פורום פסיכיאטריה

לפני יומיים הפסקתי לקחת סרוקסט 20 מ"ג בבת-אחת,ע"פ עצת הפסיכיאטר שלי,כדי לעבור לרסיטל(מחר אתחיל).את הסרוקסט לקחתי שנתיים,ובעקבות ירידה טוטלית בחשק המיני והזעות -לילה,הוצע לי לעבור לרסיטל. האם תיתכן תופעה של שילשול בעקבות הפסקת הסרוקסט?

לאוה שלום, בהחלט כן, אם ישנן תופעות נוספות אפשר להוסיף וליטול חצי כדור סרוקסט. זה לא יזיק. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר גיורה שלום אני מטופלת בציפרלקס כבר כ 5 חודשים לאחר שהציפרמיל אותו לקחתי לא הביא לתוצאות הרצויות. לפני כ3 שבועות העלה לי הרופא המטפל ( פסיכיאטר כמובן ) את המינון ל 20 מ"ג מ 15 מ"ג תופעות החרדה והדיכאון עדיין לא חלפו אם כי חלה הקלה משמעותית. בנוסף אני לוקחת שמן דגים אומגה 3. כמה זמן לדעתך עד שאחזור לעצמי לחלוטין והתופעות המעצבנות הללו יחלפו? האם יש לשקול החלפת תרופה? לפני כ 5 שנים לקחתי סרוקסט והיא השפיעה מצוין רק שנאלצתי להפסיקה כי גרמה לי לפטפטת נוראית ועצבנות . אך יוצאים מהמעגל המעצבן הזה??? לתשובתך המהירה אודה נ.ב אני בת 41 ובהתיעצות עם מומחה נראה שאין לי בעיה הורמונלית הדיכאון רק קצת מחריף לפני ובזמן המחזור

לרונית שלום, ישנן שתי גישות, הראשונה אומרת להעלות לשני כדורים ואז תתכן תגובה, ההשפעה המקסימלית של התרופוה היא כעבור כשלושה ארבעה חודשים (גם בעליה המינון). גישתי מעט שונה ואני בעד החלפת תרופה. אם בעבר הסרוקסט גרם לפעילות יתר, אז כדאי לשקול טיפול עם לוסטרל שייחודו הוא שאינו גורם לפעילות יתר בהבדל משאר התרופות בקבוצה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שלום, תשובתך מאוד מקובלת עלי מה עוד שקשלקחתי את הסרוקסת הגבתי אליו ממש תוך 4 שבועות . יש לי רק בעיה מאוד גדולה של פחד מהחלפת התרופה ( פחד שתחול הרעה במצב ושיהיו לי שוב מחשבות על התאבדות) איך בדיוק מחליפים תרופה כדי למזער נזקים והאם גם בלוסטרל יש הזעות יתר וירידה בחשק המיני? אימי שהיא בת 69 לוקחת לסטרל מזה כשנה וזה עשה לה פלאים האם ניתן להסיק מכאן שגם לי זה יעזור כך?? אני כבר מיואשת כבר זה כמעט שנה חלפה מאז שהיפסקתי לקחת את הציפרמיל בהוראת הרופא כי חשב שהאומגה 3 יספיק אך תופעות החרדה הופיעו מחדש כחודש אחרי הפסקת התרופה ומאז כאמור חזרתי לקחת ציפרמיל שלא עזר ואחרי 5 חודשים הוחלף לציפרלקס שעדיין לא עוזר. ( האם יכול להיות שתרופה תפסיק להשפיע? אחרי שמפסיקים לקחת אותה?? מחר אני נפגשת עם הרופא שלי אנא תשובתך המהירה נמאס לי כבר לסבול!!!! תודה רונית

האם סכיזופרניה יכולה "לקנן" באדם שנים רבות ולא לפרוץ עד יומו האחרון? האם היא יכולה לפרוץ אצל אדם כזה עקב אירוע טראומטי קשה (כגון תאונה קשה, נוכחות במוות טראומטי של קרוב וכו')? אם התשובה היא בחיוב - היכן ניתן למצוא מאמרים בנושא זה?

שי שלום, בסכיזופרניה ישנם שני מרכיבים, התורשתי (ולכן המחלה עשויה לא לפרוץ במשך כל החיים), וגם הסביבתי, צריך שילוב של שני המרכיבים להתפתחות המחלה. טראומות כפי שציינת עלולות לגרום להתפרצות. הדברים הללו כתובים בכל ספר ובכל הסבר על סכיזופרניה. אתה יכול להכנס עם מלת חיפוש, או תנסה באתר של "זרות" בדרך כלל יש שם מאמרים טובים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לכל מי שיכול לעזור : בעבר ראיתי כאן בפורום לינק לטבלת תרופות פסיכיאטריות, יתרונות חסרונות ותופעות לוואי אפשריות. מי ראה מי שמע ? תודה על העזרה !

http://www.infomed.co.il/medIndex.asp

שלום רב! שני התרופות מטפלות באותו בעייה, אך ישנם אנשים שאצלם סוג אחד של תרופה משפיע יותר ואצל אחרים פחות, מנגנון פעולתו של הרסיטל שונה מזה של האפקסור , האפקסור פועל על הנאואדרנלין, ואילו הרסיטל (ציפראמיל) פועל על הסרטונין. ולכן אצל אנשים מסוימים הרסיטל משפיע יותר ואצל אחרים האפקסור משפיע יותר. מקווה שעזרתי.

עזרת מאוד.! השאלה למי...? מה שלומך....? שבת מנוחה.............

התשובה מכוונת לבטי

ד"ר הידש היקר בעלי נוטל 8 ימים אפקסור החדש התרופה נלקחה מיד לאחר 4 חודשי נטיל רסיטל כלומר לא היתה הפסקה ולו גם של יום בתרופות עדיין אין סימן לשיפור באימפולסיביות בזעם ובחוסר סבלנות האם גם במצב כזה יש להמתין 3 שבועות לשינוי תודה רבה

לבטי שלום, התשובה למעלה נכונה. האפקסור ככלל מתחיל להשפיע מוקדם יותר משאר התרופות, לכן ניתן לצפות להתחלת השפור תוך שבוע, עשרה ימים. אני מקווה שבעלך נוטל מינון מספיק. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רציתי לשאול מה עושים אם בן אדם מבוגר שמדמיין דברים וחושב שרוצים להזיק לו שהוא גם מרביץ לפעמים מה עושים אם הוא לא רוצה ללכת לפסיכאטר ? הוא חושב שהוא בסדר אבל הוא לא בסדר ואני מפחדת שהוא יכול להזיק לנו לילדיו או לאנשים אחרים בדמיונות שלו איך מטפלים בבן אדם כזה ? והאם אתה מכיר פסיכאטר שמגיע הביתה ? תודה

אם מצבו של האיש הוא כזה שעלול לגרום נזק לעצמו או לאחרים אפשר לפנות לפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות באזור מגוריכם. להסביר במה מדובר ולבקש את התערבותו. בנוסף אפשר בדפי זהב למצא פסיכיאטרים שמוכנים לעשות ביקור בית. לדעתי זה יקר אך אם אין ברירה אז מוכרחים.

למאיה שלום, הייתי קודם כל מתייעץ עם רופא המשפחה, ישנם רופאי משפחה שמבינים בתחום הנפשי והם גם מחוייבים לעשות ביקורי בית. ביקור הבית של רופא המשפחה יתקבל בפחות התנגדות מאשר פסיכיאטר. לכן הייתי מציע ללכת מהקל אל הכבד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

למאיה- ישנם פסיכיאטרים רבים שעושים ביקורי בית באופן פרטי. לא ניתן להמליץ לך בפורום בגלל איסור פירסום. עדיף פסיכיאטר ולא רופא משפחה שכן פסיכיאטרים יודעים לתקשר גם עם אנשים במצב נפשי קשה דבר שרופאים כלליים לא מומחים בו.

שלום לדר הידש רציתי לדעת לשם מה מבצעים בדיקת e.e.g בבתי חולים פסיכיאטרים. לשם מה היא נועדה והאם היא יכולה להצביע על רמות חומרים כימים כגון דופאמין או סרטונין, ועל קיום מחלות נפש . ועוד משהו אני סטודנט ומתלבט ללמוד פסיכיאטריה , אבל שמעתי סיפור מזעזע בפורם האתר המאבק' נגד תקיפה פסיכיאטרית ששמה היה רשום שלצורך טיפולי כרתו דגדגן של אישה כחלק מהטיפול הפסיכיאטרי האם זה נכון ,כי דבר כזה נשמע לי בהחלט לא מוסרי שכן פסיכיאטרים צריכים להתייחס ביתר הבנה אל מטופליהם ולהתייחס אליהם בדרך מוסרית וכאל בני אדם עם רגשות , ונסות להביא אותם לצורת חיים נאותה ככל האפשר ונסות לגרום להם שירגישו טוב ומאושרים בחיים ככל האפשר , מה דעתך בעניין כי נושא זה מעלה בי המון סוגיות האם ללמוד מקצוע זה. אני שואל את עצמי האם יכול להיות שדבר כזה נעשה כי לי בכל אופן לא נראה ועוד במאה ה21?.לפי מיטיב ידיעתך האם ידוע לך על דבר כזה שהיה או שקיים ולמה הוא נעשה.(לי זה נראה פגיעה בגוף ובנפש ובשוויון ולא כאמצעי טיפולי. אודה לך אם תוכל לחלוק איתי דעה בעניין ולעדכן אותי בנוגע לכך. תודה יואב.

ליואב שלום, כדי ללמוד פסיכיאטריה קודם כל צריך לסיים את לימודי הרפואה הכלליים (שבע שנים) ואחר כך להתמחות בפסייכאטריה. בדיקת EEG נעשאת כדי לשלול סיבה גופנית להפרעות הנפשיות כגון אפילפסיה או גידול מוחי. כמו כן מבצעים אותה לפני טיפול בנזעי חשמל. הסיפור על כריתת הדגדגן מבהיל ואיני מאמין שהוא נכון, אין שיטת טיפול כזו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לדר הידש רציתי לדעת מה זה P.P.D . תודה אלון.

לאלון שלום, post psychotic depression לעתים יש מצב של דיכאון אחר מצב פסיכוטי. למעשה אין מדובר בדיכאון רגיל אלא בחוסר אנרגיות וכוח אחר העוררות של המצב הפסיכוטי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לדר הידש השאלה שלי היא כזו האם יש קשר בין קשר סימביוטי אם - ילד לבין סיכוי גבוהה להתפתחות סכיזופרניה אצל הילד המתבגר, אם כן אז למה ואיך זה קשור בתודה מאור.

למאור שלום, קשר סימביוטי עם האם לא הוכח כגורם המכשיר את הקרקע לסכיזופרניה, יותר חשוב להתרכז באופי של הילד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לדר הידש! קודם כל אני חייב להגיד לך כל הכבוד נעל היוזמה וההתנדבות לפתוח פורם במתן תשובות לאנשים. דבר שני אני עוד מעט בן 15 , ולפני כשנה אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית עקב ירידתי במשקל הייתי שוקל 43 קילו , והוגדרתי כבעל אנורקסיה. אין לי מושג ככה במהלך החיים זה קרה , ועקב זה הרגשתי מותש (לא-אכלתי), וישנתי הרבה שהגעתי לבית החולים הפנו אותי למחלקה להפרעות אכילה שהייתה משולבת עם מחלקה פסיכיאטרית . והרופא טען שהגוף שלי חורק בגלל שהרבה זמן לא אכלתי את כמות הקלוריות שדרושה לילד בן גילי. בנוסף במהלך שהייתי שם בבית החולים , הרופא טען שאני ילד אורגני , ויש חשש לנזק מוחי. אני לא יודע אם זה קשור העובדה שיצאתי לעולם , ונולדתי מחוסר חמצן, ולכן קיבלתי חמצן באופן מלאכותי באחוזים שנעים בין 26%-27%, האם ייתכן דבר כזה כי פשוט כל השנים למדתי בבית ספר רגיל , הייתי תלמיד מצטיין גם עד עכשו גם במתמטיקה ובפיזיקה הייתי בהקבצות הכי גבוהות, אז כאילו איך זה יכול להיות שאני בעל נזק מוחי,אותו רופא עלה מרוסיה ,וכמעט היה קשה לדבר איתו אפילו המון פעמים הוא ביקש ממני לומר לו איך מבטאים דברים, בקיצור בערך הבנתי אותו אפילו ההורים שלי לא הבינו אותו כמעט. בקיצור במלך השבועים הראשונות באישפוזי קיבלתי פבוקסיל 150 מ"ג. אח"כ הוא רשם לי תרופה אנטיפסיכוטית ריספרדאל במינון התחלתי 0.5 מ"ג, בערך כמה ימים 4 ימים לפני שהשתחררתי , זכור לי שביום הראשון עדש היום השלישי שבו הורי ביקשו לשחרר אותי , שנטלתי את התרופה היו לי כאבים חזקים מאוד מאוד חזקים ובלתי נסבלים ואז הפסקתי עם התרופה . בכל אופן , הוא המליץ לי להמשיך במעקב וליטול ריספרדאל ופבוקסיל במשך כשנה וחצי וזהו. עד היום לא ברור לי לשם מה הוא רשם לי ריספרדאל האם ייתכן מאוד שזה קשוטר לטענתו שאני ילד אורגני או לחשש לנזק מוחי מה אתה חושב על העניין , האם יש קשר בין נטילת רספרדאל במשך כשנה וחצי לבין נזק מוחי , האם רספרדאל יכול לתקן נזקים כי לפי מה שידוע לי ריספרדאל מטפל בעיקר בסכיזופרניה, מה גם בשנה וחצי אפשר לתקן נזק מוחי אם הוא קיים, והאם יכול להיות שאני חושב טוב וכל השנים לא היו לי בעיות עד גיל ההתבגרות , גם לא היו לי בעיות במוטוריקה האם ייתכן דבר כזה נזק מוחי שמתבטא בהפרעות נפשית פתאום כברק ביום בהיר, והאם יכול להיות מקרים שלפי מה שצייתי שהתפקוד שלי היה כהלכה במשך כל השנים יכול להיות לי נזק מוחי. עוד משהו בדבר ילד אורגני מה זאת אומרת , והאם גם יש קשר לתזונה ויטמינים וכו. אשמח אם תוכל לענות על שאלותי בהרחבה. בתודה מאור.

למאור שלום, צר לי אבל אענה בקיצור כיוון שאיני פסיכיאטר לילדים ונוער אלא למבוגרים, כיום אלו שתי התמחויות נפרדות. אם האבחנה אינה ברורה וגם הטיפול, הייתי נזהר ליטול טיפול אם אינך בטוח בו. כדאי להגיע לאבחון טוב אצל פסיכיאטר אחר, לקבל חוות דעת נוספת (לפחות מפגש חד פעמי, אפילו אם זה יקר) ורק אחר כך להחליט בקשר לטיפול. בדרך כלל בילד אורגני מדברים על הפרעות במהלך ההריון והלידה ותוצאה מכך נגרם נזק מינימלי למוח, הילדים יכולים להיות אינטליגנטים ומוכשרים אבל יתכן בעיות בקואורדינציה, לימודים, יכולת הפשטה או סמנים נאורולוגיים מזעריים. ושוב, כדאי לקבל חוות דעת נוספת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום! רציתי לדעת מה זה שהרופא שמטפל במישהו כבן 14 , אומר וטוען שיש ביני ובין אימי קשר סימביוטי. רציתי לדעת ממה זה יכול לנבוע ומה זה בכלל, (יש לציין שהורי גרושים עם זה מידע שיכול לעזור).ומה זה בעצם, כיצד ניתן לטפל בבעיה,כי פשוט הוא רשם לי ריספירדאל ופבוקסיל וידוע לי שריספרדאל מטפל בסכיזופרניה אז מה הקשר בין קשר סמביוטי לבין צורך בנטילת ריספרדאל. אודה לך אם תשיב על שאלותי. בתודה מאור

למאור שלום, כפי שציינתי בתשובה למעלה, איני פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער ולכן אני נזהר כדי לא להטעות. בכל אופן פרט לתרופות כדאי לחשוב ואולי להתחיל בפסיכותרפיה-שיחות? שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני בתחילת הריוני השני (שבוע 6), בת 31. לפני כשנה וחצי נטלתי סרוקסט למשך חצי שנה והפסקתי כי רציתי להכנס להריון והפסיכיאטר שלי (שממה שאני קוראת פה וברררתי במרכזים הטרטולוגיים לא כל כך מעודכן..) המליץ להפסיק לקראת ההריון. עברה לה שנה ללא סרוקסט, עם תמיכה מדי פעם של לוריוון ונוקטורנו ועכשיו אני בהריון. כרגע בלי סרוקסט (בינתיים שורדת), בלי נוקטורנו (כי אין עליו מספיק מידע) ומתחילת ההריון השתמשתי פעם אחת בלוריוון. קראתי פה בפורום, יותר מפעם אחת, שאתה רואה בתקופת ההריון תקופה טובה יחסית (אני עדיין מחכה לממוש נבואה זו..) וה"בום" לשיטתך מגיע אחרי הלידה.. חשבתי לעצמי ורציתי לשמוע דעתך: עדיין אינני יודעת האם אצליח לעבור את ההריון ללא סרוקסט (יש רגעים סבירים ויש רגעים שפחות..). במידה שכן, מה דעתך על תחילת טיפול בסרוקסט דווקא לקראת סוף ההריון בחינת "להקדים תרופה למכה" - לפני שתגענה החרדות/ דכאון שממילא צפויות בהעדר שעות השינה והמתח הרב סביב הטיפול בתינוק. המחשבה שלי היא שכיוון שאני יודעת שאני "מועדת לפורענות" - במיוחד סביב הנושא של ילדים, במיוחד בהעדר שעות שינה למה לחכות ולסבול חודש (אחרי הלידה) עד שהכדורים ישפיעו? מדוע לא להתחיל בסוף ההריון? בכלל מהם בעצם החסרונות בשימוש מתמשך בסרוקסט? למה לחכות לחרדות הנוראות והמשתקות ולא להתחיל בטיפול התרופתי בשלב הפחדים המתח וחוסר השקט (בו אני נמצאת כבר היום)? היה לי קשה עם הרעיון שאני נוטלת תרופות פסיכיאטריות אבל אחת שאני מסתגלת לכך, למה אפילו לסבול קצת? למה לחכות? הפסיכולוג שלי חושב שכרגע אני לא לגמרי "עונה לקריטריונים" כלומר מצבי לא עד כדי כך גרוע ואני שואלת למה לחכות? למה להמשיך לפחד מהפחד? להרגיש שהמשימות שמוטלות עליי ומחכות לי גדולות ממדותיי? .. אני יודעת שהארכתי... מאוד אשמח אם תוכל להשיב לי תשובה רצינית

לעלמה שבהריון, מזל טוב ואני מקווה ומאחל שהכל יעבור ויהיה לטוב עם הרבה אושר, אשתדל לענות תשובה רצינית. ברוב הדברים שאת כותבת את צודקת. כבר אמרתי מספר פעמים שהשאלה שמפחידה אותי ביותר היא אדם בריא שיבוא אלי ויאמר שהוא רוצה טיפול עם פרוזק או סרוקסט גם אם הכל בסדר, הוא רוצה להרגיש עוד יותר בסדר. השאלה הזו די מציקה לי כיוון שאין לי תשובה טובה וסיבה מספיק טובה לאמר לו שאסור. יש כמובן את התשובה הכללית, עדיף בלי כדורים מאשר עם.... כדאי להתגבר לבד וכך הלאה. אבל הוא יכול לענות לי, בשביל מה לסבול, או "אני רוצה להרגיש יותר טוב". כיוון שהתרופות אינן ממכרות וגם אינן גורמות לנזקים, ורוב האנשים הנוטלים את התרופות אינם סובלים מתופעות לוואי, אין לי ממש תשובה מדוע לא. ובטח שאי אפשר לאמר שאסור.... קל וחומר אצלך, את נמצאת בסיכון גבוה יותר להתפתחות דיכאון אחרי לידה ולכן יש הגיון רב להתחיל בטיפול עוד לפני הדיכאון, טיפול מונע. עם זאת צריך לזכור שאין שום ודאות ויתכן מאוד שתעברי את כל התקופה ללא דיכאון. ככול שמתקדמים בהריון התרופות בטוחות יותר. כלומר תרופה שנלקחת בשליש השלישי של ההריון היא פחות מזיקה מאשר בשליש הראשון. לכן הבטחון בנטילה הוא רב יותר לקראת סוף ההריון. עם זאת כל אדם לגופו, איני יכול לתת לך תשובה אישית כיוון שחסרים פרטים רבים, אפילו לדוגמא לא ציינת האם מדובר בלידה ראשונה או איך עברו הלידות הקודמות. ישנם עוד פרטים רבים המעניינים אותי. נקודה חשובה לא פחות היא נושא ההנקה. התרופות עוברות בחלב לתינוק. לא ברור אם הן גורמות לו נזק אבל מומלץ לא ליטול בהנקה. אבל שוב צריך לשקול את היתרונות מול החסרונות אצל אישה מסויימת. אמא בדיכאון היא גם כן בחירה לא טובה.... כך שיש הרבה מאוד הגיון בשאלתך, אבל תשובה אישית אפשר לתת רק אחרי הכרות מעמיקה יותר. תרגישי טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש ותודה על תשובתך הרצינית (...!) אוסיף מעט פרטים להשלמת התמונה: מברוררים שערכתי במרכז הטרטולוגי נטען כי דווקא סרוקסט בסוף ההריון עלול להביא לתופעות גמילה אצל העובר (חוסר שקט וכדומה) - בניגוד, אגב, ללוריוון שעלול להביא להיפוטוניה אצל העובר (אם משתמשים לקראת הסוף) - כך שחשבתי על שילוב שיאזן את העובר ( - סוג של הלצה..). בנוגע להנקה ממה שביררתי עד כה כנראה שניתן ליטול סרוקסט בהנקה (לא פוגע באיכות החלב, לא עובר כמעט לתינוק). בעלי ואני תמימי דעים כי בריאותי הנפשית ושלוותי חשובים יותר מהסיכונים המיזעריים הצפויים (אולי) לעובר - ולכן החלטנו שאם יעלה הצורך לא אנסה (ננסה) להלחם בו וכן "נלך על התרופות" (אני אומרת נלך כי רציתי שזו תהיה החלטה משותפת לגבי הנזק הפוטנציאלי לתינוק..). עכשיו ההתלבטות היא האם להתחיל לקראת סוף ההריון (כבר עכשיו?) או לא. הלידה הקודמת (לפני שנתיים ושמונה חודשים) הניבה בת חמודה אבל לצידה התעוררו מרבצם שדים (שכנראה כבר היו שם הרבה זמן קודם) אבל "יצאו מהארון" אחרי הלידה. התקפי החרדה בעצם התחילו מספר חודשים אחרי הלידה כששבתי לעבודה (במשרה חדשה ונוספת). משם ההתקפים חוזרים, לכאורה, סביב נושאים הקשורים לעבודה אבל ההמשגה של הפסיכולוג שלי (ואני נוטה להסכים) שבעצם החרדות והמתיחות הן סביב האמהות ואפיק הביטוי הוא עולם העבודה. הפסיכיאטר שרשם לי את הסרוקסט בזמנו, חשב שהחרדות "יושבות" על דכאון סביב הלידה. המתחים שלי היום הם סביב המסוגלות שלי לתפקד היטב בכל המערכות בהם אני מעורבת ובעקר בטיפול בתינוק. עוד חשוב לציין (למרות שאני יודעת שאף אחד לא חי טוב בהעדר שעות שינה) עליי זה משפיע רע במיוחד... - אני חווה עצב, מתח וכדומה בזמן עייפות ומה שאני מכנה התקפי חרדה מגיע רק בלילות: אחרי שאני נרדמת לשעתיים, מתעוררת ואז מתחילה להיות מתוחה.. לא מצליחה לחזור לישון.. מתחילות בחילות.. רעידות.. שלשולים.. אני במתח איך אסתדר ביום הבא ללא שינה.. מה יהיה... בדרך כלל אני גם מוטרדת מאיזה עניין בעבודה.. אם אני מזהה תחילתה של התפתחות כזו בזמן ו"מקדימה תרופה למכה" - כלומר לוקחת לוריוון/ נוקטורנו בטרם העניין מתפתח- אני מצליחה לחזור לישון ולמחרת העניינים יחסית בסדר. ההסברים הדינמיים למצבי והופעתן של החרדות בלילות, סביב חוסר שינה, והילדה ברורים לי (יוצאת הלינה המשותפת בקיבוץ, הורות לא רגישה וכו..) אבל דווקא משום שהדברים ברורים לי, דווקא משום שאני יודעת כמה תובעני הוא תינוק חדש (במיוחד בלילות...), דווקא משום שאני מכירה את נקודות התורפה שלי אני חושבת להקדים תרופה למכה. מה דעתך עכשיו? שוב הארכתי... ושוב אודה מאוד לתשובתך הרצינית.

תחושת מחוייבות (במובן של אחריות) יכולה להיות גם כלפי אנשים לא מוכרים שאין לנו קשר איתם. האם ישנן מצבים נפשיים שבהם תחושת האחריות (המחוייבות) היא יותר גדולה ויותר סוחפת ?

לענבל שלום, המצפון....המצפון....אינו עושה את החיים קלים יותר. למצפון אין גבולות, רבים מהעוסקים במקצועות של טיפול ועזרה סובלים מבעיה זו. אני מקווה שעניתי לשאלתך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לא עובד מספר שנים ובעבר כבר עשו לי אבחונים שלא סיימתי . ביקשתי לרשיון לנהיגה, הזמינו אותי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים ושם אילצו אותי להודות בדבר שקר שכאילו אושפזתי בעבר . ולא רק זה אלא שהם טענו "אתה אמרת לנו בטלפון" . זה מאוד הרגיז אותי כי זה שקר . לעולם לא אושפזתי . וחוץ מזה גם אם הייתי מתאשפז אז זהו גמרנו לא מגיע לי רישיון ? עשיתי אבחונים במכון הרפואי עם המון שאלות. נכשלתי ולא עברתי מלקבל רישיון נהיגה . כל שנה אני מערער על אבחון שנכשלתי וגם בערער אני לא מצליח . המבחנים שלהם קשים . כל שנה אני נכשל ומערער נכשל ומערער נכשל ומערער . פניתי לעורך דין והוא אמר לי שהוא לא יכול לעשות שום דבר . ועלי לשאול פסיכיאטר . כאמור בעירעור של משרד הבריאות יושבים פסיכיאטרים ונכשלתי . מה עושים ד"ר גיורא הידש ?

שלום רב, ראשית אני חושב שכדאי שתחליף את השם, אם זה שמך האמיתי אז בסדר, אבל בתור כינוי אני חושב שיש כאן בעייתיות מסויימת. לגבי האשפוז, אפשר בקלות לבדוק את הנושא, המכון מקבל דיווח ממשרד הבריאות לגבי אישפוזים, אם אושפזת ואמרת במכון שלא אז כמובן ששקר וחוסר אמינות הם סיבה לשלילת רשיון. המבחנים אינם של עובר/נכשל אלא בודקים את האופי שלך, האחריות, והיכולת לפעול במצבים מורכבים ומשתנים של הנהיגה. כנראה שתוצאות המבחנים הראו שאתה עלול לסכן בנהיגתך, אם זה נכון אז עדיף אולי לא לנהוג מאשר חס וחלילה לפגוע במשהו בתאונה? במידה ואתה רוצה לערער, תוכל לבקש חוות דעת פרטית מפסיכיאטר מטעמך. הפסיכיאטר שיבדוק אותך יוכל להתרשם ולתת לך עצה האם אתה יכול או לא יכול לנהוג. במידה וגם הוא ימליץ שלא תנהג אז באמת עדיף שלא תנהג. במידה והוא יחשוב שאתה יכול לנהוג אז תוכל לערער שוב עם חוות דעת שלו לוועדה. רישיון נהיגה הוא כמו אקדח ביד, אפשר להרוג אתו, כך שאני חושב שטוב שמקפידים אבל כמובן שצריכים לנהוג בזהירות. בהצלחה דר' גיורא הידש

אנא אל תעלב ל" אריק שרון " הייתי שולל גם את רשיון מכונת הגילוח ...לא רק את הרשיון נהיגה... תחליף שם...איזה שפוי יתן רשיון לאחד עם שם כזה "טוב"?... ושיהיה רק רק רק טוב.

סבי חתם על צוואה בבית חולים בחדר הנשמה. שאלתי היא האים צריך להיות פסיכולוג חתום על הצוואה כדי לאשר את שפיות דעתו או שמספיק שרופא יחתום על זה בתור אחד העדים במעמד חתימת הצוואה.

לשי שלום, אין לכך חוקים. הבעיה תתעורר במידה שמשהו יערער על תקפות הצוואה ויטען שמצבו הנפשי היה לא טוב בזמן החתימה. כך שדעתו של רופא מוסיפה תוקף לדברים ואם פסיכיאטר יבדוק את כשירותו התוקף יהיה רק יותר. אבל אין חוק שמחייב בדיקה או חוות דעת של רופא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדה כבר כשנתיים וחצי ורציתי לשאול האם התופעה של רגישות לאור השמש או רגישות לאור חזק מדיי היא תופעה נפוצה?(אני משתמש בפרימוניל)

לאורן שלום, התופעה אינה נפוצה אבל קיימת. בחרדה עלולה להיות רגישות לכל גירוי, למגע, שמיעה וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

Grapefruit Juice Possible Harmful Interaction Grapefruit juice slows the body's normal breakdown of several drugs, including some benzodiazepines, allowing them to build up to potentially dangerous levels in the blood.1 A recent study indicates this effect can last for 3 days or more following the last glass of juice.2 Because of this risk, if you take benzodiazepines, the safest approach is to avoid grapefruit juice altogether. אין לשתות מיץ אשכוליות אם את נוטלת קסנקס, אלפרליד, קלונקס, וכו'. מישהי שאלה לגבי זה לפני כמה זמן. http://community.healthgate.com/GetContent.asp?siteid=iHerb&docid=/tnp/pg000203

ישנן עוד הרבה תרופות נוספות שרצוי לא לקחת אותן עם מיץ פירות או אשכוליות. זה פוגע בספיגה של התרופה במערכת העיכול ומוריד את היעילות של התרופה. ככלל רצוי לקחת תרופות עם מים בלבד. לגבי הבנזו: אפשר ורצוי לשים את הכדור מתחת ללשון עד שהתרופה נמסה. אין צורך במשקה כלשהו. ככה גם ההשפעה של התרופה יותר מהירה. http://www.miok.co.il/mamarim2.asp?sm=2&md=9&n=4533

משה תודה על התגובה והקישור!! מה שמעניין - אומרים לא לשתות מיץ אשכוליות בכלל במשך הטיפול לא רק בזמן נטילת הכדור. כל טוב לך!

שלום רב דוקטור. הנני קצין בצה"ל ולפני שמונה חודשים חוויתי טראומה מאד קשה, שבמשך שלושה חודשים הייתי במצב של חוסר אונים. לאחר שלושה חודשים הטראומה הייתה מאחורי (באופן הלוגי בכל אופן) והכל היה אמור לחזור להיות נפלא, אבל לא ממש כך היה. עדיין הנני סובל מחרדות, לחץ בחזה, הזעה בכפות הידיים ונשירת שיער מאסיבית מכל חלקי גופי (ראש בעיקר, שיער החזה, ריסים וכו'). ברצוני לדעת האם תופעות אלו אופייניות? האם יש טיפול יעיל למצבי חרדה? (נסיתי כל מיני דברים טבעיים ולא ממש עזר) שאלה חשובה נוספת, האם השיער שאיבדתי יחזור? (בעיקר שיער ראשי התדלדל, לא סבלתי מהתקרחות לפני ורופא עור די שלל שזהו התקרחות נפוצה) בברכה תומר

http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=66 שם יעזרו לך!!

לתומר שלום, התשובה לכל שאלותיך פשוטה, כן. אני חושב שאתה יודע את התשובה ורק היית זקוק לאישור, וקיבלת אותו. כדאי לעשות שני דברים. ראשית לפנות לאבחון וטיפול במכון לטיפול באנשי קבע שליד תל-השומר, בהחלט ישנם טיפולים לבעית החרדה שממנה אתה סובל. עם השיפור במצב גם מצב השיער ישתפר. שנית - יש לשמור על המסמכים וכאשר תשתחרר או אפילו בשירות הקבע להגיש תביעה למשרד הביטחון כדי שיכירו בפציעה. גם אם אין מדובר על אחוזי נכות גבוהים, חשוב שתהיה הכרה שהפציעה הנפשית נגרמה עקב תנאי השירות הצבאי. נקודה זו חשובה לעתיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפני שנתיים הובחנה אצלי דיכאון קיבלתי פרוזק ולא עזר לי והפסקתי את התרופה על דעת עצמי ובנתיים הובחנה אצלי גם פרקינסון אחי הצעיר נתפטר עקב מחלת הסרטן אני שוקע יותר בדיכאון אני גם חולה סכרת ומזריק 4 פעמים ביום אני מאוד מדוכא כשאני רואה את כמות התרופות שאני לוקח הנורולוג שלי הפנה אותי שוב לפסכיאטר אני לא יודע מה לעשות אני בן 60 ויצאתי לפנסיה מוקדמת כל היום אני בבית ואין לי כל חשק לצאת מהבית ולא לדבר עם אנשים ןישן כל הזמן

הי חיים, נשמע שהמצב כרגע לא משהו... אבל אל תוותר. דברים משתנים, משתפרים, צריך סבלנות. יש עוד תרופות חוץ מפרוזק אם הפרוזק לא עבד. אני מכירה את ההרגשה של שאול תחתיות.. אבל אפשר גם לזחול למעלה.. לאט, עם עזרה, אבל אפשר. תפנה לפסיכיאטר - דרך קופת החולים שלך או באופן פרטי, ברר על תרופות נוספות, ותהייה אופטימי. חיבוק חזק!

לחיים שלום, אם תרופה אחת לא התאימה לך אז טוב שהפסקת אותה אבל בהחלט חשוב לנסות ולבדוק האם תרופה אחרת תתאים לך ותשפר את המצב. כמובן שאפשר וחשוב ללכת לכיוון של שיחות אשר עשויות לעזור מאוד. ישנם תהליכים מורכבים מאוד שבהם אדם מבין ומסתגל למגבלות ומחלות גופניות. ישנם רופאי משפחה וגם פסיכולוגים המתמחים בתחום של טיפול נפשי למצבים נפשים שנגרמים עקב מחלות גופניות. רוב המרפאות לבריאות הנפשי בבתי חולים כלליים מתמחים בנושא זה המשלב את הגוף עם הנפש. תרגיש טוב, ותתחיל טיפול דר' גיורא הידש

אני סובל מ- P.D.D , ו O.C.D ולוקח ריספרדל ופבוקסיל והייתי מעוניין לדעת , האם אני יכול ללמוד נהיגה ? אשמח לקבל תשובה בתודה חן .

לחן שלום, התשובה הסופית היא כמובן של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כאשר תתחיל ללמוד ותמלא את הטופס של השאלון הרפואי ותציין את הבעיה, אז תופנה למכון. הם יבדקו אותך ויחליטו לפי המצב. עניינית ישנם מספר מרכיבים בהחלטה. הראשון הוא חומרת הבעיה הנפשית, בכל בעיה ואבחנה ישנן דרגות חומרה שונות. טיפול תרופתי נזקף לזכותך. אדם המטפל בבעייתו סביר שמצבו ישתפר והטיפול מעיד על אחריותו לבריאות ולכן הנטיה היא לאשר. בניגוד למה שמקובל לחשוב, מי שנוטל טיפול סיכוייו לקבל רישיון רבים יותר!! הנקודה האחרונה היא כמובן מבנה האישיות והאופי, אדם אחראי ובעל אישיות יציבה גם אם יש לו בעיה נפשית סביר שיקבל רישיון. אדם עם אופי לא אחראי גם בלי בעיה נפשית לא יקבל רישיון.... תפנה למכון והם יחליטו מה נכון עבורך. בהצלחה דר' גיורא הידש

אם אתה קורא תמרורים נכון ועושה טסט למה לא ,, לרכב ציבורי אולי לא

ד"ר שלום, מזה כיומיים אני נוטל רסיטל במינון של 30 מ"ג (לאחר שכחצי שנה נטלתי 20 מ"ג). ביומיים אלה הרגשתי עייפות והשינה שלי התקצרה. - האם תופעות לוואי אלה זמניות , ואם כן מתי הן אמורות לחלוף ?( אני מוטרד מכך מכייון שיש לי בחינה בקרוב) - כמה זמן צריך לחלוף עד שתוספת המינון תתחיל להשפיע? מודה לך.

לדני שלום, אין לכך חוקים מוחלטים. לדעתי התוספת אמורה להשפיע תוך שבועיים שלושה ותופעות הלוואי יחלפו תוך מספר ימים. אבל ראיתי גם דברים שונים. אם הבחינה כל כך חשובה אז אולי כדאי לעלות במינון רק אחרי הבחינה? בהצלחה בבחינה דר' גיורא הידש

תודה רבה!

שלום ד"ר יקר אני לוקח 4 שבועות פלוטין מתוכן שבועיים וחצי אחד ליום ושבוע וחצי אחרונים שניים ליום. זאת בתוספת אנפרניל 37.5 מ"ג שאותו אני לוקח כבר שנים רבות. אני סובל מחרדה בעיקר בלילות . חרדה המאופיינת בתחושה שאין לי גוף ואני הולך להיעלם. מאוד קשה. כשהוספתי את הפלוטין היתה התגברות החרדה במשך שבועיים. אח"כ היה שבוע הקלה. ועכשיו בימים האחרונים שוב חרדה קשה. חוץ מזה. ביומיים האחרונים יש לי לחץ בראש וסחרחורת. הלחץ דם די בסדר. האם זה מהפלוטין? והאם יש טעם להמשיך ולקחת אותו בתקוה שבהמשך יועיל או שהוא לא מתאים? יש לציין שניסיתי אדרונקס ואיקסל ולא הועילו וגם לוסטרל. והרמרון עשה לי ממש גרוע. מתוך 20 שנה של סבל התרופה היחידה שהועילה בגדול היתה אנפרניל לפני 20 שנה. אבל במשך השנים השפעתה נחלשה וכיום אני שוב סובל מחרדה קשה. האם יתכן גם שתחושת ההעלמות היא יותר מסתם חרדה אלא אולי סוג סכיזופרניה? הרופאים מתעקשים שזה רק חרדה. אבל התרופות ממש לא עוזרות. אודה לך מאוד אם תאיר את עיני

האם יתכן שחרדה נובעת לפעמים מעודף סרטונין ולא מרמה נמוכה? ואולי לכן הפרוזק מגביר לי חרדה?

לראובן שלום, הפרוזק היא תרופה מעוררת ולכן לעתים בתחילת הטיפול היא גורמת לעירנות, חרדה רבה יותר והפרעה בשינה. איני רואה סיבה להעלות את המינון של פלוטין=פרוזק כל כך מהר. בדרך כלל המינון הנכון הוא כדור אחד של 20 מג', רק אחרי כשישה שבועות חודשיים יש הצדקה לעלות במינון. אני חושב שבמינון הנמוך יותר לא תסבול מתופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני כחודש וחצי נתקפתי בהתקפי חרדה שנמשכחו כשבוע וחצי, פעם ראשונה בחיי אני לוקחת כדורי פאקסט קרוב לחודשיים וכן טיפול CBT אצל פסיכולוג. אני מעונינת להכנס להריון, מתי אוכל להפסיק את הכדורים? האם זה לכול החיים? וכן האם נטילת הפאקסט בזמן הריון מהווה בעיה לעובר? מהם תופעות הלוואי של הכדור? בתודה מראש

לאלמונית שלום, איני בטוח שחרדה פעם אחת שנמשכת כשבוע וחצי היא סיבה מספקת להתחיל בטיפול תרופתי במיוחד כאשר את גם בטיפול פסיכולוגי. אבל יתכן שלרופא המטפל היו מחשבות וסיבות נוספות אותן לא ציינת. בדרך כלל הטיפול הוא למספר חודשים ולכן אם אפשר כדאי לדחות מעט את ההריון. הסרוקסט בטוח בהריון ואינו מזיק, אבל עדיף הריון בלי כדורים ובלי חרדות מאשר עם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בשאלתי שאלתי לגבי כדור פאקסט ונתת לי תשובה לגבי הסרוקסט, האם הם אותו הדבר?

היום יותר טוב.

לאני היקרה מחר יהיה עוד יותר טוב וכך הלאה. הידש

פניה בלתי חוזרת לבריאות הנפש עשיתי איבחון בבריאות הנפש של משרד בריאות ויש לי שם תיק. לפני כן היססתי אם לפנות לשם בכלל כי פחדתי שזה יהיה בלתי חוזר (יובן בהמשך מה בלתי חוזר). טרם קיבלתי תוצאות. הדברים מתעכבים ומתארכים ולכן פניתי לפסיכיאטר פרטי. והיתה לי פגישה והוא רצה מסמכים ולא היה לי מה לתת לו. אני לא מעוניינת שיהיה לי תיק בבריאות הנפש ואני לא מעוניינת במצב שאפחד להפסיק פגישות ו"לשתף פעולה" ויראו זאת בעין לא יפה, זאת מכיוון שאני היא שיזמתי את הפניה לקבל עזרה נפשית ובוודאי שמה שגרם לי להסס היה הפחד שאם לא ארצה להמשיך בפגישות ולא אמצא חן בעיניהם אז הם ינהגו איתי כפי שהם נוהגים כלפי אנשים שלא יזמו את הפניה אליהם ולא משתפים פעולה משתפים פעולה בשעה שכאן פניתי מיוזמתי . היות והפניה מיוזמתי, מושגים כמו "שיתוף פעולה" לא אמורים להיות רלוונטיים . והגישה אמורה להיות שונה, כלומר ברגע שאני רוצה להפסיק פגישות או איזשהו דבר בכל שלב ושלב באיבחון או בטיפול, הדבר יתאפשר מבלי שאקבל תחושה ש"אנזק" מכך על ידי הפעלת לחץ או איום להמשיך . ולמצב זה אני קוראת "בלתי חוזר" כמו גם התיק עם כל הטפסים שנוצרים במהלך הבדיקה שגם הם הינם בלתי חוזרים. ברצוני לשאול האם יש משהו שמאפשר לי לבקש מבריאות הנפש הציבורית להעביר לי את כל מה שנכתב עלי בתיק (שכן מזה בדיוק חששתי שלא תהיה לי האפשרות הזאת ולכן שנים רבות לא יזמתי פניה אליהם) או להעביר את התיק למישהו מטעמי (למשל לעורך דיני או למשל להורי) ללא תנאים כלשהם למשל "בתנאי שתהי במעקב ותקבלי טיפול" ודברים מהסוג הזה. ברור מכאן שאם אפשרות זו היא לא ברורה מאליה הפגיעה באמון שנתתי כאשר יזמתי פניה אליהם, ניפגעת קשה ובוודאי שהתחושה היא שטמנתי לעצמי מלכודת וכישלון בשעה שאחת מתלונותי היתה שאני מכשילה את עצמי ונותנת אמון באחרים בתמימות רבה מידי. ומצב זה מערער ופוגע קשה באמון שלי כלפי עצמי וכלפי אנשים בכלל. ולכן הייתי מבקשת לדעת במידה ואפשרות זאת לא קיימת כיצד בכל זאת אוכל לבקש מבריאות הנפש הציבורית להעביר לי את כל מה שנכתב עלי בתיק (שכן מזה בדיוק חששתי שלא תהיה לי האפשרות הזאת ולכן שנים רבות לא יזמתי פניה אליהם) או להעביר את התיק למישהו מטעמי (למשל לעורך דיני או למשל להורי) ללא תנאים כלשהם למשל "בתנאי שתהי במעקב ותקבלי טיפול" ודברים מהסוג הזה. ולהשמיד את התיק שלי כולו שאני למעשה יזמתי ויצרתי אותו מעצם הפניה .

לסיוון שלום, חבל שפנית לטיפול ואחר כך התחרטת, היית יכולה לפנות לטיפול פרטי מההתחלה. בכל אופן החומר שבתיק הוא של משרד הבריאות ואי אפשר לבקש להשמיד אותו או למסור אותו למישהו אחר. אפשר כמובן לקבל צילום של התיק זה מעוגן בחוק זכויות החולה אבל התיק הוא של הרופא או המרפאה. אני חושב שהפחד גדול מדי, אם אינך מסוכנת לעצמך ולאחרים המרפאה לא תיזום ולא תרדוף אחריך שתגיעי לטיפול. וגם לא יגרם נזק מכך ש"יש לך תיק" בבריאות הנפש. הדברים אינם כה נוראיים, אפשר להרגע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אבל הצרה שבעקבות התיק משרד הרישוי רוצה לעשות לי מבחנים קשים ומכביד עלי לקבל אישור לרשיון נהיגה . הדבר הזה לא מיטיב עם מצבי. אני מצטערת שבכלל פניתי לשירות הציבורי . מה אני יעשה עם משרד הרישוי הרי עורך דין לוקח המון כספים ולא אוכל להרשות לעצמי עורך דין. מה עושים ?

שלום רב, בעלי סובל מהפרעות טורדניות, לטענתו הוא חושב שהוא חושב שהוא עושה דברים רעים לי ולביתנו התינוקת. בעלי אדם רגיש מאד ,הבעיה מציקה לו והוא מעוניין לטפל בה אחת ולתמיד! הוא לוקח כדורי פלוטין 20 מ"ג פעמיים ביום מזה מס' שנים מה ניתן לעשות בכדי להפחית או למגר את התופעה?

שלום לך! ישנו טיפול התנהגותי קוגנטיבי,שמטפל בכפיתיות ובחרדות תתעניינו אצל פסיכולוג ,שמתמחה בתחום.

מה כולל הטיפול? האם אפשר לטפל בהיפנוזה? האם ממולץ איזשהו רופא מאיזור הצפון?

לא יודעת עם זה קשור לפסיכטאטריה.אבל נראה לי שכן. נדמה שאני סוחבת הכל.מהילדות,ואחר כך.כל הטראומות.כל המשברים. זה פוגע לי בעבודה.עם יחסים עם בני אדם.אני כל הזמן כועסת.כל הזמן בוחנת.לא מראה שומרת הכל בפנים.מרגישה שכולם שונאים אותי.למרות שאולי זה לא כך.כי אין סיבות ממש. מרגישה כעס כלפי חמותי.שלא עוזרת בכלום עם הילד.לא מוכנה לשמור עליו פעם בחודש כדי שנוכל לצאת.אני שומרת הכל בפנים.לא אומרת לבני אדם,אפילו אחוזון עם משהו מכעיס אותי.לא מתמודדת עם דברים קשים בחיים.לא עם שכול,לא עם קשיים.חיה אותם ולא מתמודדת איתם.לא יודעת להיות אמא,ולעבוד,ולהיות אשת בעלי.ולהיות חייכנית,ונחמדה. בפנים יש לי פרצוף כועס.וזהו.תסכול על תסכול.ולא רוצה שיידעו עליי כלום.כי אם יידעו.אף אחד לא ירצה להיות איתי בקשר.כי אני משעממת.מאוד.שרק רוצה לטייל כל היום.לא לעבוד,לא ללמוד.כל הזמן לצאת לטיולים.ואין לי את זה.אין לי כלום למעשה.סתם חיים ריקים.ואני מעמידה פנים כל הזמן.כדי לשרוד.נמאס לי קצת מזה.אין לי אנשים אמיתיים שאני בקשר איתם,ואם יש כאלה אחד או שניים נחמדים בעבודה.אז אין לי זמן ואין לי כוח לפתח איתם יחסים.

האם זו אותה שרונה שהתמודדה בעבר עם אגרופוביה לילי

שלום שרונה, זו דעתי - קודם כל - טוב שאת יודעת שזה כעס, ואת מבינה שהכעס הזה הוא הרסני. דבר שני - טוב ששחררת כאן מעט מההרגשה העמוסה שלך. אמנם נשמע שזה כמעט בלתי אפשרי, אבל צריך לפרוק את הכעס ורגשות אחרים, ולתת להם להשתחרר החוצה. לפרוק רגשות קשים לכיוון שלא יזיק ולא יפגע, אלא יהיה בונה - דהיינו - לכיוון איש מקצוע מתחום הנפש. צריך להרשות ולתת לדברים לצאת. להרשות לעצמך קצת "לאבד שליטה" - גם זה קשה. לאחדים קשה פחות ולאחרים יותר, ולפעמים ממש יש הרגשה עצורה שלא ניתן כמעט בכלל (כשם שאת כתבת - הכל כמעט נשאר בפנים). בטיפול בשיחות תוכלי הן להתקדם עם ההוצאה של הכעס החוצה בקצב שלך, והן להבין אלו נקודות בדיוק מעוררות אצלך את הכעסים. סביר מאד להניח שיש לכך קשר לטראומות הילדות שלך. אם את יכולה להרשות לעצמך לעבור ולעבוד על העבר - תוכלי להבין לעומק מהיכן נובעים הדברים. אם את מוכנה לכך - נסי לפנות לטיפול בשיחות אצל איש מקצוע. התהליך ארוך, אך בסופו אולי יוקל לך. יום נעים

לשרונה שלום, נראה שאת סוחבת שנים רבות מטען וטראומות, כדאי להגיע לטיפול שעשוי לעזור לך. מטפל טוב ומבין יכול להקל עליך מאוד, כדאי לפנות לשיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר יקר, אמשיך פה מכיוון שלא ענית על שאלתי. דיברת על ריטלין כפיתרון לבעיות ריכוז, אך ציינת שתרופה זו לא ניתנת למבוגרים מה אתה מציע לעשות? אני בת 23, ועשיתי גם אבחון לכך.

לגלית שלום, מצטער שלא ראיתי את שאלתך אבל טוב שהארת את תשומת לבי וניתן עדיין לתקן... הריטלין אינה רשומה בארץ לטיפול אצל מבוגרים, אבל אני בטוח שתמצאי רופא שירשום לך אותה. איני מצדיק או שולל את הדברים, אבל זה המצב בארץ.... בנוסף, הוכח שתרופות נוגדות דיכאון עוזרות בהפרעות קשב, לעתים כדאי לנסות תרופה נוגדת דיכאון לפני שפונים לריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אין מגבלת גיל. מותר לתת ריטלין אחרי איבחון לכל מי שיש לו ADD או ADHD ללא קשר לגיל. הגיל רלוונטי רק למחיר של התרופה- קופת חולים יכולה לטעון שריטלין לא בסל למבוגרים. עדיין יש לך אפשרות לקנות את התרופה באופן פרטי במחיר מלא. רופא משפחה יכול לתת לך מירשם לריטלין.

משה ... וואלה בשתיים וחצי בלילה אתה עדיין בעיניינים... באמת כל הכבוד.

הם רוצים שאני אחיה הם רוצים שאני אהיה שמחה הם רוצים שאממש את הפוטנציאל שלי הם רוצים שאהיה פה עוד הרבה שנים הם רוצים שיהיו לי ילדים. שיהיו להם נכדים. הם רוצים. הם מקיפים אותי בכל רגע ושומרים עלי ונותנים לי הכל ואומרים לי לנוח ושאני לא צריכה לעשות שום דבר שאני לא רוצה לא עכשיו ולא בעתיד אבל הם משקרים כי הם מתעזרים בסבלנות ומחכים שזה יעבור ואני אחזור ואהיה הילדה הטובה הבחורה הטובה האישה הטובה זאת שיש לה הכל כל מה שצריך לפי הפרוטוקול ותמיד היא נראית שמחה ונחמדה חוץ מאשר כשהיא לבד עם בעלה כשהיא לא יכולה יותר להמשיך בהעמדת הפנים או כשהיא עם הפסיכולוג וכל כך כואב לה וגם אז היא די נזהרת שלא יחשוב עליה חס וחלילה דברים לא טובים שלא יחשוב שהיא משוגעת או רעה או שלא איכפת לה מאחרים או שהיא כותבת באינטרנט. בכל מיני פורומים שלא מכירים אותה. וגם משם היא בורחת. כשנעשה קרוב מדי. כשהיא מפחדת שהם יראו באמת כמה היא רעה. וכמה היא יכולה לפגוע. וככה היא מתגלגלת לה מיום ליום ואולי הכדורים עוזרים ואולי לא ומה יהיה? מה יהיה? מה יהיה אם לא? וכבר כל כך עייפה. ובעיקר פסיבית. ואין לי כוח ליזום אפילו את מותי אין לי כוח ליזום. אז אני מחכה. לא יודעת למה. לא יודעת בשביל מה. לרגע נדמה היה שזה עובר. אפילו לכמה ימים. והיום שוב...

קחי אויר ותנסי לחשוב שוב על הכל... לאט לאט יש לך את כל החיים לפנייך. ושזה יהיה המוטו שלך- " יש לנו חיים שלמים לחיות " לטוב ולרע... ושיהיה רק רק רק טוב.

מפחדת להיות שק כבד שהם סוחבים על הגב ההורים והבעל והחברים וכל מי שבסביבה כבר עכשיו אני שק כבד אבל הם חושבים שזה זמני ומה אם זה לא זמני? כמה זמן הם ימשיכו עוד לסחוב? עד שיהיה לה כבד מדי? עד שימאס להם? צופה את סדר הייאוש קודם החברים אח"כ הבעל בסוף ההורים וזהו מישהי שכתבה ספר שאני מאוד אוהבת תהתה איך מתגלגלים להיות הומלסים ואולי כשאין לך רשת בטחון אתה מתאמץ יותר? אולי הפחד מהתנאים הפיזיים נותן לך מוטיבציה? בעצם לא נראה לי שזה יקרה אי פעם. ההומלסיות. כי הם יחזיקו אותי חזק ולא יעזבו ואני אגרור אותם איתי למטה בבקשה בבקשה. תתנו לי ללכת. יהיה לכם יותר קל בלעדי. אני יודעת שאתם לא חושבים ככה. אבל זאת האמת. הרבה יותר קל להאחז במה שיש מאשר לעזור ולהמשיך. גם אם מה שיש כל כך מכביד ומעיק. אז תעזבו אותי. בבקשה תעזבו.

ואת יכולה גם להמשיך כך הלאה והלאה והלאה או...לעצור ולזעוק : "דיי" "רוצה לחיות"... ואולי אולי אם תרצי ממש חזק גם תצליחי... תנסי... מה יש לך להפסיד?...

ובאמת אפשר למחוק אותי אם זה נמאס רק רוצה קצת לכתוב זה הכי קרוב ללצרוח שאני יכולה להרשות לעצמי. ידעתי ידעתי שזה מה שייקרה אם אני אעצור לשנייה. אעצור את החיים שלי לרגע. אתן לעצמי לחשוב. להרגיש. אבל כבר לא יכולתי יותר. לא יכולתי יותר להמשיך ככה לא יכולתי יותר כי כל כך כאב לי אתם מבינים????????????? כל כך כאב וכמויות אדירות של כאב בכי ואני לא יודעת מה עוד הצטברו לי שם ולא רוצים לצאת. לא מצליחה להוציא אותם. וזה נצבר ונצבר. ולא יכולתי לא יכולתי יותר לתפקד דיייייייייייייייייי לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצצצצצצצצצצצצצצצצצצצה ללכככככככככככככת יותתתתתתר.

נזכרתי בדבר הכי חשוב- בעוד משהו... חייבים להאמין שיהיה טוב - ולנסות ליישם את זה...

שלום לדוקטור! חברתי ביקשה ממני לעזור לה דרך האינטרנט. היא בת 40, סובלת מסכיזופרניה משנות ה-20 שלה. היא במעקב רפואי צמוד, לוקחת את הכדורים בקביעות ומצבה יציב, ללא אישפוזים במשך שנים רבות. למרות המחלה, הצליחה לסיים טכניון, לעבוד בצורה מסודרת, להינות מהחיים, לצאת, להתחתן לפני כ-3 שנים וכעת היא בהריון. תוך כדי הריון היא ממשיכה את הכדורים. היא מאד חוששת מהשפעת הכדורים הפסיכיאטריים על העובר. לפסיכיאטר שלה אין תשובה בעניין זה. היא מבקשת שנשים שעברו הריון עם תרופות פסיכיאטריות לסכיזופרניה יחלקו עימה את הנסיון שלהן והאם הילדים שילדו לא נפגעו מהכדורים. אם לך, ד"ר גיורא הידש יש מידע או שקראת מחקר בנושא, בבקשה תשתף אותה! בנוסף, אולי יש לך כתובת של פורום שעניינו תוצאות של כדורים לסכיזופרניה על הריון. אנו מודות לך ולכל מי שינדב אינפומציה. סילווה

בבית חולים הדסה יש מרכז טרטולוגי בהנהלת פרופ. הרנוי העונה בדיוק על שאלות מסוג זה. תופעות לוואי וסיכוני תרופות בהריון. לצערי אין לי את מספר הטלפון, אך אם תתקשרי להדסה ירושלים בודאי יוכלו להפנות אותך.

לסילווה שלום, בדרך כלל רוב הכדורים בטוחים בהריון ואינם מזיקים לעובר. כפי שרועי כתב צריך לשאול לגבי כדור מסויים את המרכז הטרטולוגי והם המומחים והסמכות בנושא. בנוסף חשוב להמשיך בטיפול מיד אחרי ההריון, התקופה שאחרי הלידה מסוכנת להתפתחות פסיכוזה ואז צריך במיוחד להקפיד על טיפול. אם הפסיכיאטר שלה אינו מתמצא בכל הקשור להריון ולידה, כדאי לחפש רופא אחר לתקופה הזו. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

שלום! אני לוקח אפקסור שבוע החל ממינון של חצי כדור של 37.5 ובהדרגה עליתי ל2 כדורים של 37.5 . אני מרגיש שיש לי דפיקות לב מאוד חזקות (לאוו דווקא מהירות) מדדתי במכשיר ביתי אוטומטי ויש לי 129/78 עם דופק של :73. רציתי לדעת האם זה נחשב דופק סביר? האם ייתכן שהסיבה לדפיקות לב החזקות הם מהכדור? האם זה מצריך החלפת הכדור? תודה

לאמיר שלום, לחץ דם בסביבות ה 130 הוא מעט גבוה וכדאי לחזור על הבדיקה מספר פעמים. בכלל מומלץ לבדוק לחץ דם ודופק מספר פעמים לפני שמגיעים לאבחנה. בנוסף הבדיקה צריכה להיות במנוחה ולא אחרי מאמץ. אפקסור מעורר ולעתים מעלה מעט את לחץ הדם. הערכים של דופק תקינים. תחושה של דופק "חזק" אינה מסוכנת ואינה סיבה להחלפת התרופה. כדאי גם להבדק על ידי רופא המשפחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך! הדופק המהיר מוכר לי .אני לוקחת אפקסור במינון של 75 מ"ג רק שבוע ואני קמה בבוקר עם דפיקות לב כמו התרגשות כזאת. צריך לחכות עד ,שהתרופה תתחיל להשפיע ולראות אם יש שיפור {חודש ויותר אפילו} אם בכול זאת אין שיפור צריך להעלות את המינון.

יש לי בעיה שמאוד מטרידה אותי .שבועיים לפני קבלת הווסת , אני מאוד עצבנית וחסרת שליטה , חסרת סבלנות ואפילו אגרסיבית , אני פשוט הופכת להיות איומה שאני לא מסוגלת לסבול את ההתנהגות שלי כלפי הסובבים אותי אני נלחצת מכל דבר שבד"כ לא מלחיץ אותי בשבועיים " הנורמליים " שלי ובנוסף לכך אחרי שאני קצת נרגעת בסוף כל יום כזה , אני מתחילה להתמלות בחרדות ויסורי מצפון ולחשוב על מה שעשיתי . האם יש איזה שהו פתרון למצב כזה ?

לדנה שלום, התרופות נוגדות דיכאון הוכיחו את יעילותן לגבי התופעות של התסמונת הקדם ויסתית. כמובן שהחלטה על טיפול אצל אדם מסויים צריכה להתקבל אחרי אבחון מלא אצל רופא. אבל בהחחלט ישנו פתרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שימי בחיפוש פה בפורום את האותיותPMDD ותמצאי מידע . גם על ספר שכדאי לך לקרוא

לד"ק גיורא הידש שלום. בהמשך לתשובתך, לפי הבחנת הרופאה יש לאישתי מאניה קוגנטיבית. האים תוכל לפרט יותר על המחלה , { למה היא גורמת }. אישתי שותה פרידור 1 מיליגרם. תודה רבה אילן .

לאילן שלום, מאניה היא מצב של פעילות יתר, מצב רוח טוב, חוסר דאגה, פעילות רבה ולעתים גם בזבוזי כספים וכך הלאה. מאניה קוגניטיבית - כנראה יש כאן טעות ולא זכרת טוב את מה שנאמר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, שמי עידן (שם בדוי)בן 28 ואני פונה אלייך בבעייה הנוגעת לאחי הגדול בן ה33. לאחי יש בעייה של תקשור הבנה של הדברים הכחשת המציאות ובעיית ניהול כספים וכאן אפרט: הוא נשוי במשך 6 שנים וכרגע נמצא בהליכי גירושין בעקבות גילוי שבנו הקטן איננו שלו. הבחור חייב כספים לבנקים, חברים ,משפחה ושוק אפור וסך החובות שלו מסתכמים ב 175,000 ש"ח ,(סכום שלדבריו הוא פורע תוך כשנה- שנתיים מקסימום) לפני כשנתיים הוא מכר את אחת מכליותיו בדרום אפריקה על מנת להשיג עוד קצת מזומנים והסתיר עובדה זו מאיתנו עד שהצטרך עוד כסף ואז התפוצצה הפרשייה. הוא אמר באוזנינו לא פעם בגאווה שלא מתחחרט על מעשה זה והיה עושה זאת עוד פעם.את הכסף שקיבל פיזר בין חבריו ולי אישית השליך סכום נכבד בבית על השולחן!!! הבחור נוסע עם שני ילדיו הקטנים ברכב מסחרי לא קשורים ובלי כסא מתאים לילד וכשהערתי לא על כך הוא נתן לי תשובה בנוסח :"לי זה לא יקרה" כשמנסים להעיר לו ביקורת או להאיר לו את הדרך אנו נתקלים בצחוק לא הגיוני לא נשלט ולא קשור לכלום תנועות גוף ילדותיות ובכלל מבחינה מנטלית הבחור מתנהג כילד בן 7-8 ולא מבין באיזה מצב הוא נמצא. הוא התחיל להתפתח מאוחר מאוד החל לדבר רק בגיל 3.5 לא רצה ללמוד מיום הראשון בכיתה א . ומאז ועד היום היה לו את ה "גב " של אבינו אשר גונן עליו מכל וכל שכן היה "חלש" היום אבי אדם מבוגר ולא יכול להיות שאחי עדיין מצפה שהוא ימשיך לחלץ אותו מכל צרה שהוא נכנס אליה . יש לו בעייה רצינית בהבנה של דברים איזשהו קבעון ! טיפול פסיכולוגי לא רלוונטי בכלל משום שזהו תהליך ארוך ביותר הדורש שיתוף פעולה שלא יגיע ממנו.וכאן מדובר בבעייה אקוטית הדורשת פתרון או אבחנה מיידית לבעייתו של אחי. ישנם עוד המון פרטים חשובים יותר וחשובים פחות שלא גוללתי אך ארצה לדעת האם אחי אכן צריך אבחון פסיכיאטרי והאם יש איזשהו פתרון להפרעה שלו???? מודה מקרב לב על האוזן הקשבת והעזרה. בברכה עידן.

לעידן שלום, אני מסכים שקודם כל צריך איבחון טוב. אם מדובר על מצב חדש, או שהתנהגותו הייתה רגילה והוא השתנה אז מדובר במחלה פסיכיאטרית אולי פעילות יתר. אם מדובר על קווי אישיות והוא תמיד היה כזה (פזרן, מהמר, מכירת הכליה, חוסר זהירות קיצוני-עם הילדים), אז מדובר על קווי אישיות. הטיפול בפעילות יתר טוב ויעיל ובדרך כלל טיפול תרופתי, בבעיות אישיות הטיפול מוגבל יותר. אבל קודם כל יש צורך באבחון מקיף כדי להגדיר את הבעיה. שיהיה רק טב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול אם אולי למישהו יש ניסיון בנטילת הכדורים האלא לטיפול בדיכאון וחרדה. יש די הרבה חומר באינטרנט אבל רציתי לשמוע מניסיון אישי. דר' הידש הכדורים האלא מוכרים לך? תודה.

לשרון שלום, לא איני מכיר את הצמח הזה. החומר הטבעי אשר יעיל בדיכאון הוא ההיפריקום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מכיר רק קלונקס

אני מקבלת מזה כשנתיים וחצי בערך לוסטראל 50 ששיפר את תיפקודי לאין ערוך. מזה חודשים ספורים אני לוקחת רק חצי כדור והמצב טוב. שאלתי היא: אם הוא רוצה להיפרד ממני, איזו כמות לוסטראל ליום אני יכולה לקחת שלא תרעיל אותי אבל כן תקהה את הפרידה הזו? לפחות במידה שתאפשר לי להמשיך ולתפקד?

שלום, אני חושב שלא הבנתי את הנקודה ומי נפרד ממי. אשמח אם תבהירי את דבריך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת כדור רמרון מזה 3 חודשים לטיפול בדיכאון והתקפי חרדה. מסיבה אישית וטפשית הפסקתי ליטול את הכדורים לשבוע ללא הוראה מהרופא שלי. אחרי שבוע התחלתי לקבל תופעות שהיו לי לפני שהתחלתי לקחת כדורים - התקפי חרדה, דיכאון וכו'. מיד התחלתי ליטול את הכדור (חצי כדור בימים הראשונים). שאלתי: כמה נזק נגרם בגלל ההפסקה? האם עכשיו שחזרתי ליטול את הכדורים זה כאילו להתחיל הכול מההתחלה?

לקארין שלום, לעתים כאשר חוזרים לטיפול הטיפול לא כל כך יעיל כמו קודם. אם אצלך הכל חזר לקדמותו ואת מרגישה בטוב עם הרמרון אז לא נגרם נזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אתמול חזרתי מהבדיקה אצל הרופאה של משרד הרישוי,בעקבות האישפוז מלפני שנתיים וחצי... אני אומר לכם כזו בדיקה מפגרת לא עשו לי כבר הרבה זמן..., בין היתר שואלת אם אני עייף כתוצאה מהכדורים, אני מסביר לה (והיא אמורה להיות פסיכיאטרית...) שאלה כדורים מהדור החדש בלי תופעות לוואי, אז היא עוד פעם שואלת איזה תופעות לוואי בכל זאת יש לי מהכדורים, אני אומר לכם כזו מפגרת... אחר כך ביקשה שאומר לה פיתגם בעברית, אחרי שאמרתי לה ביקשה שאפרש לה אותו, אז פירשתי, אחר כך ביקשה ממני לספור מ-100 למטה ולהחסיר כל פעם 7 הכי מהר שאפשר, אז עשיתי את זה ובסוף שאלתי אותה (שאלה אדיוטית...) אם אמרתי נכון..., אז היא שואלת "למה ?, זה מלחיץ אותך משימה כזו ?"..... בסוף שואלת אותי למה אני צריך רשיון לאופנוע, אז הסברתי לה שלאחי יש אופנוע ומדיי פעם אני רוכב עליו, שאלה אם אני עושה ספורט הסברתי לה שאין לי זמן וחשק... בסוף שאלתי אותה אחרי שאמרה שאקבל תשובה הבייתה, שאלתי אם יזמנו אותי שוב בעתיד גם אם לא אתאשפז, אמרה שיש הרבה שיקולים לזמן או לא, בקיצור התחמקה הכלבה..., אמרתי לה שלא עשיתי תאונה מגיל 17 (מאז שהוצאתי רישיון...) כבר 17 שנה אז מה היא עונה ?, לפעמים עושים תאונות שאנחנו לא אשמים בהם..., ממש מפגרת, מה הקשר , הריי אמרתי לה שלא עשיתי תאונה !!!!!!!!!!!! מעולם......., בקיצור אם ישללו לי בעקבות הבדיקה המפגרת הזו את הרישיון על הרכב או על האופנוע אני מערער לבית המשפט, אני לא אוותר !!!!!!!!!!!!!!!!!! ד"ר הידש, האם יש סיכוי לאור האמור לעיל שיפסלו לי את הרישיון, או אולי יפסלו לי את הרישיון על אופנוע ??!!... תודה מקרב לב, אורי.

לאורי שלום, אני מציע שנחכה עד שתקבל את התשובה. אני מבין שאתה במתח אבל חבל לעסוק בהשערות, כדאי לחכות ולראות. במידה ותהיה בעיה בהחלט אפשר להעמיק ולחשוב מה לעשות. בהצלחה הידש

שמוליק שלום קראתי את הדברים שכתבת ומניסיוני: גם אני מנסה להתמודד עם החרדה ללא כדורים ודבר אחד למדתי שבחרדה לא כדאי להילחם אלא להפך לנסות לחיות איתה כי ככל שאתה נלחם החרדה רק גוברת. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי שמאוד עוזר לי לעבור את התקפי החרדה ותומך בי. לכן בתור אנשים שלא לוקחים כדורים, הייתי מייעצת לך לפחות להקל על עצמך ולגשת לפסיכולוג טוב שמתמחה בנושא החרדה. "לבד" זה קשה לצאת מהמעגל. בהצלחה, מיטל.

היי מיטל... להילחם? ז"א שכל פעם שאני מתחיל להרגיש סימנים לחרדה אני משכנע את עצמי שזה יעבור ונילחם די בראש עם זה ...יוצא ישר מהבית לחברים לכל מקום שאני מרגיש טוב ובטוח ב 4 חודשיים האחרונים זה די עזר כי הרגשתי הכי טוב בחודשיים האילו... הפחד היחיד שיש בי זה שזה לא יחזור בחוזקה ואני מניח לכולם יש את הפחד הזה.... האמת שאולי באמת כדאי לי ללכת לפסיכולוג ואני מתחיל לחפש אבל אין לי מושג איפה לימצוא פסיכולוג שמתמחה בחרדות.... אם יש לך המלצה אשמח לשמוע! ד"א אני מחיפה מאחל לך ולכולם שתרגישו רק טוב ואפילו מצויין!

לשמוליק שלום, אכן נראה שאתה משתמש הרבה מאוד בהגיון ובכוח הרצון. לדעתי טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להתאים לך. כך שתחפש פסיכולוג המטפל בשיטה זו, זו גם השיטה לטיפול בחרדות ודיכאון. בהצלחה דר' גיורא הידש

בחורה שמרגישה שמשפילים אותה כשרוצים לנשק אותה והתחושת ההשפלה שלה שמשפילים אותה ברורה לה יותר כאשר היא "מושיטה" את עצמה (את פניה לנשיקה, את כתפיה לחיבוק, את ישבנה לנשיקה וכו') בהמתנה למגע (נשיקה, ליטוף עדין או תגובה ומגע עדין אחר) של בן זוגה. מוזר מאוד שאדם שרוצים לתת לו ביטוי של אהבה חש בתגובה הרגשה של השפלה כי מה פתאום השפלה . הרי היא אמורה להרגיש טוב שמישהו אוהב אותה ולא תחושה של השפלה שבכלל לא שייכת לכאן. רציתי לדעת האם תופעה זו מוכרת לך כאשר היא לא חלק מבעיה נפשית(זאת אומרת כשאין בעיה נפשית) והאם התופעה הזאת לכשעצמה היא הפרעה נפשית-מינית קשה ? מהן סיבתותיה האפשריים והיכן ניתן למצא מידע עליה ברשת האינטרנט (מילות חיפוש אולי שמות מקצועיים שיעזרו בחיפוש) ? יום נעים וכל טוב

לשרון שלום, קירבה, אינטימיות ויחסי מין הם נושאים מורכבים אשר דורשים אמון ובטחון עצמי. לעתים ההכרה שיש לי צורך באדם אחר ואני נהנה ממה שהוא עושה לי גורם לתחושה לא נעימה הקשורה ביחס לתלות/עצמאות. כפי שכתבת לעתים הדברים ממוקדים רק ביחסים אינטימיים ולאו דווקא בכל תחומי ההחיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש האם סמים ,לא קלים, שהצעירים לוקחים בהודו יכולים לגרום לנזק בילתי הפיך מבחינה קוגניטיבית? אשמח לקבל תגובות גם מחברים שהתנסו בתחום. יום נעים

כל סם שגורם לתלות והתמכרות , גורם גם לשינויים ביכולת הקוגניטיבית וגם לדברים יותר קשים. עדות חיה לתוצאות אפשר למצוא בבתי חולים פסיכיאטריים ובמוסדות שיקום דוגמת כפר איזון בקיסריה.

שלום הכוונה לנטילת סמים במהלך מספר חודשים, והפסקה מוחלטת בלקיחת הסמים. כלומר , אין התמכרות או המשך שימוש בסם.

מדובר בג'ראס- דומה לגראס- סם קשה ומסוכן- ייתכנו ליקויים קוגנטיביים וגם הפרעות נפשיות קלות כחמורות. הג'ראס בהודו מכיל ריכוז מאד גבוה של קנאביס (עד 60%) ולכן הוא מסוכן בהרבה מהגראס שיש בארץ וזה ככל הנראה גם ההסבר לכל המקרים הרבים של מטיילים ישראלים שחוזרים מטיולים במדינות דרום-מזרח אסיה במצבים פסיכוטיים. כתבה מקיפה בנושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2803377,00.html

מתוך הכתבה: "מרבית החוקרים בעולם מסכימים שקיימת פגיעה בזיכרון, בקשב ובריכוז בטווח הקצר, עד שישה שבועות לאחר השימוש בסם. הדעות אכן חלוקות בעניין השאלה אם הנזק הוא הפיך או לא" אני חושב שזה עונה לשאלה שלך.

הג'אראס יכול גם להמית.השאלה עם מה מערבבים ובאיזה ריכוז. כל "חומר" שאיננו טבעי טהור כדוגמת עלי הגראס שאותם אתה יכול "לבדוק" מסוכן וזאת מכיוון שאינך יודע מה "רקחו" לך הסוחרים... במידה והכל היה חוקי ניתן היה לאמר שגראס לא מזיק.נכון יש פגיעה מסויימת בזיכרון ועוד תופעות שיקשו על מי שמעשן לללמוד וכו אבל אין מה להשוות לסם "כבד" . אגב ,משה ,במזרח הג'אראס מעורבב באופיום לכן הצרות.!

לצערי ראיתי חברים חוטפים מה שנקרא שריטה בגלל שלקחו סמי הזייה וניסו באופן נואש להאחז במציאות מה שגרם להם טראומה חזקה כי אלו סמי הזייה והטריפים ארוכים.... מאוד אישית אחרי שנים של אקסטזי וLSD אני יכול להגיד לך שלטווח הארוך הכל בסדר....

סמי ההזייה כגון הפטריות במזרח ובדרום אמריקה , הLSD , אקסטזי וכל שאר החולרות מסוכנים מאוד.!!! לא אחד ולא שניים " לא חזרו" מהטיול שלהם בגלל שהתפתו לקחת אותם. לעיתים הנזק הוא בלתי הפיך ולעיתים ניתן לאזן דוגמת כפר האיזון שמוזכר כאן. בגדול מי שלא "מסתפק" בגראס טבעי ו"קל" יפול מהר מאוד ל"כבד" כבד...............

מהעבר השני של המחשב יושב רופא שעונה על כל השאלות שאני שואלת שמקשיב לכל המצוקות שאני סובלת בשעות הקטנות של הלילה כשרופאים אחרים ישנים או עסוקים בכתיבת מאמרים הוא עובר על כל השאלות ומשיב עליהם בסבלנות, אחת אחת. מהעבר השני של המחשב יושב אדם שמקשיב לכל הכאבים שתומך בכל הנואשים בשעות הקטנות של הלילה כשאנשים אחרים שקועים בחלומות הוא פותח את הלב ואומר מילים טובות ומחזק את הלבבות. מהעבר השני של המחשה דר' הידש- אתה יושב. ואנחנו- שלא יכולים להרדם בלילה כי מחשבות המוות מטריפות אותנו כי החרדות משתקות אותנו כי הבדידות קשה לנו אנחנו יודעים שאנחנו לא לבד כי מהעבר השני של המחשב אתה יושב פותח את הלב ומקשיב לנו. תודה. תמי.

בוקר טוב מקסים. יום נעים ושמח

תודה ד"ר!! תודה תמי.

מצטרפת לכל מילה אני חושבת שהוא יודע כמה אנו אוהבים אותו

תודה אני באמת יודע כמה אתן אוהבות. גם בשעה הזו של הלילה יש לי עדיין כוח לחייך כאשר קראתי את השיר. תודה הידש

בתשובתך אליי מאתמול ציינת כי שחיה הינה פעילות גופנית מומלצת, האם גם אימונים בחדר כושר עם דגש על פעילות לא אירובית(הרמת משקולות וכו...)פעילות בה אני עוסק מזה מספר שנים. אשמח לקבל עצתך. בתודה מראש.

שלום, כל פעילות גופנית טובה ומחזקת. נפש בריאה בגוף בריא. עם זאת בשחיה יש את הקצב והרצף שנותנים מנוחה לנפש. לכן השחיה יעילה מאוד. גם השפעת המים היא מיוחדת - אולי מזכירה את הרחם? כך שאני חושב שלשחיה יש ערך נוסף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

טוב אני יעביר את שאלתי לכאן... שמעתי שישנם טיפות וכדורים טבעיים לטיפול בחרדה.... שאלתי היא היכן אני יכול לקנות אותם? והאם הם עוזרים באמת? תודה רבה לכולם

גם אני חיפשתי תרופות טבעיות אבל הבן שלי שהוא כמעט גאוות אמא פולניה כלומר רופא אבל ברפואה סינית טוען שאסור בשום פנים ואופן לקנות כדורים ותרופות טבעיות ללא אבחון של מרפא כי לפי הרפואה הסינית זה צריך להיות מותאם לכל אדם באופן אישי ממש או יותר מרפואה רגילה אז אל תתפתה להמלצות של מוכרים וכדומה אלה תחקור באופן רציני ןכמו שאני תמיד מתגרה בו גם קפה וסיגריות שהוא כועס עלי הם מהטבע

אני לא יודע מה יכול להיות כ"כ מסוכן בזה הרי אילו עשויים מהטבע כמו צמחים שורשים וכו פשוט רציתי לדעת אם זה עוזר....או שכדאי לנסות אותם....

אני נוטל ציפרלקס מזה חודשיים 1 כדור ליום 10 מ'ג בהתחלה הרגשתי שיפור הן בהרגשה הכללית והן במצב הרוח אך בתקופה האחרונה נראה לי שהגוף "התרגל" לכדור והדכדוך קצת חוזר אליי ....... האם זה אומר שאני צריך להעלות את המינון ? התור לפסיכיאטר שלי רק בעוד חודש וחצי. אודה לתשובה.

ליוסי שלום, צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר. ישנם רופאים אשר נוהגים לעלות במינון לשני כדורים. כאשר הטיפול אינו פותר את הבעיה, אני נוהג להחליף את התרופה לתרופה מתאימה יותר לאדם המסויים. כל אחד וגישתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ש לום רב, אני מטופלת בלוסטרל ורסיטל מזה כשנה על מנת למנוע התקפי חרדות שהיו לי בעבר. כעת אני מעוניינת להכנס להריון, האם זה מותר? האם יש השפעות על העובר? האם הריון ולידה יכולים לעזור ולהקל על החרדות? תודה מראש הדר

להדר שלום, בדרך כלל בזמן ההריון מרגישים טוב יותר והקושי הוא אחרי הלידה. לוסטרל ורסיטל בטוחים בהריון אולם כדי לקבל תשובה מעודכנת כדאי להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי בהדסה שהם הסמכות בנושא זה. איני מבין מדוע את נוטלת שתי תרופות שפעילותן דומה? כדאי להתייעץ עם המטפל על הפסקת הטיפול עם תרופה אחת ולהשאר רק עם תרופה אחת. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, אני נמצאת עם מישהי בקשר קרוב כשנה וחצי. שתינו אוהבות אחת את השניה ונמשכות זו לזו, עם זאת, יש לנו קושי להגיע לאינטימיות, הן תקשורתית והן גופנית. במצבים אינטימיים, כשאנחנו מרגישות מאוד קרובות אחת לשניה, החברה שלי נכנסת למצב שאני לא יודעת לקרוא לו בשם, אבל יכולה לנסות לתאר - קודם כל היא דוחפת אותי מעליה, בד"כ רק קצת, רועדת, בוכה, סוגרת את אגרופי ידיה חזק מאוד, עד כי אני מרגישה צורך לשחרר לה אותם, לא מדברת, לא משתפת מה עובר עליה, כל הגוף שלה מכווץ והיא מכונסת בתוך עצמה. לאחר כמה זמן אני מצליחה לחבק אותה, להרפות ולהרגיע אותה אבל היא לא משתפת אותי במה עובר עליה. אני יודעת שלפני הקשר איתי היו לה מספר קשרים עם מעורבות רגשית מאוד גדולה שבסופם היא כנראה מאוד נפגעה. בעבר היא דיברה על פלאשבקים. לעיתים הייתה ממלמלת משהו שקשור באחד הקשרים שהיו לה, אבל מעולם לא הצלחתי להבין מה אמרה. הייתי רוצה לדעת אם אתה מזהה במה מדובר? קצה חוט? האם יש לזה שם? ניסיתי לדבר איתה על פניה לפסיכולוג, גם כשאמרה שאולי היא תנסה, לא עשתה את זה בפועל. אני מאוד רוצה לעזור לה, ולא יודעת איך, אם תוכל לתת לי טיפים או כיוון אני מאוד מאוד אודה לך. המצב כמו שהוא קשה לשתינו. ותודה על הסבלנות.

לאלמונית שלום, נראה שהקשר מאוד מפחיד אותה והאינטימיות גורמת לחרדה רבה. כמובן שהסיבות לכך עלולות להיות רבות ולאט לאט עם סבלנות רבה אני מאמין שהיא תיפתח. צריך לתת הרבה חום וחיבוקים עד אשר יבנה אמון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם!! אז ככה אני קיבלתי את התקף החרדה הראשון ליפני שנה וקצת ובמשך 4 חודשיים הייתי ממש על הפנים והאמת לא ממש ידעתי מה יש לי למרות שעשיתי את כל הבדיקות והכל היה בסדר כשנודה לי שיש לי חרדה מצבי השתפר במעט ובכל יום ויום שעבר נלחמתי בזה למרות שהייתי מרגיש רע הייתי ממשיך לתפקד ביום יום כמה שאני יכול ב 4 חודשיים האחרונים קיבלתי התקף אחד חזק מאד שעבר לאחר 24 שעות ומידי פעם התקפים ממש חלשים לא משהו שאני לא יכול להיתמודד איתם... ולא הייתי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר אף פעם!!! השאלה האם אני צריך להמשיך להילחם נגד זה והאם זה יעזור? האם בדרך זו אפשר להימנע מפסיכולוגים\פסיכיאטרים ומלקחת כדורים??? או שזה עלול לחזור עוד פעם בבום? תודה רבה ותרגישו טוב אנשים

לשמוליק שלום, כל הכבוד על המאמצים ועל השיפור במצב. לשאלותיך כל התשובות נכונות, בהחלט אפשר להלחם בחרדות ולהתגבר ולהמשיך בחיים רגילים, וגם הסכנה שהחרדה תחזור קיימת. למרות שגם עם טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים החרדה עלולה לחזור. לדעתי מה שחשוב שהמצב משתפר ואתה מוצא כלים להתמודד עם החרדות. כל זמן שהמצב משתפר תמשיך בדרכך ותצליח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ממליצה לך ללכת לפסיכיאטר ולקחת תרופות.גם אני התלבטתי קשות לפני כן אבל אי אפשר להסביר את העלייה הדראסטית באיכות חיי עם הטיפול! לך על זה! בהצלחה.

כאשר הילד שלך חש דיכאון עמוק? הוא חרד ואינו מצליח להסתגל לעבודות בזאו אחר זו... מה השלבים לאן להגיע?

לאורית שלום, אני מבין שהילד הוא מבוגר.... הדבר החשוב ביותר הוא מודעות לקשיים הנפשיים ופניה לאבחון. אחרי אבחון אפשר לשקול את האפשרויות הטיפוליות. חייבים לדבר אתו, להיות מודעים לכך שמדובר בקשיים נפשיים שאפשר להתגבר עליהם, וכדאי לנסות להתגבר, או על ידי טיפול או בעזרה של קרובי משפחה. האבחון חשוב ביותר כדי לקבוע את המצב ולקבל תחזית לגבי העתיד ואפשרויות טיפוליות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש