פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
25/06/2004 | 01:42 | מאת: איש 24

שלום רב,מגיל 15 עם התקף החרדה הראשון שחוויתי הופיעה הפרעה בעת הניסיון לאכול,דבר שהוא בלתי נסבל,ומתבטא בהחנקות מאוכל,במיוחד במצבי לחץ ברמות שונות.תרופות מקלות אך לא פותרות את הבעיה - ואני כיום בן 24 וזה כבר הופך להיות יותר ויותר קשה לסבול. הייתי מעוניין לדעת מה יודעים על התופעה הזאת?מהי ההגדרה לה,והאם היא שכיחה? עד כה לא קיבלתי אף התייחסות רצינית משום מטפל לבעיה הזו,וזה ממש מאכזב

25/06/2004 | 02:00 | מאת: מיכל מ

מה הרופא שלך אומר על זה? ובאיזה תרופה אתה מטופל? מיכל מ

25/06/2004 | 02:06 | מאת: איש 24

הרופא שלי לא ידע להסביר לי על זה,ולא רק הוא גם אחרים לא

25/06/2004 | 11:49 | מאת: דנה ג.

לאיש שלום. קראתי את השרשור המעניין ואני רוצה להצטרף לעצות של מיכל, לגבי הטיפול ולחלוק עלייך בכמה נושאים. ראשית, הפנייה עצמה ואפילו אם היא בפורום היא בקשה לעזרה, אתה מציין שלא קיבלת התייחסות רצינית לבעייה שלך ואת האכזבה שלך מכך. מוזר שהרופא שלך אינו יודע מה מסתתר מאוחרי התופעה, אך סביר להניח (למרות שאיני רופאה) שאכן מדובר בסימפטום של חרדה. ישנו פחד רגיל שכל אדם חש מפני מחנק אבל חרדה היא משהו בעוצמות אחרות, כאשר ברור שהתגובה מוגזמת ולא מתאימה לגירוי כלומר, ברור גם לך שלא תחנק מהאוכל, אך אין זה ממעיט מעוצמת החרדה. לכן, בנוסף לטיפול התרופתי היית אמור לשלב טיפול פסיכותרפי פסיכו דינמי שהמטרה שלו היא ללמוד על רצף החוויות בחיים, על הגנות פנימיות . בדרך כלל, דווקא באמצעות הטיפול אתה לומד מה סוג ההשפעות והלחצים שאתה רגיש אליהם ואת סוג ההגנות שלמדת לנקוט כדי להגן על עצמך מפני כאב נפשי. יש כמובן גם שיטות טיפול קצרות יותר בעיקר הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי. אני מסכימה שאין להסתפק בטיפול תרופתי, מה גם שאתה מציין שהוא לא הביא אותך לתוצאות. אבל.. אולי כדאי לחזור לרופא ולשקול להחליף תרופה? אין שום צורך להמשיך ולסבול, כאשר ברור שטיפול נכון יכול להביא לתוצאות. בהצלחה. דנה ג.

25/06/2004 | 15:05 | מאת:

שלום, התופעה קיימת ומוכרת למרות שדי נדירה. מדובר בהפרעה ששייכת לקבוצת הפרעות החרדה והפוביות והטיפול הוא בדרך כלל תרופתי עם נוגדי דיכאון ופסיכותרפיה. צר לי שהטיפול עם פרוזק לא הועיל במשך שלוש שנים, אז למה לא להחליף את התרופה אשר מועילה רק באופן חלקי. לאחרונה הייתה לי מטופלת מבוגרת יותר עם בעיה דומה. לצערי איני יכול לעודד אותך כיוון שמצבה לא השתפר בהרבה על תרופות בלבד. נקווה שאצלך השיפור יהיה מהיר יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 00:51 | מאת: ענבל

שלום ד"ר הידש, אתמול שאלתי כמה זמן יימשכו תסמיני הגמילה מסרוקסט, אני כבר 10 ימים ללא התרופה ועדיין יש לי בחילות וסחרחורות ואני סובלת מאור... ענית לי שכדאי לי לקחת חצי כדור של סרוקסט... הגוף שלי פיתח רגישות לסרוקסט (ע"י אריתמה) ולכן הפסקתי במיידית, אני לא רוצה לקחת בכלל את הסרוקסט כי חל אצלי קצת שיפור באריתמה ואני לא רוצה שזה יחזור... אני רק מבקשת לדעת מתי יעברו הבחילות והסחרחורות כי זה נראה כאילו שזה לא יעבור לעולם... אני אודה לך אם תוכל לענות לי. ענבל

25/06/2004 | 15:07 | מאת:

לענבל SORRY, אשתדל לתקן. התופעות חולפות אחרי כשבוע שבועיים ואני מקווה שישנה כבר הקלה. עד אז אפשר להתשמש בתרופות הרגעה או ליטול חצי פריזמה (כפי שכתבת לא מומלץ סרוקסט) שהוא עדיף להתהליך ההפסקה. מקווה שאת מרגישה בטוב שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 15:15 | מאת: ענבל

תודה רבה ד"ר הידש! היום אני באמת מרגישה יותר טוב אז כנראה שנשאר לי ממש עוד קצת.. תודה לך על הסבלנות! ענבל

25/06/2004 | 00:33 | מאת: אוריאן

הנני סובלת מהתקפי חרדה ודיכאון. העלו לי היום את הסרוקסט מ- 20 מ"ג ל- 30 מ"ג. כמו כן, אני נוטלת לוריוון עפ"י הצורך. כמובן שעשיתי תחילה בדיקה אצל קרדיולוג אשר אמר שהכל תקין אך יש לי לעיתים דופק מהיר ופעימה מוקדמת. ביומיים האחרונים אני חשה ממש את הדופק ויותר מקרי פעימה מוקדמת. האם זה בגלל הכדורים? מה לעשות? בנוסף, האם ניתן לשתות אלכוהול ואם כן, כמה ומתי?

25/06/2004 | 02:49 | מאת: מיכל מ

זה לא ביגלל כדורים. אלה רק תחושות של החרדה. שפהשפעת התרופה יחלפו עם הזמן. ותעזרי בלוריוון לפי הצורך. בקשר לאלכוהול בדרך כלל לא מומולץ. משום שזה יכול לנתרל את ההשפעה של התרופה, ועוד כל מיני סיבות, שלא ברורות לי. אבל אם כבר והחלטת לשתות אז ממש מעט ולא להגזים. שיהיה לך את הכי טוב שבעולם. מיכל מ

25/06/2004 | 04:20 | מאת: דנה

הפעימה המוקדמת לדעתי קשורה לחרדה. ולא לכדורים.

לאוריאן אני מצטרף למה שכתבו קודמי שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 00:07 | מאת: שלום לד"ר הידש

שלום, אני נוטל זיפקסיה 10 מ"ג וגם סירוקסאט כדור בודד. שאלתי היא מה הסיכון בצריכת אלכהול מידי פעם, (בירה כל כמה ימים של 5% אלכהול בדרך כלל) ואם יש אנשים שזה לא משפיע עליהם (מהפעמים ששתיתי זה לא השפיע עליי ולחץ הדם לא עלה)

אסור לשתות אלכוהול שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 23:18 | מאת: ונוס

לשתות אלכוהול ולקחת כדורים פסיכיאטרים זה לא נורא רק שצריך לקחת בחשבון שכוס משקה זה כמו עוד כדור ואתה עלול להרגיש שיכור מידי מניסיון אני שותה חופשי רק בזהירות

24/06/2004 | 23:57 | מאת: תותי

התחלתי לקחת אדרונקס עקב דיכאון ובולימיה. האם זה מגביר או מצמצם תאבון? והאם יש קשר בין מינון התרופה לשינויים בתיאבון?אשמח לתשובה מהירה.תודה .

לתותי האדרונקס אינו משפיע על התיאבון. בהצלחה בטיפול שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 23:40 | מאת: אלי

דר' שלום בעלי איבד בן כתוצאה מהתאבדות לפני כ 5 חודשים אפשר לומר שכמעט כל יום הוא מתעורר בהרגשת חרדות ודיכאון חשוב להגיד ההוא מתעסק המון בספורט ורוכש כמעט כל אינפורמציה כיצד להתמודד עם האובדן אל למרות זאת ישנם תחושות שהן חזקות ממנו והוא אינו מצליח להתגבר עליהן הצלחתי איך שהוא לשכנע אותו לקחת תרופה שתעזור לו לעבור את התקופה ההתחלתית אך הוא פוחד מהתופעות הלואי של התרופות , האם ישנה תרופה שאתה ממליץ ללא או לפחות תופעות לואי הכי מועטות שיש מודה לך מאוד

25/06/2004 | 02:30 | מאת: מיכל מ

שלום, לכל התרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי. מי פחות מי יותר. בדרך כלל לא מומלץ לתת לאדם אבל, תרופות אם הוא לא סבל מדיכאון או חרדה לפני האובדן של הבן. לצערנו אין פרדות שמחות ופרידה מעוררת תמיד סבל וכאב במיוחד שהבן אדם חושב על זה שהוא לא יוכל לראות אתו לעולם. כל מה שבעלך חווה זהו תהליך של אבל. לצערי עברתי את זה הייתי במקום הזה ואני יודעת מה זה. ואני חושבת שזה נורמלי. כי אם הוא היה מרגיש בסדר. אז זה היה לא בסדר.ולא סתם אמרו שנה אבל. יחד עם זאת עם המצב ממש קשה ואין ברירה. אז יש תרופות טובות. עם פחות תופעות לוואי שיכולות להועיל ולהקל על החרדה והדיכאון. וזאת יכול לעשות רק רופא שמכיר אותו לכן מומלץ להיתיעץ הרופא המטפל שמכיר אותו. שלא תדעו צער. מיכל מ

25/06/2004 | 07:59 | מאת: אריאל

אני מצטערת שלמוע על אובדן בעלך. אינני פסיכולוגית או רופאה אך אני יכולה לשאר שמעבר לתחושת האובדן בעלך צריך להתמודד גם עם ריגשות אשמה גדולים כמו איך לא ראיתי סימנים מקדימים, איך לא יכולתי לעזור לבני וכו. אני באמת חושבת שבמקרה הזה שיחות יכולות להקל . שווה לשקול זאת בכובד ראש שלא תדעו עוד צער אריאל

25/06/2004 | 15:14 | מאת:

לאלי משתתף בצערכם, אין כללים ואין דרך נכונה להתמודד עם אבל במיוחד אובדן של ילד. כל אדם לפי מזגו ודרכו. כפי שמיכל ואריאל כתבו, מומלץ לתת לתהליך להשלים את עצמו במשך כשנה. ואם מדובר על התערבות אז בדרך כלל שיחות. כמובן פרט למקרים חריגים ביותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 21:19 | מאת: חולה OCD מיואש

אינני יודע מה לעשות! ניסיתי מס' רב של תרופות ואף אחת מהן לא הקלה על המחשבות הפילוסופיות הכפייתיות שלי. נטלתי סרוקסט, פרוזק, ציפרמיל, לוסטרל, אפקסור בשילובים עם דפלפט, ריספרדל וזיפרקסה ומצבי עדיין גרוע ומהרבה בחינות אינני מתפקד. מה עלי לעשות? אני נורא לחוץ ואשמח אם תעזור לי. תודה

25/06/2004 | 08:22 | מאת: אמא קרובה

אני בטוחה שד"ר הידש יענה לך בתשומת לב והתשובה שלו תהיה יותר מקצועית. אבל נסיון אישי מוצלח אולי יתן לך גם תיקווה. לפעמים כשתרופות מהדור החדש מאכזבות (פריזמה, לוסטרל בשילוב עם זיפרקסה, גאודון..) כדאי מאד לנסות תרופה מהדור הקודם כמו אנאפרניל, שלמרות שהיא נחשבת למיושנת, יכולה לפעמים להיות "סוס מנצח". שווה להתיעץ עם הרופא שלך. בהצלחה ותרגיש טוב.

25/06/2004 | 15:17 | מאת:

שלום, אכן הדברים מורכבים ואיני מתיימר להגיע לתשובה נכונה בלי אבחון מלא, לצערי יש צורך באינפורמציה מורכבת. כפי שכתבה "אמא קרובה", אפשר לחשוב על אנפרניל, אבל עצתי העיקרית היא להגיע לאבחון מלא וייעוץ של אחד הרופאים הבכירים בארץ. ישנם בארץ מספר מומחים בעלי שם עולמי בתחום ה OCD ובמקרה מורכב כמו אצלך כדאי להגיע לייעוץ אפילו חד פעמי אצלם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 19:21 | מאת: אביגיל

לדר הירש שלום רב אני רוצה להודות לך על היתיחסותך למיכתבי. אך עדיין לא קיבלתי תשובה למשל לשאלתי האם עם הפריזמה אני לא יעלה במישקל כמו עם הרסיטל ... האם הסחרחורת שהרגשתי אתמול קשורה לכך שהלפתי את הכדור ומה לגביי זה שאם אני יכולה להפסיק את התרופה ועדיין להרגיש טוב בעתיד נגיד בעוד 3 חודשים.....ודרך אגב מאוד קשה לי לרדת במישקל ואני לא אוכלת הרבה זה רק ממתי שהתחלתי את הכדור.....ההיתי רוצה שתיכתוב לי בבקשה תשובה לכל דבר ומה ההבדל אפילו הקטן בין פריזמה לרסיטל ושוב תודה רבה לך ואני מחכה לתשובה אביגיל

25/06/2004 | 15:19 | מאת:

לאביגיל הפריזמה והרסיטל הן מולקולות שונות. לפריזמה אורך חיים ארוך יותר והרסיטל מדוייקת יותר מבחינת הקישור לקולטן במוח. הפריזמה יותר מעוררת וגורמת בשכיחות נמוכה יותר לעליה במשקל. העליה במשקל קשורה לרסיטל ואני מקווה שהפריזמה תעשה את העבודה הטובה ולא תגרום לתופעות לוואי ותוכלי לרדת במשקל. מקווה שעניתי לכל השאלות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

26/06/2004 | 12:16 | מאת: אביגיל

תודה תודה הכן ענית לי לכל מה שרציתי לדעת ... רק עוד שאלה אחת ברצוני לדעת למה הכוונה ארך חיים ארוך לפריזמה ושוב תודה לך אביגיל

24/06/2004 | 18:48 | מאת: אפרת

מזה כשבועעים לוקחת ציפרמיל האם ייתכן שכדור זה גורם למעשים קשים ואף פלילים בלא מודע ? ביצעתי בדיקת טובה + 2 שיחות מול הפסיכיאטר המטפל ועל פי זה הוחלט לתת לי את הכדור הזה , האם האיבחון הזה מספיק והאם זה באמת עוזר לבעיות קשב וריכוז? אבקש תשובתכ בדחיפות !!! תודה אפרת.

25/06/2004 | 15:21 | מאת:

לאפרת איני יודע בדיוק למה כוונתך, אבל שום תרופה אינה גורמת למעשים פליליים "בלא מודע". בכל אופן אני מקווה שלא עשית שום דבר פלילי, לא במודע ולא בלא מודע. אם עברת אבחון אצל פסיכיאטר והוא הגיע לאבחנה אז את יכולה להיות שקטה שעשית את כל הנדרש. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 17:31 | מאת: לוסי

שלום רב רציתי לדעת אם החרדה יכולה לגרום לתופעות של סחרחורות עם בחילות, מן הרגשה של חוסר איזון, חוסר יציבות בגוף, בילבול , ממש ריחוף שקשה להסביר במילים והרגשה של ראש כבד? עשיתי בדיקות אצל נורולוג ולא מצאו כלום ויש לי תכופות עם סחרחורות מוזרות(לא ממש כרוסלה) אבל מן תחושה מפחידה כזאת עם איבוד ריכוז . תודה מראש לוסי

25/06/2004 | 15:27 | מאת:

ללוסי התשובה פשוטה, כן. חרדה יודעת להתחפש למליון צורות ועדיין לא ראיתי הכל, אם עברת בירור גופני את יכולה להיות בטוחה שמדובר על חרדה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 17:02 | מאת: שירה

האם אנשים שלוקחים תרופות נגד דכאון- צריכים לקחת אותם כל החיים או רק כמה חודשים ?

25/06/2004 | 15:28 | מאת:

לשירה כמובן שתלוי באבחנה. בכל אופן, הטיפול בבהתקף ראשון של דיכאון הוא בסביבות שנה ובטח לא לכל החיים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 16:58 | מאת: יעל

האם אנשים שלוקחים תרופות נוגדות דכאון - יש להם איסורים מסוימים ? מותר להם למשל, לעשן ?

25/06/2004 | 15:38 | מאת:

ליעל לעשן מותר, אלכוהול וכמובן סמים אסורים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 18:24 | מאת: יעל

למה אסור אלכוהול ?

24/06/2004 | 12:58 | מאת: דניאל

שלום אני מטופל בלוסטראל מזה שנתיים (100 מג) + 2 כדורים של 0.5 מ"ג קלונקס ליום שאלתי, האם הקלונקס מאבד מהאפקטיביות שלו לאחר שנתיים, אם כך מדוע אני צריך אותו, ומה הפתרון ? בברכה

24/06/2004 | 14:48 | מאת: =

אחרי שנתיים אתה לא צריך אותו. תוריד 0.25 מ"ג כל שבוע.

25/06/2004 | 15:41 | מאת:

לדניאל הצפיה שאחרי מספר חודשים (ובטח שנתיים) הלוסטרל יעשה את כל העבודה ולא יהיה צורך בקלונקס. כך שאם אינך מרגיש בטוב אפשר לעלות במינון או להחליף את הלוסטרל כמובן בייעוץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך. את הקלונקס צריך וכדאי להפסיק. יתכן ואתה מרגיש שאינך יכול להפסיק אבל הסיבה לכך היא ההתמכרות לקלונקס ולא בגלל שבאמת יש בו צורך. הגמילה מקלונקס עלולה להיות קשה ולכן צריך לעשות אותה באופן מאוד הדרגתי, כמובן שאין מה למהר כך שיש זמן ללאט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 12:17 | מאת: מתלבטת

נשמח לראותך מצטרף להמשך דיוננו בנושא: "יחסי מטפל מטופלת", שעבר בהמלצתך לפורום של מכון הקריות. הופנו אליך שם מס' סוגיות מעניינות לדיון ונשמח מאוד לקבל חוות דעתך. כל טוב

24/06/2004 | 16:53 | מאת: עדי

מצטרפת לבקשה. עדי

24/06/2004 | 10:33 | מאת: עדי

במקביל לטיפול בסרוקסאט החלה בטני לתפוח וההרגשה הכללית היא של עייפות וכבדות נוראיים, וכאילו מערכת העיכול אינה מתפקדת כמעט. אני בן 42 ובדרך כלל בריא. בדיקות וצילומים שעשיתי לא הראו כל ממצא אחר. האם ידוע על מקרים דומים? האם ייתכן קשר?

24/06/2004 | 13:52 | מאת: אורית

מאז הסרוקסאט אני עייפה מאוד, חסרת אנרגיה. אימי אף אומרת שאני בכל מצב ישנה....נחה וכו'. בנוסף, הזיכרון שלי נדפק.

25/06/2004 | 00:13 | מאת: אביגיל

פעם גם לקחתי את הסרוקסט וגם אני הרגשתי תחושת כבדות ואפילו עלייה במישקל גם הזיכרון שלי נידפק ותחושת עיפות נוספה לי לאחר מכן עברתי לרסיטל כמובן בתיכנון עם הרופאה שלי וגם תרופה זו הוסיפה למישקלי שומן רב וכבדות אבל שימחת חיים נוספה לי וגם שקט נפשי וביטחון אז בכל דבר רע יש גם טוב לאחר היתיעצות עם הרופאה שלי מאחר שהעליתי 18 קילו למישקלי הפסקתי את הרסיטל והתחלתי פריזמה כי הרופאה הסבירה לי שאיתה אני לא ימשיך להעלות במישקל ואפילו אני ירד אז תרגישו טוב מקווה שעזרתי ומי יתן שכולנו נהיה בריאים ולא ניצתרך לשתות יותר כדורים תרגיש טוב

לעדי, אורית ואביגיל כולכם מתארים תופעות לוואי מוכרות של סרוקסט. אפשרות אחת היא לנסות וליטול את התרופה בערב כך שבמשך השינה לא מרגישים את תופעות הלוואי. במידה ותופעות הלוואי מפריעות מדי, כדאי לנסות ולבדוק את היתרונות וההשפעה הטובה לעומת החסרונות ותופעות הלוואי. במידה והמאזן הוא שלילי אפשר כמובן להחליף לתרופה אחרת שתתאים יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 09:50 | מאת: הילה

שלום ד"ר הידש היקר רציתי לדעת האם יש קשר בין גלולות למניעת לחרדה ודיכאון תודה מראש

24/06/2004 | 13:54 | מאת: אורית

אינני מומחית, אבל לדעתי יש קשר. נטלתי גלולות למניעת הריון בעבר, עד שהתחילו התקפי החרדה והדיכאון. מדובר בהורמונים, אז אני מניחה שיש קשר. בנוסף לדעתי יש קשר בין חרדה וחוסר ב- B12.

להילה הגיוני שכן וישנם דיונים רבים על הנושא. עם זאת מהבחינה המעשית לא מצאו קשר מספיק מובהק ולכן איני חושב שישנו קשר אצל רוב הנשים. גם חרדה וגם נטילת גלולות הן תופעות שכיחות לכן סביר שתהיה חפיפה בין התופעות. כלומר נשים שנוטלות גלולות יסבלו מחרדה. כמובן השאלה היא אלו לא היו נוטלות את הגלולות האם גם היו סובלות מחרדה. בקיצור עדיין אין תשובה חד משמעית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 08:55 | מאת: איריס

שלום קראתי פעם כתבה שכאבי פרקים נובעים לפעמים ממחלת נפש אני סובלת מאוד מכאבים ורציתי לדעת אם התופעה הזו קיימת גם אצל חולים אחרים

25/06/2004 | 15:48 | מאת:

לאיריס אני חושב שקראת שיש מרכיב נפשי אצל אנשים הסובלים מכאבי פרקים ויתכן שמדובר בתופעה פסיכוסומטית לפחות בחלק מכאבי הפרקים. עם זאת אין קשר בין סכיזופרניה וכאבי פרקים. לצערי גם מי שסובל מסכיזופרניה עלול לסבול ממחלות גופניות שונות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 06:00 | מאת: איילת

ד"ר שלום, ידוע לי כי נרדיל ואורוריקס הן שתי תרופות מקבוצת הMAOI. מה אם כן ההבדלים בינהן? איזו חדשה יותר, האם קיים הבדל בתופעות הלוואי, איזו נפוצה יותר בשימוש, והאם קיימות מגבלות תזונה ותגובות בין תרופתיות דומות באורוריקס כמו בנרדיל? תודה רבה, איילת

לאיילת תודה על השאלה כיוון שהיא מאוד חשובה. שתי התרופות פועלות על הנוראדרנלין והן דומות בהשפעתן. עם זאת ההבדל ביניהם עקרוני כאשר האורוריקס החדשה יותר. נרדיל מתחברת לאנזים בצורה בלתי הפיכה ולכן ישנן מגבלות בדיאטה ותופעות לוואי רבות. האורוריקס מתחבר לאנזים בצורה הפיכה ולא קבועה לכן תופעות הלוואי מועטות יותר ואין צורך בדיאטה הקשורה לנרדיל והתרופה הרבה יותר בטוחה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 02:38 | מאת: דורית

שלום רב לך ד"ר הידש! מזמן לא ביקרתי פה. הייתה תקופה די ארוכה של שקט והפוגה. חזרנו לפריזמה מהאפקסור והתפקוד היה מעולה. כמה חודשים טובים לא היו לי חרדות. שבוע שעבר פוטרתי מעבודתי ונודע לי שבעל הדירה שלי מכר אותה ויש לי חודש לעבור למקום אחר. אף פעם לא ידעתי להתמודד עם שינויים ובמיוחד לא עכשיו. גם דירה-גם עבודה והחרדות תוקפות נורא!!! המעגל קסמים חזר והלילות חסרי שינה מנוחה וקוצר נשימה נוראי שבו במהרה, ואיתם המחשבות על מוות וכישלון כי הרי קשה לי לנשום. אתה חושב שאני יורדת מהפסים? אני חסרת אונים. פריזמה אני נותלת 20 מ"ג ליום וקלונקס בשעת צורך. תה אתה ממליץ שאעשה בכדי לעבור תקופה זו במהרה? תודה

25/06/2004 | 15:55 | מאת:

לדורית הצרות מגיעות בשלשות, סבתי זכרונה לברכה הייתה שוברת גפרור אחרי שני דברים שלא יבוא השלישי. כלומר, כדאי כעת להזהר ולא ליפול לצרה נוספת, זו עצה שתמיד נכונה. מהבחינה של הטיפול התרופתי אפשר כעת להעזר ביותר קלונקס וחשוב לישון טוב. כדאי לשמור על השיגרה של ספורט, מפגשים עם משפחה וחברים, מדי פעם לצאת לבלות או לסרט. לא לשקוע בצער. מקווה שתמצאי במהרה דירה ועבודה טובים יותר, לעתים השינויים דווקא לטובה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 00:16 | מאת: אביגיל

שלום לדר +הירש אני לוקחת כדור של רסיטל 20 מג 1 ביום במשך שנה וחצי לקח לי הרבה זמן עד שהרגשתי שיפור היום אחרי שנה וחצי הישתנתי הרבה וכן נעלמו כימעט רוה הסיפטומים שסבלתי הן מהחרדות והן מדיכדוך וחוסר ביטחון הבעיה היא שהעלתי כ18 קילומיותרים לחלוטין ומישקל זה מפריע לי מאוד מרגיז ושוב מוריד את ביטחוני כמו כן אני עוקבת קבוע בפורום זה ומשום מה הבנתי שהפריזמה לא גורמת להשמנה אז לאחר שיחה עם הרופאה שלי החלטנו שאני יפסיק את הרסיטל ויעבור ישר לפריזמה אכן 3 ימים שאני נוטלת את הפריזמה.. היום נרגשתי סחרחורת ממש מפחידה וזה ליווה אותי במשך כל היום . אני שואלת1כמה זמן יקח לי להוריד את המישקל המיותר2האם יהיו לי תופעות לוואי עקב החלפת התרופה והסחרחורת שהרגשתי היום זה מזה3האם הפריזמה יעילה כמו הרסיטל וזה בסדר שהחלפתי ישר בלי בהדרגה4 בעתיד אני רוצה להפסיק גם מהפריזמה ואני רוצה לדעת אם כדאי ואם אני ימשיך להרגיש טוב סליחה על המיכתב הארוך ומקווה שתוכל לעזור לי מחכה בציפייה לתשובה

לאביגיל הכל בסדר, נראה לי שכל התשובות לשאלותיך פשוטות. למרות שפריזמה ורסיטל הן תרופות דומות בכל זאת יש ביניהן הבדלים קטנים, אז נקווה שההשפעה הטובה תמשיך וגם תוכלי לרדת במשקל. הקצב תלוי כמובן בדיאטה ובפעילות הגופנית. יקח קצת זמן, אבל כאשר תראי את המגמה הביטחון העצמי והמוטיבציה יעלו. בהצלחה דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 23:32 | מאת: מייקל אורן לאריאל

היי אריאל מה שלומך טוב לדעת שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני ויודעם מה זה גם אני אינני יודע מה תסמיני החרדה והדיכאון שלי אולי זה שנפרדתי מהחברה שלי אולי חוסר הביטחן ומי יודע מה הבעיה היא שנטלתי סרוקסט והוא הפסיק להשפיע והתייעצתי עם הרופא שלי והוא נתן לי תרופה אחרת ציפרלקס ומי יודע אם זה יעזור הקטע שאני מרגיש שחזרתי להתחלה כי הכדור היה אמור לעזור- הסרוקסט שעשה איתי פלאים בפעם הקודמת ועכשיו הוא לא עזר רק בגלל זה הייאוש שלי שאני מפחד ששום דבר לא יעזור ודרך אגב ממש ממש ממש ממי תודה על העצה ואני אשמח אם תתיעצי בי גם על כל דבר בחיים ולא רק בנושא הזה אה ועוד דבר השם שלי האמיתי הוא אורן ושם המשפחה הוא מייקל חלק קוראים לי ככה וחלק ככה איך שבא אז זהו קשה לי אבל אני מקווה שיהיה בסדר כי ממש קשה לי כרגע לתפקד ואני שומר על קשר בינתיים עם חברים בטלפון אולי תוכלי לייעץ לי ממי כשקשה והמחשבות לא עוברות איך מסתדרים ביום יום עם הבחילות והכל בתודה רבה רבה מותק מייקל אורן

24/06/2004 | 21:03 | מאת: אריאל

את תחילת דרכי לפני למעלה משלוש שנים התחלתי עם הסרוקסט עד שזה הפסיק להשפיע לאחר שהגעתי למינון מקסימלי. הכדור הוחלף לרמרון ולאחר ירידה נוספת במצב נוסף גם ציפרליקס שאת שינהם אני לוקחת עד היום. העיצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך במצבים בהם החרדה מתגברת היא לנסות ולהעסיק את עצמך כמה שיותר בדברים אחרים. לצאת החוצה, לעסוק בדברים שאתה אוהב העיקר לא להשאיר הרבה זמן למחשבות. אני יודעת שזה מאוד קשה ודורש תעצומות נפש גדולות כי כשאתה בתהקף חרדה כל מה שבא לך זה להתכנס בתוך עצמך אך המאמץ הזה משתלם- מנסיון אריאל

23/06/2004 | 22:00 | מאת: impulsive

האם יש תרופה נגד אמפולסיביות,פזזנות-שמתבטאת בדיבור ,כתב יד לא ברור ,מעשים פזיזים ולא אחראים לפעמים בצורה קיצונית ואלימה,קשיים חברתיים ?

24/06/2004 | 01:48 | מאת:

קודם כל כדאי להגיע לבדיקה ואבחנה מדוייקת, אולי מדובר בהפרעת קשב? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/06/2004 | 23:16 | מאת: impulsive

איפה ניתן לעשות בדיקה זאת ? האם ניתן לעשות את זה דרך קופ"ח?

23/06/2004 | 21:30 | מאת: רון

שלום! אני בן 25 ועובד כבר 3 שנים בחברת תקשורת סלולארית בתור טכנאי טלפונים סלולארים. אני עובד תחת לחץ לא מועט. לפני כחודש התעוררתי באמצע הלילה,כולי זעה קרה,צרבת חזקה,דפיקות לב מהירות ,סחרחורות בחילות קשיי נשימה ורעידות בכל בגוף. נסעתי ישר לקופת חולים תורנית,עשו לי בדיקת א.ק.ג ועוד כמה ולא גילו אצלי כלום ואמרו לי שהתרגשתי ממשהו ונתנו לי כדור הרגעה. 4 ימים אחרי זה התופעה חזרה על עצמה בשעות הערב כשהייתי בחופשה(בדיוק אותם סימנים רק בלי צרבת). היא נמשכה כשעה,בדיוק כמו פעם שעברה. למחרת ניגשתי לחדר מיון עשו לי שוב א.ק.ג ,צילום חזה בדיקת דם ושוב אמרו לי שזה מהתרגשות ולא מצאו כלום. בימים האחרונים קשה לי להרדם עקב תחושת אי נוחות כללית וסחרחורות\אי יציבות. ראוי לציין שאינני סובל מכאבי ראש... רציתי להוסיף שאני סובל מצוואר נוקשה ועקב זאת אני נוהג לנענע את הראש בתנועות מעגליות ולצדדים.. האם יש קשר בין התופעות הללו למשהו נפשי? אני ממש מודאג מהמצב...

לרון נראה שבשני המקרים הרופאים התרשמו שמדובר במצב נפשי ולכן טיפלו בתרופות הרגעה, גם מתח נקרא מצב נפשי. כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול את האפשרויות הטיפולויות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/06/2004 | 09:12 | מאת: יואל

23/06/2004 | 19:47 | מאת: שגב

היי תודה רבה רבה על קבלת הפנים החמה. כייף להיות איתכם כמו תמיד.ורדה תמסרי ד"ש חמה חמה לאריאל המקסימה. ערב נעים שגב

24/06/2004 | 00:46 | מאת: ורדה

היי שגב מתוקה תודה ,וניראה שאריאל כבר פה (היגיע הזמן )והיא תענה לך בעצמה,, שימרי על הגחלת ,, שלך ו.

25/06/2004 | 08:04 | מאת: אריאל

שגב יקרה אני נורא שמחה למצוא אותך פה- איזה כיף לנו אולי ספרי מה שלומך חיבוקים אריאל

23/06/2004 | 18:26 | מאת: אמא4

האם תוכל להסביר את ההבדלים המהותיים - אם ישנם בין ליתיום,ולפורט וטגרטול .

24/06/2004 | 01:54 | מאת:

לאמא ההבדלים אינם מהותיים אבל חשובים. השימוש בתרופות אלו בפסיכיאטריה הוא ליצוב-מלשון יציב של מצב הרוח אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית=מאניה דפרסיה. הליטיום הוא מלח, בעוד אשר טגרטול ודפלפט (=חומצה וולפורית), הן במקורן תרופות נוגדות אפילפסיה שמצאו להן שמוש בפסיכיאטריה. הליטיום היא התרופה הטובה ביותר, מתאימה יותר לאנשים שהמרכיב הדיכאוני בולט יותר. הבעיה היא שליטיום עלולה לגרום נזק לבלוטת התריס, כליות והיא עלולה להיות רעילה. לטגרטול ודפלפט ישנן תופעות לוואי אחרות והן עלולות לפגוע בכבד. פירוט מלא על תופעות הלוואי תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. אבל בעיקרון אני מעדיף את הטגרטול ודפלפט כיוון שהן פחות רעילות לגוף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, כתבתי כאן לפני כמה ימים על תסמיני הגמילה.. היום זה היום התשיעי בלי הסרוקסט ואני עדיין סובלת מאוד - בחילות קשות, סחרחורות ורגישות לצלילים ואור חזקים. אמרו לי שזה ייקח שבוע-שבועיים אבל זה לא עובר, נמאס לי... מתי זה יעבור כבר??? אני לא רוצה לקחת כדורים נוספים/אחרים כי אני רוצה שהגוף יתנקה מהכל. מתי אני אחזור לעצמי??

לענבל חבל שאת סובלת, חצי כדור סרוקסט וקצת סבלנות (אפילו פחות מחצי כדור) יחזרו לך את ההרגשה הטובה, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 16:15 | מאת: גלית

היום יש לי יום ממש טוב יחסית רגוע מה לעשות לרדת ממינון הקלונקס במצבים כאלו. ובימים כאלו אני מרגישה שמחה יותר וטוב לי. הלוואי וזה ימשיך כל יום שאני קמה אני מבקשת מאלוהים לחזור לעצמי ולצאת מהחרדות האלו. תודה לך גלית

24/06/2004 | 02:00 | מאת:

לגלית תפסיקי לחשוב על הקלונקס, תהני מהיום, תלכי לים ואחר כך לסרט ותפגשי בחור נחמד. עדיף לחיות ולהנות מאשר לשבור את הראש עם הקלונקס הידש

23/06/2004 | 16:10 | מאת: אור

ד'ר הידש היקר. כמעט שנה לא הייתי בפורום הזה.אבל בעבר אתה והפורום עזרתם לי מאוד.(אריאל גם אותך אני זוכרת...וכמובן רק לטובה). תזכורת קצרה-חטפתי התקף חרדה גדול לפני שנתיים ומאז טופלתי בלוסטרל-חצי כדור ליום כלומר 25 מ"ל. לפני מספר חודשים ירדתי לרבע כדור.לקחתי רבע כדור יום כן יום לא,יומיים כן יומיים לא..כל מיני משחקים כאלה.(רציתי להגיע להפסקה מוחלטת).חשבתי שהנה הכל כבר עבר. פ ת א ו ם, הבום חזר.אני כבר 4 ימים עם התקפים קטנים אבל ממושכים.אני עייפה מאוד ולחוצה מאוד וכבר מחכה להתקף הגדול.בעבר החרדות היו ללא סיבה מוגדרת ודווקא עכשיו יש לי סיבה-אני לחוצה מאוד לפני בחינות סיום באוניברסיטה.דרך אגב דווקא בעבר הבחינות לא הטרידו אותי.אני לא יודעת אם זאת הסיבה ומה קרה אבל אני כבר 3 ימים מרגישה על ה פ נ ים.למה הכל חוזר?????????????. איזה ס י ו ט. מעניין אם אחרי הבחינות זה יעבור או שבעצם נפלתי לבור שוב.אני מקווה שבכלל אני אצליח לעבור את הבחינות.אני כלכך מאוכזבת שנתתי לעצמי ליפול שוב וללכת אחורה. היום בעבודה (בשירותים..) התפרצתי בבכי.זה עוזר להשתחרר.לקחתי גם כדור אחד- קלמנרבין. מה כדאי לעשות???לחכות תקופה נוספת?להעלות את המינון של הלוסטרל בחזרה לחצי כדור? לקחת כדורי הרגעה??אני כבר משתגעת מהמצב.

23/06/2004 | 19:01 | מאת: מייקל אורן

היי מתוקה מה שלומך? אני רואה שלא כל כך טוב שמי הוא אורן והשם משפחה שלי הוא מייקל לי בדיוק קרה אותו דבר עם סרוקסט נטלתי אותי שלוש שנים וכן זה הגיוני שהתסמינים באירועים מסוימים חוזרים והכדור אמור לעזור לנו להתמודד עם אירועים אלו. לי זה קרה כאשר סיימתי קשר עם החברה שלי של שלוש שנים. לא נתת לעצמך ליפול אחורה וזו לא אשמתך אלא זה הגוף שלך. תהיי חזקה. אני כרגע נוטל משהו אחר ומחכה שזה ישפיע. לפי דעתי האירוע שאת חווה החזיר לך את התסמינים ועלייך לעבור אבחון אצל רופא. תרגיש טוב ותודיעי לי מה קורה מייקל אורן.

24/06/2004 | 02:03 | מאת:

לאור טוב לשמוע ממך וחבל שלא בנסיבות יותר משמחות. אני חושב שעדיף לחכות קצת ולראות לאן הדברים מתפתחים. בינתיים הייתי נעזר מספר ימים עם לוריוון או וואבן ומחכה לראות האם מדובר בציפור אחת או באמת צריך לחשוב לחזרה לטיפול קבוע... כדאי לחכות קצת ולראות לאן הדברים מתפתחים. נקווה שלטוב שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 15:45 | מאת: לוסי

ד"ר שלום רציתי לשאול האם יכול להיות שבתופעת חרדה יכולות להיות תופעות של מחשבות אובססיביות, כל הזמן הראש מלא במחשבות ללא הרף, או שזה רק במחלת ה OCB (אני מקווה שזה השם)? האם זאת תופעות של חרדה? אני הובחנתי כסובלת מחרדה כללית אבל לאחרונה יש לי הרבה מחשבות בראש שמעייפות אותי , מחשבות על החרדה עצמה ועל עצם היותי סובלת מחרדה , האם זה טבעי? תודה מראש לוסי

24/06/2004 | 02:04 | מאת:

ללוסי גם OCD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה. עם זאת לפי התיאור אין מדובר ב OCD אלא במחשבות רבות של חרדה ועם הטיפול הן יחלפו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 15:44 | מאת: דנה

לד"ר הידש שלום רב לאחרונה קראתי מחקר רפואי מתריד,על פיו שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות מקבוצת הדור החדש,מעלים את הסיכון לדימומים במעיים ולכיבים.עוד נאמר בכתבה כי הדבר יכול לפגוע בכל קבוצות הגיל ובכל מצב בריאותי שהוא.בנוסף לכך,בערוץ 8 הוקדשה תכנית לגלולת הסרוקסט ששמה היה " הצד האפל של גלולות האושר", בה נאמר כי 30 אחוזים מהמשתמשים בתרופה עלולים לחוות תופעות גמילה חמורות,אפילו אנשים בריאים בנפשם. בתכנית סופר על המקרה הידוע,אדם שרצח את בני משפחתו לאחר שנטל את התרופה יומיים בלבד. צורפו גם מחקרים אשר הראו שאחוזים גבוהים מקבוצה ניסיונית שנטלו את תרופת הסרוקסט פתחו נטיות אובדניות,זאת על אף שלפני שלקחו את התרופה היו בריאים לחלוטין. הוכח גם שמידע רב על הצד השלילי והגדול של התרופה הוסתר על ידי החברות מתוך אינטרסים כלכליים. שאלתי היא כזו, עד כמה כל המידע הזה באמת נכון והאם קיים באמת סיכון בנטילת התרופות לתווח הארוך ? עד כמה באמת גדול הסיכון שבנטילת תרופות ? בתודה מראש

23/06/2004 | 20:47 | מאת: דנה ג.

ערב טוב דנה. מצ"ב כתובת האתר של אגודת הפסיכיאטריה הישראלית. היכנסי לעמוד הבית שם תראי קיצור לאתר ה- FDA שפרסם אזהרה בנוגע לתרופות מסויימות. שמי לב במיוחד לזהירות שבה נכתבים הדברים . www.mentalnet.org.il דנה.

23/06/2004 | 22:14 | מאת: אילנה

ישנם מחקרים שהתרופות הללו נוגדות סרטן ישנם מחקרים המורים שהתרופות האלה הן משמשות כמו אספירין שמונע דלקות ובכך מגנות על הגוף למשל, כל התרופות הללו מקלות עד מעלימות לגמריי תסמיני מחזור קשים. שלא לדבר על תרומתן בהפחתת המתח ובהשבת היכולת לתפקד. מניסיוני, ואני שנים רבות מאוד מאוד נעזרת בתרופות מהסוגים הללו (נוגדות חרדה ודכאון), אין סיבה לחשש תחשבי אותו אדם שלקח יומיים בוודאי חצי כדור סביר להניח שהיה עושה את מה שעשה גם ככה ולא הגיוני שעשה את זה בגלל התרופה חוקרים צריכים להתפרנס ולהתפרסם שימי לב כמה מחקרים סותרים מתפרסמים מדי יום בנושא בריאות המזון יום אחד נכתב שקפה עוזר ללב למחרת להיפך וכו' וכו' אין לזה סוף אני מציעה להפסיק לייחס משמעות ככ רבה לכל מחקר כזה שמתפרסם ולזכור כמה תועלת בסך הכל התרופות הללו מביאות נכון חבל שלא משפרים אותם יותר ומשפרים אותן בעניין תופעות הלווואי למשל אך זהו כבר נושא אחר.

24/06/2004 | 02:07 | מאת:

לדנה אני מסכים עם מה שאמרו קודמי. כבר דננו באופן מפורט בכתבה של ערוץ 8 וגם בנושא ההתמכרות. תדפדפי מספר עמודים אחורה ותראי תשובות מפורטות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 15:10 | מאת: אריאל

סוף סוף הצלחתי להיגנס אחרי הרבה זמן שלא הייתי פה. בכל פעם שנסיתי להיכנס לפורום המחשב זרק אותי החוצה ומוזר שזה קרא לי רק עם הפורום הזה. בכל אופן, אני שמחה שאני יכולה לכתוב עכשו- התגעגעתי לכולם . פספתי את התשובה שלך לשאלתי לפני כמה שבועות. אם אתה זוכר שאלתי עם מינון של 60 מ"ג רמרון ו 10 מ"ג ציפרליקס זה לא קצת יותר מדי? אני עם המינון הזה כבר שנה בערך והאמת שלא ראיתי שהצפרליקס הועיל בהרבה אך אינני רוצה לשחק עם מינונים על דעת עצמי. חוץ מזה הכל בסדר. מחר אני מסיימת את לימודי התואר הראשון שלי ובליבי עצב רב. זהו סגירת מעגל- יציאה מחממה- סיום תקופה שהייתה התקופה היפה ביותר בחיי וגם ככה קשה לי עם פרידות וסיומים. הלימודים מלאו והעשירו אותי ונתנו לי תעסוקה והרגשת שייכות והצלחה. מה ישאר מכל זה עכשו? תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע אך הוא הגיע מהר מדי. 4 שנים שחלפו להם ביעף... אריאל

24/06/2004 | 00:53 | מאת: ורדה

היי אריאל מקסימה סוף סוף סיימת,,ואנו ליוינו אותך כמעט מההתחלה,, ניראה שאהבת את מה שעשית ותמיד תוכלי להמשיך עוד,,לתואר הבא אם תרצי סיום תקופה מביא להתחלה חדשה , וכידוע גם לך , העולם הוא מעגל אחד גדול עם עליות ומורדות ,זורם ונע כל העת. אין מה לעשות רק להפיק תועלת ממה שיש,, בהצלחה וחופש נעים שיהיה לך יקירה ו.

24/06/2004 | 01:42 | מאת:

טוב לשמוע ממך ובעיקר דברים טובים. אז מזל טוב והמון אושר והצלחה. כל סיום הוא אפשרות להתחלות חדשות, ואני בטוח שתמלאי את הזמן בדברים מעניינים ומסקרנים חדשים. כל הכבוד על המאמצים וההצלחה, רואים שאת אוהבת את אשר את עושה. לפני יומיים שלושה ביקרה כאן שגב, וכמובן ששאלה עליך, כדאי לך לנסות ולמצוא את שאלתה, בסך הכל היא מרגישה בטוב ונהנית. יופי! כל הכבוד! ונקווה שהפורום יחזיק מעמד בעומס שלך ולא יקרוס ולא ידחה אותך... מחכה לראות אותך ואז נדבר גם על הדברים הארציים. בהצלחה ומזל טוב הידש

24/06/2004 | 21:07 | מאת: אריאל

תודה רבה על מילותייך החמות. אכן ליוות אותי מתחילת דרכי ועל כך אני אסירת תודה על כל העידוד והתמיכה ברגעים הקשים שהיו ועל עצם זה שתמיד ידעתי שאת שם בשבילי אריאל

24/06/2004 | 23:33 | מאת: מיכל מ

25/06/2004 | 08:08 | מאת: אריאל

נחמד מצידך

23/06/2004 | 14:43 | מאת: רפי

תענו לי מהר אני בלחץ.

23/06/2004 | 15:30 | מאת: מיכל מ

לרפי, קודם כל לא להיכנס ללחץ. ריאות=פולמונולוגיה זה תחום ברפואה שקשור לריאות או מעקב ריאות. כמו: גסטרולוגיה אנדוקרינולוגיה קרדיולוגיה. ואם יש לך בעיה בריאות אז זה מעקב ריאות. ולא להיכנס ללחץ. מיכל מ

23/06/2004 | 23:15 | מאת: רפי

למיכל מ ! אני משוחרר מבית חולים. רב תודות לך.

23/06/2004 | 14:18 | מאת: לד"ר הידש ממייקל

לד"ר הידש היקר. כאן הממש נואש שהתייחסת אליו בהודעה הקודמת אתמול וברצוני להודות לך על התשובה בהחלט תודה רבה הנך מי שאומרים שאתה: הרופא הכי טוב שקיים בתחום. הרופא שלי אמר שיש לי רגישות מאוד גבוהה חרדות ודיכאון. אבל מה שברצוני לשאול האם התרופות לחרדה ודיכאון מעבירות את הרגשת האין אונים וחוסר הביטחון לעשות דברים( שיש לי אותו המון) ומחשבות כגון על אשפוז ושיגעון ואת היאוש שקשה לתפקד. ודרך אגב תוכל לייעץ לי כיצד לחזור לחיים תקינים בנוסף לציפיה עד שהתרופה תשפיע למה יש לי חוסר ביטחון גדול בלעשות דברים ואני מרגיש שכל מה שאני מסוגל לעשות זה לקרוא ולפעול במחשב. והאם מותר ליטול כדור נגד בחילות עם התרופה ואם כן איזה ובאיזו תדירות? בתודה הממש נואש (טוב שמי מייקל) בתודה רבה לך מייקל. (זהו שמי האמיתי).

23/06/2004 | 15:16 | מאת: אריאל

אומנם אינני רופאה אך אני כותבת לך מתוך נסיון אישי , נסיון שאולי תוכל העזר בו. אני סובלת מהתקפי חרדה שהובילו אותי לדיכאון . אצלי התקפי החרדה כל הזמן משנים פנים ועד שאני " מתרגלת" לסימפטום אחד מופיע אחר. זה מעייף ומייאש ולא פעם אחת חשבתי כמוך שאני משתגעת, ושבוודאי אגיע למחלקה סגורה בקרוב. זה בדיוק חלק מהחרדה- הפחד מהשיגעון ואיבוד השליטה וזה באמת הרגשה נוראה. לגבי חוסר הביטחון, אני מאמינה שאם תתחיל טיפול תרופתי ההרגשה הכללית תשתפר ובעקבות כך יעלה גם הביטחון העצמי אך אולי כדאי לשקול טיפול פסיכותרפי ( שיחות). בטיפול כזה אתה יכול לדון בנקודות שגורמות לך לחוש כך ולקבל כלים להתמודד עם זה. כך בחשבון שזה תהליך ומה שלא תחילט צריך להתאזר בסבלנות ולא להתאייש למרות שלפעמים זה מאוד קשה בהצלחה ותמשיך לעדכן אותנו אם תוכל אריאל

23/06/2004 | 16:01 | מאת: ציפי

כ"כ מזדהה איתכם! אני מרגישה אותו דבר בדיוק! יש לי פחד אדיר שאני אשתגע, פחד עצום מאיבוד שליטה, יאוש לפעמים, וגם אני פוחדת שיחשבו עליי שאני מוזרה או משהו כזה. חבר'ה- זה רק חרדות ולא יותר. הכל זה בראש שלנו. צריך לעבוד חזק חזק על הצד ההתנהגותי. ואין דבר העומד בפני הרצון. נאמר לי ע"י הפסיכולוגית שלי שלעיתים יש לאנשים רווח ממצב של חרדה. אולי זה נשמע משונה, אבל אנחנו בלבד אחראים למה שקורה לנו. אז נכון שלפעמים אנחנו נעזרים בתרופות וזה כבר רצון לצאת מהמצב... אני מצאתי את הקשר בין הרווח האישי שלי מחרדה, ועכשיו שזה במודעות שלי, אני עובדת על זה.

24/06/2004 | 01:20 | מאת:

למייקל אני שמח על התגובות שקיבלת ועצם העובדה שגם אחרים הרגישו/מרגישים כמוך צריכה לתת לך פרספקטיבה על מצבך, אין כמו ללמוד מהניסיון של אחרים, ואתה בהחלט יכול לסמוך על התשובות לפחות כמו על התשובות של הרופאים, כך שהתודה היא קודם כל למגיבים. התרופות חשובות והן יכולות לפתור חלק גדול מהבעיות, במצב הזה צריך לחכות שהן יפעלו. אחר כך מתחילה העבודה האמיתית. התרופות משפרות את המצב, משפרות את הביטחון העצמי והתחושה הכללית, אבל הן לא עובדות ולא יוצרות קשרים בין אישיים, כאשר התרופות ישפיעו אתה תצטרך להתחיל לחיות ולעשות דברים רגילים ודברים שתמיד רצית וחלמת לעשות. כמובן שטיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לך להתקדם ולהשיג את הדברים. לכן הטיפול השלם הוא תרופתי וגם שיחות, ובטח עשיה במציאות המשעממת של חיי יום יום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 12:02 | מאת: לי

האם חרדה יכולה לגרום לדימום פתאומי מהאף?

24/06/2004 | 01:22 | מאת:

ללי יתכן שכאשר לחץ הדם עולה בחרדה וגם הדופק יהיה דימום, אבל זו השערה רחוקה ולא הייתי מתחיל ממנה. דווקא התרופות כמו פרוזק עלולות להוריד קצת את מהירות קרישת הדם ואולי בגלל זה הדימום? חוץ מזה צריך לבדוק את כל הסיבות הגופניות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 11:11 | מאת: דוד

שאלה כולם מדברים על התמכרות או להסתגלות לכדור כגון קלונקס ודומיו שלמעשה עוזר להם בחיים ומקטין את המתח מה הבעיה עם זה? עדיף להיות מכור לסיגריות? מה הבעיה להיות מכור לכדור? אולי זו שאלה פילוסופית אבל מעניינת. למשל אם היית מעדיף להיות להיות מכור לכדור הרגעה או לעשן 2 קופסאות סיגריות ליום? כולם פה פוחדים מהתמכרות לכדור הרגעה ועוד שהוא עוזר להם מה הבעיה עם זה? עדיף להיות מכור לתחושות רעות של חרדה????? ובכלל כל הקטע הזה של התמכרות כל אחד מכור למשהו

23/06/2004 | 12:34 | מאת: גלית

מצדיקה אותך במאה אחוז עדיף להתמכר ולא לסבול מי שחווה חרדה קשה לא יודע מה זה אז עדיף להיות רגוע ולא עם חרדות אהבתי את מילותיך גלית

23/06/2004 | 15:23 | מאת: מילר

גמילה מקלונקס יותר קשה מגמילה מכל הסמים שיש ברחוב כולל הירואין. את זה יגיד לך כל נרקומן ממוצע וגם המחקרים מראים שתסמונת הגמילה מבנזו יותר קשה מכל הסמים האופייטים. נכון שהגמילה מהירואין היא יותר כואבת אבל היא מסתיימת אחרי 4 ימים לעומת הבנזו שהגמילה מהם מתארכת לחודשים ארוכים וכ-20% לא מצליחים להיגמל מהסם בשום צורה ובשום דרך. אלה העובדות. אין בעיה לקחת קלונקס במירשם כל החיים בדיוק כמו שאין בעיה לקחת מתאדון במירשם כל החיים. כל פסיכיאטר פרטי יסכים לתת לך קלונקס באיזה כמות שתרצה העיקר שתשלם לו.

23/06/2004 | 15:43 | מאת: ציפי

הבעיה היא פשוטה. היעילות של כדור הרגעה ממכר הולכת ופוחתת עד מצב בו הכדור איננו משפיע כלל. ואז נוצר מצב שמכורים לכדור שבעצם אינו עושה את העבודה. נוצרת תלות לשווא. כך אחד הרופאים הסביר לי פעם. אך עדיין, אני לא בטוחה שאני מדייקת בדברים.

23/06/2004 | 16:17 | מאת: מילר

ציפי את בהחלט מדייקת בדברים. ניתן להתגבר על בעיה כזאת רק באמצעות העלאה במינון. למזלנו בנזודיאזפינים לא גורמים למנת-יתר כלומר לא מתים מהתרופה גם במינונים גבוהים ולכן בד"כ אין בעיה להעלות במינון. ישנם כדורי הרגעה מהדור הישן שנקראים בארביטורטים והם כן יכולים לגרום למוות במינונים גבוהים או כאשר מנסים להיגמל מהם בלי השגחה רפואית. כיום נהוג לרשום בארביטורטים רק לאנשים שהתמכרו לתרופות אלה ואין שום דרך לגמול אותם.

23/06/2004 | 22:09 | מאת: שושנה

אז ככה. קודם כל יש להבדיל בין הבנזו' השונים אין קלונקס דומה לקסנקס למשל את המינון של הקסנקס צריך להעלות במינון כל הזמן את הקלונקס לא נכון עדיף להיות רגוע, אבל הדרך היא על ידי כדורי SSRI או SNRI למה על ידי קלונקס? אם יש כדורים כיום שמרגיעים בלי למכר, מדוע להשתמש בבנזו??

23/06/2004 | 22:25 | מאת: גלית

לשושנה שלום לא לכל אחד התרופות עוזרות במיוחד אז נאלצים להעזר בקלונקס וכל מיני כדורי ההרגעה למינהם. אין ברירה יש כאלו שהתרופה בלבד עוזרת ויש כאלו שלו לצערי הרב. שיהיה לכולם רק טוב גלית

24/06/2004 | 22:25 | מאת: חיילת

תשמעו, אתם ממש מפחידים אותי... אני לוקחת קלונקס (כדור וחצי ליום) ורסיטל אחד ביום... בגלל בעיקר חוסר בתקציב, הפסיכיאטר שלי הוא הקב"ן בצבא... התכנית היא להפסיק בקרוב עם הקלונקס ולהשאר עם הרסיטל. תקראו לי נאיבית, אבל אני טיפול פסיכולוגי אזרחי, ואני מאוד מאוד מקווה ורוצה להאמין שגם מהרסיטל אפרד בשלב מסויים... רציתי לדעת עוד על הקלונקס ובעיקר על הגמילה ממנו, כי עם כל הכבוד לחרדה ולדיכאון, שהם באמת איומים, אני לא רוצה להרגיש גם משוגעת וגם מכורה בעוד חצי שנה...

23/06/2004 | 11:03 | מאת: טל

שלום ד"ר הידש וחברי הפורום. האם מישהו יודע היכן ניתן להשיג את הספר "לחיות עם הפחד" של אייזיק מרקס ? נודע לי שכבר לא מדפיסים את התרגום העברי בארץ... תודה מראש.

23/06/2004 | 23:06 | מאת: ורדה

היי טל יש לי אותו ( יופי של ספר) וטרחתי לחפש לך את שם ההוצאה לאור .בכדי להתעניין שם. "ביתן" הוצאה לאור -ר'ח ישעיהו 50 ת'א ( הדפסה וכריכה)"-זמורה ביתן" ר'ח שוקן 32 ת'א ו.

23/06/2004 | 23:14 | מאת: טל

היי ורדה ותודה. בחנות הספרים דיברו עם ההוצאה לאור שטענו שאין יותר הדפסה של הספר הזה....

23/06/2004 | 10:57 | מאת: yael

האם סכיזופרניה עוברת בתורשה והאם אפשר לזהות גנטית את המחלה העתידית בעובר

24/06/2004 | 01:29 | מאת:

ליעל יש מרכיב תורשתי בסכיזופרניה, אבל תמיד מדברים על השילוב של התורשה עם הסביבה. התורשה של הסכיזופרניה מורכבת, כיום הנושא מאוד "חם" וחוקרים אותו רבות. עם זאת אין בדיקה כלשהי ולא בדיקה גנטית אשר יכולה לחזות את המחלה. כך שצריך עוד להמתין ונקווה שימצאו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 07:42 | מאת: רונה

האם מותר לקחת סרוקסט וקלונקס בהריון ובהנקה? באילו מינונים?

לרונה עד כמה שאני מעודכן סרוקסט וקלונקס אפשר לתת בהריון. בהנקה הם עוברים בחלב לתינוק. תמיד צריך לעשות את המאזן והחשבון מה פחות גרוע, הריון עם תרופות או הריון עם חרדות.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 00:58 | מאת: איילת

לד"ר הידש שלום רב אני חולה בסכיזופרניה וסובלת מהתקפי חרדה זה שנים רבות,מטופלת בזיפרקסה 10 מ"ג בלבד,לא נוטלת כדורים נוספים,אך סובלת מתופעות כמו:עייפות רבה,הרגשה דיכאונית,עלייה במשקל,אפטיה,חןסר מוטיבציה,ישנם ימים שאני כלל לא מתפקדת, מה אתה יכול להציע לי לעשות?ליטול כדורים נוספים?אילו? אודה לך מאוד על התשובה,

23/06/2004 | 01:54 | מאת: מיכל מ

לדעתי אפקסור יכול לעזור. מיכל מ

23/06/2004 | 15:57 | מאת: מילר

זה לא דיכאון, זה חלק מהסכיזופרניה- הסימנים השליליים של המחלה. רוב העוסקים בתחום טוענים שלפונקס מראה יעילות יותר גבוהה בטיפול בסימנים השליליים לעומת תרופות אחרות מאותה קבוצה. כיום ניתן לתת לפונקס גם ללא אישפוז אבל רצוי שזה ינתן ע"י מישהו שיש לו ניסיון עם התרופה.

24/06/2004 | 01:33 | מאת:

לאיילת שאלה קשה ולצערי איני יכול לענות לך תשובה מדוייקת מבלי להכיר אותך היטב. לעתים תרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור. עם זאת בדרך כלל כמדיניות אני מעדיף תרופה אחת. יתכן שתרופה שגורמת פחות לעליה במשקל תתאים לך יותר. גאודון וסוליאן נשמעות כבחירה טובה אבל לצערי הן אינן נמצאות בסל הבריאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 00:18 | מאת: גלעד

השאלה שלי לד"ר הידש:האם כל פסיכוזה או במילים אחרות,התקף פסיכוטי,היא תמיד קשורה לסכיזופרניה?האם התקף זה במילים אחרות נקרא גם בפי הבריות:שיגעון,לצאת מהדעת?או כפי שחשבו בעבר:דיבוק,רוח רעה,שד? שאלה אחרת:מצב פסיכוטי חולף,אפיזודה חולפת,עלולה לחזור?

24/06/2004 | 01:38 | מאת:

לגלעד תודה על השאלה. מצב פסיכוטי הוא מושג לא מדוייק ואתה צודק בכינויים העממיים למצב שבו יש ניתוק והפרעה בשיפוט המציאות. השאלה החשובה יותר היא הקשורה לסכיזופרניה. ישנן סיבות רבות ומחלות רבות הקשורות למצב פסיכוטי (וכל מצב פסיכוטי עלול לחזור). הראשונה היא כמובן סכיזופרניה, אבל ישנן סיבות נוספות, כמו סיבה אורגנית-תרופות, חוסר ויטמינים, רעלים, דימנציה, סמים וכך הלאה, פרנויה, דיכאון פסיכוטי, וכמובן המצבים הפסיכוטיים הקצרים. כך שפסיכוזה אינה אבחנה ובטח אינה זהה לסכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 22:43 | מאת: ana

דר" הידש שלום רב לך בעלי סובל מרכאון. אמנם בחודשים האחרונים חש מעט יותר טוב, אך עדיין מבלה רוב (בעצם כל) שעות היום בבית, כשהוה מוצא לעצמו תעסוקות שונות. אני חשה בשינוים באופיו: מאוד לא גמיש, נרגן, פרפקציוניסט יתר על המידה, מלא חרדות, קורה ששוכח דברים שאמר או עשה. אלה תכונות שהיו קיימות קודם אבל נראה לי שהתעצמו. יתכן שחלו שינוים באופיו עקב הדכאון ממנו סובל

23/06/2004 | 00:17 | מאת:

לאנה בעיקרון אופי אינו משתנה, אבל דיכאון ומצב נפשי לא טוב בהחלט עלולים להבליט את הצדדים הלא טובים באופי ולסתיר את הצדדים האופטימיים והנחמדים. ככול שהדיכאון נמשך יותר זמן "שוכחים" את הצדדים הטובים והיפים של האדם. לכן הדבר הנכון ביותר הוא לטפל בדיכאון ולהשתדל לקצר את משכו כמה שיותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 22:23 | מאת: יורם

לחייל נגרמה זעזוע מוח עקב תאונת דרכים. הזעזוע נבע מקבלת מכה בראש כאשר החייל רכת על קטנועו בשירת הצבאי. כן היה איבוד של הכרה ומצב בלבולי וזה רשום בתעודת השחרור. לחייל נקבעו נכויות גופניות וכן גם נכות נפשית בשל זעזוע המוח והתגובה הנפשית לנכות הגופנית. % הנכות שנקבע למרכיב הנפשי היה החמרה של 10% מתוך 20% הועדה היתה בדעה שלחייל היו הפרעות נפשיות קודם לתאונה. החייל לא ערער והמשיך לחיות. כעבור כ-10 שנים התדרדר מצבו של הנכה והוא חלה בפרנויה ואושפז בשל סימנים פסיכוטיים. הוא פנה למשרד הבטחון שיכירו בו כהחמרה ולא הכירו בו מכיוון שהועדה טענה כי אין קשר לתאונת הדרכים. האם במצב כזה שנגרם כבר לחייל זעזוע מוח ואיבוד הכרה כדאי לנכה להמשיך להיאבק באמצעות חוות דעת פסיכיאטריות ובבתי משפט? או מה ניתן לעשות?

ליורם כמו במחלות גופניות כך גם במחלות נפשיות יתכן שאדם יסבול משתי מחלות שאין קשר ביניהן. אדם יכול לסבול מדלקת פרקים ומסוכרת ללא קשר ביניהן. כך גם יתכן שקיימות מספר הפרעות נפשיות. משרד הביטחון למעשה ראה שלוש אבחנות נפשיות. הפרעות לפני השירות (שבגללן נקבע שהתאונה גרמה רק להחמרה), ההפרעות בגלל התאונה, והמחלה שהתפתחה עשר שנים אחרי. כמובן שזו דעתו של משרד הביטחון ויתכן גם הסבר שונה לדברים. בנושאים דומים אני נוהג לחלק את זמני לשניים. בחלק הראשון אני בודק את האדם ומקבל את הסיפור המלא, אז אני מחליט אם יש מקום לחוות דעת או שאין קשר בין הדברים, בזמן הזה לעתים אני משוחח גם עם עורך הדין. במקרה שאין קשר בין הדברים האדם משלם רק עבור הבדיקה, אם יש קשר ומתקדמים לחוות דעת כמובן שהתשלום שונה. באופן כזה אני בודק את האדם "ללא התחייבות" לחוות דעת והוא מקבל דעה יותר מאוזנת ונכונה לגבי מצבו. בקיצור, צריך לשמוע את הסיפור המלא, לבדוק את הבחור בדיקה מלאה ורק אז אפשר לחשוב האם ניתן לערער ולשנות את החלטת משרד הביטחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 10:44 | מאת: יורם

גם אני חשבתי על תשובה כזו, אבל למשל האם יכולה תאונה כזו לגרום בעתיד לסכיזופרניה? בכל אופן תודה על התשובה.

22/06/2004 | 19:28 | מאת: ליטל

קראתי מפורשות (באתר infomed) שאסור ליטול אדרונקס עם נוגדי דיכאון ממשפחת ה- ssri. למרות זאת הפסיכיאטר שלי נותן לי שילוב זה בטענה שזה מקובל.(אדרונקס+לוסטרל) 1. מה דעתך? 2. הלוסטרל מרחיב לי לעיתים קרובות את האישונים. חוץ מבחינת המראה, זה לא מפריע לי. האם זה מסוכן? האם זו תופעת לוואי מקובלת? אודה על תשובותך.

לליטל שתי התרופות פועלות במנגנונים שונים ולכן אין בעיה בשילוב ביניהן. גם תרופות כמו איקסל ואפקסור פועלות על אותם שני המנגנונים אבל אז מדובר בתרופה אחת. בקיצור, איני יודע על מה את מסתמכת אבל השילוב מקובל. ככלל, אני מעדיף להשתמש בתרופה אחת שתעשה את כל העבודה, אבל לעתים אין ברירה וצריך לשלב תרופות. איני מכיר תופעת לוואי של הרחבת אישונים מלוסטרל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 18:01 | מאת: עודד

האם סחרחורת יכולה לנבוע מחרדה ? אם כן, כיצד ניתן לטפל ? האם דורש טיפול פסיכולוגי ?

22/06/2004 | 19:24 | מאת: מיכל מ

לעודד, סחרחורת זה אחד מהתסמינים של החרדה. והתשובה היא כן. חשוב ! ישנם הפרעות חרדה שמשולבות עם מצבי דיכאון לכן יש להזהר בהבחנה ובקביעת הטיפול המתאים. כאמור, לצורך איבחון מדוייק וקביעת שיטת הטיפול יש לפנות לייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי לאיבחון מיקצועי. תרגיש טוב מיכל מ

22/06/2004 | 23:46 | מאת: מילר

תלוי איזה סוג של סחרחורת. יש סחרחורות שיכולות להיות מגורם פסיכוסומטי ויש סוגים שלא, אבל בכל מקרה יש צורך באיבחון של נוירולוג מומחה וגם רופא אא"ג. לסיכום תלוי איזה סחרחורת ותלוי במימצאים של הנוירולוג ורופא אא"ג. אחרי שבעיות גופניות נשללות ניתן לבדוק את הצד הנפשי. בדיקה נפשית כוללת קודם כל הערכה פסיכיאטרית אצל פסיכיאטר מומחה. לא מתחילים טיפול פסיכולוגי ללא הערכה פסיכיאטרית. בשלב ראשון אני ממליץ לך להתחיל מבדיקות כלליות אצל רופא משפחה והוא כבר יפנה אותך הלאה.

23/06/2004 | 00:27 | מאת:

לעודד אני מסכים עם קודמי, קודם כל צריך לשלול בעיה גופנית וסחרחורת בהחלט עלולה להיות סימפטום של חרדה. לכן ההמלצה היא לפנות לאבחון מקיף. במידה ומדובר על חרדה, אז ברגע שמטפלים בסיבה של הסחרחורת גם הסחרחורת תעלם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 17:27 | מאת: רוני

זה היום ה-25 שאני נוטלת סרוקסט הרגשתי שיפור בחרדה שבאה לידי ביטוי בעודף מחשבות ומצב רוח והנאות באמת,ניצני שיפור ואולם שוב פתאום היום ניסיתי לבדוק ולהזמין את אותה מחשבה טורדנית של קיום וכו' וזה הצליח לגרום לי חרדה איומה וכאילו כלום לא יעזור ומה אם את כל הכאילו שיפור אני ממציאה,ושוב ירד המצב רוח ויש לי תחושה כבר כמה ימים שאין לי את הרגיעה של השבוע השני והשלישי שוב אני יותר לחוצה ובגלל שהאובססיות,הכפיות ממילא רק החמירו כך שאני חושבת שאם אני אעשה כך אז הכדורים יעזרו שזה הנושא הכי חשוב לי בחיים אז לפני השינה יש לי קצת יותר טכסים קצרים יש לציין שאלתי היא האם יש לדעתך בעיה עם הכדור האם זה תלוי ברמת המתחים האם כשמתחיל שיפור הוא חייב להיות בסימן עולה או שיש נפילות ומה הקשר למחזור?בבקשה תשתדל לענות על כולן אני יודעת שזה הרבה אבל הרופא לא יהיה כמה ימים והוא אמר שההשפעה מתחילה בין 4 ל-6 שבועות שזה עוד מספר ימים הפחד שלא יהיה שינוי משמעותי קשה לי המינון הוא 20 מ"ג.

23/06/2004 | 00:30 | מאת:

לרוני תשים לב למילים המדוייקות "התחלת השיפור היא כעבור 4-6 שבועות), כלומר אחרי שמרגישים את ההתחלה השיפור ממשיך לגדול במשך שלושת החודשים הבאים. בתקופה הזו עלולים להיות עוד עליות וירידות אבל המגמה הכללית של שיפור. בנוסף, בהפרעה אובססיבית, לעתים יש צורך לעלות למינונים גבוהים יותר של סרוקסט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 07:20 | מאת: אמא קרובה

אם מדובר בהפרעת טורדנות כפייתית, אז לפעמים יש נפילות גם עם הטיפול האופטימלי, אלא שהן קצרות יותר, נסבלות יותר ונדירות יותר. למחזור יש בהחלט השפעה לא טובה, גם בזמן טיפול תרופתי, וכדאי שלא תעמיסי על עצמך יותר מדי ביומיים שלפניו. בימים רגילים כדאי לנסות ולהלחם בהפרעה, לקצר טקסים ועוד. בימים הרגישים, תוותרי קצת לעצמך ותשנני בראש שהנה, עוד 3 ימים הכל יהיה יותר טוב... יש פורום של טורדנות כפייתית בתפוז, שווה להכנס.

22/06/2004 | 15:33 | מאת: יעל

האם הצמח שמיועד לדכאון הוא יעיל ?

23/06/2004 | 00:31 | מאת:

ליעל היפריקום נקרא הפרוזק הטבעי והוכח שהוא יעיל כנוגד דיכאון. ההיפריקום עדיין לא מיובא לארץ. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 14:46 | מאת: ממש נואש

שלום ד"ר הירש היקר רוצה נא אני בעצתך בכמה נושאים אם אדוני יוכל לענות אני מטופל נגד דיכאון וחרדות בתרופה ציפרלקס, מזה יומיים לאחר שבעבר טופלתי בפאקסט שהפסיקה להשפיע. שאלתי היא האם הציפרלקס או תרופה מסוג אחר יכולה להעביר את המחשבות שיש לי? שזה לעולם לא יעבור? שאני משתגע? שאין תשובה? או שנידונתי לאשפוז שיגיע בעתיד? תפקודי היומיומי קשה לי באכילה, כי יש לי בחילות, ומחשבות ועייפות ודיכאון יש בי פחד לעשות דברים כי הבחילה והמחשבות ופחד שמא אני אתנהג מוזר ויגידו עליי זהו משוגע! החוסר יכולת לתפקד כמו אחרים מביאה אותי על סף יאוש ופחד לעשות דברים. האם התרופות לחרדות ודיכאון עוזרות במקרה זה ומנקות את הראש מכל המחשבות הללו? ניסיתי בעבר טיפול פסיכולוגי ללא הצלחה. ואולי בבקשה אדוני תוכל לתת לי עצות איך להתמודד עם החרדה ברגעים שיש לי בחילה ומחשבות ושקשה מאוד? בתודה רבה אדוני הנואש ממש (אני מתנצל על אורך ההודעה).

23/06/2004 | 00:34 | מאת:

שלום, לא כתבת את האבחנה של הרופא וממה אתה סובל כך שאני צריך להזהר בתשובתי. לעתים קרובות אנו רואים שאם תרופה אחת (כמו הסרוקסט) אינה משפיעה, תרופה אחרת עשויה לעזור. צריך לחכות ולקוות שתעזר בתרופה. כאשר החרדות מתגברות כדאי ליטול תרופה נגד חרדה כמו וואבן או לוריוון להקלה מיידית. תרופות אלו אינן עובדות על שורש הבעיה אבל בהחלט עוזרות ומקלות כאשר קשה במיוחד. אין בעיה ליטול תרוופות אלו ביחד עם הציפרלקס. כמובן שאפשר להוסיף, ספורט, הרפיה אכילה נכונה וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 14:22 | מאת: שושי

שלום רב, אני סובלת מחרדה כללית ורציתי לדעת האם שתיית קפה שחור ועישון סגריות יכול להגביר את תופעת החרדה? כמו כן האם יש להמנע מאוכל מסויים? תודה מראש שושי

23/06/2004 | 00:36 | מאת:

לשושי קפה מעורר ולכן במנות גדולות נכול להגביר את החרדה. סיגריות מזיקות תמיד אבל לעצם העניין, בכמות קטנה עשויות להרגיע כאשר מגיעים למינונים גבוהים הם מגברים את החרדה. אין קשר בין חרדה ומאכלים מסויימים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 12:34 | מאת: ציפי

האם יש קשר בין חרדה לבין חוסר יכולת להקשיב ולהיות מרוכז?או שכבר מדובר בבעייה אחרת? לא אחת אני מוצאת את עצמי שקועה יותר מידי במחשבות שלפעמים לא מאפשרות לי להקשיב ממש לאחר או להיות מרוכזת בעבודה. אשמח לשמוע דעות.

23/06/2004 | 00:38 | מאת:

לציפי בהחלט כן, מחשבות הקשורות ונגרמות מחרדה חודרות להכרה ולכן קשה יותר להתרכז, גם הסבלנות מתקצרת מאוד. כאשר החרדה פוחתת גם הריכוז חוזר, מדובר באותה הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 12:27 | מאת: לילך

האם אנשים שעברו דכאון מותר להם להיות עצובים על דברים ?

22/06/2004 | 14:04 | מאת: אני

באמת עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה ששאלה כזו נשאלה. אשאיר את הבמה פתוחה למי שיש יותר סבלנות ממני. אני

22/06/2004 | 14:56 | מאת: מילר

כן- דיכאון היא מחלה לעומת זאת עצב הוא רגש נורמלי

22/06/2004 | 15:07 | מאת: לילך

באמת ? ואם מישהו היה עצוב והכל חזר ??