פורום פסיכיאטריה
שלום רב. מזה 8.5 חודשים אני נוטלת כדורים עקב התקפי חרדה קשים שפקדו אותי כשהתחלתי טיפול פסיכולוגי. אני מקבלת מירו 45 מג וסרוקסט 20 מג. מזה מספר ימים החלטתי לנסות ולהוריד מעט מהמירו - רבע כדור של 45 מ"ג, ואני מרגישה הרבה כעס החל מהיום החמישי להורדה. אני מאד מתלבטת מה לעשות. מצד אחד לא נעים לי הכעס הזה, מצד שני אני חושבת - מדוע להסתיר אותו ע"י הכדורים. מה דעתך ? תודה.
אם כאשר נטלת רמרון לא כעסת, אני מניח שכעסך נובע מחרדה והרמרון מרגיע את החרדה לכן את לא כועסת. אני לא רואה סיבה לא להמשיך במינון הקודם שהתחלת איתו. תרגישי טוב
אני חוששת שלא ירדת לסוף דעתי. בכל אופן אני מצפה לתשובה מהרופא.
לדניאלה אני אומנם אינני רופאה אך לא הייתי ממליצה לך להוריד מינון על דעת עצמך. אולי שווה להתייעץ עם הרופא המטפל תרגישי טוב אריאל
ענת אני מבין את מצבך,אך גם אני למרות שאני בחור בן 19 לא התגייסתי לצה"ל היה לי רישיון כ-שנה ועכשיו כבר 7 חודשים שאין לי רישיון...אבל הסיפור שלי הוא כזה... בתאריך ה-3.3.2003 אני מקבל מכתב מהמכון הרפואי שאני צריך להגיע לבדיקות בתאריך ה-6.4.2003 והבדיקה כידוע לכולם עולה כ-500 ש"ח,באותו זמן היה לי כסף אך לא התייחסתי למכתב זה כל כך ברצינות...לאחר חודשיים קיבלתי עוד מכתב,כלומר עוד זימון לבדיקה אך בתקופה זאת כבר באמת אמרתי אני יילך לשם אך לא היה לי גם את ה-500 שקל באותו תקופה. אז גם לבדיקה הזאת לא הלכתי. לאחר חודש קיבלתי מכתב בדואר שרישיוני נשלל או נפסל,משהו כזה. ואז התקשרתי אליהם ואמרו לי שבינתיים אני מוקפא ואסור לי לנהוג,מכיוון שלא באתי למבחנים. שאלתי את הפקידה בטלפון אם אפשר לקבוע פגישה או לקבוע כבר ישר תור למבחן או מבדק אז היא אמרה שלא,כי בלי שום קשר באותו תקופה היו את העיצומים והשביתות למשך תקופה ארוכה של עוד איזה חודשיים שלושה,וזה נהיה כבר 5 חודשים ביחד,ואני בינתיים לא נוהג,ומאוד עצבני בגלל המקרה. לאחר העיצומים פניתי אליהם שוב, קבעו לי תור למבדק(מבחן) במכון הרפאי,הגעתי למבחן שוב כידוע לכולם מבחן מתיש ומרגיז הנמשך כ-5 שעות בערך,ולאחר מכן שיחה עם פסיכולוג שגם הרמה שלו שם לא הייתה כל כך גבוהה..... אמרו לי לאחר המבחן שיש לי כחודש עד לתוצאות המבחן.... לאחר כחודש קיבלתי מכתב בדואר שאני צריך ללכת לרחוב הארבעה ולהמשיך שם איזהשהו סוג של בדיקות... ולא אמרו לי את התוצאות.... הלכתי לרחוב הארבעה לפני כחודש היה לי שם ריאיון די דבילי,אני ישבתי בחדר עם איזה שני אנשים ששואלים אותי שאלות על הצבא,על הוריי,ועל כל מיני בולשיטים..... אני שואל אותם בכלל למה הגעתי אליהם הם צוחקים,ומלגלגים בזלזול.... לאחר מכן שאלתי אותם :"תגידו לי מה הבאתם אותי מראשון עד לתל אביב בשביל לצחוק עליי"? ?...ושוב לגלגו.... אז אמרתי להם שיהיה להם לילה טוב והלכתי משם..... ומאז עבר כבר חודש וחצי שזה כבר 7 חודשים בלי רישיון....ואני לא יודע מה לעשות... תעזרו לי בבקשה...אני לא עבריין או משהו אני פשוט רוצה את הרישיון שלי חזרה....ובינתיים מתעלמים ממני.אם יש למישהו עצה בשבילי או איזשהו כיוון איך לעזור במקרה זה...בבקשה. בתקווה ובאמונה שלמה.... .ש.
באמת....??????? ככה סתם פתאום התלבשו עליך?? מוזר...ומדאיג!!
תתקשר אליהם לרחוב הארבעה תשוחח איתם ואם לא תקבל תשובות תבקש שיחנ עם מנהל אך תהיה אסרטיבי ותעמוד על שלך שאתה רוצה מנהל,אם גם זה לא עוזר תכתוב מכתב לשר התחבורה(לנסות תמיד אפשר).
שלום לדר הידש, רציתי לשאול האם אפקסור XR גורם להשמנה. אני טופלתי בציפרלקס במשך 3 חודשים בהם פשוט גמרתי על המקרר עקב התקפי בולמוס אכילה והרופא העביר אותי עכשיו לאפקסור. שמעתי שהוא לא משמין -האם נכון? רציתי לציין שאני נהנית מאוד לקרוא את התשובות שלך לגולשים. תודה מראש
האפקסור איננה גורמת להשמנה. התרופה מצויינת שיהיה רק טוב תרגישי טוב
ומה רע הליהיות שמנה???
שלום דוקטור אני מטופל בסרוקסט 20 mg לא מצליח להגיע לאורגזמה, מה הפתרון?
לעבור לאפקסור
שלום לך! תרופה תואמת לסרוקסט היא הצפרמיל,יש לה פחות תופעות לוואי תשאל את הרופא שלך עליה. האפקסור היא ממשפחה לגמרי אחרת.
אם אתה רק התחלת לקחת את הכדור אז זו תופעה דיי אופיינית.גם לי זה קרה פעם אחת והשתגעתי מזה אבל תוך חודש עד חודשיים(לא זוכר בדיוק)זה עובר והתפקוד חוזר יחסית לנורמלי
אישתו של אחי מפחדת מאוד מעין רעה. דבר שאני ממש אף פעם לא הבנתי. איך יכולה להיות השפעה למחשבה על מציאות? אך זה גורם לי המון קושי בתקשורת איתה. אי אפשר סתם לומר מחמאה לאחיינים שלי. כל דבר טוב שנאמר מלווה ב "בלי עין רעה". סיפרתי לה דבר משמח שקרה לי- הריון. והיא ממש צעקה עלי, למה אני מספרת. וזה יכול לפגוע בי. ולהפסיק לספר לאנשים. בסך הכל רציתי לשמח.... היא חזרה בתשובה וכיום היא חרדית אך אני לא בטוחה שיש קשר בין שמירת מצוות ל"עיין רעה". מאיזה מקום האמונה הזו נובעת? תודה רבה, לילך
היי גם אני מכיר אנשים שמאמינים בצורה חריגה בעין הרע לדעתי ברגע שדבר זה הופך לשגרתי זה בעצם הפרעה אובססביה זו מחלת נפש
שלום לך! ברור לך ,שלהאמין בעין רעה זו אמונה באמונות תפלות כמו לירוק ,שרואים חתול שחור. תכלס זה שטויות במיץ עגבניות .אבל יש אנשים ,שהם כל כך רדופים{כל מיני סוגים של הפרעות אישיות}כל דבר שקורא להם בחיים הם ייחסו למשהו חיצוני והם ימלאו את עולמם ברצף של אמונות טפלות חסרות כל שחר ,כדאי למצוא הסבר הגיוני לחיים.
לא נכון לפי דעתי זה דבר נכון עין הרע אנשים בהחלט יכולים להזיק בדיבור שלהם וזה שאתם עושים שעין רעה זה מעין מחלת נפש נו באמת די הגזמתם כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה אחד חושב שזה שטויות ושני מאמין בזה אז מה זכותו להאמין בזה אני אישית מאמינה בזה ויש הרבה דברים נכונים וסיפורים שזה יכול להזיק לבן אדם אני אישית עברתי מקרה שכלום לא הלך לי ומרגישים שהמזל סגור כל מה שאתה מנסה כלום לא הולך וזה בדברים רפואיים שנורא סבלתי ושום רופא לא עזר לי ולא גילה את הבעיה עד שבסוף הבעיה התגלתה בסוף לקח המון זמן של סבל ואם זה שבעבודה לא הלך לי ובבן זוג לא הלך והלכתי לרב שאמר לי שיש לי עין הרעה חזקה שפוגעת בי וכמובן שאחרי איזה שנה המצב השתנה והכל הסתדר לי אז כמובן תחשבו שאולי זה פסיכולוגי אולי מזל ? אנילא חושבת אני חושבת שעין רעה פוגעת באנשים אז שכל בן אדם יאמין במה שהוא רוצה
שלום לכם, אני מטופלת כחודש ברמרון 45מ' (עליתי בהדרגה מ-15 מ').כאשר לקחתי 30 מג' הייתי ישנה כ-3 שעות ,במינון היותר גבוה אינני נרדמת ללא סטילנוקס. שאלתי היא מתי שעות השינה יחזרו לתיקנן(אני מאוד עייפה אך אין הרדמות ) כמו כן מהי מעבדת שינה ומה עושים בה בכדי לשפר את המצב... האם הגוף מתמכר לכדורי שינה ? או שבסוף הם גם לא משפיעים לאחר תקופה ממושכת? תודה מראש.
אני מציעה לך לקחת קלונקס לשינה טובה לתקופה קצרה מנסיון
קראתי באינצקלופדיה לרפואת משפחה-הבינלאומית בעיברית, בערך חשיש(מריחואנה) שגראס יכול להפעיל פסיכוזות חבויות,שלא הופעלו.בעצם להפעיל אותן. מה לעשות לאדם בפסיכוזה?האם יותאים מזה?אם כשאתה מבין שאתה בפסיכוזה אתה יכול להשתלט על זה?
שלום, פסיכוזה הוא מצב של איבוד הקשר עם המציאות, לכן אין על כך שליטה וצריך עזרה כדי "לצאת מזה", עם זאת זהו מצב חולף וטיפול מתאים מקצר ועוזר בהבראה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אולי למישהו יש פרטים על ההפרעה הזאת ובמה היא מתבטאת? תודות.
ההפרעה מתבטאת במחשבות טורדניות ובטקסים. גשי מייד לעזרה אצל פסיאטר ומטפל התנהגותי.פסיכולוג התנהגותי עוזר מאוד ,מאוד ,מאוד.
זו הפרעת אישיות כפייתית. זה משהו אחר לגמרי, לא?
אני סובלת כבר שנים רבות מאנורקסיה שמלווה בכפייתיות חזקה מאוד שמתבאטת בעמידה במשך כל שעות היום והליכה מרובה בזמנים קבועים דבר שגורם לי סבל רב וקובע לי את כל חיי. רציתי לשאול אם יש לך המלצה על מישהו שמתמחה בעניין ויכול לעזור לי. הייתי כבר בהרבה טיפולים ושפוזים וכל פעם הדברים חוזרים. אשמח לתגובתכם. תודה.
לעדי שלום, בהפרעות קשות כדאי להעזר במערכת הציבורית שבה אפשר לקבל טיפול כוללני יותר. ברמב"ם ישנה מרפאה המתמחת בהפרעות אכילה, אבל כמובן שכדאי שתכתבי את אזור מגוריך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום האם כדאי לנתק מחשב לנער בן 16 שלא רוצה ללכת לבי"ס וכל היום רק ישן ומשחק במחשב? תודה
ניתוק המחשב לא יעזור כי אז הוא ימצא לו דרכים חדשות להתחמקות והתמרדות. האם דיברת איתו כדי להבין למה הוא מתנהג כך . אולי יש לו בעיות בבית הספר או בעיות חברתיות. את צריכה להבין אם יש איזה בעיה לילד שבגללה הוא מתנהג כך ואחר כך להחליט מה לעשות.
אחרי שנה וחצי של טיפול בסרוקסט (מלווה בטיפול פסיכולוגי) הורדתי בהדרגה מינון עד שהפסקתי לגמרי. עכשיו מתנהל אצלי מאבק אחד גדול לא להיכנס חזרה למצב המשברי. סה"כ החיים ממשיכים ומזמנים לנו הפתעות ומשברים כל הזמן. אבל הדמעות שוב מגיעות צ'יק צ'ק לגרון ולעיניים, והלב מחסיר פעימה עם כל מצב מעורר חרדה, והחיים הופכים אט אט להיות שוב יותר קשים. רק ההנאה מהמין, שחזרה, ובעוצמות כפולות, גורמת לי להימנע מלחזור ולקחת את כדור הפלא. סה"כ הטיפול הפסיכולוגי התקדם יפה, אבל הוא לבדו לא עוזר.... אז אולי הבעיה שלי היא באמת גופנית? אולי יש לי מחסור קבוע בסרוטונין? האם יש מחלות אוטואימוניות (אצלי יש שתיים...), יכולות לגרום לכך? אודה על תשובתך רינת
אני גם ניסיתי להפסיק וזה לא הלך ושוב אני עם הכדורים,מה שאני יכול לעודד אותך זה שבכל שלב בחיים עם הכדורים ובלי אני לומד המון ועובר אומנם לא תמיד בהצלחה את המשוכות שהחיים מציבים לי ,רמת המודעות גוברת מיום ליום והמשוכות נהיות פחות מפחידות,אני מציע לך לתת קודם כל זמן לראות עם הכדורים אכן נחוצים,ואם לא מה טוב ,אם כן תדעי שאת יוצאת שוב למסע שייקל עלייך אבל תנסי לראות את זה גם כזמני או שלא, זה יהיה תמיד דרך נקודת מבטך ושעשית הכל כדיי להימנע.
לרינת שלום, בהחלט ישנם אנשים שזקוקים לטיפול תרופתי כיוון שכנראה ישנו פגם מבני אשר גורם לירידה במצב הרוח. עם זאת ידוע הקשר בין מחלות אוטואימוניות ומצב נפשי. מחלות אלו (לופוס לדוגמא), עלולות לפגוע גם במוח. גם הטיפולים ובמיוחד סטרואידים עלולים לפגוע במצב הנפשי. גם הדבר ההפוך נכון, יש קשר בין מצב הנפשי והמצב של המחלה האוטואימונית.... הרבה בריאות דר' גיורא הידש
התחלתי כמו שציינתי הידעה קודמת לנטול אנפרניל אני ביום הרביעי שלי ויש לי יובש בפה ותחושת עייפות כמה זמן תופעה זו תהיה עד שהיא תפוג תודה נ.ב חופשה נעימה ד"ר
לרפאל שלום, אכן מדובר בתופעות לוואי של האנפרניל, לצערי התופעה עלולה להמשך. הסיבה ליובש בפה אינה צימאון או בחוסר נוזלים אלא בחוסר רוק, לכן שתיה עוזרת לדקה שתיים, כדאי לנסות סוכריה או מסטיק ללא סוכר, הם מעודדים הפרשת רוק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לזה בדיוק התקוונתי. זה מצחיק אבל זה מעליב רחל
יש לי מטפל נהדר ולא הייתי מחליפה אותו בעד שום הון בעולם. הוא אחראי ואיכפתי ומשקיען ומוכשר ויש לו חוש הומור נהדר. ופה מתחילה הבעיה. רב הזמן, ההומור שליו פשוט גורם לי לצחוק-כי זה באמת הומור טוב. אבל לפעמים - כשהדברים שאני מעלה הם נורא נורא רציניים (בעיני) ואפילו גורליים (בעיני) הוא פשוט לא יכול להתאפק והוא זורק הערה מצחיקה - ואני לא יודעת עם לצחוק יחד אתו או לקחת את התיק וללכת . דברנו על זה. הוא יודע שזה פוגע בי. הוא באמת משתדל. הוא פשוט לא יכול להתאפק.ולאט לאט אני צוברת יותר ויותר כעס, כי זה לא משהו שאפשר להבהיר ואז הבעיה תפתר, הבעיה הובהרה לגמרי - זה פשוט נראה כמו מצב של "אין פתרון". אני יודעת שזה מצער אותו בכל פעם שאני נפגעת.אז גם קשה לכעוס עליו כי הוא כל כך "בסדר" וכאילו אין לו שליטה על זה. מה עושים? רחל
לרחל שלום, אכן שאלה קשה, ההומור חשוב וטוב להשתמש בו וטוב להיות אופטימיים, אבל אסור לפגוע במטופל וצריך לתת לו את מקומו ולא להכניס את אישיות המטפל. השאלה תמיד איפה הגבול? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מבקשת לדעת מה ההבדל בין פאקסט לצפרמיל ? ואחרי כמה זמן מתחילים להרגיש יותר טוב ? תודההההההההההההההההה
לפלור שלום, למרות שאלו שתי מולקולות שונות, פעולתן דומה וגם תופעות הלוואי. הן עובדות על אותו המקום במוח וגם תופעות הלוואי כמעט וזהות. מבחינתך הדימיון ביניהן רב מהשוני. ההבדל בשימוש הוא בהתאמה האישית לכל אדם, איזו תרופה מתאימה לו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום דוקטור אני נוטל אפקסור 150 כשנה ומצי בהתחלה לקחתי 75 ולא היה שיפור משמעותי לאחר שהרופא העלה לי את המינון ל150 היה שיפור , אני עדיין סובל מדיכאון אבל לא עמוק , אני ושב להפסיק את הטיפול , מה אתה מציע לי האם אולי אני אוסיף למינון יותר גבוהה , האם התרופה מזיקה ? או אולי עדיף להחליף את התרופה ? לכמה זמן בדרך כלל לוקחים תרופה ? תודה
ליולי שלום, איני חושב שהבנתי בדיוק את שאלתך, האם את חושבת לסיים את הטיפול או לשנות? בכל אופן המדיניות כיום היא להגיע להבראה שלמה ולהרגיש טוב במאה אחוזים. לכן ההמלצה היא לעשות ניסיון נוסף עם עליה במינון או להחליף טיפול, לא להסתפק בשיפור חלקי. משך הטיפול הוא כחצי שנה אחרי שמרגישים טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש אני בת 31. טופלתי לפני כשנה בסרוקסט למשך שישה חודשים (על רקע התקפי חרדה בעיקר בלילות) בשילוב עם נוקטורנו - בעת הצורך. הפסקתי עם הסרוקסט לפני כשנה משום שהרגשתי השתפרה. בשנה האחרונה (ללא הסרוקסט) כשהרגשתי לחוצה (בשעות הערב בד"כ) נהגתי ליטול נוקטורנו לשינה או לוריוון להרגעה (לעיתים זה ולעיתים זה). אני חושבת כעת להכנס להריון וזה בשילוב עם לחצי החיים הרגילים מביא במידה רבה להתחדשות מצבי החרדה... הבנתי כי סרוקסט בטוח בהריון. מה לגבי נוקטורנו? לא מצאתי בשום מקום חומר לגבי בטיחותו של כדור זה? מה לגבי נוקטורנו בתקופת ההנקה? אני מדגישה כיוון שרוב החרדות מופיעות אצלי בשעות הלילה ואולי טיפול בנוקטורנו (במקום סרוקסט?) יאפשר לי להניק בבוא העת? אודה מאוד על תשובתך דנה
לדנה שלום, תודה על השאלה, גם אני לא ראיתי חומר על נוקטורנו ואיני חושב שאספיק לחפש ולמצוא. כדאי להתקשר למרכז הטרטולוגי בהדסה ירושלים ולקבל תשובה. אודה לך אם תעדכני אותנו. תודה דר' גיורא הידש
האם משחה זו יכולה לעזור בנושא סקס לבחורות שלוקחות תרופות כגון סרוקסט/לוסטרל/איקסל? מה התשובה לגבי מובמיד? תודה השואל
לשואל שלום, לא שמעתי שהמשחות הללו עוזרות. בכל אופן מובמיד אינו פוגע במין והיא בהחלט תרופה טובה. המובמיד פועל על הנוראדרנלין ולא על הסרוטונין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש אני בת 20 ו לדעתי אני סובלת מ דיכאון חרדה, כ"ו יש לי גם בעיות אם אישיות. למי כדאי לפנות? לדעתי אני צריכה עזרה. האם ניתן להמליץ לי על משהו(אני מאדיפה צישהן שדובר רוסית) תודה מראש לובה
לובה שלום למה שלא תפני לרופא המשפחה ותתייעצי איתו ושייתן לך הפנייה לפסיכיאטר דרך קופת החולים בה את חברה?
תודה לך אל התגובה אני חושבת שאני באמת עאשה כך רק אנני יודעת מה להגיד לרופת משפחה
לפנות למישהו שאת סומכת עליו ויש אמון. גם רופא משפחה אם יש אמון ברופא אבל יכול להיות גם עובדת סוציאלית, גורמים לא מקצועיים או אנשים קרובים שיוכלו להמליץ או לחפש המלצה לאיש מקצוע מתאים.
שלום לכולם, מיום רביעי 18.02.04 עד ליום רביעי הבא במשך שבוע אני אעדר מהפורום לרגל חופשה קצרה. אני בטוח שהפורום ימשיך להתנהל בצורה טובה עם המשתתפים הפעילים. היום ומחר אני עדיין כאן כרגיל, שיהיה רק טוב לכולנו הידש
On the one hand - ouch!!! What are we going to do without you?? n But on the other hand, have a great holiday - you deserve it!!! n
שיהיה בכיף מיכל מ
אני בת 20 ועדיין לא היתי בקשר אינטימי עם אף בחורץ אני נמשכת לבחורים אך חרדה מהם . אני מאוד רוצה קשר רומנטי
כשיגיע הבחור האמיתי זה יבוא תאמיני לי אין תורה סדורה
לינוי, העובדה שעוד לא היה לך עדיין קשר אינטימי אינה מעידה בהכרח על בעיה. כל אחד והקצב שלו. יחד עם זאת, אם מדובר בחרדה אמיתית מפני קשר אינטימי, אולי כדאי לפנות לייעוץ כדי לברר את המקור לקושי.
ללינוי שלום, אני בטוח שאת יפה כמו השם שבחרת לך, כפי שנכתב צריך את הבחור המתאים לקשר ולא למהר עם משהו שאינו מתאים. בכל אופן כדאי לראות את התמונה המלאה. אם ישנה בחורה ביישנית הממעטת לצאת ומתקשה בקשרים חברתיים בכלל אז כדאי לפנות לייעוץ ואולי גם לשיחות. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום רב, לאחר שערכתי איבחון לביתי אצל ד"ר איריס מנור היא אובחנה כסובלת מבעית קשב וריכוז בדרגה חמורה. הילדה היא בת 11.5 ונוטלת ריטלין מזה כשנה. לפני תחילת הטיפול הילדה היתנהלה האיטיות יתרה, מרגע ההשכמה ועד לכתה לישון. מאז הטיפול בריטלין (20 מ"ג SR) חל שינוי משמעותי!!! בחייה. היא מצליחה יותר בלימודים, מרוכזת יותר והביטחון העצמי שלה הישתפר לאין ארוך! לאחרונה פורסמו מאמרים בעיתונות - הן בידיעות אחרונות והן בטלויזיה (במוצ"ש האחרון) ואני לא מפסיקה לקבל טלפונים ממשפחה וחברים המזהירים אותי מפני התופעות השליליות שעלולות להיגרם לביתי עקב הטיפול בריטלין. עקב כך אני מאד!! מבולבלת ופוחדת. מצד אחד אני שמחה שהצלחתי לעזור לביתי, בטווח הקצר, ומאידך אני חוששת מנזקים שייגרמו לה בעתיד. עלי לציין כי אני במעקב אחר עלייתה בגובה ובמשקל - שהכל תקין, וכן הייתי במעקב במכון של ד"ר איריס מנור והכל בסדר, על פניו. שאלתי היא מה לדעתך הנזקים הבריאותיים בעתיד שעלולים להיגרם לביתי? והאם קיימת אלטרנטיבה לריטלין, כמו בטיפול אלטרנטיבי שיענה על צרכיה? אודה על תגובתך בהקדם כי אני לחוצה מאד, בברכה, דורית
המאמרים שפורסמו אינם מדעיים- ריטלין איננה תרופה ממכרת או מזיקה- כדאי להמשיך בטיפול כל עוד יש צורך- לטובת הילדה.
לדורית שלום, אבחנת יפה את הקשר בין השיפור ביכולות הריכוז ובין השיפור בתחום הרגשי. הריטלין עוזר לא רק לריכוז אלא גם לתחום הנפשי. אין טיפול אלטרנטיבי שהוכיח את יעילותו בהפרעות קשב! אין גם תופעות לוואי לריטלין שאת לא מכירה. לכל תרופה יש פעילות חיובית ותופעות לוואי, כך גם אצל בתך צריך לעשות את המאזן בין היתרונות והחסרונות. לפי מכתבך כדאי להמשיך בריטלין ולא להקשיב לעצות של אנשים שאינם מכירים את בתך כפי שאת מכירה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
דר הידש שלום, אני לוקחת IXEL כמעט שבועיים (כדור בבוקר וכדור בערב) ובחמישה הימים האחרונים אני מאוד לחוצה. החרדה עולה שעה אחרי נטילת הכדור. אני לוקחת אלפרליד 0.25 להרגעה בוקר וערב אבל זה לא כל כך עוזר. האם זה חלק מתופעות הלוואי או האם הכדור לא מתאימה לי? כמה זמן כדאי להמשיך לנסות - אני מתפוצצת מחרדה ולא מתפקדת. בתודה רבה
איזה חרדה יש לך יש לך חרדה מהרחוב כי זה מה שיש לי
שלום רפי, עכשיו עם התרופה אני מרגישה נורא נורא לחוצה עם גלי חום, דופק מהיר וכו' אפילו אם אני שוכבת במיטה. אני צריכה לקחת כדור הרגעה פעמיים ביום כדי להוריד את החרדה. אני מקווה שזה יעבור מהיר כי זה משגע. בדרך כלל אני מקבלת חרדה שאני בחוץ ולכן כל פעם שאני צריכה לצאת מהבית אני חוששת "אם ארגיש טוב, לא ארגיש טוב" ואפילו קפיצה לסופרמרקט הופכת להיות כאילו שעכשיו אני הולכת לעשות את הדבר ההכי מפחיד שיכול להיות. תמיד יש לי כדורי הרגעה איתי ואם אני לא מרגישה טוב, אני מיד לוקחת. לזה אתה מתכוון בחרדת רחוב? שיהיה לך טוב!!
שלום ד"ר הידש, בני בן ה 17 סובל ככל הנראה מחרדה חברתית (המופיעה בעיקר מול קהל, דמויות סמכות ואנשים חדשים). עם זאת, יש לו חברה וחברים ואינו נמנע ממצבים חברתיים. לאן היית ממליץ לי לפנות לאבחון? האם טיפול תרופתי בלבד עשוי להביא לשיפור ? האם יכולות להיות לכך השלכות על גיוסו לצבא? על פרופיל? יש לציין כי יש לו מוטיבציה רבה להתגייס ולשרת בצבא. לתשובתך אודה.
טיפול תרופתי לא מומלץ. ישנו טיפול קבוצתי-קוגנטיבי בבי"ח שניידר בפ"ת. כדאי להתחיל כבר עכשיו לפני הצבא.
לאמא שלום, אכן קודם כל חשוב להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ילדים ונוער. אם האבחון יצביע על הפרעה כלשהי, הפרעה זו תלקח בחשבון בלישכת גיוס ויקבע לו פרופיל מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אתמול היתה לי מריבה מאוד קשה עם אבא שלי שתוכנה אינו חשוב. במהלכה נאמרו דברים מאוד קשים מצידו כגון "חבל שנולדת,אתה השטן, בנזונה,חולה נפש,מאניק,לך תצטרף לשמרית (בת דודתי שהתאבדה) וכ"ו.. לא הראתי לו שאני פגוע אבל אחר כך הלכתי ובכיתי עד צאת הנשמה. נמאס לי!! 20 שנות סבל! 20 שנה של התעללות נפשית מצידו! היו שיחות עם פסיכולוגים וכל מה שרק אפשר וכלום לא עוזר,הוא פשוט כזה. נפשי מתייסרת וכל חיי נראים כאשלייה אחת גדולה. בכיתי ואז הציפו אותי רחמים עצמיים של "למה זה מגיע לי,וחשבתי על שמרית שוב וגם על הנכות שלי שמונעת ממני להתקדם בחיים (על אף שאני מתפקד כרגיל בחברה הרגילה, אבל זו מן הרגשה פנימית כזו שמי שלא חווה אף פעם לא יבין)... כ"כ רציתי למות באותם הרגעים ואז הבנתי אותה. רציתי לשים קץ לחי,באמת,ולא כדי למשוך תשומת לב אלא כדי להפסיק את יסורי. כל חיי ראיתי רק סבל, כמה עוד אפשר? היום אמרתי לאמא שלי שאם היא לא עוזבת אותו זה רק מראה לי שהיא לא אמא,שהיא כלום! על אף שאני מאוד מעריך ואוהב אותה ואיך היא יכולה להעדיף אותו על פני. אני יודע שהיא לא אוהבת אותו. וכששאלתי אותה בזמנו למה היא נשארת איתו היא אמרה "הוא אוהב אותי" היא התחילה לבכות ואמרה שהיא קרועה מבין שנינו ושאני לא יכול לבקש ממנה דבר כזה. היום החלטתי לעזוב את הבית ולגור אצל סבתי מצד אימי. ועכשיו לשאלה: האם אתה חושב שאני מוציא את העניין מכל פרופורציה? בתודה רבה מראש,אלמוג העצוב
קראתי את דבריך והם באמת קשים ובלתי נתפסים- איך אבא שהיא דמות שאומרה להגן עלייך מכל רע מתייחס אלייך ככה. זה קשה, וזה כואב וזה לא הגיוני אך לצערנו ישנם אנשים קרי לב בעולם ( אני מקווה שאני לא חורגת כשאני קוראת לאביך ככה פשוט קשה לי עם ההתעללות הזו) אלמוג, אתה כלל לא מגזים בתגובותיך. איך תוכל להרגיש אחרת? הנכון והבריא לעשות הוא באמת לנתק את עצמך עד כמה שניתן ממגע עם האנשים שפוגעים בך. אני חושבת שטוב עשית שעזבת את הבית. אתה צריך להמשיך הלאה עם חייך למרות כל הקושי. הניצחון שלך יהיה בזה שתנהל אורך חיים בריא ותקין למרות אלה שרצו להשים לך רגל אני מאחלת לך בהצלחה אריאל
זה יעבור לך... מיכל מ
לאלמוג שלום, אני זוכר שזו לא הפעם הראשונה שישנה מריבה עם אביך והוא פוגע בך בנקודה הכואבת ביותר של הנכות.... אני חושב שטוב עשית שאתה מתרחק ככול שניתן, חשוב שבטיפול הנפשי אתה תחזק את עצמך, לשנות אותו כנראה כבר אי אפשר אבל בהחלט אפשר לחזק את אלמוג ולהלחם בכל הדברים המקלקלים את טעם החיים. תשמור על עצמך הידש
דר' הידש שלום, שאלתי משום מה התפקששה ולא קיבלתי תשובה לכן אני פונה שוב. עברתי אזושהי תקופה מאוד מתוחה לפני שנתיים, גם בגלל הנסיבות וגם בגלל שאני באופיי דאגנית ייתר על המידה, ואז החלה להגיע תחושה של סחרחורת וחוסר יציבות. בעקבות תחושה זו הגיעו גם פחדים שמתבטאים בעיקר בהליכה ברחוב. ניסיתי את כל הטיפולים (חוץ מטיפול תרופתי כי אני פוחדת הרבה יותר מכדורים ולכן ויתרתי על זה ואין סיכוי שאקח) ושום דבר לא עזר. למרות זאת המשכתי בחיי והמשכתי בפעילויות הרגילות עם כל הקושי ולא ויתרתי. חשבתי שזה יעבור אם אני אתעלם וימשיך בחיי ואומנם ישנה הקלה בתקופה האחרונה אבל זה עדיין לא זה. כיום התחלתי טיפול פסיכולוגי - קוגנטיבי שאני מתכוונת להתמיד בו. ואני מאמינה בפסיכולוג כי הוא נותן לי הרבה כוח. שאלתי: האם כדאי לקחת איזושהי תרופת הרגעה קלה ביותר כדי לעזור לי להתמודד. והאם התופעה הזו תחלוף אי פעם או שאני צריכה להשלים עם זה שנהרסו לי החיים? תודה, שרון.
התשובה שלי לא תמצא חן בעינייך....
אני חייתי עם ה"מציאות" הלא הוגנת הזו 16 שנה ..עד שנשברתי ...והחלטתי להסתייע בטיפול תרופתי . מה ששינה את חיי ללא היכר . ותודה על כך. חרדה לא חולפת מאליה, טיפול פסיכולוגי זה דבר נהדר, ותומך, אך כלום לא עוזר מלבד טיפול תרופתי, בסופו של דבר תגיעי לכך . אם תרצי ואם לא. בהצלחה.
שרון יקרה, הייתי מציעה לך לא להסתמך על תשובות חד משמעיות שניתנות לך בפורום, שכן כל אחד הוא מקרה לגופו... יש אנשים שהצליחו להתמודד עם החרדה ללא טיפול תרופתי, ויש כאלה שרק הטיפול התרופתי עזר באמת. הסטטיסטיקה אומרת, ששילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי הוא היעיל ביותר. אבל מה שחשוב לדעתי, זו מידת הסבל שאת מרגישה, וכמה את מוכנה לשאת. אם שיטת טיפול אחת לא עוזרת במלואה, אולי כדאי לשקול טיפול נוסף... בקשר לתרופות ההרגעה שאת מדברת עליהן, אלו מאד עוזרות באופן מיידי, אבל בטווח הארוך, הן יכולות לגרום להתמכרות ! בשורה התחתונה, אל תתיאשי ואל תתני לסיפורים הקשים בפורום לדכא אותך ! טפלי בעצמך, שמרי על אופטימיות ואז הסיכוי להרגיש טוב גדול הרבה יותר ! בהצלחה- תמר.
לשרון שלום, אני חושב שגם בפעם הקודמת לא היה לי מה להוסיף לתשובות שהמשתתפים כתבו. את רואה שישנן דעות שונות וחשוב שתעשי את הדברים המתאים והטוב ביותר לשרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
בתי בת 18 אחרי התקף שני ומטופלת עם רספרידל ופקסט החליטה לחזור לרופא הקודם שטיפל בה אחרי ההתקף הראשון , לאחר שחלה התיצבות הפסיק הרופא את התרופות תוך כדי זה שהוא לא מעדכן אותנו לגבי סמנים אשר עלולים להביא להתקף נוסף. בנתיים טופלה בתי ע"י רופא אחר לאחר ההתקף השני. ביוזמתה של בתי נפגשנו עם הרופא הראשון ולאחר שקבלתי בפניו על הנזק הכבד שנגרם לבתי בגין ההתקף אשר לפי מידע רב שהצטבר יכול היה להימנע אולי אם היא הייתה נוטלת תרופות, תשובתו הייתה שגם היום היה נוהג באותה שיטה שהיא הפסקת התרופות כשאין צורך בהם והוא בכלל נגד תרופות ויותר להעמסת לחץ לשם נטילת מטלות גם לאנשים לאחר התקף, הגישה הידועה לפי חומר רב שקראתי היא לקיחת תרופות בצורה קבועה, רצוי להדגיש שמדובר ברופא בעל ביטחון עצמי רב ולפי דבריו מנהל מחלקה של נער בבית חולים, איך מוסברת סתירה זו בברכה יעקב בתי בת 18 אחרי התקף שני ומטופלת עם רספרידל ופקסט החליטה לחזור לרופא הקודם שטיפל בה אחרי ההתקף הראשון , לאחר שחלה התיצבות הפסיק הרופא את התרופות תוך כדי זה שהוא לא מעדכן אותנו לגבי סמנים אשר עלולים להביא להתקף נוסף. בנתיים טופלה בתי ע"י רופא אחר לאחר ההתקף השני. ביוזמתה של בתי נפגשנו עם הרופא הראשון ולאחר שקבלתי בפניו על הנזק הכבד שנגרם לבתי בגין ההתקף אשר לפי מידע רב שהצטבר יכול היה להימנע אולי אם היא הייתה נוטלת תרופות, תשובתו הייתה שגם היום היה נוהג באותה שיטה שהיא הפסקת התרופות כשאין צורך בהם והוא בכלל נגד תרופות ויותר להעמסת לחץ לשם נטילת מטלות גם לאנשים לאחר התקף, הגישה הידועה לפי חומר רב שקראתי היא לקיחת תרופות בצורה קבועה, רצוי להדגיש שמדובר ברופא בעל ביטחון עצמי רב ולפי דבריו מנהל מחלקה של נער בבית חולים, איך מוסברת סתירה זו
ליעקוב שלום, אני זוכר את שאלותיך אלו ואני חושב שנענית, מה כוונתך כעת? כיצד הבת מרגישה? ביי הידש
דוקא על שאלה זאת לא נתתה לי תשובה והיתי מעונין בתגובתך. השאלה מטרידה אותנו כי אננו יודעים לאיזה כוון נכון ללכת. דרך אגב תודה על התענינות במצבה של הבת חל בה שיפור ניכר בקשר האישי וירידה בסרבנות לעשות דברים תודה לאל אך מצד שני מתגברת הנטיה להכחיש את ההתקפים שעברו עליה. בברכה יעקב
החלפתי כדורים מסרוקסט לאנפרניל בהדרגה,האם יש רצף מבחינת ההשפעה של הכדור או שגם כאן זה ישפיע רק אחריי שבועיים????(ירדתי מ-2 סרןקסט ביום עד ליומיים הפסקה מוחלטת ואז עברתי לאנפרניל 75 מ"ג*2
לרפאל שלום צפוי שיפור מוקדם יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום רב! מזה שנתיים ויותר, אני משתמשת באפקסור 150 מ"ג בגלל דכאון, דאגנות יתר וחרדות. להרגעה אני מקבלת קלונקס-קבוע. בפגישה האחרונה עם הרופא הוא הוסיף לי 75 מ"ג אפקסור ל150 שאני כבר לוקחת. אני בדיאטה. כיוון ששמנתי נורא. כבר ירדתי כעשרה ק"ג. כאן אני קוראת שאפקסור גורם להשמנה, ציינתי זאת באוזני הרופא. אך הוא שלל זאת מכל וכל. כיוון ששמנתי בשנים האחרונות אני מאמינה לכם!!!!השאלה שלי: אם אמשיך בדיאטה וקצת התעמלות, האם אצליח לרזות למרות תוספת האפקסור?? מאוד חשוב לי לדעת, הן מהבחינה הבריאותית והן מהבחינה האסטטית. מאוד לא נעים להיות שמנה!!!!! שכחתי לציין שאני בת 50+. לפני 5 שנים עברתי כריתת רחם ושחלות...... אשמח לקבל תגובות מכולם! תודה מראש.
לאלמונית שלום, תרופות אינן מעלות במשקל, הן גורמות לתיאבון ואז אוכלים יותר ועולים במשקל. שמירה על משקל נכון חשוב גם מהבחינה האסטטית אבל גם מהבחינה הבריאות. לכן אם תשמרי על דיאטה נכונה ופעילות גופנית אין סיבה שתעלי במשקל. בנוסף, תופעת הלוואי של עליה במשקל מופיעה בשכיחות מסויימת, לא אצל כולם, כך שצריך גם קצת מזל... שיהיה רק טוב ונעים דר' גיורא הידש
אז לי כנראה אין מזל
שלום,רציתי לדעת מה תופעות לואי של התרופה והאם היא גורמת לניפוחות בבטן ולהשמנה ב20 מ"ג? ידוע שהתרופה ניתנת לטיפול בסכיזופרניה ובמניה דפרסיה וכמו כן הותחל להשתמש בה בהפרעות אכילה. אני נוטלת את התרופה בנינון שנאמר כבר חודש ואין כל הטבה ולהפך ישנה החמרה .יש לי הפרעת אכילה ועד עכשיו ההיתי חצי שנה על פרוזק 40 מ"ג והמצב היה יותר טוב בהרבה.בגלל שנדמה היה לרופאים שהתנהגותי מוזרה העבירו את הכדורים מאנטי דכאוני לאנטי פסיכוטי-האם יכולה להיות החמרה במצבי מהכדור שלא מתאים לי עד כדיי כך מחשבות על פגיעות בעצמי,מצבי רוח ,והבעת רגשות באופן לא תואם את המצב שלא היו קודם לכן?? הפסיכאטרית שמטפלת אמרה שצריך להחליף את הכדורים -אבל היא בחופשה. האם יקרה משהו אם אני אפסיק את הגאודון ואחזור לפרוזק 40 מ"ג שנשאר לי בבית למשך חודש ?? אשמח לקבל תשובה או כול מידע שידוע לך על הכדור.
לשני שלום, תחזרי עמוד או שניים אחורנית ותמצאי דיון די רחב על הגאודון. בכל אופן לא הייתי מנסה להחליף תרופה שהרופאה המטפלת איננה. אם את מטופלת במרפאה ציבורית אפשר לנסות לקבל טיפול אצל רופא עמית כמקרה חרום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ברצוני לדעת אם אדם שלא סובל מסכיזופרניה יכול לקבל פתאום התקף פסיכוטי עקב לידה? דבר נוסף הוא שאני פוחדת מהיום שבו הורי ילכו לעולמם אני סובלת מחרדות קשות ומטופלת וכן באפיזודות דכאון אך אני חוששת שאכנס לדכאון קליני שממנו לא אצא מאחר ואני אדם חלש האם יש דרך להציל אותי כי קוגניטיבי לא עוזר לי
לרחלי שלום, נראה שהבעיה העיקרית היא חרדות רבות, את חרדה מהרבה מאוד מחלות נפשיות ובעיות אבל אולי הבעיה היא הפרעת חרדה? חשוב לעשות קודם כל אבחון מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני בן 16 ובזמן האחרון יש לי פשוט הרגשה שאני רוצה להתבודד, פשוט לעוף לאי בודד ולא לראות אף אחד. חשוב לציין שאין לי בעיות חברתיות וגם לא משפחתיות, להפך יש לי הרבה חברים וההורים מאוד אוהבים אותי וגם יש לי חברה, פשוט קורא לי משהו מוזר, תחושה זו גם די מפריעה לי בתקשורת עם חברי ובני משפחתי, אני באמת לא רוצה לפגוע באף אחד ולא רוצה לאבד את חבריי אבל אין לי פשוט סובלנות לדבר עם אנשים. עוד תופעה מוזרה היא שהמון השקפות שפעם נראו לי מגוחכות פתאום מעננינות אותי, התחלתי פתאום לאהוב פילוסופיה ואת כל הנושאים שקשורים לחיי הרוח והחברה. שינוי זה חל בכזאת פתאומיות שזה פשוט מפחיד אותי. האם אתה יכול לעלות השארות ממה זה יכול להיות מהן הסיבות האפשריות, ומה כדאי לי לעשות? נ.ב אני לא כל כך רוצה ללכת לטיפול מכל מיני סיבות :\ סליחה על האריכות מחכה לתשובה
ממש לא נראה לי שאתה צריך ללכת לטיפול. תעשה מה שאתה מרגיש. אם אתה רוצה קצת להתרחק מכולם - תתרחק. כל אחד צריך לפעמים פסק זמן לעצמו. אם אתה רוצה להתעניין במשהו חדש ושונה - בכף. זה נהדר לשנות השקפות ולהרחיב תחומי התענינות. נראה לי שבסך הכל אתה עובר תהליך התבגרות נורמלי.(נשמע פלצני אבל אולי נכון). בהצלחה.
שלום, לצערי האינטרנט אינו תחליף לאבחון או טיפול. כמו כן איני פסיכיאטר ילדים ונוער אלא של מבוגרים. לכן לצערי איני יכול לענות לשאלתך, אם אתה מאוד מוטרד אז כדאי להגיע קודם כל לאבחון של פסיכולוג או פסיכיאטר פנים אל פנים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רופא יקר אני משתמשת כבר חצי שנה ב05 מג סרקוול בשילוב עם סרוקסט רציתי לדעת מאחר שהחרדות שלי מגיל צעיר אמרו לי שאצטרך לקחת את התרופות לכל החיים האם ידוע על נזקים משימוש ממושך בעיקר בסרקוול? מה יהיה שארצה להיכנס להריון ?{ כי אסור לי להפסיק את התרופות)? שלך דנית
לדנית שלום, עד היום לא ידוע על תופעות לוואי או נזקים שהתרופות הללו גורמות, בכל אופן הסרוקוול היא תרופה חדשה יחסית, עוד אין לה עשר שנים וימים יגידו. כך גם לגבי הריון, סרוקסט בטוחה בהריון, על סרוקוול עדיין איני יודע כאמור כי זו תרופה חדשה. תמיד אפשר לשאול במרכז הטרטולוגי למידע עדכני. תמיד אפשר לחזור לתרופות ישנות יותר ויותר מוכרות כבטוחות בהריון. כמובן שבאופן זמני לתשעה חודשים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ברצוני לשאול שאלה שעשויה להיראות קצת טיפשית אבל ברצוני לקבל עליה תשובה מפני שהיא מציקה לי זה זמן רב. פעמים רבות אומרים ש"יופי" זה "משהו" או "תכונה" בעיני המתבונן, זה זמן רב מציקה לי השאלה כיצד ולמה מפתח כל אדם יחס שונה כלפי "יופי", כלומר האם האדם מגבש את דעתו לגבי יופי בזמן התבגרותו ואם כן אילו גורמים עשויים להשפיע על דעתו? האם נולדים עם דעה זו כאשר היא "נמצאת בגנים שלנו"? נ.ב שאלה זו לא תקפה רק ליופי במובן של יופי חיצוני של בני אדם אלא גם ליופי סיפרותי וגם לגבי אמונה של האדם באלוהים ובכלל לכל דבר שאנו קוראים לו יפה. נ.נ.ב תשובותיך הקודמות עזרו לי מאוד ונתנו לי כיוון, תודה רבה תודה מראש DG
השאלה מאוד מעניית ויהיה מעניין לקרוא את תשובות המשתתפים פה. אני חושבת שאנו בהחלט נולדנו אם איזה שהוא תכונה אישית מולדת שמכוונת אותנו להעריץ יופי באשר הוא. אם תסתכל על תינוקות, אפילו מגיל קטן תראה כי הם נמשכים לחפצים יפים- כאלה שיותר מיוחדים ומושכים את העין . מחקרים הראו שתינוקות גם מחייכים ומגיבים יותר לאנשים עם חזות אסטית מאשר לפחות יפים מה שאומר שהתכונה הזו יתכן מאוד והיא מולדת. הבחירה נעשת לפעמים שבמודע ושלא במודע. אם תשים בפני אנשים מגש שלם עם עגבניות ותבקש מכל אחד לבחור עגבניה כמעט בטוח שכולם יבחרו את זה שנראת הכי פחות מצוקמת ומעוכה ולא משנה מה טיבה או צבעה, שוב פעם על פי מראה חיצוני בלבד. בקיצור, אנו בהחלט נוטים לבחון ולהעריך על פי מראה חיצנוי אם כי אני מאמינה שדפוסים חברתיים וחינוך מתמשך יכולים להביא למצב שבו נשקול עוד אופציות מעבר ל"קנקן" עצמו,...
אני מסכימה עם אריאל שיש תבניות מולדות של התייחסות ליופי. יחד עם זאת, ההתיחסות האנושית ליופי היא פעמים רבות מאד סובייקטיבית. נכון אמנם שיש דברים שהם יפים בעיני כולם/רובם. אך לעיתים, ההכרות המוקדמת עם מישהו ( או משהו), שמעורר בנו רגש חיובי, יכולה לציירו באופן חיובי, או יפה יותר... דוגמה שכיחה לכך, היא אדם שאנו מאד אוהבים ( ילד, אהוב וכו'...), ונתפס בעיננו כהכי יפה בעולם... זה מה שנקרא - "היופי הוא בעיני המתבונן"...
אני נוטל ריטלין SR (מ"ג 20), בתקופות מבחנים בלבד (אני סטודנט בן 24), לאחרונה הופיעו תופעות לוואי אשר מופיעות באלון המצורף לתרופה: כאבי ראש חריפים (מייד בתום השפעת התרופה) בלבול ומעין תשתוש בראייה במהלך השפעת התרופה ובסופה. א. על מה סימפוטמים אלה עשויים להעיד? ב. האם עליי להפסיק את השימוש בתרופה באופן מיידי? ג. האם התרופה עשוייה ואף יתכן שכבר גרמה נזק בלתי הפיך? ראוי לציין שאני נוטל את התרופה מגיל צעיר אך לא באופן קבוע, רק במבחנים וכד'. תודה
לאריק שלום, הריטלין אינו גורם לנזק ובמיוחד יש בטחון כאשר השמוש אינו קבוע. לא ברור לי האם תופעות הלוואי הופיעו לאחרונה? אם במשך השנים השתמשת בריטלין ולא היו תופעות לוואי כאלו, סביר להניח שהתופעות הללו אינן קשורות לריטלין, כדאי קודם כל לשלול בעיה גופנית, תתיעץ עם רופא המשפחה. שיהיה רק טוב והצלחה במבחנים דר' גיורא הידש
הבן שלי דורש טיפול פסיכיאטרי עבור סיבות שונות שאני לא אפרט. בעבר, ניסינו מטפלים שונים ולא נוצר "קליק". הואהתייאש ומצבו, בעיקר דכאון רציני, הולך ומתגבר. איך אני יכולה למצוא לו מטפל מתאים? (הוא בן 22)
לפרפר שלום, אין בטחון ואי אפשר לדעת מראש אם יווצר הקליק עם מטפל מסויים. במרפאות ציבוריות יכולת הבחירה של מטפל די מוגבלת אבל באופן פרטי בדרך כלל השמועה עוברת מפה לאוזן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מישהו טופל בביופידבק לחרדות? האם זה יעיל?
לסיגל שלום, בעבר טיפלתי עם ביופיידבק, כל שיטת טיפול הקשורה עם הרפיה יעילה וגם הביופיידבק. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום דוקטור האם חבלת ראש ודימום מוחי עלולים להיות טריגר או הגורם להתפרצות בעיות ocd אצל אדם שלפני הדימום בראש היה בריא ללא מחלות רקע ? האם האזור הפראטלי הגבוה במוח לאחר מכה ודימום יכול ליצור הפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגות? האם האזור הפראטלי הוא אזור ששולט על קשב וריכוז? תודה
לגולן שלום, בדרך כלל חבלה קשה כזו בראש פוגעת באזורים רבים, אומנם באזורים מסויימים הפגיעה בולטת יותר אבל ישנן פגיעות קטנות או אפילו מיקרוסקופיות גם באזורים אחרים. לכן יש פחות חשיבות למקום. חבלה בראש עלולה לגרום לכל התופעות שתיארת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לדר הידש שלום רב אני סובל מאפיזודות של התקפי פניקה וחרדה אני נוטל פלוטין 20מג התחלתי טיפול לפני כשבועיים ומאז תחילת הטיפול אני סובל מהפרעות שינה ומתעורר כל שעתיים יש לציין שאני נוטל קלונקס לפי הצורך ולא באופן קבוע האים לדעתך יש צורך להישתמש בכדורי שינה
לתומר שלום, למזלנו התרופות נוגדות הדיכאון וגם פלוטין מעוררות, (חס וחלילה שהיו מרדימות), לעתים היא גורמת לעוררות רבה מדי ואז הפרעה בשינה. ברוב הפעמים הגוף מסתגל לעוררות ואז חוזרים לישון רגיל. השימוש בתרופות לשינה הוא יחסי. כלומר אין כללים חד משמעיים, אם ההפרעה רבה מדי ואתה עייף במשך היום כדאי להתחיל עם תרופות לשינה ואפילו מדי פעם. כיום ישנן מספר תרופות שאינן ממכרות-נוקטורנו, סטילנוקס ועוד לילה טוב דר' גיורא הידש
לאחרונה התחלתי לקחת רסיטל בעיקבות שינויים קיצוניים במצב הרוח. דיכאון קשה ומצד שני מצב רוח מרומם, חוסר שינה, עודף מרץ, קשיי ריכוז וקושי רב לתפקד בחיי היום יום (עדיין תפקדתי אך היה קשה). מה גם המצב בבית עם בן זוגי קשה מאוד מאוד מאוד. דוד של אימי ובת דודתי סובלים ממאניה דיפרסיה וחיים על תרופות. אני מפחדת שזה תורשתי ואולי גם אני לפתע בגיל 32 חטפתי את המחלה שלהם. אני חייבת לציין שתמיד היו לי נטיות לדכאונות אך אף פעם הם לא היו קיצוניים כמו הפעם ותמיד הצלחתי לצאת מהם לבד. האם אני חולה בנפשי? האם יכול להיות שלפתע באמצע החיים גם אני חולה במאניה דיפרסיה? תודה מראש על תשובתך. כל טוב מעיין.
למעיין שלום, אכן התורשה והתנודות במצבי הרוח עלולים להדאיג. עם זאת ככול שהזמן עובר הסיכון קטן. אם את מתארת שקיימת פגיעה בחיים ובתפקוד וביחסים עם בן הזוג, כדאי לחשוב על טיפול מונע ומייצב גם אם אינך סובלת ממאניה דפרסיה. פשוט לייצב את מצב הרוח. חבל לסבול ולהגיע לדיכאונות הגורמים לסבל וגם לפגיעה בזוגיות ובאיכות החיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
דר שלום רב אני נוטל אפקסור 150 מל כשנה וחצי , יש לי כמה שאלות האם התרופה ממכרת ? לא לקחתי כדורים כמה ימים וקיבלתי בחילות מוזרות וכאבי ראש האם יש קשר בי הדברים , האם אני אוכל להפסיק עם הטיפול ? תודה
לזהבי שלום, התרופה אינה ממכרת במובן שכאשר מפסיקים האדם מתחיל לחפש את התרופה ולבקש עוד. עם זאת בגלל הירידה המהירה בסרטונין במוח ישנן תופעות של חסר כמו שתיארת. לכן ההמלצה היא להפסיק באופן הדרגתי. כלומר, לא תהיה בעיה לסיים את הטיפול ולהפסיק עם התרופה אבל תצטרך לעשות זאת באופן הדרגתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
1.האם ה ocd מוגדר כמחלת נפש? 2.האם דיכאון כרוני מוגדר כמחלת נפש? תודה.
האם הנ"ל נותן מענה לשאלתך? זו ההגדרה של המושג "מחלת נפש" כפי שמופיעה באינדקס תרופות: מחלת נפש מוגדרת כהפרעה בתפקוד אחד או יותר של המוח (כגון רגש, תפיסה, זיכרון או מחשבה), שגורמת סבל לחולה או לאחרים. אם הבעיה היחידה היא שהתנהגות האדם אינה עומדת בציפיות החברה, המונח "מחלה" אינו מתאים. מחלות נפש מתחלקות באופן כללי ל: * פסיכוזות - מחלה פסיכיאטרית קשה בה החולה מאבד קשר עם המציאות. מופיעות מחשבות שווא והזיות, ועשויים לחול שינויים בתהליכי חשיבה. קיימות פסיכוזות אורגניות, הקשורות לסיבה גופנית, ופסיכוזות תפקודיות, בהן לא נמצא גורם גופני. הפסיכוזות התפקודיות החשובות ביותר הן סכיזופרניה (שסעת) ודיכאון מני. * נוירוזות - הפרעות נפשיות בהן התובנה נשמרת, אך קיימת בעיית הסתגלות שגורמת סבל. הסיווג של נוירוזות מבוסס על התסמינים, שעשויים להיות קשורים למצב נפשי קשה, כמו בחרדה או דיכאון; למצוקה התנהגותית או מחשבתית, כמו בפוביה או אובססיה; או לתלונות גופניות, כמו בהיסטריה או היפוכונדריה. תסמינים נוירוטיים הם לעיתים תוצאה של מצבי לחץ, אך בדרך-כלל הם מייצגים אינטרקציה מורכבת בין מצבי לחץ לבין אישיות פגיעה. * הפרעות אישיות - דפוס של אישיות המאופיין בקושי להתמודד עם תסכולים ועם ויסות רגשות, שעשוי להביא להתנהגות אלימה, התפרצויות חסרות שליטה וחוסר מודעות לתוצאות ההתנהגות.
דיכאון מאג'ורי יכול להיות מחלה נפשית קשה ביותר ועל כל אין וויכוח. בבתי חולים פסיכיאטרים מטפלים גם בחולים בדיכאון. הפרעה כפייתית מטופלת ע"י פסיכיאטרים אך רק במסגרות אמבולטוריות, ללא אישפוז, כלומר שיפוט המציאות הוא תקין.
ותודה לעונים
צריך להיזהר מאד במושגים כאלה. במיוחד אלה שיש להם סטיגמות שליליות כמו המושג: "חולה נפש" אני בדיכאון כרוני והרופא שלי אמר לי מפורשות שאני לא "חולת נפש" נכון שהנפש לא בריאה. כנראה הכוונה היא שאין בעייה בשיפוט המציאות. מושג עם הרבה סטיגמות. צריך להיזהר בו מאד.
נהוג לדבר היום במושגים של הפרעה ולא מחלה למרות שמדובר במחלה. OCD שייכת אם אני לא טועה לתחום של הפרעות מצב רוח. הפרעה שמאופיינת ברמת חרדה גבוהה מאוד שממנה החולה נפטר ע"י מחשבות (אובססיות) או התנהגות חוזרת ונישנית, טיקסית(קומפולסיות). לפעמים יש גם מרכיב פסיכוטי במחלה ולפעמים גם דיכאון מצטרף לחגיגה כיוון שההתנהגויות והמחשבות גורמות לסבל למטופל. הבעיה היא במנגנון משוב ביולוגי שמשהו השתבש בו ולכן המטופל לא מצליח להפסיק. דיכאון כרוני- האם הכוונה לכך ששום טיפול לא נמצא מתאים או למישהו שהוא תמיד מדוכדך כי אז יכול להיו תשמדובר באישיות של הבן אדם ולא בדיכאון. אישיות זה כבר משהו שלא תמיד כל כך פשוט לשנות אותו. אבל כן, שתיהן נחשבות הפרעות.
שלום רב רציתי לדעת מה השפעות הלוואי על תרופות שנותנים נגד חרדה מקשר עם הסביבה על נער שמתבייש וחרד מקשרים עם אנשים והאם יש לזה טיפול ללא תרופות תודה
גם אני סבלתי, או אולי עדיין סובל מחרדה חברתית שהשפיעה קשות על חיי-לא יצאתי, לא התחברתי ,לא עבדתי במה שמתאים לכישורי האינטלקטואלים ועוד. בסוף הלכתי לפסיכאטר ואחרי שרשם לי אפקסור ומאז יש אור. יש לציין שיש בהתחלה תופעות לוואי-כאבה לי הבטן, סבלתי מיובש בפה קצת סחרחורות כשקמתי מהר מדי. אבל.... הכל עבר אחרי שבועיים ופתאם יש לי אומץ ופתאם לא עוברות לי מחשבות בראש שיצחקו עלי וכאלו. אני מאוד מזדהה עם השאלה שלך וממליץ בחום לפנות למטפל ולקבל טיפול תרופתי. אני העדפתי טיפול תרופתי, לפחות בהתחלה , כי זה עובד מהר יותר (בעיקר האפקסור) מאשר שיחות. רק אחרי שהתרופה עשתה את שלה התחלנו בפסיכוטרפיה וביחד זה ממש טוב. שיהיה בהצלחה.
גם אני סובלת מחרדה חברתית מאז שאני זוכרת את עצמי,. התחלתי לטפל בזה לפני כחודשיים בעזרת פסיכולוגית ותרופות שרשמה לי פסיכיאטרית (סרוקסט). אני חושבת שאני כבר מרגישה בשיפור בביטחון העצמי ולדעתי חשוב גם הטיפול התרופתי (במידה ופסיכיאטר מוצא לנכון שצריך) וגם הטיפול הפסיכולוגי. כשהתחלתי עם הסרוקסט הרגשתי בימים הראשונים קצת סחרחורות, "ראש מעונן", אבל זה עבר וכיום אני מרגישה מצוין עם התרופה. וכן, תופעות הלוואי הן אינדיבידואליות, חלק ירגישו תופעות לוואי שאחרים לא ולהיפך.
ד"ר הידש שלום, אני מטופלת בלוסטרל 50 מ"ג כבר חודשיים וחצי. פניתי לרופא לאחר שחשתי סטרס ומתח נפשי תמידי, בעיקר כתוצאה מעומס רב מאוד במקום עבודתי. תרופה זו יעילה ומשפרת מאוד את איכות חיי, אך אני חשה אי נוחות ביחס לשתי תופעות לוואי: ראשית שמנתי מאוד מאז התחלתי לצרוך את התרופה ובנוסף- החשק המיני שלי ירד משמעותית. שאלותיי הן: א. בעניין ההשמנה, האם תרופה זו גורמת לתיאבון מוגבר שכתוצאה ממנו מן הסתם משמינים, או שעצם צריכתה "משמינה"? במילים אחרות- אם אעשה דאיטה אשמין בכל מקרה? ב. האם יש תרופה חלופית שאינה גורמת לשתי תופעות אלה? תודה, רונית
לרונית שלום, אכן הלוסטרל גורמת לעליה בתיאבון, אכילה ובמשקל.. כתרופה כשלעצמה אינה משמינה. הבעיה עם תופעות הלוואי היא שהן מציקות ורוב התרופות בקבוצה זו עלולות לגרום להן, עם זאת אי אפשר לדעת, יתכן שתרופה אחרת לא תגרום לתופעות הלוואי אצלך אבל גם לא ישפיעו לטובה.... כך שאי אפשר לדעת מראש. ישנן מספר תרופות בשימוש לא רב שאינן גורמות כלל לתופעות אלו, כמו אדרונקס או זיבן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מודיעה לכם שפשוט נמאס לי, די כבר , די אין לי כוח, כמה חרא אפשר לאכול בחיים האלה, די, כל פעם אני מקווה לטוב, כל פעם אני אומרת לעצמי הנה התחלה חדשה, הזדמנות חדשה יהיה בסדר, והכל בסוף הולך לי עקום ומתחרבן לי. מאז שאני זוכרת את עצמי זה כחה, אני הורסת לעצמי, שונאת את עצמי, נופלת לטורח על המשפחה. די, עוד שבוע מתחיל, אני לא יכולה. הטלפון שלי לא מצלצל אף פעם, אין לי חברים, אין לי חברות. וגם אין לי כוח להמשיך את המייל המחורבן הזה, ....." ועכשיו אלך לישון , אקום לי מאוחר ,ושוב מחר יהיה אותו דבר"
מזדהה מזדהה ושוב מזדהה. עכשיו משבר ועכשיו שוב מקללים את העולם, וכשיעבור המשבר שוב נפחד ממנו שיבוא. שאלה קשה איך יוצאים מהמעגל הזה. המפתח לתשובה נמצא אצלך. החזיקי מעמד, ילדת-אור-ירח חביבה, ואז תוכלי להמשיך לחפש וגם בסוף למצוא אותו. הלוואי.
בוקר טוב, בכל זאת כדאי לנסות שוב ושוב ושוב, אפשר ומספיק רק פעם אחת לשבור את המעגל, לפגוש גבר מקסים שיתאהב בך, למצוא עבודה טובה ולהנות מהחיים. אפשר להכשל מאה פעמים אבל מספיק להצליח פעם אחת. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
הממתיק המפורסם .... גורם לחרדה דיכאון ושאר מרעין בישין בעיקר אצל ילדים: http://www.holisticmed.com/aspartame http://www.rense.com/general49/susu.htm
אני אמא לילד בן 9 שהוא כל הזמן עצבני שהוא כל הזמן יש לו עצבים ושהוא רוצה כל דבר עכשיו ומיד אים אני לא נותנת לו מה שהוא מבקש הוא מאיים על עצמו בסכין [לדוגמא ]אים אחותו יושבת במחשב או בכל דבר מה שהיא עושה הוא לא נותן לה אחותו בת 12 כל דבר בכוח גם על אחותו מאיים ואני לו יודעת מה לעשות הוא מטופל בבית חולים תל השומר אצל הפיכילוגית קלינית אבל זה לא עוזר לי אני בבעיה חמורה מאוד אנה יעץ לי מה לעשות תודה האימא המודאגת
הכי חשוב שאת בעצמך לא תתעצבני ולא תכעסי עליו או תאיימי בכל מיני עונשים. אפשר לפתור את הדברים האלה, ואת צריכה לעבוד גם על עצמך בשביל זה. אפשר לפנות גם לפסיכולוג התפתחותי במקרים כאלה ותמיד לזכור שהילד אינו אשם.
הילד שלך נמצא בסיכון גבוה- דרושה הערכה פסיכיאטרית דחופה- פני בהקדם
למיכל ולמשה, איני פסיכיאטר ילדים ומסכים עם דעתו של משה שכדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר, אחרי אבחון מקיף אפשר יהיה להתקדם לכיוון של טיפול יעיל יותר. עם זאת לא כדאי להבהיל ולהבהל, משה, אתה תורם רבות לאנשים בפורום, אבל אנא ממך בזהירות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מודה לך מאוד על תשובתך. הטיפול הזה טוב לי אבל בלי הקלונקס אני לא יכולה כרגע בעבר סבלתי גם וירדתי מזה לגמרי כך שאני לא דואגת . אני רוצה שאיכות החיים שלי תהיה טובה בלי סבל רב תודה ושוב תודה גלית
לגלית שלום, את צודקת בגישה שלך, תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
מזמן לא כתבתי ואני מצטערת על כך. בהתחלה זה היה אי שקט. הייתי קצת למעלה. עכשיו זה עליות וירידות. אני נראית מדוכאת., ישנה המון, אוכלת המון, בוכה לפעמים. מרגישה כאילו בא מישהו והציא לי את כל האנרגיות. אולי זה בגלל חופשת הסמסטר, אבל אני מרגישה שאיבדתי מרץ ולקראת הסמסטר המתחדש אני זקוקה לכוחות הללו. המצב בבית גרוע. אני יודעת שחשוב שאעזוב את הבית. יש איזשהו משהו אבל אני לא יכולה להגיד כלום כל עוד זה לא סופי. האי שקט ממשיך, יש לי התפסויות ורעד. כן, הרעד חזר ובגדול.... מה לעשות???? אני לוקחת פרוזק 40 מ"ג טגרטול CR 400 פעמיים ביום רידזין 100 מ"ג שלוש פעמים ביום וארטן אחד של 5 מ"ג האם אני צריכה שינוי תרופתי? אגב, יש לי ציונים די סבירים במבחני הסמטר...
לרחל שלום, יתכן שכל התופעות שמפריעות לך קשורות לרידזין, כדאי שתייעצי עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת מחרדות כבר מס שנים , ניסיתי מגוון של טיפולים תרופתיים , שיחות ועוד , ועדיין ישנן נפילות גדולות , שמקשות על חיי היום יום , נמאס לי כבר , אני פשוט לא אותה אישה שהייתי לפני תקופת החרדות , רציתי לדעת האם יש עוד סיכוי שהמחלה הזו עוברת או שעלי להבין שאני צריכה לסבול מכך כל חיי , והם הסימפטומים הגופניים נחלשיחם עם השנים ואולי אפשר לתפקד יותר טוב. בברכה
למיכל שלום, אכן חרדות חולפות למרות שלעתים הן עקשניות. כאשר חרדה אינה חולפת צריך לבדוק את המצב המשפחתי, אולי יש שם גורם שמציק, האם עברת טיפול פסיכולוגי, מומלץ טיפול קוגניטיבי, לעתים כדאי להגיע לחוות דעת שניה עם השאלה הזו, אולי רופא אחר יראה את הדברים באור מעט שונה ואז יעלה על הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש