פורום פסיכיאטריה
היי!!! ד"ר הידש היקר הופנתי לאנדוקרינולוג בשל בעיה בירידה בצפיפות העצם לגלי בת 24 ובשל בעיות במחזור היו חודשים שלא הגיע ו שהגיע ממש קצת. הרופא היה מאוד לא נחמד ואמר שלא נראה לו מה שהרופא נשים אומר כלומר שהרופא נשים פשוט אמר או שזה או מתזונה לקויה כי אני צימחונית או שאני אקח גלולות בכל מקרה הרופא היה מאוד לא נחמד ועשה רושם כי אינו מאמין לדבריי כאילו אני משקרת ורשם לרופא המישפחה את הדברים הללו: בקצרה אציין את דבריו אני פשוט רוצה לדעת האם הוא חושב שמשהו פסיכיאטרי אצלי לא בסדר הוא פשוט עשה ממני אפס ושם כך בעיה במחזור ? האם בעיה פונקציונאלי ברמת היפוטלמית???- מה זה אומר?? ואח"כ רשם בתום הבירור יש לקבל טיפול(OCD או ארגסט) אנא ממיך ד"ר אני חוששת שהוא חושב משהו אחר אני ממש בחרדות, מה בידיק הפירוש של המישפטים שרשם אודה על תשובתך אני פשוט לא רוצה לגשת לטיפול עד שלא אדע מה זה יום טוב ותודה מראש
ארגסט זה הורמון סינתטי שמשמש להפרעות וסתיות, תראי כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=155 היפותלמי כנראה אומר שזה דבר שקשור לבלוטת ההיפותלמוס שמייצרת הורמונים.
ואולי התרופה השנייה שהוא מתכוון אליו הם אסטרוגנים מצומדים CONJUGATED OESTROGENS: http://infomed.co.il/drug1.asp?dID=39 משתמשים בהם למניעת אוסטאופרוזיס
ד"ר הידש שלום רב, תוכל לומר לי בבקשה, מה פרוש האבחנה F-20.0 ׁלפי ICD-10 תודה
לליאת שלום, ענינו אתמול....האחבנה היא סכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מובטלת כבר שנתיים ומנסה לרכוש כל פעם השכלה חדשה, אך נכשלת בלימודים. גם בעבודה לא הצטיינתי (בלשון המעטה) בתחום שעבדתי בו שהיה גם תחום לימודים שלי באוניברסיטה. אמנם סיימתי תואר 1 אבל בתחום מדעי הרוח שנחשב קל יותר מתחומים אחרים ובציונים ממוצעים לגמרי, שאפילו בשבילם הייתי צריכה להתאמץ מאד מאד. אני מרגישה כישלון ומאד מדוכאת מכך. ואנא- אל תאמר לי לבחור תחום שמתאים ליכולת שלי כי במקרה כזה אני אעסוק בעבודות משעממות, רוטיניות ואז אהיה בדיכאון מזה. הבעיה בעצם שיש פער בין מה שאני רוצה להיות בתיאוריה , למשל כלכלנית לעומת מה שאני מסוגלת להפיק מעצמי, ואני מאד מדוכאת מזה. כיצד אצא מהמבוך הזה?
את שואלת ועונה בעצמך אבל אם תתרכזי בדברים או ביכולת החיובית שלך במקום לחפש רק את מה שאת לא יכולה אולי יהיה לך טוב ואם את רוצה פרקטיות תלכי להכוונה מקצועית שם יגידו למה את מתאימה אבל הבעיה היא לדעתי צורת החשיבה תעריכי את עצמך לפי מי שאת ולא לפי מי שאת רוצה להיות ואז תגלי שהחיים יותר קלים
זהבית- למה שלא תמשיכי לתואר שני? נכון שמדעי הרוח נחשבים לפחות יוקרתיים ממדעי הטבע אבל עדיין אין הרבה נשים עם תואר שני וזה יכול לשפר את נתוני הפתיחה שלך בשוק העבודה במגוון תפקידים. בנוסף- בחלק מהאוניברסיטאות ניתן לעשות תואר שני במינהל עסקים גם למי שאין לו רקע בכלכלה או בניהול. תנאי קבלה מאד קשים אבל אין דבר שהוא בלתי אפשרי. במקום לרחם על עצמך או לחפש רחמים של אחרים כדאי להשקיע בדברים שישפרו את מעמדך האישי והחברתי וגם יתנו לך סיפוק עצמי.
לזהבית שלום, אפשר לבדוק וכדאי לבדוק כל תחום מעניין שמתאים לך, הלימודים חשובים אבל הם רק הבסיס לעבודה ולחיים מעניינים. אני אנסה לנחש ויתכן שאני טועה, יתכן ואת סובלת מהפרעת קשב וריכוז? אני שומע תלונות דומות מאנשים הסובלים מהפרעת קשב ואינם מאובחנים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
משה, תתשובה טובה. אהבתי מיכל מ
בקשר לשאלתך כמה זמן אני לוקח במינון העכשוי. כחודש וחצי 2 כדורי ציפרמיל כל בוקר,האם התגובות עדיין בטווח הנורמה? רוב תודות.
ליואל שלום, אם אתה נוטל כבר שישה שבועות את המינון המקסימלי אפשר לחכות עוד קצת אבל אחר כך צריך לחשוב על אפשרות של החלפת הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום רב יש לי שאלה דחופה וקצת מסובכת, אני יודע שלא תוכלו לענות בלי לראות את האוזניים ואת הבדיקות אבל לפחות תיעצו לי ותתני לי קצה חוט אם אפשר.-כולי תקווה שתקראו את ההודעה עד הסוף בן 30 מעשן מורה ללשון עברית הנה השתלשלות הענינים: 1-חודש יוני 2003-המטולוג מגלה אצלו קרישיות יתר של הדם(FACTOR 5ׂ) הוא מתחיל לקחת תרופות לדילול הדם(קומדין מיקרוברין..) 2-תחילת אוגוסט 2003 -הוא בלחץ פסיכולוגי גדול יחסית בגלל בעיות אישיות וגם בגלל שחבר שלו נפטר בתאונת דרכים לפני כ-5 חודשים. הוא נתקף באירוע מוחי(כך אמרו הרופאים) יש חולשה בחצי גוף ימני. בדיקות C.T לאחר האירוע לא מצאו כלום(אין עדות לאירוע מוחי) בדיקות לב ודופלקס וכל הבדיקות האחרות היו תקינות(כמובן רק בדיקות הדם שהראו בעיה בקרישיות הדם)האירוע מוגדר כקל והוא משוחרר לשיקום בבית. סוף אוגוסט 2003-אירוע מוחי חוזר (הוא עדיין לא התאושש מהקודם) גם בצד ימין של הגוף בדיקות C.T לא מצאו כל עדות לאירוע מוחי הוא נשלח לM/R/I מוח ועמוד שדרה וצוואר .גם כן הכל תקין אין שום ממצא פתולוגי מחשיד ואין שום סימנים לאירוע מוחי. הוא נשלח לשיקום בבית ליונשטיין משתקם מהר מאוד (תוך 5-6 טיפולים)עד שהמטפלים חשדו שיש אגרבציה אבל אחר כך ירדו מהענין. עכשיו אנו נכנסים לעניני ה-א.א.ג: נובמבר 2003- התקף סחרחורת עם חולשה בפלג גוף ימני. C.T תקין אחרי יומיים של אשפוז המצב חוזר לקדמותו . רופא ה-א.א.ג שבדק אותו כותב שהסימנים מעידים על בעיה מרכזית בעצב השמיעה. בדיקת שמיעה מראה אוזן שמאל בתחום הנורמה וירידה של 35DB בימין. הוא נשלח לבדיקת ABR שנמצאת תקינה.בינתיים כמובן הוא ממשיך לקבל את התרופות לטיפול בקרישיות הדם כמו שהרופאים מבקשים. ה-א.א.ג מחליט שאין מה לעשות בינתיים. ינואר 2004-תחושת אטימות באוזן ימין מלווה בטנטון הוא הולך לבדיקת שמיעה ביוזמה אישית ובה נמצא ששמאל קצת ירדה(אולי זה מההבדל בין המכשירים) וימין ירדה עד ל-55DB(ירידה עצבית) דיסקרמנציה מימין 60% TOLERANCE 90DB . אנחנו הולכים ל-א.א.ג פרטי שקודם כל אומר שאסור לעשן והוא שולח אותו לM.R.I חדש של המוח והאוזניים ואחר כך לדעתו יש לחזור להמטולוג המטפל ולא לא.א.ג(לדעתו אולי כלי דם קטן שמוביל דם לאוזן נסגר). פברואר 2004-M.R.I "לצערנו הרב" נמצא תקין אפילו אין כל סימן לאירועי מוח הקודמים. יש לנו תחושה של ייאוש אנחנו לא עושים כלום.בינתיים הוא ממשיך לסבול מהאוזניים(כל קןל קצת חזק מפריע לו ויש תחושה של אטימות וקשה לו להבין דיבור..). אפריל 2004/התקף של סחרחורת קשה עם חולשה בפלג גוף ימני ודיסארטריה. אנחנו הולכים למיון. מבצעים C/T כמובן נמצא תקין וכמובן כל הבדיקןת האחרות תקינות(בדיקות לב...).אחרי יומיים של אשפוז המצב חוזר לקדמותו ואנחנו חוזרים הביתה. אנחנו על סף ייאוש מה עלינו לעשות ולמי לפנות הרופאים לא כל כך בטוחים שבכלל היה ארוע מוחי מה עם הירידה בשמיעה.והכי חשוב האם כל זה יכול להיות על רקע נפשי(למשפחה יש תחושה כזו כי אנחנו מכירים אותו ויודעים עד כמה הוא לחוץ)הרופאים לא חושבים בכלל על הכיוון הזה למה??? אני מקווה שתעזרו לי ומאוד מצטער על ההודעה הארוכה אבל מה אני יכול לעשות תודה רבה מראש
לסם שלום, גם לאדם לחוץ עלולות להיות בעיות גופניות. אני חושב שצריך להתרכז בהמטולוגיה כי הדבר הבטוח הוא שישנה קרישיות יתר, ואחר כך נאורולוג טוב, הם מבינים גם באירועים המוחיים וגם באוזניים, לפחות בחלק העצבי. יתכן שהאירוע המוחי גם משפיע על המצב הנפשי. כדאי לשקול טיפול עם פרוזק, הפרוזק עשוי לשפר את המצב הנפשי אבל התברר שיש לו פעילות גם נגד קרישה (מאט את הקרישה), כך שיתכן שתתפסו שתי ציפורים במכה אחת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
זה מספר שנים שאני סובל מכאבי בטן המלווים מידי פעם בשילשולים. עד לפני כשנה עברתי מס. בדיקות אך לא נמצא דבר. כאמור לפני כשנה ובמקרה רכשתי ספר הנקרא מלחץ להצלחה המתאר מצבים מסויימים שקרו לי. ואז התחלתי להבין מימה אני באמת סובל ושהכל מתחיל למעשה ממצבי לחץ שונים. כמו כן קישרתי את המצב אליו הגעתי לתקופה בה זה החל להציק לי ובאמת עברתי מקרה מאד רציני של לחץ וכמעט חוסר אונים יום אחד בטיול בחו"ל ומאז הרבה פעמים שהייתי במקומות סגורים או הומים הייתי נלחץ והלחץ הזה היה גורם לי לכאבי בטן שעוד יותר היו מלחיצים ופשוט גרמו לי להרגיש לא בנוח מחוץ לבית. נכון להיום לאחר שקראתי את הספר והתחלתי לעבוד על עצמי, כמעט ואין לי מצבים של לחץ או כאבי בטן יותר. מה שאני עדיין מפחד לעשות הוא לצאת לטיול ג'יפים בשטח או לינסוע באוטובוס נסיעה ארוכה למשל, שלא יתחילו לי כאבי בטן פתאום וכו'. איך אוכל לצאת מיזה לגמרי ב 100%. אם פעם הייתי נלחץ סתם בפקק בנתיבי איילון או ברחוב או בקניון היום זה יותר לא קורה לי. האם אוכל להתגבר על זה לגמרי? האם אני צריך טיפול תרופתי או אחר? עד עתה לא נטלתי תרופות או טופלתי בנושא זה. הלחץ מעבר לגרימת כאבי הבטן גורם לי גם לכובד נשימה והזעה לפעמים. ממתין לתשובה. תודה מראש!
היי אילן. מאוד מוכרים לי התופעות שתיארת, וכנראה עצם זה שהגעת לכאן מעיד על כך שיש בך רצון לשנות את המצב. המלצתי - ללכת להערכה אצל פסיכיאטר (ועזוב אותך מסטיגמות ושטויות...אתה יכול מאוד לשפר את איכות חייך...), ייתכן שמצבך די קל (למרות שאם אתה נמנע מנסיעות וכדומה זה אגורפוביה....), וטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי יספיק, אם ימליצו על טיפול תרופתי בנוסף אל תהסס...היום ניתן לטפל ולשפר את איכות החיים ! ב ה צ ל ח ה !
קודם כל תודה על ההיענות. כן. אני יודע שהמצב שאני מתאר מראה סימנים של אגרופוביה. את זה הבנתי מהספר שקראתי שעזר לי מאד להבין ולשנות את המצב בכוחות עצמי מקצה לקצה. היום המצב שלי מאד קל. השאלה שלי היא האם אני יכול בכוחות עצמי לצאת מיזה לגמרי ב 100% ? אני בן 30 , בעל משפחה, עובד, יוצא לטיולים בארץ ובחו"ל וכו', אך עדיין לפעמים במקומות מסויימים אני יותר נלחץ מהקטע שאקבל כאבי בטן פתאומיים וכו' ולא מעצם הסביבה בה אני נמצא. אני כאילו חייב לוודא שיש שירותים ציבוריים באיזור ואז הלחץ יורד או עובר. אני כאילו סובל משני דברים יחד, אגרופוביה קלה ותסמונת המעי הרגיז. מה עושים?
שלום דר' הידש, חברתי עברה מספר תרופות - מסרוקסט ללוסטראל אחר כך לאיקסל ומשם למובמיד. היא לוקחת מובמיד כבר כמעט 3 חודשים. לא טוב לה עם המובמיד - היא רוצה לחזור ללוסטראל :( . זה לא עוזר לסקס. מה עושים? השואל
שלום, אכן מובמיד הי תרופה טובה אולם לא תמיד עוזרת. אפשר לנסות להחליף לאדרונקס שפועלת במנגנון דומה ולא פוגעת במין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, אכן מובמיד הי תרופה טובה אולם לא תמיד עוזרת. אפשר לנסות להחליף לאדרונקס שפועלת במנגנון דומה ולא פוגעת במין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לד"ר הידש האם תוכל להסביר לי בצורה מדעית כמה שתוכל כיצד אין נזק בלקיחת תרופה פסיכיאטרית שהיא למעשה כימיקל ובעצם מתערבת בפעילות המוחית או מגדילה רמת סרוטונין במוח?? תודה
לעוז שלום, אפשר לצאת בתשובה פשוטה, הפרוזק מוכר כבר 15 שנים ונטלו אותה עשרות מליונים של אנשים ולא נמצא אצלם נזק.... הדברים ברפואה מורכבים, ישנם חומרים טבעיים שמאוד מזיקים וישנם חומרים זרים המיוצרים במעבדה ואינם מזיקים כלל. כך עישון ואלכוהול ואופיום שהם טבעיים לחלוטין רעילים לגוף, וישנן תרופות שלא גורמות נזק. כלומר למרות שהתרופה זרה היא אינה רעילה והגוף מסתדר אתה היטב, מפרק ומפנה אותה מהגוף ללא קשיים מיוחדים. כך שלא כל מה שטבעי לא מזיק, ולא כל מה שמלאכותי מזיק בהכרח. החיים ורפואה יותר מסובכים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לכולם הרבה זמן אני כבר בפורום הממש נפלא,תומך,עוזר הזה. קראתי הרבה על חרדה ועל הרבה אנשים שסובלים מימנה ושמתי לב שלמרות שרובם בטיפול או פסיכולוגי או פסיכיאטרי עם או בלי תרופות שמתי לב שרובם לא ממש יוצאים מיזה חלקם מרגישים קצת או יותר בסדר חלקם זה חוזר וחלקם רק לא האם יש דרך לצאת מיזה בכלל? האם יש דרך חזרה כמו שהיה? או שחרדה זו דרך חד צדדית ללא חזרה ממשית תודה ותמשיכו עם הפורום הנפלא הזה
שלום, תודה על המילים החמות, הן תמיד מעודדות. בדרך כלל האנשים המגיעים לפורום הם אנשים לפני התחלת טיפול או כאלו שהטיפול לא עוזר להם מספיק. לשמחתי רוב האנשים שמקבלים טיפול ומרגישים בטוב אינם מחפשים תשובות בפורום ובאינטרנט. לכן צריך לקחת בחשבון שהאנשים שבפורום כולם חשובים אבל אינם מדגם מייצג. בהחלט אנשים מבריאים ויוצאים מחרדות ואני מאחל ומקווה שכך יהיה אצל כולם ואני אהיה מחוסר עבודה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה על תשובתך היא בהחלט הייתי אומר מעודדת :-)
ובנוסף, עניתי לך לפני שקראתי את מכתבה של תמר, להלן הקישור http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=266297&t=266297 הידש
האם ישנם חברים בפורום שבגלל החרדות אינם יכולים לצאת לעבוד מחוץ לבית. אודה על תשובתכם
כן גלית. אני לא מסוגלת לעבוד בגלל החרדה - אני בקושי יוצאת מחוץ לבית. בברכה שרון א'
אני משתמשת באפקסור XR75 בשל דכאונות קלים (דיסטמיה) כשנה. אני מרגישה ששלמדתי הרבה מהשימוש בתרופה ואני מאוזנת מאד כרגע. אני מעונינת להפסיק אך פוחדת מאד מתופעות הגמילה. האם עיקר התופעות הן נפשיות? מהן אני לא חוששת, מה שמלחיץ אותי הן תופעות פיזיות
אני ניסתי להגמל מאפקסורXR וירדתי עד ל 75 יום כן -יום לא. אבל התופעות לוואי ביום המדולג היו בלתי נסבלות. הד"ר וחברי הפורום הזה המליצו לי לעבור לאפקסור רגיל ולרדת הדרגתית.. וגם לך כדאי שתבקשי שירשמו לך אפקסור רגיל של 37.5 מ"ג ותתחילי לרדת בהדרגה..תוכלי גם לחצות אותו וכל ההדרגה תהיה קלה. בהצלחה!
מה תופעות הלוואי הפיזיות? היה יום ששכחתי לקחת כדור ולמחרת היתה לי סחרחורת שפשוט לא תפקדתי
שלום לך דר' גיורא ברצוני לשתף אותך בהמשך. פניתי לרופא נוירולוגית בעניין טופמקס. היא טוענת שהיא מטפלת בחולים רבים בטופמקס ויש תוצאות טובות מאוד. התחלתי טיפול במקביל לטיפול הקודם אלטרול,1200 טגרטול, וסטילנוקס, לפי סכמה: שבוע ראשון 12.5 מ"ג בערב שבוע שני 25 מ"ג בערב שבוע שלישי 25 מ"ג בוקר וערב שבוע רביעי 25 מ"ג בוקר 50 מ"ג בערב בנוסף המליצה על אטופן פעמים ביום ביקורת בחודש מאי. אשמח לקבל את דעתך תודה וכל טוב, חג עצמאות שמח שרה
לשרה שלום, איני בטוח שאני זוכר את כל הפרטים משאלתך הראשונה. כדי למנוע טעות אודה לך אם תרשמי את הקישור לשאלה ואז אשמח להשיב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לך דוקטורותודה שחזרת אלי אז ככה, לפני כשנתים עברתי ניתוח להסרת מנינגיומה מהטריגמינל וזאת לאחר שסבלתי במשך כ-3 שנים מכאבי ראש מאד קשים אשר התפשטו לפנים בעיקר משמאל. ערכו לי בדיקות למינהן ורק לאחר שהחלפתי ניורולוג, ב- MRI התגלה גידול קטן 1 ס"ר על 1.5 ס"מ. תוך חודש ימים נותחתי בתל השומר. מאז ועד היום, אני מטופלת בתרופות שונות ושום דבר לא השתנה. הטיפול האחרון שאני מקבלת הוא: אלטרול בערב, טגרטול 1200 מיליגרם, לשינה סטילנוקס ומלבד עליה של כמה קילוגרמים במשקל ומצב רוח בהתאם, שום דבר לא השתנה. לאחרונה שמעתי את ורדה רזיאל זקונט מדברת על טופמקס ושזוהי תרופה שבין היתר עוזרת בהורדת משקל. בזמנו כתבת לי שנהוג לתת את הטופמקס נגד כאבים נוירלגים והבנתי שאתה חושב שכדאי לבדוק את העניין. קבעתי לי תור לרופא נוירולוגית, שאלתי אותה אם היא מכירה את התרופה והיא טוענת שהיא מטפלת בתרופה זו בחולים רבים ויש תוצאות טובות. היא רשמה לי טיפול בטופמקס במקביל לטיפול שציינתי לפי הסכמה: שבוע ראשון 12.5 מ"ג בערב שבוע שני 25 מ"ג בערב שבוע שלישי 25 מ"ג בוקר 25 מ"ג ערב שבוע רביעי 25 מ"ג בוק 50 מ"ג ערב ביקורת אשמח לקבל את דעתךעל העניין תודה וכל טוב שרהדר' גיורא הידש-מנהל הפורום כתב/ה: שרה > > לשרה שלום, > > איני בטוח שאני זוכר את כל הפרטים משאלתך הראשונה. כדי למנוע טעות > אודה לך אם תרשמי את הקישור לשאלה ואז אשמח להשיב. > > שיהיה רק טוב > > דר' גיורא הידש
שלום רב הבת שלי מקבלת רספרדל להתקף פסיכוטי, לאחרונה הציעה לה הפסיכולוגית לפנות לפסיכיאטר לבקש סרוקסט לדעתה הבעיה שלה היא האובססיה ולא המחשבות הפסיכוטיות, אלא האובססיה להגיד אותן. יש לי כמה שאלות: א. האם יש ליטול את שתי התרופות יחד או הרוקסט עשוי לעזור גם וגם. ב. היא לוקחת כבר כחודשיים רספרדל במינון של 1.5 מ' ולא מוכנה להעלות מינון. האם מינון זה עשוי לשפר את מצבה ומתי? ג. האם רוקסט או תרופה אחרת עשויה לעזור גם לפסיכוזה וגם לביטויים האובסיביים כי ההתנגדות שלה לתרופות תחמיר במידה ותתבקש לקחת שתיים. תודה מלי
הכוונה כמובן לסרוקסט ולא רוקסט
למלי שלום, איני בטוח שהבנתי את כל שאלותיך, בכל אופן השילוב של סרוקסט וריספרידל מקובל ונראה שיש להם השפעה טובה יחדיו. עם זאת התרופה החשובה בין השתיים היא הרספרידל. הסרוקסט היא תרופה נוגדת דיכאון ועשויה לשפר את מצב הרוח, היא עוזרת גם באובססיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
השאלה העיקרית היא לגבי העובדה שביתי אינה מוכנה להעלות את המינון של הרספרדל ולוקחת כבר חודשיים רק 1.5 מ', האם המינון הנמוך הזה עשוי לעזור לה או שהמצב שלה יהפוך כרוני? מלי
ד"ר שלום, האם קיימים נתונים מחקריים לגבי סיכויי חזרתו של הדיכאון עם הפסקת הטיפול התרופתי ? בתודה מראש !
שלום, ודאי, ישנם נתונים רבים. צריך קודם כל לקבוע האם מדובר על התקף דיכאוני ראשון ויחיד או על התקפים חוזרים. בנוסף, הכלל הוא שככול שמתרחקים מההתקף כך נמצאים על קרקע בטוחה יותר, לכן ההמלצה היא לטיפול של שנה לפחות כאשר מדובר בהתקף ראשון. בהתקפים חוזרים בכל מקרה הטיפול ארוך יותר. הסיכון לחזרה במשך השנה הראשונה ללא טיפול הוא מעל 70%, עם טיפול הסיכון לחזרה אחרי שנה של טיפול הוא בין 20-30% שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, הרופאה נתנה לי רמרון בהתחלת הטיפול ובהמשך גם סרוקסט. האם אין בעייה בלקיחת סרוקסט ורמרון ביחד? התחלתי את הטיפול בגלל ערפול. עברו כמעט חודשיים והערפול עדיין לא הלך. מתי הטיפול אמור לעזור? בהמשך הרופאה אמורה להוריד לי את הרמרון- האם הורדתו לא תגרום בעיות ? האם הכדורים עצמם יכולים לגרום לערפול? תודה
ללי שלום, הרמרון מעט מרדים ועלול לגרום לערפול לכן כנראה המחשבה לסיים טיפול ברגע שהסרוקסט "יתפוס". השילוב של שתי התרופות הללו מקובל, עם זאת אני מעדיף להשתמש בתרופה אחת למטרה אחת ולא בשילובים, כמובן אם זה אפשרי. כפי שהבנתי הערפול היה עוד לפני הטיפול התרופתי ולכן לא הייתי מייחס אותו לתרופות. הסרוקסט בהחלט עשויה לפתור את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
הדברים מובאים בסרטון קצר בקישורים המצורפים. הוא אומר: "יש דברים שהפסיכיאטריה צריכה להבין , שאסור לה להתעסק בזה ואחד הדברים זה אשפוז כפוי. מפני שזה פגיעה בנשמת אפו של האדם שזהו החופש שלו, וזה דמותו האנושית. מפני שבאותו רגע שמאשפזים מישהו בכפייה, הוא חדל להיות אדם, הוא הופך להיות לכלום, הוא הופך להיות לאפס. עם סטיגמה נוראית שהוא יוצא, עם אותו תיוג . והוא לא יכול להשתחרר עם התיוג הזה כל החיים." http://www15.brinkster.com/grayart/stream/psychiatry.wmv http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/7263606.wmv
מה לעשות עם פסיכולוגית שפנתה בבקשת אישפוז כפוי לא מוצדק שאכן לא בוצע לבסוף עקב אי הצדקה ? האם להגיש נגדה תלונה באיגוד ? האם לתבוע אותה על כך ? אשמח לדעת את דעתכם ודעת דר' הידש בנושא הרגיש הזה.
אין מצב שיעשו לה משהו או אפילו סנקציה קלה... כך שצריך להשלים עם העובדה שחבל"ז. ברור שייחסו לה רצון טוב לעזור לחולה. אם מדובר באחת שכבר הייתה מעורבת באבחנה שגויה רק אז יש סיכוי קל שתינזף או תקבל אזהרה. יום נעים לך.
ד"ר גיורא הידש, שלום רב, תוכל לומר לי בבקשה מה פרוש האבחנה F-20.0 לפי ICD-10 תודה על שיתוף הפעולה
לליאת שלום, כל קבוצת ההפרעות הקשורות לסכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
יש לי שאלה למה תמיד החרדות ומצב הרוח תוקפים אותנו בבוקר ולא באמצע היום או בסוף יום. תודה על התשובה
אני באמת...פעם הבאה אשאל אותן
הי גלית מנסיון אישי לצערי אני יכולה להגיד לך שהחרדות אינם תוקפות אותו רק ביום אלה לעיתים גם בלילה וברוב המקרים ,אצלי, הם נמשכות כל היום - מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני הולכת לישון. אבל את צודקת, שחרדה או מצב רוחרע שמופיע בבוקר יש לו השלכות על המצב רוח של כל היום כי זה מאוד לא מעודד או סימפטי לפתוח את הבוקר עם חרדה\ דיכאון וזה נותן את הטון לכל היום אריאל
גם אצלי-הן בד"כ קרו לפני השינה (בשעות הלילה המאוחרות) וגרמו לי ללילות שלמים ללא שינה.עכשיו,תודה לאל הכל בסדר (בזכות הסרוקסט,כמובן).
איזה כייף לך........ רק בבוקר??? אני פותחת את העינייים ועוצמת אותן..עם הזבל הזה.... אך אולי יש קשר שכשאנחנו מתעוררים מהשינה..הגוף מגיב בסטרס...מרגיעה מוחלטת לערות ובסדק הזה הבת אלף נכנסת אולי?? אבל זה משנה משהו?? לכל הרוחות? :)
זה בא עם העייפות של הערב והתלאות של היום כולו. אבל נכון שאם על הבוקר יש לי את זה אז הלך כל היום.
maladjustement with predominant anxiety and depressive symptoms אלו המלים שע"פ חבר שעדיין מתמחה אמר כשדברנו על דברים שעוברים עלי . אני מתלבטת עדיין אם לפנות לפסכיאטר !! אני בטיפול פסיכולוגי כרגע . אבל אני נוטלת כמה תרופות עבור כאבי גב ושרירים וסמפטומים אחרים , שהרופאים אומרים שאינם מוצאים סיבה עבורם . מה אני אמורה לעשות?
לפסיכולוגיה
הי סטודינטית, אחד הדברים הבעייתיים של לימודי פסיכולוגיה הוא שכל אחד שם מאבחן את השני ונותן לו ניתוחים מניתוחים אישיותיים שונים. כל תופעה, מחלה וסטייה נמצאת אצלך ואם לא אצלך אז בטח אצל החבר שלך או אצל ה"מורכבת" של הכתה וכמובן אצל המרצים. הייתי רוצה להציע לך שלא תתני לחברים שלך (אפילו אם הם מתמחים מוכשרים בעל י אבחנות דקות) לאבחן אותך ולתייג אותך. גשי רק לאנשי מקצוע בעלי נסיון שאינם קשורים אליך בקשר אישי ובררי איתם את מה שעובר עלייך. זה חשוב גם לבריאות הנפשית שלך וגם ליחסי החברות שלך..
תודה רבה על העצה . אכן הדבר עולה המון .
שלום לכם מחפש פתרון תרופתי מתאים לדיכאון וחרדה לבעל ערמונית מוגדלת שפירה הווה אומר הפרעות במתן שתן. תרופות כגון:אפקסור, אדרונקס,איקסל גרמו לי לעצירת מתן שתן. האם יש מישהוא אם אןתה בעיה? אשמח לשמוע מיכם!!! זקוק לעזרה תודה מראש מוטי
למוטי שלום, אני חושב שכבר שאלת את השאלה בעבר... בכל אופן, כל התרופות שציינת פועלות על הנוראדרנלין ולכן גם על הפרוסטטה. כדאי לחשוב על תרופות הפועלות על הסרוטונין כמו ציפרלקס, לוסטרל או פרוזק או סרוקסט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש היקר, אני משתמשת בציפרמיל כבר יותר משנה ומאז יש לי שיבושים וחוסר סדירות במחזור החודשי. הרופא שלי טוען שאין קשר, אבל, אני לא לגמרי בטוחה כי הבעיות התחילו רק כשהתחלתי לקחת ציפרמיל והרי גם להורמונים וגם לציפרמיל יש קשר למה שמתרחש במוח. אודה על תשובתך. ירדנה.
לירדנה שלום, גם אני לא שמעתי על קשר כזה. גם המצב הנפשי משפיע על המחזור, אבל במקרה שלך המצב אמור להשתפר.... כך שאין לי תשובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מכובדי שלום בהמשך להתכתבויות קודמות בינינו ,וחוות דעתך המלומדות להלן תהייתי: על אילו תרופות נוגדות דיכאון וחרדה הכי מתאימות לסובל מערמונית מוגדלת שפירה היית ממליץ? תרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגיות אפסית. האם רמרון נימצאת בקטגוריה הנ"ל לפי מיטב נסיונך המיקצועי. אשמח לשמוע ממך בהקדם האפשרי סובל ומתוסכל מוטי רז נ.ב
> מכובדי שלום! > > בהמשך להתכתבויות קודמות בינינו ,וחוות דעתך המלומדות להלן תהייתי: > > תרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגיות אפסית. > האם רמרון נימצאת בקטגוריה הנ"ל לפי מיטב נסיונך המיקצועי. > > אשמח לשמוע ממך בהקדם האפשרי > > סובל ומתוסכל > מוטי רז > נ.ב
למוטי שלום, אני צריך לבדוק לגבי הרמרון, תזכיר לי בסוף השבוע ואשתדל. תודה הידש
למשתתפי הפורום שלום, אני גולשת פה לפעמים, קוראת, כותבת ומזדהה עם הכאב... רציתי רק לכתוב לכל הסובלים והכואבים, המחפשים נחמה בפורום, אך מוצאים כי הסבל הוא רב גם אצל אחרים... אל תתנו לזה לדכא אותכם ! דעו, כי מטבע הדברים, רוב הגולשים בפורום מצויים בשלב הכתיבה בתוך כאבם. לפיכך בחרו להכנס לפורום. לעומתם, אותם אנשים שהתגברו על סבלותיהם, לא יכנסו, ע"פ רוב, לפורום שכזה. לפיכך הפורום יוצר רושם מטעה קצת... אין בכוונתי לערער על חשיבותו של פורום נפלא זה. גם אני עשיתי ועושה בו שימוש בעת הצורך. חשוב לי רק להאיר, שכמות הסבל המשתקפת בו, איננה בהכרח משקפת את הנעשה בעולמנו. היו חזקים ונחושים. אני מאמינה ביכולתינו להתמודד ולנצח את הכאבים! ואולי מי מבין הקוראים ש"עשו זאת" יחזרו מידי פעם לשתף גם בהצלחות... באהבה לכולם, תמר.
...ויש עוד רבים שמוטלים במצב שאפילו לכתוב הם לא יכולים. ...ויש עוד רבים שמתגלגלים ברחובות ואף אחד אפילו לא שומע עליהם. ...ויש עוד רבים שנאנסים ומוכים ומכורים לחומרים. ...וגם מי שכבר מתחיל להשתקם אם בכלל לא תמיד יכול להגיע למצב של לכתוב את הכאב. לפעמים אפשר אפילו לקנא באנשים שמצליחים להוציא משהו החוצה. יום השואה היום.
תמר שלום, אני מאוד מתחברת למה שכתבת. מניסיוני, גם לי יש את הירידות והעליות שלי וכאשר אני כותבת לפורום זה יותר בשלבי הירידה והייאוש כאשר אני מקבלת את ההרגשה שלעולם לא אצליח להיפטר מבעיותיי. אני דיי מנסה להיעזר בנסיונם של האחרים ולצערי העידוד שהצלחתי לשאוב הוא מועט. לכן אני חושבת שאת מאוד צודקת. מיטל.
הרושם שלך מוטעה..
אור.....פרט נמק והבא דוגמאות......:)
כי לא רק אנשים אם בעיות נכנסים לכאן אני כאן על מנת לתרום מנסיוני יש פסיכולוגים בתחילת דרכם שנכנסים לכאן סטאז,רים למינהן חבל שלי בזמנו לא היה את מי לשאול....או מי שיסביר לי!! סתם דוגמית.......קטנה
כל הכבוד על החשיבה והעידוד שאת מחזקת את האנשים ונכון צריך גם לכתוב את ההצלחות ורק להודות .
תודה לתמר ולכולם, תודה על השאלה והמחשבה, אני חושב שרבים מתלבטים בשאלה זו. טוב שאת מכניסה אותנו לפרופורציות, ותודה על העידוד, זה חשוב מאוד. הידש
ד"ר שלום רב. אני זקוקה לעזרה, אני מרגישה שנכנסתי למן סחרחרה, מערבולת שמושכת אותי למטה ואני מרגישה שאני הולכת ומשתגעת, מתחילה לפחד מהמון דברים, מרגישה שמלאך המוות מנסה לבוא לאסוף אותי (אני רק בת 35), אני עושה המון טעויות עם שלושת ילדי המקסימים והסבלנות שלי הלכה לאיבוד. אני לא מצליחה לשלוט במחשבות שלי ולצערי גם ברבים ממעשיי בייתי פנימה. מה לעשות ??????????????????????? תודה, אני או שאינני בטוחה שאני אני.
אז מי את באמת??? קונילמל???
אור ,אולי דיייייייייייייייייייי , היינו סובלניים כשהיית "מצחיק" במידה ,כרגע אתה זקוק למנוחה או לסדנה של לני קרביץ, ההומור שלךכבר לא שחור אלא משחיר, והרי שימך הוא אור, :((((
הי את, אל תתיחסי לתגובות כמו התגובות של ''אור! זו כנראה,תגובה מתוך המצוקות שלו עצמו! נשמע שיש לך חרדות והרבה לחץ.ניסית טיפול פסיכולוגי בתור התחלה? תהי חזקה!!
שלום לך, עצם זה שהצלחת לשבת ולכתוב בצורה ברורה מה עובר עליך מראה שיש בך המון המון כוח. ברור שעוברים עליך ימים קשים מנשוא ושאת חושבת שאת בתחתית נוראה. יש לך משפחה וילדים והרבה דברים טובים שיעזרו לך להמשיך ולשמור על עצמך. מצאי לך טיפול מהר ככל הניתן, אפילו אם יקר או מסובך - אל תוותרי על זה. בקשי עזרה ממשפחתך ומחברים - אל תתביישי כי אין לך ממה. כל אחד יכול למצוא עצמו יום אחד בחושך. את הכי חשובה בעולם עכשיו אז תטפלי בעצמך כמו שצריך.
לא להתייאש להמשיך הלאה עם כל הקושי גם לי יש התקפות חרדה לפעמים שאני ממשת מתחרפנת אז את עושה טעויות אין מה לעשות!!! ממשיכים הלאה והלאה והלאה והלאה בסוף תאמיני לי זה יורד לא לגמרי אבל זה יורד להתראות ואל יאוש
שלום לך יקירה אני מתעסקת בתחום מעט ומה שאת חשה אלו הם דברים שליליים ויש טיפול למחשבות הרעות וחוסר סבלנות שאת נמצאת כרגע . כל הכבוד שאת מודעת שיש לך בעיה כל שהיא וחשוב שתיפני לפסיכאטר ויש טובים מאד לפני שיהיה מאוחר עלי והצליחי
שלום, קודם כל להרגע..... לעתים קרובות חרדה עלולה לגרום למחשבות מפחידות שהולכים למות, להשתגע והדברים הגרועים ביותר. מדובר על חרדות שמאוד מפחידות אבל אין הן מסוכנות ולא באמת מתים. קודם כל צריכים להגיע לאבחנה ולכן כדאי להגיע כמה שיותר מהר לפסיכיאטר אשר יאבחן את מצבך ויסביר לך על האפשרויות הטיפולויות. יתכן שמדובר על חרדה "בלבד" ובהחלט יש טיפול, את יכולה לחזור ולהרגיש בטוב כמו לפני הפחדים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
היי ד"ר הידש שאלתי היא: האם אפשר לשתות נס קפה או קפה שחור שלוקחים ציפרמיל? ובכלל מהם הקונטראידיקציות ללקיחת רסיטל? ערן
לערן שלום, בהחלט אפשר לשתות קפה. אין קונטאינדיקציות (איסורים או סתירות) מוחלטות כאשר נוטלים ציפרמיל, בסך הכל מדובר על תרופה עדינה אשר מתפרקת בכבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
גם אני לא הסתדרתי עם נוגדי הדיכאון אף אל פי שמרוניל אני לוקחת 1 ביום כדי שלא יהיה דיכאון. אבל לא הבנתי כמה מילגרם קלונקס את צורכת ביום זה נראה לי כמו 6. תקחי לפי המינון שנתנו לך ואם את לא מרגישה טוב תדווחי לרופא וכך הוא יוכל לעלות לך. דרך אגב מה את מרגישה שאת לוקחת קלונקס?
בקשר לכל העניין הזה שרץ כאן עם הקלונקס והקסנגס וכל שאר הבנזו- לדעתי הלא מחייבת מי שהבנזו עוזר לו והוא עם כמות סבירה של כדורים ולשם כך הוא זקוק לרופא טוב שיבין וידע ויהיה עם היד על הדופק מה שנקרא- אזי אין כאן שום בעייה.! וכבר הזכרתי את זה שלעיתים רק הבנזו נותן את העבודה כך שלמה לכם לייסר את עצמכם? שורה תחתונה -מי שזה עוזר לו שיקח ויהיה שקט ורגוע ורק חשוב להקפיד על הכמות.
שלום לך, מאחר ואתה רופא באזור הקריות אולי אתה יודע איפה אפשר למצוא את ד"ר אנוך הגדול מכולם? רופא בחסד. תודה
ד"ר אנוך הוא הפסיכיאטר המחוזי של חיפה והוא יושב ברמב"ם
שלום רציתי לדעת אודות התרופה מודאל ולמה היא משמשת תודה
לסם שלום, לפניי מספר ימים ענינו על שאלה זו, תכנס בסרגל הכלים ל"חיפוש" ותמצא את התשובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, אני מטופל כחודשיים וחצי בציפרמיל. וזאת לאחר התקף חרדה ודכאון. עד לפני שבוע ובמשך כ3 שבועות הרגשתי שאני חוזר לעצמי אבל זה מספר ימים הרגשת החרדה והדכדוך חזרו, אמנם לא בעוצמות ההתחלתיות אבל בכל זאת הן נמצאות ומקשות על התפקוד וכן גורמות לי ל"חרדה מפני החרדה" ושמא אני בדרך למטה שוב. לפני כשנתיים הייתה לי התקפה וטופלתי ברסיטל כדור ליום ומהר מאוד חזרתי לעצמי עד המקרה האחרון. כיום אני לוקח שני כדורים ליום 2*20 מ"ג (התחלתי בחצי-שלם,ואחד וחצי) והתגובה החיובית הופיעה אחרי זמן ממושך יותר מהפעם הקודמת. ולשאלתי, האם יכול להיות שאני לוקח "מינון יתר" מהתרופה או שמה שאני חווה נורמלי? בנוסף אני "מצויד" בקסאנקס שגם בתקופה הקשה יותר נמנעתי מלקחת אותו ובשבוע האחרון לא לקחתי בכלל. האם אתה ממליץ לקחת אותו להקלה מפעם לפעם או פשוט לסבול ולחכות שהציפרמיל ישפיע בחזרה (אם בכלל). מקווה שלא הלעיתי בתיאור,נראה לי שהוא חשוב לתשובה. רוב תודות.
ליואל שלום, איני ממליץ לסבול.... אם לא נוטלים את הקסנקס באופן קבוע זו תרופה בטוחה ואינה מזיקה. בהחלט אתה יכול להשתמש בה מספר פעמים בשבוע ללא חשש. לאחרונה אנחנו למדנו ששימוש בפעם השניה באותו הכדור עוזר פחות (ציפרמיל=רסיטל), עם זאת לא תמיד. לא ברור ממכתבך כמה זמן אתה נוטל מינון של 20 מג' או יותר, אם מדובר על זמן קצר אז כדאי לחכות להשפעה המלאה של הכדור. כלומר במשך החודש הבא המצב ישתפר ולא יהיו ירידות. התופעה של עליות וירידות בתחילת טיפול ידועה ואינה נדירה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, בתקוה שאתה עדין שורד את כל השאלות כאן,אשאל ברשותך. אני לא מצליחה להרדם בלילה הראש עובד כל הזמן....אם אני לא לוקחת תרופה אני לא מגיעה לרמת שינה עמוקה אלא רק לשכיבה סתמית שמלווה שמחשבות בלי סוף. האם לחזור לכדורים?או לנסות להתיש את עצמי בדרך טבעית?או להסתפק בשעה ללילה ,כשאני קמה אני מותשת מהלילה העמוס מחשבות ויש לזה השפעה כללית. תודה
הי גאיה לדעתי אם המוח לא נח לא תוכלי להתיש את עצמך באופן טבעי המחשבות ימשיכו להתרוצץ ולהטריד ואז גם תהיי מותשת עוד יותר וגם לא תוכלי להירדם לדעתי, השינה חשובה מאד לרגיעה נפשית מלבד הכדורים ישנן כל מיני שיטות הרגעה והרפייה שאולי יוכלו לעזור לך
לגאיה שלום, אכן כפי שכתבת כאשר לא ישנים בלילה זה משפיע גם על היום.... לכן חשוב לישון בלילה, לעתים לא צריך לחזור לטיפול קבוע אלא מספר ימים ליטול תרופה לשינה או תרופת הרגעה לפני השינה. לילה טוב דר' גיורא הידש
Hi DR. Hidsh, I'm in ROMA now and unfortunately i'm not good :( And here is the big question: why do I keep feeling not so good after all? its been 4 days now and there is no change! What sould i do? (... a reminder: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=263842&t=263842) Yours, Tzipi
The corret link: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=263842&t=263842
לציפי שלום, לא פירטת אבל כנראה עדיין ישנה חרדה. את בהחלט יכולה להשתמש בכדורי הרגעה, וואבן או לוריוון, ללכת הרבה ולהתעייף (זה לא בעיה ברומא ), וגם לשתות הרבה. תנסי לבלות ולחשוב על דברים אחרים. בינתיים נחזיק לך אצבעות. בלוי נעים דר' גיורא הידש
שלום לכולם חדשים וותיקים חזרתי הביתה אחרי חודש של שהייה אצל הבת וזאת כדי להיות ביום ההולדת של הקטנה ואז אני נוסעת שנית לטקס הסיום של הלימודים כן כן הגענו לזה המצב נכון להיום ובזאת אני רוצה את דעתכם וכמובן את דעתך דר יקר הוא שלמרבא הפלא ונגד כל הסיכויים הבת מצאה עבודה טובה והיא אמורה להתחיל לעבוד בגמר הלימודים הבעיה שנראת לי היא שהפסיכולוגית רוצה להפסיק את הטיפול בסוף הלימודים מאחר ולטענתה חייבים לשדר לבת שהיא חוזרת למסלול ושסומכים עליה וגם היא טוענת שעד עכשו היא במסגרת הטיפול לא נגעה בטראומות אלא ניסתה להביא למצב שרידה עכשו הבת יכולה לחטט בפצעים אבל היא לא ממליצה מאחר והיא עוברת שינוי של התחלת עבודה וסיום לימודים היא מציעה לחכות ולראות ואם הבת תמצא את עצמה בעבודה היא תפנה אותה למומחה לטראומה אני לא אוהבת את הרעיון מאחר שבבת אחת עם סיום הלימודים היא נפרדת מהיועץ באוניברסיטה שהיא מאוד אהבה מהפסיכולוגית ממני שחוזרת הביתה ואלו שינויים גדולים זהו סליחה על האורך ושרק יהיה טוב כמו שהדר אומר
איזה כיף שחזרת- גם אנחנו התגעגנו אלייך . אני נורא שמחה בשביל הבת שלך שהיא הגיעה לסיום הלימודים- היא עשתה זאת וז מעמד מאוד מרגש ולך יש הרבה יד בדבר. אני לא חושבת שאפשר להפסיק טיפול בלי הסכמה של שני הצדדים, כלומר טכנית זה אפשרי אך לא מומולת שהפסיכולגית תחליט על כך מבלי לדון בזה עם הבת שלך . וגם אם תהיה פרידה, היא לא תהיה פתאומית אלה תעשה בשלבים. אני מאחלת לשתיכן רק טוב, זה מגיע לכן אריאל
שלום, טוב לשמוע ממך ואכן אנחנו כאן, וותיקים וחדשים. אכן שאלה קשה, נראה שהפסיכולוגית מבינה שהדימוי והבטחון העצמי נפגעו ולכן היא המליצה לבת ללכת בדרך עצמאית ושתחזיר לה את הבטחון העצמי. כמובן שבדרך זו יש סיכונים ואני יכול להבין את החששות שלך. להזרק למים הקרים עשוי להגביר את הבטחון אבל הסיכון לכשלון גם כן קיים. חשוב לשמוע מה הבת אומרת ולאיזה כיוון היא נוטה? ותנסי להבין את ההרגשה שלך האם את חושבת שאפשר להסתכן? נראה לי שכעת צריכים להתרכז בהווה ובהצלחה בעבודה ולא בעבר הטראומתי. עם זאת תמיכה בהחלט עשויה לעזור ואנחנו חוזרים לשאלה הראשונה. תשמרי על קשר הידש
שלום לד"ר הידש כתבתי בעבר על כך שעברתי לטיפול באדרונקס עקב הופעה של תסמיני דיכאון שלאחר נטילת והפסקת רספרדל 0.5 מ"ג ליום במשך 4 חודשים שניתנו לי בעקבות התקפי חרדה. אני לוקחת את האדרונקס 6 מ"ג ליום כבר שבועיים-(כדור אחרון בסביבות 5-6 אחה"צ) ביחד עם קלונקס בין 0.5 ל-0.75 מ"ג ליום -לפי הוראת הרופאה: לפי הצורך ולא ו דווקא בזמנים קבועים כפי שנהגתי בעבר (במשך כ-5 חודשים). ו ה ב ע י ה!! אני לא מצליחה לישון!!! במשך השבועיים האחרונים הייתי נרדמת בקלות (מעולם לא היו לי בעיות שינה גם בזמן התקפי החרדה הקשים) ומתעוררת מוקדם לפנות בוקר- הרופאה ייעצה לי לקחת חצי כדור קלונקס כשזה קורה וזה לא עוזר אני מתהפכת מצד לצד ללא הפסקה... אתמול היה השיא- נרדמתי לשעה קלה בלילה ומאז לא הצלחתי להירדם בכלל!גם לא אחרי הקלונקס, לפנות בוקר החלטתי לקחת "רסקיו" וזה נתן לי עוד שלוש שעות שינה וקמתי "הפוכה לגמרי". בעיה נוספת היא דפיקות לב מהירות,חולשה ותחושה של חוסר יציבות שתוקפים אותי מאז נטילת התרופה (וזה לא קשור לחרדה למרות שהרופאה מתעקשת שכן- אני מכירה את התקפי החרדה שלי...)וזה משגע אותי- אין דקה שקט... אומנם המועקה של הדיכאון איננה אבל התופעות מתישות... אנא ממך האם כדאי להמשיך בטיפול? האם כל זה שווה? ומה ניתן לעשות? המון תודה ,רותי.
אני לא מכירה את האדרונקס אבל אני נוטלת קלונקס לפי צורך תעלי אותו ל 1.5 ביום בוקר צהרים וערב ותוכלי לישון טוב לדעתי . שתרגישי טוב ותדעי שלא רק את סובלת כולנו מרגישים לא טוב. כשאני במצב ממש גרוע כמו היום אני נוטלת 1.5 מילגרם ביום. אם את רוצה יעוץ תכתבי
גם אני לא מרגישה טוב עם כל נוגדי הדיכאון הרופא שלי אמר לי לקחת קלונקס 2 מ"ג בבוקר, בצהרים ובערב כדי שאני אהיה רגועה אבל אני לוקחת כל פעם שנים או שלושה כדורים במקום אחד וזה גורם לי להרגיש טוב עכשיו אני מתחילה לפחד שיגמרו לי הכדורים ומאיפה יהיה לי מירשם
היי יש לי שאלה, אני בחורה באמצע שנות העשרים לחיי. סובלת מזה מספר שנים מדריכות, עירור יתר של הגוף. במקרה יצא לי פעמיים שמדדו לי לחץ דם והיה לי 130/90. אני יודעת שזה גבולי ואני חושבת שפעם היה לי אפילו יותר. אף פעם לא היה לי לחץ דם מעל 120 ולכן,השאלה היא האם דריכות /עירור יתר של הגוף יכול ליצור/ לגרום גם לחץ דם גבוה? תודה על תשובה
שלום, לחץ דם כמו הדופק הוא משתנה כאשר עושים מאמץ גופני או כאשר אנו נמצאים במתח או חרדה. בדיקה אחת של לחץ דם חסרת משמעות, כדי לקבוע שלחץ הדם גבוה יש צורך במספר מדידות רצוף והמדידה תמיד בזמן מנוחה! כך שהבדיקה היחידה חסרת משמעות לגמרי. כאמור מצבים נפשיים יכולים להעלות את לחץ הדם, בדרך כלל הלחץ הדם הסיסטולי עולה (130), אבל גם הדיאסטולי עלול לעלות. בקיצור צריכים לבצע מספר בדיקות של לחץ דם, במנוחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום רב, יש לי שתי שאלות אליך ואשמח אם תעזור לי, כי אני בדילמות מזה כבר כמה חודשים. 1.לפני חודשיים סיימתי טיפול אצל פסיכולוג מבחירה (6 שיחות בסה"כ). החלטתי לקחת טיפול עקב משברים בחיי, אבל ההתרכזות של השיחות ביננו היו בעיקר על הצורך בשלמות של המראה החיצוני שלי. הצורך הזה לתקן כל פגם שאולי לאחר יראה טריוויאלי, אבל לי, כיוון שאני צעירה זה חשוב מאד. למשל: היווצרות של עודף משקל (13 קילו) וצניחת החזה, עקב בולמיה לפני שנתיים. ובעיקר עור בעייתי שגורם לי לתיסכולים רבים ואני מוציאה המון כספים במטרה לרפא ולתקן, וכל זה (ויש עוד המון), פשוט עוצר ממני להמשיך הלאה ולהתקדם בחיים, כמו לרכוש מקצוע, ושלא לדבר על זה שהדימוי העצמי והגופני שלי ירוד מאד כבר כמה שנים מהבעיה של העור. אז הוצע לתת לי כדורים. ע"מ לטפל באובססיה (לדעת הפסיכולוג זו אובססיה כמובן). באותו הרגע הרגשתי מעין בגידה. שהרי איך אפשר לקבוע כדורים על סמך 6 פגישות? ולמה אתה קובע שהבעיה שלי זו אובססיה? הרי הוא לא מכיר מהי ההרגשה הזו שבכל פעם אני צריכה לעבור מרופא לרופא וממומחה לממומחה ולהוציא מאות שקלים (וזה עוד כשאת גם לא עובדת), במטרה לרפא את כל הפצעים והכתמים שנוצרו לי בגוף. 2.כתוצאה מהמשברים שעברתי ושעדיין אני עוברת בגלל חוסר תעסוקה, אני נכנסת ללחצים שמשפיעים עליי מבחינה בריאותית,(לפעמים יש לי כאבים כמו באולקוס), למרות שהבדיקות שעשיתי בקופ"ח מראות שאני בריאה והכול תקין. הכיצד ייתכן? והאם יש תרופות טבעיות לטפל במצב? אז אשמח אם תענה לי, ושוב תודה מראש.
למיכל שלום, למיכל שלום, עידכון קביעת הבחנה נפשית במסגרת של טיפול... נתפסת (כמו במקרה שלך) לעיטים כפגיע. ואי רצון לקבל ולהשלים עם המצב.אבל אלה הם עובדות ולא סיפורים. חשוב שתביני שסבלך או חלקו נובעים מחרדה או מדיכאון שפוגע בבריאות שלך. תרופות בלבד לא יפתרו את הבעיות. עליך להמשיך בטיפול פסיכולוגי. שיחזק אותך ויועיל לך. בנוסף חשוב שגם רופא מומחה מתאים יבדוק אותך. הרצון להירפא הוא חלק חשוב מהתרופה. מקווה שהיתי ברורה. כל טוב מיכל מ
היי מיכל אני מבינה אותך . גם לי יש עור בעייתי מאוד. מתוך נקודת הנחה שמדובר בפצעונים, והמצב חמור, אני לא מבינה למה את לא לוקחת רואקטן? זה בפירוש עוזר. לגבי "האובססיה" שלך :כמעט כל אדם מייחס חשיבות רבה למראה החיצוני. עובדה שאנשים עושים ניתוחים פלסטיים,טיפולים קוסמטיים וכו'. אני בטוחה שגם הפסיכולוג שלך לא לגמרי מרוצה מהמראה שלו, אלא שהוא ,בניגוד אלייך,למד להשלים עם עצמו. בכל מקרה,אי אפשר להאשים אותך על ההתעסקות שלך במראה, הרי פצעים ועודף משקל ,לדעתי לפחות, הן סיבות מספיק טובות כדי להרגיש לא בנוח ולרצות לשנות את זה. אם היית אומרת שאת אובססיבית בגלל שיצא לך פצעון אחד או שהעלית 200 גרם במשקל, הייתי אומרת שזה לא סביר כ"כ להתעסק בזה.... אבל זה לא המקרה. מקווה שההודעה שלי גרמה לך להרגיש יותר טוב (:
קלעת בול למה שאני מנסה להעביר לפסיכולוג ולעוד אנשים והם לא מבינים. ויש לי בעיה שאני שונאת את הגוף שלי ואף פעם לא אשלים עם המצב.וזה לא יעזור גם כשמיליון אנשים וגם הפסיכולוג יאמרו לי שאני יפה. ואני מדוכאת מהמצב של העור העדין והבעייתי שלי. העור הדפוק הזה השאיר לי כתמים כתוצאה מהפיצעונים (ולא באיזור הפנים) העור הדפוק הזה שמשאיר לי כתם משריטה או מהתקלות בחפץ. העור דפוק שלא מאפשר לי לעבוד פיזי בכדי שלא יופיעו לי שוב דליות ברגליים. עור דפוק שמביא לי פטרת ברגליים אז כל זה גורם לי שבכל יום אני גם בודקת את הגוף שלי וכל הזמן מול המראה, שלא לגלות סימן וכתם חדש שיכניס אותי יותר לדיכאון.וכל הזמן מטפלת בו ומשקיעה לפעמים גםסתם כסף ולא אכפת לי העודף משקל שהתווסף, המראה הזה של עור-תינוק שהיה לי ואיננו, מכניס אותי לדיכאונות שאפילו במין אני מסתירה את הגוף.(תמיד בחושך) ואני רוצה לאהוב אותו, אבל הבולמיה הארורה בנוסף גם הרסה לי אותו.ובאמת שכמה שאני נראית בסדר מבחוץ מבפנים עצוב לי מאד בגלל המצב של העור. בכל מקרה תודה לך וגם למיכל, לפחות יש מי שמבין.
שלום דר אני לא יודע ת למי לפנות אליך או לרופא נשים אני סובלת מעצבים נוראיים שבוע לפני המחזור אני גורמת סבל לבעלי כי בזמן הזה אני מוציאה עליו עצבים והרבה רוע , האם אפשר לטפל בזה בכדורים , ואם כן אז אצל מי אני ממש עצבנית כשבוע לפני אני כנסת לדכאונות ורואה רק שחור בחיים שלי שמלווה בהרבה מריבות ובכי תודה לך
לוורדית שלום, מדובר על תסמונת ידועה של שינויים רגשיים לפני מחזור. אפשר לנסות לטפל בהורמונים עם הטבה חלקית בדרך כלל, לעתים נטילת גלולות למניעת הריון פותרת חלק מהבעיה. נמצא שתרופות נוגדות דיכאון מסוג הפרוזק מועילות מאוד בהקלת הסימפטומים של תסמונת קדם ויסתית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום. רציתי לדעת אם יש לציפרמיל תקופת מינימום. כלומר אם התחלתי עכשיו והרופא שלי יחליט שזה לא היה נצרך - האם אצטרך בכל זאת להמשיך ואם כן מה היא תקופת המינימום? לתשובתך אודה.
לפי ידיעתי (איני מומחה): נראה לי שאם הרופא אומר שהוא ממליץ להפסיק, הוא באמת מתכוון שלא להמשיך לקחת את התרופה. הוא מתכוון באמת לסיים ולעשות סוף לפרק הזמן שנטלת את הציפרמיל. זה יהיה מאד מבלבל אם תחליטו להפסיק מצד אחד אבל תמשיך/י לקבל את התרופה מצד שני... מתי הרופא ממליץ להפסיק לקחת את התרופה? או שתופעות הלוואי שלה קשות והנזק רב מן התועלת - ואז מפסיקים בכל שלב. או כאשר הרופא ואת/ה רואים שהתרופה אינה עוזרת: כדי לראות מה ההשפעה המלאה של הכדור מנסים אותו לפחות חודשיים (לפי ידיעתי) ואם אינו עוזר עדיין או עוזר באופן חלקי, מחליטים מה הלאה: למשל אפשרי להמשיך עם התרופה ולהעלות מינון או שאפשר לנסות תרופה אחרת. או כאשר חלף מספיק זמן, התרופה עבדה והרופא מסכים שאפשר לרדת ממנה. ההחלטה להפסיק צריכה להיעשות בעצה אחת עם הרופא המטפל. אם התרופה אכן עזרה, בד"כ ממשיכים לקחת אותה עוד במשך תקופה כדי למנוע הישנות של הבעייה שבגללה התחלת לקחת את התרופה. גם אם הירידה במינון הדרגתית ועדיין כביכול לוקחים את התרופה, זה תהליך של הפסקה.
כמשתתפת ותיקה בפורום אני חייבת להצטרף למחמאות אתה אדם צנוע חם מלא אמפתיה ורצון טוב מי יתן וירבו כאלה במיוחד בתחום הנפש תשובותיך תמיד מלאות אכפתיות. תודה
לבטי שלום, תודה על המילים החמות, אני בטוח שגם התשובות וההשתתפות של הקוראים תורמים הרבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
חברה אנחנו חיים באותה מדינה? יש בארץ בקופ"ח אפקסור 37.5 מ"ג. אני משמשת כבר הרבה זמן בכדור הזה: בשילוב יום 37.5 ויום 75 מ"ג זה בהחלט מונע את תופעות הגמילה. החשש שלי הוא שעכשיו עברו בקופח כללית לוונלה (גם יש בגודל 37.5). ולא ברור לי אם ההשפעה תהיה כמו של אפקסור או...
את מדברת על אפקסור XR? כי על זה דברנו..
לטלי וסיג, את האפקסור XR אפשר להחליף באפקסור רגיל IR בתקופה של סיום הטיפול, מדובר באותה המולקולה בדיוק רק האריזה שונה והיא מאפשרת שחרור איטי. כך שכאשר רוצים לסיים טיפול באופן הדרגתי אפשר להשתמש פעמיים ביום בטבליות של 37.5. הוונלה כעיקרון היא אותה המולקולה ואותה התרופה, עדיין לא קיבלתי מספיק תגובות כדי להעריך את יעילותה. אשמח לשמוע שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום רב אני לוקחת סרוקסט במינון של כדור ליום כ - 8 חודשים, נדמה לי שמעט אחרי שהתחלתי לקחת יש ירידה די גבוהה ברמת הריכוז והזכרון שלי, למרות שבכל ההתכתבויות על הכדור לא ראיתי שום איזכור לקשר בין סרוקסט לריכוז וזכרון. ברצוני לדעת האם קיים קשר בין השניים תודה.
לשרית שלום, באופן עקרוני הסרוקסט מעורר ופועל נגד דיכאון כך שהריכוז והזיכרון צריכים להשתפר. לעתים התרופה מרדימה או מעייפת ואז כמובן התגובה שונה. במקרים אלו ממליצים ליטול את הסרוקסט בערב, או לחלק את הכדור לשניים חצי בבוקר וחצי בערב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי רק לומר לך שאתה ממש תותח!! אני נהנת מאוד לקרוא את התשובות שלך ולומדת מהן הרבה. אתה מאוד תורם לפורום ויישר כח!!! בברכה! שרון א'
לשרון שלום תודה רבה על האמון והתמיכה אני משתדל לעזור כמיטב יכולתי והבנתי הדברים נכתבים מידע וניסיון אישי בברכה משה
למשה שלום, אני מצטרף לכל מה שנאמר, אני עוקב כבר תקופה ארוכה אחרי מה שאתה כותב ויכול רק להודות לך על האיכפתיות וההתמדה. תודה הידש
בעבר סבלתי מחרדות ודיכאון מאד קשה שנתיים עם הפסקה ועוד שנתיים עם הפסקה ועכשיו גם שנתיים ועוד פעם דיכאון אני נוטלת מרוניל וקלונקס 1.5 לפכמים גם 1 מילגרם האם במצב כזה צריך לבקש מהרופא מכתב לביטוח לאומי? כי לעבוד במצב זה מאד קשה לי.
לגלית שלום, ברגע שישנה פגיעה בתפקוד ובעבודה אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי. תקחי מהרופא אישור שאת בטיפולו ותגישי תביעה לביטוח הלאומי לנכות כללית, אחר כך תוכלי להביא את המכתב ולהשלים את כל החומר. הדבר החשוב ביותר הוא טיפול ולהרגיש בטוב. איני מבין (ויתכן שישנה סיבה) מדוע את מטופלת בתרופה מהדור הישן? אני מקווה שאת נוטלת את התרופה במינון מלא? באופן עקרוני דיכאון היא הפרעה שצריכים להבריא ממנה ולכן צריכים לעשות את כל המאמצים להבריא, גם עם תרופות אבל גם עם שיחות. שווה להלחם ולצאת מהדיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
הסברת לי שאסור בתכלית האיסור לעשן מריחואנה לחולי סכיזופרניה אבל רציתי לדעת מה זה עושה מה ייקרה לי עם אני ימשיך לעשן זה חשוב לי לדעת בידיוק מה זה עושה בתודה רבה שלומי
לשלומי שלום, אתה מסתכן בהתקף פסיכוטי ואשיפוז? לא כדאי שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
היי יש לי חרדה וגם התקפים ושאלתי היא למה כל פעם אחרי האוכל אני מרגיש עייפות חזקה כבדות ולחץ בבטן??? לילה טוב
שלום, תנסה לאכול ארוחות קטנות מספר פעמים ביום. אם התחושה מתחילה כחצי שעה אחרי האוכל ויש לך נטיה לחומציות בקיבה יתכן ומדובר בכיב, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, פרסמתי שאלה ב17.4 - היום - היא מופיעה בעמ' הקודם. האם לא השבת עליה מסיבה מסוימת? אולי פשוט פספסת אותה? אודה לך אם תענה... אני מאוד סקרנית לשמוע את דעתך.. תודה רבה מקרב לב
לאיילה שלום, כבר עניתי, שבוע טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום אני בת 24 טופלתי בציפרלקס למשך חודשיים וחצי בשל דיכאון וחרדה בנוסף גם טיפול פסיכולוגי . הכל כנראה מחרדה וגם מעט תת מישקל הפסקתי את הטיפול בערך בינואר לפי בקשתי מיכיוון שזה גרם לי עייפות ונימנום שהקשה עליי את היום ובנוסף להגברת התיאבון לאחר שהפסקתי עליתי במישקל ומאז אני סובלת מזלילות איומות ללא הקאות הבעיה העיקרית היא שלא מספיק שאני צימחונית אני אוכלת שוקולד כל הזמן כלומר דברים שלא נגעתי בהם כלל אני פיתאום אוכלת אני לא מדברת על קוביה שניים אלה על חפיסה שניים, גם עוגות ועוגיות פשוט בלי הפסקה אני לא שולטת בזה ואז מרגישה רע אני באמת השמנתי מאז, אבל אני מרגישה חוסר שליטה, איבוד שליטה ואני פשוט מיואשת ולא יכולה ליסבול את עצמי. אני לא מבינה האם מיתחולל בי משהו,אני כל יום בחרדה כשאני מגיעה הבייתה אני חוששת מהזלילה הקרבה ובאה. האם יש טיפול תרופתי, מיכיוון שאני מרגישה ויודעת שכל זה התחיל מהטיפול עם הציפרלקס כל פעם זה היה זלילה של משהו אחר פעם פיצוחים פעם גלידות בקיצור מתוק אומלוח תמיד ניסיתי תזונה מאוזנת זה פשוט לא הלך.... שאלתי היא כזו מיכיוון שאני על סף יאוש רכשתי כדורי הרזייה, אני לא לוקחת אותם ע"פהמינון במקום שתי כדורים אני לוקחת רק חצי כדור ביום כי אני ממש פוחדת אבל זה מעט סייע לי לכמה ימים בלי התקפים כי זה הפחית את התאווה למתוק, אבל זה לא נראה לי פיתרון לטווח הארוך בבקשה תנסה לחוד לי עצה אני על סף היתפגרות כל הנושא הזה גורם לי לשבת בבית ולא לבלות המקום היחידי שאני יוצאת זה לעבודה וגם זה סיפור כי כל בגדיי כבר מיתפוצצים עליי. למי עליי ליפנות
לכרמית שלום, אומנם העליה במשקל החלה עם הציפרלקס אבל יתכן שעלית במשקל גם בגלל השפור במצב הנפשי ולאו דווקא כתופעת לוואי של הציפרלקס. עם זאת העייפות היא סיבה מספקת להפסקת הטיפול אבל אז כדאי להחליף לתרופה אחרת. אני חושב שכדאי לחזור לרופא המטפל ולחשוב על טיפול עם תרופה דומה שתשפיע עם כל ההשפעה הטובה של הציפרלקס ללא תופעות לוואי, כלומר למצוא תרופה המתאימה לך יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש
ד"ר הידש תודה על תשובתך אבל לא הגבת לגביי הזלילות האלה, המצב הנפשי והאם יש טיפול. אני רוצה לטפל בכמיהה הזו למתוק ושאלתי היא איך מטפלים לדעתך?<
ד"ר נכבד, ראשית תודה על התיחסותך לשאלתי לגבי גמילה מקלונקס. אני מוכנה לספוג תסמיני גמילה וכל מה שמתבקש אלא שאי אפשר לשכוח שהכדור ניתן לי במשך 6 שנים על מנת להוריד רמת חרדה ואם אפסיק את הכדור ואתחיל לסבול שוב מהתקפי חרדה ומצבי רוח קשים אז מה עשיתי בזה? אני פונה אליך בשאלה איך לעבור את התהלי והלילה בשלום בלי קלונקס,כי עיקר השפעת הקלונקס עלי היתה שינה טובה ואז במהלך היום תיפקדתי פחות או יותר. ובהתחשב שהוא ארוך טווח הוא השפיע גם במהלך היום. אז איזה כדור לקחת על בסיס הרגשתי מדי פעם...קסאנקס?לוריון?ואבן?או בכל זאת קלונקס.
לא מומלץ לקחת את הקלונקס "עפ"י הצורך" או "על בסיס מזדמן" וכו' שכן בשימוש מזדמן ישנו סיכון גבוה לחזרתם של התקפי החרדה (או כל בעיה אחרת שבגינה ניתנה התרופה מלכתחילה). כמו כן ויותר חשוב- השימוש המזדמן נעשה עם הזמן תכוף יותר ויותר ויש צורך במינונים הולכים וגדלים בשביל להגיע לאותו אפקט מרגיע שהתרופה משרה עליך. לדעתי אין לך תלות גופנית בקלונקס. לכל היותר את מכורה מבחינה פסיכולוגית. התמכרות פסיכולוגית זה בסה"כ סוג של הרגל. במקרה שלך מדובר על הרגל ולא על תלות. לפעמים קשה לשנות הרגלים אך זאת איננה הפרעת תלות במובן הפסיכיאטרי של המילה ורצוי לא לבלבל בין השניים.
לרעות שלום, בדרך כלל אני מעדיף את הוואבן או הקלונקס על פני הקלונקס, כעת זה זמן מתאים לעבור לכדור השני וליטול אותו לפי הצורך. אם הבנתי נכון את כבר יום שלישי או רביעי בלי הקלונקס. כל הכבוד, הקשה ביותר כבר מאחוריך!! שבוע טוב דר' גיורא הידש
במינונים גבוהים תסמונת הנסיגה (הקריז) של קלונקס בד"כ יותר קשה מזה של הירואין ומאד דומה לאלכוהול וזאת הסיבה שיש מקומות שבהם אפשר להיגמל מכדורי הרגעה (בנזודיאזפינים, ברביטורטים) רק תחת אישפוז רפואי ולא לבד בבית. ושוב למי שלא הבין- הקלונקס לא ממכר ברמה גבוהה כמו הירואין אבל תסמונת הנסיגה ממנו היא קשה ביותר ונחשבת ליותר קשה ומסוכנת מתסמונת הנסיגה של הירואין. אלכוהול דומה לבנזו ברוב המרכיבים של התמכרות וגמילה.
רעות זו גלית האם אפשר לדעת כמה מילגרם קלונקס צרכת ביום? כי אני מנסה להגמל וזה לא עושה לי טוב. אני עם 1 מילגרם ביום.
כדור אחד ליום של 0.5 וגם מזה קשה להיגמל...אחרי 6 שנים בהצלחה
לפי דעת רופא הפורום...4 ימים...ונגמלת!!
מדוע אנשים שסובלים מחרדות ודיכאון לא יכולים לקבל קצבת נכות אם הם לא מסוגלים לעבוד במצב כזה. האם יש למישהו תשובה על השאלה? למה מקבלים רק אנשים שחולים במחלת נפש בלבד? האם חרדות ודיכאון זו לא בעיה נפשית שקשה לתיפקוד? תודה גלית
לגלית שלום, הדברים שכתבת אינם מדוייקים. גם מי שסובל מחרדות קשות ואינו יכול לעבוד מוכר על ידי הביטוח הלאומי ומקבל קצבת נכות לפי דרגת נכותו. שיהיה רק טוב ובריאות דר' גיורא הידש
האם שמוש במקביל יכול ליצור בעיה. תודה מראש
לניסים שלום, לא ידוע לי שתהיה בעיה או על מחקר שנעשה בנושא. עם זאת איני מבין מדוע ליטול שתי תרופות נגד דיכאון? אם תרופה אחת לא עזרה אז כדאי להפסיק אותה ולהמשיך עם השניה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום אני חולה סכיזופרניה ולוקח תרופות בשם אולאנזפין ומודאל רציתי לדעת האם שימוש בגראס מסוכן לי בתודה רבה שלומי
לקנאביס (גראס, מריחואנה, חשיש) אין פוטנציאל לתלות או התמכרות, איננו גורם להרעלה במינון גבוה (מה שנקרא מנת יתר) ורק אחוז קטן מהמשתמשים עוברים לסמים מסוכנים יותר. ייתכן שד"ר הידש מתכוון לאפקט של "קנאביס פסיכוזיס" שהיא תופעה זמנית של הזיות ומחשבות שווא שכוללים אובדן עם המציאות כלומר חזרה הופעה בסימנים החיוביים של הסכיזופרניה. עם זאת הזיפרקסה שומר עליך מתסמינים פסיכוטיים חוזרים ולכן הטיפול התרופתי מקטין במידת מה את הסיכון להתלקחות מחודשת של המחלה.
שלום שלומי, אני רוצה להציע לך לנסות לקבל את ה"הי" שלך מאהבתם של האנשים שלצדך ומהטבע ולאו דווקא משימוש בסמים. תכבד את הגוף שלך ובעיקר את הנפש שלך ותשתדל להתחזק מעצם ההתמודדות האמיצה עם המחלה ואל תיתן לסמים להרוס הישגים יפים ובריאות. אני מכירה אנשים שהסמים החריפו את המחלה שלהם והחזירו אותם אחורה. לא חבל? אולי תבקש מהחברים שלך שלא יעמידו אותך בסיטואציות שבהן יהיה קשה לך לא להשתתף איתם בשמחת העישון, תגיד להם שחשוב לך לשמור על צלילות..
