פורום פסיכיאטריה

יש לי שאלה ואני לא יודעת לאן להפנות אותה, כי אני מחפשת פורום מקצועי שיכול לדון בחלומות באצעות רופא או מישהו מומחה, אז אני אשאל את זה כאן: לרוב יש לי חלומות מאוד משונים, כאלה שאני לא יודעת איך להסביר אותם לאחרים אבל לי הם נראים מאוד הגיוניים.... יחסית. גיליתי, שאם אני ישנה הרבה מאוד שעות (אבל הרבה מאוד) או אם אניישנה אחה"צ, אז אני מתחילה לחלום "סיוטים" או חלומות לא נעימים בכלל. מעניין אותי לדעת למה דווקא אחה"צ או לאחר שינה מרובה זה קורה? שאלה שניה: באחרונה אני חולמת חלומות עצובים מאוד, בחלום מישהו יקר לי מת, לפני שבועיים בערך חלמתי שזה אבי, לפני שבוע, אמי, היום בלילה - בן דודי. גם קורה לי שאני חולמת חלומות על דברים או דברים לא נעימים שקורים לאנשים היקרים לי. בכל פעם שאני חולמת את זה, אני חולמת שאני מאוד עצובה ושאני מרגישה את ה"לבד" הזה, אני מתעוררת מהחלומות האלה תמיד מאוד עצובה ואפילו יכולה להתעורר עם דמעות אמיתיות בעיניים. כשאני מתעוררת אני גם כן מרגישה מאין "לבד" מאוד דומיננטי, ופעם אחת אפילו חלמתי שחלמתי חלום ומישהו יקר לי מת, אבל בחלום "נאמר לי" (משהו שהופיע לי בחלום אבל זה גם משהו שאני קראתי ואני יודעת עליו במציאות) שעקב כך שאני מזל סרטן, אז נאמר ש"כוכב שבתאי נכנס למזל שלי ולכן יש עכשיו שנתיים שיכול לקרות בהן משהו משמעותי שישנה אותי או דברים שיבגרו אותי, ואפילו יתכן מוות". אולי זה משהו שחדר לי ללב, וכעת אני מתחילה לחלום חלומות כאלה, או שאני לא יודעת למה בכלל זה קורה לי! אולי מישהו יכול לעזור??

ליולי שלום, לא כתבת שאת נוטלת תרופות אבל לידיעה כללית, התרופות נוגדות הדיכאון עלולים לגרום לחלומות רבים ומשונים.... חלומות בדרך כלל קשורים לפחדים עמוקים וכך נראה שגם החלומות שלך, כמובן שאיני יכול לנתח חלום ברשת באופן מעמיק ולא כתבת על חלום אחד באופן מפורט. מזכרוני באתר של "מסע אל העצמי" ישנו פורום של חלומות. ליל מנוחה דר' גיורא הידש

אני לא נוטלת תרופות.. על אבא שלי חלמתי שאחותי מתקשרת אלי ואומרת שקרה משהו. על אמא שלי חלמתי שהיא טסה לחול ו"לא חוזרת". על אחותי חלמתי שהיא עובדת במכון ליווי. היא אישית צחקה על החלום הזה אבל בשבילי זה היה מאוד כואב.

מישהו יכול לעזור לי אני לא יודעת מה אפשר לעשות שהמועקה כלכך חזקה ואני לא מפסיקה לבכות מה עושים

סיגל יקרה אולי תרצי לספר מדוע את חשה מועקה ומה מציק לך? אל תמנעי מבעדך לבכות כי הבכי משחרר. אני פה אם תרצי לספר לי מה קורה אריאל

שלום ד"ר אחי בן 35 רווק חזר לגור אצל הוריי עקב חובות שנקלע אליהם הוא כיום עוסק בעבודות מזדמנות וטוען שאין לו כסף לשכר דירה הוא גר קרוב לחצי שנה , ישן הרבה והמריבות איתו ועם הוריי תכופות ממש יום יום הוא מתנגד לצאת מהבית למי לפנות מי כן יוכל להוציא אותו מהבית תודה

כיצד השאלה שלך קשורה דווקא לפסיכיאטריה??

לשירלי שלום, כמובן שאם אין מדובר במחלת נפש הפתרון לא יהיה בתחום הפסיכיאטריה. יתכן וישנו מרכיב של דיכאון ואז צריך להגיע לאבחון וטיפול מתאים, אבל לא תיארת תמונה של דיכאון. במידה ואין הפרעה נפשית הטיפול בנושא הזה הוא בתחום החוק וצריך לפנות לעו"ד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב בכדי לטפל בדכאון קבלתי את תרופת הקריסטל ואני לא מוצאת כל מידע אודותיה ברשת. אני סובלת מכאבי ראש חזקים במיוחד וחולשה פיזית כללית. האם ידוע כי לתרופה השפעה כזו על המשתמשים בה? מצפה לתשובה בהקדם, חג שמח

לשירה שלום, גם אני איני מכיר, כדי למנוע טעות אנא תכתבי את השם בלועזית, יתכן וישנו כאן שיבוש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שירה שלום את בטח מתכוונת לרסיטל התרופה מקבילה שלה זה ציפרמיל: זה אותו דבר: ולטעמי אותו חרא, טוב, אל תתיחסי, סתם יש לי מצב רוח רע, אבל את מתכוונת לרסיטל נדמה לי

שלום ד"ר, האם בעת מעבר מתרופה נוגדת חרדה ממשפחה מסויימת לתרופה ממשפחה אחרת, נשמרת ההשפעה של התרופה הראשונה, או שמשך הזמן עד תחילת ההשפעה נמדד שוב מההתחלה ? ( למשל במעבר מציפרלקס לאנדרונקס). תודה.

שלום, כיוון שאדרונקס וציפרלקס פועלות על חומרים שונים במוח אז מדובר על התחלה חדשה עם כל המשמעויות של התחלה חדשה. במעבר בין תרופות באותה הקבוצה למשל SSRI מדובר על המשך ולא התחלה חדשה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, מזה שבועיים שאני נוטלת ציפרלקס 10 מ"ג ביום לטיפול בחרדה ודיכאון קל. בהתחלה הרגשתי טוב, הן מבחינת מצב הרוח והן מבחינת תופעות הלוואי. בימים האחרונים אני מרגישה עייפות רבה, שמקשה עליי את התפקוד במהלך היום, ירידה משמעותית בחשק המיני ואף נסיגה במצב הרוח. ניסיתי להעביר את נטילת הכדור לשעות הלילה, אך זה לא שיפר את תחושת העייפות. אציין כי בעבר ניסיתי כבר שתי תרופות מאותה משפחה : סרוקסט ופבוקסיל, שגרמו לי תופעות לוואי מאד לא נעימות, עד שנאלצתי להפסיקן. המחשבה על ציפרלקס עלתה הן בגלל שבד"כ יש לה פחות תופעות לוואי ( כך לדברי הפסיכיאטר), והן בגלל רצוני להכנס להריון, והידיעה כי תרופות ממשפחה זו יותר בטוחות בהריון. האם ניתן כבר להסיק שתרופה זו פשוט לא מתאימה לי ? האם ייתכן שהמינון לא מתאים ? בתודה !

לשואלת שלום, עדיין מוקדם להסיק מסקנות. עם זאת כל שלושת התרופות פועלות על הסרוטונין במוח ולכן כדאי אולי לנסות תרופה אשר פועלת במנגנון ובדרך שונה, תרופה אשר פועלת על הנוראדרנלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כבן 45 וסובל בחצי השנה האחרונה מחרדה, אני רוצה להתחיל בטיפול תרופתי אבל אני נוהג ברוב שעות היום, האם ישנן תרופות לחרדה היכולות לעזור לי אבל לא לפגוע בעירנותי?

ישנם תרופות נגד דיכאון עם מרכיב אנטי חרדתי שמתאימות לטיפול בחרדה מתמשכת ולא באפיזודה חולפת. תרופות אלה עללות לגרום לעייפות בהתחלה אך הגוף מסתגל אליהם ואז לא צריכה להיות בעיה עם נהיגה בהצלחה אריאל

לוסטרל עוזר לחרדה, איננו פוגע בעירנות ואפשר לנהוג איתו.

נושא : שאלה בנוגע להפרעה בי-פולרית תאריך : 01/04/04 04:03 מחבר/ת : עזרה בבקשה אני סובלת מהפרעה בי פולרית ציר 2, זה מתבטא בעיקר בדכאונות קשים, נסיונות אובדניים רבים ביותר שהיו לי ו-2 התקפי מאניה ברורים שהיו לי בעברי כשהשני מבינהם התבטא בעיקר באגרסיביות נוראית, חוסר מנוחה קיצוני ומין "טירוף" פנימי קשה שהוביל אותי למעשים אובדניים. אני מטופלת כרגע בטגרטול ובונסרין. וחשוב לציין שלא ראיתי פסיכיאטר מזה כ-5 חודשים. בתקופה האחרונה אני מרגישה מין תחושת עילוי שכזאת, מצב רוח ממש ממש מרומם ומרץ מדהים ברגעים מסויימים, אבל לחילופין ברגעים אחרים אני ממש בהלקאה עצמית ושנאה עצמית, על דברים שאני אומרת ועושה, על טעויות שלי, אני יושבת ומקללת את עצמי בלב במשך דקות ארוכות על מה שאני עושה ונכנסת ל"פלונטר" שכזה שלא ממש מצליחה לצאת ממנו עד שאני נרדמת בקשיים. ברגעים האלה אני ממש מרגישה הדרדרות. המצב ממש כמו ציקלוטימי.. השאלה שלי היא - האם מדובר שוב בתקופת הדרדרות של ההפרעה? אולי יתכן והטיפול התרופתי שלי אינו מתאים יותר אחרי תקופה ארוכה של איזון? אני ממש ממש חוששת להדרדר שוב לתהומות שהייתי שהם, לאישפוזים והטיפולים המזעזעים. אשמח לתשובה בהקדם.

שלום, אני חושב שאת מבינה שמשהו לא בסדר, והחשש שלך מוצדק. יתכן שהתרופות והמינונים שנתנו למטרה של מניעה אינם מספיקות לטיפול במצב חריף, לכן יש צורך דחוף להגיע לפסיכיאטר כדי שישנה את הטיפול וימנע התדרדרות במצבך כפי שהיה בפעמים הקודמות. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=258370&t=258370

הוא תמיד עונה כי זאת הדרך היחידה שלו לפרסם את עצמו

משמאלי עם הגיטרה זה איתי והוא בתול עדיין, אין לו חברה זה לא שזה כל כך מפריע אבל אין לו חברה (אין לי חברה) דווקא יש לו חוש הומור בסדר הוא יודע איך לשרוך את השרוכים שלו לבד אקורד מינור בשביל העצב להדגיש שאין לו אף אחד (אין לי אף אחד) נמאס לו כבר (מסרטים כחולים) נמאס לו כבר (מהחיים) נמאס לו כבר (אין לי חברה) אין לו חברה נמאס לו כבר (מסרטים כחולים) נמאס לו כבר (מהחיים) נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) איתי כועס ודי בצדק ממורמר, חוזר הביתה כל שבועיים מהצבא כל הבתולות בוקעו כבר והוא עוד לא נרגע (אני עוד לא נרגע) אז כמו שבטח כבר הכרתם זה איתי והוא מתוק (ואין לי חברה) זה לא שהוא בוחש בשוקו אבל אין לו חברה (לא מישהי קבועה) נמאס לו כבר (מסרטים כחולים) נמאס לו כבר (מהחיים) נמאס לו כבר (אין לי חברה) אין לו חברה נמאס לו כבר (מסרטים כחולים) נמאס לו כבר (מהחיים) נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) נמאס לו כבר (להיות מובטל) נמאס לו כבר (לשלם חשמל) נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) אין לו חברה נמאס לו כבר (מהחיים) נמאס לו כבר (מסרטים גסים) נמאס לו כבר (ואין לי עבודה)

חמודה הדוקטור כאן רק בשביל לפרסם את המכון שלו ולא בשביל לקרוא שירים

אהבתי (אוהבת) את השיר. וכולנו נתעלם באלגנטיות מהתגובה של מירי. בוקר טוב

תודה על השיר, שמעלה חיוך של הזדהות, מתוק-מריר...

אני בן 42 ויש לי Undefined Personality Disorder. אני לוקח Risperdal ו- Cypralex אבל לאחרונה התחלתי להחליף, באופן הדרגתי, את ה- Risperdal ב- Tegretol. אתה יכול לתת לי הסבר על ההפרעה הזאת?

לרובנס שלום, מדובר על הפרעת אישיות אבל בלתי ספציפית (לא מוגדרת) ולכן קשה לתת הסבר מדוייק. הפרעת אישיות היא מבנה האישיות שלך, כאשר בדרך כלל כאשר אנו מדברים על הפרעת אישיות הכוונה שישנם דפוסי התנהגות (מנגנוני הגנה) שנמצאים בישמוש רב מדי והם בסופו של דבר מגבילים את האדם וגורמים לפגיעה בתפקוד. האדם אינו מודע לקשיים אלו כיוון שהם משרתים אותו באופן טבעי ואין חרדה או תחושה אשר מפריעה. התרופות שציינת מקובלות בטיפול בהפרעת אישיות אולם בדרך כלל רק בהפרעות אישיות חמורות. שיהיה רק טוב דר' גיוראה ידש

שלום לד"ר הידש היקר אני בת 29 ,סבלתי לפני כחצי שנה מהתקפי חרדה מרוביםבעקבות שלשולים שבאו בעקבות מעי רגיז(כנראה כראקציה לשינויים וקשיים שעברתי בתקופה האחרונה). דבר שהוביל לירידה עד לתת משקל ולמחשבות אובססיביות בנוגע לאוכל. בתחילה קיבלתי מינון של 0.75 מ"ג קלונקס + חצי מ"ג רספרדל לקחתי במשך כ-5 חודשים וכשהתחלתי להרגיש טוב וחשבתי על כניסה להיריון (עליתי במשקל, התחלתי לחפש שוב עבודה לאחר שעזבתי את מקום עבודתי בעקבות מצבי) הורדתי את הרספרדל לחלוטין ואת הקלונקס ל0.5 מ"ג. כנראה שעשיתי זאת בתקופה לא טובה(בעלי בדיוק יצא למילואים...) וכל תופעות המעי הרגיז חזרו +ירידה במשקל ונוספו להן גם תופעות ש ל א היו קודם- מועקה, חוסר חשק ומוטבציה, בכי רב והרגשת דיכאון (חשוב לצייןכי הן חולפות בשעות אחה"צ)- כל זה בשבוע וחצי האחרונים. עקב החלטתי להחליף רופאה מסיבות שונות, הרופאה החדשה המליצה לי על נטילת אדרונקס במינון התחלתי של 4 מ"ג ליום +הקלונקס ואמרה שזה עדיף על הSSRI כי זה ישפיע לי פחות על מערכת העיכול. האם זה מה שאני צריכה? הרי זה לדיכאון! כפי שהבנתי...(האם הדרדרתי למצב דכאון...) האם זוהי תרופה לטווח ארוך? האם אפשר ליטול אותה בזמן היריון במידה והיא לטווח ארוך? המון סליחה על המכתב הארוך אבל אני די מבולבלת וחוששת... מה דעתך? מיליון תודות רותי.

לרותי שלום, בתופעות שתיארת ישנם סמנים לדיכאון ואכן צריך לשאול את הרופאה האם האבחנה הראשית שלה היא דיכאון? אדרונקס היא תרופה טובה לדיכאון, ה SSRI עלולים לעתים לגרום לשלשולים אבל בדרך כלל הם אינם גורמים להם. האדרונקס בטוח בהריון אולם תמיד צריך לבדוק מידע עדכני במרכז הטרטולוגי. תרגישי טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

בעבר טופלתי בהצלחה במגוון רחב של תרופות פסיכיאטריות כנגד תופעות של דיכאון. בתקופה האחרונה התרופות איבדו את יעילותן והן לא משפיעות עלי יותר. מתוך קריאה במאמרים ובמחקרים בנושא הדיכאון למדתי כי התרופות משפיעות רק לאחר מספר שבועות. מתוך נסיוני האישי הדבר אצלי היה שונה ביותר. בעבר כאשר טופלתי בהצלחה באמצעות תרופות, תוצאות הטיפול, כלומר השיפור במצבי, קרה כבר לאחר שלושה ימים. הדבר חזר על עצמו עם כל התרופות שקיבלתי. עד כדי כך שכמעט ויכולתי לדעת מראש שאם התרופה לא השפיעה כעבור שלושה ימים אין סיכוי שהיא תהיה יעילה לאחר כחודש. ברצוני לשאול את הפסיכיאטר האם מתוך נסיונך כפסיכיאטר הרואה מספר רב של חולים יש עוד אנשים שמגיבים בצורה דומה? האם תופעה זו מוכרת בספרות הרפואית? תודה על תשובתך

למרים שלום, לעתים רחוקות אני רואה תגובות מוקדמות לתרופות, אולם אין זה שכיח. איני מכיר ספרות בנושא, אני מבין שהנושא מסקרן אותך, עם זאת הייתי בכל זאת ממליץ לחכות את החודש-שישה שבועות לפני שמחליטים על יעילות התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום! יש לי בעיה, הבעיה לא אצלי אלא אצל אשה שקרובה אליי. אני מרגישה שאני חייבת להתייעץ עם מישהו בצורה דחופה מפני שאני מאמינה שאותה אישה צריכה טיפול בצורה מיידית ע"מ שהבעיה שלה לא תשפיע על סביבתה הקרובה, יותר ממה שהיא משפיעה עד כה. הבעיה היא כזאת: היא אומרת כל דבר בערך 5-6 פעמים לדוגמא היא אומרת למישהו לשתות אז זה ממש ברצף כמה פעמים בצורה קבועה בכל משפט. היא לא מסיימת משפטים אלא מתחילה להגיד אותם וממשיכה אותם לעצמה בראש ככה שאי אפשר להבין כלום ממש שהיא אומרת. היא לא נוגעת בשום חפץ בבית ללא שקית ניילון על היד, את האור היא מדליקה עם שקית ניילון את ידית הדלת היא פותחת עם שקית ניילון וכדומה. כל הבית מלא בשקיות! בכל מקום בכמויות אדירות, בכל פינה בבית יש שקיות דחופות בין רהיטים ובעיקר במטבח בתוך המזווה כמויות אדירות! היא לוקחת נייר ומתחילה לחתוך אותו לחתיכות קטנות ומפזרת אותו בכל מקום בבית יחד עם שקיות ניילון- שכבה נייר ושכבה ניילון, בכל מקום בבית. שהיא מרימה משהו, היא טופחת איתו כמה פעמים עד שהיא מרימה אותו, אם זה כוסות או שקיות או מצעים הכל! החדר שלה למשל מלא בשקיות- שבכל שקית יש עוד אלף שקיות קטנות ועוד חתיכות נייר שהיא חתכה. כל דבר היא שמה בשקית כשהיא יוצאת מהבית, אם זה מפתח או אודם או כדורים נגד כאב ראש, ממש כל דבר! אני לא יודעת איך לתאר לך את מה שאני רואה אבל אני יכולה להגיד שהיא מרפדת בניילונים וניירות חתוכים את כל המקומות במטבח ובתוך השקיות שלה שאיתן היא מסתובבת שהן ה- "תיק" שלה... רציתי לציין שבעבר היא הייתה אצל רופא והוא רשם לה כדורים אבל היא לא לקחת אפילו אחד. אני מאוד מפחדת שזה ישפיע עלי ועל עוד אנשים שקרובים אליה כי העימותים איתה על הדברים הללו גורמים עצבים ומתחים רבים. אני מרגישה שהיא מתנהגת בצורה אובסיסיבית לגבי כל דבר אלף פעם היא עושה כל דבר או אומרת כל דבר או שואלת שאלות שהיא שאלה לפני רגע שוב ושוב כאילו היא לא שאלה קודם... בבקשה אני חייבת לדעת מה הבעיה שלה ע"מ שאוכל לדבר איתה ולשכנע אותה לקבל טיפול כי הבעיה שלה מאוד משפיעה על סביבתה הקרובה! מקווה שתענה לי כמה שיותר מהר כי זה מאוד מאוד דחוף! בתודה זאת שדואגת מאוד!

צריך להגיע איתה לפסיכיאטר מה שיותר מהר. אי אפשר לאבחן דרך האינטרנט אך ברור שזו בעיה פסיכיאטרית.

זה נשמע כמו O.C.D. אם תעשי חיפוש בכפתור למעלה תמצאי די הרבה הודעות על ההפרעה הזאת. זו הפרעה כפייתית קומפולסובית ויש כדורים כמו סרוקסט שמטפלים בבעיה.

שלום, אני מבין משאלתך שאת יודעת את התשובה, וכפי שנכתב מדובר בהפרעה אובססיבית. הפרעה אובססיבית עלולה להיות רק סמפטום למחלה אחרת או הפרעה עצמה. אבחון מדוייק צריכים לבצע בראיון מלא כיוון שתמיד יחסרו פרטים חשובים. כך למשל לא ציינת את הגיל, ישנו הבדל עצום והאבחנה תהיה כנראה שונה אצל אשה בת 20 או אשה בגיל הזיקנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התגובה לשאלה הקודמת...!!! אני בחרדה כבר כמעט שנה יש לי התקפות פה ושם ועדיין לא הלכתי לטיפול פסיכיאטרי... אני מעשן כבר 10 שנים ובשנה האחרונה מאז התחילו לי התקפות חרדה אני מעשן יותר מבעבר.... האם חרדה מגבירה את קצת העישון??? והאם עישון משפיע על החרדות מגביר אותן או גורם להן לבוא בתדירות גבוה יותר או בחוזקה יותר??? תודה רבה שוב...

שלום, העישון מרגיע ומוריד חרדה, כנראה שבאופן אינטואיטיבי הבנת זאת ולכן הגברת קצב העישון. בודאי ידוע לך שהעישון מזיק לבריאות..... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

והכדורי הרגעה לא??

שאלה לד"ר הידש אחותי, בחורה בת 24 הסובלת ממחלת הסכיזופרניה, אשר עברה התקף פסיכוטי חריף לפני שנה, לראשונה בחייה. היא סובלת מהתקפים פסיכוטים רק בתקופות לחץ ומעולם לא קיבלה טיפול תרופתי. ברצוני לדעת : 1. האם יש תרופות שניתנות לתקופות קצרות או שכל התרופות הן לטווח ארוך? 2.מה הן תופעות הלוואי לתרופות אלו ?

לשירה שלום, בדרך כלל התרופות נתנות למניעה של התקפים פסיכוטיים ולכן הן ניתנות לזמנים ארוכים. אל תשכחי שכל התקף פסיכוטי פוגע במוח ובחשיבה ולכן קיימת חשיבות עליונה למנוע התקפים אלו!!! התרופות מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, התרופות מהדור הישן כמו הלידול. והתרופות מהדור החדש שלהן תופעות לוואי מעטות כמו ריספרידל וזיפרקסה. תכנסי לאינדקס תרופות באינטרנט ותחפשי את התרופות הללו. אלו התרופות השכיחות ותמצאי מידע ספציפי לכל תרופה. באופן כללי התרופות מהדור החדש עדיפות בהרבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת האם במצב של מחלה וירלית (עם חום) החרדות בלילה מפריעות נורא למצב של מנוחה . מודה לך על התשובה. גלית

לגלית תשלום, חום בהחלט עלול להשפיע על המצב הנפשי. לעתים רק התגברות החרדה ואי שקט, ולעתים נדירות גם הפרעות קשות יותר. בכל מקרה רצוי להוריד את החום עם אקמול וכדומה. לילה טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך המפורטת שהינה בשורות טובות עבורי. רופא אחר אמר לי שהסיכוי הוא מעל 50% להעברת מחשבה טורדנית לילד ואילו הערכה שלך של 10 % היא הרבה יותר אופטימית מה גם שנדרשים תנאים מיוחדים על מנת שתפרוץ המחלה, תודה רבה אילנית

לאילנית שלום, מזל הילד קיבל גנים גם מהאבא... הרבה אושר הידש

שלום דר' הידש, אני מטופלת באפקסור -שבועיים ב-75 מג' ליום ועוד שבוע 150 מג' ,בלילה אני נוטלת זיפרקסה 5 מג'. כמו כן סובלת חוץ מהדכאון וחרדה גם מהפרעה בשינה. רציתי לדעת אם האפקסור מעורר והוא גם זה שמפריע לי לישון..?? האם כדאי לי להעלות את מינון הזיפרקה ל-7.5 מג בכדי לישון ? והאם ניתן להשתמש בזיפרקסה כחודש-חודש וחצי ולהפסיק בלי "גמילה"... תודה מראש על תשובות לשלושת השאלות.

מה עושים ד"ר? את הכדורים אני לוקח בבוקר במינון של 225 מ"ג והשינה לא טובה אם בכלל... דווקא באופן כללי התרופה היא די בסדר יובל

למלי ויובל שלום, למזלנו האפקסור מעוררת, תתארו לכם שבמשך כל היום הייתם רדומים.... אבל כמובן שאז יש את תופעת הלוואי של הפרעה בשינה ושינה קצרה וקלה מאוד... לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. בדרך כלל מתרגלים לאפקסור והשינה חוזרת לרגיל אחרי תקופה קצרה. כמובן שרצוי ליטול את האפקסור בבוקר. עד שמתרגלים אפשר להשתמש בתרופות הרגעה כמו לוריוון או וואבן באופן זמני לשינה טובה יותר, או מי שכבר נול זיפרקסה אפשר לעלות במינון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, יש לי שאלה מאד דחופה: לפני כשבוע הופיעה אצלי בעיית שינה שהלכה והתגברה במהלך הימים. מעין תגובת שרשרת- ליילה אחד לא נרדמתי והליילה שלאחריו כבר פיתחתי חרדת שינה ואז שוב לא נרדמתי. כך זה כבר כמה לילות. אני לא מצליח להירדם, נלחץ, סובל מחום מוגבר באזור המצח, הזעות ודפיקות לב מואצות. הלכתי לרופא המשפחה כשאני כבר שבר כלי וממש התייפחתי בבכי... הרופא אמר שזה כנראה התקף חרדה ונתן לי סרוקסט למשך 10ימים והפנייה לפסיכיאטר. יש לי שתי שאלות : 1. הספקתי לקחת את הכדור בדיוק יומיים ( כל לילה כדור אחד לפי מרשם הרופא) ומאז אני סובל מבחילות. האם יש לכך קשר לכדור ? האם זה לא מינון גבוה מדי להתחלה ? ( מישהו אמר לי שבד"כ צריך לקחת כדור זה בהדרגה....). 2. נאמר לי שלא רצוי לקבל את הכדורים האלה או ללכת לפסיכיאטר דרך קופת חולים, כי לא כדאי שזה יהיה רשום בתיק האישי . האם זה נכון שזה יכול להזיק לי בעתיד אם זה יהיה רשום בתיק הרפואי של קופת החולים ? ( למשל בהתקבלות למקומות עבודה גדולים....). האם עדיף ללכת לפסיכיאטר באופן פרטי ? ואם כן- הרי שכבר נרשם לי בתיק המקרה הזה...האם אוכל לבקש מהרופא שימחוק זאת משום שאני החלטתי לקבל טיפול באופן פרטי...? אני ענה לי בדחיפות. אני מאד נואש ועדיין לא מצליח להירדם בלילות. דחוף ביותר..... תודה

1. המינון התחלתי המומלץ הוא 10 מ"ג ואחרי מספר ימים לעלות ל-20 מ"ג. 2. לא ניתן לערוך מחדש את התיק הרפואי אך יש הבדל גדול בין אדם שמקבל סרוקסט מרופא משפחה לעומת מי שמקבל מפסיכיאטר. 3. בכל מקרה מומלץ להגיע בהקדם להערכה פסיכיאטרית כי ייתכן שאתה מקבל טיפול לא מתאים למצבך הנפשי ורק פסיכיאטר יכול להעריך אם אתה מקבל טיפול מתאים. 4. אם אתה חושש מתיק פסיכיאטרי אפשר לפנות לפסיכיאטר פרטי באופן דיסקרטי- לחלק מהרופאים ישנן מרפאות דיסקרטיות עם חדרי המתנה נפרדים וכו' .

שלום, אם מדובר בהפרעת שינה בלבד ואין סמפטומים של חרדה ודיכאון המלווים אותה, כדאי להתחיל דווקא בתרופות הרגעה אשר ניתנות באופן זמני כדי להסדיר את השינה. אפשר ליטול וואבן או לוריוון או תרופת שינה שאינה ממכרת כמו נוקטורנו וכדומה. לא הייתי רץ לסרוקסט כתרופה ראשונה. הבחילות הן בהחלט מהסרוקסט והן יחלפו. לכן ברור שאבחון מקיף וטוב חשוב ביותר. לצערי הדברים שנרשמו בתיק בקופת חולים לא ניתנים למחיקה (מחשוב, מחשוב), וכאשר תחתום על ויתור על סודיות רפואית הדברים יעלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופל כחודש בציפרלקס בעקבות דיכאון קל וחרדה הנובעים מעיסוק קומפולסיבי במצבי הבריאותי . הכדור משפיע לטובה ללא תופעות לוואי להוציא את התחום המיני - הליבידו ויכולת השפיכה נעלמו כלא היו. הרופא הציע לי להוסיף אדרונקס. האמנם אדרונקס יכול לנטרל את ההשפעה הקטלנית של הציפרלקס על המיניות? האם הפתרון המוצע מיטבי או שיש אפשרות טובה יותר לטיפול, אולי באמצעות כדור אחד? תודה רבה!

לשאול שלום, אכן הציפרקס פגע ברצון למין, הנחמה העיקרית היא שהתופעה חולפת עם הפסקת הטיפול ותחזור לרגשות הרגילות. האדרונקס היא תרופה נוגדת דיכאון ללא השפעה על המין, אבל לפי ידיעתי היא אינה משפרת את מה שהציפרלקס מקלקל. כך שאם לשנות טיפול אז לעבור לאדרונקס בלבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש. אנסה לתמצת את מצוקתי כמה שאוכל,ובעייתי היא כדלקמן: אני בחור בן 24 ,גר עם הוריי אימי עזבה את הבית לפני כשבועיים. אבי אלכוהוליסט כבר 10 שנים, עקב זאת אימי עזבה נשבר לה מההתנהגות שלו. אבי איש קצת חולה בנפשו בזמן השתייה זה בולט ובפכחות לא. המצב בבית הוא כך שאימי לא נמצאת אבי לא עובד וכמעט לא יוצא מן הבית בכלל. יש לנו צו פינוי מן הבית בעוד כחודש, אני רב עם אבי הרבה,אני מאד מעוניין לשינוי בחיי אני רוצה לעבור עיר ולבנות את חיי אני מספיק כועס על אבי שהרס לי חלק מן השנים שבהן לא יצרתי קשרים עם נשים הייתי הדבק של המשפחה שמאחד. אך לא נשאר לי כוח. והשאלה שמעסיקה אותי כמעט כל היום היא מה יקרה אם אעזוב את הבית ... אני חושש שאבי אולי ינסה משהו חלילה רע,או שאולי יתמוטט נפשית יותר.בקיצור אני ממש לא יודע מה לעשות. דעתך חשובה לי מפז ועצם היותך אובייקטיבי מוסיפה לעניין. תודה רבה מראש . yaya.

ליאיא שלום, השאלה כמובן אינה בתחום הפסיכיאטריה אלא בתחום המוסר. אביך נמצא במצוקה מתמשכת ולצערי לא פנה לטיפול אלא החליט לפתור את הבעיה באופן הרסני עם השתיה. הדבר הביא להתדרדרות כלכלית בכל התחומים. אמך לא יכולה יותר ומאז שעזבה את הבית גם אתה נחלשת ובמיוחד כאשר הקשיים החיצוניים התגברו. כמובן שגם לאשה וגם לך כבן ישנה חובה מוסרית לטפל באב, גם אם הוא אינו מתנהג כאב. אבל חובה זו אינה מעל הכל ואינה בכל מחיר (כמובן יהיו כאלו שיגידו שזה בכל מחיר). אני חושב שעליך לשקול ולהחליט כמה אתה מוכן ויכול להקריב למען האב. כמובן שלכל החלטה ישנן תוצאות וסיכונים, את התוצאות כדאי לקחת בחשבון בזמן ההחלטה. תשמור על עצמך. דר' גיורא הידש

שלום דוקטור, הנני בת 44 שנה, עברתי לפני כשנה ניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס וכימותרפיה מונעת. כיום האני במעקב במחלקה האונקולוגית בבית-חולים קפלן, וברוך השם הבדיקות מראות שאני בריאה. הבעיה היא שאני כל הזמן דואגת ופוחדת שהמחלה לא תחזור, וכל בדיקה שאני צריכה לעשות אני פוחדת ודואגת עד כדי כך שלפני הבדיקה אני בוכה. אני מבקשת את חוות דעתך, האם אני מתנהגת באופן נורמלי או שאני צריכה טיפול פסיכולוגי? תודה רבה לך.

לאתי שלום, חרדה מחזרה של המחלה, וחרדות לפני כל דבר שמזכיר את המחלה או מעורר דאגה (כמו הבדיקות) הם תופעות מוכרות ושכיחות, כך שכפי שאת אומרת "את נורמלית". עם זאת לעתים הסבל הוא רב, יתכן שהחרדות קיימות גם בין הבדיקות ובחיי יום יום. אם החרדות מאוד מפריעות לך אז יש מקום לחשוב על שיחות. טיפול פסיכולוגי אצל אנשים שחלו בסרטן הוא דבר שכיח ומקובל, גם אם המצב עדיין בסדר ואת "נורמלית" יש המאמינים ואני ביניהם, שיש קשר בין מצב נפשי והתפתחות מחלת הסרטן. כלומר טיפול פסיכולוגי אשר ישפר את המצב הנפשי ישפר את היכולת הנפשית והגופנית להחלם בסרטן. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

אני חושב שהפחדים שלך הם מוצדקים וטבעיים לחלוטין

רציתי לשאול האם באמת ספורט עוזר במצבי חרדה? ועד כמה זה עוזר???? ואיך בדיוק? ומה גורם לחרדה להתעורר? דברים שאנו עוברים ביום יום שעה שעה.... או אין קשר לזה וזה מתעורר בזמן ובקצב שלו.??? תודה

שלום רב, תודה על השאלה. חרדה היא דבר מורכב מאוד, ישנה התחושה של הפחד והחרדה וישנם תהליכים גופניים רבים שמתרחשים בזמן הזה. מתח שרירים, דפיקות לב, עליה בלחץ דם ובעיקר הורמונים רבים ובעיקר האדרנלין שעולים. הצטברות רבה מאוד של החומרים הללו עלולה לגרום לנזק לגוף. לכן צריכים לנוח ואז לגוף יש זמן להוריד את המתח ולהשתחרר מהרעלים שמצטברים. בספורט ישנה פעילות רבה ואחר כך ישנה תחושה טובה של הרפיה ומנוחה. לכן הספורט מכוון את המתח והלחץ לאפיקים גופניים ונותן למתח להשתחרר במקום להשאר תקוע אתו. ולכן אפשר למנוע את הנזקים המצטברים של החרדה וגם להוריד את החרדה שקיימת ביומיום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת כיצד עובד אפקסור XR, והאם ניתן לעבור אליו מאפקסור רגיל אני לוקח טבליית אפקסור אחת, ( 0.75 ) פעם ביום. תודה, רון.

לרון שלום, בשני סוגי האפקסור יש את אותה המולקולה הפעילה. ההבדל הוא באריזה כך שהאפקסור XR משתחרר לאט יותר ואז הוא פועל במשך 24 שעות. האפקסור הרגיל פעיל כשמונה עד 12 שעות ולכן את האפקסור הרגיל שאתה נוטל חייבים לחלק לשניים כדי שיהיה כיסוי לכל היום. לאפקסור XR פחות תופעות לוואי והוא פעיל יותר נגד חרדות. אבל בעיקרון מדובר על אותה התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מזה כמה שנים מפוביה חברתית מטופל בסרוקסט,בעיתי היא כזאת אחד אני נורא אימפולסיבי זה מתבטא בזה שאני לא חושב ומיד מגיב ולפעמים תגובות שאין דרך חזרה ממנה וזה מתסכל אותי שנית אני סובל מזה הרבה שנים מזיכרון חלש וחוסר ריכוז זה מתבטא בכך שיכולים להסביר לי משהטו וזה לא שלא הבנתי אני פשוט שוכח דיי מהר גם אם חוזרים הרבה פעמים על אותו דבר בסופו של דבר אני זוכר אבל גם לא לחלוטין עצתך תודה.

לרפאל שלום, לעתים קרובות אני שומע שאלות בנוסח דומה מאנשים אשר סובלים מהפרעת קשב וריכוז.... צריך לזכור שהפרעת קשב חייבת להיות מהילדות, כך שאם לא הייתה הפרעת קשב בילדות אפשר לפסול אבחנה זו. מה דעתך? ממכתבך קשה להחליט האם מדובר בתופעת לוואי של הסרוקסט או מדובר בתגובה חלקית לטיפול, כלומר הסרוקסט לא עשה את כל העבודה? בכל מקרה המסקנה אחת, צריך לשקול ברצינות עם הרופא המטפל את החלפת התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר בפורום שאלתי ! אני מטופלת מהקיץ האחרון בסרוקסט 20 מ"ג, עקב הופעת חרדות חברתיות, "כנראה" לאחר לקיחת התרופה השמנתי נורא למרות ההרגשה הטובה של התרופה. לכן בדעתי להפסיק לקחת את התרופה ומאחר ולא קיבלתי הסבר כיצד לבצע זאת (הרופאה מסרבת) אני נוטלת כל יום חצי כדור, בערך כ-שלושה שבועות, אפשר להפסיק לגמרי? הבעיה היחידה שנותרה כרגע הם הסחרחורות הקשות שמתחילות בעיקר בשעות הבוקר המאוחרות. מה עושים? לדעת הרופאה באם אני נוטלת חצי כדור זה לא שווה, נכון? הרי באם ארגיש שוב את אותן תחושות החרדה, אתחיל שוב לקחת את הכדור מה הבעיה שלה? מדוע היא המחליטה מה הוא מצבי הנפשי כיום? תודה

הירידה היא קודם כל לרבע למשך מספר ימים. אל תפסיקי בבת אחת. הרופאה שלך לא מחליטה עבורך, אלא אם כן את נותנת בידה את הכוח והסמכות להחליט. לדעתי למרות שלא שאלת, עדיפה השמנה עם הרגשה טובה על פני משקל סביר אוליי אך עם הרגשה מזופתת. תני על כך את דעתך. מ.

לנעמה שלום, נראה שדעתה של הרופאה שונה משלך וזכותה להמליץ על דעה אחרת. הסכנה בהפסקת הטיפול הוא חזרה של החרדות ואי שקט פנימי. כלומר גם אם את מרגישה כעת טוב, הפסקה מוקדמת מדי של התרופה עלולה לגרום לחזרה של החרדות דבר שכדאי מאוד למנוע. כמובן שגם העליה במשקל אינה מוסיפה לבטחון העצמי ולכן צריך לראות את כל התמונה וכל הנתונים ולהחליט ביחד עם הרופאה. בינתיים אם החלטת כדאי להפסיק את הסרוקסט לאט לאט לאט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לשאול מה דעתך על בני בן ה-18 שמסרב ללכת לפסיכולוג ? הוא לא מרוכז כלל בלימודיו ההישגים שלו ירדו ואין לו חשק לכלום. הולך לבית הספר בדרך כלל לא מכין שיעורים, דוחה מבחנים, ישן הרבה בשעות הצהריים עד הערב ובערב מאוחר יותר יוצא עם חברים עד מאוחר. יש לציין שהוא ילד חיובי באופן כללי אין בעיות של הפרעות בבית הספר הוא לא מעשן סיגריות רק לעיתים שותה אלכוהול . לדעתי עובר עליו משהו שיוצר אצלו התפרצויות כלפי במיוחד כשאני מעלה את האפשרות ללכת לבירור אצל פסיכולוג. מחכה לתשובה בדחיפות. תודה מראש.

הליכה לפסיכולוג צריכה לבוא מן הבן אדם עצמו שכן דרוש שיתוף פעולה שלו בטיפול, כמובן ואם יש התנגדות מצידו ממילא אין שום טעם. הזמן והחיים עושים את שלהם ומן הסתם זה יגיע, קשה לחשוב על דרך לזרז את זה.

לשילה שלום, אכן יש מקום לדאגה כפי שאתה כותב. עם זאת אי אפשר להכריח אדם לשתף פעולה עם פסיכולוג. האפשרות היא לנסות להשפיע עליו מכל הכיוונים, בני משפחה נוספים יכולים לדבר אתו אחרי שאתה תבקש מהם, אפשר לדבר עם החברים שלו, עם המחנכת בבית הספר ועם היועצת. השיכנוע וההסכמה הם תהליך, במידה וכולם יעזרו אני בטוח שהבן יסכים בסוף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, חמתי, בת 82, דיכאונית מזה 9 שנים, מטופלת בריספרדל (למניעת הלוצינציות) ולאחרונה גם באיקסל. תרופת האיקסל עשתה בשבילה נפלאות, והיא הצליחה "להרים את הראש" ולחזור לתפקוד כמעט מלא עם חיוך פה ושם. כעת הודיעו לנו שקופ"ח כללית הוציאה את התרופה מסל התרופות! האם יש תרופה מקבילה הנמצאת בסל? קשה לי מאד לבקש ממנה לנסות שוב תרופות חדשות בזמן שזו משפיעה עליה כל כך לטובה. אשמח לקבל חוות דעתך, ומה יש לעשות בנדון. אודה על תשובתך.

לחדווה שלום, התרופה היחידה שדומה לאיקסל היא האפקסור למרות שתכונותיה מעט שונות. גם האפקסור אינו ניתן מיד בקופת החולים אלא רק כתרופת קו שלישי אחרי ששתי תרופות קודמות נכשלו. ישנן שמועות שהחוסר באיקסל הוא זמני וקופת חולים תחזור ותכניס אותו לסל. עד אז אולי כדאי לקנות את התרופה? אפשרות אחרת היא ללחוץ על הקופה ועל האחראי לתלונות לקוחות במחוז שבו את גרה, או כל גורם אחר בקופת חולים. הטענה שלך היא שחמתך קבלה את התרופה בקופת חולים ולכן הם אינם יכולים להפסיק לספק אותה. הם חייבים להמשיך בטיפול שהחלו בו! נקווה שהדברים יסתדרו לטוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום! אני רוצה לשאול אותך שאלה: אני בת 60+ ומגיל 16 יש לי O.C.D(ייתכן שגם קודם לכן היה לי את זה, אבל לא הייתי מודעת לכך). האם עכשיו לא מאוחר מדי להתחיל לטפל בכך? חשבתי לטפל בעצמי בבעיה וגם התחלתי לעשות זאת על ידי משמעת עצמית ומודעות רבה לעניין. האם זה אפשרי? האם שמעת שמישהו עשה זאת ללא תרופות פסיכיאטריות וללא פסיכותירפיה הניתנת על ידי גורם חיצוני, והצליח בכך? האם בספרות הרפואית מזכירים מקרה כזה? אודה לך מאוד אם תענה לשאלתי.

לאיילת השחר שלום, איני מבין מדוע ההתנגדות הרבה כל כך לטיפול, הן לשיחות והן לתרופות? כיום ישנן טכניקות חדשות וגם תרופות חדשות שיעילות עם מעט תופעות לוואי. בכל מקרה אי אפשר לתת תשובה אישית, כיוון שאת מדברת על הפרעה שקיימת שנים רבות אולם אינך מציינת את התופעות ואת החומרה של האבחנה. בדרך כלל OCD היא בעיה עקשנית מאוד וקשה מאוד לצאת ממנה ובטח שקשה ללא עזרה. הייתי אומר שאפילו בלתי אפשרי, כמובן שברפואה לכל כלל יש יוצא מהכלל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאילת השחר אם הOCD קל אז בעיקרון זה אפשרי. תעשי לך רשימה של מטלות ותעבדי עליהן. כמו שכתבת זה דורש המון מודעות ומשמעת עצמית. אם תראי שאת לא מצליחה ותחליטי לפנות בכל זאת לעזרה, שימי לב לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שהוא הטיפול האפקטיבי לOCD. יש ב"תפוז" פורום (קהילה) של טורדנות כפיתית ובקישורים יש הרבה חומר על הנושא. בהצלחה אמא קרובה

לד"ר הידש, שלום! התופעות של ה- O.C.D אצלי מגוונות: טקסי בדיקה שהכול מונח על מקומו ובאופן סימטרי בבית, שהדלתות סגורות, שהחפצים האישיים שלי מונחים בסדר מסוים ובאופן סימטרי, ספירה וייחוס חשיבות מאגית למספרים מסוימים, היזהרות מוגזמת מחיידקים. בשלב מסוים בחיי היתה לי טריכולומניה, אבל תופעה זו עברה מעצמה, ועכשיו יש בי דחף עצום, כמעט בלתי נשלט, לגרד את קרקפתי ולסלק את קילוף העור עד כדי יצירת פצעים (גם זה נראה לי כאובססיה קומפולסיבית). באשר להיבט החרדתי: בשל הנסיבות הקשות בהן אנו חיים עכשיו במדינתנו, לפני השינה עולות בי מחשבות מפחידות שחוזרות ונשנות, שלאנשים הקרובים לי יקרה ח"ו אסון, אבל גם לפני שהיו האינתיפדות והפיגועים התכופים גם אז היו תוקפים אותי מחשבות כאלה דבר יום ביומו. נוסף על כך, בזמנו לא הוצאתי רישיון נהיגה, כי חלמתי כל הזמן שאני דורסת אנשים ופיתחתי חרדה מכך. באשר לטיפול התרופתי הפסיכיאטרי- אני לא נלהבת מכך ואפילו נרתעת מאוד, משום שאני חוששת שזה "ידפוק לי את הראש" ויהפוך אותי למנומנמת ואפאטית, מה שאני לא רוצה להיות, כי אחרי הכול למרות כל המגבלויות שלי הגשמתי את עצמי באופן משביע רצון ובגיל מבוגר, לאחר שילדיי לא היו זקוקים עוד לטיפולי הצמוד למדתי באוניברסיטה והוצאתי שני תארים, ועל כך גאוותי. זהו. אני חושבת ששטחתי לפניך את פרשת ה- O.C.D שלי ואת יחסי אליו. ושאלתי החוזרת היא: האם זה הכרחי שאפנה לטיפול אצל פסיכיאטר? אודה לך מאוד אם תענה לבקשתי.

מכובדי! בן 48 סובל מערמונית מוגדלת שפירה ומקבל קדאקס תרופה מסוג חוסמי אלפא כדי לאפשר מתן שתן חופשי. PSA גבוה 7.35 אך יציב. בבייופסיה לא נימצאו תאים ממאירים. מזה שנים רבות סובל גם מדיכאון ומחרדות. בעבר טופלתי בתרופות נוגדות דיכאון שונות כשהיחידה שעזרה לי לתפקד היתה אנאפרניל במינון של עד 150 מ"ג ליום.במשך 17 שנה לסירוגין. תרופה זו אינה משפיעה מזה מס חודשים ובהתייעצות עם פסיכיאטר הוצע לי לנסות אפקסור לאחר שבועיים של שימוש באפקסור 75 מ"ג החלו תופעות של עצירת שתן מוחלטת עד כדי הגעה לחדר מיון ושימת קטטר+ הפרעות קצב לב מסוג פעימה מוקדמת. מאחר וגם סיפור הערמונית קיים ברקע, בהתייעצות משותפת עם אורולוג מומחה ועם הפסיכיאטר הוחלט להפסיק לאלתר את מתן האפקסור וראה איזה פלא תוך מס ימים התחלתי לתת שתן והדופק חזר לקדמותו. האורולוג טוען כי אכן קיימות תרופות אנטי דיכאוניות אשר גורמות לעצירת מתן שתן והתופעה מוכרת. מאחר ואיני לוקח שום תרופה אנטי דיכאונית מזה מס שבועות מצבי הנפשי הורע עד כדי חוסר תפקוד מוחלט. הייתי מעוניין בחוות דעתך לגבי המלצה על תרופות אנטי דיכאוניות שלגביהם שכיחות התופעה של עצירת מתן שתן נמוכה ביותר. אני חש על פי עברי התהום אנא עזרתך המהירה בכבוד רב מוטי רז

למוטי שלום, מתנצל על האחור במתן התשובה, כנראה החמצתי את שאלתך. לפחות אפשר לתקן. אכן האפקסור עלול לגרום להפרעה במתן השתן ואפילו לעצירה וכך גם האנפרניל. כל התרופות מקבוצת ה SSRI כמו פרוזק, סרוקסט, לוסטרל, ציפרמיל, אינן משפיעות על מערכת השתן ואפשר ליטול אותן בביטחון והן תרופות יעילות שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

לדר הידש מכובדי!!! בהמשך לתשובתך האם התרופות רמרון+ אדרונקס שייכות לזן שאינו גורם לעצירת מתן שתן. בכל מקרה תודה עבור תשובתך מתאריך 1.04.04. אני מבין מחוות דעתך שאדרונאקס אינה באה בחשבון האם אני טועה? בכבוד רב מוטי רז

יש כאן מישהו שמכיר פסיכיאטר שמטפל בo.c.d

פרופ' יוסף זוהר הוא פסיכיאטר מומחה ל-OCD ויש לו אפילו שם עולמי בתחום זה הוא מנהל מחלקה בתל השומר

משהו יכול להמליץ לי על רופאים פסיכיאטרים שמטפלים בo.c.d בבקשה?

כל פסיכיאטר בעיקרון מבין ומתמצא גם בבעייה זו אין כידוע לי רופאים מיוחדים לכך. זו נחשבת אחת ההפרעות הפסיכיאטריות וכמו שלא תבקשי פסיכיאטר המתמחה בדיכאון כך גם בעניין זה. בהצלחה.

פרופ' יוסף זוהר הוא פסיכיאטר מומחה ל-OCD ויש לו אפילו שם עולמי בתחום זה הוא מנהל מחלקה בתל השומר

תודה רבה לך מצטערת שאני מגיבה באיחור אבל תודה על העדכון וחג שמח

שלום רב, יש לי כמה שאלות על המחלה סכיזו אפקטיב- האם המחלה היא מחלה כרונית- כלומר- לכל החיים? האם יש סיכויי החלמה ומהם? מהם גורמי המחלה? מתח נפשי? גנטיקה? אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי ולענות לי על השאלות הנ"ל. תודה רבה-

ליגונית שלום, מדובר בהפרעה שהיא הפרעת ביניים, בין המחלות הרגשיות של דיכאון ופעילות יתר ובין הסכיזופרניה ולכן ישנם מרכיבים של שתי ההרפעות יחד. הסכיזואפקסטיב היא מחלה קלה יותר מהסכיזופרניה. ישנו מרכיב תורשתי ופעמים רבות ישנו אירוע אשר גורם להתפרצות. כשלושים אחוזים מבריאים ולא סובלים יותר מפעם בחיים מההפרעה, ישנם רבים שאצלם המחלה עלולה לחזור באופן פעיל. כך שכל מקרה לגופו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר הירש מזה כמה שנים אני סובלת מחרדה שמובילה לדכאון.בעבר טופלתי בכל מיני תרופות (פריזמה ופקסט ועוד) עכשיו כמה חודשים אני מטופלת ברסיטל 40 ואדרונקס. החרדות וההתקפים רק מחמירים ומופיעים הרבה וחזק וכמובן זה מצב מאד מאד מתסכל אני על סף יאוש. מה עושים האם הכדורים לא עובדים או אולי אפילו מחמירים?יש דבר כזה חרדה עמידה?רק שאני לוקחת ריבוטריל טיפות אני נרגעת אבל אני לא רוצה להתמכר אודה לך אם תתן לי יעוץ .

לסיגל שלום, אכן ישנם אנשים שקשה מאוד להתאים להם תרופה מתאימה. לעתים התרופות עלולות לגרום לעוררות רבה ולכן גם להרגשה שישנה החמרה של החרדות. בדרך כלל אני מעדיף טיפול עם תרופה אחת ולא שילובים של שתי תרופות. בתקופה האחרונה מתברר שאפקסור ובמיוחד ה XR יעילה מאוד לחרדה ודיכאון. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ממליצה לך מאוד לנסות אפקסור.

שלום רב. שאלתי לגבי טריכוטילומניה. אני תולש את שיער הגבות, והריסים, מזה 3 שנים, טופלתי במספר רב של כדורים, (פקסט, בונסרין, ריספרדל, לוסטרל). שעזרו לי להתגבר על הדחף של תלישת השיער, לתקופות קצרות עד חודשיים, ולאחר מכן הם הפסיקו להשפיע. כיום אני לוקח מזה כשלוש וחצי חודשים, 2 כדורי פלוטין ביום, והתופע חזרה שוב לפני שבועיים. ברצוני לומר לך שאני משתמש מזה שנתיים, בכדור "סרוקואל" 100 מ"ג ביום, (שעה לפני שאני הולך לישון), והכדור הזה עוזר לי לישון בצורה טובה. אני מבקש לדעת, מה ניתן לעשות, כדי להתגבר על הדחף, של תלישת השיער. בברכה אלמוני

שלום, אכן מדובר על מצב מורכב כאשר תרופות לא עזרו או שעזרו לפרק זמן קצר מדי. צריך לבדוק שוב את כל התרופות שנטלת ואת משך הזמן של הנטילה והמינונים ורק אז אפשר להמליץ על טיפול שעשוי לעזור יותר. כמובן שהטיפול השלם הוא שיחות עם תרופות. ישנם דיווחים שגם הרפיה וטיפול בעזרת היפנוזה עוזרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, תודה על תשובתך ( מהעמוד הקודם) אבל ממש לא הבנתי מדוע הבאת את דוגמת האם שעושה ניתוח אף כדי שלביתה יהיה אף יפה..... שאלתי הייתה האם התופעה של "מחשבה טורדנית" עוברת בירושה ? מה הסיכוי שזה יעבור ? האם קיימים מחקרים ואמירה חותכת בנושא ? האם זה מגיע ל 0 90% או פחות? ואם זה עובר בתורשה, למרות שאצלי זה התחיל בגיל 33, אם זה מופיע אצל ילד בן 5 או 6 האם ניתן לטפל בו בתרופות כמו רסיטל ? תודות אילנית

לאילנית שלום, אולי לא ניסחת את שאלתך מספיק ברור. החומר התורשתי והמעבר בתורשה אינו קשור לטיפול התרופתי וכך הלאה. כלומר מה שעובר בתורשה עובר בתורשה , כלומר בגנים ללא קשר לאירועי חיים וטיפול. אבל אם טעיתי בדוגמא אז עזבי, העיקר שאצליח לענות לשאלתך. כפי שהבנת קיימת תורשה ואין לנו שליטה על מה שעובר בתורשה והתורשה היא אקראית. אבל מכאן והלאה הדברים מעט מסתבכים. גם מי שיש לו תורשה אין בטחון שיפתח את ההפרעה. כדי שההפרעה תתפתח צריך שילוב של תורשה, תנאים סביבתיים, כלומר האופן שבו הילד גדל, ופעמים רבות גם אירוע של מתח אשר גורם להתפרצות המחלה עצמה. כלומר בודאי שלא כל מי שיש לו תורשה מתאימה יפתח את ההפרעה.. סטטיסטית בגדול אצל כולם, בערך כ 10% מכלל הילדים שאחד מהוריהם סובל מ OCD יפתח גם הוא את ההפרעה. אין זה מעט אבל גם אין זה הרבה. שיהיה רק טוב, ואני מקווה שאינך כועסת על הדוגמא. דר' גיורא הידש

שלום רב. אני סובל מדיכאון וחרדה ומזה 5 שבועות לקחתי ציפרלקס 10 מ"ג. הייתי אצל הפסיכיאטר והעלה לי המינון ל20 מ"ג ליום ל-3 שבועות. האם אין זו הגדלת מינון גדולה מדי ולא הדרגתית? תודה

שלום, זו הדרך המקובלת ואין מדובר בעליה מהירה מדי. אני נוקט בשיטה שונה, כאשר אדם אינו מגיב לתרופה מסויימת איני מעלה את המינון אלא מחליף את התרופה. עם זאת שתי הגישות מקובלות. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני בן 28, והייתי מעוניין לקבל המלצה על תרופה אחרת שיכולה לסייע במקום הציפרלקס. תודה מראש. אא

הבת שלי היתה מאושפזת לפני כ 3 שנים. האבחנה היתה סכיזופרניה. מאז מצבה הוטב והיא כיום במסגרת שיקומית. בחודש האחרון יש שינוי לרעה במצבה שלא ברור לי כיצד להתיחס אליו. היא מרבה להתלוצץ ולהתבדח בסגנון שאינה רגילה אליו. מדברת הרבה על דמויות מחייה מהעבר הרחוק שהיא רוצה להתקשר אליהם. היא מאוד תיאטרלית לעיתים ונראה לעיתים כאילו היא "משחקת את עצמה ". לעיתים מדברת בסגנון ציני ופוגע כלפי הסובבים אותה כולל אני. יש לציין שכשמעירים לה על ההתנהגות היא מבינה שמשהו לא בסדר ומנסה לעצור את עצמה אך לא לאורך זמן. גם המטפלים בשיקום נראים לי מתלבטים כיצד לנהוג. לטענתם שינוי תרופתי לא יעזור במצב כזה. היא מטופלת בזיפרקסה. אציין גם שכשהיתה מאושפזת , בנוסף למצב הפסיכוטי היו לה גם התופעות שצויינו כאן. בנוסף היא לעיתים עושה תנועות מוזרות בידיים ומהעויות פנים כאילו "משחקת משוגעת". איך אתה מסביר את כל התופעות שציינתי ואיך אתה מציע לנהוג . אציין שוב שהמצב הזה נמשך כחודש. כל התופעות שצןיינו אינן קיימות כל הזמן . רוב הזמן היא די שקולה ומתנהגת כרגיל ומה שקורה מגיע בהתקפים רגעיים.

למיכה שלום, כנראה מדובר על הרעה במצבה, יתכן שמדובר במצב פסיכוטי או במצב של פעילות יתר. בכל מקרה חייבים להגיע לפסיכיאטר המטפל וכנראה לעלות במינון התרופתי. במצב זה בהחלט יש חשיבות לטיפול התרופתי אשר יעזור לה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש הטוענים פה בפורום שקלונקס הוא סם אז לא מובן לי למה פסיכאטר נותן למטופל סם ( לא מובן לי ) . נכון שיש לתרופה תלות אך בדרך כלל כשמתחילים להרגיש טוב יוצאים גם מזה מנסיון. תודה על ההסבר.

לגלית שלום, את מבינה שמדובר על תרופות שיש להן פוטנציאל לגרום להתמכרות, יש הפוחדים מכך מאוד ומגדירים זאת כסם. כפי שראית מניסיונך ההתמכרות היא חלשה וניתן להפסיק את התרופה. בכל אופן אני בדרך כלל ממליץ ליטול את התרופה לא באופן קבוע ואז אין בעיה של התמכרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש . כתבתי לך בפורום לפני יומיים על מהות החרדה שלי , ועל התנהגות הימנעותית. אתה כתבת לי בתשובתך שהתיאור יכול להתאים ל "דה פרסונליזציה" , אמנם רציתי לציין שהחרדות שלי מתחלפות במשך שש שנים , היו מצבים אשר חשתי תחושה של "דה ראליזציה" וניכור מהמציאות , אמנם עכשיו יש לי הרגשה של ניתוק ופחד מאיבוד שליטה על הגוף וניתוק ממנו. חרדה זו גורמת לי לא לצאת למרחקים ארוכים שמה החרדה תתפוס אותי ברחוב או במקום כלשהו אחר ומהמבוכה של הלחץ שאני אהיה שרוי בו., וזה גורם לי להיות "משותק" לבית , אמנם כשאני יוצא למקומות מסויימים כמו בית אימי או טיול באופניים זה פחות מלחיץ כי ככה אני מרגיש שיש לי גיבוי וההרגשה משתפרת מעט . אבקש לציין שוב שהחרדה הספציפית הזו היא חדשה יחסית , והיא טורדנית נורא ומפריעה לי לתפקד בחיים ,לא רק שמפריעה אלא גורמת לי להפסיק לעשות דברים אלמנטריים חברתיים אבל כשאני נוטל כדור וובן אחד ליום זה משפר לי את ההרגשה הכללית ומשחרר אותי מזה לזמן מה. שאלתי היא כזו : 1: איך וכמה מותר או רצוי להשתמש בכדור "VABEN"? -------------------------------------------------- בזמן הקרוב אני אמור לעשות "מבחנים פסיכולוגיים" ורציתי לדעת אם והיכן (אולי דרכך , כי אני מהקריות) אפשר לעשות את המבחנים האילו. (הבנתי שזה לוקח זמן לקבל תשובות של המבחנים האילו). תודה רבה על הסבלנות

לטל שלום, אכן לא תמיד כאשר נותנים שם ומכירים את החרדה היא חולפת, צריכים גם למצוא טיפול. הוואבן הוא כדור בטוח וטוב ואם הוא פותר את בעית החרדה כדאי להשתמש בו. הדבר החשוב ביותר הוא לא להסתגר ולהמשיך לצאת מהבית ולעשות הכל רגיל. הדבר המסוכן ביותר הוא להתרגל להתנהגות המנעותית כלומר להמנע ממצבים או ממקומות מסויימים. צריך לצאת ולהלחם בחרדה, ואם המחיר הוא כדור וואבן אז צריך להשתמש בו ואפשר גם יותר מכדור אחד. החסרון היחיד של הוואבן הוא ההתמכרות. לכן כדאי ליטול אותו לא מיד ולא באופן קבוע, הוא ממכר חלש, ואם תפסיק את השמוש ליום או יומיים (אפשר שישי או שבת), תקטין את הסיכון להתמכרות. אפשר לבצע מבחנים פסיכולוגיים במרפאת מרבך של שרותי בריאות כללית בקרית חיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אם מישהו דחוי ובודד ורע לו מאוד והוא בוכה על זה שאין לו עם מי לצאת ורע לו- והוא ביישן ומופנם- האם הוא יכול לקבל מזה דכאון קליני ?

אני מאמין שלא , אבל ניראה לי (לפי מה שאני הבנתי) שזה עלול לגרום לבן אדם לפתח לעצמו תסמינים כגון , פחד לדבר עם אנשים פחות להיפתח וכדומה... וככל שהזמן עובר כך זה נהיה חריף יותר תלוי בגילו של הבן אדם. ככה לפחות זה לפי דעתי

הי גליה את מדברת על בעייה שמפריעה לאותו אדם והוא מאד סובל ממנה. גם אם היא הובילה או יכולה להוביל לדכאון וגם אם לא - רצוי וצריך לנסות לפתור אותה, ולכן כדאי לגשת לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע שיקבע במה מדובר וכיצד יש לטפל. חשוב שהאדם יבין שיש לו בעייה שמצריכה טיפול, ירצה להגיע לטיפול וישתף פעולה. תמיד כדאי להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר ולא לדחות כדי למנוע סבל מיותר.

הי גליה את מדברת על בעייה שמפריעה לאותו אדם והוא מאד סובל ממנה. גם אם היא הובילה או יכולה להוביל לדכאון וגם אם לא - רצוי וצריך לנסות לפתור אותה, ולכן כדאי לגשת לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע שיקבע במה מדובר וכיצד יש לטפל. חשוב שהאדם יבין שיש לו בעייה שמצריכה טיפול, ירצה להגיע לטיפול וישתף פעולה. תמיד כדאי להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר ולא לדחות כדי למנוע סבל מיותר.

שלום האם ניתן להפוך את המח לאובססיבי עם הזמן ע"י אותה מחשבה שכל הזמן חוזרת על עצמה, כלומר אם יש מחשבה מסוימת שמתחילה בגדר מטרד ועם הזמן לא מרפה אז יכולים לחול שינויים ביוכימים והמח יהפוך להיות אובססיביכמו שדיכאון שגורם לשינויים ביוכימיים? תודה

להדס שלום, איני בטוח שהבנתי את שאלתך, אבל באופן כללי אני מאמין ויודע שלכל מחשבה או רגש יש תרגום של חומרים במוח, זה השילוב של גוף ונפש. לכן גם התרופות הכימיות עוזרות כאשר מדובר על תופעה נפשית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום ידוע לי שאם תקופה מסוימת אדם מוטרד אז עם הזמן יכולים להיגרם שינויים באיזון הכימי במח ולכן יש צורך בתרופה כדי להחזיר את האיזון לקדמותו (אני מתכוונת בדיכאון). אז השאלה שלי היא כזאת:אם אדם מוטרד דרך קבע במחשבה מסוימת כגון דימוי גוף, האם עם הזמן יכולים להיגרם שינויים ביוכימיים במח כלומר יופר איזון ביוכימי שקשור לטורדנות והמח של האדם יהפוך להיות אובססיבי? אני מקווה שיותר ברור הפעם תודה מראש

ד"ר גיורא שו"ב! מזה כשמונה שבועות אני לוקח ציפרלקס (שישה שבועות במינון 10 מ"ג ואח"כ הרופא העלתה לי את המינון ל15 מ"ג) בשבוע האחרון (כמעט שבוע שלם) חלה הטבה ובמשך מס' ימים הרגשתי טוב עד כדי כך שהייתי בטוח "שיצאתי מזה". (ברצוני לציין שבמהלך 6 שנים האחרונות זו הפעם השלישית שאני "חוטף" את הדיכאון והחרדה בעבר טופלתי בציפרמיל והרגשתי מצויין.) ביומיים האחרונים אני שוב מרגיש דיכאון וחרדה ואני ממש מאוכזב. אבקש לדעת: 1. האם עליי להגדיל את המינון לשתי כדורים (20 מ"ג ציפרלקס)? 2. האם עליי לשנות תרופה? 3. מדוע אחרי שהרגשתי כלכך טוב אני שוב נסוג אחורה? לתשובתך הדחופה אודה שרון

לשרון שלום, לצערי בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר שתרופה שעזרה בעבר עוזרת פחות בהתקף חוזר. רק לפני כשבועיים עלית למינון של 15 מג' ביום, לכן אני חושב שכדאי לחכות ולראות את ההשפעה, פעמים רבות בתחילת הטיפול ישנן עליות וירידות במצב. לא כדאי ואסור להתאכזב כאשר ישנן ירידות,... כעת אין ברירה אלא לחכות ולראות מה יהיה, במידה ולא יהיה שפור משמעותי אפשר להחליף לתרופה אשר פועלת במנגנון שונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גיורא שלום ! ע"מ לחסוך טלפון. מחפש גישה נוחה/נכונה לאיתור מידע על מרפאות פסיכיאטריות בחו"ל המשלבות פסיכיאטריה, פסיכותרפיה ורפואה משלימה / אלטרנטיבית. איך, וכיצד? ובכלל לגבי אתרים טובים לדעתך. תודה אלון רשף

לאלון שלום, מה שלומך וברוך הבא, אתא תמיד יכול להצטרף ולתרום כאן. כדי לענות באופן יותר מדוייק, תן לי מעט יותר פרטים, באיזה אזור בעולם, ארה"ב היא מדינה אחת, והיתר שאר העולם. האם למטרה טיפולית או השתלמות? ביי הידש

שלום הייתי רוצה שתסביר לי על התרופה אנפרניל לא אכלתי 3 חודשים כי הייתי שמנה עכשיו שאני אוכלת א' אני משמינה ואני לא אוכלת הרבה וב' אני חרדה לכל דבר אוכל הוא המרכז של החיים שלי הלכתי ליעוץ בעיריה וזה מה שנתנו לי בלילה בלעתי כדור אחד של 25 מ"ג חשוב להגיד שלפני הדיאטה חוץ מזה שללא אהבתי את זה שאני שמנה לא הייתה לי שום בעיה הייתי צוחק מבלה לומדת והכל אני בת 25 ועכשיו אני ממש לא עושה כלום ומאתמול מאז שבלעתי את הכדור מוזר לי אני ישנה אני אפטית לכל דבר לא מתיחסת אבל כן חושבת על אוכל אמרו לי שזה אמור לעזור לי לא לחשוב על אוכלולהיות יותר שמחה אני יותר מבולבלת הטיפול שלי הוא רק בעוד חודשיים אני לא קבלתי תרופות בחיי אבל אחי הגדול חולה בנפשו דבר שגורם לי עוד יותר לפחד אני לא רוצה להתמקר לתרופות או לא לתפקד אני עובדת לומדת ויש לי חברים שעכשיו ממש שם בשבלי מה אתה חושב לפחות לגבי התרופה מי שדברה איתי דבראיתי ממש קצת ולא עם הרבה סבלנות אולי היא לא יודעת?????????? אני לא יודעת עם היא פסיכולוגית או מה תודה ......

שלום, אכן הדברים מבלבלים ואין לך ברירה אלא ללמוד ולהתעמק בדברים ואז תהיי פחות מבולבלת. ולכן טוב שפנית לכאן אנפרניל היא תרופה ממשפחת התרופות נוגדות הדיכאון, היא מהדור הישן ולכן יש לה יחסית יותר תופעות לוואי. הרגשת האפטיות והעייפות היא תופעת לוואי של האנפרניל. בדרך כלל התופעה חולפת אחרי מספר ימים כיוון שהגוף מסתגל לתרופה. פעמים רבות האנפרניל עוזר להפרעות אכילה כיוון שהוא מעורר גם תיאבון וגם משפר את מצב הרוח. קודם כל יש צורך באבחון מקיף כדי להגדיר טוב יותר את הבעיה שממנה את סובלת, דיאטה של שלושה חודשים עדיין אינה אבחנה פסיכיאטרית. זוהי רק ההתחלה ותמשיכי ללמוד את הנושא ואשמח לענות על שאלות נוספות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שוב אני תודה רבה ויש לי עוד שאלה הדיאטה של השלוש חודשים הייתה כי שקלתי 90 קילו אני תמיד שמחה לאכול ולא מצליחה להפסיק וחושבת על אוכל כל הזמן אך שאני מסיימת אני כבר חושבת מתי מה לאכול עם התרופה תגרום לי רעב זה בעיה וזה נוגד את מה שאמרתי לפסיכולוגית אני מבינה שיש לי בעיה רק לצערי כסף אין לי אז בעיריה שלחו אותי לפסיכולוג אבל רק עוד חודשיים והיא דברה איתי נתנה לי תרופה ושלחה אותי אין דבר שמפחיד אותי יותר מלהשמין בחזרה סוף סוף אני מתלבשת יפה וגברים רוצים אותי והכי הכי חשוב אני לא ניגעלת שאני רואה את עמי המחשבה שנוסף "לרעב" התמידי שאני מרגישה תהיה גם תרופה שתגרום לי רעב מזעזת אותי אולי כדי להמתין עם זה חודשיים אני ביום השני כל מה שבקשתי זה לא לחשוב יותר על אוכל שוב תודה וסליחה על האורך ממני שבמצוקה

מזה 4 שבועות הוספתי 75 מ"ג אפקסור. סך הכל 225 מ"ג בבוקר.(יחד עם קלונקס) כשהתחלתי לקחת את התוספת לקחתי גם קורטיזון במשך שבועיים לטיפול במשהו אחר. ירדתי מהקורטיזון ולא בבת אחת- בהוראת רופא. הבעייה היא שמאז כשבועיים, כשסיימתי עם הקורטיזון, כל יום מהצהריים בערך, מתחיל לי כאב ראש המתבטא בכאב מציק באחד מצידי הראש- במצח. האם זה בגלל תוספת האפקסור? ציינתי את הטיפול בקורטיזון, כי אני חושבת שכאב הראש התחיל מאז שהפסקתי את הטיפול(הקורטיזון אולי שיתק לי את כאבי הראש בין היתר???) מה עלי לעשות????כאבי הראש משתקים אותי!!!!

שלום, לצערי ישנן מספר אפשרויות ולכן צריך לפנות לרופא המכיר אותך בצורה מלאה. האפקסור עלול לגרום לכאבי ראש אבל הוא עושה זאת בדרך כלל במינונים הנמוכים יותר ולא בגבוהים. יתכן שסיום הטיפול עם הקורטיזון גרם לכך ולכן צריך לעשות בדיקות. בנוסף יתכן שכאבי הראש קשורים למצב הנפשי... לצערי אין תשובה אחת שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קראתי שכתבת שבונדואיזים זה סם אני צורכת קלונקס באופן קבוע 1 ורבע מילגרם ביום האם אני צורכת סם? אז למה רופאים נותנים מרשם כזה. ומאיפה לך הידע הזה. בתודה גלית

הוא טעה בכתיב... זה שם ולא סם וזה שם קץ לסבל !!!! כל Bשאר אלו הגדרות של מגדרי הגדרות...

לגלית- ישנו מאמר מצויין בעברית על הנושא הזה. המאמר נכתב ע"י ד"ר טליאס שהוא פסיכיאטר מומחה להתמכרויות ומנהל המחלקה הארצית לתחלואה כפולה (הפרעות נפשיות והתמכרויות) ויועץ המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות. ממליץ לך לקרוא את המאמר ומצורף קישור. http://www.tevalife.com/article.asp?id=2066 http://www.tevalife.com/article.asp?id=2066

אני מודה לך על המאמר ששלחת לי בעבר עברתי חרדות וטופלתי בקלונקס ונגמלתי מזה כשזה עבר לי ומקווה שגם הפעם אני יעבור את זה בשלום. בכל אופן אני מאד מודה לך אשמח לקבל ממך עוד מידע אם יש לך בנוגע לתרופות .

גם ניקוטין הוא סם אם תרצה ,ברמה כזאת או אחרת גם קופאין -לשניהם אתה מתמכר! ואחד מהם אפילו קטלני. אז עד לאן אתה רוצה להגיע עם ההגדרות שלך? נכון שיש לקחת בנזו באופן מושכל ויש להוציא את זה מרופאי המשפחה אבל מכאן ועד להגדרה כסם זה נשמע קצת מפחיד ולא משרת שום מטרה.

מה אנחנו רוצים שאנשים יחשבו על אלו שלוקחים תרוםות אנטי דיכאוניות אם אלי פשימן טוען שבגלל ציפראמיל הוא רצח את הודיה עכשו הבת שלי ואחרים הם רוצחים בפוטנציה. גם כך זה לא כבוד גדול לספר שאנו לוקחים תרופות ועכשו גם יזהרו מאיתנו כך בדיוק נוצרת סטיגמה

הוא יכול לאמר גם שבגלל טיפות אף הוא נהיה השפל שבאדם...אז מה??? מי מקשיב לשטויות האלה חוץ מעורכי דין חמדנים שמחפשים כל דרך לנפח את חשבון הבנק שלהם ואת השכל שלנו...

שלום בעקבות התקף חרדה שעברתי אני מטופלת מזה חודשיים אצל פסיכיאטר. אני בהריון שבוע 30 וכיום יש לי השקפי אימה/פחד כמעט מדי יום שבאים וחולפים במשך כל היום. התרופות אותן אני מקבלת הן זיפרקסה 2.5 מ"ג ופרפנאן 16 מ"ג. היום העלה לי הרופא את מינון הזיפרקסה ל 5 מ"ג אך כיוון שתרופה זו יקרה אאלץ להפסיק להשתמש בה בקרוב. הפרפנאן גורם לי לתופעת לוואי של יובש בלתי נסבל בפה, בעיקר אם אני נוטלת את התרופה בלילה לפני השינה (אז מופיע היובש בבוקר), לכן התחלתי לקחת אותה בין ערביים כך שתופעת היובש בפה לא מופיעה בבוקר. תופעת יובש זו גורמת לי להרגשת פחד נורא שלאחריו יש לי התקפי פחד באים והולכים כל היום. היום בשיחה עם הפסיכיאטר הוא אמר כי אינו רוצה להעלות לי את מינון הפרפנאן בגלל תופעת היובש וחושב לתת לי תרופת הרגעה (קסנקס) בנוסף לפרפנאן. אני ביקשתי כי כל תרופה שברצונו לתת לי או להוסיף מינון שייקח בחשבון את העובדה כי אלד בעוד כחודשיים ומכיוון שאני חושבת שלא מדובר בפרק זמן קצר של לקיחת התרופה , ברצוני לקחת תרופה שאוכל להמשיך לקחתה גם בהנקה. תשובתו היתה כי תרופות אלו (בנזודיאזפינים) אי אפשר לקחת בהנקה אך כרגע עלי להתמקד בעכשיו ובעצמי וכשאגיע להנקה, אם אוכל אעשה זאת אך זה לא חוק מחייב. עבורי ההנקה היא חלק חשוב מאוד מחיי וממהותי כאמא, את בתי הנקתי עד גיל שנה ושבעה חודשים (והפסקתי רק כי עברתי הפלה ולא יכלתי יותר להניק). ניסיתי להסביר לרופאי את ההגיון שלי: אם אקח עכשיו תרופת הרגעה והן יעזרו לי, לא אוכל פתאום להפסיק רק בגלל שילדתי, ואם לא אוכל להפסיקן אהיה חייבת לא להניק. הוא ניסה להסביר לי את ההגיון שלו ואמר שקודם כל הרגשתי האישית ואח"כ ההנקה ובכלל זה לא מחייב שלא אוכל להיניק אם אקח עכשיו את תרופות ההרגעה. אני ביקשתי אלטרנטיבה אחרת (אולי בכל זאת להעלות את מינון הפרפנאן?) והוא אמר שאין אלטרנטיבה אחרת. לאחר ששפכתי פה את לבי- האם תוכל בבקשה להאיר את המצב עבורי? אני לא מבינה איך אוכל להניק אם אקח עכשיו תרופות הרגעה (כי הן לטווח ארוך...) ואולי יש לך רעיון אחר שהרופא שלי לא חשב עליו? האם כל תרופות ההרגעה הן ממשפחת הבנזודיאזפינים? האם אין תרופת הרגעה שניתן לקחת גם עכשיו וגם בהנקה? העניין מטריד אותי מאוד מאוד ואודה לך מאוד על תשובתך דנית

לדנית שלום, נראה ששניכם התבצרתם מעט בעמדות ושניכם צודקים אבל לא הבנתם אחד את השני. אנסה לעזור מעט. לפי זכרוני כל התרופות עוברות בחלב אם ולכן הן לא מומלצות בהנקה. כמובן שהמינון שעלול להגיע לתינוק הוא נמוך מאוד ולכן ישנן אמהות כמוך שלא ויתרו על ההנקה ונטלו את הסיכון שמעט מאוד מהתרופה תעבור בחלב. באופן כללי ככול שהתינוק גדול יותר כך הסכנה קטנה יותר. כלומר בשבוע הראשון התינוק חשוף יותר לתרופה ואחר כך הכבד של התינוק מתפקד טוב בהרבה ומפרק את רוב התרופה. מסיבות אלו אני חושב שצריך להבדיל בין ההריון וההנקה. בהריון אין בעיה ליטול את כל התרופות שציינת. ישנה אפשרות שאם בעזרת התרופות תרגישי טוב בהריון, אז תרגישי טוב אחרי הלידה ללא תרופות. כלומר יש חשיבות לטיפול מלא בזמן ההריון, אחרי הלידה תוכלי להעריך את מצבך ואז תחליטי לגבי המשך הטיפול התרופתי, או הפסקתו בגלל ההנקה . תרופות מסוג הקסנקס יש להן יתרון גדול. תרופות אלו פועלות מיד ואפשר ליטול אותן רק בעת הצורך, כלומר אם אחרי הלידה תרגישי טוב ללא תרופות אז הכל בסדר, אם החרדה תופיעה אז אפשר ליטול קסנקס באופן חד פעמי ללא התחייבות לטיפול קבוע. במקרה שלך זה יתרון. אשמח להוסיף פרטים אם עדיין לא הכל ברור כיוון שהנושא מורכב. בהצלחה דר' גיורא הידש