פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
02/03/2004 | 01:48 | מאת: קימי

האם גם אתה סבלת מדכאון בעבר או סובל מדכאון או חרדות ואם כן אז האם אתה משתמש בכדורים ואלו? יהיה מעניין אם תשתף אותי...את הפורום בהרגשותך, אני מקווה שזה לא חוצפה מצידי אבל מבחינתי עצם השיתוף יעשה אותך יותר מוחשי ואמיתי ולא רק מישהו מעבר למסך שעונה על תשובות הודה לך על השתתפותך

03/03/2004 | 00:43 | מאת: שונא טיפשים

לא הייתי מגדיר זאת כחוצפה... אבל לא נעליב... לילה טוב.

03/03/2004 | 01:04 | מאת:

לקימי שלום, באמת שאיני יודע מה לענות, אני מבטיח שאם ארגיש צורך אז אשתף.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 23:02 | מאת: יסמין

ערב טוב בעמוד 969 הוספתי שאלה , לגבי הבחורה שסובלת מסכיזופרניה. דילגת על שאלתי כי חתמתי בטעות בשם יפעת. תודה

03/03/2004 | 01:12 | מאת:

ליסמין שלום, עכשיו כבר עניתי ותודה שסבת את תשומת ליבי. תמשיכי לשמור על קשר ולשאול שאלות. הידש

01/03/2004 | 22:17 | מאת: מדוכא

אני מטופל כבר חצי שנה בליתיום ואיקסל אך עד שיצאתי מדיכאון בעזרת הליתיום, חזרתי למצבי כתוצאה מכדור הזייבן והפסקת עישון. למה הפסקת עישון מחזיר אותי להיות מטורף ורצון למות, או בכלל הזייבן זה הכדור שגורם לי דיכאון. אני מדוכא ורוצה גאולה, מה לגבי אישפוז בתל השומר. הליתיום השפיעה עלי בצורה כל כך טובה, איפה טעיתי ומה עישתי שחזרתי למצב הזה.

03/03/2004 | 01:14 | מאת:

שלום, הזייבן היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ואינני חושב שזו הסיבה. יתכן שמדובר בירידה במצב ללא קשר למה שקורה. עם זאת הפסקת עישון היא תהליך די קשה, מדובר בתהליך הדומה במידה רבה לתהליך של "אבל" כמו פרידה מחבר וותיק שליווה אותך שנים רבות.... אבל טוב שהפסקת לעשן ואני מקווה שגם המצב הנפשי ישתפר בהקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 21:20 | מאת: מירי

דר' גיורא הירש שלום רב. אני מתנצלת מראש על המכתב הארוך, אני מקווה שזה לא ימנע ממך מלקרוא אותו ואת כולו עד סופו, ואני מודה לך מראש על הסבלנות. לפני כארבע שנים עברתי חוויה טראומתית מאוד במהלך טיול בארץ אחרת ומאז אני מרגישה שחיי ה שתנו לחלוטין. בתקופה סמוך למקרה סבלתי מחרדות קשות, פחד לשהות במחיצת אנשים, מחשבות אובדניות, בכיתי המון הייתי מאד מבולבלת, לא מבינה מה עובר עלי, קושי רב בלבטא ולהסביר את אשר עובר עלי, וכשכבר הייתי בחברת אנשים הייתי מאד מכונסת בעצמי, מרבה לשתוק והראש לא היה נח לרגע ממחשבות וניתוחים של עצמי על עצמי ועל הסביבה, ניתוחים שליליים כמובן. (דימוי עצמי נמוך ביותר או יותר נכון - הייתי ממש אבודה ולא מחוברתלעצמי בגרוש). יש לציין שלפני המקרה הייתי בחורה אופטימית, עם שמחת חיים ואמונה רבה בעצמי. כחצי שנה אחרי המקרה הלכתי לטיפול פסיכולוגי למשך שנה. הטיפול עזר לי קצת "להתרוקן" קצת איזן אותי ויש לציין שכארבע שנים אחרי התקופה הקשה שעברתי, אני בהחלט במקום ובמצב טוב יותר היום משהייתי בעבר. אני מבינה יותר טוב את עצמי ומצליחה לתקשר יותר טוב עם אנשים, אך עדיין מלווה אותי תחושה תמידית של לחץ, פחד לדבר , פחד להסתכל לאנשים בעיניים. הרבה פעמים אני נכנסת למצב של לחץ קשה לריסון ומרגישה שהמוח שלי עוד מעט יתפוצץ מרוב פעילות, נראה לי שזו חרדה או/ומתח מאוד עמוק ,אני חשה קשיחות בשרירי הכתפיים והעורף באופן תמידי - יותר מכל אני חשה שההתקדמות שלי מאוד איטית, שייתכן שאני זקוקה לטיפול תרופתי על מנת לאזן יותר את הפעילות המוחית שלי. אני מתפקדת, עובדת, לומדת אבל הכל בא לי קשה מידי, אני מכריחה את עצמי לעשות דברים , מכריחה את עצמי לקום בבוקר... אני מתכוונת ללכת לפסיכיאטר לייעוץ. האם אתה חושב שאני זקוקה לטיפול תרופתי? האם ייתכן שחוויה שעברתי לפני 4 שנים יכולה להצדיק טיפול תרופתי, או אולי אני צריכה לעשות הרבה ספורט ולראות פסיכולוג וזהו? לא הייתי רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי, הייתי רוצה למצוא תרפיה בדברים אחרים ורק קצת למתן את תחושת הלחץ הפנימי הזה, התמידי. לרסן קצת את הפחד המקפיא לפעמים מלשוחח עם אנשים ולהסתכל להם בעינים, וכמובן להרגיש יותר טוב עם עצמי ולהיות מסוגלת באמת לשים את החוויה הזו שעברתי מאחורי, לא להבהל ממנה כ"כ שהזכרון שלה לא יהיה כה דומיננטי. אני שוב מתנצלת על המכתב הארוך, זו הפעם הראשונה שאני מתיעצת עם איש מקצוע בנושא ובכזו פתיחות ועוד באינטרנט, לא הייתי מאמינה על עצמי, ואני אומרת את זה לחיוב לשם שינוי. אודה לך מאוד על תשובתך, המוטרדת.

01/03/2004 | 22:15 | מאת:

למירי שלום, קראתי את כל מכתבך והייתי מנסה לנסח את השאלה שלך קצת אחרת. אם את שואלת האם את חייבת טיפול תרופתי? התשובה היא לא , אינך חייבת. אם כפי ששאלת האם האירוע מצדיק טיפול תרופתי? לשאלה זו אין לי תשובה, מצדיק זה דבר יחסי מאוד. בכל אופן אם השאלה היא: האם טיפול תרופתי עשוי לעזור לי ומהר? התשובה היא כנראה שכן ולדעתי זו השאלה הנכונה. כיום הטיפולים התרופתיים אינם ממכרים ואינם גורמים נזק ולכן השימוש בהם הוא דבר יחסי וצריך לשקול את התועלת מול נזק אפשרי. את מתארת מגבלות רבות שאת מתמודדת איתם עם פגיעה די חמורה בתפקוד דברים אלו חשובים וכדאי לשפר את המצב ולהרגיש טוב יותר. בהבדל מטפול פסיכולוג, הטיפול התרופתי עוזר מהר יותר, ובהבדל ממה שמקובל לחשוב, לדעתי גם לטיפול פסיכולוגי עלולות להיות תופעות לוואי..... לצערי אין תשובה חד משמעית, הדברים יחסיים, עם זאת אפשר לאמר שאין סיכון גדול בלנסות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 22:40 | מאת: מירי

תודה רבה. נראה לי שאני בהחלט אנסה. כל טוב, מירי.

02/03/2004 | 18:02 | מאת: מוטרד אבל לא מאוד

תופעות אלו חמורות יותר מהטיפול התרופתי... תרופה בדרך כלל נבדקת הייטב ועוברת אי אילו בדיקות וכד' . פסיכולוגים ובעיקר טראפיסתים שהפירצה בחוק מאפשרת להם לעסוק בנפש עלולים לגרום ל"תופאות לוואי קשות". ולעיתים הרסניות... פני לרופא פסיכיאטר. וחפשי אחד מיקצוען . אל תתפשרי בפחות מאדם שהשקיע את שנותיו בלימודי רפואה לטובת כל מיני "חכמולוגים" שחושבים שהם המציאו את תורת הנפש... ושרק רק רק יהיה טוב.

01/03/2004 | 20:49 | מאת: naomi

is it ok to take a medicen from the SSRI group combined with a medicen from the NARI group ?

01/03/2004 | 22:17 | מאת:

לנעמי שלום, יש הגיון מסויים ליטול שתי תרופות הפועלות במנגנונים שונים יחדיו. עם זאת אני מעדיף ומשתדל להצמד לתרופה אחת בלבד. כמדיניות תרופה אחת זו הגישה הנכונה ואפשר ליטול אפקסור או איקסל שיש להן השפעה דואלית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 15:03 | מאת: sarona

1.3.2004 שלום אני רוצה לברר בקשר לתרופה שניתנה לי הובחן אצלי דיכאון ע"י פסיכאטר והוא נתן לי תרופה בשם SEROXAT אני לוקחת את התרופה במשך יומיים ואני מרגישה חוסר ריכוז ומין ריחוף האם אילו התופעות של הכדור ואם אפשר לקבל הסבר על הכדור תודה Sarona

01/03/2004 | 22:20 | מאת:

לסרומה שלום, לפי זכרוני כבר שאלת את השאלה הזו אבל יתכן שאני טועה. בכל מקרה אפשר לקרוא על התרופה בכל אינדקס תרופות. התופעות של "ריחוף" או הרגשה מוזרה עלולה להיות בתחילת טיפול ואני מקווה שהן יעברו במהרה. שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

מתקיים מפגש ראשון בקבוצת התמיכה לסובלים מהפרעות חרדה, המפגש יתקיים בחיפה ביום חמישי. למעוניינים עדיין יש הזדמנות לשלוח לי אי מייל [email protected]

המון הצלחה, מחזיק לכם אצבעות הידש

נחמד

01/03/2004 | 12:16 | מאת: איילת

אני סובלת מחרדה חברתית ונוטלת סרוקסט כחמישה שבועות. הפסיכולוגית שלי אמרה לי שהטיפול התרופתי יארך לפחות כשנה. קצת קשה לי עם המחשבה שאני על תרופות פסיכיאטריות והייתי מאוד רוצה לסיים עם הטיפול התרופתי כמה שיותר מהר (על אף שאני מרגישה שיפור). מדוע צריך ליטול את התרופה כ"כ הרבה זמן? והאם בתום הטיפול אני ארגיש הדרדרות וחרדות כמו לפני הטיפול?

01/03/2004 | 14:32 | מאת: אריאל

הי איילת קודם כל טוב שאת מקבלת את הטיפול שאת צריכה. נסי לחשוב על זה בצורה כזו: חולה שיש לו סכרת או לחץ דם גבוה לוקח תרופות כי הוא צריך לקחת אותם. אותו הדבר עם תרופות פסיכאטריות. זה לא בושה והרבה אנשים היום נעזרים בהם כי אם צריך אז צריך. לגבי הטווח לקיחה, המקובל הוא לקחת שנה אבל תמיד יש "לפנים משורת הדין" וזה תלוי איך המטופל \מטופלת מרגישים. שווה לדבר על כך עם המטפלת שלך . אני מאחלת לך בהצלחה אריאל

01/03/2004 | 22:23 | מאת:

לאיילת שלום, הטיפול בחרדה ודיכאון מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא ההבראה ולהרגיש טוב, החלק השני הוא מניע של השנות החרדה. חרדה ודיכאון חולפים אבל עלולים לחזור, הסיכון של חזרה הוא גדול יותר ככול שאנו קרובים למצב החריף. לכן מצאו שאחרי כשנה יש בטחון די טוב שמצב החרדה לא יחזור. כך שבכל הפסקה מוקדמת מדי יש סיכון של חזרת החרדה. אבל כמובן שמדובר על סיכון ולא אצל כולם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 11:46 | מאת: גולני

איך ניתן לאבחן מצב דכאוני או גרוע מזה,כאשר אני מטופל בכדורי אוקסיקונטין 20 מג' פעמיים ביום. טיפול בתרופה זו (נרקוטי?) ניתנה לי להקלת הכאבים שיש לי לאחר מספר פעולות ניתוחיות שעברתי. התיפקוד שלי ירד, רוב הזמן אני נמצא במצב שכיבה, חוסר אכפתיות לקורה סביבי, מתעצבן מהר,האים יתכן שזה השפעה של טיפול תרופתי זה? תקופה ארוכה אני לא עובד ,ובנוסף נקלאתי למצב שבו לא מצליך למצוא תעסוקה כל שהיא ,שזה גורם נוסף למצבי הרפואי הקיים. היתכן שאקב המצב המתמשך של כאבים הגבלות תפקודיות חוסר מעס אני נכנס למצב דכאוני או גרוע מזה,ומה אני יכול לעשות או לפנות לקבלת עזרה בכדאי לעצור את ההדרדרות שלי? אני אודה לך אים תוכל לעזור או ליאץ לי בנידון.

01/03/2004 | 22:26 | מאת:

לגולני שלום, אני חושב שאתה יודע את התשובה.... כל גורם שציינת הוא לבדו עלול לגרום לאדם למצב רוח ירוד ודיכאון.... ואתה מדבר על כאבים, תרופות נרקוטיות, חוסר תעסוקה וכך הלאה.... לפני שמדברים על טיפול כדאי להגיע לאבחון טוב ומלא ומכאן להתקדם. כידוע הטיפולים הנפשיים מתבססים על שיחות-פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/03/2004 | 14:12 | מאת: גולני

דר' הנכבד היכן ניתן לעבור איבחון או על ידי מי ? מי צריך להפנות אותי לאבחון/טיפול על פי הצורך. מקווה שיהיה טוב? היתי פעם אופתימי..........

01/03/2004 | 11:22 | מאת: לילך

כתבת שדכאון עם שינה מרובה ואכילה מרובה הוא היוצא דופן- למה התכוונת ??

01/03/2004 | 22:27 | מאת:

ללילך שלום, בדרך כלל דיכאון הוא כפי שתואר, ירידה במשקל והתעוררות מוקדמת. קיים סוג של דיכאון לא אופייני, לא טיפוסי הנקרא א-טיפי שהוא קשור לשינה מרובה ועליה במשקל. פשוט מדובר על סוג נוסף של דיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 11:19 | מאת: מלי

האם כשמישהו דחוי ולא אהוב ובודד - ועצוב, האם הוא יכול לקבל מזה דכאון קשה ?

01/03/2004 | 22:30 | מאת:

למלי שלום, בדידות היא מחלה קשה ועם תחושה של ניכור היא מגפה של המאה העשרים ואחת.... אבל כמובן השאלה היא מה הביצה ומה התרנגולת. האם הדיכאון גרם להתרחקות ולהיות לא אהוב כי את לא עליזה או שהבדידות גרמה לדיכאון. אולי מדובר במעגל סגור כאשר חוזרים בו? הדיכאון גורם לבדידות והבדידות גורמת לדיכאון וכך הלאה? כדאי להגיע לאבחון וטיפול שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 09:17 | מאת: תמר

שירה יקרה, דברייך נוגעים לליבי, שכן התחושות מוכרות לי מאד. מבלי להכירך ממש, אני רוצה לומר לך, כי לא נראה לי שדווקא ההשמנה היא המקור לבעיה. באותו אופן, אפשר היה לייחס זאת לחוסר בן זוג, קושי בעבודה ועוד סיבות בלי סוף... בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם קשיים כאלה ואחרים בחיים, אך ההבדל הוא איך מפרשים זאת ומה עושים עם זה. אני, למשל, חשבתי, שכאשר יהיה לי חבר - יגמרו בעיותי בחיים... והנה, היום אני נשואה (לבעל מקסים, יש לומר ), אך נטיותיי לדיכאון וחרדה לא תמו... הדברים החיצוניים יכולים להשפיע על מצב רוחנו, אך בסופו של דבר, "הפילטר" הפנימי הוא שצובע כל דבר באור מסויים... אני יודעת כמה זה קשה לשנות את התוך ואת ההסתכלות על החיים, במיוחד כשהנטייה לדיכאון קצת משבשת את זוית ההסתכלות. אבל זה מה שדורש "תיקון". אחרת תמיד נמצא סיבה לראות בשחור, ובצורה מעגלית ובלתי מודעת גם נגרום לעצמנו עוד סיבות חיצוניות לחוסר שביעות רצון... ( לדוגמא, יש לי קושי בקשרים חברתיים, אני נכנס מזה לדיכאון, הדיכאון מרחיק מעליי את האנשים עוד יותר... וכיוב'). שירה יקרה, אני מחזקת את ידייך. עשי לעצמך ולנפשך כל דבר שעושה לך להרגיש טוב, (אם נושא ההשמנה מציק לך, טפלי בו) אבל אל תשכחי, כדברי השיר, ש"השמש היא בפנים". ( ואת זה אני אומרת לעצמי כל יום מחדש...). תמר.

01/03/2004 | 10:26 | מאת: שירה 59

מה שאת אומרת נשמע לי מאוד נכון, מצד אחד , ומצד שני, ממש לא. פעם באמת חייתי כל הזמן בתחושה שאם רק ס יקרה אני אהיה מאושרת, וכל פעם זה היה משהו אחר. הבעיה עם המשקל זה לא שאני נורא מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה לרדת למרות המאמצים ההיסטריים שגוזלי ם ממני אנרגיה עצומה. כבר באמת שאין לי אנרגיה לבדוק עוד אופציה. אני מרגישה שמשהו לא בסדר בגוף שלי, אחרת כבר הייתי יורדת... זה בטח נשמע תירוץ של שמנים, אבל אני כל החיים נאבקת במשקל, ולא קרה אף פעם שהתאמצתי יותר מאשר עכשו, וזה פשוט לא קורה. הלכתי לרופא משפחה חדש כי הרופאה שלי גילתה 0 אמפטיה למצבי פעם אחרונה שהייתי אצלה. באתי קצת על קוצים כי הנושא באמת נורא מפריעה לי המון זמן, ואיך שהתיישבתי התחלתי לבכות. בקיצור , מסתבר 0 אמפטיה עדיף על רופא שיורד עלי. ברגע שאמרתי שהייתי מטופלת נגד דיכאון, הוא נדבק לזה וניסה כל הזמן לדחוף לי כדורי הרגעה וסרוקס. אני בתגובה אמרתי לו שהבעיה היא לא המצב רוח שלי , אלא המשקל ושחבל שירשום לי מרשמים כי אני פשוט לא אקח אותם. ואז הוא אמר את המשפט הנורא מכל "את פשוט צריכה לסתום את הפה שלך עם רוכסן". ואז באמת התחלתי לבכות ומרוב עצבים גם להתנשף. פשוט רציתי לרצוח אותו. במקום להאמין לי ולחשוב על פיתרון יצירתי שיכול לעזור לי , הוא רק רוצה להרגיע אותי.... כמו שהוא אמר "זה מאוד פשוט, רק כדור אחד ותהיי רגועה". בסוף , הוא מדד לי לחץ דם ודופק (שבאופן מתפיע היו גבוהים מהרגיל), ושנייה לפני שיצאתי שאל אותי אם אולי אני רוצה רדוקטיל. כמובן שלא רציתי, בטח לא אחרי שהוא מתייחס אלי כמו אל מטרד. יש לי חשק היום פשוט לוותר על הכל. אני הולכת לישון, כי אני פשוט מותשת מההתמודדות עם המפלץ הזה.

01/03/2004 | 13:17 | מאת: א.מ.

שלום רב האם את מתגוררת במרכז? רציתי להציע לך ניסיון לפתור את בעיית ההשמנה (ללא תשלום). אם יש באפשרותך השאירי לי אמצעי להתקשר אליך באמפתיה רבה א.מ.

01/03/2004 | 14:50 | מאת: תמר

שירה יקרה, זה באמת נשמע קשה ומתסכל להלחם בשתי חזיתות - מצד אחד - המשקל והקושי הרגשי, ומצד שני - חוסר הרגישות של המטפלים. לצערנו, עדיין קיימת בעיה נפוצה למדיי של חוסר מודעות בקרב מטפלים לצורך של המטופל ברגישות ובאמפתיה למצבו, ולהתייחסות אליו כאל אדם הסובל מבעיה, ולא כאל חולה, שהוא בעצמו בעיה... בואי נקווה שעם הזמן, המודעות לצורך הבסיסי הזה תגבר. יחד עם זאת, כרגע מה שנותר לנו לעשות, זה לדרוש את השירות המגיע לנו כלקוחות. אם פנית לרופא אחד ולא קיבלת מענה לבעייתך - פני לאחר. בררי איזה מקום מתמחה בנושא של עודף משקל ומספק שירות הולם ללקוחותיו. עם רצון ונחישות, אני בטוחה שתמצאי מענה לבעייתך זו ! במקביל - המשיכי לטפל בעצמך, בדימוייך העצמי, בגישה הכללית לחיים ( אם אני זוכרת נכון, אמרת שאת בטיפול פסיכולוגי ), ואל תתיאשי ! אפשר לנצח את "המפלץ", כמו שאת קוראת לזה... המון בהצלחה והרבה כוח ! תמר.

01/03/2004 | 00:17 | מאת: לילך

האם הדכאון כולל גם הפרעות בשינה ובתאבון ??

01/03/2004 | 00:56 | מאת:

ללילך שלום, בהחלט כן, בדרך כלל יקיצה מוקדמת ואי אפשר לקום מהמיטה, ממשיכים להיות במיטה עם ירידה בתיאבון ובמשקל. ישנו דיכאון לא אופייני עם שינה מרובה ואכילה מרובה, אבל זה יוצא הדופן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 00:15 | מאת: שגית

האם כשמישהו מסיים טיפול בתרופות או באומגה 3 - אם הוא יהיה עצוב - האם הדכאון חוזר ? ובמשך כל חייו- תמיד זה יכול לחזור ?

01/03/2004 | 00:58 | מאת:

לשגית שלום, אכן שאלה חשובה, לדיכאון יש יתרון וחסרון. היתרון הוא שההבראה מהדיכאון מלאה והאדם חוזר לעצמו במאה אחוזים. החיסרון הוא כמובן שדיכאון עלול לחזור, לכן ממשיכים בטיפול מספר חודשים כדי להפחית את הסיכון של חזרה. ככול שקרובים להתקף עצמו הסיכון של חזרה רב יותר, וככול שמתרחקים הסיכון יורד והביטחון עולה. לכן מי שעבר מספר התקפים של דיכאון הוא צריך ליטול טיפול ממושך ויש האומרים מספר שנים, רק כדי למנוע חזרה. אחרי התקף ראשון הטיפול בדרך כלל כשנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 21:29 | מאת: אמא רחוקה

כזכור נסעתי לבקר את הבת נפגשתי עם כל המטפלים והם היו תמימי דעות שהיא חייבת לגמור את הלימודים הרופאה הוסיפה אפקסור נגד דיכאון לילה לפני הטיסה שלי חזרה היא הגיבה קשה ןרצתה לחזור הביתה דחיתי את הנסיעה והזמנתי לה כרטיס המטפלת התנגדה והבת גם נרגעה אמרה שזה עבר וטני יכולה לחזור הביתה סיכמנו שאני חוזרת והיא מגיעה לחופשת סמסטר בעוד שבועיים ואם עדיין היא לא תרצה ללמוד היא תשאר חזרתי הביתה ביום שישי וביום ראשון היתה לי הרגשה לא טןבה התקשרתי לחברה שלי שדואגת לה והודעתי שאני עולה על מטוס ובאה גם החברה וגם הבת צחקו עלי ואמרו שהכל בסדר לא נסעתי וביום שני קיבלתי טלפון שההיא בלעה את כל הכדורים והיא במיון הבת המוכשרת שלי דיברה בבקר עם הפסיכולוגית הבטיחה שהכל בסדר הלכה הביתה בלעה את הכדורים טלפנה לחברה שלי והודיעה שהיא נוהגת בדרך אליה כי היא התחרטה הגיעה לחברה כאילו כלום לא קרה ולא רצתה להגיע למיון טוב כמובן שלקחו אותה פעם אחרת אני אולי אספר מה עבר עלי כי אין פה מקלדת בעברית ואני מאלתרת אני עכשו פה הרופאה החליפה את הכדורים לשילןב חדש של פרןזאק ןזיפרקה symbyax 12/25 אני איתה עד חופשת הסמסטר ואז נחזור הביתה הקטנה נשארה לבד בבית והיא כועסת על אחותה ועלי כדי שלא תכעסו שאנו מחריכים אותה ללמוד המטפלים אומרים שחסר חודש וחצי לקבלת התואר והיא צריכה להתבגר וללמוד להתמודד עם קשיים בחיים וביום שהתרופות יעזרו היא תצטער על הלימודים נראה לי שיש לה עמידות מסויימת לתרופות כי הכמות שהיא בלעה הייתה גדולה מאוד ועדיין היא נהגה לבית החולים נקווה שהתרןפה החדשה תעזור זהו אספר יותר כשיהיה לי מחשב נורמלי ואני מקווה שלפחות אתם בסדר

29/02/2004 | 22:54 | מאת: ילדת אור ירח

שלום לך אמא רחוקה אני לא יודעת איך לכתוב ומה לכתוב, אבל אני כרגע בעיקר מזדהה עם הבת שלך , מרגישה את הכאב שלה, את העצבות, אני לא יודעת מה הרקע שלה ומה סיפור חייה, אבל זה לא משנה, כשחרא לך ואת שונאת את עצמך ורוצה למות כל יום, כל שעה , כל רגע, הסיבה לא משנה. אני מקווה שהבת שלך תתאושש מהר והכדורים שהיא בלעה, לא הבנתי כל כך מה קורה, את נוסעת אליה, או שהיא באה אלייך. אבל זה באמת לא מה שמשנה כרגע. מה שמשנה זה שהיא תרגיש טוב, פיזית ונפשית. אמא רחוקה, את צריכה לדאוג גם לעצמך, להיות חזקה בשבילך ובשביל הבת שלך. שוב, אני לו יודעת כלום עליה, אבל אולי היא יכולה לקחת חופשה מהלימודים, כמו חופשת מחלה או משהו כזה, טוב, קשה מאוד לכתוב או לחשוב, אני במצב רוח מאוד רע היום, בעצם כבר כמה ימים שאני מרגישה חרא ובוכה ללא הפסקה, ואני דווקא לוקחת את האפקסור, אבל נידמה לי שהוא הפסיק להשפיע, הייתי אצל הרופא והוא פשוט פטר אותי בלא כלום, ......." פתאום אתה מתחיל לשרוק לך ויש לזה סיבה טובה כי זה היום האחרון שלך במציאות המסריחה ...... ויש שם כאב שרוצה כבר לצאת במילים אחרות אתה בודד הלילה ....."

29/02/2004 | 23:19 | מאת: תמי

אמא רחוקה אכן מצב כל כך עצוב וכואב, לך ולבת שלך. הייתי במקום הזה של לרצות למות, להעלם ולהפסיק את הסבל הזה. לדעתי לא כדאי לכם ללחוץ על הבת לגבי הלימודים. תנו לה לבחור. אם היא צריכה חופשת מחלה, שתיקח. זה לחץ עצום ולא הוגן על הנפש שלה והיא זקוקה למנוחה ולתמיכה. היא תגדל אחרי שתוכל להיות קטנה, כמה שרק תצטרך. אף בנאדם לא בוחר להיות קטן אלא אם יש לו צרכים כאלה, וזה חלק מהמצב הדיכאוני בו היא מצוייה. עוצמת עיניים ורוצה לעצום את העולם כולו מתוכי. להתעטף בתוך רחם הלילה ולא להיוולד לא למות ולא לחיות להעצם בטווח הביניים בין החיים והמוות ולא להרגיש. לנוח מהכאב ולהתעורר בלעדיו. חיזקי ואימצי. שלך, תמי.

01/03/2004 | 07:44 | מאת: אמא קרובה

שלום אמא רחוקה הצטערתי לקרוא את העידכונים העצובים. אם היא ממשיכה ללמוד ואת נשארת איתה, תשתדלי שהכדורים יהיו אצלך ולא כל כך זמינים עבורה. תחזיקי מעמד, עכשיו זה זמן קשה מאד אבל יהיה יותר קל. בת כמה בתך הקטנה? האם אפשר לכתוב לך מסר פרטי? אמא קרובה

01/03/2004 | 13:08 | מאת: א.מ.

שלום לך אמא יקרה אתן בתקופה מאוד קשה, אבל אתן ביחד, טוב עשית שנסעת חזרה. נוכחותך מאוד מאוד חשובה אני מאמינה שלחץ הלימודים הגביר את מצוקתה. בינתיים את ניקרעת בין הבת הגדולה לבת הקטנה שגם זקוקה לך, וזה יוצר קושי נוסף. אמא יקרה, ביתך קראה לך לשוב בדרך של בליעת הכדורים ואת עשית נכון וחזרת אליה. אני שולחת לך הרבה כוח ואנרגיה שתספי'ק לשתיכן לעבור את התקופה הקשה. יפה שאת מעדכנת אותנו ומאפשרת לנו ללות אותך בדרך הקשה בהצלחה א.מ.

02/03/2004 | 23:52 | מאת: אמא רחוקה

כן ןאפילו אשמח לקבל ממך הכתובת שלי היא [email protected]

29/02/2004 | 21:29 | מאת: zitasky

ניסיתי כבר פרוזאק, סרוקסאט וציפראמיל, ומכולם עזר לי ביותר הסרוקסאט, אבל תופעות ההזעה המרובה, הרדימות והאי אורגזמה גרמו לי להפסיק. הרופא המליץ לי רמרון, אך לאחר כעשרה ימי שימוש, כשהתרופה לא השפיעה לטובה ולעומת זה התחלתי באכילה כפייתית(ובהקאה לאחר מכן- שזוהי בעייה עתיקת יומין שלי), החלטתי להפסיק. הרופא ממליץ לי לנסות לוסטרל. מאד מבקשת חוות דעת מאנשים שהתנסו בתרופה זאת, השפעות, חיוביות, שליליות, תופעות לוואי. וכן בקשר לאפקסור. אשמח לתשובה מהירה שתעזור לי להחליט תודה

01/03/2004 | 01:05 | מאת:

לזיטסקי שלום, לפרוזק סרוקסט ציפרמיל ולוסטרל מנגנון פעולה דומה על הסרוטונין לכן בדרך כלל יש להן תופעות לוואי דומות למרות שלעתים תרופה שונה משפיעה באופן שונה ועם תופעות לוואי שונות על אותו האדם. לכן יש הגיון לעבור לרמרון שהוא מקבוצה שונה וגם לאפקסור או איקסל שבאופן חלקי הן מקבוצה שונה. אדרונקס פועל רק על הנוראפינפרין ולכן הוא ממש שונה מהתרופות שציינת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 07:24 | מאת: zitasky

מה פתאום כתבת אדרונקס, באיזה הקשר, ...מה זה...אני לא שאלתי על זה.. ,

01/03/2004 | 10:40 | מאת: נילי

היי. לגבי הלוסטראל אין לי התנסות אישית ממה שקראתי בפורומים ראיתי שהיא גורמת לכאבי בטן בהתחלה בהרבה מקרים. גם לא ראיתי הרבה התלהבות ממנה עם זאת זו אמורה להיות תרופה טובה מאוד. אני אישית ממליצה על האפקסור אולם בעניין תופעות הלוואי שציינת קשה להבטיח שזה יהיה שונה מהסרוקסט בעניין ה"רדימות" אוליי נסה לשנות את זמן לקיחת התרופה. האיקסל לא אמורה לגרום לקושי במיניות לעומת זאת כן עלולה להגביר את קצב דופק הלב. מה לעשות , אין ארוחות חינם. הוספת זיבן או סורבון עשוייה להפחית את התופעות במישור המיני יותר נכון את היעדר התופעות מצד שני לזיבן תופעות לוואי קשות אני מבינה שרמרון ניסית כך שזה לא רלבנטי היא באמת גורמת להרבה תיאבון ועקב כך להשמנה, וכמו כן לעודף "ישנוניות". בקצרה, הייתי הולכת על האפקסור אבל לוקחת בחשבון שיהיו תופעות לוואי ושזה המחיר שיש לשלם. הצעה: תוכל לערוך חיפוש על פי שמות התרופות כאן בפורום אוליי זה יעזור לך להחליט. שיהיה בהצלחה, נילי.

29/02/2004 | 19:34 | מאת: לי

אני רוצה לדעת אם מבחני רורשך ווכסלר יכולים לזהות בעית פיטיאסדי או בעית אישיות

29/02/2004 | 23:21 | מאת: תמי

כן, בסוללת המבחנים הפסיכולוגיים יש אפשרות לזהות סימנים לבעיית אישיות ויש גם סימנים לPTSD. אבל כיוון שטסטים זה לא מדע מדוייק אלא מדגם של האישיות, כדאי להשתמש גם באמצעים איבחוניים אחרים כמו ראיון קליני ופסיכיאטרי. תמי.

01/03/2004 | 01:07 | מאת:

ללי שלום, כמו שתמי כתבה וואדי שהטסטים מצביעים על ההפרעות שציינת, עם זאת הטסטים הפסיכולוגיים הם כמו בדיקות מעבדה לרופא הכללי. כך שרק בדיקת הרופא עם הטסטים יכולים להביא לאבחנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 19:10 | מאת: ענת במצוקה

יש לי בעיה רצינית אני בטיפול קוגניטיבי ופסיכיאטרי לאחר ניסיון של תרופות ראיתי תוצאות עם סרקקל וסרוקסט היה לי שקט זמן מה מהחרדות והדכאונות העיניין הוא שלבעלי יש דודה שנראית קצת לקויה היא אושפזה מס פעמים ולאחרונה עקב ניסיון להתאבד העיניין הוא שחמתי שראתה אותי בהתקפים אמרה שהדודה היתתה בסדר אפילו יותר ממני וככה היא התחילה וכיום היא הפכה למה שהיא דבר זה הכניס בי פחד רב שהרי חמתי הכירה את הדודה מצעירותה אז אני חוששת שלפי דבריה מצבי יחמיר ואהיה לקויה גם. האם זה יתכן האם התקפי חרדה ודכאון יכולות להביא אדם להתדרדרות גם אם הוא מטפל?למה היא משווה אותי לדודה היתכן שהיא {חמתי)אישה פרימיטיבית אנא ענה לי בפרוט ולא בקצרות מאחר ואני זקוקה לעזרתך תודה מראש ענת

01/03/2004 | 01:10 | מאת:

לענת שלום, כמובן שלא ניתן לתת תשובה מדוייקת מבלי להכיר את הדודה ואותך, אולם סביר להניח שמדובר בשתי אבחנות שונות. בנוסף הטיפולים שהיו אז והיום שונים לחלוטין ואיני בטוח ששיתוף הפעולה של הדודה בטיפול דומה לשלך, אפשר להמשיך הלאה והנקודה היא שבודאי שיש ביניכן הבדלים רבים. אני חושב שהבעיה היא החרדות והפחדים של חמתך ולא דעה מגובשת. היא חרדה שמצבך יחמיר ולכן התבטאה בצורה מאוד לא מוצלחת והצליחה להפחיד גם אותך. אז כדאי להרגע ותהיי עצמך ותהני מבעלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 19:08 | מאת: שאלה

שלום אני מטופל אצל פסיכולוגית הלומדת עדיין תואר שני ולכן נותנת בשלב זה טיפול בשיחות ללא קבלה... עד היום לקחה 150 שקלים לטיפול היום בסוף הפגישה כשעמדתי בדלת, אמרה לי להתראות ואה....מזמן שכחתי לומר לך שהעלתי את המחיר ל- 180 שקלים משום מה מאוד נפגעתי מהאקט הזה אבל אולי אני סתם טועה וזה מקובל רציתי לשמוע האם זה בסדר ממבחינתה? תודה

29/02/2004 | 22:32 | מאת: סול

היא איננה פסיכולוגית ובוודאי שאסור לה לטפל. מותר לטפל רק אחרי סיום תואר שני ורק אחרי התמחות של מספר שנים (בד"כ 4 שנים) אחרי סיום התואר השני. יש כאן עבירה על חוק הפסיכולוגים שלא לדבר על עבירה על חוקי המס, התחזות ועוד. במישור הכלכלי אני לא רואה סיבה להעלות מחירים ועוד ב-20% כאשר כל המדדים האחרונים במשק הם שליליים והמחירים של רוב המוצרים והשירותים במשק נמצאים בירידה.

שלום, דרך זו אינה חוקית אבל די מקובלת. אני אישית חושב שיש כאן ניצול של עמדת כוח - המטופל אינו בעמדה של משא ומתן ואינו יכול לסרב או ללכת למטפל אחר באמצע הטיפול. לכן אני נוהג לא להעלות את המחיר באמצע הטיפול גם אם אני "מפסיד". אבל רוב המטפלים נוהגים אחרת. זו שאלה מוסרית. כך שאני יכול להבין מדוע נפגעת ועדיף להמנע מכך אם אפשר. זו דעתי שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 05:58 | מאת: "אור

גם מיתאמנת עליך וגם רוצה כסף??? ישר מביא לה סטירה..

29/02/2004 | 19:02 | מאת: אלי

שלום רב, יש לי שאלה נוספת בקשר ל- Panic Disorder. הפסיכיאטר החליט שיש צורך לאשפז אותי ואינו מוכן להיפגש איתי עד שאתאשפז ( חלק מהפאניקה שלי קשורה לפחד ממחלות ורופאים ... ולכן קשה לי ללכת ולהתאשפז אפילו שהפסיכיאטר הסביר לי שזאת דרך הטיפול הנכונה בעיניו ) רציתי לדעת כמה דברים: 1) האם יש לפסיכיאטר את הזכות לבטל את הביקורים שלי אצלו אם לא התאשפזתי ? 2) האם אישפוז בבית חולים לחולי נפש יכול הוא כשלעצמו לגרום לשלילית רישון הנהיגה ? תודה !!

לאלי שלום, לרופא פרטי יש את הזכות לסרב ולטפל זו מדינה חופשית, במיוחד אם יש לו סיבה והוא חושב שבטיפול הוא אינו יכול לפעול באופן שלם עם המצפון שלו. אשפוז כשלעצמו אינו שולל רישיון נהיגה.... להיפך, כאשר אדם סובל מהפרעה והוא אינו מטפל בעצמו סימן שהוא אינו אחראי, וכך אנו מתייחסים לדברים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כאשר לאדם יש בעיה והוא מטפל בה (תרופות או אישפוז) הדבר מראה על אחריות... תרגיש טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 18:40 | מאת: גימי

אני נוטל אפקסור XR כשנתיים. לאחרונה אני חש שהתרופה לא משפיע כאתמול שלשום.. האם יש צורך להגדיל מינון?? או שיש פתרון אחר?? תודה

01/03/2004 | 01:16 | מאת:

לגימי שלום, אני מניח שיש שינוי במצבך והבעיה היא החמרה במצב ולא בתרופה. יש הגיון בעליה במינון וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 18:33 | מאת: אמא עצובה ודואגת

אנא תתיחס לפנייתי. אנחנו מאד מודאגים ומרגישים שאין לנו למי לפנות. הנה הקישור לשאלה המקורית (או יותר נכון צרור שאלות) מאתמול- http://www.doctors.co.il/forums/read.php?=385&i=245550&t=245550 תודה

29/02/2004 | 18:39 | מאת: אמא עצובה ודואגת

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=245550&t=245550

שלום, צר לי אבל אין לי תשובה לשאלתך משתי סיבות. ראשית איני פסיכיאטר ילדים אלא של מבוגרים ואיני רוצה לענות על שאלה שאינה בתחום מומחיותי. כמו כן איני ממליץ על רופאים בפורום.... צר לי, קראתי את שאלתך אבל אין לי תשובה. אני מקווה שהחברים עזרו לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 17:42 | מאת: לילך

אני מודאגת מהתנהגותו של בעלי. מזה כשבועיים . הוא מרבה לישון , ממעט בדיבור ,מנותק מהמציאות והוזה הזיות.הוא טוען שהוא שומע קולות שאומרים לו מה לעשות . כמו כן הוא נזכר בארועים מן העבר ומשבש אותם מעבר לדמיון . בעבר היתה לו בעיה בבלוטת התריס (תת פעילות )ואותם הסימטומים הופיעו גם אז. מזה מספר שנים לא היתה כל בעיה .עכשיו שוב יש שיבוש בפעילות הבלוטה (לא בצורה חריפה כמו בעבר ). בהתיעצות עם אנדוקרינולוג הוא טען שההשפעה של הבלוטה מזערית .בהתיעצות עם פסיכיאטר הוא טען כי בעלי נמצא בדכאון ונתן לו טיפול בריסטל .מאז עבר שבוע והמצב ללא שינוי .האם במצב של דיכאון קימת אפשרות להזיות ועיוות המציאות .האם הבעיה קשורה לבלוטת התריס או שמא זו בעיה אחרת . אינני יודעת מה עלי לעשות .אשמח לעזרתך

01/03/2004 | 01:20 | מאת:

ללילך שלום, אני מניח שאם שני רופאים מסכימים ביניהם אז האבחנה נכונה. בדרך כלל אין הזיות בדיכאון אבל יתכן שיהיו. הדבר החשוב ביותר הוא שהרסיטל מתחיל להשפיע אחרי כשבועיים שלושה וחייבים לחכות להשפעתו. בינתיים אפשר לבקש מהפסיכיאר גם תרופת הרגעה ואולי להקדים את הביקור השני כדי שיראה שוב את המצב של בעלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 17:42 | מאת: יסמין

לד"ר הידש היקר אולי אתה זוכר את המקרה שסיפרתי על הבחורה הסובלת מסכיזופרניה והקשר הבעיתי עם הבית. ובכן הבחורה מצאה מקום בהוסטל קרוב לבית. ההורים מקבלים ליווי, כפי שהצעת. כיצד היית מגיב לחולה שמאמינה שאנשים עושים לה עין רעה? על הרקע הזה היא מסתכסכת עם הסובבים אותה, עד מכות. אם היא לא תסתדר בהוסטל מבחינה חברתית לא יחזיקו אותה שם. ד.א. האם ראית את הסרט "נפלאות התבונה" ? מה דעתך עליו מבחינה מקצועית? יסמין

01/03/2004 | 01:23 | מאת:

ליסמין שלום, הנושא של "עין הרע" קשורה כנראה לחשדנות וחוסר הביטחון הקשורים למעבר ולהסתגלות למסגרת החדשה. יתכן שכדאי להוסיף באופן זמני לטיפול התרופתי כדי להרגע ולהקל על המעבר. בתקופה זו הבת זקוקה לתמיכה רבה גם של המטפלים, ההורים וכמובן ההוסטל המקבל. בהוסטל צריך להסביר שההסתגלות אינה קלה וצריך לחכות בסבלנות. נפלאות התבונה הוא סרט טוב לדעתי (טוב יותר מהספר שגם קראתי אותו), הגישה מאוד אוהדת ואני חושב שהוא עושה שירות טוב לפסיכיאטריה ולמטופלים הסובלים מהסטיגמה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/03/2004 | 09:21 | מאת: יפעת

לד"ר הידש הבחורה לא מסוגלת לישמור על קשרים עם חברים מכל השנים, כולל בני הבית, בגלל עין רעה ועוד "מבטים " שאינם לרוחה. על הרקע הזה היא מסתכסכת עד מכות. אינני יודעת באיזו מידה לתת לה תמיכה, אם אתקשר פעם ביום היא תתלונן, פחות מזה היא גם תתלונן. אמה משדרת חוסר אמונה בניסיונה לצאת מהבית. היא מתייעצת איתי על התדירות שעליה להתקשר לבתה. אינני יודעת מה לייעץ... בברכה יסמין

29/02/2004 | 14:49 | מאת: תמר

ד"ר הידש שלום רב ! לאחרונה כתבה פה משתתפת אחרת בפורום, כי ממידע שקיבלה במכון הטרטולוגי, לוריוון בטוח בהריון. בשיחת טלפון שקיימתי עם המכון הטרטולוגי בבי"ח הדסה היום, נאמר לי במפורש, כי על סמך מחקרים חדשים, בנזודיאפינים בטוחים בהריון! החשש הוא מסימני גמילה קלים אצל הילוד, אך מדובר במקרים נדירים בלבד !!! האמנם אנו עומדים בפתחה של מהפכה פרמקולוגית ? אשמח מאד אם תוכל לברר ולהאיר את עיננו. אני חושבת שנשים רבות פה תשמחנה לקבל את הבשורה... בתודה, תמר.

לתמר שלום, תודה על הבירור, אני עוד לא הספקתי להתעניין בכך. בכל מקרה אין מדובר במהפכה פרמקולוגית, אלא באיסוף ובדיקה חדשה של הנתונים כפי שידועים ויתכן שהתברר שאין סכנה בבנזו. הסיכון העקרי שהיה ידוע בבנזו הוא חיך שסוע אצל התינוקות וזו הייתה הסיבה לאיסור בהריון ולאו דווקא השפעות על מערכת העצבים המרכזית. מעניין... תודה הידש

29/02/2004 | 13:14 | מאת: אחת

הייתי בבית מרקחת לקנות סרוקסאט אני כברמשתמשת בו די הרבה זמן. נרוקח נתן לי פרוקסטין ואמר שזה בידיוק אותו כדור פשוט זה מה שקיבלו. השאלה שלי אם זה באמת אותו כדור.

29/02/2004 | 13:30 | מאת: קישור

בקישור הבא בפורום תרופות נאמר שזה אותו הדבר: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=669&i=18305&t=18305

29/02/2004 | 17:44 | מאת: טננהאוז

לאחת שלום. א. אם את משתמשת תקופה ארוכה עם סרוקסאט עדיף להמשיך. ב. בכל זאת יש הבדלים ביניהם. ג. אם אין באותו בית מרקחת גשי לבית מרקחת אחרת.

01/03/2004 | 01:29 | מאת:

שלום, אכן המולקולה הפעילה זהה בשתי התרופות, לי עדיין אין ניסיון עם פרוקסטין שהיא חדשה יחסית. עם זאת תהליכי הייצור עלולים בדרך כלל שונים ולכן ההשפעה לא תמיד זהה ולכן ההמלצה לנסות להמשיך עם הסרוקסט שעזר לך עד כה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 13:04 | מאת: קרן

רציתי לדעת האם צריך לקחת מרשם של רופא לכדורי שינה..? ומה הן התופעות לוואי של כדורי שינה מלבד הרגשת נימנום?

29/02/2004 | 15:10 | מאת: משה

כדור שינה ללא מירשם הוא יוניסום UNISOM והיעילות שלו הוכחה. כדורים אחרים כמו סטילנוקס (=זודורם) או נוקטורנו (=אימובן) חייבים במירשם של רופא ומיועדים לטיפול קצר טווח בלבד: מספר ימים עד מספר שבועות ולא יותר מ-4 שבועות!

29/02/2004 | 12:48 | מאת: אני

שלום רציתי לשאול לגבי נטילת שתיהן ביחד איקסל וקלונקס האם זה מהווה בעיה או שמה השילוב בינהם אסור אני נוטל 100 מ"ג איקסל ביום האם אפשר לקחת ביחד עם ה50מ"ג לפני השינה גם קלונקס ? תודה

01/03/2004 | 01:30 | מאת:

שלום, אין בעיה בשילוב בין שתי התרופות הללו ושילוב זה אף מקובל. כאשר מתחילה השפעת האיקסל אפשר להפסיק את הקלונקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 12:45 | מאת: גדי

היי במקרה ששכחתי ליטול את המנה היומית שלי ( לוסטרל 100 מ"ג לפני השינה) אפשר ליטול מנה וחצי על מנת לאזן את החסר או ש?...... תןדה

01/03/2004 | 01:31 | מאת:

לגדי שלום, אין צורך לעשות שום דבר מיוחד, לא קרה כלום, למחרת תיקח את המינון הרגיל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 12:42 | מאת: דודי

צהריים טובים השאלה שלי היא לכמה זמן מקסימלי מותר להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון האם יש זמן מוגבל כי הבנתי שאחרי שנה מומלץ לעשות הפסקה בנטילה ורק במקרה שהתופעות חוזרות שוב ממשיכים האם זה נכון? או שמה אפשר לבנות עלייה לכל החיים ..... תודה

01/03/2004 | 01:32 | מאת:

לדודי שלום, משך הטיפול נקבע לפי המצב הקליני רפואי ולא בגלל נזק אפשרי של התרופות. התרופות נוגדות הדיכאון בטוחות ואין בעיה ליטול אותן במשך שנים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 12:40 | מאת: ציפי

שלום האם נכון שהציפרלקס היא תרופה חדשה אשר תופעות הלוואי של החשק המיני פסחו עליה????.האם באמת היא מקטינה בהרבה מתרופות אחרות את אי החשק המיני ? תודה רבה

29/02/2004 | 16:02 | מאת: משה

עפ"י מחקר אחרון מסתבר שאין הבדל בין ציפרמיל לציפרלקס והמחקרים הראשונים שטענו שיש הבדלים היו מבוססים על מתודולוגיה שגויה. הוא משפיע באותה מהירות, אותה יעילות ואותם תופעות לוואי. המחקר התפרסם ב- Psychother Psychosom. 2004 Jan-Feb;73(1):10-6. http://pubmed.com/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=14665791

לציפי שלום, הציפרלקס היא בהחלט תרופה חדשה ומדוייקת. עם זאת ההפרעות במין אופייניות לכל התרופות הפועלות על הסרוטונין וגם הציפרלקס. השכיחות נמוכה אבל בהחלט עלולה להיות הפרעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 10:53 | מאת: sarona

29.2.2004 שלום אני רוצה לברר בקשר לתרופה שניתנה לי הובחן אצלי דיכאון ע"י רופא פסיכאטר והוא נתן לי תרופה בשם SEROXAT אני לוקחת את התרופה במשך יומיים ואני מרגישה קצת חוסר ריכוז וריחוף האם אילו תופעות רגילות תודה sarona

29/02/2004 | 18:17 | מאת: טננהאוז

sarona א. כל תרופה אנטי דיכאונית מלווה בתופעות לוואי. ב. לקיחת תרופה למשך יומיים אין בה כדי להסיק מסקנה. ג. הטבה משמעותית מושגת רק לאחר כ-שבועיים לפחות. ד. תתיעצי עם הרופא לגבי התאמת התרופה. .

01/03/2004 | 01:34 | מאת:

לסארומה שלום, אכן כדאי לחכות, הרגשה זו חולפת תוך זמן קצר וצריך לחכות כדי לראות את ההשפעה החיובית של התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 08:37 | מאת: רונית

שמעתי על התרופה רבות, בעיקר על כך שיש לה תופעות לוואי וכד', האם שימוש ממושך בתרופה פוגע באיזושהי צורה? האם יש תרופות דומות שניתן להשתמש בהן לטיפול אנטי פסיכוטי? תודה מראש.....

29/02/2004 | 15:17 | מאת: משה

הלידול היא תרופה וותיקה שהיעילות שלה לטיפול במצבים פסיכוטיים הוכחה. התרופה יכולה לגרום לתופעות לוואי נוירולוגיות- אקטיזיה, דיסטוניה ודיסקינזיה. בשנים האחרונות מקובל לתת ריספרידל במקומה שפרופיל תופעות הלוואי נחשב למתון יותר ונסבל יותר ע"י רוב החולים.

29/02/2004 | 21:17 | מאת: מיכל מ

רונית שלום, אני לא רופא ולא מטפלת. אני יודעת, שהלידול היא אכן תרפה אנטי-פסיכוטית מהדור הישן. ויש לה תחליפים יעילים האמורים לגרום לפחות תופעות לוואי. רצוי להיועץ עם הפסיכי' שלך, הרבה בריאות. מיכל מ

01/03/2004 | 01:40 | מאת:

לרונית שלום, אני מצטרף למה שאמרו קודמי, הלידול הוכחה כיעילה אולם גורמת לתופעת לוואי של התכווצויות שרירים עם שימוש ממושך, תופעת לוואי זו עלולה להיות מאוד מטרידה ולעתים גם עם הפסקת הטיפול היא לא חולפת. לכן מומלץ להתחיל עם תרופות מהדור החדש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 08:28 | מאת: שואלת

ד"ר שלום, מתוך נסיוני הכואב, ברצוני לדעת, האם עצם הפחד מפני חזרת הדיכאון ומחשבה מתמשכת עליו, יכולים לעורר אותו מחדש ? אם כן, מה ניתן לעשות כדי למנוע חזרה של משבר ?

29/02/2004 | 09:01 | מאת: טננהאוז

לשואלת בוקר טוב. א. התחושות שאת מתארת הם שכיחים למי שחווה את הדיכאון. ב. לא ציינת האם טופלת בנוגדי דיכאון, ולאיזה פרק זמן. ג. אין לך מה לדאוג מפני הפחד או המחשבה-זה לא יעורר אותו מחדש. ד. תסמינים יכולים לחזור למי שהפסיק את הטיפול התרופתי בפתאומיות. יום טוב

01/03/2004 | 01:41 | מאת:

לשואלת שלום, פחד במידה סבירה מגן עלינו ושומר שלא נסתכן ונעשה דברים מסוכנים. כמובן שפחד במידה מוגזמת עלול לגרום לנזקים. במידה והפחד רב מדי כדאי לפנות לשיחות כדי להקל או להמשיך עם הטיפול התרופתי לפרק זמן נוסף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 01:46 | מאת: שירה 59

במסגרת המלחמה שלי במשקל הטורדני קראתי שיש מחקרים שמראים שנטילת topamax עוזרת למניעת עלייה במשקל שנגרמת כתוצאה מ- SSRI. מה בדיוק מחקרים אומרים? האם יש לך ניסיון במטופלים בנוטלים xenical . אני, כמו שאפשר לראות, על סף התהום בעניין. זה משתלט לי על המצב רוח ברמות שאני לא מוכנה להן. אני מוכנה לעשות כל מה שיגידו לי אם מישהו יבטיח לי שזה יעזור. אם הייתי חושבת שלצום זה מה שיפתור לי את הבעיה הייתי צמה רק שבפעם האחרונה שניסיתי פשוט נהייתי שבר כלי (פיזי ) מזה. יש לי שוב תור לרופא משפחה שאולי יתייחס לעובדה שלמרות כל המאמצים שלי אני לא יורדת במשקל.

01/03/2004 | 01:44 | מאת:

לשירה היקרה שלום, חוץ מבעיה המטרידה של המשקל מה שלומך? גם הטופמקס וגם הצניקל הוכיחו את עצמן כעוזרות לירידה במשקל. אישית אין לי ניסיון מספיק אתן אבל אלו תרופות שהוכיחו את עצמן. נדמה לי שלטיפול בציניקל יש כללים מיוחדים. הידש

29/02/2004 | 00:24 | מאת: ירון

שלום לחברי הפורום ולד"ר הרופאים לא מבינים אותי אני חייב תשובה יש לי מחלה שבה התדמית הופכת ליהיות מרכז החיים שלי ויש לי תדמית של חולה נפש אז אני מתנהג כמו חולה נפש לכל הדיעות איזו מחלה יש לי? בבקשה מבקש עזרה

29/02/2004 | 00:32 | מאת:

לירון שלום, אין זו תופעה של מחלת נפש ובודאי שלא מאבחנים לפי תופעה אחת בלבד, צריך להכיר וללמוד את כל האדם. עם זאת אני מבין משאלתך שאתה במצוקה ונמצא בחברה במקום שאתה מאוד לא אוהב להיות. לעתים קשה מאוד לשנות עמדה בחברה במיוחד כאשר אתה השתנת והחברה עדיין רואה בך את ה"ליצן" שהיית קודם. הבעיה קיימת עם כל סטיגמה ודעה קדומה, קשה מאוד לשנות דעות קדומות וביוחד כאשר הן אינן נכונות. לעתים האפשרות היחידה היא להחליף את החברה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 09:09 | מאת: טננהאוז

ירון בוקר טוב. א. אין לך שום מחלה- זו תדמית שאתה יצרתה לעצמך. ב. עליך לצאת מהמצב הזה- ומי שיכול לעזור לך זה אתה . ג. יעוץ מקצועי(אם אתה לא מצליח לצאת מז בכוחות עצמך). תרגיש טוב

29/02/2004 | 23:59 | מאת: תמי

01/03/2004 | 00:05 | מאת: תמי

ירון אני מבינה מה אתה מרגיש. הנושא הזה של הדימוי העצמי שלנו, המטופלים הפסיכיאטריים, האם אנו מזהים את עצמינו כ"חולי נפש"? האם נפשינו חולה, האם האופי שלנו דפוק, ומה חושבים עלינו מבחוץ? אלה קשיים שאינם מטרידים חולים אחרים בתחומים פיסיים של הרפואה. בעלי שהוא חולה אסטמה לא צריך להטריד את עצמו בשאלות של הזהות שלו כחולה אסמטי. אבל אני, שאובחנתי כסובלת ממניה- דיפרסיה- מחלה עם בסיס ביולוגי לכל הדעות, כן מוטרדת המון בשאלות האלה. אני משוגעת, או לא. חולה או רעה או דפוקה או מוזרה... ככה לא נתתי לעצמי מנוח תקופה ארוכה. אולי רק עכשיו, כשאני בת 35, מתחילה קצת לתת לעצמי מנוחה בשאלות האלה, בעקבות תהליך פסיכולוגי ארוך וממושך שאני עוברת כל השנים, עם טיפול פסיכולוגי, ובלעדיו. תמי.

28/02/2004 | 22:13 | מאת: יצחק

שלום רב, אני נוטל EFFEXOR XR 75MG מזה כ-4 חודשים. בחודש האחרון אנני מרגיש שהתרופה איננה אפקטיבית יותר וכמו כן, נמאס לי מהחוסר חשק והאימפוטנציה שפיתחתי. לכן ניסיתי להפסיק לקחת ואז לאחר יומיים, הרגשתי תופעות לוואי בלתי נסבלות (טישטוש, רעד, סחרחורת, חוסר יציבות) , כך שהייתי חייב לקחת את הכדור כדי להרגיש "רגיל". כיצד ניתן להיגמל (מבחינה פיזית) מהתרופה? בנוסף, עליתי במשקל 12 ק"ג, ואני רוצה לחזור בחזרה למשקלי. שמעתי על תרופה בשם PHENTERAMINE, ויש לי מספר שאלות: 1) האם ניתן לשלב בין האפקסור לבין הפנטרמין? 2) אם לט ניתן לשלב, מהו התחליף לתרופה זו? 3) מהו מחירה והאם נדרש מרשם? כיצד ניתן להשיגו? 4) האם התרופות: ADIPEX LONAMIN IONAMIN MERIDIA, FASTIN הם בעלי אותה פעולה? מהו המינון המומלץ? 15 או 30 MG? תודה רבה

28/02/2004 | 23:24 | מאת: גלית

תכתבי לי שוב את האימל שלך המחשב שלי קצת מזיף בזמן האחרון

29/02/2004 | 00:35 | מאת:

ליצחק שלום, כדי להפסיק את האפקסור כדאי לעשות זאת בהדרגה וישנה שאלה קודמת העוסקת בכך ואתה יכול לראות את התשובה, בקשר לתרופות שרשמת להרזיה, איני מומחה להן ולא אענה כדי לא להטעות. עם זאת בין השורות אני קורא שהדברים אינם כה פשוטים, הייתי מציע שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי מצבך, אולי הוא יציע תרופה אחרת אשר תעשה את ההשפעה הטובה ללא תופעות לוואי, או שיציע לעלות במינון כיוון שמינון של 75 מג' הוא מינימלי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 20:43 | מאת: אלי

שלום, אובחנתי ע"י פסיכיאטר כ- Panic Disorder ורציתי לדעץ אם מצב זה הוא "מצב פסיכוטי רגרסיבי" ? כמו כן רציתי לדעת אם אבחנה זו יכולה לגרום לשלילת רשיון הנהיגה ? תודה,

28/02/2004 | 21:12 | מאת: טננהאוז

אלי שלום. א. אוקי פסיכיאטר איבחן את מה שאיבחן- פאניקה ומשהו עם חרדה. לדעתי זה לא מצב פסיכוטי. ב. אבחנה זו לא יכולה לגרום לשלילת רשיון הנהיגה. ג. במצבים פסיכוטיים קשים כאשר יש דיווח אז יש חשש לרשיון הנהיגה. כל טוב.

29/02/2004 | 00:36 | מאת:

לאלי שלום, עניתי לך היכן ששאלת לראשונה לפני יומיים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 18:51 | מאת: איציק

28/02/2004 | 21:13 | מאת: טננהאוז

איציק שלום פנה לעזרה מקצועית.

28/02/2004 | 17:54 | מאת: אפי

שלום רציתי לשאו מה ההבדל בין אפקסור רגיל לאפקסור xp ומה יותר יעיל לטיפול בדיכאון והאם שתיהן מאושרות בסל הקופה של הכללית ו...שאלה אחרונה האם צריך אישור מיוחד מפסיכיאטר מחוזי על מנת לקבל את האפקסור מהכללית תודה רבה

29/02/2004 | 00:39 | מאת:

לאפי שלום, באפקסור הרגיל וב XR יש אותה מולקולה פעילה כך שבאופן עקרוני זו אותה התרופה עם אותה הפעילות. ה XR יש לו משך פעולה ארוך יותר, לכן ניתן ליטול אותה פעם ביום ויש פחות תופעות לוואי והרמה בדם יותר יציבה. בכללית יש רק את האפקסור הרגיל והיא מאושרת כתרופת קו שלישי, כלומר אחרי כישלון טיפולי עם פרוזק וסרוקסט. מספיק אישור של מנהל מרפאה ואין צורך בפסיכיאטר מחוזי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 17:52 | מאת: רוית

ערב טוב שלום יש לי איושה בלב ורציתי לדעת אם נטילת איקסל יכולה לסכן את בריאותי והאם היא מסוכנת ללב תודה

29/02/2004 | 00:41 | מאת:

לרוית שלום, האיקסל עלולה לגרום לעליה קלה בלחץ הדם לכן צריך להיזהר אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת לב ויתר לחץ דם, איוושה בלבד אצל אדם צעיר בדרך כלל אינה מהווה בעיה. עם זאת כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או קריולוג אם מצבך הלבבי מורכב יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 17:51 | מאת: ניני

שלום האם ציפרלקס היא תרופה חדשה שמבטיחה פחות פגיעה בחשק המיני? תודה

29/02/2004 | 00:42 | מאת:

לניני שלום, הציפרלקס היא תרופה חדשה ומדוייקת בפעולתה. עם זאת התופעה של פגיעה במין קימת אבל לא אצל כל אחד. צריך גם קצת מזל עם תופעות הלוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 17:20 | מאת: דגנית

שלום רציתי לשאול על המעבר מקבוצת ה ssri ל ssnri התחלתי טיפול בתרופה מהקבוצה הראשונה שהזכרתי ומשלא עזרה לי הומלץ לי לעבור לקבוצה שניה רציתי לשאול אם בקבוצה השנייה הבטחון מלא שיצליח והאם הסיכויים גבוהים יותר ואם תוכל לספר לי על ההבדלים בינהם והאם אומר שתופעות הלוואי בקבוצה השנייה קשות יותר המון תודה

29/02/2004 | 00:45 | מאת:

לדגנית שלום, התרופות מקבוצת SSRI שהראשונה ביניהן היא הפרוזק פועלות על הסרוטונין בלבד, הקבוצה השניה SNRI פועלות על הסרוטונין ולכן תופעות הלוואי דומות לקבוצה הראשונה אבל בנוסף גם על חומר נוסף האפינפרין, שני חומרים אשר קשורים לדיכאון וחרדה. בקבוצה זו יש את האפקסור והאיקסל. אלו תרופות מעט יותר יעילות ולעתים יש פחות תופעות לוואי אבל יתכן ויגרמו לעליה קלה בלחץ הדם. בטחון מלא אין באף אחת מהתרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 17:18 | מאת: שביט

שלום רציתי לשאול על טיבה של תרופה העונה לשם איקסל אני אמור להתחיל לקחת אך שמעתי עליה רק רעות והמליצו לי לעבור מהר לאפקסור מה תוכל לחדש לי ? תודה

29/02/2004 | 00:47 | מאת:

לשביט שלום, שתי התרופות דומות בעיקרון. האפקסור נמצאת בשימוש בארה"ב ולכן הניסיון אתה רב. איקסל היא תרופה צרפתית שעדיין לא נכנסה לשמוש בארה"ב ורבים רואים בכך חיסרון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 16:12 | מאת: אמא עצובה ודואגת

המתמחה בטיפול ב-ADHD מאיזור חיפה (אפשר גם במייל המצורף). בני בן 6 וחצי, מאובחן כשנתיים, טופל ע"י פסיכולוגית במשך שנה וחצי ללא שום השפעה. מזה כחודש וחצי מקבל ריטלין (לפי איבחון של נוירולוג). כרגע הילד אינו מוכן להודות שיש לו בעיה ושהוא זקוק לעזרה בתחומים שונים ויש גם חשש שיש לו מאפיינים מסויימים של דיכאון (לפי הפסיכולוגית). אבל הילד מתכחש לבעיה שלו לחלוטין ולא מוכן לדבר על כך. מה אנחנו ההורים צריכים לעשות ואיך לדבר איתו? האם יש משהו שהפסיכולוג המטפל יכול לעשות (לטענתו כל זמן שהילד מתכחש הוא לא יכול לעזור לו, האמנם)? החשש העיקרי שלנו מהחרפת הדיכאון. ולכן אנחנו רוצים לעבור במצב כזה לטיפול פסיכיאטרי ובהקדם האפשרי!!!. שאלה אחרונה-מה המשמעות של דיכאון אצל ילד לגבי מצבו בעתיד כמבוגר? תודה מראש

http://adhd.co.il/shapira.asp

28/02/2004 | 23:06 | מאת: אמא עצובה ודואגת

האם זוהי גם המלצה שלך עליו או רק הפניית תשומת הלב לדר' הזה? אנחנו אחרי טיפול פסיכולוגי כושל של שנה וחצי ואסור לנו לטעות שוב בבחירת המטפל. תודה בכל מקרה.

28/02/2004 | 14:43 | מאת: מאי

יותר מחודש יש לי תופעה של נתק מהעצמי, כלומר אני מרגישה שאינני בחדר, קשה לי לראות את הכתוב בספר, או לראות טלוויזיה. האם מדובר בתופעות של חרדה? הסיפור התחיל כשלקחתי אסיוול פעם אחת, ומאז הרגשתי ערפול וחוסר יכולת לראות טוב. האם המשך לקיחת כדורי הרגעה תחמיר את הבעיה- כלומר האם יכול להיות שזה נובע מכדורי הרגעה ושינה? מה ניתן לעשות כדי להפטר מזה? תודה

28/02/2004 | 21:35 | מאת: טננהאוז

מאי שלום. א. מה הלחץ- את מתארת כל מיני מצבים לא ברורים שקורים לך. ב. כדור אסיוול מרגיע בלבד. ג. לקיחת כדורי הרגעה לא תחמיר את הבעיה- וזה לא נובע מכך. ד. ממליץ על איבחון רפואי.

29/02/2004 | 01:26 | מאת:

למאי שלום, יתכן ומדובר בתופעה הקשורה לחרדה. כדור ההרגעה (אסיוול) כבר מזמן יצא מהגוף ואינו פעיל. נטילה מדי פעם של כדור הרגעה לא תזיק. בכל אופן כדאי להגיע לאבחון אצל רופא ומכאן להתקדם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

29/02/2004 | 06:45 | מאת: ענת

ייתכן שאת מדברת על תופעה שנקראת דה פרסונאליזאציה, לפחות כך זה נשמע. תוכלי למצוא על כך חומר באינטרנט.

28/02/2004 | 13:29 | מאת: דניאל

לפני שנה וחצי התחלתי לקחת אפקסור, בעצת פסיכיאטר. אז הייתי במצב אפטי לחלוטין, בדכאון ארוך מאוד. לא הייתי מסוגלת להרגיש עצב. לא הייתי מסוגלת להרגיש שמחה. לא יכולתי לבכות ולא מסוגלת לחייך. הכדורים האלה אכן עזרו לי. אחרי חודש, התחלתי שוב להרגיש, התחלתי שוב לחיות. בשנה וחצי האחרונות, היו פה ושם שינויים במינונים. הרופא היה מסתכל עליי במבט אחד ואומר, עכשיו להוריד/להעלות/להשאר במינון. בהתחלה הוא אמר שיש לקחת את הכדורים לפחות שנה מאז ההתחלה. כדי שהדכאון לא יחזור. אחר שנה הוא החליט שאני צריכה להמשיך ולקחת את הכדורים כל החיים. בגלל שהדכאון אצלי הוא לא תופעה חולפת. אני מרגישה היום מצוין. אמנם היו ארועים קשים בחיי בשנה וחצי האחרונות, שלפעמים זה גרם להדרדרות מסוימת, אבל בהתחשב באותם ארועים זה ממש לא מפליא. אין לי כוונה להמשיך לקחת את הכדורים האלה כל החיים. כלומר, אם הייתי יודעת שאין לי ברירה, ושהדכאון באמת יחזור, אז הייתי ממשיכה לקחת. אבל נראה לי שאני יכולה להתמודד עכשיו לבד, בלי הכדורים, ולפחות הייתי רוצה לנסות, לפני שאני נכנעת וממשיכה לקחת אותם כל החיים. אז בניגוד להוראותיו, בחודש האחרון הורדתי במינון התרופה מ-150 ליום, עד ל-0. מיום חמישי בבוקר לא לקחתי בכלל. וביומים האחרונים זה גורם לי לתופעות פיסיות מאוד קשות. לצמרמורות חום-קור כמעט בלי הפסקה, סחרחורות, בחילות, ולהרגשה מאוד מאוד רעה. מה אפשר לעשות כדי למנוע את אותם תופעות? כדי להגמל סופית מהתרופה? אני מפחדת שבסוף זה יגרום לי להשבר ולחזור לקחת אותם. מה לעשות? ואל תפנו אותי לרופא שלי, כי אין לי כוונה כזו, אני יודעת מה הוא יגיד, ואין לי כוונה להמשיך לקחת את הכדורים.

היי דניאל איזה סוג אפקסור זה הרגיל או XR ?

28/02/2004 | 16:08 | מאת: דניאל

זה היה ה- XR כשלקחתי 150 כשהורדתי במינון זה היה ברגיל זה משנה? הבנתי שזה אותו דבר...

28/02/2004 | 12:37 | מאת: תומר

שלום רב לפני כ כחצי שנה חוויתי טרואמה בחיי, שנמשכה כשלושה חודשים. כיום שלושה חודשים אחרי הנני סובל (אבל פחות) מהתקפי חרדה ולחץ לא מוסברים. אינני יודע מאין הם מגיעים כי טרואמה זו חלפה עבורי. יותר קשה לי להתמודד כיום עם מצבי לחץ ומצבים קיצוניים, כאילו משהו התערר שם ולא ממש מצליח לחזור. הנני סובל מלחצים בחזה, עייפות מרובה וקושי לעשות פיעלות גופנית. בנוסף הנני מאבד שיער מכל חלקי גופי: בראש, בחזה ובאיזורים אחרים - האם תופעות אלו ניראות לך אופייניות למצב זה? כלומר האם איבוד שיער הוא תופעה שיכולה לנבוע מחרדה? כי תופעה זו לא מקלה על חיי. הנני קצין בצבא ולכן ואינני יודע מה אפשרותי? אשמח לתגובה מפורטת, תודה רבה מראש בברכה, תומר.

29/02/2004 | 01:31 | מאת:

לתומר שלום, מבלי לאבחן אומר שהתופעות שתיארת עלולות ומוכרות כתופעות של חרדה ודיכאון. לעתים הגוף מגיב ולא רק הנפש. לחיילי קבע יש את היחידה לטיפול באנשי קבע ומשפחותיהם בתל-השומר. (לפני הכניסה לבסיס מבית החולים שמאלה), בהחלט כדאי להגיע לשם ולהייעץ עם הפסיכיאטר. חבל להדחיק את הטראומה ולא לטפל.... שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/02/2004 | 10:05 | מאת: 1000000000000000

מה הפתרונות לאדם לחוץ

28/02/2004 | 17:51 | מאת: עוד אפס

יש לך בעייה עם אפסים ... חפש פתרון לזה אחרי כן נראה מה הלאה... שבוע טוב לכולם.

28/02/2004 | 17:55 | מאת: עוד אפס מאופס

אינני רופא ותמתין לדר גיורא לתשובה מקצועית. לדעתי הלא מלומדת כלל וכלל יש לך בעיה קטנה עם אפסים... תתחיל בזה אחרי כן נחפש פתרונות ללחץ... שבוע טוב ורגוע לכולם.

28/02/2004 | 21:38 | מאת: טננהאוז

1000000000000000000 שלום. א. הפתרון לנסות להרגע

28/02/2004 | 21:38 | מאת: טננהאוז

1000000000000000000 שלום. א. הפתרון לנסות להירגע

28/02/2004 | 08:32 | מאת: יעל

נפצעתי קשב בתאונת דרכים לפני למעלה משנה עד היום לא החלמתי לחלוטין ולא חזרתי לתיפקוד מלא. כתוצאה מכך אני סובלת מדכאון כמעט תמידי וכן מהתפרציות בכי. טופלתי בפלוטין וברסיטל אל שניהם לא הועילו ואף גרמו לי להעדר חשק מיני.ואי יכולת להינות מכך. דבר שהחריף את הדכאון, האם ישנה תרופה מקבילה שלא גורמת לתופעות לואי בנושא זה. בתודה מראש יעל

28/02/2004 | 21:49 | מאת: טננהאוז

יעל שלום. א. לא ציינת כמה זמן טופלת בפלוטין. הטבה משמעותית מושגת לאחר כ- 4 שבועות. ב. בנושא החשק המיני זה אופייני בשבועות הראשונים של הטיפול, לאחר כ- 2 חודשי טיפול לערך הכל יחזור לתיקנו. ג. לכל תרופה אנטי דיכאונית יש תופעות לוואי. את צריכה להתאזר בסבלנות עד לקבלת אפקט מלא של התרופה(מניסיון).

29/02/2004 | 01:34 | מאת:

ליעל שלום, אחרי כשלון של שתי תרופות מהקבוצה הפועלת על הסרוטונין יש מקום לעבור לאפקסור או איקסל. לשתיהן תופעות לוואי דומות אבל יתכן מאוד שלא תסבלי מתופעות הלוואי כיוון שמדובר על משהו אינדיווידואלי ולא תמיד. בנוסף, מה עם שיחות-פסיכותרפיה? שבוע טוב דר' גיורא הידש