פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
20/03/2004 | 19:17 | מאת: רונית

לד:ר גיורא שלום הנה עבר שבוע להזכירך אני כבר כ5 שבועות וחצי מעליית מינון של ציפרלקס מ15 ל20 מ"ג התחלתי לקחת אותו באוקטובר לאחר 5 חודשים של ציפרמיל שהפסיק לעזור. הצעתך היתה להחליף ללוסטרל. התופעות שאני חווה בשבוע האחרון הן חרדה ובעיקר כשאני נרדמת היקיצה היא בתחושה של דיכאון כלומר: נמאס רצון למות ובכי .הרופא יעץ לקחת קסנקס שנמאס לי כבר להשתמש בו! מה עושים נמאס לי כיצד מחליפים ללוסטרל כדי למזער נזקים והאם גם הוא מתחיל להשפיע רק אחרי שבועיים? מה דעתך על ניזעי חשמל? ואיך בכלל מגיעים לטיפול שכזה. אנא ממך עזור לי אני כבר ביאוש אני רוצה את החיים הרגילים שלי בחזרה. שוב תודה מראש על ההתיחסות המהירה ועל האתר הנפלא שהקמתה שרק מראה כמה אנחנו לא לבד. רונית

20/03/2004 | 23:18 | מאת:

לרונית שלום, לפי זכרוני את נוטלת מספיק זמן ציפרלקס והוא אינו עוזר מספיק, זה הזמן להחליף ואני חושב שהרופא שלך יסכים איתך. כאשר מחליפים מתרופה לתרופה לא צריכה להיות בעיה מיוחדת ואפשר לעבור מיד וגם ההשפעה החיובית מהירה יותר. למרות המצוקה לא הייתי ממהר לנזעי חשמל למרות שזהו טיפול יעיל. תשמרי על עצמך ואני מקווה שהשבוע הקרוב יהיה טוב יותר. הידש

21/03/2004 | 10:08 | מאת: רונית

ד"ר גיורא היקר שלום שוב תודה על תשובתך המהירה שאלתי היא : כשמחליפים תרופה ממשיכים לקחת את הקיימת עד לפרדה הסופית? כלומר נניח חצי כדור לוסטרל עם הציפרלקס לשבוע ואח"כ 50 מ"ג לוסטרל עם חצי ציפרלקס וכו'? מתי כדאי לקחת את הכדור בבוקר או בערב? סרוקסט לקחתי בערב כמו כן גם את הציפרמיל שניהם די הירדימו אותי. כמה אתה יודע על האומגה 3 ויעילותו בטיפול בדיכאון? אני לוקחת אותו כבר כמעט שנה כ4 כדורים ביום שהם קצת פחות מ3 ג"ר . אנא גיורא המשך לעודדני שהחלפת התרופה היא הדרך הנכונה תבורך רונית

20/03/2004 | 16:31 | מאת: אורלי

שלום רב, בני בן 16 התחיל השנה את לימודיו בבית ספר תיכון בכתה ט'. מאז כתה ה' החל למעט לבקר בבית הספר ובכתה ח' לא הגיע לבית הספר כמעט בכלל. השנה הוא מסרב ללכת לבית הספר התיכון בטענה שהילדים אינם מתאימים לרמה שלו. הוא מכור למחשב ומשחק במשך שעות רבות משחק אסטרטגיה און-ליין עם ילדים בעולם ובארץ. השעון הביולוגי שלו השתבש והוא אינו מעונייןלצאת מהבית. התקשורת שלו איתי מסתכמת בצעקות ובקשות שאעזוב אותו לנפשו. הוא אינו פסיכוטי לפי קביעה של הפסיכולוג שנמצא עמו בקשר. הוא מאוד סגור ואין לו חבר נפש אחד בעולם. בעלי נפטר לפני 5 שנים שאלתי, מה יכולה הפסיכיאטריה להציע בענין זה.

20/03/2004 | 16:56 | מאת: אריאל

הי אורלי נשמע כי בנך נמצא במצוקה אמיתית ויכול מאוד להיות שההתסגרות שלו היא חלק מההתמודדות שלו או אי ההתמודדות עם מות אביו. אין ספק שהוא משדר סמני מצוקה ושצריך לטפל בנושא. האם נסית לפנות איתו לפסיכאטר ילדים? אני באמת חושבת שכדאי לשקול את זה בהצלחה אריאל

20/03/2004 | 18:33 | מאת: רפי

אם תצליחי לשכנע אותו להגיע לפסיכיאטר ולשתף פעולה , יש להניח שבשיחה איתו וגם איתך הפסיכיאטר יקבל יותר פרטים על מצבו ויציע טיפול תרופתי במידת הצורך. אפשר אולי לבצע הפניה לפסיכיאטר דרך הפסיכולוג שמטפל בו.

20/03/2004 | 23:22 | מאת:

לאורלי שלום, איני פסיכיאטר ילדים אולם הניתוק החברתי והפסקת הלימודים בהחלט צריכים להדאיג. בהבדל ממבוגרים, את האפוטורפסית שלו ואת האחראית לבריאותו ואין צורך בהסכמתו הפורמלית לטיפול נפשי. כמובן, שעדיף לעשות את הדברים בהסכמה. האחריות על מצבו היא שלך ושל הפסיכולוגית המטפלת. הדבר הראשון שאת צריכה לדרוש זו אבחנה, גם הפסיכולוגית חייבת לאבחן וגם הפסיכיאטר עשוי לתרום בקביעת אבחנה נכונה. מכאן אפשר להמשיך לאפשרויות הטיפוליות. אין זה סוג שהטיפול הנפשי עומד על שתי רגליים, שיחות ותרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 15:52 | מאת: חסוי

מהם התקפי חרדה???

20/03/2004 | 23:24 | מאת:

לחסוי שלום, אני מקווה שתמשיך לשאול את השאלה מפני שאדם שעבר התקף של חרדה מכיר את התחושה ולא שואל, כך אני מאחל לך שלא תדע. התחושה הגופנית והנפשית של חרדה דומה לפחד רק קיצונית יותר ואין סיבה חיצונית ברורה לפחד אז אנו מדברים על חרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 14:21 | מאת: חסוי

תודה על תשובתך..אשמח אם תענה לשאלותיי גם בהמשך

20/03/2004 | 15:40 | מאת: אפרת

אני נמצאת 4 חודשים לאחר פטירת אימי מסרטן ובשלב של השקעה גדולה בעצמי (לאחר שנה וחצי של התמסרות לטיפול באימי והתמודדות עם המחלה והמוות הוודאי בשלבים האחרונים) אנני בטוחה היכן אני עומדת בתהליך האבל, הרבה מהתהליך נעשה עוד כשאימי הייתה בחיים וביחד איתה (שיחות על מוות, פרדה והחיים בלי אמא). היום, 4 חודשים אחרי, אני בתהליך של שינויים גדולים בחיי (חלק מהם רציתי ולא העזתי לפני) וכמו שציינתי השקעה גדולה בעצמי. בשבועיים האחרונים השינוי בי הוא כ"כ גדול שאפילו אני מופתעת ולא מכירה את עצמי: מבן אדם רגיש ותלותי אני הופכת לאדם עצמאי ואדיש (יחסית לעצמי), עלייה בהתעסקות במין (בראש ולאו דווקא בתכלס), עליזות ושטותניקיות מאד גדולות (כמו בן אדם שיכור - ואנני צורכת אלכהול כלל). קשה לתאר זאת במילים אך בן זוגי מרגיש שאני מישהי אחרת בימים האחרונים ואף אני מופתעת כל פעם מחדש מעצמי כי התחושה היא של שינוי באופי הבסיסי שלי, בתגובות הראשוניות שלי למצבים - שהן שונות לחלוטין מתגובותי הרגילות ועוד. אציין שהשינוי אינו שלילי, וחלקים רבים ממנו אף חיוביים וכאלו שרציתי לעצמי, המהירות והקיצוניות שלהם היא המפתיעה אותי והיא זאת שגרמה לי לשאול: האם זו שמחה או מאניה? אודה לתגובת הד"ר ושאר המשתתפים

20/03/2004 | 18:40 | מאת: יוסי

מתאורך קשה לדעת ואי אפשר לאבחן במה מדובר. בעיקרון, במצב מאניה השמחה והעליזות פורצים את גבול הסביר וההגיוני. יכולים להיות מלווים בדיבור שוטף ובלתי פוסק תוך מעבר מנושא לנושא ללא הגיון, וחוסר יכולת לנהל שיחה הגיונית. יכולה להיות פעילות יתר ללא מנוחה וללא צורך כמעט בשינה. אינני יודע איך הדברים נראים אצלך אך אם את מודאגת תמיד תוכלי לפנות לפסיכיאטר.

20/03/2004 | 20:55 | מאת: גיל

אפרת שלום יש הבדל עצום בין מאניה לשמחה רגילה . מצב מאני מאופיין - חוסר שינה , אי שקט פסיכומוטורי , דבור בשתף וקפיצה מנושא לנושא הפרעות אפקט .הרגשה שהכל ורוד . הרגשה של כח עעצום לעשות ולעשות ללא הפסקה . צחוק רב לא תואם פיזור כספים כמעט ללא הבחנה .. התעסקות רבה בסקס. קושי לתפקד , כמו קושי להתרכז בקריאה. בד"כ הסביבה מרגישה את השינוי הקיצוני במצב הרוח ומבקשים בכעס - כיצת שקט .. כי כואב הראש. לפי מה שתיארת , אמנם אני לא רופא , אבל לא נראה לי שאת במאניה . מצבך טבעי לאדם שעבר תקופה כה קשה וכעת את משתחררת . זה כמו פקק של בקבוק שנפתח וכל השמפניה לפתע קופצת .. בינתיים כל טוב , בכל מקרה כדאי לך להתייעץ על מצבך ע"י איש מקצועי . אבל אל דאגה

לאפרת שלום, אכן כפי שנכתב מדובר על מידה ההבדל אינו רק איכותי אלא גם כמותי. כדי להוסיף לבילבול ישנו מושג של היפומאניה, כלומר פחות ממאניה - מצב של פעילות יתר אבל לא רבה מדי. במאניה יתכן גם דיבור לא לעניין ותפישה לא נכונה של המציאות-פסיכוזה, דבר אשר בודאי שלא קיים בהיפומאניה. אני מעריך שאצלך מדובר או במצב של עוררות "נורמלית" או בהיפומאניה ולא במאניה. אם היה לך בעבר מצב דומה, מצב רוח מרומם, מצב רוח טוב שנמשך תקופה לא קצרה אז יתכן שכעת המצב הוא דומה ומדובר במצב טבעי, אם זהו מצב שכלל אינו מוכר לך אז הנטיה היא לכיוון של היפומאניה. התיאור הוא כפי שנכתב על ידי המשיבים הקודמים. איני בטוח שהמצב כל כך חמור שיש צורך להגיע לאבחון, אבל כדאי לשים לב ולעקוב על התהליך, אם העליזות עולה אז כדאי להקדים תרופה למכה, אם ישנה יציבות או רגיעה אפשר לחכות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 15:37 | מאת: שושנה

אני לוקחת רספרידל כבר שלוש שנים ואחר כך זה הפסיקו לי המחזור החודשי והחשק המיני....האם יש קשר בין הדברים???

21/03/2004 | 00:10 | מאת:

לשושנה שלום, אכן כנראה שהרספרידל אחראי לכך. הרספרידל עלול ללהעלות את הפרשת הורמון הפרולקטין אשר אחראי על הפרשת החלב מהשדיים והפסקת המחזור. התופעה אינה מסוכנת אבל בהחלט מטרידה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

26/03/2004 | 14:18 | מאת: חסוי

תודה על תשובתך....

20/03/2004 | 15:07 | מאת: מאיר

שלום רב לדוקטור אני נוטל כשנה לוסטרל 100 מ"ג ועוד מעט אתחיל לקבל קסנקס לפי הוראות הרופא המטפל , האם ניתן ע"י בדיקת שתן , או בדיקת דם , או ע"י כל בדיקה אחרת (נניח למקום עבודה או משהו כזה) לגלות שאני נוטל את התרופות הנ"ל ? מצפה לתשובה מהירה המון תודות מאיר

21/03/2004 | 00:16 | מאת:

למאיר שלום, התשובה פשוטה והיא לא שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 12:43 | מאת: מיטל

שלום, אני מתעניינת בנושא נגיעת הריפוי בעיסוק במיניותם של חולי סכיזופרניה. אני מתכוונת לא רק לחומר כתוב בנושא, אלא ליותר מכך: אשמח לשמוע מחולי סכיזופרניה, משפחותיהם וחבריהם על בעיות שהם נתקלים בהם בכל הנוגע למיניות אצל חולי הסכיזופרניה. בנוסף לכך אשמח לשמוע האם הם עברו טיפול של ריפוי בעיסוק, והאם הייתה לטיפול זה נגיעה בנושא המיניות. תודה רבה.

למיטל שלום, אני מקווה שתקבלי תשובות רבות מקוראים על שאלתך. בכל אופן המקום של ריפוי בעיסוק בסכיזופרניה חשוב ביותר, גם בתהליך השיקומי ובמיוחד לאחרונה כאשר המרפאות בעיסוק מטפלות בפגיעות הקוגניטיביות של הלוקים בסכיזופרניה. כל הנושא של לקויים קוגניטיביים בסכיזופרניה הוא חדש ומעניין. בארץ עוסקות בו בעיקר המרפאות בעיסוק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 20:36 | מאת: מיטל

תודה רבה לך על ההיענות והגישה החיובית. כולי תקווה שמחלת הסכיזופרניה ופניה השונים יובאו להכרת הציבור הרחב, וכך החולים ומשפחותיהם יוכלו לקבל את כל התמיכה המגיעה להם. שבוע טוב, מיטל

20/03/2004 | 11:07 | מאת: קים

האם התקפי חרדה מלווים בהרגשת דכאון קשה ומחשבות אובדניות?

20/03/2004 | 12:56 | מאת: בילי

התשובה חיובית אך לא בכל מקרה. ברוב המקרים של מצבי חרדה יתכנו גם מצבי דיכאון בדרגות חומרה שונות. תשובה יותר מקצועית תקבלי בהמשך מהד"ר.

21/03/2004 | 00:21 | מאת:

לקים שלום, באופן קלאסי התקפי חרדה אינם קשורים למצב רוח ירוד, לדיכאון ולמחשבות אובדניות. עם זאת חרדה ודיכאון קשורים זה בזה. מצבים של חרדה עלולים לגרום למצב רוח ירוד ולדיכאון ולהפך. אבל כאשר מדברים על הסינדרום הטהור אין בהם עירוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 10:25 | מאת: אווה

אני סובלת מחרדה,דיכאון וocd ומטופלת ברסיטל. בפרוספקט המצורף לתרופה,כתוב שמשמש לטיפול בדיכאון. האם גם לטיפול בחרדה וocs?

20/03/2004 | 10:35 | מאת: ..

20/03/2004 | 11:06 | מאת: שי

שלום אווה, רסיטל מטפל גם בחרדות. אני סובל מחרדות ואני נוטל רסיטל שעוזר לי. בכל מקרה כל תרופה שאת מקבלת מהרופא את יכולה לקבל (ומומלץ !!!) לבדוק את התופעות לוואי שלה ואזהרות לגבי התרופה באתר www.infomed.co.il (חיפוש תרופה). מאחל שהרסיטל יעזור לך. שי

21/03/2004 | 00:22 | מאת:

לאווה שלום, אומנם התרופה רשומה לדיכאון אולם היא הוכיחה את יעילותה גם בחרדה וגם ב OCD. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 09:53 | מאת: אורה

שלום לד"ר הירש, אני נוטלת כעת במינון נמוך כ- 25 מ"ג לפני העלאה במינון ל- 300. כרגע אני מרגישה תחושת יובש ומעין מחנק בגרון. לפני כן נטלתי זיפרקסה שלא עשתה לי תופעות לוואי כאלו. האם אפשר לעבור מלפונקס לזיפרקסה בחזרה והאם ידועה תופעה כזו של חנק? בתודה מראש, אורית

20/03/2004 | 10:17 | מאת: אורה

לד"ר הירש, אני שכחתי לציין שאני נוטלת לפונקס ושאלתי לגבי הלפונקס. אורה

21/03/2004 | 00:26 | מאת:

לאורה שלום, יובש בגרון היא תופעה של לפונקס, אפשר להתגבר על כך עם מסטיק או סוכריה ללא סוכר, שתיה מועטה ושימוש מועט במזגנים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 03:04 | מאת: תמי

דיכאון יקר שלי. אני מכירה אותך זמן לא מבוטל. פעם ראשונה נפגשנו כשהייתי בת 18. הגעת אלי אחרי מניה פסיכוטית חביבה, שבילבלה אותי ואת סביבתי. איכשהו, הצלחתי להתגייס לצבא אבל אז היתה הירידה- תחושות קשות של חוסר ערך, תלות, קושי לתפקד. איכשהו יצאתי ממך כשיצאתי לקורס קצינות. זה לקח בערך שנה, ובלי טיפול תרופתי. אחר כך נפגשנו בזמן הלימודים, בערך 8 שנים אחרי כן. אתה הופעת לזמן קצר, ואחריך הופיעה שוב גברת מניה שהתפתחה לה לפסיכוזה די ממושכת. היה לא פשוט לחזור לספסל הלימודים אחרי הפדיחות שהיו בעקבות המניה- אתם יודעים, הפדיחות הרגילות של מניה פסיכוטית- תרומות מופרזות, דיבור מהיר ולא לעניין, ועוד ועוד. בפעם ההיא כן נעזרתי בטיפול תרופתי ולמעשה לראשונה בחיי ראיתי איש מקצוע והתחלתי לעכל את העובדה שיש בי משהו פסיכיאטרי. אז גם עשיתי נסיון אובדני. רציתי למות כדי להיוולד שוב, בגילגול אחר. והולדתי את עצמי שוב, בעזרת טיפול ממושך וייסודי, בהתחלה 4 פעמים בשבוע, לאט לאט התדירות ירדה עד שסיימתי ואפילו הפסקתי עם הטיפול התרופתי. אבל אז לא ידעתי עד הסוף- מה יש לי? האם זו הפרעה ביפולרית, או פסיכוזה עם דיכאון בעקבותיו? לידת ביתי השניה הביאה לי במתנה חודשים ממושכים אלה של דיכאון עם מעברים מהירים בין מצבי דיכאון להיפומניה. בחנוכה התחלתי בטיפול תרופתי. ידידי טגרטול הפסיק את העליות אבל לא את הירידות. המחשבות הקשות עדיין מבקרות אותי לא מעט. התחלתי טיפול גם בציפרלקס. ואני שואלת אותך דיכאון, מכרי משכבר הימים- לא מספיק לך כבר? אולי תלך ממני כבר ותיתן לי לחיות חיים שקטים ומאוזנים בשקט? כמה זה תלוי בי וכמה בך- אני לא לגמרי יודעת. מה שבטוח הוא שכבר נמאס לי ממך. אל תיקח את זה באופן אישי אבל יש לי שתי בנות לגדל ואני צריכה לתפקד בעבודה ובעלי כבר ממש מתחנן שאחזור אליו ואל הבנות ואתה, ידידי, ממש מפריע לי... אז תן לי איזה רמיסיה של כמה שנים. שאפסיק לפחד מהחיים. שאצליח להשלים את החורים השחורים שיש לי להשלים בחיים שלי ושלא כל קושי ישר יוריד אותי לקנטים. תן לי להמשיך לבנות במקום לרצות להרוס את עצמי ואת הכל. תן לי להתבונן על העולם באהבה במקום להסתכל עליו בעיניים הפוכות, שכל חוויה מבחוץ באה לחזק את המחשבות על כמה אני רעה, לא שווה, תלותית, עצלנית, נצלנית... תן לי לחזור למשפחה שלי. תן לי לחזור לעצמי, לאמונה שלי ביכולותי, לכוחות שלי. אם תרצה לחזור אלי- עוד כמה שנים טובות, נו בסדר, אקבל אותך, אחרי הכל אתה וגברת מניה חלק ממני ומהגנטיקה שלי. אבל בינתיים, תן לי מנוחה. הבת שלי נולדה לפני כמעט תשעה חודשים וגם לפני הולדתה היית באזור- אתה והיפומניה החביבה והעוצמתית. אז עכשיו יש לי את ידידי טגרטול שישמור עלי מפני המניות, ואת חברי החדש ציפרלקס, שירכך קצת את מחשבותי הקשות על עצמי, שיתן לי ראייה קצת יותר אופטימית על עצמי ועל העולם. ואתה, דיכאון שלי, אולי תהיה שוב היסטוריה? בתודה מראש, תמי.

תמי היי גם אני שואלת את עצמי האם ומתי הדכאון יעבור, האם זה באמת חלק ממני ולעולם לא יחלוף, ואם כן אז איך מתמודדים עם החיים שגם ככה לא קלים כשקודם צריך להתמודד עם עצמך...........................קשה קשה, לפעמייםאני מאחלת לעצמי כל מחלה אחרת ולא דכאון.

19/03/2004 | 23:01 | מאת: רותם

שלום רציתי לדעת מהי בדיוק ההגדרה של המילה סכיזופרניה. אודה לך עלתשובה מהירה.

21/03/2004 | 00:29 | מאת:

לרותם שלום, סכיזופרניה בעברית - שסעת, מדובר על שסע בין הרגש ובין המציאות, ואין מדובר על הפרעה אחרת שנקראת פיצול האישיות. זו מחלה נפשית קשה שמתאפיינת במצבים קצרים יחסית של פסיכוזה שבו יש אובדן של הקשר עם המציאות, ובין סימנים של חסר-חוסר יוזמה, חוסר אנרגיה, ירידה קוגניטיבית וכהות רגש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 22:42 | מאת: אני

ערב טוב האם התופעה של תלישת שיער בכפיתיות מאפיינת אנשים עם תכונות מסויימות או עבר מסוים? תודה על ההתייחסות

21/03/2004 | 01:28 | מאת:

לאני שלום, בעבר ניסו ליחס את ההפרעה לאנשים עם נטיה לסדר ובעלי מתח פנימי רב. התברר שאין קשר מובהק לתכונות כלשהן ולכן כיום לא נוטים לקשר בין תכונות אופי וההפרעה של תלישת שיער כפייתית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 22:24 | מאת: יוסי

אני לוקח כדור בשם ixel האם שימוש במריחואנה פעם בחודש יכול להזיק

21/03/2004 | 01:29 | מאת:

ליוסי שלום, כן דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 17:53 | מאת: לד"ר הידש

ד"ר שלום, מתי נוהגים לתת סרוקוואל? האם רק במקרים של סכיזופרניה? תודה.

21/03/2004 | 01:30 | מאת:

שלום, סרוקוול רשומה במשרד הבריאות רק לסכיזופרניה. עם זאת מדובר על תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן. ישנם רופאים שלעתים רושמים אותה גם במצבים פסיכוטיים שאינם סכיזופרניה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 02:01 | מאת: משה

מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית מהדור החדש ולכן השימוש העיקרי הוא בחולים סכיזופרנים אך בהרבה מקומות (כמו ארה"ב) נהוג לתת מינונים נמוכים של סרוקוול (25 מ"ג) לטיפול בבעיות שינה. פשוט ראו שהתרופה מאד מרדימה, משפיעה ל-6-8 שעות שבהם ישנים, איננה ממכרת ובמינונים נמוכים איננה גורמת לתופעות לוואי. שימוש דומה קיים עם טרזודיל 50 מ"ג (תרופה נגד דיכאון שניתנת לבעיות שינה). ולכן לא רק פסיכיאטרים אלא גם רופאים שעוסקים ברפואת שינה רושמים את הסרוקוול.

19/03/2004 | 14:51 | מאת: לבנת וולוך

מה היא אישיות גבולית??? אשמח לקבל תשובות בקרוב בתודה...לבנת.ו.

19/03/2004 | 17:48 | מאת: ללבנת

זו הפרעת אישיות, ששמה נובע מה"מיקום" שלה בין נוירוזה לפסיכוזה. אבל מחקרים הוכיחו, שאחוז גבוה מבעלי ההפרעה לא פיתחו פסיכוזה מעולם. חלק ממאפייני ההפרעה הם: - פחד, אמיתי או מדומה, מנטישה. - התנהגות שמסכנת את האדם (נהיגה פרועה, מין לא בטוח). - פגיעה עצמית ונסיונות אובדניים. וכו'. הטיפול, בד"כ, הינו פסיכודינמי כאשר במצבים בהם הדכאון הנילווה חריף, מומלץ לערב גם טיפול פסיכיאטרי.

19/03/2004 | 19:37 | מאת: משה

הפרעת אישיות גבולית נחשבת להפרעה נפשית קשה, 2% מהאוכלוסייה סובלים מההפרעה, כמעט כל החולים בהפרעה הן נשים צעירות, 20% מהמאושפזים הפסיכיאטריים מאובחנים בהפרעה הנ"ל, מה שבולט בעיקר ההפרעה בזהות, התנודות הקיצוניות בכל ובפרט בתחושות ערך עצמי, בבטחון, חרדות נטישה, פגיעות עצמיות. הטיפול הוא פסיכותרפויטי (בספרות ממליצים על הגישה הקוגנטיבית-דיאלקטית או דינמית) ובמקרים קשים גם טיפול תרופתי מקבוצות שונות ובמיוחד כזה שיכול לעזור לריסון התנהגות ורגשות קיצוניים.

20/03/2004 | 00:17 | מאת:

ללבנת שלום, ברוכה הבאה לפורום, אני מקווה ששלומך בטוב, כדאי שלא תזדהי בשם המלא בשביל הפרטיות. שבת שלום דר' גיורא הידש

20/03/2004 | 11:06 | מאת: לבנת וולוך

תודה רבה...מכל הלב!!

06/04/2004 | 18:59 | מאת: על הקצה

הי. אני בת 28 וסובלת כארבע שנים מסכיזו-אפקטיב. לאחרונה החלה התדרדרות למרות שאני משתמשת ברספרידל ובתרופות אחרות ונמצאת במעקב רפואי. אני רוצה למות, קיבינימט. אם יהיה לי עוד התקף אני פשוט מעדיפה למות.

19/03/2004 | 14:10 | מאת: שגיא

דר' גיורא הידש, שלום רב. מהם התסמינים לסכיזופרניה? איך אוכל לדעת אם יש סיכוי שחליתי? (אבי חולה)

19/03/2004 | 17:51 | מאת: לשגיא

אם אביך חולה במחלה, אתה אמור להכיר כבר את התסמינים. בכל אופן, הסכיזופרניה היא מחלה גלית, שזה אומר - גלים של פסיכוזה (אובדן קשר עם המציאות ובוחן המציאות) שלאחריה מגיע, בד"כ, דכאון חריף.

19/03/2004 | 19:10 | מאת: משה

מה שכתבת איננו נכון- סכיזופרניה איננה בהכרח מחלה גלית בסכיזופרניה בהחלט יתכן מצב סטטי לאורך שנים ללא שינוי חיובי או שלילי המחלה מתאפיינת בהידרדרות קבועה ומתמשכת בתיפקודים קוגנטיביים, ריגשיים, אישיותיים, תעסוקתיים וכו' אם הפסיכוזה לא מטופלת היא יכולה להישאר קבועה

19/03/2004 | 18:53 | מאת: משה

אם אתה שואל אז לא חלית, לפחות בינתיים לא. בד"כ ישנם סימנים מוקדמים שיכולים לרמז על ההמשך אך זאת איננה אינדיקציה למחלה אלא יותר להפרעת אישיות פרה-פסיכוטית שאולי תוביל למחלה ואולי לא. כדי לאבחן סימנים מוקדמים צריך להגיע לבדיקה של פסיכיאטר ולא בעצמך.

21/03/2004 | 01:38 | מאת:

לשגיא שלום, סכיזופרניה מתאפיינת במצב פסיכוטי חריף ורוב הזמן סמנים של חוסר אנרגיה וריקנות. תשובה מפורטת יותר נתתי בשאלה יותר מאוחרת בפורום, תסתכל למעלה. עם זאת הנושא בודאי מעניין אותך, נכתבו ספרים רבים על המחלה, ישנם גם סרטים שלאחרונה הם מאוד פופולריים (נפלאות התבונה ורסיסים) וכמובן שיש הרבה חומר ברשת, אפשר להתחיל באתר זרות. איני יודע בן כמה אתה, באופן כללי סכיזופרניה אצל גברים מתחילה בין הגילים 15-25 כך שאם הגעת לגיל 40 אתה יכול להיות די בטוח שלא תחלה. חייבים לזכור שקיימת תורשה אבל בודאי שלא כל אחד שיש לו הורה חולה יפתח את המחלה, סטטיסטית אחד מכל עשרה ילדים יחלה, כך שזה הרבה אבל גם מעט.... שאלה מעניינת יותר היא מה הסימנים המקדימים וכיצד אפשר לחשוד להתפתחות המחלה מוקדם ככול שניתן. מחקרים בשנים האחרונות מצאו שמספר שנים לפני התפרצות המחלה מתחילה ירידה ביכולת הקוגניטיבית והיא מתבטאת בירידה בלימודים וגם התרחקות חברתית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 13:10 | מאת: טלי

דר' גיורא הידש, שלום האם ישנה תרופה תחליפית לזיפרקסה, ללא תופעת לוואי של השמנה?

19/03/2004 | 13:19 | מאת: אלון

יש ויש, אך לכל תרופה יש תופעות לוואי. אם לא השמנה אז משהו אחר. השאלה מה מתאים לך.

19/03/2004 | 15:59 | מאת: משה

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=254586&t=254380

21/03/2004 | 01:40 | מאת:

לטלי שלום, הרספרידל גורמת פחות להשמנה והיא נמצאת בסל הבריאות. הגאודון אינה גורמת כלל לעליה במשקל אבל עדיין לא הוכנסה לסל הבריאות, ומחירה גבוה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 13:04 | מאת: שגית

דר' גיורא הידש, שלום רב, האם בעברך המקצועי קראת או יצא לך לעמוד על הקשר בין ניתוח כריתת רחם וסכיזופרניה. האם לאור נסיונך המקצועי, הניתוח יכול לגרום לסכיזופרניה?

19/03/2004 | 13:21 | מאת: קרן

ניתוח כזה לא יכול לגרום לסכיזופרניה. אנשים בעלי נטיה ללקות במחלה, לעיתים לוקים בה בעקבות ארוע משברי בחיים , אך לא הארוע גרם למחלה, אלא רק הוציא אותה מן הכוח אל הפועל.

21/03/2004 | 01:41 | מאת:

לשגית שלום, כריתת רחם אינה ידועה כגורם להתפרצות סכיזופרניה. אבל כפי שקרן כתבה, טראומה, משבר וגם כל ניתוח עצם ההרדמה או במקרה והייתה תקלה בזמן הניתוח כמו חוסר חמצן עלולים לגרום למצב פסיכוטי אורגני או במקרים נדירים להתפרצות הסכיזופרניה. כאן מדובר בעצם הניתוח ללא קשר לסוג הניתוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 11:58 | מאת: מאיר

שלום רב לדוקטור אני נוטל כשנה לוסטרל 100 מ"ג ועוד מעט אתחיל לקבל קסנקס לפי הוראות הרופא המטפל , האם ניתן ע"י בדיקת שתן* שלוקחים (נניח למקום עבודה או משהו דומה ) לגלות שאני נוטל את התרופות הנ"ל ? *בדיקת שתן ,או בדיקת דם או כל בדיקה אחרת מצפה לתשובה מהירה המון תודות מאיר

19/03/2004 | 15:58 | מאת: משה

בהחלט ניתן- במיוחד הקסנקס אשר משתייך לקבוצת הבנזודיאזפינים אבל יש צורך בבדיקה מיוחדת שמיועדת לשם כך. לפעמים רופאים מחייבים מטופלים לעבור בדיקה כזאת כדי לראות שהם אכן נוטלים טיפול תרופתי וגם כאן בעיקר לגבי הבנזודיאזפינים ופחות לגבי השאר.

21/03/2004 | 01:43 | מאת:

למאיר שלום, לא להבהל, בבדיקות שיגרתיות כאשר אין בקשה מיוחדת לא בודקים ואין סיכוי שימצא שאתה נוטל תרופות אלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 09:51 | מאת: אורטל

אנינוטלת מדי יום 3 ליתיום 4 דפרקסאן+2 אפקסור של 150כ"א האם זה אינו מוגזם?

19/03/2004 | 10:01 | מאת: שגב

היי אורטל, האם זה המינון שנתן לך פסיכיאטר? ממה את סובלת? שגב

20/03/2004 | 12:51 | מאת: שלי

אני גם לוקחת במשך חצי שנה לטיום וסרוקסט במינונים גבוהים אבל לאט לאט רואה שיפור. אני לא יודעת באיזה מצב את אבל אני הייתי במצב דיכאון שכמעט הגעתי לאישפוז ואפילו נסיתי להתאבד. לפחות היום אני מתפקדת. ולא איכפת לי לקחת את כל הכדורים שבעולם העיקר לא להגיע למצב שהייתי בו. אני רואה את גוזלי שרציתי לטפל בו ולא יכולתי והיום אני מנסה לפצות אותו. לפי מה שאני קוראת את לו סומכת על הפסיכייאטר שלך אז תחליפי אותו. אני כבר 7 שנים אצל אותו מטפל, צריך להיות קליק ואמונה במטפל. מקווה שהכל יהיה טוב

19/03/2004 | 09:24 | מאת: שגב

בוקר טוב לכולם, האמת,מזמן לא ניכנסתי לאתר והתחלתי להתגעגע.שמתי לב שהמכרים לשעבר כבר לא נימצאים פה ואני מקווה שכולם מרגישים טוב. דר' הידש-מה נישמע?אני רואה שאתה ממשיך להיות פה בשביל כולם.אני רוצה להגיד לך תודה בשמי ובשם כולם-אתה מקסים.אתה יודע,כבר עברו יותר מ-10 חודשים מאז הפסקת הכדורים,ממש לא ייאמן. אז איך אני מרגישה,בסדר אפשר להגיד.ישנם ימים קשים מאוד שבהם החרדה מצליחה להתגבר עליי אבל בסך הכל אני מנהלת חיים רגילים פחות או יותר.החרדה מגיעה בעוצמתה כשאני בעיקר עייפה ומותשת ואז כשאני חלשה היא מרשה לעצמה להוכיח שהיא יותר חזקה-אבללללל כפי שאמרתי בעבר,לא אתן לחרדה לנהל את חיי. לצערי,הנסיעות לחו"ל עדיין קיימות אבל באיזה שהוא מקום התרגלתי גם לזה. ילדיי מרגישים טוב מאוד,אנו משתדלים לבלות עימם לפחות בסופי השבוע ולאחרונה אף בילינו במספר בתי מלון בארץ והיה כייף חיים. זהו בינתיים,אני הולכת לסיים את הבישולים לקראת השבת. תודה על הכל שגב

19/03/2004 | 13:13 | מאת: אריאל

גם אני התגעגעתי בחזרה ואני כל כך שמחה ומאושרת בשבילך שאת ממשיכה בחייך ולא מוותרת. תמיד ידעתי שתצליחי אז כל הכבוד - אני גאה בך אריאל

ההההההההההייי שלום שגב היקרה, איפה היית ומה עשית?????? יופי שאת מרגישה בטוב ושומרת על עצמך ועל משפחתך. אני ממשיך להיות כאן כמעט מדי ערב, סיימנו 1000 עמודים אבל למען הדיוק אני התחלתי בעמוד 70, אני חושב שאת מכתביך אפשר למצוא בסביבה שם. ישנו פורום נוסף יותר אינטימי, אני חושב שהכרת אותו ובסך הכל הדברים זורמים כפי שצריך. אני ממש שמח לראות אותך כאן ולשמוע שהכל בסדר. תהני הידש

21/03/2004 | 01:49 | מאת:

לאריאל שלום, את יודעת שאני מנצל את ההזדמנויות לשאול מה שלומך, אז מה שלומך? תספרי מה קורה ואיך בבית הספר. שבוע טוב הידש

19/03/2004 | 01:47 | מאת: טל

ד"ר הידש! מה הסיכויים לצאת לגמרי מהחרדות עם הפסקת טיפול של שנה (בפאקסט + שיחות).יש לציין שבסה"כ אני מרגישה טוב (כרגע מטופלת כשלושה חודשים והכדור מאוד עוזר לי).אני יודעת שכל מקרה לגופו,ובכל זאת,הייתי רוצה לדעת בערך (באחוזים) כמה סיכוי יש לי להיפטר מזה לתמיד עם הפסקת הטיפול... תודה!

19/03/2004 | 01:53 | מאת:

לטל שלום, משך הטיפול המומלץ לחרדות הוא כשנה, כלומר הסיכון להשנות של החרדה נמוך ואפשר להפסיק בביטחון את הטיפול התרופתי. עם זאת חרדות קשורות מאוד למצב המשפחתי, כלכלי, בטחון, לחץ וכך הלאה. כלומר גורמים סביבתיים . בהצלחה דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 01:53 | מאת: טל

יש לציין שאני לוקחת כדור ביום (פאקסט 20 ) אבל בביקור האחרון עם הרופאה שלי דיברנו על ירידה לחצי כדור (עקב עצבנות של הגוף-תחושה שאני תמיד חייבת לעשות משהו,להזיז את הרגל וכו'-מה שלא היה לפני הטיפול). א-האם לדעתך ירידה במינון אכן עשויה לעזור לחוסר-השקט הפיזי? ב-האם אתה סבור שאני באמת זקוקה לטיפול של שנה (הפסיכיאטרית שלי אומרת שלהערכתה,אפשר פחות)-אני כל כך פוחדת מהחזרה של החרדות...לא רוצה לקחת סיכון.אפילו מפחדת לרדת לחצי כדור שמא זה יחזור... מה אתה אומר? שוב,המון תודה!!

19/03/2004 | 08:56 | מאת: הדס

היי טל, חרדה/חרד חברתי? אוקי..אני נוטלת את הפרוזאק כבר חמישה חודשים וכן זה בהחלט מסייע לי.. היי אגב טל יש לנו פורום מוזמן/נת ואשמח גם לסייע בתיבה האישית שם. http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=695 יום טוב הדס ולדר' תודה אבל אני אמשיך לצרוך אלכוהול כי זה עושה לי כייף..בינתיים לא השתגעתי :)

19/03/2004 | 01:15 | מאת: שואל ותוהה

האם לדעתך תמצא בימינו תרופה שתשכיח זכרונות כואבים פלאשבקים וכו? מדוע לא עובדים יומם וליל מסביב לשעון על פיתוח תרופה יעודית לPTSD ???? זה היה מציל נפשות ומונע סבל וכאב רב . ברור לי שאין אפשרות למחוק את העבר אבל ההווה במצב הקיים הוא בעצם העבר. ומה בעתיד? גיורא האם אתה צופה פריצת דרך כלשהי? כדור פלא כזה או אחר או כל דבר אחר? ולא שיש לי איזה שהם ציפיות ...אבל משהו בכ"ז??? ליל מנוחה

19/03/2004 | 01:31 | מאת:

שלום, השאלה שלך ממש במקום. לצערי עד לפני זמן לא רב לא הייתה שום תרופה רשומה לשימוש ב PTSD..... רק לאחרונה רשמו את הלוסטרל לטיפול ב PTSD. לא שמעתי על דברים חדשים למרות שיתכן שאני לא מעודכן לחודשים האחרונים. הבעיה עם PTSD קשה מאוד. אפשר לומר שמדובר על אירוע חריג טראומתי אשר גרם לשבר ולסדק כל כך משמעותי בנפש שלא ניתן לתקן את הסדק בלי שנשארת צלקת.... לצערי זה המצב נקווה לטוב ובמהרה הידש

19/03/2004 | 02:54 | מאת: שואל ותוהה

תודה. ונקווה לטוב. וסוף שבוע רגוע לכולנו.

19/03/2004 | 00:24 | מאת: הדס

אני משתמשת זה זמן מה בכדור פרוזאק..באופן יומ יומי כנגד חרדה חברתית אולם מדי פעם גם שותה אלכוהול בנסיבות חברתיות.. רציתי לדעת עד כמה מסוכן השילוב בין פרוזאק לאלכוהול והאם זה עלול לגרום לנזק לטווח רחוק עלי לציין שאיני נוטה להשתכר אשמח לקבל תשובה בהקדם הדואגת

19/03/2004 | 01:32 | מאת:

להדס שלום, אסור לשתות אלכוהול עם פרוזק. עם זאת איני מאמיןשכל מי שנוטל פרוזק בארה"ב הפסיק לשתות אלכוהול..... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 01:42 | מאת: טל

כמה מן את לוקחת פרוזק? האם את מרגישה שהכדור עוזר לך עם החרדה החברתית?

19/03/2004 | 16:15 | מאת: משה

השילוב הוא בהחלט מסוכן ולא מומלץ- גם בארה"ב מטופל אחראי לא לוקח את שניהם ביחד. אם את חייבת לשתות אז אל תקחי פרוזק בימים שבהם את שותה. אם את למשל שותה בסופי שבוע אז באותם ימים אל תקחי את התרופה.

21/03/2004 | 01:51 | מאת:

להדס שלום, לפרוזק משך פעולה ארוך מאוד, הוא פעיל במשך כשבועיים אחרי שלוקחים גם כדור בודד. כך שהפסקת התרופה למשך סוף השבוע אינה עוזרת ואינה מקטינה את הסכנה. אסור לשתות יחד עם התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/03/2004 | 22:50 | מאת: הדס

משה ודר' הידש ובמידה וכן מעדתי ושתיתי האם תתכן השפעה בלתי הפיכה לטווח רחוק.. אני היסטרית הייתי מעוניינת לדעת... הדס

18/03/2004 | 18:57 | מאת: שירן

ד"ר גיורא הידש שלום רב, אמי חלתה לפני מספר שנים, כיום היא מטופלת בתרופות (זיפרקסה בין היתר) לצערי, לא עידכנו את משפחתי בנוגע למחלתה (שם המחלה, ודרכי ההתמודדות עמה) הסבל הינו יום יומי, כיוון שתפקודה ירוד, מה גם שנראה כי היא בדכאון. האם יש דרך לעיין בתיקה הרפואי וכך ללמוד על מחלתה? שירן

19/03/2004 | 01:34 | מאת:

לשירן שלום, זכותה של אימך לבקש לצלם את תיקה הרפואי ולתת אותו לעיון למי שהיא רוצה. עיון בתיק הרפואי אפשרי רק אם אמך מבקשת זאת. איני חושב שתהיה לך תועלת רבה מעיון בתיק הרפואי, עדיף להגיע לרופא מבין אשר יכול לשוחח ולהסביר את האבחנה, מצבה ומה ניתן לעשות. אפשר לקחת את הצילום של התיק הרפואי לרופא היועץ אבל איני בטוח שהוא נחוץ. אם תגיעו לשיחה אתו יחד עם אמך, אחרי שהוא יבדוק אותה וישוחח אתכם הוא יוכל לענות לשאלותיכם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/03/2004 | 18:40 | מאת: אלמוג

היי, שלומי טוב, אך נתקלתי בבעיה שאינני יודע כיצד לפתור. עד כה במשך 4 חודשים נטלתי דפלפט 400X2. כעט הרופאת משפחה לא רוצה לתת לי את המינון המלא והיא טוענת שרשום לה שאני צריך לקבל 1 כדור בבוקר ו 1 בערב. זה ממש לא נכון. במכתב השחרור נכתב שאני צריך לקבל 1X3 אולם, גם זה לא נכון, אנחנו שיננו את המינון וכנראה הפסיכיאטרית שכחה לשנות את המינון. אני אינני משנה את המינון על דעת עצמי או משהו, זהו המינון שאני זקוק לו 400X2. אם לא אקח את המינון הנ"ל רמת התרופה בדם תרד, והתרופה לא תשפיע עלי. התור לפסיכיאטרית הוא רק בעוד כשבועיים ואני ממש לא יודע מה לעשות. מה עלי לעשות? מרוב יאוש חשבתי להפסיק לחלוטין את נטילת התרופה. האם אתה חושב שזה רעיון טוב? לקיחת מינון נמוך פי שניים ממה שנקבע לי ממש לא נראת לי אפשרות סבירה כי כאמור הרמה בדם תרד כמעט למחצית. מה עלי לעשות? אנא ענה לי מהר ככל האפשר. הכדורים שלי נגמרו וליום ראשון כבר אין לי כדורים

18/03/2004 | 21:32 | מאת: נ

אלמוג גש מחר בבוקר למחלקה ממנה שוחררת, בקש מירשם מתוקן ונכו ןמהרופאה המטפלת. זו ממש לא בעיה בהצלחה

19/03/2004 | 01:37 | מאת:

לאלמוג שלום, קודם כל אפשר להרגע, שום דבר חמור לא יקרה בימים הקרובים. אפשר להגיע לרופאה ולבקש רק מרשם, ואפשר להתקשר אליה ולבקש ממנה לשלוח מכתב בפקס לרופאה המטפלת בו היא ממליצה על העלאת המינון. אפשרות נוספת היא ליטול את המנה החלקית של התרופות ביום ראשון ולקחת את המינון המלא תוך כדי תקווה שתפתור את הבעיה עוד לפני שיגמרו לך הכדורים. ישנם פתרונות רבים ואפשר להרגע. אני שמח שאתה מרגיש בטוב ותמשיך לשמור על עצמך הידש

18/03/2004 | 16:08 | מאת: מלי

שלום רב הבת שלי מטופלת ברספרדל האם יש עוד תרופות ממולצות לפסיכוזה מ"הדור החדש"? מלי תודה

18/03/2004 | 20:19 | מאת: גור

יש הרבה מאוד תרופות מהדור החדש. רק פסיכיאטר יכול לתת אותן בהתאם לאבחנה ולמצב של המטופל.

19/03/2004 | 01:39 | מאת:

למלי שלום, ישנן מספר תרופות מהדור החדש אבל כולן דומות ביעילותן לרספרידל וההבדלים הם בעיקר בתופעות הלוואי. עם זאת קיימת בעיה של קופות החולים. אלו תרופות מאושרות בקופות החולים? בכללית מטפלים עם רספרידל ורק כקו שני כאשר רספרידל נכשלת אפשר לתת זיפרקסה. במכבי המבחר יותר גדול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 02:07 | מאת: משה

מלי-כל התרופות ה"החדשות" הן למעשה פיתוח של לפונקס שיש להן מעט מאד תופעות לוואי נוירולוגיות. הבעיה עם התרופות האלה (ובמיוחד ריספרידל וזיפרקסה) הן תופעות לוואי של השמנה ובשימוש ממושך נזקים בריאותיים כמו סכרת ועליה בשומני הדם. לאחרונה הגיעו לארץ שתי תרופות חדשות שלא גורמות לכך והכוונה לגאודון וסרוקוול. סרוקוול מאד מומלצת כי היא מאד מרגיעה ואיננה גורמת לתופעות לוואי נוירולוגיות. גאודון יכול לעזור לרדת במשקל עבור חולים שהשמינו בצורה משמעותית אחרי טיפול בתרופות האחרות.

18/03/2004 | 15:25 | מאת: אייל

שוב שלום ד"ר!!! בהמשך לפניה שלי האחרונה לפני מספר ימים בקישור הזה: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=253026&t=253026 רציתי לשאול אותך האם טוב יהיה אם אקח ואבן, האם זה יכול לעזור למרות שאין לי התקפי חרדה קשים? מה המינון שמומלץ? אחרי כמה זמן אני יכול להתחיל ולפתח תלות? אולי לוריון? אולי משהו טבעי? שוב תודה מראש, אורן

19/03/2004 | 01:43 | מאת:

לאייל שלום, מבחינתך וואבן ולוריון הן אותה התרופה, המשותף ביניהם הרבה יותר גדול מההבדלים והשאלה היא איזו מהן מתאימה לך אישית. שתי התרופות הללו עדינות וכמעט ואינן מזיקות לגוף, לעתים אני אומר שהן מזיקות פחות מאקמול.... החיסרון הגדול הוא חשש להתמכרות. בנטילה קבוע במשך כחודש עלולה להתפתח תלות בתרופה. בנוסף, התרופות הללו אינן מרפאות אלא מקילות על החרדה והסימפטומים למשך מספר שעות. לכן, כדי למנוע התמכרות ההמלצה היא ליטול לפי הצורך ללא שיטה קבועה ומדי פעם לעשות גם הפסקות. התרופה בטוחה ובהחלט אין סכנה בשניים שלושה כדורים ביום. תמשיל להיות חזק ולהלחם דר' גיורא הידש

18/03/2004 | 15:21 | מאת: דני

שלום דר הידש איך אתה היום רואה את התפתחות רפואת הפסיכיאטריה תוך כמה שנים, לדעתך יהיה מענה מרפא ולא מקל לתסמינים של חרדות ודכאון. תוך כמה זמן יהיה קיים מדד אמיתי לבדיקת הדכאון (בדיקת דם) האם אתה רואה התפתחות חיובית בכיוון בברכה

18/03/2004 | 22:30 | מאת: אלברט

מי שיש לו תשובות מדויקות לשאלות אלה יקבל , קרוב לודאי פרס נובל לרפואה.

19/03/2004 | 01:50 | מאת:

לדני שלום, אכן שאלה מעניינת, ומה שטוב במדע שהוא תמיד מפתיע. אפשר לחשוב על העבר ולהתעודד מאוד, הפרוזק נכנסה לשימוש לפני 14 שנים והיא פתחה את הדלת לדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון (לפחות 10 תרופות חדשות) ויש דור חדש של תרופות נוגדות פסיכוזה עם מעט תופעות לוואי והשפעה חיובית עצומה. כשאנו רואים את ההתקדמות העצומה בשנים האחרונות אפשר להיות אופטימיים לגבי העתיד. כיום המחקר המתפתח ביותר הוא לכיוון של הגנטיקה עם לימוד ואבחון של הבסיס הגנטי-מולקולרי של ההפרעות וזה התחום המתקדם ביותר. תרופות שיתגלו כתוצאה מהמחקרים הגנטיים יהיו בעלות השפעה מהפכנית. עם זאת יש הרבה מאוד עבודה מהבחינה של הגדרת ההפרעות הנפשיות והבנת הסיבתיות שלהן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 02:18 | מאת: משה

העתיד הוא להרכיב לכל אדם תרופה אחרת עפ"י הפרופיל הגנטי הייחודי לו. כלומר במקום תרופה לדיכאון (מחלה) תהיה תרופה לדני (חולה ספציפי) וכ"א יקבל תרופה שונה. יש כאן גם שאלות של מוסר ואתיקה ובמיוחד בשלב הטרום-לידתי כדי להשפיע על הגנטיקה ומניעת מחלות עתידיות.

18/03/2004 | 14:09 | מאת: שואלת

מי יודע - מה נחשב מינון טיפולי ( שבו ניתן לצפות להשפעה חיובית ) בציפראלקס ? תודה !

18/03/2004 | 14:41 | מאת:

שלום, 10 מג' ציפרלקס ביום הוא המינון הטיפולי. לעתים רחוקות עולים למינון של שני כדורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/03/2004 | 22:38 | מאת: שואלת

אחרי כמה זמן ניתן לצפות להטבה ( בהנחה שהכדור "עובד" ) ? רוב תודות !

18/03/2004 | 14:07 | מאת: סמי

האם אנטי פסיכוטיים יכולים לגרום לדיכאון גם אצל אדם שלא סובל מפסיכוזה אבל לוקח תרופה מהסוג הנ"ל? האם אנטי פסיכוטיים יכולים לגרום למחשבות טורדניות?

18/03/2004 | 14:44 | מאת:

שלום רב, לא הבנתי מדוע ליטול תרופות נוגדי פסיכוזה אם אין פסיכוזה? אולי כטיפול מונע אחרי הפסיכוזה? בכל אופן חלק מהתרופות עלולות לגרום לירידה בעירנות ואיטיות כללית אשר דומה מעט לדיכאון, אבל אין מדובר בדיכאון קליני רגיל. כלומר התחושה די דומה אבל אין מדובר על אותו הדבר. שיהיה רק טוב דר' גיור4א הידש נ

19/03/2004 | 22:54 | מאת: סמי

תרופה אנטי פסיכוטית יכולה לגרום למחשבות טורדניות שלא היו לפני כן?? נתנו לי בגלל TICS

18/03/2004 | 13:58 | מאת: נ

שלום רב דר' הידש אני נוטלת פאקסט ביחד עם אדרונקס. כל התרופות שעובדות רק על הסרטונין אינם עוזרות לי. הבעיה שגם 2 מ"ג אדרונקס גורם לי עצירות איומה אני מפסיקה למס' ימים וחוזר הדיכאון. בעבר נטלתי אנפרניל, הפסקתי לטובת הדור החדש, בתקווה שלא אסבול מאותה עצירות. ניסיתי גם איקסאל שגרם לכאב ראש בילתי ניסבל. אני רוצה להוסיף שיחד עם הטיפול התרופתי אני בטיפול אינטנסיבי שיחתי וכמובן למצבי הנפשי יש קשר ישיר על הירידות במצב הרוח שמטופלות בנאמנות יוצאת דופן. לפסיכיאטרית שלי אין פיתרון אחר פרט לשילוב שרשמתי לעיל. האם יש לך איזה שהוא פיתרון? תודה על עבודת הקודש שאתה עושה.

18/03/2004 | 14:38 | מאת:

שלום, השילוב של אדרונקס על פאקסט הוא הגיוני ועשוי לעזור. איני חושב שהעצירות היא תופעת לוואי של האדרונקס ויתכן שהיא קשורה לדיכאון. בכל אופן הייתי מנסה להתגבר על העצירות באפשרויות הקיימות של מאכלים/תרופות נגד עצירות. לא כתבת על אפקסור שיש לו השפעה דומה מבחינת הנאורוטרנסמיטורים. אפשרות נוספת היא להוסיף ליטיום או תכשיר דומה אשר יעודד את פעילות נוגדי הדיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/03/2004 | 00:02 | מאת: נ

שוב שלום ד"ר אכן אני נוטלת טגרטול 400 מ"ג כדי למנוע גם את תגובת ההיי מהטיפול האנטי דכאוני. וגם הדיכאון פחות חמור כשהוא פולש לחיי שוב ושוב. ניסיתי אפקסור ועשה לי כאב ראש בילתי ניסבל. העצירות בוודאות תוצאה של האדרונקס וכנגד אני שותה תה יונגבורן. זהוא פיתרון רע. כאשר אני מפסיקה את האדרונקס מפסיקה העצירות. האם ישנה עוד אפשרות שעובדת על סרטונין ועל נרואדרנלין פרט לדור הישן ולאפקסור. בכבוד ובברכה, נ.

18/03/2004 | 07:58 | מאת: רונית

ד"ר הידש שלום, קודם כל אני רוצה להודות ולשבח על עבודת הקודש שאתה עושה, אז תודה! השאלה שלי היא כזאת: אחי בן 24 והוא מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי לאחר שהשתמש בסמי הזיות (LSD) הוא סובל מסכיזופרניה הוא כל הזמן חושב שרוצים להרוג אותו, בנוסף הוא קושר על צווארו חולצה אך לא מהדק אותה (לדעתי הוא לא מתכוון לפגוע בעצמו) הוא מאושפז שם כבר חודש (במחלקה רגילה) ומטופל רק בהלידול, ללא שיחות או טיפול נוסף אומנם מאז שהגיע חל שיפור במצבו אך הוא כל הזמן עצוב ומדוכא מהמקום בו הוא נמצא. רציתי לשאול האם יוצאים מהמצב הזה? האם הוא יוכל לנהל חיים נורמלים ורגילים? האם הטיפול שניתן לו הוא נכון? בנוסף רציתי לדעת איך אנחנו, המשפחה, אמורים להגיב כשהוא מפחד ואומר שרוצים להרוג אותו (האם לנסות להפריך את דבריו או לשתף עימו פעולה)? חשוב לציין כי מעולם לא היו לו הפרעות נפשיות כאלה ואחרות. אשמח לקבל חוות דעת והמלצות להמשך טיפול ושיקום תודה רבה....

18/03/2004 | 12:07 | מאת:

לרונית שלום, אכן שאלות חשובות. כאשר ישנו גורם חיצוני המביא להתפרצות הסכיזופרניה בדרך כלל ההבראה שלמה והמצב יהיה טוב יותר. הלידול היא תרופה נוגדת פסיכוזה ומתאימה, עם זאת היא מהדור הישן ולכן עלולה לגרום לתופעות לוואי רבות יותר מאשר התרופות מהדור החדש (לדוגמא ריספרדל). יתכן שהדיכאון הוא סימן לסוף המצב הפסיכוטי ומחשבות השווא ויתכן שהוא נגרם מהטיפול התרופתי אבל צריך לחכות ולראות. תמיד קיימת השאלה השניה האם לשתף פעולה עם מחשבות השווא או לסתור אותן ואז נוצר חוסר אמון. הפתרון המומלץ הוא להסכים שאיננו מסכימים. כלומר לכבד אותו שכך הוא מרגיש אבל לעמוד על כך שאת או המשפחה סבורה אחרת, לשכנע אותו שיש מקום לשתי דיעות ומותר לא להיות בהסכמה. באופן כזה שומרים על הקשר. מאחל לאחיך הרבה בריאות. דר' גיורא הידש

18/03/2004 | 00:01 | מאת: שחר עמית

שלום, אני בת 24 ונוטלת קונצרטה. הקונצרטה מסייעת מאוד לריכוז ומקטינה את התסכול בחיי. אבל לא פותרת את בעיית ההתנהגות (odd). אני עוינת,עושה דווקא ומכעיסה בכוונה, מחפשת מוקדי חיכוך, בצורה שמאוד לא הולמת את גילי. מה ניתן לעשות?

18/03/2004 | 00:51 | מאת:

לעמית שלום הפרעת קשב גורמת לפגיעה ולשנויים בהתנהגות במשך השנים ולא קל להתגבר עליהן. לכן מומלץ לפנות לפסיכותרפיה=שיחות ולנסות ללמוד ולהתרכז בכללים ובנושאים חברתיים. מהבחינה התרופתית ישנן עבודות לא מעטות המראות שיפור עם נוגדי דיכאון המשפיעים גם על הקשב וגם על ההתנהגות. כדאי לשקול עם הרופא מתן נוגדי דיכאון במקום הקונצרטה. שיהיה רק טוב ד' גיורא הידש

18/03/2004 | 09:58 | מאת: שחר עמית

תודה על תשובתך, מדוע ממליצים על נוגדי דיכאון גם אם לא מדוכאים? מבחינה תרופתית הקונצרטה עובדת נפלא ואפילו מייצבת מצבי רוח משתנים מהם סבלתי. שחר.

03/04/2004 | 10:52 | מאת: [email protected] m

17/03/2004 | 22:57 | מאת: אורי

17/03/2004 | 23:24 | מאת: אורי

שלום אני לוקח כדור זיפרקסה לפני השינה [5 מ"ג] ואמנם זה מועיל לי[אישיות- סכיזואידית] אך אני מרגיש דיכאון כבד. ניסיתי להוסיף אדרונכס[בבוקר] וכן-לוסטראל ולא עזרו. אח"כ ניסיתי סרוקסט. לא עוזר להפיג הדיכאון. הרופא הציע פרוזאק. חבר אמר לי שאצלו ה"זיווג" לא היה מוצלח [זיפראקסה +פרוזאק] ואני חושש לקחת את הפרוזאק. גם שמעתי שהוא מעורר [מה שסותר את הזיפרקסה] ושהוא כדור חזק [למרות שטוב]. אני לא מסוגל לסבול דיכאון כזה. אנא עיזרו לי !! תודה.

18/03/2004 | 00:44 | מאת: משה

אורי-מה הסיבה שנתנו לך זיפרקסה ובמה זיפרקסה עוזר לך? אישיות סכזואידית זה לא משהו שאפשר לפתור בעזרת תרופות כמה זמן אתה משתמש בתרופה?

17/03/2004 | 22:42 | מאת: דניאלה

דר' גיורא שלום לך ברצוני לדעת פרטים על כדור שנקרא דפלט האם הוא טוב לחרדות ודכאון , והאם הוא שונה מהכדורים האחרים לדכאון וחרדה. תודה דניאלה

18/03/2004 | 00:55 | מאת:

לדניאלה דפלפט-חומצה וואלפוריט במקורה היא תרופה נוגדת אפילפקסיה אשר הוכיחה את יעילותה בפסיכיאטריה כתרופה מאזנת אצל הפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה). בפעולתה היא דומה לליטיום. זו תרופה די בטוחה, אינה ממכרת ועם מעט תופעות לוואי. לעתים נותנים אותה כתוספת לטיפול בדיכאון. עם זאת היא אינה נתנית כתרופה יחידה לחרדות או דיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 22:07 | מאת: חגית

שמעתי היום מהפסיכיאטרית שלנו בקופ"ח מאוחדת, שעובדת עם כל הקופות, כי קיבלה הודעה מהלאומית כי החל מאפריל השנה היא לא עובדת יותר אצלם. מסתבר כי הקופה הלאומית החליטה לבטל את שירותי הפסיכיאטריה כי זה לא בסל הבריאות. זהו. אין יותר פסיכיאטרים בקופ"ח לאומית. לשאלה מה יעשו המטופלים כנראה לא לקופה התשובה. אולי רוצים שהם יפנו למרפאות בריאות הנפש של בתי החולים. חברי לאומית ראו הוזהרתם! אני מקווה מאוד שזו לא מגמה של שאר הקופות כי המצב הזה של רק להוריד ולא להוסיף שירותים רפואיים מתחיל להימאס - מאז חוק הבריאות הממלכתי אנחנו משלמים יותר ומקבלים פחות!

17/03/2004 | 22:43 | מאת: אפס עד 5

שלום נשמע רע! האם עוד משהו שמע על כך? מקווה שזה לא נכון בברכה הדר ואתי אפס עד 5 מאגרי מידע, כלים לאיתור מוקדם, התערבות והתמודדות עם ליקויי למידה, הפרעות התפתחות ונוירולוגיה www.0-5.co.il

17/03/2004 | 20:25 | מאת: שמואל

שלום מה הם דרכי הטיפול בהפרעת אישות גבולית ,והאם בכלל יש הצלחה בטיפול בבעיה זו?

18/03/2004 | 00:57 | מאת:

לשמואל שלום, הפרעת אישיות גבולית היא קשת רחבה של הפרעות ממקרים חמורים עד מקרים קלים יחסית. כדאי לבדוק האם ישנו שילוב של הפרעת קשב וריכוז ביחד עם הפרעת האישיות. פעמים רבות הם הולכים ביחד אצל אותו האדם. הטיפול הוא בעיקר בשיחות, עם זאת במקרים הקשים אפשר להוסיף גם תרופות להקלה. מאוד תלוי במצב ושיתוף הפעולה של המטופל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/03/2004 | 14:35 | מאת: שמואל

אני בהחלט סובל גם מהפרעות קשב וריכוז. כשהייתי באוניברסיטה פשוט לא יכולתי להתרכז בלימודים. למעשה לא למדתי אלא ממש רק לפני המחבנים. דעתי הייתה מוסחת בקלות . בשנים האחרונות התמודדתי עם זה בהצלחה לבד אבל במחיר של גישה קיצונית למחוק את כל המחשבות הטבעיות שלי עד כדי גישה עם בטחון מופרז מידי וחוסר זזהירות זה הסתיים במחלה וניתוח שגרמו לי לנכות מסויימת. לכן עכשיו אני שוב נסוגותי חזרה למצב של בעיות ריכוז חוסר בטחון בלבול חשיבה רבה וסגירות מחשש להיפתח ולאבד את הראש שוב.

17/03/2004 | 18:38 | מאת: שרון א

קראתי פה הרבה הודעות לגבי אפקסור ותופעות לוואי (כשעשיתי "חיפוש"). רציתי לדעת אם לאותם אנשים חלפו תופעות הלוואי וחשים שיפור במצבם? במילים אחרות האם האפקסור עוזר??? לאחר ניסיונות כושלים בציפרלקס ואיקסל (לאחר שנים בסרוקסט=פקסט) עברתי לאפקסור. לקחתי 75 מג במשך 3 שבועות ואתמול עליתי ל150 מג. מהתחלת הטיפול אני מרגישה שהראש "תפוס", ערפל (Brain fog) ואני שוחכת דברים. למישהו אחר יש ניסיון באותם התופעות והאם הם עברו עם הזמן?? אני מתחילה לעבד תקווה שאמצה טיפול שיעזור לי. הרופא שלי אמר שאם האפקסור לא יעזור אולי הוא אצטרך להפנות אותי לפסיכ' המחוזי של מכבי להתייעצות וזה קצת מפחיד אותי. מה אני מקרה כל כך קשה?? אחרי כמה זמן בדרך כלל מרגישים שיפור בטיפול באפקסור??? אשמח לשמוע מניסיונכם. תודה רבה והלוואי שנרגיש יותר טוב.

17/03/2004 | 22:24 | מאת: "אור

אפקסור??? תלוי למה... לכאבי בטן??? מה הבעיה??? שאת לוקחת אפקסור ואז יענו לך...נקודתית אם זה למטרת בעיית חרדות אז הוא מעולה אני כבר שנתיים...ומאוד מרוצה לכאבי בטן??? לא מתאים

10/04/2004 | 10:30 | מאת: יעל

רציתי לשאול מה שלומך מאז ההודעה הזו האם דברים השתפרו? האם את מרגישה טוב יותר? האפקסור אכן עזר? החרדות ירדו כי נראה לי שאנחנו באותו מצב ומאוד אשמח לשמע שיש שיפור....:)

17/03/2004 | 18:25 | מאת: אתי

בני בן 11.5 מקבל זה שנה חמישית ריטלין 10 מ"ג כל כדור במינונים שעלו במשך הזמן. לאחרונה קיבל ריטלין 20 מ"ג S.R. אשר לא השפיע עליו כמו שצריך. על דעת עצמי החזרתי לו את הריטלין הרגיל כמו בעבר ז"א 10 מ"ג בשבע וחצי בבוקר ו10 מ"ג בשעה 10 בבית הספר. וזאת ללא התייעצות עם הרופאה הפסיכיאטרית מאחר ולצערי הרב התור הכי קרוב שנקבע לנו הוא לחודש מאי. האם אני עושה טעות בזה שעל דעת עצמי החלטתי לחזור לכדור השני (שלגבי הוא אותו כדור רק במינון אחר) הכדור השני ז"א ריטלין 10 מ"ג פעמיים ביום, או שזה לא כל כך נורא וזאת מאחר שבעבר בני קיבל את הכדו הזה. בכל אופן אינני רואה כל הצדקה לתת לו ריטלין S.R שלא השפיע כלל, בזמן ששני כדורי ריטלןין רגיל 10 מ"ג ועוד 10 מ"ג עושים פלאים בהתנהגותו. לתשובתך אודה

18/03/2004 | 00:59 | מאת:

לאתי שלום, איני פסיכיאטר ילדים, בכל אופן נראה לי שהשינוי שעשית לא עלול לגרום נזק. כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 18:19 | מאת: ד

שלום רב האם טיפול ברפלקסולוגיה יכול לגרום להחמרה של בעיית חרדה. תודה מראש

18/03/2004 | 00:40 | מאת: מיכל מ

שלוםלך, ממש ממש לא. ההפך הוא הנכון. הטיפול הרפלקסולוגי מתמקד בעיקר בכפות הרגליים,ודרכו אפשר להשפיע בעיסוי ובלחיצה בנקודות מתאימות. הטיפול משרה רוגע ומקל על בעיות במערכת העיכול, כאבי ראש ועוד. ייתכן שישנה חרדה מסיבות אחרות. אשר משפיע על המעשים. תרגיש/י טוב מיכל מ

19/03/2004 | 01:35 | מאת: יעל

רפלקסולוגיה אינה גורמת לחרדה אך טיפול בהחלט יכול לעורר ריאקציה (תגובה לטיפול).כך גם בשיטות טיפול הוליסטיות אחרות. על פי הסינים (ובכלל הרפואה ההוליסטית) גוף ונפש הם אחד.ולכן, כשמטפלים במישהו,לא מטפלים רק בגוף.עוד עפ"י הסינים,אם דברים עלו-זה אומר שהם היו קיימים גם לפני הטיפול אך הטיפול בהחלט יכול לגרום לדברים לצוף אל פני השטח ולהתגלות (זו צורה של ניקוי).אני מטפלת ברפלקסולוגיה וחושבת שצריך להיות מאוד מודעים וזהירים עם המטפל שאנו בוחרים לעצמינו.בהצלחה.

17/03/2004 | 18:11 | מאת: לירן

ד"ר גיורא הידש, שלום רב, אני זקוקה לטיפול פסיכולוגי, בעקבות מחלתה של אימי. לצערי אין ביכולתי לממן זאת, האם יש דרך נוספת לקבל עזרה נפשית?

17/03/2004 | 21:14 | מאת: יונה

18/03/2004 | 01:01 | מאת:

ללירן שלום, בהחלט כן. אפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך לפי קופת החולים שאת חברה בה. או לפנות למרפאה באחד מבתי החולים הכללים לפי אזור המגורים. הבעיה היא שלעתים קרובות התור עלול להיות ארוך מדי. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 15:14 | מאת: איילת

האם תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לכתמים בעור,ואלו?יום קסום לך ד"ר ולכולם,

17/03/2004 | 17:50 | מאת: ברוך

עד כמה שידוע לי יש תרופות פסיכיאטריות שבנטילתן מומלץ לא להחשף לשמש לזמן ממושך עקב אפשרות של פיגמנטציה, אבל אני לא מומחה.

18/03/2004 | 01:02 | מאת:

לאיילת שלום, הלרגקטיל עלול לגרום לרגישות לאור השמש. ישנן מספר תרופות בעיקר בקבוצת נוגדי הדיכאון שעלולות לגרום לאלרגיה. לתשובה מפורטת יותר כדאי שתצייני את שם התרופה ותתארי את העור ככול יכולתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 15:08 | מאת: איילת

שלום לך ד"ר הידש,שאלתי היא:האם אפשר ליטול קלונקס בעת הריון?מודה מראש,

18/03/2004 | 01:08 | מאת:

לאיילת שלום, עד לאחרונה חשבנו שאסור, בזמן האחרון התברר שאין סכנה בכך. את רואה שהדברים משתנים לכן כדאי לקבל תשובה עדכנית מהמרכז לטרטולוגיה בהדססה ירושלים, הם המעודכנים ביותר. באופן כללי ברוב התרופות הסכנה היא בעיקר בתחילת ההריון וממש בסופו. נטילה לא קבועה, מדי פעם כנראה שאינה מזיקה. אבל כאמור כדאי שתבררי לגבי עידכונים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 01:14 | מאת: אני

קודם כל תודה על ההתייחסות. האם תופעה זו מאפיינת אנשים מסויימים? (אולי בעלי תכונות ואופי מסויימים?) שוב תודה

17/03/2004 | 16:23 | מאת: א.ק.

שלום "אני" יש בפורום OCD בתפוז קבוצה שלמה של טריכו' וגם הרבה אינפורמציה על הנושא בקישורים של הפורום. אם תקראי את 2-3 הדפים הפעילים האחרונים, רק את ההתכתבויות שנוגעות לטריכו' יש שם קישור גם לקבוצת תמיכה חדשה...אני לא זוכרת באיזה דף בדיוק. בהצלחה

16/03/2004 | 22:29 | מאת: דנה

ד"ר הירש שלום קיבלתי את תשובתך לגבי הפתרון לבעיה ואכן הייתי אצל רופאת המשפחה שלי וסיפרתי לה על התופעה והיא נתנה לי כדורים להרגעה בתקופה הזו , אני קצת חוששת לקחת את הכדורים והייתי רוצה את עצתך המקצועית , שם הכדורים elatrolet 10 ml פעמיים ביום . האם ישנם תופעות לואי ? האם זה ממכר ? האם יש להם בכלל השפעה על התסמונת ? אשמח לתשובה בהקדם האפשרי תודה , דנה.

17/03/2004 | 00:30 | מאת:

לדנה שלום, טוב שפנית לרופאת המשפחה, האלטרולט הוא כדור מקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון, מדובר על תרופה מהדור הישן שאינה ממכרת. יש לה לא מעט תופעות לוואי אבל המינון הוא נמוך מאוד ולכן איני צופה שיהיו תופעות לוואי במינון של 20 מג' ביום. בגלל המינון הנמוך איני בטוח שהתרופה גם תועיל לך אבל אי אפשר לדעת מראש. כיום מקובל יותר להתחיל עם תרופות מהדור החדש (פרוזק וכך הלאה) שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 15:18 | מאת: א

לא כדאי לך לקחת את התרופה הזאת בקשי תרופה אחרת

18/03/2004 | 12:44 | מאת: דנה

א , שלום למה לא כדאי? ידוע לך על איזה שהם תופעות לואי? האם גם לך יש בעיה דומה לשלי ? (אם מדובר בבת ) עכשיו אני בדילמה ... תודה דנה

16/03/2004 | 22:03 | מאת: הנפגע העיקרי

מנהל פורם הנכבד יש לי שאלה קטנה, אובחנתי על ידי פסיכיטר מומחה ---בפוסט טראומטי חוסר הסתגלות -COMORBIDITY . האבחנה באנגלית:PROL ONGED POSTTRAUMATIC STRESS DISORDER מה זה אומר? מודה לך על התיחסותך. הנפגע העיקרי.

17/03/2004 | 00:33 | מאת:

שלום, מדובר בהפרעה פוסט-טראומתית, כלומר עברת טראומה-משבר שבעקבותיו יש קושי רב להתאושש ולחזור לחיים רגילים. כך זה עם חיילים, תאונות דרכים, תקיפות למיניהן ועוד מצבים רבים שיש בהם סכנה לחיים. המאפיינים העקריים הם חזרה של תמונות מהאירוע או בחלומות, רגזנות ואי שקט במשך היום והתרחקות מחברה והתכנסות בעצמך. תוכל למצוא על הפרעה זו חומר רב ברשת ויש גם פורום של פוסט-טראומה בדוקטורס. מה שחשוב שתתחיל בטיפול, ההפרעה קשה לך אבל גם לאנשים הסובבים אותך קשה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/03/2004 | 22:04 | מאת: הנפגע העיקרי

מודה לך על תשובתך, אני שוקל בכובד ראש את המהלכים שלי העתידיים, היות והמערכת מפנה לי עורף

20/03/2004 | 21:50 | מאת: הנפגע העקרי

דר' הידש שבוע טוב אכן צודק אתה במאה אחוז בנושא האנשים הסובבים אותי, אין לי שיתוף פעולה לנושא קבלת טיפול מתאים למצבי הנוכחי,מהמקורבים אני רק שומע תלונות ,כמו חולה נפ..... וכדומה זה רק גורע את המצב, אני עומד קרוב לתהום ומפחד להידרדר למתה. המאפינים שציינתה מתאימים למצב שבו אני נימצא, אבל קשה לי למצוא או להסיג עזרה מינמלית. לא צינתי שאני נכה צה"ל פגוע פיזית וכנראה זוהיא תוצאה נלוות לפגיעה הפיזית כולל מוגבלות שנגרמה עקב הפגיעה. אני בודק אפשרות להגיש תביעה להכרה של פגיעה נפשית ואולי אז אקבל טיפול רפואי מתאים. אני רק מקווה לא לאחר את הרכבת. שבוע טוב לך דר'.

17/03/2004 | 17:46 | מאת: ר.

בתרגום לעברית : הפרעה פוסט טראומטית ממושכת.

16/03/2004 | 20:42 | מאת: אני

שלום רב ממה יכולה לנבוע תלישת שיער? האם זה קשור לחומרים ביולוגים במוח? משהו רגשי? פסיכולוגי? האם זה סימפטום של בעיה מסויימת? מה עושים??????? תודה על ההתייחסות

17/03/2004 | 00:35 | מאת:

שלום, תלישת שיער כאשר היא נעשאת באופן כפייתי מוכרת כבעיה נפשית. יש לה שם די מפחיד- טריכוטילומאניה, אבל יש לה גם טיפול מתאים. היא קשורה לפסיכולוגיה אבל יש לה גם ביטויים ל"הורמונים" של המוח. כך שהטיפול בנוי על טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/03/2004 | 18:24 | מאת: שואלת

מי יכול לעזור - אני מחפשת פרטים על הציפראלקס באינדקס תרופות, אך לשם כך יש צורך בשם הגנרי של התרופה ולא בשם המסחרי. מהו שמה של הציפראלקס ? תודה!

16/03/2004 | 19:32 | מאת: שרון א

Escitalopram בהצלחה ותרגישי טוב!!

16/03/2004 | 23:03 | מאת: השואלת