פורום פסיכיאטריה

שלום לכם, אני לאחר כשלון תרופתי של צ'יפרלקס ולאחר מכן רמרון. התחלתי שימוש באפקסור 37.5 פעמיים ביום (עם הפסקה מיידית מהרמרון) הרופא רשם לי זיפרקסה 2.5 מג' לפני השינה כי זה יעזור לדיכאון להשתפר וזה שילוב מוצלח וכמו כן במשך היום בבוקר ובצהריים 0.5 מג' קסאנגיס. יש לי כמה שאלות בבקשה: האם הזיפרקסה תגרום לי לשינה ,מאחר והיום אני בקושי ישנה עם סטילנוקס+1מג' קסנאגיס. כמו כן יש לי צמרמורות במשך היום האם זה קשור לאפקסור והאם הבחילות יעברו במשך הזמן? כמו כן האם האפקסור לא גורם לקשיי שינה? ומדוע בקופ"ח לאומית לא מאשרים את האפקסור? (בסה"כ עברתי משבר ונכנסתי לדכאון וחרדה ולא על רקע נפשי ) תודה מראש על תגובה לשאלותי ...

לדנית שלום, אכן את נוטלת תרופות רבות אבל אתרכז בשאלותיך. הזיפרקסה עשויה לעזור בשינה וגם להאריך את שעות השינה. האפקסור היא תרופה מעוררת ובדרך כלל יש צורך במינונים גבוהים יותר ממה שאת נוטלת, האפקסור אינה ממכרת, הבחילות חולפות תוך שבוע שבועיים, ישנה שמועה שדווקא מי שיש לו בחילות בתחילת הטיפול מגיב טוב לתרופה. בהצלחה ולילה טוב דר' גיורא הידש

.

שלום ד"ר אני בן 21 וכבר סובל תקופה ארוכה ממחשבות שחברים שלי אולי פחות אוהבים אותי לדוגמא שהם יוצאים לבלות ולא קוראים לי אז ישר אני חושב שזה בכוונה וגם שמישהו לא עונה לפלאפון אז אני חושב שזה בכוונה.הם טוענים שלא. לא הייתה לי מישהי מגיל 16 ואני עדיין בתול ואני נלחץ מהמחשבה הזו ונראה לי שזה פוגע לי בזקפה. אפילו בלבוש הפסקתי להשקיע,אף פעם לא הייתי ככה אני זוכר בביה"ס הייתי מקובל ושונה ומשקיע בעצמי. מה לעשות איך אני חוזר להיות דני הרגיל?

לדני שלום, נראה שאתה בתקופה רגישה יותר כאשר הדברים שאתה חושב שהם לא בסדר מתחילים להציק לך יותר ואתה רגיש יותר לכל תגובה. יתכן שמדובר גם על דיכאון בחומרה לא קשה. במיוחד בשנות העשרים מומלץ לפנות לאבחון ולטיפול פסיכולוגי כדי לשפר את איכות החיים ואת הרגשתך הכללית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר אני מרגיש שזה קצת גדול עליי לגשת לטיפול. אין כמה טיפים לטיפול עצמי? כלומר איך אני יכול לפתור זאת לבד. תן לי בבקשה כמה דרכים אני ינסה כי אני מאמין שאפשר.

שלום אני בחורה בת 21 חיה אחיי (17,26) ואבי (50). לצערינו איבדנו את אימי ממחלת הסרטן לפניי כשנתיים. מבחינה של חוזק וקבלת המוות אנחנו אלופים. התמודדנו עם המחלה במשך 4 שנים כך שהיינו מוכנים לזה. אך הבעיה שאני מעלה אינה קשורה למות אימי. אבי מאז ומתמיד היה שונה. גם כשאימי היתה בחיים היו לו הפרעות נפשיות אשר גרמו לכולנו לסבול אך אימי תמיד היתה ממתנת אותו ומדריכה אותו אחרת כך שפחות הרגשנו בזאת. אבי חולה נקיון באופן מחריד ויום יום אנחנו נאלצים להתמודד עם התקפיי הנקיון שלו על הבית (למרות שהוא נקי)ועצבים על השטיח או על כל שטות כיוון שהוא חמום מוח ומתפוצץ רק אם יש לנו איתו טיפה חילוקי דעות.מלבד הנקיון והעצבים, יש לו נטייה להתלונן בפנינו כמה שהוא "עובד קשה" בבית (למות שהעבודה הקשה מסתכמת בכולה פעמיים כביסה בשבוע) אכ מסרב לקבל מאיתנו עזרה כשאנחנו מציעים לו. מתלונן: בכל פעם שהוא לוקח את הסל כביסה הוא חייב להתנשף בצורה כזו שנשים לב אליו (כאילו הוא סוחב טון), גם כשהוא כולה מכניס כמה כלים למדיח ההנשפות הזו פשוט פתטית. הוא אוהב להתלונן שהוא היחידי שמטפל בבית "ושהכל עליו" אך אנחנו יודעים אחרת כיוון שאין עבודה בבית. כשאנחנו עושים משהו במקומו הוא מרגיש עם עצמו לא טוב אז הוא מזלזל ואומר "נו טוב אז פעם אחת החלטתם לעשות משהו יפה טוב מאוד, תודה שאתם עוזרים לי נחמד מצידכם" (בציניות) או שהוא אומר לא עזבו לא צריך אני יעשה את זה . את הכל הוא אוגר בפנים ואף פעם לא מדבר איתנו אם משהו מפריע לו. רק אח"כ אם יש איזה ויכוח קטן וחסר משמעותי הוא מתחיל לזרוק דברים מהקשרם ומעלה דברים שהיו לפני חצי שנה או חודש שלא קשורים לאותו ויכוח קטן. הוא גם גורם לויכוח לההפך לריב גדול בשל כל העצבים שלו והקריזות המוגזמות .הוא גם קמצן באופן מחריד למרות שיש לו, וככה אנחנו סובלים הרבה יותר כי לנו אין. יש לו רשימה סטנדרטית לסופר (לחם, חלה) אשר הוא עורך קניות באמצע העבודה (חסכוני) וטוען שהוא מביא מזון הביתה "וסוחב" את הסלים (יש מעלית) ושזו עבדוה קשה אז לא צריכות להיות לנו תלונות . הלכתי בעצמי לסופר וקניתי לי ולאחיי מזון וחטפתי צעקות שלא ייאמן.פעם כשלא היתה מעלית הבנתי, עכשיו כשיש זה מגוחך שהוא מתלונן על זה שהוא סוחב...העיקר להראות לנו כמה שקשה לו ולא לקבל עזרה. הוא גורם לנו להרגיש רע מאוד כשאנחנו מבקשים כסף (אחי הקטן) פעם במליון שנה. אך בכל זאת טוען שהוא מביא לנו מעל ומעבר.יש לו הרגלים לגביי הדלקת דוד למים חמים אז כולם חייבים להכנס אחד אחריי השני אחרת נצתרך עוד הפעם להדליק או שזה יותר לבזבז מים.בכל הדברים הקשורים לי או לאחיי הוא מזלזל אם זה בלימודים שהוא לא מודע (אחי הקטן) או אם זה אני שלומדת עכשיו מתמטיקה (הכסף מהצבא אז לא אכפת לו) . רק אחי הגדול שלומד במכללה (25 אלף לשנה) וזה כסף של אימי ז"ל אך אבי מעדיף שזה יירד ממנו וכך הוא נהנה גם למשוך בחוטים של אחי הגדול כיוון שזה הוא משלם אז בכל פעם נהנה ךהזכיר כמה שהוא עציל שמשלם לו.הוא טוען שדואג לבית אך עם זאת מכער אותו בכל הנעליים שלו שמניח באמצע הפורייה ואלף פעם ביקשתי שיניח בחדרו אך הוא יעשה מה שהוא רוצה. יש לנו יותר מידיי כסאות בבית (ישנים מאוד) שאין בהם צורך ועומדים סתם בכניסה אך לא נזרוק אותם לעולם כי הוא יכעס. הוא ממרר אותו לגביי המכונית (שרשומה על שמה של אימי ז"ל) הוא נותן אותה אך יחד אם זאת אח"כ מתלונן שלוקחים לו והוא מסכן ללא רכב. מה שמוסיף שמן לכל העיניין הוא שיש לו חברה מאוד נחמדה רציונלית בריאה ואינתיליגנטית אשר מכירה בן אדם אחר, שונה לגמריי מהבן אדם שגר איתנו. הוא יכול להיות בעצבים רגע אחד ואחרי שניה היא מתקשרת והוא עונה לה בקול רך "הלו ממי". הוא גם יוצא איתה לחופשות כמה פעמים בשנה ללא חשבון.גם יושב במסעדות ובבתי קפה. אך לנו אין תלונות כיוון שאנחנו כ"כ נהנים שהוא לא בבית כי הוא נהפך לנטל עצום לרוע שמשתער על הבית.כל ההפרעות האלה גרמו לנתק בינו לבין כולנו והוא מרגיש בזה ורע לו אז הוא גם מוציא את זה עלינו ורק מחכה ליצור ויכוח. חשוב לי לציין שהוא אוהב לחיות כל הזמן בסבל כשהוא בבית, ולספר לכולם (למכירים)שהוא עובד קשה ועושה את הכל וחרא לו.אך באותו זמן הוא גם משחק אותה שלא ירחמו עליו הוא גיבור. הוא בן אדם שחי בשביל לסבול ככה זה היה כל החיים שלו אף פעם לא להינות לא יצא עם אימי ז"ל לשום מקום רק לסבול בבית ולעבוד קשה. לאחר מות אימי הוא ניתק את קשריו עם בני משפחתו (אחיו) למרות שעד היום הם מתקשרים.חבריו מהילדות גם, אימו הוא בקשר איתה רק מתוך נימוס כיוון שנטשה אותו בילדותו. אביו נפטר אך לפניי זה ניסה להתאבד(אותן הפרעות) ושוקם. אחיו גם ניסה להתאבד לאחר ברוך כספי (מה שמעיד על הפרעות נפשיות בגנים) ולא הצליח ושוקם. אני בספק אם אבי מסוגל לעשות זאת אך אני יודעת שבמקרה שחברתו נפרדת ממנו(היא כל עולמו, וסיבה יחידה לצאת מהבית) אז הוא מסוגל ועוד איך. פעם הצעתי לו טיפול אך מיד הוא סרב בטענה שיקרוס וככה עדיף להמשיך מה שמראה לי שהוא מודע שיש לו בעיה. אני ואחיי יום יום מתמודדים עם גהנום בשל התנהגותו זה כמו מוות איטי. אין לי מושג איך נוכל להמשיך כך. אני ואחי הגדול חולמים על היום בו נעזוב את הבית אך למרות ששנינו עובדים אין לנו כסף.

צאי מהבית !! או שתאבדי את השפיות שנשארה .

הלואי ויכולתי... אך אני מצפה בכליון עיניים לתגובה מד"ר גיורא הידש

שלום מהי בדיוק התופעה? (שיותר ויותר מוזכרת בכל מיני כתבות)? האם יש לה שם רפואי והיכן אפשר לקרוא עליה חומר מקצועי? תודה על עזרתך

לגילי שלום, איני מכיר חומר רפואי פסיכיאטרי על הנושא, אבל בטח כותבו על הכל. בכל אופן מדובר על תופעות דומות לתופעות אצל נשים אבל כמובן שאין את הסמנים של שינויים הורמונליים בולטים והפסקת המחזור. מדובר על תופועות של אי שקט, רגישות רבה, חשבון נפש של החיים, לעתים החלפת מקצוע או מקום עבודה, ולעתים בעיות בזוגיות ואף חיפוש קשרים חדשים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר! "נפלא הדבר שאדם פשוט קורא למישהו,ומישהו פשוט עונה לו.ותוהה אם יש נפלא ממנו". איך מתחילים? מה כותבים עכשיו כשאתה חוגג את דף האלף? לרופא הכי הכי הכל באדם אחד עם זוג כתפיים שעליהן נישענות כולנו. אני עכשיו יכולה למלא את הדף בדברים טובים עליך,אבל במקום זה אכתוב לך רק מילה אחת-תודה מיכל מ

לרופא ולבן אדם אשר במסירות ובאנושיות ובסבלנות אין קץ מתיחס ועוזר ותומך באנשים שסובלים לעולם אינו מתפאר ומפרסם את עצמו ברגישות ובאהבת אדם אין קץ מקדיש ימים ולילות לנתינה ללא תמורה ד"ר הידש - מעריכה אותך מודה לך על הכל. רוצה להקדיש לך שיר של נתן זך "כולנו זקוקים לחסד" כולנו זקוקים לחסד כולנו זקוקים למגע. לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום. כולנו רוצים לתת. רק מעטים יודעים איך. צריך ללמוד כעת שהאושר לא מחייך, שמה שניתן אי פעם לא ילקח לעולם. שיש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם... בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לראות. כולנו רוצים לאהוב. כולנו רוצים לשמוח. כדי שיהיה לנו טוב, כדי שיהיה לנו כח. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לראות כולנו רוצים לאהוב. כולנו רוצים לשמוח. כדי שיהיה לנו טוב, כדי שיהיה לנו כח. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום.

לד"ר הידש ברצוני להצטרף לחגיגת האלף ולהביע אלפי תודות על המסגרת המפתחת ומאפשרת שהשכלת לבנות... מקווה שתמשיך לצעוד בגאון לאלף הבא... תודה

שלום. אני בן 19 וחולה במחלה המזוהה עם השם OCD (הפרעה כפייתית), ונמצא מזה כמה שנים במסגרת של טיפול פסיכיאטרי-תרופתי, במסגרתו אני כיום צורך 4 תרופות: פריזמה - במינון של 60 מ"ג ביום, לוסטרל - במינון של 275 מ"ג ביום, ריספרדל -במינון של 3 מ"ג ודקינט - במינון של 2 מ"ג ליום. במקביל אני נוהג (בעבר וכיום) לקיים טיפול הנעשה באמצעות עריכת שיחות עם גורם רפואי מקצועי. הייתי רוצה, עד כמה שניתן, לקבל הערכה סבירה לגבי מועד השלב הכללי בו אוכל וכן יהיה רצוי או סביר להפסיק לחלוטין את מנהג צריכת הכדורים היום-יומי שלי. רון

לרון שלום, את הדבר החשוב ביותר לא כתבת, כיצד אתה מרגיש? אומנם אתה נוטל כמויות גדולות מאוד של תרופות, אבל האם הכל עבר ואתה מרגיש בטוב? כל החלטה לגבי סיום הטיפול צריכה לקחת בחשבון כיצד אתה מרגיש. לצערי הפרעה כפייתית היא גם עקשנית לעתים, ולכן הטיפול בדרך כלל ממושך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. כבר המון זמן אני סובל באופן מסיבי מההפרעה הכפייתית שלי, אך נדמה לי שלאחרונה הייתה לי הקלה מסוימת מבחינת הסימפטומים של המחלה: המחשבות המאשימות שאולי אף פחתו לא העיקו עלי במידה ניכרת, המקרים שבהם היו "מאורעות" שבעקבותם נמנעתי מלעשות דברים מסוימים פסקו, אם לא לחלוטין אז במידה נמוכה, ומצאתי את עצמי רגוע בסיטואציה שקודם לכן די סבלתי מההטרדות של המחשבות בה. אמנם בזמן האחרון נראה שהמצב התערער והוא חוזר להיראות כמו שהיה לפני תקופת הרגיעה, אבל אני עדיין מוטרד הרבה פחות מאשר לפני מספר חודשים. אך מצד שני אני גם מרגיש במקביל חוסר שביעות רצון מכך שאני חש פחות מחובר לאינטואיציה ולאינסטינקטים שלי בפעולות שאני עושה בחיי היום יום ואני כבר לא רואה "יופי" מסוים שהיה בעבר בצורת החשיבה שלי, אם אתה מבין למה אני מתכוון. רון

רון שלום, יש בפורום OCD בתפוז, בקישורים, הרבה מידע בנושא.

לרון שלום, אני שמח שאתה מרגיש טוב יותר עם הטיפול, כאמור אתה נוטל טיפול רב ויחסית יש מעט תופועות לוואי. הדברים שאתה מתאר "כהות" מסויימת של החושים מוכרים, אבל אין טוב בלי רע ואין תרופה בלי תופעות לוואי. כאמור בסך הכל יש לך מעט תופעות לוואי. אני מעריך שניתן להתחיל בהורדה איטית מאוד מהתרופות שאתה לוקח, כמובן בעצה עם הרופא המטפל. כאשר אתה נמצא בכיוון הנכון של שיפור אפשר להיות אופטימיים שבעתיד תרגיש בטוב ולא תזדקק לתרופות. כמובן שגם שיחות חשובות ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לקבל תשובות מקצועיות לשאלות הבאות: 1. מה היא סכיזופרניה? 2. האם ישנם מצבים בהם חולי סכיזופרניה מרגישים הקלה במצבם הבריאותי ואחראים למעשיהם? (ברי דעת)

לצפי שלום, סכיזופרניה היא בין המחלות הנפשיות הקשות ביותר, בדרך כלל ישנו ליקוי בתפקוד ובהרגשה. המצבים שבהם האנשים אינם אחראים למעשיהם קצרים יחסית ורוב הזמן ישנה הקלה במצב הבריאות והאנשים אחראים למעשיהם.... כשליש מחולי הסכיזופרניה מבריאים!! שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

סכיזופרניה היא מחלת נפש פסיכוטית כרונית וחשוכת מרפא. כאשר חולה סכיזופרניה לוקח תרופות שמאזנות אותו הוא יודע להבדיל בין טוב לרע ולכן גם נחשב לאחראי למעשיו. הבעיה היא שרוב החולים לא מתמידים בטיפול התרופתי לאורך זמן ו-80% מהם מגיעים לאישפוז חוזר תוך שנתיים לאחר האישפוז הראשון. במצב הפסיכוטי החולה הסכיזופרני סובל ממחשבות שווא (כמו גדלות או רדיפה) ושומע קולות שפוקדים עליו לעשות דברים שיכולים לסכן אותו את את סביבתו- במצב כזה אין הוא אחראי למעשיו. איבחון סכיזופרניה דורש אישפוז ממושך שכן יש צורך להבדיל בין מחלות פסיכוטית אחרות.

למשה שלום, כמי שעובד בקהילה אנחנו רואים אנשים שחלו בסכיזופרניה והם אף פעם לא מגיעים לאשפוז ומצבם משתפר. בהחלט ישנה קבוצה של אנשים שעוברים התקף אחד של המחלה ואז אינם סובלים יותר וחיים חיים רגילים ומלאים. אומנם סכיזופרניה היא מחלה קשה אבל כשליש מהנפגעים אפשר לאמר שמבריאים, יתר האנשים סובלים מחומרה שונה של המחלה, יש כאלו שהנכות והפגיעה קלה וישנם כמובן מקרים קשים של אשפוזים ממושכים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

,, לכ דר גיורא הידש שלום רב, ברצוני לדעת האם הכדור אפאקסור , יכול לעזור לדיכאון קשה במיוחד .? לאחר ששום כדור לא עזר [ פרוזק סרוקסט איקסל ] מצפה לתשובה בברכה המיואשת

למאיר שלום, אפקסור היא תרופה יעילה וטובה, פעמים רבות היא עזרה היכן שתרופות אחרות נכשלו. עם זאת כדי לענות תשובה מלאה יותר יש צורך בפרטים נוספים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי ילד בדיכאון האים אני צריכה לנסות להכריח אותו לקום לעבודה בבבוקר ולתפקד ? או להניח לו?

לחנה שלום, לפי שאלתך נראה שהילד כבר בוגר.... כדי לענות תשובה אישית יש צורך בהרבה יותר פרטים. אין תשובה כללית לשאלתך, אם הבן מסוגל עם מאמץ לא גדול לקום לעבודה כדאי לעזור לו. אם נראה לך שהעבודה רק מחמירה את מצבו חייבים לוותר. לצערי אין תשובה המתאימה לכולם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מינון של רסיטל 60מ"ג+אפקסור 75מ"ג מתאים לטיפול בדיכאון? בקשר לצבא-דחינו את הגיוס.

לאורנה שלום, שתי התרופות הן מקבוצת נוגדי הדיכאון. המינון של הרסיטל גבוה ואלו המינון של האפקסור נמוך. אני כמדיניות מעדיף תרופה אחת ואם היא לא עוזרת אז להחליף, לכן אם אני זוכר נכון, אתם בשלב של מעבר לאפקסור? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, לצורך כתיבה, אני מחפש חומרים על איבחון, נפיצות, ריפוי והגדרה של מחלת פיצול האישיות. פעם קראו לזה סכיזופרניה - אבל כל החומרים שקרתי, גם בפורום זה, מתייחסים לסכיזופרניה בהיבטים האחרים. אני מתכוון למחלת שסעת, שבה החולה עובר מאישיות לאישיות ומתנהג באורח שונה לחלוטין על פי האישיות שלו. מה שמה של מחלה ספציפית זו והיכן אוכל ללמוד עליה? בתודה, אבי גיא

יש לך טעות. סכיזופרניה ופיצול אישיות זה שני דברים שונים. התופעות שציינת שייכות אמנם להפרעה שנקראת פיצול אישיות , שבה לאדם יש אישיויות שונות הפועלות בנפרד ולעיתים אינן מודעות לפיצול. זוהי הפרעה נדירה ביותר. תנסה לחפש ב google תחת ההגדרה multiple personalities. סכיזופרניה לעומת זאת , היא מחלת נפש המתבטאת בניתוק מהמציאות והטיפול בה הוא תרופתי. בשפה עממית קראו לה פיצול אישיות אך זה רק כינוי בלשון עממית ולא ההגדרה הנכונה.

אתה מתכוון להפרעה דיסוציאטיבית (Dissociative Identity Disorder) סכיזופרניה זה משהו שונה לחלוטין

למיטב ידיעתי פעם קראו למה שאתה מתכוון אישיות מרובת פנים היום קוראים לזה הפרעת זהות דיסוציאטיבית כפי שאמרו קודמיי זו אינה מחלת הסכיזופרניה

ההפרעה הנ"ל קשורה ישירות לפוסט-טראומה PTSD כמעט כל האנשים עם הפרעות דיסוציאטיביות (כולל פיצול אישיות) סובלים גם מ-PTSD. כמו נשים נפגעות תקיפה מינית או גברים הלומי קרב שבנוסף לפוסט טרואמה סובלים גם מ-DID.

קשה לענות לך: לא כתבת ממה את סובלת, בת כמה את, מאיפה את ואיזה טיפול את מחפשת. קודם תגדירי לעצמך מה את מחפשת ואח"כ תבקשי מאנשים שאת בוטחת בהם שיתנו לך שמות של מומחים לאותו נושא. המלצה אנונימית בפורום בד"כ לא תועיל הרבה וגם אסור לפרסם בפורום.

הפסקתי טיפול בסרוקסט 20מ"ג ולאחר יומיים עברתי לרסיטל 20מ"ג.כמה זמן לוקח לרסיטל להשפיע? והאם יש הבדל בין זמן תגובה מבלי שלוקחים לפני כן תרופה אחרת, לבין זמן תגובהשכן נלקחת לפני כן תרופה?

לאוה שלום, כיוון ששתי התרופות פועלות באותו האופן התגובה לרסיטל אמורה להיות מהירה יותר מאשר אדם שמתחיל טיפול עם רסיטל. בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך עבור בני בן ה-18. מהי פסיכודיאגנוסטיקה והיכן אפשר לעבור אבחון כזה? (אני מאזור השרון). הילד אובחן ע"י שני מטפלים כסובל מ-ocd וע"י מטפל אחד כדיכאוני. המצב עדיין לא הוטב. האם עליי לפנות למטפל רביעי? תודה

לאורנה שלום, מדובר על מבחנים פסיכולוגיים העוזרים באבחון. מבחנים אלו כוללים את מבחני הרורשך והבנדר בעיקר ואפשר להוסיף מבחנים פסיכולוגיים נוספים. המומחים למבחנים אלו הם הפסיכולוגים הקליניים אבל כדאי למצוא פסיכולוג אשר מתמצא ויש לו ניסיון בהעברת המבחנים והסקת מסקנות. מבחנים פסיכולוגיים עשויים לעזור לפסיכיאטר באבחון כמו בדיקות מעבדה לרופא הכללי.... אחרי המבחנים תחליטי האם לחזור לאחד הפסיכיאטרים הקודמים שיש לך אמון בו או לפנות למשהו חדש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נתקלתי לאחרונה בתופעות של חרדה,כגון:פחד מאנשים,מאכילה ושתיה במקומות ציבוריים.התופעות הנ"ל מפריעות לתפקודי היום יומי.קראתי מעט על כך והבנתי שמדובר בתופעות של חרדה,ואגרופוביה.כמו כן עליי להרצות בפני קהל עבודת גמר,משימה שנראית כבלתי אפשרית.ביררתי אצל פסיכיאטר רק לקבלת מירשם ללא דיאגנוזה והוא דורש 500 ש"ח,סכום שאני לא יכולה לעמוד בו.רציתי לדעת אם ישנן תרופות ללא מירשם שינטרלו את התופעות הנ"ל (ואם אין ללא מירשם אז משהו טבעי,ולא חלש כמו רגיעון!).תודה רבה.

לטלי- תפני למרפאה לבריאות הנפש ורצוי כזאת שבה מתקיים טיפול קבוצתי-קוגנטיבי לסובלים מחרדה חברתית. טיפול תרופתי דורש הערכה של רופא מומחה. בארץ שירותי בריאות הנפש בקהילה מאד מפותחים וניתן לקבל גם טיפול בחינם. אין צורך להוציא מאות שקלים בשבוע לטיפול פרטי. בינתיים את יכולה לבקש מרופא משפחה כדורי הרגעה כמו VALIUM או XANAX.

לטלי שלום, חשוב להגיע לאבחון טוב ואפשר גם במערכת הציבורית למרות שהתור שם לא קצר, הטיפולים התרופתיים מתחלקים לשניים. תרופות העוזרות מיד ומקילות על החרדה (כמו וואבן או לוריוון) אבל אינן מרפאות את החרדות. ותרופות אשר מתחילות לפעול מאוחר יותר אבל מרפאות את החרדה, תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון. בהצלחה במצגת דר' גיורא הידש

לד"ר הידש בברכה ותודה על הפורום החשוב, אנימבקשת לדעת מה "שם" יקרא לאוסף סימפטומים כזה: החולה (נקבה) מתלוננת על גירוד בלתי פוסק באזורים שונים של העור. לעיתים באזורים יותר רחבים ולעיתים באזורים מוגבלים יותר. התאור:" מישהו כאילו עומד ומדגדג אותי עם נוצה". יחד עם זאת אין שום תופעה אחרת על העור , להוציא אולי אדמומית קלה. מופיעות גם תלונות אחרות ,בעיקר על חוסר כוח להתמודד עם החיים- הכל יותר מדי עבורה. עובדת בדר"כ , אבל גם שם יש תלונות על ה"בוסים"ומתקשה להתמודד עם סמכות. כאשר נמצאת בבית באווירה יותר מוגנת, התלונות פוחתות. יחד עם התלונות על הגירוד מופיעות הגדרות-" יש לי תחושה של הרעלה(למשל, מהסתימות, מתוספי מזון וכד'). היתה מאושפזת לברורים רפואיים שונים(לא בישראל) על מחלות עם ביטוי סומטי(כאבים מפוזרים-גב, כאבי בטן) שום דבר!. לבסוף הותאם ציפרומיל, שכנראה עזר. קראתי בספרי פסיכיאטריה, אך אינני מוצאת את ההגדרה המדויקת- שם!. לאחרונה ילדה. נולדה ילדה פגועה במחלת עור קשה וכרונית. שלא תדעו!!! (לא קבלה טיפול תרופתי בהריון) אודה על תשובה . אגב, כבר הפניתי שאלה כזאת בעבר , לצערי לא נעניתי והנה אני שולחת בשנית. תודה.

אם זה לא פסיכיאטרי אולי בפורום רפואת עור יוכלו לעזור.

אחותי שלום אני עובר את זה והולך תחרויות בבית עם הבת שלי איזה כדור יותר טוב מצאתי כדור בשם טרנלין והוא עוזר לי מאוד תשאלי את רופא המשפחה עם את יכולה לקחת את זה אני לא רופא [ וזו רק הצעה ] הבת שלי לא לוקחת אבל שומרת כדורים לשת חרום יש לך תשובה ממני ואני מקווה שזה יעזור לך שלום מאיר

אני בן 68 , פוחד מהמוות, יש לי מחשבות איך יאכלו אותי התולעים. וה רק מחליש יותר מלעמוד בפני המוות. זה לא שאני מרגש שכביכול מגיע לחיות ולא למות כמו כולם, להיפך דווקא אני מרגיש שכמו שכולם מתים (והרבה בגיל מוקדם) הייתי יכול למות מוקדם יותר. ובכל זאת כנראה שהנפש שלי עדיין לא בשלה לעקל את המחשבה של איך יאכלו אותי התולעים. מה שמטריד אותי זה לא המחשבות שאני לא אהיה ודברים כמו מה אשאיר בעולם שבזכות זה יזכרו אותי כי בענין הזה אני רגוע מפני שאני משאיר דברים טובים ולדור הבא יהיה שמח כמו שאני רוצה. ולכן מהבחינה הזאת אין דאגה. אבל הדבר שכן מטריד אותי מאוד הוא המחשבה של איך יאכלו אותי התלעים כשאהיה בקבר. פניתי לפסיכותרפיה ולקבלת תרופות וכלום לא עוזר למחשבות האלה . היות ואני בזמן האחרון מתענין בפתגמים. רציתי לשאול אותך, בוודאי במהלך עבודתך ראית הרבה דברים. ספר קצת על ציטוטים, פתגמים, דיעות של אנשים שעזרו להם (או לך ) להתמודד ולהקל עם המחשבות האלה ?

שלום רב לי באופן אישי עוזרת המחשבה שהגוף הוא חסר ערך ללא הנשמה, ואילו הנשמה לא מסתיימת אני חושבת שהיא עוברת טיהור וחוזרת במצב טוב יותר, בכל זאת אדם עושה דברים ומתפתח עלי אדמות...כך שמבחינתי הגוף יכול להרקב או להמשיך כתרומה בגוף אחר, זה חסר חשיבות... פתגמים: החיים משטחים את כל בני האדם, המוות גורם לאחדים שיהיו נישאים מעל השאר. ( גורג ברנרד שאו) המוות משמיד בני אדם, רעיון המוות מציל אותם (פורסטר) כמה דומות גניחות האהבה לגניחות המוות (מלקולום לורי) מותו של אדם הוא עניין לשאריו יותר משהו עניין לו עצמו. (תומאס מאן)

שלום אם תרצה אוסיף עוד פתגמים... בשורות טובות יפעת

אדוני הנכבד,,,, יש לי אחות שהבן זקונים שלה קיבל כדור במצח, והוא 3 שנים היה ללא הקרה ואחרי 3 שנים נפטר לה הבן מאז כל בוקר מנקה את הבית והולכת לית הקברות ממשמשת בחול שעות והיא גם אומרת וחושבת כמוך ,, אחי ,,,,,,,,, אל תפחד יכול להיות שם יותר טוב אימה ואבא שלך ישמרו להשקות מסביב לקבר שלך ,וישמרו על המקום שלך ובסוף כולנו נהיה שם אתה יכול לבדוק כל מה שכתבתי לך , לילד שלה קוראים עופר בן זיקרי מנהרייה לבעל קוראים משה ולאחותי קוראים עליזה שמע ממני לן לרופא והוא יעזור לך,,, שיהיה לך טוב שלום מאיר

אדון נכבד סליחה על הטעות לבן שלה קראו דרון ולא עופר כמו שכתבתי לך ושוב סליחה בברכה מאיר

שלום , קראתי רבות על התופעה בפורום זה . נידמה לי שאתה - ד"ר הידש - ציינת שלתופעת ה - ADD עשוי וימצא ההסבר בתזונה לא מתאימה . האם תוכל לפרט בבקשה למה כוונתך ? האם יש מרכיבי מזון מומלצים למי שאובחנו כ - ADD ? האם ישנם מרכיבי מזון הגורמים \ מחריפים התופעה ? קראתי - באתר אחר - שרופאים מטפלים בתופעה באמצעות טיפול טבעוני . האם תוכל להתייחס גם לכך . בברכה רכה מני

למני שלום, גם אני קראתי מעט על כך שתזונה מתאימה יכולה לעזור בהפרעת קשב. נדמה לי שמדובר על אי אכילת שוקולד וכך הלאה. לא אני כתבתי את הדברים ואיני מומחה לכך. אם תמצא חומר אשמח לשמוע על כך ולהתעדכן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש מאמרים על אומגה 3 (וגם אומגה 6) כטיפול בהפרעות שונות כולל ADD/ADHD מדברים על תוספת של אומגה 3 והימנעות מאומגה 6 כדבר שעוזר להפרעות הנ"ל. עניין השוקולד קשור למגנזיום. בשוקולד יש מגנזיום ויש כאלה שמנסים לטפל גם ע"י מגנזיום.

לד"ר שלום, סליחה על הבלגן. בני בן18 אובחן כסובל מ ocd וטופל בסרוקסט 60 מ"ג-לא נעזר,והחליפו לו לרסיטל 60 מ"ג,שגם לא עזר. פנינו לפסיכאטר אחר,שאבחן כי הוא סובל מדיכאון ולא מocd והוסיף אפקסור 75 מ"ג בנוסף על רסיטל 60 מ"ג.את הרסיטל הוא לוקח 5 חודשים ואת האפקסור-3 שבועות. מצבו לא טוב,ישן הרבה,לא עובד,עצוב,מבולבל. מה עושים?

לאורנה שלום, אני חושב ששאלת המפתח היא האבחנה. בגיל הזה עלולות להיות מספר אבחנות שבאות בחשבון וכדאי להתרכז באבחנה מפני שהיא תקבע את הטיפול. אפשר להתייעץ עם רופא נוסף לחוות דעת נוספת לגבי האבחנה. אפשר לבצע בדיקות פסיכולוגיות-פסיכודיאגנוסטיקה כדי להוסיף מימד נוסף לאבחנה. גם אם מדובר על OCD וגם אם דיכאון, כדאי להוסיף טיפול פסיכותרפי-שיחות. גם כאן הפסיכולוג יכול להוסיף לאבחנה אחרי מספר שיחות. מה קורה עם השירות בצה"ל? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך.יש לי בעיה כבר כמה שבועות.כואב לי הרחם מאוד והחרדה שלי נוראית,שאולי יש לי משהוא נורא ואני עומדת למות.אני ילך כמובן להבדק אבל הפחד ממחלות מפריע לי. ולפחד הרי אין גבולות.בכול אופן אצלי זה ככה. יש לי תינוק,בן שנה פלוס.ולא ניבדקתי מאז הלידה.ואני פוחדדדדת שיגלו דבר נורא.הדס

להדס שלום, נכון שסביר שאת צעירה והכל בסדר מהבחינה הגניקולוגית והפחד הוא הבעיה העיקרית, אבל כפי שכתבת קודם כל כדאי לבצע בדיקה אחרי הלידה. כדאי לשתף אדם או חברים הקרובים לך, יהיה לך הרבה יותר קל לפנות לבדיקה יחד עם חברה או בעלך, להגיע אולי לרופאה גניקולוגית. תחשבי על כל פתרון מעשי אשר עשוי לעזור לך. אם אין ברירה, אז אפשר גם ליטול כדור הרגעה (וואבן או לוריוון) לפני הבדיקה. אולי לבקש מאמך או בעלך לקבוע את הפגישה אצל הרופא? אחרי שתקבע הפגישה הרבה יותר קשה לא להגיע.... אחר כך תוכלי להתפנות לחלק הנפשי ולהבדק אצל פסיכיאטר. קודם א' אחר כך ב'. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מתי לדעתך רצוי לקחת ציפרלקס(בוקר או לפני השינה)? תודה.

שלום, כיוון שהציפרלקס פעיל יותר מ 24 שעות מהבחינה הרפואית אין לכך חשיבות. בדרך כלל התרופה מעוררת ולכן כדאי ליטול אותה בבוקר אחרי האוכל. ישנם אנשים עם תגובה הפוכה של עייפות ולהם מומלץ ליטול את התרופה בערב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הינדש שלום! הייתי מעוניין לדעת מהי הפרעת אישיות אינטרברטית. תודה.

ליורם שלום, מדובר על קבוצה של הפרעות אישיות שכולם מתאייפנים במופנמות ומיעוט קשרים חברתיים, מדברים פחות בחברה והעולם הפנימי שלהם חשוב יותר מהעולם החיצוני. בקבוצה זו ישנם אנשים עם מאפייני אישיות השייכים לתלותיות, או הימנעותיים מקשרים וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח ריספרדל ופבוקסיל והפסיכיאטרית שלי אמרה לי שאני צריך לעשות בדיקת א.ק.ג פעם בשנה , רציתי לשאול מדוע אני צריך לעשות בדיקה כזאת ? אשמח לקבל תשובה בתודה חן .

לחן שלום, איני יודע את הסיבה. התרופות כשלעצמן אינן מחייבות בדיקה זו, אולי יש לך בעיה או סיבה מיוחדת שדווקא אצלך? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש, רציתי לשאול בבקשה,(שאלה שניה) לקחתי בעבר רסיטל- לא עזר בכלל , אח"כ איקסל--נדמה לי שהוא קצת עזר, אבל לא היה בבית מרקחת, לפני כמה ימים לקחתי אדרונקס חצי כדור של 4 מ"ג, וזה עשה לי כאב ראש חזק. האם שווה להמשיך ולסבול כדי שיעבור הדכאון?

רציתי להבהיר שלקחתי אדרונקס יומיים בלבד והפסקתי בגלל הכאב ראש.

שלום, יש הגיון לעבור לתרופה הפועלת על הדיכאון דרך החומר נוראפינפרין כאשר רסיטל הפועלת על הסרוטונין לא עזרה. כך האיקסל פועל בעיקר על הנוראפינפרין והאדרונקס רק עליו. התרופה מעוררת ולעתים גורמת כאבי ראש. כדאי לבדוק את לחץ הדם כאשר ישנם כאבי הראש מפני שיתכן שהכאבים קשורים לעליה בלחץ הדם. אם מדובר על כאבי ראש מהתרופה בלבד, אז כדאי להמשיך ולקחת, אולי להתחיל מחצי כדור ולעלות באופן הדרגתי. בדרך כלל הגוף מסתגל וכאבי הראש חולפים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דוקטור שלום, לפני כשנתיים טופלתי ברסיטל והוא עבד בצורה מצוינת. הייתי כשנה ללא כדורים ולפני כחודש חזרו החרדה והדכאון והתחלתי שוב לקחת רסיטל וציפרומיל. אני עדיין לא מרגיש טוב למרות שיש שיפור קל לפחות בעוצמות הפיזיות של החרדה. האם כדאי לבחון החלפת כדורים או להמתין לשיפור המיוחל. תודות.

ליואל שלום, רסיטל = ציפרמיל, זו אותה התרופה. אתה נוטל את הרסיטל כחודש ימים, עדיין זו התחלת ההשפעה וכנראה שבעוד חודש תרגיש טוב יותר. כדאי לחכות לפחות שישה שבועות ואפילו חודשיים עד שתוכל להעריך את יעילות התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קודם כל, תודה רבה על ההתייחסות. כמו שכבר ציינתי, אני חולה בסכיזופרניה כ- 15 שנה. בהמשך להודעתי הקודמת, שאלתי: האם יתכן ששום כדור אינו משפר את המצב. ידוע לי שסכיזופרניה אינה ניתנת לריפוי מוחלט. תודה מראש, יעל

ליעל שלום, יתכן מצב ביניים, היו תרופות אשר שיפרו את המצב או לפחות שמרו שהמצב לא יתדרדר ולא תגיעי לאשפוז. עם זאת אין עדיין תרופה אשר מעלימה את כל תופעות המחלה,, שמבריאה לגמרי. אפשר כמובן להוסיף שיחות ולעתים יש צורך גם בתהליכי שיקום. כל אלו עוזרים להבראה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אומגה 3 יעיל לטיפול בדכאון ?

לליטל שלום, יש די הרבה חומר שהתרופה עוזרת לדיכאון לא עמוק. איני מומחה לתרופה זו ואיני נוהג לרשום אותה למטופלים שלי כך שאיני מומחה לה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13-03-2004 12:39 :ךיראת חמשא רקיעב)הנמשהל םהל םרג אל הזו ,ורימ םילטונ\ולטנש םישנא שי םא עומשל חמשא דאמ -תועפשה לע ורימ ישמתשממ עומשל חמשא ללכבו ,(הליכא תוערפהמ םילבוסש םישנאמ עומשל .רודכה לש -תוערו תובוט הדות

נראה לי שאתה לא בפורום המתאים עם תגובות כאלו......

שלום בני בן 4 אובחן לאחרונה כ- PDD (אוטיזם). אנו עובדים איתו בבית בשיטת ABA. בחודשים האחרונים הילד החל לבקש ללכת לשירותים כל כמה דקות. לעתים במשך שעה הוא לא הולך לשירותים ולעתים בתוך שעה הוא הולך כ- 15 פעמים. כמו כן הוא נוהג הרבה באיזור איבר המין ו/או מגרד ללא הרף בגופו. הגירוד גורם לו גם לפצעים שחלקם אף מדממים (דימום קל). מצב הפנים שלו לא ממש אסתטי.. שאלתי - האם אני אמורה להעיר לו או להתעלם? מה עלי לעשות? להמתין שהזמן יעשה את שלו? חשוב לי לציין שהכנסנו את הילד לשיטת טיפול תובענית שאולי מלחיצה אותו אך גם מקדמת אותו. תודה לימור

תשאלי בפורום שמנוהל ע"י פסיכיאטר ילדים

ללימור שלום, צר לי שאיני יכול לענות לך כיוון שכיום מפרידים בין מומחים לפסיכיאטריה של ילדים ובין הפסיכיאטריה של מבוגרים. אני מומחה למבוגרים ואיני רוצה להטעות ולכן איני יכול לענות. המון בריאות דר' גיורא הידש

שלום ד"ר בעבר לקחת' סרוקסט ולא היתה אפשרות להגיע לאורגזמה עברתי לא מזמן לציפרלקס האם זה יעזור? תוכל להסביר את ההבדל בין שני התרופות האם נכון שהציפרלקס יותר מדויקת דבר המצדיק את המחיר הגבוה של התרופה? תודה

שלום, נכון שציפרלקס יותר מדוייקת אבל שתי התרופות פועלות על הסרוטונין ולכן יש להן פרופיל תופעות לוואי דומה. עם זאת יתכן ואצלך עם ציפרלקס לא יהיו הפרעות במין ואז זה מצדיק את המחיר. אצלך אין מדובר בסטטיסטיקה אלא האם אצלך אישית יש או אין הפרעות או תופעות לוואי מהתרופה. לכן עד שלא תבדוק את התאמת התרופה לך, לא תדע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם תרופות הרגעה מסוג וובן ולוריוון גורמים לעליה בדופק . כשלקחתי כדור אחד לוריוון זה גרם לי אני חושב אבל לא בטוח לעליה בדופק

לגד שלום, הלוריוון אינו משפיע ישירות על מערכת הדם ואינו גורם לעליה בדופק. להיפך, התרופה מרגיעה ואז הדופק ולחץ הדם יורדים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני כבר כתבתי לך שבעלי עבר התקף חרדה ועדיין נמצא בשלב של המנעות דברים רבים בעיקר יציאה מהבית ואירועים חברתיים. אני מנסה לתת לו את הזמן להרגיש יותר בנח עם המצב למרות שלפעמים אני מנסה ליזום יציאה משותפת מהבית. בימים האחרונים הוא טוען שהוא לא רוצה לדבר יותר על הנושא, על איך שהוא מרגיש ובכלל שכל פעם שמדברים על זה הוא מרגיש שזה חוזר, אני חושבת שהשיטה הזו זו שיטה של הדחקה ודווקא דיבור על הנושא והבנה מעמיקה שלו יכולה לעזור בפיתרון, האם עלי לוותר ולהפסיק לברר איתו איך הוא מרגיש? האם עלי לנסות להתעלם?! מחכה לתשובתך, שיר

שיר שלום, אם בעלך לא רוצה לדבר על תחושותיו, זה בסדר כי באמת ככל שמדברים על זה ומתעסקים בזה כך קשה להיפטר מזה. אבל... ככל שהוא ימנע לעשות דברים, לצאת להשתתף באירועים וכו', כך החרדה תיגבר ופעילויותיו יחלו להצטמצם. לכן עליך ליזום פעילויות ול"סחוב אותו בכוח". בהצלחה מיטל

לשיר שלום, לכל כלל יש יוצא מהכלל, נכון שעדיף לדבר ולבחון את הדברים אבל יתכן שלבעלך טוב יותר ומתאים יותר לא לדבר, את צריכה לבדוק מה מתאים לו. אולי איתך קשה לו לדבר ועם פסיכולוג יהיה לו קל יותר? החוכמה היא לנהוג עם כל אדם לפי דרכו. כמובן שאת צריכה לעזור לו לצאת מהבית, לתת לו בטחון ביציאה ולהבטיח שתהיי אתו כדי להרגיע אותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם שוב... רציתי לדעת כמה דברים על חרדה.... כך שאני לא ממש יודע הרבה על זה! רציתי לדעת אם אלכוהול משפיע או לרע או לטובה במצב חרדה (ללא שימוש בכדורים נוגדי חרדה) האם האמת באמת חי היום יום משפיעים על מצבי החרדה או שזה לא ממש נשלט על ידינו....? ושמעתי וקראתי מכדור מסוג "פאקסט" טוב לחרדה וכמעט ואין לו תופעות לוואי..האם זה נכון או שזה כל מקרה לגופו לכל אחד משפיע אחרת? ודבר אחרון אין לי הרבה אמצעים לשלם לפסיכולוג רציתי לדעת אם בחיפה ברמב"ם אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי ללא או בתשלום זול... (לפי מה שהבנתי יש רק פסיכיאטרים בבתי חולים) ועל עוד איזה טיפולים אתם ממליצים בשביל לסבול כמה שפחות מהחרדות? תודה רבה וסליחה על המס השאלות הרב ושוב תודה על הסבלנות... תרגישו טוב כולם!!!

לשמוליק שלום, בהחלט אפשר לקבל במרפאה לבריאות הנפש ברמב"ם טיפול נפשי נגד חרדה והטפול אפילו בחינם. גם פסיכולוג וגם פסיכיאטר. קודם כל כדאי להגיע לאבחנה ולהבדק פעם ראשונה. הסרוקסט היא תרופה טובה עם מעט תופעות לוואי ואינה ממכרת אבל כמובן ישנם כאלו הסובלים מתופעות לוואי. תוכל למצוא את הפירוט בכל אינדקס תרופות ברשת. בכמויות קטנות אלכוהול מרגיע, אבל אלכוהול מזיק יותר מאשר התרופות נוגדות החרדה..... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם זה יכול להוביל למחלת נפש? אני כבר שנתיים וחצי סובל מחרדות אחרי מחלת הנשיקה וזה לא עובר גם לא עם אף כדור שלקחתי: ציפרמיל, סרוקסט,רמרון,ציפרלקס,אפקסור. כלום לא עזר!!! אני לא סבלתי מעייפות ומשום כאב, אלא מסחרחורות לא נעימות, כאילו אתה באנייה. הייתי אצל פסיכולוגים ושום דבר לא עזר, מה אני צריך לעשות עכשיו? אני ממש נואש ולא יודע אם יהיה טוב בכלל... קשה לי להתמודד עם זה ביום יום שלי, עם הקושי של הפחדים, קשה לעבוד אך למרות זאת סיימתי תואר ראשון. זה יעבור אי-פעם?!!!!!!!!!!!!!!! אתה יכול לתת איזושהי אינפורמציה מנסיונך בנושא? תודה מראש, אייל

לאייל שלום, תחילה כדאי לבדוק ולשלול מחלה גופנית, האם היית אצל רופא א.א.ג. אולי מדובר על הפרעה באוזן הגורמת לסחרחורות? אם מדובר על חרדות כדאי לעקוב בקפדנות אחר הטיפולים שנטלת משך הזמן של כל תרופה והמינון כמובן. רק אחר מעקב מסודר ובדיקה של כל טיפול אפשר להגיע למסקנות. כל הכבוד לך על ההתמודדות עם הקשיים, בנוסף אפשר להתחיל טיפול פסיכותרפי וגם פעילות גופנית והרפיות עשויות לעזור. כדאי להגיע לרופא מומחה לחוות דעת שניה ולהעריך את המצב ולתת לך את התחזית שאתה מבקש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני חולת סכיזופרניה (בעיקר דיכאון) מזה כ - 14 שנה וניסיתי 15 סוגים של כדורים שונים במהלך השנים. כעת אני משתמשת בסוליאן (סירוקוואל) ורציתי לדעת האם יכול להיות שאין כדור שמתאים לי, ושיעזור לי להבריא מהמחלה. תודה, יעל.

ליעל שלום, הטפול בסכיזופרניה מבוסס על טיפול תרופתי, פסיכותרפיה ותהליך שיקומי (עצמאות בדיור, עבודה וחברה). כל המרכיבים הללו חשובים להבראה. לצערי עדיין אין תרופת פלא אשר מביאה להבראה מלאה מסכיזופרניה. התרופות משפרות את המצב ומונעות אישפוזים אבל לא תמיד הן מביאות לריפוי מוחלט. את משתמשת בתרופה מהדור החדש (ישנו הבדל בין סוליאן וסרוקוול), וכנראה שמהבחינה התרופתית ניסית את רוב האפשרויות. לעתים טיפול עם תרופה מהדור החדש יחד עם נוגד דיכאון עשויים לעזור. כעת החלו בארה"ב בשמוש בתרופה חדשה אשר מכילה גם את הזיפרקסה וגם את הפרוזק ביחד. תמיד יש דברים חדשים וצריך לקוות לטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יעל- מדובר בתרופות נגד פסיכוזה ולא נגד סכיזופרניה. התרופות נועדו לטפל בראש ובראשונה בסימנים החיוביים של המחלה (מחשבות שווא והזיות) ולא בדיכאון שהוא חלק מהסימנים השליליים למרות שלפונקס מראה יעילות גם בהם. וזאת בעצם ההמלצה- לנסות את הלפונקס שנחשב ליותר יעיל אך יש לו תופעת לוואי מסובכת של פגיעה בכדוריות הלבנות- דבר הדורש בדיקות דם לעיתים תכופות בתחילת הטיפול.

שלום ד"ר, אשמח לדעת מעט פרטים על הכדור לוסטראל.? יש לי מספר שאלות: האם הכדור מעורר? האם הכדור גורם לנדודי שינה? האם הכדור גורם לתאבון מוגבר? או איזה תופעות לוואי יש לכדור. תודה.

לרוני שלום, צריך לזכור שתופעות לוואי עלולות להיות אבל הן אינן קורות אצל כל אחד. רוב האנשים נוטלים את התרופות ללא תופעות לוואי. את רשימת תופעות הלוואי המלאה תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות. הלוסטרל אינה ממכרת והיא גם מעוררת בדרך כלל. לעתים אחרי מספר חודשים של שמוש עלולה לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מדוע סימפטומים של חרדה צצים במקרה שלי בשעות הערב ואו הלילה(מעירים אותי מהשינה)? חשוב לציין כי אני בטיפול תרופתי מזה כחודש. מה דעתך על טיפול בנשימה נכונה? בתודה מראש.

לאברי שלום, פעמים רבות אנחנו מתעייפים בערב ולכן תופעות של חרדה ומחשבות עלולות לעלות על פני השטח דווקא בערב. רוב התרופות נוגדות דיכאון מעוררות ולכן יתכן שיש לך חלומות ערים וחרדות בלילה, אבל יתכן שחרדות אלו היו עוד לפני תחילת הטיפול התרופתי, לא ציינת זאת במכתבך. לעתים החרדות מגבירות את הקצב והעומק של הנשימות דבר שכלעצמו מגביר את החרדה.... לכן טיפול בהרגעת הנשימות עשוי לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא שלום תודה על תשובתך המהירה אני מסכימה עם דעתך שיש להליף את התרופה לא יתכן שאמשיך לסבול כך. האם ללוסטרל יש גם את תופעות הלואי של הציפרלקס כמו הזעת יתר וירידה בחשק המיני? ואך בדיוק מחליפים תרופה כדי למזער תופעות לואי? אני ממש פוחדת מאוד פוחדת מהחלפת התרופה ושיחזרו תופעות החרדה והדיכאון. אימי לוקחת לוסטרל מזה כשנה היא בת 69 והתרופה מאוד עזרה לה האם לדעתך זה יעזור לי באותו אופן?? הציפרמיל עזרה לי מאוד עד שהפסקתי לקחת אותה וגם זה בהוראת הרופא שחשב ששמן הדגים אומגא 3 יספיק. תופעות החרדה הופיעו אחרי חודש ומאז זה כבר עוד מעט שנה שחזרתי לקחת ציפרמיל ואחרי 5 חודשים הוחלף לציפרלקס ואני עוד לא חזרתי לעצמי. אך קורא שתרופה שעזרה פעם מפסיקה לעזור?? אנא עזור לי בתשובתך המהירה אני כבר מיואשת

לרונית שלום, אני חושב שעניתי לך בשאלתך הקודמת. תופעות הלוואי של התרופות דומות עם זאת יתכן שתסבלי מתופעות לוואי מסויימות מתרופה אחת ותרופה שניה תהיה ללא תופעות לוואי ולהיפך. לא תוכלי לדעת את התגובה שלך עד שלא תנסי. שבוע טוב ופגישה טובה דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא שלום שוב תודה על תגובתך המהירה. בשיחה טלפונית עם חבר פסיכיאטר (מנהל בית חולים גדול בארץ) הוא מאוד בעד ליתיום. אני נגד ( יש לציין שהוא מודע לכל העבר שלי עם תרופות אך כמובן הוא לא הרופא המטפל שלי) אני פוחדת משינויים כולל החלפת תרופות מה עוד שפי שידוע לי ליתיום יש לו כל מיני תופעות לואי כמו השמנה וכו' מה דעתך? האם התרופה למיקטל היא כמו ליתיום? כמו כן אף פעם לא אובחנתי כ בי פולר מה שהתרחש אצלי זה דיכאון אחר לידת בני השלישי שהיתה אפיזודה דומה לפני כ 10 שנים אחרי לידת בני השני אז נזקקתי לטיפול נוגד חרדה שנמשך כ3 שבועות ושיחות אחר כך. כאמור לפני 5 וחצי שנים אחרי הפסקת הנקה הופיעו תסמיני הדיכאון קיבלתי סרוקסט שעבד נפלא עד אחרי 8 חודשים בהן הופיעו תופעות הפטפטת הכדור הופסק ואחרי 4 חודשים הופיע התקף חרדה שהרופא הגדיר אותו כארוע פוסט טראומתי. קיבלתי סורבון ואחרי 8 חודשים הרגשתי דיכאון ואז קיבלתי את הציפרמיל שעבד נהדר עד שהופסק כאמור ע"י הרופא ומאז עדיין לא חזרתי לאיתני. שוב יש לי תחושה של אין מוצא חוסר אונים ורצון עז להבריא!!! נא תשובתך לגבי הליתיום. אף פעם בימי חיי לא היו לי תופעות של פטפטת נוראית ורוגזנות כמו בתקופה שלקחתי סרוקסט אז למה לדעתך מועלית הצעה שכזו? (ליתיום?) שוב תודה מראש האתר הזה ממש הצלה בשבילי כי לפעמים נדמה שהרופא המטפל אינו יודע לספק את התשובות לבעיה

שלום לך, קראתי את מכתבייך ויכולתי להזדהות עם כל מילה. גם אני בגילך, יוצאת הלינה המשותפת בקיבוץ, נוטה לחרדות ודיכאון קל, וכעת - חושבת (עם בעלי, כמובן) על כניסה להריון. אני חוששת מאד מחזרה של סימני הדיכאון בזמן ההריון ולאחריו, וכמובן מהיכולת להתמודד אח"כ עם גידולו של הילד/ה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כדי לבחון את המקור הדינמי של פחדיי. יחד עם זאת, כמי שעברה הריון ולידה עם רקע שנשמע די דומה לשלי, אשמח אם תוכלי (רק אם תרצי) לשתף כיצד התמודדת עם ההריון הראשון, הלידה וגידול הילדה. האם יש דברים שהקלו/מקלים עלייך ? בתודה מראש על התייחסותך והמשך הריון קל ! תמר.

הי תמר, אשמח לנסות ולשתף. באשר להריוני הראשון, במהלכו עדיין לא סבלתי באופן מוצהר מחרדות והתעוררותם ה"רשמית" היתה אחרי הלידה (אני כותבת רשמית במרכאות כי גם במהלך הההריון וגם ב - 29 השנים שקדמו להריון חוויתי אפיזודות ספורות של חרדה. אז עוד לא ידעתי לקרוא להן ככה והן גם לא היו בתדירות שדרשה התערבות). כשבתי היתה כמעט בת חצי שנה התחילו העניינים להסתבך מבחינתי. זה דווקא התחיל סביב עבודה חדשה. אי אפשר להגיד שלפני זה הייתי טיפוס רגוע ואופטימי (...) אבל עד ההתפרצות הרשמית, סביבתי (ואני) נהגנו לכנותי דאגנית, היפוכונדרית ועוד כאלו שמצביעים על העדר שלווה אבל במסגרת הנורמה. איך הסתדרתי? איך אני מסתדרת? היתה תקופה שנעזרתי בסרוקסט, אחרי שהפסקתי איתו נעזרתי לפרקים בנוקטורנו (כדורי שינה) ולוריוון (להרגעה). נעזרת בטיפול פסיכולוגי. נעזרת בבעלי. יש תקופות יותר טובות יש פחות. יש שאני פחות צריכה עזרה ויש שאני מרגישה חרא וששום דבר לא יעזור. יש שאני מרגישה שעשיתי בחירות נכונות (עבודה/ בעל/ילדה/ הריון חדש) ויש שאני מפחדת מאוד ולא בטוחה איך אצליח להתמודד. וחוששת שאולי העמסתי/ אני מעמיסה על עצמי יותר מידיי. נורא הייתי רוצה לכתוב לך ממרומיו של עץ התקווה. נכון לרגע כתיבת שורות אלו אני לא שם. אני קצת חולה (מחלת חורף סטנדרטית) זה יחד עם הבחילות של ההריון והחולשה עושים אותי פגיעה יותר וכשאני יותר פגיעה מצטרפות החרדות, החששות, הפחדים... אם עכשיו קשה לי, מה יהיה כשיהיה לי תינוק קטן? האם אני בכלל ארגיש יותר טוב? האם אני לא סתם מתפנקת ומה פתאום לוקחת יום מחלה ולא הולכת לעבודה (- את בטח מכירה את השריטה הזאת של הקיבוצניקים לשעבר..). ברגעים אלו יש לי מחשבות חמות בנוגע לסרוקסט.. כרגע קשה לי להיות מקור לנחמה ולתקווה. אולי הידיעה שאצל עוד אנשים זה ככה ובכל זאת מסתדרים(בדרך כלל) מחזקת..? אולי הידיעה שמעבר לרגשות הסובייקטיביים המחורבנים יש לי ילדה נהדרת, בעל חמוד, אני מצליחה בעבודה שלי וכלפי חוץ (עד כמה שזה מצחיק אותי) הכל נראה נפלא..? אולי אני צריכה להזכיר (גם לעצמי) שבין הרגעים הקשים יש גם כמה יפים? כרגע לא כל כך טוב לי. אני מקווה שזה יעבור. יהיה טוב. מוכרח להיות!

תודה על השיתוף ! אשמח אם תעדכני מידי פעם גם בהמשך ( בתקווה שיהיו אלה בעיקר דברים טובים...). בהצלחה! תמר.

ד"ר הידש - אני אחדד את השאלה כי לא הבנתי .בעלי נטל רסיטל במשך 4 חודשים היה שיפור נפלא אבל לפתע השיפור נעלם והתופעות של אימפולסיביות חזרו . לפני 8 ימים החל אפקסור xr 150 מג אבל להרגשתי לא רק שאין שיפור אלא כל דבר" מקפיץ " אותו אפילו יותר מאשר עם רסיטל 20 מ"ג האם להמתין בסבלנות למרות שהיה רצף תרופתי או להגדיל מינון או מה? אני כבר מיואשת מלצפות לשיפור . כשאני מדברת על חוסר סבלנות אני מתכונת לפעולה הכי פשוטה כמו חיתוך פרי מרתיח אותו כאילו ביצעתי פשע נורא

לבטי שלום, כדאי לחכות עוד כשבוע ימים ואחר כך לשקול עם הרופא המטפל על עליה במינון. האפקסור בדרך כלל עוזר וכדאי לחכות להשפעתו. בינתיים, עד שהאפקסור יתחיל להשפיע אפשר להעזר עם תרופות הרגעה כמו וואבן או לוריוון לפי הצורך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

כדאי דווקא להפחית מינון. האי-שקט בגלל המינון הגבוה של האפקסור. יש גם קפסולות של 75 מ"ג- תתעניינו אצל הרופא המטפל.

בני בן 18 טופל בסרוקסט 60 מ"ג כחצי שנה,נעזר חלקית. לאחר מכן ,טופל ברסיטל60מ"ג,ושוב,נעזר רק חלקית,מרבה לישון,לא עובד,מבולבל,עצוב. בשלושת השבועות האחרונים, מטופל ברסיטל 60מ"ג +אפקסור 20מ"ג. המצב עדיין רע.לא מתפקד. מה עושים?

לארנה שלום, צריך לדעת את האבחנה ומדוע בנך מטופל בתרופות אלו. את מציינת מינונים גבוהים של תרופות וכנראה טעית במינון של האפקסור. אם התחלתם עם טיפול באפקסור כדאי לחכות להשפעתו ולמינון המתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לעשן מריחואנה בזמן הטיפול בסיפרלאקס? האם הדבר עלול להזיק?

קישור אחד: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=192929&t=192929 קישור 2: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=247758&t=247758 ו-3: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=180724&t=180724 4: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=244398&t=244398 5: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=244679&t=244679

מאד אשמח לשמוע אם יש אנשים שנטלו/נוטלים מירו, וזה לא גרם להם להשמנה(בעיקר אשמח לשמוע מאנשים שסובלים מהפרעות אכילה), ובכלל אשמח לשמוע ממשתמשי מירו על השפעות- טובות ורעות- של הכדור. תודה

שלום, מירו=רמרון שבוע טוב הידש

שלום לכולם-קצת סליחה שאני מאריכה , אך נדמה לי שאלו סוג הבעיות שכולם בפורום הזה נתקלים בהן. קודם כל , אני רוצה לשתף את כל מי שמתענין . אני לוקחת ציפראלקס כחודשיים והכדור עושה לי ממש טוב.מצב רוח טוב, שינה טובה , חלומות מרובים ותקווה. חשוב לציין שקודם ניסיתי- פרוזק , עזר , מעט מאוד , אדרונקס- עשה חוסר שקט , אפקסור - עשה בחילות נוראות. המזל שלי , ראשית יש לי רופא מאוד מאוד הומני. הרשתי מספיק נח להתקשר אליו בכל פעם שחשתי לא טוב עם כדור כלשהו . והוא אמר שבכל מה שקשור לכדורים הללו , חשוב לנסות תקופת מה ואם אחריה הכדור לא עוזר , צריך להחליף , עד שמגיעים לכדור האופטימלי . מתוך המעקב שלי כאן בפורום , כל אחד יש לו את תופעות הלוואי שלו עם כדור אחר ואם תופעות הלוואי ממש לא נעימות , אני ממליצה , ממש כפי שהמליצו לי , אחרי תקופה שנחשבת ראויה , להחליף תרופה. או אף להפסיק , לתת לגוף להתנקות ולעבור הלאה. חשוב מאוד רופא מבין , קשוב וכזה שנתן לפנות אליו בכל עת. ועתה לגבי שאלותי לד"ר הידש( הרופא שלי בחו"ל- חודש!) א.- גם אני עליתי במשקל , לא מעט כ 6 ק"ג. אתה מרבה לכתוב שזה יכול להיות בהשפעת הכדור . אך לא הבנתי , האם הכוונה שהכדור עצמו גורם להשמנה , או , שפשוט אוכלים יותר ? אני די משתדלת לא להגזים , ובכל זאת עליתי ? ב.- אני לוקחת 2 כדורים בכל ערב, האם עדיף לקחת , אחד בבוקר ואחד בערב ?ג.-בכל ערב , אני מתה לישון , האם זה קשור ? או קשור לעובדה שאני קמה כל בוקר ב 0600 ועובדת על מחשב הרבה שעות ? ד.- אני מרגישה חולשה , יש לי עבר של אנמיות , אך האם יתכן שהכדור גורם לחולשה ? סליחה שוב על האריכות , מקווה שגם הואלתי.

נורית שלום, גם אני התחלתי עכשיו טיפול בציפראלקס, ורציתי לשאול אותך, לאחר כמה זמן התחלת להרגיש הטבה במצב ובאיזה מינון ? ( אני יודעת שזה די אינדווידואלי, אבל בכל זאת אולי דברייך יפיחו בי תקווה...). בתודה על התייחסותך, ותמשיכי להרגיש טוב !

היי , לקחתי כשלושה שבועות כדור אחד ומזה כחודש וחצי שני כדורים. אני עברתי מפרוזק לכדור הזה , אז אולי ההטבה התרחשה מהר יותר , לאחר כשבועיים, אם כי רק עכשיו , אני מרגישה , ממש הטבה ניכרת. באופן יחסי זה גם הכדור שעשה לי הכי פחות תופעות לוואי . כמובן שיש מידי פעם נפילות ,אבל כפי שהדברים כעת , זה ממש בגדר הנסבל והתחושה המרכזית היא סוג של רשת ביטחון . את יודעת , זה לא שהחיים הם איזה אושר רצוף , אבל הם הרבה יותר קלים ונינוחים עם הכדורץ בהצלחה , ואם יש לך עוד שאלות , בשמחה , אני חושבת שרק מי שבאמת מתנסה עם כל הכדורים האלו ובא מכל התחושות הקשות הללו , יכול לתת מידע ראוי.

לנורית שלום, הציפראלקס אינו משמין אלא גורם לתיאבון וכך עולים במשקל. כמובן שלא אצל כל אחד. בדרך כלל התרופות הללו מעוררות וכדאי לקחת אותן בבוקר. תנסי בשלב ראשון לחלק אותן אחת בבוקר ואחת בערב. הסיבות לעייפות עלולות להיות רבות וכפי שקורה פעמים רבות ברפואה תתכן יותר מסיבה אחת. גם אנמיה, גם עבודה מאומצת שעות רבות וגם התרופה עלולה להרדים מעט ולגרום לעייפות. כאמור תנסי לשנות את הזמנים של הנטילה ותראי כיצד זה משפיע על מצבך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר! את שאלתי אולי ראוי היה לי להפנות אל הפורום לפסיכותרפיה או אולי פסיכולוגיה ואפילו פילוסופיה. ובכל זאת החלטתי להפנות את שאלתי אליך למרות שברור לי כי פסיכיאטריה מתמחה בעיקר בטיפול תרופתי. וכל כך למה? אולי מפני שבשיטוט שלי כאן התרשמתי יותר ממך על פני יתר מנהלי הפורומים שהזכרתי ואודה לך אם תתיחס לבעיה שאעלה בפניך למרות שאני חושבת שהיא "בעיית לוקסוס" לעומת יתר האנשים הפונים כאן והסובלים באמת. טוב, אז אחרי ההקדמה הארוכה: אני אישה בשנות החמישים לחיי. ברוך השם, זכיתי במשפחה נהדרת, עבודה טובה וגם חברים טובים. הצרה שלי היא שאני משתעממת נורא בקלות ומואסת בדברים שאני מתחילה בהם אחרי זמן קצר. נגעתי כמעט בכל תחום לימוד דווקא בגלל הרצון להיות מגורה ומעוניינת חדשות לבקרים. סיימתי בהצטיינות המון תחומים אך כמו שאמרתי אחר כך יש מייד הרגשה: מה הלאה? מה עכשיו? ולפעמים גם הרהורים "פילוסופיים" מרגיזים כמו: נו, אז מה הביג דיל? ממילא מתים בסוף. הכל עורבא פרח. שום דבר אינו משמעותי באמת. אני חייבת לציין שזה אינו בא ממקום של דיכאון אלא מראייה כביכול "רציונלית" אך כמו שכתבתי מרגיזה. ניסיתי אפילו למצוא עניין בכך שאעזור לאחרים. למרות המיאוס שאני חשה כלפי המציאות אני נשברת ובוכה בקלות כשאני נתקלת באנשים חולים, נזקקים או מקופחים ונוטה לבוא לעזרתם מיידית. מצבים כאלה גורמים לי בושה על שאני מואסת במה שהמציאות ברכה אותי בהם כאשר יש אנשים שכל מה שהם צריכים זה להיות בריאים או לעבוד עבודה מסודרת. אבל זה עובר לי מהר מאד ושוב אני מוצאת כי אני חייבת משהו שיגרה את השכל ויגרום לי עניין. אני מקווה שהבנת למה אני מתכוונת ותאיר את העניין באיזו נקודה שאולי נפלאת מעיני. בתודה מראש.

שלום, החלק הראשון לא כל כך מצא חן בעיני, אני חושב שפסיכיאטרים מתענינים בבני אדם ובחיים ודרך אגב אני גם פסיכותרפיסט. אבל זהו פורום פסיכיאטריה. בכל אופן אני רואה את הפסיכיאטריה באופן הרחב ביותר שאפשר. בקשר לשאלתך, אפשר ללכת באופן פילוסופי-"הבל הבלים הכל הבל", אבל מה שחשוב יותר הוא לא לקבל את התכונות הטובות שלך ושל הקרובים לך כמובן מאליו, שום דבר הוא לא מובן מאליו וצריך לתת כבוד ואהבה לדברים שיש לנו ולאנשים שאוהבים אותנו. מהבחינה הרפואית הייתי בודק את נושא הפרעת הקשב. אם את מכירה את התכונה של חוסר סבלנות אצלך מילדות יתכן שסבלת ועדיין ישנם סמנים של הפרעת קשב. כיום ידוע לנו שהפרעת קשב נמשכת גם בגיל המבוגר, אולי כדאי לעשות את מבחן TOVA. כיום ניתן (אומנם בתשלום) לבצע אותו בקופות החולים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לפני כמה ימים העלת בפורום שאלה בנושא סמים.אם זה עדיין רלוונטי לך,כתבתי לך תשובה מנסיוני בנושא (חפשי כמה עמודים אחורה). רק אהבה טל

אני תלמידה בתיכון ולטענתי אנשים שמתאבדים היה להם כוחות נפשיים לעשות את ההתאבדות. ואני לא מבינה מהיכן הכח הזה. אז בחרתי לעשות עבודה בנושא זה. ברצוני לשאול מה כיצד מקבלים וחשים אותם אנשים שמתאבדים כוחות להתאבד בצורה אכזרית כל כך מספר רגעים לפני התאבדותם ? כיצד אפשר להסביר זאת מנקודת המבט של הביולוגיה של המוח ?

לסקרנית שלום, התאבדות הוא נושא מאוד מורכב וישנן סיבות רבות להתאבדות. הייתי מציע שתצאי מנקודה של חקר וללא דעות מוקדמות ורק אחר כך תבססי את דעתך לפי הבנתך. ישנם ספרים רבים העוסקים בנושא זה, כדאי להתחיל מהספר של מוניץ-"פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה" ומכאן להתקדם למאמרים ולחומר יותר ספציפי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום למתענינת ד"ר ישראל אורבך חקר את הנושא והוציא מספר ספרים בתחום. אחד הספרים הוא: "ילדים שאינם רוצים לחיות" בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. שבוע טוב ובהצלחה

ערב טוב אני סובלת מ ocd ועד לפני חודש נטלתי אנפרניל 300 מ"ג ומלריל 30 מ"ג הפסקתי כי זה פשוט לא עזר (הפסיכיאטרית יודעת אבל לא תומכת )בכל אופן בשבוע האחרון נחשפתי לגירויי שגורם לי לעוצמות חרדה מטורפות ( עוצמות שמתווספות על החרדות שמביאה עימה ההפרעה הכפייתית ) שמביאות אותי לתחושת רדיפה מטורפת עם מחשבות מפחידות שמשתקות אותי כדי לנסות להרגע חזרתי לקחת את המילריל (מה שלא כל כך עוזר) השאלה שלי היא אני יודעת שאם לא הייתי בטוחה בעצם היותי אדם בריא (ללא סכיזופרניה פרנואידית )ההיתי מגדירה את המצב כפסיכוטי חשיבה שלאו דווקא מקבלת אחיזה במציאות אבל בגלל שאני מסוגלת להבין את זה חשבתי אולי שווה לנסות עם קלונקס לוריוון ואבן משהו נוגד חרדה שהרי כל המערבולת הפסיכית הזאת היא תוצאה של עצמות חרדה ענקיות סליחה על הסיפור הארוך אשמח לשמוע את עצתך בנושא נ.ב. אין לי שום כוונה להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלי

לפלאת שלום, לא הייתי ממהר לאבחן, ובטח לא הייתי ממהר לקבוע מצב פסיכוטי. יתכן ולא תיארת את כל המצב, אבל אם הפסקת הטיפול גרמה להחרפת החרדות יתכן והאנפרניל עזר? כעת את נמצאת במצוקה חריפה, לדעתי קלונקס או לוריוון עשויים להקל עליך ובשימוש לטווח קצר ובמינון סביר הם לא יזיקו. אם הן יקלו עליך כעת אז הרווח וההקלה יהיו גדולים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

פלאת- אל תקחי תרופות על דעת עצמך! הנזק שעלול להיגרם לך מנטילה לא מבוקרת של תרופות הוא עצום! אין לך פסיכוזה- הבעיה שלך היא חרדה אך מצבך יכול להידרדר ולהחמיר ללא טיפול. תפני בדחיפות להערכה פסיכיאטרית! יש דרכים לעזור לך!

ואני לא מתכוונת לשטיחים האם מותר לי להגיד לבת שלי די מספיק תצאי מזה מה קורה לך העולם יפה לא חסר לך כלום תנסי להתעורר אני שואלת את זה כי תמיד חברי הפורום מספרים שהם כועסים על המשפחה או האנשים שאומרים להם את זה ואני מנסה לא לעשות שגיאות וללמוד מהפורום הזה כמה שיותר כדי לעזור לבת שלי אבל היום למשל יש לי חשק לנער אותה בלשון העם חוץ מזה דר הידש היקר עברו שבועיים מאז שהתחלנו בתרופה החדשה להזכירך פרוזאק משולב עם זיפרקסה השיפור הוא שהיא לא מדברת על מחשבות שליליות אומנם אבל עדיין אין שינוי ניכר במצב הרוח אני מבינה שצריך לחכות בערך שלושה או ארבעה שבועות בימים הראשונים של התרופה היתה עליה במצב הרוח ובתאבון אבל עכשו זה נראה סטטי אולי קשה לי יותר כי פה בבית אנשים שהכירו אותה מלפני בשוק מהמצב ודי מעירים לי על איך שהיא השתנתה ואני קצת בלחץ בכל אופן שבת שלום לכולם ותהיו לי בריאים

שלום לאמא רחוקה לא מנערים. אני יודעת שהתחושה של העומד מהצד היא של יאוש ענק מול אדם אהוב שסובל, ויש את הרצון לנער ולצעוק ולהעיר ולהפעיל, אבל זה לא יעזור לבת שלך. אני יודעת, כי גם אני בת לאמא שרואה את הבת שלה נאבקת בדכאון, ואני יודעת שזה לא יעזור אם ינסו לנער אותי. דכאון זו מחלה מחורבנת, ומאד מטעה, כי מהצד באמת נראה כאילו מה יש לך, מה חסר לך, את מוצלחת/מוכשרת/יפה/העולם יפה וכו'. העניין הוא שבחלק מהמקרים גם האדם עצמו שואל מה יש לי, למה אני ככה, ובשלבים מסויימים (תלוי בחומרת הדכאון) יש רצון עצום לצאת מזה, אבל כנראה שאי אפשר לבד. חברה שלי אמרה לי שבמשך שנים היא רצתה להגיד לי "קחי את עצמך בידיים", ורק כשהדכאון שלי אובחן והתחלתי לקחת תרופות וזה קצת עזר היא הבינה שזה לא לגמרי בשליטתי. את בטח יודעת שאחד הסימפטומים של דכאון הוא תחושת אשמה, ואולי הקושי הגדול ביותר הוא אשמה על זה שאתה לא מצליח לעזור לעצמך ולצאת מזה. אני מבינה שאת כותבת קבועה בפורום אבל לא קראתי הכל אז אני לא יודעת אם אני בכלל מדברת לעניין בשבילך, אבל אני יכולה רק להציע לך לתת לבת שלך את מה שאני מקבלת מאמא שלי - המון סבלנות, וקבלה, ואהבה ודאגה, פשוט להיות איתה בזה כמה שאת יכולה ולהחזיק אצבעות שהתרופות יעזרו. ולא לתת לה הרגשה שאת חושבת שהיא יכולה לצאת מזה בעצמה ולא מספיק מתאמצת. זה רק מתסכל. מחזיקה אצבעות לשתיכן תמרי

בשום אופן לא לנער. מניסיון זה רק מעיק ולא גורם לשינוי לטובה לעולם.הבת שלך צריכה תמיכה ולא שיצעקו עליה.היא ,כמו כל אחד שסובל ממצב נפשי כל שהוא,צועקת על עצמה כל הזמן ורוצה יותר ממך לצאת מזה.לא טוב לה בזה.אבל זה מעליה.עם הזמן ועם עזרה מתאימה היא תצא מזה. אבל שוב בשום אופן אל תנערי אותה.היא לא צלנית ובטח שלא עושה את הדברים האלו בכוונה.הרגשה ממילא היא הרגשת תיסכול של:"למה זה תפס דווקא אותי"אל תגרמי לה לתיסכולים מיותרים.אני מקווה שעזרתי ומאחל לך ולביתך הרבה בריאות

שלום, "לנער את הבת" היא תחושה שלך ומבטאת את הרגשות ואת הקשיים, וגם....את הכעסים שיש לך. כדאי לדבר על הרגשות שעולים אצלך נוכח המחלה של הבת, התיסכול שלך וכך הלאה. כולם יודעים עד כמה קשה להתמודד ולתפקד במצב זה. כך שהרגשות הללו ממש טבעיים, אבל לא קלים. תשמרי עליכם הידש

אני משתמש כבר 4 שנים בתרופה מסוג פאקסט. המינון הוא 20 מ"ג, במשך התקופה הזאת הפסקתי לקחת קבוע כי הייתי בקונפליקט עם זה עוזר או לא. כמובן שמרגישים טוב אז חושבים שלא צריכים אותה ואחר כך ברור שחוזרים.התחלתי לקחת אותה מסיבה אחת מחשבות טורדניות שבעקבותן הגיעו התקפי חרדה. הזעה, עצבנות, פחד מהחרדה, ולבסוף הייתי רץ לשירותים להקיא וכך הרגשתי יותר טוב. אני היום בעל עסק לאוכל עם חבר עושה הרבה ספורט ומידי פעם נלחם עם עצמי כדי שהחרדה לא תחזור. אני חושב שלמדתי לשלוט בה, ועל זה אני שמח, אך מידי פעם זה חוזר וזו הבעיה שלי כרגע. האם זה בכלל יעבור אי פעם??? ואיך זה קורה?? האם יש עוד נערים בגילי עם אותה בעיה?? עם תרצו לדבר על זה אז בבקשה

לאילתי שלום, מצבים של חרדה ודיכאון בדרך כלל חולפים ובמיוחד חולפים עם טיפול, אבל לא תמיד.... תשובה אישית מה הסיכויים אצלך כמובן שאיני יכול לתת. אפשר לעשות דברים נוספים שייקלו על החרדות. הרפיה, יוגה, מדיטציה וכך הלאה. שבת שלום, דר' גיורא הידש