פורום פסיכיאטריה

שלום לד"ר הידש, השתמשתי 4 שבועות באפקסור 75 מ"ג מושהה. (אגב טרם ראיתי תוצאות) לאחר מכן החליפו לי בקופה לוונלה 75 מ"ג. אני צריכה לעלות ל- 150 מ"ג בוונלה. שאלותיי הן- 1. האם יש לעלות בהדרגה כלשהי או אפשר מייד לעלות ל- 150 מ"ג.? 2. איך ניתן להגיע עם הוונלה שהיא תרופה לא מושהית, לאותה רמה של האפקסור המושהה? האם צריך לקחת 2 ביום? באילו שעות? תודה ליהי

לליהי שלום, באפקסור בעל משך הפעולה הארוך ובקצר המולקולה הפעילה זהה ורק בגלל האריזה יש משך פעולה ארוך יותר. הונלה זהה לאפקסור בעל משך הפעולה הקצר IR. לכן גם מבחינת המיליגרמים ישנה זהות בין שני סוגי האפקסור, ההבדל הוא שאת האפקסור המושהה אפשר ליטול פעם ביום ואת הונלה חייבים פעמיים ביום ואפשר גם מחולק לשלוש. אפשר לעלות ישר ל 150 מג' ואני נוקט בדרך זו, ישנם רופאים המעדיפים באופן איטי, להוסיף מספר ימים חצי כדור. אבל מגיעים לאותו המקום. 75 מג' בבוקר וכדור בערב. חג שמח דר' גיורא הידש

בתחילת חודש פברואר חשתי בלחצים באיזור החזה זרמים בגוף ותחושת עילפון . לאחר יומיים נסתמו אוזניי ובמהלך החודשיים שחלפו היו עלייות וירידות במצב האוזניים ולפי המלצתו של רופא אף אוזן גרון הוניתי לניתוח כפתורים. לפניי כשבוע תופעת הלחץ חזרה ומצב האוזניים החמיר. שאלתי היא האם יש קשר למצבי הנפשי למצב האוזניים?

כנראה שכן.חרדות בעיות באוזניים גורמים לחוסר איזון. בהחלט יש קשר למצב הנפשי ולמצב האוזניים. אתה יכול להבין את זה מעצמך. הרבה בריאות מיכל מ

לאבי שלום, חרדות ולחצים עלולים להופיע באופן שבו תיארת, עם זאת תמיד חייבים לשלול סיבה גופנית, רק אם הכל בסדר מבחינת הגוף אפשר ללכת לכיוון הנפשי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני סובלת מocd כ10 שנים יש אפשרות לצאת מזה חד משמעית?! כבר בא לי להתאבד מרוב ייאוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! להתראות גלית

לגלית שלום, לפי תיאוריך את נימצאת בדיכאון. הטיפול התרופתי אמור להקל על הסיפטומים של הדיכאון(וגם החרדה אם את סובלת ממנה). ההמלצה היא ללכת לטיפול ולהמשיך לאהוב את החיים. מיכל מ

לגלית שלום, את מרגישה שאין לך כוח, אבל לאדם יש הרבה יותר כוחות ממה שהוא יודע על עצמו ומאמין בעצמו. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

אני הפסקתי טיפול לאחר כמעט לשנה ולאחר כחודש הרגשתי לא טוב ואני לוקח את אותם כדורים (ציפרמיאל) שוב פעם מבלי לוועץ עם רופא ואני מרגיש איתם טוב האם זה יכול להזיק לי.

ליוסי שלום, מומלץ להיות במעקב של הרופא המטפל, עם זאת לא עלול להיות נזק. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, האם שימוש של פרוזאק ושל ג'ראס אצל גבר מעל 50, כששניהם נלקחים על בסיס יומיומי מסוכן? הן מבחינות בעיות בריאותיות והן מבחינת בעיה נפשית שעלולה להתפתח? האם שניהם "עובדים" על אותה מטרה במוח? אודה לך לתשובתך זה חשוב לי מאוד תודה רבה אהרון

לאהרון שלום, שני החומרים אינם עובדים על אותם חומרים במוח אבל שניהם "עובדים" על המוח. אסור להשתמש בגראס עם פרוזק וגם אסור במצבים נפשיים של חרדה או דיכאון. חג שמח דר' גיורא הידש

לפסיכיאטר ד"ר גיורא הידש שלום, אני תלמידת בית ספר ומעוניינת לעשות עבודה על מוות בטרם עת אשר מתאפיין בחוסר כאב וסבל. ידוע לי תהליכי מוות קשים ממחלות ותאונות אשר גורמים לכאב וסבל על אף שחלקם הוא מופיע פתאומי או מוות במקום ישנו כאב גדול בתהליך מוות קצר ופתאומי זה. מה שאני מתעניינת הוא על מוות שהוא לא פתאומי זאת אומרת למשל לא שהלב פתאום מבהיל את הבנאדם בהפסקת פעולתו וגרימת כאב בחזה ובקיבה ולא דברים מהסוג הזה שבהם הכאב ממוקד לספר רגעים אלא על מוות שקורה תוך כדי שינה שלווה ללא כאב ואולי אפילו שינה מתוקה, שהולכת ומעמיקה שבה האדם נכנס נמצא במצב כמו של נירוונה לחלוטין ללא כאב וסבל והכאב והסבל רחוקים ממנו כל כך הרבה וזה תהליך מותו. רציתי לדעת איזה סוג של מוות בטרם עת מתאים לתיאור האחרון של מוות . אשמח לדעת גם מילות חיפוש שיתאימו על מנת למצא מאמרים כל נושא זה. והאם לאותו מצב נפשי שקראתי לו נירוונה יש שם ויכול לקרות ברגעי המוות ?

הייתי נזהר מלענות לה. הבקשה ואופן הבקשה- מחשידה. זה אכן לצורך עבודה????

לספיר שלום, מה שעולה בדעתי כרגע הן הפרעות בקצב הלב או אוטם גדול בשריר הלב, חג שמח דר' גיורא הידש

שלום לכולם. יש לי אח שכמה שנים לאחר צבא החל להשתגע. מתברר שמוות של 13 חברים שלו בסופ"ש אחד בפעילות בלבנון הותיר בו צלקת נפשית שגרמה להתפוצצות כמה שנים לאחר מכן. הוא מעשן גראס וחשיש בכמויות כבר 3 שנים, הוא כותב מאמרים מאוד חכמים על פיתרון הבעיות השונות בישראל ובעולם, הוא טוען שהשב"כ חטפו אותו והחדירו לו שבב אלקטרוני לראש, הוא ישן עם רמקול מחובר לראש כדי לשבש להם את השידורים ושהם לא יגנבו לו את המחשבות, הוא טוען שהוא מוריד גשם, שיש נאצים בישראל, הוא מטיף על גזענות וקיפוח של מזרחים, הוא מאוד מאוד עצוב, במיוחד בגלל שלא מאמינים לו. אני מודה שכשגרתי רחוק ולא ידעתי מה קורה איתו, אז היו לנו שיחות לפעמים והייתי מאמינה לדברים שלו עד שבהדרגה קלטתי שהוא פשוט השתגע. חברים שלו מהצבא לא מצליחים לעזור לו, המשפחה לא מצליחה, אנחנו כבר בחובות עצומים, הוא מסרב להיפגש עם פסיכיאטר, מסרב לקחת כדורים שהומלצו ע"י פסיכיאטר. הוא ממשיך לעשן בכמויות ואמחמו מפחדים לאשפז אותו כי אנחנו לא מסוגלים לחיות עם המחשבה הזאת שהוא יהיה לבד ונטוש ומי יודע מה יעבור עליו שם. אני יודעת שהוא צריך אשפוז. לא מסוגלים. החיים שלו ושלנו הם גיהנום כבר כמה שנים, אנחנו כמה אחים שעצרו את החיים שלהם והשאיפה היחידה שלנו בחיים היא שהוא יחזור לעצמו. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, האם יש טריקים כלשהם לשכנע אותו לקבל טיפול רפואי? המצב הבריאותי של אמא שלי מידרדר במהירות, היא חולת לב, והמצב הזה רק מחמיר את הבריאות שלה, אני מחכה בבהילות לתגובות שלכם. תודה מראש. נטע

לנטע שלום, צר לי לשמוע על אחיך ונראה שהדברים חמורים וחשוב שיגיע לטיפול כמה שיותר מהר ויפסיק עם הסמים. לצערי אין טריקים או פטנטים מיוחדים. מה שאפשר לעשות הוא לנסות ולשכנע אותו וחשוב שאנשים רבים ושונים יגידו לו את אותו הדבר כל הזמן. כלומר המשפחה צריכה לחשוב ביחד ולסכם את הדברים שיגידו לו וכולם יאמרו את אותם הדברים. אני מקווה שבסוף הוא ישתכנע, במיוחד גם אם חבריו ישתתפו היבט נוסף הוא הקשר לצבא או משרד הביטחון. במידה והדברים קשורים לטראומה בשירות הצבאי כפי שכתבת, יש אחריות של משרד הביטחון למה שקרה לו וחייבים לתבוע את משרד הביטחון. לפעמים זו הדרך להביא אותו לטיפול. כלומר האנשים מוכנים ללכת ולתבוע את משרד הביטחון ואז הם מוכנים להגיע לאבחון וטפול למטרה זו. שיהיה רק טוב ותדאגו לאח, הוא זקוק לכך דר' גיורא הידש

תודה על התגובה המהירה, אני אתייעץ עם המשפחה, אולי אם נדרבן אותו לתבוע את משרד הביטחון זה יזיז עניינים, אנחנו כבר שלוש שנים מנסים ואנחנו תמיד שם בשבילו ועדינים איתו אבל כלום לא עזר עד כה. רוצים שהוא יקח כדורים בשם: zyprexa olan zapine, ואני מפחדת שהוא ימשיך לעשן וייגרם לו התקף פסיכוטי גרוע יותר. אני צודקת? ץודה מקרב לב, נטע

ד"ר שלום רב לך, האם תרופה העובדת על הסרוטנין היא התרופה שבד"כ ידועה כעלולה להיות משמינה/אוגרת נוזלים? האם הפרוזק ידועה כתרופה מסוג זה, או שהיא משתייכת לקבוצת התרופות שלא ידועות כמשמינות (כמו האפקסור?) תודה

שלום, מדובר על תופעת לוואי של כל התרופות הפועלות על הסרוטונין. במיוחד הסרוקסט, הפרוזק גורמת לכך פחות והאפקסור גם פחות. באופן עקרוני כל התרופות עלולות לגרום לעליה במשקל, אבל התרופות שציינתי גורמות לכך פחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כ-3 שנים אני סובל ממחשבות כפייתיות טורדניות, אשר מייאשות אותי מלהמשיך להתמודד עם מחלה זו וזאת בגלל שאני רואה שאין סוף למחשבות האלו (על היקום, אלוהים, מוות וכו'). אני נמצא בטיפול פסיכולוגי וכמו"כ הספקתי ליטל מס' תרופות לא מועט, בהם: סרוקסט, פרוזק, ציפרמיל, רספירדל, דפלפט ולוסטרל. אולם, תרופות אלו שיפרו בהרבה את המצב הדיכאוני אך לא שיפרו כלל את הכפייתיות. לאחרונה פניתי לרפואה טבעית (לנטורולוג) וקבלתי תרופות טבעיות מסוימות, אך אינני מאמין כי הם יעזרו. האם כדאי לנסות אפקסור או שכבר עדיף לא לסכן את הכבד והכליות מעומס של תרופות (הייתי לאחרונה במשך 5 חודשים במינון מקס' של לוסטרל)? האם עלי להשלים עם מצבי הקשה או להמשיך בעקשנות בחיפוש אחר החלמה?! מצפה לתשובתך ומאחל לך מכל הלב הצלחה על תרומתך הרבה באתר זה יוסי

ליוסי שלום, תודה על המילים החמות ואני מקווה שיעזרו גם לך. אכן הפרעה טורדנית עלולה להיות עקשנית. התרופות שנטלת וגם האפקסור אינן מזיקות לכבד או לכליות ואינן גורמות לנזקים לאברים פנימיים או למוח. כך שבהחלט כדאי להלחם וגם ליטול מינונים גבוהים של תרופות אלו על מנת להרגיש בטוב. הרווח בהחלט שווה את המחיר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד'ר הידש שלום! אני נוטל אפקסור-75מ'ל פעמיים ביום וקסאנגיס 0.25 שלוש ביום. כבר 5 שנים,בעייתי היא הפרעת חרדה (חרדה כללית). הבעיה היא שהשילוב של השניים גורם לי לעייפות. ובנוסף אני מאוד רוצה להיגמל מהקסאנגיס אך עד כה לא הצלחתי. נטילת אפקסור לבד גורמת לי לתחושת אי שקט. הרופאה שלי המליצה לי על איקסל. ראשית, האם ניתן לעבור ישירות לאיקסל? שנית ,לדעתך האם איקסל יטיב עימי יותר מאפקסור? אנא יעץ לי בהקדם כי אני מאוד טרוד וחרד מהעיניין. בכבוד רב איתי.

לאיתי שלום, לדעתי אחרי חמש שנים של טיפול האפקסור כבר לא יגרום לאי שקט וכנראה שהוא יספיק לבד ויתכן שאפילו במינונים גבוהים יותר תרגיש בטוב. דווקא מהבחינה של האי שקט האיקסל עלול לגרום לאי שקט רב יותר מאפקסור.. אחרי חמש שנים בהחלט כדאי לשקול או עליה במינון של האפקסור או להחליף אותו לתרופה שלא תגרום לך לאי שקט או תופעות לוואי אחרות. כדאי כמובן לרדת מהקסנקס שגורם לעייפות.... (למרות שהעייפות תתכן מהמצב ומהחרדות, כדאי לרדת מהקסנקס), ישנם פרוטוקולים של מעבר לוואליום ואחר כך להפסיק בהדרגה, ואפשר גם להפסיק את הקסנקס לאט לאט. אבל בכל מקרה כדאי להתחיל בתהליך הגמילה. בהצלחה דר' גיורא הידש

לדעתי הקסנקס הוא הגורם לך לעייפות וגם לא נראה לי הגיוני שהאפקסור הוא הגורם לך לאי שקט. הייתי מנסה להעלות את המינון של האפקסור ובמקרה הצורך לוקחת כדור הרגעה פחות מעייף. (קלונקס). תיגמל לאט לאט מהקסנקס, זה אפשרי, מניסיון. בהצלחה!!!

איתי שלום, לגבי הקסנאגיס תנסה אולי לקחת רק חצי כדור במנה השניה שאתה לוקח (באמצע היום) ותראה אם אתה יכול להסתדר בלי החצי השני עד שאתה לוקח את המנה השלישית בערב. אם אתה מרגיש שאתה חרד מידי כך את החצי השני אבל לפי דעתי אתה תוכל להגדיל את השעות בין החצי הראשון עד לחצי השני עד שכבר לא תצטרך את החצי השני. כאשר המצב מתייצב טוב עם שניים וחצי כדורים ליום, תנסה את אותו התהליך עם הכדור של הלילה וחר-כך עם הכדור של הבוקר. כך תגיע לכדור וחצי ליום. אם הכל מצליח יפה, תנסה אותו הדבר לגבי השלוש מנות עד שתגיע לשלב שאתה לא לוקח כל יום באופן קבוע אלא רק לפי הצורך מידי פעם. שיהיה בהצלחה!!! (אני הצלחתי להגמל מקסנקס לפני הרבה שנים וזוכרת שהייתי חוגגת על כל רבע כדור שהייתי מצליחה להפחית) בברכה שרון א'

שלום ד"ר הידש אני בת 29, ובמשך שנים רבות אני סובלת ממחשבות אובססיביות דיכאון והתקפי חרדה. נהגתי לקחת סרוקסט במינון יחסית גבוה (60 מ"ג) אך לאחר שמונה חודשים כאשר חשתי שיפור מסויים הפסקתי בהדרגה, עד שהיום אני כבר חודשיים ללא התרופה. בשבועיים האחרונים חלה הרעה במצבי, המחשבות חזרו להיות מאוד אינטנסיביות, ופוגעות באיכות חיי. בעוד תשעה ימים אני אמורה לנסוע לשבועיים לאירופה, ואני מרגישה נורא, וחרדה מאוד להרגיש רע שם. שקלתי לחזור לקחת סרוקסט, אך הפסיכיאטר המטפל בי לא נמצא בתקופה הקרובה. רציתי לשאול אותך האם לדעתך אני יכולה לחזור לבד ליטול את התרופה בהדרגה. ומה עלי לעשות אם ארגיש רע מאוד בחו"ל? במידה ואחליט לקחת סרוקסט, האם יכול להיות שיפור במצבי הנפשי כבר בימים הקרובים, או האם נדרשת תקופת הסתגלות מחודשת? (כחודש עד שהתרופה תשפיע שוב?) אני מודה לך על התייחסותך מלי תודה

למלי שלום, נטילת הסרוקסט אחרי חודשיים של הפסקה היא כמו בפעם הראשונה עם ההסתגלות והתקופת החביון עד להשפעת התרופה. נכון שאת מכירה את הסרוקסט ואת הטיפול אבל איני יכול לאשר לך ליטול את התרופה מבלי לבדוק אותך. נסיעה טובה ונקווה שמוצלחת דר' גיורא הידש

לפי מה שקראתי על נושאי החרדה אני בכלל קשורה ל- GAD איך יכולת להבחן בכלל OCD או אפילו התקפי פאניקה וחרדה . במצב OCDזה מצב אובססיבי מידי וזה לא קשור אלי יכול להיות שאתה לא דוקטור ולא יודע עוד לאבחן בעיות את השאלות האלו צריך לשאול רק את הידש . בכל אופן תודה על העזרה

כתבתי לך שמרוניל רשומה במשרד הבריאות לטיפול ב-OCD. לא כתבתי שיש לגלית OCD. אני לא יודע מי זה גלית וגם לא מעניין אותי.

שלום. האם למי שסבל מתופעת הלואי המינית (חוסר חשק, עיכוב בגמירה וכו'..) המתלווה לתרופות מהמשפחה הנ"ל, הענין הסתדר או הוקל לו עם הזמן ? אם כן - תוך כמה זמן ? איך התמודדתם ? תודה לכולם ולד"ר !

לאביטל שלום, את יכולה לראות דיון על הנושא שניים שלושה עמודים אחורה. לא ברור משאלתך האם מדובר בהקלה בזמן הטיפול או בסיומו. אחרי סיום הטיפול הרצון והיכולת חוזרים לרגיל. במשך הטיפול ישנו שיפור והקלה אבל לא תמיד. זוג חמוד סיפרו לי שהם מאוד עסוקים ובדרך כלל לא היה להם זמן למין ואם כן אז תמיד הם די מהרו. עכשיו דווקא עם האפקסור הם היו חייבים להקדיש זמן רב למשחק המקדים והיחסים היו ממושכים הרבה יותר, הם דווקא מצאו יתרון בכך.... שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

ואם יורשה לי להוסיף לסיפור הזוג החמוד... אצלנו היה דבר דומה, ואז - כשהופסק הטיפול התרופתי, וההרגלים החדשים לגבי המין הושרשו, נסקה ההנאה מהמין לגבהים שלא הכרנו... רינת

המון בשבילי אודה לך אם יש לך להמליץ על רופא אחר שלא לןקח סכומים כאלה

אני מטופל דרך קופ"ח ........מצטער

שלום לך ! שלום גם לכל הקוראים ! אני בחורה כבת 32 . לא מעשנת ולא שותה אלכוהול (ומעולם לא עישנתי או שתיתי ). מעולם לא ניסיתי סמים. לא קלים ולא קשים. כלום. במסגרת טיול במזרח, התפתיתי לנסות ADAM . רציתי להרגיש את האהבה הגדולה הזאת שכלם דיברו עליה... לקחתי ממש מעט, אולי שליש כמות מכל שאר הנוכחים (המנוסים, הייתי אומרת). זו הייתה טעות חיי !!!!!!!!! אחרי כחצי שעה מרגע לקיחת הסם, איבדתי כל תחושה בידיים, לא יכלתי להחזיק את עצמי(הייתי חייבת לשכב), החום עלה לי בטירוף ופשוט רעדתי מקור (באמצע הקיץ!!), לעומת הידיים שלי, בהם לא הרגשנו דופק(אני וחבריי) , בגרון היה לי דופק כ"כ מהיר שפחדתי שאני אמות מדום לב או משהו..... הרגשתי פיצוצים בראש, שאני בוערת מבפנים, ובגדול הייתי בטוחה שאני הולכת למות....... המצב החמיר, והדבר היחיד שהחזיר אותי למצב נורמלי היה ווליום ומורפיום שנתנו לי שם.(לאחר שעה של סבל) ואז הרגשתי איך החום יורד, הדופק נרגע, אני מקבלת תחושה חזרה בידיים ויכולה לשבת נורמלי. כבר שמעתי את הפיזמון שבטח הייתי בלחץ והוא רק גבר בעקבות ההתנסות הרעה, אבל עד היום ברור לי שהייתי בסכנת חיים אמיתית ומוחשית, ואם לא המורפיום, אני לא רוצה לחשוב איפה הייתי עכשיו... בקיצור- התפתיתי, וזו היתה הטעות הגדולה ביותר של חיי, טעות שיכלה לעלות לי בחיים. שלא לדבר על הטראומה שבעקבותיה והנזק למערכת החיסונית ( בתור בחורה בריאה כמו שור, הייתי חולה חודש שלם אח"כ). זה היה הדבר הכי מפחיד ונוראי שקרה לי בחיים. אני באמת רוצה שתבינו עד כמה הסם "אהבה"(אלק) הזה מסוכן. אחרי המקרה שלי פתאום שמעתי על אנשים שמתו מהסם. הייתי כ"כ נאיבית , שהאמנתי כשאמרו לי שלא יכול להיגרם לי שום נזק, רק אהבה. איזה אהבה ואיזה נעליים. אהבה בטח שלא הייתה שם, וזה יכל להיגמר אחרת.... אני מודה לאלוהים על ה- second chance שהוא נתן לי. אני בטח שלא אנסה שום דבר יותר והייתי רוצה שתחשבו על זה גם. לפני שאתם מתפתים לנסות. אם אתם לוקחים סמים, תהיה מודעים לכך שאתם יכולים לאבד את שפיותכם או את חייכם. קחו זאת לתשומת לבכם. הייתי רוצה לשאול את הרופא האם יש סיכוי/סיכון פיזי או נפשי(שכרגע אינני רואה) בעיקבות הפעם האחת הזאת ?? מוריאל.

כמו שאומרים "נגעת....נסעת

למוריאל שלום, תודה על השיתוף ואני בטוח שדבריך חשובים ומשפיעים יותר מאלף רופאים. לשאלתך, איני יודע את התשובה, יש לי מעט מאוד ניסיון עם סמים. אולי משהו אחר יכול לעזור. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

לידיעתך מוריאל, אני מורה ומחנכת בתיכון והדפסתי את הודעתך זו. מחר בבוקר כיתה יב' כלשהי, בבית ספר כלשהו בארץ, יקרא כתבה זו, ויזדעזע כמו שאני הזדעזעתי כעת. תודה

תודה לך !!! אם המקרה שלי ישפיע על מניעה בעתיד, אז אני כבר מרגישה יותר טוב. בהצלחה !!!

שלום לדר' הידש ולחברי הפורום ברצוני לדעת מס' פרטים על כדור שנקרא דפלפט ומה הניסיון של חברי הפורום עם כדור אני לוקחת 800 מג ביום ובנוסף 150 אפקסור ועדיין לא מרגישה שיפור ברמת הדיכאון חוסר הריכוז והשכחה תודה דניאלה

לדניאלה שלום, פרטים מלאים על התרופה תוכלי למצוא באינדקס התרופות, אולי תחת השם וואלפורט או חומצה וולפורית שהם שמות שונים לאותה התרופה. התרופה נוגדת הדיכאון היא האפקסור, וניתן לעלות את המינון עד 300 מג' ביום, לדעתי 150 מג' הם מינון התחלתי בלבד. הדפלפט נועד לשתי מטרות אפשריות. הראשונה היא איזון וייצוב אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית, מאניה דפרסיה. והמטרה האפשרית השניה היא תמיכה ועזרה לאפקסור להשפיע נגד דיכאון. לעתים כאשר הדיכאון לא מגיב לטיפול בנוגדי דיכאון אנו מוספים מספר תרופות ואחת מהן היא הדפלפט כדי לעודד את התרופה נוגדת הדיכאון. נקוה שתרגשי טוב בהקדם דר' גיורא הידש

אני נמצאת עכשיו בדכאון. הדבר הזה לא עוזב אותי ובא לי להקיא מזה. אני מאחלת לכולכם חיים טובים עם המון מצב רוח טוב !

למירי שלום, דיכאון הוא מצב חולף ואת תרגישי טוב, הטיפול מקצר את משך הדיכאון ומקל עליו. אבל גם בלי טיפול הדיכאון חולף, כך שכדאי לחכות ולהרגיש טוב. תשמרי על עצמך דר גיורא הידש

קראתי באחת ההמלצות שנתתם פה על פופסור ויצמן ,2 שאלות ברשותי אם תוכלו לענות 1 האם חוץ ממקוציעותו באיתור בעיה ונתינת מענה ,ברמה האנושית איך הוא 2.כמה הוא לוקח לפגישה אם תוכלו לפרט כי זה חלק קצת קשה אצלי תודה

לגביי השאלה השניה ........... בין 1000 ל 1200 ש"ח לפגישה הראשונה.

שלום, פרופ' וייצמן הוא אחד הרופאים היותר מעולים שהכרתי- גם מקצועית ובעיקר אנושית. אין רבים כמותו מבחינות מקצועיות, הוא חוקר צנוע וגדול בתחומו. אני משערת שליושר וצניעות אין מחיר...לעיתים מה שבזול עולה מאוד ביוקר.

שלום רב, סוף סוף נגמלתי מהקלונקס ביסורים קשים ועכשיו הרופאה "מענישה " אותי. היא אומרת שכל הכדורים המרגיעים זה אותו דבר כך שאם מפסיקים קלונקס ועוברים לקסנקס או ואבן לא תורמים בכלום למצב. אני אומרת לה שלא נראה לי שלכל אדם יש רק כדור אחד שמתאים לו ,והיא לא מסכימה איתי. אני לבד במערכה,רוצה להיגמל ואין לי עם מי להתיעץ. תשובתך בבקשה תודה

לתמרי שלום, לא הבנתי בדיוק את שאלתך בכל זאת אנסה לעזור. כל התרופות שציינת שייכות לאותה המשפחה-הבנזודיאזפינים. כולן מרגיעות וכולן עלולות לגרום להתמכרות. לכן אם הצלחת להגמל מהקלונקס לא כדאי להתחיל עם תרופה אחרת העלולה לגרום להתמכרות. אפשר להעזר בפרומטזין=פנרגן שמרגיעה ואינה ממכרת. מפני שהיא שייכת לקבוצה אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר יקר, מה מייחד את התרופה הזו שאינה ממכרת? חייבת במרשם רופא? האם משפיעה כמו הבנזואפינים? תודה

אבא עבר ארוע מוחי לפני כ10 חודשים לאחרונה (בחודשיים האחרונים)אבא סובל מדכאון קשה אשר מתבטא במיוחד בשעות אחה"צ לתוך הלילה. הדכאון מגיע בהתקפים של אי שקט ,אמירות אובדניות ,חוסר תאבון במהלך כול היום ,מצב רוח ירוד ,מראה סגור ,מיעוט בדיבור ושיתוף פעולה בזמן ההתקף המחזה הוא נורא !!!!! כאשר ההתקף חולף אחרי מספר שעות אבא כמעט ולא זוכר את התנהגותו במהלך ההתקף . ביעוץ שהיה לנו עם פסיכיאטר נאמר לנו שהארוע המוחי פגע לאבא בצד במוח שאחראי על המצב רוח. שאלתי היא האם ישנו טיפול לתופעה והאם ניתן להקטין את הנזק שנגרם בסה"כ אבא מתקדם יפה מבחינות אחרות (פיזוטרפיה ,תנועתיות וכו') אולם בנושא הדיכאון הוא הולך אחורה מיום ליום מה עושים ?! אבא בן 54 -אב ל5 ילדים

לניר שלום, יתכן מאוד שהשינויים במצב הרוח אצל אביך-הדיכאון קשורים לאירוע המוחי, לכן אנו נקרא לדיכאון דיכאון על רקע אורגני-גופני ולא מצב נפשי "נקי". עם זאת הטיפול הוא אותו הטיפול, מדוע הרופא לא התחיל בטיפול בנוגדי דיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב הבת שלי במצב פסיכוטי ומקיימת יחסים עם החבר שלה על פי ידיעתי בלי אמצעי מניעה. האם הטיפול ברספרדל שהיא מקבלת עשוי להיות מסוכן להריון? תודה מיקה

למיקה שלום, דייה צרה בשעתה, כאשר תשקלו (אם תשקלו) האם להמשיך בהריון או להפסיקו אז השאלה תהיה רלוונטית. לדעתי כדאי לחשוב על פתרונות לאמצעי מניעה כי מצב פסיכוטי הרבה יותר מסוכן להריון ובטח אחרי הלידה. צריך לראות את התמונה הכוללת ואת כל המשמעויות של הריון, וכפי שאת חוששת ישנן בעיות רבות הקשורות להריון ולידה במצב נפשי כזה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב נפרדתי ממערכת יחסים ארוכה אהבה חזקה מצידי אשליות מצידו והרבה קשיים ממש קשה לי במיוחד לדעת שהבחור עם אחרות זה מטריף אותי מקינאה אני כמעט לא מתפקדת אמנם עובדת אבל המחשבות לא מפסיקות הוא פגע בי ולעולם אסור לי להיות איתו גם שונאים אותו כל הסביבה מה לעשות ?פניתי לפסיכיאטר הוא נתן לי ציפרמיל 1 ליום ובמקרים דחופים קסנקס זה לא עוזר לי אני מטופלת כבר חצי שנה אשמח לעזרה תודה.

היי, גם אני נפרדתי מחבר לפני זמן קצר וקשה לי. קשה מאוד. גם אני חושבת עם מי הוא? מה עושה וכו'? בעבר נפרדנו...וחזרנו...והסתבר שגם אותו הטריד עם מי הייתי, שכבתי וכו'...ושוב, כשנפרדנו, הוא אמר לי בטח תלכי לזה ולזה...וגם אני מידי פעם חושבת עם מי הוא וכו'...אך אני מכניסה לראשי (האטום....) שזה לא צריך לעניין אותי, כי הוא לא טוב לי ואני בטוה שאמצא מישהו טוב יותר....כי מפה אפשר רק לעלות. אם הוא שיקר, בגד וכו'..בעתיד זה רק יהיה גרוע יותר. בהצלחה!!!!

שלום, ממה סובל מי שנוטל פרוזק+פרפנאן במשך מס' שנים?

בר כתב/ה: > > שלום, > ממה סובל מי שנוטל פרוזק+פרפנאן במשך מס' שנים?

אומגה 3 לא שווה כלום במניעת דכאון- ניסיתי את זה על עצמי וזה לא עזר.

כמה זמן השתמשת בזה ?

חודש ו- 40 יום.

1. דיכאון מתמשך בעוצמה בינונית נקרא דיסתימיה ובגלל המהלך הכרוני של ההפרעה הוא כבר חלק מהאישיות שלך (אישיות דיסטימית=אישיות דיכאונית). יכולים להיות גם גלים של דיכאון מאג'ורי בדיסתימיה. אם זה המצב יכול להיות שתצטרכי תרופות לכל החיים. 2. בשביל לקבל קיצבת נכות את צריכה לפנות לביטוח לאומי- המחלקה לנכות כללית ושם יסבירו לך מה הפרוצדורה בשביל לקבל נכות. תצטרכי להביא מכתב מהרופא המטפל ולהבדק ע"י וועדת רופאים שהם מומחים לנושא והם יחליטו מה מגיע לך אם בכלל.

המצב אצלי פחות דיכאוני יותר חרדות אצלי אני מתפקדת בכללי כרגיל יוצאת המון מהבית ועושה בכללי הכל , אז מה בעצם נקראת ההפרעה הזו כמו שאמרת OCD.

גלית- באתר של ד"ר קפלן יש תיאור מפורט על הפרעות חרדה, כולל OCD.

לפני כשנה חוויתי התמוטטות עצבים ומאז אני סובל ממתח רב וחרדות. התחלתי בטיפול תרופתי לפני כ10 חודשים, אני נוטל 20 מ"ג ציפרמיל כל יום ועד לאחרונה אף טרנקסל 10 מ"ג ביום. הרופא שלי המליץ לי לעבור מטרנקסל לאסיוול 20 מ"ג ביום. רציתי לדעת מה ההבדל ביניהם, האם ישנן תופעות לוואי לעזיבת הטרנקסל, והאם בכלל אני נוטל כמויות גבוהות מידי של תרופות באופן כללי? האם שימוש בטרנקסל ואסיוול לאורך תקופה ארוכה הינו מסוכן ו/או ממכר? (כך כתוב בפתקית שמצורפת לתרופה....) תודה רבה....

שניהם ממכרים באותה מידה ולכן עצם המעבר לא מעלה את ההתמכרות בתנאי שעובדים עם מינונים שקולים וזה לא המצב אצלך. טרנקסל 10 מ"ג=אסיוול 6.67 מ"ג. כלומר התלות שלך בבנזודיאזפינים שווה ל-6.67 מ"ג דיאזפם והרופא שלך רוצה שתעלה ל-20 מ"ג דיאזפם שזה פי 3 ממה שאתה לוקח עכשיו. לא מדובר במינון גבוה. אפשר לעלות עם האסיוול=דיאזפם עד 60 מ"ג ליום. אם הכיוון להיגמל מהתרופה אז הצעד של הרופא נכון אבל המינונים לא נכונים. באופן כללי אסיוול נחשבת לתרופה יותר טובה מטרנקסל, מוכרת בכל העולם ויש בה שימוש בכל ענפי הרפואה.

תודה על התשובה המהירה, שאלתי היא : האם שימוש של מעל חצי שנה בבנזודיאזפינים הינו ארוך מידי\ גורם להתמכרות? האם להערכתך ניתן להגמל לחלוטין מהכדורים באמצעות שיטות אלטרנטיביות? ניסיתי פסיכולוג והעניין לא היה לרוחי כלל וכלל. לפני ההתמוטטות שעברתי הייתי אדם בריא לחלוטין. כמו כן, הייתי רוצה לדעת מהי השכלתך, כי ניכר שאתה אדם משכיל, אם לשפוט לפי תגובותיך כאן... תודה!

נותנים דבר כזה?

שלום לכולם! רציתי לשאול את כולם האם התרופות שנוגדות חרדה שיש להם תופעות לואי האם התופעות לואי (אם ישנם) מקבלים אותם לכל אורך השפעת הכדור או שזה בא כמו בחרדה בהתקפים? נגיד שאני לוקח כדור ויש לי תופעות לואי אז כל היום אני יסבול מהם או חלק מהיום או בתדירות שיש לי התקפןת חרדה? איך זה קורה בדיוק? תודה לכולם!

שלום לך, א. לא בטוח שתסבול מתופעות לוואי. כל אחד מגיב אחרת. ב. במידה ויש תופעות לוואי, הן מופיעות, בד"כ, בתחילת הטיפול, וחולפות לאחר תקופת הסתגלות קצרה לתרופה. ( לא בצורת "התקפים" ). שתרגיש טוב...

שלום, אני רוצה להתחיל לשתות כדורים נוגדי חרדה ומתח ואני פוחד מהשמנה. האם תוכל להמליץ לי על כדורים שידועים כי אינם גורמים להשמנה? רון

לרון שלום, תרופות ההרגעה אינן גורמות לעליה במשקל. ישנם כמובן תרופות נוספות שגם הן לא גורמות לעליה במשקל וכפי ששאלת חלק מהתרופות עלולות לגרום לכך. עם זאת לא הייתי רוצה להמליץ על טיפול ברשת. קודם כל צריך להגיע לאבחון טוב והמלצות על טיפולים אפשריים מפסיכיאטר שמכיר אותך (גם שיחות אינן גורמות לעליה במשקל...). שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, האם תוכל לעשות לי סדר בבלגן ולהסביר בקצרה, האם הכדורים שרובנו כאן שותים- סרוקסט, אפקסור, פקסט וכו' שייכים לפרוזק אבל בשם אחר?

לרון שלום, בשמחה, באופן עקרוני התרופות פועלות על שני חומרים במוח, על הסרוטונין ועל הנוראפינפרין שני החומרים שהוכח שהם קשורים לדיכאון וחרדה וכאשר מעלים את רמתן ישנו שיפור במצב הנפשי. הפרוזק (=פלוטין פריזמה), הייתה התרופה הראשונה שפועלת על הסרוטונין בלבד, ישנן עוד חמש תרופות בקבוצה זו. כל התרופות פועלות על הסרוטונין ובדיוק באותו המקום במוח אבל כל אחת היא מולקולה שונה. התרופות הן סרוקסט=פקסט=פרוקסיטין. פבוקסיל, לוסטרל, ציפרמיל=רסיטל, ציפרלקס. כאשר אני כותב = אז מדובר על אותה התרופה רק מבית חרושת אחר. תרופות הפועלות על הנוראדרנלין בלבד, הן האדרונקס והמובמיד. תרופות אשר פועלות באופן משותף על שני החומרים במוח הן האפקסור=ונלה, והאיקסל. יש סדר בבלגן שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, לפני חמישה חודשים פניתי לפסיכיאטר כדי שיעזור לי. תלונותי היו כדלהלן: מתח יומיומי עצום, התפרצויות כעס לפני המחזור ללא שליטה, ובעיקר חרדה מפני הבאות. (אני בת 34 וטרם מצאתי את בן זוגי הנכסף). הרופא נתן לי את הלוסטרל 50 מ"ג שעזרה לי באופן מדהים והתאימה לי והרגשתי נפלא, אך לדאבוני השמינה וניפחה אותי. לכן ביקשתי להחליפה והוא נתן לי את האפקסור 75 xr . אני משתמשת בה כבר חודש וחצי ואין שיפור. אין להשוות אותה לתחושותיי עם הלוסטרל. אני חשה עצבנית מתוחה, מזיעה בלילה, מדוכאת, דפיקות לב מואצות. היא לא טובה לי. אגב לפני שבוע קיבלתי את הוונלה 75, במקום האפקסור. עושה רושם שזה דומה. (לעדכונך- אף קופת חולים מאוחדת כבר לא נותנת את האפקסור!) א. מה לעשות?! האם יש עוד כדור המתאים לתסמינים שציינתי? אני במתח ועצבנית, ולכן מלכתחילה לא נראה לי כי האפקסור הוא התשובה בשבילי, הרי כתוב שהיא גורמת להתנהגות תוקפנית!, לעצבנות!? ב. קראתי בתשובותיך כי הוונלה לא מחליף את האפקסור המושהה אלא רק את האחר, ואין כדור אשר יכול להחליף את האפקסור, האם זה נכון? תודה רבה דנית

לדנה שלום, למרות שהאפקסור תרופה טובה אם היא לא מתאימה לך אז תעזבי אותה.... אפשר לנסות תרופות אחרות בקבוצת הלוסטרל כמו פרוזק=פריזמה, או תראי בשאלה הקודמת את ההבדלים בין התרופות. תרופה שאינה מתאימה אין טעם להתעקש ולהמשיך אתה. פרט לכך כל הפרטים שכתבת הם נכונים. בהצלחה דר' גיורא הידש

האם במצב של חרדות ודיכאון כשמטופלים במרוניל וקלונקס בטיפול מתמשך של שנה אפשר לצאת לעבוד מחוץ לבית. פשוט מהמשבר אתה מאד עייף בנוסף התרופות ו3 ילדים. מה אתה אומר?

לגלית שלום, אין תשובה כללית, כל אחד והתגובות שלו. ישנם אנשים שעם התרופות שציינת מרגישים טוב-בריאים ואז אין בעיה לצאת ולעבוד, כמובן שישנם גם אחרים. ראיתי את ההתכתבות שלך על ביטוח לאומי. רק לידיעתך, גם מי שיקבל אחוזי נכות והוא לא עבד הוא לא מקבל תמיכה כספית, רק אדם שעבד והפסיק יקבל תמיכה כספית. אני מסכים אתך שאין זה הגיוני אבל זה כך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום האם XANAX 0.25 ליום משפיעה על נהיגה? האם זה מוריד פרופיל צבאי?

ליואב שלום, תרופה כשלעצמה אינה מהווה סיבה לשום דבר. מה שחשוב הוא האבחנה וכיצד אתה מרגיש עם הטיפול. אם אדם מטופל ומרגיש בטוב ומצבו רגיל ובריא לא צריכה להיות בעיה בתחומים הללו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כבר 4 חודשיים בדיכאון קשה שאפילו עד לפני חודשיים נסיתי להתאבד ולהתאשפז, התחלתי לקחת בזמנו ציפרלקס ואז אחרי חודש מאחר שהיה הדרדרות לקחנו אפקסור ליתיום ודיפרקסן אני יודעת שאתה לא בעד שילובים אבל זה על מנת שיהיה חיזוקים ואז מצבי היה קצת יותר טוב אך יש לציין שאני הולכת לעבודה ונותנת את המינימום ובבית לא עושה כלום, אבל איך שהוא שיחקתי אותה שהכל בסדר אך לפני פחות מחודש הוספנו זיבן אחד שיהיה לי אנרגיות, והיום בשבוע הזה מצבי הוחמר לא שאני לא עושה כלום בעבודה ובבית גם אני יושנת המון בוכה ומעלה שוב את הרעיון להתאבד. לאחר שיחת טלפון עם הפסיכאטר החלטנו להוריד את האפקסור בהדרגה, כך שאני נשארת עם הזייבן ליטיום דיפרקסן, האם מצבי הוחמר מירידה מאפקסור? האם קיים דיכאון עמיד ששום דבר לא עוזר רק הזמן. יש לציין שכל שנה יש לי דיכאון אך עומקו של הדיכאון השנה היה חזק במיוחד. האם הליטיום לא עוזר ב100 אחוז בבדיקה יצא לי 0.8 מה עושים איך יוצאים מזה. מה גרם לי לנפילה חוזרת.

ליובל שלום, לצערי איני מכיר אותך מספיק כדי להביע דיעה על הטיפול המתאים לך. למרות שהכוונה היא לטפל עם תרופה אחת וזו הגישה המומלצת, בהחלט ישנם יוצאים מהכלל וישנם אנשים יותר מורכבים ואז גם אני משתמש בשילובים של תרופות. כיוון שמדובר במצב מורכב איני ממהר לתת תשובה מחשש שאטעה ואטעה.... בכל אופן הליטיום בהחלט תרופה טובה, היא עוזרת נגד דיכאון והשילוב שלה עם תרופות נוגדות דיכאון מאוד מקובל והוכיח את עצמו. גם רמת התרופה בדם אצלך היא טובה. נקווה שתרגישי טוב ובמהרה, גם מניסיונך את יודעת שדיכאון הוא מצב חולף. תמיד ישנה הרגשה שהפעם זה לא יחלוף והפעם זה קשה מתמיד, אבל את יכולה להיות בטוחה שהדיכאון סופו לחלוף. את מבינה כעת מדוע אני כל כך ממליץ על טיפול מונע גם כאשר מרגישים בטוב, אבל נדבר על כך כאשר תרגישי טוב ובמהרה. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

לרופא שלום אני מתגוררת בדיור מוגן . ובדיור המוגן קימות חובות שעלינו לבצע כגון - ניקיון , וסדר .. וכשמגיע יום הניקיון אני מרגישה מתוחה מאד מכך בגופי ואי שקט נפשי . איך עלי להתמודד עם המתח הנובע מהחובות ? תודה מראש דן

לדן שלום, אין ספק שהחובות והעבודה הן משימות שקשות לך וגם מלחיצות. עם זאת אין ברירה ומשהו צריך לעשות את העבודות הללו. אפשר ליטול תרופת הרגעה בערב או בבוקר לפני הנקיונות, אבל חשוב גם להבין את החשיבות של הניקיון ולעשות מאמץ ולעשות אותם תנסה לקחת את הדברים יותר בקלות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הדש

שלום ד"ר, אני בת 38 ולאחרונה חשה כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגלים בנוסף לתשישות ורפיון כללי. לפני כשבוע נגמלתי מקלונקס,ואני לוקחת לפעמים קסנקס(בהמלצתך). מה שמפריע לי הוא חוסר הודאות אם להיות מטופלת אצל פסיכיאטר או ניורולוג,ומה עושים עם הדכדוך והתשישות. תודה

שלום תמרי זו גלית רציתי לדעת איך נגמלת מקלונקס , וכמה מילגרם לקחת. האם זה קשה.

לתמרי שלום, כדאי להבדק את רופא המשפחה, אולי יש לך בעיה בגב המקרינה לרגליים, בלי קשר לתהליך הגמילה שעברת? אם מדובר בתופעות של גמילה, עליה מינימלית במינון של הקסנקס תעזור לך ואז באופן הדרגתי תוכלי לחזור ולרדת עם סיום הטיפול, יתכן וירדת מהר מדי בשבילך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ! יש לי שאלה : האם ל - SEROXAT , יש תופעת לוואי של כאבי ראש ? אם כן אז מה השכיכות שלה ? תודה חן .

לחן שלום, התשובה פשוטה - כן. השכיחות היא סביבות עשרה אחוזים מהנוטלים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' הירש שלום, רציתי להתייעץ איתך מה לעשות בנוגע לאבי שלדעתי סובל מבעיה פסיכיאטרית שעלולה לסכן את עצמו ואף את אימי ואחותי שגרות עימו בבית. אני עושה את זה כיון שלפני יומיים אחותי התקשרה אלי בוכה בטענה שהוא לא איפשר לאימי ללכת לעבודה בטענה שאינו רוצה שתהיה "עבד" או משהו בסגנון (לצערי כל המידע שיש לי הוא מאחותי כיון שאני לא גר בבית כבר מס' שנים וכשאני שואל את אימי היא אומרת שהכל בסדר) וכאשר התקשרו ממקום העבודה הוא ענה לטלפון ואמר שאינה מרגישה טוב, אותו דבר הוא אמר לי כשהתקשרתי לפני שנתן לי לדבר איתה. בכל מקרה לאחר שיחה עם אחותי עולה התמונה שמזה מספר שבועות הורי רבים בתדירות גבוהה כאשר הוא מאשים אותה בזה שהיא "חולה", "מופקרת" שהיא אומרת שהולכת לעבודה או ללימודים רק כדי להתרועע עם מאהבים צעירים וכו'. מעבר לכך הוא רב עם אחותי המון ומכנה אותה אלכוהוליסטית, מסוממת וכינויי גנאי אחרים. מזה מספר שנים שאבי למעשה אינו עובד, הוא מבלה את רוב זמנו בבית, עם השנים הוא ניתק את כל קשריו החברתיים, אינו נפגש עם הוריו למעט בחגים כשהם מגיעים אלינו הביתה. אינו בקשר עם אחותו וממעט אם בכלל להגיע לארועים משפחתיים. עד השנה האחרונה הוא מילא את תפקיד ועד הבית אך גם תפקיד זה הוא הפסיק למלא לפני מס' חודשים. איתי יש לו קשר רופף בלבד ועם אחי הוא לא מדבר בכלל כבר מס' שנים. תהליך ההתדרדרות החל לפני כ- 10 שנים כאשר הפסיק לעבוד ופנה ללימודים אוניברסיטאים ונק' ציון בתהליך היתה כאשר בהיותו חף מפשע הגיעו לוכדי עריקים לביתנו והוא הוכנס לכלא צבאי למשך 4 ימים וזאת לאחר שנים של שרות מילואים מסור. עם השנים הוא לא מצא מקום עבודה ופחות ופחות חיפש כפי שכבר תארתי החל למעשה לנתק את עצמו מהעולם החיצון. הייתי מעוניין לדעת מה ניתן לעשות כיון שלא הוא וכרגע גם לא אימי מוכנים לגשת לטיפול או לפחות לייעוץ כלשהו למרות ניסיונותיי לשכנע אותה. הוא בטענה שאצלו אין בעיה ואנחנו אלו שזקוקים לטיפול והיא כנראה מפחד שמשתק אותה. המצב מאד מדאיג, מחכה לתשובתך

לירון שלום, הדברים שכתבת הם די מדאיגים ורומזים לקיום של בעיה נפשית, כמובן שקודם כל צריך להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר אבל השאלה היא כיצד אפשר להגיע לכך? אין לכך תשובה פשוטה, אפשר לנסות לערב את רופא המשפחה, אבל הדבר העיקרי הוא לנסות ולשתף את כל בני המשפחה שקודם כל הם יהיו מודעים למצב ומודעים לכך שיש בעיה. כאשר הם יבינו זאת כולם ידברו אתו בלשון אחת והתקווה היא שהוא ישתכנע. חשוב גם לחדש את הקשר אתו, גם אתה וגם אחיך התרחקתם בגלל התנהגותו. אבל אם התנהגותו נגרמה בשל מחלה צריך לשנות את ההתייחסות ולנסות ולהתקקרב. שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

שלום לך, ראשית תודה על העידוד, כשמלווים בת במצב פסיכוטי אכן זקוקים לכל עידוד. אתה מציע לשנות אולי את הרספרדל לתרופה אחרת ואולי לעקוף את ההתנגדות שלה לעלייה במינון. יש איזושהיא תרופה אחרת מהדור החדש שאתה ממליץ עליה? מתי רואים שהמינון מסייע? בטיפול הפסיכולוגי היא עובדת על איך להגיד את מה שעולה לה אז היכן השילוב הנכון בין טיפול תרופתי ופסיכולוגי? לגבי ההמלצה שלך לגבי אחידות במסר של הגורמים המטפלים והמשפחה אכן נעשה בעניין והרבה... תודה מלי

למלי שלום, צריך להתרכז בתרופות מהדור החדש כמו הרספרידל. הזיפרקסה מצויינת ונמצאת בקופות החולים, כמו כן יש את הגאודון והסרוקסוול. כולן עם יעילות דומה. לא בדיוק הבנתי את שאלתך בקשר לטיפול הפסיכולוגי. אולם במצב פסיכוטי הטיפול התרופתי הוא החשוב וחשוב שהפסיכולוגית תשתף פעולה ותעזור במתן טיפול תרופתי מתאים שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

אתה שאתה קצת נראה לי מבין , הרופא שלי לא מציע ללכת לפסיכוטרפיסט כי הוא טוען שבמצבי אין צורך . האם זה נשמע לך. תודה על היחס והעזרה.

גלית-אני חושב שהדברים קשורים לעלות הטיפול. טיפול פרטי עולה המון ואת בוודאי לא יכולה לממן אותו. טיפול בחינם ניתן רק במרפאות לברה"ן של משרד הבריאות ולכן אם תחליטי להיות מטופלת במרפאה תהיי חייבת להחליף גם את הפסיכיאטר. לא ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי במקום אחד ופסיכיאטרי במקום אחר. ייתכן שהרופא שלך התכוון שמבחינת מבנה האישיות הוא חושב שבמקרה שלך זה פחות יעיל אבל מה שקובע הוא אם את מרגישה צורך בשיחות.

לקחתי מרוניל 75 1 ביום ניסיתי לקחת יותר והתחילו לי תופעות לוואי נוראיות לכן אני עם 1 מרוניל וגם עם קלונקס. אני חושבת שהתרופות נוגדות דיכאון לא במיוחד עושות לי טוב כי בעבר כבר עברתי 3 משברים כאלו ותמיד נעזרתי עם הרגעה כי דחיתי את התרופות נוגדות דיכאון (שהם גם לחרדה).

לגלית- מרוניל (אנפרניל) מיועדת לטיפול ב-OCD כאשר המינון המקסימלי הוא 250 מ"ג ליום. לא נותנים יותר מ-250 מ"ג בגלל שיש סיכון לפירכוסים. קלונקס תרופה טובה בתנאי שהיא ניתנת במינון מתאים לאדם המתאים. את מקבלת תת-מינון- כלומר הרבה פחות ממה שאת צריכה.

היי משה ל OCD נותנים גם 300 מ"ג אנאפרניל ...ביום. היי גלית, לפעמים צריך לתת לגוף להתרגל לתרופה ולעבור שבוע-שבועיים קשים יותר של תופעות לוואי. חבל להרים ידיים תיכף. העצירות והסחרחורות עוברים.

משה אפשר לדעת מה זה טיפול ב- OCD תודה גלית

לטל את יכולה לספר אם היו לך תופעות לוואי בהתחלה עם הסרוקסט ואיך הרגשת?? [email protected] תודה

שלום שלומית. אז דבר ראשון אני ממין זכר.... לגבי תופעות לואי: שבוע 1: חוסר תאבון (חולף ואח"כ משתפר התאבון) + בחילה (+ עייפות אך זה לדעתי בגלל המצב הנפשי....) משבוע 2 בעיקר בחילה (סביל....יורד עם הזמן) + התעוררות כל לילה ב-3 (לעיתים מלווה ב"זרמים" בראש - לא להתרגש). עקב כך עברתי ליטול את הכדור בבוקר כי הוא מעורר אותי. לפעמים התעוררתי בבוקר עם הזעה מוגברת, אך לא תמיד. בנוסף הבעיה הידועה - עיכוב באורגזמה...נקווה שיוקל בהמשך. אני כבר חודש וחצי נוטל ועצותיי: להעזר כשצריך בכדור הרגעה...ולהשתדל להיות פעילים כמה שיותר (נכון - ההתחלה קשה מאוד...הכל לאט). דבר שני - ההשפעה נורא איטית ונורא הדרגתית....סבלנות ועוד סבלנות....לא לספור ימים ואף לא שבועות...תראי עוד חודש אם יש שיפור לעומת החודש הקודם... סבלנות והצלחה...טל

שלום לך! אני נטלתי סרוקסט במשך שנים ובהתלת הטיפול או בעליה במינון הייתי מרגישה שהראש מאוד "תפוס" וחרדה מוגברת - לכן כמו שטל אמר בהתחלה יש לעזר בכדור הרגעה. עם הזמן התופעות חולפות. בהצלחה שרון א'

אגב אני טל מהודעתך מלפני יומיים על תרופות...לא טל מההודעות האחרונות

כשהתחלתי לקחת את ה"פאקסט" היו לי תופעות של נדודי שינה רציניים,שינה חלשה וכו'...(חודשיים ראשונים).עקב כך,מצב רוחי היה עדיין ירוד. אח"כ התחילה זיעה קרה בלילה (כשבועיים) ועצבנות יתר של הגוף (הגוף חייב לזוז כל הזמן). בערך לאחר שלושה חודשי נטילת הכדור,הפסיקו כל התופעות - חוץ מעצבנות יתר. בהצעת הרופאה שלי לאחר ארבעה חודשי שימוש,הורדתי את המינון לחצי כדור ביום ועכשיו הכל בסדר.אני ישנה טוב,אוכלת טוב ומרגישה טוב רוב הזמן.

שלום, טוב להחזיר חובות, אכן השאלה מאוד חשובה. גם הרדוקטיל וגם התרופות נוגדות דיכאון פועלות על הסרוטונין ומעלות את רמתו בסינפסה. לכן אסור בתכלית האיסור לתת את התרופות הללו ביחד!!! תודה על השאלה ותמיד לומדים משהו חדש שבת שלום, דר' גיורא הידש

לפי כזה הגיון אסור לקחת שני כדורי סרוקסט ביחד, כי שנייהם מעלים את הסרטונין ... לפי מה שידוע לי רדורטיל הוא גם מונע ספיגה מחדש ולא MAOI ככה שלא ברור לי למה יש בעיה

הנה חומר שמצאתי באתר של אינפומד: ציטוט ***************************** שאלה: האם ניתן ליטול בו זמנית סרוקסאט (חצי כדור ביום) ביחד עם רדוקטיל 15 מ"ג ביום? תשובה: רדוקטיל (Sibutramine) וסרוקסאט (Paroxetine) שייכות שתיהן למשפחת SSRI. בעוד הראשונה רשומה להפחתת תיאבון בחולים עם עודף משקל, רשומה התרופה השנייה לחולים הסובלים מחרדה או מדיכאון. לא בטוח שיש היגיון רב לתת את שתי התרופות הללו יחד. בנוסף, אין די מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של מתן שתי תרופות אלו יחדיו, אולם יש מספר דיווחים על תגובה קשה של ריגוש יתר, שינויים קיצוניים במצב הרוח, עצבנות ואפילו איבוד הכרה (תסמונת הסרוטונין) באנשים שנטלו שתי תרופות ממשפחת הSSRI - ביחד. על כן, אלא אם כן הרופא שלך ממליץ אחרת, לא רצוי לקחת את שתי התרופות הללו ביחד. ****************************** (מתוך: http://www.infomed.co.il/questions/q_102001_1.htm)

היי ד"ר הידש מה ההבדל בין רסיטל 20 מ"ג ובין ציפרלקס 10 מ"ג? האם זה אותו כדור שעושה אותה פעולה? אני לוקח רסיטל ויש לי גם ציפרלקס. רציתי לדעת האם בסוף הרסיטל אוכל לקחת ציפרלקס 10 מ"ג. היות והמטפלת שלי הביאה לי דוגמיות ואמרה לי כי זה אותו כדור בעצם רק שאני לוקח מינון קטן יותר. אני לא רוצה שיהיה רשום בתיק בקופת חולים שאני לוקח כדור נגד דיסטימיה . מחיר הכדור הוא די גבוה בשבילי(139 ש"ח) ועוד חודש כדורי ניגמרים, לכן הציע לי הפסיכולוגית שלי להביא לי דוגמיות שהיא מקבלת. היא הביאה לי ציפרלקס ואמרה שזה אותו דבר. בתודה ערן

לערן שלום, כן ולא. החומר הפעיל בשתי התרופות הוא זהה. הציפרמיל מכיל שתי צורות של אותה המולקולה, הצורה הפעילה וצורה שקטה לכן המינון הוא 20 מג', הציפרלקס מכיל רק את החומר הפעיל ולכן המינון הוא בדיוק מחצית 10 מג'. כלומר התרופה אינה זהה ולכן ישנם הבדלים קטנים, אבל החומר הפעיל זהה. נכון שאפשר להחליף את הציפרמיל בציפרלקס. הייתי מציע לך לנסות גם את הרסיטל=ציפרמיל, הרסיטל היא אותה התרופה, תוצרת הארץ ולכן זולה יותר בקניה פרטית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, אני בן 35, סובל הרבה שנים ממתח גבוה ללא סיבה. בשבועיים האחרונים התחלתי עבודה חדשה, אני מוצא את עצמי יושב ברמת מתח אדירות אשר לעיתים גורמות לי להרגיש שיש לי הפרעות קצב (פספוס של פעימה או שתים בדקה אפילו במשל חצי שעה). אני יושב על הכיסא כל גופי דרוך ומתוח, לפעמים צלצול הטלפון מקפיץ אותי. והדבר הגרוע מכל, תוקפים אותי אבי ראש חזקים מאוד, הכאבים הם כל כך חזקים שאפילו הם חיצוניים, כלומר שאני נוגע ולוחץ על הראש אני מרגיש כאב. חפעמים אני לוקח קצת לניטין (0.5 מ"ג), הבעייה שאני מפהק בגללו בקצב. מה לעשות? האם יש קשר בין כאבי הראש למתח הגבוה? נשבר לי מפסיכולוגים. תודה סינבד

לדנידין סינבד שלום, כאבי הראש עלולים להיות קשורים למתח, ישנו סוג של כאבי ראש הנקרא כאבי ראש של מתח tension headace והם תוצאה של מתח השרירים. תרופות המרפות שרירים כמו מוסקול עשויים לעזור. למצב של המתח הפנימי כדאי להגיע לאבחון של פסיכיאטר ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. כמובן שישנן אפשרויות של שיחות, או תרופות או שילוב. וגם בכל קבוצה יש מספר סוגים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני ממש מזדהה עם התופעות שציינת.זה מה שהיה לי. התקפי חרדה.לא ישנתי בגללם הרבה לילות.שנתיים סיוטיות! פחדתי להתחיל תרופות מכל מני סיבות (בעיקר בורות) עד שזה החמיר מאוד ונהיה בלתי נסבל...רק אז הלכתי לאיבחון אצל פסיכיאטר. היום אני לוקחת "סרוקסט" (כארבעה חודשים) והחיים פשוט השתנו לי מקצה לקצה! כבר הורדתי לחצי כדור ואני מרגישה מעולה (כמובן שאני בשאיפה להפסיק ברגע שארגיש מספיק בטוחה). שווה לנסות (תעזוב את הפסיכולוגים-זה לא עוזר לבעיות מהסוג הזה מנסיון).

תודה לכולם,

דוקטור, קראתיל על התופעה שציינת tension headaches וזה מתאר בפרוטרוט את מה שקורה לי. אז קודם תודה על האבחון המהיר. האם יש דרך להתמודד בלי תרופות? תודה

יש לי בעיה, שדי קשה לי לדבר עליה... ז"א אפשר לומר שרק כרגע אני מוכנה לדבר עליה בצורה גלויה...למרות שעדיין די קשה לי ואני מאוד מתביישת בה!!! ובכן.. אני בשנות העשרים המוקדמות לחיי, ומגיל צעיר ועד היום אני שונאת, אבל ממש ממש ממש שונאת!! לצחצח שיניים... מאז שאני זוכרת את עצמי שכבר יכלתי להחזיק לבד את המברשת – שנאתי לעשות את זה. לדעתי ההורים שלי גם עמדו לידי כל הזמן כדי לוודא שאני עושה את זה טוב ועושה את זה- אם בכלל. העניין הוא שאני לא יודעת אם אי פעם צחצחתי טוב את השיניים (קרוב לוודאי שמגיל תשע אני כבר זוכרת את אופן הצחצוח – הוא היה ממש גרוע) אבל מה שקדם לפני – אני לא זוכרת. אתה בוודאי תוהה מדוע בכלל הנחתי לעצמי לשלוח שאלה חסרת פשר על שיניים לפורום פסיכיאטריה... ובכן, אני לא מפנה את הבעיה הזו לרופא שיניים, אני מלכתחילה חושבת שמדובר כאן בהפרעה נפשית. אני מתביישת נורא לומר את זה, אבל היו "תקופות" בחיי שלא צחצחתי בהן שיניים (אולי חוץ מאיזו הברשה פה ושם שארכה 10 שניות). אני מתביישת לומר בכמה ימים מדובר, אבל אני פשוט שונאת לעשות את זה! אני מצחצחת רק אם אני כבר מרגישה שאני חייבת ושאין מנוס, וגם כשאני מצחצחת סוף סוף, זה כל כך גרוע, וזה לרוב לא עוזר בהרבה (לוקח משהו כמו חצי דקה או כמה שפחות). אני שונאת את הצחצוח- הוא משעמם אותי, אני שונאת משחות שיניים ואני תמיד משעלת כאילו אני מקיאה כשאני טועמת אותן, ניסיתי כל משחה אפשרית, צחצחתי תוך כדי הליכה, או שמיעה של מוסיקה וכו, כלום, אני שונאת ומתעבת את זה. אני שונאת כשמגיע הערב ואני צריכה לצחצח, ואני שונאת את המחשבה שמגיע הבוקר ושאני צריכה לצחצח. אני מצחצחת גם לפני יציאה – כי אין לי ריח הכי טוב מהפה, באופן יחסי, לא ניכר יותר מידי על השיניים שלי את בעיותי עם השנים עם הצחצוח, אלא ניכר בצורה משמעותית את העובדה שבנוסף לכל אני מעשנת ושותה קפה. בנוסף לכל הבעיות האלה, אני גם לא הלכתי לרופא שיניים למעלה מעזר שנים, כי אני מפחדת פחד וגם מפחדת מהצורה שבה יגיב כאשר יראה את מצב השיניים שלי. אני מפחדת שהוא יצחק עלי. ההורים שלי לא מוכנים לעזור לי עם רופא המטפל בחרדה הזו, הם טוענים שזה שטויות (אף על פי ששלחו אותי להרבה טיפולים נפשיים אחרים בחיי). הם טוענים שכעת אני באמת מבלבלת את השכל. כל פעם אני מחליטה מחדש : פעם הבאה שאצחצח –אעשה את זה כמו שצריך!!! אבל כרגיל, אני לא מסוגלת לעמוד שניה עם המברשת. המביך מכל – שיש לי חניכיים רגישות ומביך אותי שיש מישהו שעומד לידי ורואה אותי מצחצחת. אני תמיד מעיפה את כל מי שלידי כשאני נכנסית למאין "טרנס" של"ריכוז" שמהול בהתביישות, כשאני רוצה לצחצח. בקיצור –אני מתעבת לצחצח, שונאת, זה מבחינתי סוג של עונש, אני יכולה לא לצחצח הרבה זמן, ואני חושבת שיש לי בעיה עם זה, אם הייתי יכולה הייתי משווה את המברשת למאין מפלצת שרודפת אחרי, איזה עונש נוראי שאני חייבת לעשות, "דקות האימה" שבהן אני צריכה לצחצח. רציתי לדעת אם מדובר במחלה נפשית? (כמו כן יש לי חריקות בשיניים – גם תוך כדי שינה).

למילה שלום, אכן הגעת לפורום הנכון וישנה בעיה נפשית (לא מחלה) הקשורה לחרדות או לפוביה מרופא השיניים ומצחצוח. בהחלט כדאי ללכת לטיפול בשיחות אבל טיפול התנהגותי בבעיה. את הסיבות שכדאי איני חושב שצריך לפרט. שבת שלום ובהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, אני משתמש באפקסור כ 4-5 חודשים בשל בעיית ADD ובהתחלה נראה היה שהכדור עוזר מאוד אך בשבועיים האחרונים יש לי הרגשה שהכדור עוזר אך פחות וחוזרים לי חלק מבעיות הקשב והריכוז שהיו בעבר, האם יכול להיות שפתאום הוא עוזר פחות? שההשפעה שלו קטנה ? מה אתה חושב על כך והאם אתה (או מישהו מהקוראים) מכיר תופעה כזו של האפקסור? ועוד שאלה: האם לדעתך ניתן/כדאי להחליף את האפקסור 150 XR בתרופה החדשה וונלה? אני יודע שזו אותה המולקולה אךהאם גם לה יש השפעה מתמשכת (XR) ? מכיוון שאני סטודנט וזקוק לכדור במשך כל היום. בתודה מראש וציפיה לעזרה ר.ע

שלום, האפקסור אינו ממכר ולכן אין את הבעיה של ירידה בהשפעה. אולי משום מה המצב החמיר? קיים מרכיב בולט יותר של חרדה? או כל סיבה אחרת שאתה מרגיש פחות טוב. אומנם בשתי התרופות נמצא אותו החומר הפעיל אבל הוונלה שווה לאפקסור הרגיל הקצר IR. אין תרופה אשר מחליפה את האפקסור XR. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר שלום, האם יכול להיות שפתאום בעיית הADD מחמירה? אני חושב שבעקבות ההרגשה שהכדור עוזר פחות ישנה איזו שהיא חרדה מציקה שגורמת לי לחשוב על הנושא הרבה וגם בשבועיים האחרונים לוקח קצת יותר זמן להירדם מבדרך כלל. האם יכול להיות שבגלל החרדה והתחושה שהכדור עוזר פחות הכדור יעבוד פחות טוב, או יורגש פחות בכל זאת? או שאולי בהתחלה הערכתי את תרומת הכדור לא נכון? אשמח לשמוע את דעתך. בתודה מראש.

בעלי נטל רסיטל במשך 3 חודשים כדי להרגיע תופעות של התפרציות זעם בלי קשר לדיכאון {יש לו הפרעת קשב וריכוז קשה } לאחר שרסיטל השפיע טוב לאחר 3 חודשים היא פסקה מלהשפיע והוחלף לו הטיפול לאפקסור xr -150 מג עתה לאחר 6 שבועות יש שיפור במובן שפרקי הזמן בין התפרציות גודלים אבל הם לא נעלמו לצערי נוסף לכל הוא פוטר מהעבודה וזה לא מוסיף האם הגדלת המינון המתוכננת עשויה לעזור אני ממש בלחץ תודה מראש

איך הוא בכלל עבד אם מינון של 150 מץג???

בטי- בעלך סובל מהפרעת קשב ואימפולסיביות- טיפול הבחירה צריך להיות קונצרטה- במינון יותר גבוה מהרגיל. כאשר ישנה הפרעת התנהגות בנוסף להפרעת קשב ממליצים על קונצרטה במינון גבוה או שממליצים להוסיף ריספרידל או אפילו ריספרידל כטיפול יחידי. היעילות של נוגדי דיכאון בכאלה מצבים איננה גבוהה.

לבטי שלום, ישנן עבודות אשר מראות את היעילות של אפקסור בהפרעת קשב. מינון של 150 מג' אינו מינון גבוה. בציונים של בית ספר הייתי אומר שהוא 7-7.5, המינון המקסימלי של אפקסור הוא 300 מג'. כך שעם הפיטורין והקשיים אפשר לחשוב על עליה במינון. עם זאת הייתי ממליץ לחכות עוד שבועים עד חודש. בעלך רק בהתחלת ההשפעה של האפקסור, השפעתו מתגברת בחודשיים שלושה הראשונים של השימוש, כך שיתכן שהמינון הנוכחי יפתור את רוב הבעיה. כדאי לחכות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם רמת החרדה גוברת כמה ימים לפני מחזור שממש אין שליטה על זה כולל מצב הרוח. לכן באותן ימים הגברתי את הטיפול בקלונקס מ1 מילגרם ל1.5 אודה לך על התשובה גלית

לגלית שלום, החרדה או שינויים רגישיים אחרים עלולים להתפתח בימים שלפני המחזור. הקלונקס הוא פתרון טוב אבל לא מומלץ כפתרון קבוע. בטיפול עם תרופות מקבוצת ה SSRI -נוגדי הדיכאון ישנה אפשרות להקלה רבה יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש כתבת לי לקחת תרופה מקבוצת SSRI אלו תרופות יכולות להיות טובות לחרדות מתמשכות כאשר כרגע אני לוקחת את המרוניל אני סובלת מדופק ברגלים בידים זרמים בכל הגוף ואני צריכה תרופה שתרגיע את המצב ואני מוצאת שמה שמרגיע אותי זה הקלונקס בלבד. הרופא שלי טוען שהמרוניל היא תרופה מצוינת אז אם היא טובה למה אני צריכה לקחת במגביל את הקלונקס הזה. מודה לך על היחס וההבנה תודה לך אבל אני מרגישה שאני במצוקה ואני נעזרת בך ובאנשי הפורום.

היי רציתי לדעת מה ההבדל בין סבל לכאב? תודה מראש

לאילן שלום, הסבל מגיע מעירבובים של שניים כאב וסבל. והשאלה מה הנושא שאדם סובל ביגללו.ואני לא מתכוונת לבעיה פיזית כאב. באופן כללי כל בני האדם סובלים בצורה כזו או אחרת. סבל היא תופעה שהיא רק אנושית. אבל יש הבנה בין כאב לסבל כאב זה פיזי. סבל זה בראש שלכם. להבדיל ... בעלי חיים הם לא סובלים אבל הם חווים כאב.זה קשור לרגשות וזה דבר אינדיבידואלי כך שכל אדם אחראי לרגשות שלו. שבת שלום מיכל מ

לאילן שלום, אכן כמו שמיכל כתבה, כאב גורם לסבל אבל ישנם סוגים רבים של כאבים וכולם גורמים לסבל, כך גם תחושות שונות עלולות לגרום לסבל, חרדה קשה, כשלון, בידוד וכך הלאה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם אתה תומך בדבריו שצריך לבטל את האישפוזים הכפויים? אתה חושב שמוצדק לשלול מאדם את החופש שלו, כבודו העצמי וצלם האדם שלו מבלי שביצע שום פשע, בלי שיהיו נגדו שום ראיות והכל רק בגלל התעללות החברה בחלשים באמצעות הפסיכיאטריה? המושג "מחשבות שווא" יכול להתייחס לכל דיעה שהיא במיעוט ורוב החברה מתנגדת לה ורק באמצעות הפסיכיאטריה ניתן לשלוח את אותו אדם למאסר ולהכריח אותו להודות שהוא חולה ולהכריח אותו להודות שדבריו לא נכונים. אדם שהוא למשל גאון תמיד יהיה במיעוט ואם הוא במיעוט הוא תמיד יהיה חשוד כמשוגע וסכנת האישפוז הכפוי תרחף מעליו. למה לפגוע בחופש, בכבוד ובצלם האנוש שלו אם אין ראיות שהוא ביצע עבירה? מדוע לרדוף ולכלוא כל מי שנחשב לשונה? http://www15.brinkster.com/grayart/stream/psychiatry.wmv http://www.tau.ac.il/~shoham

ושערו בנפשכם שפסיכולוגית קלינית שבעברה היתה אחות בבי"ח פסיכיאטרי ויודעת היטב מה משמעות של אישפוז כפוי לאדם בכלל ולאיש כמוני בפרט מפעילה צעד כזה .!!! מה אומר לכם ,כנראה שיש בתחום הטיפול הנפשי אנשים שיעשו הכל על מנת לשמור על שמם ועל המוניטין המפוקפק שלהם... למזלנו ישנם עדיין אנשים טובים ומוכשרים במערכת ועליהם מוטלת החובה לדאוג לכל הנושא הזה .כל מקרה לגופו.יש לשקול היטב לפני שנוקטים בצעד כזה כלפי כל אדם ואדם באשר הוא אדם!. זהו תפקידכם -הרופאים ואנשי מערכת בריאות הנפש בארץ ,אם שפיותה חשובה לכם לא פחות משפיותינו אנו... תודה .

לאזרח שלום, הגבתי על שני מכתביך הקודמים. הייתי רוצה שיפתח דיון בפורום בנקודה זו ואשמח מאוד אבל כנראה שהתגובות מועטות. הצד השני של הנושא הוא כל אותם חולים שאינם מגיעים לטיפול. אתה יכול לראות בפורום מכתבים רבים של קרובי משפחה שאינם יכולים להביא את החולה הסובל לטיפול. אתה מדבר באופן גורף לבטל את כל האישפוזים הכפויים, האם יש עוד אנשים עם מחשבה דומה? שבת שלום דר' גיורא הידש