פורום פסיכיאטריה

ד"ר הירש שלום, אני טופלתי בכדורי הסרוקסאט במשך כשנתיים. הכדורים עזרו לי מאד להיפתח , להיות יותר משוחררת, יותר שמחת חיים, הפחיתו במידה רבה את התופעה של קיבה עצבנית, של התרגשות יתר ועוד. לפני כחודשיים החלטתי ביוזמתי להפסיק את הכדורים ( את הטיפול הפסיכולוגי הפסקתי לפני כחצי שנה). ההחלטה להפסיק הייתה מכיוון שבאמת הרגשתי מצויין ולא ראיתי טעם להמשיך ולקחת כדורים כשלמעשה הכל בסדר אצלי..... כיום, לאחר חודשיים, אני מתחילה להרגיש שהתופעות טרם נטילת הכדורים החלו להופיע שוב, אמנם יותר בקטן ופחות רציני ובכל זאת- אני מרגישה שהקיבה הופכת שוב לקיבה עצבנית, יותר חרדות, יותר פחדים ופחות שמחת חיים ( אני לא יכולה להגיד שאני שרויה בדיכאון, אבל הדמעות באות יותר בקלות....רגישות גבוהה יותר). אני מניחה שזה בשל הפסקת הכדורים ומבינה גם שזה לא משהו שלא ניתן לחיות איתו. רוב האנשים חיים כך (אם הם לא ממש בדיכאון עמוק), ובכל זאת מאחר שאני כבר יודעת שאפשר לחיות יותר טוב אני תוהה אם לא עשיתי טעות ? אולי הייתי צריכה להמשיך עוד כמה שנים, כי הרי עתידי עוד לא מוגדר ושינויים רבים עוד לפניי ( וקשה לי מאד עם שינויים...).... מצד שני- עד מתי ? האם זה לא מסוכן ?האם זו דרך להתמודד עם החיים ? הרי כל החיים הם התמודדות אחת גדולה.... הייתי רוצה לחזור לכדורים, אבל אני מסופקת אם זה יהיה נכון. וחוץ מזה , אני באמת רוצה לדעת מהו הזמן המקסימלי שמותר לקחת את הכדורים מבלי שיהוו סכנה לבריאות ? האם ידועות כל ההשלכות של הכדורים האלה לעתיד ? מהו זמן סביר/ממוצע לקחת כדורים אלה ? אוסיף ואומר, שהפסקת הכדורים נעשתה באופן הדרגתי מאד וללא תופעות לוואי. אודה לתשובתך.

אוי סרוקסאט סרוקסט... לדעתי את יכולה לחזור לSSRI או לסרוקסט או כל משהו דומה שהרופא יתאים לך ואם הסרוקסט עזר לך אז אין סיבה לא לחזור אליו לדעתי החיים יותר מסוכנים לטווח ארוך מכל כדור כזה או אחר לטווח ארוך. ואם יש איזה כדור שפותר לך את הבעייה אז למה לך לשבור את הראש בכל השאלות האלה? זמן מקסימלי לדעתי הרבה פחות חשוב מזמן נוכחי... שבוע נעים.

לחלי שלום, טיפול, הפסקת טיפול וחידוש טיפול צריכים להיות נדונים עם הרופא שמכיר אותך. בכל מקרה הסרוקסט מוכר היטב כבר יותר מעשר שנים, בטיפול ממושך אין נזקים בריאותיים לגוף. להיפך, ישנן מספר עבודות שרומזות שהסרוקסט "מייצב" את העצבים וגם מפחית מחלות לב.... בכל אופן אין נזקים לגוף בשימוש לטווח ארוך. עם זאת אם אפשר בלי תרופות אז עדיף בלי. מה עם פסיכותרפיה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאחרונה התחלתי שימוש בקונצרטה על סמך דעתי האישית. מטריד אותי שהרוב המוחלט של הרופאים מעודדים לקיחת הכדורים כפיתרון "קסם" ללא צורף לבזבז את זמנם. נראה כאילו הם סוכני מכירות של הכדור, מדברים עליו בהתלהבות. אני אומר זאת על סמך שוטטותי באינטרנט כארבע שעות וקריאה לא מבוטלת של עצות וחוות-דעת. קראתי שהחומר נמצא בשימוש כ-30 שנה. כבר קרה שנתגלו תרופות מסוכנות לאחר פרק זמן ארוך מזה. הרי האינטרס של חברות התרופות וכך גם של הרופאים {שלהם הן שולחות מתנות} ברור לחלוטין. מדובר פה במיליארדים. יכול להיות שהחומר משפיע על תאים לטווח ארוך או משנה אותם. הסיכון קיים. הבנתי שיכול להיות אפילו שהרופאים לא יודעים איך בדיוק התרופה משפיעה. אשמח אם יאירו את עיני בתוצאות מחקרים הממומנים ע"י חברות תרופות. ואיך בכלל אפשר לבדוק אם זה עובד? אני חש השפעה, אבל איך אדע שהיא כתוצאה מהשימוש? אולי אני פשוט מרוכז היום? הייתי מאוד רוצה לקרוא על ההשפעות של החומר לכל טווח ועל המשמעות של התגובות הגופניות שהן ללא ספק משמעותיות. אני חושב שאנשים שואלים את השאלות הלא נכונות ומפקידים את עתידם בידי אנשי עסקים מאשר רופאים. בתודה.

לזיו שלום, נראה לי שדעתך מגובשת ואין כל כך מקום לדיון. בכל אופן אני מקווה שכאשר פונים לרופא יש גם אמון מסויים...אתה כותב שאבחנת והתחלת בעצמך ליטול את התרופה,,,, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, דעתי כלל לא מגובשת ומטרתי היתה ליצור דיון. אני עצמי אובחנתי על ידי והחלטתי בעצמי לנסות. אין ויכוח על השפעת החומר ואמון בכוונות הרופא יש גם יש. הדיון שאני מנסה לפתח הוא על בטיחות התרופה, לא בדיוק דיון, אולי מקור מידע. אני אינני רופא, ולא מכיר את החומר והשפעותיו. מה שאני מבקש הוא לדעת על סיכונים, במידה וקיימים, חוץ מתופעות הלוואי. אולי גם מידע על תיפקודו ותפקידו של החומר. האם הוא מיוצר באופן טבעי בגוף? האם תפקידו לעורר יצור של חומר אחר? אם כן איזה? בתודה. זיו

מתילפנידאט היא תרופה מאד וותיקה- קיימת עשרות שנים ומליונים של מטופלים עברו דרכה. אם אחרי כ"כ הרבה שנים יש עליה דיעה חיובית נחרצת אז לא ברור מנין נובעת החשדנות שלך והיא בוודאי שאיננה מציאותית. תזכור רק שהמתנגדים לריטלין הם בעלי אינטרסים והם לא עושים את זה לשם שמיים. אם יש לך הפרעת קשב אז זהו הטיפול היעיל ביותר ללא תלות בגיל- כיום גם מבוגרים מקבלים את התרופה.

היי, מצבי טוב עכשיו! ואפילו יש לי חברה.. כ"כ טוב להרגיש כמו חדש מעולם לא הרגשתי כ"כ טוב אני רוצה לשתף את כל חברי הפורום בשיר שכבתבתי,ביצעתי, והלחנתי בעצמי לזיכרה של בת הדודה שלי http://www.geocities.com/shimritzal/mysong.html תגיבו בהמוניכם תודה

לאלמוג שלום, טוב שלא שומעים ממך כיוון שאתה מרגיש בטוב, חסרת למספר אנשים וטוב לשמוע ממך. הוכחת שבנפש ישנם תהליכים ודברים משתנים, דברים שנראים היום כאין מוצא כעבור זמן נראים אחרת. חשוב לזכור זאת תמיד וזו הסיבה העיקרית שאסור להתאבד. אסור לעשות מעשה שאין ממנו חזרה כאשר יתכן שמחר נחשוב אחרת.... שיהיה לכם רק טוב ואושר הידש

אלמוג אני כל כך שמחה בשבילך שאתה מרגיש יותר טוב ושמצאת דרך יצירתית לבטא את הכאב על האובדן הנורא. בעיני זו המשמעות שאני יכולים לקחת מהכאבים שלנו- כשאנחנו מצליחים להפוך את האובדן או הסבל למשהו יצירתי. פרויד קרא לזה סובלימציה. לא הצלחתי לשמוע את ההקלטה, אבל המילים מאד מרגשות. תודה רבה על השיתוף. תמי.

כבר דאגתי לך אבל אני כל כך שמחה בשבילך וטוב לשמוע שטוב לך שימשיך כך ולכולם זו תקווה שגם להם יהיה בסדר

לאלמוג שלום רב שמעתי את השיר, הוא מאוד קליט , שרתי איתך את הפיזמון... יישר כוח א.מ.

לדוקטור שלום בחורף שעבר לראשונה בחיי קרה לי התקף חרדה , זה חזר על עצמו כ3 פעמים ונעלם התיעצתי עם נורופטולוגית היא רשמה לי טרנקסל במידת הצורך מרגע שמזג האויר השתפר ונהיה חם שחחתי מזה. בחורף הזה זה חזר על עצמו בתקיפות חזקה יותר במהלך פברואר היה לי לפחות 10 התקפים המצב היה כל כך חמור שפחדתי לצאת החוצה כשהיה קר מאוד כשהיה לי קר לא יכולתי להשתלת על עצמי . רעדתי כולי המצב שלי משתפר כשנהיה חם בחוץ. הפעם לא פניתי לרופא פשוט לקחתי את הטרנקסל בכל התקף עכשיו אני מאוד מפחדת מהקור . מה קורה לי באמת ? האם אני יכולה להתפתר מהצרה הזאת ? מודה לך מראש על תשובתך שי-לי

לשי לי שלום, נראה שישנה הפעה של חרדה וטרנקסל מדי פעם עשויה לפתור את הבעיה. יתכן שהחרדות יחלפו מעצמן וכלל לא יהיו בשנה הבאה... יתכן גם שכדאי להעזר בשיחות כדי להבין את המקורות של החרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לבקש עזרה מדר. גיורא. אני אמא לבן בגיל 33 שהגיע לביקור מחו"ל, הוא התחיל להרגיש כעין תחושה שהוא עומד להתעלף מדדנו לו לחץ דם +דופק שהיה 49 ,וזה המשיך למצבים שהוא היה מתעורר באמצע הלילה עם דפיקות לב חזקות עד לערב אחד שבו היתה היתפרצות של רעידות קשיים בהליכה ותחושה של לחץ בחזה,במיוחד ובלט הרעידות הבלתי נשלטות. הגענו למיון ושם ערכו לו בדיקות כולל א.ק.ג. שהיו תקינות. ברצוני לציין שיום קודם היצמידו לו ל-24 שעות "הולטר" למעקב א.ק.ג. והפיענוח הגיע אחרי מספר ימים ביינתים הוא טופל אצל פסיכיאטר שקבע שזה התקף חרדה וטופל בכדורים מסוג CIPRALEX כדור אחד ליום.בפיענוח של ה"הולטר" נקבע שיש לו בעיה חשמלית בפיקוד הלב (זה בערך התירגום לשפה פשוטה) בערכים לא גבוהים כמו שאמר לי הקרדיולוג שלנו שהוא רופא המישפחה. השאלה שלי האם הסימפוטומים שצינתי יכולים להיות כתוצאה מבעיה פיזית או שהתופעה הפיזית שמראה ה"הולטר" יכולה לקרות כתוצאה מהבעיה הנפשית (חרדה) ? והאם אתה חושב לפי הסימנים שזה הכן התקף חרדה ? דרך אגב הבן עדיין סובל מאותם סימפטומים שציינתי במינון יותר חלש למרות שהוא לוקח כבר שבוע ימים את הטיפול התרופתי ? אני מאד מאד אודה לך על ההיתיחסות ושמח לשמוע את דעתך .. תודה לך אמא מודאגת.

אצלי הדבר הפוך ואני מקבל התקפי חרדה בדר"כ בחום. יתכן שזה מכוון שאת התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי בקיץ באילת. עכשיו בחורף רמת חרדה שלי נמוכה בהרבה מאשר זו שעברה עלי בקיץ וכמעט שלא הייתי יוצא מהבית כאשר הייתה שמש והיה ממש חם.

חשוב לי לדעת האם ידוע התופאה של השפאת מזג האויר במקרים של חרדה? חורף שעבר פניתי לטיפול פסיכולוגי , לאחר של כ15 פגישות הבנתי שזה לא יביא לי את הישוע. אני לא מבינה למה כאשר נהיה לי קר בזמן האחרון אני מרגישה שהלחץ בחזה עולה ואותו-תו יגיע גם הרעד בגוף המצב הוא כזה שעם אני מצליחה להשתלת על עצמי בעזרת הטרנקסל זה יעבור עם לא , הרעד ישתלת עלי ואז עוד כדור ואולי עוד אחד , רק כדי להירדם כמה שיותר מהר התופאה חדשה עבורי ולא ברורה . התיעצתי עם רופא משפחה , הוא המליץ לי לפנות לפסיכיאטר אני מאוד אנטי תרופות שלרוב מזיקות מאוד, לכן אני רוצה לשאול : האם לטרנקסל יש תופאות לואי?? מודה לך מראש על תשובתך שי-לי

לפני כשנתיים עברתי שני אירועים בלתי-תלויים, שגרמו להפרעות שינה קשות. הייתי מתעורר באמצע הלילה לכמה שעות ונרדם בבוקר, אחר-כך התחיל זמן השינה להתקצר, וביום הייתי סובל מסחרחורות, הקאות, וצניחה בלחץ הדם שלפעמים גרם להתעלפות. הייתי תחילה מקבל תרופות שינה והרגעה כדוגמת אימובאן, אלפרליד, סטילנוקס, לניטין (שגרם לי לבעיות קואורדינציה). טיפול במלודיל עזר באופן חד-פעמי ומיד פיתחתי עמידות לתרופה. טיפול במלאטונין היה יקר וחסר-תועלת. הבעיה היתה מחמירה את עצמה כאשר היא היתה פוגעת בפעילויות יומיומיות שהיו חשובות לי. לפני כשנה התחלתי טיפול באמצעות רמרון 30 מ"ג, עם תוצאות טובות מאוד. לפני כחודשיים המשכתי מעקב באמצעות 15 מ"ג בלבד וישנתי טוב מאוד. אחר-כך ניסיתי לישון ללא התרופה, אבל המצב התחיל להתדרדר בהדרגה וחזרתי ליטול את התרופה. הסיבה שתארתי את כל זה, היא כדי לשאול האם התרופות שנטלתי בעבר (לפני השמוש ברמרון) גרמו לנזק כלשהו? תרופות-הסבתא המוכרות (לשתות חלב לפני השינה, לישון בשעות קבועות, להחליף מקום שינה, וכו...) אינן משפיעות, ואני כבר לא מתייחס להצעות כגון אלה. כמה זמן הפרעות כאלה נמשכות, ומתי יש לצפות לשיפור אמיתי ולא להיות תלוי בתרופה?

שלום, להפרעה בשינה בדרך כלל יש סיבה, לא ברור אם עברת אבחון מלא ומצאו סיבה, רק לעתים נדירות ישנה הפרעה ראשונית בשינה. התרופות שנטלת לא גרמו לנזק ואת יכולה להיות שקטה. לגבי משך הטיפול המומלץ, כדאי לחזור לאבחון מקיף ולראות מה הבעיה, לפי האבחנה נקבע משך הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופל בפאקסט מזה 3 שנים כדור 1 20mg ליום. ומרגיש מצוין.צלבד תופעות לוואי של עליה במשקל. לאחרונה המצב החל להידרדר ובפגישה עם הרופאה (פסיכיאטרית) של קופ"ח הוגדל המינון ל-2 כדורים ליום. ובעקבות כך קיימת אני מרגיש עייפות נוראית וקשה מאוד לבצע פעולות יומיומיות פשוטות ההרגשה היא של רצון לישון כל הזמן. 1. מה ניתן לעשות בנדון 2. האם יש פתרונות נוספים מלבד הכדורים מאחר ונראה שמינון הולך וגובר. 3. אני מעונין בהמלצות לגבי פסיכיאטור מומחה בתחום שמקבל באופן פרטי. תודה

לדני שלום, בדרך כלל תופעת הלוואי של עייפות חולפת תוך זמן קצר (אינך כותב את משך הטיפול עם שני הכדורים ביום), במידה ותוספת המינון לא עזרה אפשר לחשוב על שינוי בטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור השאלה היא לגבי בחור בן 21 שהוגדר כחולה בסכיזופרניה פרנואידית כמובן מטופל בתרופות ובמעקב רפואי ופסיכולוגי מה הסיכוי שלו להבראי? האם יש מקרים שיוצאים מזה? תודה לך מראש. נטע-לי

לנטע-לי שלום, אכן שאלה חשובה מאוד ותודה על השאלה. כשליש מהנפגעים בסכיזופרניה מבריאים, וחשוב לזכור נתון זה. גם אלו שלא מבריאים במאה אחוזים מתפקדים ויכולים לחיות חיים פוריים בקהילה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' האם זה אפשרי באותה מידה גם למי שסובל מפרנויה לא רק מסכיזופרניה?? תודה נטע-לי

שלום! אני צריכה שתספרו לי על המחלה פיכוזיה זה המחלה שהוזים בה.. אני רוצה לדעת מה הם הסיפטומים ולמה המחלה יכולה להגיע ולמה לגרום.... בתודה.... -אלמונית-

שלום, פסיכוזה אינה מחלה אלא הפרעה העלולה להיות בהפרעות פסיכיאטריות שונות. מדובר על אובדן קשר עם המציאות, הזיות, שמיעת קולות של אנשים, מצבים שלא קיימים או פירושי שווא של דברים-מחשבות שווא. זהו מצב חמור הדורש התערבות וטיפול של פסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הבת שלי טופלה ברספרדל ולטענתה היא לא מרגישה טוב מהתרופה. האם ניתן להמליץ לה על תרופה אחרת לחרד או מחשבות פסיכוטיות, האם יש תרופות הומופטיות בעלות השפעה דומה? תודה

למלי שלום, במצב פסיכוטי לא מומלצות תרופות הומאופאטיות, וחייבים להמשיך בטיפול פסיכיאטרי עם תרופות נוגדות פסיכוזה. כיום ישנן מספר תרופות ולכן אם רספרידל אינה מתאימה אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל ולהחליפה לתרופה מקבילה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שבוע טוב לקחתי פלוטין במשך שבועיים והרופאה אמרה שהתגובות חזקות מדי והפסיקה לי את התרופה לחלוטין לפני שבוע בדיוק ועדיין בערב יש לי חרדות ...כך שלפי מה שאמרת התופעות כבר היו אמורות לעבור... ידידה שלי שסובלת מבעיות דומות לשלי (אובחנה כסובלת מחרדה כללית) אמרה לי שהיא לקחה קלונקס ואחרי כמה פעמים זה כבר לא הספיק כי התרופה ממכרת. אני בינתיים לוקחת לפי הצורך (שזה כל יום בערך) רבע כדור 0.5 מ"ג בבוקר ורבע בערב ולוקח בערך שעה וחצי עד שזה ממש משפיע (זה לא מרגיע לגמרי אבל מרגיע מספיק לדעתי) האם אני עלולה להזדקק בקרוב להעלאת המינון או שבמינון כל כך נמוך לא תתפתח התמכרות? אני גם לחוצה בגלל שיש לי מבחן חשוב ב-25 לחודש ובמצבי אני חוששת שלא אוכל לעמוד ב-3 שעות מבחן רצופות...האם הנמנום המתלווה לקלונקס נעלם מתישהו? שוב תודה, חג פורים שמח וסליחה על הנודניקיות (אבל כפי שציינתי לא תמיד אני יכולה לתפוס את המטפלת שלי)....מימי.

אני לוקחת רבע כדור של 0.5...שאלת הבהרה כתב/ה: > >

מימי שלום שמי גלית ואני מטופלת קבוע בקלונקס 1.5 מילגרם ביום יש לי את הנימנום של הצהרים לפחות כשעה וחצי בסך הכל זה קצת מעייף ואני 9 חודשים עם קלונקס אבל לדעתי זו התרופה המרגיעה להפרעות חרדה נכון שהיא ממכרת אבל טובה. אם תרצי לדעת עוד משהו תשאלי אני כאן.

למימי שלום, אכן מדובר במינון נמוך מאוד של קלונקס כך שאת יכולה להיות שקטה עד אשר תעברי את הבחינה, תנסי למצוא את הזמן המתאים לנטילה כך שתהיי עירנית ולא תהיי רדומה בבחינה. אני מאמין שהרופאה שלך תנסה להתאים לך תרופה חדשה במקום הפרוזק ואז לא תצטרכי את הקלונקס. שיהיה רק טוב ובהצלחה הידש

מי מאבחן אספרגר במבוגרים- פסיכיאטר? נוירולוג? איך מתבצע האיבחון? מה הטיפול במבוגרים?

לסמי שלום, זו מחלה פסיכיאטרית אבל גם הנאורולוגים לעתים מתערבים. חשוב שיהיה רופא טוב. בהצלחה דר' גיורא הידש

אתה אומר "מחלה פסיכיאטרית" אבל בכל מקום כתוב neurobiological disorder, כלומר הפרעה נוירולוגית, בדומה ל-ADHD או אוטיזם. אתה יכול להסביר כיצד פסיכיאטר מאבחן תסמונת אספרגר אצל מבוגרים? עפ"י כתבה שהתפרסמה השבוע במעריב 7% מהאוכלוסיה סובלים מאספרגר אבל 90% מהם לא מאובחנים או שהאיבחון שגוי. מה דעתך בנושא?

למנהל הפורום רציתי לדעת למה נותנים פרוזאק ואם הוא ממכר ואם יש תחליף לפרוזאק(טבעי)

לאבי שלום, פרוזק היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון. התרופה אינה ממכרת. התחליף הטבעי היחיד לפרוזק אינו מיובא לארץ ונקרא היפריקום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

טופלתי במשך 3 חודשים ע"י "פלוטין" כדור 1 ביום. אני מרגישה שזה עזר לי מאוד אולם הפסקתי מאחר ושקלתי להיכנס להריון וגם מפני שחששתי מהתמכרות. אני חשה שהמצב חזר לקדמותו, התפרצויות זעם ובכי וצעקות וכו' ואני שוקלת אם לקחת אותה שוב. האם אפשר להתמכר לתרופה? האם יש עוד תופעות לוואי מלבד ירידה בחשק המיני (הרגשתי), האם מותר לקחת פלוטין לני שנכנסים להריון ובזמן הריון? והדבר הכי מטריד - האם לא אוכל לתפקד בלעדיה (שכן בהשוואה לתחושה הטובה שהייתה לי איתה, חיי הם היום גיהינום)?

שלום, חלק המתשובות נמצאות בשאלתך. את כותבת שנטלת פלוטין במשך כשלוש שנים והפסקת, זו הוכחה נוספת שפלוטין אינה ממכרת. גם שאלת תופעות הלוואי אינה תיאורטית, השאלה היא אצלך, אלו תופעות לוואי יש מפלוטין אצלך? כיום מוסכם שפלוטין בטוח בהריון ואינו גורם למומים בעובר, לפני כל הריון אני ממליץ להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה לגבי בטיחות התרופה בהריון. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לאמא רחוקה שמחתי והתרגשתי לקרוא מה שכתבת לי, תודה אם הבנתי נכון את עכשיו עם ביתך, את בטח שמחה, רגועה שהיא לצידך, לראות אותה ,לגעת בה. אני רוצה לבקש ממך שתהייה סבלנית, מתוך שאני מכירה את עצמי, אני יודעת שבמצבים דיכאוניים מאוד כמו שאני נמצאת עכשיו, כל דבר שאמא שלי תגיד לי, אפילו אם היא מתכוונת רק לטוב , יכול "להקפיץ" אותי ולפגוע בי, ומיד אני בוכה ונישברת, ואז אמא שלי מתרגזת ובטח נפגעת, ואומרת לי " את באמת פסיכית" משפטים כאלו מיותרים, אנחנו לא עושות את זה בכוונה, זה לא אנחנו שמדברות, זה הדיכאון, העצב שמדברים, החיים שמכריעים אותנו, אז אם יש לך "תקלים" עם ביתך, תשתדלי להבליג, אני מקווה שהכדורים יעשו את שלה וביתך תתחזק ותרגיש טוב במהרה, ושגם את תרגישי טוב במהרה. הנה עוד שבת, ושוב אני לבד, אותה סיטואציה, אותו טלפון שלא מצלצל, הטלפון שאין לי למי לצלצל ממנו,אז אני פשוט בורחת לישון, או שלומדת, בגיל שלי אנשים כבר נשואים , יש כאלו שיש להם כבר ילדים, אני לא, אבל יש הרבה שלא נשואים, אבל יש להם חבר, חברים, אצלי אין כלום, מעולם לא היה לי חבר, טכבר השלמתי עם העובדה שלא יהיה, ולעולם לא אתחתן ולא יהיו לי ילדים, וגם אם אני אסיים את הלימודים ואקבל את התואר, לא יצא מזה כלום, למה בכלל לטרוח ולהשאר בחיים, נכון למרבית האנשים לא קל בחיים ויש הרבה קושי, אבל פה ושם יש גם טוב ויפה, אצלי הטוב והיפה לא קיים ומעולם לא היה קיים. להתאבד? רק שיהיה לי כוח לזה ורק שאדע שהפעם זה באמת יהיה סופי ולא יגמר בבית חולים תרגישי טוב אמא רחוקה מאחלת גם לבתך, שתצליח לראות את הטוב ילדת אור ירח

אני יודעת שזה נשמע בנאלי אבל אם לא נאמין בקלישה שיהיה בסדר אז לא יהיה בסדר כרגע חזרתי הביתה עם הבת לחופשת סמסטר ולפני שנכנסתי לאינטרנט היתה לי שיחה קשה עם הבת הקטנה שלי בת 16 ואני בוכה וחדר המחשב הוא מקום שלא רואים אותי בוכה הקטנה מאוד כועסת עלי ועל אחותה מרגישה בודדה ועזובה ולא מוכנה לקבל את המצב שאני עוד פעם עוזבת לחודש עד שהגדולה תגמור את הלימודים אז מה יהיה אני מתמודדת עם בעיה אחת ונוצרת לי עוד אחת אז כרגע גם אני מרגישה בדיוק כמוך אומללה ולא יודעת איך לפתור את הבעיות של כולם ושנכשלתי באימהות שלי שכל כך היתה חשובה לי וכולי וכולי אבל אני מנסה לקוות שיהיה בסדר כי אחרת מה נשאר בחיים אם לא התקווה פעם אני אספר לך אולי כי אני עברתי חיים קשים מאוד ונשבעתי שלילדים שלי זה לא יקרה והינה זה קורה ואני חסרת אונים אבל לא נכנעת וזה הכי חשוב לא להכנע להיות יותר חזקה מהחיים עצמם זהו אולי נתכתב במייל [email protected].,il

הי למה שביתך בת ה16 לא תצטרף אליכן. שתפסיד קצת לימודים ויש חופשה עוד מעט. את צריכה להסביר לה שיש מצבי חרום וזו גם אחריות שלה לתת לך לסוע. נראה שאת עוברת תקופה לא פשוטה . תשמרי על עצמך קודם כל ותרגישי טוב. זה ישפיע גם על הבנות שלך. ולילדת אור ירח - תראי , אני נשואה ועדיין חשה בדידות לפעמים. בדידות היא בתוכנו . איך שנבחר להרגיש, זה מה שיהיה. תראי כמה חברים/ות יש לך כאן בפורום. וכולם דואגים לך. מה נותר לך לעשות- לצאת החוצה ,לחייך, השאר יגיע מעצמו לאט לאט. ציור

ד"ר הידאש שלום קראת את תשובתך. אם אני לוקחת קלונקס פעם ב זה מקסימום חצי כדור זה מספיק לי. אז הייתה לנו חתונה השבוע של הבת הבכורה של אשכנזי והיה משגע. הבן עבר את כל קורס הקצינים יפה אך בסוף אמרו לו שהוא לא בשל ושיבוא לקורס הבא ועכשיו לוחצים עליו אבל הוא התאכזב וכבר לא בטוח שהוא רוצה. הוא אומר שייתכן כי כולם אז עברו יפה את הקורס והוא היה ממש צעיר יחסית לזמן שלהם זה השפיע. הוא היה בחברון תקופה של כמה חודשים ועכשיו יהיה מ"כ טירונים תקופה ונראה אבל מאד מרוצים ממנו והוא אומר שהחיילים שלו מתים עליו.ואני ממש בסדר בגדול בחודש האחרון הייתה קפיצה גדולה לטובה ממש שיפור ניכר ורק בעיית האי שקט והריכוז קצת עוד יש מה לשפר אבל אני עושה צעדים נכונים בכיוון וזה ממש משתפר יפה. אני יודעת שאי השקט שעוד יש נובע מזה שעוד לא השלמתי עם עצמי במובן התעסוקתי אבל בזמן האחרון אני עסוקה יפה בבית ויכולה לעשות עוד ועוד דברים אז יותר טוב.ובבית הכל טוב וזהו. אז להשתמע ותודה על ההתעניינות ביי דפי

ד"ר הידאש שלום רציתי רק להוסיף שגם ההתקפים פחתו אבל עוד לא למצב שמאפשר חיבור "חופשי" לבחוץ ואני מקווה שגם זה ישתפר. בכל אופן כרגע בכללי המצב טוב כי גם יש יותר זרימה ביום יום (אירועים,חגים,יותר דברים שאני יכולה לעשות ביום יום).וזהו תודה דפי

היי דפי, מזל טוב לחתונה, ואני בטוח שגם הבן יצליח שבת שלום, הידש

ד"ר הידש היקר שלום רב נטלתי ציפרלקס במשך כמעט שלושה חודשים , לפניכחודשיים הפסקתי ליטול אותם, אני ממשיכה רק טיפול בשיחות שאלתי היא כזאת מאז הכדורים וגם לאחר נטילתם כלומר מאז ההפסקה בכדורים עברו כבר כמעט חודשיים אני לא מצליחה לרדת במישקל אפילו לא מיליגרם למרות שאני ממש לא אוכלת המון ושותה הרבה מאז הכדורים ביטני נפוחה מעט ואיני מצליחה לרדת במישקל זה כל כך מצער אותי שאני אפילו לא מצליחה ללבוש את בגדיי , אני אפילו מצטערת שביכלל התחלתי בטיפול זה מאז חיי השתנו אני לא מצליחה להוריד ממישקלי , האם זה בהשפעת הכדור? כמה זמן אחרי ההפסקה הכדור פועל? אני רוצה שתדע שלפני שהתחלתי טיפול בכדורים הייתי משוגלת לרדת במישקל ללא בעיה ביכלל, פיתאום מאז אני מרגישה כאילו משהו בגופי התחולל האם ידוע לך משהו לגבי מצב כזה? אגב אין לי בעיה רפואית אחרת גם לא בבלוטת התריס אשמח מאוד לישמוע תגובתך

לדנה שלום, אחרי כשבועיים השפעת הכדור בגוף הסתיימה, ובודאי כבר אחרי חודשיים, איני חושב שהשינוי במטבוליזם קשור לציפרלקס. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני רוצה לספר לעולם על השיגעון שלי. זה רעיון חדש שמנצנץ במוחי כבר כמה ימים ומאז שעלה בי לא נותן לי מנוחה. להחלטה זו יז מספר סיבות. קודם כל, הייתי רוצה שאנשים יפחדו פחות משיגעון. מחלת הנפש היא מחלה מפחידה לכל הדעות. היא גם מאד מיסתורית ויש בה אפילו משהו רומנטי= כשרואים אותה בסרטים או שומעים עליה ממקור שלישי. אבל כשנפגשים איתה בצורה ישירה היא מאד מאיימת, מפחידה, וגורמת להמון סבל אצל החולה והמקורבים לו. חלק גדול מהסבל של החולה נובע מהיחס של החברה כלפיו. אנחנו חברה מודרנית ומערבית, שמוכנה לקבל תופעות כמו הומוסקסואליות, אמהות חד הוריות נישואי תערובת וכו'. את השיגעון קשה לחברה שלנו לקבל. מדוע? לדעתי הרבה נובע מבורות ומחוסר ידע. הפחד הוא מפני הלא נודע. לכן אני מאמינה שאם יותר אנשים ש"היו שם" ירגישו מספיק שלמים עם עצמם ומספיק חזקים לספר את הסיפור שלהם, הדבר יקל מאד על מי שיאלץ- או יבחר- להכנס למצב משוגע בעצמו. אני מדברת על בורות ואני מתכוונת לא לבורות אינטלקטואלית. אני מגיעה מתחום הפסיכולוגיה. גם אימי היא פסיכולוגית לכן אפשר לאמר שפסיכולוגיה היא שפת האם שלי. מאז שאני זוכרת את עצמי התייחסנו בבית ללא מודע, לחלומות ולנפש. טיפול פסיכולוגי היה בשבילינו משהו רצוי ואפילו מעורר הערכה. העמדה של אימי לגבי מהות הקשר הטיפולי היתה שבטיפול יש מפגש בין שתי נשמות פצועות- המטפל והמטופל, רק שלמטפל יש יותר נסיון במסע הזה במעמקי הנפש. לכן אני יכולה להגיד בצורה שלמה ומלאה שאני אף פעם לא ראיתי קו ברור שחוצה בין האדם שסובל נפשית לבין האדם ה"בריא". היום אני מאמינה שהנשמה שלי בחרה להשתגע, לעבור את המסלול הקשה הזה. אני יודעת שהחוויות שהבאתי מ"שם" הן כלים מקצועיים יקרי ערך בהם אעזר ואשתמש בעבודתי המקצועית. תמי

בעניין קבלת התופעה , גם אני חשבתי לי שהייתי רוצה , כמו שאדם מודיע שהוא חולה נניח בשפעת ויעדר מהעבודה למספר ימים, שאנשים יאמרו אני בדיכאון ולכן אעדר מס ימים. היו לי תקופות של חוסר מעש בגלל מצבי רוח רעים, וכשאנשים שאלו אותי מה עשית ? נורא התחשק לי לומר "כלום, כי הייתי במצב ירוד כל כך". אבל אנשים לא מקבלים את זה כמו התקררות או קלקול קיבה. חבל.

אני כל כך מסכימה איתך. אבל זה יקח אולי עוד שנים רבות ותדרש הרבה עבודה של מודעות והסברה עד שזה באמת יתאפשר לקחת חופשת מחלה בשל דיכאון בלי שהדבר יפגע במעמדינו המקצועי. אני הייתי צריכה חופשה כזאת ורופא המשפחה שלי לא כתב אבחנה כדי לא לפגוע בי. ואני עוד פסיכולוגית ועובדת עם אנשי מקצוע. ואולי דוקא אנשי מקצוע יכולים להגיב בסטיגמות הרבה יותר קשות כשמדובר על פריצת הגבול שבין החולה לבריא. תמי

בני בן 12 מקבל זה מספר חודשים ריספרדל 1 מ"ג כל ערב. לאחרונה זבה כ- 5 ימים הפסיכיאטר המטפל המליץ לקחת מינון זה גם בבוקר במקום ריטלין, מאחר והריטלין לא משפיע ולא עוזר לפתירת בעיות בבית הספר. לאחר מתן הרספרדל גם בבוקר תופעה חדשה של עייפות כל היום אצל בני. יש לציין שלפני שהתחיל לקבל רספרד היו לו בעיות שיינה ז"א קושי רב להרדם בלילה וכמובן קושי להתעורר. בעיית העייפות קצת מטרידה אותי ומאחר ואין באפשרותי לשוחח עם הפסיכיאטר המטפל עד שבוע הבא אודה לתשובתך האם עלי להפסיק במתן הריספרדל בבוקר בלבד או בכלל להפסיק את הרספרדל גם בערב מאחר והעייפות גורמת לו לבקש ממני לקחת אותו מביה"ס הביתה בשעה 10 מאחר והוא עייף תופעה שלא הכרתי עד כה. לתשובתך אודה.

לאתי שלום, איני פסיכאטר ילדים ולכן תשובתי מאוד חלקית. עם זאת אני חושב שלא יקרה שום דבר חמור אם תרדי בבוקר לחצי מינון ותחכי לשובו של הפסיכיאטר המטפל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, אני בת 28 ולוקחת לוסטראל כבר 10 חודשים. יש משהו שמאוד מטריד אותי - עלייה במשקל. במהלך כל התקופה בה אני נוטלת את הכדור לא העלתי במשקל הקפדתי לשמור ולהשאר אותו הדבר, אך משום מה, במראה הכללי נראה כאילו מיימדי גדלו, הבטן בעיקר. האם זה יכול להיות שהתרופה "מנפחת" (לצערי שמעתי את הטענה הזאת מחבר והייתי רוצה לשמוע תשובה אובייקטיבית ומקצועית לכך)? אם כך, האם יש משהו לעשות בנידון? אם לאו, מה טוב(: מודה על תשובתך, שירלי

לשירלי שלום, יותר ויותר אני שומע דברים בפורום ואצל מטופלי, אולי לחברים יש תשובות? שבת שלום, הידש

לצערי לא הבנתי תשובתך....

ד"ר שלום מנהל פורום סקסולוגיה הפנה אותי אליך יש לי בעיה. בעלי בן ה-63 גדול ממני ב-13 שנה. הוא איננו מסוגל לסקס נורמלי, אך יש לו לזה רצון. מאז לפני 3 שנים הוא מאשים אותי בבגידות, כאשר כל שבוע מוצא לי למאהב מישהו אחר מחבריו. הוא לא יושן בלילות,כואב לו הלב,אומר לי שאני זונה. הוא מספר כי יש לו תמונות שאני שוכבת עם חבריו ויש לו עדים וכו. ד"ר זה אפילו לא אחוז אחד ממה שקורה. האם ישנה מחלה כזו? מה יש לעשות? איך לטפל? בבקשה ממך תחזיר לי תשובה כמה שיותר מפורטת. תודה

לרונית שלום, יתכן ומדובר על מחשבות שווא, ומדובר על מחשבות שווא של קינאה. כדאי להגיע לאבחון מסודר. הבעיה היא שבעלך אינו מודע שמדובר על מחשבות שווא ויתכן שזו תהיה בעיה קשה ביותר כיצד להביא אותו לפסיכיאטר לאבחון. אולי לחברי הפורום ישנה עצה מועילה? שבת שלום, דר' גיורא הידש

ואולי יש דברים בגו??

גם אם בעלך מסרב לטיפול מגיע לך לקבל תמיכה וייעוץ מקצועי ממטפל לגבי המשך הקשר עם בעלך.

מי אמר לך להיתחתן אם סבא??

מה יכולים להיות סימנים לאוטיזם לילד בגיל שנה וחודשיים ?

למשה שלום, כדאי להפנות את השאלה לפסיכיאטר של ילדים, עם זאת עדיף שלא תאבחן את הילד בעצמך אלא תפנה לעזרה מקצועית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני חוזרת שוב על שאלתי מכיוון שלא נענתה. מה אתה ממליץ לעשות? אתה אומר שאין אפשרות למבוגרים להתמש בריטלין. אני בת 23, וסובלת מבעיות קשב וריכוז, לפי אבחון. מה אני אמורה לעשות? לקחת תרופות נגד דיכאון?

לגלית שלום, לא כל בעית קשב וריכוז דורשת טיפול תרופתי, לעתים אסטרטגיות למידה וכך הלאה עשויות לעזור. סטודנטים עד גיל 24 גם יכולים להעזר בריטלין. בדרך כלל אני ממליץ לנסות קודם תרופות נוגדות דיכאון לבעית הקשב ורק אחר כך לפנות לריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת למה התרופה טובה (מעבר לדכאון) ומה הייחוד שלו? מהן תופות הלוואי של התרופה?

בניגוד לתרופות אחרות שפועלות גם על סרוטונין, האדרונקס הוא התרופה היחידה שפועלת רק על הנוראפינפרין (או נוראדרנלין), אינו גורם לנמנום או עייפות ולכן מתאים למי שהדכאון שלו מאופיין בחולשה ועייפות. אני לקחתי אדרונקס כארבעה חודשים, והוא הצליח להוציא אותי מקטע קשה מאד, אם כי אחרי תקופה הרגשתי שהוא לא עושה מספיק (העייפות ניצחה) והרופא שלי החליט להחליף לי תרופה. אני חייבת לציין שהייתה לי התנגדות עצומה לתרופות לפני כן ומאד חששתי מתופעות לואי, ולשמחתי האדרונקס ממש בסדר - בהתחלה טיפה כאבי ראש וסחרחורת כשקמים מהר (זה ככה ברוב התרופות) אבל אחר כך חייתי איתו בשלום ללא תופעות לואי מיוחדות. הרופא שלי הזהיר שבמקרים מסויימים התרופה עלולה להגביר תופעות של חרדה אבל לי זה לא קרה, להיפך - הן פחתו. אני ממליצה לקרוא גם באינדקס התרופות של האתר הישראלי infomed.co.il שנותן מידע תמציתי ומובן על תרופות.

זה הקישור המדוייק: http://infomed.co.il/drug1.asp?dID=314

בת בת 26 בטיפולי פוריות. לאחר כשלון ההפריה קיבלתי התקף חרדה ואני מטופלת ב-CIPRAMIL חצי כדור אחת ליומיים. ברצוני לדעת האם מותר לקחת את הכדור בזמן טיפולי ההפריה וההריון. בתודה

לאיריס שלום, בזמן תהליכי ההפריה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל כיוון שאיני יודע את התרופות שאת מקבלת מהגניקולוג. לכן כדאי להתייעץ עם הגניקולוג. לפי ידיעתי הציפרמיל מותר בהריון, עם זאת ציפרמיל היא תרופה חדשה יחסית כך שהניסיון אתה מועט באופן יחסי. כדאי להתעדכן במרכז הטרטולוגי, הם המעודכנים ביותר. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום קראתי על אנשים שלקחו פלוטין ותרופות דומות לפרוזאק ומצבם הידרדר אפילו יותר ממה שהיה קודם. האם יכול להיות נזק בלתי הפיך כתוצאה משימוש בפלוטין כאשר נוצרו תופעות לוואי חזקות כמו אצלי? האם השימוש עלול לעורר תסמונות כמו פסיכוזות למיניהן? הרופאה הורתה לי להתחיל עם מינון 20 מ"ג כבר מההתחלה. בעבר טופלתי בהצלחה בפבוקסיל למשך כשנה ולא היו לי כלל תופעות לוואי האם זהו סימן מעודד? פשוט יש לי רגעים שאני ממש פוחדת שהדיכאון והמחשבות ישתלטו עלי או חמור מזה...הפחד הגדול שלי הוא מהדרדרות למצב של איבוד שליטה... הרופאה שלי לא תמיד נגישה ואני לא יודעת מה לעשות ברגעים האלה של פחד ומרגישה בטוחה רק כשאבי או אמי נשארים איתי... מה אפשר לעשות? אם אוכל לקבל תשובה מפורטת לאי מייל או כאן אודה לך מאוד... מימי.

למימי שלום, פלוטין = פרוזק, רק בית החרושת שונה. אמנם הפלוטין כמו כל תרופה נוגדת דיכאון עלולה לגרום לפעילות יתר (מאניה, פסיכוזה) אבל אלו מקרים נדירים. לעתים בתחילת הטיפול ישנו מצב של עוררות יתר והתגברות החרדה, תופעות אלו אינן גורמות נזק ובדרך כלל הגוף מסתגל למצב ואז נרגעים ומרגישים טוב יותר. איני זוכר כמה זמן את נוטלת פלוטין אבל אחרי שבוע שבועיים התופעות של חרדה ועוררות יחלפו. צריך עוד לחכות בסבלנות, ובינתיים באופן זמני אפשר להעזר בתרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם ולך דר יקר וגם פורים שמח חזרתי עם הבת לפני כמה שעות הביתה לחופשה ואני אחזור איתה ביחד עד לסיום הלימודים דבר שהבת הקטנה שלי כועסת עלין מאוד רציתי לספר שהתחלנו לראות שיפור לפני יומיים כל פעם קצת יותר ואתמול היא אפילו התבדחה אני מקווה שהפרוזאק באמת עובד ואם כן למה לא חשבנו על זה קודם בכל אופן בפורים הזה נרים כוסית לחיי הפרוזאק הגענו מאוחר בלילה הביתה והקטנה ישנה הבוקר בדרך לבית הספר סיפרתי שיש שיפור והיא ענתה לא רוצה לדעת עליה ולא מאמינה לך נראה לי שיש לי בעיה חדשה בכל אופן דר הירש רק רציתי לספר שהתרופה החדשה כנראה לא תגיע לארץ המחיר ל 30 כדורים שזו כמות חודשית הוא 430 דולר הודעתי לבת היקרה שלי שמנת יתר לא לוקחים מזה יותר זול לנסות להתאבד עם יהלומים והיא צחקה זהו פורים שמח באמת והאם משהו יודע מה קורא עם אלמוג ההודעות האחרונות היו מזמן והן היו לא טובות

היי כבר הרבה פעמים אמרתי "לחיי הפרוזק", תרופה טובה שמהרו מעט להחליף אותה. בכל אופן מחזיק אצבעות לייציבות. שבת שלום, הידש

שלום ראשית אני מעריך ומוקיר אותך על כל 1000 העמודים שעברו עלינו לטובה ולשאלתי רציתי להבין את הניואנסים הקטנים שבין אפקסור לאיקסל אני מתלבט לקראת ההחלטה לטיפול באחד, מהם הפסיכיאטר שלי לא נחמד ואמר לי שזה אותו הדבר בחוסר סבלנות . השאלה היא בעצם מי יעיל יותר , הבנתי שהאיקסל עובדת יותר על הנואדרלין והאפקסור יותר על הסרוטונין האם זה אומר שהאיקסל פחות טובה לדיכאון? ומה זה בכלל נואדרלין על מה הוא אמור לעבוד ? על הצד הדיכאוני?החרדתי? ובכלל אם תוכל לשתף אותי מחוות הדעת של המטופלים שלך שניסו את שתיהן מה עדיף יותר ויעיל? רק בבקשה אל תגיד לי שזה אותו הדבר......... חגי

לחגי שלום, האמת היא שהדימיון בין שתי התרופות גדול מאוד וההבדלים מועטים ביותר. ההבדל הוא רק בדגשים. שני חומרים קשורים במוח לדיכאון וחרדה. הסרוטונין והנוראדרנלין. התרופות הדואליות (אפקסור ואיקסל) פועלות על שתיהן בהבדל מתרופות הפועלות רק על אחת מהן. עם זאת היעילות של כל התרופות נוגדות הדיכאון דומה!! גם הפרוזק יעיל כמו האפקסור והאיקסל. האפקסור מאושר בארה"ב והאיקסל היא תרופה צרפתית, לכן יש ניסיון רב הרבה יותר עם האפקסור מאשר עם האיקסל וישנם מחקרים רבים יותר המוכיחים את יעילות האפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום איך נקראת התופעה (או האובססיה) שבה אדם אוסף עיתונים ועורם אותם בערימות בביתו עד כדי כך שכבר כמעט אין מקום פנוי. חוץ מזה הוא לא מאפשר לאיש להכנס לביתו........ אני רוצה לציין שהוא עצמו נראה נקי ומסודר ובהתנהגותו לא נראה דבר יוצא דופן. כאמור אני מבקשת לדעת מהי התופעה הזאת והאם יש לצפות שלאדם זה יהיו גם חריגויות נוספות? אודה לך מאד אם אקבל תשובה מפורטת תודה חנה

לחנה, לתופעה קוראים טורדנות כפייתית. OCD. יש פורום בשם כזה בתפוז ויש שם קישורים עם המון חומר.

הדבר שאת מתארת באמת מזכיר סוג של הפרעה אובססיבית של אגירת דברים. כדאי לגשת לייעוץ פסכאטרי וקבלת טיפול בהצלחה אריאל

לחנה שלום, אני מצטרף למה שנאמר, בדרך כלל התופעה שכיחה בגיל המבוגר ויתכן שקשורה גם למחלת האלצהיימר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

1. ניתן לגלות לקיחת SSRI ? (בבדיקות דם רגילות) 2. תרופות SSRI מקרקעות? 3. זה נכון שמתחילים לגלות שמעבר לכך שהם מרגיעות ומונעות דיכאון הם באופן כללי משפרים יכולות קוגנטיביות של הבן-אדם ע"י בניית תאים נוספים במוח או משהו כזה?

לצחי שלום, בבדיקות דם לא בודקים ולא מגלים תרופות, כולל SSRI לא הבנתי את השאלה השניה, אולם לשאלה השלישית, יש משהו בדבריך, כיוון שהתרופות מעוררות ומורידות חרדה היכולות הקוגניטיביות משתפרות. בנוסף ישנם מספר מחקרים הרומזים על כך שלתרופות יש גם השפעה של "שמירה וחיזוק" תאי העצב, אבל לכך אין השפעה ישירה על הקוגניציה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ק גיורא הידש שלום רב : אישתי ואני מטופלים בהפריה חוץ גופית {i,v,f} . כחלק מהטיפול אישתי מקבלת הורמונים. בעבר אישתי לקחה תרופה - אלידול- 5 מ"ג . כיום היא לוקחת פרידור --1 מ"ג . האם הטיפול ב הפריה , או הריון אסור עם לקיחת התרופות {אלידול , פרידור} תודה אילן.

לאילן שלום, ראשית הלידול ופרידול הן אותה התרופה, כך שמדובר על תרופה אחת. התרופה בטוחה בהריון. לגבי תהליך ההפריה, אני חושב שהכל בסדר אבל כדאי להתייעץ עם הגניקולוג כיוון שהוא יודע בדיוק אלו תרופות והורמונים הוא נותן בזמן ההפריה. בהצלחה דר' גיורא הידש

שוב אני..העצובה.. בנוסף לתגובות שלכם, הוסיף שם מישהו או מישהי, שאולי כדאי לי לחפש פסיכאטר אחר..מה דעתכם?! אכן, הוא גורם לי לסערת רגשות קשה, והייתי מעיזה להוסיף שהדכאון שלי החמיר מאז שהגעתי אליו.. אבל, אני אוהבת אותו מאד (כמו שהספקתם להבין), אני מעריכה אותו ואת דעתו, הוא מבין אותו אפילו ללא מילים.. הוא מדהים. בנוסף, אין לי ערבים, שגם עם מטפל אחר, לא תחזורנה על עצמן עוצמת הרגשות והסיבוך הזה.. אני אשתדל לכתוב כאן,(ברגעים שאני לא במיטה) כי אני מרגישה פחות בודדה איתכם! תודה לכם!

טלי יקרה, את בטח יודעת שתהליך הטיפול הנפשי לא חייב להיות רק נעים וטוב ונהדר. בעצם, הוא כרוך לפעמים בתקופות של קשיים ובסבל גדול, אולי אפילו הכי גדול, כדוגמת התקופה אותה את עוברת כרגע. ברוב המקרים הסבל הזה הוא אפשרי, עד כמה שאינו נראה כך. יש לך מטפל מצויין, ובטוחני שאין לו שום כוונה להכאיב לך מידי ללא התחשבות. כוונתו לעזור בלבד, אלא שהעזרה כרוכה גם בהכאבה. כדי לרפא את הפצע עם המוגלה צריך לפתוח ולנקות - זה כואב. הרופא יודע שזה כואב לך מאד מאד, אבל הוא גם יודע שאתם חייבים לעבור יחד את הכאב הזה כדי שתירפאי. עצוב, אבל אין דרך אמיתית ללא כאב. הטיפול העמוק מכאיב, אבל הוא היחיד שעושה את העבודה כמו שצריך. אם תאמיני שבסוף הדרך הקשה והנוראית מחכים לך חיים טובים יותר, תוכלי לעמוד בעומס הרגשות. לדעתי - קונפליקטים כדוגמת זה בו את נמצאת עכשיו, כאלה חזקים שממש משכיבים אותך במיטה - סביר להניח שיחזרו וישנו גם אם תחליפי מטפל. עם המטפל הנוכחי כבר יצרת קשר טיפולי מצויין, ואתם נמצאים יחד בנקודה מאד חשובה. לדעתי, את צריכה לאזור כוחות גדולים ואומץ כדי לעבור את השלב המסובך הזה. דעתי איתנה - לא לעזוב עכשיו. להילחם ברגשות החזקים שמציפים אותך. כאן ועכשיו זה הזמן הנכון להתגבר עליהם. מחזיקים לך אצבעות להמשכים טובים :-)

לטלי שלום, עם כל יום שעובר המטפל מתקרב לסיום חופשתו ויחזור במהרה. אכן נעזור לך לעבור את הימים הקשים. הייתי שמח לו היית קצת יוצאת ורואה אנשים, למרות שגשום בכל זאת כעת פורים.... ובכלל אנחנו כאן. כאשר המטפל יחזור כדאי לחשוב על מספר שיחות שבהם תדונו בכל הרגשות ומה שעבר עליך כאשר הוא נמצא בחופשה. ביי הידש

"נהפוך הוא" נהפוך עצב לשמחה גדולה נהפוך תלות לעצמאות נהפוך כעס לשלווה נהפוך בדידות לשייכות נהפוך אשמה לקבלה נהפוך עייפות למרץ נהפוך פאסיביות לאקטיביות נהפוך שממון ליצירתיות נהפוך חולי לבריאות נהפוך מוות לחיים חג שמח לדר' הידש ולכל משתתפי הפורום תמי.

לכל חברי הפורום חג פורים שמח ושנהיה בריאים א.

שמעתי שקופת חולים מכבי הפסיקה לתת הנחה על האפקסור, האם קופת חולים אחרת נותנת הנחה לאפקסור? או שיש דרך אחרת לקבל הנחה לאפקסור (שמחירה קרוב ל 440 ש"ח..)? או לחילופין האם ישנה אפשרות לעבור לתרופה אחרת זולה יותר (לטיפול בהפרעת קשב ADD) ? אודה לכל מי שיוכל לעזור...

לער שלום, לאחרונה קופת חולים מכבי מעדיפה את האיקסל על האפקסור (עניין של מחיר), בכללית יש את האפקסור הישן בעל משך פעולה קצר יותר וזו תרופת קו שלישי בלבד. בלאומית נדמה לי שהמצב עדיין בסדר. כיצד משפיע עליך האפקסור? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אפקסור כלול בסל הבריאות-קופ"ח מכבי חייבת לספק לך אותו עפ"י החוק!! אפשר גם לשאול בפורום של משרד הבריאות: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2455-16385,00.html

הרופא שלי אמר שהוא צריך לקבל אישור מהפסיכיאטר המחוזי של מכבי כדי לתת אפקסור. אז ביקשתי שהוא יגיש בקשה.

שלום לרופא לפעמים לי אובססיות כפיייתיות וקשה לי לסלקן שאלתי היא : האם תרופות נגד אובססיה גורמות - למניה ? האם יש טיפול יעיל נגד אובססיות ? תודה גיל

והאם בגיל 20 אפשרי שכפייתיות זו תעבור לחלוטין עם טיפול? קיבלתי לאחורנה פקסט....האם שיחות ופקסט יעזרו לכפיתיות או רק פקסט....? האם שמעת על אנשים שהיה להם נורא נורא קשה ובכל זאת יצאו מזה?

לגיל ולטל שלום, הטיפול התרופתי ב OCD הוא בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון לכן באופן עקרוני הן עלולות לגרום לפעילות יתר-מאניה. למרות שהפרעה זו עלולה להיות עקשנית, דווקא אצל אנשים צעירים יש תוצאות טובות ואפשר "להבריא מזה" הידש

בנוסף לטיפול התרופתי כדאי לך לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול ב"שיחות" הוא פחות אפקטיבי.

שלום רב בני לוקח אפקסור + ויטמין B לאחרונה הוא מתלונן על יקיצות במהלך הלילה אחרי חלומות קשים כשהוא מכוסה כולו בזיעה. האם זה קשור באפקסור? תודה

שלום, אפקסור בהחלט עלול לגרום לחלומות ערים יותר וגם להזעה אשר מורגשת יותר בלילה. הידש

לי היתה תקופה כזו של חלומות חזקים וזיעה קרה עם "פאקסט".זה נגמר בערך תוך שבוע וחצי-שבועיים.

תמי שלום, פתחת כאן נושא חדש ומעניין. הפסיכולוג כמטופל ( או ליתר דיוק, כסובל מהפרעה נפשית). הנושא מעניין אותי ברמה האישית. גם אני למדתי מקצוע טיפולי. עסקתי זמן קצר בטיפול ישיר, וכיום אני מתעסקת בתחום שנושק לתחום הטיפולי, אבל לא מטפלת ממש. בשלב מסויים של הקריירה הרגשתי שזה פשוט יותר מידי בשבילי... השאלה שמעסיקה אותי כבר מס' שנים היא, האם נכון מבחינה מקצועית שאהיה מטפלת, כשאני עצמי סובלת מנטיה לחרדה ודיכאון ? האם זה הוגן כלפי המטופלים ? האם זה נכון ובריא בשבילי להתמודד ולגעת באופן יומיומי בתכנים הקשים האלה ? כרגע השאלה נותרת פתוחה. אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן וגם דרכי התמודדות של מטפלים המתמודדים עם סוגיה דומה.

זה כמו שמנתח לב לא יוכל לנתח אנשים אם עבר אירוע לב או חלילה ניתוח לב פתוח???? כולה דכאון וחרדה סה"כ כל עוד האדם לא פסיכותי,לדעתי, הוא אמור לתפקד כרגיל עם תרופות גם חולים "רגילים " וגם רופאים. ההיפך הוא הנכון ,דוווקא מטפל כזה ידע על מה המטופל מרגיש ולא רק בתור מקרה שלמד עליו או ששמע מעוד חולים,כעת שאני חושב על זה מה אני בעד רופא "שחולה" במחלה שלי הוא רק יבין אותי טוב יותר ויוכל לעזור לי טוב יותר ממי שלא חווה את הבעיה. בלי שום קשר יש רופאים טובים בלי שחלו במחלות שלנו.... אשמח לשמוע את דעת האחרים כאן

אני מאמינה מאד במה שיוגב אמר, על הנסיון האישי שיכול רק לתרום ולהוסיף לידע תיאורטי. אני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה ג'. הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר שאמר שזאת קטסטרופה שאני לומדת פסיכולוגיה כי לי במיוחד לא בריא להתעסק עם נושאים כל כך רגישים, ומעבר לזה, איך אני לכל הרוחות חושבת שאם כל הבעיות שיש לי אני יכולה לטפל באחרים. נורא נפגעתי ממנו, ועד היום אני מהרהרת בזה מדי פעם ומעבר לזה שזה לא עושה לי טוב, זה גם גורם לי לחשוב..

לתמר אני עובדת בתחום הטיפולי עם אנשים מבוגרים ולא עם ילדים ואולי זה משנה קצת את התמונה. אני מרגישה שבתקופות הכי קשות שלי אני מקבלת כוח מהמטופלים ומצבי הנפשי לא מוריד את איכות עבודתי מבחינה מיקצועית, ההפך, זה מאפשר לי להבין טוב יותר את המטופלים ובמיוחד אלו שסובלים מדכאון. האם לטפל או לא בתקופות קשות זו שאלה מאוד אישית, תלוי בך האם את מרגישה שאת יכולה לעזור למטופל או שמא את זקוקה למנוחה ולשקט כדי לאגור כוח...

שלום, הנושא בהחלט מרתק גם מהבחינה התיאורטית וגם מהבחינה המעשית. כמובן שישנה שאלה של גבולות, באיזו מידה המטפל משליך את קשיו על המטופל ולכן הוא מבין את המטופל באופן מעוות והמטפל אינו מצליח להבין את המטופל ללא עיוות. או כאשר המטפל סובל/סבל מדברים דומים יש לו יכולת אמפטית רבה יותר. מה דעתכם? הידש

אני חושבת שאת התשובה אפשר לחלק לשתיים: איך זה ישפיע על המטופלים ואיך זה ישפיע עלייך. אם דאגתך היא למטופלייך , אינני חושבת שמי שסובל מדיכאון, חרדה או כל הפרעה נפשית אחרת לא יכול ואסור שיטפל. אולי דווקא להיפך, בגלל שאת באה מאותו מקום ויודעת בדיוק כיצד מרגיש אדם חרדתי או דכאוני, זה יכול לשרת אותך בטיפול- את תביני יוצר ותטפלי בצורה טובה יותר. אומרים, אין חכם כבעל נסיון וזה כל כך נכון בעיקר בכל הנוגע לרפואת הנפש. אנחנו יכולים לשבת מול רופא ולתאר את הסימפטומים בצורה הטובה ביותר אך הוא אף פעם לא יבין בדיוק מה אנו חשים . לגבי איך זה ישפיע עלייך, פה זה כבר יותר קשה. אני חושבת שאם את רואה שההתעסקות סביב הנושא לא מועילה לך ואולי אף מזיקה אז טוב עשית שעזבת את התחום . מה שלא תחליטי, אני מאחלת לך בהצלחה אריאל

זו שאלה ששאלתי את עצמי שנים רבות. הקושי הוא לא בתקופות של הרמיסיה אלא בתקופות של המשבר. אז בעיני צריך לבדוק טוב טוב- אני נמצאת בטיפול פעמיים בשבוע והפסיכולוגית שלי לקחה על עצמה את האחריות לכך שאני לא מזיקה למטופלים. לגבי עצמי- היה לי מאד מאד קשה. במצב דיכאון הרי המחשבות כל הזמן שליליות ואני בתוך נפשי השוויתי את עצמי כל הזמן למטופלים שלי, ראיתי את עצמי כחולה יותר מהם, רציתי לעזוב ולגלות את התרמית- אני לא פסיכולוגית, אני חולת נפש!!! מצד שני, האם למטפלים האחרים, שלא לוקחים תרופות פסיכיאטריות ולא מאובחנים בDSM כסובלים מהפרעה פסיכיאטרית- אין תקופות קשות? האם הם מחוסנים מפני כאב נפשי, משברים אישיים, תנודות בדימוי העצמי ולבטים כאלה ואחרים לגבי יכולותיהם המקצועיות.?? אני מכירה פסיכולוגים רבים שיש להם קשיים רגשיים- זה אולי מה שהביא אותם לתחום מלכתחילה. חלק מההתבגרות שלי היתה להבין שזה שאני מאובחנת כסובלת ממניה דיפרסיה, לא נותן לי מונופול על כאב נפשי. לגבי היתרונות של עיסוק במקצוע כזה, הם רבים בעיני. הטיפול באדם האחר הוא בגובה העיניים. אנחנו מבינים באיזה סרטים הוא נמצא. יודעים איך להיות באמת אמפטיים. ויש כאן גם תחושה של ייעוד ושליחות- לעזור לאחרים כמו שעזרו לנו. כמו מתמכרים לסמים שיצאו מזה ועוזרים למכורים. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לטפל בעצמינו בצורה מספיק יסודית ומעמיקה, ולדעת לעשות את ההפרדות- בין המטופל לעצמינו. וזו עבודה לכל החיים. תמי

אמא, תגידי לי את באמת מה קורה כשהפסיכולוג חולה? מה, הוא לא בנאדם? מה קורה כשבבוקר הוא לא קם? מה קורה כשהוא בדיכאון מה הוא עושה כשהוא רוצה רק לישון? איך הוא יכול לטפל באנשים במופרעים, בפסיכיים במקרים קשים כשהוא בעצמו מרגיש משוגע ורוצה רק לנוח ללא דאגה... אמא תגידי לי את, באמת מה הוא עושה כשהוא מרגיש כמו חי- מת? איך הוא ממשיך לטפל בילדים איך הוא ממשיך עם הרוחות והשדים כשאצלו הכל כאוס בפנים עייף וקשה וכואב כבר שנים כשאצלו הפתע בכלל לא הגליד איך הוא עושה זאת, את יכולה להגיד? אמא, הפסיכולוג משוגע תנו לו לנוח ללא דאגה תנו לו להיות מטופל במקומכם תנו לו קצת זמן, הוא יחזור אליכם ואז הוא יהיה חזק כמו שור ויוכל ממש לכם לעזור אבל עכשיו הוא עייף, הוא מותש, הוא עצוב אז תנו לו ללכת, הוא עוד ישוב... תמי

תמי ערב טוב אני ממש לא פסיכולוגית, אבל אני חושבת שמי שחווה רגשות של כאב בעצמו יכול להבין אפילו טוב יותר את המטופלים שלו. לכל אחד מותר להיות חולה. גם למי שמרפא. גם למי שמרפא את המחלה בה הוא מטפל. כל אחד ואחת רוצים שיהיה להם חופש ושיתנו להם ללכת. להרגיש משוחררים. באופן מוזר, אולי אז, כשיתנו לנו ללכת, אז הנפש שלנו תרצה להישאר דווקא. נדע שאנו לא כבולים. מעניין שכתבת את הדברים כילדה ששואלת את אמא :-) גם את שמשמשת על תקן של אמא להרבה ילדים שזקוקים לעזרה - גם לך מותר להיות לפעמים ילדה קטנה שרוצה לשים ראש על הכתף של אמא גדולה. תודה על השיתוף ושרק נהיה יותר בריאים

היי דווקא ברוסיה הקומוניסטית לפסיכיאטרים יש חודשיים חופש בשנה ולא חודש כמו לשאר העובדים.... שחיקה ועייפות מצד אחד ומצד שני פצע פתוח..... רק שיהיה לנו כוח הידש

שלום רציתי לשאול האם זה נכון ששילוב של מיץ אשכוליות או תפוזים מסוכן בעת נטילת תרופות נוגדות דיכאון? תודה

למלי שלום, לא שמעתי על זה. הידש

ערב טוב ד"ר האם תוכל למנות לי בשם מספר מה של תרופות אנטי דיכאוניות שהכי נפוצות והכי בטוחות לשימוש ושידוע כי יש בהם אחוזי הצלחה גבוהים (בהתחשב בעובדה כי אין לי היסטוריה של מחלות ומצבי הפיזי תקין לחלוטין ). תודה

ללורה שלום, האמת היא שלכל התרופות יש אותו אחוז של הצלחה ותופעות הלוואי די דומות. מקובל שאפקסור וציפרלקס מעט יותר יעילות ובארה"ב הן מומלצות כטיפול ראשון. בארץ עדיין מקובל להתחיל עם תרופות הפועלות על הסרוטונין מסוג הפרוזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום מאוד מסקרן אותי לדעת מה אחוז המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון בישראל והאם המודעות לטיפול עולה בשנים האחרונות ו....שאלה אחורונה מה אחוז ההצלחה בטיפול בהן שמדווח תודה לך ד"ר. ו בעיון חטוף בפורום אתה ראוי לציון לשבח יישר כוח רעות

אם תשאל בחברה לייצור תרופות יגידו לך שתרופות אנטי דכאוניות הן במקום הראשון מבחינת אחוזי מכירה. האם זה מספק כתשובה?

קרן- יש לך טעות, נוגדי דיכאון נפוצים אבל לא עד כדי כך. התרופות הנמכרות ביותר בארץ הם נוגדי חרדה (ממשפחת הבנזו) ומשככי כאבים.

שלום רציתי לשאול מהן תופעות לוואי העיקריות והשכיחות ביותר לאיקסל מה תוכל לספר לי עלייה בכלל , ולמה היא לא מאושרת ע"י ה fda האם עדיף אפקסור ?שהבנתי שפועל אותו הדבר בעצם המתלבט תודה

לאלימלךשלום, את כל תופעות הלוואי והאינפורמציה הבססיסית תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ואם תמצא על אפקסור בסך הכל הדברים דומים. אתה צודק שהאיקסל ואפקסור שייכות לאותה המשפחה, תרופות דואליות הפועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין כאשר האיקסל פעילה יורת לכיוון של הנוראפינפרין. איקסל היא תרופה צרפתית ולמעשה הם רק לאחרונה ביקשו את האישור של ה FDA, כלומר הם לא נידחו אלא לא ביקשו את האישור. לך תבין את הצרפתים....בכל אופן האישור של FDA נותן ביטחון מסויים בשימוש כיוון שתרופה שעוברת מבחן זה נחשבת לאמינה. שיהיה רק טוב דר 'גיורא הידש

אני קראתי לאחרונה באתר של החברה שמיצרת את האיקסל שבקשת האישור ל-FDA נמצא ב"שלב ב'". The application is in the second stage . אז כנראה האישור מתקדם. בברכות!

ראשית כל תרשה לי להתפעל ולהעריך את התשובות האישיות והמספקות בפורום בהחלט מגיע לך ולשאלתי אני נוטל לוסטרל כבר חצי שנה בערך בזמן האחרון אני קם מתוך שינה שטוף זיעה , לעיתים יש לי גלי חום מוזרים שחולפים וחוזרים מידי פעם , יחד עם זאת השתן שלי כהה מאוד צבעו צהוב חזק חזק ולעיתים אף בעל ריח חריף האם זה שכיח ? המון תודה שלום

לשלום שלום, תודה על המילים החמות. אני חושב שכדאי לעשות בדיקות כלליות (לכיוון הכבד אולי?), שתן כהה אינו אופייני ללוסטרל, זיעה לילית עלולה להיות תוצאה של הלוסטרל אבל בדרך כלל היא מופיעה כבר בתחילת הטיפול ולא אחרי מספר חודשים, כך שההמלצה היא לבדוק קודם כל גופנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום שמי רון ויש לי בעיה של רגישות יתר מהיותי קטן הייתי בקבוצת תמיכה ברמב"ם ולקחתי פאקסט לזמן מה אולם הרגישות במצבים מסוימים חוזרת. האם קיימץ תרופה טובה יותר המטפלת במצב. בתודה, רון

לרון שלום, הסרוקסט היא תרופה טובה אבל בהחלט יש מקום להתאים תרופה מסויימת לרון ואולי תרופה אחרת תעזור יותר. האפקסור עשויה לעזור כיוון שהיא פועלת גם כמו הסרוקסט וגם במנגנון נוסף . כמובן שיש מקום להוסיף שיחות-פסיכותרפיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

"אהובי היקר! הגעגועים אוכלים אותי ואני רוצה לראותך שוב ולהוכיח כמה שאתה אוהב אותי.עצם המחשבה על מה שהיה גורמת לי פיק ברכיים וליבי דופק חזק.עודני זוכרת את אותו ערב רומנטי בו לחצת לי את היד ואמרת:ברוכה הבאה למושב,אל תפחדי כאן זה כמו בית ולא באי- השדים.זה היה נפלא בשבילי שבלילה הראשון לשהותי פתחת לי את המדליון שעל ליבך,שם הייתה תמונתי מהקיץ שעבר,ואז כרעת לפני על הברכיים,בלחיים סמוקות הפנית את מבטך הגישני הצידה והוצאת את הטבעת שירשת מסבתך,שמת אותה בעדינות על אצבעי כאילו הייתי שלך.אפילו מרחת קצת ווזלין כדי להקל על ההשחלה.אכן אתה היית נהדר.כמה שאני מתגעגעת אליך ואל החיים במושב,וגם אל האוכל שהוא מזין להפליא.אותם לילות נפלאים כשאחרי העבודה רקדנו וליקקנו גלידה בקיוסק ליד הכביש,רקדנו במתנ"ס הורה ואח"כ סלואו צמודים זה לזו,אמא שלי הייתה מתעלפת אילו ראתה אותי כיצד נישקתי לך אחר-כך נפגשנו עם שני אחיך.תחילה סלדתי מהגדול וחיבבתי יותר את הקטן שכלל אינו קטן,בפעם הקודמת היה קטן הרבה יותר.ליטפתי את ראשו של אחיך ואח"כ הלכנו להאכיל את התרנגולות שבלול ואספנו גם את הביצים.אלו היו ימים נפלאים ללא ספק.עתה מאוד חסר לי המושב השקט והשלו וכל התרנגולות והריקודים בערב ואפילו האח הקטן שלך,אתם חסרים לי מאוד אני יודעת כי בבואי עודני הייתי תמימה וילדותית באהבתי אליך,ובהתנהגותי,כמו השרשרת שנתתי לך בצורת בתולה,אבל אני כבר לא,שטויות,לא אכפת לי. נשיקות חמות ולהתראות בקרוב נ.ב. אם הינך ממהר יקירי קרא שורה כן שורה לא

:-)

לאורן שלום, תודה הידש

שלום לך! האם האפקסור שאני לוקחת הוא XR בשיחרור מושהה {האפקסור הקנדי}? רשום על הקופסא רק X .

כמה שאני זוכרת ישנן 2 חבילות של אפקסור שמשווקות בארץ, אחת של 75 מ"ג, בצבע כחול עם ורוד וכתוב EFEXOR XR והכדור עצמו בצבע אפרסק. השניה בצבע כחול עם ירוק , 150 מ"ג, הכדור בצבע כתום כהה. גם על החבילה הזאת כתוב .EFEXOR XR. בהצלחה.

משהו גנב לך את.......ה-R חשבתי רק מילקי גונבים..

אני מוכרחה לציין שאני נהינת מכל שורה ושורה שאני קוראת בפורום הזה. נהנת מהאמפתיה מהטוב לב ומהנכונות לעזור של כל המשיבים בפורום. בניגוד לפורומים אחרים, כאן אין עקיצות או העלבות אלא טוב לב ונכונות לתרום האחד לשני כמה שיותר במטרה לעזור. ממש תענוג!! ובמיוחד כשמדובר בתחום כל כך רגיש ושבו כל כך חשובה העזרה מבחוץ והאמפתיה. משתתפים יקרים המשיכו כך כל מילה שלכם שווה זהב!! ואם הצלחתם לעזור לאדם אחד להירפא בזכות עידוד ומילים טובות, וגם אם רק גרמתם לו להרגיש יותר טוב עשיתם מעשה יפה שאין כמותו. וד"ר הידש- אתה נפלא !!! יום טוב לכולכם

ייייייייייאסו

שלום דר' הידש, חברה שלי נוטלת פריזמה בבוקר וטרזודיל בערב ואמרה לי שזה עוזר לה גם בשינה. אני נוטלת מזה 4 שבועות רמרון 45 מ' שגורם לי לישנוניות,המודעות שלי נעשתה חלשה,החשיבה והמוטוריקה - נהייתי כמו רובוט מהלך. כדור השינה שאני נוטלת כחודש וחצי (זודורם)כבר לא עובד כמו שהיה (היקיצה נהייתה מוקדמת) אני מאוד עייפה אך לא יכולה לישון.. (לקחתי ואבן כשעתיים לפני השינה בכדי להיות רגועה וגם זה לא עזר) הפסיכולוג המליץ לי להוסיף טרזודיל. האם אפשרי? האם יעזור לי לשינה? בתודה מראש, דלית

דלית-רמרון הוא תכשיר עם השפעה היפנוטית חזקה במינונים נמוכים (עד 15 מ"ג) ועם השפעה היפנוטית חלשה במינונים גבוהים (עד 45 מ"ג). כלומר ככל שהמינון יותר גבוה ככה הוא פחות מרדים. אם הבעיה היא שינה בלבד אז צריך לחשוב על הורדת מינון כמו שכתבתי לך. טרזודיל יכול לשחרר אותך מהצורך בסטילנוקס או בוואבן כי הוא מאד מרדים ומשפיע רק ל-6 שעות כמו כדורי שינה. למרות שמדובר בתרופה נגד דיכאון השימוש הנפוץ שלה הוא למטרות היפנוטיות- הפרעות שינה.

הבעיה היא גם השינה, בנוסף לדכאון וחרדה ...הרמרון כנראה עדיין לא השפיע עלי ואני מאוד סובלת וכשמגיע הלילה אני לא מצליחה להרדם בלי כדור שינה וגם אז השינה לא טובה... הטרזודיל הוא בשילוב הרמרון. וזאת השאלה אם אפשר לשלב.? לקחת את שניהם בלילה? דרך אגב...מי אתה? ובכל אופן תודה על המשך עזרתך.

שלום רב, אני נוטלת פאקסט מזה חודש וחצי ושומרת על דיאטה מאוזנת ואף מצליחה לרזות. שאלתי, האם תופעת הלוואי של השמנה היא בשל נטילת התרופה בלי קשר לתזונה או שההשמנה נגרמת רק בשל תאבון מוגבר . החשש שלי נובע מכך שיש לי עודף של 35 ק"ג. אני מרגישה דווקא שהתאבון שלי ירד באופן משמעותי בשבועות האחרונים ואני ממש פוחדת להשמין או לא לרדת במשקל. התשובות שניתנו ע"י רופאים באינטרנט די סותרות. אודה לתשובתך.

שלום לך, השאלה נשאלה פעמים רבות בפורום זה. התשובה היא, שהתרופה עלולה לגרום להגברת התאבון, וכך, באופן עקיף, גם להשמנה. אם אינך מרגישה עליה בתאבון- הרווחת !

שלום לחוששת. אכן התרופות אינן משמינות כשלעצמן. בכל אופן מדובר על תופעת לוואי שעלולה לקרות ובודאי שאינה קוראת אצל כולם. כך שבהחלט יכול להיות שאת לא תסבלני מתופעת לוואי זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי, אני לא יודעת למה אני כותבת את זה... המטפל שלי (שאני מאוהבת בו) נסע לשבועיים לארה"ב, כשהוא יודע כמה התקופה הנוכחית קשה לי,והשאיר אותי כאן לבד.. אני מדוכאת , כועסת ורוצה לשנוא אותו..אבל לא מצליחה. שכלית, אני יודעת שזו זכותו וחובתו (הוא מרצה שם באיזה כינוס), אבל הלב ,הלב.. לא שותק לרגע.. אני יודעת שאני צריכה עזרה!!אבל אני לא יודעת מה ואיך! :( טלי

שלום לך טלי העצובה, חזרתי לכתוב לך, כי הנושא שהצגת קרוב לליבי. אני מקווה שזה בסדר. נראה לי כי הנושא של היום ומה שכתבת בפעם הקודמת קשורים בצורה הדוקה זה בזה. כמה נכון שהלב לא יכול לשתוק. צדקת - כל היגיון של מבוגרים ("זכותו לנסוע") לא משחק כאן תפקיד. רגשות הלב שולטים עכשיו. את בטח יודעת שחופשות של מטפלים הן דבר בעייתי לכל מטופל במידה זו או אחרת, בכל שלב. מטופלים רבים מרגישים מאד לבד ואפילו חושבים שממש יאבדו את המטפל שלהם. שיקרה לו משהו. פוחדים שלא יחזור עוד. תחושת הבטחון מתערערת מאד. החרדות צצות. הלב שלך מרגיש את זה חזק במיוחד כי הוא עזב בדיוק, אבל בדיוק כשאת הכי צריכה אותו. כמה לא הוגן. זה לא משנה שזה "בסה"כ חופש קטן", זהו חופש שבפנים אצלך יכול להחוות כנטישה גדולה. בכלל - כל מיני ארועים חריגים כאלה כחופשות, ימי מחלה או אפילו הזזות קטנות של שעות פגישות יכולות לגרום לרגשות פנימיים חזקים ולחרדות לצאת החוצה. עם זאת - עד כמה שזה כואב, וזה כואב תופת, גם מההפסקות הללו אפשר ללמוד. צריך להוביל את הדברים לכיוון החיובי. אם כי זה לוקח ת'זמן שלו, וצריך לעבור גם את זה. האם הספקתם לדבר על החופשה טרם צאתו של המטפל לחו"ל? האם היית מוכנה לכך מספיק זמן מראש? אני מקווה שכן. בכל מקרה - לדעתי, את צריכה לנצל את הפגישות שתתחדשנה כדי לעבד בין השאר גם את תחושות הכעס שיש בך כרגע. אותן התחושות שאת לא מרשה לעצמך לתת להן ביטוי חיצוני של ממש. נכון שאולי יהיה קשה נורא - אבל נראה לי מאד שתצליחי לשרוד את החופש. את יכולה בינתיים לכתוב בפורום. את בחורה עם לב רחב, ובוודאי אנשים כאן ישמחו להיות לצידך. החזיקי מעמד הכל לטובה והמאמץ משתלם

בו נעשה לניה חישוב קר למרות שזה קשה ,הפסיכאטר הזה גורם לכך שרק עוד קונפלקיטים צצים במקום לפתור את הישנים.... לדעתי אם את בדכאון כעת ונוצרים כל הזמן עוד קונפליקטים עלייך , לעזוב אותו לחפש לך רופא טוב אחר,עם כל העצב. תרגישי טוב

לטלי שלום, ישנן הרבה ברכות בפורום היום. אז יש סיבה נוספת והצדקה נוספת לקיום הפורום, לפחות את יכולה לדבר ולכתוב על זה. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש