיאטריות מקוטלגות בקטגוריה סי של FDA ( שאומר פחות או יותר אינונו בטוחים... ויש לשקול תועלת מול נזק) :- -אפקסור (ונלפן=בארץ -מסווג בסיווג בטיחות סי- האומר יש לשקול (. התרופה חדשה יחסית 1993 וזה אומר ניניסיון מועט). קראתי מאמר על 10 נשים שקבלו את התרופה בהריון ללא הדגמת נזק בסטטיסטיקה זה ממש לא הרבה והסיווג עדיין סי. בברכת הריון קל ובברכת "אל פחד...!" מיכל מ

28/06/2004 | 10:20 | מאת: מירי

בהתיעצות אתמול עם הפסיכיאטר שלי נאמר לי שיש כמה אפשרויות, להשתמש בכדורי הרגעה...לעבור לתרופה אחרת, וחשוב שבכל רבעון של הריון של ההריון מחליפים סוג טיפול. הוצע לי פסיכוטרפיה בזמן ההריון אבל זה לא יעזור. כרגע אני סובלת משאריות של הדכאון ועדיין נשארו גורמי החרדה כולל הפרעת שינה. חשוב לציין שמצב הרוח מעולה ברוך ה' והכל נראה לי פתאום נפלא. כמו כן מנסיון של הפסכ' שלי נאמר לי שפציאנטית שלו השתמשה ברסיטל במהלך 4 הריונות והכל תקין תודה לאל. הטל' של המכון הטרטולוגי בחיפה הינו 04-8541900 האם אתה מוכן להתעניין שם אם הם כמו הדסה? תודה על הכל,וגם למיכל!

27/06/2004 | 14:22 | מאת: לידור

שלום רב לד"ר .טופלתי בעבר בסרוקסט שלאחר כמה שנים הפסיק להשפיע. הוחלף הטיפול לציפרלקס כשבוע. ואני ממשיך הוצע לי לפנות לפסיכולוג אבל אינני מאמין בזה אני מאמין בתרופות. אבל בגלל שהסרוקסט הפסיק להשפיע? אני סקפטי ולא מאמין כבר שמשהו יעזור האם בגלל הסקפטיות שלי התרופה לא תשפיע ותמיד אשאר במצב נורא של דכאון? האם רק בעזרת תרופות אפשר להגיע למנוחה לנחלה? האם יש פיתרון לדבר הזה דיכאון וחרדה למה כי קראתי על אנשים שלא מצליחים לצאת ונשארים עם זה כל החיים? אני מפחד שבסוף אזרק לאיזה מוסד כי לא אצליח לפתור את הבעיה ולטפל בעצמי אין לי תמיכה מהורי והם מאשימים אתי במצב הזה? אנא עזור לי וענה על השאלות ומה לעשות ומה הסיכוי להחלמה?

27/06/2004 | 17:41 | מאת: אריאל

יש לך נסיון כושל עם טיפול תרופתי מסוים ולכן טבעי מאוד שתחשוש מטיפול חדש ותהיה סקפטי אך אתה חייב להאמין שהוא יעזור ולתת לזה סיכוי כי זה כמו נבואה שמגשימה את עצמה , אני יודעת שזה קשה כי הפחד שזה לא יעיבור זה חלק מהחרדה אך עם עבודה עצמית קשה זה אפשרי . אני מאוד מאמינה בשליוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפי ( שיחות) משום שבשיחות אתה יכול לקבל כלים להתמודד עם אותם פחדים \חששות. אתה לא אשם במצב!! אנא זכור את זה. לעתים לסביבה קשה לתפוס מה שעובר אלינו או שהם לא יודעים בדיוק איך לעזור ואז כל מה שהם מצליחים להגיד זה " תפוס את עצמך בידיים" או " תפסיק להתפנק" אך אתה לא צריך להאשים את עצמך ולו לרגע. תרגיש טוב אריאל

27/06/2004 | 18:49 | מאת:

ללידור התופעה שבפעם השניה תרופה מסויימת אינה עוזרת מוכרת, נקווה שהציפרלקס תעזור לך ותתאים לך. השאלות שלך מקורן בחרדות ולכן למרות שהן נכונות הן יעלמו כאשר ההשפעה של הציפרלקס תתחיל ותרגיש טוב יותר. כך שלא צריך להתייחס אליהן יותר מדי ברצינות וצריך להבין שמקורן בחרדה. כיום הטיפול הפסיכותרפי הנכון ביותר הוא טיפול קוגניטיבי לכן אם טיפול דינמי לא מתאים לך, טיפול קוגניטיבי עשוי לעזור ולהתאים. אפשר להרגע ואז תרגיש בטוב. דר' גיורא הידש

27/06/2004 | 14:18 | מאת: אחת

קבלתי כדורים בשם cipralex יש לי בעיות אכילה לפני חודש נתנו לי כדור אחר שעשה לי רע ממש הייתי רוצה לדעת כמה שיותר על הכדור החדש תודה

27/06/2004 | 18:44 | מאת:

שלום, תכנסי לכל אינדקס תרופות ברשת, יש גם באתר של דוקטורס בהצלחה דר' גיורא הידש

28/06/2004 | 00:28 | מאת: הומו

זה כדור שנותנים להומואים

27/06/2004 | 11:15 | מאת: אוה

דודתי סובלת מ O.C.Dכבר שנים רבות , לפני כ 6 שנים החלה בטיפול בסרוקסט ומצבה היה ממש מצויין, כעבור 4 שנים הפסיקה טיפול כדי לנקות את הגוף והמצב התדרדר ולכן חזרה לקחת סרוקסט וכשזה לא עזר ניסתה עוד כדורים כמו פרוזק, צ'פרמיל , רסיטל, ועד כמובן לפי הוראות פסיכיאטר, כיום מצבה ממש רע החרדות שלה מוגברות (בנושאים מחטים, מחלות מניעת אסונות) וכל זה מלווה בשאלות רבות ללא הפסק לסובבים אותה או בבדיקה של לדוגמא בגד של תינוק שנופל אולי יש בו מחט או סיכה, הדבר גורם לה לחיות בבועה או בבריחה לשינה או בהתעסקות יומית של המוח בחרדה המסוימת שלה וכן הטרדה של הסובבים אותה, היא ממש מותשת גם מההרגשה שהיא מטרד לבני משפחתה ולסובבים אותה עקב השאלות הרבות והמחשבות שבמוחה שאם היא לא תזהיר יקרה אסון היא במצב ממש קשה האם ניתן לעזור לה אני ממש דואגת שלא תרצה לעשות משהו לעצמה.

27/06/2004 | 18:43 | מאת:

לאוה לצערי התופעה של תרופה אשר עוזרת בפעם הראשונה ואינה עוזרת אחרי הפסקה מוכרת. עם זאת אצל דודתך ניתן לעשות עוד מספר דברים. ראשית לעבור לתרופה מקבוצה אחרת כמו אפקסור (כל התרופות שציינת הן מאותה הקבוצה). או להוסיף טיפול עם תרופה נוספת טיפול תומך עם ריספרידל לדוגמא. לא כדאי להתייאש וכדאי לנסות להגיע לטיפול מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/06/2004 | 01:59 | מאת: עדי

עד היום לקחתי אפקסור xr במשך כחצי שנה במינון של 300 מג אני בקופת חולים הסתדרות ואני לא יכולה לעמוד במחיר של כ 820 לחודש האים אשתמש בוונלה ארגיש כמו האפקסור ובאיזה כמות אצטרך לקחת אתהוונלה ואים יש שינוי מהו? ואים לא מה עלי לעשות?

27/06/2004 | 18:40 | מאת:

לעדי הונלה הוא האפקסור הרגיל הנקרא גם IR ולא בעל הפעילות המושהת XR. כיוון שבכל שלוש התרופות שציינתי המולקולה הפעילה זהה נקווה שלא תרגישי שם הבדל במעבר. כך גם לגבי המינון, המינון זהה בכל התרופות, מי שלוקח 300 מג' זה 300 מג' בכל שלוש התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/06/2004 | 01:30 | מאת: matan

אני נוטל סרוקסט (פאקסט) כבר 10 ימים ובינתיים אני לא חש בכל שינוי חיובי כלשהו במתח ובדכאון.כמה זמן עלי לחכות עד להשפעה חיובית?האם זה אומר שהתרופה לא מתאימה לי או שעלי לחכות עוד זמן עד שתשפיע?

27/06/2004 | 02:02 | מאת: לייט 25

מנסיון אישי חודשיים . גם אז אם תוכל לעמוד בתופעות הלואי של זקפה מתמשכ וקושי רב לגמור בהצלחה

27/06/2004 | 06:41 | מאת: טל

סבלנות סבלנות....זה שם המשחק. האם אתה עולה עוד במינון ? לוקח זמן והשיפור איטי והדרגתי ומתחיל רק לאחר כמה שבועות. לא כדאי לספור את הימים...בדוק את השינוי כל חודש לעומת חודש קודם... מומלץ להעזר במרגיע מתאים! בהצלחה!

27/06/2004 | 15:26 | מאת: רחל (בהמלצת טל)

צריך סבלנות והרבה. אני כבר נוטלת את הכדורים חודש (היום!!!!) ועדיין דרוש זמן. לאט לאט, אין ברירה, יש עוד הרבה כמוך. בהצלחה

27/06/2004 | 01:20 | מאת: לייט 25

אני מקבלת מהפסיכיאטר לוריוון+זודורם וכן שיחות עקב חרדה חברתית ואשיות נמנעת הסיפור נמשך שנה ללא שינוי משמעותי המינונים גדלים והולכים מה דעתך?

27/06/2004 | 01:33 | מאת: לדעתי

לדעתי את נמצאת בטיפול תרופתי לא נכון. לוריוואן ממכר, ואחכ לא פשוט יהיה לך להיגמל ממנו. ובכלל מה זה השילוב הזה של כדור הרגעה וכדור שינה לפתרון הבעייה של חרדות. הטיפול המתאים הוא בתרופות ממשפ SSRI או SNRI

27/06/2004 | 01:59 | מאת: לייט 25

ל-לדעתי אנא פרטי שמות תרופות מהקבוצות שרשמת תודה

27/06/2004 | 18:37 | מאת:

שלום, אם במשך כשנה אין שפור אז כדאי לחשוב ולהתיעץ לגבי שינוי הטיפול. עם זאת את מתארת התנהגות הימנעותית, כאן שיחות ותרופות לא מספיקות, חייבים גם לעשות דברים ולנסות ולהתנסות כדי לצבור ביטחון, לכן לעתים טיפול התנהגותי עשוי לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 23:15 | מאת: אפרת

שלום, ברצוני לשאול על השפעות הרספירידל מאחר ואני מקבלת חצי מ"ג בחצי כדור ליום וזאת לפי הסבר הרופאה לייצוב מצבי הנפשי. יש לציין שמאז שהתחלתי לקחת אותו מזה כחודש אני כבר לא עצובה דבר שהיה שולט אפילו בתווי הפנים.אולם התחילו מצבים פסיכוטיים של חוסר שליטה, שיכחה, בלבול חוסר שליטה התבטה בפעם האחרונה כשהייתי בחנות והרגשתי כאילו הראש רוצה לזוז, הדיבור רוצה לפרוץ. מיד החזקתי את עצמי ז"א התאפקות עד יעבור זעם. הרופאה המליצה לי להוסיף חצי כדור למינון ואני פוחדת מאוד מהכדור שייצר לי תופעות חדשות ואם אוסיף ידוע לי שכל פעם אצטרך להגדיל את המינון והפחד שלי הוא מתלות. מהי הצעתך אודה לך אם תוכל להסביר יותר על כדור זה והאם הוא ניתן במצבים של עצב ועצבים?

27/06/2004 | 08:38 | מאת: איריס

שלום לך, ריספרדאל בדרך כלל נותנים לסכיזופרניה ומה שטוב בתרופה החדישה הזו שאין לה תופעות לוואי נראה לי שנתנו לך תרופה שלא מתאימה לך תדברי עם הרופא שלך ריספרדאל היא לא תרופה נגד דכאון רפואה שלימה איריס

27/06/2004 | 18:34 | מאת:

לאפרת התופעות לא לגמרי ברורות לי. הרספרידל היא תרופה נוגדת פסיכוזה ולכן היא לא גורמת לפסיכוזה כפי שאת חוששת. יתכן שמסיבה זו הרופאה המליצה על עליה במינון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 23:06 | מאת: ser

שלום רב, אני לוקח מזה מספר חודשים מובמיד במינום של 600 מ"ג ליום בשל דכאון אטיפי(לעיתים עמוק ומשתק) שנמשך זה מספר שנים ומשולב עם הפרעות חרדה. בתחילה ביצענו אוגמנטציה עם 1000 מ"ג טגרטול אך ההשפעה היתה מועטה והעייפות שנגרמה לא הצדיקה המשך. היום עומדות בפני מספר אפשרויות לאוגמנטציה (המובמיד עושה את העבודנ אבל "לא עד הסוף") והן:אלטרוקסין, ליתיום או לנסות topamax. יש לציין כי רמת ה - TSH שלי היא רק מעט מתחת לממוצע. מתוך נסיון, איזה כיוון מומלץ לקחת באוגמנטציה? תוך כדי לקיחה בחשבון שאני אדם עובד שמרבה בנסיעות. תודה.

27/06/2004 | 18:32 | מאת:

לכל דרך יש יתרונות וחסרונות. האלטרוקסין הוא טיפול עם מעט תופעות לוואי אבל אין בטחון שיעזור, הליטיום היא התרופה המומלצת אבל יש לה תופעות לוואי לא מעטות ואף עלולה לגרום לנזק לבלוטת התריס ולכליות. הטופמקס תרופה עדינה וכיום מקובל להתחיל אתה אבל היא אינה מאושרת בסל התרופות... לכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 20:02 | מאת: ר.ד

לד"ר הידש מה השפעה של הרספרידל על המחזור הנשי .? מה לעשות עם זה מפריע וגורם לאיחורים במחזור החודשי ?

27/06/2004 | 18:29 | מאת:

שלום, הרספרידל עלולה לגרום לעליה בהורמון הנקרא פרולקטין. זהו ההורמון של ההנקה אבל נמצא ברמה נמוכה אצל כל אחד גם ללא קשר להנקה. הפרולקטין מעכב או מונע את הביוץ והוסת. אם את מטופלת עם רספרידל אפשר לבדוק את רמת הפרולקטין בדם בבדיקת דם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 19:52 | מאת: חן

שלום ד"ר ! רציתי לשאול אותך שאלה : האם כדורי הרגעה כגון : לוריבן וקלונקס לוקחים אותן על קיבה ריקה ? מחכה לתשובה בתודה חן .

26/06/2004 | 23:04 | מאת: .

עדיף לא לקחת בכלל לא על בטן ריקה ולא על מליאה

27/06/2004 | 18:27 | מאת:

לחן אין קשר בין אוכל ונטילת תרופות אלו, אפשר על קיבה ריקה ואפשר גם אחרי האוכל, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 19:26 | מאת: עמית

שלום רב, אני בן 26 וסובל מחרדה שהחלה לפני כחצי שנה. לפני כשמונה חודשים עברתי שינוי משמעותי ביותר בחיי, ( אינני אוהב שינויים ), עברתי עיר, התחתנתי עם חברתי ועברנו לגור ביחד ( לפני כן לא גרנו יחד ), בנוסף התחלתי לעבוד במשרה מסודרת וכו'. אני נוטל קלונקס 2 מ"ג לפני השינה בגלל בעיות שינה מזה 5 שנים. לפני כחצי שנה החלטתי על דעת עצמי שאני מפסיק את הקלונקס, ומרגע ההפסקה חיי השתנו, שבועיים הרגשתי הרגשה נוראית, לא יכולתי לאכול, בסלתי מבחילות, הקאות, לא ישנתי, הייתי בפניקה מוחלטת. אחרי 14 ימים הגעתי לפסיכאטרית, שאמרה שאני מבהול מאוד ודרשה שאני אחזור לקלונקס מייד.ואם אני ממש רוצה אני יכול לנסות לרדת באופן הדרגתי. חזרתי ואכן לאחר כמה ימים חיי חזרו להיות תקינים, אך לאחר כמה שבועות התחלתי בהפחתה והתחלתי להרגיש הרגשה של ניתוק מעצמי , חוסק שייכות למקום בחילות, החטלתי ללכת לפסיכולוג והוא הפנה אותי לפסיכאטר, כיום אני מטופל כבר חודשיים אצל פסיכאטר, הוא איבחן אצלי חרדה קלה, ונתן לי ציפרמיל 20 מ"ג ליום, ( לגבי הקלונקס הוא אמר לי לא להפסיק בשום פנים ואופן בחודשים הקרובים), לאחר כמה זמן הרגשתי הטבה במצב, אבל בגלל תופעת לוואי של חוסר חשק מיני, עברתי לפני 12 יום ללוסטרל 100 מ"ג בימים הראשונים הרגשתי גרוע מאוד, הרגע של ייאוש, פחד באיבוד שליטה ועוד כל מיני תופעות רגילות, הרופא אמר לי שזה עקב ההפסקה של הציפרמיל, ( הוא אמר לי ברגע שאני ממש מרגיש חסק אונים לקחת רבע קלונקס). כיום המצב קצת השתפר, אך אני עדיין מיואש, אני בעיקר מרגיש ירדה חדה במצב הרוח, וכמובן החרדה אינה פסקה. הפסיכאטר אופטימי מאוד וטוען שזה יחלוף לאט לאט, אני התחלתי בטיפול ביו פידבק ועתיד להתחיל טיפול פסיכיולוגי ( בעבר ניסיתי טפיול פסיכולוגי אך הרגשתי טוב עם הציפרמיל והפסקתי כיוון שלא היה חיבור ביני ובין הפסיכולוגית. יש לי כמה שאלות, כיום אני מרגיש ממש מיואש, אני מרגיש לא מחובר לעצמי ולמקום ( קשה לי להסתגל לביתי החדש ולעיר החדשה ), יש לי ירידה חדה במצב רוח, והגשה שאין תקווה ולעולם לא אחלים כמו כן אני מלא רגשות אשמה ותסכול ורחמיים עצמיים על כך שדווקא לי זה קרה. האם יש תקווה האם אנשים יוצאים ממצבים אלו ? האם הלוסטל טובה ? כי איננני מרגיש כ"כ בשינוי ביום ה 12. מה הסיכוי לצאת ממצבים אלו, ואיך עושים את זה בכלל, נראה כי אני יורה לכל הכיוונים, פסיכאטר, פסיכולוג , ביו פידבק.... אודה לך מאוד על תשובתך! עמית

26/06/2004 | 20:06 | מאת: מייקל אורן

היי עמית מה שלומך? אני מקווה שהכל טוב. תראה אז ככה אנשים יוצאים מהמצבים האלו לגמרי ויש אנשים שלא וממשיכים לתפקד על כדורים נגד חרדה ודיכאון.

26/06/2004 | 20:14 | מאת: מייקל אורן

סליחה נלחץ לי הקטע איש (MAN) שאתה ממש לא לבד בקטע הזה ויש בישראל אלפי אנשים עשרות אלפי אנשים שעוברים את מה שאתה עובר וביניהם אני כך שאתה יכול תמיד להתייעץ ואני עם חיוך גדול על הפנים אשמח לעזור. תראה בסופו של דבר אתה תתגבר ותצא וגם אם לא תוכל להמשיך לתפקד כרגיל עם כדורים ככה או ככה התוצאה לא יכולה להיות רעה. חבר שלי משתמש בקלונקס +תרופה לשיפור חיי המין ומסיים עכשיו תואר ראשון במשפטים. You see? ככה או ככה אתה בדרך הנכונה ותן לי לספר לך שאצלי בבית (אני בן 23) ההורים שלי צועקים עליי ומאשימים אותי בזה שיש לי חרדות ודיכאון. So do me a favou?r? אשתך תומכת בך אני מניח כשתוכל תקנה לה זר פרחים ענק. תרגיש טוב ותודיע מה קורה. מייקל אורן-כולם כבר שאלו אותי כן זה השם האמיתי שלי. מייקל משפחה אורן פרטי אבל קוראים לי גם מייקל איך שבא. בהצלחה ותרגיש טוב.

27/06/2004 | 01:14 | מאת: לעמית.

לוסטראל היא תרופה טובה. המינון כמובן צריך להיות מספיק . כל הכדורים הללו גורמים לאותה בעייה שציינת במישור המיני כך שלדעתי אם הרגשת טוב עם הציפראמיל אוליי עדיף לך לחזור אליה כי לא נראה לי שהבעייה של התיפקוד המיני תהיה שונה ותיפתר עם הלוסטראל. (רק זיבן פותרת בעייה זו וגם לה בעיות משלה). מהניסיון האישי שלי הייתי הולכת על אפקסור שאוליי יאפשר לך להיפרד מהקלונקס (באופן איטי והדרגתי ) בשל אפקט ההרגעה שלו.

27/06/2004 | 01:20 | מאת: לעמית

בנוסף זה שלא היה לך חיבור עם פסיכולוגית אחת כמובן לא שולל טיפול פסיכולוגי המומלץ הוא לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי וישנו גם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי שהוא מוגבל בזמן לעומת הטיפול הקונבנציונאלי שעלול להשתרע על פני שנים. (אך עשוי להקנות לך תובנות ולסייע לך בהבנת שורשי הבעייה ובפתרונה, בסופו של דבר באופן שבסופו של תהליך לא תזדקק לתרופות).

27/06/2004 | 11:17 | מאת: עמית

ורדה, תודה על התגובה, אבל איך אומרים לרופא שיחליף טיפול ? ומה בכלל היעלות של התרופות ?

27/06/2004 | 11:21 | מאת: עמית

תודה על התגובה, אבל איך אומרים לרופא להחליף תרופה, אם צריך בכלל ? ומה יעלות התרופות בכלל במצבים מעין אלו ? תודה

27/06/2004 | 01:15 | מאת: ורדה

http://www.triest-sarig.co.il/crisis2.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2682193,00.html עמית,מקווה שהלינקים יעזרו לך להבין יותר אפה אתה נימצא. אל תתיאש תחזיק מעמד כל טוב. ו.

27/06/2004 | 13:51 | מאת: אריאל

צר לי לשמוע שאינך מרגיש טוב אך תזכור שתמיד ישנה תקווה ושאחרי כל ירידה ישנה גם עליה. לעיתים לוקח לטיפול התרופתי זמן עד שמתחילים להרגיש בשינוי ולכן אסור לך להרים ידיים. כן יוצאים מהמצב הזה ואתה באמת נחוש ומנסה לעשות הכל כדי לעזור לעצמך וזה חשןב מאוד כך שסיכוייך גדולים. כל תחושת הניתוק וההאשמה העצמית הם חלק מהחרדה -דיכאון וכשאתה תחוש יותר טוב תחושות אלה גם יעלמו בהדרגה תרגיש טוב אריאל

27/06/2004 | 18:26 | מאת:

לעמית קראתי ועברתי על שאלתך וכל התגובות. בסך הכל אני מסכים עם כל מה שנאמר, לא הייתי ממליץ להחליף את הלוסטרל כעת, עברת כבר את השלב הקשה ונקווה שהלוסטרל מתאימה לך, כלומר תעשה את העבודה לטובה ולא תגרום לתופעות לוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש

לחברי הפורום המטופלים או אשר טופלו ברמרון בלבד!! מזה כעשרה ימים מטופל ברמרון. חש ברע אין הטבה במצבי, נהפוך הוא. מעוניין לשמוע מניסיונכם האישי. מתייסר מוטי נ.ב תגובות לדוא"ל של .

התרופות הללו אינן משפיעות מיד, אלא כעבור מספר שבועות - כך נדמה לי. הבעייה היחידה שלי עם הרמרון היא שהוא מרדים וכן מוריד לחץ דם, לכן כדאי לקחת אותו ממש לפני השינה.

27/06/2004 | 06:49 | מאת: אריאל

הי מוטי עלייך להתאזר בסבלנות. לרוב לוקח כשבועיים עד חודש עד שמתחילים לראות שפיור משמעותי כך שאל תתיאש. אני כבר למעלה משנתיים עם הכדור הזה אחרי שהחלפתי מסרוקסט וכרגע אני על מינון מקסימילי כבר די הרבה זמן של 60 מ"ג. אין לי תלונות. כמובן שישנם נפילות וימים קשים יותר אך סך הכל הכדור הזה הציל אותי אריאל

01/07/2004 | 11:25 | מאת: מוטי

היי אריאל תודה עבור העידוד. אשמח אם תשאיר לי דוא"ל להתקשרות. מעוניין לחלוק את תחושותי עימך בגין העובדה שהנך מטופל ברמרון. בברכה מוטי [email protected]

26/06/2004 | 18:35 | מאת: מוטי

שלום לד"ר הידש מכובדי! להזכירך בן 48 סובל מדיכאון מג'ורי וחרדה מוגברת. בעלערמונית מוגדלת שפירה ,הפרעות במתן שתן מטופל בקדקס(אלפא בלוקרס). סוף סוף לאחר התלבטויות קשות בגין תופעות אנטי כולינרגיות שקיימות במספר רב של תרופות נוגדות דיכאון הוחלט במשותף בין הרופא המטפל קרי פסיכיאטר לבין האורולוג על טיפול ברמרון.+ קלונקס. ואכן מטופל מזה שבוע ברמרון במינון של 45מ"ג . 4 ימים ראשונים לטיפול רק ישנתי.כעת יישן פחות אבל אין שום הטבה במצבי. נהפוך הוא. לפתע החלו פירצי בכי לפרקים ואפאטיות משתקת. 1. האם זו תגובה שכיחה? 2. להמשיך בטיפול? 3. להחליף כדור? 4. לעבור לטיפול משותך של 2 תרופות ביחד? אם באמתחתך רעיונות נוספים אשמח לחוות דעתך המלומדה. מתייסר מוטי

27/06/2004 | 18:20 | מאת:

למוטי טוב שהתחלת בטיפול ושיהיה בהצלחה. אם אתה ישן מהרמרון אז כדאי לחכות קצת עם הקלונקס שגם הוא עלול להרדים ואין צורך בשתי התרופות יחדיו. הרמרון היא התרופה נוגדת הדיכאון והיא החשובה בין השתיים. התופעות שאתה מתאר מהרמרון מוכרות, כדאי לחכות קצת כי אתה בתחילת הטיפול. אם אין ברירה אז אפשר להוריד מעט במינון אבל אין ברירה אלא לחכות. אשמח אם תעדכן בעתיד בהצלחה דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 17:33 | מאת: עינבל

שלום רב אני סטודנטית לפילוסופיה ואני כותבת עבודה בנושא חלקים ושלמים ואני מעוניינת לבחון תופעה מסוימת, אך אינני יודעת מה שמה. אני מאוד אשמח אם על פי התיאור של התופעה תוכלו לעזור לי למצוא מעט פרטים מחקריים עליה. לפני שנה בערך ראיתי בערוץ 8 תוכנית על תופעה שבה בני אדם רוצים לכרות אבר מגופם, כמו רגל או יד, משום שהם טוענים שהם מרגישים שהאבר הזה לא שייך להם. הם לא חשים שלמים איתו. הסבירו את התופעה מבחינה פסיכולוגית, והיו גם שטענו שזה קשור לגלגולים קודמים, ואמרו שיתכן שהאדם זה היה מחוסר אבר בגלגול הקודם ולכן הוא לא חש בנוח איתו. כמו כן ישנה תסמונת שנקראת תסמונת קוטאר, והייתי מעוניינת לדעת היכן ניתן למצוא פרטים עליה. אני אשמח מאוד מאוד אם תעזרו לי. תודה עינבל

27/06/2004 | 18:17 | מאת:

לעינבל כנראה מדובר על דברים נדירים ואיני מתמצא בגלגולים קודמים.... בינתיים אני מנסה להפיק את המקסימום מהגלגול הנוכחי. בכל אופן תוכלי להתחיל מחיפוש בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" או בגוגול. בהצלחה דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 15:54 | מאת: מייקל אורן

תודה רבה רבה על התמיכה והעזרה. אתם ממש ממש נפלאים. אני רק רוצה לאחל לכם רק טוב ושתמיד תהיו עם חיוך על הפנים ולד"ר הידש שכמו אבא דואג עונה על כל השאלות ואפילו על אותם שאלות אלף פעם. תודה רבה. You AND every one of you are the best there is and the best there ever will be

27/06/2004 | 18:15 | מאת:

למייקל תודה על המילים החמות ותודה על השתתפותך בפורום, כפי שהשם אומר מדובר פה על קבוצה-פורום כולם משתתפים ופעמים רבות מילה ועזרה של חבר טובים מעזרה של רופא. תודה לכולם על ההשתתפות והתמיכה. הידש

28/06/2004 | 02:02 | מאת: מיכל מ

למייקל החמוד! כייף לשמוע אותך. אני שולחת לך חיבוק קרוב שלי. ואהבה שהיא מילה מתוך הלב. הרבה בריאות. מיכל מ

26/06/2004 | 12:00 | מאת: ליאת

אני נוטלת חצי כדור סרוקסט מיזה 3 ימים. חוץ מהקצנת החרדות אין תופעות לוואי, ברוך השם. האם אוכל היום לעלות ל 3/4 כדור או שזה נראה לכם מהיר מדי? איך אתם עליתם במינון? תודה

26/06/2004 | 12:20 | מאת: עדי

הי ליאת. אני התחלתי עם כדור שלם ואחרי חודשיים עליתי לשני כדורים, לפי מה שאני יודעת, את בהחלט יכולה להעלות את המינון, אבל שוב, אני מדברת רק מנסיון, אז כדאי שתחכי לד"ר הידש או למילר. בהצלחה, עדי

26/06/2004 | 13:55 | מאת: אור

שלום לכן, אני מציעה להתייעץ עם הרופא שנתן לך את הכדור, כי הוא מכיר אותך יותר טוב מכל אחד פה. לא כדאי לך לעשות ניסויים על עצמך ואם הרופא אמר חצי כדור הוא יודע למה. שמעי לעצותיו ושאלי אותו מתי לעלות במינון. הסרוקסט לא משפיע מיידית גם אם תקחי כדור שלם. לוקח זמן...צריך סבלנות. אני נוטלת את הכדור כחודש ועדיין מחכה להשפעה טובה יותר. בינתיים תעזרי בכדורים שנתנו בנוסף, אם נתנו (כלוריוון, למשל). רק בריאות.

26/06/2004 | 16:06 | מאת: אורן מייקל

היי ליאת לוקח זמן עד שהכדור משפיע לפחות חודש עד ל"התחלת שיפור" ואני מדגיש "התחלת שיפור" הרופא יודע מהו עושה. ואני צריך ללמוד את הדבר ששאני מייעץ אותו לך. המון סבלנות עד שהכדור ישפיע ורק שתדעי שאם הכדור הזה לא יעזור יש עוד המון שאפשר להתאים רק סבלנות ד"ר הידש ומילר הם הכי טובים והם ידעו לענות יותר טוב ממני. תרגישי טוב.. מאורן מייקל

26/06/2004 | 19:18 | מאת: טל

אני משתמש במינון של 40 מ"ג. 4 ימים ראשונים נטלתי חצי כדור, אח"כ שבוע כדור ואח"כ 2 כדורים. היו קצת תופעות לואי נסבלות ביותר. תתיעצי ברופא ! בהצלחה !

27/06/2004 | 18:13 | מאת:

לליאת הסרוקסט הוא כדור בטוח, ולכן בדרך כלל אני מתחיל עם כדור שלם. עם זאת אין מה למהר ובהחלט אפשר להתחיל מחצי כדור ולעלות במינון לכדור שלם באופן הדרגתי. במידה ואין תופעות לוואי כפי שתיארת את יכולה לעלות לכדור שלם, הכל בסדר. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 10:27 | מאת: קרן

חברתי בגיל 50 עברה כריתת רחם לפני חודש היגיעה לבית חולים עם המוגלובין5 לפני שנותחה הייתה במצב של חוסר וודאות על חומרת מצבה בזמן האחרון אני רואה שינוי התנהגותי אצלה כמו אמירות אגרסיביות, ההאשמות על דברים שקרו לפני מספר שנים, מחפשת לריב עם כל מיני אנשים, כתבה מכתב תלונה על רופאת קופח ,טוענת שאני מפתחת אליה שינאה, בעלה אומר שהיא נימצאת בעולם אחר כאשר התפרצה עליי בטלפון אני קיצרתי את השיחה ומאז לא יצרתי קשר איתה כי אינני יודעת כיצד לנהוג אינני בטוחה 100 אחוז שזו השפעה של מה שעברה מה עושים?

27/06/2004 | 18:11 | מאת:

לקרן התופעות שאת מתארת עלולות להיות תוצאה נפשית של הניתוח, תופעות כאלו מוכרות. דווקא בשעה זו חברתך וכנראה גם בעלה זקוקים לעזרה של חברים, לכן טוב שפנית לפורום, אבל הדבר החשוב ביותר הוא לשכנע את חברתך להגיע לאבחון של פסיכיאטר ורק אחרי האבחנה אפשר להתקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 08:32 | מאת: מה לעשות?

אני במצב מוזר מאוד. אני בן אדם נורמלי וחכם (אפילו מאוד...) יכול לייעץ לאחרים בכל תחום שהוא אבל אני כיום בן 34 אין לי עבודה, הכל התחיל מתסמונת החרדה שהולכת איתי כבר 10 שנים- שהסיבות לה לא ברורות והתגברתי עליה רק חלקית -חלקית זה אומר: שיש לי מצב חרדתי בעוצמות שונות אבל אני לא במצב שאני יכול לעבוד 8 שעות רצוף (במקרה הטוב אני יכול 4 שעות) ואם אני לא ישן 9 שעות ביממה - אני הופך לפגיע מבחינת ההתקפים. אני יודע שאני לא היחידי..... אני גר אצל ההורים ,ואין לי הכנסה כלשהי ולא מסתמן באופק שתהייה לי הנקודה היא: האם ישנה פה קבוצה של אנשים "שנופלת בין הכיסאות"? מצד אחד הם לא חולי נפש חמורים, מצד שני הם לא מסוגלים לתפקד כראוי ולפרנס את עצמם -וביטוח לאומי לעולם לא יכיר בהם כנכים. אז באיזה שהוא שלב אני אהפוך להומלס של העתיד??? גם אם יתנו לי כסף לדירה משלי ולרכב משלי אין מצב שאוכל לפרנס את עצמי ולהחזיק את הדירה. יש מה לעשות? או שהפיתרון הוא באשפוז?

שלום לך גם אני סובלת כל היום מחרדה, אבל ממש כל היום. אני מבינה אותך זה מאוד קשה. תנסה לא להלחץ ולא לחשוב על זה יותר מידי כי זה מחמיר את המצב. אני לא רופאה, אבל המצב שאתה מתאר הוא טבעי לאדם הסובל מחרדה, אתה לא משתגע אל תדאג. זה באמת מפחיד, תשתדל לשלב פעילות ספורטיבית, אפילו הליכה של שעה ביום , זה מקל ומרגיע וטיפ נוסף תעשה כל יום חצי שעה נשימות עמוקות זה לא עוזר 100% אבל מקל קצת. מקווה שתרגיש טוב דנה

26/06/2004 | 18:13 | מאת: מוטי

מה לעשות שלום לא שזה מנחם אבל אתה לא היחיד. אני באותו מצב כבר 20 שנה לסירוגין. מטופל בתרופות אנטי דיכאוניות ונוגדי חרדה.

26/06/2004 | 09:02 | מאת: הומלס של ההווה

אני במצב דומה למה שאתה מתאר, רק שאני כבר הומלס זרוק כמעט לגמרי (יש לי עוד גישה לאיזה מחשב לפעמים אבל זהו). במקרה שלי אשפוז לא באופציה אבל טיפול בשיחות במקום כן. לא שיש תוצאות אבל אין לי כבר מה להפסיד

שלום, אני חושב שכבר עניתי לשאלה קצת יותר למטה, במידה ומדובר על שואל אחר אשמח אם תחזור על השאלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 08:08 | מאת: מייקל אורן

הו ד"ר הידש היקר מה שלומך? קרה לי משהו ואני זקוק לעזרתך המצב שלי של החרדה הוא לא נגיד הכל רגיל ואז התקף ואז ממשיכים הלאה אצלי המצב הוא שאני נמצא תמיד בחרדה! נגיד יש עוצמות חרדה בין 1 ל 5 כאשר 5 הוא הכי גבוה ופעם אני מרגיש 1 פעם 3. כאשר חשבתי שהצפרלקס מתחיל להשפיע, אתמול בלילה ובבוקר היום בערך לפני רבע שעה היה לי התקף ממש בעוצמה שלא חוויתי מימיי חשבתי שאניי מאבד את שפיותי! ממש עוצמה של 5! האם יש טיפול למצב שאני מתאר? (האם המצב שאני מתאר מוכר לרפואה)? יש תשובה להפסיק את החרדות לגמרי? ד"ר אני מרגיש חסר תקווה ואם תוכל לענות לי מה לעשות כאשר אני חווה התקף של 4 או 5? בתודה רבה לך מייקל אורן

המצב שלי של החרדה הוא לא נגיד הכל רגיל ואז התקף ואז ממשיכים הלאה אצלי המצב הוא שאני נמצא תמיד בחרדה! נגיד יש עוצמות חרדה בין 1 ל 5 כאשר 5 הוא הכי גבוה ופעם אני מרגיש 1 פעם 3. כאשר חשבתי שהצפרלקס מתחיל להשפיע, אתמול בלילה ובבוקר היום בערך לפני רבע שעה היה לי התקף ממש בעוצמה שלא חוויתי מימיי חשבתי שאניי מאבד את שפיותי! ממש עוצמה של 5! האם יש טיפול למצב שאני מתאר? (האם המצב שאני מתאר מוכר לרפואה)? יש תשובה להפסיק את החרדות לגמרי? אני מרגיש חסר תקווה ואם מישהו יוכל לענות לי מה לעשות כאשר אני חווה התקף של 4 או 5? בתודה רבה מייקל אורן (למי ששואל כן זה שמי האמיתי מייקל השם משפחה).

26/06/2004 | 08:18 | מאת: מייקל אורן

המצב שלי של החרדה הוא לא נגיד הכל רגיל ואז התקף ואז ממשיכים הלאה אצלי המצב הוא שאני נמצא תמיד בחרדה! נגיד יש עוצמות חרדה בין 1 ל 5 כאשר 5 הוא הכי גבוה ופעם אני מרגיש 1 פעם 3. כאשר חשבתי שהצפרלקס מתחיל להשפיע, אתמול בלילה ובבוקר היום בערך לפני רבע שעה היה לי התקף ממש בעוצמה שלא חוויתי מימיי חשבתי שאניי מאבד את שפיותי! ממש עוצמה של 5! האם יש טיפול למצב שאני מתאר? (האם המצב שאני מתאר מוכר לרפואה)? יש תשובה להפסיק את החרדות לגמרי? אני מרגיש חסר תקווה ואם מישהו יוכל לענות לי מה לעשות כאשר אני חווה התקף של 4 או 5? בתודה רבה מייקל אורן (למי ששואל כן זה שמי האמיתי מייקל השם משפחה).

שלום לך גם אני סובלת מחרדה כל היום, זה מאוד קשה ומפחיד ואני ממש מבינה אותך, זה מסתכל לאללה. אבל אל תחשוב על זה יותר מידי , כי כשחושבים זה מגביר את החרדה. תנסה לעשות פעילות ספורטיבית, אפילו הליכה של שעה כל יום. זה מרגיע. תרגיש טוב

26/06/2004 | 09:08 | מאת: מייקל אורן

ממש תודה דנה על העזרה :) אבל במצב הספציפי שלי לפעמים אני מרגיש שאין תקווה ואין לי כח לעשות כלום ואני לא מאמין שמשהו יעזור אבל אם את אומרת אז שווה לנסות! אני בן אדם שמחפש תוצאות ןלפעמים אני אומר אולי שום דבר לא יעזור כי קשה לי להיות חיובי ולהאמין. אולי בגלל שאני לא חיובי התרופה לא משפיעה או שאין קשר?

26/06/2004 | 10:54 | מאת: אריאל

הי אורן, לפי מה שתארת נראה כי אתה כל הזמן נמצא במצב חרדתי כאשר ישנם התקפים חזקים יותר והם נקראים התקפי פניקה. האופי של התקף פניקה דומה לחרדה רק שהוא בעוצמות גדולות מאוד ומנשך בממצוע כ- 10 דקות. כמובן שאינני רופאה ואני כותבת לך רק מנסיוני האישי. לא ציינת אילו תרופות אתה לוקח להרגעה. אולי כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל על העלאת המינון? תרגיש טוב אריאל

26/06/2004 | 11:31 | מאת: מייקל אורן

היי אריאל תודה ממש על התשובה כיף לדעת שיש עוד אנשים בעלי מצב דומה. אני לוקח ציפרלקס לחרדות ודיכאון וזה רק השבוע הראשון בשבוע הראשון אני לוקח חצי כדור ובשבועות הבאים אני אמור לקחת כדור שלם. לפעמים יש לי תחושות שמה שאני לא יעשה אין תקווה לפעמים יש גם חוסר רצון לצאת מהמצב. זה קשור לחרדות או פשוט להמתין בסבלנות עד שהכדור ישפיע?

26/06/2004 | 12:17 | מאת: עדי

בוקר טוב אורן. רציתי לענות לך כבר אתמול אבל חזרתי באמצע הליליה ורק עכשיו התעוררתי. בינתיים אני רואה שהיתה התפתחות לא כל כך חיובית, אבל... זה לא נורא כמו שאתה מרגיש כרגע... קודם כל אתה כבר אחרי התקף הפאניקה, שזה טוב, דבר שני אחתה רואה שאתה לא לבד, שזה מצד אחד מנחם אבל מצד שני כולנו באותה סירה. שאלת אתמול ממה אני סובלת, אז כרגע אני כבר לא סובלת, לשמחתי הרבה, אבל זה לקח שנים להגיע למצב שאני נמצאת בו היום שהוא מצב פחות או יותר טוב. הכדור היחיד שלקחתי היה סרוקסט והתחלתי עם 20 מ"ג, אחרי חודשיים עליתי ל- 40 מ"ג, אחרי חצי שנה ירדתי ל 30 מ"ג אחרי חצי שנה נוספת ל- 20 מ"ג והיום אני עם 10 מ"ג והציפייה היא להפסיק למרות שלא בקרוב. אין מה לומר ואין עצות יותר טובות ממה שנתנו לך, גם אני הייתי בטוחה בכל התקף חרדה או פניקה שאני עומדת למות או לפחות להשתגע.. אבל לא מתתי ולא השתגעתי. ואני מניחה שגם אתה תעבור את זה ותרגיש טוב יותר, פשוט סבלנות, הרבה הרבה סבלנות. אל תנסה לדחוק בעצמך ולעשות דברים שאתה לא יכול כרגע, למרות שיציאה ואפילו קצרה מהבית יכולה להופעל, אבל אני זוכרת ימים שלמים שלצאת מהבית בכלל לא היה בא בחשבון, אז תעשה מה שאתה מרגיש שאתה יכול ועוד טיפ טיפה. ןאנחנו כאן. עדי

26/06/2004 | 15:50 | מאת: מייקל אורן

היי ממי מה קורה? ממש ממש תודה על התשובה ממש עזרת לי. הקטע שאצלך היה כדור אחד שעזר לך ולקח לך שנים אצלי היה הסרוקסט שלא עזר ועכשיו אני מתפלל ומקווה שהציפרלקס יעזור. אני ממש שמח שאת לא סובלת והלוואי שתמיד יהיה לך רק טוב אם הייתי במצב יותר טוב הייתי מזמין אותך לצאת. ביי וממש תודה וא אי פעם תצטרכי משהו תכתבי עם המון אהבה מייקל אורן

וואלה כל העץ הזה שיגע אותי לא הבנתי כלום -אולי בגלל זה אנגליה עפה הביתה .

למייקל נראה שנגעת בנקודה רגישה מאוד שכולם הרגישו הזדהות עם מה שאתה עובר, אכן מדובר על חרדה קבועה וכנראה התקפים של פחד קשה הנקרא פאניקה. במצבים אלו מרגישים שהשמיים נופלים ומה שעוזר זו תרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון וההשפעה המהירה ביותר היא כאשר נוטלים אותה מתחת ללשון. נקווה שעם הציפרלקס ההתקפים יעלמו. תשמור על עצמך, ההתקפים הללו יחלפו ותשכח אותם הידש

26/06/2004 | 01:53 | מאת: עדן

האם אפשר למות ממנת יתר של הכדור לוסטרל? ואם כן אז מכמה כדורים? אני אודה לך אם תענה לי... אתם עושים עבודה טובה תמשיכו ככה!

26/06/2004 | 03:24 | מאת: מילר

עדן- את חושבת להתאבד בעזרת לוסטרל? אגיד לך בקצרה- תשכחי מזה- התרופה לא גורמת למוות גם במינונים מאד מאד גבוהים. לשאלתך- יש תיאור מקרה של אדם שבלע 270 כדורים (13.5 גרם) ונשאר בחיים. המינון המקסימלי הוא 200 מ"ג ליום (4 כדורים) ואין לעבור אותו בשום מקרה. אמנם לא מתים מזה אבל ייתכנו תופעות לוואי מאד קשות ונזקים בלתי הפיכים למערכות שונות בגוף.

26/06/2004 | 04:31 | מאת: עדן

תודה רבה על העזרה ואני מקווה שאתה בטוח לגבי זה... אני מאוד מעריכה את הכוונה שלך לעזור תודה רבה רבה

25/06/2004 | 20:57 | מאת: הומלס של העתיד

אני במצב מוזר מאוד. אני בן אדם נורמלי וחכם (אפילו מאוד...) יכול לייעץ לאחרים בכל תחום שהוא(הסנדלר...). אבל אני כיום בן 34 אין לי עבודה, הכל התחיל מתסמונת האימה שהולכת איתי כבר 10 שנים-שהתגברתי עליה רק חלקית -חלקית זה אומר: שאין לי התקפי חרדה אבל אני לא במצב שאני יכול לעבוד 8 שעות רצוף (במקרה הטוב אני יכול 4 שעות) ואם אני לא ישן 9 שעות ביממה - אני הופך לפגיע מבחינת ההתקפים. אני יודע שאני לא היחידי..... אני גר אצל ההורים ,ואין לי הכנסה כלשהי ולא מסתמן באופק שתהייה לי (למרות תואר אקדמי ועוד כישורים ותעודות שונות). מצבי המדוייק לא ממש חשוב ,הנקודה היא: האם ישנה פה קבוצה של אנשים "שנופלת בין הכיסאות"? מצד אחד הם לא חולי נפש חמורים, מצד שני הם לא מסוגלים לתפקד כראוי ולפרנס את עצמם -וביטוח לאומי לעולם לא יכיר בהם כנכים. אז באיזה שהוא שלב אני אהפוך להומלס של העתיד??? גם אם יתנו לי כסף לדירה משלי ולרכב משלי אין מצב שאוכל לפרנס את עצמי ולהחזיק את הדירה. מישהו מזדהה מבין או במצבי פה?

25/06/2004 | 21:55 | מאת: אורית

האם אתה בטיפול תרופתי? גם אני סובלת מהתקפי חרדה ועובדת.....אפילו התקבלתי לעבודה חדשה. לא שקל לי עם הרעיון הזה....אבל שאני חשה לא טוב בעבודה אני לוקחת בנוסף לטיפול הקבוע התרופתי (סרוקסט) לוריוון ואני חוזרת לעצמי. אתה חייב להתחיל לעבוד..לנסות לפחות. אולי תחילה עבודה של חצי משרה ואח"כ תראה.... בנוסף, גם לי קיימת התחושה שבאמת עדיין לא מבינים את "מצבינו" בחברה, מתייחסים לזה כמן משהו חולף, רגשי שיעבור.....ומחקרים בנושא עד כמה שראיתי לא כ"כ רבים ובטח הממסד לא מכיר בזה. שנהיה רק בריאים ונסמוך על עצמינו!

25/06/2004 | 23:30 | מאת: איריס

שלום לך, אם הבעיה חמורה כמו שאתה מספר לפי דעתי אתה יכול לגשת למרפאת בריאות הנפש באזורך ולבקש טיפול אצל פסיכיאטר ותוך כדי התהליך תוכל לקבל נכות מביטוח לאומי תרגיש טוב ומאוזן בהצלחה

26/06/2004 | 08:48 | מאת: הומלס של ההווה

26/06/2004 | 08:49 | מאת: הומלס של ההווה

26/06/2004 | 17:53 | מאת: שרון א'

אני גם לא מסוגלת לעבוד כבר 6 או 7 שנים. למזלי אני אשה נשואה ומתסתתרת מתחת לתואר "עקרת בית" בלי שהסביבה תדע שאני פשוט לא מסוגלת לעבוד. מאוד הייתי רוצה לעבוד ולעזור בפרנסה, להרגיש עצמאית יותר וכבוד עצמי. נקווה שבעתיד אולי המצב ישתנה.

27/06/2004 | 17:50 | מאת:

שלום, לפי התיאור אינך סובל ממחלת נפש אבל ישנה בעיה נפשית, לא כל בעיה נפשית היא מחלת נפש. נוהגים לחלק את ההפרעות הנפשיות למחלות פסיכוטיות שבהן יש הפרעה בשיפוט המציאות ויש הקוראים להן מחלות נפש. ומחלות נאורוטיות שמהן סובלים רבים מאוד בעיקר מחרדה ודיכאון אבל הן אינן מחלת נפש. רוב המשתתפים בפורום שיייכים לקבוצה השניה. הדברים שכיחים מאוד ואנשים רבים סובלים מהפרעות אלו. עם זאת רוב האנשים הסובלים פונים לעזרה וטיפול (כפי שכתבו לך ) ומשתדלים להתגבר על הקשיים. כמו שאתה פונה לרופא המשפחה או לרופא פנימי כך צריך לפנות לפסיכיאטר. כיום ישנם פתרונות וטיפולים טובים ויעילים להפרעות החרדה והדיכאון. גם הביטוח הלאומי מכיר בהגבלות בכושר העבודה לאנשים הסובלים מחרדה ודיכאון למרות שאין מדובר במחלות נפש. כך שיש הרבה מה לעשות לפני שמגיעים למסקנה שאין מה לעשות והכל אבוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 20:47 | מאת: איריס

רוצה להודות לך ד"ר על תשובותיך הטובות והמרגיעות ומהירות התגובה מדהימה ומשמחת תודה ויישר כוח !!!

27/06/2004 | 01:13 | מאת:

לאיריס תודה כי תמיד טוב לשמוע מילים חמות שבוע טוב הידש

25/06/2004 | 18:33 | מאת: אוריאנה

הנני סובלת מהתקפי חרדה ודיכאון. נוטלת כחודש סרוקסט 20 מ"ג ולוריוון. מדוע מעלים את המינון (ל-30 מ"ג)? וכמה זמן צריך להשתמש בכדורים, איך נקבע הדבר?

27/06/2004 | 17:05 | מאת:

לאוריאנה הסרוקסט מתחיל להשפיע אחרי כשלושה ארבעה שבועות והשפעתו עולה בחודשים הבאים. מקובל לעלות במינון אחרי כחודש אבל אם אחרי שישה שבועות לא מרגישים שום שיפור צריך לחשוב על החלפת התרופה. כך שאפשר לחכות קצת ולראות מה קורה. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום רב. תוקפת אותי חרדה שאאבד שליטה ואעשה דברים משוגעים. כמו למשל: שלא אשלוט בלשוני ואגיד משהו גס באמצע הרצאה, או שאפגע במישהו.. וכו' וכו'. אין לי מעשים של כפייתיות. אני מטופלת בסרוקסט נגד חרדות. האם הדבר הזה הוא חרדה או שזה ocd ? האם יתכן שהסרוקסט דווקא גורם לי ל"תוקפנות"/ חרדה הזו ? קראתי המון דברים אפלים על הכדור הזה. מיכל. מה עלי לעשות?

הי מיכל. המחשבות מוכרות לי מאוד. חשש שאפגע באנשים קרובים לי, אולי בעצמי, לא רצון לעשות את זה, אלא פחד שזה ישתלט עליי ואעשה את זה בניגוד לרצוני. אז ככה, המטפל שלי אומר שהפחד מפני זה והידיעה שזה משהו 'משוגע' הוא בדיוק מה שאומר שאנחנו נורמליות לחלוטין. גם אי מטופלת בסרוקסט, וכדאי לקרוא את הדברים 'האפלים' על הכדור אבל לקחת את זה בפרופורציות הנכונות. אני מניחה שהמחשבות האלה היו לך עוד לפני שהתחלת את הכדור ובכל מקרה, אצלי לקח שנים עד שהן הגיעו למצב של היום שהן צצות לעתים נדירות. אני חייבת לומר שאני לא יודעת איזה חלק יש לסרוקסט בזה, אבל לפסיכותרפיה יש חלק עצום! לדבר על זה, לא לפחד לבטא בקול את הפנטזיות הכי 'מוזרות' 'כפייתיות' 'אלימות' , וככה להתמודד עם זה. אני יודעת שלפעמים זה כלכך קשה ויש פחד ענק מלאבד שליטה, אבל הפחד הזה הוא בדיוק מה שבריא. שאלת מה עלייך לעשות? כלום מעבר למה שאת עושה. טיפול תרופתי, פסיכותרפי והמון סבלנות. אפרת

25/06/2004 | 18:51 | מאת: מיכלי

זה מעודד לשמוע שאני לא היחידה בעולם עם עניינים כאלו ... כל טוב.

25/06/2004 | 16:51 | מאת: רוני

אני נוטלת קלונקס כבר כמעט 4 חדשים בשבועות הראשונים 0.5 מ"ג ולפעמים (בעצם רק פעמיים 1 מ"ג)אח"כ לקחתי 0.75 מ"ג,אח"כ היה שלב של תחושת רגיעה מהסרוקסט (נוטלת 4 שב')אז לקחתי יום 0.25 ויום לא במשך שבוע ושוב הלחץ החזיר אותי ל0.25 מ"ג ביום כל יום באיזה שלב אני האם יש כבר עניין של התמכרות או שבשלב זה אני עדיין זקוקה לגיבוי עד להשפעה טובה של הסרוסקט.האם יש קשר בין המינון ליכולת הגמילה ומתי ישפיע הסרוקסט השפעה מלאה ?

לרוני אני מבין שגם את הסרוקסט את נוטלת כבר ארבעה חודשים. בזמן הזה הגיע הזמן שהסרוקסט יעשה את כל העבודה עם השפעה טובה ולא תזדקקי לקלונקס. לכן אני מניח שהתופעות של חרדה שאת מרגישה כאשר את מורידה את המינון הן תופעות של גמילה ולאו דווקא חרדה. תנסי להמשיך ולרדת בקלונקס באיטיות אבל באופן קבוע, אבל לגרד מעט את הכדור וליטול פחות או לנסות ולדחות את שעת הלקיחה כמה שאפשר. כלומר לדוגמא במקום ליטול בשעה 12.00 לנסות ולהגיע לאחת שתיים וכך להפחית את המינון היומי. למרות ההתמכרות אין לאן למהר ואפשר להפסיק לאט. בהצלחה דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 14:48 | מאת: נירית

האם ניתן לקבל הפטיטיס C דרך מתז של דם לעין ? תודה

27/06/2004 | 17:45 | מאת:

לנירית כמובן שהאדם שדמו הוטז חייב לסבול מהפטיטיס. איני יודע את התשובה וכדאי לשאול בפורום אחר של מחלות זיהומיות או פנימית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 12:55 | מאת: אורן

מתי בדר"כ ד"ר הידש עונה על שאלות הכותבים והאם הוא עונה גם בשישי שבת או שאין טעם לכתוב לו אלא רק באמצע השבוע? בתודה רבה רבה לכל מי שיודע. אורן

25/06/2004 | 13:04 | מאת: עדי

הי אורן. דר' הידש עונה כל יום, כולל שישי שבת. זה באמת מוזר שהוא לא היה כאן אתמול. מקווה שהכל בסדר. עדי

25/06/2004 | 19:46 | מאת: מייקל אורן לעדי

היי עדי מה המצב? תודה על התשובה אני מקווה שהכל טוב אצלך שאלתי בסה"כ כי אני חבר של הפורום ואוהב להתייעץ ולעזור אשמח גם לדעת מה הבעיה שלך וסתם לדבר בכיף אז תרגישי טוב אם לא טוב ודרך אגב מיליון אנשים שאלו אותי ממי אז אני אענה לפני שתספיקי לשאול אורן זה השם הפרטי ומייקל זה המשפחה אבל איך שבא ביי מאורן

25/06/2004 | 12:50 | מאת: לד"ר הידש ומי שיודע

שלום דוקטור הידש היקר איך אתה מרגיש ומה שלומך? לכבוד הוא לי להיות חבר בפורום. יש לי כמה שאלות אם תוכל לענות בבקשה אתה זוכר שהתחלתי טיפול בציפרלקס? היום זה היום השישי. ישנו שיפור מסוים אבל עדיין לא התוצאה שקיוויתי אני חווה בפרקי היד ובגוף גלי חום לפרקים וישנו כאב בין הגבות שלי כמו משהו כמו סינוסיטיס שגורם לי לעשות מן עווית קטנה כי הכאב מציק לי וכאבים ברכות הראש השאלה האם אלה תופעות לוואי של הכדור שיחלפו או שעליי לקחת משהו נוסף? אינ מרגיש לעיתים "אפס אנד דאונס" במצב ברוח שלי השאלה האם לצפות לוטב מסימנים אלה או שהכדור יאכזב? ושאלה ממש חשובה יש כתובת או משהו שיהיה אפשר לשלוח לך אימיילים ודברים יפים באינטרנט כד להודות לך? והאם אתה עונה על שאלות בשישי שבת או רק באמצע השבוע? בתודה רבה רבה מייקל אורן.

25/06/2004 | 14:45 | מאת:

למייקל שמחתי לקבל את מכתבך, אכן הציפרלקס מתחיל להשפיע מוקדם אבל בכל זאת זה לוקח לו זמן. אם ההתחלה טובה אז אני מקווה שזה סימן טוב ומהר מאוד תרגיש "כרגיל" שזו המשאלה של כולנו. הדגש הוא על "מתחיל", הציפרלקס מתחיל להשפיע אבל השפעתו עולה ומתגברת בשלושת החודשים הראשונים של השימוש ואחר כך מתייצבת. לכן למרות השיפור בבהתחלה עלולות להיות עוד עליות וירידות עד להתייצבות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 10:54 | מאת: אוריאנה

הרופא רשם לי סרוקסט, אך בבית מרקחת הציעו לי את תחליפיו (פרקסט? פרוקסטין?משהו כזה.....)אמרו שזה אותו הדבר, זה מה שקופ"ח נותנת, רק יצרן אחר. האם ניתן להשתמש בזה ללא כל חשש?

25/06/2004 | 14:47 | מאת:

לאוריאנה אכן מדובר בדיוק באותה התרופה ובאותה המולקולה רק בתי חרושת שונים. סרוקסט=פקסט=פרוקסיטין שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 18:29 | מאת: אוריאנה

רציתי לקנות את התחליף, אך "תפסתי" את הרופא שלי לפני תשובתך והוא אסר עלי לקנות את התחליפים. אז אם זה אותו הדבר, מה הבעיה? אמר שאני יכולה להגיב אחרת!? אז נאלצתי לקנות את התרופה באופן פרטי....

25/06/2004 | 10:48 | מאת: מטילדה

שלום לדר הירש, עברנו את הועדה להגדרת נכות והבת שלי קיבלה 75% נכות. ההמשך הוא פנייה לסל שיקום. השאלה שלי היא מה המשמעות של % הנכות הגבוהים? ומה ההבדל מבחינה טיפולית ומוגנות בשלבב המעבר שבין טיפול וחיים עצמאיים בין הוסטל, דיור מוגן ודיור עצמאי - מה כל מסגרת מאפשרת טיפולית? היכן ניתן למצור מאגר של מסגרות טיפוליות במסגרת סל שיקום? תודה מטילדה

25/06/2004 | 14:51 | מאת:

למטילדה הועדה של סל השיקום תמסור לך אינפורמציה או שתפני לסניף עמותת "אנוש" הקרוב למגוריך ותפגשי עם עו"ס. הם מכירים היטב את המערכות השונות ובעיקר את האפשרויות באזורך. באופן עקרוני מדובר על קשת של סוגים של דיור. ההוסטל הוא הדיור הפחות עצמאי (יש גם הוסטל אינטנסיבי), בו נמצאים אנשים המתקשים לתפקד ומקבלים עזרה והשגחה רבה ביותר. אחר כך הדיור המוגן בקהילה, מדובר על דירה שכורה שהאנשים עצמאיים במידה רבה אבל מקבלים עזרה ממדריכה, ומאם בית המלמדת אותם את הכישורים לעצמאות. דיור רגיל בקהילה, כמובן עצמאי כמו כל אדם אחר. אם מתחילים מהוסטל אז הכוונה שעם הזמן המדייר ירכוש מיומנויות ויגיע לדיור עצמאי. כמובן שאותם הכללים מתקיימים לגבי עבודה מוגנת. עם זאת כדאי להגיע לאנוש כיוון שיש להם מסגרות חברתיות טובות מאוד והמרכיב החברתי בשיקום חשוב ביותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 08:03 | מאת: ורדה

ד"ר הידש שלום חברתי סובלת מדיכאון(מלווה בחרדה) וטופלה בציפרלקס,וואבן ונוקטורנו, מאחר וסבלה מבעיות שינה,הוחלף הנוקטורנו בקלונקס. עם הקלונקס היא מנומנמת כל היום,דבר הפוגם ביכולתה לתפקד כשהיא מפחיתה את הקלונקס לחצי ביום, היא לא ישנה היטב. האם ניתן לקחת וואבן וקלונקס ביחד? האם שילוב זה הוא האופטימלי לטיפול בדיכאון ,חרדה ובעיות שינה כשצריך גם לתפקד ביום יום? בתודה מראש,אודה על תשובתך בהקדם.

25/06/2004 | 09:09 | מאת: יואל

לורדה שלום, הדבר הטוב ביותר לטיפול בבעיית הדכאון הוא... נוגדי דכאון דוגמת הציפרלקס או האפקסור וכו' לגבי הקלונקס והואבן כדאי לקחת אותם תקופה קצרה ביותר עד שנוגדי הדכאון יתחילו להשפיעה (שבועיים שלוש לפחות) גם בגלל פוטנציאל ההתמכרות שלהם וגם בגלל שהתרופות האלו אינן פתרון לטווח הארוך. תרגישו טוב, יואל

25/06/2004 | 14:54 | מאת:

לורדה הקלונקס והוואבן אינם תרופות לשינה.אלו תרופות נוגדות חרדה, כמובן שאדם שאינו חרד יכול להרדם ולישון טוב. אם הקלונקס מרדים צריך פשוט להחליף אותו לוואבן או לוריוון, כך גם צריך להתאים לחברתך את תרופת השינה המתאימה לה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 07:41 | מאת: לוסי

שלום רב רציתי לדעת אם פעילות גופנית יומיומית של הליכה של שעה למשל יכולה להקל על תופעות החרדה? מה דעתך? שאלה נוספת: האם נטילת ציפרלקס יכולה לגרום להשמנה? תודה מראש לוסי

25/06/2004 | 10:51 | מאת: אורית

בקשר לספורט: פעילות גופנית מקלה על מתח, מחשבות, לחץ וכו' זה מניסיון וזה טוב. הבעיה אצלי היא שבגלל שיש לי התקפי חרדה אני פוחדת לעשות ספורט כי הדופק המהיר, המאמץ וכו' מזכירים לי את תסמיני התקפי החרדה, אך אני מקווה בקרוב מאוד לחזור לספורט. בינתיים אני רוקדת ריקודי בטן.....ועושה הליכות קלות וקצרות.

25/06/2004 | 15:00 | מאת:

ללוסי פעילות גופנית אכן מומלצת. עליה במשקל היא תופעת לוואי מאוחרת של ציפרלקס אחרי חודשים של שימוש, אבל כמובן אינה קיימת אצל כל מי שנוטל ציפרלקס. שבת שלום, דר' גיורא הידש