פורום פסיכיאטריה

שלום לכולם, איטליה מקסימה, נחתתי וחזרתי בכוחות מחודשים. ראיתי שהפורום המשיך והתנהל בצורה יוצאת מהכלל ותודתי לכולם. איני חושב שזה רעיון טוב לחזור אחורנית ולענות לשאלות, וגם לא כל כך מעשי. לכן אענה מכאן והלאה. תודה לכל מי שנתנו יד להמשך ההתנהלות של הפורום והעזרה לכל הפונים, ואני בטוח שתמשיכו בתרומה לפורום. תודה לכולם הידש

לד"ר הידש היקר אני חושבת שכולנו שמחנו על שנסעת להתאוורר ויותר אנו שמחים שחזרת אלינו. יום נעים א.מ.

ברוך הבא !

שמחים שחזרת ! תמר.

מקווה שעשית חיים, חייבים את זה לגוף ובייחוד לנפש !!!!, בטח אחרי ה"זוועות" שעונים עליהן פה...., בקרוב אצלי בפריז (בפסח...) יום טוב ושבוע טוב לכולם....

ברוך הבא. אני שמחה שנהנת וצברת כוחות מחודשים ועוד יותר שמחה ששבת אלינו אריאל

אתה אחלה גבר. אין ספק. יישר כח.

ג-גם אתה בין הגדולים י-ידיד אמיתי ו-ורצינו לברך ר-ראשית כל א-אין כמוך ברוך הנמצא מישהי

מישהו מכיר פסיכיאטר טוב מקצועית וטוב לב ואכפתי באזור רחובות?

אני מכירה מישהי טובה בחולון. היא גם פסיכיאטרית וגם עושה פסיכותרפיה. נראה לי שהיא מתמחה יותר בנוער ובצעירים, אבל אפשר לנסות. שמה מריה ומספר הטלפון שלה הוא 053-615065 כשהייתי אצלה לפני שנה וחצי היא לקחה 350 למפגש, אני לא יודעת מה עכשיו.

היי לכולם. מישהו עם חרדות ניסה פעם פרוזק והם גרמו לו דוקא להתגברות החרדה? והאם בהמשך זה מתהפך ומתחיל שיפור? בתודה מראש

ראובן, כשהתחלתי לקחת פרוזק לפני 3 שנים המצב כבר היה כ"כ מדורדר שקשה לדעת אם זה החריף את המצב. בכל מקרה, לאחר תקופה של בערך חודשיים התחילה מגמה יותר חיובית. עדיין רחוק מאד מאד ממה שהייתי רוצה, אבל הרבה יותר טוב ממה שהיה. לאחרונה הפסקתי עם התרופה באופן הדרגתי והכל חזר.. , עכשיו אני מנסה תרופה אחרת בתקוה שתועיל יותר, תקופת ההסתגלות היא כאמור קשה. בהצלחה.

מקוה שתצילחי בטיפול ותרגישי רק טוב מעתה ועד עולם

ברוך שובך ד"ר הידש. השאלה הנ"ל שלי לגבי הפרוזק כמובן מיועדת גם אליך. אציין שאני לוקח פרוזק עם מעט אנפרניל. אנפרניל היא התרופה היחידה שהועילה לי לפני 20 שנה. אבל השפעתה ירדה. אך אינני יכול בלעדיה. מאז תחילת הפרוזק יש לי גם גלי חום. אציין שתופעות אלו של התגברות החרדה וגלי חום היו אצלי גם כשהתחלתי אנפרניל לפני 20 שנה ואחר כך היתה השפעה חזקה לטובה. האם יתכן שהפרוזק מעורר שוב את השפעת האנפרניל?

לראובן שלום, לשמחתינו פרוזק והתרופות הדומות מעוררות ואינן מרדימות (תאר לך שהיית ישן כל היום), החיסרון מכך שלעתים נכנסים לאי שקט מסויים או להתגברות החרדות. בדרך כלל ישנה הסתגלות לתופעה (איני חושב שהדברים קשורים לאנפרניל). לכן כדאי לחכות קצת, במידה ולא יהיה שיפור אז ניתן לשקול להחליף את הפרוזק לסרוקסט או אפקסור. כעיקרון, איני ממליץ על רופאים בפורום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו שמע על טיפול בחשמל בראש בהרדמה כללית? האם היה יעיל האם היו תופעות לוואי?

לדני טיפול חשמל ניתן לחולים שסובלים מסכיזופרניה דכאון וכו,כאשר הטיפול התרופתי לא יעיל או במיקרים שבהם דרוש טיפול מיידי הטיפול ניתן בין 3 לאפילו 20 תלוי בדיאגנוזה הוא נעשה בהרדמה וכל התהליך לוקח דקות ספורות כמובן שישנם תופעות לוואי בעיקר לב-הפרעות קצב ומערככת העצבים כגון בעיות זיכרון כאבי ראש כו לגבי היעילות זה כנראה אידיבידואלי אבל בכללי כן הוא יעיל אם יש לך הפרעות קצב, לחץ דם גבוה,מחלת לב-הטיפול לא ממולץ בהצלחה עינת

שלום, בעבר טופלתי במשך 3 שנים ע"י פסיכיאטר. הטיפול כלל פסיכותרפיה בלבד(!!!) - שיחות פעם או פעמיים בשבוע, ללא טיפול תרופתי. כמו כן, לאורך כל זמן הטיפול (למעט בחודשיים הראשוניים בהם הייתי ב"חופשת מחלה" בגלל בעיה אורתופדית) תיפקדתי בצורה מלאה ורגילה בבית ובעבודה. אני בחרתי מיוזמתי בפסיכיאטר, מאחר שאני סומכת ומאמינה יותר במי שסיים ביה"ס לרפואה + לפסיכותרפיה. שאלתי: האם הטיפול שקיבלתי מוגדר/נחשב מבחינת החוק טיפול פסיכיאטרי או טיפול פסיכולוגי ? האם ההגדרה תלויה במעניק הטיפול או בסוג הטיפול ? עניין ההגדרה מאוד חשוב לי. אני נמצאת בהליכי גירושין קשים וחוששת שבעלי ינסה להציג אותי בפני השופט כ"מקרה פסיכיאטרי" או יגלה את עניין הטיפול במקום עבודתי, מה שעלול להוביל לפיטוריי המיידיים (חתמתי על מסמך המעיד כי מעולם לא לקחתי סמים או תרופות פסיכיאטריות וכי מעולם לא הייתי באשפוז או בטיפול פסיכיאטרי. חתמתי עליו מאחר שאני מאמינה כי הטיפול שקיבלתי אינו טיפול פסיכיאטרי!). אנא עזור לי ועשה סדר במושגים, תודה רבה.

טיפול פסיכיאטרי בעיקרו הוא טיפול תרופתי. טיפול בשיחות הוא פסיכוטרפיה ומוגדר כטיפול פסיכולוגי גם אם ניתן ע"י פסיכיאטר. יש פסיכיאטרים שהתמחו בפסיכוטרפיה ומוסמכים לטפל. משתמע מכך שהטיפול שקיבלת איננו פסיכיאטרי. לא כל כך מהר מפטרים אדם בגלל טיפול פסיכולוגי / פסיכיאטרי. העניין הוא מה היתה הסיבה לטיפול. הרי יש בעיות קלות שבגללן לא מפטרים מהעבודה. אם את חוששת שבעלך ישתמש בזה כנשק נגדך את צריכה להערך לזה ע"י יעוץ מעורך דין. גם במקרה זה חשוב לדעת מה סיבת הטיפול. הרי לא ישללו ממך זכויות בגלל טיפול פסיכולוגי בדיכאון למשל.

בכלל לא רלוונטי סוג הטיפול. אם קיבלת טיפול מרופא פסיכיאטרי הרי שזה טיפול פסיכיאטרי לכל דבר ועניין ולא טיפול המאופטי או אורטופדי או פסיכולוגי. טיפול תרופתי איננו בהכרח מעיד על כך שמדובר בבעיה יותר קשה ולכן גם ההפרדה הזאת שאת עושה לא בהכרח נכון והוא מאד סטיגמתי. היית בטיפול פסיכיאטרי וזאת עובדה. אם את מתכוונת להסתיר את זה זה כבר עניין אחר.

התחלתי לפני כחודש טיפול בפריזמה 20 מ"ג ביום לאחר דיכאון והתקפי חרדה. מבחינת ההרגשה הנפשית מרגישה יותר טוב אבל מצד שני בשבועיים האחרונים התגברו אצלי המחשבות הכפיתיות (תמיד סבלתי מזה אבל ה היה בשליטה, עכשיו זה החמיר וממש משתלט עלי) מתבטא בדאגה אם הדלת/גז/תנור סגורים ותנועות בלתי נשלטות. האם יש קשר לפריזמה? מה עושים?

להדס שלום בעיקרון הפריזמה היא תרופה שניתנת גם כטיפול בטורדנות כפייתית. אני מציעה לך להתקשר טלפונית לרופא שלך ולהפנות אליו את השאלה. אולי התרופה או המינון לא מתאימים לך. יום נעים

פריזמה (=פרוזק) היא תרופה שיכולה להעלות באופן ניכר ביותר מתח וחרדה (התופעה קרוייה OVERSTIMULATION) דבר שיכול לבוא לידי ביטוי גם במחשבות טורדניות-כפייתיות. הפיתרון הוא לעבור לתרופה אחרת מאותה קבוצה שיש לה השפעה פחות מעוררת ויותר מרגיעה כמו סרוקסט או לוסטרל.

מישהו יכול לספק קצת אינפורמציה? תופעות לוואי, השפעה וכו'... תודה

מיקה כתב/ה: > > מישהו יכול לספק קצת אינפורמציה? > תופעות לוואי, השפעה וכו'... > > תודה פבוקסיל היא תרופה נגד דיכאון וחרדה , ולטיפול בתסמונת טורדנות כפייתית . התופעות לוואי הן : שכיח - כאב ראש , כאב בטן , יובש בפה , הזעת יתר , נמנום , עצירות , נדנודי - שינה , רעד , תשישות וחוסר תיאבון . נדיר - טשטוש ראיה .

מה צריך לעשות במצב שבו אדם לקח סמי הזיות ויש לו חרדות ופרנויות? למי צריך לפנות כדי לאבחן את המצב?

מהר לפסיכיאטר או למיון בבית חולים פסיכיאטרי או כללי.

בשלב ראשון צריך לנקות את הגוף מהסמים (תהליך שנקרא דה-טוקסיפיקציה). בשלב שני נותנים טיפול באנטי פסיכוטיים (תרופות כמו הלידול)- הטיפול נמשך בין מספר שבועות למספר חודשים. בהמשך- טיפול פסיכו-סוציאלי שמיועד למנוע שימוש חוזר בסמים וחזרה לחיים נורמטיביים. סיכויים להחלמה קשורים למוטיבציה להיגמל משימוש בסמים.

תודה רבה על האינפורמציה....

האם למישהו יש נסיון עם תרופה זו? מה תופעות הלוואי שהרגשתם? האם יש השפעה על תיאבון או על מיניות? השאלה מופנית גם לחברי הפורום ולד"ר הידש לכשיחזור.

תופעות לוואי מן הציפרמיל שהיה קודם

האם היא גרמה לך להשמנה? להתגברות התיאבון? לבעיות במיניות?

ערב טוב, אני שרויה בדיכאון למעלה משנתיים שמלווים בהתקפי חרדה המתבטאים בדפיקות לב, הזעה ורעד בידיים. הייתי מספר פעמים אצל פסיכולוג ויש לי חברים-פסיכולוגים שתומכים בי הרבה. הבעיה, שאני תקועה. לא מצליחה לשנות את החשיבה ולהנות ממה שהעולם מציע. ובהמשך... עלולים לפטר אותי כי נמאס להם! הרגע התקשרתי לפסיכיאטרית באזור שלי ונדהמתי מהמחיר של הפגישה - 350 ש"ח. למען השם, איך אני אשרוד עם סכומים כאלו?? אין פתרונות קלים יותר? Help... שני

תתנחמי אוליי בזה שכאשר תמצאי את התרופה שמתאימה לך תוכלי להיפגש איתה לעיתים רחוקות יחסית... וגם - תמיד אפשר לפנות לשירותי הבריאות הציבוריים

כמו שענו לך, יש אפשרות להגיע לפסיכיאטר דרך קופ חולים או תחנה לבריאות הנפש באזור מגורייך. המחיר הרבה יותר זול.

350 ש"ח לפגישה ראשונה זה מאד זול יש לך פסיכיאטרית זולה

שלום, אני בת 23 ומזה שנתיים וחצי מטופלת אצל פסיכיאטר. לקחתי כבר כל כדור אפשרי {ציפרמיל,לוסטרל,אפקסור,ועןד כמה שאינני זוכרת את שמם} אולם אף אחד מהם לא ממש הצליח לעזור לי, לאחר תקופה מסוימת חזר והתדרדר המצב. במקביל אני מטופלת גם אצל פסיכולוגית. מה לעשות???

מיכל כתב/ה: > > שלום, > אני בת 23 ומזה שנתיים וחצי מטופלת אצל פסיכיאטר. אני בת 25 והתחלתי טיפול לפני 3 וחצי שנים. > לקחתי כבר כל כדור אפשרי {ציפרמיל,לוסטרל,אפקסור,ועןד כמה שאינני > זוכרת את שמם} כנ"ל (פרוזק, סרוקסט, לוסטרל ועוד כמה שאיני זוכרת כרגע ..) > אולם אף אחד מהם לא ממש הצליח לעזור לי, לאחר תקופה מסוימת חזר > והתדרדר המצב. מוכר, מוכר. ועכשיו אני בתקופת דרדור. > במקביל אני מטופלת גם אצל פסיכולוגית. הייתי תקופה ארוכה, אבל זה לא עזר. > מה לעשות??? לקוות לטוב... אולי זה ישתפר עם הגיל, אולי בעקבות שינוי בחיים (חתונה, הריון..) אני אשמח להיות איתך בקשר ונוכל לתמוך אחת בשניה. פתחו עכשיו גם קבוצת תמיכה. אני הודעתי שארצה להצטרף, אולי גם לך כדאי.

הי מיכל ורחלי אני יותר מבוגרת מכן ועדיין עם דכאונות לפעמים אבל רציתי לומר שתרופות הן לא כל העבודה . חתונה לא משנה את האדם ועדיין אין לי ילדים אבל נראה לי שגם זה לא משנה אותך אלא אם כן עשית עבודה עצמית פנימית. כאן טמון הכל . את (כל אחת) צריכה לשאול את עצמך את השאלות הכי קשות ולבדוק איך ניתן לשנות את החיים . התשובות נמצאות אצלנו רק קשה לשלוף אותן. מה מביא אותי לדיכאון מה עושה לי רע ולמה ? והכי חשוב מה עושה לי טוב ומה יוכל לעשות לי טוב בעתיד ? איך אוכל להביא את עצמי לכוון הטוב הזה ? הפסיכולוגים והמטפלים הם שם כדי לעזור ולא כדי לעשות עבורנו את העבודה הפנימית. צריך להפעיל אותם להבהיר להם מה אנחנו רוצים , להלחם עבור הטוב זה שווה את זה וגם הדרך הקשה הזו מעניינת. לקוות לטוב לעשות טוב ובטוח יהיה טוב

תודה על התשובה אבל להערתך על שינוי...חתונה הריון או משהו כזה אז זה ממש לא עוזר כי התחתנתי ויש לי בעל מדהים שתומך בי והכל וזה עדיין לא משנה ולגבי הריון היתה היום כתבה בYNET שהריון רק מגביר את הדיכאון

אני כבר מעל 30, נשואה עם ילדים, אקדמאית ומה שנקרא "מסודרת" אבל עדין נאבקת מאבק קשה וכאוב עם הדכאון שנולד ביחד אילתי באותו היום. תמיד אני אומרת שהדיכאון הוא התאום הסיאמי שלי.. לפעמים אני צריכה להחזיק עם הצפורניים את החיים שלי כדי שלא הכל יקרוס מסביבי וזה לא קל בכלל. מה שאני מנסה לומר זה שבעל וילדים יכולים להיות עוגן ותמיכה אבל הם לא מעלימים את המחלה. יש לי ידיים, רגליים, ראש, עיניים ו-דיכאון.. כן, זה חלק ממני ותמיד הוא יהיה שם וחוץ מתמיכה פסיכולוגית ולעיתים פסיכיאטרית ועבודה עצמית אינטנסיבית - אין לי הרבה מה לעשות. אי אפשר לכרות לי את הראש וגם לא את המחלה הארורה הזאת. אני כבר השלמתי איתה ויודעת היטב שלאחר כל נפילה תבוא עליה, אז אני בוכה ומתכנסת וממתינה בסבלנות שאחרי החושך יגיע האור.. אני מקפידה שהצד הקוגנטיבי ילווה את הנפשי ויאמר לו כל הזמן "תיכף זה ישתפר.. תמיד זה ככה, אל תשברי, תחזיקי מעמד"...

למה בזמן האחרון אין תשובות בפורום זה.

.

צחקתי (באמת)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2878487,00.html

http://www.maariv.co.il/channels/4/ART/653/860.html

מישהי במקרה לקחה סרוקסט בזמן הריון?

אני סובלת משינויים במצבי רוח יום אחד אני יכולה לקום הכי מדוכאת שיש ולהחליט את החלטות הכי שגויות שיש למעשה אני בטיפול גם אצל פסיכולוגית אחת לשבוע ואני גם נפגשת עם פסיכיאטר פעם בתקופה למעקב אחר התרופות שאני מקבלת(רסיטל במינון של 2 כדורים ביום)הבעיה היא שאני מפחדת מכל הקטע של השינויים הקיצוניים אני מפחדת שאני אעשה משהו שאתחרט עליו

האם הפסיכיאטר יודע על השינויים במצבי הרוח? אני חושבת שאם לא כדאי שתעדכני אותו. יתכן שצריך להחליף לך תרופה או לשנות את תדירות המפגשים בתקופה הזו וחבל שתסבלי סתם בהצלחה אריאל

מתארגנת קבוצת תמיכה לסובלים מהפרעות חרדה. מי שמעוניין להצטרף מוזמן לשלוח לי מייל. [email protected]

באיזה איזור בארץ ? האם יש מנחה מקצועי ?

שירי קחי אותי בחשבון אם זה באזור הקריות או חיפה תודיעי לי איפה זה מתקיים

לימור, ד"ר הידש הודיע שהוא יעדר כמה ימים אריאל

רציתי לדעת אם לקחתי לוריוון במשך חודש כמעט ברציפות, במינון של כדור אחד, מהו מספר הימים המקסימלי שניתן לקחת ללא הסתכנות בתלות או בעיה אחרת? כן רציתי לשאול אם אני לוקחת במקום כדור זה כדור שינה אחר - האם משך הזמן של לקיחת כדור זה נכלל במשך הלקיחה הכוללת עם כדור הלוריוון , מבחינת השפעת התלות או תופעות גמילה? תודה

באם הכוונה לוולריאן,מהדוקטורט שעשיתי בנושא תרופות הרגעה לגבי עצמי ובעבורי,וולריאן אינו ממכר,[בעמ]

התשובה לשתי השאלות היא חיובית. אחרי חודש של שימוש יומיומי מתחילה תלות בתרופה וזה הזמן להפחית מינון- לדלג על ימים, לקחת רק שחייבים ולא יותר מפעמיים בשבוע. כמובן שאם לוקחים תרופה דומה מאותה קבוצה זה מגביר את ההשפעה הכוללת וגם את התלות.

לד"ר גיורא שלום רב! רציתי רק לדעת אם יש התקדמות במחקרים בתחום מחלת הסכזופרניה בקשר לגילוי מוקדם של המחלה אם אדם בוגר או עובר בבטן אימו נושא את הגנים והוא עלול לחלות במחלה כשיגדל(כאשר יש קירבה משפחתחית לחולים במחלה).האם יודעים כבר איזה גן או גנים אחראים להתפתחות המחלה. אודה לך על אינפורמציה לגבי הנושא.

שלום מחלת הסכיזופרניה נמצאת על כרומוזום מספר 1 לפי מה שידוע לפי ממצאים כיום. חידוש נוסף שיש בדיקה לגילוי סכיזופרניה ע"י נשימה , לא ידוע לי עדיין אם היא הגיעה לארץ. מקווה שעזרתי. בהצלחה.

קראתי שאת כתבת על טיפול התנהגותי דרך מכבי בחינם האם יש דבר כזה אני יודעת שכל פסיכוטרפיסט גובה כסף אז אם את יכולה להסביר לי איך אני מגיע לזה אני תושבת הקריות ואשמח מאד לקבל מידע ולהתחיל בטיפולים. תודה גלית

הי גלית, זה לא בדיוק בחינם, אבל זה מאד מסובסד. פגישה ראשונה עם פסיכולוג מכל סוג שהוא עולה 47 ש"ח, פגישה שנייה עד 12 עולה 95 ש"ח ואחר כך עד לפגישה ה-30 זה עולה ל130 או משהו כזה, בכל מקרה זה מחיר זעום יחסית, שאגב לי אישית קשה כרגע לעמוד גם בזה אבל זה שווה את זה. אם את סובלת מהפרעות חרדה או מדיכאון אומרים שטיפול קוגנטיבי התנהגותי נמצא יעיל מאד להפרעות אלו, הוא גם אמור להיות קצר יותר מפסיכותרפיה דינמית שהיא מעמיקה וארוכה יותר כשמטרתה היא להגיע לשורשי הבעייה, ולא לכולם יש תמיד זמן להמתין ותקציב......את יכולה למצוא את הפסיכולוגים בספר של מכבי שמחולק בחינם בסניף שנמצא ליד מוצרט בגושן. פסיכיאטרים זה בעלות של פגישה ראשונה 47 שקלים ואחר כך 18 על פי רבעון. זה באמת בחינם אבל פסיכיאטר זה בדרך כלל רק לצרכי תרופות והם לא האנשים הכי סימפטים לרב. מנסיוני הקצר יחסית והכאוב. זהו, שיהיה המון בהצלחה, מקווה שהטיפול יעבוד ושתחושי בטוב..

שירי שלום ראיתי שכתבת שפותחים קבוצת תמיכה רציתי לדעת איפה זה אמור להיות? תודה גלית

פסיכותרפיה במכבי זה 30 פגישות לכל החיים. הטיפול הוא בתשלום.המחירים הם: פגישה ראשונה- 47 ש"ח פגישה 2-15: 95 ש"ח פגישה 16-30: 143 ש"ח פגישה 31+: אין השתתפות של מכבי אבל הפסיכולוגים שמופיעים ברשימה מתחייבים לקחת לא יותר מ-250 ש"ח

שלום למשתפרת, ראשית, סליחה שאני מתערב באשכול הזה, אבל רציתי להשוות ולהחליף מעט אינפורמציה. אני "חטפתי" מצב פסיכוטי לפני כשנתיים, ומאז אני מקבל זיפרקסה, שירדה עם הזמן. אצלי נקבע, שזו סכיזופרניה, אך נאמר לי שאם זה לא יחזור תוך חמש שנים (בהתחלה אמרו שנתיים, וזה גם פרק הזמן שהמליצו מלכתחילה על תרופות), אז הסיכוי שזה יחזור אי פעם הוא מאוד נמוך, ואז, למעשה, זה כבר לא סכיזופרניה, אלא מצב פסיכוטי (בדומה למה שכתבת, שסכיזופרניה היא מחלה כרונית). בכל אופן, היות שאני לומד עכשיו, הרופא המליץ לא להוריד את המינון לכיוון 7.5 ו-5, אלא להישאר על 10, וזאת על מנת לנטרל לחצים אפשריים בלימודים. רציתי לדעת, האם גם אצלך אמרו שזה יכול להיות שזה סכיזופרניה, ובמידה ולא חוזר, אז זה "רק" מצב פסיכוטי. שנית, האם גם את נוטלת זיפרקסה, או גיאודון, או משהו אחר? שלישית, האם יש לך מידע (אם את עצמך אינך "מקור ראשון"), על גיאודון ובעיקר התופעות לוואי שלו, במידה שאכן קיימות כאלו. תודה

בוקר טוב! סליחה שאני מתפרץ. האם יש תופעות לוואי לזיפרקסה? ואם כן מהן? אני מתעניין בתרופה זאת , כי רספרדל לא עזר. תודה עבור תשובתך אורי

שלום תופעות הלוואי של זיפרקסה הם בעיקר השמנה נמנום ועייפות. יש לציין שהיא לא גורמת כמעט הפרעות בתנועה או תנועות בלתי רצוניות. מקווה שעזרתי. שיהיה לך כל טוב.

אני "חטפתי" מצב פסיכוטי לפני כשנה, כבר אז אמרו לי שזה מצב פסיכוטי חולף ולא סכיזופרנייה, זאת על סמך התנהגותי טרם הפסיכוזה ומהלך התפתחות הפסיכוזה (לפני הפסיכוזה הייתי פעילה מאוד וההתפרצות הייתה דיי מיידית, בטח יש עוד כמה אינדיקטורים כמו היעדר סימנים שליליים, סימנים חיוביים רבים ופסיכוזה סוערת מאוד - זה מה שאני זוכרת, אך כדאי בדברים אלה לשאול אנשי מקצוע.) תשמע, אף אחד למעשה לא ממש יודע מה זה סכיזופרנייה, כל התחום הזה עדיין בחיתולים. ברור שזו מחלה עם בסיס ביולוגי גנטי, אבל ברור גם שיש עוד הפרעות שדומות לה ולא כ"כ יודעים להבדיל ביניהם... ולא יודעים ממש מה גורם להן... לכן בטח אמרו לך שאם זה לא יחזור אז אולי זה לא סכיזופרנייה. מה שאני כן מבינה ממה שכתבת זה שמאוד כדאי לך להיזרהר עם התרופות ולהיות "ילד טוב" על-מנת להגדיל את הסיכויים שהתקף לא יחזור. ובחזרה אליי... קיבלתי טיפול תרופתי בתחילה בפרפנאן, ושיחררו אותי הבייתה לאשפוז יום אבל עם מינון נמוך מידיי של תרופות, כך שחלק מהתופעות הפסיכוטיות עדיין היו על אש נמוכה. הרגשתי שמשהו לא בסדר ואישפזתי את עצמי מחדש ואז הצוות הרפואי משום מה החליט שאני כנראה לא לוקחת את התרופות והעבירו אותי לטיפול בתרופה הניתנת בזריקה ונקראת מודיקט. היו לה תופעות לוואי מזעזעות, אז נתנו לי עוד כדור שהייה אמור להחליש את תופעות הלוואי ונקרא דקינט (והוא באמת החליש אבל עדיין המצב הייה מגעיל). השתחררתי לאחר כחודשיים ועברתי ישר לפסיכיאטר פרטי שישר העביר אותי לגאודון ולמינון נמוך ב-ה-ר-ב-ה! (פחות מחצי מינון שנתנו לי בבית החולים! הם ממש סיממו אותי מעל ומעבר, כנראה מתוך כוונה טובה אבל בכל זאת...) לקחתי גאודון במשך כשנה במינון הולך ופוחת, לפני כחודש הפסקתי לגמרי לקחת את התרופות ושום סימן למצב פסיכוטי לא הופיע. הגאודון תרופה מעולה! כמעט ללא תופעות לוואי פרט לעייפות, במקביל לגאודון לקחתי גם דקינט שמוריד את התופעות האנטי-כולינרגיות (חוסר שקט בשרירים למשל), אני לא יודעת מה קורה עם תרופות אחרות כי לא ניסיתי, אבל אני יודעת שגאודון נחשבת לתרופה חדישה ומוצלחת. מקווה שעזרתי לך במשהו, בהצלחה.

אני עומדת להתחיל טיפול במובמיד לאחר שטופלתי בסרוקסט, ציפרמיל, ופרוזאק. סבלתי מתופעות לוואי בשימוש בתרופות אלו. תופעת הלוואי העיקרית ממנה הוטרדתי היתה תאבון מטורף ועליה במשקל, דבר שרק הוסיף לדיכאון. האים מישהו חווה תופעות לוואי ממובמיד? מה לגבי תאבון והשמנה ממובמיד? אודה לתשובה.

המובמיד עובד במנגנון שונה מאשר הסרוקסט והצפרמיל. מניסיון של חצי שנה עם התרופה......אין לה תופעות לוואי מיוחדות. התאבון נשאר אותו דבר. הכדור עושה קצת בעיות בשינה אבל זה חולף די מהר הרבה בריאות

תודה יוסי.

האם את יכולים להפנות אותי לאתר המסביר על התרופה? באינפומד לא מצאתי

אני בדיכאון טוטלי. אני סובלת כבר 7 שנים מחרדה כרונית. (זה לא קורה בסיטואציות מסוימות אלא כל הזמן אני מרגישה רע -דופק, רעד, זרמים, חוסר שקט, סחרחורות. כאבי ראש). ניסיתי ה-כ-ל. וזה כולל: בדיקות רפואיות מקיפות, פסיכותרפיה, כדורים(כרגע אני לוקחת לוסטרל), ביו-פידבק, רפואה טבעית, דיקור סיני.. שום דבר לא עוזר. אני כבר בת 25. בגיל 18 הייתי בחורה מוצלחת - חכמה, בריאה, עמוקה, חושבת, בעלת השקפת עולם ברורה, מצפונית, לב טוב, שמחת חיים. היום- אני במעמקי היאוש. אני בת 25, החברות שלי נשואות ברובן (אני דתית) ומתקדמות בחייהן. אני רק דורכת במקום וצוברת עוד ועוד חויות רעות. איבדתי בנתיים את שמחת החיים ואת האמונה. התרחקתי מחלק מחברותי כי אני מתבישת לספר (לאלו שלא הכי קרובות) מה שעובר עלי באמת. אני מתאמצת כ"כ להיות בסדר. לא להשבר. אני עובדת למרות שלפעמים זה כ"כ קשה. אני מחייכת בחוץ כשאני בוכה בפנים, אני מתפקדת. אני משתדלת להיות חיובית. הייתי יותר חזקה. אבל בימים האחרונים אני נשברת. כבר שבועיים אני לא מתפקדת בעבודה. בימים האחרונים אני כל הזמן בוכה או על-סף בכי, ואני כל הזמן נזכרת בכל הארועים הכי גרועים שקרו לי בכל השנים האל ווזה גורם לי ליאוש. אני חושבת על העתיד ולא רואה מוצא, איך אוכל לבנות את חיי? איך אוכל להתחתן? להיות אמא? האם אי פעם אהיה מאושרת? אני רוצה תמיכה ועידוד ממי שמבין מה עובר עלי.

אני מבין אותך ויודע על מה את מדברת.אצלי המצב הוא דומה אי סובל כשנתיים מחרדה וכרגע אני לא עובד.אני בן 26 שכרגע אין לו כלום מבחינת הישגים בחיים. מה שמחזיק אותי זה התקווה שיום אחד כל זה ישתנה וכך גם את צריכה להאמין. יש ימים שהכל נראה שחור אבל ממשיכים הלאה כי את יודעת להתייאש זה מאוד קל וזה מה שהשטן הפנימי הזה מנסה לגרום לנו אבל אנחנו צריכים להחזיק מעמד להסתכל על הדברים הטובים בחיים והעיקר:לא לחשוב מה יהיה בעתיד אלא לחיות את היום.המחשבות של מה אני אעשה בעתיד וכאלה לא עוזרות הן רק מלחיצות יותר. תנסי לחיות את היום ועם כמה שקשה תאמיני בזה שיום אחד את תהיי מחוץ לזה.

תודה אורן על העידוד. אתה צודק המחשב על העתיד לא מועילה ורק מלחיצה (אבל זה כ"כ טבעי..) האמת היא שאני כן הגעתי להישגים בחיים, אבל בעיקר הישגים חיצוניים. (לימודים, עבודה) ולא כאלו שנותנים לי סיפוק ואושר פנימיים. בכל מקרה, גם בזה אני לא מזלזלת. אגב, שאלות של סקרנות- מה אתה עושה ביומיום? ואיך התחילה אצלך החרדה? מה עשית לפני כן? אני מקווה שלכולנו יהיה טוב יותר. רחלי.

רחלי שלום אני מבינה את בעיתך כי גם אני באותו מצב. אני כיום אמא ל3 ילדים עברתי 3 משברים כאלה אבל עוברים את זה זה קשה עם המון סבל אבל צריך לקבל את המציאות. את חייבת לקחת בנוסף לכדור נוגד דיכאון כדורי הרגעה (כמו קלונקס) לי זה מאד עוזר לתפקד קצת עיפה אבל מרגיעה מאד. אני מאמינה שאת תעברי את זה בגדול לנסות להיות אופטימית וללכת הלאה למצב זה יש ניצוצות ,סתם משבר כזה לא מגיע . תעזרי מדי פעם בכדורי הרגעה ותרגישי נפלא.תרגישי טוב ואם יש לך שאלות את יכולה לשאול אותי כי שנינו באותו מצב.

תודה גלית. יש לי שאלה - האם נישאת אחרי שהתחילה הבעיה? האם בעלך ידע על זה? איך הוא מקבל את זה? (אני תמיד חוששת מהענין הזה כשאני יוצאת עם בחורים) האם את חושבת (מנסיונך) שבמצב כזה אפשר לתפקד כאשה וכאמא? האם את עובדת? אני יודעת שאין ברירה אלא לקבל את המציאות ולהמשיך הלאה. אני פשוט הגעתי למין מצב של יאוש כזה שיש לי צורך בתמיכה עכשיו. מה זה קלונקס? אני מכירה אסיול וזה באמת עוזר במצבי חרום, אבל הבנתי שזה לא בריא, אז אני נמנעת כשאפשר. האם קלונקס זה כדור שלוקחים על בסיס יומיומי? שוב תודה. רחלי.

התעודדי נכון זה לא קל מי כמוני יודע אני סובלת כבר שלוש שנים מזה החלפתי אין ספור כדורים ועדיין תמיד מגיעה הנפילה הקטע הוא לא לחשוב יותר מדי קדימה תחיי יום ביומו. אני נשואה, אומנם צעירה ממך בשנתיים אבל מצאתי את הזה שיקבל אותי כמו שאני הוא אוהב תןמך ומבין ומעודד, אני קוראת לו העוגן שלי אין כל כך הרבה מה להגיד כדי לעודד אותך ממש כי זה מצב נתון שאת וק את יודעת מה את מרגישה ברגעים הקשים אפילו שאני עוברת משברים כאלו אני עדיין לא יכולה לתאר מה את מרגישה כי זו את וכל אחד מרגיש אחרת. הדבר היחידי שאני יכולה להגיד שעוזר לי,,,, זה אומנם לרותתוצאות בטווח הרחוק אבל אחרי שנתיים של טיפול פסיכולוגי עם פסיכולוגית מ-ד-ה-י-מ-ה יש תוצאות... אני עדיי בדיכאון עדיין יש לי נפילות אבל את לומדת להסתכל על דברים אחרת ופחות נכנסת למצבי היאוש מכל דבר קטן. לי בכל אופן זה מאוד עזר היום אחרי שנתיים של טיפול אצלה ועדיין ממשיכה אני אדם אחר לגמרי. בקשר לעבודה.... זה לא תמיד דבר טוב "לשחק" אותה כאילו הכל בסדר וללכת לעבודה וכו' כי את לא נותנת לעצמך "מנוחה" את רק מתמלאת ומתמלאת בהרבה זבל בעוד שיש כבר הרבה זבל בפנים, אבל זה אינדיוידואלי. אני מחזיקה לך אצבעות ואני בטוחה שתמצאי את המיועד ותביאי ילדים לעולם ותהיי אמא נפלאה ומקסימה

אפשר פרטים על התרופה הזו? היא באמת יעילה? אילו תופעות לוואי יש לה? האם זה נכון שהיא הופכת אותך לאפטי, למן רובוט?

כמשתמשת בתרופה אני יכולה להעיד שהיא אינה הופכת אותך לאפטי (אך כמובן שעל כל אחד הדברים האלה משפיעים אחרת) מה שכן יש לה כמה תופעות לוואי לא כ"כ נעימות כמו כאבי ראש די חזקים, חוסר שקט/ חוסר מנוחה פנימית שקשה להסביר וגם קשה לישון טוב איתה... אבל זה באמת עובד, זה יעיל ומוציא מהדכאון ונותן לך קצת אנרגיות, בכל מקרה שווה לך לנסות ולראות אם זה טוב לך אישית.

לד"ר הידש שלום רב, המצב שלי הולך ומחמיר. יש לי התקפי אי שקט מלווים בהתפסויות של איברים כמו ידיים ורגליים. היום קרה משהו ממש מפחיד ויוצא דופן. נתפסו לי העיניים. הן רעדו במשך כמה דקות ולאחר מכן לא יכולתי לפקוח אותן. זה היה מפחיד במיוחד. אני אל ממש יודעת מהיכן מגיעים ההתקפים הללו. אני מצליחה טוב בלימודים. הבעיות, כרגיל, נמצאות בבית. אגב, אני עדיין אוכלת המון והתחילו להיות לי קצת בעיות ריכוז. אני חייבת להיות בתנועה כל הזמן. אני יודעת שדברת על להוריד את הרידזין, אבל מה אני עושה עכשיו כדי להקל את המצב? מקווה לתשובה, רחל

כל התופעות שכתבת הן מהרידזין. הן נקראות אקטיזיה. הפיתרון זה לרדת מהרידזין בהדרגה ובינתיים להוסיף ארטן. אם ארטן לא מספיק אז גם ווליום. אבל בגדול תפסיקי עם הרידזין.

אחרי חודשיים של לקיחת ציפרלקס, והפסקה הדרגתית בפיקוחו של רופא. הופיעו "זרמים חשמליים" בצד ימין של הראש, הפנים ויד ימין. האם יש קשר להפסקת התרופה? או שיש לרןץ לסי.טי ?

כנראה שאת לא צריכה להפסיק טיפול אם את מרגישה ככה זו תופעת חרדה ואת צריכה להתיעץ אם הפסיכאטר שלך מה את עושה. לדעתי שום סי טי לא עוזר במצב זה.

אני מטופלת ב סרוקסט ויש הטבה בענין הדכאון ועוד. אך גופי החלש לא התחזק ואני מרגישה ממש חולה... גם השינה לא משתפרת-- האם מותר להוסיף לסרוקסט גם אדרונכס [לחיזוק ] או רמרון [לשינה וחיזוק ] [האם אין תגובות בין תרופתיות מזיקות בענין זה ? מה ניתן להוסיף -בכל מקרה - לשם חיזוק. בתודה - לכל המשיבים. מאחלת בריאות לכולם וחודש שמח עם בשורות טובות !!!

אז האי מייל שלי הוא [email protected]. אני מסכימה עם נ. לגבי מה שנכון להגיד לגבי תרופות(לפחות כרגע ובתקווה שבעתיד זה עוד ישתנה) זה שאי אפשר איתן ועוד יותר אי אפשר בלעדיהן. אני אגב התחלתי לקחת עכשיו פקסט במינון מזערי שעדיין בעייתי אבל א. זאת רק ההתחלה ו-ב. בתרופה הקודמת שלקחתי היו הרבה יותר תופעות לוואי כך שזה מאד תלוי. אני מאמינה שאם חרדה מטופלת בצורה נכונה וראויה והאדם לומד להיבנות ממנה ולא לשקוע אליה (עד מוות..) היא יכולה גם לחלוף או לכל הפחות למזער את עצמה מאד ולא להגיע למימדים מפחידים. זה מאד תלוי ברמת המודעות אבל גם עם המודעות יש בעייה. לפעמים מודעות יתר גורמת לנפילתם של כל מנגנוני ההגנה ואז, כשאדם מודע להכל הוא הרבה יותר חשוף וחלש, כשהוא קולט כמה העולם הוא מקום פגיע וכמה הכל חסר שליטה למעשה, חרדה היא מחלה של רגישות ומודעות יתר לתחלואי העולם. הירפאות מחרדה משמעה חיים בהכחשה--שייתכן שהם בריאים ורצויים יותר. בכל מקרה הפשרה במקרה הזה נראית לי השלמה עם המצב והתבגרות, קבלה של הכל כולל המוות, למידה לחיות עם הזוועות ולא להשתגע מהם. לשם כך אנשים הלוקים בחרדה שהם בדרך כלל רגישים מהממוצע צריכים לעבור תהליך ארוך מאד. התרופות הם כלי שיכול להקל, ולמרות הפחד (ותאמין לי שגם אני נמצאת עכשיו בפחד מוות ומתמודדת איתן בכל זאת) אני חושבת שכדאי להיעזר בהן כדי לא להעמיק את היאוש.

שלחתי לך מייל שיר ותודה

שלום... אני נמצאת בבעיה נפשית והפסיכולוגית המליצה לי על טיפול תרופתי זמני ואיבחון אצל פסיכיאטר. אני רק בת 17 והמושגים הזה "טיפול פסיכיאטרי" ותרופות נשמעים לי ממש מפחידים... רציתי לשאול ואשמח אם תענו מהר - מה אלה בדיוק הבדיקות שפסיכיאטר עושה לפני שהוא מאבחן שצריך תרופות? איך הולך התהליך הזה של האיבחון? אם אני מודעת לבעיה שלי, וכל מה שאני עושה (למרות שזה מזיק לי) אני עושה לגמרי במודע וזה לא עניין של המוח ששולח פקודות בניגוד לרצוני, האם גם אז אני זקוקה לתרופות? ואם כן, איך אני יודעת שהן לא ממכרות? עוד דבר רציתי לשאול: מהן הזכויות שלי בתור מטופלת אצל פסיכיאטר או פסיכולוג? מתי עובר הגבול שבו הם לא מחוייבים לסודיות מקצועית? אני אפרט יותר את השאלה ומקווה שתוכלו לעזור: יש לי מצוקה נפשית מופנמת, כאב פנימי שאני לא יודעת איך להוציא. אני חותכת את עצמי מדי פעם, כדי להרגיש משהו, כדי להקל על הכאב הנפשי. לא חתכים עמוקים, יותר כמו שריטות שמשאירות צלקות. ההורים שלי לא יודעים שום דבר מזה, ואני רוצה להשאיר את זה ככה. השאלה שלי היא - האם העובדת הסוציאלית/פסיכולוגית אצלה אני מטופלת, מחוייבת לספר להורי על זה? במידה ואני רוצה להפסיק את הפגישות איתה, האם היא מחוייבת לשמור על כל מה שדיברנו בסוד? או שיש לה זכות (גם חוקית) להעביר את זה הלאה? אני עוד 3 חודשים בת 18, האם בגיל 18 כל האחריות היא עלי בלבד וגם מבחינה חוקית אסור לה לספר לאף אחד? מצטערת על ההודעה הארוכה... מקווה שתוכלו לחזור אלי מהר. בתודה, אנונימית.

טוב,אני לא בדיוק יודע מה החוק לגבי קטינים אבל במדינה שלנו יש לכל אחד את הזכות לחיסיון רפואי אז ככה שא את הולכת לפסיכולוג השיחות שלכם נשארים ביניכם. הייתי מציע לך כן לשתף את ההורים שיידעו באיזה מצב את כי בסה"כ הם ההורים שלך והם יוכלו לתמוך בך (גם מבחינה כלכלית). שאת הולכת לפסיכיאטר הוא מאבחן אותך לפי כל הסימפטומים שאת מציגה לו ואז הוא מחליט על סוג כדור אם בכלל.

האבחון הפסיכיאטרי הוא בסה"כ שיחה עם רופא בה את מספרת לו מה הבעיה. הוא יחליט האם את צריכה תרופה ואיזו. וכן, הוא חייב לשמור על כל המידע שתמסרי לו כאישי ואין לו זכות להעביר אותו לאף אחד, גם לא להורייך, וגם אם את קטינה. לכן הייתי ממליצה לך לא לחשוש וללכת להתחיל טיפול כי זה יכול להקל עלייך את החיים וכמה שתתחילי יותר מוקדם זה יותר טוב. את גם יכולה להדגיש בפני הד"ר שחשוב לך שהורייך לא ידעו מהבעיה, ולבטח יתחשב בך. בהצלחה!

בא לי להקיא ויש לי המון כאב וסבל כבד אני מרגיש ממש רע מכל מה שראיתי עכשיו בסרט שלא יכלתי יותר והפסקתי אותו. בסרט מסופר (קשה לי לכתוב את הדברים) על נער שכאשר היה ילד שראה אביו מכה את אימו ורצח אותה וכשהוא נער נושא המון כעס על העולם והמון אשמה שלא עשה משהו כדי ליתקוף את אביו ובכך להציל אותה. הסרט הזה ממש קשה לי מעורר בי את אותם רגשות כעס על אבי ורחמים על אימי משום שאבי התעלל באימי וניצל אותה מכל הבחינות והשפיל אותה ועדיין עושה את זה אבל פחות משום שאני מנסה בנוכחות שלי להפחית את זה . הוא אדם רע ואכזר פסיכופט שדאג לכך בערמומיות רבה שהיא תהיה תלויה בו ולא תוכל לצאת מהקשר איתו על ידי זה שאת כל הכספים שקיבלה מהוריה הוא גנב וקנה רכוש שאיש לא יודע היכן ודאג שנגור בדירת הוריו כדי שלעולם לא יהיה לה זכויות . הוא קמצן והטיל טרור בבית, בכל פעם שהיה כועס הוא היה מעניש אותנו בהרעבה (היה מרעיב אותנו), הוא קמצן ולא נתן כלום לשום דבר . אימי היא זאת שפירנסה ונתנה מעבודת כפיים שעבדה . לא חסכה לעצמה כלום כי את הכל העניקה לנו. אימי אישה חלשה ותמימה ואין לה כוח להילחם ולהתגונן . אותי זה ממש הרס שהוא ניצל את טוב ליבה של אימי . בנוסף החלאת אדם הזה ניצל אותי מינית וזה דבר שלא סיפרתי לאמא שלי . היום בת השכנים התאבדה והתגובה שלו הייתה "יופי יזרקו אותה בבית קברות" אין לו טיפת רחמים . כשהייתי נער קנו לי כלבה, הוא שרף אותה. הוא אדם אכזר . אבל לעולם לא אשכח את היחס המשפיל שלו לאימי, את הרמאויות שלו, את הערמומיות שלו, העוול שהוא גורם לה והיא חסרת כוחות להמודד ומפעילה מנגנון הכחשה כדי לשכוח את הדברים הרעים והנזקים שהוא גרם לה. אבל בצל העוני אנחנו חיים בגלל הכלב הזה . הוא הרס לה את הבריאות . אני כועס ואני מרגיש שקבוצת תמיכה אולי תעזור אשמח אם מישהו מכיר קבוצת תמיכה עבור אנשים שהמשותף להם הוא שכולם ראו את אמא שלהם סובלת בידיו של האבא החלאת אדם שלהם . קשה לי להתמודד בחיים ובכל פעם שאני שומע משהו שמעורר בי את כל הרגשות כמו למשל בחדשות שמודיעים שבעל רצח את אשתו... כשאני שומע דברים כאלה הן מעוררים בי סערת רגשות של כעס ובא לי לישרוף את האבות הרוצחים האלה לאט לאט אבל אני מתוסכל משום שזה לא יחזיר לילדים את האמא . ואז אחרי מספר שעות של כעס ומירמור אני לא יכול לתפקד ונהפך למשותק בכל תיפקוד ובכל משימה שאני צריך לעשות .

ניב היקר סיפור חייך באמת קשה ובלתי נתפס. אני מאוד מקווה שתמצא את הקבוצה שאתה מחפש ותמשיך הלאה בחייך כי מגיע לך את כל הטוב אריאל

תיהיה חזק ובריא

אני סובל מחרדה וכרגע עקב החלפת טיפול במצב דיי קשה ואני לא כל כך מתפקד . כמובן שיש את האפשרות לקחת כדורי הרגעה אבל אני מוותר על התענוג. שאלתי היא:מה התדירות שאתם לוקחים כדורי הרגעה? חשוב לי מאוד לדעת כי אני לא לוקח בכלל אלא רק במצבי חירום.האם אתם לוקחים סתם ככה לפני שאתם הולכים לעבודה? בבקשה תענו :(

הי תומר אני מבינה מאוד לליבך כי לי יש סלידה מסוימת מכדורי הרגעה למרות כמות מסיבית של תרופות שאני לוקחת שהם לא מפחידות אותי. בכדורי הרגעה יש משהו בהתמכרות שמפחיד אותי. עם זאת, מותר ואולי אף רצוי מדי פעם לקחת כדור הרגעה כשממש אי אפשר לסבול יותר בכדי להקל על הסבל הנוראי. לא הייתי ממליצה להפוך זאת להרגל קבוע. אם הבעיה נמשכת ישנם היום תרופות אנטי דכאוניות עם מרכיב אנטי חרדתי שטובות לטיפול ממושך משום שהם אינם ממכרות. לשם כך כדאי לגשת לייעוץ פסיכאטרי ועדיף כמה שיותר מוקדם בכדי לחסוך בסבל תרגיש טוב ובהצלחה אריאל

אני לא לוקח בכלל

גם מצבך העכשווי אינו תענוג גדול מסתבר. הכדורים נלקחים בקביעות, ויתרונם בכך שאינם ממכרים בדרך כלל, כמו אלה שאתה לוקח "מדי פעם". בסופו של דבר מה שצריך לקבוע הוא מידת הסבל שלך וכמות הכדורים שאתה ממילא לוקח. (אציין שלא קראתי את התשובות הקודמות).

ד"ר הידש שלום רב! שמי מלי, ואני מטופלת בקלונקס כבר מעל ל 6 שנים... בתחילת הטיפול קיבלתי רידזין (25 מ"ג) ,יחד עם קלונקס (0.25) אך עם הרידזין הפסקתי כי זה הרדים אותי והיה כבד לי מדי, הפסקתי. ושנים לא לקחתי את הרידזין, אלא המשכתי עם הקלונקס. במשך השנים קיבלתי עוד כמה סוגים של כדורים אבל זה לא התאים לי, עד שהרגשתי ממש לא טוב, וביקשתי מהרופא שיתן לי את הרידזין , וזה מאוד עזר לי. רציתי לדעת, יותר כמובן, איך הרידזין משפיע על המוח, ומה בעצם עיקרון הכדור!, אם תוכל לפרט לי קצת יותר מהעלון, זה יתן לי פרספקטיבה טובה יותר לגבי הכל. רוב תודות לדוקטור, מלי.

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1982-279,00.htm

שלום חברה טובה שלי סובלת ממיגרנות, ועקב כך פיתחה תלות במשככי כאבים. כיום המצב הוא של התמכרות, הווה אומר שהיא אינה מסוגלת לתפקד ללא משככי כאבים. מה ניתן לעשות במסגרת סל הבריאות, ואיך? תודה אבי

לא ברור איזה תרופות היא מקבלת. תכתוב את השם של התרופות בעברית ובאנגלית.

ד"ר יקר תוך כמה שעות/ימים אחרי שמפסיקים לקחת את הכדור, מתפנה החומר הפעיל? תודה

אני לא ד"ר הידש, אבל בכל זאת :) ממה שידוע לי אחרי 2-3 ימים כבר כמעט אין חומר פעיל בגוף, אך רמה מסויימת כן נשארת למשך של כמה שבועות. מאנשים שלקחו פרוזאק (או פלוטין בשם מסחרי אחר) ידוע לי שלאחר כחודשיים אין יותר חומר בגוף, וכל ופעות הלוואי שהיו (אם בכלל) נעלמות לגמרי.

היי לכולם יש לי שאלה אם תוכלו לעזור לי... קודם כל אתמול הייתה לי התקפה שנימשכת עד עכשיו כמו שלא הייתה לי בשנה האחרונה...למה זה קורה? היה לי הרבה חודשיים שקט ופיתאום מישום מקום בום.... וזה בא בד"א בבוקר ממש איך שאני מיתעורר שזה הכי קשה... טוב השאלה בעצם איפה אני יכול למצוא פסיכולוג שמיתמחה בחרדות...??? מצאתי כמה פסיכולוגים אבל הם לא ממש מיתמחים בזה אז אני לא ממש יודע לאן ליפנות ד"א אני גר בחיפה.... עכשיו כבר אני חושב פעמיים אולי אני צריך ליפנות בכלל לפסיכיאטר...???!!! אני נורא נורא נורא מפחד מכדורים ומכל התופעות לוואי שיש להם... תודה לכולם

הכדורים עןזרים ואין ממה לפחד זה נותן שליטה וחוץ מזה ללוות את זה בשיחות

בחיפה יש את מרפאת החרדה ברמב"ם ששם יינתן לך טיפול תרופתי וגם טיפול בשיחות(קבוצתי או אישי) לדעתי אתה יכול גם בלי כדורים אבל איך שתחליט.אם אתה מסוגל לתפקד בלי הכדורים עדיף שלא תתקרב אליהם כי ברגע שאתה מתחיל איתם אתה בעצם דיי תלוי בהם אז תנסה בינתיים רק בעזרת שיחות ואם זה לא יעזור תעבור לכדורים. חשוב שתזכור שהכדורים הם הפיתרון האחרון אבל למרות מה שרשמתי עליהם בסופו של דבר הם עוזרים לך לקבל איזון ולחיות (כמעט) כרגיל

אני מכירה פסיכולוג שמתמחה בטיפול בחרדות, שיטת הטיפול שלו היא קוגנטיבית-התנהגותית, הוא מופיע בעלון של מכבי וניתן לפנות אליו דרך קופת חולים מכבי. אם תהיה מעוניין בפרטים תיצור איתי קשר במייל. אני חושבת שבמצבים מסויימים של חרדה קשה כמו אלו שאני חוויתי זה פשוט כל כך פוגע בתפקוד היומיומי, ובאיזשהו שלב מכניס ליאוש שקשה לצאת מנו ואז השימוש בתרופות הוא בלתי נמנע, מעין ברירה אחרונה. בכל מקרה זה זמני, לפחות אמור להיות זמני אם זה מטופל כמו שצריך. ההמלצה היא באמת לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי. מהנסיון שלי בתקופת ההתחלה עם כל כדור-למרות שיש יותר ויש פחות, תופעות הלוואי יכולות להיות יותר נוראיות מהתקף חרדה קשה-אני אישית הגעתי פעמיים למיון בגלל תופעות מפחידות של כדורים, אולם לאחר זמן מה הן חולפות ואז התרופה יכולה להיות מאד יעילה ולהעלים לחלוטין כל זכר להתקפי חרדה מה שמשפר את איכות החיים ואת כל יתר התפקודים. אם יש בעייה תקציבית ולא ניתן לפנות לפסיכיאטר פרטי במקביל לטיפול פסיכולוגי, האפשרות לפנות דרך מכבי שהיא כמעט בחינם היא לא רעה בכלל כי שם יש מבחר ותוכל לבחור את המתאים ביותר. אני עברתי קופה בשביל זה וזה אכן משתלם. אז זהו, שיהיה המון בהצלחה. ובסוף הכל עובר...

דבר ראשון שירי אני לא יודע את המייל שלך ואיפה הוא נמצא פה אז אני הודה לך אם תשאירי לי אותו... אני יודע שזה נשמע אבסורט אבל אני יודע שלא משנה האיזה מצב אני יהיה אני פשוט לא מסוגל לקחת כדורים רק מהפחד מיזה אני יקבל התקף לב...:) למשל אני מכיר מישהי שנתנו לה כדורים נגד חרדה שקוראים לו נידמה לי פאקסט והיא ישנה במשך כמה ימים ללא אפשרות לתיפקוד ממש בכלל... לא יכלה לקום מהמיטה וזה די מפחיד אותי כי אני בנאדם שחייב שליטה ותיפקוד לא יכול להישאר בבית לרגע... אז אני יודע למרות כל מה שאני ירצה אני פשוט לא מסוגל לקחת כדורים... האם הטיפול ברמב"ם במישור הפסיכולוגים לא פסיכיאטרים זה חינם או בתשלום??? ויש רמה בפסיכולוגים שמטפלים בחרדה? ז"א יש יותר טובים או פחות טובים? וכמו שקראתי זה אמור לעבור מתי שהוא האם זה נכון לגבי כולם או לא תמיד? בכל מקרה תודה רבה רבה רבה לכם על התגובות והאכפתיות ומאחל לכולם החלמה מהירה וימים טובים הרבה יותר... :-) רק לחייך כל הזמן! תודה רבה

לפי דעתי לא צריך לפחד מהכדורים אני סובלת המון מהתקפי חרדה ורק באמצעות הכדורים אני מרגישה יותר טוב .אני לומדת ומתפקדת יפה מאד.

אי אפשר לישלוט בכל מצבי החרדה בראש? ז"א אי אפשר לרפאות את זה דרך מחשבה ולידחוק את זה לגמרי הרי כח חשיבה שלנו חזק יותר מכל דבר לא? הרי בעצם זה שולט בנו אין דרך לישלוט בזה? סתם חשבתי ש........... לילה טוב לכולם

שלום רב הבת שלי לקתה בהתקף פסיכוטי ומטופלת ברספרדל. האם אפשר לקבל פרטים על מה הוא ההתקף הפסיכוטי או קישור למאמר ומה האפשרויות להתגבר על ההתקף. מה השפעתן של התרופות ומהי תקופת הזמן של טיפול בתרופה מסוג זה? תודה מיקה

אומר לך קצת מנסיוני האישי, לי הייה התקף פסיכוטי לפני כשנה שיצאתי ממנו בסדר גמור, הכל חזר לתיקונו. התקף פסיכוטי הוא מצב בו אדם חושב כל מיני מחשבות לא הגיוניות (מחשבות שווא) וחווה הזיות (הלוצינציות) ז"א רואה/שומע/מרגיש דברים שלא קיימים, ולכן בעצם אומרים על אדם שנמצא במצב פסיכוטי שהוא איבד קשר עם המציאות (אני באופן אישי לא אוהבת אמירה זו לדעתי היא לא לגמרי משקפת). לדוגמא: אדם חושב שהוא נבחר לתפקיד מיוחד גדול וסודי, או שהוא המשיח וכו', והוא שומע קולות שמדברים אליו, או ששומע שמהרדיו משדרים במיוחד אליו, ושהוא בתוך משימה מיוחדת להציל את העולם. זו רק דוגמא, אני בטוחה שיש פסיכוזות שנראות אחרת לגמרי. השאלה לגבי בתך היא מדוע היא קיבלה התקף פסיכוטי? האם זה כתוצאה משימוש בסמים, האם זה כתוצאה מבעייה גופנית כלשהי, או שאין כל הסבר רפואי/גופני לכך ואז מדובר במצב נפשי כלשהו, שגם במקרה זה ישנן כל מיני סיבות - מחלה נפשית כרונית כגון סכיזופרנייה, או מצב נפשי חולף למשל דיכאון פסיכוטי. שאלות אלו אני מציעה שתפני אל הרופאים שמטפלים בבתך. בכל מקרה אני יכולה להגיד לך שמאוד מאוד מאוד (!!!) חשוב לקבל טיפול תרופתי על מנת לצאת מהמצב הפסיכוטי, גם אם יש לו תופעות לוואי, וזאת על מנת שהמצב הפסיכוטי לא יחזור שוב. בדרך כלל מהתחלה מקבלים מינון יותר גבוהה של תרופות, ובהדרגה מורידים אותו למינון מינימלי שמטרתו למנוע חזרה של התקף. מינון זה לוקחים במשך שנה עד שנתיים, על מנת להבטיח שהפסיכוזה לא תופיע שוב. אם מדובר במחלה כרונית נוסח סכיזופרנייה לוקחים תרופות למשך כל החיים, ולא ההתקפים הפסיכוטיים חוזרים והמצב מתדרדר בכל תחומי החיים ללא התרופות. במקביל לטיפול הפסיכיאטרי אני מציעה ללכת גם לטיפול פסיכולוגי-נפשי בכדי להתמודד רגשית עם כל מה שקורה, להבין את המשמעויות של התקף זה, ולהצליח להתגבר בצורה הטובה ביותר על המשבר, או להתמודד הכי טוב שאפשר עם המחלה. מקווה שעזרתי לך. אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.

שאלת לגבי הפעילות של התרופות, אז ככה: במצב פסיכוטי ישנו חומר מסויים במח הנקרא דופמין שנמצא בכמות גדולה מהרגיל. התרופות האנטי-פסיכוטיות גורמות לכך שחומר זה יהייה בכמות קטנה יותר וע"י כך מונעות את המצב הפסיכוטי.

שלום ד"ר. יש לנו ילד בן 13 שאובחן כחולה בCOD מזה כמה חודשים. זה מתבטא בזה שהוא סופר מילים בשורה, אותיות במילה ועוד תופעות. בתחילה היה קשה כי לא ידענו בדיוק מה יש לו.היה בוכה היה זוחל על הרצפה, עד שכתבנו הודעה כאן בפורום וענו לנו שהתופעות שיש לו זה COD ואז יצרנו קשר עם פסיכיאטרית והוא החל לקבל רסיטל. המצב קצת השתפר, הילד נרגע החל לבקר בביה"ס אך בעיה אחת קשה נותרה קשה לו להתרכז בשיעורים. ילד שהיה תלמיד מצטיין מקבל ציונים כמו 55 60 זה שובר אותו. דיברנו עם הפסיכיאטרית והיא המליצה על 2 דברים, דבר 1 להעלות את המינון של הרסיטל (פעם שניה, התחיל מכדור 1 אח"כ כדור וחצי ועכשיו כדור אחד של 40 מיליגרם) דבר 2 בהמשך היא מעונינת שיקח רטלין כדי שיעזור לו להתרכז בשיעורים. אנחנו קצת חוששים לאור הפרסום האחרון בטלויזיה שבו אמרו שרטלין זו תרופה ממכרת. לכן אני פונה אליך לשמוע את חוות דעתך על התרופה. בתודה, יפה.

עד שד"ר הירש יחזור אולי כדאי לך לפנות גם לפורום של פסיכיאטריה - ילדים. הבנתי שאצל ילדים המינונים של התרופות שונים. מעבר לזה כדאי לכם מאד להכנס גם לפורום של OCD, יש שם בקישורים המון אינפורמציה, והפורום גם יכול להועיל לבן שלכם מבחינת התמיכה. יש שם כמה ילדים. יום נעים ובהצלחה.

המחלוקת בין אלה שבעד ריטלין ואלה שנגד בוערת עוד מאז שלקחתי אני את התרופה ומן הסתם גם תבער לעד. אין חכם כבעל ניסיון וכאחת שלקחה ריטלין אני אומרת לך - זה עוזר! הריטלין שינה את חייהם של עשרות אלפי (ומי יודע - אולי יותר) ילדים. ישנה דעה שחוסר ריכוז מקורו בחוסר איזון במוח ואת זה בא הריטלין לתקן ישנם מקרים שחוסר הריכוז נובע מבעיה אחרת ואז ריטלין הוא לא הפיתרון אלא טיפול פסיכולוגי. במחלקות נוירולוגיה ילדים בבתי החולים מודעים למצב ואם אינך סומכת על חוות דעתה של הפסיכיאטרית כדאי שתגשי לבית החולים הקרוב לאיזור מגורייך עם הילד לבדיקה נוירולוגית.

אני השתמשתי בסרוקסט כמעט שנה ואותו פרק זמן רסיטל כרגע הפסקתי ליטול כדורים ואני שבוע בלי , אתמול הופיע לי 3 התקפים (אנוכי סובל מפוביה חברתית)האם זה סימן לחזור לכדורים או שצריך פרק זמן כדי לבדוק זאת? תודה

ד"ר הידש יעדר מהפורום למספר ימים ולמרות שאינני רופאה ולא אוכל לתת לך עצה מקצועית אני יכולה רק לספר מנסיון. נפילות יכולות להיות גם בעת לקיחת הכדור ומאוד קל לנו להיכנס ללחץ מכל נפילה כי אנו נושאים עימנו טראומה שקשה להישתחרר ממנה ולעיתים הפחד מהפחד גדול על הפחד עצמו. אני חושבת שלא כדאי שתכניס את עצמך ללחץ מארוע חד פעמי אך בהחלט צריך לעקוב אחרי זה ואם זה ממשיך אולי לשקול חזרה לטיפול. מקווה שזו הייתה אפיזודה חולפת תרגיש טוב אריאל

האם משהו מחברי הפורום נוטל באופן קבוע את הקלונקס בנוסף לתרופות נגד דיכאון. אני שואלת כי אני ממש התמכרתי אליהם זה עושה לי מאד טוב אבל קשה לי לצאת מזה. תודה גלית

כמה זמן את נוטלת את הקלונקס? באיזה מינון? האםעלית במינון בכל הזמן הזה?

אני נוטלת 8 חודשים התחלתי במינון 1 מ"ג ועכשיו עליתי לעוד 0.5 כל התרופות נוגדות דיכאון לא עשו לי טוב חוץ מהמרוניל אחד ביום והקלונקס מאד מרגיע משרה שינה טובה . בעבר הייתי שנתיים עם קלונקס וברגע שיצאתי מהמשבר "זרקתי" גם את הקלונקס אז לוקחים תרופה שאיכות החיים שלנו תשתפר ויעשה לנו טוב בנוגע לחרדות זו דעתי. גם תרופות ללחץ דם זו התמכרות לכל החיים למי שסובל לקחת בחשבון שזה המצב כרגע וזהו "לנסות להיות אופטימים" רק שבמצב חרדה קשה מאד להיות אופטימים כי לא רואים אף פעם אור בקצה המנהרה.

גלית, הקלונקס עוזר באופן מיידי אבל, כפי שציינת, לאחר שימוש ממושך הוא ממכר !!!! כדאי לך להוריד במינון באופן הדרגתי (חשוב, אחרת יכולות להיות תופעות גמילה), ולא להשען על תרופה זו באופן קבוע.

אם תרצי להיגמל מקלונקס אפשר לכוון אותך לאיש מקצוע אחראי שמבין בתחום. בכל מקרה שלא תנסי על דעת עצמך להעלות או להוריד במינון.

בוקר טוב לגלית החמודה! מה שלומך? אני לוקחת מדי יום את הקלונקס 0.25 מ"ג כבר כמעט 7 שנים, וזה כדור שעושה לי טוב. כמה שרציתי להיגמל ממנו לא יכולתי, כי הגעתי למסקנה שבעצם בשבילי הוא הכי טוב! וכעת אני גם לוקחת כדור נוסף בשם רידזין, והקלונקס קצת נדחק הצידה משום הכדור החזק, אך אני לוקחת את הקלונקס בנוסף, כי הוא מאזן דבר שהרידזין לא עושה כימית. יכול להיות שזה באמת העניין של ההרגל וההתמכרות? אבל הכל הגיוני! אם יש לך צורך בקלונקס, אני רוצה להגיד לך שהוא "חבר טוב", הוא כמו התמכרות לסיגריה.. דבר שעושה גם כיף , ואימצתי אותו כחבר של המוח שלי :) כי רע הוא אף פעם הוא לא עושה לי, ואין לי תחליף לקלונקס הזה... מה שעושה לך טוב? תמשיכי, מה שעושה לך רע? תפסיקי! ותמשיכי לחיות בסבבה, ותזרמי תזרמי תזרמי עד שתגיעי לאמת שלך. נשיקות ממני! מלי.

שלום רב, אני שרויה בדיכאון למעלה משנתיים ואני שוקלת לבקש מהרופאה שלי מרשם לפרוזאק. שאלתי היא האם הגלולה מפריעה איכשהו בתפקוד היום-יומי? זאת אומרת קימה לעבודה, נהיגה וכו'... תודה, שגית

מנסיוני האישי פרוזאק לא מפריעה לתפקוד יומיומי, להיפך, היא גורמת לכך שתהיי עירנית יותר ובעלת אנרגייה ומוטיבצייה לעשות דברים. תופעות הלוואי בהן נתקלתי הן: יובש בפה ירידה בחשק המיני וביכולת להינות ממין (אך תופעה זו שכיחה רק אצל 30% מהמשתמשים בתרופה) יש לי גם חברים שלקחו/לוקחים את התרופה ודיברו לרוב בשבחה. אין לך מה להפסיד מלנסות, כל תופעות הלוואי הן הפיכות ברגע שמפסיקים לקחת פרוזאק. בהצלחה.

הפרוזאק גרם לך לעצבנות יתר???

אחי לקוי למידה קשה בעל הפרעת אישיות, טופל בטרגטול . לאחרונה שמתי לבכי הוא מבצע פעולות ותנועות מסויימות באופן כפייתי. הוא הולך בבית במסלול מסויים, בועט בפינות, בכל פעם שהוא יוצא מחדרו אל מרכז הבית הוא פותח את דלת הכניסה וכשהוא יוצא לחצר לעשן ישנן מספר פעולות שהוא עושה באופן קבוע משך כל זמן העישון כמו טפיחות על הרגל, בעיטה בפינה, העברת יד על המצח וכו. האם יש הסבר לתופעה וכיצד מטפלים בה?

תכנסי לפורום OCD ותקראי קצת בקישורים שמסביב . יש שם הסבר מה זה OCD. גם בפורום הזה של דר' הירש, ב"חיפוש". תראי אם הדברים מתאימים למה שאת רואה אצל אחיך. אם כן, אולי כדאי גם לו לקרוא קצת על הנושא, אולי זה יתרום לו משהו. יום נעים

לד"ר הידש וחברי הפורום רציתי לדעת האם ישנה תרופה אנטי-דיכאונית אשר אין לה תופעות לוואי של השמנה ובעיות בתפקוד מיני? (לא פרוזאק)

אקמול

את מתכוונת ל-115 כדורים על בטן ריקה, בתקווה להיפטר אחת ולתמיד מהדיכאון (ומעוד כמה דברים אחרים חיוניים)? ;) בצחוק! אין לי נטיות אובדניות או משהו... וברצינות, האם מישהו יודע על תרופה אנטי-דיכאונית ללא תופעת לוואי של השמנה וללא פגיעה במיניות? אשמח לעזרה מכם ומד"ר הידש

קיימת תרופה חדשה נגד דיכאון בשם איקסל (IXEL)- טוענים שהיא לא גורמת לפגיעה במין או לעליה במשקל.

באמת ,איפה זה כתוב, תראו לי באינטרנט מידע על המוצר העלוב הזה שכמעט גרם לחבר שלי להתאשפז עקב עצירת שתן.התרופה הזו לא מאושרת בארה"ב ובשום מקום חוץ ממדינת ידראל כי היא בטח עולה גרוש וחצי. יש כל הרבה תרופות טובות-ציפרמיל, אפקסור למה לנסות את התרופה הבלתי מוכחת הזו?

א. זיבן ב. סורבון הוספת שתי תרופות אלה לתרופה הנלקחת, נגיד סרוקסט, אמורה למנוע את ההפרעה במיניות. עם זאת לזיבן אמורות להיות תופעות לוואי לא ממש נעימות בהתחלה.

משתפרת כתב/ה: > > לד"ר הידש וחברי הפורום > > רציתי לדעת האם ישנה תרופה אנטי-דיכאונית אשר אין לה תופעות לוואי > של השמנה ובעיות בתפקוד מיני? (לא פרוזאק) לפי מה שאני יודע פבוקסיל היא תרופה אנטי - דיכאונית שהיא לא גורמת להשמנה , אבל לגבי בעיות בתפקוד המיני אינני יודע .

לאחרונה לא כל כך טוב לי. הdown של אחרי ההפסקה של הפריזמה מתפוגג לאיטו ומפנה את האנרגיה לחיים האמיתיים. החודש לא היום לי פגישות עם הפסיכולוגית בגלל המבחנים, וזה גם לא ממש חסר לי. לאחרונה כל הפגישות שלנו מתארכות יתר על המידה (מעבר לשעה, על חשבון הפגישה הבאה שלה) היא לא מסיימת אותן, ותמיד בסוף היא אומרת לי משהו שתוקע אותי שבוע אח"כ כמו : "זה הכל ישתנה אם רק תאהבי את עצמך..." מה , באמת?! על זה דיברנו שעה עכשו. אני מרגישה שהיא לוחצת עלי לחשוב כמוה , כל הזמן אומרת אותם דברים ולא מגיעה אצלי שום תובנה שמחדשתלי את הנקודת המבט על דברים. אני לא מקבלת ממנה שום אמפטיה או לגיטימציה למחשבות שלי. היא כל הזמן אומרת לי שהמשקל לא כל כך חשוב, ולחילופין, אמרה שהיא הייתה מתחרפנת אם היא הייתה עולה 2 קילו(שלא לדבר על 20)- איך אפשר ככה?הכל אני עושה לא בסדר מבחינתה כי אם רק הייתי עושה מה שהיא אומרת לי, הכל היה מסתדר. אני פשוט לא מתקדמת יותר לשום מקום. יכול להיות שהיחסים מיצו את עצמם? אני פשוט מתוסכלת מזה נורא ולא יודעת מה לעשות. חוץ מזה המשקל שלי מציק לי ברמות בלתי אפשריות. אני כבר לא הולכת לחדר כושר כי נגמר לי המנוי וגם אין לי זמן או חשק. פעם נורא אהבתי את זה , אבל בשנה האחרונה עשיתי ספורט לא מהסיבות הנכונות ודי נמאס לי. אני חייבת לציין שהתחושה היא לא כמו שהייתה לי בדיכאון, אני פשוט עייפה קצת מכל ההתמודדות הזו שלא מובילה לשום מקום ובעיקר עייפה מזה שאין שום דבר מרגש בחיים שלי. הכל שקט- עבודה לימודים בית וחוזר חלילה.

שירה בוקר טוב נראה לי שאולי כדאי לך לשקול להחליף מטפלת ושאולי היחסים באמת מיצו את עצמם. חוץ מזה תשקלי לחדש את המנוי, אפילו אם תלכי פעם בשבוע תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך . יום נעים

הי שירה נעים תמיד לקרוא את העזרה שלך לאחרים ואת הידע הרב שיש לך. והנה גם את צריכה קצת עזרה . אז אנסה . למה הפסקת עם הפריזמה ? אני לעומתך התחלתי מחדש לפני כחודש וחצי וגם קניתי ספר נהדר שיעזור בשלב מאוחר יותר להתמודד בלי תרופות. אני לא יודעת אם יש אותו בעברית אבל באנגלית זה ממש בסדר ואני בטוחה שיהיה לך גם פשוט, אם תחליטי לקנות אותו. Feeling Good - the new mood therapy / David D. Burns , M.D הספר הוא בעצם השיטה הקוגנטיבית שכולנו מנסים ליישם. יש בו תרגילים ללימוד עצמי איך להתמודד עם הביקורת העצמית האיומה . ומלמד דרכים למחשבה חיובית. כדי להצליח צריך זמן ואימון ואני עדיין בתחילתו. בהחלט ממליצה לך לנסות ואם לא את זה אז כל ספר אחר לעבודה עצמית כי הפסיכולוגית שלך, כמה נפלאה שלא תהיה, לא תוכל לשנות אותך אלא רק את בעצמך עם עצמך ובתמיכתה . שיהיה לך טוב רודף טוב ציור

לא ידעתי שיש לי מעריצים... את הספר קראתי לפני חצי שנה בערך, הפסיכולוגית שלי נתנה לי אותו. הבעיה היא שגם בחיים בלי הפרעות יש ל]עמים מצב רוח לא טוב. הבעיה שלי היא לא תגובה דיכאונית כמו שהייתה לי קודם, אלא התקיעות שממנה אני לא מצליחה לצאת בעזרת הפסיכולוגית שלי. אני עוד לא ראית ישהו שמן שלא היה רוצה להיו רזה, ובזה הכל מסתכם. נכון שאנ ייכולה לנהל חיים מלאים עם כל המשקל, יש ליחברות, אני מבלה, עובדת, לומדת, חיה טוב בסה"כ. אני לא חושבת כל היום על המשקל שלי ואיך אני נראית, אבל זה מתבטא בסופו של דבר בביטחון, בהתנהגות, במה שאני מרשה לעצמי. הסיבה המרכזית למצב רוח הרע שלי היא המשקל שלא יורד. 20 קילו שאספתי בדרך לטיפול, ולא יורדים ממני אפילו קצת. זה לא נוח, זה מרגיש כמו תחפושת, זה פשוט לא אני, לא יודעת איך להסביר את זה. והבעיה היא שהפסיכולוגית שלא מצליחה לעזור לי לחיות עם זה בשלום. גם עם התרופות לא חייתי עם זה בשלום. בדברים אחרים, אני דווקא די מרוצה מהאופן שבו אני מתמודדת, והיום יותר מתמיד אני משתמשת במה שלמדתי בטיפול קוגניטיבי כדי לא להיסחף למחשבות שליליות וזה עובד. הספקתי עם הפריזמה כי הרגשתי שאין לה יותר מה לתרוםלי , להיפך, מאז שהפסקתי ירד לי התיאבון, אי מריגהש יותר חדה, יש מן חופש כזה. לפעמים אני בתחושה ששכחתי לקחת איזה כדור ואז אני נזכרתשאין לי כדור לקחת, זה מאוד משחרר ומשרה שלווה. חוץ מזה, אני מותשת באופן כללי מהחיים בגלל הלימודים העבודה הקשה (אני טבחית וזה עבודה בעמידה במשך 10 שעות רצוף), וגם כל החיטוט בעצמי, פשוט עיפו אותי ואני זקוקה לחופשה. אני מקווה שבקרוב אצליח למצוא כמה ימים חופש וכמה שקלים עודפים כדי להירגע קצת. אין מה לעשות כרגע, זה משהו שאני צריכה להתמודד איתו, החיים הם לא תמיד פשוטים, וגם כשהם פשוטים הם לא תמיד קלים. זה לא אומר שעם כל בעיה אני אחשוב לחזור לקחת תרופות. כרגע, אני א מרגישה שזה מפריע לתפקוד שלי, אני לא מתכנסת בתוך עצמי, ולא נמנעת מלעשות מה שאני רגילה רק בגלל תקופה קצת עמוסה. יש לי תחושה, ויכול ל היות שאני טועה, שברגע שאני אמצא מישהו שירצה להיות איתי בלי קשר לכמה אני שמנה, כל המחשבות האלה יעלמו- ומצד שני יכול להיות שזה הפוך- ברגע שאני אקבל את עצמי ככה אני אמצא מישהו. ( י שלי פשוט חוויה זה זוועתית מהחבר הקודם שלי שעזב אותי בטיעון שבגלל שאני שמנה הוא כבר לא נמשך אלי- אחרי 5 שנים שהיינו יחד)

שלום! משך שנתיים לקחתי 150 מ"ג אפקסור. כיוון שלאחרונה שב לי הדיכאון הגדילו לי ל-225מ"ג. האם זו לא כמות רבה מידי? מה המחיר שהגוף שלי ישלם? האם זה מעלה את לחץ הדם? פוגע בתיפקודי כבד וכליות? האם זוהי הכמות המקסימלית שאפשר לקחת? האם כמות כזו גורמת להשמנה?לישנוניות? סליחה מראש על כמות השאלות. וכן תודה!

מותר להשתמש באפקסור עד 375 כך שזה מינון מאושר. עם אפקסור אין בכלל פגיעה בתפקודי כליות או כבד ולדעתי אם אין לך תוחפעות לוואי עכשיו והגוף שלך הסתגל לא צפוי שיהיו לך תופעות חדשות. לאפקסור אין עליה במשקל וגם הוא לא גורם לישנוניות כמו רמרון או סרוקסט. יכול להיוצת שתוספת כזו תעשה לך את ההבדל-150מג' זה מינון יחסית נמוך של אפקסור.

הכמות המקסימאלית היא שלוש מאות שבעים וחמישה מ"ג. בעיקרון לא אמור לגרום לבעיות בכליות ובכבד. אם לא היו לך בעיות עם לחץ הדם עם מאה וחמשים, ספק אם תהיינה לך עכשו. לדעתי ומניסיון לא תחושי בהבדל בשינה למעט אוליי ביומיים הראשונים. השאלה העיקרית היא האם תחושי הבדל בנושא הדכאון השאלה היא גם מה המחיר שהגוף שלך ישלם אם תמשיכי לסבול מדכאון ולא תטופלי כראוי. גם כאן יש מחיר. שאלה נוספת היא מהי האלטרנטיבה. אם את מגיבה טוב לאפקסור, אז להחליף עכשו כדור לא ממש נראה לי לעניין.

אני כבר בולעת את התוספת מספר ימים ואני חשה חולשה רבה ועייפות. כמה זמן??? תודה על התגובות.!

חבר שלי טוען שבמהלך ההירדמות שלי זזים אצלי בגוף השרירים, כל פעם "קופץ" שריר/ אצבע, כל פעם במקום שונה. הנני נוטלת 75 מ"ג לוסטרל באופן קבוע. האם יש קשר?

אני נטלתי פבוקסיל במשך שנה ובעקר בהתחלה בין יתר התופעות היו לי גם עוויתות מהסוג שתארת, ולא רק בשינה. לדעתי יש קשר לתרופה, למרות שכמו ביתר המקרים שטענתי לקשר בין התרופה לאיזדהי תופעה וזאת בינהם, הרופא נטה לטעון שזה לא קשור לתרופה אלא לחרדה. אולם זה בא יותר מדי במקביל יחד עם התרופה כך שנראה לי שהקשר קיים. אני גם לא בטוחה שכיום הרופאים יודעים הכל בנוגע לתרופות הללו, ויותר מזה, עקב הנסיון שיש לי עם זה לצערי אני אפילו די בטוחה שלא.

האם זה בריא/אפקטיבי לקחת depalept עם פרוזאק? הדפלפט מגביר לי את הדכאונות, האם זה מסוכן לחולת מניה דפרסיה לקחת פרוזאק לבד בלי הדפלפט?

אני נוטל דפלפט עקב חשד למאניה דפרסיה. הדפלפט אינו גורם לדכאון,להיפך,הוא מייצב את מצב הרוח. הפרוזאק עלול להפר את האיזון במצב הרוח ולהעלות אותך למאניה. באם אין איזון כשלוקחים דפלפט מקובל לנסות טגרטול ואם גם זה לא עוזר מנסים ליתיום. תרגישי טוב

בן זוגי נוטל מזה כשבועיים את התרופה ציפרלקס במינון של כדור אחד ליום 10 מ"ג נאמר לנו עי המטפל המקצועי כי לוקח זמן של כשלושה שבועות לערך להסתגל לתרופה ועם זאת הוא משלים אולם בזמן קיום יחסי מין יש לבן זוגי בעיה בסיום האקט המיני מבחינת הגמירה האם אלו אחד מתופעות הלוואי ואם כן האם זה יחלוף

הפרעה בתיפקוד המיני היא בעיה נפוצה מאוד בשימוש בתרופות מקבוצת SSRI'S. באם התופעה אינה חולפת ניתן לנסות תרופה מקבוצה אחרת כגון:אפקסור,אדרונקס,רמרון או איקסל. שיהיה רק טוב.

יותר יותר מהסרוקסט או מהציפרמיל עצמו.

גם אני מסכימה עם הכותב הקודם וממליצה לעבור לאפקסור.

האם בסיום הטיפול התרופתי או לקיחת אומגה 3 - אם האדם יהיה עצוב - הדכאון יכול לחזור ??

בהחלט כן, פסיכוטרפיה יכולה להפחית במידה ניכרת את הסיכוי לחזרתו של הדיכאון לכן חשוב להתמיד בטיפול לאורך זמן.

שלום אבקש לקבל מידע על פגיעה נרציסטית מה המשמעות של הפגיעה האבחון , הטיפול , והסיבה להווצרותה האם יש גילים שהם יותר קריטים לטיפול תרופות מקובלות לטיפול החלמה וחזרה לשיגרה בברכה ר

הפרעת אישיות נרקסיסתית מתבטאת בדפוסי התנהגות אנוכיים בהם האדם מרוכז רק בעצמו ואיננו גמיש ואינו מתחשב בצורכי הסביבה, הוא דואג להתבלט ואיננו מסתגר. הטיפול בהפרעה זו הוא לא פשוט מכיוון שאדם כזה לרוב, אינו חושב שמשהו אינו כשורה בדפוסי התנהגותו. זה ממעט הידע שלי, אני מניח שהידש יתקן אותי אם צריך ויוסיף עוד מידע.

אלמוג תודה על התגובה אהל המינוח שהתכוונתי " פגיעה נרציסטית " ולא נרקסיסטית יש הבדל???? אבקש מד"ר הידש לקבל המשמעות או שצודק אלמוג !!!! בברכה

יש לי בן בן 23-4 שאיבד את החשק ללמוד ולעבוד. התחיל טיפול אצל פסיכיאטר הכולל שיחות וטיפול תרופתי של כחודש וחצי-חודשיים. לאחר מכן הפסיק את הקשר עם המטפל בטענה שאינו חש שיפור. אנו בבית חשנו שהיה שינוי לטובה , הוא חזר ללימודים ולעבודה אך כשהפסיק את הטיפול , המצב חזר לקדמותו, הפסיק שוב ללמוד ולעבוד. הוא הפסיק לדבר עם כל המשפחה והידידים ומתייחס בחוסר סבלנות לכולם ואינו מוכן לשמוע עצות שלנו המכוונות להמשך הטיפול. גם הפסיכיאטר ניסה ליצור איתו קשר אך ללא הועיל. אנו חוששים שהמצב יורע, יש לציין שהוא אינו אלים, אינו מדבר על כוונות אובדניות , אך, בהחלט מדבר על כך שאינו רואה תכלית בעבודה ובלימודים ויום אחד אף אמר - איני יודע מדוע הבאתם אותי לעולם. איננו יודעים איך לגשת אליו ןלהצליח לשכנעו לקבל טיפול בשיחות ו/או בתרופות. אנו אובדי עצות ודואגים מהרעה , למרות שהוא טוען שהוא שולט במצב וטוב לו להתבטל ולהיות בחברת חבר אחד בלבד , שגם הוא נמצא תחת מעקב פסיכיאטרי ואנו חוששים מאוד מקשר זה. אנו מבקשים עצה איך לגרום לו להתחיל לקבל טיפול מחדש.

לדעתי אתם צריכם לעזוב אותו במנוחה הבן אדם לא מצא את עצמו הוא לא יודע מה לעשות בחיים בנתיים טוב לא לא לעשות כלום אז שלא יעשה כלום זו תקופה שכזאת שאני בטוחה שתעבור ונראה לי כאשר תפסיקו לנדנד אני בטוחה שיבוא יום שהוא בעצמו כבר ירצה לבד לעבוד וללמוד ולעסוק במשהו שהוא אוהב כי אם הזמן בטוח ימאס לו וישעמם לו והוא לבד יחפש מה לעשות עם עצמו ודרך אגב אני מדברת מנסיון הייתישנה וחצי בבית לא ידעתי מה לעשות אם עצמי התתיאשתי מלעבוד וללמוד במשהו שלא מעניין אותי אז פשוט עזבתי הכל וכמובן נדנדו לי ושיגעו אותי שאני לא בסדר ודי רציתי שיעזבו אותי שיתנו לי לבד לגלות מה לעשות בחיים ולמצוא את עצמי ואחר כך כמובן השתעממתי ומצאתי דברים שאני אוהבת לעשות בחרתי מקצוע שאני אוהבת ואני עכשיו נשואה וחיה את חיי באושר אז אולי פשוט הוא צריך קצת זמן

הלוואי והיה פתרון קסם אך לא נראה לי שקיים כזה. הדרך היחידה היא לא לוותר ולהמשיך להראות לו עד כמה חשוב לכם ממנו ואת כמה אתם לא מרימים ידיים. נסו לדבר אל ליבו כל הזמן ולהסביר לו את חשיבות הטיפול מבלי ללחוץ ולקבל ולשמוע את מה שיש לו להגיד מאחלת לכם בהצלחה אריאל

אני מטופלת שנים רבות בתרופות ופסיכותרפייה. איש לא אמר לי מעולם מפורשות מה יש לי(זאת למדתי מהאינטרנט, מטפליי לא מוכנים להכנס למינוחים מקצועיים), אבל בגדול אני כנראה גבולית, עם תופעות של דכאון עמוק, זעם ענק, חוסר רגיעה חרדה...) תמיד תפקדתי ואיש חוץ ממטפליי, לא ידע כלום. מזה שנה ומשהו אני במצב נורא. פוטרתי(סוף סוף לא יכולתי יותר להסתיר ואישיותי האמיתית צצה), וכל האסונות שבעולם פקדו אותי.(לא רוצה לפרט מחשש זיהוי). התרופות שלקחתי בעבר היו: פרוזק- שתופעות הלוואי גרמו לי להפסיק מייד, סרוקסט- שעזר לי מאד אך ביקשתי להחליף עקב תופעת ההזעה הנוראית(גם ככה אחד הסימפטומים של בעייתי היא הזעה מרובה), הרדימות(עבודתי הקשה לא איפשרה זאת), וכן, גם הפגיעה במין. אז עברתי לציפרמיל, שאותו נטלתי כ-3 שנים, למרות שלא השפיע טוב כמו הסרוקסט, אבל לא גרם לרדימות(תופעת ההזעה נשארה חמורה) לפני כ-3 חדשים, בעקבות אסון נורא שפקד אותי(גם עקב מצוקתי בגין מובטלותי),החלטתי להפסיק תרופות בכלל(אם ככה סובלים עם תרופות עדיף בלעדיהן). אך כנראה שזה לא מדויק. הסבל הפך לבלתי נסבל. שוב רצתי לרופא, והוא נתן לי מירו(רמרון). למרות שיש לי התרופה כבר שבוע וחצי, דחיתי ודחיתי(נורא רוצה להשאר נקייה וגם פוחדת מניסיון שווא נוסף(כולכם בטח יודעים שיום אחד במצב זה הוא נצח, והתרופות מתחילות לפעול רק לאחר זמן), בשבת בערב "נשברתי"(לאחר שבוע אינטנסיבי של פעילות נשארתי ללא עיסוק ועם עצמי...), לקחתי חצי כדור בערב(כעצת הרופא יומיים חצי ואח"כ אחד-30 מ"מ לפני השינה, כי זה קצת מרדים..) אתמול לקחתי כדור שלם, והיום חטפתי בולמוס אכילה(אני בולימית בעברי), והחלטתי שזהו...רק זה לא. בשיחה עם הרופא הוא טוען שזה לא יפגע בבעייה זאת, להפך, יאזן אותה, אבל התחלתי לטייל בפורומים השונים, ואני בבהלה. כמה אומרים שזה עזר להם, אחרים טוענים שזה השמין, אחרים שכמעט הרג ואחרים שהציל את חייהם... אני יודעת שכל גוף מגיב אחרת(ואני מאד מאד רגישה ובנוסף גם היסטרית לגבי כל תופעה)...אבל אין לי יותר כח לניסיונות, ומאידך פוחדת "ללא קביים"... מאד אשמח לתגובות מהירות(שיעזרו לי להחליט לגבי הכדור של היום-השלישי), של אנשים שיש להם ניסיון , של הרופאים, ובכלל... מצטערת שזה כ"כ ארוךאבל דווקא בגלל שהשפעות הכדורים כ"כ ספציפיות, חשוב לי לדייק. כמו כן כתוב במרשם שהכדור גורם לעליית שומנים בדם, ואצלי יש ייצור תעשייתי של שומנים גם ככה.. תודה על כל התייחסות ושוב סליחה על האורך

מנסיון, לי הרמרון לא עזרה... אבל אני מכיר אנשים שנטלו את התרופה והיא עזרה להם. תופעה נפוצה של הרמרון היא הגברת התיאבון,אם כי ניתן להתגבר על העליה במשקל ע"י פעילות גופנית אינטנסיבית ואכילה מבוקרת. ראיתי שנתנו את התרופה לבחורה אנורקטית בביה"ח בו הייתי והבנתי שכעת היא לא מפסיקה לאכול.. אם כי יש לזכור שזוהי תופעת לואי והיא איננה קוראת אצל כולם. שיהיה רק טוב תרגישי טוב

אני לוקחת רמרון כבר שנתיים בערך ואני יכולה להגיד לך שתרופה זו הייתה גלגלג ההצלה שלי ועדיין. עם זאת, היא בהחלט גרמה לעליה במשקל אצלי ( שלווה בעקבות תרופות נוספות גם כן). השאלה היא מה יותר חשוב לך ועל מה את רוצה להשים את הדגש: להרגיש טוב או להעלות כמה קילוגרמים שעם כוח רצון ומאמץ ניתן להוריד? אריאל