פורום פסיכיאטריה

שלום לכם, בתי סובלת מפרנויה קשה, אך בכל פעם שהיא משתחררת מבית החולים היא מפסיקה לקחת את התרופות שלה בטענה (נכונה) שהן משמינות אותה. תוך זמן קצר מצבה מתערער והיא שוב מגיעה לאשפוז. לאחרונה קראתי באתר שנושאו - בריאות הנפש (לא אתר ישראלי), שקיימת תרופה חדשה שעוזרת במצבי פרנויה, ובניגוד לתרופות אחרות למחלה זאת, היא אינה גורמת להשמנה.נדמה לי ששם התרופה היה GEODON. אודה לך מאד אם תודיע לי אם תרופה זאת מאושרת לשימוש בארץ, ואם כן, האם היא רשומה בסל התרופות של משרד הבריאות.כי אנחנו מאד מיואשים. תודה, לאה

ללאה שלום, את יכולה להודות לאינטרנט. אכן מדובר בתרופה נוגדת פסיכוזה וגם פרנויה מהדור החדש שאינה גורמת לעליה במשקל. התרופה רשומה בארץ והכל בסדר (רשומה לסכיזופרניה), היא אינה נמצאת בקופת חולים כללית אבל אני חושב שבמכבי היא רשומה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סבלתי מפסיכוזה פרנואידית והשתמשתי בגאודון, התרופה לא רשומה בסל בריאות של קופת חולים כללית אבל בקופות חולים אחרות היא כן רשומה. כאמור היא באמת לא משמינה. אפשר להשיג אותה גם באופן פרטי דרך פסיכיאטר פרטי, וזה עולה הרבה כסף, אך כיוון שזו תרופה חדשה הרבה פסיכיאטרים מקבלים אותה בחינם על-מנת לתת אותה למטופליהם ולהכיר תרופה זו יותר טוב. אני שייכת לקופ"ח כללית ולכן קיבלתי את התרופה באופן פרטי, פעמים רבות הפסיכיאטר שלי נתן לי דוגמיות שקיבל בחינם. אשמח לעזור לך בכל שאלה שהיא.

הבת שלך סובלת מסכיזופרניה או מהפרעה דלוזיונאלית? כל התרופות האנטי פסיכוטיות יעילות באותה מידה ולכן אולי כדאי לחזור לתרופות הישנות-הטיפיות שגורמות הרבה פחות להשמנה אך יש להן יותר תופעות לוואי נוירולוגיות. לגאודון אין יתרון טיפולי על הלידול- יש שטוענים שהוא אפילו פחות יעיל וההבדל היחידי זה בפרופיל תופעות הלוואי כאשר יש סיכונים בשניהם.

התרופות הישנות- בנוסף לתופעות הלוואי הנאורולוגיות(איתן היא כן מוכנה להשלים), גורמות לה להשמנה- ואם זה היא לא מוכנה להשלים.

קודם כל תודה על התשובה. רופא המשפחה נתן לי פרימוניל(איפראימין)לטיפול בחרדה. עכשיו,בעלון שמצורף רשום שזה מטפל בדיכאון ובהרטבת לילה(שמהם אני לא סובל). האם הרופא טעה בכדורים או שפרימוניל הוכח שמטבל גם בתופעות החרדה?

לתמיר שלום, הפרימוניל היא תרופה נוגדת דיכאון מהדור הישן וטובה גם לחרדות, למרות שאין זו התרופה הנבחרת, אם היא עוזרת לך ללא תופעות לוואי אז כדאי להשאר אתה. התרופה אינה ממכרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בשבוע האחרון אבי עבר ניתוח קשה ואני לקחתי את המצב הזה מאד קשה טופלתי בקלונקס 1 מ"ג והייתי צריכה להוסיף עוד 0.5 מילגרם כלומר בוקר צהרים וערב כולל המרוניל רציתי לדעת מה אתה אומר לגבי הטיפול הזה אם זה בסדר? ואם אתה ממליץ לשנות אז במה כי לקחת רק תרופה ניסיתי זה לא עוזר לי בלי הרגעה הגוף שלי מאד חרד ואין לי שליטה על זה. תודה על היחס גלית..........................

לגלית שלום, אני מקווה שהניתוח הצליח ואביך מרגיש טוב, זו ההקלה הטובה ביותר. הטיפול בנוגדי דיכאון יחד עם תרופות הרגעה (מרוניל וקלונקס) מקובל וטוב. אומנם המרוניל שייכת לדור הישן אבל זו תרופה יעילה ובטוחה. אם אין לך תופעות לוואי אז אין בעיה עם המרוניל. הקלונקס יעיל אבל הבעיה שבשימוש ממושך הוא עלול להתמכר, כלומר בערך אחרי חודש של שימוש הוא מתחיל למכר.... כך שצריך להזהר בשימוש ממושך, הרעיון הוא שהמרוניל יעשה את העבודה ואז לא יהיה צורך בקלונקס. לגבי החלפת טיפול. השאלה היא האם הטיפול עזר והאם את מרגישה טוב. אם את מרגישה טוב עם הטיפול הזה אין צורך לחשוב על שינוי שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם יש קשר בין חרדה לבין תלישת שערות הראש (במשך שנים)?

ככל הידוע לי תלישת שערות של ממש (טריכוטילומניה) הינה סוג של הפרעת חרדה טורדנית כפייתית / פציעה עצמית

לאלמונית שלום, נכון שיש קשר תיאורטי אבל תשימי לב, האם כאשר החרדה מתגברת או שיש יום קשה גם תלישת השערות מתגברת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לפני חמש שנים ניגשתי לטיפול פסיכיאטרי עקב חרדות ממחלות קשות.לאחר שני מפגשים איבחן הרופא את הבעיה כo.c.d. קיבלתי טיפול באפקטין במינון של ארבעה כדורים ליום סך של 80 מ"ג ביום.לאחר תקופה הרופא עזב והחליף אותו אחר לא המשכתי לקחת את הכדורים ואז כל החרדות שבו בגדול.ניגשתי לרופא המחליף וזה פיקפק באיבחון שלי כo.c.d. ונתן לי סיפרלקס כדור ליום במשך חודש ולאחר מכן שני כדורים ליום למשך חודש נוסף.גם לאחר מכן השיפור היה מינורי והרופא החליט לתת לי איקסל . אני חושש להתחיל תרופה חדשה נוספת מה עוד שהבנתי שזו תרופה חדשה יחסית ואני די חושש מתופעות לוואי ארוכות טווח[כגון נזק לכבד ועוד] מה דעתך?

לחימון שלום, אין מה לחשוש מנזקים בשמוש ארוך טווח, ואתה רק בתחילת הטיפול.... בכל אופן יש ניסיון רב עם התרופות מקבוצה זו והתברר שהן אינן גורמות לנזקים. הציפרלקס ופלוטין פועלים באותו המנגנון, האיקסל פועל במנגנון דומה ובנוסף פועל על חומר נוסף במוח, כך שיש לו יתרונות. לא הוכחה היעילות של איקסל ב OCD ובדרך כלל מומלץ להתחיל עם סרוקסט ב OCD. בכל אופן כמובן שהאבחנה חשובה מאוד. כל התרופות הללו הן מקבוצת נוגדי הדיכאון והתברר שיש להן השפעה טובה גם כנגד חרדה, לכן יתכן שכל התרופות טובות וצריך למצוא את התרופה המתאימה לך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם יתן לטפל באנורקסיה (בבן 15) דרך היפנוזה??

שלום, היפנוזה היא כלי טיפולי חזק. יש לזכור שמותר רק למטפלים שלמדו זאת במיוחד ויש להם תעודה ורישיון לטפל בהיפנוזה. בכל אופן כדאי להגיע לאבחון מלא ורק אז אפשר יהיה לדעת האם הטיפול בהיפנוזה מתאים לבן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך האם חצי סטילנוקס שווה ערך לחצי נוקטורנו 7.5 ? האם מבחינת הגוף והמוח זה כמו שינה רגילה? האם ישנם השפעות על מצב הרוח וההרגשות למחרת?

לגי שלום, שתי התרופות דומות ויש להן יתרונות רבים. הן אינן ממכרות, השפעתן על מהלך השינה מינימלי. בקשר למינון כדאי לבדוק את השפעתן עליך ומי מתאימה לך יותר באופן אישי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

איזה טיפול קבוצתי את מכירה? אני תושבת הקריות והבנתי שיש קבוצת תמיכה להפרעות חרדה ברמב"ם. אם את מכירה ויכולה ליעץ לי אשמח מאד לשמוע כי אני רוצה להתחיל בטיפול

אז למה את מחכה?יש ברמב"ם במרפאת חרדה טיפול אישי או קבוצתי.

ד"ר שלום, יש לי חבר שעושה הכל למעני. הוא באמת אדם טוב אך לעיתים קצת אטום רגשית ואין לו יכולות להתמודד עם בעיות שלו או של זולתו. בזמן האחרונות יש לי התפרצויות עליו - ואני צועקת עליו ומקללת אותו בלי כל סיבה מוצדקת . ( אני בכלל עצבנית כלפי כולם בזמן האחרון אחרי תקופת דיכאון ). השבוע קרה משהו שאיני יכולה להרגע ממנו - הוא שיחק לי במחשב וקילקל אותו ואני לא הפסקתי לצעוק עליו וגם להכות אותו - בעיטות חזקות מאוד. באותו זמן אמרתי לעצמי - תפסיקי , תפסיקי, אך זה לא עזר והכעס ליבה את עצמו יותר ויותר. הוא כמובן סלח לי, אך אני פוחדת ממה שקרה - איבוד שליטה שכזה. ( זה קרה לי בעבר ,מספר פעמים, שאיבדתי שליטה והרבצתי וצעקתי על משפחתי, אך זה קרה בעקבות כדורי גאודון שלקחתי - כך נראה לי ). בכל אופן - אני בטוחה שלא הייתי פסיכוטית אז. אך רציתי לשמוע באשר להווה - האם זה שלב מקדים בפסיכוזה או משהו אחר? תודה.

יש לך חבר נהדר. אני לא מבין איך הוא לא ברח? זה נשמע שיש גם גברים מוכים.

חברי הוא לא גבר מוכה. ההתפרצות ( המכות ) הזו כלפיו קרתה פעם אחת. ופעמים נוספות של צעקות בלבד. בכל אופן - אני רוצה שזה יפסק!!!

איזה חבר פראייר

שלום לך , אמנם יתכן שלא היית במצב פסיכוטי אבל התנהגת בצורה חסרת מעצורים מעבר לכל פרופורציה . אם הייה קורה לך במקום עבודה למשל , אז היו ממסיקים מהר מאד מסקנות ומפטרים אותך על המקום !!. החוכמה היא לכעוס , נכון כולנו כועסים , זה טבעי לכעוס ולהוציא החוצה , אבל לא טבעי להתפרץ בצורה כזו . נקודת האיזון היא לדעת להפנים ולהדחיק דברים מסויימים וגם להוציא החוצה . אבל שוב חא לאבד עשצונות בצורה זו 1

לסתיו שלום, גם מי שעבר התקף פסיכוטי וגם מי שטופל בגאודון עלול להתפרץ בכעס כמו כל אדם. הבעיה כנראה היא המתח והרגזנות היומיומית ולא ההתקף הקיצוני. אם המתח נמשך כדאי לחשוב ולהעריך את המצב הנפשי הכללי. איני מתייחס בקלות ראש לאלימות, אבל כדאי לשים קווים אדומים שאותם לא חוצים בשום מקרה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך! מה ההבדל בין האפקסור לרמרון? אני יודעת ,שהרמרון מגביר את התאבון וגורם לנימנום האם תופעות לוואי כאלה קיימות באפקסור?

גם האפקסור גורם לעלייה במשקל אולם לא מגביר תיאבון כמו הרמרון וגם לא מיישן כמותו. הרמרון מיועד יותר לנתינה כשהדכאון הוא דומיננטי.

למירב שלום, שתי התרופות שונות ופועלות במנגנונים שונים. תופעות הלוואי של עליה במשקל ועייפות שכיחים יותר עם רמרון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני כותבת הודעה זו בקושי וכאב רב ומקווה כי ימצא לי כאן קצה חוט לצאת מהחושך. אני אמא לילד בן 9 . תלמיד מצטיין, מנומס ואהוב על הסובבים אותו. מזה שאני אני יודעת שהילד שלי שונה מהילדים האחרים. בינקות אושפז על רקע של בעיה פיזיולוגית ומאז סבל במשך תקופה ממושכת מחרדת זרים נוראית, אפילו לסופר לא ניתן היה להכנס איתו , מייד היה נכנס להתקפי היסטריה נוראיים. בהמשך היה לו קושי רב להסתגל למסגרת גן , בכה המון, לא ממש שיחק עם ילדים, העדיף תמיד להיות לבד. לא היה מוכן להתנסות בפעילות לא מוכרת או לא בטוחה, לא היה מוכן להתנסות במזונות חדשים ועד היום אוכל רק סוגים מסויימים של מזון. כיום בבית הספר מעדיף את חברת עצמו ולא עבודה קבוצתית אם לא לוחצים עליו אינו משחק עם ילדים בהפסקות. בחופשים מסוגל לשבת ימים שלמים בחדרו ולעסוק בפעילות מונטונית כמו גזירת דמיות אותן הוא מצייר או משחק בדמויות משחק פלסטיות. הוא אינו חש שום צורך בחברת ילדים אחרים. כאשר היה צעיר יותר נטה להתנהגויות טכסיות חוזרות על עצמן. כמו לחייב אותנו לנסוע תמיד בדרך מסויימת או כמו לבצע פעולות בסדר מסויים. שלשום הילד שלי לא הרגיש טוב בלילה , נתתי לו אקמול ובבוקר שלחתי אותו לבית הספר באמצע היום התקשרו שאינו חש בטוב ונגשתי להוציאו. בבית נתתי לו שוב אקמול והוא נכנס למיטה. כעבור מספר דקות הוא צעק שהמיטה זזה ראיתי את הילד שלי מאבד שליטה על גופו ומתעוות כולו. הייתי בטוחה כי מדובר בפירכוס ונסעתי איתו מייד למיון. במיון היה התקף נוסף כזה שהתרחש מול הרופאה , לדבריה לא מדובר בפירכוס אלה בהתקף על רקע נפשי. היא שללה מכל וכל צורך בבירור נוירולוגי ואמרה שמדובר בהתקף על רקע נפשי כתוצאה מטרואומה או בעיה נפשית אחרת. בלילה לפני השניה היה התקף נוסף. בעלי ואני הרוסים לחלוטין. אין לנו קצה חוט מה עושים למי פונים. אנחנו חורדים לשלוח את הילד לבית הספר מחשש להישנות ההתקפים ופשוט שבורים לחלוטין. אנא , אנחנו זקוקים לסיוע ויד מכוונת מה עושים? הורים מודאגים וחרדים מאוד

תעשו לילד בדיקת EEG. יש לזה משמעות איבחונית חשובה בכאלה מצבים.

שלום לכם אני יכול להבין את הלחץ שאתם חווים כתוצאה מבעיותיו הבריאותיות של הילד. אני ממליץ לכם לפנות לרופא הילדים / אוךי בהמשך רופא הילדים שבקופ"ח שבו מטופל הילד ימצא לנכון לשלוח את הילד לבדיקה פסיכאטרית אצל פסיכיאטור שהתמחה בטיפול בילדים . מכל מקום , בכל התיאור שלכם לא מצאתי עדות למחלת נפש אצל הילד , נראה לי שהנכם לחוצים מידי . כל טוב נף

תודה רבה למשיבים. אנו מעריכים מאוד את הנכונות והיחס . יחד עם זאת נודה מאוד על קבלת תגובה ממנהל הפורום ד"ר הידש. תודה רבה

אמי מאושפזת באשפוז יום בבית חולים פסיכיאטרי כבר תקופה ארוכה, וזאת לאחר שאובחנה כסובלת מחרדה, דכאון ומחשבות שווא. האישפוז הזה הגיע אחרי סדרה של טיפולים ושפוזים מגיל צעיר, אך לעולם לא הייתה במצב כמו עכשיו: חוסר תפקוד, חוסר התלהבות, אפאטיות, קשיים בזיכרון, קושי בריכוז |(שהיה קיים קודם אך החמיר מאוד מאוד) שיפוט לקוי, עייפות, חרדות משתקות. לאחר תקופה מסויימת הודיעה המטפלת שלה שהאבחון היה לקוי, ושלא מדובר בדיכאון, אלא בהפרעות אשיות חמורות, מלוות בדיכאון, והטיפול התרופתי שונה בהתאם. אחר תקופה של מס חודשים, ולאחר הטבה משמעותית במצב, ולאחריה הידרדרות קשה, הודיעה המטפלת כי ההבחנה היתה לקויה- וכי מדובר במחלת נפש (שהסימפטומים שלה דומים לסכיזופרניה) המלווה בהפרעות אשיות ולא בדיכאון כלל, וכרגע משנים שוב את התרופות. מה שאישר לדברי המטפלת את האבחון הוא מבחנים קוגניטיבים שנערכו, והושוו למחנים דומים שעשתה לפני כ 5 שנים. התוצאות מעידות על התדרדרות רבה ביכולות השכליות- הזיכרון, הריכוז וכו... יש לי מס שאלות: א) חקרתי וחיפשתי ולא מצאתי חומר על הפרעת אשיות שמאפיינת אותה באופן קולע. האם באמת מדובר בהפרעת אשיות? ומה ההבדל בין אותה הפרעת אשיות למחלת נפש, אם לשתיהן יש בסיס גנטי והופעה חוזרת מהילדות? ב) ההתדרדרות ש"גילו" המבחנים היא ברורה, וניתן לזהות אותה גם בלי מבדקים פסיכולוגים, אולם להרגשתי\ מדובר בתוצאה של הטיפול התרופתי החזק שהיא מקבלת (שכולל, חוץ מתרופות אנטי רכאונית ופסיכוטיות גם 4-6 כדורי קלונקס ביום). המטפלת מכחישה, וטוענת כי אין כל קשר בין התדרדרות ביכולות הקוגנטביות לטיפול תרופתי. האם זה נכון? (קראתי על תופעה של "דמנציה" שנגרמת עקב טיפול תרופתי, ומזכירה מאוד את מה שעובר על אמא שלי) ג) איך אפשר להבחין בין האבחנות, ולהבין סופית מה הבעיה, וחשוב יותר, מה הפתרון? האם הפתרון הוא תרופתי בלבד, או שיש חשיבות גם לטיפול פסיכולוגי? תודה.. וסליחה על המכתב הארוך... הבת

א) הדבר שייחודי לסכיזופרניה זאת ההידרדרות הקוגנטיבית, הרגשית והתפקודית המתמשכת. בהפרעת אישיות קיימת פגיעה אך היא יותר סטטית וגם אין מחשבות שווא וכושר השיפוט הוא תקין. ב) תרופות אנטי פסיכוטיות יכולות להוריד את היכולת הקוגנטיבית והרגשית אך קיימת טענה שהתרופות הא-טיפיות דווקא תורמות לחיזוק היכולת אם כי ייתכן שטענה זאת מבוססת בעיקר על מיעוט תופעות לוואי נוירולוגיות. ג) טיפול פסיכולוגי תמיד יכול לעזור שכן לאדם יש גם נפש ולא הכל מבוסס על איזון ביוכימי.

מקריאה בנושא, הבנתי שיש איזשהו שלב שמחלת הסכיזופרניה מתייצבת. מה אומר מונח זה? האם הכוונה שאין יותר התקפים פסיכוטיים? עד איזה רמה הירידה הקוגנטיבית מגיעה בסכיזופרניה? האם הדבר תלוי בכמות ההתקפים הפסיכוטיים, או במשך הזמן שאדם היה נתון במצב פסיכוטי? אם הקשר לירידה הקוגנטיבית תלוי במצב הפסיכוטי, יוצא מכך שלתרופות יש משמעות של שמירה מסויימת על המח. קראתי איזשהו מחקר, שאומר, שאם יזהו את האנשים המיועדים להתקף פסיכוטי,טרום ההתקף הראשון, דהיינו , במצב הטרום פסיכוטי, ואלה יקבלו טיפול נוירולפטי עוד לפני שחוו התקף פסיכוטי ראשון - ימנעו נזקים מוחיים, ויש סיכוי גדול להבראה. האם יש אמת בגישה זאת? איך בדור שלנו אין עדיין תשובה מוחצת למחלה זאת? האם זה בגלל העובדה, שלא מוקצים מספיק משאבים למחקר? מתנצלת שההודעה ארוכה - אך מי שמבין את הקושי של הבעיה - יסלח. תודה

לבת שלום, נראה שמריבוי האבחנות התבלבלתם לגמרי. בגיל מבוגר הייתי שם את האבחנה של הפרעת אישיות בצד ומטפל בדיכאון ובמצב הפסיכוטי (שעלולים להיות קשורים, ישנו מצב של דיכאון פסיכוטי), את צודקת שאין הרבה טעם לבצע כעת מבחן קוגניטיבי כיוון שגם קלונקס וגם דיכאון פוגעים במצב הפסיכוטי באופן ברור. אם הדברים הם כפי שאת כותבת, אני חושב שהדרך הטובה ביותר לצאת מכל הבלגן היא לפנות לייעוץ נוסף אצל אחד המומחים הראשונים בארץ לשם איבחון. במיוחד במקרים מורכבים מקובל ואפשר להגיע לחוות דעת שניה, כדאי לשמוע עוד דעה של רופא שיבדוק את אמך. את כבר מבינה שהדברים אינם פשוטים ולכן המלצתי על חוות דעת שניה, אני מקווה שאחר כך הדברים יהיו יותר ברורים, שבוע טוב דר' גיורא הידש

איך אפשר להשיג חוות דעת נוספת? לאן לפנות?

ברצוני לשאול האם יש תרופות מהדור החדש שלא גורמות בחילות או סחרחורות? אני סובלת כבר שלש נים ולא מצליחים למצוא לי אף תרופה שתתאים לי אודה על תשובתך המהירה

הבחילות אם קיימות אמורות לחלוף תוך מקסימום מספר שבועות מתחילת הטיפול מעבר לכך זה גם אינדיבידואלי. כמו כן לא פירטת איזה תרופות ניסית,

ניסיתי לוסטרל אפקסור סרוקסט פריזמה. בקיצור שום דבר לא נסבל מה עושים?

שלום רב האם רסיטל גורם להשמנה? אם כן האם עלי להוריד בכמות צריכת האוכל היומית שלי בתקופת נטילת הרסיטל? תודה רבה מעיין

למעיין שלום, הדברים מעט יותר מורכבים. אחת מתופעות הלוואי של רסיטל היא עליה בתיאבון ובעקבות זאת במשקל. התופעה אינה קוראת אצל כולם לכן יתכן שלא תסבלי מכך. תמיד מומלץ לשמור על דיאטה מאוזנת וכך שאם לא תעלי את צריכת הקלוריות לא תעלי במשקל, אבל אין צורך להוריד בקלוריות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני מטופלת כרגע בפרפנאן 4 מ"ג * 3 ,בעקבות מה שנראה כרגע כמשבר חריף של לחץ (עוד לא החליטו מה בדיוק היה שם...) ונמצאת במעקב במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן. את התרופה אני לוקחת כבר כמעט שבוע, לפני כן קיבלתי קלונקס להרגעה למשך 4 ימים. מאז שהתחלתי עם הפרפנאן אני לא ישנה טוב. כשהייתי בביקורת ביום שלישי סיפרתי לרופא והוא אמר לקחת כדור אחד בבוקר ושניים בערב, אבל זה לא כל כך עזר.... בלילות אני ממש מרגישה שיש מלחמה בין שינה לעירות, השינה מקוטעת ולא רגועה ואני קמה מהמיטה רק כי אני כבר לא יכולה לשכב. מין חוסר נוחות מציק ומטריד שלפעמים מופיע גם במשך היום. ולשאלתי: האם יכול להיות שהמינון גבוה מדי? האם יתכן שלכדור יש השפעה לא מרגיעה בעליל עלי? אני הולכת למראה שוב רק ביום שלישי, האם אתה חושב שאני צריכה לפנות לשם קודם? אודה לך מאוד על התייחסותך תודה ושבת שלום חן.

לחן שלום, הפרפנן דווקא עלולה לגרום לעייפות ולכן הרופא המליץ ליטול יותר בערב במחשבה שתשני טוב יותר עם הפרפנן, הפרפנן אינו מעורר. למעשה, כיוון שהפרפנן פועל 24 שעות אפשר ליטול את כל המינון בערב. באופן זמני אפשר גם להעזר בתרופות לשינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור, אודה לך אם תוכל להציץ בתיאור המצב שלי ולומר ממה בערך אני סובל. קצת ארוך, אז עמך הסליחה. אני בחור באמצע שנות העשרים, סטודנט מצליח לתואר שני. אובחנתי בעבר כסובל מ-OCD ובעיות קשב ולקויי למידה אולם אני מתפקד מצוין בתחום הלימודים (בסופו של דבר). אובחנתי בעבר כסובל מ-OCD וטופלתי בפבוקסיל כשנה. הפסקתי עם התרופה ומצבי כעת טוב למדי מהבחינה שאני סובל רק מעט מטקסי בדיקות או ממחשבות מוזרות. מעט נסבל בהחלט. הבעיה היא שונה ותמיד הייתה קיימת אם כי בשנה האחרונה התגברה ביותר. אני מגדיר את מצבי כ"בעיה באחסון מחשבות". ראשי הוא אקווריום שבו צפות מחשבות באורח בלתי נשלט. אני יכול לקום בבוקר והדבר הראשון שיעלה לי בראש, בלי קשר לשום דבר, הוא ויכוח שניהלתי לפני חמש שנים ואני אבלה את השעה הקרובה בהמשכת הויכוח הזה. אני יכול פתאום באמצע היום לפצוח בנאום פוליטי, ככה פתאום. אני שב ומנהל ויכוחים שכבר נגמרו או כאלה שאולי ייווצרו בעתיד. הכול נעשה בקול כמובן, כי כך אני חושב, ולמעשה זה די מתיש. זה גם מפריע לי בלימודיי כי כל שתי פסקאות של קריאה בערך אני עוצר להיזכר במשהו. אולם הדברים לא נגמרים שם. מחשבה מוליכה למחשבה על סמך קשרים דקים ביותר של דמיון ודבר מוביל לדבר. למעשה לעתים אני מתקשה להתמקד באובייקט מחשבתי אחד כי הוא מוליך לאחר וזה לאחר עד שנוצר איזה מבוך אין-סופי ובלתי נשלט. לפעמים זיכרון על מה שהיה מוביל למחשבה על מה שיהיה וזה מוביל לזיכרון של פנטזיה וכך עוד ועוד. המציאות מיטשטשת בתוך ראשי. נוסף על כך, גם בתוך כל מחשבה יש ייצור מחדש שלה, משהו מעין "פרקינסון מחשבתי". אני יכול לשאת נאום אבל לומר כל משפט חמש פעמים עד שאני מרגיש שהוא נאמר נכון ורק אז להמשיך. גם בתוך המחשבות החוזרות כל מחשבה חוזרת וחוזרת. וברקע כמובן יש עוד שתי מחשבות ואיזה שיר מעצבן שלא מפסיק להתנגן. התוצאה הסופית היא שראשי הוא מעין קליידוסקופ שבו דברים הולכים ומתפרקים, הולכים ומתפרקים וקשה לעקוב או להתמקד. התופעה מובילה (או שמא נגרמת) לאיזו אסטרונאוטיות אין-סופית. אם הטלפון מצלצל באמצע הכנת ארוחת הבוקר אני יכול ללכת לענות, בדרך לשקוע באיזו מחשבה ואז לשכוח שיש לי מחבת על האש ולשבת לקרוא עיתון. בזמן ביצוע בדיקות חוזרות אם כיביתי את האור ברכב אני יכול לשקוע באיזה נאום ולא להתמקד בבדיקה, ואז כשאני חוזר לעצמי מעבר לרחוב, אני חוזר לבדוק שוב כי לא בדקתי היטב אבל אז בדרך אני שוב שוקע במחשבות ושוב לא מרוכז בבדיקה ואז נאלץ לבדוק שוב (נאמר לי פעם שהבדיקות החוזרות הן מנגנון פיצוי להפרעת הריכוז הזו. יכול להיות?) תמיד הייתי אסטרונאוט אבל בשנה האחרונה (כמה שנים לאחר תום הטיפול בפבוקסיל ולאחר כמה תקופות לחוצות רגשית) המצב החמיר לאין שיעור. זה כבר לא משעשע כפי שהיה שכתלמיד יסודי הייתי מגיע עם שקית הזבל לכיתה כי שכחתי לזרוק אותה בפח בדרך. שאלתי העיקרית היא האם מרכז הבעיה הוא OCD או הפרעות קשב למיניהן או בכלל משהו רגשי. איזה טיפול לדעתך יתאים ביותר? מן התיאורים שקראתי על מחשבות אובססיביות מצבי ממש אינו כזה (למעט כמה מחשבות וטקסים חוזרים שממש לא מפריעים לי) ולא הייתי רוצה לקבל טיפול שגוי. אין לי יותר מדי מחשבות מוזרות או טקסים ובסך הכול אני מתפקד לא רע (אלוהים יודע איך). למרבה הפלא אני עובד כעורך בעיתון: עבודה הדורשת גם ריכוז עמוד לזמן ממושך וגם בדיקות סדרתיות של נתונים – בדיוק שתי הבעיות שלי. כמה אירוני. אני לא מצפה ליותר מדי מטיפול אבל להגיע למצב שבו אני קורא יותר מעשרים שורות בלי לשחזר את סיפור חיי בדרך יכול להיות נחמד (מעניין, דרך אגב, שהזיכרונות לא מגיעים יותר מחמש שנים לאחור ובאים ב"גלים" עד שהם מוחלפים ב"גל" אחר). תודה לך על זמנך.

בוא נאמר שלדעתי יש לך טיפה מזה וטיפה משם לא רציני

שלום רם קראתי את דברייך, זה הזכיר לי קצת את עצמי, אני סובלת מדיכאון, ולוקחת כדורים, גם לי יש בעיה של מחשבות, אולי לא כמו אצלך, אבל , אני לומדת למבחן, קוראת שורה שתיים וצצות מייד מחשבות, בעיקר רעות, על מה היה בעבר, איך עשיתי , מה עשיתי, וכמובן שאלו מחשבות על איך חירבנתי לעצמי את החיים, ואיך קילקלתי לאחרים. אני כל הזמן חושבת, ולא מחשבות שקשורות לחיי היום יום- או מחשבות ברומו של עולם, פשוט חחשבות על דברים שקרו לי או דברים שעשיתי. אני יושבת בכיתה, המרצה מדבר על נושא מסויים, ואני ניזכרת איך בגיל 5 קרה לי כחה וכחה...... אני מנסה ללמוד, מיד המחשבות משתלטות עלי, אפילו בפעולות יום-יומיות , אפילו בפעולות של בילוי- ישר צצות המחשבות. פסיכולו שהייתי אצלו בעבר אמר שאני צריכה לשים מחיצה בראש ולסלק את המחשבות, זה לא עוזר רק רציתי להגיד שאני מבינה אותך, בנתיים זהו- אם תרצה לכתוב את הא- מייל שלך- נוכל "לדבר" על הנושא שבת שלום

אני יודעת שבדיכאון מחשבות שליליות הן חלק מהמצב הדכאוני. אבל מה שאתה, רם מתאר זה משהו גורף יותר מדיכאון כי לא נשמע שהמחשבות הן בהכרח שליליות ולא תארת מצב רוח ירוד. נשמע לי מצב לא פוט ונראה לי שכדאי לך ללכת להתייעצות עם פסיכיאטר או נוירולוג. האם אובחנת כסובל מהפרעת קשב בעברך? תמי

לד"ר הידש שלום רב, אני כבר שבוע וחצי מבקרת באתר ולא יכולתי שלא להגיב דבר ראשון על האופן שבו אתה מתייחס למיקרים ולחברי הפורום, אתה רגיש ואכפתי, לא קוטל ולא עונה לפי הספר, עונה ברגישות ותמיד נותן הרגשה של אופטימיות מסויימת למרות שהתחום קשה. הסיבה שאני מחלקת מחמאות נובעת מהפגישה האומללה והראשונה שחוויתי אצל פסיכיאטר, הסיפור בקצרה היה שהגעתי אל הרופא כתוצאה משבוע שלם בבית עם דכאון עמוק , לא אכלתי כלום ירדתי במשקל ולא הייתי מסוגלת לעבוד, בפגישה הראשונה קיבלתי מרשם, הפגישה הייתה דיי קצרה, הרופא פתח ספר בכדאי לזהות ולאבחן את הדכאון שלי(משהו שאני הייתי יכולה לעשות בבית בעצמי) , הוא הסתכל המון במחשב שלו ובקושי יצר קשר עיין, היה ניראה עייף ומשועמם. בפגישה השנייה שהייתה קטסטרופלית כמו הקודמת הפגישה ערכה 15 דקות בידיוק( שילמתי מחיר מלא על הפגישה), הוא סיפר לי שגם הוא משתמש בכדורים וכשספרתי לו על טראומה שעברה עליי בילדותי אז הוא אמר לי שהוא מזועזע והנהן בראש כלא מאמין ונתן לי להרגיש כאילו הוא מרחם עליי ואיזה מסכנה אני , משהו שבטח לא עודד אותי ולא העלה לי את המורל ונתן לי להרגיש שהסיפור שלי הכי קשה וזהו, שלח אותי הבייתה עם המרשם. היום יש לי פסיכיאטרית מדהימה שנותנת להרגיש שהיא מישהי שקודם כל מקשיבה, מישהי שרוצה שהמטופלים שלה ירגישו טוב וזה הכי חשוב לה, היא מציעה כל טיפול שהוא מכדורים לאלטרנטיבי והיא מדברת על זה רק בסוף בפגישה כך שבמהלך הפגישה היא כל כולה איתי תודה על ההקשבה.

כיכי בוקר טוב ממש עשר שמצאת לך את המטפלת המתאימה. כשמה כן היא - מישהי שהיא באמת מטפלת בך. המשיכי בדרך הטובה ובהצלחה

לכיכי שלום, תודה על המילים החמות. אני חושב שאפשר ללמוד ממך, לא להתפשר על מה שלא מתאים, לקבל מספיק אומץ ולהחליף מטפל!! שיהיה לכולנו רק טוב דר' גיורא הידש

היי, אז אני יודע שכבר כתבתי על הנושא הזה רבות, אבל הדבר לא נותן לי מנוחה. מאז שהיא התאבדה אני בוכה המון. אחת ליומיים בערך. אני מעוניין להפסיק עם זה ואין לי מושג איך. אני נורא סובל. וכאילו נניח שאני נמצא בסיטואציה חברתית מסויימת ואני רואה אנשים נהנים אז אני בתוכי כועס עליהם שכאילו איך הם יכולים להינות והיא מתה. אני מרגיש שאני לא רוצה להמשיך יותר. אני פוחד שלא ישארו לי כוחות. בינתיים הכל כרגיל במרכאות כפולות, אבל אני לא יודע עד מתי אני אוכל להמשיך עם זה? השיחות עוזרות לי באותו הרגע, אבל אני לא יכול לשכוח, לא יכול לעכל את העובדה שהיא איננה, היא היתה בשבילי הכל,הבנאדם שהכי אהבתי בעולם. אני לא יודע מה לעשות אנא עזרו לי לפני שאני אשקע עמוק. תודה

לאלמוג שלום, קראתי את דבריך ואני חושב עליך, בשלב הזה אני מעדיף וקורא לחברים נוספים לענות ואחר כך אגיב. תשמור על עצמך הידש

אלמוג...מה קרה? מה אתה מרגיש.

לאלמוג היקר, אתה צריך לדעת שהרגשות הקשים שאתה מרגיש הם טבעיים. עליך גם לדעת שתהליך האבל הוא ארוך ותכופות מייסר. ובו חוזר היגון שוב ושוב במחזוריות. ההלם קהות החושים והקושי להאמין ידהו, ויתחלפו במודעות עמוקה ולעטים נואשת לגודל האבדה, אשר כשלעצמה תתייצב בסופו של דבר במצב של החלמה ואיזון. כמו כן יש לעבד את האבל ולהשלימו, בטיפול פסיכולוגי. אלמוג, אני מקווה שתמצא את הדרך לעצמך. שבת שלום אוהבת מיכל מ .

לאלמוג שלום, הדברים שנכתבו נגעו לליבי, כפי שאתה מרגיש ומבין התהליך הוא ארוך ולא במקרה קבעו ביהדות תקופה של שנה שבסופה עולים לקבר... כאשר אדם מתאבד הדברים מורכבים עוד יותר. אתה מציין רגש חשוב שקשה מאוד להתמודד אתו-אתה מדבר על הכעס שלך, כעס על אחרים המתנהגים כרגיל, כנראה שגם קיים כעס על עצמך (שלא כתבת עליו) ולעתים יש כעס גם על הנפטרת כיוון שהיא גרמה צער לכולם.... רגשות שקשה מאוד להכיל ולהסתדר אתם. כל אלו כמובן נושאים חשובים בטיפול הפסיכולוגי. חשוב שתשמור על ארשת חיצונית של הכל בסדר, גם אם הלב בפנים בוכה, צריך לשמור על חיים רגילים בבית ובכל מקום, החיים נמשכים עם כל הכאב. תמשיך לשמור על עצמך, יש לך כוחות הידש

איך אני יכולה למצוא מטפל קוגנטיבי אם אני חברת קופת חולים מכבי באזור הקריות. אם אתה מכיר תוכל בבקשה למסור לי פרטים תודה גלית

לגלית שלום, לצערי איני מכיר את קופ"ח מכבי לעומק. למכבי יש מרכז פסיכיאטרי באזור הצק פוסט, והמנהל המחוזי של הפסיכיאטריה יושב שם. בטח יש את הטלפון שלהם בספר השירות של מכבי. תתקשרי לשם ותנסי לקבל מהם אינפורמציה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כותבת לך שאני חברת קופת חולים מכבי ואצלנו אין טיפולים בחינם כל טיפול פסיכולוגי שווה לפחות 200 שקלים כל ביקור. איזה טיפול תרופתי אתה מקבל. וממה אתה סובל?

אני סובל מחרדה משהו כמו שנתיים וחצי ומטופל כרגע בפרימוניל

איך יכול להיות דבר כזה, שככל שאני משתדלת יותר - נעשה יותר גרוע. כמעט כמו הבעיה של אדיפוס המלך. כאילו מישהו מכוון את הדברים נגדי. אל נא תחשבו שאני פרנואידית. הבעיה לא במישור הזה. זה כאילו שיד נעלמה, דואגת שדברים ישתבשו, למרות ההשתדלות, ואני נפגעת על ימין ועל שמאל הן מהאנשים, שעולים על הרגישויות שלי, והן בגלל שאיני מסוגלת לשמור ולהגן על עצמי, וזאת כבר בעיה לא פשוטה. איך יוצאים ממצב זה?

שלום המעגלים הסגורים הללו מוכרים היטב. את חלשה ואז כל פגיעה קטנה מכאיבה מאוד, כאשר נפגעים אז נחלשים יותר ושוב כל פגיעה כואבת ומחלישה. הדבר דומה לכוויה היכן שהעור דק ורגיש, כל נגיעה קטנה גורמת לדימום וקריעה של העור, ואז העור עוד יותר רגיש. עד שלא מגינים על המקום וחובשים אותו לא יתכן ריפוי. לכן, במצבים כמו שאת מתאר/ת כדאי מאוד ללכת לכיוון התרופתי. זה כמו התחבושת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מחזקת את ד"ר הידש.ממליצה לך מאוד להתייעץ עם פסיכיאטר ולקחת תרופות.זה באמת כמו "לחבוש את הפצע" (אגב,אהבתי את השימוש בדימוי הזה-מאוד מתאים) אני קוראת לזה "קביים"-עזרה זמנית.כי לפעמים זה קורה שקשה מדי (או בלתי אפשרי) לצאת מזה לבד.אני אישית,התלבטתי קשות וכיום מרגישה חדשה כמעט לגמרי (נוטלת פאקסט כחודשיים).ממליצה לך.לא לפחד.

אני באותו מצב וניסיתי גם תרופות. כלום. כלום. כלום. כל מה שנבנה בטיפול יורד לטימיון. לא רק שאין תחבושת, אלא מגרדים לי בפצעים בכח כל הזמן. מי רוצה לחיות ככה?

שלום אני עוסק זמן רב באומנויות לחימה ויש לי שאלה חשובה שעשויה לעזור לי מאוד. האם ניתן להגיע למצב פסיכולוגי שבו כאב, והעייפות לא יתרידו אותי ופעולותי באמצע הקרב יבואו לידי ביטוי מתת מודע (על סמך הידע והתרגול שאותם רחשתי בזמן האימון), אם כן כיצד ניתן להגיע למצב זה? אם יש ביכולתך להפנות אותי למקורות אשמח מאוד תודה מראש

שלום, כל תורת הזן בודהיזם עוסקת בנושא זה. להתאמן ולחשוב ובעת הקרב לפעול בלי לחשוב כלל, זו החשיבה העמוקה ביותר. אתה מעלה רק נושאים מעניינים, מוסיקה, זן.... כל טוב הידש

שלום, האם יש תרופה להפחתת רגישות בגירויי עור ? פתרונות ברפואת עור ניקו את הסימנים החיצוניים של הפריחה בעור אבל הרגישות והגירוי נשארו. נסיונות באמצעות אלטרול וטריציקלים דומים לא הועילו אלא גרמו תופעות לואי אחרות. מדובר בבעיה של שנים וכך באופן טבעי גם נשארה רגישות ומודעות למקום ולבעיה. תודה

לבונגי שלום, כל רופא עור מנוסה יספר על הקשר בין המצב הנפשי והמצב של העור. לא פירטת מספיק את הבעיה אבל רק לידיעה- פרומטזין=פנרגן היא תרופת הרגעה שלא ממכרת ויש לה מרכיב נגד אלרגיה ורגישות, כך שכדאי לחשוב עליה. ובנוסף, כדאי לפנות לאבחון נפשי, אולי יש מקום לטפל במצב הרגשי-נפשי? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, אשתי בת 31, טופלה לפני כשנה למשך חצי שנה בסרוקסט על רקע של התקפי חרדה. הטיפול התרופתי נפסק כיוון שהתחושה היתה שהמצב משתפר ובעיקר כיוון שרצינו בהריון נוסף והרופא המטפל אמר כי עדיף לא לקחת תרופות בהריון.... לאחרונה התחדשו התקפי החרדה ועדיין אנחנו רוצים בהריון. האם ידוע לך על תרופה נגד חרדה אשר נחשבת לבטוחה בזמן ההריון? אודה מאוד על תשובתך.

דרור שלום, אני אמנם לא ד"ר הידש, אבל מרשה לעצמי לענות כיוון שהנושא עלה פה בפורום מס' פעמים. המידע המעודכן ביותר אודות תרופות בטוחות בהריון נמצא במרכז הטרטולוגי בבי"ח הדסה ! הוא מבוסס על מחקרים עדכניים ואפשר גם לקבל זאת בכתב ! בהצלחה! תמר.

SSRI כולל סרוקסט בטוחים בהיריון. בנזודיאזפנים לא בטוחים מלבד קלונקס. המרכזים הטרטולוגים באסף הרופא או בהדסה נותנים יעוץ תמורת תשלום.

לדרור שלום, כפי שנכתב סרוקסט בטוח בהריון, כיוון שבנושא זה יש תמיד מידע חדש אני ממליץ להתעדכן במרכזים המרכזים את הדברים ומעודכנים ביותר כפי שנכתב. לעתים קיים קשר בין מצב נפשי ובין הכניסה להריון/מהלך ההריון, לכן כדאי לשקול טיפול תרופתי בלתי מזיק בזמן ההריון. בתודה לתמר ומשה בהצלחה דר' גיורא הידש

מישהו שהיה לו דיכאון- אם הוא יהיה עצוב, תמיד הדיכאון יכול לחזור ?

הי יעל צריך לעשות הבחנה בין עצב לדיכאון מכיוון שאלו דברים שונים. הרבה אנשים עצובים מדי פעם בחייהם וזה דבר לגיטימי לחלוטין אך לא כל עצב הוא דיכאון. נוטים לאבחן דיכאון לאחר עצב שמתמשך ברציפות לפחות שבועיים ומלווה בתסמינים נוספים. מי שסבל מדיכאון ויצא מזה יתכן ויחווה תחושות עצב אך אין זה אומר שהוא שוב סובל מדיכאון. מצד שני, ידוע לצערנו שדיכאון יכול לחזור אריאל

מזה הפרעת אישיות גבולית?

חומר רב נכתב אודות הפרעת האישיות הגבולית. אפשר למצוא המון מידע ברשת. אפשר לחפש בגוגל ולמצוא הרבה מאמרים. באופן כללי, אישיות גבולית הינה אישיות המתפקדת בין שני קצוות המיתרס, מאופיינת על ידי ראייה של "שחור ולבן". זוהי תפיסה אשר בה האפור, דהיינו אומנות הפשרה קיימת במידה מועטה או כמעט ואינה קיימת. מצב מאד מאד קשה למי שנמצא בפנים. מאד.

מול הבנדם

ד"ר הידש שלום לפני זמן מה קראתי ספר על מחלות נפש בספר היו מספר דברים שהפתיעו אותי ורציתי לברר אם הבנתי אותם נכונה א. נאמר בספר שכ50% מבני האדם יסבלו ברמה זו או אחרת בשלב מסוים בחייהם מדיכאון ב. כמו כן נאמר שדיכאון ואפילו במצב קשה בסופו של דבר עובר עם הזמן ז"א גם ללא טיפול הנתונים הללו הפתיעו אותי ורציתי לברר אם הבנתי אותם נכונה תודה רבה אבי

סטטיסטית הדברים כנראה נכונים. אבל הסטטיסטיקה לא מכלילה אנשים כמוני שנמצאים שנים רבות מאד בדיכאון עמוק ללא תפקוד. עם טיפולים מסוג זה או אחר וגם בלי טיפולים. פה ושם ובכל מקום דיכאון עמוק שבחיים לא יצאתי ממנו והזמן לא מרפא. הכוונה שלי היא לא לדכא את קוראי הפורום אלא להביע את מידת הכעס הסבל והכאב הגדולים שלי כי אצלי זה לא קורה לפי הסטטיסטיקה. למישהו פה עוד יש מושג בכלל???

שלום לך אתה מתאר דבר מזעזע ממש מעניין אותי איך אתה מצליח לשרוד מנסיון תקופה של חצי שנה זה מספיק מזעזע כדי לגרום לבנאדם כמעט להשתגע וכמובן לדפוק כל יום את הראש בקיר כי כלום לא עוזר כמה זמןזה "שנים רבות " אצלך? אני לא יודעת מה ניסית לעשות אבל אני מאוד מאוד מעריכה את הכח סבל , יצר ההשרדות שלך או איך שתקרא לזה אני מקווה שלא תתיאש ובסוף יבוא הנס שיציל אותך המון הצלחה תשלח לי תגובה אם אתה יכול אבי

נטלתי כשנתיים אפקסור, והפסקתי בהדרגה בהמלצת הרופא. לא הרגשתי שום קשיי גמילה. מזה כ-4 חדשים אני "נקייה" ללא שום תופעות לוואי, פרט לקושי להגיע לאורגזמה...האם תקופת נטילת התרופה משפיעה גם שכבר לא לוקחים אותה? גם בזמן נטילת התרופה הרגשתי קושי כזה. או שהבעיה היא אחרת ולא קשורה כלל לאפקסור? אגב לקחתי מינון של 75 מ"ג ליום.

לליהי שלום, את צודקת שהציפיה היא שהבעיה תחלוף והיא תחלוף גם אם מאוחר בסוף הכל יסתדר. עדיין הנשים מקופחות ואין ויאגרה לנשים.... זה ממש לא בסדר. בכל אופן משחק מקדים ממושך יותר ותשומת לב רבה יותר עשויים לעזור. דווקא זוג אחד סיפר לי שהוא מרוצה מהמצב, כאשר התפלאתי ושאלתי הכיצד? התשובה היא שבדרך כלל הם עסוקים ולא הקדישו מספיק זמן למין, כעת הם חייבים להאט והם מרוצים כי הקירבה ביניהם עלתה. שיהיה רק טוב ובמהרה דר' גיורא הידש

שלום האם אדרונקס יכולה לגרום לשינויים/קושי במתן השתן , ולאחר לקיחת כדורים ספורים בלבד בבוקר ? רב תודות

לניסים שלום, אין לי מספיק ניסיון עם אדרונקס, אבל כיוון שאפקסור עלול לגרום לכך, אז כנראה גם אדרונקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלתי שאלה ולא נענתי - האם זה לא אתי או שלא הבחנת - אני מעונין להגיע ליעוץ אצלך איך עושים זאת?

לדבי שלום, איני מסתתר אבל הפורום מנוהל בהתנדבות ואיני מפרסם שמות של רופאים (כולל אותי) בפורום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נכנסתי לאתר של איט"ה אך אין שם טלפונים כדי לברר. תעשה לי טובה אם אתה יודע מספר טלפון אני מבקשת שתכתוב לי אותו מודה לך גלית

אפשר למצוא את הרשימה בקישור הבא: http://itacbt.co.il/alphone.pdf

תודה משה עבור תשובתך האינפורמציה שאתה מוסר מועילה ביותר.

אני חברת קופת חולים מכבי ואני לא יודעת את הפרוצדורה אתה בטח חבר הסתדרות. רציתי לשאול אם הטיפול עזר לך. תודה גלית

היי גלית..ניסיתי להתחיל ברמב"ם אבל בגלל המרחק הפסקתי ועכשיו אני מחכה לתור מהמרב"כ.אגב,השארתי לך הודעה במייל ואני אשמח אם תעני

שלום לד"ר הידש . ראשית תרשה לי להודות לך על הפורום הנהדר שאתה מנהל בסובלנות,בהתמדה ,ברגישות, ובהמון הבנה לקוראים- יישר כוח. כמי שצופה רוב הזמן מהצד וקוראת את השאלות והתשובות ,החלטתי הפעם לפנות אליך . אני בת 32 ,ולפני גיוסי לצבא ,הייתי עדה למותו של אדם ברחוב מול עיניי - הייתי בדרכי לעבודה ממתינה בתחנת אוטובוס ,כשלפתע בתוך הפסא'ג ראיתי התקהלות של אנשים ואותו מונח על הרצפה . אני זוכרת שבאותו הרגע די נלחצתי - תגובה די רגילה , ואח"כ חזרתי לשגרה . יש לציין שההתיחסות שלי לנושא המוות עד לאותו יום הייתה כמו כל אדם רגיל - משהו שייקרה עוד המון זמן , או שקורה רק לאנשים אחרים , לא דבר שמעסיק אותך כל היום במחשבה . לאחר כמה ימים ,ביושבי בעבודה ,חוויתי התקף חרדה נוראי ,כשבעקבותיו באו המון נוספים, ועד לגיוסי - כחודשיים אח"כ ,עברו ההתקפים בעזרת שיחות עם פסיכולוג,תרגילי הרפייה, והמון רצון לא להיות שונה בצבא. מאז עבר המון זמן - המשכתי בשיגרת חיי, התחתנתי ,ילדתי שני ילדים ,אולם העיסוק המתמיד בנושא המוות לא מרפה ממני . אני כל היום חושבת על כל שהכל זמני ,והכל חסר ערך כי בסוף כולנו נמות,וכמה זמן עוד נשאר לי ,ואני מתארת בדמיון איך אנשים שאני מכירה שנפטרו שוכבים בקברם עטופים בתכריכים ,וגם אני פעם אהיה כך,,,, וככל שעוברים הימים - כל יום מקרב אותנו למוות וכו',,,, עצם המחשבות האלו מכניסות כל אדם נורמלי שמתעסק בהן לדכאון ולחוסר מוטיבציה לעשות כל דבר כי הרי במילא הכל נגמר במוות.... אני מצטערת אם הפחדתי פה כמה מהקוראים ,אבל אני באמת מרגישה כך , ושאלתי אליך ד"ר - האם אי פעם אני אוכל להתייחס אל הנושא בקלות ראש כמו בעבר ? האם אתה חושב שאותה חוויה שעברתי השפיעה על מחשבותיי אלו ואיזה סוג של טיפול אם בכלל אני צריכה לעבור ? סליחה על האריכות ותודה מראש על תשובתך . אורית

לאורית שלום, תודה על המילים החמות וטוב שמצאת אומץ לפנות ולשאול. נראה לי שהמחשבות מטרידות אותך במשך שנים לא מעטות ובכל זאת הצלחת לבנות משפחה ולקיים חיים רגילים. אין ספק שיש לך כוחות לא מעטים. אין זה סוד שהטיפול הנפשי מתחלק לשניים, טיפולים תרופתיים וטיפולים פסיכותרפיים-שיחות. טיפול נפשי עשוי לעזור לך במידה רבה למרות השנים הרבות שחלפו וההמלצה המקובלת כיום היא לפנות לטיפול קוגניטיבי אשר ישפר את מצבך בזמן הקצר ביותר. הבעיה היא שאין הרבה מטפלים קוגניטיביים בארץ, אבל ניתן למצוא לפי אזור מגוריך. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום האם למוזיקה ישנה השפעה כלשהיא על הפסיכולוגיה? אם יש באפשרותך להפנות אותי למקורות אבקש זאת... תשובה זו עשויה לעזור לי מאוד תודה מראש

שלום, תודה על השאלה זה נושא שבהחלט מעניין אותי. הטיפול הראשון במוסיקה מתואר בתנ"ך. שאול המלך סבל מדיכאון ודוד ישב לנגן לפניו כדי לשפר את מצב רוחו. זהו הטיפול הראשון במוסיקה. למוסיקה השפעה ישירה על הפסיכולוגיה של נפש וכבר היוונים ידעו שהמוסיקה היא הדבר אשר יכול להוציא את החיילים למלחמה ולכן עודדו את הנגינה כדי לעודד את החיילים. כיום כמעט בכל אוניברסיטה ישנה מגמה של טיפול באומנויות שאחת מהאומנויות היא מוסיקה. ישנם מטפלים במוסיקה לא מעטים. איני יכול להפנות אותך למקורות מדוייקים אבל לפי זכרוני ישנם מספר ספרים שיצאו בעברית ובטח יש המון חומר ברשת. אולי משתתפים נוספים יכולים לעזור? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה רבה עזרת לי מאוד אם מישהו מכיר מקורות שמהם אני יכולן להשיג חומר אבקש להפנות אותי תודה מראש

ד"ר הידש שלום לפני כשנה נכנסתי לדכאון שעם הזמן היה גם מלווה בחרדה הסיבה ממנה הגעתי למצב זה הייתה מוזרה בשבילי ,לכן , רציתי לדעת מהם הסיבות שבגללם אנשים נכנסים לדיכאון, ז"א הכוונה שלי היא האם תמיד חייב שיהיה טריגר למצב כזה או שיש אנשים שיכולים להכנס אליו סתם כך בלי שום סיבה ,ומהו המצב שקורה ברב הפעמים (עם טריגר או בלי) עלי לציין שהיום אני שמחה ומאושרת לאחר שעברתי טיפול תודה מראש , יהל

כן ולא. יכול להיות טריגר אבל לא חייב. יש תמיד סיבה בעולם האינטרפסיכי שלנו שמביאה לדיכאון, אני לא חושבת שזה קורה סתם. לא תמיד יש סיבה רגשית כמו פיטורים, גירושים או אובדן.

ליהל שלום, אכן לא תמיד חייבת להיות סיבה, לעתים אנחנו לא רואים סיבה ברורה ואז אנחנו מניחים שקיימת סיבה תוך נפשית שהיא לפחות בהתחלה עלומה. שיטת חלוקה (קצת ישנה ) של דכאון הייתה דיכאון חיצוני - דיכאון אשר נגרם מגורם חיצוני ידוע. או דיכאון פנימי (אנדוגני) ללא סיבה חיצונית. הדיכאון האנדוגני נחשב לדיכאון חמור יותר מבחינת עצמת הדיכאון. העיקר שנמשיך להרגיש טוב דר' גיורא הידש

אני בדיוק עושה עכשו מבחן בית בנושא של "נורמאלי ולא נורמאלי". בהתחלה חשבתי שזה יהיה נורא פשוט רק שככל שאני מתקדמת זה נהיה יותר קשה. כבר סיימתי אותו אבל בכל זאת, לא ברור לי לחלוטין מתי מצב רוח רע הופך לדיכאון? מתי פחד הופך לחרדה? מתי הפרעות בבוחן המציאות הופכות להפרעה? מתי משתנה ההגדרה ממשהו שהוא רגיל וכל אחד יכול לחוות, למשהו שצריך לטפל בו.

שירה שלום, אני חושבת מנסיוני האישי שברגע שמרגישים קושי בתפקוד או קושי בעשיית פעולה מסויימת כתוצאה מהרגשה רעה, כלומר ברגע שמרגישים כי יש משהו חזק מאיתנו שגורם לנו להיות פסיבים, פסימיים ולא לתפקד כשורה הדברים הקטנים של יום יום אז צריכים לפנות לעזרה. בכלח אופן הנושא הזה נ מאוד אינדיוידואלי מהסיבה שלכל אחד יש סף רגישות שונה ואצל כל אחד הגבול בין מתפקד ללא מתפקד הוא שונה. בכל מיקרה שמחתי להביע את דעתי

לשירה שלום, שאלה קשה שנכתבו עליה ספרים ובודאי שאין עליה תשובה קצרה. עם זאת אנסה לעזור. השיטה הפשוטה ביותר היא שיטה סטטיסטית. נורמלי זה מה שבאמצע, פלוס מינוס שתי סטיות תקן או שלוש לפי הבחירה. זו הגדרה סטטיסטית שהיא חסרה הגיון מעשי אבל לעתים שימושית. כדי לעזור בהגדרה אפשר להצביע על הדברים החריגים שבטוח שאינם נורמלים. מחשבות שווא, התקפים עזים של פאניקה, הזיות ובטח תוכלי להוסיף דברים חריגים שברור שהם מחוץ לקווים האדומים. ישנה גם ההגדרה האופרטיבית, ההגדרה השימושית לברפואה. עד כמה התופעה גורמת לאי נוחות (כאב) ופגיעה בתפקוד אצל האדם. במידה וישנה ירידה משמעותית בתפקוד וכאב רב מדי אנחנו מתחילים לטפל. הגדרה נוספת שאני משתמש בה לא מעט אני קורא לה מעגל סגור או מערבולת המזינה את עצמה. כאשר החרדה גורמת לירידה בביטחון העצמי, והירידה בביטחון העצמי מגבירה את החרדה, הגברת החרדה גורמת לירידה בביטחון העצמי וחוזר חלילה, סימן שנכנסנו למעגל לא טוב והמצב מחמיר. מקווה שעזרתי ביי הידש

תמר שלום אני גם עברתי מצב כזה בתקופה האחרונה זה התחיל ממש מוזר ורציתי לדעת ( רק אם את מעונינת לספר) איך זה התחיל אצלך? כתוצאה ממה? תודה מראש, שקד

למרות שאינכם נוהגים לספק מידע לגבי כתובות וטלפונים אני חוזר ומבקש עזרה. אחי ממשיך בהדרדרותו. הוא מיואש, וויתר להתמודד עם הבעיה בכוחות עצמו בעזרת הלוסטרל שהוא מקבל והביקור החודשי אצל דר קריץ. כהגדרתו הוא צריך סיוע אינטיסיבי יותר. בעבר קיבל סרוקסט וגם למשך זמן מה טרזודיל. הוא מבלה כמעט כל השבוע במיטה בעזרת קוקטיל תרופות הרגעה למינהן (כהגדרתו, כדי להרגע) וזאת בנוסף ללוסטרל שהוא מקבל ובנוסף לכדורי שינה בערב. הוא למעשה אינו הולך לעבודה ולא אוכל כמעט. את מה שהוא אוכל הוא גם מקיא ואיבד להערכתי כ 20-30 ק"ג ממשקלו. הוא מודע למצבו אך חסר את היכולת להתמודד. הוא מוכן גם ללכת לאישפוז. הוא סובל (לדעתי) מדכאון, התמכרות לתרופות הרגעה, חרדה, תסכול בעבודה ועוד. אני זקוק בדחיפות לרופא איכותי ומסור ו/או מוסד כלשהו אליו ניתן לפנות (גם באופן פרטי). (איזור חדרה-תל אביב) אני מבקש סיוע מכל מי שיכול לספק מידע שכזה

איך הכל התחיל?? כמה וממתי על כדורי הרגעה אל תילחץ....יתכן ורוב התסמינים הם מכדורי ההרגעה והוא מפרש זאת כאילו ..אצלו משהו לא בסדר!! קודם כל תשדר לו שאתה שולט בעניינים ושיש לו על מי לסמוך זה נורא חשוב!!! ואם כך הם פני הדברים הוא יצטרך לעבור גמילה באופן מבוקר!!! אבל גם לבדוק איך.. ובעקבות.. מה הוא הגיע למצב הזה!! יש ליד מעגן מיכאל מוסד שמטפל במקרים כאלה..בתנאי פנימייה 3 חודשים!!

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/12122000/ART93633.html

למרות שזה אינו נהוג אני ממליץ לך באופן אישי סומך ובטוח על ד"ר צבי קירש מנהל המחלקה הפסכיאטרית בביה"ח מזרע ,והקלינקה שלו נמצאת בחיפה 04-8380492 בהצלחה.

לאביחי שלום, נראה שאתה צודק בדאגתך. גם הרופא המטפל צודק שכנראה יש צורך בטיפול רב יותר אולי מספר שעות ביום. לצערי טיפול אינטנסיבי יותר ניתן רק במסגרות של אשפוז, שם אפשר לקבל באותו היום גם שיחה עם הפסיכולוג, עובדת סוציאלית, רפוי בעיסוק ורופא. כך שכנראה אין ברירה וצריך להגיע לאשפוז או לאשפוז יום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף. בן אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש בן אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. אז דרכי אבדה חיי היו חידה צמא כמו הלך במדבר אל מילת אמת שכוח בה לתת לשאת פנים אל המחר. בן אדם... בערה בי אש יצאתי לבקש שנים סערתי כסופה שבתי אל ביתי לראות שאת איתי עד בוא הדרך אל סופה. בן אדם...

ד"ר הידש שלום, להזכירך, לפני כחצי שנה עברתי התקף חרדה, שלווה בתקופה ממושכת של חרדות ודיכאון. כרגע המצב טוב יחסית ( ללא תרופות ! ), אך ברקע קיים החשש מ"נפילה" נוספת. רציתי לדעת, האם יש משהו שאוכל לעשות כדי למנוע זאת מבעוד מועד ? בתודה מראש ! תמר.

תמר שלום אני גם עברתי את המצב הזה בתקופה האחרונה ומאוד עניין אותי לדעת ( כמובן רק אם את מוכנה לספר ) ממה התחיל אצלך כל המצב? ממה זה נבע? פשוט אצלי זה התחיל בצורה מוזרה ואני חייבת להבין... תודה מראש , שקד

לתמר שלום, אני חושב שאינך מתכוונת לתרופות ושיחות. בדרך כלל אני ממליץ על הרפיה. הרפיה היא תהליך הפוך בממתח וחרדה. כל המדדים של מתח הפוכים בחרדה. כלומר אם מתח השרירים עולה בחרדה הרי בהרפיה הוא יורד. לחץ דם, דופק, הורמונים וכך הלאה. כל שיטות ההרפיה טובות, את יכולה לבחור אחת שמתאימה לך, דימיון מודרך, יוגה, מדיטציה וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם בהתחלת טיפול באדרונקס זה יכול לגרום לחרדה?

לסיגל שלום, האדרונקס מעורר מאוד ולכן ישנן תחושות הדומות לחרדה למרות שאין זו בדיוק החרדה הרגילה, יותר מדוייק פעילות רבה יותר של כל המערכות בגוף. מסיבה זו מומלץ ליטול את האדרונקס עד שעה 13 בצהרים, כדי שלא יהיו הפרעות בשינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אחי סובל מסכיזופרניה. הוא מתפקד בצורה מלאה וחי כעצמאי עם שותף. הוא מטופל בתרופות וטפו טפו מרגיש תקופה ארוכה מצויין. מה שחסר לו בעיקר זה בת זוג, והוא חווה הרבה סירובים כשהוא מספר לבנות איתן הוא בקשר, שהוא חולה. האם יש דרך/ מסגרת לפנויים פנויות חולים? אשמח לתגובותיכם טל

שלום רב שמחתי לקרוא את הודעתך. אני מכירה בחורה בת 25 הסובלת מאותה מחלה. בן כמה אחיך? יסמין

לטל שלום, האם ביקרתם במועדון החברתי של עמותת "אנוש" באזור מגוריך? בהצלחה דר' גיורא הידש

הוא בן 27 וגר בירושלים. המרחק אינו חשוב מבחינתו

שאלתי שאלה ולא ענית לי תשובה. אני חברת קופת חולים מכבי גרה בקרית מוצקין ורוצה לדעת איפה אני יכולה לקבל טיפול קוגנטיבי ע"י מטפל טוב שאתה יודע עליו או משהו מחברי הפורום מכירים. אם אפשר לציין טלפון , אני מודה מאד על העזרה כי אני זקוקה לעזרה בעבר היתי אצל פסיכוטרפיסט שלא הוציא אותי מהתקפי החרדות והפניקה.

אני גם מהקריות ובעבר ניסיתי ללכת לטיפול במרפאת חרדה ברמב"ם אבל בגלל שזה רחוק אני מנסה הפעם במרב"כ שנמצא בקרית חיים.תלכי לרופא שלך ותבקשי הפניה או למרב"כ או לרמב"ם מה שיותר מתאים לך.

אפשר לפנות לאיט"ה-האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי ולבקש מהם שישלחו לך רשימה של מטפלים שרשומים באגודה. אפשר גם דרך האתר שלהם: http://itacbt.co.il

לגלית שלום, קראתי את שאלתך, לצערי איני יודע את התשובה וזו הסיבה שלא עניתי. אני תקווה שהתשובות של החברים יעזרו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה אומרים לפסיכיאטר בפגישה הראשונה? אני יודעת שלא טוב לי הרבה זמן (שנתיים בערך) אבל קשה לי למקד את הבעיה. לא יוגעת מה בדיוק לא בסדר, לפעמים אני בעצבים בלתי נסבלים עד שאני ממש לא סובלת את עצמי, לפעמים אני בדיכאון ולא בא לי לעשות כלום, תמיד תמיד בלחץ היסטרי, ולפעמים די רגיל... אז מה אומרים?

שלום, כדאי קודם כל לתאר את הדברים ולא להסביר. לתאר את הסיבות מדוע פנית לייעוץ, מה קורה אתך בזמן האחרון, ולספר עליך. תולדות חיים בקיצור וגם תכונות אופי. אחר כך הפסיכיאטר ימשיך וישאל, אל תדאגי, בשאלות אנחנו טובים.... בהצלחה דר' גיורא הידש

לדעתי תצטרכי להתחיל את העניין כבר בשיחת הטלפון לפני הפגישה הראשונה. למעשה הטיפול מתחיל כבר בשיחת הטלפון הראשונה אליך אליו. את יכולה להגיד לו מה שכתבת כאן, זה הכי פשוט. ? כתב/ה: > > מה אומרים לפסיכיאטר בפגישה הראשונה? אני יודעת שלא טוב לי הרבה > זמן (שנתיים בערך) > אבל קשה לי למקד את הבעיה. לא יוגעת מה בדיוק לא בסדר, לפעמים אני > בעצבים בלתי נסבלים עד שאני ממש לא סובלת את עצמי, לפעמים אני > בדיכאון ולא בא לי לעשות כלום, תמיד תמיד בלחץ היסטרי, ולפעמים די > רגיל... > אז מה אומרים?

גיורא תודה על כל העזרה העיקבית והאדיבה שלך. תוך כמה זמן "הזרמים" האלו בגוף כתוצאה מהפסקת האפקסור ימשכו ? , זה מתחיל להציק :-(

לירון שלום, התופעה צריכה להסתיים תוך מספר ימים, תמיד אפשר ליטול רבע כדור או אפילו פחות ואז תהיה הקלה. כיוון "שהזרמים" הם בגלל הירידה ברמת האפקסור תוספת קטנה פותרת את הבעיה, זהו סימן שאתה צריך לרדת במינון לאט יותר. כל טוב הידש

מאז שאני זוכרת את עצמי אני זוכרת שאני מרגישה רע. לפעמים עם סיבה ולפעמים בכלל בלי. כשזה בלי סיבה זה הכי נורא. רוב היום אני מוקפת באנשים או בפעילויות שאני מעסיקה את עצמי בהן. אני מפחדת להישאר עם זמן פנוי או לבד כי אני מפחדת שאני אגיע למצב הזה שבו אני ארגיש רע. כשזה כן קורה, אני לא מסוגלת לישון או לעשות כל פעילות אחרת. הבטן שלי מתחילה לכאוב, ולעיתים זה עובר רק אחרי שאני בוכה ממש הרבה ואז מתעייפת מזה ונרדמת. בדרך כלל אני עם בן זוג. אם קיים אחד כזה, אז הוא הרשת שלי במקרה הזה. גם אם זה ב-5 בבוקר אני אתקשר או אבוא אליו ואז זה יעביר את הכל. אני שונאת את עצמי כשאני ככה. אני לא מבינה איזה סיבה יש לי להיות ככה. אני רואה את אמא שלי, שהיא בגיל המעבר ושקועה בדיכאון ממש נוראי ואני לא רוצה להיות כמוהה, להגיע לגיל כזה שבו אני אוציא את כל התסכולים שלי על הילדים שלי. חשוב מאוד לציין שעל פניו, אין לי שום סיבה להרגיש רע.. אז למה אני מרגישה כל כך רע? איך אני יכולה לפתור את זה חוץ מלמלא את הלו"ז שלי בכל כך הרבה דברים שמתישים אותי פיסית וגורמים לי להיות חולה כל הזמן? ואם זה באמת משהו שהוא לא תלוי בי, יש מה לעשות עם זה במסגרת הצבא בלי להוריד פרופיל נפשי?

לקרן שלום, כאשר ישנו פער בין המצב "האובייקטיבי" והתחושות, זה סימן שמדובר במרכיב פנימי, או דפוס התנהגותי או קופליקט או בעיה שנמשכת מהילדות. במקרים כאלו הפתרון הטוב ביותר הוא להתחיל בשיחות-פסיכותרפיה באופן מסודר. במיוחד אם את בשנות העשרים, ההמלצה חמה יותר. שיהיה רק טוב ושתהני מעצמך וממעשיך דר' גיורא הידש

שלום, האם היפנוזה המבוצעת ע"י פסיכולוג עשוייה להזיק? תודה על התשובה.

למיכל שלום, אני מאמין שכל דבר אשר משפיע עלול גם להזיק. כל דבר שעשוי להשפיע לטובה עשוי גם להזיק. כך תרופות, תרופות מהטבע, שיחות והיפנוזה. היפנוזה היא כלי חזק מאוד, אפשר להגיע להשגים מרשימים אבל כמובן עלול להיות גם נזק. לכן בחוק קובע שרק אנשי מקצוע למטרות טיפוליות רשאים לעשות היפנוזה, וצריך בנוסף לעבור הכשרה, קורס ולקבל תעודה מתאימה. כמובן שאם מדובר בפסיכולוג שהוא איש מקצוע טוב ובעל ניסיון הסיכון לנזק יורד מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

זה כמו לשאול אם טיפול סתימה אצל רופא שיניים יכול להזיק. גם רופא שיניים יכול בטעות לשבור לך שן אבל מה הסיכויים שזה באמת יקרה??

שלום לך. משנת 1984 בארץ קיים חוק שימוש בהיפנוזה. לפיו מותר להשתמש בהיפנוזה רק לרופאים ופסיכולוגים בעלי רשיון של משרד הבריאות. כדאי לפנות לטיפול בהיפנוזה אצל איש מקצוע עם נסיון רב. בהצלחה! ניתן לקרוא בהרחבה על היפנוזה באתר של "מרכז אור הנפש" www.lianamd.com בברכה, ד"ר ליאנה סופר, מוסמכת לטיפול בהיפנוזה.

שלום לכל המשתתפים בפורום בני מעוניין לעבור טיפול פסיכולוגי אצל ד"ר יורם יובל. הוא ניסה להשיג את מס' הטלפון שלו כדי לקבוע תור, אך מסתבר כי זו משימה בלתי אפשרית. האם מישהו מהמשתתפים יכול לסייע בכך? אני מודה מראש על ההיענות

הוא גר במבשרת נדמה לי, או בסביבות ירושלים. קחי בחשבון שהוא לוקח 500 (או כבר יותר) לפגישה... את הטלפון אגב מצאתי בקלות באתר של 144 02-5790911 . רחוק מלהיות משימה בלתי אפשרית.

תודה שירה, מעניין שהמרכזנית אמרה לי כי הטלפון שלו חסוי. ושוב, מודה לך על ההיענות

האם יתכנו כאבי פנים כתוצאה מדכאון וחרדות?

לאיריס שלום, כאבים הם בדרך כלל תוצאה של התכווצות שרירים, כך מוכרים כאבי הראש בגלל מתח tension headace. בפנים ישנם הרבה מאוד שרירים קטנים וגדולים. כך שיתכנו כאבים בשירירי הפנים אבל בעיקר שכיחים כאבי ראש ובאזור הלסת. הטיפול בדרך כלל הוא תרופות המרפות שרירים או מתח. וואליום, מוסקול ואפילו אקמול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם תסמונת טורט יכולה לגרום לחיוכים בלתי נשלטים כתגובה לגירויים כשאנשים אחרים מצליחים בדרך כלל לרסן תגובה זו? תודה.

לטלי שלום, בטורט בדרך כלל מדובר בעוויתות של השרירים אשר נראים כחיוך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

או מיצמוצים בעיניים