פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
04/03/2004 | 11:46 | מאת: גלית

האם כמורידים קלונקס 0.5 לחצי כדור יכול להיות תופעה של צמרמורות וקפיצות בגוף של מערכת העצבים. אם זה ממשיך לא עדיף לטפל ב1.5 מילגרם ולהרגיש טוב יותר . אני עושה ניסויים להגמל ולא מצליחה מאד קשה לי. זקוקה לתמיכה למי שמנוסה תודה גלית

04/03/2004 | 15:55 | מאת: משה

גלית- ישנם שלושה חומרים שגורמים להתמכרות פיזיולוגית חזקה- הירואין, אלכוהול ובנזודיאזפינים. הגמילה מחומרים אלה היא מאד קשה. התמכרות לבנזו היא מאד איטית והדרגתית אך גם הגמילה בהתאם-איטית והדרגתית. את לוקחת מינון סביר (נמוך יחסית) ולכן תנסי לחשוב מה גורם לך יותר סבל: הניסיון להיגמל מהקלונקס או המשך השימוש בקלונקס ולפי זה תחליטי מה לעשות הלאה.

04/03/2004 | 23:25 | מאת: גלית

משה תודה על התיחסותך ועל הנסיון והידע שיש לך ממש כל הכבוד מאיפה אתה יודע כל כך על תרופות

04/03/2004 | 10:31 | מאת: סיג

שלום רב ד"ר הידש וכל הפורום אני לוקחת כבר 7 שנים אפקסור. פחות או יותר מסתדרת עם רב תופעות הלוואי . מטריד אותי הקושי המיני להגיע לאורגזמה שהולך ונהיה בעייתי. הבנתי שאפקסור מטפל בטווח רחב ולכן אולי יש לו יותר תופעות לוואי מאשר לציפרלקס שהוא כדור חדש ויותר מדויק . האם תוכל לומר לי מה ההבדל בין שתי התרופות האלו? בהרבה תודה

04/03/2004 | 10:54 | מאת:

לסיג שלום, הציפרלקס היא תרופה חדשה ומדוייקת ופועלת על הסרוטונין, האפקסור היא תרופה דואלית, כלומר פועלת גם על הסרוטונין וגם על חומר נוסף הנקרא נוראדרנלין. כיוון שההפרעות במין קשורות להשפעה על הסרוטונין הרי גם לציפרלקס עלולה להיות תופעת לוואי זו. כדאי להתייעץ עם הרופא שמכיר אותך, האם אחרי שבע שנים ניתן להוריד במינון? הורדה במינון עשויה להקל או לפתור את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 10:14 | מאת: דניאל

שלום דר' גיורא!! אני מודה לך ראשית על התשובה המהירה לשאלה שלי והיא קצת מעודדת. בפניה הראשונה שלי קצת היסתבכתי ברישום התגובה חזרה שלי ולכן אין צורך שתיקרא שם אלא את זה במקום כי אני חוזר על דברי.. שאלת אותי אם הקלונקס עוזר,ואני אומר שהמצב שלי נהיה גרוע גם בעת שלקחתי רק אותו ובמינון גבוה. אתה אמרת לי לקחת את הטיפול שקיבלתי מימך במקביל ללקיחת הקלונקס והורדתו -2 מ"ג במקום 4+ מ"ג שלקחתי עד היום ואני מקווה שהטיפול יתחיל ישפיע כמה שיתר מהר כי קשה לי לתפקד עקב הבעיה הידועה.... בכבוד!! דניאל

לדניאל שלום, ההורדה במינון הקלונקס חייבת להיות הדרגתית. שיהיה רק טוב\ דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 08:58 | מאת: דנה

שלום לדר' בני בן 13 אובחן בחולהocd לפני מס' חודשים. עברנו תקופה קשה של זחילה על הרצפה בבית בכי וכו' המצב השתפר בעקבות פניתנו לפסיכיאטרית והוא מטופל ברסיטל 40 מ"ג. כמו כן אנחנו הולכים פעם בשבוע לפסיכולוג שמתמחה בנושא. אתמול בערב כששכב לישון, כעבור מס' דקות כשבאתי לראותו מצאתי אותו שוכב על הרצפה, חיכיתי עד שירדם והעלינו אותו (אני ובעלי) למיטה. כנראה שלא נרדם חזק, ושוב התחילו תופעות דומות לאלו שהיו בעבר רצה לרדת לרצפה וכשלא נתתי לו הכה עם רגליו על המיטה, התגלגל מצד לצד והשמיע קולות כמו בכי. ניסיתי להרגיע אותו, חיבקתי אותו , דיברתי אליו, אך זה לא עזר בסופו של דבר הוא נרגע ( אחרי בערך שעה) וישן. שאלתי: איך לעזור לו כהוא נמצא במצב כזה,איך להרגיע אותו. הוא לא מספר מה קורה לו. בתודה מראש דנה. עד הבוקר.

04/03/2004 | 11:40 | מאת:

לדנה שלום, איני פסיכיאטר ילדים, עם זאת נראה לי שאת עושה את הדבר הנכון ביותר והוא - הרגעה, אפשר כמובן במילים וחיבוק ואפשר גם בתרופת הרגעה. כמו כן כדאי להתייעץ עם הרופאה המכירה את הילד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש, כבר כתבתי לכם שנכנסתי להריון וגם שביררתי לגבי לוריוון בהריון וזה התגלה כשמיש. עכשיו אני מוטרדת מסוגיית המינון (עניין אותו העלתה משתתפת אחרת בפורום - רונה). לפני ההריון נטלתי לוריוון בעת הצורך והצורך היה לעיתים די רחוקות (מספר שבועות בין כדור לכדור). מאז ההריון אני הרבה יותר מוטרדת ומתוחה וכמעט כל יום אני בשיח עם עצמי האם ליטול לוריוון (לשינה) או לא. במכונים הטרטולוגים אומרים שאין סיכון גם בנטילה על בסיס יומי (בהיבטים של השפעה על העובר). אני מוטרדת מסוגיית ההתמכרות של האמא... איזה מינון מומלץ על מנת למנוע התמכרות? או יותר מזה - מהו המינון המקסימלי שאינו גורם להתמכרות? אודה מאוד על תשובתך

לדנה שלום, אני מקווה שעם התקדמות ההריון תרגישי טוב יותר ואז שאלתך תהיה מיותרת.... בכל אופן התמכרות אינה תלויה במינון אלא במשך הנטילה וברצף הנטילה. כלומר נטילה יומיומית במשך כחודש ימים גם של כדור אחד ביום עלולה להביא להתמכרות של מינון זה. בכל אופן מדובר על התמכרות לא קשה וניתן לרדת ממנה במאמץ אבל לא קשה מדי. כדי למנוע התמכרות הדבר הטוב ביותר הוא לא ליטול באופן קבוע, כלומר אם אפשר לדלג על מינון מסויים אז לדלג. איני ממליץ לרוץ עם כל חרדה או מחשבה ראשונה ללוריוון, אבל אני חושב שלא כדאי גם להתאפק יותר מדי, צריך למצוא את דרך הביניים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 05:32 | מאת: תמי

04/03/2004 | 05:38 | מאת: תמי

פעמיים ברחה לי ההודעה. אני רוצה לשאול כאן שאלה ולתת תשובה. רוב האנשים שנמצאים כאן בפורום הזה סובלים ולכן פונים לקבל טיפול תרופתי ופסיכולוגי. השאלה שלי האם חוץ מלטפל בכאב, אנחנו יכולים גם ללמוד ממנו משהו, וללמד משהו גם החוצה. אני לא יודעת מה- להעריך אחרת את החיים, לא לאבד את הרגישות כלפי סבל של אחרים, ועוד ועוד. אני מכירה אב שכול שהקים גן מקסים ופעיל של צמחי ארץ ישראל- גבעת תום ותומר בקיבוץ נגבה, לזכר חללי אסון המסוקים - בנו היה אחד ההרוגים. האיש הקים מפעל חיים מהסבל שלו עם אובדן בנו. אני הייתי רוצה להשתמש במה שעברתי כדי לעזור לאנשים אחרים. אני פסיכולוגית. ארני נמצאת בכובע כפול- גם חולה וגם מטפלת. זה מצב לגמרי לא פשוט. אבל מעבר לזה- אני גם כותבת. כמובן שאסור לי להחשף כי זה יפגע בי מבחינה מקצועית. אבל אינטרנט יכולה להוות במה לדברים בעילום שם. תמי

04/03/2004 | 07:15 | מאת: מיכל

תמי שלום, גם אני פסיכולוגית וגם אני מבקרת בפורום לא בגלל שחסרים לי עיסוקים... אני מסכימה עם דעתך לגבי השימוש בכאב כמנוף לקידום עניינים אחרים, עם זאת שני דברים לי אליך: ראשית לפעמים הכאב/ חרדה /בלבול וכדומה הוא בעוצמה כה חזקה כך שהוא משתק ולא מאפשר רתימתו לכיוונים חיוביים.. שנית לפחות לגבי עצמי (אינני יודעת האם גם את מרגישה כך) אני מרגישה די רע עם העובדה ש "הסנדלר הולך יחף".. מרגישה די חריגה... אולי צריך לייסד פורום תמיכה למטפלים מטופלים? מה דעתך? (... הרי לך רתימה של כאב..) אשמח לתגובתך

04/03/2004 | 16:00 | מאת: מירב

הי תמי מה נשמע אצלך ? חשבת לעסוק במשהוא שיעשה לך יותר שמח וטוב? זו עבודה תובענית ,שיש בה ויתור ענק על "האני". דרך של רוחניות תיתן לך מענה על שאלות אגזסטליסטיות. מדיטציה , התחברות לגוף דרך נשימה רגיעה ומציאת האני הפנימי.יכולים להועיל לך מאוד. "אחריי ירדה יש עליה וכ"ו" משפט קלשאתי אבל לפעמים נכון. תרגישי טוב!!!

04/03/2004 | 03:28 | מאת: רונה

האם ניתן לקבל מרשם מרופא משפחה, לדוגמא רסיטל?

04/03/2004 | 13:12 | מאת:

לרונה שלום, תלוי בקופה, ברוב קופות החולים דורשים המלצה של פסיכיאטר לרסיטל ואחר כך רופא המשפחה יכול לרשום את הכדור. נדמה לי שבמכבי, רופא המשפחה יכול בלי המלצה של פסיכיאטר. בכללית רופא המשפחה יכול לרשום סרוקסט או פריזמה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 03:25 | מאת: דנה

שלום, האם יש קשר של סיבה ותוצאה בין דלקת קרום המוח שנתגלתה אצל אבי כשהיה קטן(לפני המון שנים65 לפחות) לבין דכאון והאם דכאון נחשבת למחלת נפש? שאלתי השניה שלא קשורה לשאלות הקודמות היא האם אתה ממליץ על חינוך ביתי? תודה .

04/03/2004 | 13:14 | מאת:

לדנה שלום, דיכאון היא הפרעה שכיחה ואיני חושב שהיא קשורה לדלקת כרום המוח במיוחד שהייתה הבראה מלאה מהדלקת. לא הבנתי את שאלתך השניה או שאיני יודע תרגישו טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 00:04 | מאת: שרון

ד"ר שו"ב! לפני חמש שנים התחלתי לסבול מהתקפי חרדה המלווים בדיכאון טופלתי במשך חצי שנה בציפרמיל 20 מ"ג שעזר לי מאוד למס' שנים ב- 2001 "חטפתי שוב" את החרדה והפעם לקחתי ציפרמיל במשך שנה. לאחרונה לפני כחודש שוב זה חזר לי והפעם הפסיכיאטר המליץ לי על ציפרלקס 10 מ"גשהיום אני לוקח אותו בדיוק חודש ימים ללא הטבה משמעותית כמו כן המליצה לי על קזנקס 0.25 מ"ג ע"מ שאוכל לחזור לעבודה ולתפקד כראוי שאלותיי הן: 1. אם הציפרמיל עזר לי בעבר האם גם הציפרלקס אמור לעזור שכן מדובר בציפרמיל מחוזק? ואם כן עוד כמה זמן עליי לחכות ע"מ שהתרופה תשפיע אולי צריך להגדיל מינון?(למרות ש10 מ"ג ציפרלקס שקול ל- 20 מ"ג ציפרמיל). 2. קזנקס- לקחתי 0.25 מ"ג ואני רואה שזה עוזר לי (לוקח קזנקס במשך שבוע ימים) אבל אני פוחד "פחד מוות" כנראה שזה גם חלק מהחרדה שאני סובל להתמכר לכדור ע"י כך שאני אעלה במינון ומה שיעזור לי זה הקזנקס ולא הציפרלקס לתשובתך הדחופ אודה שרון

04/03/2004 | 00:26 | מאת: נילי

במקום לקחת קסנקס עדיף לקחת תרופה ממשפחת SNRI במקום הציפראמיל/ציפראלקס שהן יותר מרגיעות כי פועלות לא רק על הסרוטונין. ואם כבר לתוספת הרגעה הייתי לוקחת קלונקס שהוא פחות ממכר מקסנקס, אבל גם- לא כליום. כדאי מאוד להתרחק מהקסנקס הזה שהוא ממכר ביותר בהצלחה.

04/03/2004 | 00:27 | מאת:

לשרון שלום, אכן הקסנקס עלול לגרום להתמכרות, ההמלצה הטובה ביותר היא לא ליטול באופן קבוע, כלומר "לדלג" על פעם או פעמיים כאשר אתה יכול, למשל בשישי שבת, או סתם ביום טוב, וכך הלאה, כאשר צריך אז ליטול. נכון שמבחינתך ציפרלקס זהה לציפרמיל שכן החומר הפעיל הוא זהה. אנחנו רואים יותר ויותר את התופעה שתרופה שעזרה בעבר לא בהכרח עוזרת בפעם השניה. לכן יש הגיון להעלות את המינון אחרי חודש או שישה שבועות של נטילה, או לשקול עם הרופא המכיר אותך את החלפת התרופה. בהצלחה דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 00:44 | מאת: שרון

ראשית תודה רבה ד"ר גיורא על ההתייחסות האם במיקרה שלי אתה ממליץ לי לקחת כדור ממשפ' ה- snri אפקסור או איקסל שכן הפסיכיאטרית שלי עומדת על כך בתוקף שאני צריך להמשיך בציפרלקס 10 מ"ג לא להחליף תרופה ולא להגדיל מינון בטח לא בשלב הזה. מה דעתך? 2. האם יש כדור המחליף את הקזנקס ולא ממכר שכן אני עובד במקום עבודה מסויים שרצוי מאוד לא להחסיר ופשוט הקזנקס עוזר לי לתפקד תודה מראש על התייחסותך? 3. האם לקיחת קזנקס 0.25 מ"ג בהכרח יביא בהמשך להגדלת המינון? שרון

03/03/2004 | 23:44 | מאת: שי

שלום לד"ר ולפורום ! אני לוקח רסיטל (20 מ"ג) לטיפול בחרדות. אני לוקח את הכדור בערב עם האוכל מזה שבוע. מזה כמה ימים יש לי בעיות בשינה (מתעורר יותר מוקדם מהרגיל - קיצור שעות שינה). רציתי לדעת האם תופעת לוואי זו עוברת או צריך להחליף כדור או לקחת את הכדור בבוקר. שי

04/03/2004 | 00:29 | מאת:

לשי שלום, אכן מדובר בתופעת לוואי שבדרך כלל חולפת. בכל אופן הצפרמיל בדרך כלל מעורר ולכן כדאי להתחיל וליטול אותו בבוקר עם האוכל ולא בערב. מהבחינה הרפואית היבשה אין חשיבות לזמן הנטילה כיוון שהציפרמיל פעיל יותר מ 24 שעות. כך שאתה יכול ליטול את הציפרמיל מתי שנוח לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 23:41 | מאת: מיכל

שלום :-) אני לומדת בכיתה ט', ובמסגרת למידת המחזה של לאה גולדברג "בעלת הארמון", ניתנה לי מטלה לכתוב נגד הדמות הראשית (מר זאברודסקי) כתב תביעה וכתב הגנה (לא שמישהו אמור להבין מזה משהו, אני רק נותנת רקע כללי על מנת שתבינו את הבקשה שלי :-) ) למי שלא מכיר את המחזה, אני רק אכתוב מאוד בכלליות: לנה היא נערה בת 19 בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בזמן מלחמת העולם השנייה מר זאברודסקי נתן לה ללון בחדר פנוי בארמונו, וכך היה בזמן המלחמה, בינתיים התפתח ביניהם סיפור אהבה, והם קיימו יחסי מין (הוא נוצרי והיא יהודיה), והוא לא רצה לגלות לה שנגמרה המלחמה, מה שגרם לכך שהיא נשארה בחדר ללא חלונות, חשוך, אטום, ללא קשר עם העולם החיצוני במשך עוד שנתיים לאחר תום המלחמה ללא ידיעה שהיא נגמרה. בעבודתי עליי להתייחס לפגיעות שלו בה, אז רציתי לשאול אילו בעיות נפשיות/פיזיות יכולות להתעורר משהייה ממושכת (של כמה שנים) בחדר חשוך ואטום ללא חלונות, כאשר הבנאדם היחיד שהיא הייתה איתו בקשר הוא בעצם מר זאברודסקי. ובנוסף לבעיות העלולות להתעורר מהשהייה עצמה, אילו בעיות יכולות להיגרם כתוצאה מהחשיפה הפתאומית שלה לאנשים זרים לה, והגילוי הפתאומי שנגמרה המלחמה. תודה רבה מראש :-)

למיכל שלום, שאלה יפה, מדובר במצב של בידוד מגירויים חיצוניים, בידוד מחברה, מהטבע, בילבול בין יום ולילה וגם אי אבחנה בין עונות השנה. מצב כזה עלול לגרום למחלות נפש קשות ביותר ובמיוחד למצבים פרנואידיים. במקרה הקל....הפרעות חרדה קשות ביותר וחוסר יכולת להשתלב בחזרה בחברה. אם נסתכל על הדברים בעיניים של היום, (ולא קראתי את הסיפור), מדובר בניצול של כוח וסמכות לקבלת הטבות מיניות, אפילו אם הוא הציל אותה אין זה נותן לו זכות לפגוע בה. אבל ההשקפות שלנו היום חמישים שנה אחרי שונות מאוד מהערכים הנורמליים של אותה התקופה.... בהצלחה דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 23:33 | מאת: לשונא טיפשים וד"ר הידש

דבר ראשון לכל אחד יש זכות לשאול מה שהוא רוצה בפורום כל עוד אין הדבר מעליב או פוגע ברגשות של אנשים אחרים, במיקרה שלי שני הרופאים שטיפלו בי שיתפו את עצמם בטיפול מנסיונם האישי וכל זה מרצונם החופשי . אני בטוחה שד"ר הידש לא יצא מגדרו ולא נפגע קשות משאלתי, אני בטוחה שאם הוא היה מחליט לשתף את הפורום בתחושות שלו אתה לא היית כותב את מה שכתבת(תשובה עם המון שינאה והתגוננות) אלה היית קורא את התשובה של הד"ר ואפילו מגיב בחיוב ובעניין רב וביתר התלהבות. ולך ד"ר הידש אני מודה שהתייחסת בכבוד לשאלתי ותשובתך היא לגיטימית ועניינית , אני מכבדת אותך ומודה לך על עבודתך הנפלאה בפורום * שונא טיפשים- שינאה זה דבר רע ובטח אם אין סיבה לכך, הייתי ממליצה לך לחשוב פעמיים לפני שאתה עונה למשהו...תהיה בריא

04/03/2004 | 00:35 | מאת:

היי אני מסכים עם מה שכתבת והשם צרם לי, לכך התכוונתי כאשר כתבתי על פחות ביקורתיות. בכל אופן לא חייבים להתייחס לכל הערה, לעתים עצם ההתייחסות כבר נותנת למתגרה סיפוק. מקווה שנמשיך לעסוק בעיקר ונשים בצד את התפל. לילה טוב, חלומות פז הידש

04/03/2004 | 00:52 | מאת: אוהב חוכמה

לשאול פסיכיאטר אם הוא לוקח כדורי הרגעה לטעמי זאת לא חוכמה גדולה... לגבי השנאה לטיפשות זה ממש לא היה אישי אלייך אלא כעיקרון. טיפשות שנואה עלי-מה לעשות וטיפשות מובילה למצבים לא נעימים... לילה טוב

03/03/2004 | 23:23 | מאת: פופי

האם קיים קשר?????????

04/03/2004 | 00:40 | מאת:

לפופי שלום, עליה במשקל היא תופעת לוואי מוכרת ומופיעה אחרי מספר חודשים של נטילת הלוסטרל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 15:43 | מאת: להפך

אני ירדתי במשקל אחרי מספר חודשים עם לוסטרל. לוסטרל טוב לדיאטה. מוריד את התיאבון.

03/03/2004 | 23:02 | מאת: אביעד

שלום רב, שמי אביעד ואני סובל במשך כל חיי מעייפות מתמדת, חוסר ריכוז, חוסר אנרגיות וחווה המון חלומות בהקיץ במשך היום... העניין הוא שזה פוגע לי בחיים החברתיים, אני מרגיש שקשה לי להבין את הסביבה החברתית שלי, ובעיקר אין לי אנרגיות לתרום לשיחה בין חברים. אני מרגיש שזה גם פוגע לי באיזה שהוא מקום גם ביצירותיות , קשה לי להתמיד בתחביבים ובנושאים שמעניינים אותי... בגדול אני מרגיש שאני מפספס את החיים שלי, כאילו שאני לא מפיק שום הנאה מחיי היום יום. בעיקרון חוסר האנרגיות הן הבעיה המרכזית שלי ועם זאת ישנן בעיות נוספות - פחד מאנשים, אני לא אוהב את איך שאני נראה ועוד... הייתי רוצה שתחווה את דעתך ותעלה כמה שמות של תרופות שלדעתך יכולות לעזור.. אגב, הייתי בטיפוס פסיכולוגי במשך כחצי שנה, הוא מאוד עזר אבל הרגשתי שמשהו חסר, שמדובר גם במשהו פיסי ולאו דווקא רק נפשי. תודה רבה.

04/03/2004 | 00:43 | מאת:

לאביעד שלום, חסרים פרטים רבים (אפילו הגיל...) ובלי אבחנה כמובן שלא אוכל להמליץ על טפול מסוים. עם זאת נראה שקיימת מצוקה לא מעטה ולכן יש מקום לטיפול. גם לשיחות ואחרי אבחון טוב אני חושב שגם טיפול תרופתי עשוי לעזור. טיפול משולב, תרופתי ושיחות הוא הטיפול המלא. בכל מקרה השלב הראשון הוא כמובן אבחון. כיום אני נוטה להשפיע על אנשים צעירים להיות בטיפול שכן התועלת שהם יפיקו מטיפול רבה מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 18:27 | מאת: אביעד

קודם כל תודה רבה על המענה המהיר, רציתי לדעת היכן אני יכול לעבור אבחון זה? האם אתה מעביר אבחונים כאלה? האם זאת תהיה בעיה לעבור אבחון למרות שאני חייל?

03/03/2004 | 22:04 | מאת: שירה

אני עומדת להתחיל לקחת ציפרלקס. ראיתי בדף המצורף איסור גורף לשתות יין ואלכוהול. נשמע מדכא למדי. מה הנזק בשילוב שתייה מתונה עם כדורים שכאלה? האם אתם הלוקחים תרופה זו ודומותיה אכן מתנזרים כליל מיין ומשקאות חריפים? תודה !

03/03/2004 | 22:47 | מאת: קימי

שירה היי, גם אני שאלתי את השאלה הזאת בפורום בעבר והתשובה אינה חד משמעית. הרופא שלי אמר לי שאפשר לשתות אלכוהול אך לא להרבות בשתיה מהסיבה שההשפעה של האלכוהול בזמן טיפול תרופתי הוא חזק מאוד כלומר כוס יין אחת היא כמו שתי כוסות יין, בפורום נאמר לי חד וחלק כי עדיף להימנע משתיית אלכוהול בכלל.

03/03/2004 | 23:25 | מאת: אורן

אני מאז שהתחלתי לקחת כדורים(לפני שנתיים וחצי בערך) לא נוגע באלכוהול.את האמת בתור אחד שלא יכול לצאת בלי לשתות זה מאוד קשה עד היום אבל אין מה לעשות.לא רק שזה לא טוב זה גם מעורר את החרדות(מניסיון)

03/03/2004 | 20:29 | מאת: שירה 59

ד"ר היחדש, ראיתי שלא הגבת לאף אחת מההודעות האחרונות שלי. ברור לי שיש לזה סיבה אני רק לא בטוחה אם זה בגלל שאתה חושב שאני טועה, ואולי באמת כדאי לחזור לקחת כדורים או כי רצית שהמשתתפים האחרים בפורום יגיבו. בכל מקרה, מצבי הרבה יותר טוב עכשו. במקום לחשוב שיש אנשים מגעילים בעולם ושמצבי מדרדר ואין לי תקנה החלטתי שזה שבן אחד, גם אם הוא דוקטור לרפואה, החליט שאני צריכה לורווין, זה לא אומר שאני מטורפת, זה רק אומר שיש לו דעות קדומות. איך ייתכן שאחרי 3 דקות מישהו יודע בדיוק לתת לי דיאגנוזה וטיפול? ברור לי שאם לא הייתי אומרת לו שהייתי מטופלת נגד דיכאון, יכול להיות שהוא בכלל לא היה חושב על זה כל כך מהר. יום אחרי זה הוא עוד התקשר אלי הבייתה כדילנסות לשדל אותי לבא לקחת ממנו הפנייה(לא בדיוק הבנתי למה) ולקבל עזרה. הייתי נורא מנומסת כי ברור לי שהוא היה באמת מודאג, רק חבל שהוא לא הבין שאין לו סיבה... אני חושבת שבסה"כ אני חיה חיים די טובים, למרות נפילות מצב הרוח שהיו לי לאחרונה. מה ששמתי לב זה שאם אני מיישמת את מה שלמדתי בטיפול הקוגניטיבי זה מיד עוזר לי. הייתי די מופתעת כי קצת שכחתי להשתמש בזה, אבל זה שם לי דברים בפרופורציות. היום אפילו הלכתי לקנות בגדים חדשים (אחרי ששנתיים - מאז ששמנתי, לא קניתי לי בגדים). חזרתי עם 3 זוגות מכנסיים וחולצה. אני מודה שאני עדיים קצת במתח ועצבים מהרופא, אבל לא משהו רציני. בכל זאת...

04/03/2004 | 01:07 | מאת:

לשירה שלום, קראתי את מכתבך והתגובות וחשבתי שתשובתי הקודמת עונה על שאלותיך ולכן לא הגבתי, בודאי שאיני חושב שאת צריכה לחזור לטיפול התרופתי עם כל תופעות הלוואי (אני גם לא נגד), אבל בהחלט לא רציתי לפגוע בך. אני מסכים אתך בהחלט שאין מקום להתייחס לרופא, כנראה שגם הוא הבין שטעה ולכן התקשר למחרת. בכל אופן כבר אמרו לפני שאם טיפש אחד זורק אבן לבריכה עשרה חכמים לא יוציאו אותה. אני במסכים שכדאי לעשות דברים שעושים לך טוב, קניית בגדים, לצאת לבלות וקשר עם אנשים ואם אפשר עם אחד. תהיי קצת "אגואיסטית" ותדאגי לעצמך, מגיע לך קצת לפנק את עצמך ולשפר את הרגשתך. נראה לי שהזמן שעובר עושה לך רק טוב. ביי הידש

04/03/2004 | 01:14 | מאת: שירה 59

לא נפגעתי בכלל. אני אאגור קצ כוחות ואחזור לרופאה שלי לבדוק כמה עניינים לילה טוב

03/03/2004 | 19:43 | מאת: mimi

שלום לקחתי פלוטין במשך שבוע וחצי וזה גרם לי לתופעות לוואי נוראיות ולכן אמרה לי הרופאה להפסיק את הטיפול למשך שבוע ולהשתמש רק בקלונקס להרגעה נגד החרדות שהתעוררו אצלי בגלל הפלוטין. בשלושת הימים הראשונים מאז שהפסקתי לקחתי רבע כדור קלונקס בבוקר וחצי כדור כלונקס בלילה לאחר שהתחילו לי רעידות וחרדות בכל ערב. ביום השלישי כבר לא נזקקתי לקלונקס בערב וביום שלמחרת הרגשתי טוב מאוד אבל בערב שוב התעוררה בי חרדה קשה (מעין טשטוש בראייה ותחושת עיקצוץ בלשון ובגפיים)ולקחתי רבע כדור קלונקס. כבר חשבתי שהמצב השתפר...כמה זמן יקח עד שהשפעות הפלוטין יעברו לגמרי? מדוע החרדות מתעוררות בעיקר כשמחשיך? האם החומר הפעיל בפלוטין נקשר בקשירת מחסן בגוף ולכן משתחרר מדי פעם בלי אזהרה? ולבסוף- האם אפילו אם אין לי דופק מהיר אפשר לקחת את הקלונקס? הוא מאט את הדופק שלי וזה מפחיד אותי שזה יגרום להתעלפות או משהו ... בתודה מראש מימי...=(

04/03/2004 | 01:10 | מאת:

למימי שלום, הקלונקס היא תרופה בטוחה ואין סיבה לדאגה בשימוש בה, אין לה השפעה ישירה על הדופק, את רגועה יותר ולכן הדופק שקט יותר. הפלוטין פועל במשך זמן ארוך בגוף, יותר משבוע ימים, תופעות הלוואי פוחתות אבל לוקח די הרבה זמן עד שהן נעלמות לגמרי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 19:10 | מאת: תמי

יש לנו אחות משוגעת. לא נעים להגיד את זה בקול רם, אבל זו האמת. בשבילנו במשפחה היא לא משוגעת. היא תמי שאהבנו, ויום אחד תקף אותה מן שד לא ברור ולקח אותה מעימנו. אמרנו לה כל כך הרבה פעמים שתאמין בעצמה כמו שאנחנו מאמינים בה. עשינו בשבילה כל מה שביקשה מאיתנו. הסענו אותה, והלכנו איתה לעשות קניות, והקשבנו לקיטורים האינסופיים שלה, ובעיקר ראינו בעצב איך היא מענה את עצמה עוד ועוד במחשבות שליליות כשאנו ידענו עולם אחר שבו יש אהבה וחיים פשוטים בלי כל כך הרבה אידיאליזם וסבל. יש לנו אחות מדוכאת שמדברת על מוות, וההורים שלנו נורא דואגים כי אצלנו במשפחה אסור להזכיר התאבדות. האמא והאח של אבא התאבדו. ובת הדודה ניסתה להתאבד גם היא, והתחרטה ברגע האחרון. אנחנו משפחה של פסיכולוגים ופסיכיים. הפסיכיים לומדים פסיכולוגיה כדי לרפא את עצמם ואת יקיריהם ובסופו של דבר משתגעים בעצמם. יש לנו אחות משוגעת כבר למעלה משנה. בהתחלה היא היתה בעננים, עכשיו היא במצולות הייאוש. זה לפעמים עצוב לראות אותה ככה, הרבה פעמים זה מרגיז ומעצבן, רוב הזמן זה פשוט מכאיב ולפעמים זה גם פוגע. למה היא עושה את זה לעצמה? נתקעת ליד המחשב, או פולשת לחדרים ולפרטיות שלנו, מסדרת תמונות לא שלה, מעמידה את עצמה כל הזמן במרכז, תקועה בתחת של ההורים כל הזמן והבית שלנו הוא לא בית נורמלי אלא בית משוגעים. טוב שיש לאן לברוח ואנחנו כבר לא ילדות קטנות. בהתחלה כשהכל התחיל היא היתה בצבא. פתאום האחות שלנו הנערצת שכל כך הערכנו, התאהבה עד למעל הראש באיזה אייל אחד, והתחילה לשלוח לו מכתבים כמו בחיזור גורלי2 ולחכות לו כל שבת לטלפון והיא בסך הכל ראתה אותו פעם וחצי בחיים שלה. דיברה עליות עם כולם בלי אבחנה, וחיללה בחלילית כמו איזה פסיכית והכינה קלסרים מוזרים וצבעה באודמים ועשתה כל מיני דברים מוזרים. והדליקה נרות, וסידרה תמונות, ודיברה בקצב משונה כל מיני שטויות שהיא המשיח ואייל הוא אליהו הנביא ושהוא האהבה האמיתית שלה, לא חשוב שבינתיים הוא נשוי באושר. יש לנו אחות משוגעת ואנחנו שונאות שהיא אומרת על עצמה שהיא משוגעת. היא תמי שאנחנו אוהבות נורא והלוואי והיא היתה חוזרת אלינו מהשיגעון והדיכאון הזה שלה ושוב היינו יכולים להיות משפחה אחת שלמה ומאושרת.

03/03/2004 | 21:47 | מאת: חנוך

אכן מכתב נוגע ללב , אבל לא ברור ממנו האם היא מטופלת ? האם אובחנה ע"י פסיכיאטר? האם מקבלת תרופות? מה הייתם רוצים שיקרה כדי שתחזור להיות האחות שאהבתם?

03/03/2004 | 21:56 | מאת: תמי

חנוך- "היא"- זו אני, לפני כמה וכמה שנים טובות. כתבתי את זה כאילו בעינים של האחיות שלי. אני מאובחנת כסובלת מהפרעה ביפולרית ומטופלת כיום בטגרטול. בתקופה ההיא רק התחלתי לקבל טיפול תרופתי. למעשה לקח הרבה זמן עד שקבלתי אבחנה וטיפול מתאים. בתקופת הצבא התגייסתי רגיל אחרי אפיזודה מאנית, והייתי בדיכאון, וכל זאת בלי טיפול תרופתי או אחר. 8 שנים אחר כך היה לי שוב משבר מאני- פסיכוטי, שבעקבותיו שוב דיכאון קשה, והקטע מדבר על התקופה ההיא. היום אני יכולה להגיד שאני יוצאת ממשבר נוסף, יותר דכאוני, בעקבות לידה של ביתי השניה. אני מרגישה שכל מיני דברים מתחילים להסתדר לי בראש, ועוברת עם עצמי תהליכים מאד משמעותיים- בטיפול ובחיים. ולכן התחלתי קצת לשתף כאן בפורום בקטעים שכתבתי מכל מיני תקופות של המשברים שעברתי. תמי.

03/03/2004 | 18:59 | מאת: גילי

ד"ר הירש, שלום רב. אני חדשה בפורום זה. מזה זמן מה שאני עוקבת אחר התנהלות הפורום, ויש לציין כי התרשמתי ביותר ממערכת היחסים החמימה השוררת בינך לבין משתתפי הפורום. ברור שאזנך הקשבת וסבלנותך מסייעים להם מאד. גם לי שאלה אליך. אני סובלת מדיכאון מזה כשנה. הדיכאון מתבטא באכילת יתר, עצלנות, חוסר מוטיבציה, הזנחה עצמית, אפטיה, אך עם זאת חוסר שקט פנימי- שמצא לו ביטוי באכילה. אני אמא לארבע ילדות - שתיים קטנות בגיל גן, ושתי בנות "טיפש-עשרה" שעושות חיים לא קלים. אני זקוקה לטיפול אפקטיבי כדי שאוכל לתפקד כבעבר, שכן אין לי עזרה בבית, ובעלי בקושי ונמצא. כשהוא כבר בבית, הוא מתפקד על תקן ילד חמישי. לפני הדיכאון הייתי טיפוס מאוד אנרגטי, פעילה, עושה ספורט, בית מבריק בנקיונו, לוקחת את הבנות לטיולים, חוגים לחברות וכו'. כעת אני אכולה רגשי אשם, משום שאיני מקדישה לבנות זמן מעבר למינימום ההכרחי. הן חשות בכך היטב, ואף מנסות בשאלות מהוססות לגשש אחר תשובה - מה קרה לאמא?! טופלתי בסרוקסט - שהרדים אותי, בציפרמיל - שלא חשתי בהשפעה כלשהי, בפריזמה- שגרמה לי תופעות לוואי קשות. הרופא חושב להעביר אותי למובמיד. האים תוכל בבקשה להסביר לי מה ההבדל בין מובמיד לתרופות מעכבות סרטונין, מה תופעות הלוואי של מובמיד, והאים הן כוללות עייפות ועליה במשקל, שכן עליתי במשקל ודבר זה מעיק עלי ומוסיף לדיכאון ולתחושת הסירבול. בבקשה אל תפנה אותי לאינדקס תרופות, משום שאין שם חומר על התרופה. אודה לך מאד על תשובתך, גילי.

03/03/2004 | 19:10 | מאת: לגילי

מידע באנגלית: http://www.globalrx.com/medinfo/Moclobemide.htm http://www.mentalhealth.com/drug/p30-m04.html

04/03/2004 | 01:21 | מאת:

לגילי שלום, בדרך כלל אני מפנה לאינדקס התרופות כיוון שאיני יכול לכתוב דברים ידועים ולחזור על דברים שנכתבו כבר בצורה טובה יותר ממה שאני יכול לכתוב, ובודאי שאני אחמיץ דבר מה. אבל בכל זאת אנסה ללהסביר את העיקר. דיכאון וחרדה קשורים לשני חומרים במוח, הסרוטונין שהתרופות שציינת פועלות עליו ונוראפינפרין שעליו עובד המובמיד. לכן אם תרופות הפועלות על הסרוטונין אינן עוזרות יש הגיון רב לעבור לתרופות הפועלות על הנוראדרנלין, לנסות ולשפר את המצב בדרך אחרת שכנראה ותעזור . ישנן תרופות הפועלות רק על הנוראדרנלין כמו מובמיד (תנסי מובמיד במקום מוקלובמיד, זה אותו הדבר ), או אדרונקס. וישנן תרופות הפועלות על שני החומרים כמו אפקסור או איקסל. בדרך כלל אני עובר לאפקסור. בהצלחה דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 17:55 | מאת: שני

אז שלום לחבר שלי יש אמא עם הפרעה נפשית (פיצול אישיות משהוא) עכשיו גם אח שלו קצת נהיה מבולבל משהו ואני מאוד מפחדת יכול להיות שזה משהו שעובר בתורשה משהו בגנים או משהו שיכול לעבור לילדים שלנו במידה ונתחתן או שהוא יקבל את המחלה פתאום אחרי שלושים שנה בריאים.... בברכה שני

04/03/2004 | 01:24 | מאת:

לשני שלום, אכן יש מרכיב תורשתי בהפרעות נפשיות. אם אתם חושבים על חתונה אני חושב שיהיה זה ישר והגון לפנות לפסיכיאטר לייעוץ (ביחד) לגבי הסיכונים של מחלת נפש אצל הילדים שיבואו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

05/03/2004 | 22:21 | מאת: שני

תוכל להמליץ לי על רופא\פסיכיאטר שאתה ממליץ או אתה בעצמך אם אתה מטפל במקרים כאלה טלפון וכאלה בברכה שני

03/03/2004 | 17:54 | מאת: חן

האם פבוקסיל במינון של 275 מ"ג ליום , יכול לגרום לתיאבון מוגבר ולעליה במשקל ? אשמח לקבל תשובה בתודה חן .

04/03/2004 | 01:24 | מאת:

לחן שלום, כן, אחרי שנוטלים מספר חודשים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 17:19 | מאת: דניאל

שלום דוקטור!! הייתי אצליך בפגישה בגלל מצבי שיש לי חוסר שליטה בשרירי הצוואר ובעיותי האחרות אם זכור לך וקיבלתי טיפול מימך וזהו יום שלישי שאני נוטל אותו במקביל אם כדור אחר ואין רגיעה במצב ולהיפך, אני מרגיש יותר את הבעיה ולחץ כגון זיעה ודפיקות לב כאשר במיוחד אני יוצא מהבית. השאלה שלי היא מתי הטיפול ישפיע ובונגע לצוואר האם אתה ממליץ לי במקביל לגשת לאורטופד או כירוגי... אני פשוט עובד עצות וטוב שיש לך את הפורום הזה ואבקש תשובה בהקדם. בתודה.. דניאל

04/03/2004 | 01:28 | מאת:

לדניאל שלום, אכן זכור לי, צריך לחכות, יתכן שההרעה במצב מקרית ואינה קשורה לתרופות. בכל אופן כדאי לחכות לפחות שבועיים עד אשר תהיה הטבה. האם הקלונקס עוזר? שיהיה ררק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 10:00 | מאת: דניאל

לכבוד: דר' גיורא הידש אני מודה לך על המענה לשאלתי,ובקשר לקלונקס אמרת לי להפחית את הכמות ל-2 מ"ג במקום 4 מ"ג במקביל לטיפול שקיבלתי מימך והבנתי שאני צריך עוד להמתין לפי דבריך. לפני הטיפול אצליך הקלונקס שנטלתי בכמות של 4 מ"ג לא מנעה את המצב שלי כעת ואני רק יכול לחכות שהטיפול שקיבלתי מימך יתחיל לפעול עד לפגישתנו הבאה. תודה רבה!! דניאל

03/03/2004 | 17:17 | מאת: אלעד

אני מטופל מזה הרבה זמן כשנה בסרוקסט ובהמלצת הרופא עברתי לאנפרניל כי סרוקסט עשה אותי קצת עצבני,התחלתי לפני שבועיים אנפרניל 75*2 והפסקתי אחריי שבוע לארך היות וזה עשה לי תופעות לוואי כמו קושי במתן שתן ויציאות ,הפסקתי מיד מבלי להתיעץ עם הרופא שלי היות והוא נמצא בחו"ל לתקופה ממושכת וחזרתי לסרוקסט,עד היום אני סובל מקושי במתן שתן ויציאות למרות שהפסקתי לפניי שבוע ויותר כבר את האנפרניל,(עם סרוקסט אף פעם לא הייתה לי בעיה)מה עליי לעשות להפסיק גם את הסרוקסט או שתופעות אלו יעברו,אני חושש מאד היות וגם ככה בחיי היום יום שלי אני מטיל שתן במאמץ עוד מלפניי הכדורים היות וסבלתי ממחלת הסרטןם שלחץ לי על מערכת העצבים באיזור הסקרום,נורא נורא אודה לך אם תיעצ לי מה לעשות תודה

04/03/2004 | 01:30 | מאת:

לאלעד שלום, אני חושב שטוב עשית שהפסקת. אם היה קושי במתן השתן אז לא כדאי ליטול אנפרניל בדיוק מסיבה זו, אומנם האנפרניל תרופה טובה אבל זו תופעת לוואי מציקה. בכל אופן יקח עוד כמה ימים עד שהגוף יתנקה מכל האנפרניל, תחכה בסבלנות, לא נעים אבל לא נגרם נזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 16:48 | מאת: גלית

לד"ר הידש כותבת אלייך בחורה שהנשמה שלה זועקתתתתתתתתתתתת פשוט זועקת אני מתפלצת מזיעה קרה ממש מפחדים של o.c.d קשה לי ולא סתם אני אומרת תן לי טיפ איך להתמודד עם הפחד אני לא רוצה להזיק לעצמי כי זה לא לעניין אני בחורה בת 30 אבל מה יהיה איתי ריבונו של עולם איך אני אצא מזה פעם. אין לי מושג גם איך אני עובדת. בבקשה אל תתעלם ממני, ואני מצטערת אם אני מציקה לך. להתראות, גלית

03/03/2004 | 22:14 | מאת: אמא קרובה

בנוסף לתשובה שדר' הידש בודאי יכתוב לך לגבי טיפול, כדאי לך גם להכנס לפורום של טורדנות כפייתית בתפוז. תראי שאת לא לבד ואולי הפורום יתרום לך משהו (אינפורמציה..תמיכה..) תרגישי טוב.

04/03/2004 | 01:34 | מאת:

לגלית שלום, איני בטוח שמדובר על OCD כיוון שלא ציינת מאפיינים של הפרעה זו. בכל אופן בטוח שקיימת חרדה וגם מצוקה רבה. בכל אופן למרות הכאב צריך לזכור שחרדה אינה מסוכנת לבריאות ולא נגרם ממנה שום נזק. מה שחשוב הוא לפנות ולבקש עזרה תעזור מיד. אפשר ליטול תרופת הרגעה ומחר להגיע לרופא או לפנות ישר לחדר מיון של בית החולים הקרוב לאזור מגוריך, שם יעזרו לך מיד. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 16:23 | מאת: דני

אישתי בת 29. האם יש סיכוי שאישתי גם תחלה הסכיזופרניה? מה הסיכוי שלבניי יהיה סכיזופרניה? האם יש אפשרות לגלות את זה מוקדם יותר, גם אבחון מהיר לאישתי וגם לעוברים? תודה מראש.

מתי סכיזופרניה מתחילה? סכיזופרניה יכולה לפגוע בכל אחד ובכל גיל, אבל רוב המקרים מתפתחים בין גיל ההתבגרות לגיל 30 . גם ילדים יכולים להיפגע בסכיזופרניה, אולם אלה הם מקרים נדירים. האם סכיזופרניה עוברת בתורשה? התשובה היא כן ולא; יש אנשים שזה עבר אליהם בתורשה ויש אנשים אחרים שלא. הסיכויים לחלות בסכיזופרניה הם במידת מה גבוהים יותר אם יש לך קרוב משפחה ביולוגי שהוא חולה, אבל הסיכון הוא עדיין נמוך. אם אף אחד במשפחתך לא חלה בסכיזופרניה, ההסתברות שאתה תחלה בה היא 1 ל 100 - . אם אחד מהוריך, או אח, או אחות, חולה במחלה זו, הסיכוי הוא עדיין בערך % 10 שאתה תפתח סכיזופרניה. אם לזוג הוריך יש סכיזופרניה, יש סיכוי של % 40 שתחלה במחלה. אם יש לך אח\ות תאום זהה עם סכיזופרניה, אזי יש סיכוי של % 30 שאתה תחלה. אם יש לך בן משפחה עם סכיזופרניה ואין לך שום סימנים של המחלה עד שנות העשרים המאוחרות שלך, הרי זה לגמרי בלתי סביר שאתה תחלה במחלה זו. אם הורה, או אח, או אחות, חולים בסכיזופרניה, הסיכויים שילדיך יחלו בסכיזופרניה הם עדיין נמוכים , בערך % 3 (פירושו שזה כמעט לא קיים); ורוב היועצים בתחום הגנטיקה אינם סבורים שזהו הבדל מספיק גדול בכדי להשפיע על מישהו בתכנון המשפחה. חוקרים זיהו מספר גנים שעשויים להיות קשורים לסכיזופרניה, דבר שמצביע על האפשרות שמספר בעיות ביוכימיות עשויות להיות מעורבות (כמו שיש סוגים שונים של ארתריטיס). בכל אופן, הרבה גורמים אחרים מלבד גנטיקה מעורבים גם כן. מתנהל כעת מחקר לזיהוי גורמים אלה והשפעתם על התפתחות המחלה. מתוך: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/guide.htm

לדני שלום, תודה על תשובתו של המשיב האלמוני. אני מסכים ואין לי מה להוסיף שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 14:23 | מאת: ליטל

האם אומגה 3 יעיל כמו התרופות למניעת דכאון ?

03/03/2004 | 15:52 | מאת: משה

אומגה-3 איננו יעיל לטיפול בדיכאון מאג'ורי אומגה-3 הראה יעילות מסויימת באיזון חולים ביפולריים אך לא בדיכאון מאג'ורי

03/03/2004 | 18:30 | מאת: ליטל

מה זה מאגורי ?

האם תוכלו בבקשה לציין מהן? לצורך פחד קהל

קסנגס היא אחת התרופות הממכרות בעולם.!!! אתה מתחיל ברבע מג ומגיע לכמויות שמעלות חיוך גדול אצל היצרן ... קסנגס לשימוש ארוך טווח יוצר מצב של תלות- קרי התמכרות ותהליך הגמילה הוא קשה ביותר וKעיתים גם בלתי אפשרי.!!! יש בארסנל התרופות די והותר תרופות למצבי לחץ שונים שאינן ממכרות.!!! אנא אנא נסי להתחיל במשפחת הSSRI לדוגמא -אלו כדורים שיכולים בהחלט להועיל ואינם ממכרים. ושרק יהיה כבר טוב.

אני פשוט לא מבינה, איך ייתכן שרופא רשם לי תרופה זו כאשר בפירוש ווידאתי איתו שהיא אינה ממכרת.

חרדת קהל היא סוג של חרדה חברתית. קסנקס איננו טיפול הבחירה לכך. מי המליץ לך על קסנקס?

03/03/2004 | 16:06 | מאת: ריני

פסיכיאטר רשם לי תרופה זו. בהתחלה לא היה מעוניין ואמר שעדיף שאגש לטיפול פסיכותרפי אבל כיוון שהדגשתי שאני בפני מצגת קרובה רשם לי התרופה. ציינתי בפירוש שאני רואה זאת ככישלון אישי אבל אין ברירה ושחוששת מהתמכרות. האם תוכלו לציין שמות אחרים ובהזדמנות זו המלצה על פסיכיאטר טוב תודה

או מסרוקסט שכן בטבלאות האתר הראשי של ציפרלקס באנגלית עולה הציפרלקס ביעילותו בכל ההשוואות אבל אני עברתי מאפקסור לציפרלקס וכיום זה כבר חודש שאני נוטל את התרופה כבר שבועיים על מינון של 2 כדורים ליום ואני מרגיש פחות טוב ממה שהרגשתי באפקסור במינון נמוך מאוד. החומרה אף גברה עם בוא מזג האויר הקייצי יותר אבל זה קטע אחר שידוע שיש לו השפעה נפשית אבל השאלה היא למה אניעדיין לא רואה שום התפתחות חיובית ואף להיפך - החמרה מסויימת ויתר לחץ לאחר תקופה כזו שאני מעריך שצריכה היתה לתת תוצאות. מה לדעתך עליי לעשות??

אלא הוא בעל פעילות כפולה ויתכן שלך יש רקע נוראדרנרגי שציפרלקס כלל לא משפיע.אפקסור נחשבת היום לתרופה הכי יעילה נגד דיכאון. למה עברת?

לאסי שלום, שתי התרופות הוכיחו את יעילותן והן יעילות במידה שווה. כמובן שישנה הנקודה של התאמה אישית, יתכן שהאפקסור מתאימה לך יותר מהציפרלקס כמו שישנם אנשים שזה הפוך. צריך לחכות בערך שישה שבועות עד אשר מחליטים שתרופה אינה יעילה אצל אדם מסויים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 12:16 | מאת: מיכלי

אני משתמשת בסרוקסט 20 מ"ג כבר חודשיים ועד כה ירדתי במשקל והתיאבון עדיין לא חזר, האם ייתכן שגם לאחר שימוש בתרופה בתקופה ארוכה אמשיך לרדת במשקל או לפחות לא אעלה? בנוסף, אני מרגישה שהאפקט של התרופה יותר חזק כמה שעות לאחר נטילתה והולך וקטן ככל שעובר הזמן עד לנטילת הכדור הבא, האם זה באמת כך? תודה מראש מיכלי

03/03/2004 | 14:48 | מאת: TW

מנסיון של 3 שנים עם התרופה הזאת כל מה שתאמרי לי עליה אאמין. באמת לא הבנתי את "הראש" שלה -היתה תקופה שהיא בהחלט עזרה לי בהשרדות אבל תופעות הלוואי שלה כנראה מגוונות ומוזרות... ואולי כדאי לנסות לעלות במינון ל40 מג (זה מה שעזר לי בזמנו) ואם זה לא הולך אז ללכת על כדור אחר.

04/03/2004 | 01:42 | מאת:

למיכלי שלום, אחרי נטילה של חודשיים השינויים או הירידה בתיאבון אינם קשורים לסרוקסט ויתכן שהם עדיין מרכיב של הדיכאון. נכון שסרוקסט עלול לגרום לעליה בתאבון עם הזמן של השימוש אבל בהחלט לא אצל כל אחד ולא תמיד. נקווה שיהיה לך מזל... שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

03/03/2004 | 11:21 | מאת: רונה

שלום רב, בעיקבות משבר שחוויתי לפני כחצי שנה החלו לי נדודי שינה שמתבטאים בעיקר ביקיצה וחוסר יכולת לחזור להירדם (להירדם בתחילת הלילה אין שום בעיה) . לפני המשבר הייתי מתעוררת לשירותים פעם בלילה וישר חוזרת לישון. כרגע אני בטיפול פסיכולוגי וגם בלילות שאני ישנה השינה היא חלשה ביותר. חשבתי (וזאת בעיקבות מקרה של חברה) לקחת לחודש כדור לוריוון (חצי או שלם) על מנת שהגוף שלי יתרגל לישון טוב (דבר שדרך אגב עשיתי בהצלחה לפני 4 שנים אם כי יום או יומים היו תופעות גמילה) מה דעתך? האם זה יעזור לי ואחר כך אעשה גמילה הדרגתית? והאם קיימת סכנת התמכרות אם אקח כדור אחד במשך חודש? אשמח לתשובתך בהמון תודה

03/03/2004 | 15:57 | מאת: משה

רונה-בעיות השינה אצלך הם רק סימפטום לבעיה יותר רחבה. ישנן תרופות הרבה יותר יעילות מלוריוון וללא סכנה לתלות. חבל לסבול- תפני להערכה אצל פסיכיאטר ותקבלי טיפול מקצועי.

04/03/2004 | 01:43 | מאת:

לרונה שלום, אכן טיפול של חודש בלוריוון עלול לגרום להתמכרות, כפי שראית מניסיונך ההתמכרות קיימת אבל היא אינה חזקה ואפשר להתגבר עליה. אפשר גם לדלג על מספר ימים, כלומר ליטול שלוש ארבע פעמים בשבוע ואז אין סכנה של התמכרות. היתרון של לוריוון הוא שאין צורך בנטילה קבועה דבר הנחוץ בטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון. בכל אופן כדאי להגיע לאבחון ולקבל המלצה מקיפה על הטיפול המתאים לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 09:58 | מאת: מ

שלום, אני לוקחת סרוקסט כ-9 חודשים. התרופה עזרה לי מאד למצב הנפשי, אבל אני מרגישה שפגעה לי קשות בחשק המיני, וכמו כן השמנתי מאד מאז. מה שמטריד אותי יותר מהכל זה מה יקרה כשאפסיק (אני רוצה להפסיק בקרוב מאד). קודם כל, האם מצבי הרוח הרעים לא יחזרו (ואנא אל תענה לי שצריך להפסיק בהדרגה, אני יודעת את זה אבל מה יקרה אחרי ההדרגה??). הדבר השני שמטריד אותי זה האם החשק המיני יחזור (אני עם אותו בןזוג כל הזמן הזה ונורא רוצה לדעת שהמצב יחזור לקדמותו, אנא תרמו לי מהנסיון שלכם!!) והאם אני אוכל לרזות בקלות אחרי שאפסיק. אני יודעת שאלה שאלות רבות אבל אודה עם תענו לי על כולן בפרוט!!! תודה.

03/03/2004 | 10:43 | מאת: טננהאוז

מ. שלום. א. משך הטיפול תרופתי -אנטי דכאוני, ניתן לפי איבחון מצב הדיכאון. ב. לנושא החשק המיני אני יכול להרגיע אותך הכל יחזור לתקנו בתום הטיפול. ג. מצבי הרוח הרעים יכולים לחזור אם תפסיקי את הטיפול בבת אחת. ד. את הפסקת הטיפול מבצעים יחד עם התיעצות הרופא המטפל. ה. בנושא ההשמנה לחלק מהמטופלים תיתכן עליה במשקל.

שלום, הנושא של החשק המיני הוא הפשוט יותר ותופעת הלוואי תעלם. דיכאון חולף מטבעו אולם הסכנה היא שהוא עלול לחזור, זו הסיבה מדוע יש צורך ליטול את התרופה במשך מספר חודשים, קביעת הזמן המתאים המבטיח שהדיכאון לא יחלוף נעשה באופן אינדיווידואלי לכל אדם ואדם. כלומר יתכן שתרגישי טוב אחרי הפסקת הסרוקסט והדיכאון לא יחזור, אבל השאלה תמיד מה מידת היסכון אצלך להישנות. בהצלחה דר' גיורא הידש

כשהתחלתי לקבל לראשונה טיפול תרופתי:: תופעות לוואי האף הסגול מושך זרמים של עצב שעוברים בקווים קווים לינארים ממרכזי הרגש במוח למרכזי הלב ברגש. וכל מה שבי רוצה לצרוח וכל מה שבי רוצה לשמוח וכל מה שבי רוצה לסלוח ולא לשכוח. זרמי כאב בידיים התכווצויות של המעיים מחשבה שנתקעת בראש וממשיכה להציק ולדרוש: קסנקס, אני? פרפנאן- 8 מיליגרם? פבוקסיל??? כן לשלום, לא לאלימות, לא לסמים... כן, אולי עשיתי שטויות, אבל זאת היתה האמת שלי... הפסיכופתולוגיה היא הצד השני של השליחות וזה גם עניין של נקודת ראות. אבל כך או אחרת, אין ממה לפחד (למרות שאני מפחדת) הרי אחרי הכל הפסיכיאטריה היא האמא הקשישה של כולנו. איפה מסתיים הגוף ומתחילה הנפש. ואם בתרופות אלטרנטיביות עסקינן אז מה בנוגע ל: נרות נשמה שירים ותפילות קלסרים והדבקות טיולים ומדורות מכתבים שנשלחים לכל העולם מבצעי נקיון- שם וגם כאן הפגנות, מלחמות שחיה בבריכה פילוסופיה, לימודים היפר של כעס, ושמחה? בזבוז של כסף, ובמון תרומות סימסטר שמתבזבז על מלחמות וכך, מוצאת מקום, לאט לאט בתוך הגוף, ליד הכאב אולי אפשר לקוות לקצת שבת ולתחילת האביב. תמי.

שרק יהיה לך טוב בחיים ותמשיכי לכתוב את אשר על נשמתך. אהבתי.

לתמי שלום, האם תוכלי להעביר לי את כל החומר שאת מוציאה באופן מרוכב למייל שלי? תודה הידש

לתמי שלום, תציצי בפורום באתר www.icallisrael.com נראה שלאחרונה הוא קצת רדום אבל אולי תעוררי אותו. ביי הידש

03/03/2004 | 04:44 | מאת: גלית א.

אני נוטלת סרוקסט כבר שלוש שנים ובתקופה הזו עליתי 30 ק"ג. האם יש קשר בין ההשמנה לסרוקסט? אם כן, מה הפתרון?

03/03/2004 | 09:21 | מאת: טננהאוז

גלית בוקר טוב. א. כן לחלק מהמטופלים ישנה נטיה עם הטיפול להשמין(מניסיון אישי). ב. בקשר לפיתרון את צריכה להתיעץ עם הרופא שמטפל בך-יתכן שהוא יחליט להחליף את התרופה.

04/03/2004 | 01:50 | מאת:

לגלית שלום, אכן הדברים הם כפי שכתב טננהאוז, לכל תרופה יש גם תופעות לוואי לעתים לא נעימות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 23:55 | מאת: גלית

אני נוטלת מרוניל ו0.5 מרוניל 3 פעמים ביום הטיפול הנוכחי עושה לי מאד טוב השאלה היא האם אחרי 9 חודשים זו התמכרות לקלונקס או שהכדור כן משפיע למתח וחרדה. הטיפול נותן לי הרגשה של רוגע מנוחה (בשעת צהרים) בלילה שינה טובה. האם אתה בתור רופא היית משנה טיפול אחר כדי שלא אמשיך להתרגל לקלונקס כי בעבר ניסיתי טיפולים שלא עברו בהצלחה. ולדעתי הקלונקס הוא הכדור הכי טוב להרגעת הגוף. תודה על התיחסותך. נ.ב. דרך אגב ביררתי עם הרופא שלי להכנס לקבוצת תמיכה ברמבם והוא טען שאין צורך (אני לא מבינה את השיקולים של הפסיכאטרים)זה יכול לעשות רק טוב ולא להיפך אולי אתה יודע מה הפרוצדורה לגבי קבוצות תמיכה כאלו.

03/03/2004 | 00:05 | מאת:

לגלית שלום, אחרי תשעה חודשים מדובר על התמכרות לקלונקס. אומנם מדובר על התמכרות אולם צריך לזכור שקלונקס אינו פוגע ואינו גורם לנזק לגוף, יתכן והוא גורם למעט ירידה ביכולות הקוגניטיביות אבל יש ויכוח האם זה נכון אחרי תקופה ארוכה של שימוש. בכל מקרה המחשבה היא להפסיק את הקלונקס אחרי זמן מסויים, יתכן ועכשיו יתכן שבעוד חצי שנה או יותר , בכל אופן אין טעם ליטול תרופה ללא צורך, לכן בשלב כלשהו תצטרכי להחליט ואחר כך אולי להעזר מקצועית ולסיים טיפול עם הקלונקס. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 15:43 | מאת: משה

מאד חמור שאת לוקחת קלונקס תקופה כ"כ ארוכה. שימוש ממושך בקלונקס גורם לירידה ביכולת הקוגנטיבית ולדיכאון. את אולי לא מרגישה בכך בגלל המרוניל שאת לוקחת אשר מטשטש את תופעות הלוואי של הקלונקס. תתחילי כבר עכשיו להוריד את מינון הקלונקס לפני שיהיה מאוחר מדי.

03/03/2004 | 16:07 | מאת: 'WTT

מה עם הקסנגס בשימוש ממושך? השאלה שנשאלת היא מה ואיזה נזק גורם הקסנגס לאחר כ4 שנים של נטילה מתוך הבנה שאינני יכול כבר בלעדיו ואאלץ "לחיות" איתו...

02/03/2004 | 23:42 | מאת: mimi

שלום רציתי לשאול האם בזמן השימוש בפרוזאק ניתן להשתמש בתרופות כמו "נירוונה" של דר. פישר כדי להקל על העצבנות כלומר האם זה לא עלול לגרום להחמרה בתופעות הלוואי שכן אני סובלת מאוד מהחרדה בעיקר בשעות הערב...ואם לא ב"נירוונה" (פשוט בעבר היא סייעה לי במצבי עצבנות) במה כדאי עוד להשתמש? אני משתמשת גם בקלונקס 0.5 חצי כדור . בתודה מימי.

02/03/2004 | 23:51 | מאת: נילי

מניסיוני בעבר ניסיתי לשלב תרופות (מאותה משפחה של הפרוזק) עם תרופות צמחיות דומות לנירוונה, וההשפעה לא הייתה טובה. אבל זה אוליי אינדיבידואלי. אם את מנסה אז בזהירות אוליי קודם חצי כדור וכו'.

03/03/2004 | 00:07 | מאת:

למימי שלום, איני מתמצא בתרופות טבעיות וגם איני מכיר את התרופה שציינת, אולי כדאי לשאול בחברה האם ניתן לשלב אתה פרוזק? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 22:47 | מאת: אמא רחוקה

שלום לך רק רציתי לשאול אם אתה מכיר את התרופה החדשה של הבת כי הרופאה שלה נראה לי שלא היא אמרה ששמעה שהיא טןבה להזכירך לתרןפה קוראיםsymbyax 12/25 והיא פרוזאק עם זיפרקסה היא לוקחת אותה כבר שבוע יש עליה בתאבון שעלין אני שמחה חוץ מזה אנחנו חוזרות הביתה לחופשה ואני מקווה שעד שהחופשה תגמר התרופה תשפיע והיא לפחות תרצה לגמור את הלימודים היום יש לה מבחן נראה אם היא תלך זהן תודה לך ולכולם ואני מקווה שלהבא יהיו בשורות טובות יותר

03/03/2004 | 00:11 | מאת:

שלום, מדובר על כדור אשר מכיל שתי תרופות מוכרות, זיפרקסה ופרוזק ששתיהן של אותה חברה. לדעתי הזיפרקסה מצויינת לייצוב (מלשון יציב) של הפרעה בי פולרית. עדיין לא קראתי חומר על השילוב של שתי התרופות (פרוזק וזיפרקסה) אבל אני סומך על הרופאה המטפלת, מדובר על שתי תרופות טובות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 22:35 | מאת: DG

בר םולש הלאש יב התלע הנורחאל לבא ,םישנא לש תוגהנתה רחא בוקעל בהוא דואמ ינא ,בר ןמז הז :םישנאה בור תא הקיסעמש חוטב ינא רשא ?גיהנמ תויהל ידכ םדא ןבל תושורדש תונוכתה םהמ בוט םיארנה םישנא בורל םה "םיגיהנמה"ש יתיאר םישנא תוצובקב ילש היפצב רמולכ ,"םיגיהנמ" תאז לכב םה לבא ןפוד אצוי לכשב אל םגו דחוימ רוביד רשוכב םיטלוב אל םה בוט יכה הארנ אל םג רסיקה סוילוי לשמל ,הירוטסיהה ךרואל םג ולאל תומוד תועפות וניאר ,םינמזה לכב םיטלובה םיגיהנמה דחא היה תאז לכב לבא ,רובידה רשוכב דחוימב טלב אל םגו .ההובג היה ורוביד רשוכ לבא ינוציחה וארמב טלב אל ןואילופונ ןכ ומכ לכות םאה ,וז הנוכתל בל יתמש אלש והשמ ,"גיהנמ" לכב רחא והשמ הפ שיש הנקסמל יתעגה תקסועה הרותל יל דיגהל וא תורפסל יתוא תונפהל תוחפל וא וז המולעת חונעפב יל רוזעל .וזכ הרות ללכב הנשי םא הז םוחתב .יתוא הנפת םא חמשא טויטמזירכל הרושקה תורפס וא רמוח ריכמ התא םא ןכ ומכ ב.נ חוכ הל שי רשא תוישיאל איה יתנווכ זא "גיהנמ" ןווכתמ ינא המל תנבה ךכ לכ אל םא עיפשהלו הרבחה תא תונשל תלגוסמ וז תוישיאש ךכב אתבטמ הז ךוכ ,הרבחב והשלכ דמעמו ."הילע לבא הזה םוחתב קסוע התא םא עדוי אל ינא רמולכ ,הנוכנה תבותכל יתעגה םא חוטב אל ינא בלה תמושת לע הדות הרקמ לכב .תישונאה היגולוכיספל קודה רשק הפ שי ינומדמכ תאז לכב .לוברסה לע החילסו שארמ הדות DG

03/03/2004 | 00:20 | מאת:

שלום, מדי פעם אתה צץ עם שאלות מעניינות. בכל אופן הפסיכולוגיה האירגונית עוסקת במערכות יחסים בתוך חברה ובמנהיגות, כיום זהו תחום התעניינות מיוחד וישנם חוגים לכך באוניברסיטה. בטח יש חומר רב על המנהיגים של מלחמת העולם השניה שכל אחד מהם היה ענק, צ'רצ'יל, סטלין ולהבדיל היטלר. אספר לך סיפור שאולי קשור ואולי לא, אבל אני חושב שהסיפור טוב. כפי ששאלת ניסו למצוא מה מאפיין ומה משותף למליונרים, אנשים שעשו את עצמם ולא כאלו אשר ירשו את המליונים. חיפשו את הדברים המוכרים כפי שכתבת, אהבת כסף, יופי, מרפקים, רצון לכוח, אלימות וכך הלאה, לא מצאו שום דבר משותף, בכל זאת הדבר המשותף היחיד שמאפיין היה שבממוצע כל אחד מהם נפל עשר פעמים לפני שעשה את המיליון הראשון. בהחלט תשובה מפתיעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ואני רוצה לשתף בו את הפורום הנפלא והתומך הזה: לפוסט פסיכוטי כשאתה משתגע, לא רק בעצמך אתה נוגע לא רק בעצמך אתה פוגע. כל החברה סביבך מתבוננת, מתייסרת. כי כשאתה משוגע בחוץ, משהו במשוגעות שבל נוגע במשוגעות בפנים של כל אדם אחר. לכולנו יש משוגע בנשמתינו. אותו חלק "אידי", לא מודע, שרוצה לשחרר את האגו מהמושכות, ולדהור קדימה. לכולנו יש חלק משוגע שרוצה לפרוץ, לצרוח בקול רם שהמלך הוא ערום. אבל רובינו פוחדים להשתגע. ואז, כשאתה משתגע, אתה מבטא בהתנהגותך החיצונית את אותה תשוקה כמוסה ואותו פחד משתק מהשיגעון, בנשמות של האחרים. ואז, המושכות שלהם מופעלות ביתר עוצמה, וכדי להשתלט על המשוגע שבתוכם, הם צועקים עליך, ומשפילים אותך. קשה להם לראות אותך משתגע כי קשה להם לקבל את המשוגע שבתוכם. כשאתה משתגע, לא רק בעצמך אתה נוגע לא רק בך אתה פוגע. החברה כולה מסביבך תוססת, לא מבינה, כועסת. היא מחזיקה אותך בבית משוגעים כי אתה מפריע לה בבית. כשאתה משתגע, לא רק בך אתה פוגע, לא רק בכאב של עצמך אתה נוגע. איפה נגמר האדם ומתחיל השיגעון? כולנו בני אנוש. כולנו טועים. לכן, כשתבחר להפסיק להשתגע לך חזרה לחברה שהכילה אותך ותגיד לה- חזרתי, תודה. תסביר ותספר ותסלח ותמחל ותבין ותעזור גם לה להחלים ולהבריא. כי כשאתה משתגע, לא רק בך אתה נוגע, לא רק בעצמך אתה פוגע. גם הם שם איתך מסביבך. תמי.

02/03/2004 | 22:34 | מאת: א.מ.

תמי.....מרגש ואמיתי

03/03/2004 | 00:22 | מאת:

לתמי שלום, ו ו א ו - תודה על השיתוף, אני חושב שכדאי לפרסם אותו לציבור אם יש לך אומץ! תודה הידש

02/03/2004 | 21:29 | מאת: יערה

שלום דר' הידש. בגלל בעית חרדות, בעיקר בעיות חברתיות אך גם כלליות, טופלתי בעבר בסרוקסט למשך כחצי שנה לערך. כשזה לא עזר, החליף לי הפסיכיאטר את התרופה לאפקסור, למשך כחצי שנה במינון הדרגתי עד למינון של 150 מ""ג ליום. ההשפעה היתה חלקית, ולא מספקת. כרגע אני בהורדת המינון, על מנת לשקול אפשרות להפסיק את התרופות בכלל, או לנסות תרופה מסוג חדש. רציתי לשאול את דעתך. כיוון שההשפעה של התרופות שנטלתי היתה קטנה יחסית, האם יש טעם לנסות משהו חדש, ומה האופציות הקיימות, או שמא עדיף להסתדר בלי? יש לציין שבכלמעבר תרופה, העלאת או הורדת מינון, אני סובלת מתופעות לוואי לא נעימות. אודה על תשובתך בברכה, יערה

02/03/2004 | 23:05 | מאת: משה

לחרדה חברתית התרופה הכי יעילה היא אורוריקס AURORIX מדובר על תרופה מסוג MAOI ישנן הגבלות בתזונה בזמן השימוש בתרופה. אבל העיקר: איזה עוד טיפולים ניסית עד היום מלבד כדורים? מומלץ במיוחד טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בקבוצה אבל גם קוגנטיבי-התנהגותי פרטני.

03/03/2004 | 00:26 | מאת:

ליערה שלום, כפי שמשה כתב, טיפול פסיכולוגי בהחלט עשוי לעזור עם אורוריקס אין צורך לשמור על דיאטה, זו תרופה מתקדמת ואין צורך בדיאטה. פרט לכך, כמובן שאין אפשרות לתת עצה מעשית מבלי שאכיר אותך היטב, אבל באופן כללי אם כל כך קשה לך בהחלפת התרופות אז מדוע לא לעלות במינון של האפקסור? אפקסור 150 מג' לדעתי (ולא כולם חושבים כך) הוא המינון המינימלי. אפשר בהחלט להשתמש ב 225 מג' ואפילו 300. אבל כמובן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 17:18 | מאת: חן

אני לוקח פבוקסיל במינון של 275 מ"ג ליום, והאם אני צריך לעשות בדיקות דם על מנת לבדוק את הרמות של תרופה זו בדם ( כמו שבודקים את הרמות בליתיום ) , אם כן אז כל כמה זמן אני צריך לעשות . אשמח לקבל תשובה בתודה חן .

02/03/2004 | 20:19 | מאת: טננהאוז

לחן שלום א. אין צורך בבדיקות דם לגבי השימוש בפבוקסיל. הוראות מיוחדות: 1. יש לדווח למנתח או למרדים על שימוש בתרופה זו. 2. יש להימנע משתיית משקאות אלכוהוליים-הם מגבירים את תופעות הלוואי. 3. סיכון ממנת יתר גבוהה. 4. מומלץ לשתות את התרופה לפני השינה. תרגיש טוב

02/03/2004 | 23:08 | מאת: משה

הפבוקסיל משנה את רמת הסרוטונין במוח ולא בדם ולכן אין מה לבדוק.

03/03/2004 | 00:28 | מאת:

לחן שלום, אני ממשיך את מה שאמרו קודמי ומוסיף שאין בדיקה שיגרתית של פבוקסיל בדם. פשוט אין. הידש

02/03/2004 | 16:53 | מאת: א י ל נ ה .

רופא הציע לאימי לקחת סרוקסד נגד דיכאון, בחנות טבע הציעו לי לתת לה טבליות הנקראות סופר סאם. האם הן יעילות?

02/03/2004 | 17:53 | מאת: משה

תשאלי בפורום רפואה אלטרנטיבית או רפואה טבעית כעיקרון אין תחליף אלטרנטיבי שהראה יעילות דומה לתרופות הפסיכיאטריות

02/03/2004 | 20:26 | מאת: טננהאוז

אילנה ערב טוב א. הומלץ שאימך תיקח סרוקסאט לצורך טיפול -לאחר איבחון מקצועי. ב. אם הובחן דיכאון ע"י רופא פסיכיאטר לקחת את התרופה. ג. לגבי מה שהומלץ לך זה תלוי במצב הדיכאוני. ד. מוכחת יעילותן של תרופות האנטי דיכאוניות. זה ממש משנה את איכות החיים.

02/03/2004 | 13:51 | מאת: למנהל הפורום שלום

ילד בן 10 לומד בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל. ילד ביישן מאד לא מתקשר עם המורים אין לו חברים מסרב לשתף פעולה עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים לא מוכן לקחת תרופות לשיפור מצבו. לא מוכן שום דבר. ישן בלילה עם ההורים. בכיתה יושב עם הראש מורכן. לא משתתף בשיעורים. לא מבלה. כל הזמן בוכה. אבקש את התייחסותך

02/03/2004 | 14:58 | מאת: טננהאוז

שלום א. לפי הסיפור יש שילוב של בעיות: הדחקה, משהו דיכאוני, חוסר אימון, בטחון עצמי. ב. איבחון מקצועי חשוב לקביעה מדוייקת-ומתן טיפול בהתאם. ג. אם אפשר לשאול מה טיב קשר ההורים עם הילד, כמה זמן הסיפור. ואם בעקבות אירוע מצער הוא שינה את התנהגותו. אם הצלחתי לעזור במשהו אז מצויין

02/03/2004 | 14:59 | מאת: טננהאוז

שלום( אני לא מנהל הפורום) א. לפי הסיפור יש שילוב של בעיות: הדחקה, משהו דיכאוני, חוסר אימון, בטחון עצמי. ב. איבחון מקצועי חשוב לקביעה מדוייקת-ומתן טיפול בהתאם. ג. אם אפשר לשאול מה טיב קשר ההורים עם הילד, כמה זמן הסיפור. ואם בעקבות אירוע מצער הוא שינה את התנהגותו. אם הצלחתי לעזור במשהו אז מצויין

02/03/2004 | 14:59 | מאת: אני

אני אמנם לא מנהל הפורום אבל מה שנכתב נגע לליבי וחייבת לרשום-עצוב. מה עם ההורים שלו? ואיפה המורה שלו? לדבר עם ההורים לדבר עוד יותר את הילדים האחרים בכיתתו בביה"ס משהו קרה לו בטוח. אולי אפילו משהו נורא ולפני שימשיך ויפול בין הכסאות ויגדל במצב נורא שכזה או שתימשך הפגיעה מישהו עם לב חייב לקחת אותו תחת חסותו ולברר מה קורה ואם ההורים לא מסוגלים אז מישהו קרוב אחר רק לא לתת לו להמשיך כך בימינו לצערי הכל יכול לקרות ומשהו קרה.

02/03/2004 | 17:25 | מאת: טלי

שלום, התאור ממש נגע לליבי והעלה לי דמעות בעיניים! כ"כ הייתי רוצה לעזור.. אני מציעה בהסוס (כי אני לא יודעת מה תהיה התגובה), -אם הילד גר באזור המרכז,אני אשמח להפגש איתו פעם בשבוע ולהיות כמו- חברה-אחות גדולה-חונכת .(ללא תשלום כמובן) .זה יכול לעזור לשנינו. אני בחורה בת 23 ויש לי נסיון בחונכות ואם מותר לי להוסיף..ילדים מאד אוהבים אותי.. אז אם יש על מה לדבר, אני אשמח, טלי.

02/03/2004 | 17:49 | מאת: אלמוני

אין לי שמץ מי את אבל את נשמה טהורה וזה נדיר היום במחוזותינו. יישר כוח.שאי ברכת דרך צלחה וחיים טובים.

02/03/2004 | 13:32 | מאת: מירב

מה זה אומר חוסר איזון כימי בגוף ?

02/03/2004 | 15:20 | מאת: טננהאוז

מירב א. את שואלת שאלה כללית מידי. ב. יש כמה סוגים של חוסר איזון כימי בגוף למשל: מאזן החומציות, מאזן רמת הסוכר. ג. מי נתן לך את ההבחנה הזו.

03/03/2004 | 00:33 | מאת:

למירב שלום, מדובר על מושג יותר עממי ולא מקצועי, אני חושב שמתכוונים לכך שיש צורך בטיפול תרופתי ולא לפסיכולוגיה. לכן יש צורך לטיפול תרופות. המושג דומה במקצת לחוסר איזון הורמונלי וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/03/2004 | 14:53 | מאת: עדי

חוסר איזון כימי משמעותו שאחד {או יותר} מן החומרים הכימיים שמופרשים באופן נורמלי על ידי הגוף, לוקים בחסר . ועל כן יש לספק אותם לגוף על ידי תרופות ובכך לצור איזון מחדש.

02/03/2004 | 13:18 | מאת: גלית

ד"ר שלום רב הננתי סובלת מאז ומתמיד מבעיות קשב וריכוז, ואף אובחנתי לכך... כרגע אינני לומדת, אבל הדבר מפריע גם בחיי היומיום... אם זה קושי להתרכז ולהבין דברים בעבודה, אם זה עם שיחות עם אנשים, שלפעמים צריכים לחזור פעמיים כי אני עופפתי לי... המליצו לי בעבר על ריטלין. האם זה בריא? אולי ממכר? מה התופעות לוואי, האם אתה ממליץ, וכיצד ניתן להשיג אותם? בתודה מראש...

02/03/2004 | 14:19 | מאת: טננהאוז

גלית שלום א. אכן ריטלין היא תרופה המיועדת לקשיים בריכוז. ב. אין תרופה שהיא בריאה. ג. בשימוש יש סיכון לתלות. ד. תופעות הלוואי: עצבנות, הפרעות בשינה- הן חולפות עם הטיפול או בהורדת המינון. ה. מומלץ -ניתן להשיג רק עפ"י מרשם רופא בלבד.

02/03/2004 | 17:46 | מאת: משה

ראשית יש לעבור איבחון מסודר אצל פסיכיאטר מבוגרים או נוירולוג מבוגרים שהם מומחים לנושא (אין הרבה כאלה). באיבחון יש לשלול הפרעות נפשיות או מחלה אורגנית שגורמת להפרעת קשב. במידה ומדובר בהפרעת קשב ראשונית אפשר לתת ריטלין או קונצרטה (ריטלין ארוך טווח) ללא הגבלת גיל- כיום אפשר לתת ריטלין גם למבוגרים. התרופה איננה ממכרת אבל מדובר בחומר ממריץ ולכן ייתכנו תופעות של אי שקט, עצבנות, בעיות שינה, טיקים, חוסר תיאבון ועוד.

03/03/2004 | 00:37 | מאת:

לגלית שלום, מצטרף לדברי קודמי, יש המון חומר על ריטלין ברשת ותוכלי לקרוא גם בכל אינדקס תרופות. באופן כללי, פעם חשבנו שהפרעת קשב חולפת עם הגיל ולכן אינה קיימת אצל מבוגרים. כיום אנחנו יודעים אחרת, אצל קבוצה לא קטנה הפרעת הקשב נמשכת ומטרידה ומגבילה גם בחיים הבוגרים. משרד הבריאות לא הגיע עדיין לידע זה ויש אישור לריטלין רק לילדים או לסטודנטים עד גיל 24. התרופה לא רשומה בארץ למבוגרים. בכל אופן ישנם דיווחים לא מעטים על יעילות של תרופות נוגדות דיכאון בהפרעת קשב. (כמובן שגם תרופות אלו לא רשומות למטרה זו). שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 13:06 | מאת: קרן אור

לאחרונה עברתי לגור עם חברי (אנחנו חברים כשנה +), אנחנו מאוד אוהבים והיחסים בינינו הם טובים (עם עליות ומורדות) . עד למעבר יחד, היינו מתראים בעיקר בסופי שבוע (גרנו די רחוק אחד מהשניה) כך שהקשר לא היה אינטנסיבי, מצד שני כשהיינו יחד די נהננו להיות יחד . מאז המעבר, אני שמה לב לתופעות מוזרות אצל חברי (שמשאירים אותי די פעורת פה), יש לו שינויים חדים במצבי הרוח שלו, עד כדי כך שהוא יכול להיות כמה ימים בדאון ומסתגר עם עצמו ולא ממש "מתלהב" לבלות איתי, ומצד שני ימים שהוא שמח , מצחיק, מספר בדיחות וכד' . כמו כן, זה יכול להשתנות גם ממש ברגעים, רגע אחד צוחק ורגע שני פתאום משתתק ונהיה עצוב כזה . לפני כמה ימים, היתה לו אליי התפרצות בעקבות ריב, שבה הוא העליב אותי באמרות ממש פוגעות . לא ממש ידעתי איך לאכול את זה, בסה"כ אני מכירה אותו בטיפוס מאוד טוב לב וחביב ופתאום הוא היה נראה לי אדם אחר לגמרי . לא זיהיתי את קור ליבו, את צורת הדיבור שלו ואת מה שהוא אמר לי . אנא, עזור לי, אני די חוששת מהמצב הזה , נראה לי שזה לא אותו אדם שאני מכירה . האם זה אומר שיש לו מעין מחלת נפש ?מה אתה מציע לעשות ? הוא מעולם לא נבדק ולא היה אצל פסיכולוג או פסיכיאטר .

02/03/2004 | 13:18 | מאת: טננהאוז

קרן אור שלום א. קראתי בעיון רב את פניתך . ב. לא כל התפרצות וריב צריכות להעיד על מחלת נפש. ג. את צריכה להבין כי במערכות יחסים יתכנו בעיות אי הבנה - ובמיוחד כאשר את במחיצתו יותר זמן מבעבר- זה אותו אדם שאת היכרת. ד. את צריכה בשלב ראשון לדבר עם חברך כאשר הוא במצב רוח תקין. להעמיד אותו על התנהגותו. ה. אני מציע לאחר כל זאת לבדוק אפשרות ליעוץ מקצועי.

02/03/2004 | 13:25 | מאת: קרן אור

אני מודעת לכל מה שרשמת . אבל אני דווקא מדברת על השינויים במצבי הרוח שלו ...אפ ודאון ....פתאום, ללא סיבה ....זה נראה לי משהו לא תקין כל כך . השינויים במצבי הרוח הם גם אלו שגורמים לו פתאום להתפרץ ולהעליב (לא מדובר בריב שבמהלכו ...פתאום הוא משחרר קללה) . כנראה שלא הבהרתי את עצמי . מה גם שמאוד מפריע לי שהוא יכול להיות פתאום מאוד קר רוח, לדבר ומאוד להעליב (בלי שנתתי לו סיבה טובה) בד בבד שהוא יכול להיות גם מפנק ומקסים בצורה מדהימה . כל זה בהפרשים יחסית קצרים . מקווה שעכשיו הבעיה שלי יותר מובנת .

02/03/2004 | 23:24 | מאת: משה

לקרן- זאת יכולה להיות הפרעה אפקטיבית או הפרעה באישיות- בכל מקרה השאלה החשובה היא האם הוא מודע למצבו? נראה שיש לו בעיה רצינית- תבקשי ממנו לפנות להערכה פסיכיאטרית בהקדם. אם הוא יסרב להיבדק ע"י פסיכיאטר זה יכול ללמד אותך שיש לו מה להסתיר. אם הקשר ביניכם חשוב לו אז אין סיבה לסרב לבדיקה נפשית.

03/03/2004 | 00:45 | מאת:

והקירבה היום יומית קשה, ישנם אנשים עם קושי מילדות מקירבה או שהם נפגעו ולכן קשה להם יותר לתת אמון והתהליך של ההתקרבות מורגש אצלם כמסוכן ולכן התגובות הרגשיות הלא יציבות. הנובעות מכך. התהליך הזה אינו פשוט, וכל תהליך של שינוי מורכב. יתכן וקשה לו בתהליך השינוי וההסתגלות לחיים ביחד ולכן התגובות הרגשיות המבולבלות והמבלבלות. לקרן אור שלום, הייתי רוצה לצנן מעט את ההתלהבות ולגעת רק במספר גורמים בסיסיים. כמובן שלא ניתן לאבחן לפי אינפורמציה מועטה, עם זאת שינויים מהירים מאוד במצב הרוח אינם מעידים על מאניה דפרסיה או הפרעה פסיכיאטרית אחרת. לא הייתי רץ לאבחנות פסיכיאטריות. כפי שאת מציינת היה שינוי בחייכם וכעת יש צורך להסתגל למצב חדש של מגורים ביחד והתחייבויות זה הדבר הטוב במגורים ביחד, אפשר להכיר את האדם ולהתנסות לפני שנכנסים למחוייבות חוקית. כך שעשיתם נכון שעברתם לגור ביחד לפני שאתם מתחייבים. [ צריך סבלנות ולראות איך עוברים את תקופת ההסתגלות, לנסות לדבר על הדברים, ומקסימום להגיע לשיחות זוגיות כדי לברר את הדברים עם אדם נוסף. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 10:40 | מאת: טל

ד"ר הידש יקר אני נוטלת פאקסט מזה שלושה חודשים (פחות שבוע) ויש לציין שהטיפול עוזר לי מאוד:אני קמה בבוקר,פעילה הרבה יותר ומצליחה אפילו לחייך.אפילו כבר נגמלתי מה"נוקטורנו". בשבוע וחצי האחרונים אני חולמת חלומות חזקים (זוכרת אותם היטב כשאני מתעוררת) בעיקר מהילדות-נעורים שלי אך לא סיוטים או חלומות מפחידים. אני לא יודעת אם זה קשור לחלומות או לא-אבל אני מתעוררת מהשינה באמצע הלילה עם זיעה קרה בכל גופי.מעולם לא קרתה לי תופעה כזאת.יש לציין שההזעה ממש רצינית וזה חוזר כל לילה בזמן האחרון. רציתי לדעת:האם זו תופעה מוכרת? האם זה קשור לפאקסט? באם כן-האם זה מצדיק החלפת הכדור? מה אני אמורה לעשות? (זה מפריע לי כי אני מתעוררת מקור). תודה רבה לך.

02/03/2004 | 13:29 | מאת: טננהאוז

טל שלום א. לא מכיר תופעה זו. ב. תופעות הלוואי הם: דיכוי תיאבון,בחילות, כאב ראש, נמנום-אני לא חושב שזה קשור לפאקסט. ג. החלפת כדור תיעשה בהמלצת הרופא המטפל בך. ד. את אמורה לפנות לרופא שנתן לך יעוץ.

03/03/2004 | 00:50 | מאת:

לטל שלום, לצערי שני הדברים עלולים להיות תופעת לוואי. גם חלומות עירניים שממש נראים כמו מציאות וזוכרים אותם, וגם הזעה רבה ביום וגם בלילה. כך שקשה לדעת האם ההזעה היא בגלל החלומות או בגלל התרופה. אני מאמין שבגלל הסרוקסט. תמיד לפני החלפת תרופה צריך לעשות מאזן של יתרונות והשפעה טובה לעומת חסרונות-תופעות הלוואי. לפי תוצאות המאזן קובעים האם להמשיך עם התרופה או להחליף. צריך לזכור שתרופה חדשה עלולה לא לעזור ויהיו לה תופעות לוואי, כלומר יש בכך סיכון מסויים, מצד שני עשוי להיות גם יותר טוב שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 10:26 | מאת: יעל

אני בת 24 ומגיל 19 אני סובלת מדכאון [סבלתי גם מהזעת יתר] רציתי לשאול.. לא עברתי שום אירוע טראומתי או אובדן או משהו משמעותי. הייתי בודדה בצעירותי ודחויה - האם מדבר כזה יכול להגרם דכאון ? האם כשלמישהו כואב בנפש - זה יכול לגרום לדכאון ?

02/03/2004 | 12:43 | מאת: טננהאוז

יעל צהריים טובים א. לא חייב בהכרח אירוע טראומתי כדי ללקות בדיכאון. ב. את מציינת שבצעירותך היית דחויה-דימוי עצמי נמוך. ג. כן בוודאי כשלמישהו כואב בנפש זה גורם למשבר. ד. יש אנשים שלוקים בדיכאון מדברים קלים, אחרים יותר חסינים. ה. כדאי ורצוי לדעתי לעבור בדיקה לאבחון כי זה פוגע באיכות החיים. תרגישי טוב

03/03/2004 | 00:53 | מאת:

ליעל שלום, רגישות ומופנמות קשורים למצב רוח פחות מתלהב, נטיה להפגע ואולי דיכאון. אבל דיכאון עלול לפגוע בכל אחד גם ללא נטיות ובסיס ידוע. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא להגיע לטיפול ולשפר את המצב, הסיבות והעבר חשובים אבל העתיד חשוב יותר, חשוב תרגישי טוב ותהני מהחיים. בשנים האחרונות אני מעודד יותר ויותר דווקא אנשים צעירים להגיע לטיפול נפשי (פסיכולוגי ותרופות), הם יכולים להפיק תועלת רבה הרבה יותר מתוצאות הטפול!! חבל על הזמן, כדי שתהני מהחיים ותצליחי כדאי להשתחרר מהדיכאון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 09:45 | מאת: טלי

שלום ד"ר הידש, אני , טלי, מהפורום באתר שלך (שנעלמת ממנו לאחרונה וגם אני ),בעבר כבר "דברנו" (באינטרנט) על הדכאון שלי,שאגב,מסרב להעלם.גם דברנו (מייל) על החלפת מטפל.. זוכר?! בקיצור, החלפתי מטפל, וכעת אני מטופלת אצל אחד מהפסיכאטרים והפסיכואנלטיקאים הטובים ביותר.באמת. הבעיה שלי,היא, שאני פשוט מאוהבת בו!!לא במובן המיני של המילה! אני לא מפנטזת עליו ולא רוצה ממנו שום דבר כזה.. אני פשוט אוהבת אותו,את הנשמה שלו,את העיניים לו, אוהבת להיו ת איתו ולדבר איתו. ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו! אני חושבת עליו כל הזמן!! בעבודה! בבית! בלימודים! זה ממש מטריף אותי.. מה אפשר לעשות? :( טלי

02/03/2004 | 10:40 | מאת: התפסן בשדה השיפון

טלי בוקר טוב, במסגרת של שיחות אינטימיות כמו שיש בטיפול, וכאשר יש אמון במטפל - ההתאהבות בו היא מוכרת, וקורית בשל תהליך שנקרא 'העברה' (כאשר המטופל רואה במטפל דמות אידיאלית). זה קורה וזה בסדר. למעשה, זהו שלב בתהליך הטיפולי. ההתאהבות הזו משמשת גם ככלי להבנתך כמטופלת. ההרגשה הזו אומרת כי את מרגישה בטוחה ויש לך אמון במטפל. זה סימן טוב. יש לציין כי הכל בסדר כל עוד ההתאהבות אינה ממומשת בפועל, כפי שנראה שאכן נשמר בטיפול שלך. כך האמון והרגשת הבטחון מתחזקים והטיפול על דרך המלך. בהצלחה

02/03/2004 | 10:49 | מאת: טלי

לתפסן (הולדן) שלום, מעניין שבחרת לכנות את עצמך בשמו של ה"ספר שלי".. אני יודעת את כל זה...אני פשוט לא יודעת איך להתמודד..זה מטריף אותי! זה מוציא אותי מרכוז! וזה מחמיר את כל ההשלכות התפקודיות של הדכאון. כ"כ נורא, עד שאני חושבת להפסיק את הכל.להפסיק את הטיפול, כדי שאני לא אעביר את ימי בספירת השעות והדקות עד לפגישה הבאה.

02/03/2004 | 12:33 | מאת: טננהאוז

טלי צהריים טובים א. אפשר באמת להבין את התנהגותך- בתקופה דיכאונית. ב. כאשר אדם נמצא במשבר קשה-והוא מוצא אוזן קשבת אז פשוט הוא ממלה את החסר. ג. המלצתי למתוח קו ברור בין הסיוע שאת מקבלת ובין את עצמך-ולהמנע מתלות. ד. בנוסף את צריכה למצוא דברים שבהם תמצאי כיף לעסוק בהם כהבת נפשך. תרגישי טוב

03/03/2004 | 00:58 | מאת:

לטלי שלום, התרשמתי ובודאי שאני מצטרף לכל מה שנאמר בדיאלוג עם התפסן. האהבה היא כוח חזק מאוד, המטרה היא להפוך אותה לכוח מניע ומקדם, כעת את מרגישה "תקועה" ועסוקה במחשבות, המטרה היא להתקדם עם המנוע החזק הזה. כמובן ששיתוף המטפל כמו שנכתב חשובה ביותר. אנחנו נחזיק לך אצבעות כדי שיהיה לך אומץ, הוא יסתדר עם עוצמת הרגשות שלך, אל תדאגי למטפל, תדאגי לעצמך. בטח שנשמח לשמוע כיצד הדברים מתקדמים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 09:02 | מאת: שלמה

קיבלתי תרופה בשם Ciprolex לתקופה של חצי שנה. לפני שאני לוקח אותה ,ברצוני לדעת מהם תופעות הלואי של תרופה זו ? והיכן ניתן למצוא ברשת מידע מפורט עליה ? בתודה מראש שלמה

03/03/2004 | 01:00 | מאת:

לשלמה שלום, מדובר בתרופה נוגדת דיכאון הפועלת על הסרוטונין כלומר מקבוצת ה SSRI, תוכל למצוא הרבה מאוד חומר ברשת. אפשר כמובן להעזר בכל אינדקס תרופות, אם לא תמצא את הציפרלקס תנסה בציפרמיל שהיא בעיקרון תרופה מאוד דומה. אפשר כמובן להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים בפורום הנוכחי, כבר עסקנו רבות בתרופה זו. בהצלחה דר גיורא הידש

02/03/2004 | 02:55 | מאת: דניאל

שמי דניאל ואני סובל מרגישות יתר, מצבים רבים גורמים לי לרגשות אשר מונעים ממני לתפקד ולמצות את הפוטנצינאל עקב אותן הרגשות. ברצוני לדעת מה הטיפול הניתן במקרה זה והאם קיים פיתרון לבעיה. הייתי הזמנו קבוצת תמיכה חברתית במסגרת המכון לחרדה ברמב"ם אולם הדבר טיפל אך ורק בחרדות ולא ברגישותי הקיימת מגיל קטן. אודה לך אם תענה למכתבי, בתודה, דניאל

03/03/2004 | 01:02 | מאת:

לדניאל שלום, ישנן מספר אפשרויות. ראשית יתכן וזה האופי שלך אז אולי כדאי להשלים עם כך ולהתפתח לכיוון הזה? רגישות היא דבר יפה ומיוחד ואם תהיה מחוספס אז אתה עלול לאבד עומק של החיים? כלומר אין זה בהכרח חסרון. אם בכל זאת אתה רוצה שינוי, אז אפשר בשלב הזה לחשוב על טיפול פסיכותרפי אינדיווידואלי ולחשוב גם על תוספת של נוגדי דיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש