פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
29/03/2004 | 15:51 | מאת: תוהה

שלום רב. מי בעל המקצוע המוסמך לקבוע שנער סובל מהפרעת אישיות גבולית? האם גם פסיכולוג יכול לעשות זאת או רק פסיכיאטר? איך נקבעת הקביעה? רק ע"י שיחות עם איש המקצוע או שצריך גם טסטים מסויימים?. דבר אחרון,מה זאת אומרת "בעל קווים של בורדרליין"? תודה רבה.

29/03/2004 | 18:37 | מאת: לא טועה

פסיכיאטר- הוא בעל הסמכות הידע והיכולות הגבוהים בתחום לאבחן ולרפא .

30/03/2004 | 00:43 | מאת:

שלום, פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער וכמובן גם פסיכולוג קליני המתמחה בגיל ההתבגרות. אני חושב שהכוונה בקווים של בורדרליין שאין את כל התסמונת המלאה אלא ישנם מספר מאפיינים אולם התסמונת הקלינית אינה מלאה. כלומר המצב טוב יותר . שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/03/2004 | 15:36 | מאת: א

שלום אני בן 26 הייתי מטופל בציפרמיל כתקופה של שנתיים בעקבות דיכאון ומחשבות כפייתיות נאלצתי להפסיק את התרופה בעקבות החמרה של תופעות לוואי( השמנה עייפות חוסר שינה) המצב היה בלתי נסבל ונאלצתי להפסיק באופן מוחלט ולא הדרגתי .. לפי המלצאת הפסיכיאטר אשר גרם לי לחשוב שאפשר למצוא תרופה בלי תופעות לוואי או עם פחות נסיתי כמה תרופות אך כולם גרמו לי להרגיש רק רע ולא טוב.. (לוסטרל, איקסל, ציפרלקס, אנדרונקס, ) נכון להיום אני לא לוקח שום תרופה ומרגיש מצויין אני כועס על הפסיכיאטר שלי אשר לא בנה אותי לכיוון ההפסקה אלה גרם לי לחשוב שאני כן צריך לקחת .. באיזה שהוא מקום נאלצתי לנסות גם בגלל לחצים מסביב כגון לימודים ועוד.. לקח לי גם הרבה זמן להתרגל להיות בלי- בעיקר בגלל הריכוז ותחושת הבטחון .. כרגע כשאני כבר תקופה מסויימת בלי תרופה ואני רואה כיצד הגוף שלי מגיב נכנסתי קצת למצב של דאגה ורציתי לשאול אותך כמה שאלות : אני מרגיש פיזית מצויין ואני אוכל אולי אחוז אחד ממה שהייתי אוכל עם הציפרמיל .גם לכל אורך התקופה של הציפראמיל לא יכולתי לעשות ספורט בנוסף השינה שלי הייתה הפוכה וסבלתי כל הזמן מעייפות.. אני קצת חושש מנזק שעשיתי לעצמי משימוש ממושך בתרופה או מלנסות תרופות שונות בעיקר בגלל שאני רואה כיצד זה למעשה גרם לי, אומנם להרגיש טוב אבל פיזית גרוע מאוד האם תוכל להרגיע אותי באיזה שהיא צורה כי אני מרגיש שהייתי צריך להפסיק עם התרופה כבר אחרי שנה אך הפסיכיאטר המליץ להמשיך.. אני בעיקר מפחד שגרמתי לעעצמי סבל פיזי וסחבתי אותו איתי אך היום בדיעבד זה נראה כטעות . רציתי לציין גם שלפני השימוש בתרופות הייתי עושה ספורט ומאז התרופה עליתי גם כ 15 קילו

30/03/2004 | 00:46 | מאת:

שלום, אכן לתרופות הללו יש תופעות לוואי אבל למזלנו הן לא גורמות לנזק. כלומר תופעות הלוואי חולפות עם הפסקת התרופה ואין נזק לגוף ודברים שנשארו פגומים. לצערי ישנם אנשים אשר סובלים מתופעות הלוואי של התרופות ולא מוצאים תרופה מתאימה. אחוז האנשים הללו נמוך מאוד אבל בהחלט קיים. כך שאני חושב שאפשר להרגע, כדאי להתחיל בספורט והרפיה, שניהם טובים גם לגוף וגם לנפש. בהצלחה דר' גיורא הידש

29/03/2004 | 14:40 | מאת: אילנית

שלום, אני נוטלת 20 מיליגרם רסיטל בכל יום בגלל מחשבה טורדנית (גיל 36) ושאלתי היא: האם ניתן להמשיך ולקחת גם בזמן הריון? האם מחשבה טורדנית עוברת בתורשה באופן אוטומאטי לתינוק בלי כל קשר לתרופה ?

30/03/2004 | 00:50 | מאת:

לאילנית שלום, לפי ידיעתי הרסיטל בטוחה בהריון. כל פעם שאני נשאל אני ממליץ לבדוק שוב במרכז הטרטולוגי בהדסה כיוון שתמיד עלולים להיות דברים חדשים מאז שהתעדכנתי וגם אני בודק כאשר יש לי מטופלת חדשה ושואלת לגבי הריון ותרופה. תמיד צריך להתעדכן למרות שהתרופה בטוחה בהריון ואינה גורמת נזק לעובר. כמובן שהתרופה והמצב אינם עוזרים לחלק התורשתי גנטי. איני רוצה שתעלבי אבל התשובה לשאלתך היא כמו הסיפור על האשה שעברה לפני ההריון ניתוח קוסמטי באף כדי שלבת שלה יהיה אף יפה.... בימינו איננו יודעים לשנות ולהשפיע על התורשה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/03/2004 | 10:56 | מאת: חגית

האם מישהו שהוא דחוי ובודד ורע לו והוא בוכה על זה שאין לו עם מי לצאת ורע לו מאוד- האם הוא יכול לקבל מזה דכאון קליני ?

30/03/2004 | 00:51 | מאת:

לחגית שלום, כל אירוע קשה ומעציב עלול לגרום לדיכאון. לשאלתך יכול להיות גם מצב הפוך. הדיכאון גורם להתבודדות, עצב ותחושה מאוד קשה, אולי הדיכאון גרם לכך שהאדם יהיה מרוחק מהחברה וירגיש דחוי? כדאי להגיע לאבחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/03/2004 | 10:53 | מאת: מיטל

האם מי שעבר דכאון והחלים, האם אסור לו להיות אף פעם עצוב ?

29/03/2004 | 12:36 | מאת: אבישג

הי מיטל העצב הוא רגש טבעי כמו כל רגש אחר, ויש לו מקום בדיוק כמו לשמחה ולהתרגשות ולכעס. כמו כל דבר בחיים, הכל תלוי במידה ובמינון... יש הבדל גדול בין עצב לבין דיכאון, וצריך לשים לב ולהיות עם האצבע על הדופק (במיוחד מי שכבר חווה דיכאון) כדי לדעת לזהות את ההבדל בין השניים. כשאת חווה משהו קשה או עצוב, התגובה הטבעית שלך תהיה להיות עצובה, וזה לגמרי סביר. אבל אם את שמה לב שאת שוקעת בתוך העצב, שאת לא מסוגלת לעשות שום דבר אחר, ועוד סימנים שעלולים להיות קשורים לדיכאון - אולי כדאי שתגשי למישהו מקצועי ותדברי איתו על זה. אבישג

29/03/2004 | 12:42 | מאת: מיטל

לא הבנת מה שאלתי. מי שעבר דכאון והחלים, האם מותר לו להיות עצוב ? [נניח על מישהו שנפטר]

29/03/2004 | 10:49 | מאת: טינה

לד"ר גיורא הידש שלום רציתי לדעת האם הכדורים מסוג SSRI נחשבים או נקראים סמים מה קורה לגביי סוג של עבודה שצריכים לדווח על סמים או על כל דבר שלוקחים שמשפיע על המח?? תודה

29/03/2004 | 15:42 | מאת: משה

טינה- SSRI אינם סמים ואינם גורמים לתלות אבל גם סם שנלקח עם מירשם הוא תרופה. אופיאטים ובנזודיאזפינים לדוגמה הם גם סמים וגם תרופות כי אנשים שצורכים אותם ללא מירשם מפתחים תלות וזקוקים לגמילה. ולכן בבדיקות דם ניתן לגלות שימוש בהם (למי ששאל כאן לא מזמן). SSRI לא נכללים ברשימת הסמים בפיקוח (substance control ) של משרד הבריאות.

29/03/2004 | 16:04 | מאת: גלית

למשה שלום קראתי את מה שכתבת לטינה ורציתי לשאול אותך האם קלונקס שצריכתו באופן קבוע הוא סם? אני צורכת את התרופה למעלה מ9 חודשים 1 ורבע מילגרם ביום וזו תרופה שפשוט עושה לי טוב. אם זה סמים אז איך נותנים אותו בתור תרופה?

29/03/2004 | 16:05 | מאת: גלית

למשה שלום קראתי את מה שכתבת לטינה ורציתי לשאול אותך האם קלונקס שצריכתו באופן קבוע הוא סם? אני צורכת את התרופה למעלה מ9 חודשים 1 ורבע מילגרם ביום וזו תרופה שפשוט עושה לי טוב. אם זה סמים אז איך נותנים אותו בתור תרופה?משה כתב/ה: > > טינה- SSRI אינם סמים ואינם גורמים לתלות אבל גם סם שנלקח עם > מירשם הוא תרופה. אופיאטים ובנזודיאזפינים לדוגמה הם גם סמים וגם > תרופות כי אנשים שצורכים אותם ללא מירשם מפתחים תלות וזקוקים > לגמילה. ולכן בבדיקות דם ניתן לגלות שימוש בהם (למי ששאל כאן לא > מזמן). SSRI לא נכללים ברשימת הסמים בפיקוח (substance control ) > של משרד הבריאות.

29/03/2004 | 10:01 | מאת: מזל

אני סובלת מדיכאון הרבה זמן. בעבר לקחתי פרוזק 20 מ"ג במשך כמה חודשים וכהרגשתי הפסקתי בהדרגה. רופאים ורוקחים אמרו לי שזה חזק מדי, לא להתרגל... ניסיתי שוב לקחת אבל הפעם סבלתי מכאבי ראש, בחילות, רדומה ולא שיפור במצב רוח. הפסקתי ולקחתי דרוקסת 20 מ"ג ואמרו שעדיף כי הוא פחות חזק ויש לא פחות תופעות לוואי ? ניסיתי גם רסיטל במשך חודש אבל לא עזר. הכל נלקח ע"י מרשם של רופאים מומחים. אני סובלת מדיכאון ללא חרדות: חשק לבכות, ללא שמחת חיים, הרגשה פיזית ונפשית לא טובה. אנא כוונו אותי.

29/03/2004 | 18:02 | מאת: ביש מזל

את צריכה אהבה חדשה ושמה - אהבת החיים... לך תמצא אהבה כזאת בימיינו... ובכל זאת עם קצת מזל ועזרה טובה מעצמך ומידידים תימצאי !! ותרגישי טוב.

30/03/2004 | 01:03 | מאת:

למזל שלום, חבל שהטעו אותך, כל התרופות פרוזק, ציפרמיל וסרוקסט דומות ואין ביניהם אחת שחזקה יותר או חזקה פחות. לכל אדם יש את התרופה שמתאימה לו וחבל שהפסקת טיפול בגלל שמועות. הטיפול בדיכאון מתחלק לשניים. ראשית הטיפול והיציאה מהדיכאון ההבראה. החלק השני הוא מניעה. כפי שלמדת מניסיונך, הדיכאון עלול לחזור ולכן חשוב ליטול את הטיפול לתקופה ארוכה יחסית, פשוט כדי למנוע סכנה של הישנות. אני מקווה שתמצאי את התרופה שמתאימה לך ולא תתבססי על דברים לא מדוייקים . שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

31/03/2004 | 12:05 | מאת: טל

לא לכל אחד הפרוזק מתאים.אם לקחת את הכדור יותר מחודש ועדיין לא הרגשת טוב,אני ממליצה לך לפנות לרופא להחלפת הכדור (אולי סרוקסט--אולי משהו אחר).אבל--חבל לסבול! מנסיון,אפשר לטפל בדיכאון כמו שלך בקלות יחסית.לי הפרוזק לא התאים.החלפתי לסרוקסט ומאוד עזר לי (זה אומנם לקח זמן-שישה שבועות! אבל היה שווה!)אל תקשיבי לדברים שאומרים לך.המשיכי בטיפול והיי סבלנית. המון הצלחה!

29/03/2004 | 01:52 | מאת: טל

שבוע טוב לכולם שאלתי את השאלה הזו ועדיין לא קיבלתי תשובה מספקת אז אציג אותה שוב ואשמח אם תתייחסו,מנסיונכם: עד כמה שיחות עם פסיכולוג יכולות להועיל לי בטיפול בחרדה? (חרדה חברתית קלה+היפוכונדריה+מחשבות כפיתיות וכל זה מלווה בדיכאון קל). האם יש טעם בשיחות כאלה בכלל או שחבל על הכסף? כרגע אני בטיפול ב"פאקסט" כשלושה חודשים והתרופה עוזרת לי בעיקר במטלות יומיומיות,לצאת מהמיטה,לצאת מהבית וכו' אבל עדיין יש בעיה לצאת לעבוד (חוששת מראיון עבודה,יש חרדה שאני לא עומדת בציפיות,שאני לא מספיק טובה וכו'),עדיין יש בעיה עם הדברים ה"גדולים" יותר. בבקשה!! תמליצו לי על משהו (שיטה טיפולית שעזרה לכם או לקרוביכם לקום על הרגליים) משהו שיכול לעזור לי לצאת לעבוד.אני נחנקת בבית................חייבת לצאת מהבית!!!! הפסיכיאטרית המליצה לי על שיחות והתחלתי ללכת לפסיכולוגית...מה אתם אומרים? אני לא בטוחה ששיחות זה מה שאני צריכה...יש לי חברים ואני "שופכת" הרבה ממה שיש לי בדיבורים איתם.אני מרגישה שזה קצת "דיבורים לחוד ומעשים לחוד"...לא יודעת אם זה יחדש לי משהו... חשוב לי לשמוע הרבה דעות ובעיקר מנסיונכם וגם מד"ר הידש. המון תודה לכם שאתם פה.

29/03/2004 | 01:56 | מאת: טל

רק תוספת קטנה: ה"פאקסט" עוזר לי ואני כבר הרבה יותר פעילה.יש ימים של דאון אבל רוב הזמן די בסדר,אבל רק בסדר (-וזה לא שאני מזלזלת ב"בסדר"...זה גם משהו). זה כאילו אין משהו שיניע אותי לעשות. אין דיכאון קשה,אבל גם אין מוטיבציה.

29/03/2004 | 05:33 | מאת: אריאל

הי טל תביני שקשה להמליץ לך על שיטה טיפולית מסוימת דרך האינטרנט מבלי להכיר את הבעיה שלך לעומק- זה לא יהיה אתי ומקצועי. מה שאני כן יכולה להגיד לך הוא שאני מאוד מאמינה בשלוב של תרופות עם טיפול פסיכותרפי ( שיחות). שיחות עם פסיכולוג\פסיכאטר אינם דומות לשיחות עם חברים משום שלפסיכולוג כלים ודרכים לכוון אותך למקומות מסוימים ולתת לך כלים להתמודד עם דברים. ישנם כיום שיטות טיופליות מגוונות והם מותאמות לפציינט בהתאם לבעיה ממנה הוא סובל. באיזה שיטה עובדת איתך הפסיכולוגית? תני לזה צאנס. את צריכה לקחת בחשבון שזה תהליך ולוקח זמן עד שרואים תוצאות אך כשאלה מגיעות זה שווה את המאמץ בהצלחה ותעדכני אותנו אם תוכלי אריאל

29/03/2004 | 09:18 | מאת: מיטל

לטל אני הצלחתי להגיע לשיפור מאוד משמעותי (אגרופוביה) ע"י פסיכולוג שמטפל בצורה קוגנטיבית. למרות שזה כמו אוניברסיטה פתוחה וצריך המון משמעת עצמית, בסופו של דבר אחרי מאמצים זה שווה. בהצלחה מיטל

29/03/2004 | 15:55 | מאת: משה

טיפול פסיכולוגי קלאסי- מה שנקרא "שיחות"- הוא חסר תועלת מעשית לסוג הבעיות שמהם את סובלת. מה שיכול לעזור במקרה שלך הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ממוקד שנמשך בממוצע 10-20 פגישות עם פסיכולוג מומחה להפרעות חרדה. פסיכולוגים מומחים להפרעות חרדה מטפלים בשיטה התנהגותית ולא בשיטה של "שיחות" שהרבה תועלת מכך לא תצמח לך וזה עוזר בעיקר לחשבון הבנק של הפסיכולוג.

30/03/2004 | 01:08 | מאת:

לטל שלום, כידוע הטיפול הנפשי מתבסס על שני עמודים. תרופות ושיחות. לעתים תרופות פותרות את כל הבעיה ולעתים שיחות פותרות את כל הבעיה. הטיפול השלם והמלא הוא שילוב של תרופות ושיחות. בשיחות-פסיכותרפיה, מדובר על טיפול כלומר אחרי פרק זמן של מספר חודשים צריך להיות שיפור במצב, שיחות עם חברים בדרך כלל נותנות הקלה מיידית אולם אין מדובר על טיפול ממש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 23:15 | מאת: תקווה

מישהו יודע אולי אם אומגה 3 יעיל לטיפול בדכאון ? אמרו לי שזה יכול להועיל במקרה של דכאון לא עמוק.

29/03/2004 | 15:58 | מאת: משה

אומגה 3 איננו יעיל לדיכאון מי שאמר לך שזה יעיל הוא שרלטן בארץ אין פיקוח על הרפואה האלטרנטיבית והשרלטנים חוגגים

29/03/2004 | 17:29 | מאת: משה למשה

כנל הפסיכותרפים.

28/03/2004 | 22:35 | מאת: נדב

hey my name is nadav and ihave arealy series problem im afraid of flying and when ever iget on aplain im realy scared and panik ifeel like its going to crash eny second the problem is im not in my contry and ihave to get back with alot of flights ahead of me it got to the point when ithink about it all the time and and icant do enything ihave to fly soon and ihave no help here so maybe you can help me even by giving me aname of apil that ican take thanks very much nadav

28/03/2004 | 23:57 | מאת:

לנדב שלום, אכן ישנן אפשרויות טיפוליות לטווח הרחוק יותר, גם טיפול התנהגותי וגם טיפול עם תרופות אשר ימנענו את הפחדים מהטיסות. עם זאת אני מבין שאתה מחפש פתרון פשוט כדי להגיע הבייתה וכאן לבחון את הדברים לעומק. הפתרון היעיל והקל ביותר הוא ליטול תרופת הרגעה אשר תעזור לך לעבור את השעות של הטיסה. מדובר על תרופות מקבוצת ה benzodiazepines כמו diazepam, תראה אם אתה יכול להשיג את התרופוה הזו או תרופה דומה מהקבוצה. אין חשיבות עקרונית על מי מהתרופות מקבוצה זו. את התרופוה אתה נוטל כשעתיים שלוש לפני הטיסה ובטח תרגיש בסדר במשך מספר שעות, אחר כך תוכל להוסיף כדור נוסף אם הטיסה ארוכה. נסיעה טובה, במידה ויהיו לך עוד שאלות אשמח להוסיף דר' גיורא הידש

30/03/2004 | 00:49 | מאת: רותם

שלום נדב עברתי חוויה דומה לשלך.הייתי חייבת לטוס ולא האמנתי שאעבור את זה. לקחתי כדור בשם קלונקס שעה לפני הטיסה ולא רק שלא פחדתי גם הסתובבתי במטוס כאילו כל יום אני טסה. ממש נהניתי. אז יש פתרון והוא פשוט. טיסה נעימה!

28/03/2004 | 19:18 | מאת: מירי

האם יש אפקט מצטבר או כלשהו על תיפקודי בלוטת התריס בשימוש לאורך שנים ברסיטל? בתודה-מירי.

28/03/2004 | 23:58 | מאת:

למירי שלום, התשובה פשוטה, לא שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 18:36 | מאת: רני

שלום רב, כבר פניתי אליך רבות בעניין הדילמות והמצבים הקיצוניים שאליהם אני נקלע ותמיד עזרת לי. אני כבר מטופל כמעט שנה וחצי בפבוקסיל (פעמיים ביום) על רקע טורדנות כפייתית, הפוכונדריה (מלווים בתחושות פיזיות...). בגדול יש שיפור משמעותי. אך מדי פעם תוקפים אותי אירועים שמוציאים אותי משיווי המשקל. הפעם זו בעיה שמלווה אותי כבר זמן רב: חוסר היכולת המשתק לססים שיחות בטלפון (עם אנשים קרובים). כמובן שעם כל חבר קושי זה משתנה, אך למשל עם ידיד קרוב שלאחרונה ייעץ לי רבות (בנוגע לבעיות זוגיות) נותרתי חסר יכולת טוטלית לסיים את השיחה שהתארכה יותר משעה וחצי (הוא רק דבר ודבר ואני שהרגשתי שהשיחה מוצתה עד תום לא יכלתי להגיד לו שלום). אירוע זה ממש גורם לתחושות פיזיות קשות של משהו בלתי הפיך (אירוע, התקף...) - כלומר חזרה לאותו מעגל קסמים ששוב גורם לי רצון ללכת לנוירולוג, רופא... איך פותרים בעיה זו מהשורש לגמרי? ובפעם האלף למה אני מרגיש בזמנים כאלה שרמת החרדה והלחץ גורמים לי לקריסה פיזית (ממשית!!) שבה דמיון ומציאות קשים להבחנה??? בתודה רבה מראש רני!!!!

29/03/2004 | 00:01 | מאת:

לרני שלום, חרדה מלווה במאמץ פיזי גדול מאוד, הדופק מהיר יותר, לחץ הדם עולה, מתח השרירים עולה, והורמונים רבים של מתח פועלים בשיא. לכן גם התחושות הפיסיות והעייפות אחר כך. איני זוכר את כל הטיפול שאתה לוקח, איני זוכר גם אם אתה נמצא בשיחות ובסוג השיחות. בכל אופן לטיפול ב OCD יש כמובן צורך להוסיף שיחות. לגבי המצבים החריפים. אם מדובר על מצבים בודדים לעתים רחוקות אפשר תמיד ליטול תרופת הרגעה, אם מדובר על מצבים תכופים יותר, לעתים קרובות אפשר לחשוב על תוספת לפבוקסיל או שינוי תרופתי. צריך לראות את כל התמונה ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

28/03/2004 | 18:28 | מאת: אלונה

שלום לכולם אני רוצה לשאול גולשים שנוטלים את התרופה סרוקסט איך היא משפיעה עליהם? האם יש תופעות לוואי? והאם היא בטוחה לשימוש ולא פוגעת בתיפקוד היום יומי? תודה

30/03/2004 | 00:13 | מאת: טל

אני לוקחת "פאקסט" (סרוקסט תוצרת הארץ) כבר כארבעה חודשים.בסה"כ אני מרגישה יותר טוב מאשר קודם (לפני הטיפול). תופעות לוואי: הפרעות בשינה (קושי להרדם ושינה קלה),לוקח לי יותר זמן להגיע לסיפוק מיני ואני גם סובלת מעצבנות קלה (פיזית) כמעט תמידית.חוץ מזה,התרופה כמעט לא פוגעת בתיפקוד היום יומי שלי וההפך-מצב הרוח טוב יותר ואני פעילה יותר. קחי בחשבון שעל כל אחד זה משפיע בצורה אחרת... אני מציעה לך לנסות ולבדוק אם זה מתאים לך (התרופה התחילה לעזור לי רק כעבור שישה שבועות-מה שמצריך המון סבלנות). לי הפלוטין (פרוזק לא עשה טוב) וגם הפאקסט-זה זמני ביותר מבחינתי.רק עד שאני ארגיש קצת יותר בטוחה (או פחות מתוחה). בהצלחה.

28/03/2004 | 14:10 | מאת: מירי

רציתי לשאול בקשר לדכאון. מי שעבר את זה אסור לו להיות עצוב אף פעם ??

28/03/2004 | 21:52 | מאת: !!!

מירי ההבדל בין עצבות לדיכאון הוא מאוד מאוד גדול

28/03/2004 | 23:11 | מאת: ליאת

לא הבנת למה התכוונתי. מי שחווה דכאון- והחלים, האם אסור לו להיות עצוב לעולם ?

28/03/2004 | 14:07 | מאת: סי

היי מישהו יודע איפה הד"ר לא הופיע כבר 3 ימים.

28/03/2004 | 19:23 | מאת: ששי

איפה הוא באמת?בטח יצא לכנס.

29/03/2004 | 00:04 | מאת:

שלום לכולם, סך הכל משבת בבוקר עד יום שישי בערב, טוב שחסרתי לכם, אבל כנראה יש גם יתרונות. נראה שיש הרבה מאוד תשובות של חברים, זה תמיד מבורך, תמשיכו ותענו אתם לשואלים, תשובה של חבר לעתים טובה יותר מתשובה של רופא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 14:06 | מאת: חן

אני לוקח ריספרדל 3מ"ג , פבוקסיל 275 מ"ג ליום . וקצב האכילה שלי מהיר, האם התרופות שאני לוקח משפיעות על קצב האכילה שלי שהיה מהיר ? נ.ב התרופות שאני לוקח לא כל כך משפיעות על הגברת התיאבון אצלי . בתודה חן .

לחן שלום, איני בטוח שהבנתי את שאלתך, אבל אף פעם לא שמעתי על בעיה כזו, יתכן שהאכילה המהירה קשורה למצב הנפשי? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 12:05 | מאת: שרון

המון המון תודה באמת צלצלתי וקבעתי תור לעוד חודשיים אבל זה גם טוב הם דברו איתו והיו ממש בסדר והם שאלו עם אני רוצה תרופה אני יודעת שיש לי בעיה אבל אני לא מינה למה ואני כן מנסה להבין יש לי הורים מדהים שתמיד שם חיים טובים רק זה שהייתי שמנה וצחקו אלי כאב לי אבל כמו שאמרת אני לא חושבת שזה הבעיה כי יש לי עוד דברים וזה שלא אכלתי 3 חודשים לא עזר אבל שוב המון תודה ואני אספר לך מה איתי

28/03/2004 | 13:41 | מאת: אריאל

הי שרון אני גאה בך מאוד על הצעד שעשית. דרוש אומץ לעשות את הצעד הראשון והנה זה כבר מאחורייך. אני שמחה שקבעו לך תור והתייחסו אלייך יפה. אשמח לשמוע עידכונים שלך,אריאל

28/03/2004 | 11:57 | מאת: פוחדת

שלום יש לי שאלה לגבי התרופה אנפרניל אני רזתי 24 קילו ב3 חודשים לא אכלתי רק 2 מלפפונים עכשיו חזרתי לאכול וכל זה סביב אובסיסה לאוכל ורעב בלתי נשלט אולי לא רעב כי אני לא תמיד אוכלת מרעב אבל אני לא מצליחה לדעת למה אני שואלת למה אני אוכלת וכל מה שאני עונה זה שעד שאני לא אוכלת יושב לי משהו בראש ודופק ואז שאנני כן אוכלת אני מרגישה רע עם עצמי פנתי לדיאטיקנית וקבלתי תפריט שלא טוב לי כי הגוף שלי לא רגיל לאוכל והלכתי ליעוץ ובאמת קבעו לי פגישה עם פסכולוג אבל לעוד חודשיים ובנתיים נתנו לי את התרופא הזאת וזה ב15 דקות של דיבורים אמא שלי ואני מפחדות מכל מני תרופות והייתי רוצה לדעת מה אתה אומר חשוב לצין שכתוב שיש לה תופעות לוואי שהם גם השמנה דבר שמלחיץ אותי יותר מכל החרדות האחרות תודה

29/03/2004 | 00:08 | מאת:

שלום, נראה לי שאת מספרת על בעיה רצינית ואיני חושב שניתן לאבחן אותה דרך האינטרנט וגם לא בשיחה של 15 דקות. למרות שאנפרניל היא תרופה טובה, הייתי ממליץ להגיע לאבחון מקיף ואם אין ברירה אפילו באופן פרטי. רק אחרי שתהיה אבחנה ברורה כדאי לשקול את האפשרויות הטיפוליות שבאות בחשבון. בהצלחה דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 11:17 | מאת: שרית

שלום, האם השפעות הלואי של פרוזאק מיידיות או שניתן לצפות להן בערך באותו זמן שבו התרופה מתחילה להשפיע? האם סביר שהתחלתי לחוש שיפור לפני שחלפו ימים רבים או שמדובר בהשפעה דמויית פלאצבו?

אכן כן תופעות הלואי של הכדור הן מידיות .

לשרית שלום, חלק גדול של תופעות הלוואי מופיעות כבר ביום הראשון של הנטילה, בהחלט יתכן שאם עברת את הימים הראשונים בלי תופעות לוואי הן לא יהיו גם בעתיד, כלומר לא תסבלי מתופעות לוואי כלל. כבר ראיתי אנשים רבים שהחלו להנות מההשפעה הטובה אחרי כמה ימים. כמובן שגם יתכן שמדובר בהשפעת פלצבו, אבל העיקר שאת מרגישה טוב יותר והסיבה לא כל כך חשובה, העיקר התוצאה. שייהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 10:06 | מאת: סיג

בענין האפקסור- האם אפקסור RX זה אפקסור רגיל? ואם כן, האם הוא נמצא בסל הבריאות וכדאי לעבור אליו? בתודה על אוסף השאלות.

29/03/2004 | 00:14 | מאת:

לסיג שלום, בשני סוגי האפקסור יש את אותה המולקולה שפעילה. ההבדל הוא שב XR יש שחרור איטי ומבוקר יותר של המולקולה כך שמשך הפעולה של הכדור ארוך יותר. אבל כאמור החומר הפעיל הוא אותו החומר. כך של XR ישנם יתרונות של פעילות רבה יותר ופחות תופעות לוואי אבל ההבדלים אינם גדולים מאוד. ה XR אינו נמצא בסל הבריאות והכללית לא נותנת אותו. הייתה תקופה שאפשר היה להשיג אותה במכבי, כעת כנראה ישנם שינויים אבל עדיין לא ברור לי מה קורה בדיוק במכבי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 09:40 | מאת: סיג

שלום רב, במשך הרבה שנים (בערך 8) השתמשתי באפקסור 75 כדור אחד ליום. היום הגעתי לקופח כללית והודיעו לי שיותר לא מביאים אפקסור אלא וונלה. ברצוני לברר: האם לא ייתכנו תופעות לוואי כולל אפילו הפסקת השפעת התרופה על המצב הדכאוני? האם לא כדאי אם כבר מחליפים את התרופה לעבור למשהו יותר חדש כמו ציפרלקס? ואחרון-אני רוצה להביע תרעומת ולצאת חוצץ (בלי צחוק) נגד התופעה של הוצאת כדור מהסל לאחר שהתרגלנו והגוף התרגל וכ"ו.

29/03/2004 | 00:16 | מאת:

לסיג שלום, הוונלה היא אפקסור מדובר על אותו החומר הפעיל ואותה התרופה אבל מבית חרושת אחר. כך שבאופן עקרוני אין הבדל בין האפקסור והוונלה. עם זאת לא תמיד מצליחים לייצר בדיוק את אותה התרופה. נצטרך לחכות עד אשר נצבור ניסיון ותגובות מהוונלה. כיוון שמדובר על אותה התרופה אין צורך ולא מומלץ לעבור לתרופה אחרת (ציפרלקס). שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 09:14 | מאת: שאלה לד"ר הידש ולכולכם

אם כן זה נורא מדכא אותי , אני סובל מכמה תסמיני חרדה שהופתעתי לראות (בפורום בלבד) כמה אנשים סובלים מאותה התופעה ותיאורים מדוייקים כמו שאני מרגיש אבל אני לא יכול למקד את מקורן. בזמן האחרון (כמעט חודש) התחילה לי חרדה "חדשה" (כל פעם זה מתחלף אבל הפעם זה ניראה לי גדול יותר כמו בכל פעם :-) . ) מהות החרדה היא שאני מרגיש מנותק מהגוף שלי , כלומר אני לא מרגיש מחובר כל כך לגוף שלי (כמובן שאני שוכח זה עובר) אבל זו מחשבה כפייתית והיא נורא מפריעה לי היא החלה בגלל התקף חרדה פתאומי קצר באמצע הרחוב מלווה במחשבה ומאז אני סוחב אותה איתי ומיותר לציין שזה מקשה עליי , לא אשקר ואומר שאני סובל מחרדות "מהותיות" קרוב לשש שנים , והפחד של החרדה הנוכחית היא שאני אתמוטט ואפול מהרגליים , אמנם ברוך השם עד היום לא נפלתי , אבל לפעמים בדרך כלל בשעות הערב יש לי תחושות של כאבי רגליים וידיים (כניראה בגלל המתח המתמיד). התחושה העיקרית היא , שאני מפחד שאקרוס ברחוב או שלא אוכל להשתלט על עצמי ועל הפאניקה שתתפוס אותי , ומחשבות על חוסר שליטה או ניתוק , או התמוטטות ברחוב , וזה מפחיד. אני מרגיש כאילו אני כבר לא "סומך" על עצמי כי אין לי שליטה על המחשבות שלי. אני נימנע מלצאת החוצה כמה שיותר , וכשאני יוצא , אז אני רוכב על אופניים מפאת הפחד להתמודד עם המחשבות , אמנם הלכתי ברגל כמה פעמים מרחקים ארוכים אבל רק כשאני מרגיש חזק נפשית יותר (בוקר , או אחרי שינה טובה) ומיד אחר כך יש לי "נפילה". מיותר לציין גם כן שאני מרגיש מוגבל , אמנם אני מודע לזה שזו בעיה "פסיכולוגית" אבל תמיד היה לי קשה להתמודד איתן , אני במלחמה וכוננות קבועה נגדן , וזה מתיש. כמו שציינתי אני סובל קרוב לשש שנים מהתקפי פאניקה וחרדות מהותיות ( זה המחיר ששואלים שאילות שאין להן תשובות :-). )כגון אילו ותמיד התוצאה הסופית היא "להישאר בבית" "להמנע כמה שיותר מקהל" וכו'. אבל תמיד , תמיד , כשפסיכולוג או פסיכיאטר או סתם מישהו , אומר לי שזה מוכר , או שגם לו זה היה או משהו בסגנון , ומתארים לי רגשות מדוייקים או קרובים , אז תמיד אני נירגע ויש לי יותר כח להתעלם מהחרדות ולהמשיך הלאה , עד לחרדה הבאה :-). נ.ב - הפסיכולוג שהייתי מטופל אצלו קרוב לחודשיים הציע לבדורק את בלוטת התריס (לפעמים אני מתנחם בזה שיש תשובה ומענה לכל ששת השנים הסבוכות והלא ברורות האילו.) תודה לך ד"ר הידש על תשומת הלב ולשאר הגולשים הנחמדים. שנרגיש כולנו טוב , אמן.

שלום, אתה מתאר מספר תופעות שהן מוכרות וידועות, כלומר גם לאנשים אחרים ישנן תופעות דומות. החשיבות של הפורום היא בדיוק בנקודה זו שאתה רואה שיש אנשים רבים הסובלים מתופעות דומות ואינך לבד. התופעה שאתה מתאר יכולה להתאים לדה-פרסונליזציה כלומר הרגשה שאתה או במקרה אחרת המציאות הם לא אמיתיים התחושה הכללית שונה. התופעה השניה היא התנהגותת הימנעותית, צריך להזהר ולא להכנס למעגל של התנהגות המנעותית ולהמנע מלעשות דברים, ובטח לא להמנע מלצאת החוצה . חייבים לצאת גם אם צריך ליווי וגם אם החרדות רבות, לא להמנע ולא לעצור, להלחם בחרדות ובנטיה להסתגר. צריך לזכור שהאירועים או הסיבות שגורמות לחרדה אינם חשובים, מה שחשוב ש"מטרת החרדה" היא להפחיד אותך, לכן היא לובשת צורות רבות אבל מתחת לצורות תמיד יש את אותה החרדה. - אותה הגברת בשינוי אדרת..... חשוב להלחם ולהמשיך לחיות דר' גיורא הידש

28/03/2004 | 05:27 | מאת: דונה

שלום רב, אני מטופלת בפאקסט מזה 8 חודשים ועליתי במשקל באופן משמעותי ביותר. האם פאקסט גורם להשמנה? אציין כי אינני אוכלת כמויות אוכל גרנדיוזיות האם כשאפסיק להשתמש בפאקסט ארד במשקל? אודה על תשובת רופא מומחה לשאלותיי.

29/03/2004 | 00:24 | מאת:

לדונה שלום, אכן יותר ויותר אנו רואים שאנשים עולים במשקל אחרי מספר חודשים של טיפול בסרוקסט. כלומר התופעה מוכרת, הסרוקסט כשלעצמו אינו משמין, בדרך כלל התאבון מעט גובר וגם כנראה יש האטה במטבוליזם, כלומר שורפים פחות קלוריות. כדאי להתמיד בדיאטה ובפעילות גופנית. אחרי סיום הטיפול תוכלי לרדת במשקל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 23:32 | מאת: אמא רחוקה

ןכמובן לך דר הידש היקר רק רציתי לעדכן שאצלנו הכל בסדר פחות או יןתר אני פה בפלורידה עם הבת והמטפלת אןמרת שאחרי פסח אוכל לסוע הביתה לקטנה ל10 ימים עד שהבת גןמרת ללמוד אתם מוזמנים לטכס הסיום רציתי לספר לך כי ראיתי שהרבה מתלןננים על עיפות בגלל פרוזאק ןזיפררקסה שהרופאה אמרה לבת לקחת את הכדור בשש בערב כדי שהיא לא תהיה עיפה בבקר ןזה עןבד כשהיא שוככת ולוקחת מאוחר יותר אי אפשר להעיר אותה

28/03/2004 | 05:41 | מאת: אריאל

אני שמחה לשמוע שהבת מרגישה יותר טוב-אני בטוחה שחלק ניכר בזה יש לך - כל הכבוד על המסירות והרצון, את משהו מיוחד . תודה שעידכנת אותנו ותמשיכי לעדכן כשתוכלי שלך, אריאל

28/03/2004 | 07:07 | מאת: תמי

אמא רחוקה יקרה נראה לי שיש תרופות אנטי דכאוניות שבאמת עדיף לקחת בערב. אני לוקחת ציפרלקס ובהתחלה בטעות לקחתי את זה לפני השינה וזה גרם לי לאי שקט רב. עכשיו כשאני לוקחת את זה בחמש שש בערב, אני מרגישה ממש יותר טוב. אני מאחלת לך ולמשפחתך חג פסח שמח, חג של יציאה מעבדות הדיכאון לחירות של החיים... תמי

27/03/2004 | 23:21 | מאת: אבי

הלכתי לטיפול בלייזר להוריד שערות בבטן ובחזה,לפניי היה מישהו שטיפלו בו בלייזר שעתיים והוא צרח מכאבים,הלייזר כידוע שורף ופוצע את העור(שגם ככה העור מלא חתכים מהגילוח לפני זה) השאלה שלי היא כזאת נכנסתי לטיפול אחרי הבחור הנ"ל וישר המטפלת התחילה לטפל בי עם הלייזר בעור ולא חיטאה את המכשיר אחרי שסיימה איתו אני יודע זאת כי שאלתי אותה אחרי סיום הטיפול האם היא שכחה לנקות את המכשיר לפני שנכנסתי כי נכנסתי ישר אחריו והיא הודתב בזה ואמרה שזה לא אמור להדאיג אותי אני שואל אותכם האם אני צריך לחשוש מאיידס? אני כבר כמה ימים בחרדה שמה נדבקתי מהבחור שלפניי,האם אני צריך חשוש כי הרי המכונה פצעה לו את העור שכבר ככה חתוך ומדמם האם אותו החלון הזכוכית הקטן שממנו יוצא הליזר יכול להיות בו עוד שאריות כלומר דם מהבחור שלפניי? אנא תענו לי כי אני בפאניקה (הלייזר מונח על העור ממש וועובד עליו) יש סיכוי לאיידס<?

28/03/2004 | 01:03 | מאת: מיכל מ

ניזכרתי בבדיחה, אדם שנכווה בחזהו אמר לאשתו: "היתי בביטוח לאומי, פתחתי את החולצה ונתנו לי דמי אבטלה." אמרה לו אישתו: "מטומטם, אילו היית פותח את המכנסיים, היינו מקבלים קצבת נכות."

28/03/2004 | 13:43 | מאת: אבי

אנא ענו לי

28/03/2004 | 15:02 | מאת: משיבה

אתה יכול להתייעץ עם רופא. זה פורום פסיכיאטריה, כך שלא הגעת לכתובת הנכונה...

לאבי שלום, אכן איני מכיר את התהליך המדוייק ולכן אוכל לאמר רק שכוון שהלייזר "שורף" את העור סביר שהוא גם "שורף " את הוירוסים של האיידס שהם מאד רגישים לכל שינויים של טמפרטורה. אבל אין זו תשובה מקצועית. מקסימום בעוד שלושה חודשים תעשה בדיקה לאיידס, אבל אני חושב שהיא מיותרת. כדאי להתייעץ עם רופא שמכיר את מכשיר הלייזר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 22:19 | מאת: דניאל

שלום רציתי לקבל כיצד עובדת התרופה מוקלובמייד,מה תפקידה וכיצד תשפיע על בעיית רגישות היתר שלי. תודה דניאל.

29/03/2004 | 00:31 | מאת:

לדניאל שלום, מוקלובמיד היא תרופה שאינה ממכרת, שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון ופועלת על הנוראדרנלין. היא מעכבת את פעילות אנזים ה MAO אשר מפרק את הנוראדרנלין. כלומר הנוראדרנלין מתפרק יותר לאט ולכן רמתו גבוהה יותר. איני בטוח למה הכוונה ברגישות יתר, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 21:56 | מאת: כחול עמוק

לדר' הידש היקר ולכולם יש לי מאניה דפרסיה אבל אני מתפקד נהדר אני עובד ומחפש כרגע דירה בדיור מוגן הבעיה היא שאני תקוע בין עולם הבריאים בנפשם ולבין החולים אני באמצע מה לעשות? אני מאוד רוצה להכיר אנשים כמוני איפה אני יכול להכיר אותם? המצב הזה יוצר אצלי בעיות חברתיות צריך תשובה דחוף תודה

29/03/2004 | 00:33 | מאת:

שלום, המסגרת שאני מכיר היא בעיקר אנוש ובודאי שיש סניף קרוב לאזור מגוריך. הייתי מציע להתחיל באינטרנט, תכנס לאתר של "זרות" שהוא מקום טוב להתחיל לחפש ולהכיר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 21:33 | מאת: מנש

ידוע לי כי התקפי חרדה עלולים לנבוע מחוסר בסרוטונין כתוצאה מייצורו בכמות קטנה מידי או פינויו המהיר מידי לפני שהספיק להשפיע. האם ניתן לאבחן זאת באמצעות בדיקת דם או בדיקה אחרת? בתי הסובלת מהתסמין מטופלת בסרוקסט הגורם לתופעת לוואי של אפטיה וישנוניות. מגמתי למצוא תחליף המטפל ישירות בבעית הסרוטונין, אם בדיקה תאתר זאת.

29/03/2004 | 00:34 | מאת:

למנש שלום, מדובר ברמת הסרטונין בין התאים שבתוך המוח, כך שלא ניתן לאבחן על ידי בדיקת דם או בדיקה אחרת אצל בני האדם. עם ישנן תופעות לוואי רבות או קשות מדי בגלל הסרטונין כדאי לשקול להחליף אותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 21:05 | מאת: שגיא

לוקח שבועיים. ליבידו=0. שלוש פעמים בהם קיימתי יחסי מין נסתיימו ללא שפיכה. זה לא אמור להיות "הדור החדש" ??? האם יש מידע על דור חדש חדש בפיתוח שלא יהפוך את חיי המין לבדיחה עצובה (ואולי גם יאפשר לשתות יין בארוחה המשפחתית?)

29/03/2004 | 00:36 | מאת:

לשגיא שלום, לכל תרופה יש תופעות לוואי, בכל אופן תרופות נוגדות דיכאון הפועלות על הנוראדרנלין אינן גורמות לבעיות במין. אפשר לחשוב על החלפת התרופה. לגבי היין, ישנן שאלות שלא כדאי לשאול אותן וישנם דברים שלא כדאי לספר לרופא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 20:15 | מאת: שרון

לד"ר גיורה שלום יש לי שאלה שאולי לא קשורה ואולי כן אני בת 26 אני הייתי שמנה כל חיי ונגעלתי מהגוף שלי אבל לא הצלחתי לרדת יותר מ4 קילו היום סוף סוף הצלחתי וזה בלי אוכל עכשיו חזרתי לאכול מסודר אבל הגוף שלי עבר הרבה ואני משמינה אני כל הזמן נגעלת מעצמי מאך שאני ניראת ומזה שאני אוכלת אני חיה בחרדה פחד ובמעגל כזה של חוסר אהבה אני לא יוצאת יותר כי יש אוכל בכל מקום בלימודים אני חולמת כל הזמן אני מתעצבנת מכל דבר צועקת ולא מתייחס לאנשיים השאלות שלי הם אפשר לצאת מהמעגל המגעיל הזה אולי תרופה אך מסתדרים עם חרדה אך אנ לומדת לחיות עם עצמי כי אני לא הכי אוהבת את עצמי אך חוזרים לצאת מהבית לבלות לא לצעוק לא לחיות בכעס כמו כן העם יש מקום שאני יכולה לפנות ולדבר לא קבוצה כי כל אחד זה בעיה אחרת ואני ממש רוצה לדעת מה העיה שלי (יש לי גם אח ממש חולה בבית דבר שלא עושה לי חיים קלים) וכמו כן יש לי בעיה של כסף זאת הסיבה היחידה שבגללה אין אני פונה לפסיכולוג תודה תודה

28/03/2004 | 05:46 | מאת: אריאל

הי שרון אני רוצה להתייחס למה שכבתב דווקא מהסוף . כיום כל אדם רשאי לקבל טיפול \סיוע נפשי שניתן בחינם בכל אחת ממרפאות בריאות הנפש שנמצאות בבתי החולים. את אפילו לא נדרשת להביא טופס 17. כל שעלייך לעשות הוא להרים טלפון לבית חולים הקרוב לאיזור מגורייך ולבקש תור. במקום עובדים גם פסיכולוגים. שרון, אני באמת חושבת שהערך והדימוי העצמי הנמוך שלך נובע ממשהו עמוק אותו תוכלי לפתור בשיחות. נכון, זה יהיה תהליך ואין נוסחאות קסם אבל את עוד צעירה ( אנו בנות אותו הגיל) וכל החיים לפנייך ועכשו זה הזמן לעשות את השינוי בהצלחה מתוקה ותעדכני אם תוכלי אריאל

29/03/2004 | 00:40 | מאת:

לשרון שלום, לעתים בעיה של עודף משקל היא דבר גנטי ולא תמיד ניתן להתגבר עליה. עם זאת נראה לי שחשוב מאוד שתאהבי את עצמך ותעריכי את עצמך, המראה החיצוני חשוב אבל הוא לא הכל... בהחלט כדאי לחשוב גם על התכונות הטובות שלך. כפי שאריאל כתבה, בהחלט אפשר וכדאי לפנות לטיפול במסגרת ציבורית, אפשר בכל בית חולים כללי או במרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 20:14 | מאת: אנטי

שמעתי שפאקסט זה כדור די טוב לחרדות ושמעתי שאין לו הרבה תופעות לוואי האם זה נכון??? האם בכלל אפשר לתפקד תוך כדאי נטילת כדורים (לפחות בהתחלה)? ומה קורה אם התופעות לוואי מחמירות בצורה דרסטית מה עושים להקל על זה באותו יום? תודה רבה סורי על ההתקפת השאלות!!!

29/03/2004 | 00:54 | מאת:

לאנטי שבעד שלום, אנשים רבים נוטלים פקסט ללא תופעות לואי כלל.... ומצד שני ישנם כאלו שסובלים מתופעות לוואי קשות עד שצריך להפסיק את הטיפול. כל תגובה היא אישית. צריך להבדיל בין נזק ותופעת לוואי, בנזק מדובר לדוגמא בפגיעה בכבד, כליות וגם כאשר מפסיקים את התרופה הכבד נשאר קבוע. אם פקסט וכל התרופות מקבוצה זו אין מדובר על נזקים. תופעות לוואי הן כמו פריחה או כאבי ראש, כאשר מפסיקים את הטיפול תופעת הלוואי נעלמת ונזק לא נגרם.... לכן בהחלט אפשר ומומלץ לתפקד עם הפקסט ובדרך כלל זה כך. לגבי טיפול תלוי בתופעת הלוואי והאם אפשר לטפל בה. במקרה הגרוע ביותר מפסיקים את הטיפול ומחליפים את התרופה בתקווה שלא יהיו תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 19:00 | מאת: מילי

שלום כתבתי לך בעבר על תופעות לוואי של פלוטין...הפסיכיאטר שלי אומר שהסיבה לכך שאני עדיין סובלת מעצבנות וחרדות והעיקצוצים אפילו 4 שבועות לאחר הפסקת הטיפול היא שאני מאוד רגישה ושאמנם מעטים מגיבים כמוני אבל יש כאלה...זה באמת יכול להיות? אני חייבת לציין שלפני הטיפול לא היו לי התקפי חרדה כאלה ורק ביקשתי משהו להרגעה כדי להקל על לחץ יחסית מתון רק כדי לשפר את איכות החיים ולא בגלל מצב אקוטי כלשהו וכעת אני מאוד חוששת שזה דירדר את המצב שלי ואני מאוד מודאגת... בתודה מילי...

29/03/2004 | 00:56 | מאת:

למילי שלום, לפלוטין יש "משך חיים" ארוך מאוד של שבועות, כך שהתרופה עדיין פעילה אצלך, למרות שאחרי חודש הרמה היא די נמוכה. אין ברירה וצריך לחכות עוד קצת. אני מבין את התיסכול שלך, אבל אם מדובר בתופעות לוואי מהתרופה כדאי לחכות והדברים ילכו לטוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 18:53 | מאת: שרה

שלום קודם כל תודה על התשובה המהירה. עוד שאלה לי אליך- אם בעבר אדם טופל בפאבוקסיל ולא התפתחו אצלו פסיכוזה מאניה או סכיזופרניה האם זה אומר שאין לו נטייה כזאת ואם ינסה תרופה אחרת מסוג SSRI לא יתפתח אצלו משהו כזה? האם חרדות הן בעצם מן אובדן בוחן מציאות קל? כלומר האדם חרד מדבר לא הגיוני אפילו שהוא מודע שזה לא הגיוני...למשל בחרדה חברתית האדם פוחד שכל הזמן מסתכלים רק עליו וזו מן פארנויה לא? שוב תודה ושבוע טוב.

29/03/2004 | 01:02 | מאת:

לשרה שלום, את צודקת בשאלתך הראשונה, סביר שאין נטיה לפעילות יתר ובדרך כלל זה כך (אני נזהר מלהגיד תמיד אבל זה קרוב). ישנו הבדל מהותי בין חרדה חברתית ומצבים של אובדן שיפוט המציאות. טוב שאת לא יודעת ומכירה את ההבדל..... זו שאלה של משהו שלא מכיר ואני מאחל לך שלא תדעי.... כך שאפשר להרגע.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 18:29 | מאת: נטלי

שלום אפשר לקבל תיאור מדויק ומפורט של היפומאניה תוך התייחסות לדברים הבאים: #האם היפומאניה יכולה להופיע כמה פעמים בשבוע ואפילו כמה פעמים ביום?מהו הזמן המנימלי למשך היפומאניה? #האם במהלך היפומאניה יכולה להיות מודעות למחשבות שליליות או שבמצב היפומאני אדם נמצא בסוג התרגשות ואין מחשבות שליליות שמלוות אותו? #האם במהלך היפומאניה יכולים להרגיש עיפות או שמה שמייחד את המצב הזה הוא עודף אנרגיות? תודה

29/03/2004 | 01:05 | מאת:

לנטלי שלום, יש לי הרגשה שאת מנסה לאבחן את עצמך או משהו אחר. בכל אופן איני ממליץ על כך. כאשר המצב הוא מעורב ולא ברור כדאי להגיע לאבחון מקצועי. אין תשובה חד משמעית לשאלותיך, כך שהיפומאניה עשויות להיות מחשבות חיוביות עם מצב רוח טוב, אבל לפעמים ישנם מצבים מעורבים עם דיכאון ומחשבות פחות אופטימיות. או לשאלתך הבאה, בדרך כלל פעילות יתר ואנרגיות אבל עלולה להיות גם עייפות, לעתים. כך שאין תשובה חד משמעית ואיני ממליץ שאת תאבחני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור ושוב תודה על התייחסותך. עוד שאלה לי אליך ברשותך. בתקופה האחרונה יש עליה במשקל , לפני הניתוח ירדתי במשקל כ-13 ק"ג , שמרתי על המשקל כשנהן בתקופה האחרונה , אולי גם בגלל התרופות ואולי גם בגלל מצבי הנפשי, עליתי שוב. הייתה לי הרגשה שהעליה נובעת משימוש באלטרול, הפסקתי אותו לשמן מה אך הרגשתי שמצב הרוח שלי נעשה יותר ירוד לכן חזרתי לאלטרול. בתוכנית של ורדה רזיאל זקונט שמעתי על תרופה בשם טופמקס.הבנתי שלהבדיל מתרופות אחרות אינה גורמת להשמנה ואפילו להיפך(כבר איני שולטת באכילה המיותרת). שאלתי היא האם אתה מכיר תרופה זו והאם היית ממליץ לי על שימוש בה? מובן שגם ההשמנה אינה מוסיפה לי מצב רוח בנוסף לכאבים הבלתי נסבלים והייתי רוצה לנסות אותה. רופאת המשפחה טוענת שאינה מכירה אותה ואל יכולה לתת לי מרשם. ושוב תודה מקרב לב שרה

לשרה שלום, אכן עם האלטרול זו בעיה, מצד אחד היא עוזרת ומצד שני תופעת הלוואי מדכאת. המלצתי בעבר לנסות להחליף לתרופה אחרת מהקבוצה של האלטרול. דווקא יש הגיון לנסות לטפל בטופמקס, זו תרופה הדומה לטגרטול הניתנת בגלל כאבים בטריגמינל. לכן יש הגיון כפול לטפל בה, גם מהבחינה הנאורולוגית וגם מבחינת המשקל, התרופה טובה אבל גם לה יש תופעות לוואי. רופאת המשפחה צודקת שאין מדובר בתרופה רגילה בסל הבריאות. איני יודע מה מעמדה כעת בקופת החולים, כדאי להתייעץ עם נאורולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

27/03/2004 | 14:11 | מאת: דנית

שלום רב. אני בהריון (שבוע 29), זהו הריוני השלישי לאחר הפלה אחת . לפני כחודשיים עברתי התקף חרדה חריף מאוד ובעקבותיו אני מטופלת כיום אצל פסיכיאטר. עד היום יש לי התקפי פחד, אימה בלתי מוסברת שבאים והולכים. הפסיכיאטר שלח אותי לערוך בדיקות של בלוטת התריס. בדיקת הורמון TSH הראתה רמת הורמון נורמלית. האם מכאן יש להסיק כי בלוטת התריס בסדר או אולי יש בדיקות אחרות לבדוק את תפקוד הבלוטה? תודה רבה דנית

29/03/2004 | 01:10 | מאת:

לדנית שלום, אם אין סמפטומים של פעילות יתר של בלוטת התריס והבדיקה תקינה, אז אפשר להרגע, תפקוד בלוטת התריס כנראה תקין (אני נזהר בגלל שאיני מכיר אותך). שההריון יעבור בכיף הידש

27/03/2004 | 03:47 | מאת: דנה

שלום, אני סובלת מדכאון שמופיע בדר"כ בערב/לילה , האם יתכן שהדכאון גורם לערנות ? בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי בלילה מאוד עייפה (מכל היום, עבודה...) אך משום מה למרות העייפות אני לא מצליחה להרדם בקלות., האם זה הדכאון שמעיר אותי ולא נותן לי לשון גם שאני עייפה עד מאוד?

27/03/2004 | 08:32 | מאת: אריאל

הי דנה הפרעות בשינה הם דבר שכיח בדיכאון ובעצם אחד מהסימפטמים הקלאסיים של דיכאון. אולי שווה להעזר בכדורי שינה בתקופה הקרובה בכדי לאגור כוחות. אריאל

27/03/2004 | 11:52 | מאת: מיכל מ

לדנה שלום, אם המצב שאת מתארת נימשך זמן רב ומפריע לך בתפקוד היום יומי, כדאי שתפני לקופת חולים ולבקש הפניה לפסיכיאטר. רק הוא יכול לאבחן אם את בדיכאון וזקוקה לטיפול (תרופתי?) פני ללא דיחוי שהדיכאון לא יחמיר. תרגישי טוב שבת שלום מיכל מ

27/03/2004 | 16:27 | מאת: מנוסה

27/03/2004 | 17:30 | מאת: משה

לדיכאון צריך שיהיו עוד סימפטומים מלבד עירנות בלילה. ייתכן שאת במתח ולכן תרופות כמו LORIVAN או STILNOX יפתרו לך את הבעיה. ניתן לקבל אחרי יעוץ עם רופא משפחה. להיזהר משימוש ממושך כי הן גורמות לתלות.

27/03/2004 | 19:34 | מאת: מיכל מ

תרופות ממשפחת הבוזודיאזפינים. ככלל הן אינן מומלצות ובודאי לא באופן קבוע. בנושאים תרופתיים אני מציע לך שתתיעצי עם הרופא. המטפל בנושא. שבוע טוב לכולם. מיכל מ

27/03/2004 | 19:39 | מאת: מיכל מ

תגיד נהייתה פרופסור פה?

26/03/2004 | 22:57 | מאת: שרית

לפי הבנתי חשמל לא בא במקום תרופות? זה כמו ליטיום שבא לזרז את הטיפול?

27/03/2004 | 17:51 | מאת: משה

הטיפול בנזעי חשמל (ECT) קיים עשרות שנים לדיכאון, מניה וסכיזופרניה והוא וותיק אפילו יותר מהתרופות. זה איננו טיפול נוח- נעשה בהרדמה מלאה ולכן את צריכה לאשפז את עצמך במחלקה פסיכיאטרית בשביל לקבל אותו. תופעות הלוואי כוללות פגיעה הפיכה בזיכרון (בעיקר בעיה בלמידת מידע חדש) וכאבי ראש. סה"כ זהו טיפול מאד יעיל ומשפיע מהר. בחלק מהמרכזים יש ניסיון לטפל באמצעות שדה מגנטי (TMS) שאיננו דורש הרדמה או אישפוז. ייתכן שהאפשרות השניה תתאים לך יותר.

29/03/2004 | 01:14 | מאת:

לשרית שלום, טיפול בנזעי חשמל הוא טיפול יעיל בדיכאון. בתקופת הטיפול מקובל להפסיק כל טיפול תרופתי ואחר כך לחדש וליטול טיפול באופן מונע. בהצלחה דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 20:38 | מאת: שרון א

שלום דוקטור, אני בת 42 ומטופלת כבר שנים רבות עקב חרדה. בשנים האחרונות אני סובלת גם ממיגרנות קשות. נטלתי סרוקסט ופקסט במשך שנים אך במשך השנה האחרונה כבר הפסיק להיות אפקטיבי. יש לציין שאף פעם לא "חזרתי לעצמי" אבל הכדורים עזרו. בדצמבר עברתי לציפרמיל אבל לאחר חודשיים קשות, הפסקתי אותם ועברתי לאיקסל. האיקסל מאוד הגביר את התקפי המיגרנות ובסופו של דבר עברתי לאפקסור. נטלתי 75 מג' במשך 3 שבועות ועליתי ל150 מג' לפני שבועיים. אני כבר 3 שבועות בלי מיגרנה (שזה מדהים) והחרדה בשליטה, אומנם האפקסור גורם לי עייפות נוראית, חוסר ריכוז, בלבול מסוים וזכרון ירוד. אני מתפקדת כמו זומבי ובקושי יוצאת מהבית. הרופא הפסיכ' שלי אמר שאם האפקסור לא יעזור הוא יפנה אותי לפסיכ' המחוזי של מכבי - דבר שהייתי מעדיפה למנוע. שאלתי היא האם יש כדור אחר שכדאי לי לנסות?? האם אתה יכול להציע משהו לצעד הבא? אני די מאבדת תקווה ולבעלי כבר מזמן נמאס מכך שאני אף פעם לא מרגישה טוב. תודה רבה לך ושבת שלום, שרון א'

29/03/2004 | 01:17 | מאת:

לשרון שלום, האפקסור עוזר וכדאי לחכות עוד קצת ויתכן שתופעות הלוואי יעלמו. במכבי יתכן שאת מטופלת באפקסור XR שיש לו פחות תופעות לוואי מאשר הרגיל. מניסיוני דווקא מינונים גבוהים יותר של אפקסור גורמים לפחות תופעות לוואי, כך שלא הייתי מהסס דווקא לעלות במינון. צריך עוד קצת סבלנות. הידש

26/03/2004 | 18:29 | מאת: אלונה

הבעיה קשורה לאמא שלי. זוהי בעיה של שנים. היא פשוט שומרת ואוגרת שקיות זבל, בגדים לא שמישים. בעצם היא אוגרת כל דבר שאדם נורמלי היה זורק. יותר מזה, היא קונה מוצרים כמו טונה או שמפו בכמויות מסחריות ואוגרת אותם. אני יודעת שיש בעיה נפשית חמורה, השאלה היא איך פותרים את זה? כי היא בחיים לא תודה בזה.

26/03/2004 | 19:48 | מאת: לאלונה

זו כנראה תוצאה של חרדה, אבל השאלה היא האם זה מפריע למישהו למי זה מפריע ולמה? האם מוצדק לטפל או שפשוט תתני לזה לעבור לידך

27/03/2004 | 08:34 | מאת: אריאל

אני אומנם אינני פסיכארטרית אך מה שאת מתארת מזכיר דפוס התנהגות אובססיבי או בלשון אחרת הפרעה טורדנית -אובססיסית. האם אמך מטופלת ע"י פסיכאטר? שווה ללכת לייעוץ ולטפל בבעיה אריאל

27/03/2004 | 12:33 | מאת: מיכל מ

לא מסכימה!! מיכל מ

27/03/2004 | 09:52 | מאת: לאלונה

אלונה יקרה, אם אמך אינה מודעת לבעייה, כפי שציינת, אי אפשר לכפות עליה טיפול, בוודאי שלא עבור בעייה לא מסוכנת. כנראה שיש להשלים עם זה. קורה הרבה שאנשים מבוגרים רבים, ואנשים ששרדו טראומות נוטים לאגור ולשמור עתודות, גם אם אין בכך הגיון (כפי שאנו תופסים זאת). מה שאפשר לעשות הוא לבדוק מהיכן נובעים הכעסים שלך עליה, ומה את יכולה לעשות עם זה. כלומר, איך אפשר להביא אותך להשלמה שכזו היא אמך, וזו תכונה שאינה בת שינוי.

27/03/2004 | 12:28 | מאת: מיכל מ

לאלונה שלום, יתכן ויש לה פחד ממחסור? יתכן וזה נובע מאיזה שהיא מצוקה? לכי תדעי? יחד עם זאת אסור לך לשפוט אותה, או לעשות אותה ללא בסדר.ואל תצפי שהיא תהיה מה שאת רוצה. כי יהיה לך קשה להיכנס לתוך עולמה. רצוי לתמוך באם ככל האפשר. שבת שלום מיכל מ

28/03/2004 | 13:29 | מאת: אלונה

בהמשך לתשובתך, העניין הוא שנוצר מצב שאי אפשר להזמין אנשים לבית. הבית במצב לא טוב, זאת אומרת יש בגדים רבים מדי שלא כובסו, ערימת כלים וכו. ואמא שלי לא מוכנה שנעזור לה כי היא רוצה לדעת איפה כל דבר, ותמיד היא אומרת שהיא תסדר אבל זה פשוט לא קורה.

27/03/2004 | 13:09 | מאת: משה

אין ספק שאמא שלך סובלת מ-OCD- התנהגות כפייתית. השאלה היא האם היא מודעת לבעיה? מאד קשה לטפל במישהו שלא מודע למצבו

29/03/2004 | 01:50 | מאת:

לאלונה שלום, כנראה שישנה בעיה, וכפי שקורה בדרך כלל את תיארת רק את הקצה של הקרחון והבעיה האמיתית בבית והמצב בבית חמורים הרבה יותר הבעיה העיקרית היא כיצד מביאים אותה לטיפול, אם היא אינה מודעת לבעיה וגם אינה מודה שיש בעיה אז הכל מסובך. בכל אופן צריך להפוך זאת למשימה כאשר רצוי שאנשים רבים ככול האפשר ישוחחו אתה על כך ויעודדו אותה לפנות לאבחון וטיפול. יתכן שבני משפחה נוספים יצטרפו למשימה וגם קרובים רחוקים יותר כמו אחיות ואחים שלה, בני דודים וכך הלאה. מדובר בתהליך שיניב פירות ולא בשיחה אחת בלבד, לכן צריכים סבלנות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 18:17 | מאת: יואב

המליצו לי לקחת רסיטל (נגד חרדות) ורציתי לדעת האם אסור לשתות אלכוהול לגמרי, והאם אסור לעשן גראס או מריחואנה? אם מותר אז כמה?

26/03/2004 | 19:53 | מאת: ליואב

אסור! כולם חומרים שמשפיעים על המוח ואתה לא רוצה לעשות בלגנים

27/03/2004 | 06:08 | מאת: טעיתי

אבל אתה יכול לנסות..

27/03/2004 | 20:43 | מאת: לימור

יואב אתה אידיוט, מריחואנה זה טריגר לחרדות.

אני בת 33. לקחתי 8 חוד' סרוקסט במינון נמוך (רבע, חצי כדור לסירוגין) והפסקתי לפני כחצי שנה כי אני רוצה להכנס להריון. בינתיים הדיכאון שב (אם כי בעוצמה קטנה יותר, אבל הוא מתפתח) וההריון לא הגיע.. עד כמה שאני יודעת אין מחקרים על השפעות פסיכולוגיות-התפתחותיות של סרוקסט דברתי עם המכון הטראוטולוגי בירושלים (כמו גולשות אחרות באתר) והם יכולים לתת מידע אמין על מומים מולדים אבל אין למעשה מספיק מחקרים לגבי השפעות אחרות.. חוץ מזה מפחידים כמובן התלות שנוצרת בכדור, החשש שעכשיו אצטרך לקחת לאורך זמן רב יותר ולהעלות מינונים בהדרגה ולהשאר עם הכדור הזה לאורך כל החיים. האם לקיחת כדור אינה מחסלת סיכויים ליציאה מהמצבים הללו בעתיד בכוחות עצמי? אשמח לתגובות של גולשים ומנהל הפורום.

26/03/2004 | 18:51 | מאת: דניאל

אני מכירה את הדיון הקיים בפורום בנושא. השאלה היא האם יש כדור עדיף עפנ סרוקסט בזמן הריון - לגבי פרוזק יש יותר מחקרים? או כדור אחר? או שזו אותה משפחה וזה לא משנה?

לדניאל שלום, הפרוזק מעט יותר ותיקה והייתה בשמוש רב מאוד בארה"ב ולכן הניסיון רב יותר מאשר עם הסרוקסט אבל המסקנות דומות. התרופות בטוחות מבחינת המומים, לגבי השפעות התנהגותיות ורגשיות יש פחות אינפורמציה, קראתי מחקר אחד שהיה גם קטן עם מעקב לשנתיים ללא קשיים מיוחדים. כך זה גם מניסיוני, אבל בביטחון מוחלט אין תשובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 16:42 | מאת: שרה

שלום כתבתי שאלה לגבי האם תרופות שונות עלולות להוות טריגר למחלות נפש שונות וקיבלתי שהן טכן עלולות לעורר פסיכוזה או מאניה. האם לאחר הפסקת טיפול בתרופות אלה הפסיכוזה או המאניה עוברות או שזה הופך להיות מצב תמידי? האם במבוגרים זה פחות צפוי? האם הן עלולות לדרדר את מצב הדיכאון או החרדות של החולה הלוקח אותן גם לאחר הפסקת הטיפול? בתודה, שרה.

26/03/2004 | 17:58 | מאת:

לשרה שלום, התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום לפעילות יתר-מאניה. מאניה ופסיכוזה הם תהליכים שחולפים מעצמם עם הזמן. כמובן שתרופות נוגדות פסיכוזה משפרות את המצב אבל בדרך כלל מאניה וגם פסיכוזה חולפות. לכן הנזק שנגרם לטווח ארוך מינימלי. אם מדובר בהתפרצות מחלת הסכיזופרניה או התקף סכיזופרני אז הנזק רק ביותר כמובן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 14:44 | מאת: חן

לאחרונה אני מרגיש לעיתים קרובות שמגרד לי נורא הרגלים , והאם זה יכול ליהות תופעות לוואי של התרופות שאני לוקח : ריספרדל 3מ"ג ליום , פבוקסיל 275מ"ג ליום ? בתודה חן .

26/03/2004 | 17:59 | מאת:

לחן שלום, פבוקסיל עלול לגרום לתגובה אלרגית, עם זאת גם מצבים של מתח וחרדה עלולים לגרום לתופעה של גירוד. כך שהאבחנה המבדלת אינה קלה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 13:00 | מאת: מירון

אפשר לקבל רשימה של מומחים לטיפול בהפרעת אישיות גבולית?

27/03/2004 | 16:29 | מאת: מנוסה

היא המבעיות הקשות ביותר לטיפול בסמגרת הפסיכאטריה והפסיכולוגיה. כנראה שצריך רופא שממש מבין ומנוסה בתחום. בהצלחה

26/03/2004 | 12:57 | מאת: סמי

כדור אחד לא מרדים אותי. אפשר לקחת שניים?

26/03/2004 | 18:00 | מאת:

לסמי שלום, שני כדורים לא יגרמו נזק, בדרך כלל כאשר אדם אינו מגיב לכדור מסויים אני ממליץ להחליף את הכדור, או לחשוב על פתרון בדרך אחרת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 12:20 | מאת: שרית

האם יש מקרה שבדיכאון כבד שום תרופה לא עוזרת. כל שנה אני בדיכאון קשה, ומנסה כל כדור כתקופה של חודש. האם יכול להיות שכדורים לא משפיעים ואין כדור שמשפיע. רק השנה התחלתי ליטיום. אני כבר 3 חודשים בדיכאון לפני חודש וחצי הוספו לי ליטיום ועדיין יש לי נפילות רציניות לקראת סוף שבוע. יש לציין שהמצב שלי היה קשה מאוד עם נסיון להתאבד. האם לקראת גיל ה40 הדיכאון נעשה יותר קשה.

26/03/2004 | 18:04 | מאת:

לשרית שלום, לחוסר תגובה לטיפול תרופתי עלולות להיות מספר סיבות. הסיבות השכיחות הן מינונים לא מספיקים או שנוטלים את התרופה לפרק זמן קצר מדי לפני שמתייאשים. עם הגיל שכיחות הדיכאון באוכלוסיה הכללית עולה אבל לאו דווקא העומק שלו. כמובן שישנן סיבות רבות לדיכאון כולל מצב משפחתי, עבודה וכך הלאה. למרות התרופות הרבות נוגדות הדיכאון, את צודקת שישנה קבוצה של אנשים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, אפילו אם הטיפול התרופתי משולב בתרופות. דיכאון זה נקרא דיכאון עמיד. במקרים אלו בדרך כלל מקובל להמליץ טיפול בנזעי חשמל, מה שנקרא מכות חשמל. בבית החולים עזרת נשים ישנה מרפאה מיוחדת לדיכאון עמיד. [ נקוה שהתרופות יעזרו בהקדם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/03/2004 | 23:39 | מאת: טל

שלום ד"ר לפני שלושה וחצי חודשים התחלתי טיפול בלוסטרל 50 מ"ג עקב מתח עצום וסטרס תמידי. ההשפעה של הכדור היתה נפלאה אך לוותה בהתנפחות והשמנה. לכן התחלתי לפני מס' ימים טיפול באפקסור 75 מ"ג השהיה ממושכת. לפי ההוראות של האפקסור, אחת מתופעות הלוואי היא חוסר מנוחה ועצבנות, כשהטיפול הוא בדיכאון. ולמעשה רציתי להפחית את חוסר מנוחתי. 1. האם הינך סבור כי תרופה זו אינה מתאימה לי, או שאלה הן תופעות לוואי חולפות? 2. האם עלי לעבור כעת את כל תופעות ההסתגלות לתרופה מחדש? 3. תוך כמה זמן השפעת הלוסטרל יורדת ובין השאר ההתנפחות וההשמנה? תודה טל

26/03/2004 | 18:07 | מאת:

לטל שלום, אפקסור היא תרופה טובה ויש הגיון לעבור מלוסטרל לאפקסור אם ישנה סיבה להפסיק את הלוסטרל. עליה במשקל היא תופעת לוואי שאין הכרח שתופיע אצל כל אחד, כך גם האי שקט. לכן השאלה אינה עקרונית אלא האם אצלך יופיע אי שקט, יתכן שכן ויתכן שלא, בדרך כלל אי השקט חולף אחרי מספר ימים. למרות שמצויין שעלול להיות אי שקט, האפקסור ובמיוחד ה XR יעיל מאוד לטיפול בדיכאון עם חרדה. .. רפואה זה דבר מסובך... הירידה במשקל אחרי הלוסטרל תהיה איטית ותמשך מספר שבועות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/03/2004 | 22:25 | מאת: מתיעץ

שלום ד"ר הידש, ד"ר, אנ י מבקש את עצתך. זה כבר למעלה מ-3 שבועות יש לי חולשה כללית. קשה לי מאוד לאחר מאמץ של מה בכך או לאחר הליכה לא ארוכה במיוחד, מלווה לפעמים בכאבים בגב, הרגשה כללית לא טובה וגלי חום שלאחר זמן חולפים וחוזרים. אנ י מרגיש יותר טוב כשאני יושב בכורסת הטלוויזיה, מרגיש יותר טוב לאחר שינה. יש לי ימים ושעות טובים יותר ופחות טובים (לפעמים ממש גרועים !). אני סובל מעקמת בגב (Spandelozis). לבדיקות הדם שעשו לי בקופ"ח היו תוצאות טובות. אני בן 50. אני מאובחן כסובל מ- Schizo-Affective Type Schizophren Subschronic ו- Irritable Bowel Syndrome. אני סובל מאבל מתמשך זה למעלה מ-6 שנים. אני מטופל בתרופות: Colotal , Ronexine 25 mg, Clonex 0.5 mg, Partane 2mg ד"ר, אני אודה לך מקרב לב אם תוכל ליעץ לי בבקשה מה לדעתך עלי לעשות ??? חג הפסח מתקרב, העבודות בבית - שלצערי אני צריך לעשות לבד - הן רבות מאוד ולי אין כח לעשות דבר. אני פשוט לא יודע מה לעשות. ד"ר, אני מאוד מודה לך ולתשובתך אני מחכה. תודה מקרב לב, המתיעץ

26/03/2004 | 00:43 | מאת: מתיעץ

נ.ב.: שלום לכל החברים בפורום, בנוסף לזה שביקשתי את עצתו של ד"ר הידש, בנוגע ל: "מה לעשות במצב של החולשה כללית וכו'... בו אני נמצא למעלה מ-3 שבועות, כפי שתארתי אותו למעלה" - הייתי מבקש, בכל לשון של בקשה, גם מחברי הפורום שאולי במקרה מכירים מצב דומה לזה כמו שאני נמצא בו עכשיו - לתת לי עצה והדרכה מה לעשות במצבי. אני מודה לכל מי שיוכל לעזור לי ולתת לי עצה ויד תומכת. לתשובתכם אני מחכה. מתיעץ

26/03/2004 | 06:55 | מאת: אמא קרובה

למתיעץ בוקר טוב ראשית, אני מציעה לך לפנות שנית לרופא המשפחה ולבקש בדיקות נוספות. יכול להיות שהחולשה אינה כתוצאה ממחלה פיזית אלא איזה תוצר לוואי של דיכאון, אבל צריך לבדוק יותר לעומק על מנת לשלול מחלה. אל תסתפק בבדיקת דם. שנית, כדאי לשאול את הפסיכיאטר לגבי תופעות לוואי של התרופות שאתה לוקח. שלישית, וזה הכי חשוב - אם אתה מרגיש רע, תעשה מעט דברים ותנוח. תקשיב לגוף שלך. לא יקרה כלום אם לא תעשה את כל הדברים בבית. כמעט הכל יכול לחכות עד שתרגיש יותר טוב. ואל תתבייש לבקש עזרה מקרובי משפחה וחברים. תרגיש טוב. אמא קרובה

26/03/2004 | 18:27 | מאת:

למתייעץ שלום, אכן אתה מגלה ידע רב במה שקורה. כיוון שהחולשה היא שלושה שבועות בלבד, אני מסכים עם "אמא קרובה" שצריך לחשוב על גורם פיזי=גופני ויתכן שמדובר במחלה חולפת. מהבחינה הפסיכיאטרית, אתה נוטל מינונים נמוכים של מספר תרופות, ההשפעה היא בעיקר הרגעתית, הייתי מתייעץ שוב עם הרופא המטפל גם על צמצום מספר התרופות ואולי גם הוספה של תרופה מעוררת נוגדת דיכאון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

25/03/2004 | 21:44 | מאת: גלית

אני מטופלת בקלונקס ומרוניל (לפי שיחותינו שעברו). מנסיוני תרופות נוגדות דיכאון רובם שניסיתי לא עשו לי טוב חוץ ממרוניל אך התרגלתי לקחת את הקלונקס באופן קבוע 1.5 ליום בוקר צהרים וערב . זה עושה לי נפלאות חוץ מזה שזה מרדים קצת אני יכולה לישון צהרים שעתיים ובערב שוב להיות מאד עייפה . האם זו תופעה של התרופה הזו? תודה על התגובה.

לגלית שלום, גם לקלונקס וגם למרוניל ישנה תופעת לוואי של החלשה ועייפות. כדאי באופן מאוד הדרגתי להוריד בקלונקס לפי הקצב שלך. אפשר לנסות להתחיל ולהוריד במינון של הבוקר, אפילו להפחית ברבע כדור או לדחות את הלקיחה כמה שאפשר. ואחר כך להוריד קצת במינון של הצהרים וערב. כל זאת באופן מאוד הדרגתי לפי הקצב שלך, אז גם העייפות תפחת. שבת שלום, דר' גיורא הידש