פורום פסיכיאטריה

ד"ר הידש שלום וחג שמח, רציתי להתעניין בתופעה מסויימת: אני לוקחת לוסטרל מזה כשנה (קצת פחות) וזאת בהמלצת הפסיכיטאר שלי עקב דיכאון קל ומצבי רוח שמתקיפים אותי במחזוריות כל כמה שנים בעיקר בתקופות מעבר. היום בבוקר קמתי עם הרגשה נוראית של חוסר מצב רוח וחוסר חשק לעשות כל דבר ואני ממש מודאגת מהרגשה זו שמא אני חוזרת אחורה במצבי לאותם ימי הדיכאון. אני בעיקר מודאגת מכיון שבדיוק בתקופה זו לפניי שנה התחלתי לקחת את הלוסטראל עקב הרגשה זהה לזו. אשמח לקבל דעתך המקצועית בנושא וכן המלצתך להורדת המתח. שירלי

הי שירלי אני מבינה את הפחד שלך, הפחד שלנו מלחזור אחורה הוא קשה לעיתים יותר מהחזרה עצמה. מובן שתפחדי כאשר הסימפטומים שבים כי כבר יש לך נסיון מר אבל חשוב לי שתיזכרי שאפיזודה חד פעמית של מצב רוח ירוד אינה אומרת שזה דיכאון. אם זה נשמך לפחות שבועיים אז יש מקום לדאגה. בנתיים נסי להישאר אופטיית ולהעסיק את עצמך במחשבות אחרות. את כבר יודעת שזו תקופה כזו בשבילך והיא תחלוף תרגישי טוב אריאל

לשירלי שלום, למרות הפחד מדובר על יום אחד (החגים הם תמיד תקופה די קשה), לכן אני מצטרף למה שאריאל כתבה ומציע לחכות ולראות. קודם כל להרגע. ... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלתי לפני חודש עברתי לוונלה והרופאה שלי רשמה לי 2 כדורים ביום של 37.5 מ"ג האם המינון הזה הוא מינימלי? והאם יש באפשרותי לבקש העלאה במינון במידה וזה לא ישפיע? ו....האם נכון שוונלה הכי פחות פוגעת בתיפקוד מיני? ומה תופעות הלוואי הנפוצות של הוונלה? זהו עד כאן יישר כוח דוקטור אתה נפלא נילי

לנילי שלום ותודה. הוונלה=לאפקסור ולכן תוכלי למצוא בכל אנדקס תרופות על האפקסור. יש הרואים ב 75 מג' ביום את המינון המינימלי, אני מעדיף להתחיל עם 150 מג', כך שבודאי שישנה אפשרות לעלות במינון, המינון המקסימלי הרגיל הוא 300 מג' ביום. אמת, יחסית לתרופות מהקבוצה הפועלות על הסרוטונין (פרוזק, סרוקסט וכך הלאה) לאפקסור פחות השפעה על התיפקוד המיני. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לך פרופ הידש! לאחי בן ה-33 יש בעיית אישיות שאובחנה אצל פסיכיאטר ללא המטופל מאחר והוא מסרב להגיע לרופא ובמיוחד לפסיכיאטר , אבחנתו נעשתה אך ורק עפ"י התיאורים של מצבו של אחי. הוא לא עובד, הוא לא יוצא אין לו כבר חברים ההגיון שלו משובש ומצד שני הוא מדבר בסדר אבל הכל עפ"י תפישת עולם שלו המעוותת. הוא טוען שאין לו שום בעיה ושלנו יש בעיה ושנעזוב אותו ואלו הם חייו אך הוא כבר בן 33 גר אצל הוריו שגם הם לא בריאים(אמי אובחנה כסכיזופרנית לפני 10 שנים וגם היא התכחשה למחלתה אך לאחר אישפוזים וטיפולים היא בסדר גמור כיום ונוטלת תרופב בשם זיפרקסיה בלבד. אבי מאוד רוצה לעזור לו והוא נואש אך הבן מסרב לקבל עזרה אפילו באופן פרטי, ניסינו להביא פסיכיאטר הביתה אך נענינו בשליילה בטענה שאם הוא לא משתף פעולה אין שום טעם להגיע. אנו מיואשים נורא כואב לראות אדם חולה שאומנם אינו מזיק לו ולסביבתו פיזית אך אנו כבולים ולא יודעים עד מתי? יש לציין שהבחור מאוד עקשן ומסרב להכיר במחלתו ובבעיתו , הבעיה החלה כשהיה בצבא בקורס קצינים ומשם החלה הידרדרות שהיא כבר למעלה מעשורץ איך יוצאים מהמצב ומנסים להביא אותו לרופא? אני מאמינה שטיפול תרופתי קל ושיחות יעזרו לו מאוד מכיון שהוא אינו אלים, ללא הזיות ודמיונות (שהיו בהתחלה אך עברו לפני שנתתים ולא שמענו עליהם עוד) אשמח אם תתן לנו איזושהי עיצה או דרך להציל את הבחור שהיה כ"כ מוכשר , חכם ופיקח והיום לא עושה ובקצב כזה גם לא יעשה כלום בחייו (יש לציין שהוא רוצה לעבוד ולהביא ילדים) אך כמובן לא מחזיק מעמד יותר משבוע במקום עבודה

לאחות שלום, טוב שיש לאחיך אחות שדואגת ומטפלת בו. גישה חמה היא כמובן העזרה הרבה ביותר. האבחנה המבדלת היא כמובן בין הפרעת אישיות ובין סכיזופרניה וכמובן שאבחון מלא הוא השלב הראשון לפני כל טיפול. לצערי השאלה שלך שכיחה ואין לנו תרופת פלא, אין שיטה טובה להביא אדם לטיפול אם הוא אינו רוצה. אפשר לנסות לבקש מרופא המשפחה לבצע ביקור בית (הוא חייב), בכל מקרה כדאי לשתף את רופא המשפחה במצב ואולי האח יסכים או שבהזדמנות יגיע לרופא המשפחה. פרט לכך האפשרות היא לחץ מתמיד וקבוע של המשפחה הקרובה וגם הרחוקה יותר, שלכולם יהיה אותו המסר שעליו להגיע לטיפול. אכן חבל מאוד על אדם מוכשר וטוב אשר מבזבז את חייו וניתן לעזור לו. צריך הרבה מאוד סבלנות במצבים אלו, בסוף הסבלנות משתלמת וכאשר ישנה הזדמנות האדם מסכים להגיע לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רב אני סובלת מתלישת שיער כבר 10 שנים היו לי הפסקות של 3 שנים ואז חזרתי לתלוש קיבלתי טיפול בסרוקסט רציתי לשאול אם יש דרך אחרת להתגבר על הבעיה חוץ מכדורים כרגע אין לי כסף לטיפול ואני מאוד חוששת מהטיפול בכדורים אני כרגע מאוד חלשה ורזה ונמצאת כרגע בתת משקל תודה

לנירית שלום, לצערי השיטה הזולה ביותר לטיפול היא בתרופות, שיחות עולות הרבה יותר כסף.... עם זאת הייתי מציע שתפני למרפאה ציבורית באזור מגוריך, שם הטיפול בחינם וגם עשויים לעזור לך. מניסיונך את כבר יודעת שאפשר לעזור בבעייתך. גם המשקל הירוד והחולשה עלולים להוות בעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מחפשת את הספר הזה, האם הוא קיים ברשת? רצוי בעיברית!

את הספר אין בעיברית לא ברשת ולא ב-hard copy http://www.psychologynet.org/dsm.html

לדינוש שלום, ה DSM לא נמצא באתר רשמי אבל בטח יש הכל ברשת רק צריך לחפש.... בכל אופן שיטת סיווג מאוד דומה של ארגון הבריאות העולמי ICD-10 נמצאת בעברית בספר דק וטוב עם הסברים רבים. מאוד מומלץ, לדעתי השיטה הזו גם עדיפה על ה DSM מפני שלפי ההגדרה שלו ה DSM מכוון יותר לצרכים מחקריים ופחות לצרכים קליניים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום . לפני מספר שנים הבחנתי בגירוד פנימי של הגוף ושריפות באזור כתפיים. רופא אורטופד ,כולל רופא המשפחה לא הבחינו שום מחלה. כעבור זמן התחלתי להבין שהגירוד מופיע באזור הצלעות,צבר וראש בזמן שאני מתרגזת / מתעצבנת. רופאת משפחה המליצה לי לשתות "אסיול". תרופה זו לא בדיוק מרגיע והגירודים משגעים אותי. רופאת משפחה טוענת שאין צורך להפנות אותי לפסיכיאתר. אז למי לפנות? אודה על תשובתך המהירה.

למירה שלום, בהחלט ישנם רופאי משפחה המתמצאים בבריאות הנפש ופעמים רבות הם יכולים להגיע לאותן התוצאות כמו הפסיכיאטרים. עם זאת הפסיכיאטרים הם המומחים לנושאים אלו ואם רופא המשפחה לא פתר את הבעיה יש מקום להפנות. כך גם נראה לי שפנרגן=פרומטזין יכול להיות עדיף כיוון שהוא גם מרגיע, גם יש לו השפעה נוגדת אלרגיה וגם אינו ממכר כמו האסיוול. אבל קודם כל צריך להגיע לאבחון טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני צורך 150 כחצי שנה האחרונות אחרי שלקחתי שנתיים 75 גרם אני לאחרונה שמנתי מאוד כי רציתי להפסיק את הכדורים אז לקחתי יום כן יום לא הדבר הכי נוראי שיש לי בחילות מאוד מוזרות ומציקות ולכן לא הפסקתי את הכדורים כיצד אני אפסיק לקחת כדורים ? האם יש קשר להשמנה ?

לבנבנישתי שלום, האפקסור בדרך כלל לא גורם לעליה במשקל, צריך להגיע לאבחנה אצלך האם העליה במשקל היא בגלל המצב הנפשי או בגלל האפקסור. הבחילות הן כנראה בגלל הנטילה הלא קבועה של האפקסור. את האפקסור אפשר להפסיק בהדרגה בקצב שנראה לך מתאים. בכל אופן מינון של 75 מג' ביום הוא מינון נמוך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם טריטולומניה (תלישת שיער) זוהי מחלת נפש?

no.

למיטב ידיעתי טריכוטילומניה נחשבת להפרעה, כנראה סוג של הפרעה חרדה. בינתיים עד שד"ר הידש יענה אולי כאן תמצא/י תשובה לשאלתך: http://www.keshet-tv.com/Item.asp?GroupID=840&ItemID=26983&ProgID=164

שלום, כמובן שאין מדובר במחלה נפש (למרות שאין הגדרה של מושג זה וזהו מושג יותר עממי). עם זאת מדובר בהפרעה שכמובן נמצאת בתחום הנפשי שפסיכיאטרים ופסיכולוגים מטפלים בה. שיהיה ררק טוב דר' גיורא הידש

אני הייתי מקבל כל שנה דיכאון.כבר שנתיים אני משתמש בליטיום + סרוקסט. מאז הדיכאון שלי לא חזר המינון יחסית נמוך. עכשיו לאחר שנתיים הרופא שוקל להפסיק לי את התרופות. אני פוחד להחוות שוב את הדיכאון זה השנתיים הראשונות שאני לא הייתי בדיכאון, תרופות אלה שינו לי את החיים. האם היית ממליץ להפסיק, מה כל כך חשוב להפסיק על מנת שיהיה מניעה. אני פוחד פוחד פוחד. לכל אלה שאנטי תרופות, מכל מיני סיבות (השמנה בחילה וכו') כל זה שווה לסבול מאשר דיכאון, ואם אתם לא חושבים ככה סימן שלא חוויתם דיכאון אמיתי.

עודד היקר אולי תדון בעניין זה עם הרופא המטפל? אם יש בינכם אמון, אולי תאמר לו שאתה מאד פוחד ומשם תוכל להגיע להחלטה שתהיה יותר שלם איתה? אם תחליט באמת להפסיק חשוב שתישאר בפיקוח רפואי ושתדע שיש מי ששומר עליך.

לעודד שלום, אכן אתה צודק והפחד שלך מוצדק. דיכאון אמיתי ממש מפריע בחיים.... לדיכאון יש יתרון וחסרון. היתרוון הוא שהדיכאון חולף לחלוטין , החסרון הוא שהדיכאון עלול לחזור... לכן בהחלט כדאי לעתים להמשיך בטיפול למשך מספר שנים וזו ההמלצה של אגודי הפסיכיאטרים. עם זאת צריך לזכור שהליטיום עלולה לגרום לנזקים בגוף, לפגוע בבלוטת התריס או בכליות ולכן יש מקום לחשוב על סיום הטיפול עם ליטיום, סרוקסט אינו לנזקים ולכן אין סיבה עקרונית להפסיק את הטיפול. מקווה שתגיע להחלטה המתאימה לך ביותר. דר' גיורא הידש

האם אתה עונה גם על שאלות שכבר "ברחו" עמוד אחד אחורה? כי שאלתי כבר עברה עמוד: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=262335&t=262335

לשלומית שלום, תודה שהזכרת לי, ועניתי שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לקחתי סרוקסט שנה כאשר בסופה הופיע עייפות חזקה, ואז ירדתי בהדרגה מהכדור, כאשר לאחר ארבעה חודשים חזרה החרדה בצורת ערפול בראייה. כעת חזרתי לטיפול -בהתחלה נתנה הרופאה כדור רמרון ובהמשך סרוקסט ורמרון. כיום העייפות חזרה , וכאשר ניסיתי לרדת לחצי סרוקסט העייפות פחתה , אך לא לגמרי. הרופאה טוענת שכדי לדעת באמת צריך לקחת עוד שלושה שבועות (בינתיים לקחתי חצי כדור במשך שלושה שבועות ועוד שלם שבוע) כדי לדעת האם העייפות מהכדור או לא. האם לא ניתן לראות במיידי שזהו הכדור? עובדה שכאשר אני ירדתי לחצי העייפות פחתה. האם אין אפשרות אחרת, מאחר והעייפות מאוד חזקה ואני נאלצת לנוח במיטה לפחות חצי יום. נשקלה החלפת הכדור לרסיטל. מצד אחד יש הטבה עם הכדור , אך מצד שני העייפות מאוד חזקה. האם עדיף להחליף את הכדור כעת , או שכל ההטבה תחלוף כי צריך להתרגל לכדור חדש? תודה על עזרתך.

ללי שלום, קודם כל כדאי להתחיל וליטול את הכדור בערב, כך תשני טוב יותר וגם העייפות במשך היום פחותה. הרופאה צודקת שקשה מאוד להבדיל האם העייפות היא מהתרופה או מהמצב, כלומר ממצב הרוח ומהחרדות. אם העייפות מהחרדות היא תחלות כעבור כשישה שבועות, אם היא מהתרופה אז היא תוקל עם הזמן....כך שבאמת צריך לחכות ולראות. בקשר להחלפת התרופה לציפרמיל. שתי התרופות פועלות באותו המנגנון, לכן יתכן שיהיו אותן תופעות לוואי וכנראה גם הציפרמיל תעזור לך. עם זאת בכל החלפת תרופה קיימת התאמה אישית. כלומר יתכן שהציפרמיל לא יגרום לעייפות אבל יתכן שהיא גם לא תעזור. בקיצור, הכל פתוח וגם בהחלפת תרופה יש סיכון מסויים וגם אפשרות לרווח. בינתיים הדבר החשוב ביותר הוא ליטול את התרופה בערב כמובן אחרי הפסקת הרמרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כמעט כל יום אני מתעוררת מהשינה בצעקות אני אומרת שאני לא רואה או לא נושמת ולפעמים אני מרביצה לאחותי תוך כדי שינה גם כן אני לא מסוגלת לצאת החוצה כמעט כל פעם שאני יוצאת אני מרגישה לא טוב ואני מרגישה כאילו הרציפה זזה אני יודעת שאני מרגישה ככה רק בגלל שאני חושבת על זה אבל אני לא יכולה לשלוט בזה אמא שלי רוצה להביא לי כדורי הרגעה אבל אני לא בולעת כדורים ואני לא רוצה ללכת לטיפול זה ממש מדאיג אותי ואני לא יודעת מה לעשות ליאת

הכי חשוב בכל הסיפור זה שאת רוצה לטפל במה שעובר עליך איכות החיים שהייתה לך חסרה לך את צריכה ללכת למישהו ממוחה לדבר איתו לקבל יעוץ ואף טיפול תרופתי אני עברתי התקפי חרדה שלא הייתי מסוגלת לצאת מפתח הבית או לראות אנשים כל פעם זה היה מלווה ברעידות חולשה ובכי עד שהתחלתי לקחת ציפמיל וכדור לוריון כל יום אני בסך הכל 4 חודשים אחרי וכבר ללא כל טיפול תרופתי ומבלה מכל רגע הטעות היחידה שלי היתה שלא התחלתי עוד לפני בטיפול וסבלתי סתם הצעד הראשון שלך חייב לעשות את צריכה ליהיות עוד קצת חזקה ולצאת מזה כי זה אפשרי אז לכבוד החג תקחי החלטה שאת רוצה לטפל בעצמך בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!

לליאת שלום, גם אני לא הייתי רץ לתרופות אם התופעה לא מפריעה לך בתפקוד ביומיום. עם זאת התופעה מפחידה והחלומות הוא הסיוטים מפחידים. אפשר לנסות להרגע לפני השינה, הרפיה, כוס חלב, או כל דבר אשר את חושבת שיעזור לך לישון רגועה יותר. בסך הכל מדובר על תופעה שאינה מסוכנת אבל בהחלט מפחידה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום מר הידש וחג שמח !! רציתי לדעת באיזו צורה עלולה הפרעת קשב וריכוז להפריע או לפגום בזוגיות כאשר לאחד הצדדים יש אותה ? אם אתה חושב שהשאלה מיועדת לפורום אחר, אודה אם תפנה אותי למקום המתאים. תודה רבה, וחג שמח. אילנית

לאילנית שלום, הפרעת קשב בדרך כלל מוקלת עם השנים אבל ישנם מבוגרים שעדיין סובלים ממנה. יתכנו שני סוגים של הפרעות, הראשונה היא דפוסים של התנהגות אשר הופנמו אצל בן הזוג הסובל מההפרעה אבל על זה לא כתבת. השניה היא פשוט מאוד אי שקט, אי יכולת להיות מרוכז בדבר אחד במשך זמן ארוך, צורך בשינויים ושינוי של נושא. לעתים זה מצויין ואז החיים תוססים ומעניינים לעתים זה מתיש. בסך הכל את צריכה להכיר את בן הזוג עם היתרונות והחסרונות שלו. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום. קורא לי דבר מאוד מאוד מוזר. אני יכול לדבר עם אנשים לראות אנשים, לפגוש להרגיש בסדר גמור, ואז עולות בי מחשבות מוזרות בראש, לדוגמא אחותה של אשתי, עולה בי מחשבה אם פתאום אני אסמיק, סתם מחשבה כזאת בלי שום קשר, וזה אחרי ששנים אני בסדר איתה, ומאז שעולה מחשבה כזו כל פעם אני מסמיק רק בגלל המחשבה שלי בראש שאומרת לי כביכול אסור לי להסמיק לידה, אז כאילו דווקא אני מתחיל להסמיק כל פעם שאני רואה אותה, זו דוגמא קטנה ויש עוד דוגמאות בסגנון הזה, אני מאוד מיואש הדבר גורם לי למחשבות רבות, לתפקוד לקוי, במקרה הזה לדוגמא כל פעם אני נכנס לחרדה שאני צריך לראות אותה ואומר לעצמי "רק שאני לא אסמיק, רק שאני לא אסמיק" ואז דווקא זה קורה. זה פשוט נורא, ואני לא בן אדם פסיכי.מה עלי לעשות??

לנועם שלום, פעם קרו למצב שלך אריטרופוביה- פחד מהסמקה, מהמילה היונית "אריטרו"- אדום. היום רואים את המצב כסוג של חרדה חברתית. השם של התופעה לא כל כך משנה- מה שחשוב זה המגבלות, הסבל וההימנעות מפעילויות רבות בחיים שהמצב הזה גורם. ננסה להבין מה קורה בגופך כאשר התופעה הזאת מתרחשת: באופן סמכאתי לכל אדם שתי מערכות עצבים- מערכת רצונית ומערכת בלתי רצונית, או האוטונומית. הראשונה נישמעת לפקודות של המוח. למשל כאשר אנו רוצים להרים יד,זו מערכת שמבצעת את רצוננו. המערכת האוטונומית אחראית על תפקודים אחרים בגוף: קצב פעימות הלב, הפרשות זיעה, פעולות מעיים, כיווץ והרחבה של כלי דם, ופונקציות רבות אחרות הגוף, עליהן אין לאדם שליטה והוא אינו מודע להן בדר"כ. כאשר אחד מהתפקודים הללו יוצא מיכלל שליטה איזון, מתרחשות תופעות שגורמות לאדם סבל רב, למשל דפיקות לב מואצות, או כמו אצלך- הסמקה לא רצויה. קיים קשר בין רגשות ובין התופעות הללו, אך אדם לא שולט על רגשותיו או על התגובות הגופניות. מה שנותר לו זה להימנע מהמצבים שבהם הוא חש אי נוחות, מבוכה או פחד. הימנעות זו מצמצמת את חייו, והאדם הסובל כאילו נימצא במנוסה מתמדת בחיים. קיימים טיפולים שונים למצב כמו שלך: החל מאימון מערכת העצבים האוטונומית במגוון טכניקות ההתנהגותיות והיפנוטיות, וכלה בתרופות שונות הפועלות על מערכת העצבים הזאת. השיטה מותאמת לכל אדם לפי מצבו, אישיותו ורצונו לאחר בדיקה אצל פסיכיאטר. מקווה שהארתי את עיניך. שבוע טוב וחג שמח מיכל מ

ל"אמא קרובה" שלום! פירטתי את תופעות ה- O.C.D שלי בהודעה לד"ר הידש (עמ' 1018 ), אך לא קיבלתי ממנו תשובה. קראי בבקשה את הפירוט ועני לי: האם זה נראה לך שזה O.C.D קל? בכל אופן, עשיתי לי, כעצתך, רשימה של מטלות ואני עובדת עליהם, ונראה לי שאני די מצליחה. בנוסף לכך, יש לי שאלה אלייך: אם בכ"ז אחליט לפנות לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי, האם שמעת על מרפאת החרדה של תל השומר? בפורום בתפוז ממליצים על הפסיכיאטר שעומד בראש המרפאה (שכחתי כרגע את שמו), אבל הוא לא מטפל בעצמו בפציינטים. איך אוכל להגיע אליו, ולא באופן פרטי- כי אינני מליינית. יש לך איזושהי עצה? דרך אגב: אני מבוטחת בביטוח "מושלם" של קופ"ח הכללית.

שלחתי לך מייל יום נעים וחג שמח

"אמא קרובה", לא קיבלתי את המייל שלך! כתובת המייל החדשה שלי היא:[email protected] (הכול באותיות קטנות). אודה לך מאוד אם תשלחי לי שוב את המייל.

לאיילת השחר, בדרך כלל אני עונה על כל השאלות, פרט למקרים שאין לי מה להוסיף, או בטעות החמצתי את השאלה....כן, זה קורה לפעמים. כך שאם נשאר משהו פתוח אשמח לחזור ולענות. ביי הידש

זה נכון שתרופות יכולות רק לשפר את ההרגשה שלך במדרגה אחת או שתים.... אבל לעולם לא תיהיה באמת שמח אלא אם טיפול בשיחות? או שיש כאן אנשים וסיפורים על כאלו שהתרופות לבד גרמו להם לשמחה ,סיפוק ואושר (בלי שיחות)?

שלום צביקה השאלה שלך מאוד רחבה ומורכבת, כי למעשה אתה שואל מה גורם לאדם סיפוק, אושר ושמחה, והתשובות הן כמעט אינסופיות. אדם אחד יכול לקום בבוקר, להציץ מהחלון ולראות שמיים כחולים ולהרגיש מאושר לחלוטין, ואילו אדם אחר זקוק לדברים אחרים כדי להגיע לאותה דרגה של שמחה. אני מניחה, שאם אדם חש תקופה ארוכה עצוב, חסר שמחה או סיפוק, רצוי שהוא יפנה לטיפול של שיחות עם איש מקצוע כדי להבין מאין בדיוק נובעת התחושה הזו ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב. עד כמה שאני יודעת, התרופות עצמן לא מיועדות לגרום שמחה, אלא מיועדות להפסיק מחשבות אובדניות או טורדניות, ולתת טיפול ראשוני לדיכאון או חרדה, אבל כדי להגיע לרבדים העמוקים יותר של הנפש, כדי להבין מה גורם לך סיפוק ואושר מהחיים - זו כנראה עבודה שתצטרך לעשות בינך לבין עצמך, בסיוע של איש מקצוע. בהצלחה ותהיה מאושר

לצביקה שלום, אשמח אם הנושא יפתח לדיון של כולם, הייתי מוסיף שאלה קרובה, כיצד התרופות נוגדות הדיכאון משפיעות על אדם בריא שאינו סובל מחרדה או דיכאון? חג שמח דרר' גיורא הידש

שום תרופה לא יכולה להביא אותך למקום של אושר מוחלט (=סיפוק) בשום מקרה.רק אתה יכול. התרופה עזרה לי לצאת ממקום של מעין מבוי סתום בחיים שלי.התרופה עזרה לי לראות דברים בצורה קצת יותר אובייקטיבית.בזה היא עזרה לי ובעקבות זה,הייתי פחות מדוכאת ופחות ב"סטרס". אדם מדוכא הוא אדם שרמת הסרוטונין שלו פשוט לא מאוזנת ולכן הבעיות.עודף בסרוטונין יכול להביא להרגשה טובה יותר (זה מה שקורה כשלוקחים סמים כדוגמת "אקסטזי") אבל זה רק זמני ואח"כ בא דאון (במקרה הטוב). זה מנסיוני. נסה מדיטציה.

מנסיוני האישי תרופות יכולות להוציא מדכאון אך לא לגרום לשמחה,שמחה חייבת להגיע ממקומות אחרים, אני למשל כשיצאתי מהדכאון יצאתי יותר הכרתי אנשים וקרה לי נס.. התאהבתי וזה הכניס לי לחיים כל כך הרבה שמחה ששום כדור לא היה עושה.

על הגבעה שהיתה מלכותך, את מרכינה מבטך לעפר כמו מעולם לא היית לבדך, עד שנתת את ליבך לפרפר. תמיד נשברת נותנת הכל, הרוח עוברת קוראת לך גבעול כל כך מתאים לך לתת את הכל גבעול הם קוראים לך,קוראים לך גבעול. כל השיחים לןחשים מסביב, איך שהפכת לתמונה עצובה אין שורשים או פרחי אהבה, איך תגדלי על אדמת מריבה. תמיד נשברת נותנת הכל, הרוח עוברת קוראת לך גבעול כל כך מתאים לך לתת את הכל גבעול הם קוראים לך,קוראים לך גבעול. על הגבעה שהיתה מלכותך, ערב יורד כמו סיום או מסך, מי שאמר שאינך לבדך טרם ידע עוד בדידות כמו שלך. תמיד נשברת נותנת הכל, הרוח עוברת קוראת לך גבעול כל כך מתאים לך לתת את הכל גבעול הם קוראים לך,קוראים לך גבעול.

ילדת אור ירח נשמה, אלו מילים נוגעות. קראתי גם את מה שכתבת קודם , ואני ממש מזדהה. את יודעת, גם אני באותו בור שנים שנים שנים. בחיים אבל בחיים לא אומר לך "יהיה טוב", כי גם אני וגם את לא נאמין למשפט המרגיז הזה. לכי תאמיני כשאת בתוך התהום ואין מצב לראות אפילו רבע קרן אור. חכמה גדולה לעמוד מלמעלה ולהגיד שיש אור. בשבילנו הוא פשוט לא קיים. הוא באמת לא קיים. הרבה פעמים אומרים כאן בפורום שדיכאון הוא דבר חולף, אצלי הוא לא חלף אף פעם, כמו אצלך. נורא מעצבן שכולם מאמינים ומלאי תקווה ולא יכולים להבין. זה רק מרגיש צורך לצעוק, וגם זה לא הולך. חשבתי על זה, וזו דעתי: את יודעת מה הכוח הגדול שמשאיר אנשים כמונו בעולם הזה? הסיבה עצובה מאד: תחושת האשמה הכבדה, שהיא חלק בלתי נפרד מאיתנו. לדעתי, אנשים כמונו נשארים כאן כדי להעניש את עצמם. שיהיה ברור - זו בכלל אשמה של מישהו אחר שהפילו עלינו עוד מילדות. יש כוח גדול שממש מכריח אותנו לסבול את סבל העולם. אנחנו כאן כדי לכפר על איזו אשמה שהפילו עלינו עוד לפני שידענו מי אנחנו... בגלל זה אנחנו נותנים הכל הכל הכל ולא משאירים מעצמנו כלום. מקריבים עצמנו עד עפר... ואנחנו, אנחנו בכלל לא אשמים, אבל מישהו מאד נחמד סידר שנרגיש ככה על ההתחלה, ואנשים חדשים באים ומוסיפים. כן... ואנחנו עדיין נמשכים לכיוונים שהורסים אותנו. אוווווף! מכעיס, אבל באופן פרדוקסלי זה מה שמשאיר אותנו בחיים. איזה זבל! זאת לדעתי הסיבה שמונעת מאתנו בעצמנו לסדר לנו מוות, אנחנו באמת מאד רוצים למות ובאמת לא יכולים לבד, וממשיכים לסבול ולסבול ולסבול בכאב ענק. כאילו אנחנו חייבים את זה. ממשיכים לסבול כי זה מה שתחושות הבטן אומרות: מגיע לנו. ככה פגעו בנו כשהיינו קטנים, ככה גרמו לנו להבין. אלוהים!!! למה? למה? אנחנו כועסים על מישהו אחר אבל העונש הוא שלנו. די כבר די! כמה אפשר! אין לי מושג איך יוצאים מהמעגל הזה, אבל רציתי לומר לך - כרגע ועדיין אני בטיפול בשיחות. קשה קצת להאמין עליי שעוד נשארתי שם, אבל זאת מן נקודת אחיזה קלושה. אני מקווה שגם את, גם אם זה נראה חסר תכלית וצריך להיגרר לשם בחוסר כוח ובתלישות. מה אפשר לעשות... המציאות לא מעודדת במיוחד... ממש לא... לא מוכרת לי דרך אחרת. הלוואי ויכולתי לעזור יותר

מחבקת את שתיכן חיבוק גדול דגול.

אני סובל מס חודשיים מחרדה ועדיין לא פניתי לעזרה מקצועית.... שאלתי היא האם התרופות לחרדה הם תרופתיות שעוזרות עם הזמן לצאת מיזה בכלל ומרפאה את המחלה או שהן סה"כ מונעות חרדה לאותו זמן והשימוש יהיה לתמיד??? יש דרך להימנע מתרופות? פסיכולוג יעזור? או כמו ששמעתי שזה ממש לא עוזר במקרים של חרדה... תודה רבה לכולם

קודם כל, כדאי לך לגשת לאבחון מקצועי, ושם להתייעץ גם לגבי המשך הטיפול. לפעמים אפשר גם בלי טיפול תרופתי. זה תלוי במידת הסבל שלך וביכולת ההתמודדות. יחד עם זאת, חשוב שתדע, כי התרופות יכולות מאד לעזור, הן בטיפול בחרדה והן בהקטנת הסיכוי לחזרתה. בנוסף, ידוע כי הטיפול המשולב ( תרופתי ופסיכולוגי ) הוא היעיל ביותר לטיפול בהפרעות חרדה. ו...אין לך מה לפחד. התרופות אינן מזיקות ! בהצלחה ותרגיש טוב !

שלום, אני מצטרף למה שנאמר, ורציתי להדגיש שקודם כל אבחון מלא הוא הדבר החיוני ביותר אחר כך תוכל לקבל את ההחלטה המתאימה לך ביותר. חג שמח דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום לך אני אחרי טיפול בציפרלקס במשך חודשיים זה גרם לי להגברת התיאבון במיוחד למתוק , אני לא מצליחה לצאת מיזה זה גורם לי לעוגמת נפש רבה ולדיכאון שוב רציתי לטפל בבעיה אחרת ועכשיו אני בעודף אומנם לא רציני ,אבל רוצה לחזור לגיזרתי היפה הבעיה שמרץ אין לי מיכיוון שאת כל כוחותיי אני מוציאה בעבודה אני שוקלת שוב לנסות דיאטה מתונה עם כדורי הרזיה ואני מדגישה לסירוגין בילבד רק על מנת שאפסיק לאכול שטויות ומיני מתוקים האם אתה חושב שזה קורה לי מיתיסכול או דיכון חוזר מיכיוון שאני ממש מרגישה רע לאחר הזלילה בסתר של שוקולדים אני ממש מיתביישת וחושבת שיש לי בעיה האם הפסיכולוג או הפסיכיאטר יכול לתתלי מינון של תרופה מסויימת על מנת להפסיק התקפי זלילה אני חייבת לציין שכל זה התחיל כשהתחלתי עם הציפרלקס המגעיל הזה בקיצור למי ליפנות ואיזו עיצה תמליץ ע"מ להיתגבר על הכמיהה הזו( אגב אני צימחונית אבל אוכלת שקדים ואגוזים- שוב גם איתם יש לי בעיה אני מתחילה לאכול וקשה לי להפסיק ) בבקשה עזור לי למה זה קורה לי???

לפני כמה ימים פגשתי במקום מאוד לא צפוי את החבר שלי לשעבר שעזב אותי לפני יותר משנה בגלל שהשמנתי. כל כך קיויתי לא לראות אותו יותר בחיים, או שלפחות אם לראות אותו, אז שאני אוכל להשויץ שאני כבר לא שמנה- זה לא קרה כמובן. אני עדיין שמנה ב-20 קילו ממה שהייתי קודם (שזה כבר די מזמן, עברו כמעט שנתיים). אני מרגישה דוחה ומכוערת, לא היה לי דייט כבר יותר משנה, שלא לדבר על סקס. כל פעם שאני יוצאת עם חברות שלי מתחילים איתן. אני מרגישה פשוט מפלצת. כמובן שהשאלה ה-1 שהוא שאל אותי כשנפגשנו הייתה" יש לך מישהו?" וכל כך התביישתי לומר שלא- כי זה ברור שלא, שאם אני שמנה, אני אהיה לבד ושנתקעתי בדיוק באותו מקום שבו הייתי כשהו אעזב אותי. ברור לי שאת מקומי בדירה שלו תפסה מישהי אחרת. לא משנה כמה אני מנסה לשכנע את עצמי שאנ לא צריכה להשוות את החיים שלי לשלו, ושלי "התפספסה" שנה כי הייתי בדיכאון, אני לא מצליחה כבר שלושה ימים להפסיק לבכות. אני כבר ממש מתחרפנת ולא מצליחה להתנער מזה... פגישה עם הפסיכולוגית שלי יש לי ררק עוד 3 ימים

שירה היקרה לא כל עצב הוא דיכאון. התגובה שלך היא אנושית וטבעית ומותר להיות עצובים וזה לוא דווקא דיכאון אז תתחזקי ותצפצפי על הבחור כי כשיגיע הזמן את תמצאי את האחד והמיוחד לך, לא חשוב כמה שמנה תהיי או כמה חודשים מחייך "בזבזת" על דיכאון... תמי.

שירה יקרה אני יודעת כמה מתסכלת עלולה להיות פגישה עם האקס, ובמיוחד כשמדובר במישהו שעזב אותך. אני יכולה רק לשלוח לך חיבוק ולהבטיח לך, שאם מדובר במישהו שהחליט להיפרד ממך בגלל כמה קילוגרמים נוספים - את צריכה להגיד "ברוך שפטרנו מעונשו של זה", כי תאמיני לי שגם אם כרגע קשה לך לראות את זה - בטווח הארוך זכית ובגדול. את לא צריכה בן זוג שיהיה איתך רק אם היקף המותניים שלך עומד בסטנדרטים שלו, ואם את מעזה לחרוג מהם אז את שייכת להיסטוריה. סליחה אם הדברים שאני אומרת נראים קשים אבל ההתנהגות שלו ממש מחליאה לדעתי. שירה, היתה לך שנה קשה, ובמהלכה את עמדת בגבורה בכל המבחנים שהחיים זרקו בפנייך, נלחמת ולא וויתרת והשורה התחתונה היא שהצלחת. נכון, יש לך עוד כמה מטרות שטרם מימשת, אבל אל תתני לעצמך להתעלם מכל ההישגים שכן רשמת לזכותך. אל ייאוש, אל תתני לפגישה הזו לערער אותך לגמרי מהשיווי משקל, למרות שאני יודעת מניסיון שזה באמת קשה. את אומרת שאת בטוחה שאת מקומך בדירה שלו החליפה מישהי אחרת ? יכול בהחלט להיות, אבל במקום לחשוב על זה בקנאה או בתסכול, תחשבי כמה אומללה אותה בחורה ש"החליפה" אותך, שהיא נמצאת עם בנאדם שאין לו כפי הנראה מושג מה פירוש אהבה אמיתית, ושאהבה אמיתית לא נמדדת בקילוגרמים. מקווה שעד הפגישה עם הפסיכולוגית תרגישי יותר טוב, ושאולי בקרוב תתחילי להאמין בלב שלם שמגיע לך ה ר ב ה יותר טוב מהבחור הזה.

אני מצטרפת לתגובות התמיכה שקיבלת, עם חיבוק גדול. מה דעתך, אחרי החג שזה הזמן הכי טוב, להתחיל ללכת "ללכת" לבד, או עדיף עם חברה. תתחילי מחצי שעה ותעלי ל 50 דקות, נניח 4 פעמים בשבוע. מזג האויר נהדר ואם תלכי עם חברה, אפשר אפילו לדבר... אני התחלתי ללכת לפני כמה שנים (בשילוב עם פגישות בקבוצה של מירי בלקין) וזה מוסיף המון, גם למצב הרוח, גם לדימוי העצמי וגם - הגוף משתנה. באמת. אפילו בלי דיאטה. צריך רק להתחיל, ואחר כך לנסות להתמיד. אביב זה זמן טוב להתחלות חדשות והחלטות חדשות. בהצלחה ושיהיה לך רק טוב.

שאת נותנת עצות כאלה???? זה כמו להגיד תהיי חזקה....

שלום לכולם. אשמח לקבל המלצות, דעות וכל מה שקשור לטיפול עם סרוקסט...תחילת השפעה - האם השיפור בא בהדרגה ? אחרי כמה זמן ?, תופעות לואי, האם זה עזר לחרדות או רק לדיכאון וכדומה... תודה וחג שמח

אביטל שלום, לקחתי סרוקסט כ 8 חודשים ותופעות הלוואי שהיו לי בתחילת השימוש הן: חוסר שנה בלילה רעד בגוף ( לא להבהל זה חולף) חרדה ורצון למות. התופעות חלפו תוך 4 שבועות ואחרי 6 שבועות הייתי כמו חדשה. מומלץ לקחת קלונקס או כל כדור ארגעה אחר עד שהכדור ישפיע. הפסקתי את השימוש בכדור בגלל שגרם לי להיפריות כמו פטפטת ועצבנות יתר. מאחלת לך בהצלחה ואם הכדור מתאים אחרי כ שנה להפסיק לאט לאט כלומר לרדת לחצי ולחכות . לא לנסות להפסיק לבד כשמרגישים טוב כי החרדה חוזרת. מכל הלב תרגישי טוב רונית

גם אני לוקחת סרוקסט כר כארבעה וחצי חודשים.לקח זמן עד שהכדור התחיל להשפיע (כחודש וחצי).עד אז היה קשה.היו תופעות של שינה קלה מאוד (לקחתי זמנית כדור "נוקטורנו"-מומלץ),חלומות מטורפים,עצבנות רבה (בעיקר פיזית,הגוף היה לא רגוע).כמובן שהתקפי החרדה נעלמו,והדיכאון פחת משמעותית.בערך בשלושה חודשים הכל התאזן.גם תופעות הלוואי הרבה פחות קשות.לפני כשבועיים ירדתי לחצי כדור ואני מרגישה נהדר.

שלום רב, מישהי הקרובה לליבי צריכה לקחת רסיטל (לאחר פגישה אצל פסיכיאטר). היא אינה מעוניינת לקנות את התרופות כדי שלא "ירשם" לה בתיק הרפואי השימוש בהם. רציתי לדעת אילו השלכות יש לרישום כזה ומה זה יכול למנוע בעתיד (כיוון שאני מתכוונת לקנות זאת על שמי על מנת שתוכל להתחיל בטיפול). תודה מראש

לשלומית שלום, כאשר תחדשי את רישיון הנהיגה שלך או את רשיון הנשק (אם יש לך) אז כנראה תוזמני לבדיקה נוספת אצל פסיכיאטר לגבי יכולתך לנהוג. גם מקום עבודה אשר יתענין בתיקך הרפואי ידע את הפרטים. כל זאת כמובן במידה והרישום יהיה בתיק הרפואי בקו"ח, במידה ואת קונה את התרופה באופן פרטי לא יהיה זכר לרישום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה השפעתה של התרופה "ריספרידל". באיזה מקרים לוקחים אותה,האם גורמת להתמכרות או תלות,האם יש לה השפעה שלילית על התנהגות או ריכוז.

לאבי שלום, רספרידל היא תרופה נוגדת פסיכוזה ואינה גורמת להתמכרות. תוכל למצוא חומר מפורט באינדקס התרופות באתר. לעתים נותנים אותה כתרופה נוספת גם להפרעות אחרות כולל הפרעות חרדה. בדרך כלל היא משפרת את הריכוז אבל לא תמיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר 1. מה ההבדל בין ציפרמיל לרסיטל? ארץ או מקום ייצורן ?? מה מומלץ? נטלתי ציפרמיל 2 כדורים ליום 20 מ"ג כל כדור, הרגשתי הטבה, כעת הרופא החליף לי לרסיטל כדור 40 מ"ג. חושש שיהיו לי תופעות לוואי מההחלפה, אנא חוות דעתך. אני בן 29. 2. אני נוטל התרופות מזה כחדשיים. תחילה 20 מ"ג, במשך 5 שבועות עם הטבה מינימלית, לפני שבועיים עליה במינון ל40 מ"ג ותחושתי השתפרה מאוד. אם הרגשתי טובה, האם ניתן להפסיק התרופות או לפחות להקטין מינונן? שוב תודה תודה עודד.

שלום, ציפרמיל=רסיטל, הרסיטל מיוצר בארץ, הציפרמיל היא התרופה המקורית שהיה עליה פטנט (תוצרת דניה). בסך הכל שתי התרופות זהות, והמינון שלהן הוא 20 מג' ליום. לפעמים ישנם אנשים שמגיבים רק ל 40 מג' ולכן לעתים אנו מעלים את המינון. הטיפול מתחלק בדרך כלל לשני שלבים, הראשון הוא ההבראה והיציאה מהדיכאון, השני הוא טיפול מונע שהדיכאון לא יחזור. לכן יש חשיבות להמשיך בטיפול למשך מספר חודשים עד שנה אחרי התקף ראשון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בעלי לוקח רסיטל לאחר התקף לב שעבר,(בן 52) לפני כשבועיים שכח לקחת את הכדור והתנהגותו השתנתה לרעה, נהיה יותר כועס ועצבני, מה השלכות הכדור על האדם והנפש והאם שיחזור לקחת את הכדור, יחזור לעצמו או שהוא צריך טיפול. בתודה מראש סימה

איך זה מרגיש, אין עתיד באופק אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו. איך זה מרגיש, להיות תמיד בצד אף פעם לא באמצע אף פעם לא קרוב מספיק לא לקחת חלק. איך זה מרגיש? ואין לי חלום אין לי געגוע שט לי בזמן שממשיך לנוע אין לי חלום...

נכון. ככה מרגיש לי ושאלוהים כבר ייקח אותי מכאן. לעזזאל שייקח כבר.

די גם אני רוצה ללכת, למה ה' לא לוקח אותי במקום אחרים שרוצים להשאר? אל תבלבלו לי את המוח עם יהיה טוב, ודברים יסתדרו, לי דברים לא מסתדרים, הכל מגיל ילדות חרא ודי נמאס לי ואין לי כוח, אבל לא מסוגלת ללכת לבד

אסור לאבד את התקווה מילא החלום... רק לא לאבד את התקווה .

צריך רק לזכור שגם אם מרגישים ככה תקופה מסויימת בחיים, זה משתנה. הרי לא כל הזמן אנחנו מרגישים אותו דבר. אל ייאוש. תמי

לדוקטור הירש ולכולם. כפי שסיפרתי כבר ליפני שבוע הספתא שלי היקרה ניפטרה. ואכשו נישאר הסבא לבד בגיל 84.שזקוק לעזרה רבה והעסק לא פשוט. כי הוא לא ממש משתף פעולה.לגבי עזרה של מטפלת. ןלי יש 2 ילדים ואין לי כוח נפשי להתחיל לחפש מטפלות וים בלגן. אמא שלי שזו הבת שלהם שופחת בעדינות מתוקה הכול עלי כי היא רבה עם הסבא שלי ואז אוטומטית הכול נופל עלי. אני מתמוטטת,ובצד שני סבא שלי חסר אונים ומטפל בבת חולה בביתו. חולת נפש די קשה. מה עלי לעשות. עזרו לי .

להדס שלום, אכן זהו זמן של החלטות קשות, בספק אם סבא שלך יכול להשאר לבד בבית ואם כן הוא זקוק לעזרה ולמסגרת אשר תתן לו את התמיכה שהוא צריך. דווקא עכשיו שצריך כל כך הרבה כוחות, כנראה שאת עדיין בתקופת האבל ולך עצמך אין כל כך הרבה כוחות, אבל המציאות דורשת את שלה ללא קשר עם הכוחות שלך..... אני חושב שצריך להעריך ולחשוב מהיכן אפשר לקבל עזרה, גם אמך לא צריכה לריב עם אביה בתקופה הזו, ובודאי שאינה יכולה לדרוש ממך לטפל בכל הדברים הללו, יתכן שגם אביך יכול לעזור או שיש לך דודים נוספים שעשויים לעזור. לכולם זו תקופה קשה, גם לסבא, גם להוריך ובודאי גם לך, צריך לחשוב מי יכול לעזור וגם להיות חזקים ולעבור את התקופה הקשה. אחר כך תבוא הקלה, אבל עד שתתארגנו לחיות בלי הסבתה ז"ל יהיה עוד קשה. תשמרי על כוחותיך ועליך הידש

ד"ר יקר האם תוכל לעשות עבורי סדר ולומר מה אסור עם תרופת אפקסור? מקריאה ממושכת בפורום למדתי שאשכוליות מעכב ספיגה וגם אלכוהול אסור אז האם יש חומרים אחרים שאסור?

לעודד שלום, לפי זכרוני חוץ מסמים וכל מיני דברים שלא לעניין כל היתר מותר שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

למרות שאני לוקחת כדורים למצבים של חרדות וכפייתיות אני סובלת לעתים קרובות ממצבי חרדה שקשה לי להשתחרר מהם. איך אפשר לעזור לי להפחית את החרדות? אני בת 23 מטופלת מגיל 16 מאובחנת כחולת ocd

לרוני כדאי לך לפנות לרופא/ה שמטפל בך ולספר לו על מצבך, הוא בודאי ישנה משהו בטיפול התרופתי, ואולי רק במינון. במקביל את יכולה לפנות לטיפול פסיכולוגי, אבל שימי לב שיהיה קוגניטיבי התנהגותי, כי זה הטיפול האפקטיבי עבורך. בהצלחה ותרגישי טוב.

לרוני שלום, אני מצטרף למה ש"אמא קרובה" כתבה, כפי שידוע לך הטיפולים הנפשיים מתחלקים לפסיכותרפיה ולתרופות. לעתים OCD היא הפרעה עקשנית ויש צורך במינונים גבוהים של תרופות להורדת החרדה. לא כתבת על הטיפול שאת מקבלת ולא על התרופות שקבלת בעבר, רק מבדיקה מעמיקה של כל הטיפולים אפשר לחשוב על שינוי תרופתי. אם את בטיפול מספר שנים לעתים אני מעדיף לשלוח את המטופלים לחוות דעת שניה של רופא מהמומחים הטובים בארץ (פגישת יעוץ אחת) כדי לחשוב מה כדאי ומה אפשר להוסיף לטיפול התרופתי. כל זאת נעשה כמובן בידיעה ובהסכמה של הרופא המטפל. אפשרות נוספת היא דברים שלא מוגדרים כטיפולים-ספורט, כל סוגי הרפיה עשויים להתאים, כמו דימיון מודרך או יוגה וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום , אבקש אינפורמציה לגבי רסיטל ,השפעה, תופעות לוואי ובכלל מידע רלוונטי. בתןדה מקס

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

למקס שלום, רסיטל=ציפרמיל, כך שתוכל למצוא חומר באינדקס התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום האם יש כדור אנטי דיכאוני שלא גורם להשמנה? או לא מעורר רעב< כי כמעט כל הכדורים מעוררים תאבון, אני מעדיפה להיות בדיכאון ולא פרה שמנה

הכל עניין אינדיבידואלי. לא אצל כל אחד הכדורים מעוררי תיאבון, אם כי אצל רבים כן. אי אפשר להבטיח מראש שלא תשמיני או שהתאבון שלך לא יגבר, או שלא יהיו לך תופעות לוואי כאלה ואחרות, וגם אי אפשר לדעת מראש איזו תרופה מתאימה לך הכי מכולן או מה המינון המתאים. חייבים לנסות ולבדוק לבד איך הכדורים עובדים עלייך בהמלצת הרופא המטפל כמובן. קטע מעצבן אבל זה מה יש.

שלום, התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל אחרי מספר חודשים של שימוש, כמובן שלא אצל כולם. אדרונקס שפועל על הנוראדרנלין אינו גורם לעליה במשקל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

חוץ מזה ציפרלקס לא רק שלא משמין אלא גם מוריד תיאבון אבל המחיר שלו יקר כמאה שח

לדר הירש שלום, אני מעונינת לדעת מידע על הכדור אם הוא עוזר לבעיות שינה ואי שינה,נטול תופעות לוואי האם ? אני כבת 40

לדניאלה שלום, למעלה ישנן שתי שאלות על ציפרמיל=רסיטל ושם ישנן תשובות לשאלותיך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לשלב תרופה להורדת כולסטרול בשם "סימוביל" אם אפקסור 150 מג?? תודה.

לעמית שלום, אפשר, הפעילות שלהן מעט מתגברת כיוון ששתיהן מתפרקות בכבד, אבל פרט לכך אין הפרעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מאיפה לך המידע על תרופות הרגעה כגון הקלונקס. האם גם אתה היית "בסרט הזה" כי הגמילה קשה מאד , אם יש לך עוד מידע על הקלונקס אשמח לשמוע. 0.5 = 10 מילגרם ווליום זה אומר שזה כדור יותר חזק מהווליום האם אני צודקת? אך הוא עוזר למצב של חרדות וחוסר שקט חג שמח ושקט לכולם..

קלונקס כדור מצויין לחרדות ויש שמכנים אותו "ויטמין K" (במיוחד בארה"ב ששם הוא נקרא klonopin). מומחים אומרים שהוא חזק פי 20 יותר מאסיוול. כלומר צריך לקחת 20 אסיוולים של 2 מ"ג בשביל לקבל השפעה שזהה לכדור אחד של קלונקס 2 מ"ג. יש כאלה שלוקחים אותו במינונים מאד גבוהים אפילו 20 מ"ג ליום (עשר כדורים). במינונים מאד גבוהים קלונקס יכול לחפות על סימנים של מניה/פסיכוזה או לחפות על סימנים של התמכרות לחומרים אחרים כמו אופיאטים או אלכוהול. במינונים נמוכים הוא ניתן בעיקר לחרדה או לבעיות שינה. לפעמים ניתן גם לאפילפסיה. מדובר איפה על כדור רב תכליתי. סימני הגמילה מקלונקס דומים לאלה של אלכוהול והם בוודאי יותר קשים מהירואין, כלומר קשה מאד לצאת ממנו ויש שיגידו שלא ניתן. לדעתי ניתן להיגמל מויטמין K אם נצמדים לתוכנית הפסקה (גמילה) מסודרת.

משה לידיעתך נגמלתי מ8 מג קלונקס ליום.

את כל הנתונים האלה כלומר "פי 20 מאסיוול.." אנשים על 10 כדורים ביום?? זה קופסה ל-3 ימים כלומר לחודש 10 קופסאות איזה רופא יתן להם את זה??? מאיפה ישיגו ?יש שוק שחור של קלונקס 2 מ"ג? גמילה יותר קשה משל הירואין????? לא הגזמת עכשיו?? ד"ר הידש אשמח אם תתיחס לשאלות שהעלתי ביחוד על המינונים והגמילה הקשה יותר מ.. הרואין...

ד"ר הידש ידידי שלום להזכירך התלבטתי קשות אם להחליף את הציפרלקס בלוסטרל. אחרי הפגישה עם רופאי הוחלט לחכות כי בסך הכל יש הטבה במצב ומה עוד שעכשיו חלפו 8 שבועות מאז שהעלתי את המינון מ15 מ"ג ל20 בשבועיים האחרונים הרגשתי טוב. לפני 3 ימים קיבלתי את המחזור החודשי ושוב החל מצוב רוח רע דיכאוני משהוא אך לא בעוצמות שהיו קודם. (נערכה לי בדיקה הורמונאלית הכל תקין) כל מה שאני רוצה זה לישון כל הזמן ואין לי חשק או כח לעשות כלום. בעבר כשלקחתי ציפרמיל המחזור לא השפיע כך. אני בת 41 האם בכל זאת להחליף תרופה??? אין לי כבר כח להתמודד עם נפילות המתח הללו. הפחד הגדול שלי מהחלפת התרופה הוא שתחול הרעה במצב! כמה מ"ג לוסטרל לוקחים? 50 או 100? נמאס לי כבר תודה מראש על תשובתך רונית

לרונית שלום, כאשר ישנו שיפור זה סימן שהציפרמיל מתאים לך, השיפור ממשיך עד בערך שלושה ארבעה חודשים מתחילת השימוש זאת אומרת את עדיין בקו של עליה. כך שמהבחינה הזו כדאי לחכות. אין שום בטחון שדווקא הלוסטרל תתאים לך (גם אם מדובר בתרופה טובה, אין בטחון שהיא מתאימה לך, וקיים סיכון שלא תתאים). לא הבנתי בדיוק את תופעת הלוואי שאת ישנה כל היום, אם ישנה תופעת לוואי חמורה אפשר לשקול החלפת הטיפול, בכל אופן אפשר ליטול את התרופה בערב ואז תסבלי פחות מהעייפות. צריך סבלנות, ואם את מרגישה מאוד לא טוב אפשר לנסות באופן זמני להעזר בוואבן או לוריוון מדי פעם. שיהיה רק טוב הידש

תודה לד"ר הידש על התשובה המהירה, את הציפרלקס התחלתי לקחת לפני כ 5 (לאחר שהציפרמיל לא הביא תוצאות רצויות)חודשים עליית המינון נעשתה לפני 8 שבועות. כפי שציינתי מ 15מ"ג ל20 מג. גם בעליית מינון צריך סבלנות של 3 חודשים?? כשלקחתי סרוקסט תוך 6 שבועות הכל היה נפלא למה עכשיו זה לוקח כל כך הרבה זמן??? (להזכירך הסרוקסט הופסק לאחר שגרם לפטפטת ועצבנות ואחרי חצי שנה מהפסקתו ולא בהדרגה קיבלתי התקף חרדה. טופלתי בסורבון ואחרי 8 חודשים הוחלף לציפרמיל שעזר נהדר עד שהופסק ע"י הרופא ושוב לא בהדרגה כי חשב שאומגה 3 יספיק אחרי חודשיים שוב הופיעו סימני חרדה ניסינו לחזור לציפרמיל ואחרי 5 חודשים עברנו לציפרלקס. האם נפילות המתח הללו יחלפו?? אני נעזרת בחצי קלונקס ליום (0.5) זה כמעט שנה שעוד לא חזרתי לעצמי למה זה לוקח הפעם כל כך הרבה זמן?? לפי דבריך הסבלנות תישתלם בסוף לא כדאי להוסיף דפלפט או למיקטל?? שוב תודה על תשובתך ועל האתר הנפלא הזה!!

ד"ר הידש שלום. אני בעלת הפרעה בי-פולרית ציר 2. לא במעקב פסיכיאטר כבר מזה חצי שנה בערך. (תחת טיפול תרופתי). הסיבה שבגללה הפסקתי ללכת לפסיכיאטר שלי היא חוסר כימיה משווע ביני לבינו ואכזבה עמוקה ממנו לאחר שבמשך כשנה אבחן אותי באבחנה שגויה (בורדרליין) ואף טיפל בי בהתאם ורק לאחר אישפוז בבית חולים לבריאות הנפש שונתה אבחנתי ומאז אני מטופלת במיצבי מצב רוח ונוגדי דכאון. מאז לא הגעתי אליו אפילו פעם אחת. בנוסף אני לא מטופלת בפסיכותרפיה או כל טיפול אחר משום שידי אינה משגת טיפול באופן פרטי, תקציבי אינו מאפשר לי זאת לצערי. שאלותי הן : 1) האם יש לי אפשרות לבקש להחליף פסיכיאטר למרות שאני מטופלת במימון משרד הבריאות? האם אני יכולה לבחור רופא אם כן? 2) האם קיימת איזו שהיא דרך לקבל טיפול פסיכותרפויתי (או קוגנטיבי, או קבוצתי , לא משנה איזה טיפול) שמעבר לטיפול התרופתי, שלא באופן פרטי? האם ישנה איזו שהיא דרך לפתור את בעית התקציב הזעום וכן לאפשר איזה שהוא טיפול? אני שייכת לקופ"ח כללית ולמיטב ידיעתי הם ממנים רק טיפול אצל פסיכיאטר לקבלת תרופות בלבד... מצב עגום ביותר. אודה לתשובה בהקדם.

שלום רב, היתה לי בדיוק כמוך בעיה כלכלית וקושי בקבלת טיפול באופן פרטי של פסיכולוג, וגם את הטיפול של הקופה שהוא חצי מהסכום הרגיל, לא יכולתי לאפשר לעצמי, הומלץ לי לפנות למרפאה לבריאות הנפש בעירי, (בכל עיר נמצאת מרפאה, אפשר להתעניין בקופה שלך), שם ניתן טיפול ללא תשלום. ממליצה בחום. הטיפול שם מעולה, הצוות נפלא. בהצלחה.

שלום לך, נישמע שמאוד ניפגעת ממה שקרה ולכן הטיפול הפסיכולוג נחוץ גם כדי לשפר את הדימוי העצמי בראש ובראשונה עבורך. יש באפשרותך לפנות למרפאה לבריאות הנפש שבאזור מגוריך, ולקבל טיפול בחינם. לעטים יש צורך להמתין זמן מה עד שמתפנה מקום, וזה דבר שאת צריכה לקחת בחשבון. אפשרות נוספת היא, לפנות לטיפול דרך קופ"ח- אומנם הטיפול לא בחינם אך בעלויות נמוכות יותר מאשר במגזר הפרטי. בכל אופן נסי להיתקשר לקופ"ח שלך ולברר מה הם מציעים. שבת שלום ומועדים לשמחה. מיכל מ

שלום, לא ציינת את אזור מגוריך ובאופן כללי, בכל בית חולים ישנה מרפאה פסיכיאטרית הכוללת טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטרים ופסיכותרפיה, התור אמנם מעט ארוך אבל את כבר חיכית חצי שנה.... רופא המשפחה יכול להפנות אותך, וישנן מרפאות המוכנות לקבל גם פניה עצמית, תוסיפי את סיכום המחלה מהאשפוז ויקבלו אותך. כמו כן ישנן מרפאאות ציבוריות שאינן קשורות ישירות לבתי החולים, תבררי לפי אזור המגורים. בדרך כלל ברוב האזורים ישנן מספר מרפאות שאפשר לבחור ביניהן, תתייעצי עם הרופא המטפל. כך לדוגמא באזור חיפה, אפשר לקבל טיפול ברמב"ם, רוטשילד, ובמרפאה של קופת חולים, אפשר לבחור. כיוון שמדובר בפסיכיאטריה רוב המרפאות מאפשרות להחליף רופא אם ישנה בעיה בכימיה או כל בעיה אחרת, מבלי להציב קשיים מיוחדים. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, אני מחפשת מטפלים / פסיכולוגים / פסיכיאטרים שתחום התמחותם הוא חרדות ממגע עם אנשים. מדובר בצעיר בן תשע עשרה שנמנע מכל פעילות הכרוכה ביציאה מהבית, מגע עם אנשים או פעילות חברתית כלשהי. הוא טופל במסגרות פסיכולוגיות בעיקר, אך מצבו ממשיך להדרדר. אשמח לכל הפניה בנושא מטפלים, פורומים ואגודות לאנשים עם בעיות דומות. כיום אנו מחפשים בעיקר מסגרת טיפולית חדשה עבורו, ואשמח להצעות. בתודה, ליאת

כל פסיכיאטר מתמחה בחרדות. לא ציינת את אזור מגוריך.

איזור מגורי הוא ירושלים. אבל אני לא מחפשת סתם פסיכיאטר, אני מחפשת מישהו עם הוכחות, כבר ניסינו מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים. תודה ליאת.

שלום לד"ר. אני לוקח אדרונקס כשבועיים ובבקשה יש לי כמה שאלות: 1. האם אדרונקס מטפל גם בחרדה או רק בדיכאון? כי מפלס החרדה שלי עלה בזמן האחרון. 2.באיזה זמנים צריך לקחת את האדרונקס, בבוקר או בערב? או שזה לא משנה. 3.האם צריך לקחת את זה עם אוכל או אחרי אוכל? כי אני לוקח את זה לבד. 4.תוך כמה זמן זה אמור לעזור ואחרי כמה זמן אם זה לא עוזר מחליפים את התרופה?---אני לוקח את זה כשבועיים ולא מרגיש טוב יש לי מחשבות אובדניות ופחדים. 5. האם הטיפול בדיכאון שהאדרונקס נותן משמעותו שזה אמור לבטל את המחשבות האובדניות או שלא, כי אני מבולבל לגמרי בעניין הזה, אני חושב שהמשבות האובדניות שלי הם הביטוי לדיכאון, או שמא אני טועה? 6.איך האדרונקס אמור לעזור האם ע"י הפחתת הזמן של הדיכאון, כלומר שיש פחות זמן של מחשבות דיכאוניות או ע"י הפחתת החוזק של הדיכאון עצמו, כלומר--שהדיכאון נהיה יותר חלש.

שאלות טובות ואני מצטרפת אליהן, לגבי ציפרמיל אבל לא משנה התרופה- אלא ההשפעה שלה, וכמה זה שהמצב לא משתפר קשור לכימיה או לפסיכולוגיה הדפוקה שלי...

שלום, כל התרופות נוגדות הדיכאון יכולות ומטרתן להסיר את הדיכאון לגמרי, דיכאון היא מחלה/הפרעה שיש בה הבראה מלאה ותמיד צריך לשאוף להבראה מלאה כיוון שזה אפשרי!! האדרונקס היא תרופה מעוררת ולכן מומלץ ליטול אותה בבוקר ובצוהרים, לכן יתכן שגם החרדות התגברו אצלך, בינתיים אפשר ליטול באופן זמני תרופת הרגעה כמו וואבן או לוריון כדי להקל על החרדות ובהחלט מומלץ. אפשר ליטול את האדרונקס ללא קשר לאוכל. למרות מה שכתבתי קודם, האדרונקס במקורה תרופה נגד דיכאון והיא עוזרת גם נגד חרדות, עם זאת כאשר המרכיב החרדתי משמעותי בדרך כלל אני ממליץ על אפקסור ולא אדרונקס. התרופה מתחילה להשפיע אחרי שלושה עד ארבעה שבועות, יתרון נוסף שיש לאפקסור שהוא מתחיל להשפיע מוקדם יותר. הבעיה של מחשבות אובדניות או התאבדות קשה ביותר, אננו מוצאים הצדקה להתאבדות בשום מקרה של דיכאון, כיוון שכפי שכתבתי דיכאון עובר במהותו, לכן אם ישנה מחלה שהיא חולפת ותחזור להרגיש בטוב, במיוחד חבל מאוד על כל מי שמתאבד. כלומר, חבר על כל מי ששם קץ לחייו, אבל כאשר ישנה מחלה סופנית עוד ניתן להבין את המעשה, אבל כאשר ישנה מחלה שחולפת והאדם יחזור להרגיש בטוב אז אין כל הסבר למעשה. תשמור על עצמך ותעבור את התקופה הקשה, עוד זמן לא ארוך ותרגיש בטוב. דר' גיורא הידש

האם קיים באיזה שהוא אתר באינטרנט רישום של כל הפסיכיאטרים שעובדים בארץ?

לרות שלום, איני בטוח אבל תנסי באתר של איגוד הפסיכיאטריה הישראלי. באגוד הפסיתרפיסטים ישנה רשימה של כל הפסיכותרפיסטים ובחלקם הם פסיכיאטרים. אבל בשביל מה את צריכה את רשימת כל הרופאים? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

חברתי קבלה מהפסיכיאטרית שלה דוגמא של למוג'ין 100 מג וכשנגמרה לה הדוגמא והיא רצתה לקנות התברר שאין להשיג בקופה ובבת מרקחת פרטי רק בהזמנה. איזה תרופה היא יכולה לקבל עד אחרי החג במרשם רופא במקום?

לנון שלום, לא הבנתי לאיזו תרופה את מתכוונת, אולי תכתבי את שם התרופה באותיות לועזיות? אשתדל לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בזמן האחרון התחלתי לפחד כמעט מהכל אני חושבת שאני הולכת ונהיית פראנואידית ורציתי לדעת מה אפשר לעשות כדי שאפסיק לפחד כ"כ? או לפחות אבין מה השינוי הפתאומי ולמה התחלתי לפחד כ"כ פתאום

לשרון שלום, יתכן ומדובר בחרדות, כך שהחרדה "מתלבשת" בלבוש חדש, פעם פוחדים מדבר אחד, ופעם מאחר.... קודם כל כדאי להגיע לאבחון מלא, גם גופני וגם נפשי, אחר כך אפשר לחשוב על טיפול-שיחות או תרופות. ישנם טיפולים יעילים מאוד לחרדות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, ברצוני להעלות בעיה של חברתי. היא בת 24 אובחנה לפני מס' חודשים ב OCD עקב מחשבות טורדניות ומציקות. המחשבות הם בעיקר על יחסים עם אנשים, הרהורים באם התנהגה איתם כמו שצריך או נסיון עקר להבין את התנהגותם ומחשבותיהם של אנשים בחייה. עקב הבעיה המציקה היא פנתה לפסיכיאטר שחוץ מהאבחנה רשם לה פריזמה. באיטיות רבה יש תחושה שהמצב יותר טוב אולם לא לגמרי. הבעיה היא שכל לילה היא חולמת חלומות רעים ומוזרים מאד שגורמים לה להתעורר בהרגשה מאד רעה. החלומות הם חלומות של רדיפה, פגיעה במשפחה או בה וכיוצא בזה שאלותיי: 1. האם החלומות הללו קשורים לבעיית ה OCD? קשורים לתרופות כמו פריזמה? 2. לפני שלושה שבועות הוחלף הטיפול לרסיטל עקב בעיות אחרות שגרם הפריזמה והיה שיפור קל בבעיית החלומות שלה. מה עוד ניתן לעשות? 3. האם טיפול פסיכולוגי יכול להקל על הבעיה הזו, ובכלל? ברצוני לציין שבחיים בכללי היא בחורה יפה ,בעלת ביטחון עצמי בד"כ, ועם חברים רבים. עם זאת היא בת למשפחה שחוותה גירושים קשים. אודה על תשובתך.

ליובל שלום, למזלנו כל התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה מעוררות ואינן מרדימות, לכן מומלץ ליטול אותן בבוקר. לעתים הן מעוררות מדי ואז עלולות להיות הפרעות בשינה או חלומות מאוד ערים כמו שיש לחברתך. כיוון שמדובר על תופעת לוואי של התרופה, לא צריך לדאוג יותר מדי והתופעה לא תגרום לנזק. בדרך כלל מתרגלים לתרופה ואז התופעות הללו חולפות. בינתיים אפשר ליטול כדור הרגעה לפני השינה או כדור שינה ואז לא סובלים מהחלומות הללו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ליובל שלום, החלומות משקפים את מה שקורה לנו במציאות. ביגלל שהמציאות שלה קשה גם החלומות קשים. החלימה מתרחשת בשלב העמוק ביותר של השינה, ומבחינה זו החלומות הם סימן לאיכות שינה טובה. הפתרון אינו לשנות את החלומות אלה לנסות לשפר את מצבה של חברתך במה שאפשר במציאות. ובהסתגלות אליה. ניראה לי שהיא תוכל להפיק תועלת רבה מטיפול פסיכולוגי בשיחות בנוסף לטיפול התרופתי חשוב שתיהיה שם בשבילה בתקופה קשה זו. בהצלחה מיכל מ בהצלחה.

החלומות בהחלט קשורים ל OCD. לבת שלי שיש לה OCD היו חלומות רעים מאד בשתי תקופות בהן היא התחילה תרופות חדשות. השאלה היא האם החלומות הם כתוצאה מהתרופה, מין תופעת לוואי בהתחלת טיפול, או שבכלל כאשר מתחילים טיפול תרופתי המצב ממילא רע (בהתחלה) והחלומות שייכים למצב הרע של המחלה. ואולי התשובה לא כל כך חשובה. במקרה הפרטי שלנו ככל שהתרופה השפיעה, המצב נעשה טוב גם בחיים וגם בחלומות. יש ב"תפוז" פורום ממש טוב של טורדנות כפייתית ויש בו, בקישורים, המון אינפורמציה על ההפרעה. בהצלחה.

ילדה בת 10 שמסרבת לקחת אקמול נגד חום. כמובן מנסים בכמה שיטות - דיבורים - מתנות לתת לה את התרופה אך לשווא ניתן לציין כי היא לא מקבלת שום תרופה לא משנה באיזה טעם או צורה או צבע מדובר על כל תרופה שהיא לא רק נגד חום בלית ברירה ניתנה לו תרופה בכ'ח אך היא הוציאה הכל בבכי נוראי מה אפשר לעשות כבר לא נשארו אפשרויות אחרות כרגע היא עם חום מאד גבוה ניסינו אני ובעלי לערבב את הסירופ עם פטל אך זה לא עוזר ואפילו סוכריות גומי ללעיסה ולהורדת חום.

שבת שלום אם שום דרך שכנוע לא עוזרת (ניסיתם לערבב את זה בתוך גלידה ?) לא נראה לי שכדאי להכריח כי זה יזיק הרבה יותר מאשר יועיל. אולי תנסו פשוט נרות אקמולי, במקום סירופ ?? לדעתי, האופציה הזו תמצא חן בעיניה הרבה פחות, וכעבור זמן מה היא תעדיף בעצמה לעבור לסירופ. בהצלחה.

שלום, חשוב להוריד את החום אבל חשוב גם לא לגרום לטראומה לילדה. כשיטה ראשונה אני חושב שכדאי להכניס אותה לאמבטיה פושרת (סביבות 37 מעלות) ואז החום ירד. ובעדינות, אאולי קרוב משפחה אחר, יצליח לשכנע אותה ליטול את האקמול. שבת שלום , דר' גיורא הידש

יש לי כאבי שיניים איומים. אתמול אמא שלי מימנה לי רופט שיניים. התחלתי בטיפול ועשו לי סתימה זמנית בינתיים עד לתור הבא. אבל הרופא שיניים אמא שיש לי דלקת בחניכיים. אז נתנו לי אנטיביוטיקה מוקסיפן. נגד כאב נתנו לי אדוויל ליקויויד ג'ל ו NEROCIN ובכל זאת החניכיים כואבות לי עד לאוזן . אני לא יכול לישון כבר כמה לילות . אני לא יודע מה לעשות . האם ד"ר אתה יודע מה לעשות להקל בינתיים על כאבי החניכיים שלי ?

יש חומר שנקרא קורסודיל לשטיפות של חלל הפה בדלקות חניכיים. השתמשתי בו אחרי עקירה שגרמה לי לכאב עד האזניים כמו שאתה מתאר והוא עזר לי. אתה יכול לנסות. קונים בבית מרקחת ללא מרשם. אפשר לעשות גם שטיפות במי מלח. תרגיש טוב

לשרון שלום, אני מעדיף לשטוף את הפה עם מי מלח, אבל אין מה לעשות, צריך לחכות שהאנטיביוטיקה תשפיע, אני בטוח שהלילה תישן טוב יותר. שבת שלום , דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, אני סובל מזה כמה שנים מפחד קהל/במה, בעייה אשר פוגעת בי בעבודה. אציין כי אני מטופל ("בלי קשר") בגאודון 140 מ"ג וקסנגיס 0.5 ביום. בעבר הרופא ניסה לשלב בטיפול גם פקסט נגד בעיית החרדה החברתית (פחד קהל), אך העניין נכשל בשל התנגשות בין התרופות ותופעות לוואי קשות מאד שנוצרו (עירנות יתר, התאבנות ועוד דברים לא נעימים...) הטיפול בפקסט הופסק אחרי שבוע ונשארתי עם הגאודון במינון הנ"ל. האם היום יש יותר מידע אילו תרופות "עובדות" טוב עם הגאודון ויכולות למנוע את הבעייה של חרדה חברתית/פחד קהל? אגב, טיפול פסיכולוגי לא ממש עזר לי...מה גם שאין באפשרותי לעשותו (שוב) כיום. אודה לך מאד על כל עצה שתוכל לעזור לי לפתור את הבעייה הקשה הזו אחת ולתמיד.... בתודה מראש וחג שמח, תומר.

לתומר שלום, אכן בדרך כלל התרופה המומלצת היא פקסט וחבל שגרמה לתופעות לוואי. אני חושב שמבחינת הטיפול צריך לבדוק עד כמה הרצאות או עמידה בפני קהל חשובה לך. אם מדובר על הרצאות או מפגשים לעתים רחוקות אפשר ליטול תרופת הרגעה כמו לוריוון או וואבן רק לפני האירוע. אם מדובר על דברים שכיחים יותר אפשר לנסות תרופה דומה מקבוצת הפקסט אשר לא תגרום לך לתופעות הלוואי, ולהתחיל באופן הדרגתי. שבת שלום , דר' גיורא הידש

מאוהבת בגבר נשוי אבל יחד עם זאת סובלת נפשית קשה מהנושא הזה מה עושים?????????

זאת בעייה ... הלוואי והיה כדור נגד אהבה מיותרת... כנראה שמה שצריך זה יהיה............

זהבה יקרה שלום השאלה שלך נגעה ללבי כי הייתי באותו המקום. חסרים פרטים מהותיים בשאלה שלך, כגון - האם גם הוא מאוהב בך, האם יש מערכת יחסים ביניכם, האם אתם מתכננים עתיד ביחד אבל את חוששת שהוא לא יהיה מסוגל לעזוב את הבית, האם מעורבים ילדים, האם גם את נשואה ועוד ועוד.... אם תרצי להשלים את התמונה אשמח להוסיף ולנסות לעזור.

לזהבה שלום, אכן יש כאן בעיה בין הלב ובין המציאות.... כדי להתקדם ולא להשאר "תקועה" בדילמה הזו כדאי לפנות לשיחות ולברר לעצמך מה ההחלטות שלך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

היא יודעת את התשובות לבד שלגיה, וכאן לא יעזרו גמדים חכמים...כאן החכמה נעלמת לנו משום מה... שבת מנוחה לכולנו.

היי לכולם. רק רציתי לומר לכולם חג שמח,חג נקי מפיגועים,חג שבו כולכם תרגישו טוב ושמחים.אולי היה לנו חורף קשה,אולם האביב בפתח הדלת,עם תקוות חדשות,לב חדש ואפילו חיים חדשים,בפתח חייכם.אני מאחלת לכולנו חיי שלווה ואמונה,בטוב באהבה בנתינה הדדית בבריאות והגשמה לי,לכם ןלכול עם ישראל.

אמן כן יהי רצון.

כולנו רק טוב רוצים.

מהן תופעות הלוואי של רספרידל, ובאיזו מידה הוא עוזר בהקלה על מחשבות אובסיסיביות מתמידות? אני מרגישה שכל הזמן אני רק בתוך המחשבות של עצמי וקשה לי להתרכז ולעשות משהו, גם כי אין לי ממש מוטיבציה מתוך הדיכאון, למרות שיש יותר אנרגיה. הפסיכיאטרית שלי המליצה על רספרידל 0.5 מג'. מה דעתך? תודה, תמי.

לתמי שלום, ישנם פרטים מעטים מדי בשאלתך ולכן תשובתי כללית ביותר. מקובל להוסיף רספרידל לטיפול במחשבות חודרניות, רספרידל במינון נמוך כמו אצלך לא צפוי לגרום לתופעות לוואי. תוכלי לקרוא את כל הפרטים על רספרידל באינדקס התרופות באתר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לי זה גרם (באותו מינון) לעליה ברמת הפרולקטין בדם אבל לפחות זה גם גרם לציפרלקס להשפיע סוף סוף, ויש הקלה משמעותית במחשבות הטורדניות

יש לי שאלה אני מטופלת במרוניל וקלונקס ניסיתי להגמל בהדרגה מ1.5 ל1 מילגרם ול-0.5 רק בערב אך במהלך כל היום מאד מאד קשה לי גם אם אני כל היום עסוקה ויצאנו לטיולי פסח ופעילויות הגמילה אחרי 10 חודשים מאד קשה כאשר אני לוקחת מרוניל בבוקר בצהרים 0.5 קלונקס ובערב ההרגשה הרבה יותר טובה . שאלתי היא מה עלי לעשות כי זה פשוט בלתי נסבל לסבול ככה מה אתה היית מציע לי לעשות? 0.5 מילגרם הורדתי את של הבוקר והלאה קשה לי. אולי הגוף שלי זקוק למנת הקלונקס הזו. או שזו התמכרות.

לגלית שלום, אומנם ישנה התמכרות אולם הקלוקנס לא מזיק גם אם נוטלים הרבה זמן, והדבר החשוב ביותר הוא שתרגישי טוב. לכן מומלץ להוריד את המינון לאט לאט, אפילו ברבע כדור כל שבועיים שלושה, אין מה למהר, העיקר להרגיש בטוב. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אמא של בעלי בקשה ממני להשיג לה דרך האינטרנט ספר (ולא אכתוב את שמו, מן הסתם) אשר סוקר את השיטות היעילות ביותר להתאבד. כשצחקתי היא אמרה לי לא לדאוג כי זה סתם מעניין אותה והיא חושבת על הזקנה (היא בת 64) - מה דעתך על כך? כמובן שאין בכוונתי להשיג לה את הספר אך האם עליי לעשות דבר מה נוסף???

שלום, אני חושב שמדובר על מחשבה כללית שהיא עסוקה בה. צריך לראות את התמונה הכללית, האם היא בדיכאון, האם ישנן הפרעות נפשיות אחרות וכך הלאה. אם מדובר על פחדים מזיקנה כפי שהיא אומרת, אולי כדאי להציע לה שיחות. העובדה שבקשה ממך להשיג את הספר ולא פנתה בעצמה לעשות זאת מעידה שהיא סומכת עליך ואולי מדובר על קריאה לעזרה או שיתוף שלך במחשבותיה, כדאי לנסות להעלות את הנושא אתה, לשתף את בעלך ואת בעלה. לא לדאוג מדי אבל בהחלט לראות את התמונה הכללית ולעקוב מה קורה אתה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מהו כדור השינה הכי מתקדם שקיים בשוק? הכוונה חדשני ללא תופעת מרירות בפה ושמייצר שינה עמוקה וטובה. תודה.

זודורם (ZODORM)

זודורם (או "סטילנוקס) עזר לי לישון,ללא תופעות לוואי (להבדיל מ"נוקטורנו" המרושע..). עצה: יחד עם הכדור קח שתי כ פ ו ת של ויסקי או קוניאק. כמות כזו לא תוכל להזיק ,רק תקל עליך. לילה טוב וחג שמח גם.

שלום, הזודורם והנוקטורנו אינן ממכרות וזה היתרון שלהן על התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו בונדורמין. לעתים דווקא תרופת הרגעה עוזרת יותר. כאשר אדם לא נרדם כיוון שאינו רגוע אז עדיף תרופת הרגעה. שבת שלום דר' גיורא הידש

כדורי שינה (כדורים היפנוטיים) מתחלקים למספר קבוצות: 1) קבוצת הברביטורטים- פרודורמול, לומינל- מאד חזקים אבל בשימוש מועט ביותר בגלל פיתוח תלות ובמינונים גבוהים סיכון למנת יתר. 2) קבוצת הבנזודיאזפינים- הקבוצה העיקרית- כאשר כאן ניתן להבחין בין כאלה שבעיקר מרגיעים אבל גם מרדימים (ווליום, קלונקס, קסנגיס, לוריוון, וואבן) כאלה שמרדימים בעצמה בינונית (בונדורמין, נומבון, הלציון) וכמובן המרדימים החזקים- היפנודורם ודורמיקום. במיוחד דורמיקום מרדים מאד חזק אבל אין אותו בארץ בצורה של טבליות (כדורים). היפנודורם קיים בארץ בכדורים אבל ממעטים לרשום אותו. בנזודיאזפינים לא גורמים למנת יתר במינון גבוה אבל כן גורמים לתלות כבר אחרי מספר שבועות. 3) כדורים היפנוטיים שאינם בנזו- סטילנוקס (זודורם) או אימובן (נוקטורנו) שצוברים פופולריות שכן הם משרים שינה מבלי לפגוע במהלך הטבעי של השינה ומבחינת רפואת שינה זה יתרון עצום. מבחינת פיתוח תלות נראה שכדורים אלה דומים לבנזו ולכן גם הם לא מיועדים לתקופות ממושכות. 4) תרופות ללא מירשם- כמו יוניסום. למקרים קלים של בעיות שינה. שינה טובה לכולם!

משה אתה יסודי -וואלה כל הכבוד. ותודה לכולם. לילה טוב.................................................