פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
15/05/2004 | 20:03 | מאת: זיו

שלום, דחוף למדי... אבקש פרטים על קונוורסיבי קלאסיק: באילו צורות יכול להתבטא כיצד מאבחנים מהו הטיפול האם ניתן לאשפז במחלקה פסיכיאטרית ובאילו מצבים האם ניתן לטפל כשהחולה אינו מקבל/משלים עם האבחנה? תודה

18/05/2004 | 00:58 | מאת:

לזיו כיוון שאין מדובר במחלת נפש אי אפשר לכפות טיפול נגד הרצון. אני חושב שאתה מתכוון להפרעה קונברסיבית - שניקראת כיום הפרעה דיסוציאטיבית. ישנם סוגים רבים של הפרעה דיסוציאטיבית המשותף לכולם הוא אובדן חלקי או מוחלט של השילוב התקין בפונקציות של הנפש. כך תתכן הפרעה במודעות התקינה, הפרעה בזהות או הפרעה בזיכרון (שיכחה דיסוציאטיבית), וכך הלאה. בדרך כלל מדובר על קושי נפשי-קונפליקט לא פתור ומצוקה רגשית ניכרת המגיעה לפתרון לא טוב של הפרעה במודע. לעתים מדובר על טראומות קודמות שפגעו באדם. בדרך כלל הפרעות אלו חולפות עם הזמן שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/05/2004 | 18:58 | מאת: גלית

התיעצתי עם הרופא שלי לגבי המרוניל לשנות תרופה כי אני לוקחת במקביל 1 עד 1.5 מילגרם קלונקס . אולי לשנות לתרופה חזקה יותר הוא טוען שאין צורך כי היא תרופה טובה למצבי אבל מה דעתך כשלוקחים תרופה וגם קלונקס כי ניסתי לעלות אתהמרוניל ל 2 ביום וזה עשה לי גרוע רק הקלונקס עזר. מה אתה היית מייעץ כי ללא הקלונקס אני כרגע לא יכולה. תודה ושבוע טוב.

15/05/2004 | 19:15 | מאת:

אני חושב שאת יודעת את דעתי משאלותיך הקודמות. גם אני הייתי מעדיף שתהיי על תרופה אחת ולא ברור לי מדוע הרופא בחר במרוניל. יתכן והוא צודק אבל הסיבה אינה ברורה לי. אם אין ברירה אז אולי כדאי לחכות וכאשר המצב ישתפר תוכלי לסיים את הטיפול בקלונקס. בינתיים הייתי מציע לנסות ולשנות מינונים של הקלונקס כדי להפחית את ההתמכרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

15/05/2004 | 18:33 | מאת: עייפה מהחיים

שלום רב. אני חדשה כאן ויש לי שאלה שמטרידה אותי בעקבות הדרדרות המצב. אני בת 42 ואם לבוגר ולא נשואה. עובדת ומתפקדת מחוץ לבית נהדר. מיד כשמגיעה הביתה שוקעת לדכאון. כעת אני לבד לבד בבית מזה שנה כי הבן בצבא. לא מסוגלת לאסוף את עצמי ולתפקד כמו שתפקדתי לפני שהתגייס. יום לפני שמגיע הביתה מתלבשת על הבית ומביאה אותו לבית פחות או יותר נורמלי כאילו הכל מתפקד כמו שצריך במשך אותם שבועות שהוא לא בבית. את כל הדכאון שלי אני מפנה אל האוכל. משמניה מיום ליום וכמו מעגל וכדור שלג שונאת את עצמי. שונאת אז אוכלת עוד יותר. וכך חוזר חלילה. בעקבות ההשמנה אין לי כח לתפקד ואין לי חשק לכלום. משתדלת להיות כמה שפחות בבית כדי לאכול כמה שפחות, כי הפה לא נסגר מהרגע שמגיעה הביתה ועד שהולכת לישון. בנוסף עוברת בי תחושה שמתחזקת בי יותר ויותר בכל יום ויום.... "עייפתי מהחיים" בשביל מה צריך סתם לחיות חיים מגעילים ומשעממים שרק אכזבות חווה בהם?! לא שמתכוונת לעשות חס וחלילה מעשה וחצי מעשה כדי לקצר את חיי אבל כל הזמן שואלת את עצמי בשביל מה? מיד נותנת על כך תשובה שהבן שלי צריך אותי.... אז שוב עולה השאלה. ואיך מסתדרים ילדים אחרים בלי הורים? בעבר לפני כ-3 שנים לקחתי במשך חצי שנה פריזמה (פרוזאק) וזה עזר לי... שקעתי לאותו מצב לאחר פטירת אבי.. יצאתי מזה נהדר וכשהרגשתי טוב אחרי כחצי שנה בשיא הטפשות הפסקתי עם זה .... כמה שנים היה טוב וכעת המצב על הפנים. מה אתה ממליץ? פוחדת לשקוע יותר ויותר כי בסופו של דבר זה ישפיע גם בעבודה ורק זה חסר לי שיפטרו אותי... אז באמת לא תהיה לי שום סיבה להמשיך תודה ושבוע נפלא....

15/05/2004 | 19:19 | מאת:

נראה שאת מתמודדת עם קשיים של החיים, מה יהיה בעתיד ומה יהיה עליך. הבן כעת בצבא אבל אחר כך אולי ימשיך ללמוד ואת מקווה שיתחתן ויקים משפחה משלו. ומה איתך? כיצד תתמודדי עם הבדידות? או שתצאי לך תכנים אחרים?[ כדאי להגיע לפסיכותרפיה מסודרת כדי לענות על השאלות שהצגת ועל שאלות נוספות שהן בודאי אקטואליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/05/2004 | 21:56 | מאת: עייפה מהחיים

תודה על תגובתך לא מדוייק שעסוקה כל הזמן בשאלות מה יהיה וכל השאר שקעתי לתוך דכאון עמוק ופשוט מעסיקה עצמי בהתנדבות מיד לאחר העבודה כדי לא להיות בבית. כי כל דקה שלי בבית סובבת סביב האוכל. הבריחה שלי מכל הצרות. מעבר לכך לא מסדרת את הבית לא עושה שום דבר עד ערב לפני הגעת הבן הביתה. האם לא כדאי להעזר בכדורים כדי לצאת מהדכאון ומחוסר העניין והטעם בחיים?

15/05/2004 | 18:01 | מאת: אומי

בגלל ההשמנה החלטתי לנסות לעבור לרסיטל והמשכתי אותו ישירות מהסרוקסט. אני מרגישה תופעות לוואי של עיפות חוסר שקט ודאגה מאוד מינורים. אני לוקחת כבר את הרסיטל כשבוע. האם לתת לו עוד צ'אנס. האם יכולהלהיות נפילה בזמן הקרוב? האם לחזור לסרוקסט המוכר והטוב?

15/05/2004 | 19:20 | מאת:

את כותבת שתופעות הלוואי מינימליות, כך שבהחלט אפשר לחכות ולהמשיך עם הרסיטל ולחכות לטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום , מעוניין לשמוע דעתך ודעת חברים בפורום על ההבדל בין השניים: אני לוקחת ראתלין SR ולפעמים רתלין 10 מ"ג . אני חשה בהבדל . הומלץ לי על קונצרטו על ידי הרוקח כ"משהוא שונה לחלוטין". מעבר להוצאה הכספית הכרוכה במעבר (כ - 200 ש"ח לחודש) - האם גם פה מדובר בתרופה מפיתוח דור מתקדם יותר ? מה התועלות הנוספות ? בת 45 , משתמשת מזה כשנה וחצי . מירי

15/05/2004 | 19:22 | מאת:

בגלל הנושא החדש של הפרעת קשב במבוגרים אודה לך אם תכתבי פרטים נוספים על עצמך. כיצד ומתי אבחנת את הפרעת הקשב, כיצד הריטלין עוזר לך, תופעות לוואי וכל דבר שאת מוצאת לחשוב. לשאלתך, קונצרטה היא ריטלין בעל משך פעולה ארוך. ישנם הבדלים מינוריים מהריטלין SR אבל לא משמעותיים. אם את מרוצה מהרטילין SR אז בודאי שאין טעם להחליף ובטח לא לשלם יותר. אין מדובר בשתי תרופות שונות באופן משמעותי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

15/05/2004 | 15:19 | מאת: חן

שלום ד"ר ! רציתי לשאול אותך שאלה : האם ל- לוסטרל בהתחלת הטיפול יש תופעות לוואי ? אם כן אז אלו תופעות יכולות ליהות ? מחכה לקבל ממך תשובה בתודה חן .

15/05/2004 | 19:25 | מאת:

לכל תרופה כולל הלוסטרל ישנן תופעות לוואי, גם בתחילת הטיפול וגם במשך הטיפול עלולות להיות תופעות לוואי. בדרך כלל כאשר מתחילים טיפול באופן הדרגתי תופעות הלוואי מינימליות. איני אוהב לציין את כל הרשימה של תופעות הלוואי האפשריות, יתכן מאוד שאצלך לא יהיו כלל תופעות לוואי ואז חבל על הדאגה המיותרת. במיוחד עלולה להיות התופעה של "נבואה שמגשימה את עצמה" ואז אפילו גרמתי לך נזק.... לכן אני מציע שתנסי, תקווי שאצלך לא יהיו תופעות לוואי, במידה ותרגישי משהו שונה או חשד לתופעת לוואי, תכתבי ואשמח להשיב. שבוע טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

15/05/2004 | 15:08 | מאת: אופטימיות זהירה

שלום, אובחנתי לפני יותר משנה ב- PMDD (תסמונת דיכאון קדם וסת) המונעת ממני מתיפקוד כבערך 16 ימים בחודש. ניסיתי ציפראמיל שעשני אפאטית ומסוממת, הפסקתי ומזה כשנה אני לוקחת אפקסור XR, שעזר בתקופת מה אולם לא לתסמונת עצמה. בנוסף האפקסור גרם לנעילת הלסת שלי ונאלצתי לעבור ניתו ושיקום שנמשך עד היום (בנוסף אני עייפה מאוד ומפהקת ללא הפסקה). אני בגמילה מאפקסור והרופא שלי נתן לי אדרונקס למנוע את העייפות ונעילת נלסת (ממנגנון הסרטונין), מה שנשמע מאוד הגיוני, אולם לאחר שהתייעצתי באופן פרטי בנושא התסמונת הנ"ל נוכחתי כי דוקא מחסור של סרטונין שנגרם כחוסר איזון של אסטרוגן הוא שגורם לדיכאון והעייפות. שאלתי היא האם ניתן לקחת אדרונקס (בתקווה שאני אגיב אליו טוב) במשך כל החודש וסרוקסט/לוסטראל או ציפרלקס בשבועיים בין הביוץ לוסת (תוך "משחק" של המינונים). אנא תשובתכם בהקדם האפשרי. תודה וכל טוב, זאת שמוכנה לנסות כבר הכל

15/05/2004 | 19:30 | מאת:

זו הפעם הראשונה שאני שומע על הסיבוך של "נעילת הלסת", דווקא הציפרמיל הפעיל רק על הסרוטונין לא גרם לכך והאפקסור כן? האם כדאי ליטול תרופות אלו אם ישנו סיבוך כל כך קשה. נראה כי התסמונת הקדם ויסתית קשה ביותר? האדרונקס מעורר ואינו פועל על הסרוטונין, הייתי מנסה שיטות לא תרופתיות כמו דימיון מודרך והרפיה שעשויים לעזור יותר מהתרופות שלא כל כך הועילו. בנוסף הייתי שוקל פסיכותרפיה. מה דעתך? שבוע טוב דר' גיורא הידש

15/05/2004 | 19:31 | מאת:

האביקסה EBIXA היא תרופה חדשה בארץ שנרשמת לאנשים הסובלים מאלצהיימר והיא פועלת במנגנון יחודי. כמו כן היא מיוחדת בכך שהיא מיועדת לאנשים הסובלים מאלצהיימר בינוני וחמור. התרופה חדשה בארץ ואישית עדין אין לי ניסיון אתה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/05/2004 | 22:50 | מאת: דר שי לי רק עוד שאלה

האם היא מטפלת גם בדכאון בנוסף לאלצהיימר? מהם תופעות הלוואי שלה? תודה

15/05/2004 | 10:30 | מאת: טל

שלום ד"ר הידש. שאלתי היא כיצד ניתן לדעת, כשמשתמשים בשילוב של תרופה ssri ומרגיע (למשל לוריוון), אם ה-ssri באמת עוזר או שההשפעה הטובה היא דוקא מהבנזודיאזפינים ? תודה.

15/05/2004 | 19:33 | מאת:

הלוריוון נרשם לתקופה קצרה של שבועיים שלושה ורצוי ליטול אותה לא באופן קבוע. נוגדי הדיכאון מיועדים לטיפולים ממושכים וקבועים. עם הזמן רצוי לנסות להפסיק את הלוריוון ואז תדעי את התשובה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היום אני ביום ה-10 של האפקסור והגמילה ממירו, ואני מאד נסערת (עלי לציין שהעצב והאבל דעכו)והשינה ממני והלאה, אני מתעוררת באמצא הלילה ולא מסוגלת להרדם יותר וגם לא כל היום, האם זאת תופעה שתעלם בהמשך הטיפול תודהושבת שלום

15/05/2004 | 06:07 | מאת: lulu

אתה גם אמרת שהמירו והאפקסור פועלים במנגנונים שונים, אני דווקא הבנתי שהם מאותה משפחה, על איזה מנגנונים שונים הם פועלים(חוץ מזה שהמירו סיפק לי שינה מושלמת אבל לא עזר לשום דבר אחר והאפקסור שם אותי על טורבו בלי שינה) תודה

15/05/2004 | 19:35 | מאת:

האפקסור פועל על הסרוטונין והנוראפינפרין במוח, והמירו על ההיסטמין. שתי התרופות הן מקבוצת נוגדי הדיכאון. למזלינו האפקסור מעורר-תתארי לך שהיית ישנה כל היום. עם זאת לעתים מעורר מידי... לכן מומלץ ליטול תרופת הרגעה בתחילת השימוש כמו לוריוון או וואבן. אחר כך הגוף מסתגל ותופעת הלוואי נעלמת. בהצלחה ושבוע טוב דר' גיורא הידש

15/05/2004 | 00:50 | מאת: sbahar

א)רציתי לדעת למה נותנים את הכדור קלונקס, מה הסיבה? ועל מה הוא משפיע. ב) האם הוא יכול לפגוע בעירנות /בראייה? ג) באיזה מצבים ניתן הכדור? ד) האם יש תופעות לוואי כלשהן והאם 3 כדורים ביום זה הרבה מדי כדור בבוקר כדור בצהריים וכדור בערב?! תודה מראש

15/05/2004 | 13:50 | מאת: פרוזק עוז

א. קלונקס הוא כדור הרגעה כמו הוואבן וואליום וכו... רק טיפה יותר חזק ב. חלק מהאשפעה שלו גורמת לפעמים לעייפות או נימנום (יש אנשים שלוקחים אותו לשינה) ולכן הוא יכול לפגוע בעיירנות. ג. חרדה תאגנות יתר חוסר שקט וכו... ד. תופעות לוואי כמו שכתבתי למאלה יש את הקטע של העייפות והנימנום בנוסף הוא ממכר מאוד כשאתה אומר שלוש כדורים אתה מתכוון לשלוש כדורים של שניי מלגרם כל אחד או לכדורים של 0.25 מלגרם?

15/05/2004 | 16:38 | מאת: משה

קלונקס היא תרופה רב-תכליתית ולא ניתן לגזור ממנה ממה אדם סובל כי האפשרויות רבות. בין היתר רושמים קלונקס להפרעות הבאות: 1. אפילפסיה (נוירולוגיה) 2. חרדה או התקפי פאניקה- נחשב ל- minor tranquilizer 3. מניה דפרסיה- נחשב ל- minor stabilizer 4. הפרעות תנועה (נוירולוגיה) קיימות אפשרויות נוספות. טווח המינונים רחב- החל מ-0.5 מ"ג ועד 20 מ"ג. התרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים ומשפיעה על הרצפטורים GABA. הסיכון לתלות (בשימוש ממושך) דומה לשאר התרופות מאותה קבוצה.

18/05/2004 | 13:08 | מאת: מילר

Antiepileptic drug; also used as tranquilizer AND anxiolytic. Has been studied in the treatment of tardive dyskinesia, delirium tremens, restless legs AND manic states. Terminal plasma half-life in healthy subjects 19 up to 30 hours. Studied in treatment of panic disorders. Presents advantages over other BDZ AND has been claimed as a first-line agent for panic disorder. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuroleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. Indication: atomic AND myoclonic seizures atypical absence seizures resistant to ethosuximide AND valproic acid: infantile spasms. WHO Drug Information 11/1: 25, 1997. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuoleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. The addition of clonazepam to fluoxetine during the first weeks of treatment of depression may reduce suffering during early SSRI treatment, partially supress SSRI side effects, increase compliance, AND possibly reduce the suicidal risk. Japanese clinicians reported the positive results obtained with an adjunctive dose of clonazepam (at least 3mg/d) in patients with prolonged depression. Successful for the treatment for all types of the drugs AND alcohol withdrawal symptoms. It is hypothized that this effect is linked with the connection between BDZ receptors AND the other, mainly opiate receptors. Effective AND safe short-term treatment of the panic disorder symptoms.

14/05/2004 | 19:55 | מאת: מטילדה

שלום לד"ר הירש הבת שלי בת 25 מסיימת 3 חודשי טיפול בכפר טיפולי ורק לאחרונה חל שיפור מועט במצב הפסיכוזה שלה. היא מקבלת רספרדל אבל עדיין מסרבת להעלות מינון ולשלב עוד תרופות. אנחנו מנסים למצוא לה מסגרת שיקומית על מנת לרכך את המעבר שלה לפעילות עצמאית בקהילה. על איזה מסגרות היית ממליץ? תודה מטילדה

14/05/2004 | 20:22 | מאת: פרוזק עוז

יש הרבה מסגרות שיקומייות הפניה הלייהן נעסת באמצעות העובדת הסוציאלית והצוות שמטפל בבתך כיום כך שנראה לי שרצוי שתדברי איתם על זה כי צריך לעבור וועדות של סל שיקום וכל מניי פרוצדורות מעצבנות בדרך . בכל מקרה הם מכירים את ביתך את המגבלות הנוככיות שלה והם יכולים לתת לך את האמלצה הטובה ביותר לגביי המסגרת המתאימה וגם לאחר שהם נתנו לך יש לך את כל הזכויות שבעולם ובעצם גם את החובה לבקר ולבדוק את המסגרות שעומדות על הפרק ולבחור ביינהן ביחד עם ביתך עד כמה שאפשר את המקום המתאים ביותר שיעזור לה לאישתקם בצורה המקסימלית. אני נכון לעכשיו גרה בהוסטל ולפניי שנכנסתי להוסטל הספציפי אזה עברתי ובדקתי כמה וכמה מסגרות. אבל מה שנחשב בעניי לקריטריון משמעותי בבחירת המקום יכול להיות שיהיה שולי או הפוך עצלך או עצל ביתך כך שנראה לי שממש כדיי לך לדבר עם הצוות המטפל בה באצלחה פרוזק עוז

15/05/2004 | 00:25 | מאת:

קודם כל המסגרות של עמותת "אנוש", אנוש היא ארגון של הורים לנפגעי נפש, השיקום הוא בכל המשורים-מגורים, תעסוקתי וחברתי, והפריסה של אנוש היא בכל הארץ. אפשר להכנס לאתר שלהם ברשת או לפנות לסניף הקרוב לאזור מגוריך. ישנם שני מרכזי שיקום באזור הכפרי בצפון הארץ, בהרדוף ובכפר נוסף שכרגע שכחתי את שמו, בודאי שישנם גם במרכז רק שאיני מכיר. לכל בית חולים פסיכיאטרי ישנם אגפים של שיקום, אבל הם נוטים יותר לכיוון בית החולים מאשר לכיוון הקהילה. לכן לדעתי הם בעדיפות שניה. בודאי שיש לקחת בחשבון את דבריה של - פרוזק עוז, שכל תהליך של שיקום צריך להתאים למשתקם עצמו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

14/05/2004 | 19:03 | מאת: שואל

ברצוני לשאול אם אלפרוקס ממכר. תודה

15/05/2004 | 00:26 | מאת:

כדי למנוע טעות, אבקשך לרשום את שם התרופה באנגלית. תודה הידש

15/05/2004 | 11:17 | מאת: שואל

תודה על תשובתך

14/05/2004 | 18:29 | מאת: אלן

אני לוקחת רסיטל וחצי רמרון האם אפשר לקחת קסנקס, רק כשאני בלחץ? האם אין התנגשות בתרופות?

14/05/2004 | 18:34 | מאת: משה

קיימת אינטראקציה בין קסנקס לרמרון- קסנקס יכול להגביר את ההשפעה הסדטיבית-מרדימה של רמרון שהיא מימלא גבוהה ולכן בד"כ השילוב לא מומלץ אבל אין התווית-נגד (קונטרא-אינדיקציה) כלומר הדבר אפשרי מדי פעם.

14/05/2004 | 18:44 | מאת: אלן

תודה. משה,מאיפה הידע הרב? אני רואה שאתה עונה הרבה בפורום.

14/05/2004 | 16:31 | מאת: יונית

רציתי לדעת מה המינון המקסימלי של ציפרלקס והאם ניתן לקחתו בהריון בברכה

14/05/2004 | 17:21 | מאת: משיבה

יונית שלום, לאחרונה בדקתי את העניין : המינון המקסימאלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ביום ( אף כי בד"כ לא עולים על 10 מ"ג). כיוון שמדובר בתרופה חדשה יחסית, שעדיין לא נחקרה מספיק, לא מומלץ לקחתה בהריון. אך יש אפשרות להחליפה בציפראמיל, "אחותה התאומה" והוותיקה יותר.

15/05/2004 | 00:28 | מאת:

תודה על התשובה ושבת שלום, הידש

14/05/2004 | 14:50 | מאת: ברוש

שלום רב! 2 שאלות לגבי קלונקס 1. למשך כמה שעות התרופה משפיעה מרגע הלקיחה? 2. קיבלת מהרופא מינון של 0.25 מ"ג זה בכלל מינון שמשפיע?

14/05/2004 | 18:05 | מאת: פרוזק עוז

א. התרופה פועלת לבערך 6 שעות קבל טיף קטן עם תימצוץ את הכדור או תלעס אותו הוא ישפיע מהר יותר הוא לא ממש תעים אבל במקרים של SOS זה עוזר בדרך כלל לוקח לו חצי שעה עד שהוא מתחיל להשפיע כשלועסים אותו או ממיסים אותו מתחת ללשון הוא מתחיל להשפיע אחריי רבע שעה בערך כך שבמקרים מסויימים זה נראה לי עדיף לסבול טיפה את התעם הלא ממש תעים ב. רבע מלגרם זו קמות מספיקה ביותר

14/05/2004 | 18:19 | מאת: משה

0.25 מ"ג קלונקס הוא מינון סביר ובהחלט יש לו השפעה. בארץ יש נטיה לרשום את הקלונקס במינונים גבוהים אבל כדאי לזכור שקלונקס חזק פי 20 יותר מווליום ופי 40 יותר מוואבן. כלומר 0.25 מ"ג קלונקס שקול ל-5 מ"ג ווליום או 10 מ"ג ואבן. קלונקס לא משפיע מייד אבל ההשפעה שלו נשארת ל-48 שעות לפחות. כמובן ככל שעובר הזמן הרמה בדם יורדת וההשפעה פוחתת.

14/05/2004 | 22:56 | מאת: ברוש

חלק אומרים... 30 שעות.. וחלק אומרים 4-6 שעות אמממ יש הבדל דיי משמעותי בין השתים הייתי אומר....

14/05/2004 | 21:09 | מאת: ענת

אני לוקחת קלונקס 2 מ"ג שלוש פעמים ביום ומרגישה מצויין. כדורים של 0.5 מ"ג עוזרים לי כמו כוס מים.

14/05/2004 | 22:04 | מאת: פרוזק עוז

2 מלגרם ביום כפול 3 פעמים ביום????? את לא ישנה כל הזמן???? זה אכן כדור מצויין ומרגיעה בצורה מדהימה אבל וזה אבל גדול הוא ממכר בתרוף..........................

14/05/2004 | 14:24 | מאת: חן

שלום ! רציתי לשאול שאלה : האם תרופות נגד אפילפסיה , ( כמו סברלין ) יכולים לעזור בטיפול במחלות נפש ? , כמו : ( מאניה דיפרסיה , דיכאון ותסמונת טוראט ועוד מחלות אחרות ....... מחכה לקבל ממך תשובה , בתודה חן .

15/05/2004 | 00:33 | מאת:

התברר שהתרופות נוגדות האפילפסיה עוזרות בייצוב (מלשון יציב) מצב הרוח אצל חולים עם הפרעה ביפולרית-מאניה דפרסיה. התרופה הראשונה היא הליטיום שלה תופעות לוואי לא מעטות, התרופות שנחקרו הן בעיקר דפלפט וטגרטול ולאחרונה גם טופמקס. לעתים מוסיפים תרופות אלו לסובלים מדכאון כאשר הדיכאון אינו מגיב לטיפול בנוגדי דיכאון בלבד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

14/05/2004 | 14:10 | מאת: י.1

שלום ד"ר גיורא. יש לי מספר שאלות 1)האם אדם שיש לו בעיה כולשהי יכול לפנות לטיפול פסיכיאטרי בלישכת הבריאות? (על דעת עצמו אוו שצריך בפנייה) 2)במיקרה שאדם מטופל במיסגרת פרטית האם פותחים לו תיק טיפול? האם המטפל יכול למסור מידע רפואי על מצב המטופל ללשכת הבריאות? 3)במיקרה שאדם מטופל במיסגרת ציבורית(קופ"ח)והוא פונה למשל למיון פסיכיאטרי האם החומר יהיה רשום בתיקו האישי? תודה על עזרתך

15/05/2004 | 00:36 | מאת:

איני יודע למה כוונתך בלישכת הבריאות. בכל אופן למשרד הבריאות מועבר רישום רק לגבי אישפוזים במחלקות פסיכיאטריות. בדרך כלל המרפאות לבריאות הנפש (של משרד הבריאות וקופות החולים) מבקשות הפניה מרופא המשפחה, עם זאת לעתים הם מוכנים לקבל פניה אישית. בכל מקרה "נפתח תיק", התיק אינו עובר לחדר מיון או למקומות אחרים. כאשר אדם מבקש להתקבל למקום עבודה והוא מותר על הסודיות הרפואית, וקיים רישום בקופת החולים על הטיפול הנפשי החומר יגיע למעסיק או למי שמבקש. בטיפול פרטי רק אם אתה תמסור שהיית בטיפול יגיעו למטפל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

14/05/2004 | 12:55 | מאת: דורית

לד"ר שלום, אבי כבן 68 עבר לפני כחודש וחצי ניתוח להסרת גידול באגן (הגידול שפיר). הוא עבר לפני כ- 10 שנים ניתוח לב (4 מעקפים). לפני 4 חודשים עבר אוטם שרירי הלב. מצבו כיום: הוא חלש מאוד לאחר הניתוח, אין לו תאבון וטעם וסובל מקוצר נשימה. החשש הוא מאי ספיקת לב ויש חשש שמדובר בהתקפי חרדה.הדבר מתבטא בך שאבי מאוד מדוכא והוא מדבר על כך שהוא לא ישרוד ו"גוסס" לטענתו. הרופאים נותנים לו Vaban להרגעה. שאלתי: 1.כיצד לדבר איתו? האים בצורת עידוד שהכל יהיה בסדר? או בצורה אחרת תוקפנית יותר שיבין שרק הוא יוכל לחלץ עצמו ממצב זה? איך פונים לחולה כזה? כי הרופאים טוענים שמצבו הבריאותי יציב. חוץ מהחוסר חמצן שמטפלים בזה הבעייה היא החרדות שהיו לו לפני הניתוח והדיכאון שנכנס אליו עקב העובדה שיש לו שקית זמנית לצרכים (אבי מאוד סטרילי). 2.האים יש כדור אחר לתת לו? 3.האים אין סיכוי שיתמכר לVaban? אני אודה לתשובתך. דורית

אך על תסתמכי על דבריי, שמעתי זאת מרופא המשפחה.

14/05/2004 | 14:32 | מאת: משה

תלות גופנית בואבן נוצרת אחרי 15-45 ימים של שימוש יומיומי בתכשיר. תשים לב- ימים ולא שנים.

14/05/2004 | 14:38 | מאת: משה

ההשפעה של ואבן נגד חרדה היא חלשה. האם התכשיר עוזר לו? תופעות הלוואי כוללות תלות (התמכרות), דיכאון, ירידה בזיכרון ונפילות. בשימוש ממושך תיתכן החמרה במצב הנפשי (ואבן ידוע כגורם לדיכאון בגיל המבוגר).

15/05/2004 | 00:41 | מאת:

אביך נכנס למסגרת של חולה מורכב. כלומר הדיכאון עלול להיות מהמצב הגופני, מחלותיו וחוסר יחסי בחמצן, מהטיפול התרופתי, וכמובן מהתגובה הרגשית-נפשית. חשוב קודם כל להגיע לאבחון מקיף אצל פסיכיאטר כדי להעריך את המצב. הוואבן היא תרופה טובה אבל לא לשמוש קבוע. אם מדובר על שבוע שבועיים של הרגעה אין בכך כל רע, גם שימוש מזדמן לפי הצורך הוא בסדר. אם מדובר על דיכאון כאשר החלק הנפשי הוא החשוב, אפשר לחשוב על שיחות ועל טיפול תרופתי ספציפי נגד דיכאון, רוב הטיפולים הללו אינם פוגעים בלב ובמערכת הדם. במצבים אלו הדבר החשוב ביותר הוא עידוד ומתן תקווה, חשוב מאוד להדגיש ולהראות לו שהוא לו לבד והוא יקבל את כל העזרה שיצטרך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

14/05/2004 | 11:34 | מאת: ג.ג

שוב שלום לך ד"ר, בנוגע לאפקסור שהיתחלתי ליטול. האם כדאי לנסות ולהמשיך בטיפול באפקסור במינונים נמוכים מאוד. ? או להתייעץ שוב עם הפסיאטר ולשאול אותו על ההלוסטרל. כאשר היתחלתי ליטול את הפריזמה, היו לי תחילה מספר ימים עם תופעות לוואי להיסתגלות התרופה. זהו היום השני אשר אני נוטל אפקסור אך ללא תופעות לוואי להסתגלות. בנוגע להלוסטרל, האם תופעות הלוואי להסתגלות התרופה הן חזקות ביחס לפריזמה או ביחס לאפקסור(באופן כללי)? תודה על תשובתך. :)

15/05/2004 | 00:44 | מאת:

אם מדובר על מצב של פעילות יתר לא הייתי ממליץ על אפקסור או כל תרופה אחרת נגד דיכאון ללא עזרה של מייצבי מצב רוח. הלוסטרל היא כנראה יוצאת דופן. לגבי ההסתגלות והתופעות הלוואי, הדבר הוא אינדיווידואלי ואי אפשר לדעת מראש, עד שלא תנסה לא תדע. יתכן שאצלך לא יהיו כלל תופעות לוואי ויתכן שיהיו קשות מאוד. אין לכך כללים תיאורטיים למרות שעקרונית הלוסטרל היא תרופה עדינה ואפשר להתחיל בטיפול באופן הדרגתי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

14/05/2004 | 10:16 | מאת: ד

האם תופעות הלוואי של רסיטל נמשכות כל היממה או מס' שעות? אם אני מאוד עייפה בעקבות נטילת הכדור, זה יתבטא בכל שעות היממה? זה אמור לעבור? תודה.

15/05/2004 | 00:45 | מאת:

תלוי בתופעות הלוואי. במקרה של עייפות אנחנו ממליצים להעביר וליטול את התרופה בערב, כך שישנים טוב יותר ובבוקר הבעיה פחותה מאוד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

13/05/2004 | 19:39 | מאת: מאי

קראתי במאמר שלא ניתן להגמל מהסרוקסט ושהוא שנוי במחלוקת - האם יש הבדל בגמילה בין התרופות השונות? וכן מהו ההבדל בין הרסיטל לסרוקסט? תודה

13/05/2004 | 23:51 | מאת:

הדימיון בין סרוקסט ורסיטל רב וההבדלים מעטים. הסרוקסט אינו ממכר ובהחלט ניתן לסיים את הטיפול. כאשר מסיימים טיפול באופן חד, בבת אחת, ישנן תופעות הדומות לחרדה ולכן מומלץ להפסיק באופן הדרגתי ואז אין בעיה. בהתמכרות התופעה שונה, האדם מחפש את החומר הממכר ורוצה להשיג אותו. כך לדוגמא עם סיגריות או עם אלכוהול, אדם שהתמכר מתחיל לחפש ונמצא באי שקט עד אשר הוא מוצא את החומר החסר לו. שיהיה רק טוב ד' גיורא הידש

13/05/2004 | 19:06 | מאת: רפי

מישהו יודע האם התכשיר ששמו קול מוד המבוסס על תמצית ההיפריקום יכול להיות תחליף הולם לתרופות כמו לוסטרל ואפקסור? התרופות הנ"ל ניתנו לי בשל ה"טיקים" שמהם אני סובל. בפועל הן גרמו לי לבעיות שונות בתחום המיני (לרבות שפיכה מאוחרת ביותר).

13/05/2004 | 23:54 | מאת:

איני מכיר את התכשיר, אבל ההיפריקום ידוע והוא נקרא גם פרוזק טבעי. הוא דומה לפרוזק בהשפעתו הטובה כנוגד דיכאון. איני מכיר עבודות שהוכיחו את יעילות ההיפריקום לטיקים. בגלל הדימיון לפרוזק גם תופעות הלוואי דומות, גם בתחום המיני. מהו הקוד מוד? האם ניתן להשיג אותו בארץ? מה כמות ההיפריקום שיש בו? הידש

14/05/2004 | 14:49 | מאת: משה

פנה לנוירולוג- תרופות מקובלות לטיפול בטיקים הן קלונידין, הלידול ואורפ. טיפול בטיקים איננו באמצעות נוגדי דיכאון. היפריקום במינון טיפולי-אפקטיבי נאסר לשיווק בארץ ע"י משרד הבריאות. בארה"ב הוא משווק ללא מירשם לטיפול בדיכאון.

13/05/2004 | 18:03 | מאת: איראל

שלום. אני כותב כרגע רומן שמתרחש בבית חולים לחולי נפש אני צריך לשאול שאלה במסגרת המחקר לרומן. השאלה שלי היא - אין הפרעה נפשית מקושרת למתירנות מינית. כלומר, אין הפרעה נפשית להצמיד לדמות כדי שתנסה לפתות את המטפל או שתהיה נגישה מינית עליו. אני יודע שהשאלה שלי קצת יוצאת דופן אבל זה למטרה טובה. תודה רבה. אריאל.

13/05/2004 | 23:58 | מאת:

תנסי אדם הנמצא בפעילות יתר, או הפרעת אישיות גבולית. בהצלחה דר' גיורא הידש

14/05/2004 | 11:04 | מאת: אריאל

תודה רבה! רק עוד שאלה אחת - למה באישיות גבולית יש הפקרות מינית? קראתי הרבה חומר על אישיות גבולית לא לא מצאתי הסבר למה. אם יש לך תשובה אני הודה לך מאוד.

13/05/2004 | 17:05 | מאת: ג.ג

שלום ד"ר, ברצוני לשאול שאלה המתייחסת להבדלים בין שתי המשפחות האלה. נטלתי פריזמה ואחרי כמספר שבועות התרופה החלה לעבוד עליי. לאחר מספר ימים שבהם התרופה עבדה בצורה טובה ביותר(לא חשתי בשום חרדה), נעשיתי אקטיבי ביותר, הפרעת שינה רצינית ולא יכולתי להירדם, עצבנות יתר, שרירים מכווצים, עלייה מסויימת בלחץ הדם וקוצר נשימה. במצב של כמעט התמוטטות נטלתי כדורי הרגעה ועם זאת הפסקתי את הטיפול בפריזמה. אחרי מספר ימים קשים ביותר, הרגשתי הכללית כעת כמעט התאזנה ומרגיש ללא צורך בכדורי הרגעה אך יחד עם זאת הרגשה של חרדה מתפתחת אצלי שוב. ניגשתי לפסיכיאטר המטפל בי והחלטתנו הייתה להתחיל באפקסור(כפסולות מושהות). שאלתי היא הרי שני תרופות אלו עובדים על עיקוב ספיגה חוזרת של סירוטונין. האם תרופה זו (אפקסור) יכולה להתאים לי ללא תופעות לוואי הרסניות אילו ?. כמובן שאת המשבר הכי קשה בחיי לא אוכל לסבול שוב. הוריי כבר לא יכלו לראות אותי ככה והרסתי כמעט את המשפחת.י תודה על תשובתך

14/05/2004 | 00:03 | מאת:

אני חושב שכדאי שתגיע בחזרה לפסיכיאטר כדי שיאבחן את המצב הקשה שבו היית עם הפריזמה. יתכן ומדובר במצב של פעילות יתר?!?! ידוע שהתרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום לפעילות יתר גם הפריזמה וגם האפקסור. לכן הייתי נזהר באפקסור. בין התרופות הללו היחידה שאומרים שאינה גורמת לפעילות יתר היא הלוסטרל. אבל ליתר בטחון מומלץ ליטול תרופה מייצבת מצב רוח כמו ליטיום או דפלפט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13/05/2004 | 15:53 | מאת: שואלת

ושוב אני והציפרלקס שלי... התחלתי לקחת לפני כחודשיים 10 מ"ג ביום , ומזה כ- 3 שבועות - 15 מ"ג. המצב אינו קשה כפי שהיה בהתחלה, אך עדיין קיימות תחושות עולות ויורדות של חרדה ודכדוך. האם לחכות? האם להעלות עוד במינון ? או שמא גם הכדור הזה לא מתאים לי ??? רוב תודות...

14/05/2004 | 00:26 | מאת:

לדעתי כדאי לחכות, השיפור עם התרופות עולה במשך כשלושה ארבעה חודשים ואחר כך ישנה התייצבות. תנסי לצייר גרף עולה עד לארבעה חודשים ואחר כך ממשיך ישר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13/05/2004 | 15:09 | מאת: אלמונית

שלום רב, אני מתעניינת בעניין בן זוגי, אני מבחינה אצלו בתקופה האחרונה בשינויים קיצוניים במצבי הרוח שנמשכים כמה ימים. לפעמים, דכדוך (לא דכאון) חוסר שביעות רצון מוחלט מהשיגיו, רגשי נחיתות כאשר הוא משווה עצמו לסביבתו היוצרים תסכול גדול,אכילת יתר, השמנה משמעותית בשנה האחרונה.במצבי רוח כאלה, הוא ישן המון. ולפעמים, מחשבות שהוא "משיח", שהוא יכול לשנות את העולם,"פטפטת" לא הגיונית, רצון להשמיע את האמונות שלו והדיעות שלו לכל בני האדם, מדבר ללא הפסק לכל מי שמוכן להקשיב וגם מול מי שלא יכול לשמוע ומבקש שהוא יפסיק. תופעה הנמשכת כמה ימים ומלווה בהיפר אקטיביות, אי שקט, לא רגוע, מעט שעות שינה. אני לא חושבת שהוא יכול להזיק לעצמו או לסביבה, אדם הגיוני בעל מודעות עצמית מאוד גבוהה. מבין שיש לו בעיה ולא יודע מהי, ניסה מפגשים עם פסיכולוגים, לא הצליח לראות בהם דמויות סמכותיות "שיגידו לו מה לעשות" לא הצליחו "לאבחן אותו" ובכל זאת הוא מבקש עזרה. אני לא הייתי רוצה לפגוע בו, לא הייתי רוצה לגרום לו להרגיש מעורער. מה לעשות? נ.ב במהלך שירותי הצבאי היה לי חבר קרוב מאוד שאובחנה אצלו המחלה מאניה דיפרסיה. אני מרגישה בהשוואה ביניהם, שהתסמינים דומים רק המינון או הקיצוניות שונים.אצל בן זוגי זה מאוד מתון ביחס לחבר מהצבא. הבחור אושפז במחלקה סגורה, פגע פיזית באנשים ובעצמו. אני מפחדת. אני רוצה לעזור לבן זוגי. רוצה להבין האם אפשר לייצב אותו ? איך מדברים אתו? דעתי מאוד חשובה ובעלת משמעות בעניו, יש לי את היכולת להשפיע עליו, לגרום לו לחשוב אחרת, אבל אני חוששת שאין לי כלים. אי לא רוצה לשגות. מה עליי לעשות?

14/05/2004 | 00:29 | מאת:

בדרך כלל קל יותר להביא משהו לטיפול כאשר הוא במצב של דיכאון מאשר במצב של פעילות יתר. אני מסכים אתך שמחשבות שהוא המשיח אינן מחשבות תקינות וכדאי להגיע לאשפוז. וכפי שאת יודעת, עדיף לפני שיש צורך באשפוז דחוף. ישנן תרופות השייכות למשפחה של מייצבי מצב הרוח שהן מונעות את הדיכאון וגם את פעילות היתר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13/05/2004 | 00:25 | מאת: מירב

שלום לך! רציתי לשאול על התקפיי דיס מורפיה מה ניתן לעשות בזמן התקף?

14/05/2004 | 00:30 | מאת:

אולי כדאי שתפרטי את הקשיים והתופעות שעליהן את מדברת. דיסמורפיה אינה מופיעה בהתקפים שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

12/05/2004 | 23:58 | מאת:

איני יכול שלא לשתף בהרגשת המועקה הכבדה מהאירועים ברצועת עזה ביומיים האחרונים. עם חדשות כאלו הכל נעשה קטן יותר, מתגמד ואולי לא חשוב. בכל זאת צריכים להמשיך כאלו הכל כרגיל. איך אתם מתמודדים? הידש

13/05/2004 | 00:03 | מאת: כדורי

13/05/2004 | 06:45 | מאת: הסוד

Shit happens נשמע מטופש, אבל אם חושבים על זה לעומק זו בעצם מהות החיים ואין מה לעשות בקשר לזה.

13/05/2004 | 12:43 | מאת: שרון א

אני מיד נכנסת לצום תקשורתי איך ביכולתי להתמודד עם מידע שכזה בימים כאלה אני צורכת יותר כדורי הרגעה תודה על ההתענינות

נשארה רק התקוה שיהיה טוב ושלא יקרו עוד אסונות כאלו.. אך לצערנו זה נראה רחוק מאוד כרגע, נקווה שאף אחד לא יאבד קרוב משפחה במלחמה הארורה הזו,הפחד העיקרי היא שלי ולמשפחתי וחברי הקרובים זה לא יקרה , מתי יהיה לנו שקט ? מתי נהיה יותר "נורמלים" ושהחדשות המרעישות ביותר יהיו חדשות מזג האויר?? כבר 56 שנה ועוד לא הגענו למנוחה ולנחלה, שיהיה רק טוב ושיבוא השלום במהרה בימינו.

13/05/2004 | 09:01 | מאת: ביסורי תופת

שותקים... נאלמים מול הכאב העצום הזה שלא ניתן לשאת... יש מי שאינו יכול אפילו להוציא ולשחרר את הכאב החוצה... הכאב הזה... הכאב שמתנגש בכל הדפנות בפנים וזועק לשמיים בשתיקה אחת גדולה... איש איש וכאבו עימו בעמקי ליבו שלו בימים של מוות, ימים של סוף, ימים של אין בימים כאלה גדל הפחד, מתעצמת החרדה לאבד את מי שקרוב החרדה לאבד את המעט שנשאר לנו, את המעט שמחזיק אותנו וקושר אותנו בחוט דק לקרקע העולם הזה... מאבדים קשר... מתנתקים... מי שמתאבל על אובדן מידי יום, שעה, שנייה - אצלו לא מתגמדים הדברים הם רק תופסים מימדים שטניים של דיכאון וחרדות להמשיך כרגיל? בבדידות אין קץ? ללא בית? ללא חיים? בכזה חוסר בטחון משווע? להמשיך להתאבל על החיים שלך עצמך שאיבדת? שלא היו ולא יהיו עוד לעולם? להמשיך ולכאוב את כאב העולם הזה??? כיצד ניתן לשאת את התופת?

13/05/2004 | 16:35 | מאת: ER

מי שיש לו חרדה כל השנה פיגועים לא מזיזים לו ...הוא בלאו-הכי בחרדה.. להיפך עכשיו גם אנשים "נורמליים" במצב שלו- בחרדה ולכן הוא לא לבד בתחושות שלו. מה שיש בעזה זה כסף קטן מאד לעומת כל הפיגועים הקשים שהיו בשנה האחרונה בחיפה, ירושלים ותל-אביב. אז זה היה באמת מכה קשה. אל תשכח שעזה זה למעשה איזור מלחמה (כמו לבנון) ולא חלק ממדינת ישראל האזרחית. גם היהודים שגרים שם הלכו לשם, לדבריהם, מתוך שליחות רוחנית, כאשר גורמי הסיכון נלקחו בחשבון.

13/05/2004 | 23:13 | מאת: אורית

אני סובלת מהתקפי חרדה אז ככה שהמצב הבטחוני לא תורם לשיפור הרגשתי. אני פשוט נמנעת מלשמוע חדשות, פוחדת, רע כ"כ ומקווה בקריאת השמות שאני לא מכירה מישהו. כי בפיגועים שקרו ששמעתי אנשים שאני מכירה זה עשה לי ממש רע.

12/05/2004 | 23:06 | מאת: קרן

מעניין אותי מאוד לדעת מה התרופות למניעת דכאון- איך הן פועלות.. הן מעלות את רמת הסרוטונין ,או משהו אחר. איך הן גורמות שלאדם יהיה מצב רוח טוב. [איך הן פועלות ומה הן עושות כדי שלאדם יהיה מצב רוח טוב]

12/05/2004 | 23:48 | מאת:

הספר הפופולרי הטוב ביותר שקראתי על הנושא הוא "פרוזק-התרופה של שנות התשעים", מעט ישן, אבל טוב ועדיין ניתן להשיג אותו. הספר מסביר היטב את שאלתך וגם עוסק רבות בשאלה כיצד משפיעות התרופות נוגדות הדיכאון על אדם בריא? ולשאלתך אנסה בקצרה. העברת אינפורמציה בין תאי עצב מתבצעת בפולס חשמלי ובהעברה כימית בין התאים. כך שהתא המוסר משחרר חומר כימי והתא השני מקבל אותו. ישנם חומרים רבים ושניים קשורים לדיכאון הסרוטונין והנוראפינפרין. הסרוטונין משתחרר מהתא, מפעיל את התא הבא ונספג בחזרה בתא הראשון כדי להיות מוכן להפעלה חוזרת. אם מאטים את הספיגה חזרה אז מצטבר סרוטונין ברווח ומשפיע על התא המקבל לזמן ארוך יותר. הדבר דומה לנחל שחוסמים את המעבר שלו, אז מצטברת שלולית או אגם קטן לפני החסימה. למרות הקיצור אני מקווה שההסבר ברור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

12/05/2004 | 23:02 | מאת: עינת

האם מי שעבר דכאון- אסור לו להיות עצוב על דברים ? [אני שואלת את זה כי אם מישהו עצוב על משהו- הדכאון עלול לחזור] בקיצור.. שאלתי היא.. האם מישהו שעבר דכאון בחייו- מותר לו להיות עצוב על דברים או לא ???

13/05/2004 | 17:34 | מאת: דנה

לעינת. איני רופאה או מטפלת אך לדעתי ההבדל בין דיכאון לבין עצב הוא פעמים רבות המציאות האובייקטיבית. אם את חשה עצב או צער, אבל או דיכדוך בגלל מצב מסויים, אובייקטיבי, אז אין לך סיבה לחשוש, להיפך, עלייך להודות על היכולת להרגיש, להתחבר ולחוות רגשות מכל סוג. הדיכאון פעמים רבות מקורו לא ידוע ולכאורה לא ניתן לקשרו למציאות. אני מניחה ששמעת לא פעם את המשפט: די כבר, צאי מזה, מה בסך הכל קרה? ... הדיכאון עלול לחזור ונכון שלפעמים נדמה שהוא אורב בפינה ומחכה להסתער, אבל ככל שתרבי להתמודד עם רגשות וביניהם גם עצב ,יעלם הפחד ובהדרגה תראי שלא כל עצב הוא תהום עמוק, אלא לפעמים סתם בור עם תחתית. תרגישי טוב דנה

שלום ד"ר הירש! אני לוקחת לוריוון 1מ"ג יותר מעשר שנים, הגעתי בזמן האחרון ל- 2 מ"ג ליום בכדורים. החלטתי להפסיק. כשבוע אני לוקחת רק חצי כדור ואשמח להסתפק ולהשאר במינון הזה. אנא עזור לי בעצתך להגמל. בתודה מראש מיה

12/05/2004 | 23:50 | מאת:

אני חושב שאת יודעת את התשובה, לאט-לאט. אין מה למהר, כבר ירדת לחצי כדור, כעבור שבוע שבועיים תוכלי ליטול חצי כדור פעם ביומיים ואחר כך לסיים את הטיפול בהצלחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

12/05/2004 | 18:07 | מאת: גל

שלום, האם Relert יעיל למגרנות והאם השפעתו השלילית חמורה יותר באופן יחסי למשל מרוקסט פלוס ? תודה, גל.

12/05/2004 | 23:51 | מאת:

כדאי לשאול בפורום נאורולוגיה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לדוקטור, רציתי לשאול שאלה עקרונית לגבי מישהו ידיד שלי, הוא אדם שיצא בשאלה ומבחינתו אין לו הורים או חברים, כל הזמן הוא מדבר על התאבדות ואומר שאין לו עניין בעולם, הוא שונא את העולם, כל הזמן ישן ומבחינתו לישון עד מאה ועשרים, אני יודע שפעם הוא היה בטיפול פסיכולוגי ואף היום בטיפול של כדורים כמה חודשים ולמרות זאת הוא לא מפסיק לחשוב על התאבדות, ואומר שהעולם משעמם ולא מעניין אותו, וכל מה שמקשר אותו לעולם ודברים שהוא רוצה ושאנשים אחרים אמורים להנות מהם אלו דברים שמייסרים אותו והוא שונא, ואילולא היה מפחד מהמוות היה מתאבד מזמן. רציתי לשאול אם כן אותך דוקטור בתור מומחה, האם לאדם כזה מנותק שאידואולוגית שונא את העולם ומתייסר תרופות בכלל אמורות לעזור, או רק לאנשים שיש להם הנאה מהעולם? ואותה שאלה לגבי טיפול פסיכולוגי. אשמח מאוד לתשובתך דוקטור.

12/05/2004 | 23:57 | מאת:

חזרה בשאלה היא תהליך קשה ביותר, האדם נותר לבד ופעמים רבות חסרים לו הכלים להתמודד עם עולם אחר שאינו מכיר. העולם החרדי אינו מכין ואינו מלמד כיצד להסתדר בעולם אלא להיפך, מבודד את התלמידים כדי שלא ידעו ולא ירכשו מקצוע ולא יוכלו להסתדר מחוץ לעולם החרדי. לכן עלולות להיות בעיות רבות בתהליך ההסתגלות לעולם החדש והשונה. צריכים להתמודד עם הבדידות, עם חוסר אונים ולעתים גם עם דיכאון. במצבים אלו טיפול (תרופות ו/או שיחות) בהחלט עשויים לתמוך ולחזק את הכוחות כדי שיהיה חזק יותר להתמודד עם הקשיים. כמובן שחבר קרוב אשר עוזר וגם תומך טובים שבעתיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הסיכוי שזו מחשבה "אידאולוגית" (שהוא שונא את העולם) הוא אפס!!! רוב המחשבות והדברים שאתה (ואני וכולם)רואה כלוגיים הם תולדה של רצון וצורך פנימי עז לספק את הרגש. - תחשוב על המשפט הזה טוב טוב. רובינו המכריע חושבים מה התוצאה הרצויה ואז מלבישים עליה את ההיגיון. זו הסיבה מדוע שאין סיכוי לשכנע אנשים שונים גם כאשר הם טועים לוגית בצורה ברורה. זה מדוע למשל החסידים בבני ברק או כל מיני אנשים מאמינים אמונה עיוורת ומתרצים אותה באלפי סיבות ותירוצים הגיוניים(מאוד!) למרות שכל אחד שעומד מהצד יכול להשתגע ולא להבין איך הם מאמינים בשטויות הללו. אפשר פה לתת הסברים נרחבים על מה שנכתב למעלה ועד כמה זו נקודה חשובה ומרכזית בעולם הזה. אבל לענייננו: הבן אדם שונא לחיות או את העולם הזה מסיבות פנימיות חזקות. כדי להחזיק בדעה הזו (שהיא עמדה אידאולוגית לגיטימית)הוא צריך להיות אחד שהולך נגד עצמו (שנאה עצמית, או פחד מהחיים). נכון יכול להית שהוא הגיע למסקנות הללו בגלל שהוא אדם נאור ודגול אבל הסיכוי שזה המצב הוא 0 . לכן תציע לחברך ללכת דחוף לטיפול פסיכולוגי מקיף שירד לשורשים של השנאה העצמית או לשורשים של הפחד מהחיים. המון בריאות.

שלום ד"ר, אני בן 24 ובדיכאון כבר 7 שנים, יש לי מחשבות אובדניות והייתי בבית חולים פסיכיאטרי ובטיפולים אצל פסיכיאטר ופסיכולוגים, וכל הזמן יש לי חרדה כשאני חושב שצריך לחיות עוד 50 שנה ואין מוצא, בפרט כשאני לא יודע את הדרכים הקלות להתאבד כמו לישון ולא לקום או לקחת כדורים שמרדימים לתמיד בלי יסורים,ואני מפחד מהכאב שבמוות שאני יצטרך לעבור בהתאבדות יותר קשה כמו לקפוץ מבניין או חנק או תאונה וכיוצא בזה, הפסיכולגים בכלל לא רצו לשמוע מה שיש לי להגיד והרגשתי בדיקטטורה, וגם פסיכאטר שעכשיו אני אצלו, כמובן שאני לא מתכוון להתאבד בזמן הקרוב זו תהיה החלטה קשה שתקח הרבה זמן, אבל בינתיים יש לי חרדה מאוד קשה מהכאבים במוות כל עוד אני לא בטוח שיש לי את האופציה להתאבד בקלות, לכן רציתי בבקשה לקבל המידע הזה של הדרכים למוות בלי כאבים וכך לפחות תרד לי החרדה הקשה.

12/05/2004 | 23:47 | מאת: מלאני

אבל אתה מתייסר כל יום במחשבות על מוות וכל יום מת קצת... וגם דופק לעצמך את הווה. זה שווה את המחיר? בטוח שלא... המוות כמו החיים זה עניין של מזל ולא יעזור תיכנון מדוייק שלו -מעטים זוכים לתכנן את מותם בהצלחה, תמיד יקרה לך משהו לא צפוי -תנסה לקפוץ מהגג תבוא משאית ותדרוס אותך, אבל בעיקר המכשלה העיקרית היא שלרוב האנשים אין את האומץ לעשות את הצעד הזה-גם לאחר תיכנון מדוייק. בקיצור עזוב את זה..... יש אנשים שזוכים למוות קל ויש כאלו למוות קשה. בדיוק כמו: שיש אנשים שזוכים לחיים קלים ויש כאלו לחיים קשים. שים הכל בצד , תפסיק לחשוב על זה . אתה נולדת, "נגזר" עליך לחיות - תחייה בכיף תנצל כל דקה ורגע שאתה חי זו הדרך הנכונה. מלאני.

12/05/2004 | 15:35 | מאת: נטלי

שלום ד"ר הידש, רציתי לשאול האם ציפרלקס במינון של 20 מ"ג ליום אפקטיבי לדעתך ל O.C.D? תודה

13/05/2004 | 00:02 | מאת:

הציפרלקס אינה רשומה לטיפול ב OCD אבל הגיוני שהיא עוזרת. בנוסף זהו מינון בינוני, כך שאין תשובה מוחלטת, יתכן מאוד הציפרלקס תעזור אבל צריך לחכות ולראות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

12/05/2004 | 14:50 | מאת: מריו

עשיתי בדיקות אצל רופא משפחה: לחץ דם- לא תקין (גבוה מדי) EKG- לא תקין לדעתי הכל פסיכוסומטי האם אפשר לקחת אפקסור בכזה מצב או שזה מסוכן?

13/05/2004 | 00:04 | מאת:

כמובן שיש קשר בין הנפש לגוף, אבל שינויים באקג מעידים גם על בעיה גופנית. סביר שהמצב הנפשי מחמיר את המצב הגופני. לא הייתי ממליץ על טיפול ללא בדיקה וייעוץ של פסיכיאטר. קודם כל חייבים להגיע לאבחון מלא ואחר כך לשקול את הטיפול. כך לדוגמא אפקסור עלול להעלות את לחץ הדם ולא מומלץ לאנשים עם לחץ דם גבוה ועם מצב קרדיאלי לא יציב... אולי דווקא שיחות יתאימו? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13/05/2004 | 00:21 | מאת: מריו

בבדיקה שעשיתי בבית לחץ הדם היה בסדר. הוא גבוה רק במרפאה של הרופא. לגבי אק"ג היה רשום precordial leads בלבד וכל השאר בסדר. רציתי לדעת אם הנתונים הנ"ל מגבילים בטיפול תרופתי כאשר אפנה לפסיכיאטר. תודה מריו

12/05/2004 | 12:38 | מאת: שרון א

שלום ראשית רציתי להודות על כל התשובות הקודמות אני סובלת תקופה ארוכה מחרדות ודכאון סיימתי טיפול תרופתי לפני כ-4 חודשים יש לי טראומה נוראית מתהליך הגמילה ולכן אינני רוצה לשוב לקחת כדורים היום אני נימצאת במצב חרדתי במשך רב שעות היום וביעקר הלילה האם לדעתך ניתן להתגבר על המצב גם בלי כדורים או בטיפול תרופתי שהוא לא קבוע (אגב גם בזמן הטיפול התרופתי קיבלתי התקפי והמצב לא היה לגמרי טוב) היום אני לוקחת לניטין או קסנגיס רק אחרי שאני מפסידה במלחמה עם עצמי תודה מראש שרון א

13/05/2004 | 00:08 | מאת:

באופן כללי חרדות חולפות עם הזמן אבל הסבל הוא ארוך ואת מכירה את התופעות היטב. כמובן שישנם טיפולים שאינם תרופתיים, קודם כל פסיכותרפיה ובעיקר פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגות, שיטות הרפיה שונות וגם ספורט. חבר או חברה תמיד יכולים לעזור. נקווה לטוב הידש

12/05/2004 | 10:59 | מאת: ליאת

כל יום שאני יושנת אני עושה רעשים בשינה וגם אני מרגישה שאני לא יכולה לנשום שאני יושנת אני בנאדם אחר אני פשוט מסטולית כל הלילה רציתי לדעת מה זה יכול להיות כי ממש לא נעים לי מהמשפחה שלי כי אני כל הזמן מעירה אותם מהרעשים ההאלה

13/05/2004 | 00:12 | מאת:

כדאי לפנות לרופא המשפחה ולתאר לו את הדברים. יתכן שמדובר במצב נפשי אשר משפיע על השינה וגם יתכן שקיימת הפרעה ראשונית בשינה אותה יש לאבחן במעבדת שינה. אבל בהחלט כדאי להכנס לאבחון מלא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

12/05/2004 | 07:47 | מאת: טל

היי אורית. איך אמר לי הרופא שלי - "כדור שאין לו תופעות לואי, לא עושה את העבודה". אני מבין את החשש שלך, בייחוד כשאת גם במצב נפשי שהוא לא 100 אחוז... תופעות הלואי אינדיבידואליות, פוחתות עם הזמן ובאמת באמת לא גרועות, האפקט הטיפולי והעזרה שלהם לטווח ארוך עולים פי כמה על בחילות קלות וחוסר תאבון של שבועיים - שלושה... אני מאחל לך בהצלחה, חבל לסבול אם ניתן לטפל ! לפחות תנסי, הרי מה האלטרנטיבה ? בהצלחה!

12/05/2004 | 20:29 | מאת: אורית

טל היקר, ממש תודה, יצאת מלך!!! אין לי מושג מה הידע שלך או מה בעיותיך, אבל באמת תודה. האמת היא, שקראתי על תופעות הלוואי של סרוקסט ושמעתי שזה דווקא השמנה, רעידות לא רצוניות, אולי ניתן להיכנס לדיכאון או חרדות גדולות יותר. תודה, אורית

12/05/2004 | 21:52 | מאת: טל היקר

מאחל לך בהצלחה. ההתחלה עם סרוקסט לא קלה...זה לא קסם וזה לא פותר את הבעיות ברגע (להבדיל ממרגיעים), דרושה הרבה מאוד סבלנות וזמן...כל אחד מגיב אחרת ואם לא טוב אז ניתן להפסיק או להחליף תרופה. הכדור לבדו לא גורם להשמנה, אלא לתאבון מוגבר וניתן לשלוט על זה... אז נכון - היה סיפור על אחד בארה"ב שנטל יומיים סרוקסט ורצח את משפחתו....אבל יש כאלה שרוצחים גם בלי כדורים...ואם הוא אכל ביצה באותו יום, נפסיק עם הביצים? בשלב 1 - כדאי שתלכי לאבחון פסיכיאטרי (שהרי הפסיכיאטר להבדיל מפסיכולוג הוא רופא...), תקשיבי, תשאלי ותגבשי החלטה...נסי הכל בשביל פחות לסבול...גם אני בן 27 ועד לפני חודשיים הייתי מספר חודשים בתפקוד של בן 100... מאחל לך בהצלחה ושתחזרי לכיף של החיים ! אם תרצי פרטים ועזרה נוספת - [email protected]

11/05/2004 | 23:14 | מאת: אומי

לפני כמה זמן שאלתי לגבי החלפה מסרוקסט לרסיטל מתוך תקווה שאולי הרסיטל יתמודד טוב יותר עם בעית ההשמנה, אבל הפחד הוא שהרסיטל לא יעשה את העבודה בכלל ולכן כמה שאלות: ע"פ ניסיונך הרב 1 האם ישנה אפשרות (לא תאורטית) אלא מקרים שאתה מכיר שרסיטל לא ישפיע ותחול התדרדרות משמעותית במצב המטופל. 2. האם ישנה אפשרות (שוב שאתה מכיר) שבמידה והרסיטל לא עוזר וחוזרים שוב לסרוקסט הפעם הוא לא יעזור עקב השינוי. 3. האם זה נכון שהרסיטל יודע להתמודד טוה יותר עם בעית ההשמנה? 4. איך קורה שהתרופות כה דומות ובכל זאת שונות? הרבה תודה

13/05/2004 | 00:19 | מאת:

כמו שאומרים בבחינות אמריקאיות כל התשובות נכונות. וכל התגובות אפשריות, כל התרופות דומות בתופעות הלואי שלהן ותלוי בתגובה האינדיווידואלית שלך. עם זאת מדובר על מולקולות שונות הפועלות בדיוק על אותו האתר במוח. לכן השפעתן זהה וההבדלים קטנים. רסיטל היא המדוייקת ביותר מכל התרופות לכן ניתן להניח שהיא תצליח אצלך. נחכה ונראה הידש

11/05/2004 | 22:42 | מאת: אורית

הייתי אצל הפסיכולוגית שלי שיעצה לי להיפגש גם עם פסיכיאטר, כי לדעתה אני צריכה סרוקסט. אינני רוצה בכך. אך היא הציעה לי להמשיך לקחת קנאגיס 0.25 (שנתן לי רופא המשפחה) גם כשאין לי התקף חרדה כדי שאשן טוב יותר בלילה. (כי קשה לי להירדם ו/או אני מתעוררת באמצע הלילה). האם מותר לה להגיד לי לעשות דבר כזה? כי אני לא מעוניינת בכך.

11/05/2004 | 23:01 | מאת: אייל

חבל שאת לוקחת קסאנקס ולא לוקחת סרוקסט.... קסאנקס הרבה יותר ממכר, לא בריא ומזיק מסרוקסט. סרוקסט לעומתו נחשב "ללא תרופה" לדבר מקובל ופופולרי לקחת גם לאנשים שאין להם בעיה ספציפית (בארה"ב) בעיקר בקרב העשירון העליון והיהודי. אם תמשיכי או שאת כרגע לוקחת קסנקס במשך תקופה ארוכה במינון נמוך של 0.25 את תגיעי למצב של התמכרות קלה מאוד והדגש על "קלה" ועצם המחסור בקסנקס יגרום לך לחרדות בלי סיבה. אם את כבר לוקחת אז עדיף לך לקחת באופן קבוע כל כמה שעות וההשפעה תהייה מרגיעה למשך כל היום ולא יגרם לך נקודות שפל כמו שבטח עכשיו יש לך. מרבית הרופאים ובוודאי הפסיכולוגים לא יודעים איך ובאיזה מינון לקחת את התרופות הללו -והחולים משלמים על כך וחבל! האם זכותה של הפסיכולוגית להציע לך לקחת לפני השינה? לא! זה לא מתפקידה אבל ברור שהיא צריכה לייעץ לך כמיטב יכולתה וכוונותיה טובות. אבל זה בהחלט בתחום השיפוט של הפסיכיאטר שלך. פסיכולוגית לא מוסמכת לייעץ בתחום התרופתי גם אם יש לה ידע וניסיון היא יכולה להמליץ ורק בגדר המלצה. הטעות של לקיחת קסנקס ודומיו לפני השינה היא: אכן זה מרגיע ומעניק שעות שינה טובות (ובלי חלומות ...) אך ביום שלאחריו את תתעוררי ולאחר כמה שעות הגוף שלך יחוש במחסור וזה יופיע בצורת פחד, צמרמורות או בכל צורה אחרת..... ועוד : אם כל מה שאת לוקחת זה 0.25 פעם אחת ביום. אז מומלץ מאוד שלא לקחת בכלל , אלא רק כדי למנוע התקף חרדה. להמנע מלקיחה של קסנקס באופן סדיר אבל שאינו סדיר דהיינו יום יום אבל לא כמה פעמים ביום שאינו מחולק שווה בשווה במרחקים של כמה שעות. אם את ממשיכה להשתמש בקסנקס - בקשי לעבור לקלונקס. זמן מחצית חיים ארוך פי כמה. לבריאות לך.

12/05/2004 | 12:27 | מאת: שרון א

אני מסכימה עם כל מה שאייל כתב לך גם אני נאלצתי לעבור תקופת גמילה מקסנגיס וזה היה מאוד קשה הייתי ממליצה לך לגשת לפסיכיאטר ולפתור את העיניין

12/05/2004 | 20:32 | מאת: אורית

אייל היקר, אין לי מילים להודות לך על הזמן שהשקעת בכתיבת תגובה. ממש תודה. זה עזר מאוד. בכל אופן, אם תשים איך קוראים לי פה:"סרבנית התרופות", אז אני גם קנאגיס 0.25 לא רוצה לקחת. אבל אם אשבר בעוד כמה ימים אני אלך על סרוקסט. תודה מכל הלב

11/05/2004 | 22:00 | מאת: חני

בעבר אובחנה אצלי הפרעת אישיות, כנראה גבולית, שהיתה חוזרת שוב ושוב בנסיבות שונות. בשנה האחרונה הרבה מההתנהגויות שאופיינו בעבר פסקו, וכמובן שהוקל גם לי, ראיתי כי טוב ודאגתי ליישם את הכלים החדשים שרכשתי בהזדמוניות שונות. כנראה נשאר רק שריד אחד, הקשור לדמות מסוימת בחיי, שפשוט אינני מצליחה להשתחרר מהמחשבות הטורדניות והרודפות אחרי, הקשורות לאותה דמות. בשל כך, אני מרגישה את אותו הזעם המוכר, את הרצון הבלתי נשלט להתפרץ על מנת להגיע ל"קתרזיס", ואפילו שלמדתי כבר על בשרי שלאורך זמן ההתנהגות הסובלנית משתלמת, פשוט אינני מצליחה להשתלט על עצמי, ואני כמו הר געש לפני התפרצות נוראית. כמובן שאני מאד מאד סובלת, המחשבות הכפייתיות אודות אותה דמות, כיצד להרע לה, לפגוע בה בגלל שלדעתי פגעה בי בעבר, אינן נותנות לי מנוח. אני כבר לא ישנה 3 ימים, מתפקדת בפול גז למרות זאת, ואני פשוט על סף התמוטטות נפשית וגופנית. אנא הצילו!!!!! מה לעשות?!

11/05/2004 | 22:28 | מאת:

לחני שלום, כל הכבוד, אינך מציינת בת כמה את אבל נראה שעברת תהליך יפה של התבגרות והסתגלות לקשיי החיים. כל הכבוד. בקשר לשאלתך, אם מדובר על תופעה של שלושה ימים, למרות שהיא מציקה לא הייתי מייחס לה חשיבות רבה מדי. הייתי מנסה להסיח את הדעת לדברים אחרים. יתכן שספורט, סרט טוב, פגישה עם חבר או כל דבר דומה עשוי לעזור, אפשר כמובן להעזר בתרופת הרגעה אם אין ברירה. אם מדובר בתופעה קבועה יותר, מספר חודדשים או שנים והתופעה החמירה לאחרונה הייתי חושב על חזרה לטיפול בנושא נקודתי זה.

11/05/2004 | 19:27 | מאת: אורה

לד"ר הירש ולגולשי הפורום, אשמח לדעת אינפורמציה לגבי סרוקוול: למי היא מיועדת ומהן תופעות הלוואי שלה? והאם היא כלולה בסל התרופות של קופ"ח כללית? בתודה, אורה

11/05/2004 | 22:31 | מאת:

לאורה סרוקוול היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור החדש, היא אינה ממכרת ויש לה יתרונות רבים. התרופה אינה נמצאת בסל התרופות ולכן הכללית אינה מספקת אותה. אינפורמציה נוספת תוכלי לקבל בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

11/05/2004 | 17:46 | מאת: אלון

שלום שמי אלון. ואני מקבל סירוקאט קרוב לשנתיים. תחילה זה השפיע עלי לטובה ובאמת עשיתי צעדים גדולים קדימה. אבל לאחרונה חזר הדיכאון בצורה הולכת וגדלה עדשל פעמיים אני בוהה בקיר. כמו כן אין לי כוח לאנשים וקשה לי לשמוע מה הם אומרים. כמו יש לי שאלה אולי זה קשור באלכוהול שאני שותה יותר בזמן האחרון. למשל כמה בירות בפאב שוכנתי. או לפעמים וודקה עם חברים. העם יש לזה השפעה מזיקה על הסירוקאט ובולם את יעילותו? תודה בראש.

11/05/2004 | 22:33 | מאת:

לאלון, יתכן שהעליה בשתיה היא תוצאה של החמרה במצב הנפשי, אבל יש כאן מעגל סגור, כאשר שותים יותר גם הדיכאון עלול להחמיר. נראה לי שהסרוקסט עדיין משפיע אבל כנראה שישנה סיבה לחמרה בדיכאון וכדאי לברר ולבדוק מה קורה אתך ומדוע הדיכאון חזר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

11/05/2004 | 17:35 | מאת: יעך

שמעתי שהתרופה טופרקס טובה לאנשים הסובלים האכילה כפייתית ובולמיה.הרי תרופה זו מיועדת למיגרנה? האם הדבר נכון . והיכן אני יכולה לקרוא מידע על תרופה זו?

11/05/2004 | 22:36 | מאת:

ליער התברר שלתרופות הנאורולוגיות הניתנות נגד פירקוסים יש שימוש בפסיכיאטריה. כך גם לדפלפט וגם לטגרטול. הטופמקס במקורה תרופה נאורולוגית אבל התברר שהיא מורידה תיאבון ואף יעילה למספר הפרעות נפשיות כולל הפרעות אכילה. אינפורמציה כללית על התרופה תוכלי למצוא באינדקס התרופות בדוקטורס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

11/05/2004 | 17:00 | מאת: דנה

אני בת 27 וסובלת מדיכאון מספר חודשים בגלל משבר. התחלתי לקחת כדורים בשם פרוזק מספר ימים ורציתי לדעת עם יש להם תופעות לוואי, ואם כן אילו. ןגם רציתי לדעת אם הם לא מפחיתים מהיעילות של גלולות למניעת הריון. אשמח לקבל תשובות לשאלותי.

11/05/2004 | 22:38 | מאת:

לדנה אין בעיה בשילוב של פרוזק עם גלולות. ישנה רשימה ארוכה מאוד של תופעות לוואי אבל רובן הן נדירות, רוב האנשים שנוטלים פרוזק אינם סובלים מתופעות לוואי אבל לעתים אין זה כך. תופעות לוואי תמיד מופיעות בשכיחות מסויימת, והשאלה אינה אלו תופעות לוואי עלולות להיות אלא אלו תופעות לוואי יש אצל דנה? רשימה של התופעות תוכלי למצוא באינדקס התרופות באתר. בהצלחה דר' גיורא הידש

11/05/2004 | 16:12 | מאת: מלי

שלום לכולם, כבר 7 שבועות נוטלת אפקסור (נגד דיכאון וחרדה) .ועדיין נורא שורף לי ברגלים ובבטן. (קרוב לחצי שנה).שום כדור שנטלתי לא עזר. מתי אפשר לצפות להקלה/לריפוי? ועל מה אפשר להמליץ? תודה מראש

11/05/2004 | 22:40 | מאת:

למלי השפעת האפקסור רק החלה ובחודשיים הבאים ההשפעה הטובה תתגבר ואחר כך ישנה התייצבות. כלומר השיפור יהיה רב יותר ונקווה שגם התופעות יחלפו. לא ציינת את האבחנה ומהי אותה תחושה של שריפה ברגלים, לכן קשה לי להתייחס ספציפית לנקודה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בני מאושפז המון שנים בבית חולים ממשלתי לחולי נפש. לאחרונה הוא סובל מכאבי שיניים ונאמר לי שיליו לעבור ניקוי אבן ואולי גם סתימות. בבית החולים שלו נאמר לי שאכן קיימת אפשרות לטיפול שיניים בחולים, אבל אפשרות זאת (סל השיקום), מיועדת לחולי נפש בדרך לשיקום, בהוסטלים וכד', ומכיוון שבני חולה מכדי להכנס לקטגוריה זאת, אין הוא יכול להענות לטיפול השיניים שבסל השיקום. המדובר בטיפול משמר ולא בטיפול יקר של כתרים וגשרים. האם הדבר נכון? האם בני לא יזכה לטיפול שיניים בסיסי רק בגלל שהוא חולה מכדי להשתקם? האם כאב שיניים הוא עונש לחולי נפש שלא "הצליחו" להבריא? אודה על תשובתך בהקדם האפשרי,כי הוא נורא סובל מכאבי שיניים ליהי

11/05/2004 | 22:42 | מאת:

לגילה למזלנו טיפול שיניים ניתן במסגרת סל שיקום וזו כבר התקדמות גדולה. כמובן שבנך זקוק וחייב בטיפול שיניים השאלה בימינו היא מי יממן את הטיפול. לצערי אין מקורות שימננו את הטיפול וכנראה שהמימון יפול עליו או על המשפחה. לצערי זה המצב דר' גיורא הידש

11/05/2004 | 13:55 | מאת: סיגל

שלום רב סבתי כבת 78 וסובלת מבעיות זיכרון קשות. אביה סבל ממחלת האלצהיימר וניראה כי היא גם בשלבי המחלה. בנוסף לשיכחה ישנן תופעות לעיתים של פרנויות והתקפי בכי ממושכים. היא ניבדקה ע"י רופא פסיכאטר לפני כשלוש שנים אשר נתן לה קלונקס פעמיים ביום שהיא לוקחת עד היום. אמש שמעתי בתוכנית רדיו שישנה תרופה חדשה בשם אביקסה לחולי אלצהיימר בשלבים שונים אבקש לדעת כמה שיותר בנוגע לתרופה זו והאם היא באמת יכולה להואיל גם לאנשים בעלי סימפטומים מתקדמים של המחלה. בתודה מראש סיגל

11/05/2004 | 22:45 | מאת:

לסיגל תודה על השאלה, האיבקסה היא פריצת דרך בתחום כיוון שהיא רשומה לחולי אלצהיימר קשים ולא לקלים/בינונים כמו שאר התרופות. בנוסף, האיבקסה פועלת במנגנון שונה מהתרופות המוכרות נגד אלצהיימר. התרופה הגיעה לפני כחודדש לארץ, החומר הרפואי נשמע טוב מאוד, עדיין לא ניסיתי ולא רשמתי לאנשים אבל אשמח לשמוע ולקבל תשובות. אולי למשהו יש כבר ניסיון עם התרופה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש