פורום פסיכיאטריה
בהמשך לשאלה קודמת , רציתי לשאול האם ערפול שנמשך מס' חודשים- הכוונה להרגשת נתק מהסביבה ואי מציאותיות, יכול להתקע בשלב מסוים? אני מטופל בפאקסט וישנו שיפור רב בערפול, אך כל פעם מתרחשת נסיגה מעטה והשיפור עדיין לא מלא אחרי 3 וחצי חודשים. אני מפחד שהנתק ישאר ולא יעלם - האם זה יכול לקרות? האם יש תרופה יותר מתאימה לתופעה זו? מהו הטיפול הכי יעיל לכך? תודה שי
לשי איני חושב שאפשר לאבחן לפי האינפורמציה שקיימת. עם זאת במידה ומדובר בתופעות של דה ריאליזציה כלומר המציאות נראית שונה אז מדובר בתופעה של חרדה. הטיפול בחרדה הוא בתרופות (בדרך כלל מקבוצת נוגדי הדיכאון), אבל מומלץ מאוד להוסיף שיחות. התפעות צריכות לחלוף לחלוטין, אני חושב ששאלתך נובעת עדיין ממקור של חרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
דר הידש- מה עם תמונה שלך ? אנחנו מחכים בקוצר רוח !!
ניראה שזה הנושא המרכזי היום והשאלה....? ד"ר אל תבעס.חחחחחח מיכל מ
למה בשאר הפורומים יש תמונות של הרופאים ? ופה אין ? מה הקטע ??
מצטרפת לשאלה?.
כל רופא שמנהל פורום חייב לפרסם את שמו המלא, תוארו המקצועי, התמחות, ניסיון ותמונה. אלה הן הדרישות בכל מקום באינטרנט וגם מחוץ לאינטרנט. אף בית חולים לא יעסיק רופא שמסרב למסור תמונה שלו.
צחקתי, מבלי להיות אובייקטיבי אני חושב שתהיו מרוצים מהתמונה. הבעיה היא רק זמן להכין אותה, נשתדל.... במחשבה שניה, הנושא כל כך מרתק רבים, אולי כדאי להשאיר את המתח? הידש
אמי אובחנה לפני כשע שנים כחולת מאניה דיפרסיה. היא מטופלת בליתיום. פעם ב-3.5 שנים בערך היא סובלת מהתקף חמור, והיא במהלך התקף קשה בימים אלו. הפסיכיאטר שלה נתן לה תרופה בם ליספרדל שאמורה לעזור, רציתי לדעת באמת מה יעילות התרופה ותוך כמה זמן היא אמורה להשפיע,ומה התהליך של "ההתפקחות" האם הוא הדרגתי או קורה בבת אחת?
למיכל הרספרידל היא תרופה מצוינת למצב חריף של מאניה. התרופה תתחיל להשפיע די מהר אבל בשביל הרופאים שבועיים זה זמן קצר, בבית יתכן שזה זמן ארוך מאוד.... בינתיים הייתי חושב להוסיף תרופת הרגעה כמו לוריוון כדי להוריד מעט את המתח ופעילות היתר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מהי מאניה דיפרסיה? מאחר ואובחנתי כאחת שסובלת ממנה, הייתי רוצה להבין זאת יותר לעומק אם תוכל לחזור אלי ולתת לי תשובה אודה לך בקצרה, אני סובלת המון שנים מהפרעות אכילה, דיכאון מצבים של הי מאוד גדולים ואח"כ, נפילה שמפילה אותי הישר למיטה מבלי יכולת לתפקד, או לצאת החוצה מהבית. אני מטופלת ברספרידל, לוסטרל ודגריטול ואני בטיפול פסכילוגי ופסיכאטרי מה זה בדיוק, מאניה דיפרסיה? אפילו שזה נשמע מטומטם, הייתי רוצה להיות בטוחה
אני מצליח להירדם בלילה רק אם אני לוקח זודורם 20 מ"ג או קלונקס 4 מ"ג. רציתי לדעת מה עדיף מבין השניים? האם אפשר לשלב בין השניים? כאשר אני לוקח זודורם (בלי קלונקס) למחרת אני מרגיש חרדה ודיכאון.
לסמי שלום, הזודרם אינו ממכר והקלונקס כן, לכן עדיף לרדת במינון הקלונקס, לא חייבים להפסיק, אפשר גם להוריד במינון. עם זאת אין בעיה בשילוב של שתי התרופות. לילה טוב דר' גיורא הידש
תודה על תשובתך. את הקלונקס אני לוקח רק פעמיים בשבוע ולכן אין בעיה של התמכרות. הבעיה עם הזודורם- אותו אני לוקח תקופה ארוכה באופן קבוע. האם שני כדורים של זודורם לכל לילה זה בסדר? פשוט כדור אחד לא מרדים אותי. אפשר לקחת אותו ללא הגבלת זמן?
שלום גם אני מעונינת שתהיה לד"ר הידש תמונה בפורום שמעתי מאנשים שראו אותו בטלויזיה שד"ר הידש נראה ממש טוב... אבל...השאלה היא אם ד"ר הידש היה רוצה לראות את עצמו כל פעם שהוא ניכנס לפורום... אני למשל, ממש לא אוהבת לראות את עצמי בתמונות (תמיד נדמה לי שבחיים אני יותר מוצלחת...) ואם ד"ר הידש לא ירגיש עם התמונה טוב...אז ? אז בואו נרד מנושא התמונה...
שלום מאחר והגבת בהרמת קול... התחלתי לחשוב על נושא ברמה פילוסופית: האם תמונה יכולה להשפיע על הכותבים בפורום? האם כתיבה באינטרנט למישהו אנונימי לחלוטין משפיעה על דרך החשיבה וההתייחסות שלו ואולי מאפשרת לו להיות לגמריא עם עצמו ( על פי האסכולה הפרוידיאנית?) אותנטי יותר... האם התמונה היא סוג של "נוכחות" המטפל...?
שלום לרופא לפני כמה ימים במהלך אכילה נפלה לי סתימת אמלגם וכנראה נבלעה עם האוכל יצרתי קשר עם רופא שיניים שטוען שזה מקרה שכיח אין מה לדאוג -זה יוצא החוצה בדרך טבעית. אולם מאז בליעת הסתימה אני בדאגה איומה וחושב שאני עלול לקבל הרעלה לא מפסיק לחשוב על כך מברר את הסוגיה עם מומחים וכולם אומרים שגוש מתכתי קטן כזה יוצא החוצה ללא בעיות אבל שום דבר לא מרגיע אותי-אפילו התחלתי לקחת כדורי הרגעה כדי להפחית את המתח והחרדה. איך יוצאים מהמילכוד הזה? תודה רבה
כבר אמרו לך אין מה לדאוג- זה יוצא החוצה בדרך הטיבעית. ואתה לא רוצה להאמין ונוח לך להיות במתח וחרדה , ולחפש תשומת -לב .אז אולי תוותר על הפחד הזה ותסיח את דעתך לדברים יותר מועילים. העובדה היא שחלפו כמה ימים ולא קרה כלום. ורק חרדה מיותרת נישארה אז בכל זאת תיבחר לך לוותר על הפחד ותחשוב חיובי. זהו, הכל תלוי בראש הכל תלוי במוח. תרגיש טוב מיכל מ
תודה רבה מיכל
אני נוטלת כבר חדש וחצי ירדתי מ-0.5מ"ג,ולפעמים גם 1 מ"ג לחצי כדור (0.25)ולפעמים 0.75 מ"ג ,אני קצת משחקת עם המינון האם זו יכולה להיות הסיבה לכאבי ראש עמומים ולוחצים האם זה קשור לשינויים או בכלל משהו בעייתי בלקיחת הקלונקס. ובהקשר לשאלה קודמת שנשאלה על הקלונקס האם תרופה ממשפחת הציפראמיל כן יכולה לגרום נזק כלשהו אורגני למוח כשנוטלים לאורך זמן?ואם אפשר קצת להבין בגדול מה זה הציפראמיל שמוצע למגוון בעיות גם חרדות גם דיכאון גם אובססיות גם תסמונת קדם ויסתית?
לרוני שלום, טוב שאינך נוטל את הקלונקס באופן קבוע והוא אינו קשור לכאבי הראש, כאבי הראש עלולים להיות קשורים לחרדה ולמתח. כמובן שגם ציפרמיל עלול לגרום לכאבי ראש כתופעת לוואי אבל איני זוכר אם אתה נוטל את הציפרמיל. ציפרמיל היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון, היא פועלת על הסרוטונין ואינה גורמת לנזקים גם בשימוש לטווח ארוך. התברר שהתרופות מקבוצה זו יעילים גם למצבים של חרדה ושינויים במצב הרוח. לכן היא ניתנת גם לאבחנות שציינת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש. אני מאוד אודה לך אם תוכל לעזור לי. לפני כחצי שנה היה לי אירוע טרוומתי קשה ואחריו הופיעו לי חרדות חזקות וחוסר יכולת לישון. אני פניתי לפסיכיאטר והתחלתי לקחת סרוקסט 20 מ"ל וזה עזר לי מאוד בעיניין של החרדות אבל החמיר בעיניין של השינה, לכן כל התקופה שלקחתי סרוקסט (4 חודשים) נאלצתי לקחת גם פרוטיאזין לשינה. אחרי 4 חודשים התחלתי להוריד בהדרגה את המינון של הסרוקסט עד שהפסקתי לקחת אותו בכלל. אחרי זמן מה השינה שלי קצת השתפרה התחלתי לישון כמה שעות בלילה ללא פרוטיאזין (כאשר לקחתי סרוקסט זה לא היה קורה!!!). עברו חודשיים מאז שהפסקתי לקחת סרוקסט אבל אני עדיין לא מצליח לישון יותר מ-3-4 שעות. זה מאוד מאוד מתיש אותי, זה לא מאפשר לי לתפקד ובזמן האחרון אני שוב התחלתי להרגיש חרדות. רופאה הפסיכיאטרית שאצלה אני מטופל נתנה לי נוגד דיכאון אחר, אבל יש לו תופעות לוואי מאוד לא נעימות תשישות וחולשה חזקה... (יכול להיות שזה בגלל שהתרופה שייכת לדור "הישן"). אני הייתי רוצה לשאול, האם קיימים נוגדי דיכאון מהדור "החדש" שאינם גורמים להפרעות שינה (כמו סרוקסט) אלא להפך משפרים אותה. ואם יש כאלה, תוכל בבקשה להגיד לי כמה שמות? בכבוד רב. אילן.
שלום רב, גם אני סובלת מהפרעות שינה בנוסף להתקפי חרדה שאני חווה מידי פעם וגם לי המליצו על סרוקסט. אך האם באמת זו התרופה הנכונה?
לאילן שלום, למזלנו התרופות נוגדות הדיכאון כמו סרוקסט מעוררות ואינן מרדימות, אבל לעתים יותר מדי ולכן עלולות להיות הפרעות בשינה. כל התרופות הללו פועלות במנגנון זהה ולכן גם תופעות הלוואי דומות. השאלה כמובן אינה כללית, אלא מי התרופוה המתאימה לאילן. אחרי טראומה עלולות להיות הפרעות בשינה, בנוסף, אתה מציין שההפרעות בשינה קיימות גם אחרי הפסקת הטיפול, לכן איני בטוח שאצלך הן תוצאה של הסרוקסט?? אולי דווקא עם טיפול קבוע ומסודר ויותר מארבעה חודשים, עם השיפור במצב יעלמו גם ההפרעות בשינה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מזה כמה שנים מאז שאני טופלתי בתרופות אלה אינני מצליחה יותר להירדם בשעות היום, כמו צהריים או אחה"צ האם יש איזה סיבה מסויימת???
לנילי שלום, איני חושב שהקושי להרדם בצהרים קשור לטיפול. האם הכרחי שתנוחי בצהרים? לא כולם עושים זאת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, לפני 10 ימים סיימתי לשתות את האפקסור. שאלתי היא מתי בעקרון ניתן לומר שאיני נמצאת תחת השפעת הכדור יותר, כי אני חשה עדיין התרוממות רוח, והבנתי כי השפעת הכדור אינה נעלמת מיד בסיום נטילתו. שאלתי השניה -בעצם סיימתי את הטיפול בצער רב, אך הדבר נעשה משום ששמנתי מאוד. אני מוצאת שאולי ישנו קשר לעובדה שאני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס. בעקרון מטופלת באלטרוקסין ומאוזנת. אשמח אם תוכל להסביר לי מה הקשר בין בלוטת התריס- כדורים נוגדי דכאון- והשמנה. נגה
לנגה שלום, רמת האפקסור בדם היא כבר כמעט אפסית, אם זאת כאשר מדובר בפעילות יתר התופעה עלולה להמשך וכדאי ליטול טיפול נגד פעילות יתר. בתת פעילות של בלוטת התריס, המטבוליזם נעשה איטי יותר ועלולה להיות עליה במשקל, בלי שום קשר לבלוטת התריס גם תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לעליה במשקל. וגם בדיכאון עלולה להיות עליה במשקל למרות שבדרך כלל יורדים במשקל. בהצלחה דר' גיורא הידש
האם כשלוקחים קלונקס לתקופה ממושכת של שנה זה יכול לעשות נזק במוח. מינון(בן 1 ל1.5 מילגרם).
לגלית שלום, הקלונקס אינו גורם לנזקים (אורגניים) במוח. מהבחינה הזו את יכולה להיות שקטה. הרבה אנשים נוטלים קלונקס או תרופות דומות ממשפחה זו ללא כל נזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לא.
איפה אתה גר ?
ד"ר פנינה דורפמן 051277117 מאוד גמישה עם המחיר ורופאה מעולה היא גם מנהלת מחלקה בגהה לכן תוכל לקבל החזר מהביטוח בהצלחה
במסגרת יעוץ במרפאת כאב, הומלץ לי ליטול נוגדי דכאון דוגמת אנפרניל ואלטרולט, הפועלים על מע' העצבים המרכזית. אינני סובלת מדכאון. מה ידוע על השפעות תרופות מסוג זה על אנשים בריאים?
לרוני שלום, התברר שלתרופות נוגדות הדיכאון ישנה השפעה נוגדת כאבים והשימוש בהם רב במרפאות כאב, עם זאת עברו כבר לתרופות מהדור החדש ולא התרופות שציינת. השאלה מה תרופות נוגדות דיכאון "עושות" לאדם בריא אינה חד משמעית. בכל אופן הן לא משנות את האדם, לעתים הם גורמות לחיזוק הביטחון העצמי, האדם מעט יותר פתוח והחיים נראים טובים יותר. לעתים ישנה תחושה של אדישות מסויימת לכאב שאצל אנשים מסויימים נחוות כדבר שלילי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה. ובכ"ז בירור נוסף: היה נסיון להתחיל ישירות עם אנפרניל, שנכשל עקב תגובה פיזיולוגית קיצונית (רעד, דפיקות לב, קוצר נשימה וכו'...) ובלית ברירה - הועברתי לאלטרולט לשם הסתגלות. מדובר בתסמונת R.S.D. נאמר לי שאנפרניל הוכחה כתרופה היעילה ביותר לטיפול בתסמונת (מדובר בתסמונת כאב ניוונית). לא ברור לי מדוע לא נבחרו תרופות מהדור החדש. בינתיים, כתוצאה מהשימוש באלטרולט, סובלת מהפרעות שינה, שהפכה קלה, טרופה, מלאת חלומות והתעוררויות מרובות. האם זו תופעת לואי מוכרת של התרופה? ואם כן, האם יש דרך להקל על התופעות המיותרות הללו?
מה זה אומר אפקסור 75מג' בבוקר ובערב האם זה נקרא 150 גר' ליום?
לטולי כן, פשוט מחברים את כל הכמות היומית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
עברתי דכאון בחיי- ועברתי עם זה הרבה חוויות- כגון : התנהגות מטופשת בחוץ, אכילה מרובה, חוסר תיאבון וכו'. בקיצור... הכי טוב להשאר שפויים !!
שלום הכי טוב? להיות צעירים... בריאים... ועשירים...
הכי טוב להשאר שפויים ! בא לי להקיא מהדבר הזה שקוראים לו דכאון ! הלוואי ולא הייתי מכירה ולא הייתי יודעת מה זה !
לפני כחודש הפסקתי לקחת טרנקסל (הייתי נוטל 10 מ"ג ביום) לאחר שימוש בה של כ10 חודשים. בשובעים האחרונים אני חש חלש מאוד פיזית , יש לי המון סחרחורות והרגשה מאוד רעה כללית.אובחנתי לפני שנה כסובל מGAD לאחר התמוטטות עצבים שעברתי. אני נוטל גם 20 מ"ג ציפרמיל כל יום במשך 10 חודשים, והפסקת הטרנקסל הייתה בתיאום איתו. שאלתי היא מדוע אני מרגיש רע כל כך - האם בעקבות עזיבת הטרנקסל? כמה זמן זה יימשך להערכתך? האם נטילת כדורים ממשפחת הבנזודיאזפינים למשך זמן ארוך היא מסוכנת?
רמי שלום. יתכן מאוד שזה בגלל הפסקת התרופה-אין להפסיק תרופה בפתאומיות. לשאלתך כמה זמן זה ימשך-זה מאוד שונה מאדם לאדם- תלוי ברמות התרופה בדם והסבילות של הגוף. לגבי תרופות מהמשפחה שציינת-יש להיוועץ ברופא.
יש הבדל בין סינדרום הנסיגה מבנזודיאזפינים שנמשך מס' ימים ואח"כ חולף לעומת סימני נסיגה מבנזודיאזפינים שנמשכים חודשים ארוכים אחרי סיום הטיפול ולכן הדרך עוד ארוכה. כאשר אומרים שהגמילה מסמים אלה מאד קשה מתכוונים בדיוק לזה- מדובר בחודשים ארוכים של סבל וייסורים אחרי הפסקת השימוש בסם. אמנם סמים חוקיים אבל סמים לכל דבר. למידע נוסף כנס לאתר של פרופ' אשטון- פסיכיאטרית מבריטניה שמומחית לנושא זה http://www.benzo.org.uk/manual/index.htm
http://www.benzo.org.uk
אבקש מידע על הנושא "טאקטיליות" שעד כמה שידוע לי הבעיה היא בעיה נפשית. במה מתבטאת פיזית ההפרעה? אודה לכל מי שיכול לתת מידע על הנשוא או להפנותי לכתובת או אתר אינטרנט בו אוכל לקבל מידע. זיוה
לזיוה שלום, שאלתך אינה ברורה, החוש הטקטילי הוא חוש המישוש והתחושה? האם את מתכוונת לחוש זה? אולי תכתבי את השם בלועזית? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לך דר' גיורא הידש. אינני יודעת לכתוב את השם בלועזית על כל פנים אספר את הסיפור ואולי כך יובן. הכרתי בחור שהתפתח בינינו קשר אישי. מדי פעם כשניסיתי לחבק, אותו היתה בו רתיעה עד כדי התרחקות, מעשית פיסית באותו מעמד. עלי לציין שהיתה בינינו משיכה מינית חזקה. ובאקט המיני כשהיוזמה היתה מצידו נטו, הנתינה שלו היתה מוחלטת ומלאה והתופעה הזו (של חוסר יכולת לספוג נגיעות למיניהן) לא היתה קימת באותם רגעים. התופעה היתה חוזרת מידי פעם, במחזוריות מסוימת. מוכרת לי תופעה אצל אנשים שיש להם בעיה כאשר נוגעים בהם, והם פשוט משתוללים ואינם יכולים לשאת את הנגיעות או התקרבות מכל סוג שהוא. זה מה שאני יכולה לתאר במילים על התופעה המענינת הזו. אם מוכרת לך התופעה אשמח לקבל הסבר כמו שביקשתי.
יתכן וזה עניין של טקט...הידיעה או הרגש לומר או לעשות את הדבר הנכון והמתאים בלי לפגוע בזולת. טקטילי...הניתן למימוש; השייך לחוש המישוש; מוחשי ממשי. מיכל מ
1.בני בן 32 הצמוטט נפשית לפני 3 שנים והוגדר כפראנואיד. עד אז תפקד כאדם בריא לכל דבר. במשפחה שתי הסבתות (גם מצד האב וגם מצד האם) פיתחו בזקנתן את המחלה. האם יתכן שיש כאן מרכיב גנטי? 2. האם ארוע טראומתי מודחק שעבר בני במהלך שרותו הצבאי יכול היה להביא להתפרצות המחלה?
לורד שלום, קיים מרכיב תורשתי בפרנויה, אבל התורשה מורכבת ואינה ברורה. ידוע ששכיחות ההפרעה הפרנואידית גבוהה במשפחות היכן שישנו חולה אחד. עם זאת כנראה שפרנויה של גיל הזיקנה שונה מפרנויה של צעירים וכנראה שאין מדובר באותה המחלה. בכל מקרה איני חושב שישנה חשיבות לעסוק בתורשה, אין זה מוסיף לטיפול ולעתיד. בהחלט יתכן שטראומה ראשונה (אצלכם בזמן השירות) היא הגורם למחלה, עם זאת בדרך כלל צריכה להיות טראומה שניה אשר מעוררת את הראשונה ואז פורצת המחלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם אדם שעבר דכאון והחלים- מותר לו להיות עצוב על דברים ?
שלום האם את חוששת שהעצבות תתפרש כדיכאון?
אני חוששת שאם אני אהיה עצובה על משהו- הדכאון הארור יחזור.
חמודה ההפך הוא הנכון. אנך יכולה להתעלם מדברים שגורמים לך עצבות. אם תשוחחי על העצב ותתני לו ביטוי יש סיכוי שהעצב יחלוף... בחיים יש הרבה שימחה אבל גם עצב וצער... ואיך נדע שאנחנו שמחים אם לא נחווה גם עצב? בהצלחה
האם ידוע לך עך מחקרים שנעשו בנושא טיפול ברמרון בזמן הריון, אני בת 41 מעוניינת לדעת.
לנילי שלום, ברפואה לא עושים מחקרים מסוג זה, תתארי לך שיתנו לנשים רמרון כדי לדעת את בטיחותו בהריון? עושים ניסיונות על בעלי חיים אבל המסקנות מעבודות אלו מוגבלות מסיבות ברורות. בדרך כלל יוצרים בסיס נתונים ובו רושמים כל אשה שבהריון עם תרופה מסויימת, במקרה שלך רמרון ואחר כך רושמים מה קורה בזמן הלידה והאם ישנן בעיות לתינוק. כמובן שהמידע הזה מצטבר עם השנים והוא מבוסס יותר ככול שתרופה ותיקה יותר ונמצאת בשימוש רב יותר. לכן אני תמיד ממליץ להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה כדי לקבל את התשובה העדכנית ביותר להיום. כך שאת יכולה להתקשר לשם והם יתנו לך את התשובה המוסמכת ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
הבן שלי לוקח 225 מג אפקסור ונוסף 2 רסיטל ויש שיפור אבל יש גם אי שקט ועצבנות ועדיין ישן הרבה האים כדאי להוסיף ל300 או להחליף תרופה למירו
אפקסור ומירו. לא ציינת כמה זמן הבן לוקח את התרופה לפי התיאור אלו חלק מתופעות הלוואי-לוקח כ-4 שבועות עד להעלמות התופעות. אין טעם בשלב הזה להוסיף, יש להמתין עד לקבלת הפקט הנדרש.
שלום, קשה להשיב תשובה מלאה כיוון שיש צורך לדעת מה האבחנה ואת ההיסטוריה של כל הטיפולים שהיו עד היום. ככלל אני מעדיף תרופה אחת שעוזרת ולא שילוב של תרופות, אי השקט עלול להיות משתי התרופות והוא חולף עם הזמן כפי שכתב טננהאוז. כאשר מדובר על דיכאון שאינו מגיב לטיפול במינונים רגילים מקובל להוסיף תרופה מקבוצת מייצבי מצב הרוח כמו ליטיום או דפלפט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
נניח והאדם סובל מדכאון - אם הוא לא יטפל בו ע"י טיפול הומאופטי או תרופה.. האם יש סיכוי שהדכאון יחלוף או שהוא חולף רק אם מטפלים בו ??
הההההההה......... דכאון כמו הרבה מחלות אחרות לא באחרח פסיכיאטריות יכול לחלוף מעצמו השאלה היא עד כמה הוא חמור מצד שני גם דיכאון קל יכול להפוך להיות דכאון קליני ולגרום לאובדנות אז אפשר לומר שלא לטפל זה לשחק באש זה כמו שדלקת גרון שנמשכת הרבה זמן ולא מטפלים בה יכולה להפוך לדלקת ראות חמורה
לשרית דיכאון מטיבעו זו הפרעה חולפת. כמובן שטיפול מקצר את הדיכאון וגם גורם לכך שהדיכאון יהיה פחות עמוק, כמו שפרוזי כתבה. אבל למזלנו דיכאון חולף. מצד שני החסרון הגדול הוא שדיכאון זו הפרעה שעלולה לחזור, כלומר אחרי התקף אחד של דיכאון עלולים להיות התקפים חוזרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני סטודנטית בת 21 המאובחנת, בין היתר, עם הפרעה בי-פולרית ו - ADD (הפרעות בקשב ובריכוז), ונוטלת 20מ"ג ריטלין באופן יומיומי - אחד אחרי השני, לאחר שתמה השפעתו של הכדור הראשון. הפסיכיאטרית שלי הורתה לי להעלות את המינון (מ - 10 ל - 20מ"ג, כלומר, לקחת את הכדור השני) בשל דכאונות קשים אליהם הייתי נופלת ברגע שפגה השפעת הריטלין (לריטלין הרי השפעה אנטי-דיכאונית, והוא מעורר...). אני עושה זאת, ועדיין - לא מרגישה יציבה כבעבר. שמעתי על תרופה בשם "קונצרטה", ונאמר לי שלה אותה ההשפעה כמו לריטלין - רק שהיא משפיעה ל - 12 שעות. האם זה נכון? בכלל, מה עוד תוכלו לספר לי על קונצרטה, על יעילותה, תופעות הלוואי וכן הלאה? אשמח לקבל תשובה - חייבת לדבוק בלימודים, ובד בבד לשמור על יציבות נפשית. תודה, - מ'
המעבר מריטלין לקונצרטה מומלץ ואם יש לך גם הפרעה ביפולרית אז מומלץ שבעתיים. לדעתי תצטרכי להוסיף גם ליתיום אבל זה כבר סיפור אחר. קונצרטה הוא ריטלין שמשפיע ליום שלם, פחות תופעות לוואי ופחות סיכון לתלות. תקראי את הקישורים המצורפים. http://www.concerta.net/html/concerta/difference/index.jsp http://www.fda.gov/cder/foi/label/2000/21121lbl.pdf http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2823996,00.html
שלום, ריטלין למרות שהיא מעוררת אינה תרופה נוגדת דיכאון. יש הבדל מהותי בין התרופות המעוררות (או סמים מעוררים) ובין תרופה שהיא במהותה נוגדת דיכאון, לכן הייתי ממליץ לנסות ולטפל בייצוב המצב הנפשי לפני שמתחילים עם ריטלין/קונצרטה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מה זו הפרעה בי-פולרית?
אני סקרן. יש סיכוי לצרף את התמונה שלך בקרוב או שזה ישאר בגדר תעלומה? חוץ מזה אני מקווה שהכל בסדר אצלך.
אם תהייה ממש אבל ממש נחמד אני יגלה לך איפה אתה יכול למצוא תמונה שלו אבל מה שמסקרן אותי לדעת זה למה אתה רוצה לראות תמונה שלו????
הי פרוזק אני אוהב לראות עם מי אני מדבר. זו הסיבה. מה דעתך?
האם paxilCR היא תחליף טוב ל-PAXXET?
שלום, מדובר על סרוקסט=פקסט, בעל משך פעולה ארוך. ה CR עדיין לא הגיע לארץ. כיוון שלסרוקסט משך פעולה ארוך מ 24 שעות ובמילא נוטלים אותה פעם ביום, עדיין לא הצלחתי להבין מה היתרון של הארכת משך הפעולה. בכל אופן מדובר על אותה מולקולה פעילה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מטופל שנים בפרוזק כנגד OCD. שאלתי את הרופא המטפל האם אני יכול ליטול בו זמנית זיבן על מנת להיגמל מעישון והנ"ל אמר כי הדבר יכול לעורר בעיות! אשמח לדעה נוספת האם שילוב התרופות עלול לעורר בעיות נפשיות ו\או פיסיות בתודה מראש
לרונן שלום, מזכרוני השילוב מותר אולם איני בטוח. תזכיר לי בסוף השבוע ואני מקווה למצוא זמן פנוי ואבדוק שוב את שאלתך, אולי לקוראים יש תשובה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם יכול להיות שבזמן שהקלונקס בשיא השפעתו 3 שעות אחרי נטילתו פתאום כשנוספה בעיה חדשה זה פתאום חזר שוב וכעבור שעה מבלי ליטול עוד כדור זה שוב נרגע אז מה משפיע יותר האם אני שולטת בזה ואז אולי לא צריך לקחת בכלל אלא לנסות להתגבר אבל מהנסיון זה לא פשוט להתגבר לבד,מה גם שהקלונקס לא פותרת את כל הבעיה ותמיד קיים החשש שהמחשבות והניתוק קיימים.
לרוני מזל שהקלונקס אינה תרופה כל כך חזקה שמכסה והופכת אותנו לאדישים לגמרי. לכן ישנה חרדה שהקלונקס פותרת אותה לחלוטין, אם החרדה גבוהה מדי השפעת הקלונקס היא חלקית. החוכמה היא למצוא את שביל הזהב, לנסות להתגבר ולא ליטול קלונקס, אבל גם לא להתאפק יותר מדי ולסבול יותר מדי. כל יום וכל אדם לפי מצבו באותו הרגע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
Antiepileptic drug; also used as tranquilizer AND anxiolytic. Has been studied in the treatment of tardive dyskinesia, delirium tremens, restless legs AND manic states. Terminal plasma half-life in healthy subjects 19 up to 30 hours. Studied in treatment of panic disorders. Presents advantages over other BDZ AND has been claimed as a first-line agent for panic disorder. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuroleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. Indication: atomic AND myoclonic seizures atypical absence seizures resistant to ethosuximide AND valproic acid: infantile spasms. WHO Drug Information 11/1: 25, 1997. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuoleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. The addition of clonazepam to fluoxetine during the first weeks of treatment of depression may reduce suffering during early SSRI treatment, partially supress SSRI side effects, increase compliance, AND possibly reduce the suicidal risk. Japanese clinicians reported the positive results obtained with an adjunctive dose of clonazepam (at least 3mg/d) in patients with prolonged depression. Successful for the treatment for all types of the drugs AND alcohol withdrawal symptoms. It is hypothized that this effect is linked with the connection between BDZ receptors AND the other, mainly opiate receptors. Effective AND safe short-term treatment of the panic disorder symptoms.
Antiepileptic drug; also used as tranquilizer AND anxiolytic. Has been studied in the treatment of tardive dyskinesia, delirium tremens, restless legs AND manic states. Terminal plasma half-life in healthy subjects 19 up to 30 hours. Studied in treatment of panic disorders. Presents advantages over other BDZ AND has been claimed as a first-line agent for panic disorder. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuroleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. Indication: atomic AND myoclonic seizures atypical absence seizures resistant to ethosuximide AND valproic acid: infantile spasms. WHO Drug Information 11/1: 25, 1997. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuoleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. The addition of clonazepam to fluoxetine during the first weeks of treatment of depression may reduce suffering during early SSRI treatment, partially supress SSRI side effects, increase compliance, AND possibly reduce the suicidal risk. Japanese clinicians reported the positive results obtained with an adjunctive dose of clonazepam (at least 3mg/d) in patients with prolonged depression. Successful for the treatment for all types of the drugs AND alcohol withdrawal symptoms. It is hypothized that this effect is linked with the connection between BDZ receptors AND the other, mainly opiate receptors. Effective AND safe short-term treatment of the panic disorder symptoms.
האם זה לא מוגזם שמבדידות גדולה- אדם יקבל דכאון קליני ??
ליטל שלום, דיכאון יכול להגרם מסיבות שונות. חלקן סיבות חיצוניות ( כמו ארועי חיים קשים ) וחלקן סיבות פנימיות, שהן לא בהכרח מודעות. גם בדידות, בנסיבות מסויימות, יכולה להביא אדם לידי דיכאון. כל אחד מגיב למצבי חיים בצורה אחרת... מה שחשוב הוא שתפני לקבלת עזרה מקצועית. אין צורך לסבול, ובוודאי שאין צורך להרגיש ש"משהו איתך לא בסדר" רק כי את סובלת מדיכאון... מאחלת לך רק טוב ! תמר.
לליטל שלום, זה כלל וכלל לא מוגזם. האדם הוא יצור חברתי ובדידות מאוד קשה ודווקא בדידות היא אחד הגורמים החשובים ביותר לדיכאון. הדבר הוכח אלפי פעמים אצל חיות. גם הכלבה שלי בדיכאון כאשר היא בודדה ולבד, ואין זה מפליא. בדידות היא מחלה קשה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום. התחלתי לפני ארבעה שבועות לקחת ציפרמיל כדור אחד. בינתיים אין שינוי. היום יום שני ויש לי תור לרופא רק ביום שישי. די ברור לי שהוא יגיד פשוט להוסיף חצי כדור או כדור. האם זה נורא אם אעשה זאת כבר עכשיו על דעת עצמי כדי שיתחיל כבר להשפיע?
ארבע שבועות זו רק ההתחלה לוקח לכדור זמן עד שמתחיל "לעבוד" לא תמיד צריך להוסיף מינון , כנראה שהרופא ימתין עוד חודש לפחות עד שישנה מינון או תרופה. מטרת הביקורת אחרי חודש היא בדרך כלל לראות שאין תופעות לוואי של הכדור. בכל מקרה לא רצוי להעלות מינון על דעת עצמך.
לאן את ממהרת? גם אם תוסיפי עכשיו זה לא משפיע מייד ויותר מכך- הגדלת המינון לא בהכרח מביאה לתוצאות יותר טובות. פסיכיאטר חייב לבצע הערכה ועפ"י זה להחליט אם יש מקום לשנות את המינון או את התרופה. תזכרי שמדובר בחומר שמשפיע על המוח ויכול גם להזיק אם משתמשים בו בצורה לא נכונה.
לסמוסה שלום, איני רואה טעם בהעלאת המנון, קל מאוד לעלות במינון אבל קשה יהיה לרדת. כעת עוד מקודם להחליט שהציפרמיל אינו פעיל אצלך, כדאי לחכות בערך עוד כשבועיים. אחר כך לשקול האם לעלות במינון או בכלל להחליף תרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני בן 53 ונוטל ליתיום ( ליתיום קרבונט 300 מ"ג, 4 פעמים ביום) מזה מספר שנים. זמן קצר לאחר תחילת הטיפול הופיעו רעידות ידיים והשתנה מרובה במידה מטרידה, אך לא מוגזמת. לאחרונה מופעלים לחצים מצד הערמונית המוגדלת על שלפוחית השתן וריבוי ההשתנות הפך בלתי נסבל. האם ישנה תרופה שהאפקט שלה על הפרעה נפשית דו קוטבית דומה לתוצאה המושגת בליתיום ? איזה תופעות לוואי יש לה? בבקשה לא לשלוח אותי לאורולוג, כי אצלו כבר הייתי.
לדן שלום, השאלה טובה, לליטיום ישנן תופעות לוואי והוא עלול לגרום לנזקים בעיקר לבלוטת התריס וגם לכליות (בנוסף לרעד והשתן). הליטיום היא תרופה מצויינת להפרעה דו-קוטבית ולכן משתמשים בה למרות החסרונות. כיום ישנן תרופות שטובות לייצוב כמעט כמו הליטיום עם פחות תופעות לוואי. מדובר על תרופות מקבוצת נוגדי הפירקוסים בעיקר דפלפט וטגרטול שהוכיחו את יעילותם בדומה לליטיום. רשימה מלאה של ת. לוואי תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות. כללית הן גורמות פחות נזק מאשר הליטיום. בהחלט כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך. רק קודם תבצע תפקודי כליות, תפקודי בלוטת התריס, ורמת ההורמון הקבוע את כמות השתן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
היי אני נהגתי לקחת פאקסט בארץ שעזר לי מאד והחזיר ואתי למסלול חיים נורמלי. לא מזמן עברתי להתגורר בחו"ל בארה"ב,לקחתי מהרופא שלי 3 קופסאות של התרופה שיהיה לי עד שאתאקלם לאחר כמה זמן הרגשתי שאני רוצה להגמל מתלותי בתרופה עוד לפני שנגמרו לי 3 הקופסאות,אז על דעת עצמי ללא היוועצות ברופא התחלתי להוריד את המינון של התרופה מה שנעשה בקצב מהיר מכיוון שלא היתה בידי כמות גדולה בכל פעם חציתי את הכדור יותר וככה הורדתי את הכמות. חצי שנה הכל היה בסדר ותיפקדתי רגיל למעט ארועים מאד בודדים בתקופות זמן מאד נדירות של ההתקפה.הכל היה בסדר עד שנקלעתי למצב כלכלי לא טוב ולפתע קיבלתי התקפה,לא גדולה כ"כ כזו שהצלחתי להשתלט עליה לבד אבל מאד לא נוח כמו פעם. ניסיתי למשוך עוד כמה ימים כי לא רציתי לחזור לתרופה כי אני לא רוצה להיות תלוי בה אבל לצערי הכל חזר למצב של לפני כמה חודשים כאילו לא השתמשתי בתרופה מעולם. למזלי נשאר לי עוד מהתרופה ממש קצת בארון אז החלטתי להתחיל לקחת על מנת לחזור למצב נורמלי החלתי מכמות של 15 מ"ג (יש לי כדור 30 מ"ג שהייתי לוקח בד"כ)וכמובן שזה הרגיע אותי קצת.קבעתי תור אצל רופא ישראלי פה שייתן לי המשך מירשמים כי אין ברירה . שתי שאלותיי הן: 1.מה שם התרופה המקבילה ל-PAXXET? אני נמצא בארה"ב. 2.אני מאד לא רוצה להיות תלוי בתרופה ורוצה להיגמל ממנה למען האמת לגמרי.פשוט ההרגשה של התלות לא נוחה לי.איך עליי לנהוג?
כך קוראים לתרופה
טעות שנגרמה מהמקלדת עברית-אנגלית
שלום, אני בן 23. סובל מאז גיל ההתבגרות מבעיות שינה/עירנות (לא בטוח כיצד להגדיר זאת במדויק...). אני מעלה את השאלה לפורום פסיכיאטריה כי שמעתי לא מעט אנשים אומרים שפסיכיאטר שם בכיס הקטן נוירולוג בכל מה שקשור לידע והבנה מעמיקה בנוירולוגיה... (קיבלתם מחמאה...). אז ככה: בשנות הלימודים בתיכון הייתי ישן די הרבה (למיטב זכרוני 10 שעות בלילה ולפעמים אפילו יותר). למרות זאת, הייתי עירני רק בשעות הבוקר ולאחר מכן נהיה ישנוני עם הזמן. לא הייתי מסוגל ללמוד למבחנים, לדוגמה, בשעות הצהריים והערב. רק בבוקר. כאשר היתה לי הזדמנות, הייתי הולך לישון בצהריים לכמה שעות ואז בערב הייתי מסוגל ללמוד איזה שעה-שעתיים. בצבא, שירתתי שנתיים כלוחם, וכמובן שלא היה לי הרבה זמן לישון והייתי ממוטט מעייפות כל היום. למרות זאת, בד"כ לא ישנתי טוב בלילה. הייתי מתעורר כמה פעמים בלילה (לפעמים סתם ולפעמים בגלל רעשים קטנים) כשכולם מסביבי ישנים כמו תינוקות אחרי יום מפרך. לפעמים אפילו לא הייתי מצליח להירדם ושוכב במיטה שעה-שעתיים עד שהייתי נרדם (למרות שהייתי מאוד עייף). אחרי שנתיים הרגשתי שאני לא יכול יותר להתהלך כמו זומבי, ופניתי לטיפול רפואי בבעיה. עברתי בדיקה במעבדת שינה, והממצאים היו שאני ישן בצורה תקינה לחלוטין בלילה (זאת למרות שגם בלילה במעבדה התעוררתי המון פעמים). לעומת זאת, ביום שלאחר מכן הם גילו שאני סובל מ"ישנוניות יומית אובייקטיבית ברמת חומרה בינונית". הם המליצו להוריד לי את הפרופיל ולשבץ אותי בבסיס בו אוכל לישון כל יום בבית בלי הפרעות ורעשים. ההמלצה בוצעה ע"י הצבא, ושירתתי שנה קל"ב. בשנה זו השתפרה השינה שלי מאוד (הייתי ישן ברציפות) אבל עדיין הייתי עייף במהלך היום (החל משעות אחה"צ-ערב מוקדמות הייתי ממש שפוך). סדר היום שלי היה פחות או יותר כך: מתעורר ב-6:30, חוזר מהבסיס ב-18:00, ער לעוד כשעתיים מקסימום והולך לישון. עדיין היה לי קשה לפעמים להירדם למרות העייפות, אבל כאשר נרדמתי בד"כ ישנתי ברציפות. במהלך השירות הצבאי, גיליתי באקראי שתרופה בשם "טרבמין" נגד בחילה בנסיעות, הנמכרת ללא מרשם, מרדימה מאוד החל משעה לאחר נטילתה. הייתי לוקח כדור בכל פעם שרציתי לישון טוב בלי קשיי הירדמות (לדוגמה, כאשר לא ישנתי מספיק כמה ימים ברציפות והרגשתי שאני חייב הלילה לשלים את החסר אחרת אתמוטט. לקחתי את הכדור כי לא רציתי לקחת סיכון שלא אצליח להירדם ואז עוד לילה "יתפספס"). לקראת סוף השירות הצבאי ביצעתי שוב בדיקה במעבדת שינה, והפעם הם גילו שהכל תקין. הסברתי לרופא השינה את הבעיה שלי בפרוטרוט; סיפרתי על הצורך שלי בשעות שינה רבות (כ-10 בלילה) ועל העייפות שמתחילה אחה"צ וגורמת לי ללכת לישון מוקדם. הוא אמר לי שייתכן שאני פשוט זקוק ליותר שעות שינה מהאדם הממוצע, והציע לי לנסות לשבוע לישון באופן חופשי בלילה, בלי שעון מעורר, ולראות מה קורה. הממצאים שלי היו כאלה: אני ישן 10 שעות ואז מתעורר. אח"כ ער 16 שעות ואז שוב נרדם ל-10 שעות. כלומר, השעון הביולוגי שלי עובד לפי 26 שעות ביממה. זה לא כ"כ מסתדר עם הזמן העומד לרשותי... אם אני מנסה לישון פחות מ-10 שעות, אני דבר ראשון ארגיש נורא בבוקר שאחרי (כאב ראש, בחילה, סחרחורת) ודבר שני אהיה עייף מאוד ואצליח שוב להירדם אחרי פחות מ-16 שעות. כיום, כשנה לאחר השחרור, המצב דומה למדי למה שהיה בשנה ששירתתי קל"ב. אני קם ב-7 בבוקר, הולך לעבודה, מרגיש עייף מאוד לשעה-שעתיים, אח"כ מתפקד טוב עד שעות אחה"צ ואז מאבד ריכוז ומתחיל להרגיש עייף. אני חוזר הביתה ב-6-7 בערב עייף מאוד, ולא מסוגל בשל העייפות לפגוש חברים, לעסוק בתחביבים וכו'. למעשה, בגלל העובדה שאני עייף בערב והולך לישון מוקדם, אין לי בכלל זמן פנוי לעצמי במהלך השבוע! סדר היום הזה מטריד מאוד. ממש לא בא לי לחיות כל החיים ככה... לפני כחצי שנה פניתי לנוירולוג, ששמע את כל הסיפור וראה את התוצאות משתי הבדיקות במעבדת השינה. הוא הציע לי לבדוק אפשרות להפרעת קשב (ADHD ושות'), שבגללה אני עייף במהלך היום. למרות שהיה לי ברור שזה לא הקייס כאן, הלכתי לבצע איבחון הפרעות קשב. שם גילו שהקשב שלי אחל'ה, ושבעיית העירנות לא קשורה לנושא זה... אגב, במהלך האיבחון נתנו לי ריטלין, שהשפיע עלי ממש לא טוב (כמו שמשקפיים משפיעים על מי שרואה טוב). הרגשתי מסוחרר, לא מפוקס ומאוד לא טבעי... הפסיכיאטר שביצע את האיבחון אמר שלמרות שלפעמים נהוג לתת ריטלין למי שסובל מבעיות עירנות במהלך היום (בלי קשר להפרעת קשב), אם הריטלין משפיע עלי כפי שהשפיע אז אין על מה לדבר וזה לא מה שיעזור לי. הוא הציע לי לקרוא באינטרנט על "מחלת היאפים" ולראות אם משהו מהתיאורים של המחלה נראה לי קשור אלי. קראתי הרבה על הנושא ולא נראה לי שזה המצב אצלי; אני ממש לא בדיכאון, לא בקטע של להרגיש חולה ולאמץ מחלות וכאבים פסיכוסומטיים, ומעבר לבעיית העירנות לא סובל משום דבר אחר. שכחתי לציין שבמשך השנים עשיתי מספר פעמים בדיקות דם שיצאו תקינות (כולל בדיקת תפקודי בלוטת התריס יש לי רקע במשפחה...). לסיכום, אני כיום אובד עצות. התחלתי את חיי הבוגרים במצב לא כ"כ טוב, מצב שיקשה עלי ללמוד באוניברסיטה, לעבוד, להינות משעות הפנאי ולנהל חיים מסודרים. אשמח מאוד לקבל עצות/רעיונות וכו' לפתרון הבעיה.
שלום לך, קראתי בעיון את בעייתך שפורטה באופן מפורט להפליא. קשה לי לעזור לך כי לא הייתה בעיית שינה קשה עקב דיכאון לאחר לידה. אני במשך שנה לא הצלחתי לישון, הייתי נרדמת ולאחר שעה או שעתיים הייתי מתעוררת ולא מצליחה לישון בחזרה וחוזר חלילה.... לפי מה שאתה מתאר את עייף לאחר כ-9 שעות עבודה, וזה לגיטימי לחלוטין. הייתי ממליצה לך ללכת לישון עם חזרתך מעבודה ולישון איזה שעה או שתיים ואז יש לך זמן לתחביבים וכד'. וללכת לישון לקראת חצות .(בעצם לפצל את השינה של 10 שעות לשתי תקופות). מומלץ מאד לעשות כושר גופני, זה ממריץ , זה טוב לנשמה וכד'. כמו כן אני ממליצה שתבדוק את נושא התזונה שלך, אולי חסר לך ברזל. רצוי שתתאים תפריט שיעורר אותך בשעות העייפות לדוגמא מאכלי פחמימות בשעות עייפות וכד'. כמו כן , אני ממליצה לך לגשת עוד פעם לדעה נוספת במעבדת שינה לדוגמא של בי"ח שיבא או של הטכניון . אולי באמת השעון הביולוגי שלך מדבר אחרת ויהיה צורך לעשות התאמות כלשהם לחיים אמיתיים. אנא תעדכן אותנו בפורום. שיהיה בהצלחה .
לסנטימנט שלום, שאלה ארוכה אבל גם לא קלה. אפשר לגשת בשתי גישות. הראשונה היא לנסות ולהגיע לאבחנה מדוייקת והשניה היא להיות מעשי ולמצוא טיפול אשר יעזור. וארחיב- הפרעות שינה מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות. הפרעות שינה ראשוניות שכנראה נשללו במעבדת שינה, והפרעות שינה משניות למצבים אחרים. כלומר ההפרעה בשינה כפי שנכתב בתשובה הקודמת הייתה חלק ממצב נפשי. כך הפרעות שינה יכולות להיות ביטוי של מחלה גופנית (מחלת הייאפים היא רק דוגמא), או מצבים נפשיים. בשני המקרים צריך להגיע למומחה ולבצע בדיקות גופניות והערכת מצב נפשי כדי להגיע לאבחנה. הגישה המעשית לוקחת בחשבון את האפשרות שמדובר בהפרעה במחזוריות ולנסות למצוא פתרון מעשי. אפשר לנסות תרופות לשינה ולראות כיצד הן משפיעות על ההרדמות וגם על מהלך השינה, אפשר לנסות מלטונין שהוא הורמון השינה, המלטונין אינו מיובא לארץ בגלל איסור של משרד הבריאות אבל בארה"ב הוא נמכר ללא מרשם רופא... וכך הלאה. מקווה שעזרתי דר' גיורא הידש
שלום רב, זה כמספר חודשים אני סובלת מתסמינים של דיכאון וחרדה (בעיקר לפני המחזור). כמו כן חלק מהתסמינים מתבטאים ביקיצה מוקדמת ובחוסר יכולת להירדם בלילה. התחלתי לפני כארבעה ימים טיפול בכדור בשם SAM-E שנאמר לי שהוא נוגד דיכאון ופועל כמו קבוצת התרופות SSRI אך כמעט ללא תופעות לוואי וזמן התחלת ההטבה נראה לאחר ימים ספורים. אני נוטלת טבליה אחת של כ- 200 מ"ג ומחר מעלה את המינון לשתי טבליות ליום. מה אפשר לומר לי על תכשיר זה והאם הוא באמת תכשיר טבעי מהפכני לטיפול בדיכאון וחרדה? שכן הבנתי שמספר פסיכיאטרים ממליצים על השימוש בו למטופלים
מה, זה כדור חדש ? אם כן, מאיזו משפחה הוא? לא שמעתי כלל על SAM-E. תודה.
להילה גם אני איני מכיר, האם רופא רשם או שמדובר על "תרופה" טבעית? הידש
שלום אני כבר לא יודעת מה לעשות ולא יודעת איך להתמודד קשה לי , קשה לי מאוד ואף אחד לא מצליח להבין אותי אני בתחילות שנות ה - 30 לחיי ומרגישה שהם לא שווים .... כלום !!!! סובלת ממחלה או בעיית עור איך שאפשר לקרוא לזה (נוירופיברומטוזיס) אין לזה פיתרון לדעת מומחים רבים המצב רק מחמיר ומתרבה עם הזמן ונעשה זוועתי בימי הקייץ זה נעשה הרבה יותר גרוע , הגוף מרגד ומתמלא בגידולים המפלצתיים האלה והם גדלים וזה אוכל אותי מבפנים אני יוצאת ומבלה ומנסה להנות כמה שאפשר - מי שלא מכיר אותי, לא מרגיש כלום כלפי חוץ אך בתוך תוכי מרגישה ריקבון שנגמרים לי החיים בלי ליהנות מהם באמת רע לי רע לי רע....... אני יוצאת ומנסה להכיר בחורים > הזמן הרי לא הולך לטובתי כשהם (הבחורים) מגלים את בעייתי הם נרתעים ונעלמים אני כבר לא יודעת איך להתמודד איך לספר איך להגיד , מה לעשות ניסיתי ואני עדיין מנסה להכיר בחורים עם בעייה דומה בכדי שנוכל להתמודד יחדיו ונבין אחד את השני הרי בחור " בריא " כביכול לא יקבל אותי הבחורים אוהבים בחורות עם עור חלק ונעים ומה לעשות שאלוהים ברא אותי אחרת ניסיתי טיפול, אך הפסיכולוגית שלי כנראה לא ממש ניסתה או הצליחה להבין אותי ואמרה לי שאני צריכה להתגבר על זה - באמת ? ממש חכם מצידה - אבל איך ? כל פגישה הרגשתי שאני טוחנת מיים ולא ראיתי טעם להמשיך לפני כל פגישה , במקום לחוש ציפייה, חשתי עצבים וששוב הכל הולך לחזור על עצמו איך אפשר להתמודד עם הדבר הנוראי הזה שרק הולך ונעשה מפלצתי משנה לשנה אין לי חיים אני מרגישה שאני חיה בשני עולמות למרות שעושה הכל רגיל. יצא לי להכיר בחורים כל כך מקסימים , באמת !!! אבל " הבעייה " שלי גרמה להם לתפוס רגליים קרות ולברוח למה , למה אני צריכה לסבול ? קשה לי אשמח לתגובות
קודם כל לגבי המחלה אני לא מבינה הרבה אבל יודעת שרפואה סינית יכולה לעזור שווה לנסות אפשר גם דרך קופת חולים שנית תמיד קוראים בעיתון על מקרים יפים של נשים וגברים שלמרות נכוניות ומחלות מצאו אהבה ואושר אולי פשוט לא מצאת את המתאים ויש הרבה בחורות בלי מחלת עור ובגילך שגם באותו מצב תנסי להרגיש טוב עם עצמך ואז אולי יהיה יותר קל אני יודעת שזה לא פשוט אבל זה אפשרי בהצלחה
שלום, לא קל להתמודד עם מחלה אשר לרפואה אין לה פתרון טוב. ישנן תרופות אשר מקלות אבל למחלתך אין תרופה אשר מבריאה. ההתמודדות עם מחלה ותוצאותיה לא קלה. ישנם רבים אשר מתמודדים עם מחלות וכמובן שהמחלה משפיעה על הבטחון העצמי שלך וגורמת לקשיים בתחומים רבים וכמובן בתחום הזוגי. כדאי לפנות לפסיכותרפיה, יתכן שהפסיכולוגית שטפלה חסרת ניסיון בתחום של שילוב הגוף והנפש. כדאי למצוא מטפלת מתאימה. ברוב המחלקות לבריאות הנפש אשר פועלות בבתי חולים כלליים ישנה התמחות לטיפול בהבטים הנפשיים של מחלות גופניות. כדאי לפנות לשם. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
איני יודע איך להתייחס למה שקרה לי הערב. עמדתי בכביש ופרקתי סחורה מהאוטו. התכופפתי למושב שליד הנהג שפנה לכביש ההומה, ע"מ לחפש משהו, כשגופי בולט לכיוון הכביש בו היתה תנועה ערה במיוחד. מכונית חלפה צמוד אלי, והיה נראה לי שהיא גילחה לי את הישבן שבלט החוצה. איני יודע אם זה קרה או לא, ואני מרגיש כאילו נפגעתיץ האם זה מצב פסיכוטי או חרדה? אני מרגיש כאילו הדבר קרה, ואיני יודע אם כן או לא. לתשובתך אודה, למרות שהשאלה מוזרה. עמיר
לעמיר שלום, כנראה מדובר על תופעה פיזיקלית ידועה ולא בעיה נפשית. כאשר מכונית חולפת נוצר סביבה וואקום (ריק) אשר מושך את מה שמסביב פנימה. כאשר חולפים מול משאית הנוסעת במהירות אפשר להרגיש במכונית שלך שהיא מזדעזעת. אני חושב שזה מה שקרה לך, לחץ האויר גרם לתחושה של מגע למרות שהמכונית לא נגעה בך. בפעם הבאה כדאי להזהר בכביש שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם ילדים שיתנו להם בילדותם שמן דגים - יש סיכוי שהם לא יקבלו דכאון במהלך חייהם ? והאם אישה שעברה דכאון בחייה- כשתרצה להרות- האם יכולות להיות בעיות מסוימות ?
לחלי שלום, לגבי שמן דגים, איני מכיר מחקרים שבדקו זאת ואני חושב שאין. כך שאין תשובה לשאלתך. כפי שנאמר פעמים רבות דיכאון היא הפרעה שמבריאים ממנה אבל היא עלולה לחזור. בהחלט מי שעבר פעם דיכאון נמצא בסיכון לדיכאון חוזר. דיכאון אחרי לידה היא תופעה שכיחה. כך שלשאלתך, מי שעברה דיכאון נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון אחר לידה, אבל בהחלט לא כל אחת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
בעלי לוקח רספרידל באופן קבוע. האם עלולה להיווצר אצלו בעית פוריות? האם תהיה לנו בעיה להכנס להריון?
לויקי שלום, התשובה קצרה, רספרידל אינה גורמת לבעיה בפוריות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום. יש לי הפרעה ביפולרית ואני מאוזנת בד"כ ע"י ליתיום. לפני כשנתיים חוויתי דיכאון ויצאתי ממנו לאחר שימוש בציפראמיל. מאז הספקתי להיות בהריון ללא כדורים בכלל וברמיסיה מוחלטת. כיום אני ארבעה חודשים אחרי הלידה עם ליתיום ושוב עם ציפרמיל לאחר שהרגשתי שמתחילה ירידה כללית. היום עברו ארבעה שבועות מאז שהתחלתי את הציפרמיל ואיני מרגישה כל שינוי. האם ייתכן שזו רק שאלה של מינון? האם ייתכן שהפעם ציפרמיל לא פועל אצלי וצריך לנסות משהו אחר? במידה וזו רק שאלה של מינון והרופא יעלה לי אותו -האם שוב צריך לחכות כארבעה שבועות עד להשפעה? ואם מחליפים תרופה - האם צריך לחכות שוב תקופה ארוכה? אודה לך מאד על תשובתך וכמובן שגם אפגש עם רופאי בהקדם.
לסמוסה שלום, צריך לחכות עוד כשבועיים לפני שמחליטים על כך שהציפרמיל אינו יעיל. לצערי לאחרונה התברר שתרופה שעזרה בפעם הראושנה לא תמיד עוזרת בפעם השניה (כמובן שיתכן שכן) ולכן יתכן שתצטרכי להחליף תרופה. בכל מקרה כאשר מחליפים תרופה או מעלים מינון תקופת החביון (ההמתנה) קצרה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
זה לא הגשם שזולג מתוך עיני זה לא הרוח שנושבת על פני אני ניזכרת אך הלכת אחרי ואיך היום אתה יוצא מתוך חיי אני שוקעת לנפשי אין עוד מוצא איני יודעת אם תשוב בחזרה אני פוחדת מעצמי אני מודה עוד מעט אני נישברת ובוכה זהו סיפור כזה מכור יכולת להיות יותר ברור אני אדם כמו כולם אחת מבין כל העולם זה לא עובר זה עוד חוזר הפכת להיות אדם אחר זה גלוי ולא צפוי מה זה כבר עכשיו תלוי אני חולמת במקום בו התקווה אני עוזבת מוציאה אותי ממך ומצטערת עם אני עכשיו בוכה הדמעות שלי ירדו גם בשבילך זהו סיפור כזה מכור... זה לא הגשם שזולג מתוך עיני זה לא הרוח שנושבת על פני אני ניזכרת איך הלכת אחרי ואיך היום אתה יוצא מתוך חיי
לשירונת התרגשתי לקרוא, תודה הידש
אני מטופלת בסרוקסט 20 מ"ג כבר במשך 4 חודשים, מהר מאוד הרגשתי את ההשפעה החיובית של התרופה, הביטחון העצמי שלי עלה, הדיכאון והחרדה קטנו בצורה משמעותית, אך לאחרונה ישנם ימים שאני מרגישה דיכאון עמוק למשך כמה שעות, כאילו שבא לי לבכות ולצרוח ולהשתטח על הריצפה, זאת תחושה שעוברת אחרי כמה שעות ואני שוב חוזרת לצחוק ולהיות מאושרת אבל כשזה קורה אני מרגישה כאילו שזה סוף העולם... מלבד לזאת, מאז שהתרופה החלה להשפיע, אני ישנה הרבה מאוד שעות, אני אפטית לגבי הרבה דברים שבעבר נגעו לליבי, לדוגמא חברים שמתקשרים - אין לי חשק אפילו לענות להם... האם כל זה קשור לתרופה? האם היא עדיין טובה בשבילי? תודה מראש
שלום רב, אני מטופלת אצל פסיכולוגית אשר הציעה לי להיפגש עם פסיכיאטרית וכנראה זו תציע לי סרוקסט. כיום, שיש לי התקפי חרדה וכדי לישון אני לוקחת קנאגיס 0.25. בפעם האחרונה שלקחתי הרגשתי בבוקר כ"כ אפטית לגבי הסובב, הכל עשיתי באיזי, לא הרגשתי כלום, לא היה אכפת לי מכלום. אך אם ההשפעה של הסרוקסט דומה..זה מפחיד אותי. מה לעשות? והאם הסרקוסט גורם להשמנה?
הרגשת האפתיות היא לא קיצונית, אבל יש הבדל כי בעבר הייתי מאוד רגישה לסביבה והיום אני הרבה פחות, פשוט לא איכפת לי מהרבה דברים שפעם כן היה איכפת לי מהם... לגבי ההשמנה, זה מאוד אינדיבידואלי. אני אישית ירדתי במשקל בחודשיים הראשונים למרות התאווה לפחממות ומתוקים - זה רק מה שאכלתי ולאחר מכן העלתי רק חלק קטן ממה שהורדתי, כלומר אני עדיין שוקלת פחות מלפני תחילת הטיפול בכדורים ואני לא מרגישה שינוי בתיאבון, הוא רגיל לחלוטין. אני יודעת שיש כאלה שמעלים במשקל אבל באמת שזה אינדיבידואלי. בהצלחה!
שלום ד"ר הידש, אני סובלת מ o.c.d שנים רבות, ללא קומפולסיות. רק מחשבות אובבסיסביות בעלות תוכן אחיד משתלטות לי על המוח ללא הפסקה. רציתי לשאול האם היפנוזה יעילה לטיפול במחשבות אובסיסיביות. ואם כן, היכן אפשר לקבל אינפורמציה. האם ישנם מטפלים שמתמחים בהיפנוזה לסובלים מ o.c.d? תודה מלי
האם תוכלי לפרט איזה מחשבות?
למלי שלום, היפנוזה היא כלי טיפולי חזק ביותר ולכן חשוב שתהיה בידיים של אדם שלמד ומוסמך לכך. איני מכיר ואני בספק אם יש מטפל שממש מתמחה ב OCD. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי לשאול האם ערפול שנמשך מס' חודשים , למרות שיש שיפור רב ואני מטופל בכדור יכול "להתקע" ולא להעלם לגמרי? תודה שי
לשי שלום, מסרת פרטים מועטים מדי מכדי שאוכל לענות. עם זאת יתכן שהשפעת התרופה אינה מלאה ואין הבראה מלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ברצוני להודותי כי אינני מחפשת מזור לכאבי כי אם תשובות לתהיותי ולמרות כי אינני בטוחה כי זהו המקום בו אוכל למצוא תשובות אלו, ההני מקווה כי תוכל למצוא דרך לעזור לי. אני בת 21 והשתחררתי מקבע לפני כחצי שנה בדרגת סגן, שרותי הצבאי לא היה קל, אולם מאתגר וממצה. כמו רב בני הנוער אשר ניפלטים משרשרת המסגרות החברתיות שחיו בהן עד כה גם אני נמצאת בנקודה בחיי, בה לי הזכות והחובה לבחור בעצמי את המסלול בו ארצה לצעוד, אותו מסלול שנבלע בין מגוון האפשרויות וריבוי האופציות. חשוב לציין כי מאז שהייתי ילדה אהבתי הגדולה היתה משחק - בעיקר תיאטרון. למדתי 5 שנים משחק (לפני הצבא) ב"צוותא", ואפשר בהחלט לומר כי הצלחתי שם רבות ואף קיבלתי סיפוק רב. אני לא אשקר ואומר בפה מלא כי כל יום שאינני פועלת בתחום מקבל טעם של יום מלא החמצה, אולם כאשר עלי לבחור בצורה שכלתנית את מקצועי העתידי - "קושי" זהו לא תיאור שמתחיל אפילו לתאר את המסלול שאצטרך לעבור ואף את אורח חיי במידה ואבחר בתחום זה כמקצוע. זאת ועוד שכיום ה"פריצות" הגדולות של שחקנים אינם דרך לימודי 3 שנים משחק אלא דרך אודישנים אשר אינם מחייבים כל לימוד קודם. שאלתי את עצמי רבות מה באמת אני רוצה לעשות כמקצוע בחיי ומלבד התשוקה הבלתי נילאת הזו למשחק הנני יודעת כי אני סופגת סיפוק רב בלטפל באנשים, אם דרך משחק ריגשתי והצחקתי - או במילים אחרות נגעתי באנשים, אם במשחק התחברתי למגוון דמויות כדי להבין אנשים: ניתן לומר שברז הצמא שלי מתחיל לטפטף שם. (כמובן שהנני מדברת על טיפול נפשי). ברצוני לברר ולדעת על לימודי הפסיכיאטריה - מסלול שאני מאמינה שיעניין ויאתגר אותי מאוד. איזה מסלול זה ? כמה שנים? היכן ניתן ללמוד זאת? האם זהו מסלול אשר מוגדר כהתמחות מתוך לימודי הרפואה או אולי זהו תחום בפני עצמו? . למעשה - השאלה הגדולה מכולם ומעל הכל היא האם חיי יהיו חסרים כל כך אם לא אלך לכיוון המשחק וכמובן שעלי לשקול את כל ההשלכות הנילוות לכך או שאוכל להרגיש מלאה גם אם אמלא את עצמי בלימודים אחרים אשר ירוו את צימאוני האינטלקטואלי ובד בבד אתור אחרי האודישנים - האם לא אקום יום אחד ואחוש כי לא עשיתי מספיק על מנת להצליח בעולם המשחק . ברור לי כי את התשובות הסופיות אאלץ לתת בעצמי אך איש חכם אמר לי פעם כי אין חכם כבעל ניסיון - מכאן כי ברצוני להיעזר בניסיונך הן האישי והן המיקצועי. אני רוצה להודות לך מראש על זמנך ועל תגובתך . הממתינה .
לחולמת שלום: את מתארת כאן סיפור טבעי לחלוטין-שמתרחש לכל מי שיצא לאוויר העולם ממסגרות. אני יכול לספר לך כי אני נמצא במצב הזה כ- שנה וחצי. נכון אין חכם כבעל ניסיון ואני עברתי ועובר מהלך כזה בחיים. חשוב: פרשתי מצה"ל אחרי 24 שנות שירות.
ראשית ברצוני להודות לאלי על דבריו, שכן הבנתי כי לא משנה כמה אדם ילך - הוא עדיין ייזקק לאותן השאלות ובסיומם לאותם התשובו. לדר הירש : אשמח לשמוע חוות דעתך ואף על המלצתך על המקצוע בו אתה בחרת . עדיין ממתינה ועדיין חולמת
שלום ד'ר, מתי יודעים שצריך להעלות את מינון האפקסור? כיום על 75מג' פעמיים ביום. ומתי השינה חוזרת? היום הסטינלנוקס הפסיק להשפיע,אם אעבור לנוקטורנו זה יעבוד במשך יותר שעות? תודה.
ניסיתי לקחת נוקטורונו ולא ישנתי איתו כלל. הרופא שלי אמר לי לקחת שניים( 7.5מג' כפול שתיים)..
לבעיות שינה מומלץ זודורם (סטילנוקס) 5-20 מ"ג. עדיין לא שמעתי על מישהו שזה לא עזר לו גם אחרי תקופת שימוש מאד ממושכת. הפוטנציאל לתלות נמוך משמעותית יחסית לכדורי שינה האחרים. ייתכן שאצלך הבעיה היא האפקסור- תרופה מעוררת ואז הפיתרון העדיף הוא לעבור לתרופה פחות מעוררת ויותר סדטיבית או לשלב טרזודיל בלילה יחד עם אפקסור בשעות היום.
לאיזה פסיכולוג עדיף ללכת? פרטי או של קופת חולים? יש לי חשש ללכת לפסיכולוג של קופת חולים מכיוון שישנם מקומות ושלבים בחיים בהם אתה נאלץ או מתבקש לוותר על סודיות רפואית. למשל במקומות עבודה מסוימים. מהי המלצתך?
בקופות החולים פניה לפסיכולוג נעשית דרך הביטוח המושלם- לפי מיטב ידיעתי הפניה לא נרשמת בתיק הרפואי אבל כדאי לברר נקודה זאת עם הגורמים המוסמכים בקופה. פניה לפסיכיאטר של הקופה תמיד נרשמת ותמיד נפתח תיק והמידע גם מועבר לפסיכיאטר המחוזי של הקופה שצריך לאשר את הטיפול ואת התרופות שאת לוקחת.
הי מ התשובה נעוצה בכמה פרמטרים. הראשון מבינהם הוא מבחינה כספית. צריך לקחת בחשבון שטיפול פרטי היא הוצאה לא קטנה שמסתכמת בכמה מאות שקלים בחודש. לזה תוסיפי את התרופות שאת קונה באופן פרטי ושגם הם יקרות מאוד. לעומת זאת, טיפול פסיכאטרי כיום ניתן בחינם בכל אחת ממרפאות החוץ הפסיכאטריות של בתי החולים. כל שאת צריכה להביא זה מכתב הפניה מרפוא מטפל ולעיתים גם ללא כל הפניה ולהיתקשר לקבוע תור. החיסרון הוא שלעיתים נאלצים לחכות זמן לא מועט עד שמתקבלים משום שזו רפואה ציבורית בעוד ברפואה פרטית את קובעת מתי וכמה להיפגש. נקודה נוספת היא בחירת הרופא. בטיפול פרטי את מגיע לרופא שאת בחרת באופן אישי. בטיפול ציבורי הרופא נקבע לך על ידי המרפאה אלה אם קבלת המלצות ואת מתעקשת באופן בהול על רופא מסוים. אני יכולה לדבר מנסיון אישי. שנתיים וחצי הייתי מטופלת אצל פסיכאטרית פרטית כאשר נפגשתי איתה אחת לשבוע לועיתים פעמיים בשבוע. הוצאתי מאות שקלים ובנוסף קניתי תרופות ב- 400 ש"ח כל חודש. אני לא אגיד לך שזו הייתה הסיבה היחידה שהחלטתי אחרי התקופה הלא מבוטלת הזו לקבוע תור בתל- השומר אבל זו הייתה אחת מהסיבות וכיום אני מטופלת בחינם ולא מצטערת על ההחלטה ולו לרגע. אז נכון שעכשו רופאת המשפחה יודעת אבל אולי זה דווקא לטובה ואין טעם להתסיר דברים- אין ממה להיתבייש מה שלא תחליטי, אני מאחלת לך בהצלחה אריאל
שלום לך דק יקר אני לא אוהבת את השינוי החדש אבל בהצלחה הבת משתפרת מאוד היא התחילה לעבוד ומאוד מאושרת בעבודה שלשום דיברתי איתה והקול היה בדיוק כמו מלפני שנה לפני הדכאון איך אומרים יש אמונה למרות שהאמריקאים די מנומסים אתמול שאלו אותה מה זה הסימנים כלומר החתכים ביד היא סיפרה סיפור אבל השאלה היא האם יש משחה שיכולה לטשטש את הצלקות ושאלה שניה היא מאוד מנוזלת מה אפשר לקחת עם הפרוזאק והזיפרקסה שלא משפיע אודה לך אם כרגיל תענה היות ואצלנו ראשון ושבת זה חופש אין אפשרות לשאול את הרופאה שלה גם אני מתחילה להרגיש יותר טוב תודה
שלום לך אמא רחוקה, רציתי לשאול שאלה חשובה: מי רוצה לטשטש את הסימנים? האם היא באמת רוצה, או שאת רוצה את זה בשבילה? היא בלבד צריכה להיות זו שרוצה ומוכנה לקבל טיפול מסוג כלשהו
לאמא שלום, תמיד טוב לשמוע ממך ואני שמח שהבת יוצאת לדרך חדשה ומאחל לכולכם הצלחה. עם ההצטננות לא צריכה להיות בעיה מיוחדת פרט לתרופות המכילות קודאין שהן לא מומלצות לאף אחד. בקשר לצלקות, אני יודע שישנם חומרים מרככים צלקות, אם הצלקות אינן ישנות מדי הן בדרך כלל עוזרות, כדאי להתעניין אצל פלסטיקאי. תשמרו על עצמכם הידש
יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי- האם אדם שעבר דכאון- מותר לו להיות עצוב על דברים ?? [כי אם האדם יהיה עצוב- הדכאון עלול לחזור]
לכל בן אדם מותר להיות עצוב לפעמים וזה לא משנה אם היה או לא היה לו דיכאון בעבר זה נורמלי וטיבעי להיות עצוב כשקורה משהו למען האמת זה יהיה לא נורמלי להיות לא עצוב או אפאטי כשקורה משהו שאמורים להיות עצובים בגללו יש אבדל גדול מאוד בין עצב על משהו ספציפי לבין דיכאון ולא כל עצב מוביל לדיכאון היתרון של אדם שהיה פעם בדיכאון הוא שהוא יכול להיות יותר מודע מתיי העצב הופך למשהו יותר מדיי מוגזם שדומה יותר לדיכאון ולטפל בזה יותר מהר עצב לרוב לא גורם לדיכאון לחזור
מסכימה בהחלט מיכל מ
מעניין מאוד !! אני הייתי עצובה על משהו והכל לאט לאט חזר !!!
שלום רב בני בן 23 שרוי במצב פסיכוטי מזה שלושה חודשים .מסרב בתוקף לקבל טיפול ברצוני לדעת האם יש דרך כלשהיא לשכנעו ? האם מצב ללא טיפול עלול להחמיר את מצבו ? האם קיים טפול תרופתי ? והאם יש מצב פסיכוטי שאינו מבשר על מחלת נפש ? האם פסיכוזה יכולה גם להיות סמפטום של מצב חרדתי או רק מבשר של סכזופרניה ? ברצוני לציין שבני משתמש בגראס באופן יום יומי. בתודה מראש. הורים מודאגים.
מדובר על פסיכוזה עקב שימוש בסמים. בשלב ראשון למנוע ממנו כל גישה לסמים ולצורך העניין להשתמש בכל הדרכים והכלים. בדיקה פסיכיאטרית בכפיה אפשרית רק אם יש סיכון פיזי מיידי לחולה או לסביבתו (בהודעתך לא ציינת משהו כנ"ל). אם ישנה הסכמה לקבל טיפול אפשר לפנות ל-"כפר איזון" (פרטי) ליד קיסריה להם יש נסיון רב בכאלה מקרים או לפנות לאחת המחלקות לתחלואה כפולה בבתי החולים הפסיכיאטריים.
לחיים שלום, לצערי פסיכוזה היא דבר חמור ודורשת טיפול. במשך הזמן עלולים להיות נזקים מפסיכוזה ממושכת ללא טיפול. יתכן שבמקרה של הבן מדובר על פסיכוזה הקשורה למחלת נפש אבל כפי שנאמר יתכן ומדובר במצב נפשי הקשור לסמים בכל מקרה יש צורך בטיפול. לעתים קשה מאוד לשכנע אדם שאינו מעוניין בטיפול. השיטה היא לשדר כל הזמן את אותו המסר, לנסות למצוא קרוב משפחה או חבר שהבן סומך עליו וישוחח אתו וכך הלאה. לעתים גם רופא המשפחה עשוי לעזור. בסופו של דבר הסבלנות משתלמת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום אני סובלת מבעיות חרדה כבר 3 שנים עשיתי אפסקה של 10 חודשים בלי תרופות וזה חוזר שוב ובגדול.רופא שלי נתנה רמז שבעיות חרדה חוזריות בערך ל75% אנשים שזה הרבה.קראתי לא מזמן כתבה על היפנוזה שמאוד עוזרת לבעיות חרדה במיוחד אחרי כמה בגישות את יכולה לשכוח מי זה.האם זה נכון? ומה צריך לדעת על זה?
יפה שלום, לדעתי טיפול בעזרת היפנוזה בלבד לא יפתור את הבעיות. חשוב להדגיש שהיפנוזה הוא כלי טיפול ולא טיפול. ולכן ניתן לשלבו בכל סוג של טיפול פסיכולוגי ארוך,קצר,ממוקד,דינמי, קוגנטיבי ועוד. שבוע טוב מיכל מ
http://www.psychologia.co.il/hypnosis1a.htm
ליפה שלום, אכן כפי שנאמר היפנוזה היא כלי, וכלי חזק, לכן צריך להשתמש בו בזהירות ולהגיע רק למטפל מורשה. בנוסף, כל שיטות ההרפיה טובות ועוזרות. הטיפול המלא הוא של תרופות ושיחות (או הפנוזה). בהצלחה דר' גיורא הידש
