פורום פסיכיאטריה
הציעו לי לקחת סרוקסט. אך נורא נבהלתי מתופעות הלוואי, בין היתר, של השמנה. אני בעצמי לא רזה...אז מה יהיה? איך ניתן להתגבר על זה?
מצחיק לכתוב את זה כאן: אבל זה הכל בראש. את יכולה לקחת סרוקסט בלי להשמין. אם תקפידי להמשיך את חיי היום יום בדיוק כמו עכשיו ותשלטי בעצמך אין שום סיבה שתעלי במשקל. נוצר הרושם שהעליה במשקל היא גזרת שמיים וזה לא כך לא מדובר בכל המקרים ואפילו לא במרבית המקרים. לבריאות.
לאורית, אכן עליה במשקל היא תופעת לוואי של הסרוקסט אבל היא אינה לא כולם סובלים ממנה. בנוסף, מדובר על תופעת לוואי מאוחרת, בתחילת הטיפול לעתים יורדים מספר ק"ג, והעליה בתיאבון ובמשקל היא אחרי טיפול של מספר חודדשים. כפי שנכתב, שמירה על דיאטה ופעילות גופנית עשויה למנוע את העליה במשקל. בהצלחה דר' גיורא הידש
אני לוקחת רסיטל או ציפרמיל מזה שנה עקב חרדות קשות ודיכאון. מצבי החל להישתפר רק כעבור 4 חודשים. היום אני מרגישה יותר טוב אך העליתי קרוב ל18 קילו שזה הרבה בשבילי מאחר שאני בדרך כלל רזה 50 קילו והיום 68 קילו שניראים עלי רע מאוד מה שמחזיר אותי לדיכדוך לכן החלטתי ביעוץ עם הרופאה שלי להתחיל דיאטה טיבעית תה טיבאטי אני לוקחת כוס תה אחד לאחר ארוחה בצהריים ועוד כוס אחד בלילה וזה גורם לי לכאב בטן ושילשולים כל היום אבל אני חייבת לרזות שאלותי הם כאלה 1 האם התה לא יפריע לי לרסיטל 2 מה עוד אני יכולה לעשות על מנת להשיל ממני את 18 הקילו המיותרים דרך אגב ניסיתי לרדת במינון של הרסיטל לחצי כדור כדי להפסיק לגמרייא אבל החרדות חזרו והרופאה ביקשה ממני לחזור לשתות חזרה אז מה עושים איך ניגמלים???.. תעזרו לי...שירה
לשירה אכן בעיה קשה, אבל הפתרונות הם לרדת בקלוריות ולהוסיף פעילות גופנית, איני יודע לגבי התה אבל תופעות הלוואי של התה אינן כה סימפטיות.... איני יודע גם לגבי השילוב של התה עם רסיטל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לכם משתתפי הפורום. אני אישתו של פסיכיאטר. בימים האחרונים עיינתי בפורומים העוסקים בתחום והתקשיתי להאמין למספר הפעמים שהן נידון הנושא של יחסים בין מטפל למטופלת. ברור לי כי נושא זה הוא אחד המעניינים ביותר ומהווה פעמים רבות את לב ליבו של הטיפול אז רציתי לשתף אתכן בפן אחר. הפן שלי. בתור אישתו של אני עוסקת בשאלה זו חלק ניכר מזמני. מודעת לעוצמת הרגשות העולים בטיפול, מודעת לכוחו של בעלי בעיניכן ואחטא לאמת אם אומר כי איני חוששת... חוששת שמא יתפתה, שמא ה'גבר' שבו יגבר על הרופא יודעת כי מוחו של אדם לא יכול תמיד לעזור לו כשמדובר ברגשות או במשיכה, יודעת שהוא נמצא שעות רבות איתכן, לעתים שעות רבות יותר מאשר איתנו. אתוודה כי לא פעם אחת דיברנו על כך, ולמען האמת הפעם האחרונה הייתה הבוקר. שיחה קשה. שוב העליתי את חששותי. שוב הרגיע אותי. משהו בשיחה הזו גרם לי לכתוב כאן עכשיו. הוא נמצא בקליניקה עכשיו. מקדיש לכן מזמנו, מתשומת ליבו, כשאחזור התינוק שלנו בן ארבעה חודשים כבר ישן. סביר להניח שגם אני.
שלום לך, האמת, שאני מבינה אותך. אבל מה עם כל הגניקולוגים? הפסיכולוגים? הרופאים? וכו' כו'. לדעתי זה קשור לאופי האדם. מי שבוגד או מסוגל להתאהב במישהי אחרת כנראה לא טוב לו בקשר או שהוא סתם מניאק....(סליחה). אתן לך 2 סיפורים: לי היה חבר רופא וכשיצאנו חששתי. הוא בילה הרבה שעות בבית חולים ביום ובלילה, עם מטופלות, אחיות וכו'. אבל מה? צדקתי בסוף. האדם התחתן עם מישהי אחרת כי העפתי אותו וכיום כשהוא בבית חולים הוא בוגד בה. מזמין "ידידות" לתורנויות וכו'. סיפור אחר, מישהי שאני מכירה בוגדת בבעלה ובעלה הוא פסיכולוג. לה אין בעיה עם המטופלות שלו ואף אומרת לי ללא בושה: "הלוואי ותהיה לו מישהי". והיא יודעת שאין ולא תהיה כי הוא אוהב אותה. לדעתי, הכל קשור לאופיו של בעלך. לפני שהתחתנתם ידעת לפני מה את עומדת. לי בכל אופן, לא מתאים מישהו כזה.
החבר הרופא שלך עושה/עשה את מה ש 90 אחוז מהגברים עושים או יעשו. אלו שלא יבגדו הם מן הסתם טיפוסים חריגים ביותר שעשויים מחומר שאני טרם פגשתי. ישנם כאלו שהם דתיים ולכן לא יעשו מעשה בפועל. אבל בגידה "בראש" כשאתה ליד אישה ונמשך אליה היא בלתי נמנעת!!! ובעיניי די זהה לבגידה בפועל. האשם הוא באגדה או באמונה שהחדירו לנשים לראש שהמצב התקין הוא שמתחתנים ואוהבים לנצח... וזו טעות ומי שמתפקחת מהאשליה -מוטב לה ויפה חצי שעה קודם. ועוד עובדה שקשה לנשים להשלים עימה: לאחר שנתיים של אהבה או מצב של התאהבות אצל 99 אחוז מהזוגות זה נעלם ואז ישנו מקום או חלל שיכול להתמלא רק ע"י אישה אחרת זה האופי האנושי היה וישאר כך!
אנחנו לא אשמות בזה... כמה אגואיסטי - לא הייתי רוצה להגיע לטיפול ולחשוב שבגללי משפחתו מתייסרת ולמנוע מעצמי עזרה, כמו שלא הייתי רוצה לחשוב שאני חומדת זמן שיכול היה להיות מיועד למטופל אחר שאולי המקרה שלו דחוף יותר. לכן עדיף מבחינתי לא לדעת מה קורה בחייו בכלל. ואליך - עניין האמון בינכם הוא באמת נושא חשוב ועקרוני, באמת איני יודעת עם מי עלייך להתייעץ כרגע אם הנושא כה מציק לך. זה לא נראה נושא פעוט שאפשר להחליק. יש מן בדיחה כזו שבשבילך היא מציאות כואבת: שאלה: מה הכי רוצה להיות בן של פסיכואנליסט? תשובה: מטופל. כי ככה הוא יראה את אבא שלו לפחות 4 פעמים בשבוע
אין הבדל בין פסיכיאטר/פסיכולוג שמקיים יחסי מין עם מטופלת שלו לבין אב שמקיים יחסי מין עם הילדה הקטנה שלו. היו מקרים שבהם מטפלים (פסיכולוגים או פסיכיאטרים) ניצלו מינית מטופלות או מטופלים- לכאורה בהסכמה- אבל אין תוקף להסכמה שכן ברור שיש תלות נפשית במטפל ולכן אי אפשר לקבוע שההסכמה היתה מבחירה חופשית. המחוקק קבע שכל עוד מתקיים הטיפול ושלוש שנים ממועד סיומו היחסים אסורים לחלוטין. הסנקציה הקבועה בחוק כוללת שלילת רשיון+ מאסר בפועל של 4 שנים. מדובר בעבירה מאד חמורה מבחינת משפטית בלי להיכנס לשיקולים של אתיקה למרות שהאתיקה בד"כ נוטה להחמיר אף יותר.
בין קיום יחסי מין של אב ובתו שזה גילוי עריות קלאסי לבין מטפל מטופלת? בגילוי עריות ישנו אלמנט שתבוע עמוק בבני האדם שלא לקיים יחסים בתוך המשפחה -ושם זהו פשע שמזעזע כל בן אנוש. ובטוח שישנם קשרים בריאים שהתפתחו מקשר בין מטופל למטופלת (או הפוך) החוק אמנם נוקשה ומובן למה אבל אין מה להשוות........
נקווה שנתרגל למצב החדש במהירה
לא מתקנים מה שעובד. הפורום עבד והצליח והשינוי באתר בינתיים לא משהו. גם אין אפשרות לבצע חיפוש וכל הלינקים להודעות ישנות לא תקפים. היתרון היחידי שיש יותר הודעות בכל דף ולא צריך לדפדף אחורה בשביל לקרוא הודעה מלפני שעתיים.
אין אפשרות לראות את המילה 'חדש' לגבי הודעות חדשות...
אני בת 29, אם לתינוק בן שנה ושלשה חודשים. לאחר הריון מאד חרדתי, לידה באמת קשה ועוד מיני טראומות קטנות (אם להיות אובייקטיבית) קיבלתי התקף פאניקה לראשונה בחיי והגעתי למיון. אני מגדירה עצמי בחורה חזקה יחסית ותמיד לקחתי דברים בקלות עד להריון. שאלתי היא כזו: כבר 19 יום אני לוקחת פקסט במינון שגדל הדרגתית נכון לאתמול ל40mg. כמו כן אני לוקחת קלונקס בעת הצורך (זה מאד משתנה). מתי אני אחזור לעצמי? מתי התרופה תתחיל להשפיע כבר? אני כמובן בדיכאון מעצם זה שזה קרה לי. הבנתי שהתרופות מאד עוזרות - אז מתי? אני מאד אודה להערכה מקצועית על אף שאני סקפטית כי הפסיכיאטר שלי, שיודע את מלוא הסיפור, לא יכול לתת לי תשובה חד משמעית.
עד שההשפעה תתחיל.... קחי אוויר ותהיי בריאה.
קודם כל תנסי להיות אופטימית - את בטיפול, והכל יסתדר. אני חודשיים בטיפול עם סרוקסט (פאקסט), גם כתוצאה מ panic disorder ואגורפוביה. שם המשחק הוא סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות! כרגע את בתקופה הכי קשה - בנוסף למצבך החרדתי-דיכאוני, יש גם תופעות לואי... טוב שעלית בהדרגה ל-40 מ"ג. השיפור עצמו מתחיל רק לאחר כחודש (אצלי לקח 7 שבועות להרגיש שבאמת יש שיפור!), ומשתפר עד ל-3 - 4 חודשים...רצוי להעזר בהרגעה (אני משתמש בלוריבן שלא מרדים כל כך...). השיפור עם כדור זה איטי והדרגתי - תחילה חוזר התאבון, אח"כ יבוא שיפור פיזי רציני (ושוב - ס ב ל נ ו ת !), ואז השיפור הנפשי... מנסיוני הקצר אני יודע שבתחילה סופרים כל יום, אך בטיפול זה צריך לבדוק כל חודש לעומת החודש שחלף, את רק כרגע הגעת למינון הרצוי ותרופה זו משפיעה בין 4 ל-6 שבועות במינון המתאים...וגם זה מאוד מאוד אינדבידואלי. לעצות ותמיכה את יכולה לרשום מייל ! אשמח לעזור ! בהצלחה ! וסבלנות...יהיו עוד עלייות וירידות...
הפסיכולוגית יעצה לי ליטול סרוקסט בנוסף לפסיכותרפיה. אך קראתי את כל תופעות הלוואי. אתם לא מפחדים מזה? קראתם קצת על זה? אך מצד שני, אני חסרת אונים (אומנם אין לי כוונות התאבדות ולא ירד לי התיאבון, הולכת לעבודה) וכן שוקלת לקחת. מה עושים?
.
שלום לך יקירה. עברתי בדיוק אותו הדבר!!!התקף פניקה ראשון פתאום באמצע לילה, ואח"כ חודש ימים יום יום. הגעתי 3 פעמים לחדרי מיון עד שאבחנו. לקחת 3 פעמים ביום קסאנגיס וכדור 1 (עד היום) פאקסט. אני גם הולכת לשיחות אצל פסיכותרפיסתית. מצבי השתפר פלאים! זה עובר אני מבטיחה לך!!! רק תרגיעי את עצמך ולא להתרגז מכל דבר כמו שאני נהגתי. המון בהצלחה.
שלום ה"מחמאות" משוגע או חולה נפש שכיחות מאוד בשפת הרחוב ועד היום לא הצלחתי להבין למה ה"רחוב" מתכוון. מ"ידע אישי" אני יכול לספר שעם דיכאון כמחלה אי אפשר לחיות כמו שאי אפשר לחיות עם כאב שיניים עז וכמו שאי אפשר לחיות עם עצירות. יש אנשים עם דפוסי התנהגות שמביאים לחיכוכים אבל תופעה זו קיימת הן בקרב אנשים שנפגשים עם פסיכיאטר והן בקרב אנשים שלא ייראו ולא ראו פסיכיאטר במהלך חייהם. אני הבנתי את משמעות המושג "מחלת נפש" כפי שהוא מוגדר בספר החוקים רק לאחר שצפיתי בסרט "נפלאות התבונה" המתאר את הביוגרפיה של ג'ון נאש . אם אני שחוויתי אירוע דיכאוני וחקר בנושא של הפרעות נפשיות הצלחתי להבין את המושג של מחלת נפש כמעט 4 שנים אחרי שנשאבתי לנושא כיצד אנשים משתמשים במושג חופשי חופשי ?
סטיגמה היא בעיה קשה כמו אנטישמיות, היחס לנפגעי נפש מורכב, מצד אחד ישנו פחד, ומצד שני חושבים שהם מוכשרים ומיוחדים. מעניין שדווקא בתנ"ך התיאור הראשון היה של שאול המלך "הגם שאול בנביאים"? מצד אחד חשבו שהוא "השתגע" בלשון העם ומצד שני הוא הפך למלך.... ביי [ הידש
לפי זכרוני עניתי לך, בכל אופן תוכלי לחזור על השאלה או להוסיף קישור הידש
שלום דר ' ! שאלתי אותך אתמול לגבי קלונקס , יש לי שאלה נוספת ברשותך . האם אפשר לקחת קלונקס רק כאשר יש התקפי חרדה הכוונה היא לפעמים בודדים במשך תקופות מסויימות או שהכדורים מחייבים נטילה מדוייקת כל יום ובמינון מסויים והורדה במינון עד להפסקה מוחלטת ? תודה מראש ירון.
השימוש המועדף בקלונקס הוא אכן לקחת אותו רק כשיש התקף חרדה באופן חד פעמי ולא לקחת אותו באופן סדיר. הדבר יגרום לך לא להתמכר לכדור ולהרגיע את התקפי החרדה ביעילות. אבל לא תמיד הדבר מתאפשר ,ובמרבית המקרים התקפי החרדה מלווים בתחושות חרדה במשך היום כולו בעיקר מהציפיה והפחד מההתקף שיבוא או בגלל שתדירות ההתקפים עולה. מה שיקרה במצב שכזה זו מלכודת: אתה תתחיל לקחת את הקלונקס יותר תדיר והגוף שלך יתמכר לכדור "בצורה מעודנת" זה אומר שהמחסור של הקלונקס יעורר תחושות של פחד ויגביר את ההתקפים. וייוצרו התקפים שמלכתחילה לא היו באים לעולם. ולכן המסקנה שלי היא: שאם גוברים ההתקפים אז חייבים לעבור לנטילה מסודרת של הכדורים. הדרך לנטילה נכונה של הקלונס היא לפרוש את הכדורים לאורך כל היום. זה אומר שעדיף לא לקחת כדור אחד בבת אחת אלא לחתוך אותו ל 2 ואפילו ל4 חלקים. האפקט של הכדור נמשך כמה שעות ואז מתפוגג. אם תיקח את הכדור כולו המהירות שבו יתפוגג הכדור תהייה אותה המהירות של חצי כדור (כמובן שרק חוזק ההרגעה יהיה יותר חזק) ההורדה במינון שתעשה לאחר שתעבור את שלב ההתקפים , אם תעשה בחוכמה לא תגרום לך שום סבל. מקווה שעזרתי. ארז.
יש כאן מילכוד קטן. מצד אחד תרופות שיש להן פוטנציאל לתלות עדיף לקחת רק ב"מצבי חירום" (S.O.S) ולא כל יום או כמה פעמים ביום. מצד שני אם זה הטיפול שנרשם לך אז ההגיון הרפואי אומר שתיקח את התרופה בתדירות כזאת שתהיה רמה יציבה של התרופה בדם ואז לא יהיו התקפי חרדה כלל. במקרה של קלונקס מדובר על פעם-פעמיים ביום. עם קסנקס מדובר על שלוש-ארבע פעמים ביום. לדעתי אתה חייב לחזור לרופא המטפל בך, לדון איתו באפשרויות השונות ולקבל החלטה שגם הוא יהיה אחראי עליה.
כפי שאתה רואה ישנן שתי גישות. הגישה המקובלת יותר היא ליטול לפי הצורך, לעתים מספר כדורים ביום ולעתים כלל לא. כך נמנעים מהבעיה של התלות וההתמכרות. הגישה השניה היא נטילה קבועה ולמנוע את מצבי החרדה, במידה ומקפידים שהטיפול לא יעלה על שבועיים שלושה אין סכנה של התמכרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
הפסקתי עם הציפרמיל בבת אחת (ולא בהדרגה) כמה זה נורא? והאם תחושת העירפול המוזרה שאני חשה בשבוע האחרון( מאז שהפסקתי) קשורה? מה עושים? אני נאלצת לשאול אותך מפני שבקופת החולים שלי פסקו שירותי הפסיכיאטר ורופא המשפחה אינו יודע לענות לי על השאלה. תודה מראש
אין כל סכנה במצב, התחושה תחלוף כאשר הגוף יסתגל להפסקת התרופה. אם בכל זאת התחושה מפריעה לך מדי, תמיד אפשר לחזור לרבע כדור למספר ימים (זה יפתור את הבעיה) ואז להפסיק את הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום רב, האם שימוש ממושך בבנזודיאפינים עלול לגרום לדיכאון ? לתשובתך אודה!
הבנזו. מדכאים מעט אבל בדרך כלל זה לא קורה. למרות שהתופעה שכיחה והבנזו אינם מזיקים איני ממליץ על טיפול ממושך בתרופות מקבוצה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני כותבת תגובה להודעה שלך מלפני כמה דפים. האישפוז שעברתי לא היה ארוך ( שבוע) כך שלא הפסדתי הרבה מהלימודים כי גם ככה אני לומדת פעמיים בשבוע בלבד. הראומטולוג שלי החליט לאשפז אותי בגלל חום נמוך ממושך וכאבי פרקים עם עייפות אחרי סטרואידים + אימורן במינון גבוה שלא עזרו לי. קיבלתי סטרואידים דרך הוריד ואחרי כמה ימים התאוששתי. לצערי יש לי הרבה הסתיגיות מהתרופה הזו ששינתה לחלוטין את המראה החיצוני שלי. כרגע אני מתחילה לרדת מהם כי גם ככה הם לא עוזרים לי ( החום נמשך) ואולי אתחיל טיפול אחר. מקווה רק לטוב אריאל ושוב, המון תודות על ההתעניינות והאכפתיות
גם אם אין חדשות טובות אני שמח לשמוע ממך ולהתעדכן. בבית החולים אין אינטרנט? תשמרי על עצמך והמון בריאות הידש
שלום, רציתי לדעת מה ההבדל בין 20 מ"ג ציפרמיל ל10 מ"ג ציפרלקס (למי השפעה חזקה יותר?) .באתרים מסוימים טוענים שהציפרלקס חזק פי 4 מהציפרמיל ובאתרים אחרים טוענים שהוא פי 2. רציתי לדעת מאחר ולפני שנה הייתי על 10 מ"ג ציפרלקס, ועכשיו אני נוטל 20 מ"ג ציפרמיל. תודה
פי 2. או אם אתה מסתכל על זה מהצד השני - 1/2 :-) בקיצור: 20 מ"ג ציפרמיל = 10 מ"ג ציפרלקס (שמכילה רק את החומר הפעיל) תעשה חיפוש בפורום של המילים ציפרלקס וציפרמיל ותוכל לראות זאת בתשובותיו הקודמות של ד"ר הידש
כדור אחד של ציפרלקס שקול לכדור אחד של ציפרמיל. ציפרלקס הוא בסה"כ איזומר אופטי של ציפרמיל עם שינוי בזנב של המולקולה. בקיצור זה טריק של חברת התרופות לעשות כסף כאשר מדובר למעשה על אותו מוצר. תבדוק בבית מרקחת מה עולה לך פחות ותלך לפי זה. שאר השיקולים לא ענייניים.
החומר הפעיל והכמות של המולקולה הפעילה זהים בכל כדור של שתי התרופות כפי שנכתב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מה דעתך על טיפול הומופטי לחרדה ולדכאון? תודה מראש
שמעתי לכאן ולכאן, איני מתמצא בטיפולים הומאופטיים לכן איני ממליץ ואיני פוסל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
יש לציין שניסיתי תרופות כגון פרוזק לפני השימוש בריטלין
תנסי לשאול את כל השאלה מחדדש, עם כל השינויים איני זוכר את שאלתך המלאה. ביי הידש
שלום כתבתי אתמול שאלה פה לגבי הפסקת סרוקסט, וכמה אנשים כבר ענו לי. חיכיתי לעוד תגובות, ולתגובה מהד"ר, והיום גיליתי שמחקו לי את ההודעה!!!!! מה זה צריך להיות????? תודה
שאלתך לא נמחקה וד"ר הידש אף ענה הנה: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=275602&t=275602 יש באג בפורום ולפעמים במעברי עמוד "אובדים" שרשורים. אם תלחצי "קבץ תגובות" תראי את השאלה שלך בין כולם יש?
אני מקווה שמצאת את הודעתך והתשובות. במידה והבעיה עדיין קיימת תוכלי לכתוב למנהל הפורום במייל או שתשאלי בשנית. ביי דר' גיורא הידש
אני לאחר שנים רבות של טיפול ורק הריטלין עזר לי בתיפקוד אני בן 39 ובלילה אני לוקח רמרון רציתי לדעת האם 20 מג סר פעמים ביום שעוזר לי לתפקד יכול לפגוע בי בעתיד והאם אני צרין להוריד מינון יש לציין שבעבר לקחתי והיתי מכור לבנזאפינים ובזכות רמרון והרטלין יצאתי מהם מה אתה חושב בתודה רוני
לאיזו פגיעה אתה מתכוון, האם בפגיעה באברי הגוף בגלל שימוש ממושך או פגיעה באפשרות למצוא מקום עבודה, רשיונות וכך הלאה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
התכוונתי לפגיעה בשימוש בריטלין בהקשר שאין נטיה לתת כדור זה למבוגרים מאחר שהיתי מכור לבנזואפינים אשר עם הזמן גרמו לי להתמכרות ודכאון האם הכדור יגרום לי התמכרות והאם מבחינה פיזית תהיה פגיעה כגון עליה בלחץ דם כבד וכו כרגע אני מרגישטוב למעט כאבי ראש מדי פעם יש לציין שבהתחלה הפסיכאטר נתן לי אותו מדי פעם אם אתה זוכר אני לוקח רמרון בלילה דבר שנתן לרדת בצורה משמעותית מקלונקס ועל מנת להתעורר בבוקר הציע הפסיכאטר לקחת ריטלין מידי פעם במידת הצורך כאשר דיווחתי לו שהרטלין עוזר לי בתיפקוד וביצעתי בדיקות אמר לי שאני יכול לקחת אותואאאני צא
תודה.
בתחילת הטיפול רספרידל מעוררת ועלולה לגרום לאי שקט. זו הסיבה שמתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה. לעתים גם מוספים תרופת הרגעה כמו וואבן. התרופות אינן מפרריעות זו לזו שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני יודעת את זה שהתוצאות יהיו לא אמינות ואני מחכה לשמוע ממך תיאור של תגובה אמינה של נבדק בעל ידע בפסיכולוגיה . בבקשה אני מאוד סקרנית לגבי הניסיון עם אנשים כאלה . זה מאוד משגע אותי, אני אישית לא צריכה את זה כי אני גבר עשיתי את האבחון ואני מכירה את השאלות למשל התמונה של ילד עם כינור ושמבקשים מהנבדק לצייר בית ואיש ואחר כך שימציא מזה סיפור... פליז תענה לי על השאלה . אז הנה אני מדביקה שוב את השאלה כדי שתענה לי אם אין לך כח להיכנס לזה אז בהזדמנות אחרת אולי ביום .: אני כבר ארבעה יומיים טרודה בסקרנות גדולה על השאלה הזאת אז אם אפשר לענות לי עליה אני מאוד אשמח. מעניין אותי לדעת אם למשל פסיכולוג הולך לעשות אבחון פסיכולוגי עם הציורים, ועם להמציא סיפור על הציור של הילד והכינור... אז מעניין אותי על תיאורים שנבדקים עם ידע בפסיכולוגיה תיארו באבחונים כאלה. ואתה יש לך ניסיון גם באבחון ואולי באו אליך גם נבדקים עם ידע באבחונים פסיכדידקטיים. אז מסקרן אותי לדעת מה נבדק כזה סיפר כשביקשת ממנו לספר סיפור על תמונה שהראת לו למשל על תמונה של בית או על תמונה של הילד עם הכינור או כל תמונה שיש בה אדם .
סקרנית. בשל הכבוד שאני רוחשת לד"ר הידש אקפיד על הכבוד ההדדי שביקש ולא אומר מעבר לזה: יצאת קצת מפרופורציות. די, מספיק.
לפי זכרוני עניתי לך כאשר שאלת בפעם הראשונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
למה מיועד רסיטל?
שלום לך אוריתאני עונה לך בשאלתך למה מיועד הרסיטל אז בעיקרון זה מיועד לטיפול בחרדות ודיכאון או דיכדוך ממושך אך ידוע לי שגם כשיש כאבים ומיחושים באזור הלסת בזמן ממושך שעצם הבעיה עצמה גורמת למתח ואי מצב רוח אז גו נותנים את הטיפול בכל אוםן עד כמה שזה ידוע לי שלוקחים את זה זמני ואחר כך יורדים בהדרגה אני מקווה שעזרתי אז תרגישי טוב וכל טוב שרק ניהיה בריאים נ,ב גם אני יודע שזה גורם לעליה במישקל אז מהתחלה להישתדל לשמור על תזונה נכונה כדי לא להגיע למישקל גדול ...מיקי
רסיטל היא תרופה נוגדת דיכאון מהדור החדש ומדוייקת מאוד. התרופה אינה ממכרת ויחסית יש מעט תופעות לוואי. תוכלי לקרוא פרטים רבים באינדקס התרופות באתר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, אני עוד מעט בן 50, הייתי חלק גדול מחיי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בגלל בעיות חרדה ודיכאון. מזה זמן רב אינני נמצא בטיפול ולדעת מטפליי לשעבר, טיפול אינו יכול לעזור לי מעבר למה שכבר עזר (והוא עזר אך כנראה מיציתי את הכלי). כעת אני חי מאוד לבד, אם כי התפתחתי מבחינה מקצועית, יש לי קריירה ונעשיתי אדם עצמאי. אני מטופל כעת בין היתר ע"י זיבאן 300 מ"ג, התרופה נוגדת הדיכאון היחידה שעזרה לי, בצירוף 50 מ"ג מודאל ו-2 מ"ג קלונקס לפני השינה. כמו כן באלטרוקסין בגלל תת-פעילות של בלוטת התריס. בתחילת השימוש בזיבאן שלטתי באכילת היתר שלי אך מזה זמן רב איבדתי שליטה לחלוטין. אני כותב לך עכשיו באמצע הלילה, משום שלא יכולתי להירדם מרוב רעב וזאת אחרי שחיסלתי כמויות אדירות של אוכל במשך היום, כולל חבילת גלידה שלמה וכעת חבילה נוספת. התיאבון שלי הוא אין-סופי ואני חושש לבריאותי מעבר לגועל נפש האסתטי (רוב חיי הייתי אדם רזה שיכול היה לאכול כמויות גדולות ולהישאר רזה). אני סובל מיתר לחץ דם מאוזן תרופתית ומהיפר-ליפידמיה המטופלת בסימוביל. אבי נפטר בגיל צעיר מהתקף לב. אני מרגיש שאני ממש הורג את עצמי ואין לי שליטה על זה. יש לי כושר התמדה רב כשמדובר בקריירה שלי אך כשמדובר בפעילות גופנית אינני מסוגל להתמיד. ניסיתי המון פעמים ולא הצלחתי להתמיד. אני מיואש לגמרי, מרגיש כמו חיה רעה... בזמנו הזיבאן היה רעיון שלך ואני מאוד מודה לך כי כאמור זו התרופה היחידה שעזרה לי נגד הדיכאון ואף עזרה לי לרדת במשקל בתחילת הדרך. אני יודע שזה רק אינטרנט אבל בכל זאת אנא עזור לי. כאמור, כל מטפליי לשעבר שחזרתי אליהם אמרו לי שהטיפול מוצה. בתודה מראש, שמן
אני שמח שמצאת פתרון לפחות לחלק מהבעיות. בקשר לאכילה והעליה במשקל איני מבין מדוע יש לך גלידה בבית? הפתרון המעשי ביותר שמצאתי הוא פשוט - לא לקנות? כל זמן שיש גלידה, שוקולד, לחם בבית, אתה תאכל את הכל! כך שכדאי להתחיל לחסוך, מה שלא קונים לא אוכלים, בקניה הכי קל לעצור את המפולת. בבהצלחה דר' גיוא הידש
שלום רב דר ' . שמי ירון ואני בן 26 , אני סובל מחרדות במשך כ ארבע שנים , לאחרונה המצב התחיל שוב להדרדר ונוספו חלומות רעים שמלווים אותי למשך כל היום ופחד ממש ללכת לישון בלילה . דבר זה פוגע קשות בשמחת החיים שלי וגם החרדות חזרו לתדירות יותר גבוהה , הייתי אצל פסיכיאטר לפני שנה והוא נתן לי כדורים בשם קלונקס ואמר לי שאם הם לא יעזרו אז שאני אקח קסנקס , יש לציין שלא לקחתי את הכדורים עד היום למרות שהם נמצאים ברשותי , שאלתי היא האם הכדורים יכולים לעזור לי לצאת מזה ולא לחלום בצורה כזאת ולזכור את החלום האם הם יכולים להרים לי את המצב רוח ולגרום לי להפסיק לחשוב מחשבות רעות ולשפר לי את ההרגשה הכללית , האם אני יכול להתמכר להם ??? אודה מראש על תשובתך... ירון ..
לירון שלום, הקלונקס והקסנקס הן תרופות הרגעה ומטרתן להרגיע את החרדה באותו הזמן, כאשר אתה סובל מחרדה אשר מפריעה גם לישון, הקלונקס ירגיע את החרדה ותישן טוב. עם זאת מדובר על תרופות שאינן "מבריאות" מהחרדה והן עלולות לגרום להתמכרות בשימוש קבוע (כחודש ימים). כך שכעת אפשר מדי פעם להעזר באחת מהתרופות הללו נגד החרדות, אבל אם החרדות ממשיכות כדאי לחזור לרופא ולחשוב על טיפול קבוע שאינו ממכר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לירון שלום, אני סובלת מתסמינים דומים לשלך. למה שלא תלך לפסיכולוג/פסיכיאטר? הם יוכלו לעזור לך בעניין.
ירון שלום קלונקס ממכר זו תרופת הרגעה די חזקה לחרדות לפאניקה אבל לא יודעת אם לגבי חלומות זה עוזר
הם יכולים לעזור לדיכוי חלומות (לא חולמים בכלל) אבל אחרי שבועיים יש התרגלות ותלות בתרופה, לא תצליח לישון בלעדיהם והחמרה במצב הראשוני שיאלץ אותך להעלות במינון. הם גורמים לאמנסיה-פגיעה בזיכרון. הרבה פעמים אנשים קמים בבוקר ולא יודעים מה עשו לילה קודם כי הם היו תחת השפעה של כדורי שינה. לטווח יותר ארוך הם גורמים לדיכאון ואני לא מתכוון לדיכאון קל אלא לדיכאון חריף שנובע ישירות משימוש ממושך בבנזודיאזפינים. השילוב של התמכרות+דיכאון מחייב גמילה. ברוב המקרים מכורים לכדורי הרגעה מחפשים גמילה רק אחרי שהתרופה גרמה להם לדיכאון. אם הם לוקחים במקביל נוגדי דיכאון אז קיימת פחות מוטיבציה להיגמל. בגלל הסיכונים כבדי המשקל קיימת המלצה גורפת- בשום מקרה לא לקחת בנזודיאזפינים (קלנקס, קסנקס) יותר משבועיים.
מצאת כינוי לא סימפאטי לקלונקס בלשון המעטה .אני משתמשת בקלונקס כבר חדש וחצי במינונים קטנים יחסית בין 0.5 ל-עוד חצי כדור ז.א פחות אפילו מאחד אבל זה כבר קצת פחות משפיע ומעייף הרבה יותר האם לדעתך כבר דורש גמילה
למיכל שלום, השאלה קודם כל מה שלומך והאם אין חרדות. הקלונקס בשמוש מעל חודש סביר שגרם להתמכרות, עם זאת הורדת המינון או הפסקת התרופה תלויה גם במצב של החרדות. צריך לראות את כל התמונה ולשקול את המשך הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
למיכל- מדברים על התמכרות כאשר המטופל נהנה מאד מהשפעת התרופה ועל-כן הוא לא מוכן להפסיק לצרוך אותה והוא גם יעשה הכל בשביל להמשיך ולקבל אותה. בד"כ המטופל מכחיש שהוא מכור וגם הרופא לא מוכן להודות בבעיה שהוא יצר בעצמו. אם המטופל ינסה להחליף רופא לא יאמינו לדבריו כי מכורים נוהגים לשקר.
קראתי את ההודעה שלך מיכל ולא הבנתי למה כתבת שמצאתי כינוי לא סימפאטי לקלונקס. אז נפל לי האסימון: לא התכוונתי לקלל בנזו= BENZO הקיצור של משפחת התרופות הללו באנגלית. תוכלי ללמוד על זה עוד פה: http://www.benzo.org.uk/ לדעתי שימוש נכון וחכם בתרופות יכול להועיל מאוד אל תילחצי מכל ההפחדות שתשמעי על הכדורים הללו , תעבדי בצייתנות עם הרופא שלך ובטוחני שהכל יהיה בסדר.
היי אני תוהה למה למנהלים בפורומים אחרים יש תמונה של המנהל הפורום, ולך לא? רק לתשומת ליבך משה
אוי, באמת. בעצם... יש בזה משהו.
האם אתה יכול לענות לשאלתה של ר' לגבי האלטרולט?
אין לי זכויות יוצרים על השם משה אבל כאן תשתמש בשם אחר.
שלום, רק היום קיבלתי את המייל שבו בקשו תמונה. לבקשת הקהל אשתדל למצוא תמונה מחמיאה..... הידש
קיבלתי כדור זה לטיפול בחרדות. האם משמש לעור דברים?
שלום, מדובר בתרופה מהדור הישן של התרופות נוגדות הדיכאון והמשמשת גם נגד חרדה. כיום פסיכיאטרים ממעטים להשתמש בה וכנראה נאורולוג רשם לך אותה? האם אני צודק? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
בהחלט. הנאורולוג טען שהיא נגד כאבים והפסיכיאטר החליפה במודאל. על העלון אין ציון שהיא נוגדת כאבים. יש לי תחושה שהנאורולוג חשב שאני קצת היסטרית וניסה לעבוד עלי. האם אני צודקת?
שוב שלום ד"ר הידש, הבנתי שאדרונקס פועל כ-12 שעות ולא 24, ולכן שאלתי היא, האם יש צורך לקחת כדור אחד בבוקר וחצי בצהריים כדי שהכדור ישפיע על יותר שעות ביממה, או שאפשר לקחת את שניהם ביחד בבוקר, ואם כן, האם אין חשש שזה יפגע ברציפות של האדרונקס שכן חצי יממה עובד וחצי לא?(היות וצריך רציפות בכדורים כדי שככל שיחלוף הזמן ישפיעו יותר) בתודה מראש.
שלום, אכן הכוונה היא שרמת התרופה תהיה קבועה בדם. לכן תרופה שפועלת 24 שעות או יותר נותנים פעם ביום, תרופה הפועלת 12 שעות, פעמיים, תרופה הפועלת 6 שעות, ארבע פעמים ביום, וכך הלאה. לכן רצוי ליטול את האדרונקס פעמיים ביום בוקר וערב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לד"ר הידש, אני עושה דיאטה והורדתי בחודשיים האחרונים כ-15 ק"ג של עודף משקל, ובדיאטה אני אוכל הרבה פירות והרבה פחות פחמימות ושומנים מאשר נהגתי לאכול קודם, כמו כן אני מקיא כ-5 פעמים בשבוע, אבל לא ב3 שעות שלאחר לקיחת התרופה. רציתי לשאול: א. האם הדיאטה שבה אני צורך פחות פחמימות ושומנים יכולה להשפיע ולהפחית את השפעת התרופה על הדיכאון? ב. האם ההקאות מפחיתות את השפעת התרופה? (אני לוקח אדרונקס כמעט חודשיים,בחודש האחרון כדור וחצי ליום(4 מ"ג), ועד לפני שבועיים זה הוריד לי הרבה מהדיכאון אבל בשבועיים האחרונים גבר הדיכאון) ועוד שאלה: האם יש מקום להכפיל את הכמות ל-3 כדורים ואז זה יעזור יותר? בתודה מראש.
שלום, הקאות אינן דרך טובה לדיאטה, יתכן ואתה מקיא את התרופה למרות שאתה מחכה מספר שעות. פרט לכך איני חושב שהדיאטה משפיעה על יעילות התרופה. כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך לגבי המינון. אדרונקס בדרך כלל מעוררת ולכן לא כדאי להגיע למינונים גבוהים מדי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אחרי שימוש ממושך בכדורי סרוקסט וירידה הדרגתית בכדור (חצי למשך חודשיים ורבע חודשיים) לקחתי כדור אסיוול אחד לצורך הרפיית שרירים כואבים בצוואר ולא כיוון שהיה לי חרדה, לאחר מכן הופיע לי ערפול- האם הערפול יכל להווצר בגלל האסיוול או כיוון שהפסקתי טיפול בסרוקסט? והאם זה אומר שלא ניתן להגמל מהכדור? תודה
שלום, נראה שמדובר על תופעה הקשורה לאסיוול, בכל מקרה לא הייתי ממהר להוציא מסקנות מפעם אחת של הרגשה לא טובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אשמח לשמוע כיצד עשה זאת ללא בעיות ותופעות גמילה? אחרי כמה זמן ניתן לסיים? תודה
כן הצלחתי מבנזו... קלונקס. פשוט בהדרגה ובלי לחץ זה אפשרי. תעלעלי לאחור יש שם תיאור של ההדרגה שעליה אני מדבר. ME
אחרי כמעט שנה על בנזו' כמו קלונקס, אסיבל וואבן - פשוט בעזרת הרופא שלי הורדתי כמויות לאט לאט וכבר חצי שנה שלא נגעתי. היה לי קל למען האמת ולא חוויתי תופעות גמילה למיניהן. בהצלחה!
הי נגמלתי מהכדורי בחודש דצמבר אך עשיתי טעות מאוד גדולה שכאדי לך לקחת לתשומת לבך עשיתי מרוחים של שבוע וחצי בערך בין חצי כדור לחצי לקחתי שני כדורים של אפקסור 150 מ"ג לכן הגמילה הייתה מלווה בתופעות מאוד מאוד קשות לכן ע"פ הרופא המטפל כדאי לקחת מרווח גדול יותר של זמן בירידה ואז המח מקבל שוק הרבה יותר קטן בהצלחה
מנסיון של חרדות שהלכו ובאו בחיים נגמלים מכדורים אך ורק כאשר מתחילים להרגיש טוב. הגוף לבד מתחיל להרגע וזהו מתחילים לרדת בכדורים.
לפי השאלה הנוספת שלך למעלה אני מבין שאת מתכוונת לסרוקסט. לפי דיווחים שונים סרוקסט גורם לתלות ומי שמנסה להפסיק סובל מסימני גמילה: http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/2976592.stm http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/2975844.stm http://news.bbc.co.uk/1/hi/programmes/panorama/2321545.stm פסיכיאטרים טוענים שלא מדובר בהתמכרות וגמילה אלא בתופעות לוואי של סיום טיפול. הבעיה היא שבעבר הם אמרו אותו דבר על ווליום וקסנקס ובסוף נאלצו לחזור בהם. שורה תחתונה- מדובר על תרופה שנויה במחלוקת. היא נאסרה לשימוש מתחת לגיל 18 מסיבות אחרות. לגבי מבוגרים בינתיים אין שינוי במדיניות וממשיכים לתת אותה.
שלום דר' הידש! כבר כמעט קרוב לשנה אני נוטלת כמעט בכל יום (לפחות 4 -5 פעמים בשבוע) חצי כדור לוריוון. שמתי לב שכמעט מרגע התחלת הטיפול החלו לי מחשבות טורדניות (אחד מתופעות הלוואי שכתובות בעלון השימוש). התחלתי את הטיפול עקב מצב של מתחים ובעיות שינה. כיום אני מעוניינת להפסיק את השימוש בתרופה. שאלתי היא האם בנוסף לדיכאון יתכן כי הכדור גרם לי למחשבות טורדניות? וכיצד אתה ממליץ להיגמל ממנו
לדנה שלום, איני חושב שהתרופה גרמה לך למחשבות טורדניות או לדיכאון. בסך הכל את נוטלת מינון נמוך מאוד ולא כל יום לכן גם סיום הטיפול יהיה קל. תנסי לרדת לפעמיים שלוש בשבוע למשך מספר שבועות ואחר כך להפסיק לגמרי. ושוב, בסך הכל את במינונים נמוכים כך שגם תופעות הלוואי וגם סיום הטיפול יהיו קלים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום!!! איך יודעים מתי ניתן להפסיק לקחת סרוקסט? אני לוקחת 10 חודשים ומרגישה מצויין. אני יודעת שצריך להתייעץ עם פסיאטר, אבל חוצמזה, איך עוד אפשר לדעת? האם יש פה מישהו שהפסיק ויכול לתאר לי מה הוא הרגיש? תודה לכולם!!!!!!!
שלום מ אני נטלתי סרוקסט במשך שמונה חודשים. ולאחר שהרגשתי שיפור לטובה הפסקתי על דעת עצמי. חודש אחרי שהפסקתי, התחלתי להרגיש רע מאוד. בדיעבד, אני מבינה שטעיתי שהפסקתי על דעת עצמי. אבל, זה מאוד אינדיבידואלי, אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא. כך תרגישי בטוחה יותר. בהצלחה, מלי
הי! תודה על תגובתך! מה ז"א "הרגשתי רע"?? זה בדיוק מה שאני רוצה לדעת!!!! אנא פרטי תודה
אחרי שנה של 20 מ"ל ירדתי לחצי כדור למשך 3 חודשים. אחר כך הורדתי לגמרי. לא היו תופעות לואי, אולי בזכות ההורדה ההדרגתית. עכשיו, לאחר 5 חודשים בלי סרוקסט - הורדתי את הקילוגרמים העודפים, חזרתי ליהנות ממין, אבל לפעמים כשרע לי, אני מתגעגעת לתחושות האושר שחוויתי בזמן השימוש בסרוקסט.... בהצלחה רינת
שלום, הטיפול מתחלק לשני שלבים. בשלב הראשון של ההבראה וחזרה להרגשה הטובה, השלב השני הוא טיפול מונע. כיוון שדיכאון/חרדה עלולים לחזור במיוחד בשנה הראשונה מומלץ להמשיך בטיפול מספר חודשים כפי שנטלת כשנה. הפסקה מוקדמת מדי עלולה לגרום לחזרה של החרדות. לכן כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך האם הגיע הזמן לסיים טיפול או כדאי לחכות עוד קצת ואז לסיים. הכל עניין של התאמה אישית. סיום הטיפול נעשה באופן הדרגתי לאט לאט. בהצלהח דר' גיורא הידש
הי מ, אני אמורה להתחיל להשתמש בזה, ולפי מה שקראתי צריך להפסיק בהדרגה וכמובן להתייעץ עם פסיכיאטר. אם לא, תופעות הלוואי קשות. ודרך אגב, למה נתנו לך סרוקסט? ממה סבלת? רק אושר ובריאות
תודה לכל התגובות!!!! לאורית - סבלתי ממצבי רוח (בכי, כעס, תסכול) ודכאון קל.
יש כאלו במצב שמרגישים כל שעות היום את החרדה ללא הפסקה. כי נראה לי שתמיד אני לבד. מה הצעות או פתרונות יעול למצב מחריד שכזה. יש מצב שתרופה נוגדת דיכאון עוצרת את המצב הזה כי עלי זה לא עובד. חוץ מקלונקס שמרגיע זמן מסוים. תודה על ההענות
את לא היחידה גם לי יש ימים כאלה תקחי משהו מרגיע ובעיקע אל תכנעי לחרדה תמשיכי במה שאת עושה היא תלך
הי אני מרגישה בדיוק כמוך אין הפוגה וזה ממש מתיש התחלתי לאחרונה דיקור סיני אצל מטפל מעולה ואנ מרגישה קצת יותר טוב אל תתפתי לקחת הרבה כדורי הרגעה כי הגמילה קשה עוד דבר שהייתי מאוד ממליצה זה שיעורי יוגה זה מפחית קצת חרדה במשך היום תרגישי טוב ואת לא לבד ממש לא
הי גלית,אני כניראה לא אוכל לעזור,אני חדש בענין...לצערי אני סובל מהתקפי פאניקה כחודשיים ורק עכשיו אני מתחיל טיפול תרופתי ,וכפי הניראה רק עושה לי בלאגן.. אני כן רוצה להביע הזדהות..הדבר הזה משבש לי את החיים ואני עוד לא יודע איך להתמודד איתו... אם תרצי לענות ,(או כל אחד מכם..)אני אשמח לשמוע איך זה אצלך ואיך את מתמודדת
כל יום בנפרד ובתקווה שאפשר לנצח
היי, רק רציתי להגיד לך שהיו לי 2 תקופות בחיים של התקפי חרדה, ואני לא רציתי כדורים (לא שאני לא חושבת שהם נחוצים), אבל אני הולכת לפסיכולוגית כבר שנתיים והחרדות מופיעות רק פעם ב... וגם אז אני מרגיעה את עצמי, ובעזרת הטיפול אני מבינה מה מעורר לי אותם, זה המקרה שלי, ומה שאני ממליצה לך (מה שאני עשיתי) זה לקרוא חומר בנושא ולהבין קצת יותר על זה. בהצלחה ואם אתה רוצה לשאול משהו אני אשמח לענות
תודה לכולם על ההענות אני מזדהה איתכם וזה מנחם
היי גלית, למה לא להתייעץ עם פסיכולוג/פסיכיאטר? כי כדורי הרגעה מסוג קלונקס וקסנקס הם טובים לאחר התקף וממכרים (מקווה שאני לא טועה) יש כדורים אחרים להרגעה. אני כרגע בטיפול. שיהיה רק טוב.
הייתי מעוניינת לדעת מבחינה רפואית למה התרופות מרדימות? האם זה מוריד לחץ דם או שזה בגלל ההרגעה או.......
שלום לך, לא כל התרופות מרגיעות ולכן חשוב על איזו תרופה את שואלת. בכל אופן מדובר על השפעה מרכזית במוח ואין קשר ללחץ הדם וכדומה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני כבר שלושה יומיים טרודה בסקרנות גדולה על השאלה הזאת אז אם אפשר לענות לי עליה אני מאוד אשמח. מעניין אותי לדעת אם למשל פסיכולוג הולך לעשות אבחון פסיכולוגי עם הציורים, ועם להמציא סיפור על הציור של הילד והכינור... אז מעניין אותי על תיאורים שנבדקים עם ידע בפסיכולוגיה תיארו באבחונים כאלה. ואתה יש לך ניסיון גם באבחון ואולי באו אליך גם נבדקים עם ידע באבחונים פסיכדידקטיים. אז מסקרן אותי לדעת מה נבדק כזה סיפר כשביקשת ממנו לספר סיפור על תמונה שהראת לו למשל על תמונה של בית או על תמונה של הילד עם הכינור או כל תמונה שיש בה אדם .
מה מה קרה? מישו מת? למה זה חשוב? ולמה בכל הפורומים. תעשי כמו שאומר אחד לא מגולח: תשתי את המים מהים של עזה.
שלום, כל המבחנים הפסיכולוגיים נועדו לקבל תמונה ספונטנית וטבעית של האדם. כאשר מנסים להציג תמונה שונה מהטבעית המסקנות של האבחון לא יהיו אמינות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, לפי ידיעתי כן אבל תמיד כדאי להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה, אולי יש אינפו. חדשה. בהצלחה דר' גיורא הידש
צוות המרפאה ממליץ על האתר של "מרפאת שחר" - מרפאה לטיפול בצעירים במשבר הפועלת בבי"ח תל-השומר. כתובת האתר היא: http://www.shachar.biu.ac.il
הרמה המקצועית מתחת לכל ביקורת. בפירוש. היחס בהתאם-בלתי אנושי. מספיק לבקר שם ולראות שמות של מטופלים על כל פרטיהם חשופים ו מודבקים על הדלתות תיקי מטופלים מונחים במסדרונות.- אין כל רגישות לשמירת סודיות. וזה רק כסמל למה שקורה שם והגישה הנלוזה כלפי הפונים. שלוותא טובים מאוד. מרפאת הצעירים שם בעלת מונטין טובים- ד"ר רז אבן עובד שם והרושם שמדובר ברופא אינטליגנטי מאוד, רחב דעת משכיל, ענייני, רציני אנושי מקצועי ובעל יושרה. (תכונות נדירות אצל העוסקים בבריאות הנפש). תל השומר דרך אגב מעורב בשערוריות מקצועיו ת זה עשרות שנים ואיכשהו משרד הבריאות לא הצליח לשפר את המצב שם למרות מאמצים ניכרים שנעשו להחליף שם הנהלה. בקהילה המקצועית ידוע נושא הפסיכיאטריה/פסיכולוגיה כחוליה החלשה בתל השומר או אם להתנסח בעדינות-המחלקות ידועות כ"חטוטרת" על גבו של בית חולים איכותי בדרך כלל.
שלום לך ד"ר אני סובלת מחרדות ובמצבים רגישים כל דבר מתפרש אצלי כהתקף חרדה אם אני רעבה שבעה או אם אני קצת במאמץ גופני אם אני עושה מאמץ גופני זה ישר מגביר את קצב הלב ואני מרגישה רע השאלה שלי אם ממולץ לעשות ספורט ואם כן איזה האם יוגה ומתיחות זה בסדר? תודה מראש שרון
לשרון שלום, גם ספורט בסגנון מערבי "בסדר גמור" למרות שהוא גורם לך לחרדות. פעמים רבות אני ממליץ על יוגה ועל הרפיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום! אני מבקשת לשתף אתכם בחוויה נוראית של מורה בישראל "מטפלת באמנות" שעפ"י ציור של בתי שציירה הלוויה (בת 8 מעולם לא ראתה הלוויה ) הפנתה אותי לפסיכיאטר! רציתי להבין איך יכוללהיות לאן הגענו שילדה שציירה פעם אחת הלוויה ובשאר הפעמים מציירת פרחים פרפרים וכולם בצבעים חיים מפנים אותה לפסיכיאטר? האם יכול להיות שמורי מדינת ישראל השתגעו ואני לא אומרת "לי זה לא יקרה" פשוט אני לא חושבת שיש לה הסמכות והידע להמליץ על טיפול פסיכיאטרי אך ורק עפ"י ציור של הלוויה שהילדה יכלה לראות בטלויזיה כי בבית לא מדברים על מוות . אנא אשמח לקבל תגובה מכולם! בבקשה תגובה מהירה .
שלום לך, אני מבינה שאת מודאגת מאבחנתה של המטפלת. יחד עם זאת, חשוב לי לציין שני דברים : א. את יכולה לשאול את המטפלת מדוע היא מפנה את הילדה לאבחון נוסף. אולי הציור הוא רק חלק מאבחנה רחבה יותר. מעבר לכך, אולי שיחה עם המטפלת תוריד ממך קצת מתחושת חוסר הוודאות... ב. לא צריך להלחץ כל כך מהפניה לאבחון מקצועי. במידה ואין בעיה אמיתית, תוכלי להרגע, ובמידה וקיים קושי כלשהו, הרי שכך תדעי שהילדה מקבלת את הטיפול הטוב ביותר...
שלום אני סבלתי מחרדות 3 שנים הרגשתי שאני ניחנקת וגוש בגרון.טופלתי בלוריבן ופרימוניל עם הזמן הפסקתי טיפול עברו 9 חודשים וזה חוזר לי שום אך בהרגזה אחרת לגמרי עכשיו אני מרגישה סחרחורת חזקה למרות שניורלוג לא מצא שינויים .האם יכול להיות שזה חוזר לי אך במשהו אחר.אלי חזר פחד להיות לבד ,זה קשה לי כי עבדתי על עצמי הרבה זמן .וזה שוב חוזר מתסקל מה לעשות<?
הי אני במצב ממש דומה לשלך ואני מרגישה ממש מתוסכלת כמוך אבל אל תישכחי שכבר יצאת מזה וזה יכול לעבור אז תמשיכי לעבוד על עצמך חזק אל תוותרי למרות שזה מצב מאוד מתיש וזה שוב יעלם מה שאני עושה זה פשוט בכל פעם שאני נכנסת להתקף אני מדברת עם אנשים קרובים שמוכנים להקשיב עד שזה עובר ואני ממש נימנעת מלקחת כדור אז חיזקי לך בהזדהות רבה נעמה
גם לי היה קטע של תחושות חנק ואחרי שהתגברתי עליה שמתי לב שיש לי סחרחורות מה שקרה זה שפשוט הנשימה שלי מרוב חרדה הפכה לרדודה ושיטחית ולכן לאחר הרבה זמן זה גורם לסחרחורת. אם את נוטלת תרופות -יכול להיות שזה גם נובע מהן.
השאלה עבור סבא שלי בן 82 הוא טופל בסרוקסט כדור אחד בלילה והרגיש בסדר. לפנ שבועיים בבית המרקחת נתנו לו כדור חלופי לסרוקסט אשר מטפל באותם בעיות אך בשם אחר. אני רואה ירידה משמעותית מאוד במצב הרוח שלו ובעייפות ובבול. האם יש משמעות רבה לחלפת החברת התרופות? איך מחזירים אותו לסרוקסט ישר? בהדרגה? האם עכשיו שהמצב חמור יותר יש להוסיף כמות בייעוץ רופא כמובן או האם עי מתן סרוקסט האורגינל המצב ישתפר? שאלה נוספת- מה עוד אפשר לעזור לאדם מבוגר שמתקשה מאוד לקבל את הזקנה. לפסיכותרפיה לא רוצה ללכת כנ"ל לחוגים וקבוצות. מה עושים??? תודה
איניעונה במקום הרופא, אך עד שתשובתו תגיע: בבתי המרקחת של קופת חולים כללית, לא נימכרת יותר הסקוקס, אלא תרופה מקבילה של טבע, הנקראת פארוקסטין. התרופה היא אותה תרופה, סקוקסט הוא שם מסחרי בלבד. לכאורה, אין שום סיבה לשינויים שאתה מתאר, אם מדובר בתרופה זו. בכל מקרה, כדי להקל על ד"ר הידש, ציין את שם התרופה שקיבל סבך. הרבה בריאות ואריכות ימים
גם אני קיבלתי כדורים אחרים שעל האריזה רשום: פאקסט ונאמר לי שזה אותו דבר כמו סרוקסאט. אין לי באמת שום שינויים בתחושות. לא חושבת שהכדורים שפשוט שינו אדרת גורמים לסבא לתהפוכות.
הי, כתבתי לך כבר אז, שדבריך נגעו לליבי כי הם כ"כ קרובים למצב שלי.. אני לא באמת יודעת אם אנחנו מדברות על אותו מטפל (סתם צחקתי שאמרתי "מאכזב סיסטמתי"), אבל סביר שזה קורה הרבה. פעם חשבתי שזה יעיל לטיפול כשהמטופל אוהב ומעריך את המטפל. השאלה היא אם יש גבול לרגשות ההלו ואיך שמים להם גבול?! אני מטופלת שמאוהבת במטפל שלה, אפשר לומר אובססיבית משהו כלפיו...האם זה עדין טיפול יעיל???!!! דבר נוסף שקורה איתי לאחרונה, אני מאוכזבת ממנו מאד. שכלית והכרתית נראה לי שאני מאוכזבת כי הוא לא מצליח לעזור לי ( נעזוב את ההתיחסות לסוגיה האם ההרגשה מוצדקת, האם נתתי מספיק צ'אנס, לאיזו עזרה אני מצפה וכדומה..), אבל, הוא העלה את השאלה, אולי אני מאוכזבת ממנו כי אני לא יכולה לקבל מה שאני רוצה (מערכת יחסים זוגית...) בכנות, אני לא יודעת לענות על זה!!אולי זו האכזבה? אולי זה מעצים אותה? מה עושים אם זה אכן המצב?? ( מצד אחד -נדמה לי שאני לא באמת מאוכזבת מזה, בדיוק כמו שאני לא מאוכזבת שאין לי מליון דולר. מצד שני- זה לא כ"כ דומה, כי כאן המצב כביכול תלוי גם בי וקיים סיכוי כלשהוא..ואילו במקרה של המליון דולר, זה לא תלוי בי והסיכוים קלושים..) אז זהו.בסוף אני אשתגע, כי אני בקושי מחזיקה מעמד.
לטלי. אני נמצאת כבר כמה ימים אחרי ה'תקרית' ומרגישה הרבה יותר טוב. היום אני כבר ניפגשת איתו שוב, ובמהלך הימים שעברו, דברתי איתו מספר פעמים בטלפון. אני חושבת שהמיקרה שלך פשוט יחסית מכיוון שמדובר בהתאהבות מוכרת ונפוצה מאוד ולכן המטפל שלך גם ענה לך בצורה חד משמעית שלא תקבלי זאת ממנו. להערכתי מתרחש כאן תהליך העברה, ועלייך להעריך את המטפל שלך על יחסו הכן והמיקצועי. במקרה שלי, שנינו נמצאים פחות או יותר באותו מצב, ישנן אמירות גם מצידו שהיה רוצה שהמצב יהיה אחרת, שהיינו יכולים לגעת, לחבק, לנחם, ואפילו לא באופן מיני, אנחנו מדברים בין הפגישות לפחות פעמיים בטלפון, כל פעם בתירוץ אחר ולכן כאשר אני רואה שאיני מסוגלת להתקרב אליו למרות הידיעה הברורה שהוא רוצה אני מוצאת את עצמי כועסת ומתוסכלת, פגועה ונעלבת. אני כועסת על החולשה שלי כלפיו מכיוון שהיתי רוצה להרגיש בשליטה, הייתי רוצה להיות חזקה כמוהו, למרות שבמקרה שלו יש לו הרבה יותר מה להפסיד... כועסת בעיקר על המציאות שהיא כל כך בלתי אפשרית, כועסת על ועדת האתיקה שלהם שלא משאירה למטפלים את זכות הבחירה ולא מאמינה בהם, נכון שגם בחוקים יבשים יש לפעמים הגיון אבל מה יותר הגיוני מזה שאם הוא עצמו טוען שהיה רוצה לחבק אותי, שאכן יעשה זאת? דרך אגב, כמה זמן את כבר בטיפול? האם ההתאהבות החלה בהדרגה? האם אתם מדברים על זה? שיהיה שבוע טוב
הי לך, אני מקווה שאת כבר פחות עצובה.. אולי לא הסברתי את עצמי כראוי. אני אכן מאוהבת במטפל שלי וזה דבר שהגיע בהדרגה.. אבל אני חושבת שאהבה שלי אליו היא לא בקטע מיני, אני לא נמשכת אליו מינית, אני פשוט מתה עליו יותר כמו חברה או אבא (שחסר שלי כבר 20 שנה, למרות שהוא חי), רק בהקצנה.. למשל, אני מאד רוצה ממנו חיבוק (אבהי, מנחם) והוא לא מסכים לתת מסיבות ידועות ומובנות..אבל הוא מסביר ואומר כמה הוא היה רוצה לתת את החיבוק, וכמה הוא מחבק אותי גם בלי לגעת ..וכדומה. אין לי ספק שהוא אוהב אותי!! ואנחנו מדברים המון על כל המצב הזה (גם בטלפון בין הפגישות). תראי,מדבריך נשמע, שהוא רוצה אותך כמו שאת רוצה אותו, אך אתם חייבים לעמוד בתקנים האתיים וזה מעצבן. אני לא חושבת שהוא רוצה אותי או חושב עלי באותה כמות ואיכות שאני חושבת עליו..אבל הבעיה שלי שאני לא מצליחה למקד כמה זה דופק אותי ואת הטיפול :( אגב, בבקשה תאמרי לי שהשם שלו לא מתחיל ב-י'...
שלום רב, מישהו טופל בזה? מישהו מכיר? אשמח למידע בעניין כולל תופעות לוואי. תודה רבה.
היי. סרוקסט היא תרופה המורכבת מהידרוכלוריד, מטפלת בעיקר בתופעות של דיכאון, חרדה ואגורופוביה (חרדה חברתית, פחד ממקומות פתוחים ומה שנקרא: תחושת ניתוק). תופעות הלוואי הן מעטות, בעיקר בתחילת הטיפול, ותוכלי לקרוא עליהן בעלון המצורף לתרופה. היא אינה ממכרת, מסווגת כרופה מהדור החדש, ופועלת על מנגנון הפרשת הסרוטונין. בהצלחה
לפי מה שציינה עדי אין לי חרדה חברתית, אין לי פחד ממקומות פתוחים והדיכאון קל...אין לי כוונות התאבדות וכד'. להיפך, אני רוצה לחיות....וטוב.... אומנם אני נמנעת ממצבים מסויימים (נהיגה בדרכים מסוימות) וכד' אבל לא מה שציינה עדי. מה לעשות?
לד"ר הידש, בעבר יעצת לי לפנות לפסיכיאטר/פסיכולוג בשל התקפי חרדה. וכך עשיתי.פניתי לפסיכולוגית. היא יעצה לי לקבל טיפול תרופתי (סרוקסט) ופסיכותרפיה. הנני סובלת לטענתה גם מדיכאון, אם כי אין לי נטיות התאבדות וכד'. אני ממש נגד טיפול תרופתי גם בשל תופעות הלוואי שלהן, וגם כי נראה לי מוזר בגיל די צעיר (28) לטפל בתרופות. אני פונה אליך, אנא יעץ לי אתה מה לעשות. תודה רבה.
בהקשר לתופעות לוואי: לפי מה שקראתי התופעות הן: רצון להתאבד, השמנה, ירידה בחשק המיני, רעידות של הגוף לא רצוניות, יכול להכניס לדיכאון יותר. אז למה לקחת את זה?
פסיכולוגית לא רשאית לחלק תרופות או מרשמים. היא רשאית רק להפנות אותך להערכה פסיכיאטרית. רק אחרי בדיקה של רופא פסיכיאטר אפשר להגיד לך אם את צריכה טיפול תרופתי, איזה תרופה ואיזה מינון.
היי שמי שיר רציתי רק לשאול אם זה יהיה מסוכן אם אני אקח את התרופה שנתן לי הרופא כפול ממה שהורה לי, אני רוצה לקחת כפול מפני שאני לא מרגישה טוב וחוץ מזה לא לקחתי הרבה זמן.
לשיר שלום, כדאי לרשום פרטים נוספים כמו שם התרופה ממה את סובלת וכך הלאה. צריך ליטול תרופות כפי שהרופא רשם. שבוע טוב דר' גיורא הידש
???
שלום רב, אני תמיד פונה במקרים הקיצוניים יותר, אלה שלא עוברים אחרי כמה ימים ומשתקים אותי כליל. אני מטופל בפבוקסיל כבר שנה וחצי נגד OCD והפוכונדריה, עם התקדמות עצומה יחסית. מה שהפעם מפריע לי הוא מקרה שקרה: כמובן כתוצאה ממקרה חרדה אחר הרגשתי שאני חייב לעשות איזה תרגיל צ'י קונג (מקביל ליוגה) שבד"כ גורם לי להרגשה טובה (פיזית ונפשית) אך הפעם שטף דם פנימי (שכמעט ונחלש) בזרוע, גרם לי לאחר התרגיל הרגשה של נזק בלתי הפיך, קיצוני ומסוכן. נראה לי באופן מסוים שמחשבה זו שגויה ומקורה במחלה הנפשית, לכן אני גם לא יעז לבדוק את העניין... מה שפעם הייתי עושה הרבה... אני מודה לך מראש ומקווה שתעזור לי כמו תמיד רני
לרני שלום, אכן צריך להזהר, כאשר החרדה גבוהה צריך להזהר עם הרפיות, הרפיה מורידה את מנגנוני ההגנה, בדרך כלל מרגיעה אבל אם המצב חמור יותר אז החרדה עלולה להתגבר. תנסה לחשוב על דברים שבדרך כלל מחזקים את ההכרה ומחזקים אותך, יתכן שפעילות גופנית כמו ריצה או שחיה, לצאת ולדבר עם אנשים, או כל דבר שירחיק אותך מהחרדה ותשאר בעירנות מלאה. אם הכל נכשל אפשר ליטול תרופת הרגעה, ללכת לישון ולקום מחר כמו חדש. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה רבה, מצטער שאני מטריד אותך שנית, אך העניין הוא שבאמת אני רוצה ללכת ולעשות פעילות גופנית שרק מרגיעה ומאזנת את המצב, אך במקרה הזה אני עדיין חושש מכל תזוזה ומאמץ כאילו עדיין השטף דם שנעלם יכול להזיק או להמיר כבר משהו שקרה כתוצאה מאותה "הרפיה" (זה לא שכואב לי או משהו...) פשוט חשש לא נומלי מפגיעה בכלי הדם... תודה רבה!!
זה החל לפני מספר שנים בתחילה פעם בכמה חודשים ההיתי מרגישה פתאום מאוד מנותקת מעצמי ומהסביבה הכל ניראה מאוד הזוי ולא מציאותי זה היה מאוד מלחיץ ההיתי חוזרת הביתה הולכת לישון ובדר"כ זה היה עובר יום למחורת לאט לאט זה הפך למצב הרגיל והלך והחמיר מאז אני חייה במצב שבו אני לא מצליחה להבין את הרגשות של עצמי כאילו הכל נוגע ולא נוגע לפעמים הניתוק עד כדי כך גדול שאני ממש יכולה לשמוע את הקול שלי מבחוץ כמו לחיות בבועה כל הזמן מין חוסר חיבור פיזי לגוף שלי אני חווה את חיי ההווה שלי כזיכרונות רחוקים מהעבר חייה בתוך סרט של מישהו אחר.
הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ פסיכאטרי. יתכן ויש פתרון לבעיה וחבל שתסבלי סתם בהצלחה אריאל
לאופק שלום, יתכן שהתופעה מתאימה לחרדה וכפי שאריאל כתבה כדאי להגיע לאבחון ולשקול את האפשרויות הטיפוליות (שיחות או תרופות). שבוע טוב דר' גיורא הידש
לאריאל שלום, מזמן שמעתי ממך וטוב לראות אותך כאן. מה שלומך? שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר אני בת 27 וסובלת מחרדה חברתית. בעוד כשבועיים אני מתחתנת ורק המחשבה על המעמד בו אהיה בערב החתונה , גורמת לי לדופק מואץ , קשיים בנשימה והזעת יתר. שאלתי היא האם יש כדור שאוכל ליטול באותו יום על מנת להרגע , ומצד שני שישאיר אותי "מפוקסת" ?
ממליץ על לוריבן 1-1.5 מ"ג לא ירדימו... חשוב לנסותו לפני כדי לבדוק את השפעתו עלייך. והכי חשוב - מזל טוב !!
שלום רוצה לעזור לך גם אני בת 24 סובלת מחרדות כבר 3 שנים משהו מאוד דומה לשלך.לוריבן מאוד עזר לי גם ביום החתונה ולצערי גם בגירושים כמעת ולא הרגשתי תופעות לווי אולי קצת רציתי לשון זה הכל. בהצלחה! מזל טוב
לוריוון מרדים וגם פחות אפקטיבי אפשר לנסות XANAGIS 0.25 או CLONEX 0.5 שיהיה לך בתיק לשעת חירום כל רופא יכול לתת לך מירשם חד פעמי מזל טוב!
0.25 מג קסנגס ? משה לא חבל על האריזות ?... וברצינות- אתה רוצה לאמר לי ש0.25 מג יכול לעשות משהו? כלומר- אפשר או חובה להתחיל עם 0.25 או אפשר ישר לטוס למ"ג קסנגס ? ומה זה חצי מ"ג קלונקס ? לא מתחילים עם 2 מ"ג ????? מעניין...
נושא: חוסר רצון לקבל יעוץ יש לי בן בן 24 שאיבד את החשק ללמוד ולעבוד. התחיל טיפול אצל פסיכיאטר הכולל שיחות וטיפול תרופתי של כחודש וחצי-חודשיים. לאחר מכן הפסיק את הקשר עם המטפל בטענה שאינו חש שיפור. אנו בבית חשנו שהיה שינוי לטובה , הוא חזר ללימודים ולעבודה אך כשהפסיק את הטיפול , המצב חזר לקדמותו, הפסיק שוב ללמוד ולעבוד. הוא הפסיק לדבר עם כל המשפחה והידידים ומתייחס בחוסר סבלנות לכולם ואינו מוכן לשמוע עצות שלנו המכוונות להמשך הטיפול. גם הפסיכיאטר ניסה ליצור איתו קשר אך ללא הועיל. אנו חוששים שהמצב יורע, יש לציין שהוא אינו אלים, אינו מדבר על כוונות אובדניות , אך, בהחלט מדבר על כך שאינו רואה תכלית בעבודה ובלימודים ויום אחד אף אמר - איני יודע מדוע הבאתם אותי לעולם. אני הוא היחיד הנמצא איתו בקשר דיבור, על אף שדרש שאפסיק לדבר איתו. אני מנסה לשכנעו לקבל טיפול- הוא מסרב. אימו מדברת איתו בעניני צרכים שוטפים ולא יותר.אני משאיר לו לעתים מכתבים ומוצא אותם לאחר מכן באשפה ושלשום אף אמר שאינו קוראם. עם אחיו גם כן אינו מדבר. פנינו לפסיכיאטר אחר שאמר מפני מה יש להשגיח. וניסינו למצוא דרך שנאמר לו שכולנו כנראה זקוקים ליעוץ ושיבוא איתנו. - הוא לא הסכים לכך. איננו יודעים איך לגשת אליו ולהצליח לשכנעו לקבל טיפול בשיחות ו/או בתרופות. אנו אובדי עצות ודואגים מהרעה , למרות שהוא טוען שהוא שולט במצב וטוב לו להתבטל ולהיות בחברת חבר אחד בלבד , שגם הוא נמצא תחת מעקב פסיכיאטרי ואנו חוששים מאוד מקשר זה. אנו מבקשים עצה איך לגרום לו להתחיל לקבל טיפול מחדש.
הי מיקו לבן שלך יש מזל שיש לו אבא תומך ואיכפתי כל כך. מכיוון שהבן בגיל שהוא עומד ברשות עצמו אינכם יכולים לכפות עליו טיפול רפואי לכן מילת המפתח פה היא כנראה סובלנות. נסו לדבר אל ליבו כל הזמן ולהסביר לו את חשיבות הטיפול ועד כמה זה יכול לעזור לו. אולי פעם פעמיים זה לא יקלט ובפעם השלישית כן. נסו לשמוע ממנו למה הוא לא מעוניין בטיפול. אולי הוא לא היה מרוצה מהמטפל וזה דבר שבהחלט אפשר לשנות. הכי חשוב זה להראות לו שאיכפת לכם ממנו ושאתם לא מרימים ידיים ושביחד אפשר לפתור את המצב בהצלחה אריאל
למיקו שלום, אני מצטרף לדבריה של אריאל ואתם בטח יודעים שאין נוסחת פלא. כדאי בינתיים לשמור על הקשר עם החבר ולנסות לשכנע אותו שישפיע על הבן לקבל טיפול. כל אחד שיכול לדבר אתו ולנסות להשפיע טוב שיעזור. כמובן שיש לשמור ולהשגיח שלא יגיע למצב ושלא יעשה דברים שאין מהם חזרה. כדאי לשאול את הפסיכיאטר שמכיר אותו לגבי האבחנה ולגבי האפשרויות והצורך באשפוז כפוי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר ! רציתי לשאול שאלה : האם לפריזמה יש תופעת לוואי של עליה במשקל באמצעות , תיאבון מוגבר ? אם כן אז מה השכיחות של התופעה ? בתודה חן .
לחן שלום, בדרך כלל בתחילת הטיפול פריזמה עלולה לגרום להרגשה לא נעימה בבטן, בחילות ואז אוכלים פחות ויורדים במשקל. תופעה זו פוסקת אחרי כשבועיים ואז מפסיקים לרדת במשקל... אחרי מספר חודשים עלולה להיות עליה במשקל, כמובן שמדובר על תופעת לוואי שאינה מופיעה אצל כולם ועם פריזמה השכיחות נמוכה יחסית לתרופות אחרות בקבוצה זו. בתקופה זו כדאי לשמור על דיאטה מאוזנת ולא לעלות במשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תחושת הניתוק היא בעיה מרכזית ובכתבה מדברים על נזק של תחושת ניתוק או אולי כתופעת לוואי לא ברור אבל תוכן הכתבה מפחיד להתחיל בשימוש בציפראמיל למשל.
אז תנסי ציפרלקס במקום ציפרמיל. ומה עדיף ? לפחד מהחיים או לפחד מהכדור? תנסי מה כבר יכול להיות ? לא טוב תאמרי לרופא ותרדו מזה ואו תנסו משהו אחר. את לא מתחתנת עם הציפרלקס או הציפרמיל או כל אחד מהכדורים האלה וחשוב שכל אחד ידע בעצמו מה טוב לו ולא יפחד לנסות שום כדור ובטח לא להסס להפסיק אם הוא לא נותן תוצאה חיובית.!
