פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
19/06/2004 | 15:56 | מאת: שירה

ד"ר יקר, נטילת הנרדיל הוצעה לי רק לאחר שניסיתי יותר מעשר תרופות שלא הש]יעו עלי כלל (כולל אדרונקס, SSRI'S URNRUI. נאמר לי כי תרופה זו ניתנת לאנשים שלא הגיבו כלל במשך תקופה ארוכה לסוגים רבים של תרופות. יחד עם זאת, כמובן שברצוני להחליף תרופה זו בתרופה חדישה יותר, האם יש לך המלצה? תודה שירה

לשירה כעת הדברים ברורים יותר וכאשר התרופות החדשות נכשלו בהחלט מקובל לעבור לנרדיל. עם זאת אפשר לנסות קודם שילוב של דפלפט או ליטיום יחד עם התרופה נוגדת הדיכאון. כמובן שבמקרים שבהם לא מגיבים לתרופות משתמשים בדברים יותר מורכבים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 15:14 | מאת: חנה

ד"ר הידש שלום ! תודה על תשובתך , אך לא ענית לי אם התרופות הנ"ל עלולות להיות הגורם לעצירות הקשה מימנה אני סובלת. כמו כן רציתי בבקשה לדעת , אם יש תרופות לדכאון (מקבוצת התרופות שגורמות לישנוניות), אשר לא משמינות?

20/06/2004 | 01:15 | מאת:

לחנה כל התרופות הללו מאיטות מעט את המעיים אבל לא ממש גורמות לעצירות, יתכן ומדובר על השלוב שביניהן. התרופות הפועלות על הנוראדרנלין אינן גורמות לעליה במשקל, אדרונקס, איקסל ואפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב.. אני יוצא עם בחורה ונודע לי שאימא שלה מטופלת שנים ונוטלת תרופות כרוניות לאיזון והרגעה, בעקבות מחלת נפש. אני מבקש לדעת מה הסיכויים הסטטיסטיים שהמחלה תפקוד גם את הבחורה בשלב כזה או אחר בחיים, או שהמחלה תעבור בתורשה לילדייה. אני מבקש הכוונה .. משום שאיינני יודע גם את הדיאגנוזה המדוייקת של מחלתה של אימה.. תודה רבה מראש על התשובה המהירה.

זה מאוד מאוד תלוי סוג ההפרעה , ישנן כאלו תורשתיות וישנן כאלו שאינן תורשתיות. כדאי לך לברר בלי בושה.....אחרי הכל זה יכול להשפיע בצורה משמעותית על חיי ילדך. אם אתה לא מצליח לברר אז שאל את הבת (כלתך המיועדת)אילו תרופות היא לוקחת ולפי התרופות נאמר לך פחות או יותר מה הבעיה. ועוד דבר: למחלות (ולא רק נפש) יש נטיה לדלג על דור אחד , זה אומר שהילדים של אישתך כן עשויים לסבול מהבעיה בעוד היא לא תרגיש בה לחלוטין. שיהיו לך חיים מאושרים.

שלום, לצערי האבחנה חשובה מפני שלא כל ההפרעות הנפשיות דומות וגם הסטטיסטיקה של התורשה שונה בין המחלות. העצה הטובה ביותר היא להגיע לפסיכיאטר או אפילו לפסיכיאטר של האמא ולדבר אתו על כל השאלות והסיכונים התורשתיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 14:49 | מאת: מיקי

האם יש תרופת הרגעה הניתנת להילקח בשתיה להשפעה מידית? ( בהתקף של חרדה). מה האפקטיביות של נרות וליום? בתודה מיקי

19/06/2004 | 17:45 | מאת: חרד

ישנן תרופות מהסוג או מהמשפחה של הוואליום שהם לא נרות ולוקחים אותם דרך הפה והן משפיעות בתוך חמש עד עשר דקות מרגע שלוקחים אותם. פנה לרופא ובקש : קלונקס ,קסנאקס לוריוון ודומיהם. לא מומלץ להשתמש בהם רק אם ממש אין ברירה הן ממכרות. לבריאות.

19/06/2004 | 22:45 | מאת: מיקי

אני מודה לך על תשובתך. הבעיה היא שהכדורים שמנית עוזרים די מהר למי שלחוץ, נרגש, אך לא למי שנמצא בחרדה-בפניקה. שמעתי שניתן להשתמש בקלונקס גם מתחת ללשון, אך עדיין לא קיבלתי אישור מוסמך לכך. בתודה! מיקי

19/06/2004 | 23:03 | מאת: ענת

אני בת 24 ויש לי חבר שלוקח כבר למעלה משנתיים את הסרוקסט. הבעיה איתו זה שהוא לא מצליח לגמור בקלות למרות שהוא משפשפ המון... מבחינתי זה דווקא די בכייף...שיעבוד קשה.... למיטב ידיעתי אין בעיות גמירה לאשה שמשתמשת בכדור

20/06/2004 | 00:29 | מאת: סיגל

יש קלונקס בטיפות זה נקרא ריווטריל כל 8 טיפות זה מג קלונקס תבקש זה עוזר ומיד

20/06/2004 | 01:20 | מאת:

למיקי כאמור הריווטריל בטיפות הוא כמו שתיה. וואליום בנר משפיע מהר יותר. עם זאת ההשפעה המהירה ביותר היא של הכדור מתחת ללשון, אפשר ליטול את כל הכדורים הללו - קלונקס, אסיוול ולוריוון מתחת ללשון, כאן הספיגה היא ישר לכלי הדם הרבים שבתחתית הלשון ולכן ההשפעה היא כמעט כמו בעירוי לתוך הוריד. כאמור גם הנרות פועלים מהר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/06/2004 | 08:31 | מאת: מיקי

לסיגל, תודה על מהירות התגובה והתשובה הבהירה שעוזרת לי מאד! מיקי

19/06/2004 | 14:30 | מאת: אוריאנה

אני נוטלת כשלושה שבועות סרוקסט בשל דיכאון והתקפי חרדה שמיד באו לי עם פרידה מחבר. החבר הזה לאחר חודשיים לערך חזר שוב לחיי....אך לא הסתדרנו ושוב אני במתח, דיכאון ועצבים. אינני חזקה מספיק להגיד לו שיצא מחיי כי אני אוהבת אותו. איך אתגבר? האם מצב הרגשות הזה עושה לי רק נזק? האם עלי להתנתק ממנו כדי שארגיש טוב יותר ואתרפא?

20/06/2004 | 01:22 | מאת:

לאוריאנה התפקיד שלל הרפואה הוא שתרגישי בטוב ותוכלי לבחור מרצונך החופשי ולא לפי הקשיים הרגשיים. כדאי לחכות עוד קצת, תוך שבוע שבועיים תתחילי להרגיש את השפעת הסרוקסט ומצבך ישתפר. עד אז אפשר מדי פעם להעזר בתרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 14:11 | מאת: דנה

תשובתך עזרה לי מאוד ובעניין זה הייתי רוצה לשאול דבר בקשר לעלייה בלחץ הדם. לחץ הדם שלי נע בין 112 ל120. האם עלייה מרמה כזו היא עדיין תהייה בגדר לחץ דם תקין?

19/06/2004 | 14:36 | מאת: דנה

אני תמיד מרבה בשאלות ובסוף שוחכת מחצית מהן... :) רציתי גם לשאול אם התרופה הוחכה כיעילה במקרי חרדה די קשים דנה

20/06/2004 | 01:23 | מאת:

לדנה לחץ הדם כצפוי בהחלט תקין. האפקסור הוכחה כיעילה במצבי חרדה ואף רשומה על כך ב FDA. שבוע טוב, ואם תזכרי במשהו את יכולה לשאול שוב דר' גיורא הידש

שלום סערות נפש שבאו בסערה ושככו בדמה דקה היו חלק בלתי נפרד ממני טרם חוויתי דיכאון כמחלה שהצריך בצדק שימוש בסרוקסט. עם היעלמות הדיכאון וזה היה מזמן אני ממשיך לקחת את התרופות כי סערות הנפש שאינם מחלה הפכו למיטרד שאני רוצה להיפטר ממנו במהירות האפשרית אני משתמש לעיתים מאוד רחוקות מאוד בבנזודיאזיפינים ובאופן קבוע בפאקסט, האופציה להפסיק פקסט עלתה על סדר היום מספר פעמים אבל אני שיש לי נטיה לתנודתיות במצבי הרוח לא מוכן כבר למיטרדים הנפשיים ובד בבד נעלם מהשטח שאול האמיתי והאנושי שאני מתגעגע אליו מידי פעם. האם מישהו מכיר מישהו יודע ?

תחזיק מעמד ,שאול ,תמשיך לקחת מה צריך אל תילחם אלא תיזרום. ושאול האמיתי והאנושי יופיע כתמיד. כל טוב ו.

19/06/2004 | 06:16 | מאת: איילת

ד"ר שלום רב, התעדכנתי באחד האתרים האמריקאים על תרופה חדשה שואשרה לטיפול בתסמונת בי-פולרית. לפי הבנתי החידוש הוא בכך שהתרופה מורכבת משני מרכיבים עיקריים (Olanzapine, Fluoxetine HCI) ולכן יש בה כדי להחליף מצב קודם בו נדרש היה לקחת שתי תרופות שונות להפרעה: אנטי דכאונית ומייצבי מצב רוח. האם יש בידך מידע לגבי תרופה זו והאם נעשה בה כבר שימוש בארץ? תודה על תשובתך איילת

לאיילת התרופה עדיין לא הובאה לארץ. מדובר בתרופה אשר מורכבת משתי תרופות ישנות. הזיפרקסה=אולנזפין, ופרוזק. (שתיהן של חברת LILLY האמריקאית). כך שאין מדובר באמת בתרופה חדשה ושתי התרופות כיחידות נמצאות כמובן בארץ. גם מניסיוני הטיפול עם זיפרקסה בהפרעה ביפולרית נותן תוצאות מצויינות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 12:03 | מאת: סתם מעניין

??

19/06/2004 | 06:10 | מאת: שירה

ד"ר שלום, במהלך מספר החודשים האחרוני בהם אני נוטלת נרדיל הופיעה על פני אקנה באופן די קשה. האם ידוע לך על מקרים נוספים בהם טיפול ב MAOI'S או כדורים מקבוצות אחרות נוגדות דיכאון, גרם להופעת אקנה? (אני בת 33, ולא סבלתי מן התופעה בגיל ההתבגרות). תודה על תשובתך. שירה

לשירה למרות אני עוסק בפסיכיאטריה כעשרים שנים כמעט ולא רשמתי נרדיל ובטח לא בשנים האחרונות. כך שאין לי נסיון בכך ואיני זוכר את התשובה לשאלתך. מצטער. שבת שלום, דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 16:02 | מאת: מיכל מ

אני לוקחת ליתיום וכל הפנים שלי מלאות בחצ'קונים וגם השמנתי נורא. אני לא יודעת מה לעשות כי ככה אין לי גבר ואני נורא בודדה. אמרו לי שאם אני אפסיק עם הליתיום יחזירו אותי לאישפוז. HELP מיכל מ

19/06/2004 | 00:59 | מאת: שגב

בוקר טוב?ערב טוב?לילה טוב? לא ממש החלטתי מה לאחל בשעה כזו. ד"ר הידש-מה נישמע?האמת מאוד התגעגעתי אליך יקירי וגם לכל יתר חבריי שעזרו לי רבות.אני לא ממש רואה שמכריי נימצאים עדיין בפורום...האם אני אמורה להבין שהכל בסדר אצלם?הלוואי וכך. יותר משנה חלפה לה,מאז הפסקת הכדורים בעזרתך ובעזרת חבריי הקרובים בפורום.אני מרגישה בסדר גמור,למעט חרדה שקיימת עדיין רוב הזמן אבל במינונים נמוכים הרבה יותר. במשך היום,בעבודה-ניתן לומר שאיננה קיימת אבל מופיעה ברגע שאני מגיעה הבייתה.זה הקטע הקשה ביותר-בבית. אינני יודעת לומר בוודאות,האם זוהי חרדה או שמא עייפות שגורמת לי למחשבות שאולי מדובר שוב בחרדה.שורה תחתונה,לא חשוב איך קוראים לזה-קשה לי מהרגע שאני מגיעה הבייתה לילדיי.באיזה שהוא מקום,אני מרגישה הקלה ברגע שבעלי מגיע הבייתה.הייתכן שאני עדיין חרדה להישאר עם שלושת ילדיי לבד,שמא יקרה לי שוב מה שקרה לי בעבר? (להזכירך-טראומת לידה ובעקבותיה התמוטטות לעיניי ילדיי). ד"ר הידש-שים לב לשעה שבה אני כותבת לכם.אני לא בטוחה שאתה זוכר,אבל בעבר הייתי נוהגת לחכות לשעה שאהייה במיטה,ולא הייתי עוברת את השעה 21.00. ניתן לומר שהתבגרתי............. שיהיה לך ערב מקסים ושוב תודה על הכל כן יירבו אנשים כמוך שגב

19/06/2004 | 12:23 | מאת:

לשגב היקרה, טוב לשמוע ממך ולראות אותך כאן, תמיד זוכרים את החברים הראשונים בתחילת הדרך ונראה שהיינו אז קבוצה מגובשת. רוב האנשים כבר לא לא כותבים וכמובן ישנם משתתפים חדשים. הפורום מאוד מאוד פעיל ולעתים מעט פעיל מדי לטעמי כי אני חייב לקצר מאוד בתשובות. אני קצת הופך לרופא קופת חולים.... אבל כמו תמיד החברים בפורום עוזרים. אריאל מופיעה מדי פעם, בסך הכל עברה עליה שנה לא קלה אבל הדברים מסתדרים די טוב ובהצלחה, למרות שהלופוס מרים את הראש מדי פעם... נראה לי שאני החולה הכי כרוני בפורום ולא עוזב את המקום. אני מסכים אתך שישנה התקדמות עצומה למרות שמדי פעם ישנה חרדה מפני החרדה... חרדה שמה תבוא חרדה ומה יהיה, לבעיה זו הזמן הוא התרופה הטובה ביותר ואני בטוח שגם חרדה זו תחלוף עם הזמן. אני באמת שמח לשמוע ממך, אפשר שתעברי גם בפורום השני הסגור יותר ותמסרי ד"ש, יתכן שהחברים הותיקים מופיעים שם. טוב לשמוע ממך ושבת שלום, תעשי רק דברים טובים הידש

19/06/2004 | 23:27 | מאת: ורדה

היי שגב וד'ר הידש היקר אני גם כאן ,,ותמיד טוב לדעת שיש התקדמות ,תמישיכי להתקדם ולהרגיש טוב. אריאל בסדר אך לא תמיד מצליחה להיכנס לכאן מטעמים טכנים(אני איתה בקשר ואף ניפגשנו לשימחתי) אמסור לה ד'ש מכם. אצלי הבן במחקר בתל השומר ואני עם הלופוס מרימה גם ראש לפעמים.. לא אשכח שבימים קשים היתם לי למישענת ולעזר כי אתם נהדרים. שלכם תמיד ו.

19/06/2004 | 00:02 | מאת: מירב

היי אחרי טיפול של שנה וחצי בסרוקסט המקורי, קניתי בבית מרקחת את התחליךף שלו (שכחתי את שמו). מאז אני מרגישה צרבות. הגיוני?

19/06/2004 | 12:23 | מאת:

למירב לא הגיוני אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות, תחזרי למקורי. הידש

18/06/2004 | 22:50 | מאת: טליה

האם יש לו יכולת לטפל בדכאון וחרדות? אפשר להשיג בארץ? בתודה מראש, טליה

19/06/2004 | 12:24 | מאת:

לטליה לא שמעתי על כך, אולי משהו מהקוראים מכיר? שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 21:32 | מאת: שיבי

שלום, אני סובלת מחרדה שבה אני מפחדת להיחנק בשעת אכילה, דבר המונע ממני לאכול דברים מסויימים כמו סטייק וכד'. אני מתמודדת עם בעייה זו במשך יום יום שעה שעה במשך בערך 6 שנים . לפני שלוש שנים הופנתי לפסיכאטר שנתן לי רסיטל להורדת החרדה. היו לי תקופות יותר טובות ופחות טובות. כמו כן אני בטיפול פסיכולוגי שנה בערך. הפסיכולוגית הציעה לי לקבל ממנה טיפול של היחשפות לאוכל לפי דרגת קושי וחרדה. במקביל לכדורי הרסיטל. מה דעתך? האם זה יכול לעזור לפתרון הבעיה? אף על פי שזה מלחיץ אותי. האם הכדורים לבד יכולים להתמודד בבעייה. האם אתה מכיר בעייה כזו? מה אתה היית מציע לי? תודה....

19/06/2004 | 12:26 | מאת:

לשיבי הבעיה אינה שכיחה אבל קיימת ואת אינך ראשונה. הפסיכולוגית הציעה טיפול שנקרא טיפול התנהגותי. חשיפה הדרגתית לדבר אשר גורם לפחד (פוביה), העיקרון הוא עליה הדרגתית בעשית הדברים שאת פוחדת מהם ונמנעת מהם. הטיפול טוב ומקובל למרות שלעתים הוא מעורר חרדה. בסך הכל מומלץ. שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 21:24 | מאת: flex flex

לד"ר הידש שלום, האם ממתיקים מלאכתיים (ובאופן ספציפי אספרטיים) עלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית / או והפריפריאלית לטווח קצר ו/או ארוך? במידה וכן, האם הם יותר מסוכנים מתופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות?

שלום, לא שמעתי על כך... אולי קוראים יכולים להוסיף? תמיד טוב ללמוד שבת שלום, דר' גיורא הידש

19/06/2004 | 12:30 | מאת: דנה

לפלקס ולדר' הידש במחקרים שהתבצעו בארה"ב אכן הוכחה פגיעה מסויימת של ממתיקים מלאכותיים ולכן חדי האבחנה יכולים להבחין באותיות הקנות על גבי הסוכרזית שמזהיר מפני שימוש בזמן הריון. לגבי ההשוואה לתרופות פסיכיאטריות, איני יודעת. שבת שלום, דנה

19/06/2004 | 14:48 | מאת: דנה .ב.

היי! לא יכולתי להתעלם משאלתך זאת בעקבות כתבה די גדולה שקראתי על הסכנה הרבה שבממתיקים מלאכותיים.הכתבה הייתי רצינית ומעמיקה וקיבצה בתוכה מחקרים על ממתיקים מלאכותיים על סוגיהם הרבים . אספרטיים על פי הכתבה הוא בין הממתיקים היותר מסוכנים שקיימים, הוא גורם, לאחר "שימוש" ממושך בו, לקשיי נשימה,סרטן, פגיעה בעצבים ועלול לעודד מצבי דיכאון או עייפות כרונית- למרות שהפגיעה היא לתווך הארוך, הדבר לא קורה מהיום למחר...ולמרות שהדבר לא נראה כך, אנשים נפגעים אם כי לרוב מעט מהממתיקים אפילו ללא ידיעתם( למשל מחלות שצצות מאמצע שום מקום) עוד נאמר כי משרד הבריאות הותיר שימוש בממתיקים מלאכותיים מסוכנים והעדיפם על פני טבעיים היות והם זולים יותר. כל מה שכתבתי בשורות אלו, חשוב לי שוב לציין, אינו מכיל את דעתי כי אם בכתבה שפורסמה באתר y net (אינני זוכרת את שמה, אך אפשר פשוט לכתוב במנוע החיפוש של האתר ממתיקים והכתבה תמצא מעצמה) נ.ב קיימת עוד משתמשת בשם דנה

18/06/2004 | 17:34 | מאת: דנה

שלום רב התחלתי לקחת תרופה בשם איקסל( במעקב על ידי פסיכאטרית כמובן) היום ואני כבר חשה בתופעות לוואי כמו החמרה בתסמינים קיימים ביניהם צמרמורות, גלי חום, כאבי שרירים ואובדן תאבון קל שאלתי היא האם תופעות אלו אופייניות לכדור? ולאלו תופעות לוואי נוספות גורם הכדור? האם יש סיכון בלקיחתו, לדוגמא מבחינה שהוא עלול לעלות או להוריד לחץ דם או לגרום לעייפות.? לפי מה שהבנתי התרופה מיודעת לכל מי שמעל גיל 18( אני בת 19), מדוע? בתודה מראש דנה נ.ב איני מפרסמת את כתובת האימייל שלי היות ואני לא היחידה ומשתמשת בו...

19/06/2004 | 12:51 | מאת:

לדנה נראה שאלו תופעות מהכדור, ירידה בתיאבון ומעין תחושה של שפעת. התופעות אינן נעימות אבל אינן גורמות לנזק. הן יחלפו תוך מספר ימים. אפשר להוריד מעט את המינון בתקווה שהתופעות יוקלו. האיקסל עלולה להעלות מעט את לחץ הדם אולם בגילך איני חושב שזו עלולה להיות בעיה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 17:24 | מאת: חנה

אני בת 56, סובלת מדכאון כבר עשר שנים, מטופלת זמן רב בתרופות אפקסור 225 מ"ג,רמרון 30 מ"ג, זיפרקסה 5 מ"ג, קסאנגס, סטילנוקס אני סובלת מעצירות כרונית, בטן נפוחה, יוצאת לשירותים כל שלושה- ארבעה ימים, אני רוצה לציין שאני עדיין מרגישה מדוכאת למרות לקיחת הכדורים רציתי בבקשה לדעת : 1.האם יתכן ואחד מהכדורים גורם לעצירות הקשה ולבטן נפוחה?, ואילו מהם? 2. רציתי לדעת אם ניתן להגמל מהכדורים הללו ואיך?, אם יש תרופות חלופיות שעוזרות יותר במצבי?,( תרופות ללא תלות) .

19/06/2004 | 12:53 | מאת:

לחנה שלום, כל כך הרבה כדורים ורק הטבה חלקית? אולי כדאי להתייעץ עם רופא נוסף לגבי מצבך והטיפול התרופתי? הרמרון והזיפרקסה הם החשודים הראשונים לעליה במשקל למרות שגם אפקסור עלול לגרום לעליה במשקל. מבין התרופות שאת נוטלת רק הקסנקס עלול לגרום להתמכרות ויש להפסיקו לאט. שבת שלום, דר ' גיורא הידש

18/06/2004 | 17:21 | מאת: שי

שלום לכולם, מה זה חרדה חברתית? ואם יש לי ואני פונה לתיפול איך התיפול מתבצע?

19/06/2004 | 01:42 | מאת:

לשי חרדה חברתית כשמה כן היא, לעתים מתבטאת מסגירות והסמקה בלבד, לעתים אדם עומד מול קהל ואינו מסוגל להוציא מילה. לעתים לפני קהל גדול בלבד, ולעתים מספיק קבוצה של שניים או יותר אנשים. הטיפול הוא כמו כל טיפול נפשי, תרופתי או בשיחות או שילוב שלהן. ישנן מספר תרופות שבאות בחשבון ומספר סוגים של פסיכותרפיה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם נדרש הפנייה והאם קל לקבל וכן האם עדיין מפנים לתחנה לבריאות הנפש או שיש רופאים בכל מרפאה? תודה

18/06/2004 | 16:00 | מאת: תשובה

ברוב אזורי הארץ- אך ורק ע"י פסיכיאטרים עצמאיים ולא במרפאות של מכבי. פגישה ראשונה עולה 65 ש"ח ויש צורך לחתום על ויתור סודיות רפואית-כדי שלמכבי תהיה גישה לתיק שלך שנמצא במרפאה הפרטית של הרופא. אין צורך במכתב הפניה- במכבי כל אחד יכול לקבוע ביקור ראשון אצל פסיכיאטר.

לשיר יחסית כנראה קיימת שכיחות גבוהה יותר מפני שמשך החיים של סרוקטס קצר יותר. ככול שתרופה פועלת למשך זמן ארוך יותר בגוף כך סיום הטיפול קל יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 15:40 | מאת: שלי

שלום, האם מעבר מסרוקסט לרסיטל תהיה מלווה בתופעות לוואי אם לוקחים אותם ביחד ואח"כ יורדים בסרוקסט? מה ניתן לעשות כדי שלא יהיו תופעות? תודה שלי

19/06/2004 | 01:44 | מאת:

לשלי כיוון ששתי התרופות פועלות באותו אתר במוח לא צפויות בעיות מיוחדות בהחלפה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 15:16 | מאת: גדי

האם טלפון סלולרי פולט קרינה? אני ישן ולידי כל לילה הטלפון הסלולרי שלי (אני עובד בעבודה שעשויים להקפיץ אותי), אך אני חושש שהטלפון יפלוט קרינה ואחלה בסרטן בראש. ראשית, האם יש סיכון שכזה? שנית, אני לא יכול להתגבר על החרדה, אולי ישנו כדור המתאים למקרה מעין זה? גדי

19/06/2004 | 01:46 | מאת:

לגדי בכל נושא הקרינה מסלולרים, מדובר על שדות מגנטיים שהטווח שלהם קצר מאוד (מילימטרים), כך שאם הטלפון נמצא במרחק של סנטמיטרים ממך אין לך מה לדאוג, החששות הם רק כאשר מדברים כל הזמן.... אם עדיין קיים פחד תנסה להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ומכאן להתקדם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 11:15 | מאת: עמית

שלום רב! חברתי אובחנה כסובלת מ OCD . היא טופלה בתחילה בפריזמה אך בעקבות ירידה דרסטית בחשק המיני היא עברה לרסיטל. מזה כמה חודשים היא לוקחת אותם אך אין שיפור משמעותי בחשק המיני. שאלותיי: 1. האם קיים כדור אחר שיכול למנוע את התופעות לוואי הללו? 2. הייתכן שיש כדור נוסף לרסיטל שייתן השפעה טובה יותר על יחסי המין שלנו ומהו? אציין שהיא לוקחת רסיטל במינון 40 מ"ג ליום. תודה!

18/06/2004 | 20:59 | מאת: flex flex

גם אני סובל מOCD . בעבר טופלתי באפקסור. מנסיוני אפקסור במינון נמוך מדכא את החשק המיני אולם במינונים בינונים עד גבוה הוא מגביר את החשק המיני.

לעמית כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לפגוע בחשק המיני, כמובן שכל אחד עלול לסבול מתופעות לוואי שונות (לא כל הנוטלים סובלים מבעיה זו) ולכן יתכן שהחלפת התרופה תשפר את המצב, באופן כללי ציפרלקס מדוייקת יותר מהציפרמיל וכדאי לנסות. לFLEX- ידוע שאפקסור במינון נמוך משפיע על הסרוטונין בלבד, ורק עם העליה במינון מתחילה ההשפעה על הנוראדרנלין, זה הסבר חלקי לתופעה שכתבת עליה שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/06/2004 | 08:50 | מאת: גלית

לד"ר הידש שלום יש לי שאלה איך קלונקס כשנוטלים אותו כשנה ויותר התרופה הזו עדין עוזרת למצבי חרדה הרי כשמתרגלים לתרופה היא לא מגיבה בדרך כלל כמו שלוקחים אקמול במשך תקופה ארוכה זה לא משפיע וזה כן משפיע. תודה ושבת שלום

19/06/2004 | 01:51 | מאת:

לגלית אקמול אינו מאבד מיעילותו במשך השימוש. לגבי ההתמכרות. קיימים שני מאפיינים של התמכרות, האחד הוא סמנים של חסר כאשר נגמלים, והשני הסבילות-ההשפעה יורדת עם הזמן. במקרה של הקלונקס הסבילות אינה כל כך בולטת ולעתים היא ממשיכה להשפיע. קשה לדעת את ההבדל כיוון שכאשר מפסיקים מתחילים להרגיש בחרדה, ואי אפשר לדעת אם החרדה היא מהמצב או מהפסקת הטיפול. מקווה שאת מרגישה טוב יותר שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 21:46 | מאת: שי

אחותי חזרה מטיול ארוך בהודו, לאחר חזרתה מתגלים אצלה השפעות מאוחרות של שימוש בסמים, היא מבולבלת ולא ממוקדת, מדברת דברים לא ברורים הדבר לא קבוע וקורה לפעמים . אני רוצה לשוחח עם מישהו שמבין בנושא על מנת לעזור לה אשמח לקבל הפנייה למומחה בתחום או הסבר קצר תודה מראש שי

19/06/2004 | 01:53 | מאת:

לשי הדבר הטוב והנכון ביותר הוא שאחותך תגיע לאבחון אצל פסיכיאטר המתמצא בנושא. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 21:19 | מאת: ONE

איך אדוני רופא הפורום מרגיש ויושן טוב בלילה אחרי שהוא רושם אפקסור למטופליו.. תוך הבטחה שהתרופה לא יוצרת תלות..וניסתבר שכן יוצרת תלות..ושהגמילה ממנה קשה מנשוא??? האם כבודו חווה גמילה מאפקסור??? שבעה מדורי גהנום!!!

האם ירדת לאט ובהדרגה?

שלום, צר לי שנפגעת מהטיפול ושאלתך נובעת מכאב. לא כל תרופה שישנם סמנים של הסתגלות בסיום הטיפול נקראת שהיא יוצרת תלות. כך גם סטרואידים, חייבים לרדת לאט לאט אחרת עלולה להיות אפילו סכנת חיים. הנושא מורכב ותוכל למצוא על כך חומר רב בפורום. מקווה שתסתדר ותצליח לסיים טיפול, ישנן מספר דרכים לסיים טיפול עם אפקסור ואשמח לענות לך באופן ענייני. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 21:09 | מאת: דנית

שלום רב בעקבות התקף חרדה שעברתי כשהייתי בחודש רביעי להריוני ,לפני חמישה חודשים (ילדתי לפני כשבועיים) אני מטופלת בפרפנאן 32 מ"ג וזיפרקסה 10 מ"ג ליום. כיום עדיין יש לי פחדים בלתי מוסברים ובנוסף הרגשת ריקנות נוראה למרות היותי עסוקה עד בלי די (טיפול בתינוקת ובילדה בת שנתיים וחצי). הרופא שלי רוצה לשנות/להוסיף לי כדורים נוספים מסוג נוגדי חרדה ודיכאון כגון פרוזאק או סרוקסט, ברצוני לדעת אילו תרופות מסוג זה ניתן לקחת בהנקה והאם ניתן לקחתן בנוסף לתרופות אותן אני כבר לוקחת. תודה רבה

לדנית בכל מקרה של טיפול צריך לשקול את היתרונות והחסרונות. כל התרופות עוברות בחלב, אבל ריכוזן נמוך וככול שהתינוק גדול יותר כך סכנתן נמוכה יותר. מזל טוב דר גיורא הידש

17/06/2004 | 20:19 | מאת: יוסי

ליוסי בעברית-מחשבות חודרניות, הן חודרות להכרה ולמחשבה למרות שמנסים לחשוב על דברים אחרים, ומטרידות כל הזמן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 18:39 | מאת: אורית

שלום אני אורית ואני בת 18 ויש לי בעיה, אני לא כלכך יודעת איך להגיד את הבעיה ואני לא מצליחה למצוא את המילים הנכונות לתאר את מה שקורה לי. אני בוכה כמעט כל הזמן, מסתם דברים, אני יותר מדי רגישה אני חושבת, אם משהו לא מוצא חן בעיני אני בוכה או אם חבר שלי אמר משהו לא במקום אני בוכה. אחרי זה אני נכנסת למין דיכאון כזה ומרחיקה אותו ממני אומרת לו שלא יגע בי ושיעזוב אותי, הוא מסכן לא מבין מה קרה לי ולמה אני דוחפת אותו ממני. לפעמים אני מתחילה פתאום להעלות דברים שקרו פעם ולהגיד לו שאלו ה סיבות למה שאני מרגישה, אני נכנסת למין דמות שהיא הנפגעת ושמותר לה להגיד הכל ואף אחד לא יפגע ממנה. אני אומרת דברים לא יפים בכלל זו מין התקפת זעם כזו, ואחר כך אני מבלה את כל היום בלכעוס על עצמי ולנסות להבין למה אני עושה את זה בלי הפסקה. חבר שלי כל הזמן סולח לי ואני מצד אחד מפחדת שיום אחד הוא יתפכח ויפסיק לסלוח ומצד שני אני כבר משתוקקת לראות את התגובה שלו כשהוא יתפוצץ... מה יש לי למה אני ככה למה אני כל הזמן רבה איתו על דברים שוליים ושטותיים ולמה אני לא מסוגלת לעבור בשתיקה על שטויות? למה אני ממשיכה עם זה כל הזמן? אני כבר לא יודעת מה לעשות וחשבתי אולי שיש לי איזו שהיא מחלה ואני פשוט לא מודעת אליה. אז בבקשה אם אפשר לקבל איזה שהוא קצה חוט לבעיה שלי אני אשמח.

19/06/2004 | 11:14 | מאת:

לאורית במכתבך בולטת הרגישות הרבה שלך והמודעות העצמית, עם זאת מודעות ורגישות פעמים רבות גורמים לכאבים ולאו דווקא לחיים יותר קלים ופשוטים.... נראה לי שאת יכולה להפיק תועלת רבה משיחות=פסיכותרפיה, ולהבין את עצמך טוב יותר ולהתפתחות נפשית ורוחנית לאינטגרציה רבה יותר של אישיותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 17:57 | מאת: יוסי

שלום, סבלתי לפני חצי שנה מחרדה כללית וטופלתי מאז ברמרון 45 מ"ג ביום. אני מרגיש טוב יותר וכרגע איני סובל מחרדה פרט למקרים מסוימים בהם אני עומד מול קהל. אני סטודנט וכל פעם שאני עומד מול קהל לתת הרצאה או סימנריון אני נלחץ ומרגיש חרדה אומנם לא קשה אבל מפחידה אותי מספיק. אני מרגיש שחם לי והפנים שלי מאדימים הלב דופק יותר ונכנס מספר פעימים לשירותים עש לדקה התשעים מרגע התיצבותי מול קהל. כל זה למרות הטיפול ברמון. ברצוני להדגיש כי במקרים אחרים שאני נמצא מול קהל אין אני מתרגש אומנם אבל לא עד כדי הרגשת חרדה. בעוד שבוע אני אמור לתת הרצאה וככל שזה מתקרב אני נלחץ יותר. שאילתי היא האם הרמרון אינו טוב מספיק בשבילי וצריך להחליפו (אני מרוצה ממנו בגלל שכמעט אין לו תופעות לוואי מלבד תאבון מוגבר)? האם אפשר לשלב עם רמרון טפול נוסף רק במקרי הצורך כמו מתן הרצאות? תודה רבה על העזרה

18/06/2004 | 03:15 | מאת: גילי

פנה לפורום פסיכיאטריה בניהול דר הידש.

19/06/2004 | 11:19 | מאת:

ליוסי תמיד כאשר תרופה עוזרת אבל רק באופן חלקי ההתלבטות רבה, יתכן ותרופה אחרת תעזור יותר אבל מצד שני יתכן שהתרופה השניה לא תעזור ותגרום ליותר תופעות לוואי... אנסה לענות לשאלה מה אפשר להוסיף ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב יחד עם הרמרון. ראשית, חשוב מאוד להתאמן ולהיות מוכן להרצאה, כדאי לנסות ולהרצאות לפני קהל אוהד ומצומצם כבני משפחה או חברים ורק אחר כך להגיע לטבילת האש האמיתית. אימון וחזרות וניסיון מורידים חרדות. כמובן שאפשר להתחיל בפסיכותרפיה-שיחות לבדוק את מקורות החרדה, אולם שיחות מטבען יעזרו בעוד זמן ארוך ולכן עצה זו נכונה אולם לא תעזור להרצאה הקרובה. אפשר לנסות להוסיף לרמרון תרופת הרגעה כמו לוריוון או וואבן באופן חד פעמי להרצאה. כמובן שכדאי לבדוק את השפעת התרופות הללו עליך פעמיים שלוש לפני ההרצאה ביום שישי או שבת כדי להיות בטוח שהן מורידות את החרדה ואינן מרדימות. בהצלחה דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 17:00 | מאת: ציפי

שלום לדר' הידש ושאר משתתפי הפורום. לפני מס' ימים שלחתי לך שאלה בקשר לדריכות ולמתח רב שממנו אני סובלת. ציינתי שאני מטופלת בציפרלקס, ויש מקום להוסיף שאני נוטלת את התרופות כבר שישה שבועות. מכיוון שאני סובלת מחרדה חברתית, החליט הרופא להוסיף לי גם דרלין. לאחרונה התייעצתי איתו לגבי הדריכות, והוא התלבט איך להמשיך את הטיפול. בהתחלה הוא חשב להוסיף לי סורבון ולבסוף החליט להעלות את מינון הציפרלקס מ-10 מ"ג ל-15 מ"ג. שאלתי היא, כיצד משפיע הסורבון? ומה באמת עדיף, מה יועיל יותר- הסורבון או מינון גבוה יותר של הציפרלקס? תודה רבה ויום טוב. ציפי

19/06/2004 | 11:22 | מאת:

לציפי נכון ששתי האפשרויות טובות. כמדיניות אני מעדיף טיפול עם תרופה אחת ולא שילוב של תרופות (כמובן שישנם יוצאים מהכלל), כמו כן הייתי מייעץ לחכות. ההשפעה המטיבה של ציפרלקס תמשיך ותעלה במשך החודשיים הבאים ולכן לא הייתי ממהר להוסיף תרופה נוספת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 14:39 | מאת: matan

בהמלצת רופאת המשפחה שלי התחלתי לטפל בחרדה החברתית המלווה במתח מתמשך ובתחושת דכדוך ע"י סרוקסט,כדור ביום.(בבית המרקחת של לאומית נתנו לי פקסט במקום).האם פקסט זהה לסרוקסט?(כיצד יתכן שבית המרקחת של הקופה נתן פקסט למרות שהרופאה נתנה סרוקסט?)מתי רצוי לקחת את הפקסט,בערב?(אם אני חוזר מהעבודה בשעות מאוחרות,סביב חצות זה בסדר לקחת כדור בשעה כזו?). תודה על היעוץ...

17/06/2004 | 15:12 | מאת: אור

כדאי לבדוק זאת!!!עם פסיכיאטר/רופאת המשפה

19/06/2004 | 11:24 | מאת:

למתן סרוקסט=פקסט, זו אותה התרופה רק מבתי חרושת שונים, אחת המקורית תוצרת אנגליה והשניה תוצרת הארץ. הפקסט בדרך כלל מעוררת וזו יתרונה. לכן רצוי ליטול אותה בבוקר אחרי אוכל. לעתים היא דווקא מרדימה ואז אנו ממליצים ליטול אותה בערב. מהבחינה הרפואית היבשה, הפקסט פעיל מעל 24 שעות לכן אין חשיבות רפואית לזמן הנטילה במשך היום, חשוב ליטול באותה השעה כל יום. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 14:01 | מאת: אור

שאלה לי, אם הסרוקסט גורם להשמנה, איך מטופל כמוני, למשל, שהחל לקחת סרוקסט כחלק מהתקפי חרדה, דיכאון וכמובן הדברים הנלווים של דימוי עצמי נמוך וכו' אמור לסיים את המעגל של הרגשות והמצבים הללו אם בגלל הכדורים אשמין וזה הרי יכניס אותי שוב למעגל של דיכאון ודימוי עצמי נמוך...וכו'. מה עושים?

19/06/2004 | 11:32 | מאת:

לאור עליה במשקל היא תופעת לוואי מאוחרת של סרוקסט, כלומר אחרי שמוש של מספר חודשים. כמו כל תופעת לוואי יתכן ואתה תסבול ממנה ויתכן שלא, אי אפשר לדעת מראש. תופעות לוואי מופיעות בשכיחות מסויימת ואינן קורות אצל כולם! כמובן שעליה במשקל לא תוסיף לביטחון העצמי וההרגשה הטובה, לכן בכל טיפול תרופתי כדאי לעשות מאזן של יתרונות וחסרונות ולבדוק עד כמה עליה במשקל קריטי אצלך. כמובן שאני מקווה שאתה לא תסבול מתופעת לוואי זו ותרגיש בטוב. דיאטה, פעילות ספורטיבית תמיד טובים ועוזרים לשמור על המשקל.... שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 12:16 | מאת: דורית

אני אשה בת 40 סובלת מדי פעם מחרדות(חויתי בעבר גם כמה התקפות פאניקה) וכשזה קורה אני נוטלת תרופה ואבן וזה לא קורה כל יום אבל למרות שזה לא כל יום זה מפריע לחיי יש לי כמה שאלות 1.אם אני שותה קפה הפוך או נס ומיד יש לי חרדה ואני נוטלת את הואבן האם זה בכל זאת ישפיע. 2. אם אני שותה כוס או שתיים יין ואני בראש בכייף אם יבוא לי חרדה האם אני אוכל לשתות ואבן או שזה מסוכן? מה דעתך על טיפות פרחי באך אם לקחתי אותו והוא לא משפיע האם אני יכולה ליטול ואבן. 3.האם יש תרופה אחרת שמשפיע מיד למצב כזה של חרדה? 4.לאיזה פסיכולוג אני צריכה ללכת כדי להפטר מהחרדה הזאת אם אפשר להפטר מזה בכלל ללא כדורים סופית ?כאמור החרדה שלי זה לא משהו קשה סך הכל אני מתפקדת אבל אני לא זזה מהבית ללא ואבן גם אם אני לא צריכה אותו ונימאס לי מזה כל המחשבות האלו מפריעות ליהנות מהדברים הקטנים של החיים תודה מראש

17/06/2004 | 13:51 | מאת: אור

היי, את אומרת שבסה"כ זה לא קשה....אבל אם זה כ"כ מפריע לך, ואת לא זזה מהבית ללא ואבן זה כן קשה. יש כדורים יותר טובים עכשיו לדעתי לחרדה. וכמובן, שאסור ליטול כדורים אלה עם אלכוהול. לגבי קפה, אני ממליצה לרדת מכמויות קפה, כי לי זה עשה רק רע עם החרדה. טיפות פרחי באך, זה כמו כוסות רוח למת....זה לא לחרדה רצינית. מקווה שעזרתי. רק בריאות.

18/06/2004 | 00:02 | מאת: ורדה

חרדה היא חרדה וצריך לטפל בה. הוואבן עוזר אך מסוכן כשמתמכרים לו. ואסור לקחתו יותר משבוע ברציפות .כך שתשימי לב,, את צריכה לגשת לרופא קופ'ח החולים שלך ולספר לו הכל בכנות. והוא יפנה אותך כבר לגורמים המתאימים כמו, למרפאה בריאות הנפש בעיר או לפסיכולוגים מטעם קופ'ח החולים. כמה שיחות פרטניות טובות ,וקצת עבודה עצמית את תעברי את זה אפילו ללא תרופות . רק תחשבי חיובי ,ותהיי במצב אופטימי עד כמה שאת יכולה ,המון הסח- דעת,פינוק עצמי ותמיכה מהסביבה והטראומה תהיה מאחורייך. כל טוב ו.

17/06/2004 | 12:00 | מאת: עדי

לצורך הנוחות קידמתי את ההודעה מכיוון שהשרשור התארך. תודה לכל המשיבים ועכשיו ראיתי שיש הרבה. אני מסכימה שהנושא שכיח, למרות שהייתי רוצה להיות היחידה. אני חייבת לציין שהנושא מעסיק אותי הרבה זמן במהלך הטיפול, וכרגע אני נמצאת בדילמה רצינית מאוד לגבי המשכו. אמנם ציינתי שאני מתקדמת, אך הרגשות כלפי המטפל גורמים לי כאב לא קטן. אני מדברת איתו על זה ולא מסתירה דבר.הוא רואה שאני נמצאת במצוקה אמיתית שרק הולכת ומתגברת. ואכן אני רואה שהיחס שלו אלי מיוחד גם כן, לא צריך הרבה כדי להבין שגם הוא מרגיש קרוב אלי. אני לא מסכימה עם הדיעה שברגע שהוא יוצא מהמרפאה הוא שוכח מהפציינטים. אני חושבת שניתוק מסויים הכרחי לתפקוד בריא. אבל אני רואה שהוא זוכר את פגישותנו לפרטי פרטים ומצטט הרבה פעמים משפטים שאמרתי, למרות שזיכרון זה לא הצד החזק שלו. מישהו שאל האם אני יודעת משהו לגבי האופי שלו וכו', אז כן, הרבה פעמים יוצא לנו לדבר על דברים לא טיפוליים ולפתח שיחות בנושאים שונים, והוא גם מציין שכיף לו ונחמד לו לדבר אתי. כאשר דיברתי איתו על הרגשות שלי, הוא מעולם לא טען שאינו מרגיש דבר, אלא תמיד ציין את הנושא האתי והחוקי כמכשול, וגם את טובתי האישית. הדברים מאוד אמביוולנטיים, אני מאוד מעריכה אותו על כנותו ועל יכולתו לדאוג תמיד לטוב שלי אבל יחד עם זה אי אפשר להתעלם מהאינטימיות שמתרחשת בינינו. כששאלתי אותו האם הוא חושב עלי מחוץ לטיפול, התשובה שלו הייתה שזה לא רלוונטי, ולא מקדם והוא יודע להבחין אם מתרחש אצלו משהו שאינו טיפולי ולהיות מודע לו. כלומר, בשום אופן הוא לא רמז לכך שהכל בדמיון שלי, ואני לא רוצה להשתחצן, אבל אני חושבת שהחושים שלי מחודדים ואני יודעת לראות מעבר למה שהוא אומר. כל זה לא משנה את העובדה ששום דבר לא יקרה ולא ישתנה ואני כרגע ממשיכה להתלבט האם לעזוב או להשאר. האם הכאב לא גובר על התועלת. אני שמחה על התגובות שקיבלתי, הן מעודדות. עדי

17/06/2004 | 20:29 | מאת: פרוזק עוז

אממממ כשאת מציגה את הדברים בצורה כזאת זה נשמע באמת טיה בעייתי עד מתיי זה טיפול ומתיי זה מתחיל להיות משהו אחר דיברת איתו.. איתיעצת איתו לגביי המחשבה לאחליף מטפל?? מעבר לזה אין לי הרבה לאגד נגמרו לי המילים אותי אישית כל הרעיון של הקירבה האינטימית דיי מפחיד ומרתיעה

17/06/2004 | 21:26 | מאת: גלי

אני חושבת שזה טוב שאת מדברת איתו על זה, וטוב שהוא מעמיד גבולות ברורים. אני באמת חושבת שזה מצב מסובך. אולי כדאי לך להפסיק את הטיפול ולראות אולי את יכולה להתגבר על זה לבד, כי אני חושבת שזה בעיה שהוא מודע לכל מה שאת מרגישה אליו כי אחרי הכל כולםם בני אדם, ואם גם הוא נמשך אלייך, אתם יכולים למצוא את עצמכם במצב מסובך. כתבת שאתם מדברים גם בטלפון. למה? על דברים שקשורים לטיפול? אולי כדאי לנסות להוריד את שיחות הטלפון? אני למשל אף פעםלא מדברת עם המטפל שלי חוץ משעות הטיפול. בכל אופן זו באמת דילמה קשה, אולי את צריכה להתייעץ עם מטפל אחר? קשה לי לתת לך עצה אבל אני מקווה שיהיה לך יותר קל. גלי

17/06/2004 | 23:47 | מאת: ורדה

את מתחילה להיות אוססבית ואולי להנות מזה תזהרי,יש סיכון ראית המון סרטים בנושא-אינני זוכרת את שמות, אחד- עם "ביל מוריי" הנהדר שהיה מטופל כרוני אובססי- והמטפל ריצרד דרייפוס הנהדר, בסרט אחר היתה "ברברה סטרייסנד" עם" ניק נולטה"-ההורס- וספר שקראתי לאחרונה שהמטופל הרס את חייה של המטפלת-נקרא "ההכחשה- היה עוד סרט בנושא עם "קורטני קוקס "- וכו' וכו' -וכולם מראים את הסימנים הראשונים של תשומת הלב ההתאהבות של מי שלא יכול לשים גבול ,ומה שיוצא מזה. (-גם וורדה ז'קונט היתה אומרת לך לדעתי-תמצאי לך מישהו אחר.,) בברכה ו.

18/06/2004 | 06:57 | מאת: עדי

מזל שאני מתייחסת לורדה רזיאל ז'קונט בפרופורציות המתאימות, אחרת עוד הייתי מקשיבה לזה. אובססיביות לא קשורה לשום דבר שכתבתי . והנאה? רחוק מזה. אני ממש לא מגדירה את עצמי כאובססיבית וגם המטפל שלי לא ואני בטח לא הורסת את חייו של המטפל שלי. סרטים/ ספרים לוקחים את המציאות לכיוונים קיצוניים כדי לחדד נקודות מסויימות, אבל המציאות, לפחות במקרה שלי, לא ממש בכיוון. המצבים הרגשיים שעולים בטיפול מורכבים והדדיים הרבה יותר מסרט שמטרתו לגרוף כמה שיותר רייטינג. עדי

18/06/2004 | 19:13 | מאת: עצובה

הי עדי. אני החלטתי לעזוב את הטיפול בגלל דברים דומים למה שאת כותבת, והרגשתי החמרה במצב אחרי שעשיתי את זה. אני מציעה לך לעזוב את הטיפול רק אחרי שתסיימי אותו ולא בגלל דברים אחרים . אם הגעת למצב שאת מרגישה טוב יותר, מרגישה קרובה למטפל שלך, משתפת אותו במה שאת מרגישה, אני חושבת שזה אומר שהטיפול עוזר לך ומקדם אותך. תהיי חזקה ותרגישי טוב. שבת שלום.

שלום, אכן השאלות מאוד עדינות וכל הכבוד על הפתיחות והרגישות שבה הן עלו. אנסה לעלות מספר נקודות. מעניין שמדובר על מטפל-מטופלת, מה קורה עם מטפלת-מטופל? התלהבתי מההדדיות שעדי מתארת, גם מבחינת ההבנה והאבחנות וגם מבחינת השיתוף ברגשות והצבת הגבולות. שני הצדדים מצבים גבולות והסיטואציה ברורה להם. כל הכבוד למטפל ולעדי, זו הגישה הנכונה בטיפול. נקודה קריטית היא השלב בטיפול, האם אתם בתחילת הטיפול, אמצע או סוף? הייתי מדגיש נקודה זו, מה דעתכן? סיום הטיפול הוא לעתים החלק החשוב ביותר בטיפול, סיום טיפול וסיום קשר מהסוג שאת מתארת קשה אבל יכול להביא בעקבותיו גם צמיחה רבה, לא ארחיב כאן מפני שאשמח לשמוע את דעתכן קודם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 11:57 | מאת: שואל

אז ככה, אני אישית מתעניין בפסיכולוגיה, אך איני בעל מקצוע, פשוט קראתי פה ושם קורסים וכאלה אני מכיר מישהי אשר ככל הנראה סובלת מסכיזופרניה יש לי מספר שאלות: כיצד ניתן לדעת בביטחון כי מדובר בסכיזופרניה (לפני שליחה לפסיכולוג כמובן)? כיצד עלי להתנהג/לעזור מה עלי להגיד כדי לנסות לעזור כמה שיותר (וכך אולי להכין את הקרקע לבעל מקצוע)? ממה שקראתי היא עונה על סממנים רבים של סכיזופרניה ומחלה זו יכולה להסביר התנהגויות שונות שלה, דברים שעשתה ודברים שאמרה תודה מראש על כל עזרה...

17/06/2004 | 23:53 | מאת: ורדה

לשואל כדי לדעת בבטיחון שיש לה סכיזופ' צריל ללמוד שמונה שנים ולהתמחות בפסיכיאטריה כל מה שצריך ותוכל לעשות הוא לשכנעה לראות פסיכיאטר והוא אשר יאבחן את מה שיש לה או אין לה. זה טוב תמיד לקרא ללמוד ולהתעניין בנושא -תמשיך כל עוד אתה נהנה אני מציעה לך לא לקחת אחריות לבדך,, כל טוב ו.

אכן הייתי מאוד נזהר מאבחנות ובמיוחד אבחנה של סכיזופרניה שהיא מורכבת וגם בעלת משמעות רחוקת טווח. הדבר החשוב ביותר הוא לשוחח אתה, להראות לה את הקשיים והבעיות בחיי יומיום (ללא מתן כותרת ושיפוטיות) ולקדם אותה לקראת אבחון מקצועי וטיפול. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 11:15 | מאת: רחל

שלום ד"ר הירש

17/06/2004 | 11:21 | מאת: רחל

שלום דר' הירש, אני בת 57 סובלת מחרדה מלווה בתחושת אי יציבות בגוף,ופרצי בכי לעיתים קרובות. לאחרונה התחלתי בטיפול עם טרנקסל 3 כדורים ביום של 5 מ"ג. לאחר מכן הרופאה הפסיכאטרית שמטפלת בי הפסיקה לי את הטרנקסל בלילה ובמקום זה אני נוטלת טרזודיל 50 מג'. כתוצאה מכך אני מרגישה חולשה קשה בגוף (כעין חוסר שליטה בשרירים) וגם כאבי ראש. האם אלו תופעות לוואי ? וכמה זמן הם לוקחות עד להסתגלות המלאה? תודה,רחל.

18/06/2004 | 03:28 | מאת: א

מהו השם המסחרי של טרזודיל?

17/06/2004 | 11:37 | מאת: ציטוט מאתר

תסמונת האונה הימנית: אם נחשוב על רצף הפרעות של שפה ותקשורת, כשבקצה אחד שלו נמצאים ליקויי למידה, הפרעת קשב והפרעות בשפה ובקצה השני שלו נמצא אוטיזם, תסמונת האונה הימנית תהיה באמצע טווח כזה. בתסמונת האונה הימנית יש כנראה פגיעה באונות הפרונטלית והפרטיילית שבהמספירה הימנית. לכן, התפקודים המילוליים יהיו גבוהים לעומת בעיות ביכולת מתמטית, תפיסה מרחבית וקשב. לילדים עם תסמונת האונה הימנית יש הפרעות קשב קלות, הפרעות תקשורת פארא-לשוניות, קשיים בין-אישיים ורגשיים ויכולת שכלית מילולית גבוהה מזו התפקודית. בבדיקה נוירולוגית יש סימנים צדיים רכים. יש מחקר שהראה גם ליקויים גרפו מוטוריים ואיטיות תפקודית. ישנם סוגים שונים של ליקויי למידה. תסמונת האונה הימנית היא אוסף מוכר של מספר ליקויים. אצל ילדים אחרים יכולים להופיע מקבצים שונים של ליקויים. מתוך: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7&reply=40

17/06/2004 | 10:24 | מאת: שירלי

הי, הפסקתי לפני כשלושה שבועות לקחת אפקסור, הפכתי לעצבנית בטירוף, רגשנית בצורה מחרידה, ועוד שלל תופעות לוואי בלתי נעימות. הרופאה המליצה לי לקחת במקום אפקסור סרוקסט, (ניתן לקחתי גם בהריון), וציינה שהסוקסט משפיע על הסרוטונין והאפקסור עובד על הסרוטונין ועל עוד משהו.. לא זוכרת את המילה בה היא השתמשה, אב הסרוקסט עובד רק על מישור אחד. מישהו יכול להסביר לי מה יתרון האפקסור על הסרוקסט? אציין שהתחלתי בלקיחת האפקסור בשל חרדה, חוסר שינה וחוסר שקט. הוא מאוד עזר לי, וכ"בונוס" גם גרם לי להיות יותר רגועה. האם גם הסרוקסט יעזור לי? תודה

18/06/2004 | 03:31 | מאת: אלונה

לא ברור למה החלפת. האפקסור יעיל יותר. משפיע מהר יותר, ויש לו ערך מוסף שהוא מרגיע יותר. (משפיע גם על הנוראדרנאלין).

לשירלי כאמור האפקסור משפיע על שני החומרים במוח וזה יתרונו. כנרראה שהרופאה חשבה שההשפעה על הנוראדרנלין גרמה לעצבנות ולכן החליפה לתרופה שעובדת רק על הסרוטונין. כמו תמיד המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה, בהצלחה דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 10:19 | מאת: חן

שלום ד"ר היידש ! רציתי לשאול שאלה : האם שילוב בין תרופה נגד דיכאון לבין תרופה אנטי פסיכוטית יכול לרפא בן אדם שסובל מדיכאון וממחשבות אובדניות ? בתודה חן .

לחן השילוב מקובל בטיפול בדיכאון עמוק וכמובן עם מחשבות אובדניות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 00:15 | מאת: צבי

ד"ר שלום האם יש מצב שאחרי תקופה הסכיזופרניה לא תחזור או שרציו להמשיך תמיד עם הריספרידל למנוע מזה לשוב? האם סכיזופרניה זה גנטי ועובר בתורשה? לאמא שלי יש בי פולאר האם זה קשור לסכיזופרניה וזה עבר אלי בתורשה?תודה על עזרתך וישר כח צבי

17/06/2004 | 01:41 | מאת:

לצבי כשליש מהאנשים אשר עוברים התקף פסיכוטי ומאובחנים כסובלים מסכיזופרניה ואפילו אם עברו אשפוז מברייאים ואין להם התקף נוסף. כמובן שהרספרידל הוא הטיפול המונע את ההישנות וההתקפים החוזרים. קיים מרכיב תורשתי בסכיזופרניה, אולם איני אוהב להתייחס אליו כיוון שלא ניתן לשנותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 02:28 | מאת: מילר

בבי"ח הדסה ירושלים יש מרכז לגנטיקה של הסכיזופרניה- אפשר להתיעץ איתם ספציפית. המרכז הוקם ובעבר גם נוהל ע"י פרופ' בני לרר שהוא המומחה לנושא. תנסה להתייעץ איתם כי יש להם מידע רב בתחום זה.

17/06/2004 | 08:48 | מאת: מיכל מ

הי מילר, כנראה שלא הבנתה את תשובתו של ד"ר הידש. בקיצור ההצעה שלך מיותרת. עובדות... לא משנים. מיכל מ

16/06/2004 | 23:59 | מאת: נטע

היי סבלתי מבחילות קשות מאוד במשך שנתיים ושום כדור חוץ מכדורים מרדימים לא הצליח להרגיע לי אותם. יש לי הרבה בעיות במערכת העיכול כגון אולקוס ודלקת וריפלוקס וכו' שמסבירים את הבחילות. אבל בכל מקרה הלכתי לפסיכיאטר והתחלתי לנטול כשורי סרוקסט כי רופאים אמרו שייתכן והבחילות הן כתוצאה ממצב נפשי. וקרה משהו מוזר. הסרוקסט אמור להתחיל הלשפיע החל משלושה שבועות לאחר תחילת נטילתו. אך מהפעם הראשונה שנטלתי כדור - חלה הטבה משמעותית בתחושת הבחילה. מאז אני כבר שנתיים עם הסרוקסט ובכל פעם שאני שוכחת לקחת או מנסה להפסיק הבחילות חוזרות בשיא הקושי. שאלתי רופאה נוירולוגית איך היא מסבירה את זה, היא אמרה שלתרופות הללו, יש יכולת להכהות את הרגישות של הגוף לתופעות שונות, והרגישות שלי בקיבה פחתה מתחילת נטילת הכדור. הבעיה היא שהגורם לבעיה עדיין לא נפתר -יש לי בעיות קשות מאוד במערכת העיכול והסרוקסט רק מאלחש, יותר מכך - הוא גורם לי לכאבים חזקים במעיים, ויש מחקרים המרמזים על דימומים במעיים שקרו למטופלי סרוקסט בשל נטילת הכדור. מה עושים? הם מישהו גם נתקל בתופעה שכזו שהסרוקסט בעצם שימש כגורם מאלחש? אגב מבחינה נפשית הסרוקסט רק מזיק לי. אני ישנה 14 שעות ביממה ושמנתי כחמישה עשר קילו. אודה על כל עיצה וידע. נטע

היית בבירור אצל גסטרו אנטרולוג? זה לא מפתיע אותי לפחות, התרופות האלה למשל מאוד מקילות על תסמיני המחזור, לגבי מהירות ההשפעה גם אצלי היא מהירה למעשה מיידית, בלי שום עניין של פסיכולוגיה ישנן תרופות שעשויות להרגיע את הקיבה אבל צריך להתייעץ עם רופא.

16/06/2004 | 22:56 | מאת: מברר

שאלתי בנגוע להבדלים בין הסרוקסט ללוסטרל ,האם 20 מג סרוקסט = ל50 מג לוסטרל? איך זה עובד? הבנתי שהכדורים דומים אבל בכ"ז שונים. אודה לתשובה של הידש ומילר.

למברר אני מבין שאתה בסופרמרקט, זה בסדר גמור לבדוק ולברר, אבל אני מקווה שבסוף גם תקנה משהו. שתי התרופות פועלות על אותה נקודה ועל אותו החומר אבל הן מולקולות שונות, לכן ישנם הבדלים קטנים ביניהן אבל המשותף רב מאוד. שתיהן מעכבות את הספיגה חזרה של הסרוטונין. 20 מג' סרוקסט שווים לדעתי ל 100 מג' לוסטרל, למרות שישנם כאלו שיאמרו מספר אחר ויאמרו שהמנון מהקסימלי של לוסטרל הוא 300 מג' ביום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 00:23 | מאת: מברר

וואלה לא יודע אם זה סופרמרקט או סופרפארם אבל ומאחר וכבר ניסיתי את כל הארסנל כמעט אז כרטיס מועדון כבר יש לי... תודה, ורק טוב, רק טוב.

17/06/2004 | 14:18 | מאת: מילר

המינונים שהידש כתב לך כאן אינם מדוייקים. מידע אמין בנושא מינונים אתה יכול למצוא באתר rxlist.com או באתר zoloft.com (אתר החברה- זולופט=לוסטרל). אפילו היצרן שמרוויח כסף ממכירת הכדורים לא טוען שניתן לקחת יותר מ-200 מ"ג ליום. מעל 200 מ"ג ליום זה OVERDOSE. ההמלצה היא לא לתת יותר מ-100 מ"ג לתקופה שעולה על 8 שבועות.

17/06/2004 | 14:06 | מאת: מילר

המינון של לוסטרל הוא 50 מ"ג ליום. בדומה לתרופות אחרות מסוג SSRI ניתן לתת מינונים יותר גבוהים עד 200 מ"ג ליום שזה המקסימום ואסור לעבור אותו. המינון של סרוקסט הוא 20 מ"ג ליום. ניתן להעלות עד למקסימום שהוא 50-60 מ"ג ליום.

17/06/2004 | 18:59 | מאת: מברר

מילר ,אתה גדול ומה שהכי מצא חן בעיני זה שכתבת שזאת תרופה לPTSD (לפחות בהגדרה...) לגבי שאר הפרטים הם היו ידועים לי שעות מס לפני שנשאלו ,פשוט רציתי לראות זאת כתוב ולא רק לשמוע .(הרופא שלי אמר לי את אותם הדברים בפגישה קודם) בכ"א ,את הסרוקסט כבר ניסיתי (ותאמין לי שבמפעל לא עשו כאלה ניסויים...) אז עכשיו התור של הלוסטרל להראות מה הוא יודע לעשות . תודה רבה גם לך וגם לגיורא והמשך יום נעים .

16/06/2004 | 22:41 | מאת: חנית

שלום אני בת 24 בהריון חודש שמיני מטופלת בכדורי פריזמה לדיכאון רציתי לישאול בחודש האחרון חלה אצלי ירידה משמעותית מאד בתיפקוד אני ישנה המון וגם אחרי שאני מתעוררת אני עדין עיפה פניתי לרופאה כדי לעשות בדיקות המוגלובין וברזל והתוצאות היו ירידה ברמות כלומר אני אמורה להתחיל ליטול כדורי ברזל שאלתי היא עד כמה אני יודעת אם העיפות הזו קשורה להריון? ואם זה נורמאלי להריון עיפות כזו? (בשני הריונות קודמים לא הרגשתי ככה) אני פשוט מפחדת שהדיכאון אצלי מחמיר והוא סיבת העיפות איך אני יכולה לדעת? אודה על תשובתכם חנית

17/06/2004 | 00:22 | מאת:

לחנית לצערי קשה מאוד לדעת והמצב יותר מורכב כיוון שיתכן שיש יותר מסיבה אחת, גם הריון, גם אנמיה גם דיכאון וגם התרופות.... בכל אופן אם היית מטופלת עם פריזמה ולא הייתה עייפות סביר להניח שאפשר להוצאי את הגורם הזה מחשבון. דיכאון צריך להתבטא גם במרכיבים נוספים כמו מצב רוח ירוד ראיה פסימית, ירידה בהערכה-ביטחון עצמי וכך הלאה. כמוןב שצריכים לטפל באנמיה ולעשות בדיקות נוספות של ההריון. מקווה שתרגישי טוב ונוכל לברך במזל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2004 | 22:27 | מאת: רוני

בערך חדשיים אחרי שהתחלתי לקחת קלונקס במינון של 1 מ"ג התחלתי לרדת במינון והגעתי ל0.5 ואפילו פחות אח"כ התחלתי לקחת סרוקסט ובהתחלה לקחתי 0.75 מ"ג קלונקס ויומיים כן יום לא,ושוב כל יום 0.25 וגם כשאני חושבת לפעמים שאני לא צריכה אני פוחדת להפסיק אז איך מותר להפסיק ולקחת רק לפעמים והאם העובדה שהתחלתי לקחת סרוקסט הופכת את הגמילה לקלה יותר או שזה לא קשור.

17/06/2004 | 00:13 | מאת: פרוזק עוז

הגמילה מהקלונקס בנקודה שאת נמצאת בה היא יותר פסיכולוגית מאשר פיסיולוגית פשוט תחליטי כודם כל לא לכחת אותו יותר בשעה הקבועה אלא לחשוב כמה פעמים אם את באמת צריכה אותו עכשיו אם התשובה היא כן אז לכחת אם התשובה היא אני חושבת שאני יכולה לאיסתדר בלעדייו אז לא לכחת גם אם זה אומר לאיסתדר בלעדייו חצי שעה ואז לכחת אותו זה בערך כמו גמילה מסיגריות אני באמת רוצה לאדליק את הסיגריה הזאת עכשיו או שאני יכולה להתעפק עוד חצי שעה?

17/06/2004 | 00:24 | מאת:

לרוני אני מצטרף לדבריה של פרוזי וממליץ לנסות לדחות את שעת הלקיחה ולשים לב האם באמת את זקוקה לו. בכל מקרה כדאי להיות עדינים אין שום צורך למהר עם ההפסקה, בהדרגה ובבטחון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 22:23 | מאת: מילר

במינון שאת לוקחת (0.25 מ"ג) אפשר להפסיק בבת אחת בלי נזקים. [במינונים גבוהים מאד מסוכן לעיתים עד סכנת חיים] אני לא חושב שאת מכורה. כאשר אנשים לוקחים חמש/עשר/חמש-עשרה כדורים ביום במינונים עולים מדברים על התמכרות אבל לא חצי כדור או כדור אחד ליום. חשוב שכל שינוי במינון (הפחתה או עליה) תעשי רק אחרי שיחה עם הרופא שלך ואישור שלו מכיוון שהוא אחראי לטיפול שאת לוקחת והתיק הרפואי שלך פרוס לפניו.

16/06/2004 | 20:33 | מאת: רפי

תוך כמה זמן משפיעים כדורי "רסיטל" 20 מ"ג? אני בן 28 וסובל מחרדות קשות בנסיעות וקלסטרופוביה תודה

17/06/2004 | 00:27 | מאת:

לרפי בדרך כלל ההשפעה מתחילה כעבור שלושה ארבעה שבועות ומגיעה לשיא ההשפעה אחרי כשלושה חודשים. אחר כך יש יציבות. בחרדות לעתים צריך לחכות קצת יותר. עד להשפעה אפשר להעזר בתרופות הרגעה כפתרון זמני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2004 | 16:12 | מאת: רפי

מהם התרופות הזמניות?

16/06/2004 | 20:13 | מאת: ליאת

שלום רב, אחותי כבת 20, לפני כשלושה שבועות בעת שהיתה בבילוי עם חבר, חשה ברע, החלו רעידות בכל גופהף היא איבדה את הכרתה והובלה לביה"ח. כאשר התאוששה יד ימין שלה נשארה רועדת עד היום כ- 3 שבועות. היא עברה אינספור בדיקות, הרופאים פסלו את כל מה שחשבו כאופציה למחלה ולבסוף נוירולוג אחד הציע לנו לפנות לפסיכיאטר. פנינו אליו והוא מסר לנו כי לעניות דעתו, מדובר בטראומה אשר חוותה בעבר ועל-כן יש צורך להשתמש בטיפול המחזיר לעבר והציע לנו לפנות למרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים מצבה ולאחר מכן לשקול השתלבות בטיפטל קבוצתי במרפאה זו. עוד מסר לנו הפסיכיאטר כי הוא אינו מטפל בשיטה זו ואם לא תטפל בזה, זה עלול להשאר כך במשך שנים ואף לתמיד. איננו יודעים מה לעשות, האם קביעה זו לא פזיזה על סמך מפגש אחד איתה?? האם כדאי לה לפנות למרפאה בתל-השומר או שמא כדאי לבל חוו"ד נוספת?? אודה לקבלת תשובה ממך, הואיל ואנו מרגישים ממש חסרי אונים עם מצב זה כעת. בברכה ליאת

17/06/2004 | 00:28 | מאת:

לליאת כדאי לפנות למרפאה בתל-השומר, בכל מקרה הם עושים את הבדיקות וההערכה שלהם כך שזה כמו חוות דעת שניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2004 | 17:30 | מאת: יעל

התרופות למניעת דכאון נשמעות מפחידות מאוד !!!!!!!!!!!!

17/06/2004 | 00:29 | מאת:

ליעל אפשר להרגע, התרופות אינן ממכרות, אינן גורמות נזק לגוף ובדרך כלל אינן גורמות לתופעות לוואי משמעותיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2004 | 16:59 | מאת: רוני

זה היום ה-20 שאני נוטלת סרוקסט(מחשבות טורדניות )היה נדמה לי שיש קצת שיפור אבל זה שביר ופתאום היום הרגשתי שעם קצת יותר לחץ או דברים שלא בא לי לעשות חלה ירידה וזה מאוד הדאיג אותי כי גם בעבר לפני שהתחלתי עם הכדורים היו ימים יותר טובים ופחות השאלה האם הכדור עוזר או שמדובר באותה מחזוריות על אף שישנו שיפור קטן מאוד אבל עדיין אני מתעוררתהרבה פעמים בלילה והבקר עדיין קשה אני מנסה להרגיע את עצמי בבקר.הרופא דיבר אתי על שיפור שיבוא אחרי 4 עד 6 שבועות האם גם כשמתחיל שיפור יש ירידות ועליות?

17/06/2004 | 00:31 | מאת:

לרוני אני מקווה שזו ההתחלה של השיפור אבל כדי לראות מה קורה צריך לחכות....אין ברירה אחרת. ההתחלה היא כעבור מספר שבועות , אבל השיפור המקסימלי הוא כעבור כשלושה חודשים, כך שעדיין עלולות להיות עליות וירידות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2004 | 16:39 | מאת: חן

שלום לך ד"ר היידש ! רציתי לשאול אותך שאלה : האם שימוש בריספרדל מעל 4 מ"ג ליום , יכול להפחית את הסיכוי להתפרצות פתאומית של : התקף פסיכוטי , אצל אדם הסובל מפסיכוזה ? תודה חן .

17/06/2004 | 00:33 | מאת:

לחן בהחלט, אחרי שההתקף הפסיכוטי חלף, מטרת הטיפול היא למנוע התקף נוסף. 4 מג' רספרידל הוא מינון בינוני-גבוה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2004 | 15:25 | מאת: מטילדה

שלום לדר הירש שאלתי אותך בעבר על הסיכון להריון במהלך הזמן שנוטלים רספרידל. הפנתה אותי למרכז בחיפה או בצפון היכול לתת מידע מדויק לגבי הסיכון, לא ציינת את השם המדויק ואת מס הטל שלהם. אני מתכוונת לבדוק אם רספרידל מסוכן לעובר (חוצה שלייה) והאם אפשר להרות ולעבור את כל חודשי הריון ללא חשש יחד עם תרופה זאת. תודה מטלידה מילדה

16/06/2004 | 15:33 | מאת: טלי

המכון הוא מכון לטרטולוגיה בירושלים ולא בצפון. כך הוא נקרא.בהנהלת דר' הר- נוי. הוא היחיד בארץ, הם נהגו לתת מידע טלפוני כעת אינם עושים זאת, אלא רק דרך הדואר.

17/06/2004 | 00:35 | מאת:

תודה, הידש