פורום פסיכיאטריה

קראתי בעניין את תשובתך על הפרעות התנהגות הנלוות להפרעת קשב בה טענת שמינון גבוה של קונצרטה עשוי לסייע באימפולסיביות והפרעת התנהגות הנלוות להפרעת הקשב .שאלתי: מהו מינון גבוה של קונצרטה למבוגר השוקל 84 קילו כלומר איזה מינון יצור את אפקט השקט? תודה מראש

בד"כ מינון נקבע עפ"י ניסוי וטעייה- מתחילים מנמוך ועולים בהדרגה עפ"י הצורך. אפשר לתת עד 54 מ"ג ליום.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=424594

מסקנה ? שימוש מושכל בתרופות ולהכניס הרבה נשמה לטיפול.! כל השאר אתה יכול להתווכח מכאן ועד להודעה חדשה - יש אנשים שתרופה מסויימת מצילה להם את החיים. אסור לקחת את זה כגורף אלא כל מקרה נקודתי והנה סיבה לכך שהפסיכיאטריה ותחום בריאות הנפש בכלל חיבים להתנהל ממש עם אפס טעויות.

ומי שטועה משלם וביוקר ! ולא חשוב אם זה רופא או כל אחד אחר בתחום הרגיש הזה . לא מדובר כאן בנזלת נפש זה דבר עדין.!!!!!!!!!!

תודה שהבאת את הכתבה. אכן גם לדעתי זאת כתבה חשובה הנוגעת ומאבחנת עניין מאוד רציני. ידוע לי כי רופאים רבים בממסד הפסיכיאטרי, ובייחוד רופאי קופ"ח ובתי חולים, נוטים להתייחס לבעיות נפשיות קשות, כאילו הן פונקציה של חוסר איזון ביוכימי בלבד. לדעתי גישה לא רק שגויה, אלא ממש הרת אסון. מעניין מה דעתו של ד"ר הידש.

סוף סוף - האמת יוצאת לאור !!! ואולי הסבל שלנו יובן בדרך אנושית ומקובלת. היה ברור לי תמיד שהקשר בןי הנפש שלנו לבין המוליכים החשמליים במוח הוא מקרי בלבד. למסקנה הגעתי לאחר ש"ניסו" עלי מספר תרופות שרק החמירו את מצבי הנפשי. המון הפרעות/מחלות יכולות לקבל התייחסות פסיכולוגית בלבד והשיפור יושג ללא תרופות פסיכיאטריות. אני ההוכחה לכך. אמנם מצבי לא השתפר פלאים אך אני עדיין במצב טוב יותר מאשר הייתי עם התרופות. אז........... שלא יעבדו עליכם.....!!

אדם שקרוב אליי וסובל מדיכאון ובעיות נפשיות כבר כמה שנים והיה מאושפז כמה פעמים ולוקח תרופות ושיחות ועדיין יש לו נטיות אובדניות, והועלה הטיפול בחשמל ECT, רציתי לדעת יותר על הסיכונים של זה, ואם זה תמיד עוזר, תודה

מתוך חדשות רפואיות של "אינפומד": נזעי חשמל (ECT) יעילים לטיפול בדיכאון בטווח הקצר --------------------------------------------------------------------------- טיפול בנזעי חשמל (ECT- Electro Convulsive Therapy) יעיל לטיפול בדיכאון בטווח הקצר, אולם עלול לגרום לפגיעה קצרת טווח בתפקוד הקוגניטיבי. כך קובעים חוקרים בריטיים אשר סקרו את הספרות הרפואית הקיימת בנושא. את מסקנותיהם הם מפרסמים בגיליון האחרון של ה Lancet. אף על פי שהטיפול ב ECT קיים כבר החל משנות ה 30 של המאה הקודמת, הרופאים עדיין חלוקים בדעתם לגבי יעילותה ובטיחותה של שיטה זו. החוקרים בחנו את תוצאותיהם של 73 מחקרים קליניים אשר בדקו את יעילות ה ECT על חולים במצבי דיכאון, והעריכו את השפעת הטיפול על שינוי התסמינים, התפקוד הקוגניטיבי והתמותה. בשישה מהמחקרים, ECT הראה תוצאות טובות יותר בצורה משמעותית, מאשר טיפולי דמה שניתנו לקבוצות הביקורת. במחקרים אלו התוצאות נמדדו במבחן המדרג את רמת הדיכאון על-פי התסמינים - מבחן המילטון. במחקר אחר לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצת הנחקרים לקבוצת הביקורת כאשר נבדקה השפעת הטיפול על הפגיעה בתפקודים קוגניטיביים כגון: זיכרון לטווח הרחוק, ויכולת הלמידה של דברים חדשים. ב 18 מחקרים אחרים ECT הראה תוצאות טובות יותר במבחן המילטון מאשר טיפול תרופתי. כאשר בדקו החוקרים איזה סוג של ECT יעיל יותר, 5 מחקרים הראו כי טיפול ב ECT אשר ניתן משני צידי המוח מראה תוצאות טובות יותר מאשר טיפול הניתן בצד אחד של המוח. יחד עם זאת, 7 מחקרים הראו כי טיפול ב ECT משני צידי המוח הביא לשיעורי פגיעה גדולים יותר לטווח הקצר בזיכרון. על-פי שני מחקרים אחרים, ECT בצד אחד של המוח הניתן במנה גבוהה של חשמל יעיל כמו טיפול ECT הניתן משני צידי המוח, וגורם לפחות תופעות לוואי. בשבעה מחקרים הביאו מנות גבוהות של ECT לתוצאות טובות יותר במבחן המילטון, אולם לחולים נדרש זמן רב יותר להחלמה מתופעות הלוואי של הטיפול, וכן נגרמה פגיעה מסוימת בזיכרון לדברים חדשים. תדירות מתן ה ECT לא השפיעה על תסמיני המחלה, אולם תדירות גבוהה יותר של ECT הביאה לפגיעה קוגניטיבית גדולה יותר. החוקרים מסכמים כי אין מספיק הוכחות לשאלה האם התוצאות המיטיבות של טיפול ב ECT נשמרות לאורך זמן, אולם יחד עם זאת, ניתן לקבוע כי ECT הוא טיפול יעיל לחולים עם הפרעות דיכאון בטווח הקצר. הם מוסיפים כי יש מעט מאוד עדויות לגבי פגיעה קוגניטיבית לטווח הרחוק כתוצאה מ ECT. מתוך: http://www.infomed.co.il/news/n_040803_1.htm

הנני כרגע בהליכי גירושין מבחורה שמשגעת אותי ומראה לי בחיי את שבעת מדורי גיהנום על פני האדמה . תמיד ידעתי שיש לה בעיה נפשית ולא ידעתי מה , עכשיו אני קורא את סממנים אלו זו בדיוק היא . אני פשוט הגעתי למסקנה שהיא לעולם לא תשתנה מהסיבה שלכל האחיות שלה ואמא שלה סובלות מאותם סממנים . פשוט מבקש ומתחנן אליך ד"ר יקר - יש לנו ילד ואני מאוד מפחד שהוא נמצא בידיים שלהן, האם חששושתי נכונות או לסירוגין לא . ואיך איתמודד במהלך גירושין עם כזאת משוגעת . בבקשה בבקשה בבקשה , תחזרו אלי בהקדם האפשרי , אני עובד עיצות מה לעשות .

לאורן שלום, כמובן שישנה בעיה לאבחן אדם לפי מכתב קצר באינטרנט ובמיוחד כאשר אדם שני מתאר אותו. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא הדאגה לילד שלך. ישנם הליכים מוכרים ומבדקים לראות האם הורה מסויים ובמיוחד כאשר מדובר על גירושין, מסוגל לגדל את הילד. המבחנים נקראים באופן כללי "מסוגלות הורית", עובדות סוציאליות בלישכת הרווחה מכירות היטב את התהליכים הקשורים לבדיקת מסוגלות הורית, כך שעליך לבקש את הבדיקה, להסביר את הסיבות והמניעים לבקשתך, כיוון שמדובר על תהליכים משפטיים הקשורים לגירושין אולי יהיה צורך לבקש את עזרת עורך הדין. שבת שלום, דר גיורא הידש

שלום מדוע בעצם יש רק תרופה אחת בשוק עם אפקט השהייה (אפקסור) עושה הרושם כי הנוחיות מאוד מקלה על המשתמש מה הבעיה לפתח את שאר התרופות עם אותו האפקט? תודה

יש עליה פטנט פטנט שווה מליארדים המציאו את ה-XR כדי להאריך את תקופת הפטנט אותו טריק עשתה חברה מתחרה לגבי ציפרמיל וציפרלקס

שלום, רוב התרופות פועלות במשך 24 שעות ואפשר ליטול אותן פעם ביום. כך הדבר עם פרוזק, סרוקסט, ציפרמיל, ציפרלקס וכך הלאה. אפקסור רגיל פעל כשמונה שעות ולכן היה צורך לחזור וליטול את התרופה מספר פעמים ביום. האפקסור XR בעל משך פעולה ארוך יותר מהאפקסור הרגיל ולכן ניתן ליטול פעם ביום. שבת שלום דר' גיורא הידש

בעלי סובל מהפרעת קשב וריכוז חמורה כולל התקפי זעם ,ואי שקט מתמיד. לאחר סבל ממושך וטיפולים פסיכולגיים ארוכים שלא הועילו ,פנינו לפסיכאטר שהמליץ על רסיטל ההתחלה היתה מדהימה והחיים זרמו על מי מנוחות .לפתע לאחר 3 חודשים הכל חזר ואז הוחלפה לו תרופה לefexor 150 j לאחר חודשיים וחצי ללא שיפור הוגדל המינון ל-225 אך כלום לא עוזר הוא מתפרץ אפילו אם כפית לא במקום או על כל שטות אחרת ועכשיו גם ביתי התינוקת סובלת מהמתחים אני חסרת אונים ומיואשת ניסיתי טיפולים שונים והכדורים היו תקוותי האחרונה מה לעשות? סליחה על האורך אני מאוד נסערת

לבטי שלום, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא על ידי ריטלין אבל לעתים גם תרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור. הייתי מחכה עדיין להשפעת האפקסור ואפשר להעזר גם בכדורי הרגעה. השאלה היא עד כמה בעלך מודע לקשיים ולהתפרצויות והוא מתחרט עליהן. עד כמה הוא מעוניין בטיפול ושיפור המצב? במידה והוא רוצה אפשר להוסיף טיפולים התנהגותיים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בטי שלום, ניסיתי את הלוסטרל , ואח"כ עברתי לאפקסור כי שמנתי מהלוסטרל. הלוסטרל היה מדהים!! יש שקט נפשי ורוגע. והנה כשעברתי לאפקסור נעשיתי עצבנית ולא רגועה וכו'. האפקסור בעיני לא טוב, לאחר שבדקתי תרופה אחרת. אני מציעה כי תבקשו לוסטרל או סרוקסט ששמעתי שגם טוב. ואחרי שלושה חודשים תחליטו. אגב כתוב בתופעות לוואי של האפקסור כי הוא גורם למתח ולעצבנות. מקוה שתצליחו. נגה

שלום לך, לאחר ברור מקיף ועייפות מדאיגה הוחלט לתת לי נרדיל לטיפול בדיכאון,לאחר שקראתי את פרטי הכדור נכנסתי לדיכאון עמוק יותר . מליון איסורים ואלף תופעות לוואי שכיחות. החלטתי עם עצמי שעדיף למות מצער ולאכול גבינה צהובה....ולא לסבול מלחץ דם גבוה. אחרי שהבעתי את דעתי ,אמרה לי הרופאה אוקיי....נחליף לפרוזאק....האם מעשי חכמים? על לוסטראל היא הגיבה בשלילי חזק. *עד היום חייתי רק על נוגדי חרדה (קלונקס,ואבן,קסאנקס),אלא שהיום אובחן דיכאון אמיד. תודה

לוסטרל מאוד טוב להוצאה מדכאון קליני אך אחת מהתגובות שלו הוא ניטרול יצר מיני והוא פוגע לאורך זמן גם לאחר שמפסיקים לקחתו.

לנועה שלום, בשאלתך ישנם הרבה דברים לא ברורים. את כותבת שטופלת בתרופות הרגעה אבל לא בנוגדי דיכאון? רק אחרי מספר טיפולים בנוגדי דיכאון מגדירים דיכאון כדיכאון עמיד! ולפי מכתבך לא ברור אם בכלל טופלת עם נוגדי דיכאון. כיום מקובל להתחיל עם תרופות הפועלות על הסרוטונין כוון שהן "עדינות" הרבה יותר והן יעילות במידה רבה. מוזר מאוד שקודם מתחילים עם נרדיל ואחר כך עם פרוזק? כנראה חסרים לי פרטים רבים כדי להבין את מהלך הטיפול אצלך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, יש לי בעיית זעם מכל דבר פעוט בעיקר מהסובבים אותי אם מישהו מאכזב אותי הדבר ממוטט לי את כל עולמי ואני מתחילה לזעום ברגע שאני מתחילה לזעום מיד מתחשק לי לפגוע בעצמי אני יודעת שזה טיפשי והרצון הזה הוא בעיה והוא איננו בסדר איני יודעת איך להפטר מהרצון הזה בדר"כ אני מעסיקה את עצמי עד שאני ארגע לרוב באינטרנט או בטלפון תמיד אני צריכה לדבר עם אנשים בשביל לשכוח את הזעם שלי אך התלות באנשים היא איננה טובה מפני שאנשים מאכזבים אני מאוד רוצה להפטר מהרצון הבלתי נדלה הזה לפגוע בעצמי אך אינני רוצה לקחת כדורים מפני שהם לוקחים את כל האנרגיה שבי (היה לי עבר ארוך עם כדורים) וכשאני עליהם, אינני חיה. אני מטופלת באיזשהו מקום ואני נוטלת מינון מאוד נמוך של כדורי הרגעה (פרפנאן) שאינו פוגע בכל תחביביי. הייתי רוצה עצה איך להפטר מהרצון הזה לחתוך את עצמי ולפגוע בעצמי כי אני מספיק בוגרת לדעת שזה טיפשי. בתודה, ג'ולייט.

לג'ולייט שלום, כאשר ישנם התקפי זעם כפי שאת מתארת הייתי בודק קודם כל בעיה של הפרעת קשב וריכוז שאם היא קיימת אז היא מגיעה מהילדות. יש מי שהגדיר כעס "להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים", נראה שאת נופלת במלכודת זו שוב ושוב..... מה עם שיחות-פסיכותרפיה? שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ! שאלתי היא : האם ריספרדל עלול לגרום לתופעות לוואי הדומות לתופעות של מחלת הפרקינסון ? אם כן עלולים להיות תופעות לוואי כאלה , אז תפרט לי בבקשה , באלו תופעות מדובר ? והאם ניתן להפחית את התופעות , בעזרת כדורים של : דקינט ? בתודה חן .

ריספרדל היא תרופה מאוד לא מומלצת ועדיף להמנע ממנה, מתוך נסיון התופעות לוואי איומות וכן, אכן יש הרעדה כמו במחלת הפרקינסון ניתן לקחת דקינט או ארטאן אך הם לא תמיד עוזרים להרעדה ישנם תופעות אחרות כמו נמנום וחוסר שקט איבוד הכושר לבלוע רוק, לשון כבדה עיניים כבדות שרירים חלשים ועוד מה גם שאני שרתי בזמנו וכשלקחתי את זו התרופה לא יכולתי יותר להגיע לטונים גבוהים מפני שהייתי חלשה גם לא יכולתי לשחק מפני שלא הייתה לי אנרגיה זה לוקח ממך את התחביבים ומשמיד אותם. מה גם שהיא תרופה מדכאת ועלול להווצר דכאון קליני שמחייב טיפול תרופתי נוסף שפוגע בדברים נוספים.

הי הי להרגע , תרופות זה דבר מאד אינבידואלי ומשפיע על כל אדם בצורה אחרת! מתוך נסיון אישי עם ריספרדל זו תרופה שיכולה גם מאוד לעזור במצבים של חוסר תפקוד וגם עוזרת לאזן קצת את השינה למי שצריך . לי אישית התרופה מאד עזרה. קחו לצומת לבכם שלא כל תופעות הלוואי חלות על כולם , ומי שנמצא בדכאון מאד כבד קצת רעידות בידיים זה קטן עליו! .

דקינט וארטן לא מומלצים גם בגלל פוטנציאל התמכרות לתרופות אלה וגם בגלל שהן מגבירות את הסיכון ל-TD. טרדיב דיסקינזיה--tardive dyskinesia - תסמונת של ליקויי תנועה בלתי רצוניים. בדרך כלל יופיעו תנועות קיצביות של הלשון, קימוט הפה, ניפוח שפתיים ותנועות לעיסה לפעמים מלווה בתנועות גפיים. פעמים רבות התסמונת בלתי הפיכה ואין לה טיפול יעיל. חושבים שיש קשר לסה"כ המנה המצטברת בגוף אבל התופעה יכולה להופיע גם בטיפולים קצרים וקשה לנבא את הופעתה. שימוש בנוגדי פרקינסון (ארטן, דקינט) עם נוגדי פסיכוזה (ריספרידל) מגדיל משמעותית את הסיכון המצטבר ל-TD. הערה נוספת: תופעה זו יכולה להופיע גם לאחר הפסקת הטיפול כי הריספרידל במידה רבה יכול לטשטש את הסימנים של TD כל עוד אתה נוטל אותו ולכן קשה לאבחן.

לחן שלום, למרות מה שכתבו קודמי, רספרידל היא תרופה עדינה עם מעט תופעות לוואי ובדרך כלל אין תופעות הדומות לפרקינסון ואין TD. כמעט ואיני צריך להשתמש בארטן או בדקינט ביחד עם רספרידל במיוחד כאשר מקפידים על המינונים המומלצים של התרופה ולא עולים למינונים גבוהים. כך שלסכום-קיימות תופעות לוואי לרספרידל אבל הן מועטות יחסית והסיכון הוא לא גבוה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

קצת קשה לי לכתוב,אבל אני אשתדל... אימא שלי לא במצב טוב בגלל אבא שלי,היא כל הזמן שרויה בלחץ,עצבים למרות שהיא לא מספרת לי היא מנותקת מהמציאות היא בדיכאון בגלל מה שאבא שלי גורם לה היא משתמשת בפרוזק אני מבקשת לדעת למה זה גורם לה? היא אפילו לא יודעת שאני יודעת שהיא משתמשת בדבר הנוראי הזה אני גם עצובה בגלל מה שקורה לה שימוש בפרוזק למה הוא יכול לגרום? האם שימוש רב בו גורם לה להנתק מהמציאות? אני אודה אם משהו יענה לי כאן

פרוזאק ונוגדי דכאון וחרדה אחרים לרוב גורמים לבנאדם להתנהג בצורה מכאנית לא רבויית רגשות...

לנילי שלום, לפי דבריך אמך נמצאת במצוקה רגשית עם מרכיב של דיכאון על רקע היחסים בבית. במצב זה טוב להעזר בתרופה נוגדת דיכאון וחרדה אשר תתן לאמך כוחות להתמודד עם המצב ולהחזיק מעמד. כדאי שתתמכי באמך על כך שהיא פונה לעזרה ולטיפול ואינה מתמודדת עם המצב לבד. עם טיפול מתאים היא תרגיש טוב יותר ולא "תשבר". שבת שלום, דר' גיורא הידש

לפני כשבוע הפחתתי את מינון הקלונקס מ-3/4 כדור לחצי כדור,אני מטופלת בקלונקס כבר כ-4 חדשים .וירדתי בהדרגה במינון. ופתאום חלה נסיגה אני שוב חווה את החרדות אני מרגישה מחנק עיקצוצים בגוף חוסר שקט חוסר ענין תיאבון וכו' מדוע זה קורה והאם כדאי לנסות את הציפראמיל כפי שהומלץ לי ך כעת ע"י הפסיכיאטר,מהי תופעת הלוואי הכי מזיקה שיכולה להיות והאם יש תופעת לוואי שהיא לא הפיכה בציפראמיל מדובר בקלונקס 0.5 מ"ג.או שכדאי להמשיך עם הקלונקס גם אם מדובר במינון יותר גבוה?

למימי שלום, הקלונקס היא תרופת הרגעה ועלולה לגרום להתמכרות ולכן אינה מומלצת לטיפול קבוע וממושך. למרות החסרונות הללו ישנם עדיין פסיכיאטרים אשר מטפלים בחרדות עם קלונקס באופן קבוע. היתרון הגדול של ציפרלקס והתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון הוא שהתרופה אינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים. אני מפריד בין נזק ובין תופעת לוואי. נזק הוא דבר הנגרם מהתרופה ונשאר אחרי ההפסקה. כך ישנן תרופות אשר פוגעות וגורמות נזק לכליות, לכבד או לאברים אחרים. תופעת לוואי היא כמו פריחה בעור אשר חולפת עם הפסקת התרופה ושוכחים את הדבר. תופעות לוואי מופיעות תמיד בשכיחות מסויימת, כך שרבים נוטלים את הטיפול ללא תופעות לוואי כלל, אבל כמובן שישנם גם אחרים. את רשימת תופעות הלוואי האפשריות ושכיחותן תוכלי למצוא ברשת ותתחילי באינדקס תרופות. כמובן שלא נוכל לדעת מה יקרה אצלך עד שלא תתחילי את בטיפול. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר שלום רב, אני בת 40 , סובלת לעיתים קרובות, עקב מתח גדול מאד בעבודה (אני עצמאית - עורכת דין), מהפרעות קשות בשינה שמתבטאות בקושי להרדם, לעיתים אני מתעוררת באמצע הלילה וקשה לי מאד להרדם אחר כך (לוקח לי לפעמים שעה וגם שעתיים). שאלתי היא: האם יש כדורי שינה אשר לא גורמים לתלות ושאוכל להשתמש בהם במצבים כאלו. תודה מראש לתשבתך.

ממליץ לך לקחת ZODORM 10 MG או STILNOX (אותה תרופה) עם מירשם רפואי. מאד יעיל להפרעות שינה, הפגיעה בשינה הטבעית נמוכה והפוטנציאל לתלות נמוך יחסית. http://www.drug.co.il/pil/zodorm.pdf

לשרית שלום, אכן לא כדאי לקחת את העבודה למיטה.... בכלל נוצר מעגל סגור, את לא ישנה טוב, את מתוחה יותר, קשה לך יותר בעבודה ואז שוב קשה לישון. לכן מסקנתך שחייבים לשבור את המעגל הזה ואפילו בצורה כימית היא מסקנה שנראית נכונה. עם זאת כדאי להגיע לאבחון מלא, לעתים ההפרעה בשינה היא סימפטום לדיכאון או חרדה וכדאי לראות את כל התמונה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם בהפרעת אישיות גבולית (חלקית) ניתן ו/או רצוי לטפל בעזרת טיפול התנהגותי- קוגניטיבי? אם לא ,מהי האלטרנטיבה הטובה ביותר?

ליהלי שלום, הפרעת אישיות גבולית לעתים קשה לטיפול. אני מכיר עבודות שהראו שיפור במצב עם טפול התנהגותי/קוגניטיבי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך. מבקשת יותר פרטים או הפנייה לעבודות מחקר מכיוון שאני נמצאת כרגע במחלוקת קשה עם הרופא המטפל הטוען כי ללא ספק זה אינו הטיפול המתאים. פגישתי איתו ביום ב' אודה לתשובתך לפני מועד זה. סוף שבוע נעים.

האם בשליש הראשון של ההיריון ניתן להשתמש בMODAL?

מצטרפת לשאלה זו. בברכה

לירדן שלום, לפי זכרוני כן, עם זאת כבר מזמן לא שאלתי שאלה זו ולכן אני ממליץ להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בבית החולים הדסה שהם המומחים לנושא זה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לפני פחות משנתיים התחלתי לגלוש בפורום "תמיכה בריאות הנפש" של וואללה ורשמתי הודעות שעמדו לחלוטין בתקנון הפורומים ולא נשאו חן בעיני חלק מהמשתתפים. הגדילה לעשות משתתפת מסויימת שהחלה מידי יום ביומו לרשום כלפי הודעות מלאות באלימות מילולית ורוויות בנאצות. כמובן שהאשימו אותי בבלאגאן בפורום. לאלימות המילולית כלפי הצטרפו משתתפים אחרים ושולחו כלפי נאצות מכל עבר.אחת המשתתפות פנתה לואללה קיבלה על עצמה את ניהול הפורום והודיעה לי שאני מנוע מלכתוב בפורום ושהיא תימחוק את הודעותי. אני נמנעתי מלכתוב בפורום וכתבתי בפורומים אחרים. בינתיים קם טרול שלא ידוע לי מי הוא והחל להשמיץ אותי בפורומים אחרים ולחולל בלאגאן בפורום של וואללה ממנו סולקתי. ההשמצות והנאצות לא עזרו לאותו טרול ולמרות שהוא הטריד את המשתתפים בצ'ט בו השתתפתי הפכתי מקובל ואהוד באחד הפורומים ברשת. באחד הימים רשמה המשתתפת שרדפה אותי בנאצות וגידופים בפורום של וואללה הודעה על חיתוך ורידים ועל "פרידה" מחברי הפורום. למרות שהמשתתפת לא חשפה את שמה האמיתי איתרתי את שמה שבועיים קודם לכן משום שהיא בהיסח הדעת נתנה את המייל של ספק האינטרנט דרך השם איתרתי את מספר הטלפון והודעתי ראשון למשפחתה על ניסיון ההתאבדות. ציפיתי להכרת תודה על מניעת ההתאבדות אולם תגובתה היתה איום בפניה למשטרה עקב "הטרדה של אחותה". גם שלושה אנשים אחרים "לא בדיוק התרשמו" מהעובדה שהיצלתי חיים ולכל אחד מהם היה תירוץ מגוחך למה אני הייתי "לא בסדר". השערתי היא שהתגובות הבלתי צפויות מסביבתה הקרובהעל הצלת חיים מעידות על כך שניסיון ההתאבדות לא קרה מעולם אלא ההודעה נועדה למשוך תשומת לב. בהמשך לפורום של וואללה מונתה מנהלת אחרת עקב מריבות שפרצו בין מנהלת הפורום למשתתפים אחרים עקב פעילותו של טרול . כמעט כל המשתתפים הקבועים בוואללה עברו לפורום אחר והפעילות בפורום של וואללה הצטמטמה. אותה משתתפת שהיה לי איתה "רומן" הצליחה לגרום לYNET לחסום אותי אבל החסימה החזיקה חצי שעה בדיוק ול YNET נשלח תיעוד מלא של נאצות שכתבה אותה ביריונית כלפי. כמעט שנה אני לא כותב הודעות בפורומים של פסיכולוגיה ובריאות הנפש כי הסיבה שנכנסתי אליהם לא קיימת יותר אני כבר לא לבד לדעתי למרות שההודעה נקראת כ"חיסול חשבונות " ראוי שהיא תעלה לאוויר יש בין הנזקקים לשירותי ברה"נ כאלה החושבים שמצבם מתיר להם לנאץ ולגדף מעל הרשת ובעצם העלאת ההודעה יש מסר האומר שנשוא הגידופים יכול להתעורר בעקבות צפיה בסרט דוגוויל ולבעוט בצורה מבוקרת בראשה של אותה ביריונית ברשת מי שמכנה משתתף בפורום בכינוי אימת הפורומים ומתיימר להודיע לכל מאן דבעי שהוא מכיר את המשתתף היכרות אישית רק על סמך תוכן הודעות יצטרך להסביר ש "אימת הפורומים" מצא בת זוג אוהבת ברשת וחי איתה יחד למעלה מחצי שנה. אי רישום ההודעה הנ"ל היא פרס לאלימות ולביריונות. מובן מאליו שמה חשוב בהודעה הוא תוכנה ואין הכרח לפרסם את שמות הביריונים תודה שאול

לא ברור מה מקומו של מכתבך בפורום זה. האם מוצגת כאן בעיה כלשהי? זהו פורום להתיעצות עם רופא ולא לרכילות או סגירת חשבונות. כל טוב

גם אני (עדיין) נוטל תרופות כאשר הפסקתי את הפאקסט שנטלתי כשגלשתי בפורום. פיתרון למצוקות נפשיות ומיטרדים נפשיים עובר גם דרך שינוי דפוסי התנהגות ובניית זוגיות ולא רק דרך תרופות. אני סיפרתי על מי שהיתה במצוקה וחשבה שאלימות היא חד סיטרית ולא דו סיטרית וזאת על סמך ההנחה שאנשים יחשבו טוב לפני שהם משיבים לצרכן ברה"נ מנה אחת אפיים. אני סיפרתי על דפוסי התנהגות מקולקלים של גולשים בפורומים המביאים לחיכוך עם הסביבה וזה רלוונטי לפורום.

לשאול שלום, אני זוכר אותך, טוב לשמוע ממך ואני שמח שמצאת את האושר וטוב לך. אכן באותה התקופה היו מריבות והפרעות רבות ברשת וגם אני כמעט ולא הצלחתי להתמודד אתן. למרות שבאופיי אני ליברלי לא הייתה לי ברירה והתחלתי למחוק הודעות מפריעות ועברתי ליד קשה. הדבר הוכיח את עצמו וכבר מספר חודשים הפורום מתנהל על מי מנוחות עם כבוד הדדי לשואלים ולמשיבים. אני תמיד מזכיר שחייבים לחשוב על האדם השואל ולעשות את המקסימום כדי לא לפגוע בו, רבים מהמשיבים לא לוקחים בחשבון שמאחורי השאלה עומד אדם. אני מבין שעלית על דרך טובה וטוב לך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת מאיזה מקום נטיה לשקרנות פתולוגית ותמידית כזו מופיעה? במיוחד כשהיא באה עם נטיה לנרקסיסטיות ואטימות כלפי הזולת . מאיזה מקום זה באה ומה שורשיה של הנטיה לשקרנות הפתולוגית הכרונית באדם ובאיזה נסיבות היא מחריפה ?

להילה שלום, אני חושב שכבר שאלת שאלה זו בפורום... בכל אופן בדרך כלל שקרנות כזו באה ממקום של נחיתות וחוסר ביטחון עצמי. לעתים כמובן גם כדי להשיג דברים חומריים ממשיים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לפני כמה ימים שאלתי שאלה והגבת שמאוחר בלילה קשה לך לחשוב ולתת תשובה ארוכה. אז הנה אני כותבת עכשיו ביום ואני מקווה שתוכל לענות תשובה ארוכה. הנה השאלה: רציתי לשאול את דעתכם, עם איזה סיפורים ,משלים, שירים, פתגמים או כל יצירה אחרת אפשר להשתמש כדי לנסות להעביר למאזין עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית מוסר השכל והבנה לרצות להזדהות עם האפשרות שגם הוא יכול להיות חסר אונים ולגרום לו לרדת מראש העץ שנותן לו ביטחון מופרז לא למצא סיבה שתגרום לו לאכפתיות להתחשב בסבל של השני. כלומר לא מדובר על אדם שלא יודע את המצב של הקורבן ואת התנאים והסיבות שבאופן טבעי גורמות לסבל אלא שהוא כן מודע לסבל אבל פשוט לא אכפת לו בכלל מזה מפני שהוא מניח ש-"לי זה לא יקרה" . ואולי אפילו יש לו סיבה מאוד הגיונית להיות בטוח בכך. אבל אולי אפשר לנסות להעביר לו חומר חדש למחשבה על מנת שתהיה לו סיבה לרצות להיות לכמה רגעים בצד של החלש ולהרגיש את סיבלו באופן מוחשי ושיהיה אכפת לו . ולהביא אותו לתהליך הבנה של אמפטיה וחמלה אליו ואולי אפילו לרצון לעזור לו. אז אני מתעניינת לדעת איזה סיפור או משל שיש בו מוסר השכל כזה שאפשר להשתמש בו כדי להעביר את הדברים האלה למאזין כמו שאמרתי . אשמח לדעת שמות של סיפורים, משלים וקישורים לדברים שאפשר לנסות . וכמה שיותר משלים כאלה יותר טוב . אל תהיו פסימיים תהיו אופטימיים מפני שיש לו רצון לשמוע משלים עם מוסר השכל "על החיים" . דוגמא לכיוון של משל שהצליח להשפיע. למשל ישבתי איתו וסיפרתי לו משל על אריה שתפס עכבר ועמד לטרוף אותו. העכבר התחנן לאריה שישחרר אותו ואמר "אדוני האריה, שחרר אותי ואני העכבר אשיב לך ביום מן הימים הטובים תחת טובה" !. "חה ! חה ! חה!"- צחק האריה למשמע דבריו של העכבר הקטן ושיחרר אותו לחופשי . חלפו ימים רבים, עד שיום אחד נפל האריה ונלכד במלכודת שטמנו לו הציידים. באו הציידים, קשרו את האריה בחבלים עבים אל אחד העצים והלכו להכין עבורו כלוב. שאג האריה ובכה ונאבק בכל כוחו, אך לא הצליח לקרוע את החבלים ולהשתחרר . העכבר שמע את השאגות והבכי של האריה ומיהר אליו . העכבר כירסם את החבלים וכרסם עד שהאריה השתחרר מכבליו ויצא לחפשי. מכאן אנו למדים כי גם חלשים יכולים לעזור לפעמים לחזקים מהם. זהו סיפור שנתן לו הבנה באותם רגעים . סיפורים ומחשבות בסגנון הזה השפיעו . ואני צריכה עוד מחשבות, משלים וסיפורים בסגנון הזה.

כרמלה, אכן בסיפורים משלים שירים ויצירות אמנות ניתן להשתמש ככלים טיפוליים. למאזין או למתבונן יש את היכולת להזדהות או להשליך מעולמו הפנימי על "הגבורים" ה"דימויים" או "מטאפורות" מי שכתב על זה הרבה מאד ואף ליקט חומרים טובים ככלים טיפוליים בארץ הוא פרופ' אדיר כהן ספריו הם רבים אזכיר חלק מהם: סיפור הנפש חלק א' וב' , עולם השקר, הדף המפוכח, חלום הנפש, יש ספרים נוספים על ההומור ועוד. גם אוסף המעשיות של האחים גריים משמש ככלים טיפולים, כדאי לך לקרוא את הספר של ברונו בטלהיים "קסמן של אגדות," בטוח ששם תמצאי חומר רב שישמש אותך, בהצלחה שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה תודה היה שווה לחכות . שיהיה לך רק טוב בחיים

לפני כשנה נטלתי פקסט. כעת אחרי שנה החרדות חזרו לי הרופא נתן לי פקסט ועכשיו, כעבור חודש, אני לא מרגישה שום השפעה. מה לעשות?

לקולין שלום, כדאי לחכות שישה שבועות לפני שמכריזים על תרופה שהיא אינה משפיעה. במידה ולא יהיה שיפור כנראה שיהיה צורך להחליף את התרופה בהתייעצות עם הרופא המטפל. שבת שלום דר' גיורא הידש

בעלי נוטל מזה כחצי שנה סרוקסט. קראנו יחד את תופעות הלוואי של הכדור ורציתי לדעת פרטים נוספים: - תופעות לוואי - מה מעיד הכדור על האדם שנוטל אותו? - כיצד אני יכולה לסייע להצלחת השפעת הכדור? - האם אדם שנוטל את הכדור צריך לקחת אותו כל חיוו? - בעלי נוטה לשכוח לקחת את הכדור בשעה קבועה בבוקר ולעיתים לוקח אותו אחה" צ , האם ההשפעה של הכדור שונה אם לא לוקחים אותו בשעה קבועה? אשמח לתשובתכם.

לליאת שלום, רצוי ליטול את התרופה בשעה קבועה בכל יום, אם פעם בשבוע ישנו שינוי אין זה פוגע בהשפעת התרופה. תוכלי לקבל את רשימת תופעות הלוואי בכל אינדקס תרופות ברשת, כמו שיש בדוקטורס. עם זאת תופעות הלוואי אצל בעלך אתם מכירים אותן ולא צפויות להופיע תופעות חדשות. גם אין נזקים בשימוש בסרוקסט לטוח ארוך. הדבר החשוב הוא לא נטילת תרופה אלא האבחנה והבעיה שבגללה מקבלים טיפול. צריך להעריך את בעלך שהוא מודע לכך שישנה בעיה והוא מטפל בה. עדיף להיות עם טיפול ולהרגיש טוב מאשר לדוגמא להיות בדיכאון ואז האדם סובל וגם כל המשפחה. בדרך כלל הטיפול הוא למשך מספר חודשים,, הסרוקסט אינו גורם להתמכרות אבל שוב, הכל תלוי באבחנה והבסיבה שבגללה נוטלים את התרופה. שבת שלום , דר' גיורא הידש

שלום לד"ר היקר אם זכור לך אני בשלבי מעבר מציפרלקס לסרוקסט. נכון להיום אני לוקחת חצי סרוקסט וחצי ציפרלקס. חלה הטבה ניכרת במצבי הנפילות כמעט שנעלמו ומכאן תודה על העידוד להחלפת התרופה. ולשאלתי מתי לרדת לגמריא מהציפרלקס והאם להעלות את הסרוקסט ל20 מ""ג? להזכירך לפני כ 4 שנים כשלקחתי 20 מ"ג סרוקסט הופיע פטפטת אז האם להעלות ולחכות שתופיע או ואז להורידאו להשאר ב10 מ"ג סרוקסט? ולכל ידידי שהחליפו תרופה אנא שתפו בחויותייכם זה מאוד מעניין אותי. ולך ד"ר יקר שוב תודה על האתר הנפלא שהקמת אני בטוחה שכולם מודים לך על כך שלך רונית

לרונית שלום, תודה על המילים החמות, אבל לשאלתך איני יכול לענות מבלי להכיר אותך ואת ההיסטוריה שלך טוב יותר. השאלה היא לאיזה מינון של סרוקסט הרופא שלך מתכוון להגיע (כעת את על כעשרים מ"ג של תרופה למרות שהמינון הוא 10 מכל אחת). בכל אופן כדאי לרדת לרבע כדור ציפרלקס למשך מספר ימים ואחר כך להפסיק את הטיפול בציפרלקס. את מינון הסרוקסט יקבע הרופא שמכיר אותך. שבת שלום דר' גיורא הידש

בעבר ענית לי תשובה על הפרעת התנהגות אצל בעלי בגין הפרעת קשב וריכוז שהתרופה המומלצת היא קונצרטה או/ ו רספרידל האם תרופה זו לא גוררת תופעות לוואי קשות ומיועדת לפסיכוזות?

ריספרידל היא תרופה לסכיזופרניה. אבל וזה אבל גדול פסיכיאטרים רושמים אותם גם להפרעות אחרות- כמו הפרעות טיקים, הפרעות קשות בהתנהגות, דמנציה ועוד. כלומר זאת לא ההתוויה הרשמית של התרופה אלא מדובר בידע עפ"י מחקרים ללא אישור רשמי של משרד הבריאות ובד"כ גם במימון פרטי. ל-ADHD מומלץ ריטלין או קונצרטה כתרופה ראשונה משיקולים של יעילות. קונרטה הוא ריטלין שמשפיע ליום שלם.

ריספרדל היא תרופה להפרעות פסיכוטיות וכדאי לקחת אותה רק במצבים חמורים של פסיכוזה קשה מפני שהיא מוחקת מחשבות לכן, אם יש מחשבות טורדניות התרופה מסוגלת לעזור אז אם אין היא עלולה לפגוע והפגיעה חמורה. ישנה פגיעה בקושי הריכוז לרוב בנוסף לכל, אפשר לומר דבר דומה על עוד תרופות אנטי פסיכוטיות, רוב תופעות הלוואי דומות וקשה להתאים את התרופה המתאימה לאותו אדם. לכן עוברים סבל רב עד שמגיעים לתרופה שהגוף מגיב אליה בצורה הטובה ביותר. בברכה, ג'ולייט.

הנני סובלת מהתקפי חרדה, אך אני לא מעוניינת ליטול כדורים, בין היתר, בגלל תופעות לוואי שלהם. כרגע שיש לי התקפים חזקים אני לוקחת קנאגיס 0.25

ושאלתי היא (סליחה על אי הסדר): האם אני פועלת נכון? והאם עלי לפנות לפסיכולוג/פסיכיותרפיסט/פסיכיאטר?

לאורית שלום, הדבר העיקרי הוא קודם כל אבחנה נכונה, אפשר אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, ואחר כך יחד אתו להבין ולהחליט לגבי האפשרויות הטיפוליות. בדרך כלל אני ממליץ על "להרגיש טוב", הדבר החשוב הוא לקבל טפול אשר עוזר והחרדות יחלפו. שבת שלום דר' גיורא הידש

אשמח שלמוע תגובתך לכתוב מ 27/10/04 שעה 15:14

מזה כשלושה שבועות אני לוקחת ציפרלקס לטיפול בדיכאון. השבועיים הראשונים היו מאוד קשים עם תופעות לואי של עייפות והחמרה בדיכאון. מזה מספר ימים אני מרגישה יותר טוב מבחינת יכולת תיפקוד אך צצה בעיה חדשה. אינני מצליחה לישון בלילה ,.סובלת מעייפות קשה אך איני מצליחה לנוח או לישון. מאין עודף עוררות. מה ניתן לעשות בנידון? תודה, מרים

עוררות יתר היא תופעת לוואי שכיחה של כדורים ממשפחה זו , בעיקר בתחילת הטיפול. האם את לוקחת אותם בבוקר ? זה יכול לעזור. אפשר גם להעזר בתקופה זו בכדורי הרגעה כמו וואבן וקלונקס, או כדורי שינה, כמו נוקטורנו או זודורם. תרגישי טוב!

למרים שלום, למזלנו הציפרלקס מעוררת ולא מרדימה....אבל בעיקר בתחילת הטיפול זו עלולה להיות בעיה. תודה ל"משיבה" ואני מצטרף לתשובתה. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני נמצאת כשנה בטיפול פסיכותרפי אצל פסיכיאטר מעולה. אני מרגישה שיפור במצב והצלחתי להשתחרר מקשר הרסני שהיה לי במשך 10 שנים. הבעיה מתחילה כאשר אני חוששת שתהליך ההעברה כלפי המטפל הולך ומתגבר וחוששת לשתף אותו בזה כדי שלא להרתיע אותו. בשיחה שניהלנו הוא אמר שהוא מרגיש קרוב אלי ויכול לשוחח איתי ושאנחנו מדברים באותה שפה וכו' ואפילו שהוא נמשך אליאולי( COUNTER TRANSFARENCE ?), אך הדגיש שלא יוכל להיות לנו קשר רומנטי (לפחות בשלוש השנים הבאות). האם לשתף אותו בתחושותי ולקחת את הסיכון שיפסיק את הטיפול או שמא לשמור זאת לעצמי ולקוות שאצליח להשתחרר מזה?

לאפי שלום, אני שמח שהטיפול עוזר ואת מצליחה לבצע את הדברים שרצית ולא היו לך את הכחות לבצע אותם לבד עד היום. עם זאת את במצב פגיע וגם זקוקה לתמיכה ולכן אין זה פלא שפתחת רגשות עזים כלפי אדם שתומך בך ומבין אותך. אף פעם לא נוכל לדעת אם מדובר על "רגשות אמיתיים" או רגשות שהם תלויים במצב המיוחדד שבו את נמצאת היום. זו הסיבה שהיחסים בין מטפל ומטופלת אסורים. למטפל יש עמדת כוח שיתכן שהוא ינצל אותה ויתכן שלא, אבל כדי למנוע כל ספק אסור על קשר, וטוב שכך. יתכן שכעת עם כל הכאב הדבר הנכון ביותר הוא לסיים את הטיפול, במידה ותבחרו להמשיך (וכמבון שיש לכך יתרונות טיפוליים), תצטרכו לדבר על הדברים ולעבוד על כך שהרגשות יועברו לאדם אחר שיהיה בן זוגך ולא למטפל. שבת שלום דר' גיורא הידש

מאחר והמטפל בחר לשתף אותי בתחושותיו כלפי, קשה לסגת אחורה... ברור שלא נוכל להתקדם למקום רומנטי אך האם ישנה מניעה לקשר ידידותי במקביל לקשר הטיפולי? או האם מרגע שנסיים באופן רשמי את הטיפול יש צורך ב'תקופת צינון' מסויימת? תודה.

מה מייחד את הקסנגס מיתר הבנזודיאזפינים בהיותו מוריד חרדה יעיל ביותר? מה ההרכב הכימי שמבדיל אותו מאחיו ? האם ישנה מולקולה מסויימת שאחראית על זה? ידוע לי שאסיוול לדוגמא מרפה שרירים והקסנגס יעיל מאוד נגד חרדות למרות ששניהם שייכים לאותה משפחה. מה מייחד כל אחד ואחד מבני המשפחה המכובדת הזאת ?

כולם אותו חרא נגעת....נסעת!!! בהתחלה סבבה אחר כך....סרטים ..סרטים ורופאים....סיפורים וסיפורים יאמרו לך...זה לא הכדורים...זה אתה... תגדיל מינון...וכו וכו

כולם משפיעים על כל הרצפטורים של GABA אבל בעוצמה שונה על כל תת-רצפטור ולכן יש הבדלים. ווליום למשל מאד מרגיע אבל גם מאד מדכא וגורם לאנמנסיה (אובדן זיכרון זמני). קסנקס טוב יותר להפרעת פאניקה. בנושא של הפרעת פאניקה תמיד מעדיפים קסנקס או קלונקס. אגב בנושא של אנמנסיה קלונקס יותר דומה לווליום. הבנזו שגורם לאנמנסיה הכי חזקה הוא היפנודורם ואותו גם יותר קשה להשיג. היפנודורם יכול לעזור בגמילה מחומרים ממכרים אחרים (אלכוהול, אופיאטים) או כמחזק את ההשפעה שלהם. ישנן 2,000 מולקולות שונות של בנזודיאזפינים כאשר 99% מהם בכלל לא שווקו לציבור ונשארו רק בתחום של המחקר. חלק מהן פשוט לא יעילות או שהן חזקות מדי. בכל מדינה ישנם בנזו פופולריים אחרים. אני למשל הופתעתי לשמוע שבברזיל דווקא הלניטין מאד פופולרי.

משה אתה כלי כלי . אבל לא הסברת את הייחודיות של הקסנגס כמרגיע במצבי חרדה . ומה המרכיב שנמצא בו ומייחד אותו ומבדיל מהאחרים ?

שלום! אחותי מראה סימניי אנורקסיה אינה אוכלת כלום כל היום על מסטיק ונס הולכת ויורדת במישקל , דיכאון יומי עצבנות כל הזמן על הסובבים אותה היא עשתה בדיקות הכל בסדר חוץ מהמוגלובין שהיה נמוך {9} בעבר היתה בטיפול ודרשו מימנה לעלות במישקל אחרת יאשפזו אותה בכפייה בעיקבות כך היא עזבה את הטיפול ולא המשיכה אותו . בקיצור היא מיתכחשת לבעיה שלה ולא מוכנה להקשיב לאף אחד היא אומרת שאין לה בעיה והיא אוכלת אבל זה לא נכון אינה אוכלת ומצבה הולך ומידרדר ולכן אני בתור אחותה שהכי קרובה לה רוצה לדעת איך אוכל לעזור לה אים אינה מוכנה לטיפול אני ממש חוששת למצבה וכך גם הוריי אנו פוחדים שפשוט יום אחד היא תיטמוטט ולכן הייתי מאוד רוצה שתענו לי בהקדם האפשרי ותעזרו לאחותי מחכה בדחיפות לתשובה.

לשחרחורת שלום, אכן שאלה קשה וטוב שאת דואגת לאחותך ולצערי כנראה שיש גם מקום לכך.... אפשר לעשות שני דברים חשובים. קודם כל להפסיק להתווכח על אוכל, אלא לשקול, לשקול את אחותך, לקבוע לאיזה משקל היא חייבת להגיע ולא לותר לה. על אוכל תמיד אפשר להתווכח, אבל שקילה יומית היא הדבר החשוב ביותר והאובייקטיבי ביותר. דבר שני הוא לבצע בדיקות גופניות אצל רופא המשפחה, כפי שכתבת, המוגלובין נמוך, חוסר ברזל, ויטמינים וכך הלאה עלולים להחליש אותה מאוד, וחשוב שתדעו היכן היא עומדת מהבחינה הגופנית. חשוב שכל המשפחה ישדרו כל הזמן את הדאגה שלהם ואת הצורך להגיע לטיפול. כאשר כולם יהיו מעורבים וכל הזמן ישדרו את אותו הדבר, יש סיכוי שאחותך תשתכנע לטיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר גורא ! תודה רבה שהיתיחסת למיכתבי ונענית בדחיפות אך למרות זאת אני חוששת שלא אצליח לשכנעה מאחר וזה מה שקורה בביתי תמיד אנו מנסים לשכנע אותה ללכת לטיפול כולם מיתערבים ותמיד סובבים סביב זה ואין זה עוזר האים תוכל לתת לי עצה נוספת איך ליפעול אפילו ללא ידיעתה ולהביא אותה למצב שהיא תימצא את עצמה בטיפול ללא ידיעה שהוא מכוון אליה

שלום, לצערי אין שיטה כזו, אין שיטה שבה אפשר לגרום למשהו להגיע לטיפול מבלי שהוא ירגיש.... בכל אופן התמדה וסבלנות הן הדרכים הקיימות, לעתים צריך להגיע לשפל מסויים כדי שתהיה מודעות לדברים. נזכרתי בסוף, כמובן שאפשר להציע למשפחתך ואחותך להגיע לפורום ולקרוא בו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

סבלתי בעבר מדיכאון שלאחר הלידה, כעת אני שוב בהריון וברצוני לדעת האם ניתן להניק יחד עם פרפנאן

לדיכי שלום, הפרפנן כמו כל תרופה עוברת בחלב ומגיעה לתינוק. בימים הראשונים הכבד של התינוק אינו מפותח ולכן השפעת הפרפנן תהיה גדולה יותר, אחר כך הכבד של התינוק מספיק בשל שהוא מסתדר עם הכמויות הנמוכות של הפרפנן שמגיעות אליו. בכל זאת הכמויות של הפרפנן העוברות לתינוק הן נמוכות. לפי מיטב ידיעתי (ואיני מעודכן בקשר לפרפנן), גם כאשר הפרפנן עובר לתינוק הוא לא גורם לנזק כלשהו. במיוחד כאשר התינוק כבר בן שבועיים שלושה. לכן אפשר להבין כי אין תשובה מוחלטת לשאלה. ראשית הייתי מייעץ להתעדכן ואולי ישנם דברים חדשים בנושא שאני איני מכיר כיוון שכאמור לא ממש עקבתי אחרי הספרות בנקודה זו. אחר כך להבין שמדובר בשאלה יחסית כאשר בודקים את היתרונות של הנקה, הסיכון לדיכאון אחרי לידה אצלך, והסיכון של הילד המקבל מעט פרפנן. שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

התחלתי לקחת קלונקס בין 0.5 ל-1 מ"ג ביום והרגשתי שזה מרגיע גם את תחושות הניתוק והמחשבות המוזרות ואז כשהתייעצתי עם פסיכיאטרית ונאמר לי כי הקלונקס לא אמור להפסיק את המחשבות ,הרגשתי שוב פחות טוב עם התחושות .אז יש לי בעיה אמיתית או שהכל זה סתם שיכנוע עצמי .התחושות קיימות והרבה זמן והאם ציפראמיל עשוי לשפר את ההרגשה?

ללי שלום, לא ברורה לי האבחנה אצלך, בכל אופן הקלונקס היא תרופה נגד חרדה ולכן גם מחשבות הקשורות לחרדה יפחתו. שיכנוע עצמי או מה שנקרא "זה פסיכולוגי", הוא נושא חשוב שלא הייתי מזלזל בו, כך שאם תרופה עזרה חבל שפגעו באמונה שלך בתרופה. איני יודע מה האבחנה אצלך ולכן גם איני יכול לענות לגבי הציפרמיל. שבת שלום דר' גיורא הידש

בתשובה לשאלה על פריזמה וחוסר חשק מיני השבת שבמידה ואין שיפור ניתן להוריד מינון. כיצד זה מתיישב עם מה שכתבת בעבר שתופעות הלוואי של תרופות אנטי דכאוניות דווקא פוחתות כשמעלים מינונים. ומהכללי לפרטי:אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג - היכן יש סיכוי טוב יותר להפחית את הבעיות המיניות שהכדור יוצר- בהעלאת המינון או בהורדתו? תודה רבה...

לאדי שלום, מניסיוני לאפקסור במינון גבוה יש פחות תופעות לוואי מאשר במינונים נמוכים, כלל זה אינו נכון לגבי כל התרופות, ויש הגיון בדבר. האפקסור במינון נמוך פועל על הסרוטונין ואז ישנן כל תופעות הלוואי של התרופות הפועלות על הסרוטונין וגם ההשפעה על המין. במינונים גבוהים יותר הוא משפיע על הנוראפינפרין, תרופות הפועלות דרך הנוראפינפרין אינן פוגעות במין. הפרוזק והציפרלקס הן ספציפיות לסרוטונין ופועלות רק עליו. לכן הורדת המינון עשויה להפחית את תופעות הלואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום אני סובלת מהפרעות חרדה ומדיכאון עד ליפניי 4 חודשים טופלתי באפקסור לניטין וקסנגיס תהליך הגמילה היה קשה ברמות שלא תיארתי לעצמי וזה גורם לי כרגע פחד מלקחת שוב כדורים מצבי הנוכחי לא קל בכלל עדיין מופעים התקפים אני מיואשת חולה רב הזמן וחסרת אנרגיות אין לי מושג לאן לפנות ואיך לצאת מזה עד המצאתי את האפקסור החליפו לי כמה סוגי כדורים כי לא הייתה להם כל השפעה ולזה כן אומנם מועטה והרבה תופעות לוואי בבקשב עזור לי אני חייבת למצוא פתרון אני חייבת לחזור לתפקוד נורמלי בבקשה....... תודה מראש

לרבקה שלום, מה שקרה לך ממחיש את הסיבה להתנגדותי לטיפולים עם תרופות רבות. תמיד עדיף תרופה אחת ולא שלובים (לפעמים אין ברירה). כעת איננו יודעים מה עזר לך ומה גרם לתופעות לוואי ומה גרם לתופעות הגמילה. אני מניח שהלניטין והקסנגיס גרמו לתופעות הגמילה כיוון שהן תרופות ממכרות. את כותבת שניסית בעבר תרופות רבות, לכן הצעתי היא לחזור לאפקסור שכנראה הוא שיפר את מצבך ונראה שלא יגרום לתופעות לוואי. כמובן תוך ייעוץ של הרופא המטפל. שבת שלום דר' גיורא הידש

אשמח לשמוע תגובתך לכתוב מ 27/10/04 שעה 15:14

התחלתי להשתמש בפריזמה לפני חמישה שבועות לערך, אך בבית מרקחת אמרו שיש פלוטין שהיא למעשה אותו הדבר. השאלה שלי היא האם זו אותה מולקולה בדיוק, עובדת באותה צורה על כל הגוף כך שלא יהיו תופעות לוואי חדשות. או אי יעליות ?

שלום, אכן מדובר בדיוק על אותה מולקולה פעילה וזו אותה התרופה ולא צפויות תופעות לוואי חדשות/אחרות. עם זאת הייתי ממליץ להשאר עם הפריזמה. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה על כל עזרה.

מדובר על מחלת נפש שכוללת גם סימנים פסיכוטיים של סכיזופרניה וגם סימנים אפקטיביים של מניה-דפרסיה. שתי התופעות יכולות להופיע ביחד או לחוד. כלומר ההפרעה האפקטיבית יכולה להופיע לבד בשלב מסוים והפסיכוזה יכולה להופיע לבד בשלב אחר ולפעמים שניהם יכולים להופיע ביחד בעת ובעונה אחת.

משה, אם כבר השבת לשאלה בנושא כ"כ חשוב (ואתה בקיא בנושא ככל הנראה), מן הראוי שתפרט מהם התסמינים ולא רק תאמר כי קיימים תסמינים כשל סכיזופרניה/מניה-דיפרסיה.. - איך זה יכול להיראות? באיזה תסמינים מדובר? - על סמך מה ואיך נקבע שמדובר בסכיזואפקטיב? תודה

מדובר בהפרעה דו קוטבית רמה 2 (נטייה לדיכאון רוב הזמן) ניסיתי טגרטול שהיה אסון !!!!!!!!!!!!!!!!! ליתיום לא בא בחשבון (סטיגמה קשה) כעת מנסים לתת לי ולפורל (סודיום ולפורל) אך אני חוששת מאוד!!!! אשמח לשמוע מכל מי שיש לו ניסיון עם התרופה בנדון. תודה !!!!!!

אף אחד לא יודע לענות ? ד"ר, האם תוכל לסייע בידי ?

שלום דר' הידש, אני סובלת מעצירות מאחר ואני נוטלת אפקסור (5 שבועות).האם זו תופעת לוואי? האם המצב הפיך לאחר שמרגישים טוב? או שאין קשר. ומה ניתן לעשות בנידון. האם מישהו כאן בפורום יכול לתת לי תשובה.

ולי יש שלשולים....

אני לוקחת "פאקסט" (סרוקסט) ובחודש וחצי הראשונים היתה לי עצירות שהובילה לפיסורה (קרע בדופן הפנימי של פי הטבעת-כואאאאאב נורא). זה עבר לבד כעבור שבועיים. ממליצה על תזונה עשירה בסיבים.לכי לרופא המשפחה.

האם לטיום דומה במרכיביו למרוניל כי נראה לי שהוא לא מתאים אם אני מוסיפה 1.5 מילגרם קלונקס ביום האם מרכיבו יותר חזק לדיכאון וחרדות לתווך ארוך כי אם כן אולי אתיעץ עם הרופא שלי להחליף את התרופה דרך אגב אני מודה לך על היחס והתשובות שאתה נותן לי בזמן משבר ומצוקה זה מאד מעודד כי רק אם אדם שמבין אפשר לדבר. אלפי תודות.

לגלית שלום, ליטיום ומרוניל הן תרופות ממשפחות שונות. הליטיום היא מייצבת מצב הרוח בעוד אשר המרוניל היא תרופה נוגדת דיכאון. לפעמים מוספים ליטיום למרוניל כדי להגדיל את היעילות של המרוניל. ליטיום היא תרופה טובה אבל יש לה תופעות לוואי לא מועטות והיא עלולה לגרום לנזקים לגוף. לכן חייבים לשקול היטב את תחילת הטיפול עם ליטיום. שבת שלום דר' גיורא הידש

אתמול התחלתי לקחת אפקסור xr במקום המירו שלא השפיע לפי המלצת הרופא אני ממשיכה עם המירו(30 מ"ג) במשך שבוע (תוך כדי העלאת מינון האפקסור) ורק ביום השמיני מורידה לחצי כדור במשך 4 ימים עד להפסקה ואז כבר אהיה במינון האפקסור של 150 מ"ג אתמול בבוקר לקחתי אפקסור 75 -אי אפשר לחצות אותו אז אני לוקחת אחד ליומיים, וכל יומיים מעלה בחצי... האם בצורה זאת אני לא אמורה לחוש תופעות גמילה והתחלה? הלילה התעוררתי ב2.00 ולא הצלחתי להמשיך לישון ואני מאד נסערת ויש לי דפיקות לב, האם זה בסדר למרות הצורה המודרגת של הגמילה והתחלת כדור חדש?

ללולו שלום, יש הגיון לעבור מרמרון=מירו לאפקסור כיוון ששתי התרופות פועלות במנגנונים שונים, כך שאם תרופה במנגנון אחד לא עזרה יש הגיון לעבור לתרופה הפועלת במנגנון שונה. במקום ליטול אפקסור פעם ביומיים, אפשר לפתוח את הקפסולה ולהוציא את מחצית החומר בתוך מעדן חלב ולבלוע (לא ללעוס), בדקתי זאת עם היבואן של האפקסור ובהחלט אפשר ליטול באופן הזה. אומנם השיטה אינה מדוייקת אבל עדיף מאשר ליטול פעם ביומיים. כאשר לא יהיו שינויים קיצוניים (מאפס למינון מלא כאשר את נוטלת ואינך נוטלת), לא יהיו בעיות בשינה. שבת שלום דר' גיורא הידש

על איזה מנגנונים שונים הן עובדות, הבנתי ששתיהן מאותה משפחה? ואם כך האם זה נכון שאני עושה חפיפה של עשרה ימים עם שתי התרופות עד לגמילה המוחלטת ממירו, האם הן אינן מפריעות זו לזו? בינתיים אני כשבוע עם מירו ועלייה באפקסור בהדרגה ואני לא מרגישה שום הטבה חוץ מזה שהמנוע שלי הפך ל"טורבו", אני נסערת ונרגשת והדופק שלי מהיר ולחץ הדם עלה ואני והמיטה הפסקנו להיות חברים... תודה

שלום מצבי פריז סיוטים ממה נובעים הסיוטים האלה שמאחד מהם התעוררתי כרגע שבהם אני נמצאת במצב הקפאה FREEZ שבו שאני אני חייבת להציל את אמא שלי מתוקף ואני מנסה בכוח בכוח להתגבר על התוקף אבל אני לא נוגעת בו בכלל . אני מנסה להוזיז את שרירי הגפיים שלי כדי למנוע ממנו לפגוע באימי, ומרוב שאני מתאמצת אני רועדת וחזק מאוד אבל למרות הכל אני מגיעה אליו . שום שריר שלי לא מצליח להרים אפילו יד עם כח נורמלי מקסימום שאני יכולה לעשות זה רק להניח עליו את היד . כרגע, התעוררתי מסיוט שמתחיל בזה שכל הדודים הולכים לבקר אמא מבוגרת ובן משוגע שיש לה בבית ואנחנו מגיעים אליהם ומבקרים ופתאום הבן המשוגע התחיל לתקוף את אימי . עוד סיוט שחוזר על עצמו. אני נמצאת בבית חולים בגלל דלקת בגרון חזק והשאירו ללילה אחד. אני ישנה וכשאני קמה אני רואה ששמו אותי בחדר עם נפטר . אמרתי להם למה עשיתם את זה אבל אצלהם זה שיגרתי להעביר מתים ממקום למקום. והתחושה בחלום היא של דיכאון עמוק מהמיטה של המת מעצם העובדה שהיא של מת ומת העובדה שבכלל אנשים מתים. ואז אני מדוכאת מזה שאנשים מתים . לא יודעת להסביר מדוע אבל גם בחלום הראשון התחושה היא דומה. כאילו אני לבד עם מכשירי הקירור בחדר מתים בשעות לילה בעיקר . בבקשה תסביר לי התחושה הזאת מדאיגה אותי ומלווה אותי במשך היום וגורמת לדאגה על קרובי ואני לא רוצה לפתוח פה לשטן. מה זה ומה עושים

אני ממש לא אשת מקצוע.... אבל מרגישה משהו מ אוד מסוים מהחלומות שלך אין לי כלל רקע עלייך ועל יחסיך עם אמך אך לעניות דעתי יש בך אגרסיות סמויות כלפי אימך..כנראה מתקופות הילדות וזה בא לביטוי בחלום שאת בשני תפקידים בחלום הראשון גם התוקף וגם הקפוא התוקף אלו האגרסיות שדרך אגב ישנן בכולנו רק המטרה לקבל אותן ולא להיבהל מהן וחוסר הקבלה שלהן מביא אותך למצב של קיפאון. הבן המשוגע זה הפחד שלך להיות משוגעת לו האגרסיות תצאנה החוצה. בסיוט השני כל ההתעסקות סביב המוות והפחד ממנו נובעים לדעתי מהסוג של חשיבה מאגית שלו האגרסיות תצאנה החוצה זה יגרום למוות של אמך ועל כך את מתייסרת כל כך. קבלי את האגרסיות כלפיה כחלק בלתי נפרד ממערך של רגשות שישי לנו לקרובים אלינו אל תפחדי והתת מודע לא יצרח לך את זה בבהלה כל כך גדולה. ושוב אני לא אשת מקצוע קבלי את דברי בערבון מוגבל אך כך זה נראה לי בצורה הברורה ביותר תרגישי טוב

אני נזכרת שהוא ניסה לתקוף אותה ואני ניסתי להילחם בו ומרוב התאמצות ושינאה כלפיו עיוותתי אותו בדימיוני לרזה עם צלקות כאילו הוא גוויה עם כתמים לבנים ומאוד רזה רזה ושנאתי אותו מאוד באותם רגעים. לגבי הסיוט עם בית חולים דווקא להיפך . זאת אומרת אומנם עלית על נקודה חשובה אבל היא לא שאני רוצה שחס וחלילה... להיפך, הפחד הכי נורא שלי הוא שיקרה משהו לקרובים שלי. ואני מודאגת הרבה מזה . עכשיו הכרחת אותי למעשה לגלות את זה למרות שזה קשה לי . אני אומרת לך שיש לי סיבה להיות מודאגת. פעם כתבתי לד"ר גיורא הידש על דאגותי למישהו קרוב . לא הייתי מסוגלת לומר על מי מדובר בכלל. אז הוא חשב שאני דואגת כנראה לידיד בן גילי או למישהו אחד צעיר, ואמר שאם אין סיבה לדאגה אז זה לא בסדר. ואז אחר כך הוא כתב משהו שכמעט עלה עלי שאני דואגת למישהו מבוגר . לא הייתי מסוגלת להמשיך לכתוב כאן וברחתי . לא זוכרת באיזה ניק כתבתי את זה . ואין לי מושג אם ד"ר הידש זוכר משהו כזה. בכל אופן, גם לא הודעה שלך לא היה לי קל לקרא . כי זה ממש וברור שזה לא נכון. ועבר כמה זמן מאז שאני מגיבה לך כדי לשכוח את התחושה הרעה . המצפון שלי החזק לא נובע מזה שאני רוצה להזיק לאנשים יקרים שלי. במיוחד לא לאדם שבזכותו אני חייה . המצפון שלי נובע מזה שהזמן עובר כמו שעון שטן שעושה שמות באנשים . והוא גורם לעוולות בעוד משפחות . כשאני שומעת על פיגוע שילדים נשארו בחיים והוריהם נהרגו זה מחריף עוד יותר את המחשבות והדאגות ואת היייאוש מהצורה המכוערת שהעולם הזה בנוי . אנחנו נולדים, זקוקים לאמא ומקבלים ממנה רק טוב ואחר כך כשאנו גודלים אז ... לא רוצה לחשוב על זה בכלל. אבל למרות ניסיונות ההכחשה שלי זה מלווה אותי כל הזמן גם אם אני מנסה לא לחשוב על הדברים במילים. אבל העתיד הלתי נמנע בא בתמונות שגם אותם במשך היום אני מנסה לסלק ומצליחה . אבל בלילה בחלומות אין לי שליטה מה לא לחשוב . ואז אני מצליחה רק עם האינטרנט לגלוש לכל מיני דברים שקשורים לתמיכה טכנית במחשבים, לסיפורים וכל מיני תכנים העיקר כדי לברוח . ולפעמים אני נרדמת עם המחשב ואז אם יש מזל רע הסיוטים האלה יחזרו . והתחושה היא נוראית .

לעדי שלום, למרות שאני אוהב לנתח חלומות לא אעשה זאת ברשת אלא אנסה להסביר את התחושה של הקפאון על רקע גופני. השינה מתחלקת בלילה לשנת חלום (REM) ושינה ללא חלומות. כאשר האדם חולם כל הגוף רפוי ומתח השרירים יורד למינימום (פרט לשריר מסויים אחד). התחושה שאין אפשרות לקום ואין אפשרות להזיז אף איבר נובעת כנראה מרפיון השרירים. כלומר, הסיוט מעיר אותך במידה רבה והרצון לקום הוא פיזי, אבל דווקא ברגע זה כל השרירים רפויים וישנה תחושה של קיפאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם הפרעת אכילה היא באמת "הפרעה"? איך יודעים? האם אנשים פונים לפסיכיאטר לטיפול בכך? ומה בד"כ נותנים נגד זה? נראה שיש לי "הפרעת" אכילה. אני כל הזמן רוצה לאכול ובחודשים האחרונים אני נהנית מזה יותר מכל דבר אחר בחיים. ושמנתי מאוד- 10 ק"ג בחצי שנה האחרונה. האם יש תרופה נגד המכה הזו?! אביבית

לאביבית שלום, כיום מקובל שאיננו מדברים על מחלות נפשיות אלא על הפרעות כאשר הכוונה היא לאותו הדבר. יש הגיון בשינוי של הכינוי אבל מדובר בשם ולא במהות. לאהוב לאכול אין זו הפרעה או מחלה ואם אדם נהנה מכך הוא יכול להמשיך בתנאי שהוא מודע לחסרונות, גם חברתיים וגם בריאותיים. הפרעות אכילה היא קבוצה גדולה של הפרעות, ולעתים ישנן הפרעות אכילה שהן חלק מהפרעה נפשית אחרת. כך למשל בדיכאון אפשר לרדת מאוד במשקל כיוון שאין תיאבון לאכול. לכן המלצתי היא שתגיעי לאבחון מקיף אצל פסיכיאטר ומכאן תמשיכי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לשאול כמה שאלות לגבי התרופה-אני כבר לוקחת אותה מעל חצי שנה ולפני חודש וחצי העלו לי את המינון מ40 מ"ל ל60 מ"ל -,אומנם עדין יש בי עצבות אך יש גם הקלה מועטה -אני תמיד חושבת שמשהו רע עומד לקרות -או לי או לאנשים החשובים בחיי.ואני חושבת על אסונות שיכולים לקרות במציאות כמו תאונת דרכים לא עלינו וכול... התרופה ניתנה לי בעקבות דיכאון והפרעת אכילה שלוותה אליו-עדין יש לי מחשבות להיות הכי טובה בכול ולהצליח ולעניש את עצמי אם אני לא מצליחה וכמה שאני רוצה להיות רזה ואיך וכול מיני מחשבות איומות שאני מיחלת לעצמי כדיי שאני אהייה רזה.זה עולה לי המון פעמים ביום וכמה שאני מנסה להתעלם -זה כאילו טבוע בי. א.האם המחשבות האלו יעלמו מתי שהוא? ב.האם אני צריכה לצפות לשינוי יותר משמעותיבעקבות המינון החדש? ג.ידוע לי שאם התרופה הזאת אפשר להגיע למינון 80 מ"ל -זה אומר עוד כדור-והפחד שלי שגם זה לא יעזור -אז מה יהיה הלאה?האם נטילת הכדורים היא לכול החיים?? לילה טוב, א. האם יש סיכוי

לשני שלום, הפלוטין היא פרוזק רק תוצרת הארץ. בהפרעות אכילה מקובל לעלות במינון אך לא בדיכאון. לכן יש לצפות שעם העליה במינוןן יהיה שפור במצבך, אבל תמיד אפשר וצריך לשקול החלפה לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. ההחלפה עשויה להביא לתוצאות טובות בהרבה, אבל כמובן שבכל החלפה יש גם סיכון לאבד את מה שהשגת עד כה. כך שצריך לשקול עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי שני, נתקלתי באותם פחדים כמו שלך כשהתחלתי לקחת את הכדורים. אני מבין אותך ואת פחדיך, אך את צריכה לעשות הבחנה מאוד ברורה : האם הפחד מעלית המינון ושימוש בכדורים לכל החיים קשור להוויה שלך כאדם או האם פחדים אלה הינם חלק ממצבך הדיכאוני ונובעים ממנו ישירות? להערכתי התשובה השניה היא הנכונה למרות שאני לא מכיר אותך מספיק. אני יודע שזה קשה ליישום, אבל תני לזמן לעשות את שלו ולתרופה לעבוד. תמיד אפשר להחליף לך לתרופה יותר חזקה. בהצלחה וישר כח

שלום , שמי יוחאי , בן 22 וחצי סובל מדיסטמיה (דכאון) , לפני כמה ימים התחלתי ליטול פלוטין , אחרי שלושה ימים הייתי במצב חרדה (לא יודע אם יש קשר לפלוטין) ולקחתי כדור וואבן בשעה שש בערב בערך. בשעה 00:30 בערך נתקפתי בחילה והקאתי , ומשם התחילה מחזוריות של בחילה - הקאה והקלה זמנית עד בערך 10 בבוקר... הגעתי למצב של התייבשות וחום והזדקקתי לעירוי בתוספת זריקת פראמין. השאלה שלי היא כזו. האם ה"תקרית" הייתה תופעת לוואי של הפלוטין או שמא מדובר בהתנגשות עם תרופת הוואבן? (Oxazepam) בנוסף , הפסקתי ליטול את הפלוטין? האם צדקתי בהחלטה הזאת?

היתה לי פגישה נוראה עם הפסיכיאטר שלי. חזרתי הביתה עם הרגשת ריקנות נוראה כאילו שהאדם שהכי סמכתי עליו מפנה לי עורף. אני לא מסוגלת להפסיק לבכות.

היי לעתים הדברים יותר מורכבים ולא תמיד הפסיכיאטר יודע הכל. הידש

לא עניין של יד פשוט זקוקה למגע אנושי, מרגישה כל כך לבד.

התחלתי לכתוב תסריט שמתבסס על סכיזופרניה פרנויה ואני צריך קצת מידע על המחלה כדי לבסס את הסיפור על דברים אמיתיים. כמו מה הסיפטומים שלה.

מקווה שתיצמד כמה שיותר לאמת כי גם כך יש עלינו סטיגמה. ביי ובהצלחה. לד'ר הידש כתוב ר על הסכיזופרניה

לעידו שלום, אני מקווה שהדברים מעט יותר רציניים, מקצת קריאה לא תדע הרבה, בכל אופן אתה יכול להתחיל באתר הנקרא זרות או לראות סרטים רבים כמונפלאות התבונה או יותר טוב נצוצות. בכל אופן אם תרצה גם לפגוש אנשים אני בטוח שבכל מועדון אנוש יסכימו לארח אותך ואוכל לעזור. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר רציתי לשאול האם ציפרלקס היא תרופה המיועדת גם ל o.c.d? האם כל התרופות מסוג SSRI אפקטיביות ל o.c.d? תודה.

למלי שלום, אכן סביר שכל הרתופות הפועלות על הסרוטונין יעילות גם ל OCD, איני בטוח שיש מספיק עבודות על כל תרופה ותרופה אבל כולן פועלות באותו המנגנון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התשובה שלילית משתי סיבות: 1) מינון מקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ליום וזה איננו מינון מספיק להפרעה כפייתית. 2) לא נעשו עבודות שהראו יעילות של ציפרלקס בהפרעה כפייתית. אפשר להשתמש בציפרמיל (שמכיל אותו חומר פעיל) - ציפרמיל דווקא יכול להתאים ל-ocd

מישהו מכיר? שמע?

היי דניאל אכן קיים מרכז לבריאות הנפש באיכילוב. הטיפול בחינם . הכניסה מרחוב הנרייטה סולד אינני זוכר את מספר הטלפון. תבדוק ב-144. בהצלחה מוטי

בבוקר? או בערב?

למתן שלום, רסיטל בדרך כלל מעוררת לכן כדאי ליטול בבוקר אחרי האוכל. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני עומדת להתחיל טיפול פסיכיאטרי בעקבות הבעיה שלי, של פחד מוגזם מחיידקים ומחלות. אני הכי מוטרדת מעניין ההשמנה, ורציתי לשאול האם זה נכון שמשמינים מהתרופות? אם כן,האם זה "פותח" תאבון, או פשוט משמינים סתם ככה? כמה משמינים? האם זה נעצר ואחרי כמה זמן? תודה רבה אני מיואשת

לחנה שלום, דווקא בדרך כלל בתחילת הטיפול יורדים במשקל. אחרי מספר חודשים של טיפול עלולה להתפתח תופעת לוואי של עליה במשקל. כמו כל תופעת לוואי היא אפשרית אבל לא אצל כולם. ישנם רבים שאינם עולים במשקל. עד שלא מנסים אי אפשר לדעת מראש. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לכך, אבל יש כאלו שגורמות לכך יותר ויש שפחות. בכל מקרה מדובר על ירידה בסויימת במטבוליזם ועליה במשקל, כמובן שאפשר לשמור על דיאטה ותמיד לזכור שכמו כל תופעת לוואי זה לא חייב להיות דווקא אצלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שוב שלום ד"ר הידש מכובדי! באחת ההתכתבויות הקודמות בינינו ביקשתי את חוות דעתך לגבי שימוש בתרופה רמרון והאם יש לה תופעות לוואי אנטי כולינרגיות. להזכירך הנני סובל מערמונית מוגדלת שפירה עם הפרעות במתן שתן. לאור בקשתך להזכירך לבדוק נושא זה להלן התזכורת. בספר חדש שהוציא לאור פרופסור לאון גרינהאוס וד"ר פנחס דנון בהוצאת פרולוג , ניקרא "דיכאון וחרדה מדריך לחולה ובני משפחתו" , התרופה מופיעה כנטולת תופעות אנטי כולינרגיות. אבקש גם את חוות דעתך המלומדה בנושא האמור לעיל. כנ"ל לגבי התרופה לוסטראל? תודה שוב על סבלנותך, לא תסולא בפז. בכבוד רב מוטי רז

למוטי שלום, צר לי שעדיין לא בדקתי את הדברים, אני קצת בפיגור, טוב שהזכרת לי ואני אשתדל לעמוד בהבטחתי. הידש

הלוסטרל היא תרופה נהדרת!! אני שתיתי אותה במשך שלושה וחצי חודשים והיא עזרה לי מאד. איזה שלוה, איזה שקט נפשי, ריכוז. מדהים. מומלץ. אגב אני שתיתי רק 50 מ"ג.

היי לך תודה עבור עזרתך אצלי הבעייה קצת יותר מורכבת . זקוק לתרופה שאינה גורמת לתופעות אנטי כולנרגיות כלומר עצירת מתן שתן. ולצערי אפילו בין הפסיכיאטרים אין קונסנזוס לגבי" לוסטרקל ורמרון בנושא תופעת לוואי המוזכרת לעיל. ובנוסף למיטב הבנתי ללוסטראל קיימת תופעות לוואי בתחום המיני לפחות עבור גברים. אם יש בחזקתך מידע הסותר תופעת לוואי זו אשמח לשמוע ממך. הדוא"ל שלי מוצג בפורום. בכל מקרה תודה והמשך הרגשה טובה! מוטי

> > שוב שלום ד"ר הידש מכובדי! > מודה לתשובתך המהירה ומסירותך . > באחת ההתכתבויות הקודמות בינינו ביקשתי את חוות דעתך לגבי שימוש > בתרופות: רמרון ולוסטראל והאם יש להן תופעות לוואי אנטי כולינרגיות. > להזכירך הנני סובל מערמונית מוגדלת שפירה עם הפרעות במתן שתן. > > לאור בקשתך להזכירך לבדוק נושא זה להלן התזכורת. > > בספר חדש שהוציא לאור פרופסור לאון גרינהאוס וד"ר פנחס דנון > בהוצאת פרולוג , ניקרא "דיכאון וחרדה מדריך לחולה ובני משפחתו" , > התרופות המוזכרות לעיל מופיעה כנטולת תופעות אנטי כולינרגיות. > > אבקש גם את חוות דעתך המלומדה בנושא האמור לעיל. > כנ"ל לגבי התרופה לוסטראל? > > תודה שוב על סבלנותך, לא תסולא בפז. > > בכבוד רב > > מוטי רז

למוטי שלום, בדקתי שוב לפי בקשתך. שתי התרופות בטוחות ואין להן השפעה אנטי כולינרגית ועל הפרוסטטה. עם זאת שתיהן עלולות לגרום לתכיפות במתן שתן ללא קשר להשפעה על הפרוסטטה. כך לדוגמא לגבי לוסטרל. Because sertraline is a highly selective serotonin-reuptake inhibitor with little or no effect on other neurotransmitters,the incidence of some adverse effects commonly associated with tricyclic antidepressants, such as anticholinergic effects (dry mouth, constipation), adverse cardiovascular effects, drowsiness, and weight gain, is lower in patients receiving sertraline שבת שלום , הידש

היי, אני לוקח את הפרזימה מזה כבר כמה זמן ויש לי קשיים להגיע לסיפוק מיני... האם יש משהו שניתן לעשות עם זה ? האם זה יעבור לי אולי בעוד מספר חודשים שהתרופה תתחיל יותר מהשפיע? אני לוקח אותה בערך חודשיים או משהו... ואני די חש חוסר נעימות לדווח על זה לרופא שלי...

הי אלעד. אין לי מושג על תופעות הלואי של הפרזימה אבל רציתי להתייחס לחלק השני של פנייתך. זהו תפקידו של הרופא ואתה חייב לדווח לו על כל מה שמפריע לך. תהיה בטוח שאינך מפתיע אותו. תפקידו לעזור וככל שידע יותר כך ייטב...נכון שישנה אי נעימות אך למד לסמוך עליו. תרגיש טוב

זה קורה הרבה פעמים. השאלה עד כמה זה חמור. לי אין חברה וכשהייתי מאונן היה לוקח לי יותר זמן לגמור, אז פשוט הגברתי את רמת הגירוי ע"י סרטים כחולים. אם יש לך חברה אז זה שיקול אחר, אם כי יש בגמירה איטית גם יתרונות במקרה זה.

לאלעד שלום, הפריזמה עלולה לגרום גם לירידה ברצון למין וגם בקושי להגיע לאורגזמה. לעתים התופעה מוקלת עם הזמן, במידה ואין הקלה אפשר להוריד במינון או להחליף לתרופה אחרת. בכל אופן לא נגרם נזק ל"מערכת" וכאשר מסיימים טיפול הכל חוזר לקדמותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו יודע איפה הדוקטור?

לא לדאוג, הוא יחזור אחרת אין לו איך לפרסם את עצמו ובלי פרסום אין גם פרנסה

אני לא מכירה אותך ואולי ראוי היה לא להגיב אבל דבריך פוגעים בי אישית ואני לא חושבת שיש לך מקום פה יש בפורום הזה אנשים שזקוקים לתמיכה והם מקבלים אותה באהבה ואדיקות מצד הרופא הנפלא הזה אז בבקשה כמו בצבא תשקלי מילים

רציתי לדעת כמה זמן אפשר , מותר לקחת כדורים פסיכיאטריים, כמה שנים, אפשר כל החיים?מ(פקסט, ציפרלקס, וכו')...תודה

למיכל שלום, תרופות נגד לחץ דם, סוכרת וכך הלאה נוטלים ולא שואלים, כנראה שמדובר על סטיגמה. ולשאלתך, התרופות הפועלות על הסרוטונין אינן גורמות לנזקים ולכן אין סיבה לבצע בדיקות גופניות למעקב ואין חוק שחייבים להפסיק. התרופות בטוחות ואינן ממכרות. שיהיה רקטוב דר' גיורא הידש

שלום רב, ברצוני לדעת מהם הכדורים שנותנים במצבי חרדה קלים כלומר ללא תופעות לוואי של דפיקות לב וחולשה. האם ניתן לקחת תרופות אלה בהריון? האם הם לא מהווים בעיה ולו הכי קטנה?

לאתי שלום, קודם כל כדאי להגיע לאבחון ובכלל לשקול את הצורך בתרופות אצלך. כיום ישנן תרופות רבות שהן בטוחות בהריון, ובמידה וישנה הצדקה לכך נותנים אותן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אתי יקרה שלום האמת היא תלוי עד כמה את סובלת וכמובן שעדיף בלי. אני סבלתי מחרדות הרבה לפני ההריון וכבר התגברתי וכשהריתי הן חזרו... לקחתי סרוקסט לאורך ההריון והכל בסדר (כבר ילדתי) זה עוזר גם בלידה ובכלל את והעובר צריכים להנות עכשיו. תהיי בטוחה שעדיף לשניכם להיות מעודדים מאשר לחוצים. בהצלחה טלי