פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
25/03/2004 | 13:44 | מאת: שיר

אני לוקחת חצי כדור ציפרמיל אחת ליומיים (ירידה במינון לאחר כדור שלם כל יום שלאחריו חצי כדור כל יום) אני מטופלת ivf האם מותר בהריון ליטול את הכדור?

26/03/2004 | 18:31 | מאת:

לשיר שלום, מדובר על מינון נמוך ביותר ולכן סביר שאפילו בגלל המינון לא תהיה שום בעיה. לפי הידע שלי אין בעיה עם ציפרמיל בהריון אבל אני תמיד ממליץ להתעדכן במרכז הטרטולוגי. מקווה שתהיי במהרה בהריון והשאלה תהיה רלוונטית מאוד. בהצלחה דר' גיורא הידש

25/03/2004 | 13:38 | מאת: טל

25/03/2004 | 13:40 | מאת: טל

סורי נישלח בטעות... אז ככה... השאלה שלי אם שמעתי על מחקרים חדשים שהוכיחו כי הכדור הנ"ל אמור לעזור לימנוע תיאבון ולעזור לבולמיות?

25/03/2004 | 17:09 | מאת: ק.

הכדורים האלו ניתנים בארה"ב למטרות הללו בין השאר.

26/03/2004 | 13:01 | מאת: מירון יעקב

26/03/2004 | 18:33 | מאת:

לטל שלום, אכן הדברים נכונים, טיפלתי באדם אחד עם הטופמקס מסיבות אלו, אולם התוצאות לא היו מרשימות. נקווה שאצלך תהיה הצלחה רבה יותר כפי שמדווח בספרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 19:39 | מאת: טל

יהיה איכפת לכם אם תיכתבו לי את תופעות הלוואי ואת מה שרשמו בפורום הנ"ל כי פשוט אני לא הכי בקיעה באנגלית... תודה מראש.. ולד"ר ידוע לך אם פצעים בפנים יכולים להיות מהכדור או שזה לא קשור?

25/03/2004 | 11:57 | מאת: שרה

שלום האם תרופות פסיכיאטריות שונות כמו SSRI עלולות לעורר בעיות ומחלות נפש כמו סכיזופרניה או מצבים פיזיולוגים שהיו סמויים עד אז או להוות טריגר להופעתן? בתודה שרה

25/03/2004 | 15:21 | מאת: משה

SSRI יכולים לעורר מצבים רדומים של פסיכוזה או מניה ומכאן גם חשיבותו של האיבחון והמעקב הפסיכיאטרי בטיפול. כאשר התרופה ניתנת ע"י רופאי משפחה אין דרך לאבחן מראש סיכון כזה. בשנים האחרונות התרופות ניתנות בקלות רבה ורק לאחרונה הוחלט לצמצם זאת בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. אצל מבוגרים בינתיים אין שינוי כלומר ממשיכים כרגיל.

25/03/2004 | 10:34 | מאת: נועה

שלום רב הייתי מעוניינת לדעת מה ההשפעות של שימוש בגראס וקוקאין תוך כדי נטילת סרוקסאט. תודה.

25/03/2004 | 15:08 | מאת: משה

גראס וקוקאין יכולים לגרום לנזק למערכת העצבים עם או בלי סרוקסט. הסרוקסט לא משנה בהרבה את מאזן הסיכון שאת לוקחת על עצמך. קוקאין מאד מסוכן וגם מאד ממכר.

25/03/2004 | 10:08 | מאת: מתיעצת

בוקר טוב ד"ר אני מתיעצת עבור חברה שלי היא סובלת מדכאון כבר שנים וטופלה בעבר בכמה וכמה כדורים, כעת עקב החלפת כדורים הדיכאון הפך לעמוק ביותר וקשה היא אמורה לעבור טיפול בחשמלבמהלך 3 ימים, עד להשפעת הכדורים החדשים. מהוא טיפול זה? מה משמעותו? איך הוא עובד? האם זה כואב? ועד כמה הוא משפיע? בתודה מראש

25/03/2004 | 11:58 | מאת: רבקה

תשובה לא מקצועית אלא מידע כללי. הטיפול בחשמל קרוי בעברית נזע חשמלי. ניתן בין היתר במצבים של דיכאון עמיד לתרופות. הטיפול נעשה בהרדמה מלאה והמטופל איננו חש בדבר. במהלך הטיפול מחוברות אלקטרודות חשמל לרקות בצידי הראש ומוזרם דרכן זרם חשמלי בעוצמה הגורמת לשינוי בגלי המוח. הדרך המדויקת בה טיפול זה עוזר ומשפר את מצבם של חולי דיכאון איננה ברורה לגמרי. יש צורך בסידרה של מספר טיפולים כאלה עד להתחלת השיפור במצב. לאחר הטיפול תיתכן הפרעה קלה בזיכרון לטווח הקצר , שתוך זמן קצר חולפת. לסיכום , אין מה לחשוש מהטיפול , הוא לא כואב ובהחלט משפר את מצב החולה.

25/03/2004 | 15:01 | מאת: משה

טיפול בנזעי חשמל (ECT) הוא הטיפול היעיל ביותר בפסיכיאטריה. לטיפול אין שם טוב בציבור ולכן במהלך השנים חלו בו מספר שינויים מהותיים שהם גם מעוגנים בחוק: 1. כיום הטיפול ניתן בהסכמה בלבד ולא בכפיה. המטופל חייב להבין ולקבל את התהליך. 2. כיום הטיפול ניתן עם הרדמה מלאה ולכן המטופל לא מרגיש כלום בזמן הטיפול (לא כואב) דיכאון היא האינדיקציה העיקרית ל-ECT אך לא היחידה. הכוונה איננה רק לדיכאון עמיד אלא גם במצבים שבהם רוצים השפעה מהירה ולא לחכות מספר שבועות עד שהתרופות יתחילו להשפיע. טיפול דומה אבל יותר עדין הוא בעזרת גירוי מגנטי TMS.

25/03/2004 | 08:42 | מאת: א.

שלום, אני בת 33, נשואה ואם. לפני 10 שנים התחלתי לסבול מהתקפי חרדה ופאניקה, שבמשך השנים התחלפו בהזיות שמיעתיות. אני מטופלת אצל פסיכולוג, אולם אני תוהה האם יש כאן בעיה אחרת. החרדה הכי גדולה שלי היום היא לפתח מחלת נפש, ואני מניחה שתוצאות הדחק של חרדות העבר הולידו הר חדש. אני מודעת לכך שההזיות השמיעתיות הן שלי. פרטיות ולא מגיעות מבחוץ. אני מרגישה שאני לא מתאימה להגדרות הסכיזופרניה או הדיסוציאציה. האם יש משהו אחר? למה זה קורה לי? זה משבש ומאמלל את חיי, שמלבד זה טובים ובתהליכי צמיחה. אשמח אם תוכל להעיר / להאיר את דרכי. בתודה מראש, א.

26/03/2004 | 18:37 | מאת:

לא. שלום, אכן הזיות עלולות להיות סימן למחלת נפש אולם לא תמיד. קורה לכל אדם רגיל שהוא הולך ברחוב והוא שומע שמשהו קורא לו, או כאשר נמצאים בחדר מרוחק אנחנו "שומעים" שדפקו בדלת או שהטלפון צלצל כאשר מדובר על "נדמה" או הזיות. כדאי להגיע לאבחון טוב אצל פסיכיאטר ואז תהיה לך תשובה מוסמכת ולא תהיי באי וודאות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 22:23 | מאת: א.

תודה רבה על תשובתך

25/03/2004 | 01:30 | מאת: אנטי

יש לי התקפי חרדה כבר למעלה משנה ישנם שבועות שאני מרגיש ממש טוב כמו כל אחד וישנם שבועות פחות טובים וישנם מאד רעים.... מה אני יכול לעשות בכדאי להימנע מכדורים בכל מחיר??? בבקשה תציעו הצעות כל מה שאפשר על מנת להרגיע מצב חרדה... (בעתקף אני מרגיש נורא עייף קצת סחרחורות ליחה בגרון מעט לחץ בבטן כאבי ראש ליפעמים וקושי נשימה) תודה רבה

25/03/2004 | 02:46 | מאת: מיכל מ

לאנטי שלום, אני מבינה את החששות שלך. אם יש לך התנגדות עקרונית לשימוש בתרופות. כדאי שתפנה לקבל יעוץ מפסיכולוג שלאחר איבחון יציע לך את סוגי הטיפול האפשריים לבעיה שאתה מציג.

26/03/2004 | 00:36 | מאת: שירה 59

אני אמנם לא סבלתי מחרדות אבל ממה שהבנתי גם טיפול קוגניטיבי (פסיכולוגי) עוזר, וגם תרגילי הרפייה ודמיון מודרך יכולים לעזור ואת הכל יכול ללמד אותך המטפל המתאים. מדוע ההתנגדות לתרופות?

24/03/2004 | 19:51 | מאת: משתפרת

בעבר לקחתי פרוזאק וציפרלקס, שתי התרופות גרמו לי לבעייה חמורה בתפקוד המיני. הפרוזאק הוריד את העוררות המינית כמעט לגמרי ולא איפשר לי להגיע לאורגזמה כלל, והציפרלקס חיסל לגמרי כל עוררות מינית כלשהי ואין בכלל מה לדבר על אורגזמות... לפני כמה ימים התחלתי שימוש באפקסור XR בתקווה שאולי עם תרופה זו מצבי יהייה שונה, היות והיא פועלת גם על נוראדרנלין בנוסף לסרוטונין ולכן אמורה לפגוע פחות בתפקוד המיני. שאלותיי הן: 1) לד"ר הידש - האם ההשערה שתרופה הפועלת גם על נוראדרנלין פוגעת פחות בתפקוד המיני היא נכונה? ומדוע? 2) לד"ר הידש - קראתי כי אחד הפתרונות לבעיות בתפקוד המיני אצל נשים הלוקחות תרופות ממשפחת ה-SSRI הוא לקחת בנוסף אגוניסט ל-melanocortin (הורמון המשפיע על עוררות מינית אצל נשים). מה ידוע לך על אופצייה זו? האם היא מקובלת? מה תופעות הלוואי של לקיחת אגוניסט זה? כיצד פועל מנגנון ההשפעה במקרה זה? 3) ולשאר חברי הפורום - האם היו לכם/ן בעיות בתפקוד מיני עם אפקסור XR? איך התמודדתם איתן? תודה ויום טוב :)

24/03/2004 | 19:57 | מאת: משתפרת

melanocortin הוא חלבון, ולא הורמון.

25/03/2004 | 00:52 | מאת:

למשתפרת שלום, האפקסור במינונים הנמוכים פועל יותר על הסרוטוניון ובמינונים הגבוהים יותר על הנוראפינפרין. סטטיסטית הוא הפוגע הכי פחות בתפקוד המיני, אבל הסטטיסטיקה אינה אומרת דבר עליך. כך שעד שלא תנסי ותתני לפרוזק והציפרלקס לצאת מגופך (כחודש ימים עם הציפרלקס הפרוזק אפילו יותר) לא תדעי את התשובה לגביך. לגבי המלנוקורטין, לא שמעתי על כך אולי משהו יכול להוסיף אינפורמציה? בהצלחה דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 18:57 | מאת: מילי

שלום כתבתי לפורום כבר מספר פעמים והיית לי לעזרה גדולה. כתבתי בנושא תופעות לוואי של פלוטין שמהן סבלתי...הפסקתי לקחת פלוטין לפני כ-4 שבועות ובשבוע האחרון כבר הרגשתי הרבה יותר טוב למרות שבערבים עדיין היו לי קצת חרדות ואחרי נהיגה הופיעו סחרחורות. במשך כל הזמן הזה הרגשתי רע מכדי לשבת בשיעורים (באוניברסיטה) והיום (יום רביעי) כשהלכתי לשיעור הופיעה שוב החרדה אמנם לא היה לי דופק מאוד מהיר אבל הרגשתי קור ותחושת עיקצוץ בלשון ובגפיים ומעין קוצר נשימה שהן תופעות שהיו לי במשך השימוש בתרופה ונאלצתי לעזוב לאחר השעה הראשונה של השיעור בעיקר כי פחדתי שזה יתפתח להתקף חרדה ובנהיגה חזרה הביתה הרגשתי לחץ ואני מאוד מודאגת עכשיו שלקיחת התרופה דירדרה את מצבי...האם ייתכן שאלה עדיין תופעות לוואי של התרופה? כמה זמן בדר"כ מופיעות תופעות הלוואי של פלוטין לאחר הפסקת נטילת התרופה? בעבר אמרת שלוקח הרבה זמן עד שהן נפסקות...למה הכוונה בהרבה זמן? מחר יש לי מבחן ואני חוששת שיופיע לי שוב מן התקף חרדה ואני חוששת לקחת מעט מהקלונקס שנשאר לי ואני לא מצליחה להשיג את הפסיכיאטרית שלי מה כדאי לעשות? בתודה מילי...

25/03/2004 | 00:55 | מאת:

למילי שלום, הקלונקס למחר הוא רעיון טוב ועשוי לפתור את הבעיה. בערך אחרי חודש יש רק 5% מהפלוטין בגוף כלומר באופן מעשי את ללא פלוטין. כנראה שאין מדובר בתופעות הלוואי של התרופה אלא בתופעות של חרדה שהטפול התרופתי לא הקל עליה. צריך לשקול עם הרופאה את המשך הטיפול - שיחות או תרופה אחרת. בהצלהח במבחן דר' גיורא הידש

בעיקבות מחלתי אני נאלץ לקחת מינון של כדורים כגון אסיוול פאקסט זודורום ורדזין באופן יום יומי. 1.האם יש לי אפשרות לחזור לעבודה? 2.האם יכול להישלל ממני רשיון הנהיגה? 3.איך צריכים להתיחס במקום עבודתי,והאם הם יכולים לאלץ אותי לעבוד בכל עבודה שהיא? המון תודה על העזרה..... שגיא.

לשגיא שלום, לצערי איני זוכר אם כתבת מכתב קודם, במידה וכן, כדאי שתוסיף את הקישור ואז אוכל לענות תשובה מלאה. באופן עקרוני לקיחת תרופות אינה סיבה לשינוי בתנאי עבודה או שלילת רישיון. אדם המרגיש טוב עם תרופות הוא בריא לכל דבר ולכן יתכן שהוא יעבוד כרגיל וגם יהיה לו רשיון נהיגה. כמובן שהדבר מחייב בדיקה של רופא תעשיה ושל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שהם קובעים את היכולת התפקודית. בהצלחה דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 14:26 | מאת: ציפי

שלום רב ד"ר. הייתי אצלך אתמול בקרית-חיים ואני רוצה להודות לך על היחס והסבלנות. רציתי לשאול (למרות שכבר שאלתי אותך, אך לא ממש זוכרת), אני לוקחת כבר שבוע סרוקסאט+3 קסאנגיס. מתי אפשר להוריד את מינון הקסאנגיס ובאיזה אופן?

25/03/2004 | 00:59 | מאת:

לציפי שלום, הסרוקסט מתחיל להשפיע אחרי כשלושה שבועות מתחילת הנטילה, אז אני מקווה שתתחילי להרגיש טוב יותר. בינתיים אפשר להיות גמישים עם נטילת הקסנגיס לפי הרגשתך באותו היום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 13:00 | מאת: טל

שלום, למי יכולה לפנות משפחה הזקוקה לעזרה מקצועית ותמיכה בכל הקשור להתמודדות עם אם הסובלת מסכיזופרניה.? אם למישהו יש ניסיון או המלצה אשמח לקבל. כמו כן, מכיוון שהמחלה משפיעה מאוד גם על הזוגיות של ההורים - האם יש גורם כלשהו המשלב יעוץ נישואין +יעוץ בנושא סכיזופרניה? כאשר פנינו לפסיכולגית שהיא גם מטפלת זוגית נאמר לנו שאין באפשרותה לעזור במקרה כזה. כמו כן, פניתי ל"אנוש" שגם לא נתנו מענה לבעיה. אשמח לכל מידע שיכול לעזור. תודה ויום טוב..

לטל שלום, אני מתפלא שב"אנוש" לא הצליחו לעזור לך, יש להם קבוצות של בני משפחה, נכון שבדרך כלל הם עובדים עם הורים לילדים חולים אבל בהחלט יתכן שישנם שם עוד אנשים במצבך. אם תצייני את אזור מגוריך אולי אוכל להדריך אותך ולהוסיף אינפורמציה לגבי אנוש. כדאי לנסות גם ברשת באתר של "זרות". בקשר לטיפול זוגי אפשר לחפש פסיכולוג או עובדת סוציאלית שיש לה ניסיון בעבודה בבית חולים פסיכיאטרי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 11:31 | מאת: מאיה

שלום רב בעלי איש קבע מצליח בסוף שנות ה-30 שלו. הוא תולש באופן אובססיבי שיער מהגבות ומן החזה. הוא אפילו לא מרגיש שהוא עושה את זה. כתוצאה מתלישת הגבות הפרצוף שלו נראה לא סימטרי ורואים ש"משהו מוזר", גם אם לא ישר מבחינים מה . בגבה אחת כבר כמעט ולא נשאר לו שיער. בקשותי, תחינותי ואיומי כדי שיפסיק לא מועילים. אני ממש מתביישת. מה גורם לאדם משכיל ובעל עמדה לנהוג באופן כה מוזר והאם יש דרך להפסיק זאת ?!?!?! תודה.

24/03/2004 | 12:17 | מאת: א.מ.

שלום רב עד כמה שידוע לי זוהי התנהגות אובססיבית שמטפלים בה בעזרת כדורים פסיכיאטרים. בקשותיך ותחינותיך באים בשם ההיגיון, אך יש בעיות שההגיון לא יכול לפתור אותן... בהצלחה

25/03/2004 | 01:07 | מאת:

למאיה שלום, הפרעות נפשיות אינן קשורות לאינטליגציה ונחמדות. בודאי שבעלך נחמד וגם אדם טוב אבל הוא עלול לסבול מיתר ל.ד., סוכרת או בעיה נפשית. אבל אני מקווה שהוא יהיה בריא והבנת את הרעיון. כיוון שמדובר על בעיה נפשית לכן ההגיון לא עוזר ולא כדאי "לנדנד" לו שיפסיק. פשוט זה לא יעזור. אפשר לפנות למכון לטיפול באנשי קבע שנמצא ליד תל-השומר. הטיפול שם טוב וגם הסודיות נשמרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 10:22 | מאת: ג

שלום אני נוטלת כ10 חודשים סרוקסט נגד דכאון קל והכדור מאד עוזר לי. הבעיה שלי היא שיש לי טיסה לחול מחר, ופתאום אני ממש מבוהלת מהטיסה. אף-פעם לא היה לי פחד מטיסות, וטסתי לבד טיסות ארוכות, אפילו כשהייתי ילדה. כל המצב הזה וההתרעות פשוט מלחיץ אותי, ואני ממש חוששת שלא אצליח לעלות על המטוס. אני מכניסה לעצמי מחשבות רעות לראש. אני נוסעת עם חבר שלי שאני מאד אוהבת, והוא הבטיח להרגיע אותי. אני מצטערת על הרגע שהסכמתי לטוס, וכועסת על עצמי על כך כי אני אמורה לשמוח ולהיות מאושרת מכך שאני נוסעת לחופשה. קיבלתי מידיד כדור הרגעה (שכחתי את שמו). מה עלי לעשות? האם לקחת את הכדור? אם כן אז מתי? האם הדברים האלה באמת עובדים? אודה על תשובתכם המהירה (מחר הטיסה)

25/03/2004 | 01:10 | מאת:

שלום, אני מקווה שתפסתי אותך עוד לפני הטיסה. החרדה כעת היא חרדה מפני החרדה שתהיה לך בטיסה. כיוון שבסך הכל את מרגישה בטוב, צריך לחפש פתרון מהיר לבעיה המיידית ומדובר על דבר חד פעמי. כמובן שנוכחותו ועזרתו של החבר חשובים מאוד ויתכן מאוד שהוא יפתור את כל הבעיה, כדאי לסמוך עליו. גם כדור הרגעה, לוריוון או וואבן עלולים להקל ולפתור את כל הבעיה והם מומלצים. כדאי ליטול את הכדור כשעתיים לפני הטיסה. נסיעה טובה וחופשה נעימה דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 10:12 | מאת: שולה

שלום רב דר. ברצוני לשאול מספר שאלות שמתחילות "להציק" ולהפריע למנוחתי. אני מטופלת בלוסטראל מזה שנה וקצת. נהנית להרגיש את החיים שוב ולהינות מהם. אין ספק כי זו תרופה נהדרת, לפחות איתי היא עבדה טוב. בעקבות רצון להרות, פניתי למכון הטרטולוגי ונאמר לי כי אין חשש להשתמש בלוסטראל במהלך ההריון, אלא שיש לידע את צוות בית החולים מאחר וייתכנו תגובות קלות אצל הוולד מיד עם לידתו (כמו רעידות וכדומה) שלטענתם יעברו במהירות. שאלתי היא לגבי הפסקת השימוש בתרופה וכן גם השימוש בתרופה וקבלת הרדמה אפידורלית בלידה. 1. האם בהכרח תופעות החרדה יחזרו במידה ואפסיק בהדרגה איטית את השימוש בתרופה? האם אני אחזור להיות חרדה ולחוות התקפים? (רצוי לציין כי התחלתי טיפול בתרופה בעקבות חוויות טראומתיות עם כמה מקרי מוות במשפחה. 2. ידוע כי יש ליידע את הרופא המרדים בשימוש בלוסטראל במידה ויש צורך בהרדמה. האם יש לך מידע לגבי אפידורל? האם יש סיכון בשימוש יחד עם חומר מרדים? הצילו ... אני מוכנה להוריד במינון, אלא שמאוד חוששת...ואינני רוצה למנוע מעצמי ומבעלי את חיי המשפחה. מה תוכל לומר כדי לעודד אותי? המון תודה מראש וסליחה על המכתב הארוך... שולה

25/03/2004 | 01:17 | מאת:

לשולה שלום, וואו, את מקדימה מאוד את המאוחר ואנסה להסביר. מדובר שצריך להפסיק את הלוסטרל מספר ימים לפני הלידה כדי שלא יהיו השפעות במהלך הלידה עליך או על הילוד. כלומר את צריכה לדאוג לזמן קצר שיהיה בעוד תשעה חודשים לפחות. כך שאני חושב שבהחלט אפשר להתחיל את ההריון, אני מאמין שכפי שבדרך כלל קורה תרגישי בהריון טוב. יתכן מאוד שלקראת סוף ההריון לא יהיה צורך בלוסטרל.... כך שאני מציע לחכות עם השאלות, לקראת סוף ההריון במידה והשאלות יהיו אקטואליות בהחלט צריך ואפשר להתיחס אליהן. בהצלחה דר' גיורא הידש

נפשי לכודה בתוך כימיה של נוירוטרנסמיטורים שחסרים ועודפים במוח יותר מדי סרטונין פחות מדי דופמין לא יודעת בדיוק מה חסר ומה עודף רק מרגישה לכודה בתוך הכימיה הזאת לעיתים עצבנית, מתפרצת, סוערת לעיתים מיואשת ומדוכאת עד מוות מלאה ברגשות אשם שמשהו בי, באישיות שלי, דפוק והנפש מתייסרת עולה ויורדת בטלטלות קשות וכואבות. נפשי לכודה בתוך כימיה ואני לא יודעת שמדובר בכימיה לפחות לא בהתחלה וקוראת לעצמי משוגעת, ומוזרה ועצלנית ונצלנית ורעה ואימפולסיבית וילדותית ונמהרה. נפשי לכודה בתוך כימיה ואני, מיוסרת כולי, זועקת לעזרה. עד שמגיעה הפסיכיאטריה כמו אמא טובה היא לוקחת את נפשי לחיבוק לא שיפוטי ואומרת לי זו לא את, זו המחלה זה חוסר איזון ביוכימי במוח וכשאני מתחילה לעכל וכשההתנגדות ל"כדורים" יורדת נפשי מתחילה להחלץ מכלוב האשמה והיסורים מוחי מקבל את החומרים הכימיים החסרים ולאט לאט אני כבר לא עצבנית אימפולסיבית ונמהרה וגם לא עצלנית נצלנית ורעה מצליחה להסתכל על העולם בגובה העיניים ולא מתוך המטוטלת של חיי והחוויה היא כל כך שונה שרק מי שחי כל חיי בתוך נדנדה ופתאום הפסיק להיטלטל יכול להבין את תחושת ההקלה והשלווה. תמי.

24/03/2004 | 09:09 | מאת: א.מ.

איזה תאור נוקב!!!!

אני מקנאה בך.

24/03/2004 | 17:38 | מאת: תמי

האם על כישרון הכתיבה, או על הדרך שאני עוברת? ואיך את מרגישה? האם הדברים שכתבתי מזכירים לך דברים שגם את עוברת עם עצמך? תמי

23/03/2004 | 22:36 | מאת: הלל

ד"ר הידש שלום אתה מכיר את התרופה הזאת שהיא נגד דכאון וחרדה? הבנתי שבארה"ב היא נפוצה ומצליחה מאוד,למה לכאן היא לא הגיעה ? תודה הלל

24/03/2004 | 00:57 | מאת:

להלל שלום, אכן התרופה טובה, היא פועלת במנגנון שונה נגד דיכאון ואינה פוגעת בתפקוד המיני. לרוב הרופאים אין ניסיון רב עם התרופה וגם לי אין, הסיבה לכך שהתרופה אינה נמצאת בסל הבריאות ובקופות החולים ולכן השימוש בה מועט יחסית. דבר דומה קרה גם עם הלוסטרל. הלוסטרל מאוד פופולרית בארה"ב אבל בארץ שנים רבות הייתה רדומה לגמרי. כאן אנו רואים את החשיבות של יבואני התרופות והחשיבות שלהם כאשר הם עוזרים לרופאים להתגבר על המעצורים ולהתחיל להתנסות בתרופה שאינה מוכרת להם. תרופה שיבואן לא דוחף לא תכנס והרופאים לא ילמדו להשתמש בה. כך שלמרות ההשמצות הרבות של היבואנים בכל זאת הם עושים תפקיד חשוב. תשובה יותר עניינית אין לי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 01:45 | מאת: משה

קודם כל למען הסדר הטוב וולבוטרין=זייבן=בופרופיון אתה שואל למה זייבן ניתן רק לגמילה מעישון ולא לדיכאון וחרדה? התשובה היא פשוטה: יש להם זכויות פטנט רק על ההתוויה של גמילה מעישון. הפטנט על ההתוויה של דיכאון (שניתן ל-וולבוטרין) נגמר מזמן ולכן התרופה השניה הרבה יותר זולה. היבואן דוחף חזק את התרופה אצל רופאי משפחה לעניין גמילה מעישון והקופות מסבסדות חלקית את התרופה וחלק מהעניין זה גם להסתיר שמדובר בתרופה "פסיכיאטרית". אך הסיבה העיקרית הן זכויות הפטנט שלא תקפים לדיכאון ולכן אין כוונה לרשום את הזייבן גם לדיכאון. מכיוון שזייבן רשומה רק לגמילה מעישון אי אפשר לתת אותה לדיכאון בלי אישור מיוחד ממשרד הבריאות.

23/03/2004 | 21:47 | מאת: גאיה

שלום לך, אני סובלת מתשישיות וחולשת שרירים. אני צריכה לעבור בדיקה לגילוי קורטיזול בדם,לשם כך מזריקים לי חומר שמגרה את פעילות בלוטת האדרנל. אני פוחדת מהבדיקה גם כי אני חרדתית וגם כי אני חוששת מתופעות של דופק מהיר ..וכו. אני לוקחת קלונקס כל יום לפני השינה,0.5, האם יש לזה השפעה על הבדיקה,? אפשר לקחת לפני הדיקה משהו להרגעה? תודה.

24/03/2004 | 00:59 | מאת:

לגאיה שלום, ביצעתי את הבדיקה פעמים רבות - פעם חשבנו שאפשר לאבחן איתה דיכאון אבל זה כבר היסטוריה. בכל אופן הבדיקה בטוחה מאוד ואין אתה בעיות או תחושות לא נעימות כך שאפשר להרגע. תרופות הרגעה מסוג קלונקס אינן פוגעות בתוצאות הבדיקה. שהיהי רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 21:22 | מאת: גאיה

תודה על התיחסתוך. אני רוצה לשאול האם יש קשר בין רמת הקורטיזול לרמת המתח והחרדה.? אם כן איזה סוג של טיפול ניתן? שאלה נוספת,אני כבר שנים טוענת שיש לי קושי רב בזיכרון,אולי בגלל הקלונקס,כיום אני בתפקיד ניהולי והחששות שאשכח או לא אתנסח נכון מביאות עלי קושי נוסף על הקיים. נמאס לי מהקלונקס אני ממש רוצה לרדת ממנו ולעבור לכדור שגם משפר זיכרון. יש כזה?

23/03/2004 | 19:41 | מאת: מירי

העלתי מינון של חצי כדור ציפרלקס , כבר חודש שלם שאני לוקחת את תוספת המינון , ועדיין יש לי תופעות לוואי של הזעות בידיים חוסר שקט וחולשה , רציתי לדעת האם בעליית מינון לוקח כל כך הרבה זמן לגוף להתרגל והאם יש עוד סיכוי שזה יעזור למצב הכלליץ תודה

24/03/2004 | 01:00 | מאת:

למירי שלום, אם הבנתי טוב אז את נוטלת כבר חודש חצי כדור ציפרלקס. אכן ישנן תופעות לוואי לא מעטות לחצי כדור וחודש זה כבר הרבה זמן. כדאי להתייעץ בקשר להמשך הטיפול עם תרופה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/03/2004 | 17:17 | מאת: שגית

שלום רב. לפני שבועיים התחלתי לנטול כדורי ציפרלקס. שאלתי היא, האם אני יכולה במקביל לנטול כדורים אחרים שאינם קשורים לנושא כגון גלולות למניעת היריון?? ועוד שאלה - אני תורמת דם קבועה במשך שנים רבות, האם אני צריכה (בתרומה הבאה) לדווח על נטילת הציפרלקס? תודה רבה, שגית

23/03/2004 | 20:00 | מאת: תמי

לדעתי אין קשר בין ציפרלקס לגלולות למניעת הריון. גם אני לוקחת ציפרלקס ובמקביל גלולות. לא כתוב על הגלולות שום התוויה שמונעת נטילת תרופות נגד דיכאון. אני גם לא חושבת שיש בעיה עם תרומת דם וציפרלקס כי עד כמה שידוע לי לא בודקים רמה טיפולית של ציפרלקס בדם. אבל כאן אני לא בטוחה ומעניין יהיה לקבל את תשובתו המקצועית של דר' הידש בעניין.

23/03/2004 | 22:41 | מאת: שירה 59

אפשר לתרום דם עם ציפראלקס- בטופס התרומה את רושמת איזו תרופה את לוקחת ויש בניידת דם ספר עם כל התרופות וכתוב להם שם אם מותר או לא- ומותר. לגבי גלולות אין בעיה.

23/03/2004 | 15:50 | מאת: סימון

מעריב: http://www.maariv.co.il/channels/4/ART/674/607.html CNN: http://www.cnn.com/2004/HEALTH/03/22/antidepressant.warning.ap/index.html

23/03/2004 | 19:09 | מאת: מסומן ללא סימנים

בולשיט! נכון שתרופות מסוג זה אם הם עוזרות אז הם מעלות אותך חזרה לחיים אבל בהחלט לא מביאות לרצון למות. ובכלל אינני מאמין לשום מחקר בנושא התרופות .עד היום כל המחקרים לא הוכיחו שום עובדה אחרת מלבד זאת שהיה מחקר........ אז אפשר להיות רגועים.(לפחות מהעניין המטופש הזה...)

23/03/2004 | 21:00 | מאת: סימון

רצון למות היה לפני שהתחילו לקחת את התרופה. התרופה נתנה להם את המוטיבציה לבצע את מחשבות ההתאבדות.

23/03/2004 | 09:52 | מאת: רונית

שלום לידידי הידש היקר להזכירך אני צריכה עכשיו להחליף תרופה מציפרלקס ללוסטרל. קראתי היום בעיתון על כך שמשרד הבריאות האמריקאי מתריעה על כך שכל התרופות מהדור החדש עשויות לגרום לנטיה להתאבדות ומחשבות שכאלה. מנסיוני האישי כשהייתי בדיכאון אחרי הלידה לא היו מחשבות אובדניות רק חרדות וחוסר כח לתפקד. לאחר תחילת לקיחת הסרוקסט מחשבות התאבדות אכן הופיעו והן עדיין קימות היום בעודי לוקחת את הציפרלקס. מה דעתך על כך? והאם יש איזה דרך לצאת מתחושות אלה ללא תרופות. אני יכולה להגיד בבוודאות שהרצון להתאבד היה אצלי רק בזמן לקיחת התרופות או לפחות עד שהגוף הסתגל אליהם ואז הן נעלמו. מה אתה יודע על מחקרים אלה? ומיניסיונך העשיר ממטופלך האם נתקלתה בזה? לתשובתך המהירה אודה בידידות רונית

לרונית שלום, קיים ויכוח ישן לגבי הקשר בין מחשבות אובדניות והתרופות החדשות מסוג הפורזק. חברות התרופות טוענות שהמחשבות האובדניות קשורות לדיכאון, ומצד שני קיים ניסיון של מעשה התאבדות או מעשים תוקפניים קיצוניים אחר תחילת נטילת התרופות נוגדות הדיכאון. היו מספר תביעות משפטיות מפורסמות, רובם נידחו על ידי בתי המשפט-כלומר קבעו שאין קשר בין הפרוזק למחשבות האובדניות. חלק מהתביעות נסגרו בפשרה ללא הכרעת דין. לאחרונה היו שתי תביעות כנגד סרוקסט באנגליה והאנשים התובעים זכו. לכן הוקמה באנגליה ועדה שתבדוק את הנושא ונאסר לתת לילדים סרוקסט, כזהירות. בכל המקרים מדובר על מצבים חריפים וסוערים בזמן תחילת נטילת הטיפול התרופתי. לכן איני חושב שאת דומה למקרים שמדובר בהם, אצלך מדובר במצב קבוע וממושך שזה דבר שונה. כאשר ישנן מחשבות שאין טעם לחיים ומחשבות אובדניות כמעט תמיד מומלץ על טיפול תרופתי. לסיכום, אני חושב שאצלך אין קשר בין המחשבות ובין התרופה. מקווה שהתרופה החדשה תשפר את המצב וכל הדברים הללו יהיו מאחוריך. בהצלחה הידש

23/03/2004 | 00:19 | מאת: גלית

רציתי לדעת משהו לגבי חרדה. האם מוכר לך התופעה כשאני הולכת לנוח או לישון בלילה אני מרגישה דופק בראש שלא נותן מנוחה האם זוהי תופעה של חרדה? עוד דבר האם במנוחה כשאני יושבת ומרגישה זרמים בגוף נימול ועצבי הגוף קופצים זו גם חרדה? תודה על התשובה. נ.ב מה אתה מציע לעשות כמרגישים כך גם אם אני לוקחת טיפול תרופתי.

23/03/2004 | 01:32 | מאת:

לגלית שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה ויודעת שאלו תופעות של חרדה אצלך. אפשר כמובן לנסות ולהרגע בכל דרך שנראת לך מתאימה לך. יש מי שאוכל משהו, כוס חלב, לדבר עם משהו, להיות באינטרנט עד מאוחר, לקרוא ספר במיטה או לחבק משהו וכך הלאה. אם אין ברירה אפשר ליטול כדור הרגעה ורצוי חצי כדור. שיהיה לילה טוב דר' גיורא הידש

23/03/2004 | 01:41 | מאת: מיכל מ

לגלית שלום, את באמת סובלת מחרדה.ומי שסובל מחרדה יכול להילחץ לעיטים קרובות מכל מיני דברים,לאו דווקה בפרופרציות הנכונות. אני ממליצה לך לאמץ איזה שיטת הרפיה שתוכלי בעת מתח ולא רק,לתרגל עם עצמך בשקט ליד נרות או קטורת עם מוזיקה נעימה. אולי ללמוד מדיטציה אפילו. ממליצה לך לעשות ספורט שיכול להרגיע. מה שמתאים לך גם שיאצו או סוגי מסג'ים פעם בשבוע שבועיים יכולים לעזור לך. וכמובן גם פסיכוטרפיה שתפחית את החרדה. אני באופן אישי מייסמת חלק מהשיטות ונהנת מאוד. מקווה שגם את תהני. שיהיה לך חיים רגועים כמה שיותר. מיכל מ

22/03/2004 | 23:26 | מאת: שחר

בימים הקרובים אני נאלץ לחזור לעבודה (בהגבלה) לאחר שהיה של כשנה לערך. לידיעתי רופא המפעל אינו יכול להחזירני למעגל העבודה ללא מכתב מהרופא המטפל (שהוא פסיכיאטר). שאלה:הרופא שלי קבע חזרה לעבודה מודרגת (כשעתיים ביום) יש בסמכותו של רופא המפעל להורות לי לחזור ל-3 ואו -4 שעות בניגוד להמלצת הפסיכיאטר? היכן אני יכול למצוא את ההגדרה של רופא תעסוקתי אשר מסבירה למה אין באפשרותו לבדוק מטופל פסיכיאטרי אלה רק בקבלת חוות דעת מהרופא הפסיכיאטרי (מדובר גם לגבי גנקולוגיה). תודה על העזרה. שחר

לשחר שלום, האמת היא שאיני מכיר בדיוק את החוקים כך שיתכן שתשובתי אינה מדוייקת. באופן כללי, רופא תעסוקתי זו התמחות וכרופא מומחה הוא אחראי על הערכת כושר העבודה של כל אדם עם מגבלה בריאותית. כפי שציינת גניקולוגיה ופסיכיאטריה מעט יוצאי דופן ורופאי התעסוקה מבינים בנושאים אלו מעט. עם זאת אני חושב שבכל זאת הוא המחליט האחרון כיוון שרק הוא מכיר את חוקי העבודה ואת הדרישות המעשיות במקום העבודה. הוא מחבר בין הידע הכללי של המומחה ובין המציאות התעסוקתית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/03/2004 | 19:15 | מאת: אלמוני

מאחל לך שרק טוב יהיה מנת חלקך וחיים בריאים ושווים.

22/03/2004 | 20:04 | מאת: א.ב

מאז שפרץ אצלי התקף החרדה החלו במקביל לצוץ גם כאבי גב, יש לציין שמעולם לא סבלתי מכאבים בגב, האם הינך מוצא איזשהו קשר בין המיקרים (ידוע שלעיתים שרירים נתפסים בגב כתוצאה ממתחים). תודה על חוות דעתך.

23/03/2004 | 01:39 | מאת:

שלום, ראשית אני מקווה שעברת בירור גופני ובגב הכל בסדר. פרט לשרירים התפוסים ידוע שכאבי גב קשורים מאוד למצב הנפשי ומצב נפשי לא טוב עלול לגרום לכאבי גם. בתחום הפסיכוסומטי. כך שתאורטית יתכן שהדברים קשורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/03/2004 | 17:25 | מאת: מלי

שלום דר' הידש, התחלתי שימוש באפקסור 37.5 פעמיים ביום (9:30 ו-21:00) בשעה 13:00 נוטלת קסנגיס 0.5 מג' ולפני השינה זיפרקסה 5 מג' (הרופא המליץ שעתיים לפני השינה לאחר שלא ישנתי עם 2.5 מג') . בימים הראשונים ישנתי 5 שעות (או שנדמה לי שנרדמתי)וכעת אני מתעוררת בשעה אחת וחצי בלילה. הרופא אמר שכאשר אני מתעוררת לקחת מיד כדור שינה (זודורם). ביום הראשון של נטילת האפקסור היתה לי בחילה וזה עבר מהר... השאלה שלי האם אני צריכה לשנות את זמני נטילת התרופות בכדי שהשינה שלי תהיה ארוכה יותר (ומספרקת).. ומה עושה בדיוק הזיפרקסה למח....כי הבנתי שזה שילוב טוב של שתי התרופות הללו (או להגדיל את מינון הזיפקרסה כדי שאשן טוב יותר). תודה מראש על היחס החם(כרגיל).

למלי שלום, זיפרקסה היא תרופה טובה, לעתים היא מרדימה אבל היא בהחלט לא תרופת שינה. אני לא ממליץ על תרופות שינה (זודרם) אחרי 12 בלילה כי אז את עלולה להיות מטושטשת ביום ובמיוחד בנהיגה ועבודה. פרט לכך נראה לי שהחלוקה של התרופות בסדר, אבל תלוי מאוד מה האבחנה והבעיה ומדוע ישנן הפרעות בשינה. נקווה שהאפקסור יטפל במקור של הפרעות השינה ואז לא תצטרכי את התרופות. לילה טוב דר גיורא הידש

23/03/2004 | 02:34 | מאת: משה

מלי- זודורם משפיע ל-2-4 שעות בלבד ולכן אל תצפי לשינה ארוכה איתו. אולי את צריכה כדור שינה יותר חזק כמו נומבון שמשפיע להרבה שעות. את האפקסור השני כדאי לקחת עד 18:00 כדי שזה לא יהיה גורם לבעיות השינה. זיפרקסה מוגדרת כתרופה אנטי פסיכוטית כאשר ההרדמה היא רק תופעת לוואי שלו וגם השמנה (מומלץ להישקל מדי פעם).

23/03/2004 | 22:40 | מאת: יובל

מנסיוני זודורום טוב בהתחלה ל 6-8 שעות ואח"כ באמת בקושי ל 4 שעות... לגבי האפקסור אני לא הייתי נוטל אותו לפני השינה כמו שאמרת ב9 זה סיבה נהדרת למה לא להרדם הוא לפחות למה לא לישון טוב כי אותי הוא מעורר. לגבי הנומבון הוא כדור חלש ישן ולי הוא דווקא לא הועיל כלל,אך הכל אינדודואלי,למשה זה עוזר.... לילה טוב וחלומות פז (סונול,דלק,אלון...) :-)

22/03/2004 | 14:48 | מאת: שם בדוי

שם בדוי השתחרר מצה"ל והחל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לחסוך כסף לנסיעה לחו"ל. לפני כחודש הפסיק לעבוד, הסתגר בחדרו ולא הרשה לאיש להיכנס לחדר או לחדר אותו, לא התרחץ שבוע ימים ומיעט לאכול. להורים המודאגים הסביר שהוא נמנע מלאכול כי האוכל מזיק לבריאותו וכי אסורה עליו הרחצה שכן אז לא תגיע הגאולה. לאביו סיפר כי אמו איננה אמו האמיתית וכי אומץ כדי שיגדל בתנאים הטובים ביותר. כאלה שיאפשרו לו למלא כראוי את התפקיד שיועד לו הצלת העולםץ לשאלה מי זה הם ענה שהם הם אנשים שהוא לא רואה אך הם מדברים אליו ומנחים אותו. ההורים המודאגים ניסו תחילה לא לערב גורמים טיפוליים וכשנוכחו לדעת שהמצב אינו משתפר פנו לרופא משפחה וזה יעץ להם להביאו לבדיקה. שם בדוי סירב בטענה שהוא מרגיש טוב ואם יש להם בעיה, שהם יפנו לייעוץ. בהמלצת רופא המשפחה הוזמן פסיכיאטר לבית המשפחה. הוא שוחח עם רמי ולאחר משא ומתן הסכים שם בדוי לקבל טיפול תרופתי. כעבור כמה ימים חלה רגיעה במצבו ואז ניתן היה לשכנעו לפגוש את הרופא להמשך טיפול. אבקש את התייחסותך.

22/03/2004 | 17:48 | מאת: שם חסוי

מה שם בדוי עשה /עבר בצבא? ומה שם בדוי מרגיש מלבד התיאור שלו על מצבו? ואגב, מה התוכנית של שם בדוי להצלת העולם ? אולי יש בה הגיון בימים אלו כשהטירוף חוגג ויחגוג לצרנו. שם בדוי ספר לנו קצת יותר עובדות ואולי התמונה תהיה ברורה יותר

23/03/2004 | 01:44 | מאת:

שלום, לפי התיאור בהחלט ישנן מספר תופעות המדאיגות ולכן הדבר החשוב ביותר שהאדם החל ליטול את הטיפול התרופתי, הוא יתחיל לאכול ומכאן אפשר יהיה להתקדם. כמובן שבגיל הזה צריך לבדוק את כל נושא הסמים. נקווה שהאדם יתחיל להרגיש טוב יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/03/2004 | 14:48 | מאת: סמי

האם שימוש בתרופה אנטי פסיכוטית יכול לגרום למחשבות טורדניות שלא היו קודם לכן??

23/03/2004 | 01:45 | מאת:

לסמי שלום, התשובה פשוטה, לא שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/03/2004 | 12:58 | מאת: דורית

שלום וברכה! אני נשואה בת 26 +3 מאוהבת מזה חצי שנה בגבר נשוי + 2. אני מוצאת אצלו גם אוזן קשבת, גם משענת, גם סקס וגם אהבה אבודה. אני יודעת שאני צריכה להפסיק עם הקשר כי אני לא חושבת שיש מצב שהוא יעזוב את א ישתו לטובתי, אך אני לא מצליחה לעשות זאת, מדוע ? איך אפשר לצאת מהקשר הזה כמה שיותר מהר בלי להיפגע קשות ?

22/03/2004 | 14:47 | מאת: חן

את לא מסוגלת לעזוב אותו כי הוא ממלא אצלך צורך בלי להתחייב את הרי יודעת בתוך תוכך שהוא לא יעזוב את משפחתו וכך גם את.. כך את מספקת את כל צרכייך מכל הכיוונים. כל התחייבות כוללת בתוכה סיפוק צרכים אך גם ויתור על אחרים לטובת האחר. כדאי אולי שתדברי עם איש מקצוע על מהי משמעות ההתחייבות שהתחייבת את לבעלך - עבורך.

22/03/2004 | 17:54 | מאת: גבר נשוי

אם היחסים ביניכם מבוססים מלבד מה שתארת על הדדיות מכובדת ושניכם ממלאים חוסרים או צרכים מסויימים שונים אחרים אז למה לך להתייסר ברגשות אשם? ואולי כדאי לברר עם עצמך ולהגדיר לעצמך את היחסים ולא לגדר אותם בגדרות מיותרות ודוקרות...

22/03/2004 | 17:55 | מאת: ילדה שחוששת שאבא שלה בגד

תחשבי על הילדים! הם עלולים לסבול כשיהיו גדולים.מנסיון.

22/03/2004 | 02:32 | מאת: טל

עד כמה שיחות עם פסיכולוג יכולות להועיל לי בטיפול בחרדה? (חרדה חברתית קלה+היפוכונדריה+מחשבות כפיתיות וכל זה מלווה בדיכאון קל). האם יש טעם בשיחות כאלה בכלל או שחבל על הכסף? כרגע אני בטיפול ב"פאקסט" כשלושה חודשים והתרופה עוזרת לי בעיקר במטלות יומיומיות,לצאת מהמיטה,לצאת מהבית וכו' אבל עדיין יש בעיה לצאת לעבוד (חוששת מראיון עבודה,יש חרדה שאני לא עומדת בציפיות,שאני לא מספיק טובה וכו'),עדיין יש בעיה עם הדברים ה"גדולים" יותר. בבקשה!! תמליצו לי על משהו שיכול לעזור לי לצאת לעבוד.אני נחנקת בבית................חייבת לצאת מהבית!!!! הפסיכיאטרית המליצה לי על שיחות והתחלתי ללכת היום לפסיכולוגית...מה אתם אומרים? חשוב לי לשמוע הרבה דעות ובעיקר מנסיונכם וגם מד"ר הידש. המון תודה לכם שאתם פה.

23/03/2004 | 00:12 | מאת: גלית

לדעתי קחי את הזמן שלך באיזי . החרדות יעלמו באיזשהו שלב וחוץ מזה עיצה טובה לצאת לעבודה זה כדור הרגעה כמו(לריוון או קלונקס) וככה תרגישי אולי יותר בטוחה. בהצלחה ותרגישי טוב

23/03/2004 | 01:51 | מאת:

לטל שלום, כנראה שאת עדיין סובלת מחרדות ולכן השאלות והחרדות מהטיפול הפסיכולוגי. הטיפול הנפשי המלא מבוסס על תרופות ושיחות. נכון שלעתים מספיק לבחור באחד אבל לעתים קרובות יש צורך בשילוב של השניים. בהצלחה ותסמכי על עצמך ועל המטפל. דר' גיורא הידש

לפני כשנתיים עברתי ניתוח להסרת מנינגיומה מהמוח מהעצב החמישי וזאת לאחר שסבלתי מכאבי ראש עזיםבמשך כ-3 שנים. הניתוח עבר בהצלחה אך כאבי הראש לא חלפו למרות הטיפול התרופתי: טגרטול 1200 מ"ג 400*3, אלטרול 25 מ"ג בערב וסטילנוקס נגד נידודי שינה. כאבי הראש כל כך עזים שבבוקר איני מסוגלת להרים את הראש מהכרית, כאילו קיבלתי מכות בראש., בצד שמאל, כל חצי הראש. בנוסף, אני מרגישה לחץ אימים במרכז הראש ומשני צידי הראש. אני מטופלת במרפאת כאב ובביקור האחרון, הרופא ביקש יעוץ נאורולוגי ופסיכיאטרי, מכיוון שאני מרגישה כאבים לא רק בצד שבו בוצע הניתוח אלא בכל הראש וכן משני צדי הראש . בכל אופן, אני מוכנה לכל דבר שיפטור אותי מהכאבים האיומים והנוראים. אשמח לקבל כל עזרה, כל אינפומציה, כל רעיון. כמו כן, אני מבקשת לדעת אם יש נוירולוג ופסיכיאטר מומחים לטיפול בבעיה המיוחדת שלי על מנת לקבל יעוץ. תודה מראש שרה

לשרה שלום, למרות שלא כתבת אני מניח שאת נוטלת טיפול נוגד כאבים. הטיפול עם אלטרול הוא מקובל אצל הנאורולוגים והוא מאוד ישן וכיום מקובל להתחיל עם תרופות ממשפחת הפרוזק. לפרוזק יש השפעה ישירה על הכאבים ובנוסף הוא עשוי לשפר את מצב הרוח שהוא בטח לא יותר מדי טוב עם הכאבים הממושכים. איני מכיר פסיכיאטר אשר מתמחה בטיפול בכאב, אולם בכל בית חולים כללי יש מחלקה פסיכיאטרית והם אמונים על הקשר בין הנפש ומחלות גופניות. ממכתבך איני מוצא סיבה אבל יתכן שגם שיחות יעזרו. צריך להגיע לאבחון מקיף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראשית, תודה על התגובה המהירה. כמו כן, אבקש לציין ולהדגיש כי במשך כ-3 שנים סבלתי מכאבי ראש עזים, עברתי בדיקות שונות, בינהן CT , MRI אפילו הפנו אותי לפסיכיאטריה בבית החולים בנס ציונה. כל הזמן התייחסו לבעיה כאל כאבים פסיכוסומטים עד שכאשר הכאבים הפכו ליותר ויותר אגרסיבים, נמאס לי והחלפתי נוירולוג אשר ניסה לטפל בי בתרופות נגד אפילפסיה כגון דפלפט ועשיתי MRI חדש ובו נראה בבירור גידול על העצב ה-5 . אני מסכימה אתך שמצב הרוח שלי די ירוד וזאת בגלל הכאבים העזים שלא מאפשרים לי לתפקד, מפריעים לי להתרכז ולחשוב בכלל. אני מרגישה כמו מטמטמת. הפרופסור שניתח אותי אמר לי שלוקח לעצב זמן להלחלים אם בכלל. אני כבר כמעט שנתיים לאחר הניתוח ולמרות הטגרטול (1200 מ"ג) , אלטרול, וסטילנוקס, אין שיפור בהרגשה שלי. אני מטופלת במרפאת כאב , קיבלתי כל מיני טיפולים בעירוי באישפוז יום, החליף לי תרופות למיניהן ושום דבר לא קורא, הדבר היחיד שקורא לי מהתרופות , זה עליה במשקל וכמובן מצב רוח רע. יש לי ניסיון רע עם "לך תבוא" עם הרופאים שטיפלו בי לפני שנתגלה הגידול ולכן אני מעוניינת בחוות דעת שניה בתחום הנוירולוגיה וכן פסיכיאטריה. בפנייתי, התכוונתי שאם ידוע לך מישהו שמתמחה בתחומים אילה, אודה לך מאודעל האינפורמציה. אני מודה לך מאוד על התייחסותך המהירה ומצפה לתשובה שרה

21/03/2004 | 23:23 | מאת: מאיר

ברצוני לשאול אם לתרופת המינוצקלין יש השפעה על הפרעות נפשיות אצל צעירים?מחכה לתשובתך.

22/03/2004 | 00:48 | מאת:

למאיר שלום, איני יודע למרות שגם לי זכור משהו בתחתית הזיכרון. אם לא נקבל תשובות מקוראי נוספים תזכיר לי בסוף השבוע ואז אני מקווה שיהיה לי זמן להסתכל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 23:48 | מאת: מלי

בבי"ח שלותה מתקיים מחקר על השפעת אנטיביוטיקה (נדמה לי שזה מינוצקלין) לצעירים שחוו התקף פסיכוטי ראשון. המחקר חוקר את השפעת המינוציקלין על שיפור התפקוד הקוגניטיבי, הנבדקים נוטלים גם תרופות נוגדות פסיכוזה.

21/03/2004 | 22:53 | מאת: הדס

דר' שלום רב, זו שוב אני... שאלה מתוך היסטרייה ולחץ.. במידה ומעדתי וכן שתיתי אלכוהול בנסף לפרוזאק האם תתכן השפעה בלתי הפיכה על המוח לטווח רחוק..האם יתכן שזה ישבש משהו בחשיבה או כל דבר אחר..מדוע למעשה אסור לערבב אשמח לתשובה אני די בלחץ כעת הדס

22/03/2004 | 00:49 | מאת:

להדס שלום, קודם כל להרגע... לא נגרם שום נזק בלתי הפיך, אבל תעשי לעצמך טובה ואל תשתי אלכוהול בעתיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 21:26 | מאת: מיכה

אני מטופלת אצל פסיכולוג כבר עשר שנים וזה עוזר לי מאוד אבל אני מרגישה שיש לי קושי עצום לדבר על הקושי שלי להתמודד עם החיים, אני משתדלת לשדר רוב הזמן כאילו הכל בסדר למרות שבזמן האחרון רואים עלי שמשהו לא בסדר, אני בוכה המון ולא מסוגלת לדבר ולשתף אף אחד במה שבאמת עובר לי בראש , לא לפסיכולוג,ולא למשפחה המדהימה שלי, אני לא יודעת מה המקור למחשבות האלו ואני מרגישה כאילו משהו דפוק אצלי בראש. מצבי הרוח שלי מתחלפים בקיצוניות שמפחידה אותי , אולי אני צריכה טיפול תרופתי?

22/03/2004 | 00:51 | מאת:

למיכה שלום, קודם כל מאוד מומלץ לדבר עם הפסיכולוג על הרגשות שלך, זו מטרת הטיפול ורק אם תאמרי לו הוא יוכל להתייחס ולהביע את דעתו. בקשר לתרופות, תמיד חשוב מה השאלה, אם השאלה האם אני זקוקה לתרופות? תלוי באבחנה אבל יתכן מאוד שהתשובה תהיה שלילית. אם השאלה היא-האם תרופות עשויות לעזור לי? אז כנראה שהתשובה תהיה חיובית. כדאי להתייעץ עם המטפל ואולי עם פסיכיאטר אשר עובד יחד עם הפסיכולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/03/2004 | 01:07 | מאת: מיכל מ

למיכה שלום, אנחנו רוצים להראות טוב, על מנת מלהמנע מלהראות רע. או להמנע מלהראות רע, על מנת להראות טוב. בעניי האנשים הסובבים אותנו. אנחנו רוצים להראות טוב, וזה חלק מההצגה,שלנו. רק כאשר נסכים לוותר על ההצה ונהיה כנים עם עצמנו... נוכל להתקדם הלאה ולהגיע לאיזה שהיא פריצת דרך בחיים. תחשבי שדווקה במקום הזה שאת נעצרת או חסומה, למעשה שם נימצאת הבעיה או הקושי שמונע ממך מלהתקדם בטיפול או להמשיך הלאה. וזה אומר שאת חייבת לשתף את הפסיכולוג בכל הפחדים שלך, בכל הרגשות שלך, ובכל המחשבות שלך.ואז הכל פתוח בפניך. מזה אדם אמיץ? אדם אמיץ זה אדם שמחבק את הפחד שלו ועושה את מה שהוא צריך לעשות. בהצלחה. מיכל מ

22/03/2004 | 15:23 | מאת: משה

תחליפי פסיכולוג- אחרי עשר שנים צריך להגיע לריפוי מלא ואת רחוקה מכך- יש כיום פסיכולוגים צעירים שמטפלים בשיטה קוגנטיבית שהיא הרבה יותר מעשית ואפקטיבית ולא צריך לשלם לפסיכולוג כ"כ הרבה שנים. לא נראה שהטיפול שאת מקבלת באמת עוזר לך. תרופות פסיכיאטריות יכולות לשחרר אותך לחלוטין מפסיכולוגים: כאשר מרגישים טוב אין בד"כ מוטיבציה להגיע לפסיכולוג. את התועלת של התרופות תרגישי גם במצב הרוח וגם בכיס (יעלה לך הרבה פחות). אבל לא צריך לרוץ לתרופות אם לא חייבים.

21/03/2004 | 20:51 | מאת: שגב

ערב טוב חברים יקרים, דר' הידש,גם אני שמחה לשמוע שאתה נימצא פה באתר כל ערב,יישר כוח וכן יירבו כמוך. אריאלוש-את מקסימה ושמחתי לראות שהגבת להודעתי.מה קורה איתך?מקווה לשמוע דברים טובים. לצערי,היום היה לי יום רע במיוחד.יש לי מנהל חדש שדואג לעצבן אותי-ניראה לי רעיון טוב להוציא אותו לפנסיה מוקדמתתתתתתתתתתתת. מחכה לשמוע ממך,יקירתי. שגב

22/03/2004 | 05:59 | מאת: אריאל

הי מתוקה אני מצטערת לשמוע על הבוס אבל אל תקחי ללב- לא שווה להתעצבן בשביל זה. אני נעדרתי מפה קצת - הייתי מאושפזת שבוע שעבר בגלל הלופוס שלי שעושה קצת צרות אבל אני מתאוששת עכשו ואוספת כוחות מחדש. חוץ מזה אני עובדת ולומדת ( מסיימת השנה את התואר) ומנסה לתפקד כרגיל מקווה שיהיה לך היום יום יותר טוב אריאל

23/03/2004 | 01:53 | מאת:

לאריאל שלום, טוב לשמוע ממך גם אם לעתים רחוקות. צר לי על האישפוז אבל אני מקווה שעזרו לך באישפוז וכעת את מרגישה הרבה יותר טוב. שיהיה לך הרבה כוח הידש

21/03/2004 | 19:51 | מאת: דניאלה

ברצוני לדעת אם יש חברים בפורום שלוקחים אפקסור ויש להם תחושות של בלבול חוסר ריכוז ובעיות זיכרון דניאלה

21/03/2004 | 19:01 | מאת: רן

ד"ר גיורא הידש, שלום רב, אמי מטופלת באפקסור וזיפרקסה, מהי אבחנתה לאור קבלת הנ"ל? בכל מקרה, היא עדיים סובלת מחוסר שקט, מתח, חוסר תפקוד ועוד.. איך ניתן לעזור לה?

22/03/2004 | 00:53 | מאת:

לרן שלום, לא מגיעים לאבחנה לפי הנתרופות שנוטלים. כפי שמי שנוטל אנטיביוטיקה אי אפשר לדעת שהוא סובל מדלקת ריאות או מדלקת גרון או דלקת בדרכי השתן. כדאי שתשאל את אמך, אולי תגיע אתה פעם לפגישה עם הרופא המטפל? כדאי לפתוח את הדברים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 16:15 | מאת: מבולבלת

עברתי הטרדה מינית בילדותי עכשיו אני בת 19 ועכשיו זה נראה כסיוט רחוק כאילו זה לא קרה ואני נורא מבולבלת האם יכול לקרות מצב שילד ידמיין או יחלום חלום שיגרום לטראומה ממשי

22/03/2004 | 00:55 | מאת:

שלום, יתכן שילד ידמיין דברים ואף קשרים מיניים אבל אז לא תהיה תגובה כשל טראומה. כאשר מדובר על טראומה, מדובר על צירוף של סימפטומים והפרעות ביומיום אשר נגרמו מהטראומה. קיימת תסמונת מוגדרת של הפרעה נפשית שנגרמה מטראומה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/03/2004 | 18:04 | מאת: מבולבלת

אני עברתי מס' הטרדות למיטב זיכרוני אחד אני יודעת שקרה בברור כי הייתי עם חברות שתיים מהם לא כ"כ ברורות לי כי זה קרה בציעירותי המטרידה ביותר היתה ע"י השכן וזה נורא מציק לי כי לפעמים נראה לי שאולי חלמתי ואני מאשימה אותו סתם אבל האם זה יתכן שזה מטריד אותי כ"כ האפשרות היחידה זה לשאול את אחותי כי למיטב זיכרוני סיפרתי לה על המקרה אחרי שנתיים או שלוש אבל אני ממש לא רוצה להעלות את זה האם זה שכואב לי עד היום ואני חושבת על זה מעיד על טראומה אמיתת ושזה קרה באמת?

21/03/2004 | 11:37 | מאת: נורית

האם אחת מתופעות הלוואי של פרוזאק היא תחושת עיפות במשך כל היום? אני לוקחת פרוזאק שבועיים ומרגישה עייפות תמידית בזמן האחרון. אם זו תופעת לוואי, זה אמור לעבור בקרוב? תודה

21/03/2004 | 20:07 | מאת: רלי

כן זו אחת התופעות והיא תעבור כשהגוף יתרגל לכדורים בהצלחה

21/03/2004 | 22:50 | מאת: נירה

לי זה לא עבר כבר שנה וחצי וזה סיוט מתמשך

21/03/2004 | 11:35 | מאת: שרון

שלום ד"ר הידש, יש לי חרדה חברתית ואני לוקחת סרוקסט 8 שבועות כדור אחד של 20 מ"ג ליום. לפני מס' ימים הייתי במקום הומה הרגשתי מחנק והתעלפתי. היה לי קשה להתאושש. (יש לציין שבקושי אכלתי מס' ימים לפני ובחודש האחרון ירדתי 5-6 ק"ג וכן שבעבר לא היה לי כל בעיה עם מקומות הומים שכאלה). אין לי מושג אם יש קשר לנטילת הכדור וזה די מטריד אותי. אתמול הלכתי למקום הומה ונלחצתי מאוד, פחדתי שיקרה לי אותו מקרה שוב, לכן יצאתי משם. אני מפחדת שלא אוכל לצאת יותר למקומות הומים. ואני אובדת עצות. אנא ענה לי מדוע לדעתך זה קרה, ומה לעשות בהקשר של מקומות הומים. מצפה לתשובה תודה מראש שרון

21/03/2004 | 15:49 | מאת: אריאל

הי שרון מה שאת חווה כרגע זה החרדה מהחרדה שלעיתים קשה יותר מהחרדה עצמה. טיפול על בסיס של שיחות עם שילוב תרופתי יכול מאוד לעזור לך. כדאי שתגשי לייעוץ פסיכאטרי ואת זה את יכולה לעשות באופן פרטי או דרך קופת חולים תרגישי טוב ובהצלחה אריאל

21/03/2004 | 16:12 | מאת: שרון

אריאל, תודה על התגובה. יש לציין שאני גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. שרון

21/03/2004 | 17:27 | מאת: תמר

שרון, אם אין סיבה בריאותית כלשהי, הירידה בתאבון ובמשקל יכולה להיות תופעת לוואי של הסרוקסט ( גם לי זה קרה ) או סימפטום של דיכאון. בכל מקרה, אם את נוטלת את הכדור כבר חודשיים ועדיין קיימות תופעות לוואי ו/או חרדות קשות - כדאי לך להתייעץ שוב עם הפסיכיאטר לגבי המשך השימוש בו. תרגישי טוב ואל תתיאשי ! תמר.

21/03/2004 | 21:51 | מאת: משה

שרון- אני חושב שקלונקס יכול לעזור לך כאשר את הולכת למקומות הומי אדם ובכלל השילוב של קלונקס עם SSRI (סרוקסט) נחשב ליעיל במקרים של חרדה חברתית. טוב שאת מטפלת בעצמך אך יש צורך בסבלנות עד שמגיעים לריפוי מלא. תדברי עם הרופא המטפל על הוספת הקלונקס לטיפול שאת מקבלת.

21/03/2004 | 21:53 | מאת: n

21/03/2004 | 21:55 | מאת: מדמוני אופיר

21/03/2004 | 10:27 | מאת: אלן

שלום הזייבן נעשה מאוד פופולרי להפסקת עישון. רציתי לדעת אם הוא ניתן כתרופה נגד דיכאון - לפי מאמרים שקראתי - זה היה יעודו הראשוני... תודה

22/03/2004 | 01:03 | מאת:

לאלן שלום, אתה צודק, התרופה אינה ממכרת ופועלת במנגנון שונה מרוב התרופות. לכן אין גם הפרעה ביחסי המין. בארץ מכל מיני סיבות וגם מסיבות של סל הבריאות הזייבן אינה פופולרית ומעטים המשתמשים בה. שיההי רק טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 09:19 | מאת: אילנה

שלום רב ד"ר אנא תעזור לנו בפתרון בעיה עם אמי לפני כ שנתיים התחיל הנושא שנדמה לה שהשכן רודף אותה פורץ לביתה גונב דברים ומקלקל חפצים בעקבות כך לפני כשנה היא עברה לעיר אחרת קרוב לסבתא שלי וגם שם לטענתה הוא ממשיך להטרידה וגם בנוסף היא משפיעה על סבתי והן ביחד ממציאות סיפורים מזמינות משטרה שכאילו הוא פרץ כמובן שכל זה נבדק מבחינתנו ומבחינת משטרה ואין שחר לדברים אין ספור פעמים דברנו עם אמי שהיא זקוקה לאשפוז או לפחות לביקת פסיכיאטר היא טוענת שהיא בריאה לחלוטין ואנו רעים כי לא מאמינים לה היא גרה לבד עובדת וחוץ מהנושא הזה היא מתפקדת רגיל כמה פעמים היא איימה שאם לא נעזור היא תתעבד עכשיו המצב החמיר כי אח שלה לקח את סבתא אליו זמנית ורוצה לעשות לה איזשהו טיפול אמי ממש בדיכאון בגלל זה אני דברתי עם רופא משפחה ועם פסיכיאטר של הקופה והם טוענים שכל עוד היא אף פעם לא אובחנה ולא אושפזה ולא רוצה להגיע להסתכלות מרצונה אין דרך להכריח אותה או לאשפז כפוי ד"ר האם ידוע לך מה ניתן לעשות אנא תעזור לנו

21/03/2004 | 11:52 | מאת: צבי

אם נראה לך שיש במצבה סכנה לעצמה או לסביבה , אם האיומים בהתאבדות נראים רציניים, את יכולה לפנות לפסיכיאטר המחוזי בלשכת הבריאות באזור המגורים של אמך, להסביר את מצבה ולבקש את התערבותו. אם היא מעולם לא אובחנה ולא אושפזה יתכן ותהיה בעיה. אם הפסיכיאטר יחליט על אשפוז כפוי תצטרכו להתמודד עם כל הכרוך בכך.

21/03/2004 | 15:21 | מאת: משה

אפשר להזמין באופן פרטי פסיכיאטר לביקור בית. ישנם פסיכיאטרים רבים שעוסקים בכך. לא ניתן להמליץ בפורום. אם יווצר אימון כלשהו בין הרופא לאמך ניתן יהיה להתחיל טיפול. טיפול בפרנויה הוא דבר מאד מורכב וברור שאת צריכה למצוא איש מקצוע עם ניסיון בתחום. הוראה לאישפוז כפוי דחוף ניתן רק אם יש סכנה מיידית שנובעת ממצב פסיכוטי, באישפוז כפוי לא דחוף לא חייב להיות סיכון מיידי ומספיק סבל רב שנגרם לסביבה כתוצאה מהתנהגותו של החולה. בשני המקרים קודם יש בדיקה בחדר מיון לפני שמאשפזים. בכל מקרה הנזק של האישפוז יכול להיות גבוה בהרבה מהתועלת בו. יש לשקול את הנושא בכובד ראש שכן גם אישפוז כפוי איננו לנצח ותצטרכי להתמודד מחדש עם הכל אחרי שהיא תשתחרר מהאישפוז.

22/03/2004 | 00:24 | מאת: מיכל מ

לאילנה שלום, אם אדם אינו פונה לטיפול קל וחומר אם הוא מכחיש את בעייתו ומסרב לפנות לטיפול,אין דרך לגרום לו לעשות כן, אלה אם כן מדובר במקרים קיצוניים של סכנה לעצמו ע"י התאבדות או סכנה לסביבה ואז לא מדובר בטיפול רגיל אלא באישפוז פסיכיאטרי כפוי. מיכל מ

לאילנה שלום, הדברים שנכתבו הם נכונים. לבדיקה כפויה (לא מתחילים מאשפוז) צריכים להתמלא שני תנאים. הראשון הוא מחשבות שווא (שמהן כנראה אמך סובלת) והשני הוא מסוכנות, לעצמה או לאחרים. רק אם שני התנאים מתקיימים בו זמנית יש אפשרות לבדיקה כפויה. עד אז יתכן שרופא המשפחה יכול לבדוק אותה ולהתחיל בטיפול. כמובן שהמשפחה יכולה להמשיך ולנסות לשכנע אותו שוב ושוב לגשת לטיפול נפשי. עם זאת הבעיה תמיד קשה ולא תמיד יש פתרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 08:27 | מאת: דיכי

שלום לך אני נוטל פרוזק מזה חודשיים ומרגיש שיש ירידה ביכולת הזקפה שלי וכן עיכוב ביכולת להגיע לאורגזמה (לוקח הרבה יותר זמן). האם יש טעם לנסות ולהחליף את התרופה? דיכי

לדיני שלום, אתה צודק שכנראה מדובר בתופעת לוואי של הפרוזק. לעתים יש הקלה בבעיה אבל לא תמיד. בכל החלפת תרופה צריך לעשות את המאזן בין היתרונות (ההקלה בדיכאון) והחסרונות (תופעות הלוואי) של כל תרופה, כמובן עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 00:17 | מאת: אני

היי, ד"ר הידש יש לי שאלה אליך? תגיד מה זה החופש הזה עד עכשיו. אתה צריך אישור פה...למה אני... שבוע טוב

21/03/2004 | 01:55 | מאת:

שבוע טוב, המחשב שלי סובל מתסמונת העייפות האינטרניטנטית ולקח זמן עד שאירגנתי מחשב אחר. אבל הכל בסדר. שבוע טוב הידש

20/03/2004 | 23:30 | מאת: דבורה

אובחנתי כחולה בתיסמונת העיפות הכרונית , וקבלתי סרוקסט לטיפול בתיסמונת ,ובנוסף דיקור סיני , ופעילות ספורט קלה בחודשיים הראשונים חשתי הקלה למרות שנשארתי עיפה מאד מייד לאחר לקיחת התרופה ולכן עד היום אני לוקחת בערב כדור של 10 בלבד ונרדמת מיד , בשבועות האחרונים אינני מרגישה שום הקלה והמצב חזר שוב לאותה נקודת פתיחה.....מלבד כשלושה קילו נוספים למשקלי לאחר שימוש בתרופה מזה כארבעה חודשים אשמח להעזר בדעתך על סוג תרופות אילו לעיפות הכרונית (אינני חרדתית ולא דיכאונית) בתודה מראש

21/03/2004 | 01:58 | מאת:

לדבורה שלום, תסמונת העייפות הכרונית היא תסמונת שעדיין רב בה הניסתר מאשר הנגלה. ישנן תיאוריות לא מעטות לגבי הגורמים להפרעה אולם רוב הרופאים מסכימים שהטיפול שעשוי לעזור הוא טיפול בתרופות נוגדות דיכאון וזו הסיבה שקיבלת סרוקסט. בדרך כלל אני ממליץ על פריזמה=פרוזק שהיא מעוררת יותר מאשר הסרוקסט אבל הדימיון בין שתי התרופות רב וההבדלים קטנים. אם הסרוקסט הפסיק לעזור כדאי לשקול עם הרופא המטפל את החלפת הטיפול לתרופה אחרת מקבוצה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/03/2004 | 00:11 | מאת: יפה

20/03/2004 | 23:28 | מאת: דבורה

אובחנתי כחולה בתיסמונת העיפות הכרונית , וקבלתי סרוקסט לטיפול בתיסמונת ,ובנוסף דיקור סיני , ופעילות ספורט קלה בחודשיים הראשונים חשתי הקלה למרות שנשארתי עיפה מאד מייד לאחר לקיחת התרופה ולכן עד היום אני לוקחת בערב כדור של 10 בלבד ונרדמת מיד , בשבועות האחרונים אינני מרגישה שום הקלה והמצב חזר שוב לאותה נקודת פתיחה.....מלבד כשלושה קילו נוספים למשקלי לאחר שימוש בתרופה מזה כארבעה חודשים אשמח להעזר בדעתך על סוג תרופות אילו לעיפות הכרונית (אינני חרדתית ולא דיכאונית)

22/03/2004 | 00:14 | מאת: יפה

רציתי לדעת האם כדור בשם סרוקסט גורם להשמנה או שהכדור עצמו גורם לאכילת יתר.

22/03/2004 | 01:07 | מאת:

ליפה שלום, מדובר על הגברת התיאבון ועליה במשקל. עם זאת כנראה שיש גם האטה במטבוליזם, בכל אופן הכדור עצמו אינו מכיל קלוריות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 22:10 | מאת: מלי

שלום למנהל הפורום, אני מבקשת לדעת את שמה של התרופה הניתנת אחת לשבוע לטיפול בפסיכוזה? כיצד היא פועלת מה יעילותה והאם יש לה תופעות לוואי? תודה מלי

20/03/2004 | 23:11 | מאת:

למלי שלום, אני חושב שאת מתכוונת לסמאפ semap, מדובר על תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן, מדובר על הלידול אשר ניתן באריזה ומאפשרת פעילות של שבוע. היתרון הוא ברור, ישנו פיקוח טוב יותר על מתן התרופה ובנוסף הרבה יותר קל ליטול תרופה פעם בשבוע ולא להרגיש חולה עם טיפול יומיומי. היתרונות ותופעות הלוואי הן בדיוק כמו של ההלידול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 20:23 | מאת: רפאל

בזמן האחרון אני מרגיש מאוד תלותי למרות שאני משתמש כבר הרבה זמן בסרוקסט (הפסקתי וחזרתי) האם יש קשר לתרופה או למצבי הנפשי(דכאונות תכופים)

20/03/2004 | 23:12 | מאת:

לרפאל שלום, הייתי מתרגם את התחושה של "מאוד תלותי" כהתגברות החרדות, כלומר כנראה שהחרדות התגברו והסרוקסט עדיין לא פועל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 19:53 | מאת: רותם

כל שנה חוזר לי דיכאון קשה ואני מטופלת בכדורים ליטיום + אפקסור. בד"כ שאני מרגישה טוב אני מפסיקה האם שימוש במשך השנה תימנע מהדיכאון לבוא, או שהוא יעבור קל יותר.

20/03/2004 | 23:14 | מאת:

לרותם שלום, כל טיפול בדיכאון מחולק לשני שלבים. השלב הראשון של הטיפול עצמו והיציאה מהדיכאון. והשלב השני של מניעה, מניעה של התקף חוזר של דיכאון. אם היה לך יותר מהתקף אחד של דיכאון (כפי הנראה) בהחלט יש מקום לטיפול מונע ואפילו למספר שנים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 19:49 | מאת: המלך

אני לוקח ריספירדל כבר כמעט שנה והראש שלי כבד האם יש קשר???

20/03/2004 | 23:15 | מאת:

למלך שלום, יתכן וצריך לבדוק גם את ההתאמה בזמנים, האם כאבי הראש החלו עם התחלת לקיחת הרספרידל. בכל אופן מומלץ לשתות הרבה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

22/03/2004 | 19:54 | מאת: האם המודאגת

לדר' גיורא הירש - מנהל הפורום שלום בני מטופל כבר כשנה ברספרידל בהתחלה היה שיפור ב- O.C.D ועכשיו חלה נסיגה גדולה למרות שהעלו לו את המינון. הרופא שלו נוסע לחופשה והוא ממליץ להמשיך את הטיפול השיחתי אצל רופא אחר. אודה לך מאוד אם תמליץ לי על רופא מאזור המרכז שמומחה ל - O.C.D. בברכה האם המודאגת.