פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
17/04/2004 | 22:14 | מאת: מלי

שלום רב איזה תרופות מוצעות להפרעת אישיות כפייתית - רחיצת ידיים, סגירת דלתות וכו'. על מה אתה ממליץ? האם יש מביניהן מהדור החדש? מה טווח המינונים המוצע? ערב נעים מלי

18/04/2004 | 01:48 | מאת:

למלי שלום אין תרופה מומלצת להפרעת אישיות כפייתית, להרעה כפייתית מומלצות התרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש כמו סרוקסט או אפקסור. מהדור הישן האנפרניל מומלץ. בכל אופן כדאי להגיע לאבחון ולהמלצה של פסיכיאטר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 20:46 | מאת: Transcendent

שלום. יש לי לאחרונה בעיה מאוד מוזרה והיא מטרידה אותי מאוד. אני גם לא יודע למה זה קשור, אולי זאת בעיה פסיכולוגית ואולי זה משהו נוירולוגי :( בכל מקרה: אני זכר בן 17, וכבר כחודשיים (אולי יותר) אני כמעט ולא מסוגל לקרוא ספרים. הסיבה לכך לא ממש מובנת לי, אבל זה פשוט קשה לי. אני כמובן רואה כל מה שכתוב, ואפילו מבין, אבל מסיבה כלשהי אני תמיד נתקע שוב ושוב בנסיון להסביר לעצמי דברים שאני גם ככה מבין באופן טבעי. למשל מישהו אומר דבר מה בספר, וברגע הראשון שאני קורא את זה אני מבין, אבל אז מסיבה כלשהי אני מתחיל לחשוב "למה הבנתי את זה באופן שבו הבנתי את זה" ואז אני מתחיל להסביר לעצמי למה ככה מבינים את מה שהבנתי. וככל שאני חושב על כך יותר, המשמעות של זה לפתע כאילו נעלמת, וזה ממש מתסכל!! הגעתי אפילו למצב שאני מתחיל לפקפק באקסיומות מתמטיות, ולפתע הם נראות לי כלל לא ברורות באופן שבו הבנתי אותן אינטואיטיבת פעם. גם כאשר אני צופה בסרטים אני נתקל באותו קושי, אם כי לפעמים קורה שאני שוכח מכל המחשבות הללו וכאילו "נכנס" לתוך הספר/סרט, וככה זה עד שאני שוב חושב "מה בעצם המשמעות של זה?" ומנסה להסביר לעצמי את מה שאני גם ככה מבין. לפעמים אני אומר משהו, ואז אני מתחיל לחשוב "למה זה היה נראה לי הגיוני להגיד את מה שאמרתי". לכאורה זה נשמע מטופש ולא כ"כ רציני ומטריד, אבל זה *מאוד* מקשה עלי בכל היבט. פעם נהניתי מקריאה ועכשיו אני פוחד אפילו להתחיל כי אני פוחד שאני שוב אתחיל לחשוב ולנסות להסביר לעצמי למה המשמעות של כל מילה היא המשמעות שנראתה לי מלכתחילה. זה גם מקשה עלי אפילו בלימודים, וקשה לי להיות מרוכז בגלל זה. מה קורה לי? :( תודה רבה.

17/04/2004 | 22:03 | מאת:

שלום, התשובה שאני יכול לתת היא חלקית בלבד. מדובר בתופעה הקשורה לחרדות, החרדות גורמות לספקות ואי בטחון במה שקורה ובמה שעלול לקרות. עם זאת חרדה אינה תמיד אבחנה, יתכן ומדובר בסיפמטום-חלק מבעיה פסיכיאטרית אחרת. לכן חייבים לראות את התמונה הכללית, אם התופעה נמשכת זמן ארוך או שתמשיך כדאי להגיע לאבחון של פסיכיאטר ילדים ונוער. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 22:34 | מאת: Transcendent

תודה. אני מודה לך מאוד על תשובתך. אני חושב שאני אראה מה קורה עם זה עוד כמה חודשים, ואם לא יחול שיפור משמעותי אני אכן אלך לאבחון אצל פסיכיאטר. ושוב - תודה רבה.

17/04/2004 | 20:33 | מאת: שרון

מה כוללים הסימנים האקסטרא פירמידלים עקב שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות?

לשרון שלום, ישנם סוגים רבים ובאופן כללי הם מתחלקים לסמנים מוקדמים ולסמנים מאוחרים (טרדיב דיסקינזיה). במוקדמים מדובר על תסמונת מעין פרקינסון-שרירים קשים, מבט קפוא, איטיות, רעד. או סמנים חריפים של שרירים שנתפסים בצוואר, עיניים או שריר הצוואר. בסמנים מאוחרים מדובר על רעד או תנועות לא רצוניות החוזרות ונשנות בשרירי הפה (תנועות כעין מציצה), או אפילו תנועות גוף גדולות של כל פלג הגוף העליון. כמובן שהדברים יותר מורכבים, אם תחדד את שאלתך אשמח לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/04/2004 | 00:35 | מאת: משה

Extrapyramidal side-effects (EPS) are the various movement disorders suffered as a result of taking antipsychotic or neuroleptic drugs, which are often used to control psychosis (particularly in schizophrenia). Common EPS are akathisia (restlessness), dystonia (muscular spasms of neck - torticollis, eyes - oculogyric crisis, tongue, or jaw; more frequent in children), drug-induced Parkinsonian syndrome (muscle stiffness, shuffling gait, drooling, tremour; more frequent in adults and the elderly), and tardive dyskinesia (involuntary, irregular muscle movements, usually in the face).

18/04/2004 | 00:36 | מאת: משה

משה כתב/ה: > > Extrapyramidal side-effects (EPS) are the various movement > disorders suffered as a result of taking antipsychotic or > neuroleptic drugs, which are often used to control psychosis > (particularly in schizophrenia). > > Common EPS are akathisia (restlessness), dystonia (muscular > spasms of neck - torticollis, eyes - oculogyric crisis, tongue, > or jaw; more frequent in children), drug-induced Parkinsonian > syndrome (muscle stiffness, shuffling gait, drooling, tremour; > more frequent in adults and the elderly), and tardive > dyskinesia (involuntary, irregular muscle movements, usually in > the face). > >

17/04/2004 | 20:24 | מאת: שירן

היי זאת שירן . הרבה זמן כבר לא הייתי בפורום ,אם כי מידי פעם אני נכנסת לראות ולקרוא את תשובותיך הנפלאות. היום בפעם הראשונה גם ראיתי אותך בשידור בערוץ 10 בתכנית של דליק ווליניץ. ידעתי שאתה אדם נפלא ,והיום היה נפלא לראות אותך על המסך . כצפוי - צנוע ,עניני ,טוב לב ,ו,,,,נראה טוב מאוד,,,, המשך בפועלך המבורך .אין ספק שידעו את מי לקחת לתכנית. שירן

17/04/2004 | 22:08 | מאת:

לשירן שלום, תודה על המילים החמות, ההופעה בטלוויזיה לא הייתי מגדיר אותה כהצלחה אבל הסיטואציה הייתה די מלחיצה. תמשיכי להגיע לפורום ולהשתתף, את יודעת שההשתתפות של אנשים היא העיקר בעיני. תודה ושבוע טוב הידש

17/04/2004 | 22:18 | מאת: גם כן מטופל שלך

וגם אני חושב שאתה מקסים.

17/04/2004 | 18:59 | מאת: אורלי

אני רוצה לדעת האם אנשים הסובלים מדכאון מתקשים לדבר ולבטא את עצמם רגיל? האם קורה לכם שהמילים מתבלבלות לכם או שאינכם יודעים כיצד להגיב כששואלים אתכם משהו? הגעתי למצב שאני מנותקת מהחברה מכיוון שאני מוצאת את עצמי רוב הזמן שותקת כי איני יודעת כיצד להגיב או איך לענות. כאילו כל המילים נעלמות או מתערבבות לי. כושר הריכוז שלי ירד, אני מבולבלת ומתבלבלת מכל דבר, דברים שהיו פשוטים פעם לעשיה נהיו מסובכים וקשים שאני פשוט מעדיפה לא להתמודד איתם. הביטחון העצמי שלי שואף לאפס. האם אלו הם הסימפטומים מהם סובלים אנשים אשר נמצאים בדכאון.הדבר הכי מפריע הוא הליקוי בדיבור . אם יש עוד מישהו שמרגיש ככה אנא חזרו אליי.

17/04/2004 | 20:25 | מאת: אריאל

הי אורלי את בהחלט לא לבד בתחושות שלך ואני מבינה מאוד לליבך. ידוע שהדיכאון פוגם ביכולת הקוגניטיבית ואז תחושות כמו ירידה בזיכרון, בלבול וכו' מופיעים. החיובי הוא שכשהמצב משתפר אז גם חוזרים התיפקודים הקוגנטיבים כך שזה הפיך. אני זוכרת שכהייתי בשיא הדיכאון נהגתי לשכוח דברים, לדוגמה אם לקחתי כדור או לא למרות שלקחתי אותו אולי 5 ד' לפני, שכחתי לנעול את הבית ועוד כל מיני פדיחות אך זה הישתפר- באמת. אל תתיאשי אריאל

17/04/2004 | 20:33 | מאת: אורלי

תודה שחזרת אליי, זנ נכון שאני שוכחת הרבה דברים אבל עם זה אני עוד מסתדרת. הבעיה שלי היא הדיבור, אני פשוט לא מצליחה לבטא את עצמי כמו שאני רוצה. זה מציק לי נורא, אני כאילו לא יודעת מה להגיד ומרגישה מטופשת. אז אני מעדעיפה פשוט לשתוק.האם גם לך זה קרה?

19/04/2004 | 00:29 | מאת: פרח

גם לי ישנם הסימפטומים האלה . האם את מקבלת תרופה ? לצערי , זה תהליך ארוך שאני עדיין לא רואה תוצאות. טוב לדעת שיש עוד כאלה , כי מרגישים שהחשיבה הולכת לאיבוד , ואין מילים , כאילו המוח לא פועל , מדברים במילים בסיסיות ונשמעים כמו מפגרים וזה נורא מפחיד. במיוחד כשזה נמשך ונמשך וממש מאבדים את התקשורת עם כולם . אפילו עם אנשים קרובים , אני נשארת ללא מילים , או שנשמעת מבולבלת ולא זוכרת מה צריך להגיד . בקטעים האלו אני כותבת ביומן , כדי לזכור ולהבין מה קורה לי . הבנתי שהדכאון גם מדכא את תהליכי החשיבה , אבל אני מרגישה שהחשיבה בורחת ואני לא יכולה לתקשר ברמה יומיומית, בנושאים פשוטים - כל שיחה מלחיצה ומתסכלת ....אשמח לשמוע אם זה מוכר לעוד אנשים . ותודה שכתבת בגילוי , זה מחזק לדעת שאת לא לבד .

17/04/2004 | 18:03 | מאת: רוני

אף פעם לא הייתי בדיכאון למרות סיטואציות טראגיות בחיים {כמו אובדן אב בתאונת דרכים בגיל צעיר ועוד} תמיד היו לי אנרגיות ומוטיבציה להתפתח ולחיות ואכן עשיתי זאת בכל התחומים אבל תמיד מללוה אותי גולה בגרון שאינה מניחה לי להרגיש אושר טהור . ראוי לומר שהייתי בטיפול ואפילו מוצלח רכשתי מודעות ותובנות אך הגולה נותרה בגרון. האם טיפול תרופתי יעיל גם למי שלא ממש בדיכאון?

17/04/2004 | 22:17 | מאת:

לרוני שלום, "גולה בגרון" היא בודאי אינה תופעה של דיכאון, לאבחון של דיכאון יש צורך בתמונה כללית הרבה יותר של ירידה במצב הרוח ובתפקוד. "גולה בגרון" אם הבנתי אותך נכון היא סמפטום של חרדה. כדאי להגיע לאבחון מלא ואחר כך לשקול אפשרויות טפוליות. לפחות פגישה אחת של אבחון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 17:50 | מאת: מיה

ד"ר הידש שלום, ביקשת שאזכיר לך לברר - האם מותר השימוש במקביל בשתי התרופות. הפסיכיאטר שלי - מאוד נגד. רופא המשפחה - מאוד בעד. ואני בדילמה. רוצה לרזות, אבל לא לסכן את בריאותי. מה דעתך? תודה . מיה.

למאיה שלום, חיפשתי היום ועדיין לא מצאתי תשובה חד משמעית. בקשתי שיבררו לי אצל היבואן של הציפרמיל=רסיטל, אני מקווה שאקבל תשובה בהקדם. אל תתייאשי ותמשיכי להזכיר, השאלה חשובה. שבוע טוב דר גיורא הידש

17/04/2004 | 15:15 | מאת: רעות

שלום רב, בשנה האחרונה אני סובלת מעיפות ותשישות כרונית שמלווה בדיכדוך וקושי בריכוז ובזיכרון. עשיתי הרבה בדיקות כולל עייפות כרונית אך לא נמצא דבר. אני מטופלת בקלונקס כבר 6 שנים ברציפות ,כדור אחד ליום של 0.5 בלילה. התחושות של כאבי גב עם הקרנה של כאבי רגלים בדומה לכאבים עצביים בשיניים זרזו אותי להפסיק את הקלונקס , נתקפתי פחד שזה הורס לי את הגוף ומרפה לי את השרירים ,זה כבר יומים שאני בלי כדורים ויש תסמינים של כאבי ראש וכבדות,איך להקל על עצמי את הגמילה. *אני כבר מדברת על ההפסקה הזו המון זמן ,תומכים בי כל הרופאים חוץ מהרופאה הפסיכיאטרית שאין לה אלטרנטיבה אחרת לתת לי. האמת אני רוצה לעבור לנטילת תרופות על בסיס הרגשתי בלבד.מה אתה אומר? תודה

17/04/2004 | 22:22 | מאת:

לרעות שלום, בהחלט מומלץ לעבור לקלונקס באופן מזדמן-רק לפי הצורך ולא באופן קבוע. ישנן שתי דרכים לסיים את הטיפול הקבוע, הראשונה היא באופן חד ולהמשיך למרות סמני הגמילה. השניה היא באופן הדרגתי מאוד, בסך הכל אין לאן למהר. כך שאת יכולה לעבור לחצי כדור, רבע כדור וכך הלאה לפי הרגשתך. בהצלחה ושבוע טוב דר' גיוראא הידש

17/04/2004 | 14:44 | מאת: בן

שלום לכולם! אני סובל מחרדה זמו מה אני בן 31 וכבר שנה לא עובד יש לי מידי פעם התקפים לא חזקים וברוב היום אני מרגיש שאני בחרדה (הרגשה לא טובה מצוברח עצבני עייף ) אני לא מצליח לתפוס את עצמי ולצאת לעבוד יש לי פחד מסויים שאולי אני אקבל התקף בעבודה ובכלל מרגיש לא מוח ליד אנשים חדשים! מה עושים? (אני לא מטופל כרגע ןלא הייתי גם) איך יוצאים מיזה???

17/04/2004 | 17:56 | מאת: טל

יש תרופות שיכולות לעזור לך! אל תדחה אפילו יום אחד נוסף.גש לאיבחון. אני הייתי כמוך,אני בת 25 וכשנתיים לא עבדתי ולא עשיתי עם עצמי כלום חוץ מלשבת בחדר ולסבול. לא רציתי ללכת לטיפול-בעיקר בגלל הסטיגמה,וגם כי פחדתי שזה ממכר.בסוף זה הגיע למצב ממש בלתי נסבל.לא יכולתי להרדם כמה לילות ברציפות. היום אני מטופלת כארבעה חודשים בכדור "פאקסט" והחיים שלי השתנו מקצה לקצה! אני עובדת,לומדת ויוצאת לבלות.פשוט חזרתי לעצמי...חזרתי לחיות. כבר ירדתי לחצי כדור וכשארגיש מספיק בטוחה-אפסיק לגמרי.תאמין לי,הייתי עקשנית וסבלתי סתם! לך לאיבחון.החיים שלך יכולים להיות טובים בהרבה כבר עכשיו...

17/04/2004 | 18:38 | מאת: בן

אני יודע כבר הרבה אמרו לי את זה ואני די מפחד מתרופות וכל זה במיוחד מתרופות שמשפיעות על הראש...... ובכלל אני שמח שלך זה עזר ואת מרגישה טוב עכשיו! בכל מקרה רציתי לשאול אנשים שיש להם או היה להם חרדה והתקפי חרדה שהיו אצל פסיכולוג מה שאני שוקל... האם פסיכולוד יכול לעזור במקרה חרדה??? ובכלל כמה אחוז מהם נירפאים מטיפול פסיכולוגי... תודה

18/04/2004 | 10:02 | מאת: טל

בשביל לדעת מה יש לך בדיוק (איזה סוג של חרדה) והאם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך - כדאי שתלך לאיבחון.יש סוגי חרדה שיש להם טיפולים שונים (קוגניטיבים-התנהגותיים-או שיחות) שיכולים לעזור. בד"כ הטיפול הפסיכולוגי (שיחות) הוא תומך בתרופה אבל לרוב לא עוזר.בטח שלא כמו התרופות. אני הלכתי לפסיכולוגית עקב חרדות.היא עזרה לי להבין כל מני דברים בחיים שלי (דפוסי התנהגות,דפוסי חשיבה) אך בעיית החרדה לא נפתרה.

אני סובלת מחרדה וכל בוקר כשאני מתעוררת יש לי מתהפכת לי הבטן ואני רצה לשירותים לאחר מכן יש רגיעה כשלהי אבל זה מה שבעצם מגביר את החרדה כל פעם מחדש, אני לחוצה מזה שכל בוקר זה קורה לי ואז מגיע הבוקר וזה קורה לי בגלל החרדה מזה, מה שאני מנסה להסביר שזה מן מעגל כזה שאני לא מצליחה לצאת ממנו, אלא אם אפסיק להיות חרדה מזה שזה קורה לי- שאלתי היא איך יוצאים מהמעגל הזה? איך גורמים לבטן לא להתהפך כל בוקר? או לפחות לא להתרגש מזה כמו שאני מתרגשת מזה?

אצלי זה בדיוק הפוך זתומרת מדובר בעצירות כרונית ומנקודת המבט שלי בטן מתהפכת זה יותר טוב כי לפחות הזבל יוצא מהגוף החוצה וגם אני הייתי רוצה לדעת איך יוצאים ממעגל החרדה הזה :-(

גם אני מוטרדת מבעיה דומה. אני סובלת מחרדות, ובטיפול תרופתי. מתעוררת בבוקר מזיעה,מבוהלת,רצה לשירותים.בהמשך היום,לקראת אח"צ, ערב-המצב משתפר,ולמחרת -חוזר חלילה.

17/04/2004 | 10:46 | מאת: נתן

מה האבדל בין היעודים של התרופות הנ"ל? מה האבדל בהשפעות ?

17/04/2004 | 10:50 | מאת: נתן

17/04/2004 | 18:12 | מאת: קטיה

אני מקבלת את התרופות האנטידיכאוניות כבר משהו כמו שנתיים וצברתי ידע די גדול על כל החרה הזה. SSRI ן SNRI זה כדור שבמקרב הראשון מונע מ SEROTONINE להיעלם מהמוח אשר תחלס מוביל למצב של הדיכאון ובמקרה השני הכדור בשם SNRI נגיד "IXEL" מונע באופן דומה להיעלם מחומר בשם NORADRENALINE. כי מחסור בחומר ההוא גם כן לא טוב. ההשפעה שלהם היא דומה ו יעד הוא אותו יעד, רק כל תרופה אחת יכולה להתאים יותר לכל אחד באופן אישי, לכן קיים מגוון די רחב של התרופות האלא. רופאים מתאימים את התרופות מתוך ניסיון. אבל שוב 'SNRI' הם יותר חדישים.

17/04/2004 | 10:25 | מאת: רחל

שלום אמא שלי בת 79 מטופלת ברסיטל[ ציפרמיל] 20 מ'ג ליום לאחרונה חלה ירידה משמעותית בתפקוד לא יורדת כמעט מהמיטה אין לה חשק לכלום בנוסף הזכרון נחלש האם תוספת של פריזמה 20מ'ג ליום בנוסף לרסיטל זה לא יותר מדי בנוסף לתרופות רבות ללב שהיא נוטלת ובמה יכולה להשפיע הפריזמה בנוסף תודה מראש

17/04/2004 | 22:35 | מאת:

לרחל שלום, איני מוצא טעם להוסיף תרופה שפועלת בדיוק באותו המנגנון (על הסרוטונין), בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת ולהיות בטוח בהשפעות שלה ולתופעות הלוואי שלה. במיוחד בגיל המבוגר. שבוע טוב והרבה בריאות דר' גיורא הידש

זה כל כך אינדבידואלי.... אני את השיטה הזו גם ניסיתי אך היכולת לשבת בשקט ...לא תרמה רבות לחרדה יש אנשים שמצליחים יותר אך ישנן גם סוגי מדיטציות שונות....לדוגמת מדיטציה בתנועה שיכולה אולי להועיל לאנשים בשקט של המדיטציה הרגועה פוגשים את החרדה שוב ושוב עד שלא תנסי לא תדעי ואין בכך שום נזק רק המון בהצלחה

ליערה שלום, כל סוג של הרפיה (ומדיטציה היא אחת מהן), פועלת במנגנון הפוך לחרדה ולכן עוזרת נגד חרדה. כלומר, אם לחץ הדם והדופק עולים בחרדה, בהרפיה הם יורדים, הורמונים הקשורים למתח עולים בחרדה, בהרפיה יורדים. כך גם מתח השרירים, תפוקת הלב וכך הלאה. לכן הרפיה משחררת מהמעגל הסגור של חרדה, עוררות גבוהה, וחרדה שעולה. בהצלחה דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 06:31 | מאת: שלומי

שלום לחברי הפורום רציתי לשאול משהו אני חולה סכיזופרניה ונוטל תרופות בשם מודאל ו olanzapin ואני מעשן מריחואנה האם יש סיכון מיוחד במעשה זה? בתודה רבה שלומי

18/04/2004 | 01:27 | מאת:

לשלומי שלום, מי שסובל מסכיזופרניה אסור לו בתכלית האסור להשתמש במריחואנה או כל סם אחר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 02:30 | מאת: איילה

שלום, אני בחורה צעירה, בסה"כ מאושרת בחיים- אבל יש לי בעיית קלסטרופוביה שמונעת ממני בילויים מסוגים שונים- וכעת- אפילו גורמת לי לוותר על נסיעה לחו"ל מחשש שהייה במטוס וברכבת התחתית. אני לא יכולה להמצא במקומות סגורים או מתחת לאדמה מבלי להילחם בעצמי. הרבה פעמים אני מוותרת כי אני חשה שהחרדה הולכת וגוברת. כל זה התחיל לפני שנה וחצי שחוויתי התקף חרדה ראשון (ויחיד עד כה תודה לאל) - זה היה במקום סגור ודחוס- ייתכן שהטיזר היה קלאסטרופוביה- או שהיא נוצרה כהתנייה? ובכן- באמת שכל מה אני רוצה זה להיות שלווה ורגועה בחיי, ואולי אפילו כדאי שאוותר על חו"ל- אבל אולי אני משלה את עצמי- ובעצם יש לי בעיה קשה? האם יש תרופה שאוכל לקחת עמי לחו"ל למקרה שאחוש שם ברע? האם כדאי לטפל או שאפשר להמשיך לחיות ולהמנע מכל אותם דברים שאני חוששת מהם? אני מפחדת שאני מתעלמת מהפרעה נפשית ובכך מגבירה את הנזק. תודה רבה על תשומת הלב, איילה.

18/04/2004 | 01:29 | מאת:

לאיילה שלום, הדבר החשוב ביותר הוא לא לוותר ולא להסתגר, אם נכנעים לחרדות אז העולם הולך ומסתגר ובסך הכל אין פחות חרדות, כך שממש לא כדאי.... ישנם מספר טיפולים שעשויים לעזור, טיפולים התנהגותיים ושיחות, תרופות על בסיס קבוע, או תרופות הרגעה לשמוש מדי פעם בשעת הצורך. כדאי להגיע לאבחון ואחר כך לטיפול, חבל על המגבלות והדברים שאינך נהנית מהם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/04/2004 | 22:24 | מאת: גילי

שלום יש לי אחות, כבת 18 שבנה האחרונה לוקה בדיכאון קשה. לפני מספר חודשיים היא נסתה לקפוץ מהגג, אך ללא הצלחה לאחר תרופות שונות שקיבלה מצבה השתפר , אך לאחרונה מצבה חזר להיות קשה . במידה ויש פרופסר טוב לנוער שיכול לעזור לה אשמח לצור איתו קשר. משפחתי אובדת עצות בכבוד רב גילי

17/04/2004 | 00:44 | מאת: יואל

מאיזה קומה?

17/04/2004 | 00:59 | מאת: קופץ מהשטיח לריצפה

אולי היא לא הצליחה להגיע לגג לכן לא הייתה הצלחה

17/04/2004 | 17:49 | מאת: טל

לגילי לאיזו קופ"ח היא שייכת? האם היא ניסתה כבר איזשהו טיפול?

16/04/2004 | 17:04 | מאת: guybl

שלום ,אני בשנות השלושים לחיי ,מזה 14 שנים שאני מאובחן כבורדרליין ,אני מטופל בתרופות רבות במהלך שנים אלו, כמו גם אישפוזים ,וטיפולים פסיכולוגים.התרופות אותן לקחתי ואני לוקח עושות לי רע ,הרכבים שונים של תרופות גרמו לי לסבל רב ,בחודשים האחרונים הורע מצבי באופן משמעותי ,אני בהתקף חרדה קשה ,מתח עצום בגופי ,דיכאון ומחשבות אובדניות ,התרחקתי מכולם, ואני מסתגר בבית בסבל קשה ביותר ,הכל נראה שחור ,אני מנותק מהחיים ,וזה הולך ומחריף ,ברור לי כי מתן של תרופה טובה ויעילה תטיב את מצב החרדה והדיכאון ,אני מקבל כיום קלונקס(6 שנים) ,נוזינאן(שנה) ,דפירל(חודשיים) ,ומיני תרופות שנוסו ללא כל תועלת באחרונה כמו:ג'ילקס ,איטומין ,פנרגאן ,ליטיום ועוד ,אני נמצא ללא מעקב פסיכיאטר כשנה, ורופא המשפחה מטפל בשלט רחוק ,מצבי מידרדר מיום ליום ,אנא עזור לי כמידת יכולתך.

17/04/2004 | 02:01 | מאת:

שלום, האבחנה של הפרעת אישיות גבולית היא די רחבה וישנם מספר סוגים. ישנם כאלו אשר סובלים ממצבים פסיכוטיים קצרים ולכן אפשר לטפל בנוגדי פסיכוזה ויש לי ניסיון טוב עם רספרידל. אני חושב שכבר שאלת את השאלה הזו....בכל אופן ההמלצה היא לחזור לפסיכיאטר המטפל ולהחליט על כיוון טיפולי, מהתרופות שאתה נוטל אין תרופה אשר נוגדת דיכאון באופן אפקטיבי ואולי כאמור כדאי להוסיף רספרידל. בכל אופן כדאי להגיע לטיפול, ככול שתקדים כך ייטב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 02:39 | מאת: משה

המילה האחרונה בפסיכיאטריה היא GEODON- במיוחד בחולים פסיכיאטרים שהמקרה שלהם מאד קשה ומורכב- שכן תרופה זאת חוסמת דופמין וסרוטונין בדרך ייחודית שאיננה גורמת לתופעות לוואי משמעותיות. עם זאת חשוב שתגיע לאיש מקצוע שיהיה לך אמון בו ושהוא יוכל להציע לך טיפול תרופתי ושיחתי אחרי בדיקה של התיק הרפואי והטיפולים שקיבלת עד היום.

17/04/2004 | 09:06 | מאת: א

1) תלך לפסכיאטר 2)תלך לבית חולים לבריאות הנפש תאשפז את עצמך כדיי שיעזרו לך

17/04/2004 | 18:21 | מאת: קטיה

אני מבינה אותך טוב מאוד כי בעצמי עכשיו מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי עם אותה אבחנה. כל מה שאני יכולה להגיד לך זה לכחת רגליים בידיים וללכת לפסיכיאטר בכל זאת. ותשקול את האפשרות של אישפוז - זה נותן קצת פסק זמן ואת התמינה שאתה כל-כך זקוק לה עכשיו. בהצלחה

16/04/2004 | 15:02 | מאת: טלי

שלום לכולכם, אני לא אפרט איך קורה שאני עדיין בדכאון ובכל זאת אני יורדת מהאפקסור (XR) אחרי יותר משנה ...גם כן סיפור.. בכל אופן, אני אוחזת כבר רק ב-75 מ"ג פעם ביומיים. (הייתי על 225 ו 150 פעם ביום רב התקופה) אבל כל יום אי-זוגי כזה,שבלילה לפניו אין כדור, אני סובלת מכאב ראש נורא ,מבחילות ומשלשולים. האם ברור שיש קשר? כמה זמן זה ימשך? ואיך אפשר לעזור לי? יכול להיות שהירידה לא מספיק הדרגתית?- אבל איך אפשר לקחת אפקסור XR בצורה יותר פחותה מ75 מ"ג ליומיים? תודה , טלי

16/04/2004 | 19:06 | מאת: יעל

ניסית תרופות אחרות..שאולי יכולות להטיב עימך או כל טיפול תומך אחר?

16/04/2004 | 21:00 | מאת: "אור

ואומרים שאפקסור לא ממכר... אינעל ראבם

16/04/2004 | 14:06 | מאת: אורה

שלום, בעלי בן 40, צורך כבר שנים כדורי שינה מסוגים שונים: פרודורמול, היפנודורם, לומינל, בונדורמין, נומבון ועוד. לאחרונה החל לצרוך כל לילה 3-4 כדורים ובכדי "לשפר" את השפעתם הוא שותה בנוסף אלכוהול (האסור לצריכה עם כדורים אלו). בעלונים של כדורים אלו כתוב כי הם עלולים לגרום לתלות, ואף על חלקם קיים איסור להשתמש יותר משבועיים. שאלתי היא אם אין איסור בחוק על רופא המשפחה לרשום כדורים אלו לאורך שנים - כאשר ידוע כי הם גורמים לתלות ומפסיקים להשפיע. אני מודאגת מאוד מצריכת הכדורים המופרזת של בעלי, ולו הכדורים הללו לא היו בהישג ידו, יתכן שהיה פונה לכיוונים פחות הרסניים. אודה לך מאוד על מענה לשאלתי האשה המודאגת

17/04/2004 | 02:05 | מאת:

לאורה שלום, אכן כנראה מדובר בתלות ולכן גם ישנה עליה במינונים. הנחמה היא שלמרות התלות הכדורים כמעט ואינם מזיקים בשימוש לטווח ארוך. ההמלצה העיקרית היא להגיע לאבחון מדוע בעלך סובל מהפרעות בשינה? בדרך כלל ישנה סיבה להפרעות כאלו בשינה בגיל צעיר יחסית? אם תטפלו בסיבה סביר שגם השינה תהיה טובה יותר. שבת שלום, דרר' גיורא הידש

17/04/2004 | 03:06 | מאת: משה

במיוחד להיזהר מהפרודורמול- ישנם די הרבה אנשים כולל שני מפורסמים שמתו גם ללא כוונת תחילה עקב שימוש בפרודורמול או בלומינל: 1. השחקנית מרלין מונרו כאשר שתתה אלכוהול עם כדור שינה זה. 2. הזמר זוהר ארגוב- כאשר לקח אדולן עם פרודורמול לשינה. הסיכון בתרופה (גם במינונים לא גבוהים) הוא עצום כי זה יכול להסתיים במוות ולכן להיזהר ועדיף להשתמש רק בבנזודיאזפינים (או בנגזרות שלהם- זודורם ונוקטורנו) שהם הרבה יותר בטוחים מהבחינה הזאת אבל גם פחות חזקים לשינה.

17/04/2004 | 16:40 | מאת: יוגב

זוהר ארגוב מת מהתאבדות בתא המעצר ולא ח.... שימוש בתרופות לשינה... זה לידעתך.

16/04/2004 | 13:41 | מאת: דינה

שלום רציתי לשאול למה משמשת התרופה מודל תודה ושבת שלום

17/04/2004 | 02:09 | מאת:

לדינה שלום, מודל היא תרופה מעניינת מאוד (צרפתית), במקורה חיפשו תרופה נוגדת פסיכוזה ללא תופעות לוואי אבל התברר שהיא אינה פעילה כנוגדת פסיכוזה. התברר שהיא מרגיעה ויש לה מעט תופעות לוואי וגם אינה ממכרת. מקובל לרשום אותה כאשר ישנן חרדות עם חומציות יתר בקיבה (היא גם מורידה חומציות) או במצבים של חרדות כאשר בולטות תופעות גופניות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 02:30 | מאת: משה

למודל יש טווח מינון רחב ביותר. הבעיה איתה זה עליה ברמת הפרולקטין שקוראת לרוב המטופלים וממנו נגזרים המון תופעות לוואי לא קלות. חשוב לעקוב אחר הנושא. במינונים נמוכים מודל יכולה להיות לעזר במצבי חרדה ודיכאון. במינונים גבוהים היא תרופה אנטי פסיכוטית לכל דבר. יש כאלה שלוקחים גם 2,000 מ"ג ליום. אגב היא לא אושרה לשימוש בבני אדם ע"י ה-FDA. הפוטנציאל שלה לתופעות לוואי נוירולוגיות (EPS) נמוך יותר מהנאורולפטיקה הקלאסית ולכן היא איננה תרופה "טיפית".

16/04/2004 | 13:36 | מאת: מני

שלום האם מינון של 75 מ"ג ביום של וונלה מספיק לטיפול בדיכאון? האם עליי לבקש העלאה במינון ? תודה

17/04/2004 | 02:10 | מאת:

למני שלום, מקובל להתחיל במינון של 75 מג', אישית אני חושב שעדיף להתחיל במינון גבוה יותר של 150 מג' ביום. שבת שלום דר' גיורא הידש

16/04/2004 | 12:58 | מאת: ניבה

שלום דר' הידש, אמא שלי הפסיקה לאחרונה, בהדרגה, את השימוש באדרונקס. קצת אחר כך התעורר אצלה לחץ דם גבוה ביותר (220/120), לאחר שנים של לחץ דם גבולי - (150/85-90) שנגדו היא סרבה לקבל טיפול. התחילו לטפל בה בתרופה מסוג נוגד ביתא ששכחתי את שמה, והיא קיבלה מצב רוח רע, היתה מבולבלת והיה לה קשה לחשוב ולהחליט דברים. אז היא חזרה (בהסכמת הרופא) לקבל את האדרונקס. האם יכול להיות שהלחץ דם עלה בגלל הפסקת האדרונקס? האם יכול להיות שמצבה הרגשי התדרדר בגלל התרופה להורדת לחץ דם? האם זה נכון להוסיף ככה תרופה על תרופה? מצבה אמנם השתפר, אך האם לא כדאי להחליף את התרופה להורדת ל.ד.? הבנתי שיש קשר בין המנגנונים שעליהם עובדות שתי התרופות האלה. תודה, ניבה

17/04/2004 | 02:16 | מאת:

לניבה שלום, את שואלת שאלות נכונות מאוד. האדרונקס עצמו עלול להעלות את לחץ הדם אבל אין קשר אם לחץ הדם עלה אחרי הפסקתו. יתכן שהמצב הרגשי היה לא טוב כאשר האדרונקס הופסק ולכן לחץ הדם עלה או שלא היה קשר בין הדברים. נכון שתרופות נוגדות לחץ הדם מסוג מעכבי ביטא עלולות לגרום לדיכאון, אולם בודאי שלא תמיד. ישנן תרופות נגד לחץ הדם שאינן משפיעות על המצב הנפשי - בעיקר משתנים. פעמים רבות אנו נותנים את השלובים של תרופות אלו, לחץ דם גבוה היא תופעה שכיחה וכך גם דיכאון כך שבודאי שישנם אנשים רבים אשר סובלים משתי ההפרעות. עם זאת ההעדפה היא לתת תרופות נוגדות דיכאון הפועלות על הסרוטונין. שבת שלום, דר' גיורא הידש

19/04/2004 | 22:11 | מאת: ניבה

שלום דר' הידש, ותודה רבה. ו - האם התרופות המשתנות הן היחידות בין מורידות הלחץ-דם שאינן עלולות לתרום להגברת הדיכאון? והאם כולן מחלישות? תודה, ניבה

16/04/2004 | 11:45 | מאת: שחף

שלום רב מזה זמן רב אני סובל מרמה משתנה של דיכאון.שיאה לפני כשנה וחצי,אז היו לי מחשבות אובדניות.כיום אין לי יכולת ריכוז,עשיה וחשק לעשות משהו עם עצמי.האם יש תרופה ללא תופעות לוואי שיכולה לעזור לי? תודה

17/04/2004 | 02:18 | מאת:

לשחף שלום, לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, אפילו לחומרים שאינם תרופות ואפילו למים.... בכמויות גדולות אפשר לקבל הרעלת מים.... בכל אופן תופעות לוואי אינן קורות אצל כולם, כיום עם התרופות החדשות ישנם רבים אשר נוטלים את התרופה נגד דיכאון ואינם סובלים כלל מתופעות לוואי. כלומר צריך להתאים את התרופה לכל אחד ואחד. בהצלחה דר' גיורא הידש

17/04/2004 | 09:38 | מאת: שחף

תודה לתשובתך. ביום שני הקרוב הוזמנתי לראיון עבודה לתפקיד בכיר,אני חושש כי המראיינים עלולים למצוא אצלי סממנים של דיכאון ו/או התנהגות אחרת בלתי רצויה.האם יש תרופה כלשהי שאוכל לקחת שתשפר את הרגשתי/התנהגותי?

16/04/2004 | 11:23 | מאת: joe10

לד"ר גיורא הידש שלום בעבר נטלתי תרופות פסיכיאטריות כמו קסאנגס, פרימוניל,דקינט ועוד תרופה שלא זוכר את שמה ובהתחלה התחלתי ליטול את הקסאנגיס וזה עזר קצת בהתחלה אבל אחר כך ההשפעה של התרופה חלפה והפסיכיאטרית העלתה לי את המינון עם התרופות שציינתי ואז התחילו לי תופעות לוואי נוראיות ורציתי לדעת אם תאכל בבקשה למנות לי תרופות ישנות וחדשות ללא הרבה תופעות לוואי ולא ממכרים כל כך .

17/04/2004 | 02:21 | מאת:

לג'ו שלום, ישנן תרופות רבות אשר משפיעות על הנפש. כיוון שישנן גם אבחנות והפרעות נפשיות רבות הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחנה נכונה. טיפול ניתן רק למי שסובל והתופעות שמהן הוא סובל מסתכמות באבחנה מסויימת. כך שתשובתי היא שקודם כל יש צורך באבחון מדוייק ורק אחר כך לחשוב על טיפול ועל התרופות שבאות בחשבון לאותה האבחנה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

18/04/2004 | 13:04 | מאת: joe10

לד"ר גיורא הידש שלום בעבר טופלטי פעם על ידי רופאה פסיכיאטרית על ידי כדורים כמו קסאנגס,פרימוניל,דקינט ועוד תרופה שלא זוכר את שמה הקסאנגיס היה בסדר בהתחלה אבל אחר שילבו לי עוד תרופות עם השמות שנתתי לך וזה ליווה אותי עם תופעות לוואי איומות ,ורציתי לדעת עם יש תראופות פסיכיאטריות חדשות או ישנות טובות יותר וכמעט ללא תופעות לוואי ,האם אתה יכול בבקשה לנקוב לי בשמות.

18/04/2004 | 13:04 | מאת: joe10

לד"ר גיורא הידש שלום בעבר טופלטי פעם על ידי רופאה פסיכיאטרית על ידי כדורים כמו קסאנגס,פרימוניל,דקינט ועוד תרופה שלא זוכר את שמה הקסאנגיס היה בסדר בהתחלה אבל אחר שילבו לי עוד תרופות עם השמות שנתתי לך וזה ליווה אותי עם תופעות לוואי איומות ,ורציתי לדעת עם יש תראופות פסיכיאטריות חדשות או ישנות טובות יותר וכמעט ללא תופעות לוואי ,האם אתה יכול בבקשה לנקוב לי בשמות זה דחוף לי מאוד תודה.

לד"ר הידש ולחברי הפורום, שלום . בהמשך למכתבי ה- מה- 2.2.2004 (מכתב פרידה) ... ובכן, עברו עלי ימים די קשים אך לא הגעתי לאישפוז ( ועכשיו אני יכולה לומר -למזלי הרב, כי זה בוודאי היה מכניס אותי לעתיד אחר ). אבל, מגיע לכם, קוראים וכותבים יקרים, שאשתף אתכם גם בדברים החיוביים שקרו לי ושקורים לי עדיין. ובכן, שלא באמצעות טיפול נפשי אלא רק בעיקר דרך טיפול עצמי ועבודה עצמית ( ואין בזה לערער על ההשפעה של טיפול נפשי אלא שאצלי פשוט זה לא הצליח ורק הטביע אותי יותר ויותר בתהום שבה הייתי נמצאת ) התגברתי על המחשבות האובדניות והקמתי את עצמי מתוך התהום ובכל כוחותי עליתי למעלה עד שראיתי קרן אור שזכרתי מפעם, מתקופה יותר טובה בחיי. החלטתי לנסות להתמכר לקרן האור במקום לכאב ולסבל. ואכן- עשיתי זאת. עתה נרשמתי לתואר שני והתקבלתי. יש בי עדיין פחדים מנפילה נוספת אך זה בסדר מבחינתי, כל עוד אני לא נותנת לפחדים להשתלט עליי. טוב, אז זה על רגל אחת. הדברים כאמור יותר מורכבים, אבל , בשבילכם, עשיתי אותם פשוטים, רק כדי שתדעו שאפשר..פשוט אפשר.. זהו שיר נוסף שאני מקדישה אותו לכם- לד"ר הידש ולחברי הפורום - שהציעו עבורי את עזרתם הכנה. משאלה: כמו שבר ענן כואבת אני על כל הריקים בעולם. כמו שבר ענן מתפרץ זעמי על זה שעזב ממזמן. כמו שבר ענו התנפצה ילדותי- בגלל ההורים שלא התקיימו. כמו שבר ענן הייתה אכזבתי על האלוהים שהלך לאיבוד. כמו שבר ענן בכיתי, שכחתי והבלגתי. במו ידי הרסתי, נשברתי ועזבתי. אך כמו קיר איתן התחשלתי- ולא חיפשתי תירוץ לאהוב. כמו חומות לבנים התעקשתי- ולכל שאלה נתתי משוב. בכוח ליבי מילאתי את כל הריקים הרבים. ולזה שהלך מחלתי וסיגלתי לעצמי ערכים. עץ ילדותי בניתי מחדש כאשר נהייתי בוגרת. את אלוהים מצאתי בתוך תוכי - וסוף סוף אני מאושרת. תודה, שלכם, ליאל.

לליאל שלום, כל הכבוד! כל הכבוד על הדרך שעשית ועל איך שעשית אותה, בעצמך ובכוחותיך, אני מאחל לך שתמשיכי למצוא עניין בדברים הקרובים אליך ותמשיכי להנות מהם. תודה על העדכון ועל המילים החמות, זה השכר לכל המאמצים שלי ושל כולם. תשמרי על עצמך ושיהיה רק טוב, ושוב תודה הידש

ליאל....את ראויה להערכה עצומה מרגישה גם דרך הכתיבה את תעצומות הנפש שלך... פשוט כל הכבודדדדדדדדדד

אהובה!!! כל טוב לך...ריגשת אותי!

שלום ד"ר הידש, אני השתמשתי עד היום במספר רב של כדורים, שעזרו לי לתקופות קצרות,(פקסט, בונסרין, ריספרדל, לוסטרל, פלוטין, וסרוקואל), ולאחר מכן הפסיקו להשפיע. אני מבקש לדעת האם כדור (זייבן) שנועד לגמילה מעישון, יכול לעזור במצב של (טריכוטילומניה), תלישת השיער מהגבות והריסים. בברכה אלמוני

שלום, לא ידוע לי ולא ראיתי עבודות מחקריות בנושא. עם זאת יתכן כי יש בזה הגיון מסויים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

16/04/2004 | 08:15 | מאת: גלית

היום ובעבר ניסתי את כל התרופות נוגדות דיכאון לחרדות ולא הצלחתי עם אף אחת לכן אני נוטלת את הקלונקס כי הוא הכי עוזר לי אני עם מילגרם אחד האם זו כמות גדולה לדעתך ביום? תודה וסליחה על ההטרדה

16/04/2004 | 11:38 | מאת: משה

גלית- את לוקחת מינון נמוך של קלונקס. המינון המקובל הוא 1-6 מ"ג ליום ובמצבים מסויימים ניתן לעלות עד ל- 20 מ"ג ליום. אם התרופה כ"כ עוזרת לך אז השאלה למה את לא מעלה את המינון. הרי ניתן להעלות אותו באופן משמעותי ובכך להקל עליך. למה להרגיש אשמה על תרופה שאת מקבלת בהמלצה של רופא מומחה. הרופא איננו רשאי להעביר את האחריות לטיפול אליך- כל עוד הוא חותם על המירשם האחריות שלו ותפקידו להתאים לך את המינון האפקטיבי ביותר עבורך. נכון ששימוש ממושך בקלונקס לא מומלץ ע"י משרד הבריאות אבל עובדה שזה לא הפריע לו לספק לך מירשמים כבר קרוב לשנה.

16/04/2004 | 21:03 | מאת: "אור

אחחחח מושיקו אתה נאיבי שהרופא יקח אחריות??? נראה לך?? אתה כולה שם בכרטיסייה שלו... חאללללללללס

16/04/2004 | 21:20 | מאת: בא בגלים.................

מ"ג אחד ליום זה סביר. ונא לא לחוש רגשי אשמה או חלילה להרגיש " מכורה ". אם זה מה שעוזר לך תברכי על כך ורק שימרי על מינון סביר... שבת של שקט ושלווה לכולם.

17/04/2004 | 00:17 | מאת: יואל

אבל למה לא לקחת כדור נגד חרדה כמו פקסט או ציפרמיל במקום אחר שממכר? מצץ שני גם א הציפרמיל ושות' לוקחים כל יום אז מה ההבדל הגמילה,גם מהSSRI למינהם לא מפסקים מהר אבל שמספיקים זה כל יותר מכל הבנזו'.

17/04/2004 | 10:08 | מאת: "אור

וזה אתה אומר בשביל להשקיט את מצפונך...

16/04/2004 | 08:11 | מאת: גלית

כמה שעות קלונקס 0.5 מרגיע האם זה באמת כ-7 שעות תודה

16/04/2004 | 11:49 | מאת: משה

ההשפעה של הקלונקס מורגשת היטב שעתיים לאחר הנטילה ונשארת פעילה ל-24 שעות. יש שמרגישים חוסר בתרופה כבר אחרי 16-18 שעות ולכן ניתן לקחת אותו פעמיים ביום. כלומר לקחת את כל המינון פעם או פעמיים ביום בשעות שנוחות לך.

16/04/2004 | 21:23 | מאת: בא בגלים.................

משה כל זה נכון לגבי מצב של חרדה ברמה סבירה... במצבים חריגים מנסיון ההשפעה משתנה והטווח זז אחורה . לכן חשוב מאוד לשמור על מינונים סבירים . שרק יהיה טוב.

15/04/2004 | 23:13 | מאת: רינת

האם ידוע קשר בין גלולות למניעת הריון לבין דכאון? תודה רינת

16/04/2004 | 00:37 | מאת: שירה 59

יש מקרים שגלולות יכולות לגרום למצבי רוח ואז אפש לנסות להחליף כמה סוגים עש שנופלים עד סוג שלא עושה. או שפשוט מפסיקים לקחת ומשתמשים בדברים אחרים. מה שקורה לפעמים זה שזה דווקא מפחית תופעות של PMSמצבי רוח ודיכאונות לפני מחזור- אבל כל מקרה לגופו.

16/04/2004 | 01:20 | מאת:

לרינת שלום, אכן כמו ששירה כתבה, בדרך כלל הגלולות למניעת הריון משפרות ומייצבות את מצב הרוח, אבל לעתים גורמות גם למצב רוח ירוד ואז יש להחליפן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 23:05 | מאת: גלית

האם קורה לכם שאתם קמים בבוקר ואתם מחכים שהיום יגמר לכם בגלל החרדות והדיכאון. מחכה לתשובות והצעות ייעול

15/04/2004 | 23:12 | מאת: יעל

בשלושה חודשים האחרונים...למשל....? כל יום!!!!!!

16/04/2004 | 00:01 | מאת: יואל

16/04/2004 | 02:03 | מאת: טל

16/04/2004 | 08:22 | מאת: בטח

קורה שקמים בבוקר ומקללים שבכלל התעוררנו כל יום שנה אחר שנה רוצים למות ורק את זה רק למות

16/04/2004 | 09:53 | מאת: ילדת אור ירח

אני קמה בבוקר ומחכה שהחיים שלי יגמרו

16/04/2004 | 15:51 | מאת: יואל

אני בדיוק מרגיש כך!! כמוכם מקווה ללכת לישון בתקווה שלא לקום בבוקר,נוסע ברכב ומחכה לתאונה קטלנית שאמות (ולא אשאר נכה חלילה...) כי ניסים זה רק שם עיברי......

16/04/2004 | 16:26 | מאת: ילדת אור ירח

גלית רצית לקבל עצות מעודדות, טיפים, או כל דבר להאחז בו, קבלת את ההפך.... ואני מתנצלת בפנייך על כך. אני פשוט התייאשתי מהחיים, הנה עוד שבת, שבת של לבד לבד ובדידות, אני והטלויזיה והמחשב, כאן בפורום עם כל הבודדים, תהיה את חזקה ותלחמי כדי שלא תשקעי ותצאי מזה, אצלי זה אבוד

16/04/2004 | 21:05 | מאת: "אור

למה לשבת בבית??? לכו תהנו תבלו שימו פס

15/04/2004 | 21:58 | מאת: מיה

ד"ר הידש שלום, עקב השמנה כתוצאה משימוש ברסיטל-המליץ לי רופא המשפחה ליטול רדוקטיל. הפסיכיאטר, לעומת זאת,טוען שאסור להשתמש בו-זמנית בשתי התרופות. אני רוצה מאוד לרזות אך מתלבטת למי לשמוע. מה דעתך? תודה.

למיה שלום, שאלה מעניינת ואני צריך לבדוק את התשובה. מקווה שאזכור בסוף השבוע ואם לא אז תזכירי לי בבקשה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/04/2004 | 11:06 | מאת: מתעניינת

שלום מיה, בכתובת הרשומה להלן מצאתי שאסור לקחת רדוקטיל יחד עם תרופות אנטי דכאוניות, כמו שאמר הפסיכיאטר שלך. http://www.albany-clinic.co.uk/weight-loss/reductil/ בברכת הרזייה מוצלחת, מתעניינת

15/04/2004 | 18:47 | מאת: יעל

אני מעשנת כבדה ועוד יותר בתקופות חרדה קשות.... "מעגל הקסים " הזה מחד עוזר ומאידך גורע הסיגריה מרגיעה אותי בחרדות{או שנדמה לי} אך היא גם הורגת... רוצה להתחיל גמילה אצל מישהו שמבטיח הפסקה ללא תופעות לאאוי ובטיפול אחד מישהו ידוע מאזור הצפון ששמעתי עליו הוכחות מוצקות מכמה אנשים הפחד שלי...הוא האפשרות שהגמילה מהסיגריות רק תחריף את החרדות העצומות שלי בתקופה הזו...יכןלה להיות גמילה ללא תופעות לוואי???? לקחת את הסיכון הזה עכשיו?

15/04/2004 | 22:46 | מאת: נורית

כמעשנת כבדה וכסובלת מחרדות יכולה להבין אותך כשציינת שזה מעגל קסמים. לכאורה עישון "מרגיע" את החרדות אך למעשה הניקוטין ושאר החמרים מגבירים אותה...כמי שחוותה מספר התקפי חרדה עם הגמילה (חזרתי לעשן לצערי) יכולה אולי להציע לך להעזר בתרופה נוגדת חרדה אם וכאשר תחליטי להגמל. העניין הוא עד כמה את רוצה להפסיק לעשן. אם הרצון חזק ומגיע מבפנים וההילר הנ"ל אכן יכול לעזור כדאי שתעזרי בתמיכה כלשהי, בסוג של "קביים" שיסייעו לך לעבור את התקופה הראשונה של הפסקת העישון. ב ה צ ל ח ה:-)

16/04/2004 | 01:24 | מאת:

ליעל שלום, נורית צודקת שהניקוטין עלול להגביר את החרדות במינונים גבוהים. אם זה לא המצב אצלך הייתי מציע לדחות את הגמילה מסגריות. עם זאת הזייבן (מקבוצת נוגדי הדיכאון שעוזרת להגמל מעישון) עשויה לפתור את שתי הבעיות ביחד. כלומר היא תפעל נגד החרדות ותוריד את הצורך בעישון. בהצלחה דר' גיורא הידש

16/04/2004 | 10:56 | מאת: שרון א'

יעל שלום, לדעתי עדיף לנסות להפחית את כמות הסיגריות באופן הדרגתי. תהליך הגמילה יהיה הרבה יותר ארוכה אך יותר בטוחה. אני גם כמוך מעשנת כבדה וסובלת מחרדה - מצבנו עדין ולא הייתי מסתקנת בגמילה תוך יום. יש גם כאלה שנכנסים לדיכאון לאחר גמילה מעישון. בהצלחה ותרגישי טוב!

אז ככה....הייתי אצלו היום..עבד האיש קשה מאוד כשכל הזמן בפנים לא פחדתי כלל להפסיק לעשן רק שפחדתי מהדיכאון שיכול ללות הפסקת העישון והחמרת התקפי החרדה.... זה לא זז לי מהראש הגעתי הביתה לא הרגשתי צורך לעשן... ואז הגיע לה חברה עם סיגריה לקחתי רק"טיפונת" והדופק החל להשתולל והחרדה הרקיעה שחקים עד לנטילת דרלין ומאז אני במעגל שרשרת החרדה עצומה ולקחת סיגריה וכן הלרה מה יהיה?? הסיגריה אכן העלתה את הדופק במיידית האם כדאי להמר? הניקוטין מגברי לי את החרדה מחד והפחד מהפסקת העישון מאידך

17/04/2004 | 17:32 | מאת: טל

מנסיון (חרדות וגם עישון): החרדה היא בעיה מספיק מורכבת לכשעצמה. אני לא ממליצה לך לטפל בעניין העישון עכשיו. למה להטריד את עצמך בעוד משהו? למה דווקא עכשיו? הרי הלחץ הזה שלך הוא חלק בלתי נפרד מהחרדה שלך. קודם טפלי בחרדה (ממליצה לך לגשת לפסיכיאטר) ותראי שהחרדות מנזקי העישון יפחתו באופן משמעותי. בסיום הטיפול,או כשתרגישי מספיק חזקה,תנסי להפסיק.

15/04/2004 | 18:46 | מאת: miki

שלום אני בן 22 מטופל כבר חצי שנה בטיפול תרופתי בתרופה רמרון עקב דכאון שאני עובר בעקבות בעיות רבות במשפחה כגון מחלה אצל אמא,אבא בוגד,וקשיים כספיים למרות שישנו שיפור ניכר במצבי הנפשי עדיין אני מזיע לפעמים ועדיין אני בלי מצב רוח וחשק לעשות דברים. הפסיכאטרית שלי הציעה לי לנסות לקחת את התרופה ציפרלקס בבוקר ובערב רמרון(חצי כדור) והשאלה היא האם זה יהיה לא מסוכן לקחת 2 תרופות שונות בו זמנית? כי רשום בעלון של רמרון שלא מומלץ לקחת תרופות נוספות בו זמנית... ושאלה נוספת היא האם ידוע לך על מקום באינטרנט שאוכל לראות את העלון של ציפרלקס מכיון שברצוני לדעת מהם תופעות הלוואי של תרופה זאת ואני מתקשה למצוא את זה אולי כי זאת תרופה חדשה יחסית. ואם לא ידוע לך היכן אז אם אתה יודע אולי מהן התופעות לוואי השכיחות של התרופה ועל מה התרופה משפיעה?(האם היא פוגעת בתפקוד המיני? כי רמרון לא אמורה לפגוע ובכל זאת התפקוד שלי נפגע)... בתודה מראש מיקי

16/04/2004 | 00:03 | מאת: מנוסה מאוד

זאת ע"פ הנסיון שלי שלי האישי כמטופל בתרופות האלה וכן אני חש הזדהות עם מה שעובר עליך כי ה"סיפור" שלך די דומה לשלי. תרגיש טוב

למיקי שלום, כפי שנכתב אין בעיה ליטול את שתי התרופות ביחד. אפשר להכנס לאינדקס התרופות באתר ולמצוא חומר על הציפרלקס. כיוון שזו תרופה חדשה יחסית יתכן והיא איננה ואז תחפש את הציפרמיל. מבחינתך כל מה שנכתב על ציפרמיל יהיה נכון גם לגבי הציפרלקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 17:36 | מאת: רני

שלום רב, כבר רבות אני נעזר בך ומשתדל לפנות רק שהבעיה מטרידה אותי ביותר. אני מטופל כבר שנה וחצי בפבוקסיל נגד OCD והפוכונדריה. השיפור הוא משמעותי ביותר. אם בעבר כל שינוי קל בהרגשה הפיזית גרם לי צורך לבדוק את העניין, עכשיו אני די מתעלם ומחכה שזה יעבור. מאתמול בבוקר אני מרגיש די רע (בחילה, כאב ראש, חולשה והרגשה רעה), אני נקרע בתוכי אם ללכת לרופא משפחה או שזה עוד ביטוי להפרעות החרדה שלי. ההרגשה נעה בין מחלה חריפה שאם לא אטפל בה מיד אקרה משהו נורא לבין לעשות מעצמי צחוק וללכת לרופא על שום דבר, מה שיגרם גם לחרדות קשות....... מה עושים?????

16/04/2004 | 01:28 | מאת:

לרני שלום, כדי לבחון את הדברים אפשר לעשות שני דברים. ראשית לחכות עוד יום ולראות לאן הדברים מתפתחים. במידה וישנה הטבה אז כנראה מדובר על חרדות או מחלה וירלית וזה יעבור. אפשרות נוספת היא ליטול תרופת הרגעה, במידה ויהיה שיפור גם כאן זה רמז שמדובר על חרדות. לא ציינת בן כמה אתה אבל אם אתה צעיר ובריא אפשר לחכות יותר, אפשר גם לעשות דברים פשוטים כמו למדוד חום.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 16:43 | מאת: star sound orchestra

שלום רב. יש לי קרוב משפחה שמקבל מגוון תרופות פסיכיאטריות במרשם רופא. שמותיהן: לוסטרל, רמרול, פנרגן, אנטומין. ידוע לי שמלבד התרופות הרשומות לו הוא נוהג לקחת גם קלונקס והיפנודרם לרוב לא בדרך המקובלת אלה בהסנפה. מעבר לכך, הוא משתמש תכופות בהרואין גם כן בהסנפה. בני משפחתו מבחינים בשינוי חד בהתנהגותו שמתבטא בשכחה, בלבול, הליכה נוקשה, לעתים חוסר קשר למציאות. איני יודעת אם הפסיכיאטר המטפל בו מודע לחומרים האחרים שהוא משתמש בהם מפני שקרובי נוהג להכחיש את השימוש. שאלתי היא מה סוג הנזק שנגרם כתוצאה מתערובת שכזו? האם עלי לפנות לפסיכיאטר המטפל בו ולידע אותו בשלל החומרים האחרים שנלקחים על ידי אותו קרוב? מה בעצם ניתן לעשות? תודה רבה.

15/04/2004 | 20:13 | מאת: משה

המקרה נשמע מאד חמור- ממליץ על אישפוז בבית חולים פסיכיאטרי- רצוי בבית חולים שבו קיימת מחלקה לטיפול בתחלואה כפולה- שימוש בסמים והפרעות נפשיות. בהחלט לידע את הפסיכיאטר המטפל וגם לשקול אישפוז כעדיפות ראשונה לאיבחון וטיפול. יש צורך דחוף באישפוז כדי להגיע לאיבחון מדוייק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה.

17/04/2004 | 18:09 | מאת: star sound orchestra

ראשית תודה רבה. אינני מכירה מוסדות התואמים את המלצתך. אשמח באם תמליץ לי על כאלו. כמו כן, ד"ר הידש, אשמח מאוד להתייחסותך . הנושא מאוד דחוף, כפי שבטח תבין.

15/04/2004 | 16:35 | מאת: דליה

שלום האם תרופות אנטי דיכאוניות גורמות לשעירות יתר??? תודה

16/04/2004 | 01:30 | מאת:

לדליה שלום, לא ידוע לי וכנראה שלא. כדאי לעשות בדיקה הורמונלית לבירור השיעור אם מדובר בתופעה חדשה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 16:33 | מאת: מיכל

קראתי פה בפורום שאם מישהו עצוב אחרי הטיפול התרופתי הדכאון יכול לחזור - ואם מישהו עצוב [לא אחרי הטיפול] האם מותר להיות עצובים ??

15/04/2004 | 17:57 | מאת: יעל

אני לא אשת מקצוע... אבל אחד הדברים שאוכל לאמר לך...הן שבין עצב לדיכאון יש פער גדול ישנה עצבות..ישנו דיכדוך קל....וכן בסרגל העצב העולה עד הדיכאון לדעתי האישית עצב ככל רגש אחר שבתוכנו ככל שהוא מודחק יותר הצרות רק גדלות רצוי מותר ואף הכרחי להיות עצוב לכל רגש יש לתת את המקום שלו והכבוד לו

15/04/2004 | 15:54 | מאת: לילך

האם כמוסות אומגה 3 יעילות לטיפול בדיכאון לא קשה ?

15/04/2004 | 17:59 | מאת: יעל

אומרים שכן....אך במינונים של 20 מ'ג לכל משקל גוף כלומר רצוי להשתמש בכמוסות עם העוצמות הכפולות שישנן היום בשוק 600 מ'ג. כמובן שזו לא עיצה של בעלת מקצוע אך מאחת שקראה הרבה על האומגה בהצלחה

15/04/2004 | 15:05 | מאת: היי לכולם

שלום לכולם! אני סובל מחרדה למעלה משנה ורציתי לשאול בזמן האחרון אני מקבל את רב ההתקפים ממש בבוקר איך שאני מתעורר התקפים לא חזקים אבל עדיין התקפים למה זה קורה דווקא בבוקר??? דבר שני התחלתי לקרוא די הרבה חומר באינטרנט על חרדה.. האם עצם הידיעה והלמידה על זה יכולה להעצים או להפחית את החרדה וההתקפים??? תודה לכולם ותרגישו טוב!

15/04/2004 | 20:41 | מאת: יניב

כשאני קם בבוקר אני טרי ורענן ורק כאשר אני עייף אני חשוף יותר לחרדה. בקשר לשאלה השניה: אין ספק שחשיפה לחומר על חרדה יכולה לעורר חרדה באופן מיידי אבל לטווח ארוך ולרכישת ידע ולהבנה שיש גם אחרים עם אותן הבעיות זה תורם ומפחית את החרדה... יניב

15/04/2004 | 20:48 | מאת: לדעתי

דעתי בקשר לחומר באינטרנט: תלוי איך אתה מפרש את החומר באותו רגע שאתה קורא והפירוש תלוי במצב החרדה שלך ברגע הקריאה ובעוד דברים הוא יכול להיות שונה מרגע לרגע הקריאה מוסיפה ידע אבל תמיד רצוי להבין את הדברים ביחד עם איש מקצוע

16/04/2004 | 01:38 | מאת: אופק

גם אצלי זה בבוקר, כשמתחילים לחשוב על זה זה מגיע בגדול כל הלילה יש מנוחה ובבוקר כשמתחילים להתעסק עם זה זה חוזר, הלואי והיה אפשר לא לחשוב על זה כדי לא לעורר את זה כל פעם מחדש. מה קורה לך במשך היום זה עובר לך?

15/04/2004 | 14:55 | מאת: יונית

משה שלום אני מנסה לרדת מקסנקס חצי מיליגרם שלקחתי בערך 3 חודשים , כבר שבוע שאני לוקחת רק רבע מיליגרם , ואני מרגישה צמרמורות בכל הגוף , חולשה והרגשה של שפעת , השאלה שלי היא האם באמת אלו הם סימפטומים של גמילה או סתם וירוס שתקף אותו , והאם אחרי שלושה חודשים יכולים כבר להתמכר בי יונית

15/04/2004 | 19:36 | מאת: משה

ראשית אגיד שאמון ברופא עומד בבסיס הטיפול ולכן כולנו יוצאים מנקודת הנחה שרופא לא יבצע פעולה כלשהי שתגרום למטופל שלו הרעלה או תלות גופנית בסמים. גם תקנות משרד הבריאות הן לטובת המטופלים ולכן מאפשרים לרופאים לרשום XANAX לשבועיים בלבד כאשר בפועל ישנה הפרה של התקנות ע"י רופאים רבים ועובדה שהרופא שלך נתן לך XANAXלשלושה חודשים- תקופת זמן שהיא מעבר לזמן שמותר לו לתת אותה. לעניין הגמילה- 0.5 מ"ג קסנקס שקול ל-10 מ"ג ווליום (שידוע בשם אסיוול) ומומלץ קודם לעבור לאסיוול כי הוא הרבה פחות פוטנטי, ניתן להשגה גם במינונים יותר נמוכים (5 מ"ג ו-2 מ"ג כאשר גם אותם ניתן לחצות) וזמן מחצית החיים שלו מ-א-ד ארוך ויכול להגיע עד 200 שעות. כלומר בירידה הדרגתית מאסיוול לא מרגישים כלום.

15/04/2004 | 20:45 | מאת: יניב

עם הסתייגות: אם מדובר ב קסנאקס XR אז זמן מחצית החיים שלו ארוך יותר מקסנקס רגיל . ובנוסף ישנם אנשים שכן שנוטלים את התרופות הללו לתקופות ממושכות ואף לשנים זה לא בריא ולא טוב אך לעיתים זה הפתרון היחיד עבורם. מאוד מומלץ לעבור לקלונקס ומקלונס להיגמל. ועוד טיפ חשוב: לרדת במדרגות, זה אומר לקחת יום אחד חצי מ"ג ויום לאחריו רבע, וכך הלאה. אם מרגישים את התחושות שאת חשה בהן אז אין טעם ועדיף להעלות בחזרה את המינון כי אחרת כל תהליך הגמילה עשוי להכשל או גרוע מכך להצליח בגמילה ולחזור לחרדות. בהצלחה לך

15/04/2004 | 21:25 | מאת: בא בגלים.................

את מנסה לרדת מ0.5 מג ליום לרבע מג ולא מצליחה . לכאורה זה נשמע כמות מזערית אבל הכדור הזה ממזר גדול וההתמכרות אליו היא הרבה מעבר למה שרופאי משפחה יודעים ומודעים. חובה להוציא את האישור לתת קסנגס מרופאי המשפחה ולהעביר לפסיכיאטרים בלבד!!! הכדור הזה עוזר מאוד אבל גם ממכר מאוד. נסי לרדת ממנו ולעבור לאט לאט למה שהרופא יתאים לך את כרגע במינון יחסי קטן ועם כוח רצון לדעתי יש לך עדיין סיכוי לא רע לרדת ממנו. בהצלחה.

16/04/2004 | 01:36 | מאת:

שלום, נכון שהמינונים הרשומים הם נכונים אבל בחיים ובקליניקה התמונה שונה. התרופות הרבה יותר עדינות ובדרך כלל גם במינונים גבוהים אנשים רבים לא מרגישים תופעות לוואי גם אם הם נוטלים את התרופות למשך פרק זמן ארוך. גם הגמילה באופן כללי לא קשה. ככלל, אני ממליץ על שימוש בוואבן ולוריוון וממעט מאוד להשתמש בקסנקס ובקלונקס. מרגישים את השפעת שתי התרופות האחרונות באופן מיידי ולכן לעתים כאשר רוצים להצליח מהר נותנים אותן, בגלל השפעתן המהירה הן ממכרות יותר....לכן כדאי להזהר איתן. כדאי להזהר בכל התרופות הללו, אבל אם צריך אפשר להשתמש. שביל הזהב כאן הוא די צר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 14:54 | מאת: ים

יש לי כנראה בעיה של דיכאון זמני מידי שבועיים שלוש אני סובלת ממצב רוח ירוד ביותר ,מרגישה כאילו כל עולמי עומד להחרב עלי .כאילו אין לי עם מי לדבר ואף אחד לא אוהב אותי,ימים אלה קשים לי מאד ומזיקים לי לכל אורך הזמן יש לציין שבדרל כלל אני שמחה ומוקפת אנשים אוהבים,מה לדעתך ניתן לעשות האם יש מקרים כאלה ידועים בדיכאון זמני חולף ומה ניתן לעשות? תודה

16/04/2004 | 01:38 | מאת:

לים שלום, השאלה המתבקשת היא האם יש קשר למחזור החודשי? ישנם מספר ריטמוסים ביולוגיים שהם בקצב של חודש ימים לכן בהחלט יכול להיות מחזוריות של חודש במצב הרוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 14:02 | מאת: חן

בעבר טופלתי בכדורים בשם "ציפראמיל" לקחתי שתיים ביום =40 מ"ג. לפני 3-4 חודשים הפסקתי על דעת עצמי ובבת אחת לקחת את הכדורים כי לא היה לי כסף לקנות. נשארו לי בחפיסה חמש כדורים. היום התחשק לי לקחת אותם. את כולם. ועכשיו אני רואה שחור בעיניים ולא יכולה לכתוב אז חברה שלי מקלידה בשבילי. אני חשה צורך עז להקיא. לא מסוגלת לאכול כלום. הראש שלי מתפוצץ. מה לעשות? זה מסוכן?

15/04/2004 | 18:24 | מאת: אבישג

חן שלום אני מקווה מאוד שעד שאת קוראת את התגובה הזו את כבר מרגישה הרבה יותר טוב. הייתי מציעה לך לא "לשחק" עם המינונים של הכדורים, אין לי מושג עד כמה 5 כדורים בבת אחת עלולים להזיק אבל אני בטוחה שהם לא מועילים למערכות בגוף שלך. אני מאחלת לך שזה לא יקרה שוב, אבל בכל אופן המלצה חמה ממני: אם קורה לך שבטעות או בכוונה את לוקחת מנה מוגזמת של כדורים, בבקשה אל תחכי עד לקבלת תגובה של רופא באינטרנט (כי זה עלול לקחת יממה) אלא תתקשרי מיד למוקד רפואי ותתייעצי. במקרים כאלה, הזמן הוא אלמנט חיוני, לפעמים כמה שעות הן משמעותיות מאוד. תרגישי טוב.

15/04/2004 | 21:39 | מאת: מיכל מ

לחן שלום, שאלה רפואית מאוד. אני מבינה את המצוקה הקשה שלך. ומקווה שהיספקת להיתיעץ עם רופא או לפנות למיון. ומקווה שהכל יעבור בשלום. תעדכני אם תוכלי. מיכל

15/04/2004 | 19:48 | מאת: משה

לחן- אי אפשר להתאבד עם ציפרמיל או עם תרופות פסיכיאטריות אחרות מהדור החדש. ניסיונות אובדניים בעזרת כדורים גורמים ברוב המקרים רק למפח נפש. ייתכן שיש לך הסבר אחר למה שקרה אבל לא רשמת אותו. מבחינה גופנית את תהיי בסדר תוך מספר שעות. מבחינה נפשית כדאי להגיע להערכה.

לחן שלום, אני מסכים עם מה שנאמר והציפרמיל היא תרופה בטוחה. עם זאת כדאי להזהר ובמידה שאת נעשאת מעורפלת יותר חייבים להגיע למיון. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 13:06 | מאת: דניאלה

שלום, חברתי הטובה בהריון (חודש חמישי) והשבוע החלה להרגיש שהיא בדיכאון, היא מבינה שזה תופעות של הריון והורמונים אבל הרגשת הדכאון הזאת קצת מלחיצה אותה. שאלתי היא האם להציע לה לפנות לפסיכולוג, פסיכיאטר או לרופא הנשים שלה, או פשוט לנסות למשוך את זה עד סוף ההריון. מה עושים במקרים של דכאון בהריון ? תודה

16/04/2004 | 01:44 | מאת:

לדניאלה שלום, אפשר כמובן לפנות לטיפול ולחשוב על שיחות או טיפול תרופתי שבטוח בהריון. עם זאת שבוע זה זמן קצר מדי וצריך לחכות ולראות לאן הדברים יתקדמו. יתכן מאוד שבשבוע הבא היא כבר תרגיש טוב. בהחלט אפשר עוד לחכות ולראות. רק אם הדיכאון מאוד חמור או ישנה מגמה של החמרה חמורה יש לפנות לאבחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 11:49 | מאת: קולין

האם פקסט עוזר לטיפול נגד חרדה?

15/04/2004 | 22:43 | מאת: שירי

אני לוקחת פקסט קרוב לחודשיים וחצי, זה עוזר לי מאד לרב התופעות, אבל נראה לי שזה אינדווידואלי - על כל אדם זה יכול להשפיע באופן שונה. אני מאמינה שבכל הנוגע להתקפי חרדה כמעט כל הכדורים עושים את העבודה עבור כל אדם. הבעייה היא מה שנלווה לחרדה- ולעיתים צריך להתאים לכל אחד באופן אישי שילובים נוספים של כדורים בהתאם להפרעות הנוספות. לסיכום- אותי הפקסט מרגיעה מאד באופן כללי, לא חזקה מדי, קצת מרדימה ובסך הכל יחסית לכימיקל היא בהחלט נסבלת.

לקולין שלום, באופן עקרוני בודאי שכן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 08:50 | מאת: הילה

לדר' הידש שלום מזה שנתיים אני סובלת מחרדה שמתבטאת יותר ברחוב. בעבר החרדה היתה מתבטאת בסחרחורות, ובכל זאת לא נכנעתי לכלום, תיפקדתי, נסעתי ועשיתי את כל הדברים יחד עם הסחרחורות והחרדה. כיום, אני מרגישה שיש שיפור, הסחרחורות נעלמו ויש לי יותר אומץ ללכת ממקום למקום, אין את הפחד שהיה בעבר. אבל עדיין קיים חוסר שקט פנימי, עצבנות ומתח, והמחשבה על החרדה, שאפילו גורמים לי לפעמים לקשיים בדיבור. ועדיין אני מרגישה שלא הצלחתי להגיע לאיזון נפשי. השאלה: האם דווקא עכשיו שאולי השתפרתי להיכנע ולגשת לטיפול תרופתי? הילה

15/04/2004 | 12:01 | מאת: 1201

הי הילה, נראה שאת מוכנה לעזור לעצמך ופחות מתעקשת וזו התקדמות יפה. זהו אכן שיפור. אם קודם העקשנות היא זו שהכניעה אותך, עכשיו את מבינה שייתכן שהעקשנות בעוכרייך. עכשיו את מכניעה את העקשנות שמנעה ממך לקבל עזרה מבחוץ כדי לטפל בחרדה וזה יופי. נראה שהבנת שחבל על סבל מיותר, והגיע הזמן לנסות להעזר מבחוץ. (זה נכון שאולי אפשר להתמודד לבד, אבל בכל זאת - התמודדות לבד ללא כלים קשה הרבה יותר וכרוכה בסבל רב ולפעמים מיותר...) העזרה יכולה להיות תרופתית או שיחות או השילוב שבין השתיים. רצוי כמובן שתתייעצי עם איש מקצוע האם רצוי שתפני לטיפול תרופתי. כך גם תקבלי המלצה מהו הכיוון התרופתי הנכון עבורך באם תחליטו שיהיה בו צורך. בהצלחה

להילה שלום, לצערי עדיין חרדה ניתפסת כחולשה אישיותית מסויימת וטיפול תרופתי נתפס ככניעה וכחולשה כפולה.... אני חושב שדיעות אלו אינן נכונות. אשמח מאוד אם נקבל תגובות של אנשים הקוראים בפורום. בהחלט כדאי לפתוח את השאלה הזו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 08:48 | מאת: גלית

בעבר כשסבלתי מחרדות ולקחתי קלונקס תקופה של שנתיים יצאתי מהתרופה הזו לגמרי. היום אני כמעט שנה עם הטיפול ועדיין הגוף זקוק לקלונקס האם זו רק התמכרות או שבגלל שהגוף חרד הוא זקוק לתרופה. תודה וסליחה על ההטרדה גלית

16/04/2004 | 01:49 | מאת:

לגלית שלום, אכן התופעות עלולות להיות דומות ואין תשובה חד משמעית ובודאי לא ברשת. יתכן שהרופא שמכיר אותך היטב יוכל לענות למקרה הפרטי שלך אבל סביר יותר שגם לו לא תהיה תשובה חד משמעית. בכל מקרה כדאי להגמל מהקלונקס וראי את הדיון למעלה. אם החרדות ימשכו כדאי לחשוב על טיפול שאינו גורם להתמכרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 07:13 | מאת: טל

שלום ד"ר. האם 1 מ"ג לוריבן אחת ליומיים-שלושה יכול לגרום להתמכרות ?

16/04/2004 | 01:50 | מאת:

לטל שלום, לא! כדי למנוע התמכרות אני ממליץ לא ליטול את התרופה באופן קבוע ומסודר אלא לפי המצב ולפי הצורך כפי שאתה נוטל. גם אי אפשר להתמכר מכוסית יין בקידוש פעם בשבוע.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/04/2004 | 01:10 | מאת: yves10

שלום אני סובל מזה כמה שנים מדכאון עמוק שמלווה עם חרדה גדולה ורציתי לדעת לאן לפנות זה משהו כרוני שלא עוזב אותי והייתי רוצה לדעת איזה טיפול עדיף קונבנציונלי או טיפול טבעי (בעזרת תרופות טבעיות) רציתי גם לדעת על איזה תרופות אתה ממליץ אני מוכן לשלם כל מחיר תודה.

15/04/2004 | 06:36 | מאת: אריאל

אני שמחה שהחלטת לטפל בעצמך ולהשים קץ לסבל- זהו צעד מאוד משמעותי וחשוב בדרך להחלמה. הטיפול הנפשי - ניתן לקבל אותו באופן פרטי וניתן לקבל אותו בחינם. ברמת העיקרון אין הבדל ברפואה הפרטית והציבורית , ההבדל היחידי הוא הנטל הכלכלי. אם אתה חפץ ללכת באופן פרטי אתה צריך לקחת בחשבון את פונקציית הכסף. מפגש אחד יכול להסתכם בכמה מאות שקלים. אם אתה קונה את התרופות באופן פרטי תוסיף לכך עוד כמה מאות שקלים טובים בחודש כך שהעסק די יקר. אבל, אתה בוחר לך את המטפל וביחד אתם מחליטים על תדירות המפגשים . כיום, ניתן לקבל סיוע נפשי גם בחינם שניתן או דרך פסיכולוגים של קופת חולים בהשתתפות עצמית סמלית או דרך מרפאות החוץ הפסיכאטריות בבתי החולים השונים ( ואז אתה משלם רק 23 ש"ח לרבעון). היתרון הוא כמובן שזה בחינם ושאינך צריך היום הפנייה. כל שאתה צריך לעשות זה להרים טלפון למרפאות החוץ באיזור מגורייך ולבקש תור. החיסרון היחיד הוא שלעיתים נאלצים להמתין זמן לא מבוטל עד לקבלת תור ראשוני. לכן, כדאי להצטייד בהפנייה מהרופא המטפל כי לעיתים זה מקצר את התהליך בהצלחה אריאל

16/04/2004 | 01:52 | מאת:

שלום, חשוב שתדע שכיום ישנם טיפולים אשר יכולים לשפר את מצבך ואף לסיים את ספור הדיכאון והחרדות. אני מדבר על תרופות שאינן גורמות להתמכרות ויש להן מעט תופעות לוואי. חשוב להגיע לאבחון ואחחר כך לטיפול מתאים. בהצלחה דר' גיורא הידש

האם ישנן תופעות כמו של גמילה מסמים בחלק מהכדורים?

לאופק שלום, ישנן תרופות מקבוצות שונות. נוגדי החרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים ממכרים וישנן תוופעות של גמילה. תרופות נוגדות דיכאון אינן ממכרות למרות שישנן תופעות של חרדה בסיום טיפול מהיר מדי. ישנן תרופות מעטות שמרגיעות ואינן ממכרות כמו פרומטזין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

14/04/2004 | 23:43 | מאת: אופק

אז זה נשמע מפחיד מאוד לקחת כדורים כאלו (חשבתי על האפשרות ) נשמע מדברייך שהכדורים הטובים ביותר לטיפול בחרדה הם אלו הממכרים וכדי לקחת אותם צריך להבין את ההשלכות שיש להם, האם אלו הכדורים הטובים ביותר לטיפול בחרדה? אלו כדורים (איזה משפחה )ניתן לקחת בהריון? איך מתבטאת ההתמכרות לכדורים האלו?

בת 28 חרדה מאז ומתמיד, אך לתקופות קצרות ביותר, בשנה האחרונה החרדה התגברה עד לכדי תקופות ארוכות (כמה חודשים) המלוות בהתקפי חרדה, בקיצור החיים שלי מסתובבים סביב החרדה ואין לזה מוצא, מה שמדכא אותי ביותר זה שאני זאת שגורמת לזה וזה מטריף אותי שאני לא מצליחה להתגבר על זה באותה הקלות שאני מביאה את זה לעצמי (כי הרי הכל זה כמה שאני נותנת לזה תשומת לב- זה ברור לי) החרדה מהחרדה עצמה מפחידה עוד יותר ,כך שאני לא מצליחה להשתחרר מזה ואז פתאום מגיעה איזה רגיעה כל החרדה כמעט נעלמת -החיים יפים ואני חזקה מספיק כדי לא "להבין" איך בכלל החרדה הגיעה ולמה היא בכלל קיימת ,מעיזה אפילו לזלזל בזה למרות שברור לי שאסור לי כי היא עוד תחזור ובגדול אבל נהנת לרגע מהספק שבטח לא תחזור וחושבת שזהו הפעם התגברתי והינה שוב חוזר חלילה, החרדה משתלטת על החיים החיים כבר לא יפים, שוקלת ללכת לפסיכיאטר אך אין לי את האומץ, אבל אין ספק שזאת לא איכות חיים , אני צעירה וברור לי שאני צריכה לטפל בזה אבל מפחדת. אשמח לקבל הצעות לטיפולים אלטרנטיבים/רפואיים שאנשים עברו, מצאו לעצמם,כדי להתגבר על החרדה, כל דבר שעוזר ,שמשכיח שמונע ממנה לחזור כל פעם מחדש, כל כך רוצה לחזור לחיים לפני החרדה ואני בטוחה (או יותר נכון מקווה)שיום אחד אני אצחק על כל התקופה הזאת ולא אבין איך זה בכלל קרה.

הי יערה אני מזדהה עם כל מה שכתבת. אני בת 27 ולפני שנה בעיקבות משבר אישי שחוויתי שכלל פרידה מבן זוג עזיבת עבודה ובעיות בבית נקלעתי לתקופת דיכאון וחרדה. אני כיום בשלבי החלמה אך מזדהה עם כל מילה. החרדה פוגעת באיכות החיים, בשינה, בשלווה, בשימכת החיים ןבעצם בכל. אני הייתי ולעיתים לוקחת כדורי הרגעה בלילה אך בעיקבות מהפך שעשיתי החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהבריא. קודם כל נפגשתי עם פסיכולוגית לזמן מה שזה גם עזר, התחלתי לקרוא ספרים בנושא ואני ממליצה לך בחום על הספר "מעבר לחרדה ולפוביה" של פסיכיאטר בשם בורן ושם הוא נותן צעדים ממשיים שאם מיישמים אותם בהתמדה ובדיקנות ובסבלנות אז החיים משתנים וגם את כבנאדם לומדת להבריא. כמו כן שבוע הבא אני מתחילה טיפולי שיאצו ומנסיון ממליצה גם על רפלקסולוגיה והומאופתיה שלי מאוד עזרה וכמובן גם ספורט. הכי חשוב שתלמדי לחשוב חיובי לתכנת את המוח לחשוב מחדש ולהפנים את העובדה שהנפש חזקה יותר מכל דבר אחר. פסיכיאטרשאליו גם שקלתי ללכת הוא מבחינתי המוצא האחרון אך אם את מרגישה צורך אני לא שולל להפך הגיע הזמן שאנשים יפסיקו עם הסטיגמות יתחילו לטפל וישימו קץ ליסורי הנפש! תדעי שיש רבים כמוך שנלחמים בחרדה וגם אני כותבת לך בעיצומו של המאבק ויודעת שגם אני וגם את בסופו של דבר נחלים ונשים את התקופה הזו מאחורינו. ישר כח אחותי:> ואם תרצי לכתוב לי חיזרי אליי ואתן לך את המיל שלי בשמחה

ליערה שלום, יש לי נסיון מצויין עם כל שיטות ההרפיה כמו דימיון מודרך, יוגה ומדיטציה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש