פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
08/04/2004 | 16:56 | מאת: ריקי

שלום רציתי לשאול מה נחשבת התרופה הכי פופולרית נוגדת דיכאון שהסטטיסטיקה שלה מראה על הצלחה מירבית שמעתי והבנתי מחברי הפורום שהאפקסור היא עושה פלאים האם נכון?

09/04/2004 | 13:03 | מאת: גיא

הי ריקי מניסיוני האישי אפקסור באמת עזר מאוד, אבל לא נראה לי שצריך לקוות ל"ניסים" או לתרופה שמחוללת "פלאים". לפעמים לוקח זמן לתרופה להשפיע, לפעמים ההשפעה היא הדרגתית מאוד ולא מורגשת בבת אחת, אז אני חושב שכדאי שלא תטפחי ציפיות מוגזמות על מנת למנוע אכזבה. יש מגוון רחב יחסית של תרופות נוגדות דיכאון והרופא אמור להתאים לך את זו שהכי מתאימה לך, על סמך שיחה איתך ואבחנה אישית. שיהיה לך בהצלחה.

09/04/2004 | 14:43 | מאת:

לריקי שלום, היעילות של כל התרופות די דומה, כאמור האפקסור נראה שמעט יותר יעילה, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 12:35 | מאת: שרית

האם מישהו שהוא דחוי ובודד וכואב לו על זה והוא מאוד ביישן ומופנם - ומאוד כואב לו על זה שהוא בודד- האם הוא יכול לקבל מזה דכאון קליני ?

08/04/2004 | 21:33 | מאת: עדי

בדידות יכולה להיות סיבה לדיכאון. תקראי את המאמר על דיכאון. http://www.psychologia.co.il/depres1.htm

08/04/2004 | 12:34 | מאת: סימה

האם מי שעבר דכאון והחלים- האם אסור לו להיות עצוב לעולם ? [אני שואלת את זה כי אם מישהו עצוב- אז הדכאון חוזר]

08/04/2004 | 21:28 | מאת: עדי

ישנם סוגים שונים של דיכאון. תקראי את המאמר המצורף. http://www.psychologia.co.il/depres1.htm

08/04/2004 | 12:08 | מאת: אוה

האם אפשר להפסיק רסיטל בבת אחת? מה יכול לקרות? אם לא בבת אחת, אז איך לדרג את ההפסקה?

08/04/2004 | 20:05 | מאת: *

אישית לקחתי את התרופה במינון גבוה והפסקתי בבת אחת ולא קרה לי כלום אבל ממליצים לדרג יש אנשים שההפסקה יכולה לגרום להם לכל מיני תופעות לא נעימות כמו כאבי ראש וכדומה.

08/04/2004 | 21:29 | מאת: עדי

כל 4 ימים מורידים חצי כדור

09/04/2004 | 14:08 | מאת:

לאוה שלום, בעבר היינו מפסיקים את התרופות בבת אחת ובדרך כלל הכל היה בסדר. התברר שחלק מהאנשים מפתחים תופעות של חרדה ולכן כיום אנו ממליצים על הפסקה הדרגתית (מה יש למהר?). אין כללים מוחלטים לקצב. אפשר להוריד חצי או רבע כדור כל כמה ימים, אם יש תופעות של חרדה אז לחזור ולהוסיף, ואז לרדת בקצב יותר איטי. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 08:33 | מאת: דניאל

שלום אני בת 39 ,בשל לימודיי אני נוטלת ריטלין . אני צריכה לעבור נתוח בהרדמה מלאה ומעוניינת לדעת האם יש השפעה של ריטלין על ההרדמה ואם כן אז כמה זמן לפני צריכים להפסיק ליטול ריטלין כדי שהגוף יתנקה ממנו ? תודה

08/04/2004 | 11:12 | מאת:

לדניאל שלום, לריטלין משך פעולה קצר, אחרי מספר שעות השפעתו בגוף חולפת כיוון שהתרופה "יצאה" מהגוף. לכן מומלץ להפסיק את הטיפול יומיים שלושה לפני הניתוח. אם מדובר על הריטלין בעל משך הפעולה הארוך אפשר להוסיף עוד יום. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 07:58 | מאת: צאלה

מהי תרופת הפלא החדשה לאלצהיימר? האם ניתן לרוכשה ללא מרשם רופא? מהו מחירה?

08/04/2004 | 11:07 | מאת: דר' גיורא הידש-מנהל הפורום

לצאלה שלום, אני חושב שאת מתכוונת ל ebixa שהיא מתאימה לטיפול בחולי אלצהימר קשים. עדיין אין מדובר בתרופת פלא, תרופה אשר מבריאה את החולים, אבל בהחלט התרופה הראשונה לטיפול בחולים עם ירידה קוגניטיבית קשה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 22:27 | מאת: צאלה

לדר' הידש שלום רבI תודה על המענה המהיר. האם התרופה שהזכרת edixa יכולה להתאים לחולים שמטופלים בתרופות אחרות כמו אקסלון למשל. ומה לגבי תרופות הרגעה? האם יש כאלה שממומלצות יותר? אני מבינה שמדובר בתרופות שניתן לרכוש על פי מרשם רופא בלבד. חג שמח

שלום לד"ר הידש , אני סובל מחרדות עמוקות מזה שש שנים , החרדות משתנות , מעת לעת ותכנן משתנה , הפעם (התחיל לפני חודש) אני סובל כרגע ממה שניראה (לפי דבריך) מדה פרסונליזציה , כלומר , ניכור וניתוק מהגוף , מה שגורם לי להרגיש מאוד מוגבל ומאוד מרוחק מעצמי בחודש האחרון , גופי החל לכאוב כאבים (איך שזה התחיל) ואני מאוד לא שקט , בין אם זה לראות אנשים , ובין עם זה עם לבד עם עצמי , לפעמים אני מרגיש שזהו אני מאבד יכולת לתפקד , (ללכת , לעמוד , וכו') יש לציין תודה לאל שעדיין לא נפלתי או קרסתי, אבל ההתקפים האילו , גורמים לי להרגיש מאוד רע , יש לציין גם שכשאני שוכח מהמחשבות לפעמים אחרי כדור ואבן אז הרבה עובר לי מזה , ואני מצליח לצאת מהבית (אופניים) וללכת לקרובים , עדיין לא ניבדקתי ואמרו לי שאני סובל מ"דה פרסונליזציה" רשמית , אבל בגלל שאני רוצה לתאר בצורה הכי מדוייקת מה עובר עליי אז אני משתמש בתיאור החרדה הזו. שאלתי היא כזו , האם יש ריפוי לסוג כזה של חרדות , כלומר חזרה לתפקוד מלא בחיים?.

08/04/2004 | 01:23 | מאת: טל

בצורות אחרות במשך כל החודש , כאילו שהניתוק מהגוף מתבטא בצורות אחרות , כלומר פעם בגלל חרדה בנוסח "אני מרגיש ניכור " ופעם בגלל חרדה מ "לא ללכת" אבל החרדה הכללית וההרגשה של חוסר איזון ואיבוד עצמי נישארת...

לטל שלום, כפי שאתה מבין החרדה יכולה להופיע בצורות שונות, אין חשיבות רבה מדי לצורה שבה מופיעה החרדה, חרדה היא חרדה. וחרדה בהחלט ניתנת לריפוי אבל לצערי לא תמיד. הטיפול כולל שיחות ותרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לטל שלום, מצטער שהחמצתי בטעות את שאלתך, עכשיו כבר עניתי לילה טוב הידש

07/04/2004 | 23:02 | מאת: יעל

האם אנשים שסבלו מדכאון - יש יותר סיכוי שיסבלו ממחלות ניווניות בעתיד ?

08/04/2004 | 00:10 | מאת: מיכל מ

לדעתי כן. וזה גם תלוי בגיל. מיכל מ

08/04/2004 | 01:03 | מאת:

ליעל שלום, באופן מדעי הדברים לא הוכחו ולא נמצא קשר. עם זאת אני מאמין בקשר בין גוף ונפש. כאשר הנפש לא מאוזנת יתכן ויופיעו גם בעיות גופניות. שנהיה בריאים בגוף ובנפש דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 22:18 | מאת: טלי

רציתי לדעת מהי חרדה עמוקה ? איך יוצאים מזה ? איך יודעים ממה היא נוצרה ? יש לציין שחרדה עמוקה משפיעה על הנשימה בשינה שלי!וזאת אני אומרת לאחר ששאלתי בפורום דום נשימה וחיך שסוע.

07/04/2004 | 23:36 | מאת: מיכל מ

לטלי שלום, באופן כללי חרדה היא תחושה הבאה לידי ביטוי בכמה רבדים: הגופני ההתנהגותי והנפשי. בנוסף ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה. והטיפול המומלץ תלוי באבחנה ובהיבטים הפתולוגיים השונים של הפרעות החרדה. אם את חשה במצוקה וזקוקה לתמיכה פני לאיבחון אצל פסיכיאטר. בהצלחה מיכל מ

08/04/2004 | 01:05 | מאת:

לטלי שלום, חרדה היא תחושה קשה של פחד, לעתים יודעים את הסיבה ולעתים הסיבה נמצאת בלא מודע ורק אחרי טיפול פסיכולוגי מעמיק נדע את הסיבות. הטיפול הוא בשיחות=פסיכותרפיה או תרופות או שילוב של שניהם. כל אחד לפי המצב ולפי דעתו. בכל אופן כדאי להתחיל מאבחון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 01:40 | מאת: משה

חרדה הוא פחד לא מציאותי- כאשר החרדה עמוקה מדובר במחלה פסיכיאטרית- בדומה למחלות אחרות יש תרופות שמקלות על התחושות הקשות. בנוסף יש טיפולים נפשיים שניתנים ע"י פסיכולוגים וגם טיפול בהיפנוזה.

08/04/2004 | 21:30 | מאת: עדי

יש מאמר מקיף על הפרעות חרדה. כתוב שם הכל. http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

08/04/2004 | 21:47 | מאת: לעדי

עדי, האם אתה מהאנשים שמטופלים או מהמטפלים? האם אתה כותב לנו כאן בהתמדה ובהמון כבוד ואכפתיות מנסיונך כמטפל או כמטופל? חג שמח

07/04/2004 | 22:14 | מאת: יעל

האם כמוסות אומגה 3 יעילות לטיפול בדיכאון לא קשה ?

08/04/2004 | 00:11 | מאת: מיכל מ

תנסי ותיוכחי. מיכל מ

08/04/2004 | 01:06 | מאת:

שלום, מדובר על טיפול בחומרים טבעיים, לפי ידיעתי אין מספיק נתונים ומחקרים שמוכיחים זאת אבל ישנם רבים המשתמשים בחומר זה. בהצלחה דר' גיורא הידש

09/04/2004 | 17:56 | מאת: צביקה

07/04/2004 | 21:30 | מאת: עודד

האם ניתן לקחת תוסף גלוקוזמין {מגה גלופלקס } יחד עם אפסור xr ? הנ"ל ניטל נגד כאבי ברכיים ונקנה בבית טבע

08/04/2004 | 01:07 | מאת:

לעודד שלום, איני מכיר את הגלוקוזמין, אולי משהו בפורום ידע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 21:23 | מאת: שואל

למה נועדה הבונסרין? האם היא נחשבת כמרדימה או משרה שינה או שתפקידה אחר? תודה.

07/04/2004 | 22:22 | מאת: מיכל מ

לשואל שלום, בונסרין היא תרופה המיועדת לטיפול בדיכאון. וגם לטיפול בבעיות שינה. תפקידה של התרופה הנ"ל להרגיע, וכשרגועים אז גם ישנים טוב. בדר"כ תרופה זו עלולה לפגום בערנות, לכן מומלץ ליטול את התרופא בלילה. לילה טוב מיכל מ

08/04/2004 | 01:07 | מאת:

תודה למיכל, אין לי מה להוסיף הידש

07/04/2004 | 20:45 | מאת: שירי

תודה

07/04/2004 | 22:04 | מאת: "אור

אייל גולן

07/04/2004 | 19:24 | מאת: guybl

שלום למנהל הפורום ,ולמי שיכול לענות לי ,לפני 10 ימים הפסקו לי שתי תרופות ,נוזינאן ,ואיטומין ,גם אתם הרגשתי רע ,אני רגיש לתרופות ועד היום ניסיתי רבות מאלו ,כולל ניקוי תרופתי ברמב"ם ,אני סובל מבורדרליין ,וכעת עם הפסקת התרופות הגוף משתולל ,מתח עצום ,רעידות ,זרמים פניימים ,בכי ,דיכאון ,כמה זמן יחלוף עד שגופי יתנקה מחומרים אלו ,האם התופעות שתיארתי מוכרות ,וכיצד ניתן לזרז את קיצן, אני מאד סובל, ואודה על תשובתך.

08/04/2004 | 01:09 | מאת:

שלום, איני חושב שמדובר על תופעות לוואי מהפסקת התרופות. כאשר מפסיקים תרופות אלו אין תופעות של גמילה כפי שתיארת. יתכן שמדובר בהחמרה של החרדות והמצב הבסיסי שלך, כדאי להתייעץ מחר עם הרופא המטפל, אולי כדאי להוסיף תרופה אחרת להרגעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 17:16 | מאת: מחפש את קו המשווה

הייתי מעוניין לדעת את טבלת ההשוואות בין עוצמת הכדורים ממשפחת הבנזודיאפינים לדוגמא-1מג קסנגס =10 מג אסיול או 2מג קלונקס שווה ככה וככה . אנא התיחסו לכל בני משפחת הבנזודיאפינים ה"מכובדת"... תודה מראש.

07/04/2004 | 20:54 | מאת: קו משווה

אסיוול 10 קלונקס 0.5 קסנקס 0.5 היפנודורם 1 לוריוון 1 וואבן 20 נומבון 10 טרנקסל 15

08/04/2004 | 03:50 | מאת: מחפש את הקו...

תודה .

07/04/2004 | 16:42 | מאת: רובי

שלום האם כדורים כמו רידאזין או מרוניל או סוליאן עלולים להשפיע במשך זמן על רמת הפרולקטין ץ אם כן על מה זה יכול להשפיע ? בתודה רובי

08/04/2004 | 01:11 | מאת:

לרובי שלום, כל התרופות אשר מורידות את רמת הדופמין גורמות לעליה בפרולקטין שעלולה לגרום לגודש בשדיים, לעתים הפרשת חלב או הפסקה במחזור. המרוניל שייך למשפחה אחרת ואינה גורמת לכך. לפי זכרוני הסוליאן גורם לכך במידה מועטה אולם איני בטוח וצריך לבדוק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 15:44 | מאת: נדב

שלום לך קראתי בעיון רב את העלון המצורף לתרופה וונלה שאליה הועברתי התמקדתי בניואנסים הקטנים שתמיד מליחיצים את כולם 1. כתוב שיש להיזהר מקימה פתאומית למצב ישיבה ( למה? מה זה אומר? שאסור לחלום חלומות זוועה......)

07/04/2004 | 16:27 | מאת: מסביר ניואנסים...

לא ניואנסים אלא כס"תחים... כנראה שאת רוב ההזהרות כתבו עורכי הדין של חברות התרופות.... אם כי חלקם בהחלט חשוב לדעת וליישם.

07/04/2004 | 17:42 | מאת: יעל

העניין הוא שאפקסור עלול להגביר את לחץ הדם,במיוחד בקשישים ולמי שיש נטייה ללחץ דם גבוה,ולכן אסור לקום בפתאומיות וכו' - אם אתה לא בעל לחץ דם גבוה במיוחד באמת אל תתייחס לזה.

07/04/2004 | 22:38 | מאת: מיכל מ

לנדב שלום, זה אומר שיש להזהר מקימה פתאומית למצב ישיבה כי אתה עלול לקבל סחרחורת. כלומר, לאט לאט עם ישיבה של מס' שניות ואז לקום מהמיטה. מקווה שהבנתה. חלומות פז מיכל מ

לנדב שלום, כפי שנכתב את העלון המצורף לתרופה ניסחו וכתבו עורכי דין, כך שהכל נכון אבל.... אם היית קורא כל חוזה אז לא היית פותח חשבון בבנק.... כפי שמיכל כתבה הכוונה בסעיף שציינת היא להמנע מירידה בלחץ הדם במעבר מישיבה או שכיבה לעמידה, במעבר לוקח ללב שניה או שתיים להתרגלל לעומס הגדול יותר ואז באופן רגעי עלול להיות שחסר דם למוח. במצב זה עלולה להיות סחרחורת או אפילו להתעלף, וכדי שלא תתבע את החברה נכתבה אזהרה זו, למרות שמדובר בתופעה מאוד מאוד נדירה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 15:12 | מאת: דיכאונית

לפני 3 וחצי חודשים התחיל לי שוב מחלת הדיכאון לאחר הפסקה של שנה הרוטינה הזו חוזרת לי כל שנה. אך השנה עברתי נסיון התאבדות. התחלתי עם ציפרלקס לאחר שזו התרופה האחרונה שהפסקתי אותו לאחר הפסקת הדיכאון, אך המצב התדרדר לאחר חודש בתקופה זו נסיתי להתאבד ואפילו רציתי להתאשפז פעמיים, הרופא החליף לי לאפקסור וליתיום. כבר חודש מצבי הנפשי עדיין לו טוב אומנם אני הולכת לעבודה יכולה "לשחק" אותה להיות עם חברה. אך בבית איני מתפקדת כל היום במחשב בפורמיי פסיכולוגיה, ומיסטיקה. הרופא הוסיף לי דפרקסאן וזיבן שיהיו חיזוקים. אך כבר 3 וחצי חודשים ואני תוהה האם להחליף רופא, הייתי כבר לפני 6 שנים אצל רופאים אחרים. האם בלי הכדורים הייתי מרגישה אותו דבר. יעבור לי אני יפסיק את הכדורים ושנה הבא רוטינה חוזרת, האם כדאי לא להתחיל שוב עם כדורים. ניסיתי את כל הכדורים שבעולם הפרוזאקים אפקטין פריזמה גרמו לי כמעט להתאשפז, רמרון מה עושים אני אובדת עצות. אולם יש שיפור אבל עדיין אני בדיכאון. מה לעשות איזה תרופות יש?

08/04/2004 | 01:17 | מאת:

שלום רב, בשאלתך את מדגימה עד כמה חשוב הטיפול המונע בדיכאון. לדיכאון ישנם שני מאפיינים, אחת טובה והשניה לא טובה. הראשון הוא שדיכאון חולף ולא משאיר צלקת ואפשר להרגיש טוב מאוד אחרי הדיכאון. החסרון כמובן שדיכאון חוזר.... לכן הטיפול בדיכאון מתחלק לשני חלקים. הראשון הטיפול לצאת מהדיכאון ולהבריא והשני למנוע את חזרת הדיכאון. הרפואה הטובה ביותר היא הרפואה המונעת. אם רופא אמר לך להפסיק טיפול אחרי שיצאת מהדיכאון ולא להמשיך אז באמת כדאי לחשוב על החלפת הרופא... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 09:12 | מאת: דיכאונית

בהמשך לשאלתי הקודמת האם השילוב של 300 ליתיום+ 150זיבן +125 דפראקסן+300 אפקסור האם זה לא מוגזם.?. אני כל הזמן אוכלת הזכרון אבד לי המצב חמור ואין שפור,אודה על תשובתך

08/04/2004 | 11:21 | מאת:

שלום, אכן תרופות רבות עם מינונים שונים. לדוגמא 300מג' ליטיום הוא מינון נמוך, ו 300מג' אפקסור הוא מינון מלא. בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת שעוזרת מאשר שילובים של תרופות אבל בודאי שלכל כלל יש יוצא מהכלל. כדאי לשוב ולבדוק את הדברים עם הרופא המטפל, במידה והדברים מאוד מורכבים, כדאי להגיע פעם אחת להתייעצות עם אחד הפסיכיאטרים הבכירים בארץ לחוות דעת שניה. רק בדיקה מקיפה וקבלת כל תולדות הטיפול אצלך תאפשר להגיע למסקנה או עזרה. לעתים ישנם מקרים מסובכים.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 12:56 | מאת: גילי

שלום האם כדורים נוגדי דכאון יכולים ליצב אותי מבחינה רגשית? אני מרגישה שלמרות החכמה, הנסיון, האכפתיות והאהבה שקיימים בי, אני שוב ושוב נופלת במערבולות של קנאה, מחשבות שחורות וחסרות תועלת, ובעצם מבזבזת 30% מחיי על מחשבות טפלות. אני אמנם מצליחה להוציא את עצמי מזה בעזרת הגיון בריא, אולם זה לוקח כמה ימים לייצב את עצמי. האם הכדורים עוזרים במקרים כאלו, ואלו מהם? כמובן שלא כאלו שגורמים לתופעות לוואי רבות, הבנתי שיש גם כאלו. תודה על תשובתך או תשובת הקוראים

07/04/2004 | 22:53 | מאת: מיכל מ

לגילי שלום, אני חושבת שהכדור הוא כלי עזר. מי שצריך לעשות את העבודה או השינוי מבנים הוא את. וזה אומר לקחת את המחשבות השלליות ולהפוך אותם לחיובי. מצד שני אין ספק, שמחשבות שליליות גורמות לדיכאון או ההיפך. במקרה זה כדאי לחכות לתשובתו של ד"ר הידש. תרגישי טוב מיכל מ

08/04/2004 | 01:20 | מאת:

לגילי שלום, אכן שאלה מעניינת, מה קורה כאשר אדם בריא נוטל תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת ה SSRI? מה קורה לאדם שסבל מדיכאון והבריא וממשיך ליטול את התרופות למניעה, כיצד הוא מרגיש? התברר שבהחלט ישנה השפעה של התייצבות רגשית, עליה בבטחון העצמי, ופתיחות רבה יותר לחברה כאשר אדם בריא נוטל את התרופות הללו. מעניין.... מדובר על תרופות אשר אינן ממכרות, אינן גורמות לנזק בשמוש לטווח ארוך אבל כמובן שיש להן תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 12:03 | מאת: דינוש

יש לי בעיה כזאת. אני אישה בת 49 גרושה פלוס שלושה בוגרים ויש לי בן זוג נהדר אך יש בעיה בתחום המיני. למרות שאני מאוד מינית כשזה מגיע לתכלס אני נעצרת. ליטופים כן... מעבר לזה מעצור. חשב לי להדגיש שאני מאוננת ומגיעה לאורגזמות ללא בעיה אפילו לשרשרות של אורגזמות כשאני לבד. הבעיה של המעצור הזה היא לא רק עם בן הזוג הנוכחי אלא עם כולם ותמיד היה כך. ברור לי שתמליצו לי על טיפול אך אני כבר נמצאת בטיפול שמאוד עוזר לי בתחומים רבים. אני רוצה לשאול משהו נוסף לאחרונה עקב לחץ הרופא נתן לי כדוריי שינה (זדורם). הבחנתי שלאחר שאני לוקחת כדור יש פרק זמן קצר בו אני חופשיה עם בן זוגי מבחינה מינית. פרק הזמן הזה קצר וגם אינני ממש זוכרת אותו כי אני כבר מטושטשת. בן זוגי אומר שברגעים אלה אני הכי רכה, סקסית ונענית. השאלה שלי היא: האם יש איזה שהיא תרופה או אמצעי אחר שיכולים לעזור לי להשתחרר כפי שכדור השינה עושה אך מבלי להפיל אותי לשינה מיד. חשוב לי להדגיש שאני לא מעשנת, לא שותה אלכוהול, מעולם לא השתמשתי בסמים כלשהם וגם אין בכוונתי להשתמש. האם יש משהו שיכול לעזור לי להשתחרר מבלי לטשטש אותי?

07/04/2004 | 14:24 | מאת: דין

הכל בראש... מעבר לזה לדעתי את כנראה שייכת לקבוצת הנשים שמצליחות להגיע לאוגזמה דרך גירוי ידני בלבד וכנראה שאת המחסום הזה קשה לך לעבור עם בן הזוג במצב מפוכך...

07/04/2004 | 14:29 | מאת: דין

תבררי עם בן הזוג מה קורה איתך כשאת מעורפלת ? איך את מתנהגת ואיך את מגיעה לאורגזמה ותראי שזה העניין... בהצלחה...

07/04/2004 | 21:57 | מאת: מיכל מ

לדינוש שלום, אני מניחה שמדובר בחסם פסיכולוגי שמחייב התייעצות עם איש מקצוע. אני מציעה שלא תזניחי את העניין ותנסי לטפל בו מכיוון שאת מפסידה חלק גדול מהנאת החיים שלך. אני יודעת שלא ממש עזרתי אבל יכול להיות שלד"ר תהיה תשובה טובה יותר... בהצלחה. מיכל מ

08/04/2004 | 01:31 | מאת:

לדינוש שלום, לצערי עדיין לא גילו את הויאגרה לנשים, גם כאן הנשים מקופחות.... כנראה מדובר על מצב של מתח כאשר את נמצאת עם בן זוג, כאשר את נוטלת את כדור השינה את מצליחה להיות רפויה יותר כמו לפני שינה להיות בהרפיה מסויימת ואז גם יחסי המין טובים ומשוחררים יותר. אני חושב שאלכוהול יכול להיות פתרון טוב במיוחד עד שתראי שאפשר ויהיה לך בטחון בזמן היחסים, עם הביטחון תהיי רגועה יותר ואז תגיעי לאותו המקום גם ללא אלכוהול. כמובן שבמידה מועטה, רק להרגיש חמה ורפויה יותר. איני ממליץ על תרופות הרגעה, אבל באופן עקרוני גם הן יכולות לעזור. הטיפול בבעיות הקשורות למין אינו טיפול דינמי בהבנת הסיבות, הטיפול הוא בדרך כלל התנהגותי. כלומר ללמוד לעשות הרפיה ולהוריד מתח, בכל שיטות ההרפיה המקובלות, דמיון מודרך, ובנוסף תרגילים ביחד להורדת המתח המיותר והגברת המתח המיני. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/04/2004 | 01:52 | מאת: משה

כעיקרון הטיפול בהפרעות מיניות הוא התנהגותי וניתן ע"י סקסולוגים. ישנן מספר תרופות מעוררות שיש להן השפעה נגד עכבות מיניות- כמו זייבן. שימוש בסמים מסוכן ולא מומלץ.

07/04/2004 | 02:01 | מאת: נערה אישה מפוחדת

שלום וחג שמח יש לי שאלה אני בת 26 בחורה שלומדת יוצאת יש לי חברים ומבחינה בריאותית בסדר יש לי אח גדול שיש לו בעיות רבות שכוללות חרדות קולות פחדים ועוד דברים רבים הוא תמיד היה ילד רגיש ואני תמיד הייתי "הגדולה" עזרתי לו ושמרתי. שהוא סיים צבא הוא הלך לטיפול ובגלל הרבה סוגי תרופות שלא טובות ביחד נוצרה לו הבעיה של החרדות הקולות והפחדים היום הוא לא גר בביתהוא מלא בתרופות והוא בדיור מוגן אך הוא בבית כל הזמן. אני חושבת שאין צורך לצין אך הדבר משפיע אלי. אמא שלי אוהבת אותי ונותנת לי הכל אבל הוא צריך יחס מיוחד והמון סבלנות הוא לא מסודר בכסף בניקיון בכלום. והטיפול בו עולה המון כסף. אני עצבנית כל הזמן אני אוהבת אותו אבל שונאת אותו (שונאת זה לא נכון וזה כאב אבל..) וברור שאני כבחורה גם לי יש בעיות אולי יום יומיות אולי לא חשובות אבל הם שלי אני הייתי תמיד ילדה שמנה דבר שהציק לי היום אני כבר לא כי לא אכלתי די הרבה זמן. כבר כמה שנים אבל עכשיו במיוחד אני חושבת שיש לי בעיות אכילה יש ימים שאני לא אוכלת ויש ימים שאני אוכלת עד כאב ולא מפסיקה גם אז. האוכל הוא הדבר העיקרי וזה גם לפני שלאחי היו את הבעיות הממש גדולות. פניתי לעזרה אך בגלל הבעיות של אח שלי אני פוחדת לספר לאמא שלי שלא קל לה ואבא שלי אינו דברן גדול או מבין גדול. פניתי לעריה כי אין לנו כסף והם נתנו לי תרופות עד לפגישה עם פסיכולוג הפחד שלי לקבל תרופה בגלל אחי חזק. בעצם הבעיה שלי היא שאני אוכלת גם שכבר כאב לי כל הגוף מאוכל גם שאני מגעילה את עצמי יחד עם זה אני עצבנית כל הזמן צועקת בוכה לא מצליחה להיות בקשר ואין לי בטחון עצמי באמת רק עם חברים ועכשיו אני גם חרדה כי אני עולה במשקל בחזרה כל זה מבלבל אותי גורם לי להתרחק מהחברים שלי ומפחיד אותי להיות כמו אח שלי אני לא יודעת עם אני פניתי לגורם הנכון שזאת בעצם השאלה העיקרית שלי בשביילך בעוד חודש אני מתחילה להפגש עם פסיכולוג של העריה מה אתה חושב אולי ללכת לפרטי אולי בכלל למשהו שעוסק בבעיות אכילה או.... אני רוצה א' לדעת מה הבעיה שלי וב' אני פוחדת לגמור כמו אח שלי תעזור לי בבקשה.......... חשוב לי לכתוב שאני יודעת בגדול שאני רחוקה מאח שלי אך מצד שני אני גם ממש יודעת שיש לי בעיות ואני רוצה לפתור אותם כי אני מרגישה שאני קרובה להתפוצץ והמשפחה שלי צרכה אותי ואני רוצה לעזור להם וגם לעצמי המון המון תודה לך

08/04/2004 | 01:38 | מאת:

שלום רב, אני חושב שאת יודעת את כל התשובות והכל כתוב במכתבך, אנסה רק לעשות מעט סדר. את חרדה והמחלה של אחיך משפיעה ומגבירה את החרדות שלך, החרדות גורמות לסבל לא מועט וישנה גם חרדה כיוון שאת חרדה.... את מבינה שיש הבדל בינך ובין אחיך, את שונה ממנו ואינך סובלת מאותה הבעיה שיש לאחיך, מחלה של בן משפחה תמיד משפיעה על כל המשפחה, וכל המשפחה מתמודדת וסובלת מהקשיים של האח, כנראה צריך להשלים עם המחלה של אחיך, ולנסות לחזק את החלקים הבריאים של המשפחה כדי שכולם יוכלו לחיות טוב יותר ולהתמודד בצורה טובה יותר עם המצב. הדבר הנכון והחשוב ביותר הוא שפנית לטיפול, טיפול עשוי להרגיע אותך ולחזק אותך, כאשר את תהיי חזקה יותר תוכלי לעזור לאחיך ולמשפחתך בצורה טובה יותר וגם לשפר את איכות חייך שלך. אני מקווה שבזמן הטיפול הפסיכולוגי תוכלי לבחון את האפשרות של טיפול תרופתי ללא חרדות ולהגיע למסקנה ולהחלטה המתאימה לך ביותר. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 00:40 | מאת: תומר

שלום רב האם תרופות נוגדות חרדה כגון קלונקס ורסיטל עשויות לגרום לנשירת שיער? תודה רבה וחג שמח, תומר.

08/04/2004 | 01:39 | מאת:

לתומר שלום, בהחלט לא. מצב נפשי לא טוב של חרדה או דיכאון מלווה לעתים בנשירת שיער. כאשר המצב הנפשי משתפר גם נשירת השיער מפסיקה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 23:06 | מאת: DG

שלום וחג שמח אתמול בליל הסדר לאח שלי שהוא בן 3 ולבת דודה שלי שהיא בת 4 יצא לשחק ביחד, ושמתי לב שגם בגיל קטן זה קיימת בושה מסויימת בין שתי המינים, הדבר התבטא בכך ששניהם נטו להסמיק פעמים רבות ורוב הזמן ראשם היה נטוי כלפי מטה ועוד סימני ''התביישות'' רבים. שאלתי היא ממה נובע אינסטינקט זה שמלווה את האדם במשך כל חייו, ההתביישות המסוימת הזו מן המין הנגדי, האם אנו נולדים אם זה או שזוהי תכונה נרכשת. תודה מראש DG

07/04/2004 | 00:36 | מאת:

ל DG שלום, האם מדובר על אותו DG עם השאלות המעניינות? בכל אופן התשובה ברורה שהיא מורכבת משניים. החלק התרבותי והחברתי ברור יותר, החלק הגנטי-בסיסי פחות ידוע. מדובר על היצר המיני שהוא קיים מראשית הילדות, תחילה בהאזור הארוגני הוא הפה, אחר כך ביציאות ובסביבות גיל 4-5 הוא מגיע לשלב של אברי המין. אני חושב שבגילים שציינת זה קצת מוקדם מדי. יתכן שגם אם היו שני בנים או שתי בנות גם אז הם היו מתביישים.... לעתים מתביישים ולא תמיד על רקע של הבדלי מין. שיהיה רק טוב דר' יגורא הידש

06/04/2004 | 21:59 | מאת: יעל

ד"ר הידש שלום. אני בת 25 וסובלת מבולמיה מגיל 15, לפני חודשיים הלכתי לפסיכיאטר שכמובן רשם לי פלוטין, 20 מ"ג. (עוזר היטב). לאחרונה איבחנה אצלי דודתי שהיא רופאת עור אקנה מאוחר. האם זה בסדר ליטול רואקיוטן ופלוטין יחד? (מקווה שזו לא שאלה מטופשת), תודה מראש.

07/04/2004 | 00:38 | מאת:

ליעל שלום, השאלה בכלל לא מטופשת, ראוקוטין היא תרופה עם תופעות לוואי רבות וגם נפשיות.... עלולה לגרום לדיכאון, או אפילו להפרעות נפשיות קשות יותר. הייתי מאוד נזהר עם ראוקוטין והיא אינה מומלצת לשמוש יחד עם פרוזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

10/04/2004 | 09:30 | מאת: יעל

אם כך מה עליי לעשות? ברור שחשובים לי יותר חיים ללא בולמיה מאשר חיים ללא חצ'קונים... ובכל זאת? באילו מקרים מופיעות תופעות לוואי כתוצאה מהשימוש הבו זמני?, מה הסיבה לזיווג הבלתי מוצלח בין התרופות? מה ההסתברות, מבחינה סטטיסטית, לסבול מתופעות לוואי אלו? תודה מראש.

06/04/2004 | 21:50 | מאת: רונה

מהי הסיבה לכך שלאנשים מסוימים נותנים אפקסור מושהה ל-24 שעות, ולאחרים עם טווח פעולה קצר יותר לפעמיים ביום? (אני קיבלתי למשל את המושהה-XR) תודה רונה

07/04/2004 | 00:40 | מאת:

לרונה שלום, האפקסור XR טוב יותר בכך שהוא פועל במשך כל היום, הרמה בדם קבועה יותר ופעילותה נגד חרדה טובה יותר. עם זאת ההבדלים קטנים יחסית. ההבדל הגדול יותר הוא במחיר.... פרט למכבי (אני חושב) כל קופות החולים משתמשות רק ברגיל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 03:01 | מאת: משה

אפקסור יצא מסל התרופות של כל קופות החולים ובמקומו נותנים ונלה (VENLA) שהוא עם שיחרור מיידי (IR) בלבד. באופן פרטי ניתן בהחלט לרכוש EFEXOR שלהבדיל מהונלה יש לו שיחרור מושהה (XR). ההבדל הוא רק בנוחיות השימוש. ההבדל במחיר הוא בשמיים ולכן באף קופת חולים לא מספיק מטומטמים לאשר אותו כאשר יש תחליף ברבע מחיר.

06/04/2004 | 20:35 | מאת: הדס

לדוקטור גיורא.שלום רב לך.ספתא שלי ניפטרה לפני 3 ימים,וליפני שהיא ניפטרה היא סבלה מאוד.והיתי איתה בבית החולים וראיתי אותה מתייסרת בצורה כול כך קשה. וחולים ששנים מחוברים להנשמה, וביכלל מצבים מזעזעים.3ימים ליפני שספתא ניפטרה הפסקתי ללכת כי התמותטתי נפשית ורוחנית.היא ניפטרה,ולא הספקתי להפרד ממנה. כואב לי יותר ממה שאוכל ליכתוב על כך.אני פוחדת מוות,ממחלות וממות ובעיקר ממות ביסורים.איך אני התגבר על החרדה ממחלות לא צפויות שמפתיעות את האדם. ואני אוהבת את ספתא שלי וחשה שאולי היא ניפטרה כי עזבתי אותה שם. או שהיא היתה בודדה או הוזנחה על ידי הרופאים.לא הדע אף פעם מה עבר לה בראש ספתא יקרה ואהובה אני אוהבת את האישה הניפלאה ,היפה המסורה איך התגבר על האובדן יהי זיכרה ברוך וזכור לעד לכול מישפחתה ולסבא שלי שבימים אלה מיתאבל ומיתגעגע..

07/04/2004 | 00:42 | מאת:

להדס שלום, צר לי על סבתך, כיום המוות הוא תהליך שעלול להיות די מכוער בעזרתה של הרפואה המודרנית. המחשבות והגעגועים שלך טבעיים ואין בהם דבר חריג. חשוב שתדברי על הרגשותיך עם בני משפחתך ועם חברים, זו התרופה הטובה ביותר. אשרי סבתך אשר יש לה נכדה כמוך. שלא תדעי יותר מצער ותשמרי על עצמך. דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 09:44 | מאת: מ

הי הדס, אני מצטערת שסבתא שלך נפטרה. סבתא שלך נפטרה בגלל שהיא היתה חולה ומבוגרת מאד ולא בגלל שלא היית לצידה. היא בוודאי לא כעסה שלא היית לידה בסוף כי ברגעים האלה כבר לא ממש חושבים ואניבטוחה שגם אז היא ידעה בלב שיש לה נכדה מקסימה ומסורה. עכשיו היא כבר לא סובלת. היא לא מרגישה כלום. היא תשאר לך בלב ובזכרונות. כל יום נפטר אדם זקן ובכל יום נולד תינוק חדש - כאלה הם החיים. תיהיי חזקה ותני לה ללכת..

07/04/2004 | 23:29 | מאת: הדס

מ-תודה על מיכתבך. אני חשה חרדות מנוסע המוות. ומענין אותי לדעת עם יש חיים אחרי המוות. כי הזמן כאן קצר, ועם אין כלום אז החיים הם בדיחה. אולם עם לכול חפץ יש יוצר אז בטח גם לאדם יש יוצר. איפו שיש יצירה יש גם יוצר ליצירה. ויש כן כוח עליון,אבל אני לא תמיד מבינה את דרכו וכוונתו הכול כול כך מיסתורי ובלתי צפוי..עם תירצי לשוחח על נוסע של אמונה השמח מאוד. איפו שיש אמונה אין מקום לפחד.

06/04/2004 | 19:49 | מאת: טל

שלום ד"ר וחג שמח. אני סובל מהפרעות פאניקה בשילוב עם חרדה (אגורפוביה) ודכאון קל. אני מטופל כבר 4 שבועות בסרוקסט, כאשר בתחילה חצי כדור 4 ימים, כדור במשך שבוע, ואח"כ 2 כדורים ביום. בנוסף אני נעזר בצורה מבוקרת בלוריבן 1 מ"ג. אמנם יש לי קצת יותר אנרגיה ומצב-רוח טוב (בעיקר מהאופטימיות של הטיפול...), אך מבחינת לחץ וחרדה עוד אין שיפור... האם עליי עוד ל"המתין לסרוקסט" או לחשוב על כדור אחר...? במידה ויש צורך בהחלפת כדור, האם הטיפול ממשיך או למעשה מתחיל מאפס ? אני מתכוון בעת שיפור מצבי להתחיל גם בטיפול קוגניטיבי. תודה ושוב - חג שמח !

08/04/2004 | 01:00 | מאת:

לטל שלום, מצטער שהחמצתי את שאלתך. לעצם העניין. נראה שמתחיל כבר שיפור אולם עדיין השיפור מזערי. לכן כדאי לחכות. השיפור עם סרוקסט מתחיל בערך אחרי שבועיים שלושה וישנה התקדמות עד לחודש הרביעי לטיפול ואחר כך ישנה התייצבות. לכן כדאי לחכות לפחות שבועיים שלושה כדי להיות בטוח בכיוון של השפור. רק אחר כך במידה ולא יהיה שפור משמעותי כדאי לשקול החלפת הטיפול. בדרך כלל האנשים סביבך אלו שמכירים אותך רואים את השפור והמטופל הוא המרגיש בשיפור אחרון. כך שכדאי לשאול את הקרובים אליך האם הם רואים בך שיפור? ובהחלט להתחשב בדעתם. בשלב מאוחר יותר גם אתה תרגיש את השפור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 19:21 | מאת: ענת

אבא שלי חולה במחלת האלצהיימר והוא בן 63. אמי מטפלת בו באופן מתמיד ובשל מצבו לא משאירה אותו לבד אף רגע. מצבו של אבי מחמיר מיום ליום ולאמי קשה מאוד להתמודד עם המצב הן מבחינה פיזית והן נפשית. שאלתי היא: האם ישנן מסגרות הולמות לחולים מסוג זה למספר שעות ביום באיזור באר-שבע? תודה מראש.

07/04/2004 | 00:36 | מאת: מיכל מ

לענת שלום, ישנם עמותות אלצהיימר שמקיימות מפגשים לקבלת מידע הדרכה ותמיכה, בנוסף לקבוצת התמיכה קיימים פעילים אזוריים אלהם ניתן להתקשר אישית לקבלת מידע, הדרכה ותמיכה. באר-שבע - ירדנה רג'ואן- טל'08-6205164 בהצלחה מיכל מ

07/04/2004 | 00:45 | מאת:

לענת שלום, איני מכיר את באר-שבע אבל אני בטוח שתמצאי מסגרת מתאימה או עזרה ביתית. כדאי לשאול בלשכת הרווחה. בכל אופן ישנה תרופה חדשה שהגיע לארץ והיא מתאימה לחולי אלצהיימר קשים יותר בשם אביקסה EBIXA שווה לשאול עליה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 18:00 | מאת: רוני

כבר קרוב לשנה שאני מתמודדת עם הפרעת חרדה בעיקבות משבר אישי. אני עוברת טיפול פסיכולוגי ששיפר מעט את מצבי. אני נוהגת להתעורר לפנות בוקר ולא מצליחה להירדם, למרות שיש לי ימים טובים, רוב הזמן אני מודאגת וחוששת מהעתיד וחווה אי שקט. לעיתים קרובות אני נוטה לקחת חצי כדור לוריוון שעוזר לי לישון טוב אך פוחדת מהתמכרות שכן זה לא הפיתרון. אני חשבתי לגשת לפסיכיאטר ולנסות תרופה יותר רצינית שתאזן את מצבי אך אני פוחדת. הייי מאוד רוצה לחזור לחיות חיים מלאים, להרגיש שלווה, לישון טוב ולהגיע לאיזון ריגשי. אני פונה אלייך על סף יאוש ושואלת האם כדאי לי להתחיל בטיפול תרופתי קבוע? ואם כן מהו הכדור הרע במיעוטו שלא יעשה לי תופעות לוואי? האם בעיקבות שימוש של כמה חודשים תחול הטבה במצבי ואחזור לאיזון מבלי לפתח תלות? אודה לך מאוד על תשובתך

06/04/2004 | 19:54 | מאת: אריאל

הי רוני ממכתבך עולה כי את סובלת מאוד ואני חושבת שפה בעצם נעוצה התשובה. כשלאדם יש לחץ דם גבוה או מיגרנות הוא פונה לרופא בכדי לסיים\ לקצר את הסבל ואין שום סיבה שבעולם שגם במקרה של חרדות לא יפנו לרופא.. כיום ישנם תרופות רבות וטיפולים מגוונים שמתאימים לחרדה ואין טעם לסבול. אני כמובן לא יכולה להחליט בשבילך ואת יודעת מה רף הסבל שלך אבל אני הייתי ממליצה לך לגשת לאיבחון ראשוני ולראות. אולי בכלל ל תזדקקי לתרופות ואם כן אולי זה רק לטובה וכיגיע הזמן תוכלי להפסיק גם איתם בהצלחה אריאל

07/04/2004 | 00:48 | מאת:

לרוני שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה.... אם את מיואשת כנראה שכבר מזמן היה הזמן לתחיל בטיפול התרופתי הקבוע.... חבל על הימים והחודשים היפים שהיית יכולה להנות מהם ולא להלחם עם החרדות ולא עסוקה בהן הרבה יותר מדי. כיום הטיפול התרופתי אינו ממכר ועדין, בדרך כלל אין כלל תופעות לוואי. בדרך כלל מטפלים עם תרופות מקבוצת התרופות הפועלות על הסרוטונין מסוג הפרוזק. חבל לסבול ולבטח לא כדאי להגיע למצב של ייאוש. אני מקווה שבהקדם תגיעי לאבחון אצל רופא והתחלת טיפול. בהצלחה דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 16:21 | מאת: אלין

שלום וחג שמח. ד"ר הידש.גאני מטופלת שלך במרפאה בקריות. אני אלין אתה מכיר אותי. רציתי פשוט להודות לך על הכדור החדש שנתת לי "מודאל " . ג אני מרגישה שינוי לטובה יותר מצב רוח טוב, אין עדין שום תופעות לוואי. רציתי להודיע לך שאני נוטלת כל מודאל פעמיים ביום יחד עם קלונקס 2 מ"ג בכדי למגנוע חרדה ופאניקה, אני מודה לך על ההקשבה ביום א' על הטיפול המסור . האכפתיות שלך ממני ובכלל מטופלים רבים מרוצים ממך. שאני לא הגעתי שנה וחצי למרפאה זה רק בגלל שחשבתי שאתה נסעת לחו"ל וגעזבת את המרפאה. לכן אמרתי לעצמי אם לא אתה אז לא שום רופא כי אני התרגלתי אליך. אני לא אזכיר שמות של רופאים אחרים אבל אף רופא לא התיחס אלי כפי שאתה מתיחס רק ידעו תמיד ודאגו לתת כמות של תרופות ולקבוע תור לחודשיים הקרובים בכדי לא לראות אותי לא להכנס לבעיות "פחות כאב ראש" כמו שאומרים. אז רק רציתי נורא להודות לך ואתה באמת רופא שמטפל מתוך הלב ולא רק בשביל המקצוע. תודה ד"ר הידש, עזרת לי מאוד מקוה שהכדור ימשיך להשפיע רק לטובה ואני אקבע תור השבוע בשביל להיות במעקב. תודה והמשך חג שמח. אלין .ט.

06/04/2004 | 16:24 | מאת: סליחה רק להזכיר לך שזאת אני...

עם התסמונת טוראט. אז אתה כבר יודע. תודה רבה.

06/04/2004 | 17:33 | מאת: אלי

לידיעתך- קלונקס 2 מ"ג שקול לוואליום 40 מ"ג ואם את לוקחת שני כדורים ביום מדובר במינון מאד גבוה- תתכונני לגמילה קשה וממושכת, מניסיון.

06/04/2004 | 18:56 | מאת: אלין

לקלונקס. לרדת במינון כרגע אני לא יכולה, מאחר ואני במצב שהייתי ממש בדכאון קשה וזלזלתי בכדורים פעם לקחתי פעם לא כל מני כדורים. גם קלונקס יום כן שבועים לא משהו כזה. הבנתי מנסיון אישי ומר מאוד שלי- שכאשר מזלזלים בתרופות ולוקחים מתי שרוצים ומורידים ומעלים מינונים על דעת עצמינו ההחמרה במצב הנפשי מאוד קשה עכשיו אני בתקופה שאסור לי לשחק עם עצמי. אני מודה לך על שהגבת לי מתוך אכפתיות כמובן ,, אבל קלונקס אני כבר כמעט 7 שנים נוטלת זה לא מהיום. היום החוכמה והדרך שלי היא לקבל תרופות קבועות ובמינונים קבועים בזמן אם צריך להוריד מינונים הרופא שלי ד"ר הידש יקבע את זה. כשחשבתי שאני רופאה לעצמי הגעתי למצב בכי רע . לכן הטיפול בידי הרופא, והמאמצים הם בידים שלי. תודה והמשך חג שמח.

06/04/2004 | 15:01 | מאת: רוני

שלום מה זה מבחן המילטון? ומה בא לבדוק?

08/04/2004 | 01:42 | מאת:

לרוני שלום, מדובר על מבחן אשר בודק את המצאות דיכאון ועומק הדיכאון. הוא משמש בעיקר במחקרים אבל ישנן מחלקות קליניות אשר משתמשות בו להערכת מצב המטופל והשפור במצבו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 14:16 | מאת: מוטי רז-מתוסכל

דר הידש מכובדי בהמשך לחוות דעתך הקודמת בקשר לתרופות אנטי דיכאוניות אשר שכיחות השפעתן על עצירת מתן שתן נמוכה יותר הייתי מעוניין לדעת מהן 5 התרופות המתאימות ביותר למצבי כמתואר להלן: 1.דיכאון קשה 2.ערמונית מוגדלת שפירה PSA 7.35 גבוה אך יציב. נסיתי אפקסור איקסל אנאפרניל שגרמו לעצירת שתן עד כדי שימת קטטר במיון. הבנתי ממך שתרופות ממשפחת ה- SSRI אינן גורמות לתופעת עצירת מתן שתן,לצערי ניסיתי תרופות כגון פרוזק, פריזמה, פבוקסיל ממשפחת ה-SSRI בעבר אך ללא תוצאות חיוביות. אנא עצתך המהירה אולי קיימת איזו מניפולציה של תרופה שעשויה היטיב עם מצבי ללא גרימת עצירת מתן שתן. ממתין בציפיה לפתרון חיובי מתוסכל לחלוטין שלך בידידות מוטי רז נ.ב אשמח קבוע פגישה במירפאתך להמשך ייעוץ. אנא אבקש פרטים לצורך היתקשרות אליך דחוף.

07/04/2004 | 00:52 | מאת:

למוטי שלום, פרוזק=פריזמה. ישנן עוד שתי תרופות טובות בקבוצה ששווה לנסות האם הן מתאימות לך, הציפרלקס והלוסטרל. הסרוקסט לדעתי פחות יתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 13:54 | מאת: ???????

מהי מחלה אוטו אימונית ומה הקשר בינה לבין ocd? תודה וחג שמח

06/04/2004 | 19:51 | מאת: אריאל

אוטו= עצמי אימוני= חיסוני. מחלה אוטואימונית היא מחלה בה הגוף שאמור לזהות חיידקים \וירוסים \נגיפים ולתקוף אותם בעצם טועה בזיהוי ומתקיף את הגוף עצמו. ישנה קשת רחבה של מחלות אוטואימוניות ( למעלה ממאה סוגים אם אינני טועה). לי לא ידוע על הקשר בין זה לבין ocd אבל אולי ד"ר הידש יוכל לעזור אריאל

06/04/2004 | 20:02 | מאת: סימון

מחלות אוטואימוניות הינן מחלות שבהן יש הפרעה בבקרה החיסונית הגורמת לתגובה חיסונית כנגד תאים ורקמות עצמיים. כתוצאה מכך נוצרים נוגדנים כנגד מרכיבים עצמיים ודלקות ברקמות שונות ללא נוכחות גורם זר כחיידק או וירוס. בהתאם למחלות השונות, כל אבר בגוף יכול להיות מעורב. לדוגמא, זאבת אדמנתית מערכתית ( לופוס) היא מחלה אוטואימונית מערכתית המתאפיינת ביצירת נוגדנים עצמיים הפוגעת בעיקר בנשים צעירות ויכולה לערב את המיפרקים, עור, כליות, מערכת העצבים, ומערכות אחרות. תיסמונת אנטיפוספוליפיד היא תסמונת המתבטאת במצבי קרישיתיות יתר ונטיה להיוצרות קרישים בורידים או בעורקים, על רקע נוגדן עצמי.וסקוליטיס הינה דלקת כלי דם הפוגעת באברים שונים. במיקרים רבים מדובר במחלות כרוניות כשמטרת הטיפול היא איזון עדין בין מחלה לא פעילה למינימום תופעות לואי מתרופות ותשומת לב מיוחדת להמנעות מחשיפה לגורמי התלקחות המחלה. אין קשר ל-OCD.

07/04/2004 | 00:55 | מאת:

שלום, מחלות אוטואימוניות פוגעות במערכת החיסון ועלולות לפגוע בכל איבר אחר בגוף, כאשר האיבר הפגוע הוא המוח יתכנו הפרעות נפשיות מסוגים שונים כולל OCD. בנוסף, כל מי שמאמין בקשרים בין גוף ונפש ויש לו ראיה הוליסטית יודע שמצב נפשי לא טוב או קונפלקיטים נפשיים עלולים לגרום למחלות הקשורות למערכת החיסון, אבל כאן הקשר הוא הרבה פחות מובהק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 12:18 | מאת: יעל

מאוד רוצה לדעת מה החסר\ עודף במח במצבי adhd ובמצבי חרדה האם אלו חומרים שונים"דופמין\נוראדרנלין מה משפיע על מי והאם נכון לאמר כפי שאנשים שסובלים מחוסר אינסולין =סכרתיים כך גם חוסר בנוראדרנליו או דופמין פשוט מולד ויש לתת את זה כימיקלית ללא פשרות יש חסר ולהשלים איתו אולי זו הדרך להתמודדות קבלה והשלמה ולא שרצתי קודם לטיפולים כימיים אני בטיפולים נפסיכולוגים כבר שנים יש להם את מק ומם בל נזלזל בהם אך....הם יכולים ל"נצח" חוסרים או עודפים כימים במח?

06/04/2004 | 13:00 | מאת:

ליעל שלום, המוח שלנו הרבה יותר מסובך....אין לי את כל התשובות אבל אנסה להוסיף מספר שאלות שאולי יבהירו קצת את הנושא. בגדול אנו מדברים על הקשר בין גוף ונפש, בין המוח ובין הנפש. הקשר הוא דו-סטרי, כל תרופה או חומר יכולה להשפיע על הנפש והנפש משפיע על המוח. כך כל חומר כולל חומרים טבעיים-קפה, ניקוטין, אלכוהול, ופרוזק משפיעים על הרגשות והתחושות הנפשיות. כל מחשבה וכל זיכרון מתורגמים למולקולות ותהליכים חשמליים במוח, כך שאם אני חושב להרים את היד, מיד מתחילה סידרה של תהליכים כימיים בתאי העצב ובשרירים שבסופה העין רואה שהיד מורמת וגם ישנה תחושה שהיד מורמת.... בכל מצב של דיכאון וחרדה יש חוסר של חומרים במוח, הנקודה היא שלא במוח באופן כללי אלא במקומות מאוד מדוייקים באזורים מסויימים במוח. הסיפור של הפרוזק הוא החידוש ופריצת הדרך בפסיכיאטריה המודרנית. חשבו שאנשים שמתאבדים כנראה בדיכאון ומצאו אצלם רמה נמוכה של סרוטונין באזורי המוח שחשבו שהם קשורים לדיכאון. מכאן ביקשו מהמדענים למצוא תרופה שתעלה את רמת הסרוטונין במוח וכך למרבה הפלא מצאו תרופה שפעילה נגד דיכאון. זו הפעם הראשונה בפסיכיאטריה שיצאו מהתיאוריה ופתחו תרופה לפי הזמנה והתרופה פעלה. אין ספק שזהו חידוש עצום ומאז יש גל שלם של תרופות אשר מוזמנות לפי הפעילות שלהן והן אכן עובדות על הרגשות והחלק הנפשי. לכן לשאלתך, הוכח פעמים רבות שתרופות עשויות להשפיע על הנפש ולשנות את הרגשות, האם הגענו למצב של הנדסה רגשית? האם נוכל לבקש תרופה שתשפר תכונות מסויימות בי שאני לא מרוצה מהן? חג שמח דר' גיורא הידש

07/04/2004 | 00:36 | מאת: מחפש את התרופה

אנא אנא מיצאו במהרה תרופה יעודית יעילה לPTSD. אנשי הרפואה והמדע אנא עשו הכל על מנת למצוא פתרון לצרה הזאת.

06/04/2004 | 15:49 | מאת: משה

ישנן מספר הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות אשר קשורות לרמות לא מאוזנות (חוסר או עודף) של דופמין במוח: הפרעות פסיכוטיות (כמו סכיזופרניה), הפרעות תנועה (כמו פרקינסון או טוראט) וגם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). גם ניקוטין עובד על הדופמין וזה אולי מסביר את השיעור הגבוה (מאד) של המעשנים בקרב סכיזופרנים אשר נרגעים באמצעות עישון. בדיכאון מדובר בעיקר על סרוטונין ונוראדרנלין. בהפרעות חרדה והפרעות שינה מדובר על GABA ולכן משתמשים בתרופות שמשפיעות על הבנזודיאזפין. גם לכירורגיה של המוח יש מה לתרום בנושא זה. הנושא עדיין לא מספיק מפותח אך בהחלט יש ניסיונות בכיוון.

06/04/2004 | 12:07 | מאת: robert

אניבן50 , מטופל בפרזק (40 מ"ג) 7-8 שנים בגלל OCD . עד לפני קצת פחות משנה תוצאות הטיפול היו מצוינות. לפני קצת פחות משנה החלה הידרדרות והיום המצב יותר גרוע. עד כה לא סיפרתי על כך לפסיכיאטור (ובמילא ביקרתי מעט מאד אצלו בשנה האחרונה). אני חושש שיעלה לי את המינון מ-40 מ"ג ל-60 מ"ג. סוף סוף הגעתי לשאלה: האם מינון של 60 הוא מקובל? האם הוא לא מעבר ל"מסה קריטית" שיכולה להזיק לאורגניזם? אגב לא היה שום ארוע שיכל לתרום להידרדרות. ו"עוד אגב" אינני מוכן להתחיל שום טיפול בשיחות או שטויות מהסוג הזה. תודה וחג שמח.

06/04/2004 | 13:02 | מאת:

לרוברט שלום, אכן הטיפול השלם הוא שיחות ותרופות. המינון המקובל של פרוזק הוא בין 20 ל-40 מג' כאשר מדובר על דיכאון. ב OCD מקובלים מינונים גבוהים יותר עד 80 מג' ביום. הפרוזק היא תרופה עדינה שאינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים, כך שלא נמצא שבמינונים כאלו נגרם נזק כלשהו. חג שמח דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 22:34 | מאת: robert

06/04/2004 | 13:11 | מאת: אמא קרובה

לרוברט גם אם תפנה לרופא שלך, והוא יעלה את המינון, כדאי לך מאד להיות "קשוב" לתופעות של הOCD, ולשים לב אם ההתדרדרות נמשכת, כי לפעמים, לצערי, התרופה מפסיקה להשפיע ואז כדאי לשקול לשנות תרופה. תרגיש טוב.

06/04/2004 | 10:56 | מאת: גלי

האם תרופות כמו רסיטל,סרוקסט יכולות לגרום ליציאות רכות,שלשול קל בבוקר?

06/04/2004 | 13:03 | מאת:

לגלי שלום, אכן תופעת לוואי כזו מוכרת וידוע, לא שכיחה אבל קיימת חג שמח דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 04:14 | מאת: משה

שלום רב. אני בן 54 ונוטל מזה כ-8 חודשים כדור פקסט 20מ"ג מדי יום. האם לעיסת עלי גת פעם בשבוע יכול לגרום להתנגשות עם התרופה. לתשובתכם אודה.

06/04/2004 | 13:05 | מאת:

למשה שלום, איני יודע, אבל לא מומלץ ליטול שני חומרים אשר משפיעים על המוח ביחד. חג שמח דר' גיורא הידש

התשובה היא כן . במידה זו או אחרת . המשפחה של ה-SSRI בידידות אלן

לצח ואילן, אכן שאלה מורכבת ונראה שהתשובה היא חיובית. מה התרופות כמו פרוזק עושות לאדם בריא שאינו נמצא בדיכאון? ראו תשובה שקרובה לנושא לשאלתה של יעל למעלה. חג שמח דר' גיורא הידש

לצח שלום, מהבחינה המעשית בודאי שאפשר, עם זאת עדיף לשתף את הרופא במה שעובר עליך וכל דבר הקשור לבריאות. חג שמח דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 23:36 | מאת: אורי

לפני שבוע הורדתי את המינון של הסרוקסט מ40 מ"ג ל 20 מ"ג ומאז יש לי בעיות. אני כל הזמן מרגיש גלים חשמליים בראש, בלבול ודיכאון. עוד בעיה שיש לי זה בתפקוד המיני. לפני ששיניתי את המינון הייתי בעל מיניות מפותחת. מאז אני סובל מגמירה מהירה וחוסר עניין במיניות. לפני ההורדה במניון הייתי יכול להחזיק שעות והייתי מאוד מיני. שכחתי לציין שאני בן 18. אני ממש לא יודע מה לעשות כי אני מרגיש שאם המצב ישאר כך אולי עדיף לחזור למינון הקודם.

06/04/2004 | 13:10 | מאת:

לאורי שלום, נראה לי שהבלבול ואי היציבות הרגשית קשורים לירידה המהירה מדי במינון הסרוקסט. אפשר לחכות עוד כשבועיים שלושה עד להתייצבות המצב. אפשרות שניה היא לעלות ל 30 מג' ביום במשך כשבועיים, ואז לרדת בהדרגה עד 20 מג'. יתכן ואתה סובל מסימפטומים הקשורים לירידה במינון. חג שמח דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 19:43 | מאת: אלן

ה- FDA האמריקאי הוציא הודעת אזהרת לגבי האפקסור XR מה משמעותה והאם זו הסיבה שקופת -חולים מאוחדת הפסיקה לי את התרופה . יש לי המון חרדה מזה . בכבוד רב והערכה אלן

06/04/2004 | 00:35 | מאת: משה

הפסיקו לך את האפקסור כי מדובר בתרופה מאד יקרה. ונלה היא תרופה הרבה יותר זולה (המחיר שלה הוא *רבע* ממחיר האפקסור) והיא מכילה את אותו חומר פעיל. הונלה מגיע רק בצורה של IR (שיחרור מיידי) כי על זה פג תוקף הפטנט של האפקסור. על ה-XR עדיין יש פטנט ולכן זה עדיין מאד יקר ולא ניתן ע"י הקופות. האזהרה של ה-FDA היא בכלל בנושא אחר לחלוטין- מתייחסת לילדים שקיבלו נוגדי דיכאון מהדור החדש כאשר התרופה גרמה להם עפ"י הערכות לבצע מעשה אובדני.

06/04/2004 | 13:11 | מאת:

לאלן שלום, ממה שהבנתי ה FDA נזף בחברת התרופות שהיא מפרסמת את התרופה באופן לא מדוייק ועלולה להטעות את הצרכנים. אין מדובר על תכונות או שימוש בתרופה. לכן כמובן גם אין קשר לצעד של קופת החולים. חג שמח דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 15:55 | מאת: ..

05/04/2004 | 19:09 | מאת: אלן

במשך 10 ימים הפסקתי את האפקסור בגלל שהמרשם לא לקח בחשבון שבחודש מרץ 31 יום ואולי גם איבדתי שלושה כדורים . הרגשתי תופעות קשות של גמילה . קפיצות בכל הגוף משינה טרופה . סיוטים נוראים שזכרתי את כולם . כשהגעתי לקופה היום - קופת חולים מאוחדת העבירו אותי לוונלה . שאלה לי אילך קודם לקחתי רק כדור אחד שהאפקט שלו היה למשך 24 שעות . היום עם וונלה נתבקשתי לקחת כדור בערב ובבוקר כי טווח הפעולה קצר . בכל זאת אופן הלקיחה שונה האם יש לזה השפעה לגבי התרופה ? מתי כדאי לקחת את התרופה בלילה ? האם ניתן לקחת את התרופה עם קלונקס ? אחרי 10 ימים של הפסקה לקחתי היום כדור שהחזיר לי את האיזון הנפשי . חג שמח וסליחה על כל השאלות . בקופה לא קיבלתי תשובות . אלן

לאלן שלום, המולקולה הפעילה בשתי התרופות זהה. הוונולה הוא אפקסור בעל משך פעולה קצר IR ולכן כדי לקבל השפעה במשך כל היום צריך ליטול אותה לפחות פעמיים ביום. האפקסור XR פעיל יותר מ 24 שעות ולכן ניתן ליטול פעם ביום. פרט לכך המולקולות זהות, וגם המינונים זהים. כלומר לדוגמא מי שנטל 150 מג' אפקסור XR ביום, ימשיך ליטול אפקסור רגיל אאו ונולה 150 מג' ביום רק במחולק. חג שמח דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 18:54 | מאת:

חג שמח המון אושר ואהבה לכל המשתתפים הקבועים אשר תורמים מניסיונם ואהבתם לכולם תודה וחג שמח דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 19:02 | מאת: שרון

תודה לך וגם אני מאחל לך ולכולם חג שמח ואושר. לצערי לי לא יהיה חג שמח בגלל כאבי השיניים החזקים. תחגגו את החג ותהיו בריאים ושלא תגיעו למצב כלכלי וחוסר תפקוד כמו שלי. ממני שרון. שיהיה רק טוב.

05/04/2004 | 23:33 | מאת: ערנית

ד"ר הידש, חג שמח והרבה אהבה ממני (אני מקוה שאתה זוכר מי אני) הבטחתי לך את הצילום הראשון, והוא עוד יגיע תודה רבה על הכל, ובעיקר על האדם שאתה

06/04/2004 | 00:19 | מאת: "הדרמתי"

ביחוד על האדם שאתה !!! מקווה שאתה זוכר אותי

06/04/2004 | 11:19 | מאת: אלן

חג שמח ושקט לכולכם . בידידות אלן

06/04/2004 | 11:36 | מאת: אריאל

של חירות הגוף והנפש שיהיה רק טוב אריאל

06/04/2004 | 13:15 | מאת: אמא קרובה

לדר' הידש , לאמא רחוקה ולכולם חג שמח ושהכל יהיה טוב

06/04/2004 | 15:31 | מאת: משה

חג חירות שמח לכל בית ישראל

05/04/2004 | 18:20 | מאת: שרון

אני סובל מבעיה נפשית כנראה ולא מתפקד כבר הרבה זמן. אין לי כסף בכלל, אין לי חסכונות, אני גר לפעמים בחצר בבנין שההורים שלי גרים, לפעמים הם נותנים לי להיות בבית(כמו עכשיו). אני אוכל לחם עם מה שיש (מרגרינה, לרוב עם כלום). יש לי שתי אחיות נשואות ומסודרות שההורים שלי נותנים להם הכל. אני לא מקנא כי זכותם לקפח את מי שהם רוצים. הבעיה היא שאני סובל מכאבי שיניים חזקים ויש לי התקפים של כאבי שיניים עזים. אני לא יודע מה לעשות . שום אקמול לא עוזר ושום משכך כאבים לא עוזר אפילו נרוסין לא עוזר. חוץ מזה זהכדורים האלה כמעט עומדים להיגמר ואין כסף לחדשים. יש לי חוב לביטוח לאומי רטרואקטיבי על כל השנים שאני לא עובד והם רוצים לעקל גם דברים מהבית של ההורים שלי. הלכתי לרופא המשפחה שיתן לי משהו נגד הכאבים. הוא אמר שזה כאבי שיניים ואני צריך רופא שיניים. הלכתי לעוד רופאים, לעובדים סוציאליים, לבריאות הנפש ושלחתי מכתבים . כולם אמרו לי שהיות וטיפולי שיניים לא בסל, הם לא יכולים לעזור לי . גם מרפאות השיניים של קופת חולים עולים כסף והמון כסף. לי אין כסף. המשפחה שלי מתעלמת מהכל ואומרים שאין להם כסף. מה עושים ?

05/04/2004 | 20:11 | מאת: דן

היי שרון. זה ממש נשמע נורא שההורים שלך לא עוזרים לך . לחץ על ההורים שלך לעזור לך , אם אתה משתמש בכסף לדברים אחרים והם חוששים לתת לך כסף ישירות ,בקש מהם ללכת לטיפול ושהם ישלמו ישירות לרופא השיניים. דרך קופות החולים הטיפול מוזל (אני חושב) וזה לא צריך לעלות יותר מכמה מאות שקלים. אם לא,נסה ללכת לבתי ספר לרפואת שיניים ולבקש מסטודנטים לטפל בך. בנוסף בעיות שיניים בדרך כלל באות "בגלים" זה אומר שאם לא טיפלת בשן מסויימת בגלל שלא הייתה לך אפשרות אז הכאב עשוי לעבור ואתה לא תחוש בו תקופה ארוכה ויתכן אפילו שלחלוטין ייפסק הכאב (זה מניסיון בטיול בהודו). בכל מקרה אחרי שתתגבר על הבעיה של השיניים אתה חייב "למסד" את הבעיה שלך. זה אומר שאם יש לך בעיה נפשית או סמים או כל בעיה דומה נסה לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי ולקבל נכות או הבטחת הכנסה וכך לא ייוצרו לך חובות נוספים. וכמובן אם תדע או תגדיר יותר טוב מה הבעיה שלך תוכל לטפל בא ולהחלים ולתפקד כרגיל. שיהיו לך חיים מאושרים.

06/04/2004 | 00:17 | מאת: משה

האופציות שעומדות לרשותך: 1) ללכת לעבוד ואז יהיה לך כסף גם לטיפולי שיניים 2) לעקור את השיניים מהפה ואז לא צריך טיפול 3) לפנות למרפאה ציבורית לנזקקים דרך שירותי הרווחה 4) לפנות למרפאה ליד הפקולטה לרפואת שיניים (בת"א או ירושלים)

06/04/2004 | 13:19 | מאת:

לשרון שלום, כמובן שהבעיות והקשיים מורכבים מאוד ואיני יכול לייעץ יותר מאשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כללי באזור מגוריך, בדרך כלל הם יעזרו לך גם עם הביטוח הלאומי וגם עם לשכת הרווחה. ישנן אפשרויות רבות של תמיכה ועזרה לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות, אבל צריך כוח והכוונה כדי לנצל את האפשרויות הללו. בקשר לשיניים, כפתרון זמני כנראה שיהיה צורך גם באנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה יכולה לפתור את הבעיה של הדלקת, אבל צריך לשחרר גם את הלחץ של המוגלה, אנטיביוטיקה היא לא במקום רופא שיניים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 16:31 | מאת: רועי

שלום רב האם ידוע שתרופות כגון קלונקס ורסיטל עשויות לגרום לנשירת שיער? תודה רבה ובברכת חג שמח רועי.

06/04/2004 | 13:20 | מאת:

לרועי שלום, התרופות מהסוג הזה אינן גורמות לנשירת שיער, דווקא מצב נפשי לא טוב, דיכאון או חרדה עלולות לגרום לנשירת שער חג שמח דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 15:34 | מאת: רינת

שלום רב. אני בת 23 ,חולה בסכיזופרניה ונוטלת זיפרקסה במינון של 20 מ"ג ליום במשך חצי שנה. שאלתי: ד"ר הידש ,אתה ענית לי בעבר שלוקח לזיפרקסה להעלים את הסמפטומים השליליים של המחלה (קהות רגשית ומחשבתית אצלי בעיקר) בין 3 עד 6 חודשים.עברו 6 חודשים אך עדיין לא נעלמו הסמפטומים השליליים וגם התיאבון לא חזר לי . הרופאה שלי טוענת שיכול לקחת לזיפרקסה גם שנה עד שיעלמו הסמפטומים השליליים. יש לציין שמצבי טוב ואני לא סובלת מסמפטומים חיוביים אך הקהות הרגשית מאוד מציקה לי ואני רוצה שכבר תיעלם. רציתי לדעת מה דעתך? האם יכול לקחת לזיפרקסה שנה להשפיע בטיפול בסמפטומים השליליים ? בתודה מראש וחג פסח שמח, רינת.

06/04/2004 | 11:05 | מאת: אופק

היי רינת במה מתבטאת אצלך הקהות הרגשית ? נראה לי שגם לי יש את זה...

06/04/2004 | 13:22 | מאת:

לרינת שלום, נכון שיתכן שיהיה שיפור אם תחכי ואפשר לחכות כשנה עד שתרגישי את השפור, אני בדרך כלל נוקט בגישה יותר פעילה, אחרי חצי שנה אפשר לחשוב על הוספת נוגד דיכאון או לחשוב על שינוי בתרופה. אבל שתי הגישות מקובלות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 14:10 | מאת: חן

האם פבוקסיל מרפא את החולים? או שהוא רק מפחית את הסיפטומים של המחלה ? תודה חן .

06/04/2004 | 13:23 | מאת:

לחן שלום, דיכאון היא הפרעה חולפת, האדם מבריא מהדיכאון באופן מלא. (הבעיה כמובן שדיכאון עלול לחזור). לכן הפבוקסיל מבריא את החולים, והדיכאון צריך לחלוף לגמרי. זו גם הסיבה שאנחנו כל כך לוחצים על טיפול בדיכאון. כאשר ישנה הפרעה שמאוד מטרידה ואפשר להבריא ממנה באופן מלא אנחנו לוחצים על טיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 11:17 | מאת: תומר

שלום שמי תומר הנני קצין סרן בצה"ל. השארתי כאן הודעה לפני כשבוע בקשר לבעיית חרדה שקרתה בעקבות טרואמה בעבודה. משכתי בעיה זו במשך שמונה ודשים עד אשר החלטתי לפנות לפסיכולוג. הבעיה מבחינה רציונלית עברה אך גופי אינו משלים זאת. אתמול התחלתי טיפול ב רסיטל חצי כדור ביום למשך שלושה ימים ואח"כ כדור ליום. ברצוני לדעת כמה זמן עליי להמשיך עם טיפול זה. שנית אני מטפול גם עם קלונקס אתמול לקחתי את הכדור הראשון וזה עשה לי פריחה בגוף, מה עליי לעשות?? אין לי למי לפנות בחג (האם להמשיך או להפסיק) שלישית - האם אני צריך בכלל להתשמש בקלונקס? (הבנתי שזה ממכר) מבחינתי אני יכול להמשיך רק עם הרסיטל ולחכות שלושה שבועות עד שזה ישפיע. רביעית - מה לדעתך ההשפעה לגבי עתידי הביטחוני? לאחר נטילת תרופות אלו כיום הנני עושה תפקיד מאד רגיש ובמקביל מועמד לאחד הגופים הביטחוניים הגדולים. ברצוני לציין שאינני סובל מדיכאונות או בעיות נפשיות אחרות פשוט הייתי לחוץ המון זמן ממקרה של חיים ומוות שקרה בעבודה (ועד שקיבלתי תשובה שהכל בסדר חיי התהפכו) והיום שיש הוכחה שהכל בסדר גופי אינו משלים עם זאת. הפסיכולגית אמרה שלדעתה אין שום בעיה קונקרטית, אלא רק צריך להחזיר את הגוף למצבו הקודם. אודה לך להתיחסותך הכנה. בברכת חג שמח, תומר

06/04/2004 | 13:28 | מאת:

לתומר שלום, סביר יותר שהפריחה נגרמה מהרסיטל ולכן אני ממליץ כעת להפסיק את שתי התרופות. לעתים הרסיטל עלולה לגרום לאי שקט (כיוון שהיא תרופה מעוררת) ולכן יש רופאים הנותנים אותה עם קלונקס, כיוון שהיא לא גורמת לאי שקט אצל כולם, אני איני נוהג לשלב את התרופות באופן אוטומטי, לכן כפי ששאלת בצדק אין הכרח בקלונקס ואפשר ליטול אותו רק אם יש צורך. לדעתי הבעיה בקשר לשירות במקומות רגישים תלויה במצבך הנפשי, מצב נפשי לא טוב מגביל באפשרויות עבודה ושיפוט במקומות רגישים. כך שדווקא העובדה שאתה מטפל בדברים ומשפר את מצבך הנפשי היא החשובה. לפי ידיעתי זו ההתייחסות של מערכת הביטחון לנושא. נטילת תרופות אינה מפריעה, מצב נפשי לא טוב שאינו מטופל כמובן שעלול לפגוע בתפקוד. חג שמח דר' גיורא הידש

05/04/2004 | 10:58 | מאת: אורי

אני בחור בן 29, והבעיה שלי היא חרדה מפני העתיד. מחשבות על בעיות אפשריות שיכולות להתעורר. בעיות שאחרים לא מבינים למה אני חושב על כל הדברים הללו עכשיו ומנסה "לנבא את העתיד". אני פשוט תמיד מניח שהרע ביותר יקרה. ייתכן שזה נובע מעבר של חיים שלמים בצל אבא חולה. ואחות שזנחה כל קשר למשפחה לאחר נישואיה. זה מתבטא בהמון פחדים וספקות מפני התחייבות בזוגיות, מה שהוביל לפרידה מהחברה, ולאחר הפרידה, רצון עז "לסדר לעצמי את החיים", ולהקים משפחה יחד איתה. אני בטוח באהבתי אליה וברצוני להיות איתה כמשפחה, עם ילדים וכו'. אבל יש בי חוסר יכולת להחליט החלטה כזאת בגלל כל הפחדים והחרדה מפני העתיד למשל: במגורים משותפים - איך אסתדר עם החתולות שלה (בגלל הפדנטיות שלי)? בגלל אבי החולה אני צריך לגור בסביבתו וזה אומר שהיא צריכה לעבור לחיפה מהמרכז, ואז - איך נעשה כזה צעד דרמטי? צריכים להיות בטוחים שזה הולך להיות חתונה, כי זה אומר לנתק אותה מכל הסביבה שלה, ואם זה לא יילך זה בעייה. אני פשוט תמיד מניח שהרע ביותר יקרה. האם זו פאסימיות? ריאליות? או בעיה? אני רוצה להיות איתה בלי פחדים ובצורה שלמה. היאוש מהמצב והרצון לעזור לעצמי הובילו אותי לטיפול אצל פסיכולוגית דינאמית (לאחר הפרידה מהחברה והבנה שיש לי איזשהי בעיה). האם במצב כזה תרופה נגד חרדה או תרופה אחרת יכולה לסייע לטיפול הפסיכולוגי?

06/04/2004 | 13:31 | מאת:

לאורי שלום, טיפול דינאמי הוא טוב וחשוב אבל מטבעו הטיפול נמשך הרבה זמן ועד שמרגישים הקלה יתכן ויעברו חודשים רבים.... כפי שאתה מתאר את הדברים מדובר על חרדות רבות במשך כל היום. כדאי להגיע לאבחון של פסיכיאטר כיוון שתרופות בהחלט עשויות לעזור. חג שמח דר' גיורא הידש

06/04/2004 | 19:30 | מאת: אורי

תודה על התייחסותך. החרדות לא מעסיקות אותי כל היום, אבל בהחלט משפיעות על חיי מבחינת החלטות, כפי שפירטתי בהודעתי הקודמת. האם עדיין כדאי לפנות לפסיכיאטר?