פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
22/06/2004 | 11:50 | מאת: אתי

אני לוקחת סרוקסט כבר כשנה ומרגישה נפלא. זה שינה לי את כל החיים לטובה! אין מילים למה שזה עשה לי. אבל - מזה זמן אני מנסה לרדת במשל (יש לי עודף משקל מתון...) והעסק לא הולך. כמובן ששמעתי על תופעת ההשמנה מהכדור וחבל לי שזה כך, כי כל כך טוב לי איתו. האם כדאי לי לשנות לרסיטל כדי למנוע השמנה? בתודה מראש, אתי.

23/06/2004 | 00:41 | מאת:

לאתי שתי התרופות פועלות במנגנון זהה לכן ההשפעה הטובה ותופעות הלוואי דומות. עם זאת כל אחד עשוי להגיב באופן שונה לכל תרופה. כך שבהחלפת התרופה יש סיכוי וסיכון. יתכן והתרופה השניה לא תעזור כמו הסרוקסט, אבל יתכן גם שלא תסבלי מתופעות הלוואי של עליה במשקל עם התרופה השניה. רק אם תנסי אפשר יהיה לראות מה קורה. לכן ההחלטה בהחלט לא קלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 10:53 | מאת: חדת כלייה

שלום, אני סובלת מדיכאון בעקבות אירועי חיים סוערים במיוחד, לאחרונ הפניתי לפסיכולוגית שהפנתה אותי לפסיכאטרית, זו אמרה שכדאי שאקח ציפרמל. יש לציין שלפני כשנתיים לקחתי פרוזאק על בסיס קבוע (מה שגרם לי לתופעות לוואי, ובכלל להתנגד לתרופות לא טבעיות), לאחר הפרוזאק החלפתי להיפריקום ששיפר א מצבי מאוד,וכעת איני יודעת האם עדיף לקחת את הציפרמל או להמשיך עם ההיפריקום. את הטיפול בהיפריקום הספקתי על דעת עצמי מכיוון שהרגשתי שאיני צריכה את זה יותר חשוב לומר שאיני מסוגלת להתמודד עם תופעות לוואי של תרופות מפני שאני בתקופה מאוד תובענית בחיי ועליי לעמוד בהמון מטלות. האם תוכל להסביר קצת על כדור הציפרמל (על מה הוא עובד, מה ההשפעה, מה תופעות הלוואי שלו ועד כמה הן רווחות), וכמו כן האם אפשר לעשן במקביל לכדור זה (מריחואנה). שאלה אחרונה, האם זה שאקח את כדור הציפרמל ישפיע באיזו שהיא צורה לרעה על העובדה שיש לי כלייה אחת? (האם עדיף שלא אקח את הכדור מכיוון שיש לי רק כלייה אחת?) תודה רבה!

.

שלום, הציפרלקס אינו פוגע בכליות ולכן אפשר ליטול אותו מבלי לסכן את הכליה, בנוסף אם הכליה מתפקדת באופן תקין לא צריך לשנות במינון. באופן עקרוני הציפרלקס והפרוזק פועלות באותו המנגנון, לכן היתרונות ותופעות הלוואי עלולות להיות דומות, עם זאת כל אחד עשוי להגיב באופן שונה לתרופות שונות ורק כאשר תנסי תראי כיצד הציפרלקס משפיעה עליך. לפי ידיעתי אין עדיין אשור של משרד הבריאות להיפריקום בארץ....ההיפריקום יעיל לדיכאון ואם הוא עזר בעבר יתכן שיעזור לך גם כעת. באופן עקרוני גם להיפריקום יש תופעות לוואי, אם לא היו אצלך אז כנראה שזו בחירה טובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 22:38 | מאת: נטע

כן.

22/06/2004 | 09:42 | מאת: יואב

אני לוקח כבר 5 שנים כדורים נוגדי דיכאון, 1.סרוקסט 2.מרוניל ,אני התחתנתי לפני 9 חודשים ,ברצוני לשאול את הד"ר אם לקיחת הכדורים הללו פוגעת וממעיטה את פוריות הגבר? אשמח לקבל תשובות גם מאנשים עם ידע ונסיון בקשר לנושא

23/06/2004 | 01:10 | מאת:

ליואב לעתים קיימת תופעת לוואי של ירידה ברצון למין, אולם אין זה קשור ואין פגיעה בפוריות. בהצלחה דר' גיורא הידש

23/06/2004 | 01:43 | מאת: מיכל מ

שלום, חלק מהתרופות הפסיכיאטריות ותרופות נגד לחץ דם עלולים לפגוע בנוזל הזרע. מיכל מ

22/06/2004 | 09:13 | מאת: איך זה

אתמול קרה לנו מקרה מחריד שערך כ- 24 שעות שאבינו התמוטט מבחינה נפשית, תלה את הכל על בתו הבכורה (29) והתעקש שהיא הרסה לו את החיים, ללא שום אחיזה במציאות. הוא בכה בהתפרצויות, הלך לקבר אמו ואמר כי "אינו רוצה לחיות עוד". חשוב לציין שאין לדברים כל בסיס - הוא אדם מצליח, אמיד, עם אישה אוהבת ומשפחה תומכת. התופעה התרחשה במשך 24 שעות וחלפה כלא הייתה לאחר שיחת הבהרה עם הבת. הקיצוניות הייתה מפחידה ממש. רצינו לברר האם חלף המשבר? איזה הסבר יש לכך ? תודה מראש - הילדים המודאגים מאד !

23/06/2004 | 01:12 | מאת:

לילדים קשה לי לחשוב שמדובר במשבר של יום אחד ללא רקע והצטברות של דברים קודמים. לכן אני חושב שכדאי שאביכם יגיע לפסיכיאטר או פסיכולוג קליני לאבחון מקיף ומכאן אפשר יהיה לשקול את המשך הדרך. קודם כל יש צורך בהערכת המצב ואבחנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 08:55 | מאת: גלית

מדוע כשאתה נמצא במצב של חרדה "מצוקה" אתה מרגיש חסר אונים ומן בקשת רחמים כי קשה להתמודד לבד במצב כזה. תודה לכולם.

23/06/2004 | 01:13 | מאת:

לגלית יש מי שקרא לחרדה "הכאב של הנפש", כאשר כואב אז הכל מתרכז סביב הכאב ולא רואים את הדברים הטובים (אפילו אם מדובר "רק" בכאב שיניים). לכן החרדה היא כואבת ובמצב כזה מרגישים בתחתית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 04:11 | מאת: מיכל מ

מילר, בקשר לבקשתך, כתבתי לך בדף הקודם. מיכל מ

24/06/2004 | 14:56 | מאת: מילר

את חלאת המין האנושי תתביישי בעצמך שום פסיכיאטר לא יעזור לך

22/06/2004 | 03:29 | מאת: כיכי

שלום, מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי בעיות ריכוז, מעבר לזה אני זוכרת שתמיד שהייתי יושבת ללמוד לבד עם עצמי בשלב מסויים הייתי מרגישה שקורה לי משהו מוזר, כאילו הנשמה שלי יוצאת ומרחפת , כאילו אני מרגישה מוזר, אני באמת לא יודעת איך להסביר את זה, ממש קשה לי להסביר את זה, מין תחושה מסויימת שזה וגם המחשבה היא אותה מחשבה כל פעם מחדש , שקשה לי להסביר מהי, בכל אופן אחרי כמה דקות זה עובר לי, אני יכולה להגיד בוודאות שזה לא הרגשה שלילית אבל בהחלט מוזרה מאוד. האם משהו מכיר את התופעה הזאת למרות שהיה לי קשה להסביר אותה, אשמח גם לקבל תגובה מד"ר הידש

23/06/2004 | 01:23 | מאת:

לכיכי צריך לקבל פרטים נוספים ואיני רוצה לאבחן דרך הרשת. עם זאת המחשבות העולות בראשי הן דברים של הפרעת קשב וריכוז ותחושת הריחוף שייכת לקבוצת הפרעות החרדה. עם זאת יש צורך באבחון מלא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 23:41 | מאת: חיילת

איך זה מתבטא? ז"א, איזה קושי זה? אוף.. קשה לי לנסח תשאלה..

22/06/2004 | 14:46 | מאת: מילר

תלוי במינון

לחיילת לעתים הגמילה מהקונקס קלה ואין בעיה מיוחדת, לעתים ישנם קשיים. הקשיים מתבטאים בתחושה של אי שקט, "מחפשים" את הקלונקס וגם תופעות של חרדה. כמובן שהפתרון הוא להוסיף חצי כדור של קלונקס. לכן אין במצבים הללו סכנה ולעתים צריך לבצע את הפסקת הטיפול בקצב איטי יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 23:37 | מאת: חיילת

שלום לכולם! התחלתי להקליד את כל הסיפור שלי והתיאשתי די מהר... אני מטופלת בקלונקס וברסיטל ע"י קבן צבאי בערך כחודש, בנוסף לטיפול פסיכולוגי (אזרחי) ממושך (הייתה שנה קשה מאוד :) אבל יהיה טוב..) הרופא ביחידה שלי אמר שקרוב לוודאי שאצטרך לעבור ועדה רפואית ולקבל סעיף נפשי לפרופיל (וכולכם יודעים כמה זה סימפטי... וגם רוב הסיכויים שיפסלו לי מקצוע בגלל הסעיף ליקוי...). שאלתי היא: יש למישהו מושג אם בטוח שהטיפול התרופתי, והמעקב אוטומטית מחייבים סעיף כזה? ועוד שאלה על הקלונקס ובעיקר על הרסיטל, עד כמה זה משפיע על החשק המיני, ועוד כל מיני תגובות ממקור ראשון יעזרו לי מאוד... וד"א, התחלתי לארונה שיצו ודיקור סיני. פשוט מ ע ו ל ה.. לא האמנתי בכלל, ואין מילים, פשוט נהדר.

לחיילת באופן עקרוני טיפול תרופתי אינו קובע ואינו מחייב קביעת סעיף לקוי. הבעיה כמובן היא ההפרעה הנפשית והאבחנה, את הפרופיל קובעים לפי האבחנה והמצב. עם זאת הגיוני להניח שאם את נעזרת בטיפול תרופתי המצב פחות טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 14:50 | מאת: מילר

הדבר החשוב ביותר לוועדה הרפואית הוא להעריך את היכולת התפקודית שלך במסגרת והמוטיבציה שלך להמשיך לשרת. לא משחררים באופן אוטומטי. סעיף ליקוי יהיו חייבים לתת וגם לטובתך עדיף שיהיה. הסעיף יכול להגן עליך בהמשך השירות.

21/06/2004 | 21:58 | מאת: דודו

שלום רב לפני כשנה עברתי תאונת דרכים קשה ובה נשברו צלעותיי וכמה חוליוות בגב כיום כשנה לאחר התאונה נוצרה אצלי בעיה שיש לי צורך עצבני לבדוק דלתות ברזים דלתות של מכוניות שסגרתי למרות שאני יודע שסגרתי אותם אני חוזר ובודק כמה פעמים אני מגיע למצב שאני מתחיל לדבר לעצמי ולהגיד בקול "סגור סגור סגור" הייתי אצל פסיכיאטרית והיא אמרה שזה סיפתום של OCD ושאלתי היא האם OCD יכול להופיא כתוצא מתאונת דרכים יש לציין כי מעולם לא סבלתי מדבר כזה ולא היה לי ולא לבני משפחתי עבר של מחלות נפש האם יש טיפול בזה מלבד כדורים אודה לך אם תשיב לי במהרה בתודה מראש דודו

22/06/2004 | 00:03 | מאת:

לדודו כל הפרעה נפשית עלולה להתפתח אחרי תאונת דרכים ובמיוחד אם הייתה מכה בראש ואיבוד ההכרה. עם זאת OCD היא נדירה אחרי ת. דרכים. לכן צריכים לדעת פרטים רבים כדי לקבוע קשר בין שני האירועים. הטיפול ב OCD הוא טיפול תרופתי וגם שיחות. שיהיה רק טוב ד' גיור הידש

22/06/2004 | 12:49 | מאת: דודו

אכן קיבלתי מכה בראש אך ללא איבוד הכרה בנוסף לזאת לא רשמו לי את זה בטופס שחרור עכשיו איך אני יכול להוכיח את זה איך

21/06/2004 | 21:57 | מאת: matan

ראיתי את התוכנית "סודות הסרוקסט" בערוץ 8 שהיתה הערב.אני התחלתי לקחת את התרופה לפני 4 ימים ואני חייב להודות שמה שראיתי בתוכנית מאוד מדאיג אותי.דיברו שם על יצר האלימות ונטיות לאובדנות שהתרופה גורמת להם,ובכלל שבשבועות הראשונים היא מחמירה את המצב.כמו כן,למרות שאומרים שזה לא ממכר יש תופעות גמילה די קשות לתרופה הזו מה שאומר שכן מתמכרים אליה וקשה להפסיק.אני ממש בדילמה עכשיו בגלל התוכנית הזאת.התחלתי לפני 4 ימים אז האם כדאי להפסיק?הרופאת משפחה שלי רשמה לי אותה בגלל חרדה חברתית שמלווה בתחושת מתח נפשי מתמשך,אני פוחד שכמו שאמרו בתוכנית זה עלול להחמיר את המצב.אני לוקח פקסט (התחליף המקומי),מי שיכול "להרגיע" את החששות שלי עם דברים בשבח התרופה אני אשמח...

21/06/2004 | 22:52 | מאת: שאול

מתן שלום אותי התרופה הזאת רק הצילה וגאלה אותי מגהינום עלי אדמות. ישנה שאלה אחרת אודות הבלבול בין נוחיות להתמכרות. בעבר היו לי הרבה סערות נפש שחלפו מאליהן לא סרוקסט בגלל שלא ידעתי על קיום הסרוקסט. היום לאחר שהדיכאון נגמר מזמן אני ממשיך בשימוש בסרוקסט רק משום שלא נוח שיש מיטרדים נפשיים שרחוקים מלהיות דיכאון. הכתבת של פנורמה קראה לזה התמכרות אבל מדובר רק בנוחיות תודה שאול

למתן כנראה שהתוכנית היא מאוד חד צדדית. קיים חשש שהסרוקסט עלול לגרום באופן נדיר! לתופעות של אלימות אולם הדברים עדיין בבדיקה והקימו ועדה שבוחנת את הנושא אבל עדיין היא לא פרסמה את מסקנותיה, כך שמומלץ להזהר אבל עדיין אין סכום לגבי הסיכון הנדיר הזה של התרופה. לגבי ההתמכרות. דננו בנושא פעמים רבות ואכן ישנם תופעות של חרדה בזמן סיום הטיפול ולכן מומלץ לסיים את הטיפול באופן הדרגתי, אבל אין זו התמכרות, כלומר הגוף אינו "מבקש" את התרופה, פשוט צריך להרגיל את הגוף באופן הדרגתי. אני מקווה שתקבל תשובות נוספות מהאנשים. בהצלחה דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 02:18 | מאת: מילר

סרוקסט מסוכן לאנשים בעלי נטיה סמויה לסכיזופרניה או מחלה ביפולרית- הוא יכול לעורר סימפטומים מאניים או פסיכוטיים- וכאן החשיבות של האיבחון הפסיכיאטרי. אם התרופה נלקחת עם איבחון מקצועי ומעקב מתאים בד"כ הסיכונים נמוכים. להישאר בדיכאון ללא טיפול לא פחות מסוכן ואף יותר. שימוש נכון בסרוקסט מחייב הערכה של פסיכיאטר שכן ההשפעה של תרופה זאת על הנפש מאד חזקה. סרוקסט לא ממלא אחר כל הקריטריונים של חומר ממכר ולכן הוא איננו מוגדר ככזה. קשה להפסיק איתו אבל זה לא מספיק בשביל להגדיר אותו כממכר. יש פסיכיאטרים שטוענים שטוב שקשה להפסיק כי זה מבטיח שמטופל לא יפסיק את הטיפול על דעת עצמו שכן סימני הגמילה יזכירו לו שהוא חייב להמשיך ליטול את התרופה בשביל לטפל במחלה הבסיסית שבגינה הטיפול ניתן לו. וואליום לעומת זאת (התרופה הנמכרת ביותר לחרדה לפני שהיה סרוקסט) כן ממלא אחר כל הקריטריונים של חומר ממכר- תלות פיזית, תשוקה להשגת החומר, סבילות, העלאה במינון ולפעמים גם שימוש לרעה בחומר שכולל שימוש לא חוקי /או/ שימוש בכמויות מאד גדולות /או/ ריסוק הכדורים ושימוש בהם בהסנפה או בהזרקה במקום בליעה דרך הפה.

21/06/2004 | 20:57 | מאת: יוני

שלום ד"ר, אני סובל מחרדות לדעת הרופאים, ביקרתי אצל 2 פסיכיאטרים אחד המליץ על סרוקסט ואחד על ציפרלקס. מה לדעתך עדיף ומה ההבדל. אני בן 21 ומפחד מהתרופות אבל אומרים שרק זה מה שמבריא. תודה רבה

21/06/2004 | 20:59 | מאת: יוני

קראתי פה גם על תופעות מפחידות עם הסרוקסט הזה,והציפרלקס ואומרים שיש לזה השפעה על המוח אז רציתי התייעצות

22/06/2004 | 00:15 | מאת:

ליוני מדובר על שתי מולקולות הפועלות בדיוק על אותו המקום במוח. כך שמבחינתך הדימיון בין שתי התרופות גדול מאוד וההבדלים קטנים. כיום מקובל שהציפרלקס יותר מדוייקת ולכן יש רופאים המעדיפים אותה. עם זאת הסרוקסט רשום לחרדה חברתית והניסיון אתו רב יותר. לדעתי, הדבר החשוב הוא שהתרופה תתאים לך ולא דיון תיאורטי. בהצלחה דר' יגורא הידש

21/06/2004 | 19:41 | מאת: מזל

אנשים שפויים הם אנשים ברי מזל ! הלוואי ולא הייתי מכירה את הדבר שנקרא דכאון.

21/06/2004 | 19:53 | מאת: ציפי

אוי מזל....אני כ"כ מבינה אותך.....וכ"כ מזדהה. לפעמים, כשאני הולכת ברחוב, אני מסתכלת על אנשים שנראים לי שלווים רגועים ושמחים, ואני ממש מקנאה בהם. יש לי רצון עז לצאת ממצבי....אבל גם התרופות לא ממש עוזרות לי..... למרות זאת, תמיד יש לי תקווה בלב שעוד יהיה טוב, ואני משתדלת בכל הכוח להיות אופטימית למרות שאני מסתובבת עם תחושת מועקה תמידית. למרות זאת, אני לא מפסיקה להאמין שיהיה טוב. אל תתייאשי!

21/06/2004 | 16:34 | מאת: גלית

לד"ר הידש שלום רב האם קלונקס במינון של 1 מילגרם או 1 ורבע יכול לעשות כאבי ראש או שהמרוניל עושה כאבי ראש כי ביומיים האחרונים יש לי כאב ראש בצד ימין ברכה יחד עם העין. מה דעתך? עוד דבר הגמילה מהקלונקס קשה לי מאד וכרגע אני לא מצליחה להגמל.

22/06/2004 | 00:17 | מאת:

לגלית באופן עקרוני המרוניל עלול לגרום לכאבי ראש, אבל לא באמצע הטיפול ואיני חושב שכאבי הראש שאת סובלת מהם כעת קשורים לתרופות. במשך כל הזמן אני מנסה לרמוז לך שאין זה הזמן המתאים להגמל מהקלונקס, אולי כדאי לחכות? הידש

21/06/2004 | 15:30 | מאת: יוסי

מה פירוש המילה אורגני בקשר לחבלת ראש מזעזוע מוח? תודה.

22/06/2004 | 00:18 | מאת:

ליוסי בדיוק כפי שנאמר. ברוב ההפרעות הנפשיות לא מוצאים בבדיקות סמנים שהמוח נפגע לכן קוראים להפרעות נפשיות ולא מוחיות. אם אחרי תאונה המוח קיבל מכה והוא נחבל, אין מדובר בהפרעה נפשית ראשונית, אלא בהפרעות נפשיות שנגרמו מהנזק (האורגני) שנגרם לאיבר בגוף שנקרא מוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 14:34 | מאת: יואב

ביתי, בת 24, כוססת ציפורניים הן באמצעות הפה והן באמצעות הידיים, ממש עד הבשר. בנוסף, היא אינה רגועה מגרדת את ראש, רגליה וכדו'. מה הטיפול המומלץ הן להפסקת כסיסת הציפורניים והן להרגעה באופן כללי? תודה מראש

22/06/2004 | 00:21 | מאת:

ליואב כפי שאתה מבין הבת נמצאת במתח וחרדה וכסיסת הצפרניים היא סימפטום של המתח. לכן צריך לטפל במקור הבעיה ולא בסימפטום החיצוני. הטיפולים הנפשיים עומדים על שתי רגליים, טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיה (שיחות). או שילוב של השניים. בשלב ראשון עצתי היא שהבת תגיע לאבחון מלא ומכאן תתקדמו לכיוון של הטיפול. כיום ישנם טיפולים יעילים עם מעט תופעות לוואי, כך שבהחלט כדאי לכוון אותה לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/06/2004 | 14:10 | מאת: יואב

אני מודה לך על תשובתך. אבקש לדעת האם קיימים טיפולים אלטרנטיביים אשר יעילותם מוכחת, כגון היפנוזה ואחרים

21/06/2004 | 14:18 | מאת: לד"ר הירש חרדה

שלום לך ד"ר הירש שמעתי מאנשים על האתר ושאתה הכי טוב שיש אז אולי תוכל לעזור לי טופלתי בסרוקסאט שלאחר זמן מה הפסיק להשפיע דומה היה שזה קרה בגלל חברתי לשעבר שנפרדנו. ומצבי הדרדר. הרופא המליץ על אפקסור אבל אני מפחד שהוא לא ישפיע. אני מרגיש כמו כלי ניסוי וכל רצוני הוא להרגיש טוב אולי תוכל לייעץ לי איך להתמודד עם החרדה הדיכאון הסחרחורת והבחילות ביום יום ובקשר לתרופה מה לעשות? אני ביאוש שכבר שום דבר לא יעזור. בתודה רבה רבה. שחר

22/06/2004 | 00:26 | מאת:

לשחר אין מדובר בניסיונות. לצערי אין תרופה אשר מתאימה לכולם לכן לעתים צריכים להתאים את התרופה המסויימת לאדם מסויים. יש הגיון רב לעבור מסרוקסט לאפקסור כיוון שהאפקסור פועל במנגנון נוסף כך שהסיכוי שתעזור רב יותר. אבל שוב, נקווה שהיא מתאימה לך. אין בדיקה אשר יכולה לחזות מראש איזו תרופה מתאימה לאדם מסויים ולכן אין ברירה אלא לבדוק ולהגיע למסקנה האם התרופה המסויימת מתאימה לשחר. עם זאת נראה לי שהאפקסור היא בחירה טובה. בנוסף הייתי ממליץ על פעילות ספורטיבית, הרפיה, פעילות חברתית וכל דבר שבהרגשתך מוריד את המתח והחרדה. כמובן שאפשר להוסיף לטיפול גם שיחות. תשמור על עצמך ואל תוותר דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 12:06 | מאת: הילה

הי מה שלומך זו אני הידועה בשם שרון א רציתי לשאול האם בזמן טיסה אני יכולה לקחת קסנגיס או לניטין להרגעה כי ברור לי שאחרת לא אוכל לעבור את הטיסה בשלום אם לא זה אז איזה כדור אוכל לקחת תודה מראש

21/06/2004 | 20:16 | מאת: Heart

לשרון מה שלומך? אני אורן ואי מתנדב בראשל"צ לאנשים במצוקה אבמ"צ. שאלו אותי את השאלה הזו כבר ואשמח לייעץ לך. שוב עצתי אינה מחליפה עצת רופא מומחה. תלוי לאן את טסה. אם זו טיסה של שעה או 4 שעות כדור שינה טוב יעזור לך לעבור את הטיסה. אם זו טיסה יותר ארוכה כדי שתתיעצי עם הרופא. תודיעי לי מה איתך [email protected] שלך עם המון ברכות אורן

22/06/2004 | 00:28 | מאת:

להילה זה בהחלט רעיון טוב, תרופות הרגעה עוזרות לעבור משימה מסויימת ואחר כך בחו"ל אני בטוח שתרגישי בטוב ולא תזדקקי לתרופות הרגעה. כמובן אם תצליחי לא לשמוע את החדשות מהארץ.... נסיעה טובה הידש

21/06/2004 | 11:34 | מאת: דניאלה

שלום רב רציתי לשאול אם יש מרפאת חרדה באיזור הדרום, באר שבע למשל והאם במרפאה יש טיפולים בקבוצות לאנשים הסובלים מחרדה חברתית? תודה מראש דניאלה

21/06/2004 | 19:49 | מאת: ציפי

שלום לכולם. אשמח גם אני לדעת האם יש טיפול בקבוצות לחרדה חברתית, באיזור השרון. תודה.

21/06/2004 | 10:43 | מאת: דניאלה

שלום רב , אני נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג מזה 7 חודשים והגעתי לפסיכיאטר כאשר אני סובלת מהפרעות חרדה כללית , אך לאחרונה אני מרגישה שאני סובלת גם מחרדה חברתית. האם יש הבדל משמעותי בין חרדה כללית לחרדה חברתית, האם הטיפול בין השתיים שונה והאים יכול אדם לסבול בשניהם בו זמנית? תודה מראש דניאלה

21/06/2004 | 14:50 | מאת: אורן

שלום דניאלה מתוקה מה שלומך? אני אורן ואני מתנדב בראשון במרפאות אנשים במצוקה. אני בן 23. אני שומע דברים כאלה מידי יום אולם אינני רופא ועצתי לא מחליפה עצת רופא מומחה. חרדה כללית שאין לה סיבה וחרדה חברתית (סוג של אגרופוביה) בהחלט יכולה לבוא בשיתוף עם החרדה הכללית. אולם אם הרופא נתן לך ציפרלקס אשר עוזר לך לחרדה הכללית ולדיכאון זה אמור גם לעזור לזה. אם את מרגישה חרדה כללית הרופא יכול לשלב תרופה מסוג אחר בנוסף לזה במינון לא גבוה. בהצלחה ממי ורק טוב. מאורן תודיעי לי מה קורה [email protected]

22/06/2004 | 00:31 | מאת:

לדניאלה אותה הגברת בשינוי אדרת. שתי ההפרעות הן בקבוצה של הפרעות החרדה ולפעמים ההבדלים אינם חד משמעיים והן מופיעות יחדיו. גם הטיפולים דומים. חשוב שהציפרלקס תעזור לך, במידה ואינך מרגישה בטוב במאה אחוזים כדאי לחזור לרופא אשר ישקול את המשך הטיפול עם התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 09:48 | מאת: איריס

אני חולת סכיזופרניה מטופלת בריספרדל וקלונקס מתפקדת טוב אך יש בי עצבות עייפות וכבדות שאלתי אם אני יכולה לקבל תרופה נגד דכאון לשפר את מצב רוחי והרגשתי? תודה מראש איריס

21/06/2004 | 16:32 | מאת: ורדה

איריס שלום - מתוך הכרות עם התופעה אוכל לומר לך שטוב שאת מתפקדת זה נהדר תתיעצי לגבי "האפקסור" שהיא תרופה טובה מאד שדוחה מצבי רוח דיכאונים ודיי עובדת טוב עם ריספרידל . בברכה ו.

22/06/2004 | 00:40 | מאת:

לאיריס באופן עקרוני את צודקת ואפשר לחשוב על טיפול נוגד דיכאון. עם זאת הייתי חושב להפחית ולהפסיק את הקלונקס אם אפשר..תתיעצי עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 08:19 | מאת: בלי תקווה

איזה טיפולים יש לפסיכודמנציה ? האם רק טיפולים תרופתיים או שיחות ? ואם שיחות אז במה שונים שיחות לאדם עם פסיכודימנציה לבין שיחות לאדם עם בעיה נפשית אחרת ? על מה מדברים בשיחות לאדם עם פסיכודמנציה ? איזה עיצות תלמיד עם פסיכודמנציה יכולות לעזור לו להתרכז טוב יותר בלימודים ?

22/06/2004 | 00:41 | מאת:

שלום, פסיכודימנציה אינה אבחנה מקובלת. אולי תרחיבי יותר עם פרטים כמו גיל, אלו למודים ומה התופעות שמיהן את סובלת. אז אוכל לענות תשובה מלאה יותר. שיהיה רק טוב והרבה תקוה דר' גיורא הידש

בעבר השתמשתי בלוסטרל למשך מספר חודשים ללא שיפור משמעותי ולכן הפסקתי את הטיפול, הרופא היה רופא פרטי כך שאין במערכת הבריאות הממלכתית כל תעוד על שימוש זה (למיטב ידיעתי לפחות) האם ציון העובדה שנועצתי בפסיכיאטר ונטלתי תרופה זו בשאלון סיווג בטחוני יפגע לחלוטין בסיכויי הקבלה שלי? מטבעי אני נוטה לומר תמיד את כל האמת אך רציתי לדעת האם זה יהיה ממש דבילי במקרה זה... ד"א בעבר כבר עברתי תחקיר בטחוני ואף שירתתי בתפקיד בטחוני, וגם כיום אנוכי משרת במילואים ביחידה מסווגת. אשמח לקבל תגובות מהגורמים המקצועיים בפורום כמו גם מאחרים אשר נתקלו בבעיה זו. תודה מראש מ.

למ. כיום הגישה היא ליברלית, בדרך כלל מגיעים אלי ממשרד ראש הממשלה ושואלים אותי לגבי הסיבות לטיפול ולגבי המצב והשפעת הטיפול. טיפול נפשי אינו פוסל מתפקידים ומסיווג. למרות שכמובן אין זה יתרון. כל מחלה גופנית או נפשית פוגעת בסיכויים להתקבל לעבודה מסויימת. כך שתיקח בחשבון שמחלה אינה מהווה יתרון בנתונים לקבלת תפקיד. בהצלחה דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 23:45 | מאת: שלי

לפני כ-9 חודשים, הרגשתי קצת מדוכדכת ולאור ההיכרות של בני משפחתי עם כדור הפלא סיפרלקס ביקשתי מהרופא לקחת גם. נטלתי במשך כחצי שנה כדור ליום. כמו שתארתי לעצמי, האופטימיות חזרה לחיי ואיתה גם הכוח להתמודד ולהמשיך. לא היתה לי שום טראומה ולא דיכאון עמוק וכנראה ההשפעה היתה בהתאם - מתונה ומספקת. כשלושה חודשים אני ללא סיפרלקס. כשבועיים לאחר שהפסקתי התחילו לי בעיות של דופק מהיר שמגיע במאמץ עד ללחץ בחזה. (אני בת 30)אני לא מרגישה שינוי נפשי, הכל די רגוע ושיגרתי. עשיתי בדיקות לבלוטת התריס ובדיקות דם וא.ק.ג והכל תקין. כל משך היממה כולל במנוחה מוחלטת יש לי דופק מהיר שלא יורד מתחת ל-100. האם יכול להיות קשר לדפיקות הלב המואצות (ללא לחץ דם גבוה) להפסקה של הסיפרלקס? האם ישנם מיקרים כאלו? כמובן שהלקיחה וההפסקה נעשתה בהנחיית רופא. אשמח לקרוא את דעתך

לשלי אין קשר לדופק המהיר והפסקת הציפרלקס לפני שלושה חודשים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 23:23 | מאת: אח מןדאג לד"ר הידש

אחותי אובחנה כסכיזופרנית גבולית.בשיחות עם הפסיכיאטר עלה,בין השאר,המונח M.S.E לא הצלחתי להבין מה הוא אומר.אנא עזור לי תודה

21/06/2004 | 00:36 | מאת:

שלום, איני יודע, אולי משהו יכול לעזור? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 22:01 | מאת: עירית

שלום האם נתקלת במקרה שבו סחרחורות שהתחילו לאחר הפסקת סרוקסט לא פסקו גם לאחר שנתיים? עירית

21/06/2004 | 00:37 | מאת:

לעירית איני חושב שהתופעה קשורה לסרוקסט שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 00:42 | מאת: מיכל מ

לעירית שלום, סחרחורת זה אחד מהתסמינם של החרדה. וזה לא קשור להפסקת הסרוקסת. לאחר שנתיים כפי שכתבת. מיכל מ

20/06/2004 | 20:17 | מאת: יעלי

בשנה האחרונה אני נמצאת בהליכי גירושין אחרי נישואים לא ארוכים של 3 שנים.יש לי ילדה בת 3 שבחודשים האחרונים אובחנה כ-PDD-NOS . אני בת 38 ומרגישה לא מאושרת מזה 10 שנים.אין צורך לציין את האפקט של שני הארועים האחרונים בחיי. אם פעם הייתי מתוסכלת מהעובדה שאני לא מגשימה את עצמי, היום אני מרגישה שאין יותר טעם לחיי. אני עצבנית כל היום, חם לי כל הזמן, סובלת מנדודי שינה, לא מרוכזת, לא נהנית מכלום ויש לי גם מחשבות אבדניות.אני מחפשת בנרות את ד"ר יובל יורם, אני יודעת שהוא לא מקבל מטופלים חדשים, אבל הוא רחש את אמוני בספרו סערת נפש, דבר שלא קורה כל יום. אשמח אם מישהו יוכל להעביר לו הודעתי זו.

20/06/2004 | 22:49 | מאת: אור

יש עוד הרבה מטפלים טובים. תלכי לפסיכולוג. זה יעזור לך. רק טוב, אור

21/06/2004 | 00:46 | מאת: מיכל מ

ליעל שלום, ד"ר יורם יובל גר במבשרת- ציון בירושלים.תנסי לברר באחד מבתי החולים הפסיכיאטרייים בירושלים. בו הוא עובד. מיכל מ

20/06/2004 | 19:55 | מאת: שושי

שלום ד"ר אני נוטלת ציפרלקס מזה שישה חודשים, ועדיין מרגישה חרדות שמתבטאות בתחושת ריחוף, בלבול, ואי שקט. רציתי לשאול האם זו תופעה נלווית, או שמא עלי להחליף לתרופה אחרת. האם הציפרלקס לא אמור לפתור את החרדות אחת ולתמיד? תודה שושי

21/06/2004 | 00:41 | מאת:

לשושי נכון שהציפרלקס אמורה לפתור את כל הבעיה. ההחלטות הקשות ביותר הן כאשר טיפול עוזר באופן חלקי, אלו לא היה עוזר היינו בודאי מחליפים, אם הכל היה בסדר, לא היה מקום לשאלה. בכל החלפה ישנו גם סיכון, יתכן שהתרופה החדשה תעזור אבל יתכן שלא תעזור ויהיו תופעות לוואי. כך שאין תשובה ברורה ואין לך ברירה אלא להתייעץ עם הרופא המכיר אותך ולהחליט ביחד אתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 19:50 | מאת: נואש לד"ר הירש

טופלתי בתרופה פאקסט במשך 4 שנים והכל היה טוב אחר מכן הפסיקה התרופה להשפיע והרגשתי גרוע. הרופא אמר להעלות את המינון במשך שבועיים ואח"כ להורידו הפאקסט לא עזר. עכשיו הוא נתן לי תרופה חדשה ואני מפחד שהיא גם לא תשפיע. בשם ציפרלקס. האם יש מוצא ופיתרון לטווח ארוך האם להחליף רופא? מה לעשות???

21/06/2004 | 00:42 | מאת:

שלום, בהחלט יתכן שהתרופה החדשה תעזור יותר. עם זאת הציפרלקס והסרוקסט פועלות באותו המנגנון, אני נוהג בדרך כלל לעבור לתרופה הפועלת במנגנון אחר, כמו לדוגמא האפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 19:15 | מאת: נואש וזקוק לעזרה

טופלתי בתרופה פאקסט במשך 4 שנים והכל היה טוב אחר מכן הפסיקה התרופה להשפיע והרגשתי גרוע. הרופא אמר להעלות את המינון במשך שבועיים ואח"כ להורידו הפאקסט לא עזר. עכשיו הוא נתן לי תרופה חדשה ואני מפחד שהיא גם לא תשפיע. בשם ציפרלקס. האם יש מוצא ופיתרון לטווח ארוך האם להחליף רופא? מה לעשות???

21/06/2004 | 08:46 | מאת: תמר

ל"נואש" שלום ! אל תתיאש ! כל אחד מגיב אחרת לתרופות שונות. אני, למשל, לא הצלחתי עם סרוקסט ופבוקסיל, אבל הציפרלקס עוזרת לי מאד. צריך פשוט להתעזר בהמון סבלנות ( אני יודעת שזה קשה כשמרגישים רע...), עד שמוצאים את התרופה שמתאימה לך במינון המתאים לך... בהצלחה ותרגיש טוב ! תמר.

20/06/2004 | 16:53 | מאת: מיכל מ

לד"ר הידש, אין לי בעיה עם זה שמחקתה. אבל, אם כבר והחלטתה שאתה מוחק. אז תמחוק הכל. ולא להשאיר בכוונה עוד שתי הודעות מזויפות בשם מיכל מ. בדף למטה. ואתה יודע טוב מאוד שזה מיותר ולא מחקתה. למה? מיכל מ

21/06/2004 | 00:45 | מאת:

למיכל אני משתדל להתייחס לתוכן ההודעות ולא לכותב. כאשר התוכן פוגע אני מוחק ולא משנה מי שכתב. אם לא את כתבת את ההודעות שמחקתי אז בודאי שאין בעיה. בכל אופן אני אסתכל ומקווה למצוא את ההודעות שאת מתכוונת אליהן ואתייחס עניינית. מקווה שהדברים לא יחזרו שוב ואפשר להרגע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/06/2004 | 00:52 | מאת: מילר

מיכל עדיין לא שמענו התנצלות על דבריך. המחיקה של הידש לא יכולה לבוא במקום התנצלות כנה שלך על הדברים שכתבת. תתנצלי.

20/06/2004 | 16:39 | מאת: בעלת קונפליקט

דר' הידש, שלום. אחותי עברה משבר פסיכוטי לפני כ-6 שנים ואובחנה כחולת סכיזופרניה. היא נוטלת תרופות ועברה מספר אשפוזים. היא בשנות ה-20 לחייה. שאלתי אינה קשורה אליה ישירות, אלא אליי. בן זוגי ואני מנסים להרות. אולם, עלה בי החשש שמא עליי לבצע איזשהן בדיקות גנטיות הקשורות גם במחלה הנ"ל (מלבד אלו הרגילות המומלצות לפי עדות). אציין כי פרט לאחותי לא ידוע כל מקרה שכזה במשפחה. האם יש מקום לחשש? האם ניתן לאבחן סיכויים כאלו או אחרים דרך הגנטיקה? בתודה, בעלת הקונפליקט.

20/06/2004 | 21:17 | מאת: מילר

בבי"ח הדסה בירושלים יש מעבדה לגנטיקה של הסכיזופרניה (במסגרת היחידה לפסיכיאטריה ביולוגית בניהולו של פרופ' בנימין לרר) והם בוודאי יוכלו לעזור לך בתנאי שאחותך תשתף פעולה. סכיזופרניה היא מחלה גנטית ולכן המחקר בתחום זה מאד חשוב לאיבחון וטיפול תרופתי במחלה. עדיין לא יודעים בדיוק את ההרכב הגנטי שגורם לפריצת המחלה וגם אז מדובר רק בסטטיסטיקה כלומר בהסתברות מסויימת ולכן לא יכולים לתת לך תשובה מוחלטת. אם את רוצה לדעת את ההסתברות ניתן לבצע בדיקות ולקבל ייעוץ אישי.

20/06/2004 | 23:34 | מאת: בעלת קונפליקט

תודה. אבל מי אתה?

21/06/2004 | 00:52 | מאת:

שלום, קיים מרכיב גנטי בסכיזופרניה אבל לצערי אין שום בדיקה שיכולה לעזור ולזהות עובר שיסבול מסכיזופרניה, או האם האם היא נשאית. כלומר רמת המחקר עדיין נמוכה ואין אפשרות לבדוק או לחזות את העתיד בבדיקות. אחותך היא קרובה מדרגה שניה לתינוק שיוולד, ולכן המרחק הגנטי ביניהם די גדול. הסיכון של הילדים שלך לחלות גדול מהסיכון באוכלוסיה הכללית אבל קטן מהסיכון של ילדים של חולות בסכיזופרניה. בינתיים אנחנו יכולים לדבר רק על סיכונים וסטטיסטיקות. כפי שנאמר, אדם טבע בבריכה שהעומק הממוצע שלה 20 ס"מ. סטטיסטיקה תמיד נכונה אבל תמיד משקרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 14:06 | מאת: סיגל

מישהו יכול לעזור ולהגעד לי איך ואיפה מוציאים אישור לביטוח לאומי על הדיכאון שמפריע לתפקד ולעבוד תודה מראש על העזרה

20/06/2004 | 19:53 | מאת: עובד ביטוח לאומי

עלייך לבקש מפקיד נכות כללית ועדה רפואית שתאבחן את הבעיות מהן את סובלת. בהתאם לקביעת הועדה יקבעו לך אחוזי נכות. עלייך לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגורייך

21/06/2004 | 00:56 | מאת:

לסיגל את צריכה להגיש תביעה לביטוח לאומי, לצרף את המכתבים של המטפלים, ואז תוזמני לועדה רפואית כפי שנכתב. תודה לעובד בביטוח הלאומי ונשמח עם תשתתף בפורום ותוסיף אינפורמציה חשובה על הביטוח הלאומי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 13:24 | מאת: שחר

אח שלי חולה, אבל אני לא יודע את שם המחלה. אני יודע שמצבו מחמיר. בהתחלה זה היה שטיפת ידיים מוגזמת. אני יודע שלשטוף ידיים זה חשוב, אבל אצלו זה היה מוגזם! אחר כך הוא התחיל לפחד מכלבים. הרבה אנשים מפדים מכלבים, אבל כשהוא רואה כלב הוא מתחיל להכנס לפאניקה ולצרוח באמצע הרחוב! אחר כך הוא התחיל לפחד מעטלפים, כשכולם יודעים שעטלפים חיים במערות חשוכות, וליד הבית שלו אין מערה. הוא חושב שאיזשהו עטלף עבר ליד הבית שלו ושהוא במקרה יעבור שם, אז הרוק של העטלף יכנס לו לתוך הפצעים שיש לו על הידיים (בגלל שטיפת הידיים המוגזמת). הוא חושב שכל הכלבים חולים בכלבת, ועכשיו הוא מפחד גם מחתולים (חתולים חולים בחתלת?) ובכלל, כל סוג של חיה. הוא אומר ששום דבר בחיים לא מעניין אותו חוץ מהכלבת של הכלבים והוא כל הזמן חושב על זה. לפני כמה ימים הוא מצא כלב מת ליד הבית שלו ורצה להזמין נציג מהעירייה כדי שייקחו אותו משם (הוא מפחד שאם הוא יעבור ליד הכלב המת, רק יעבור, איכשהו הווירוסים של הכלבת ייכנסו לו לדם). הוא לוקח כדורים אבל זה לא עוזר לו, לא שאלתי איזה הוא לוקח, אבל אני יודע שהם לא עוזרים. שאלתי אותו ממה הוא בעצם מפחד והוא אמר שהוא מפחד למות בגלל הכלבת. הוא אומר שהוא לא מפחד משום מוות אחר (לא סרטן, לא שבץ). הפחד הזה מפריע לו לעשות פעילויות שונות. לא קיבלו אותו לצבא כי הוא איים בהתאבדות (ואז הוא עוד היה בסדר, הוא לא פחד מכלבת). אבל אני יודע שהוא לא יתאבד, כי הוא מפחד להגיע לגיהנום. אז אני מאוד מבקש שתעזרו לי, ולו. איך אפשר לרפא את זה? הוא נוטל סוגים שונים של כדורים אבל שום דבר לא עוזר. מה, מה אפשר לעשות? אני מבקש, כי זה באמת מייאש, את כל המשפחה.

20/06/2004 | 19:26 | מאת: ייעוץ

שלום לך שמי אורן ואני אשמח ליעץ לפי דעתי יש לאחיך הפרעה כפייתית O.C.D ופחד כפייתי וחוסר טיפול מוביל אותו לעוד פחדים. אנא קח אותו לפסיכיאטר שיבדוק אותו. ייתכן שהוא ישתמש בתרופה נוגדת SSRI אלא אם כן הבעיה יותר חמורה אני אינני רופא אלא מייעץ בלבד. אבל לפי דעתי הו אישתמש באחת התרופות הנוגדות פוביות למיניהם סארוקסט ציפרמיל פאקסא ציפרלקס מאותה המשפחה

20/06/2004 | 23:16 | מאת: ורדה

כנס לפורום o.c.d טורדנות כפייתית בתפוז ושם כולם עם אותה בעיה. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=15 המשפחה צריכה לתמוך וביחד עם תרופות מתאימות וטיפול קוגנטיבי ,יהיה בסדר . יש גם מחלקה טובה בתל-השומר לחרדה -להתקשר ולשאול. 03-5303349 בהצלחה לכם ו.

20/06/2004 | 12:17 | מאת: מימי

שלום רב, אני נוטלת כמעט שנה סרוקסט שעזר לי מאד לטיפול בדכאון וחרדה קלים. אני נורא רוצה להפסיק, גם בגלל תופעות הלוואי ובעיקר בגלל הרצון להסתדר כבר לבד. פניתי לפסיכיאטרית בקופת חולים והיא המליצה לי לרדת לחצי כדור. כשבועיים אני נוטלת חצי כדור. יש לי תופעה של סחרחורת פתאומית (בעיקר כשאני עייפה משום-מה) ותחושה כללית של הרגשה בריאותית לא טובה. אודה לך אם תתאר לי את תופעות הלוואי האפשריות להפסקה של הכדור (או אם יש פה בעלי נסיון אישי בתחום..). אני נורא רוצה להפסיק למרות התופעות!!!! תודה.

20/06/2004 | 19:29 | מאת: אורן

היי מימי מה שלומך? הפסקת הסרוקסט מנסיוני האישי קודם לכ לעולם אבל לעולם לא מפסיקים לבד אלא תחת פיקוח רופא. חוץ מזה הפסק התרופה לוקה בתסמיני גמילה כגון בחילות רעד תשישות תחושה של יציאה מפוקוס וכאבי ראש. הם נמשכים כפי שהיה אצלי בן 8 ימים ל-14 יום. נשמה שרק תרגישי טוב מאורן

21/06/2004 | 01:35 | מאת:

למימי את הפסקת הטיפול יש לבצע לאט, כך שאם הירידה לחצי כדור הייתה דרסטית מדי אפשר לנסות ליטול 3/4 של כדור, ורק אחר כך לרדת לחצי וכך הלאה. שום דבר לא דחוף, אם יורדים לאט לאט אין תופעות של גמילה כפי שתיארת. אם תעלי טיפה במינון התופעות הללו יעלמו. בהצלחה דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 11:36 | מאת: נרי

היי דוקטור לפני שנתיים עברתי חבלת ראש אם חשוד דימום תוך מוחי לפני חבלת הראש הייתי ללא רקע רפואי וגדלתי בבית נורמטיבי כיום החלו תופעות מוזרות סידור חפצים בזוויות מוזרות כמו אני סובל מאין אונות ואחד ההפרעות זה גילוח שער באיבר המין אני לא יודע מה לעשות? אני מתבייש לספר זאת לפסיכאטר כמו כן האם מזעזוע מוחי ידוע שמופיעים הפרעות כאלו או אחרים והאם תוכל להסביר מה הקשר למכה בראש?

21/06/2004 | 01:37 | מאת:

לנרי חבלה בראש היא מכה למוח ולכן עלולות להיות תופעות נפשיות והתנהגותיות הנובעות מפגיעה גופנית ממשית במוח. בדרך כלל עם הזמן התופעות הללו מוקלות וחולפות, אבל כמובן שהשאלה היא כמה נזק נגרם מהמכה. כדאי לספר את התופעות לפסיכיאטר וגם לנאורולוג אשר יתכן ויכולו להתאים טיפול יותר טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 09:41 | מאת: יוסי

שלום ד"ר היידש תודה על תשובתך. הצעת לי לשלב באופן חדפעמי רמרון (שאני לוקח באופן קבוע ) עם לוריבן בכדי להתגבר על החרדה שיש לי מול קהל בזמן שאני נותן סימנריון. בשיחה עם חברים הם הזכירו כי יש תרופה בשם דרלין שיכולה גם לעזור. עד כמה זה נכון? והאם ניתן לקחת את שתי התרופות ביחד? ומה המינון המומלץ? תודה רבה

21/06/2004 | 01:39 | מאת:

ליוסי דרלין היא תרופה המורידה לחץ דם וגם מאיטה את הדופק. כאשר אין עליה בדופק אז בדרך כלל לא מתפתחת החרדה שמתפתחת מההרגשה שהדופק עולה. הטיפול עם דרלין מקובל למרות שבספרות יש עליה חלוקי דיעות ואני לא נוהג להשתמש בדרלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 23:27 | מאת: י

ברצוני לדעת מה הסיכונים בביצוע טיפול מסוג זה.אחוזי ההצלחה ,ומה היא הצלחה? כמו כן היתי שמח לקבל התיחסות של מי שעבר טיפול דומה.

19/06/2004 | 23:37 | מאת: יוסי

לד"ר הירש שלום אבקשך להתיחס לנושא בהקדם מפני שאני עומד לפני טיפול כזה מחר!!!

20/06/2004 | 00:24 | מאת: סיגל

למה ולמה?

19/06/2004 | 22:56 | מאת: שרון

אתחיל עם תוצאות פורמליות: בדיקות רפואיות (נוירולוגיה,עיניים, שמיעה, פסיכולוגיות והכל) אין בעיה . בדיקות של לקויות למידה הייתה בעיה של קשב וארגון בזמן ביצוע מטלה אבל זה היה ממש קל וכבר עבר. כאמור אין בעיה בכלום. עכשיו אספר את העניין : הבעיה היא שכשאני מתחיל לקרא משהו ארוך (אפילו רק שתי עמודים) העירנות שלי בורחת . לעומת זאת כשאני עובר בספר ומדלג מדף לדף וקורא מפה קצת ומשם קצת אז אני עירני . גם באינטרנט זה מתבטא שברגע שאני בפורום אני קורא הודעות והכל בסדר . אבל אם נותנים סיכומי שיעור במסמך וורד ארוך קצת (מעל בערך 10 דפים) אז כשאני מתחיל לקרא כבר בשורה הרביעית אני מאבד את הקשב (ולא לטובת מחשבה אחרת) והמשמעות של המילים שאני קורא בעיניים נקלטת רק בעיניים אבל בלי המשמעות של המשפט השלם, והמסרים של מבנים שלמים בטקסט לא נקלטים למודעות שלי. העיניים שלי חוזרות על משפט שלא נקלט וממשיכות וכשאני מגיע לקרא את המשך השורות בטקסט (נאמר בשורה ה 12 ) העפעפיים שלי נעשות כבדות והעיניים מתחילות להיעצם. שלילה: 1. לא עייפות: אני לא עייף כי ברגע שאני עובר לנושא אז אני כבר לא עייף, וגם אם אני סוגר הכל במטרה לישון אני לא נרדם כי אני לא באמת עייף. 2. לא קשור לקושי של החומר: הדבר לא תלוי ברמת הקושי של הטקסט שאני קורא כך שאני יכול לקרא חומר שאני יודע בעל פה ושאין בו שום מושג חדש והוא קל ובכל זאת זה יקרה לי בו. 3. כאמור בדיקות רפואיות תקינות וגם בדיקות פסיכולוגיות ודידקטיות טובות . איזה סיבות אפשריות יכולות לבעיה ? למה זה יכול להיות קשור ? האם הבעיה מוכרת ואיך קוראים לה כאשר היא מוגזמת ומפריעה לתפקוד האדם שסובל ממנה ? ואיזה עיצות מעשיות יש לכם כדי להתמודד עם מצבים אלה ביזמן שהם קורים . מאז שכתבתי את השאלה אני חושב על הבעיה הרבה . חשבתי לעצמי מקודם האם זה קשור להתעניינות והאמת שלא כי למשל כשהנושא מעניין (סתם נניח הכרויות באינטרנט) אז ברגע שאני צריך לקרא טקסט ארוך הבעיה מתחילה וכשאני צריך רק לעשות חיפוש בגוגל וכל פעם לדפדף בדף חדש אז אני עירני לנושא המעניין. ממש מקודם אני מספר לאמא שלי שכואב לי הגב מלשבת באינטרנט וכשאני יושב בתנוחה נוחה אני נרדם כשאני מתחיל לקרא . וכשאני יושב בישיבה לא נוחה כואב לי הגב. וגם חשבתי לעצמי האם זה קשור לדברים שדורשים ממני להיות אינטראקטיבי ? זה נכון אבל כשאני עושה משימות שדורשות ממני להישאר אינטראקטיבי (כמו הורדות של קבצים) אני מוצא את עצמי עושה תוך כדי שינה ממש הגוף שלי מאלץ את עצמו להפעיל את הידיים אבל אני בלי ריכוז בכלל מכריח את עצמי לעשות את זה ועושה את זה בעייפות תוך כדי חצי שינה . מה אתם אומרים ? יש לכם עיצה ? הבעיה היא באמת במשימות מונוטוניות פאסיביות . והיא קיימת אצלי גם לגבי טקסטים שאני קורא או שומע , והקשב שלי בורח. ויש בקשב את הבעיה הזאת שכשהוא נעלם ואני יושב בתנוחה נוחה אני נרדם כשמשימת הקריאה\האזנה היא מונטונית ופאסיבית. איך מתמודדים עם זה כאשר אני רוצה להכניס למוח טקסט ואני לא מצליח להיות בקשב כשאני שומע לטקסט (אחרי שהקלטתי אתי עצמי מקריא אותו לטייפ) ולא מצליח להיות בקשב כשאני קורא את הטקסט . ובשני המצבים אחרי שהקשב בורח ואני יושב נוח אז אני העירנות בורחת אחרי שהקשב ברח כבר ואני פשוט נרדם ? איך מתמודדים עם זה כשזה קורה ?

לשרון יתכן ומדובר בהפרעת קשב, כדאי לעשות אבחון במכון פסיכולוגי המתמחה בנושא. עם זאת הייתי חושב גם לשלול אפילפסיה עם בדיקה של EEG. אני חושב שכבר עניתי לך בעבר תשובה מפורטת שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 22:56 | מאת: שיר

אוקי אז קודם כל איילת לחלוטין אני לא מסכימה איתך. כמו שכבר אמרו לפניי גם המטפלים הם בני אדם וגם להם יש רגשות. אני גם חושבת שפסיכולוג טוב ומקצועי הוא כזה שגם אם הוא מרגיש למטופלת יותר מאשר מטופלת נטו הוא ישים גבולות חיוניים ומקצועיים בטיפול. ולמרות זאת ורדה המטופל לא יכול מיד לעשות את אותו הדבר כיוון שבכל זאת הוא התלוי והוא זה שהגיע חלש והוא זה שהמטפל עטף אותו בבטחון ואהבה . אבל בתהליך בריא המטופל גם לומד לשים לעצמו גבולות ולהבחין בין מציאות לדמיון. פעם במסגרת הטיפול האישי שלי היה לי חלום להיות הבת של... או חברה של... וכדומה הגבול שלי האישי בחוויה שלי היה מטושטש ולא הבחנתי בין דימיון למציאות עד שהמטפלת שלי שמה לי גבול ברור וקר כקרח שגרם לי לשנוא אותה נורא בתקופה ההיא, לימים אני מעריכה אותה מאד מאד על כך. כי הבנתי שלמרות שקיים בי עד היום הרצון להכניס אותה לחיי כי היא פשוט מתוקה ומתאימה לי בתור אדם, לא אוכל לעשת זאת כי באתי אלייה בסיטואציה של טיפול וחריגה מגבולותיו ותהיה אשר תהיה היא תזיק לי מאד ואף גם לה כמטפלת שלי וכאדם. ולעדי החמודה שמתוך הבפנים שלי המסת את לבי, שתדעי לך שזה עלולה להיות אכן העברה ואולי איזהשהיא משיכה אל המטפל מתוך כימייה, אך מה שזה לא יהיה אין זה מחובר למציאות שלך היומיומית מאחר ולא ראית אותו מעבר למסגרת של הטיפול, אני יודעת בטיפול הם נראים נורא מושלמים וקסומים ואולי יש בזה משהו טוב שגורם לנו לסמוך, אבל יחד עם זה לא חיית איתו ולא הכרת אותו בנסיבות אחרות כך שאין את יכולה להיות בטוחה שזה באמת מושא אהבתך או האדם המתאים לך. הוא לא ייתן לך את מה שאת רוצה חמודה, וזהכואב אבל זו האמת והיא טובה לשניכם. תתני לו לשמור לך על הגבול כי את זקוקה לזה בתור מטופלת. אני מבינה שזה כואב נורא אבל זה הכרחי והכי טוב בשבילך ואת תביני את זה גם כן יום אחד. תהיה חזקה שיר

19/06/2004 | 23:30 | מאת: הי שיר

את מוזמנת לקרוא את המשך הדיון בנושא ב- http://www.icallisrael.com/ בפורום של ד"ר הידש נשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך בקשר למה שנדון שם... וכמובן גם של משתתפים נוספים שהנושא מעניין אותם... (:

19/06/2004 | 22:34 | מאת: פיצפונת ואנטון

האם מותר לקחת סרוקסאט במהלך הריון או שאסור? האם זה עלול להזיק לעובר?

לפצפונת מותר ליטול סרוקסט בהריון כיוון שהוא אינו פוגע בעובר. עם זאת תמיד צריך לבדוק את העדכונים האחרונים ולכן אני מפנה למרכז הטרטולוגי בהדסה, תתקשרי לשם והם יתכנו לך את התשובה המעודכנת ביותר. בהצלחה דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 22:16 | מאת: אנונימית

כיצד ניתן לדעת האם כדור (לוסטרל) אכן עוזר ? מתי אמורים להתחיל לחוש בהבדל ? כיצד יודעים האם הנזק הנגרם הנו בלתי הפיך ? האם יש כדור יותר מועיל לבעייה הזאת ? תודה מראש

20/06/2004 | 01:02 | מאת:

שלום, הלוסטרל הוא כדור מתאים לבעיה זו, מתחילים להתחיל שיפור במצב הרוח אחרי כחודש חודשים מהנטילה, למרות שיתכן שידרש זמן ארוך יותר לבעית השיער. הלוסטרל אינו גורם לנזקים בלתי הפיכים, כך שאפשר להיות שקטה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 19:50 | מאת: אנונימית

ראשית תודה על התייחסותך אחת מהשאלות שלא הובנה כהלכה הייתה כיצד ניתן לדעת האם נגרם נזק בלתי הפיך לשיער, ולא בעקבות הכדור או בגינו, אלא לשיער בעקבות ההפרעה - מי מאבחן זאת ? תודה

19/06/2004 | 21:57 | מאת: ענבל

שלום ד"ר הידש, נאלצתי להפסיק את השימוש בסרוקסט מיידית לאחר טיפול של חמישה חודשים מאחר והתגלתה אצלי תופעת לוואי נדירה של התרופה - מחלת עור בשם אריתמה נודזום (מדובר בפריחה כואבת ברגליים, נפיחות וכאבי שרירים). הגעתי למצב שבו לא יכולתי ללכת ואפילו לא לנעול נעליים. מזה חמישה ימים שאיני נוטלת את התרופה (נהגתי ליטול 20 מ"ג ליום) ואני מרגישה רע מבחינה פיזית - יש לי סחרחורות ובחילות קשות. שאלתי היא כמה זמן אני אסבול את התסמינים האלו? והאם יש דרך להקל עליהן? תודה מראש ענבל

לענבל אפשר כמובן ליטול עוד חצי או רבע כדור והתופעות יעלמו, תופעות הגמילה נמשכות כשבוע שבועים. עם זאת אני חושב שצעד נכון יותר הוא ליטול חצי כדור פריזמה מספר פעמים, הגמילה מפריזמה קלה יותר ואולי היא לא תגרום לבעיה בעור. בהצלחה דר' גיורא הידש

09/07/2004 | 19:23 | מאת: לרנר אלי

שלום לכולם מבקש מידע על מחלת עור בשם:LICHEN PLANUS לדברי רופאת העור המחלה היא כתוצאה של אי אכילת ירקות הטיפול שקיבלתי:חומצה פולית .

19/06/2004 | 20:54 | מאת: סיגל

לסיגל מדובר בשתי תרופות מאותה המשפחה. הקסנקס היא התרופה האחרונה בקבוצה זו, משך חייה קצר לכן היא ממכרת יותר, עם זאת יש לה השפעה גם נוגדת דיכאון בנוסף להשפעה המרגיעה. הקלונקס היא תרופת הרגעה בלבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 20:45 | מאת: מורנה

בת אחותי בת 14 בזמן אחרון לא מוכנה לקבל שום קומפלימנט מה גם שהיא מאוד סגורה ומצוברחת ושום דבר לא משמח אותה מס דוגמאות הם שאם מישהו אומר לה שהיא נחמדה או ילדה טובה היא ישר זועפת ועונה שזה לא נכון וכועסת וגם כשהיא הביאה תעודה טובה ואחותה לא אז כשהחמנו לה היא כעסה ואמרה למה אני קיבלתי תעודה כזאת ולא כמו של אחותי רעה זה לא בסדר וגם היא מיתקשה בחיי חברה ועלי לציין שהיא לא אוהבת את אחותה ככה שזה לא נובע מאהבה היא גם מופנמת מאוד ואמא שלה מודאגת מכך.. היא קוראת לאבא שלה האיש הזה אין לה ביטחון עצמי והיא שנאת את כולם היא גם משקרת המון להורים שלה ולכולם היא נעדרת מטיול של הכיתה ומספרת שהיה כייף בטיול שביכלל לא הלכה ברצוני לדעת ממה זה נובע ומה אפשר לעזור לנערה בתודה הדודה שמודאגת

20/06/2004 | 01:07 | מאת:

למורנה התופעות אומנם מדאיגות אבל בגיל ההתבגרות בהחלט ישנן התנהגויות קיצוניות ובסוף הדברים מסתדרים. כך שאי אפשר לדעת כעת. אם אתם מודאגים אפשר להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ילדים ונוער אשר מומחה לגיל הזה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 20:08 | מאת: מילר

המופרעת אשר ידועה כאן בתור "מיכל מור" נכנסת לפורום בשמות בדויים, מתחזה לעצמה, מתחזה אלי ועוד והכל בשביל לזרוע הרס ושינאה. בינתיים לא עשית כלום בנידון וחבל. אבקש ממך להסיר את כל ההודעות שלה שמכוונות אלי, כולל ההודעה מתחתי וההודעה מאתמול שכוללים דברי בלע והסתה. לא מדובר בפגיעה בי אלא בפגיעה בפורום- אני חושב שראוי שדברים אלה לא ישארו כאן שכן הם פוגעים במטרת הפורום ופעילות התקינה שלו. יחד עם זאת אני אכבד כל החלטה אחרת שלך בעניין זה במידה ותחליט אחרת. בברכה מילר

20/06/2004 | 00:41 | מאת:

למילר כבודך במקומו מונח והדברים בודאי אינם יאים. לכן אמחוק אותם. הידש

19/06/2004 | 18:07 | מאת: איריס

נמאס לי מהכל אני בטיפול פסיכולוגי אני לוקחת פרימוניל 150 מיליגרם וניסיתי כבר יותר מידי סוגים ואני לא יודעת מה חעשות אני כל-כך משתדלת לא להרים ידיים אבל החרדות והדכאון שוברים אותי כל פעם מחדש הכל נראה שחור ובלתי פתיר נמאס לי מהפחד ונאס מהבכי אני נופלת למטה כל הזמן מתי זה יגמר כי לא נשאר לי הרבה ברזרבה.סליחה על האורך פשוט נמאס לי גם לראות מה שזה עושה לאנשים שאני אוהבת.

21/06/2004 | 14:15 | מאת: ש

אל תתיאשי, תנסי לראות את התמונה מלמעלה, ולא בעיניים צרות. משום שכשתעברי את התקופה הזאת, ואת תעברי, תראי שיש טעם בחיים! ואפשר לשמוח ואפילו להיות מאושרים מדי פעם! תמיד תדעי שכמו באופניים, כשקשה סימן שנמצאים בעליה. אם הפסיכולוגית שאת הולכת אליה לא עוזרת תנסי ללכת למישהו אחר. או שתפרסי בפניה קצת יותר מתחושותייך כדי שתוכל לעזור ביתר קלות. תנסי לדבר עם חברה או חברה או בן משפחה קרוב, ולרוקן קצת מתסכולייך, או שתוציאי הכל על הדף, אבל באמת הכל הכל, כל הרגשות והסערות שנשמרו בפנים. זה מאוד מקל. שאבי כוח מין המיטב שבך, ודעי שיש מי שזקוק לך ואוהב אותך, זה בטוח. לא יודעת אם את מאמינה בזה, אבל אני חושבת שלכל אדם יש תפקיד בעולם הזה, ולכל אחד בפנים יש משהו מאוד מיוחד (הרוח), שאם נהיה אמיתיים ובלי יותר מדי רחמים עצמיים נצליח לחשוף אותה ובעזרתה לעזור לכל העולם. אבל דעי שתהליכים כאילו ארוכים מאוד, תהליכים של כל החיים.

19/06/2004 | 18:05 | מאת: אורית

קראתי פה ובכלל שהסרוקסט משפיע על חיי המין. הבעיה היא שבגלל שקראתי קרה לי הדבר כנבואה שמגשימה את עצמה.....בעת קיום יחסי מין עם חברי חשבתי על הדבר כי לא אגיע לאורגזמה בגלל שאני נוטלת את הסרוקסט וכי כך גם קראתי....לכן, אינני יודעת האם יכלתי להגיע לאורגזמה או שרק בגלל המחשבה המטרידה לא הגעתי.... מה עושים?

20/06/2004 | 00:02 | מאת: ענת

אני בת 24 ויש לי חבר שלוקח כבר למעלה משנתיים את הסרוקסט. הבעיה איתו זה שהוא לא מצליח לגמור בקלות למרות שהוא משפשפ המון... מבחינתי זה דווקא די בכייף...שיעבוד קשה.... למיטב ידיעתי אין בעיות גמירה לאשה שמשתמשת בכדור

20/06/2004 | 01:10 | מאת:

לאורית זו הסיבה שלפעמים אני לא אוהב לאמר מראש את כל תופעות הלוואי, אבל אם לא נספר אז יתכן שגם אז לא נעשה את המעשה הנכון. לא הייתי מגיע למסקנה לפי פעם אחת בלבד, גם עם הסרוקסט אפשר להגיע לאורגזמה אבל זה לוקח יותר זמן. שיהיה רק טוב ובכיף דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 17:04 | מאת: משה

בטיפול כנגד חרדה ודיכאון בעקבות פריצות דיסק מרובות, הנני לוקח אפקסור (150 מ"ג) וסורבון (20 מ"ג), ביום. מזה כשלושה שבועות התבקשתי להוריד את כמות האפקסור כך שהיום אני לוקח שלוש פעמים בשבוע 150, וארבע פעמים 75. האם בעקבות ההורדה יכולות להיות תופעות לוואי לירידה באפקסור. אני חש מיחושים ו- FASCICULATIONS, בשרירים.

20/06/2004 | 01:11 | מאת:

למשה הירידה במינון איטית כפי שמתחייב ולכן איני חושב שמדובר בתופעות לוואי של הירידה במינון. עם זאת אפשר לנסות ליטול יום אחד 150 במקום ה 75 ונראה כיצד תרגיש. שבוע טוב דר' גיורא הידש