פורום פסיכיאטריה

שלום, בעת התקף חרדה - כאשר יש לי בחילה קשה מנשוא , כדורי הרגעה מכל הסוגים לא עוזרים לי. לעומת זאת , כאשר מדובר בעוררות יתר- כמו חוסר מנוחה וכו' הכדורים כן עוזרים. כיצד ניתן להסביר זאת, ומה ניתן לעשות? תודה

ללי שלום, איני יודע, אולי תרחיב את שאלתך או שלאנשים עם ניסיון אישי יש תשובה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מדיכאון ומחשבות טורדניות.מטופל כבר כשלוש שנים ב-פלוטין 20 מ"ג ופרפנאן 8 מ"ג ליום.היתה לי תקופה נהדרת ועכשיו אני מרגיש כי הכול חוזר לאט ואיני יכול לעצור את ההתדרדרות.האם זה אני או שהכדורים פשוט אינם משפיעים עלי כבר כמו בהתחלה.הבנתי שהשפעת הכדורים לא אמורה להשתנות עם הזמן ואין צורך להעלות את המינון מאחר והם אינם ממכרים.כרגע קשה לי שוב לתפקד.מה עלי לעשות?

פנה שוב לפסיכיאטר שטיפל או מטפל בך. יתכן ואתה זקוק לשינוי בתרופות.

ליוסי שלום, אתה צודק בדבריך שהתרופות אינן ממכרות, ושלוש שנים טובות הן זמן מספיק כדי להווכח בכך. יתכן וקיימת סיבה חיצונית להרעה במצב, או שקיימת הרעה ללא סיבה, לכן כדאי לבדוק שוב את הטיפול ואולי להוסיף. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לכל מי שהצליח לצאת ממעגל הדכאון והאימה הייתי רוצה שתשתפו אותי בבקשה באיך כמה זמן ומה היה המוטיב וזאת כדי שאצליח לראות את התקווה הגעתי לפורום הזה לא מזמן בעקבות בעיות של הבת שלי היא אומנם מטופלת אבל איבדה מוטיבציה לחלוטין הפורום הזה עוזר לי להבין יותר אבל גם גורם לחרדות אז כדי שיהיה לי ולכם סוף שבוע טוב אשמח אם תשתפו אותי בסיפורי הצלחה

שלום אמא רחוקה בשבוע שעבר התכתבתי איתך, כאן בפורום,אני כמו ביתך, מרגישה דיכאון ומועקה, לא יודעת איך לפרוץ את מעגל הבדידות, ביקשת שנכתוב לך על סיפורי הצלחה, הסיפור שלי הוא לא סיפור הצלחה, אבל מצד שני כן הכרתי כמה סיפורים שהסתיימו בטוב, לפני כמה שנים הייתי מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית, אומנם בבית חולים רגיל אבל עדיים מחלקה פסיכיאטרית הייתי מאושפזת עקב דיכאון עמוק 4 חודשים. הכרתי במחלקה הרבה אנשים, משכמם ומעלה, אנשים עם קרירות, השכלה אנשי משפחה, שנפלו לבור הזה של הדיכאון, כיוון שהיה להם קשה לצאת לבד, הם היו צריכים עזרה קצת מעבר, עזרה אותה קיבלו במחלקה. הכרתי גם אנשים צעירים, כמוני וכמו ביתך, שענני הדיכאון השתלטו עליהם ושיתקו אותם. אותם אנשים קיבלו טיפול ראשוני במחלקה, קיבלו כלים לצאת איתם לדרך, תקופה מסויית הייתי בקשר עם חלק מהם, שעלו והצליחו, המשיכו לקחת כדורים, וללכת לשיחות. לצערי אני לא דוגמא טובה, עכשין אני שוב בדיכאון, בוכה מכל שטות, מתרגזת מכל דבר, חושבת על המוות, רוצה למות, מדמיינת לי בראש איך תראה ההלוויה שלי, מה אמא שלי תלבש ומה היא תגיד. אני לא יודעת מה זה מוות, לכן קשה להגיד שאני רוצה למות, אני פשוט יודעת שאני לא רוצה לחיות, אני לא אצטרך ללכת לעבודה המטופשת שלי, לא אצטרך להאבק עם מבחנים ועבודות, לא אצטרך לראות אנשים שאני לא אוהבת, אף אחד לא יכאיב לי , והרשימה עוד ארוכה, בטח תגידי שיש גם צד שני, שאני אפסיד הרבה דברים כמו....... זהו שאין לי מה להפסיד, משפחה? לא שמים עלי! חברים? אין לי! בעצם אין לי כלום, אני סתם מושכת מיום ליום. אבל אני לא רוצה לייאש אותך, כתבת שביתך בח"ול , אני לא יודעת מה היא עושה שם, אולי שתבוא קצת לפה אם זה אפשרי? אל תשפטי את ביתך, אני זוכרת שכשנכנסתי למעגל הדיכאון ההורים שלי אמרו לי שהם רק אוכלים ממני חרא כל החיים. אז אך תשפטי את ביתך, את תחשבי שהיא מפונקת או עושה את זה בכוונה, אני מרגישה את הכאב שלה דרך הדברים שאת כותבת. אם תרצי- אני אכנס בסוף שבוע כמה פעמים לפורום, אני גם יכולה להמליץ לך על ספרים "חשכה נראית" כרגע שכחתי מי המחבר, על ניצחון הדיכאון, ויש עוד כמה ספרים אופטימיים בנושא אז בנתיים שתשצעי רק בשורות טובות מביתך, ותחזיקי גם את מעמד, את מזכירה לי את אמא שלי, גורמת לי לחשוב עליה, לנסות לתת לה תקווה ...

ריגשת אותי במשפט האחרון שכתבת אני יודעת כשאדם בתוך דיכאון קשה לא לחשוב על אנשים אחרים אבל גם קשה לאנשים שאוהבים לקבל את ההתנהגות ואני בתור אמא נלחמת כל הזמן במחשבות כמו שציינת שהיא מפונקת וסתם מקטרת כי כביכול יש הכל כסף לימודים תמיכה אז ל מ ה אבל אני אוזרת כוחות וסבלנות שכבר נגמרים גם אני לא גרה בארץ ואני נוסעת השבוע לבת לביקור של שבוע היא רוצה להפסיק ללמוד שוב ולחזור הביתה אבל בפעם הקודמת אחרי שבועיים היא התחרתה וזה היה כבר מאוחר רציתי רק להגיד שאני מעריכה כל מאמץ שמישהו עושה כדי לעזור לעצמו אבל צריך שיהיה מאמץ אחרת שום כדור ושום טיפול לא יעזור וצריך את האמונה הבסיסית שהכל זמני ולהאמין שעוד יהיה טוב להסתכל בהומור על המצב העכשוי ולקוות לטוב אני אנסה גם לקיים את המשפט האחרון

שלום לך, אני לא כל כך מבינה מה קורה אם בתך אבל כמו שביקשת אני יכולה לספר על עצמי. זה סיפור ארוך, אנסה לקצר אותו. הרבה שנים הייתי ילדה עצובה, בערך מגיל 7 והלאה. היו לי בעיות חברתיות נוכח היותי בת יחידה, לא הצלחתי להבין מצבים חברתיים, חשבתי שכל תשומת הלב צריכה להיות בי כל הזמן, ניסיתי לרצות את ההורים שלי כל הזמן שלא יהיו עצובים מודאגים או כל תחושה אחרת לא נעימה. גדלתי בתחושה שאין מישהו שממש מגדל אותי שומר עליי ודואג לי. בבי"סיסודי עשו עליי חרם במשך שנתיים, לא דיברו איתי שברו לי חפצים, פעם אף פגעו בי פיזית. קינאו בי בין השאר - הייתי מאוד חכמה, היו הרבה סיבות ליחס שזכיתי לו, חלקן תלויות בי ובהתנהגות שלי. בכל מקרה החווייה של החרם רדפה אותי הרבה שנים. הרגשתי יוצאת דופן, לא רצוייה, לא מסוגלת להתחבר אל קבוצות של אנשים. תפקדתי תמיד, הגעתי להישגים בצבא, בלימודים אקדמאיים, אבל הייתי בתחושה של לבד וומתוך התגוננות תפסתי עמדה שאני לא צריכה אף אחד (כמובן שזה לא נכון, אבל אז הרגשתי כך). ראיתי שמשהו לא בסדר, והלכתי לטיפול פסיכולוגי, במהלכו צפו ועלו כל מיני חוויות כואבות, נכנסתי מחדש לסיוטים שלי, לדכאון, למדתי הרבה דברים על קשר ואמון עם המטפל שלי, נפתחתי מחדש אל מישהו, בניתי איתו אמון - הוא היי ה הראשון שלא איכזב אותי או פגע בי באישהי צורה. דרכו למדתי על אהבה וחברות וקשר באופן כללי, אך עדיין בחוץ, בחברה לא לגמרי הצלחתי להשתלב כאשר הייה מדובר בקבוצה של אנשים (באחד על אחד לא הייתה לי כ"כ בעייה) החוויות הטראומטיות של חרם הציפו אותי ולא הייתה לי שום דרך לשלוט עליהן (ככה זה עם זכרונות טראומטיים בשונה מזכרונות רגילים). הרגשתי כאילו אנשים נגדי, לא אוהבים אותי, צוחקים עליי וכיוצא בזאת. הכוחות שלי לאט לאט התדלדלו, הייתי בחרדות רבות שהתפתחו אט אט למצב פסיכוטי-פראנואידי. פוטרתי מעבודתי והרגשתי כי כמעט לא נשאר לי כלום בחיים. אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית, קיבלתי טיפול תרופתי (אנטי פסיכוטי) וכשיצאתי מהפסיכוזה הפראנואידית הייתי בדיכאון, לא ראיתי טעם לחיים, לא האמנתי שיהייה יותר טוב, הייתי עייפה וחסרת כוחות. בשלב זה התחלתי גם טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני. במקביל כל הזמן הייתי גם בטיפול פסיכולוגי. התרופות משני הסוגים עזרו מאוד, לאטלאט מצבי השתפר. שיניתי מקום מגורים (עברתי עיר) והתחלתי מחדש. מצאתי עבודה, חזרתי ללמוד, הבנתי מהם הפחדים שלי, הטראומות, ושייתכן שהמציאות שונה. הבנתי שבילבלתי בין הפחד למציאות ושחשבתי שמה שאני מפחדת ממנו כאילו קורה באמת. אני מאמינה שללא התרופות לא הייתי מסוגלת לצאת ממעגל האימה הזה. התרופות איפשרו לי לראות את המציאות בצורה צלולה יותר. לראות שיש גם אנשים טובים, אנשים שמעוניינים בחברתי, אנשים שאיכפת להם ואנשים שמעריכים אותי. גם הטיפול הפסיכולוגי היי ה בעל חשיבות מכרעת - הוא הייה הפתח לקשרים אחרים, האמון שהייה כ"כ שבור בעבר "תוקן" בקשר עם הפסיכולוג, בעדיו אני לא יודעת איפה הייתי היום. ולמרות המחיר של ההצפה הרגשית והחוויות הקשות שעולות במהלך טיפול - זה הייה שווה. לפעמים על מנת להמשיך הלאה ולעלות יש קודם לרדת אל התהומות הכואבים. היום אני שנה אחרי האישפוז במחלקה הפסיכיאטרית, לומדת מקצוע שמעניין אותי, יש לי חברים חדשים, אני מרגישה טוב בחברה בה אני נמצאת, אני עובדת בעבודה שמעניינת אותי. אני בריאה. בשבועות האחרונים הפסקתי גם את הטיפול התרופתי - כמובן במעקב של פסיכיאטר, מתוך שיקול דעת שזה כבר בסדר. אני במצב יותר טוב ממה שהייתי אי-פעם. אז יש סיפורים טובים. הדרך שלי הייתה מאוד ארוכה, במהלכה הייה הרבה סבל וקושי, הרבה כאב, בעיקר לפתוח מחדש חוויות כאובות, אבל אם יש אומץ לעשות זאת מתוך הבנה שהבעיות לא יכולות להיעלם סתם, אז יש גם תקווה. בכדי להגיע למקום טוב יש לעבד את המקומות המסוייטים, ואם יש צורך אז גם להיעזר בתרופות. כדאי להיזהר שהטיפול הפסיכולוגי לא יהייה מציף מדיי, אבל הוא המפתח להחלמה לדעתי. אני מקווה שעזרתי לך במשהו. מקווה שמצבה של בתך ישתפר. תחזיקי את את התקווה גם כשהיא לא מסוגלת לעשות זאת. אשמח לעזור לך בכל דרך שהיא, את מוזמנת לשאול אותי כל שאלה שעולה בראשך.

> בערב יום העצמאות של שנת 2000 היגעתי לפסיכיאטר עם נפש > מנופצת לרסיסים. הייתי במצב שהמטלה הקטנה ביותר והחיכוך > הקטן גרם לי ליפול על הריצפה בלי יכולת לזוז. שלושה שבועות > לאחר שהתפרץ גל הדיכאון הגעתי למצב שנפלתי מרותק למיטה 24 > שעות בלא יכולת לזוז. > פניתי לרופא הוא הסתכל עלי באמפטיה ואמר לי "זה לא מצב מסוכן". > > שבועיים לאחר מכן נתן לי הפסיכולוג מכתב לפסיכיאטר בו הוא > מבקש ממנו לרשום לי ריטאלין. הפסיכיאטר אמר לי בעדינות לרדת > מהנושא וכשהתעקשתי הוא זימן אותי לפגישה של שעה וכתש אותי > בצורה כזאת שרק רציתי ללכת הביתה. > > שקלתי להחליף את הרופא ופניתי גם ל "מכבי טבעי" בבני ברק. > > לפני שהגעתי למכבי טיבעי היה לי תיקול בעבודה שגרם לי למחשבות > אובדניות קשות ולריתוק למיטה. פניתי לאחי הוא צילצל לרופא > הרופא ניער אותי הרגיע אותי הוציא לי מהראש את המחשבות האובדניות > ואת הסכנה של כניסה לפסיכוזה. > > בגלל הכניסה לאירוע הנקודתי החריף והיציאה ממנו ובגלל שהבנתי > שהרופא הוציא לי מהראש את נושא הריטאלין רק בגלל שאיכפת לו ממני > חל מפנה דראמטי והתחלתי להתאושש בצורה מרשימה. > > עכשיו לגבי מכבי טיבעי. > > היגעתי לרופאה הממיינת חודשיים לאחר הטיפול בסרוקסט . > היא שאלה אותי למה היגעתי אליהם אמרתי לה שזה בגלל שאני > חושש לקחת תרופות לצמיתות. > הרופאה המליצה על צימחי מרפא וביו פידבק. > החזרתי את התיק לקבלה וניסו לקבוע לי תור לביו פידבק כמעט בכח. > שאלתי לגבי צימחי מרפא ואמרו לי שצימחי מרפא יש רק בראשל"צ. > > 3 יומים לאחר מכן שאלתי את הממיינת בטלפון מתי הזמן המתאים > להתחלת טיפולים . > בנוסף לכך שאלתי את הממיינת אם להתחיל ביו פידבק או צמחים. > היא ענתה בשאלה > > "שאול אתה רוצה לקחת סרוקסט כל החיים ?" > > כמובן שהרופאה המליצה להתחיל מיד גם ביופידבק וגם צמחים. > > הספק התחיל לקנן בי ואמרתי להם שלפני שאני קובע תור לטיפול > בצמחים אני רוצה לשאול את המטפל בצמחים מספר שאלות. > > שלחתי פקס למטפל בצמחים ואמרתי לו שמוקדם לדבר על טיפול בצמחים > כל עוד לא הותאם הטיפול התרופתי המתאים על ידי הפסיכיאטר. > > המטפל בצמחים הסכים איתי ואמר לי שאין לי מה לבוא אליו > כל עוד לא יקבע הרופא את ההרכב התרופתי מינונו ומשך הזמן > בו אזדקק לטיפול התרופתי. > > פניתי לנציבת פניות הציבור של מכבי והמנהלת הרפואית של מכבי > טבעי ענתה לי תשובה שהיתה צפויה להתקבל כלאמר התחמקות. > > בדיעבד התבררו מספר דברים. > > 1. ההנחה שאזדקק לתרופות לצמיתות הופרכה הרופא שלי יזם > את הפסקת הטיפול התרופתי. > > 2. לא הבנתי בזמנו שעיקר הטיפול בבעייתי הוא הישיבה מול > הפסיכיאטר שיודע לבחון את מצבי הריגשי. רשת הביטחון שלי > היום היא הידיעה שאני יושב מול איש מקצוע שיודע להתייחס > למצב ריגשי ולהרגיע. > > ברור לי שלא מטפל בביו פידבק ולא מטפל בצמחים מיומנים > לבחון מצב נפשי וריגשי. > > 3. לדיכאון לקח כמעט שנה להתפוגג מעצמו ופסיכודינמיקה או > טיפול אלטרנטיבי אפשריים רק לאחר התפוגגות התסמינים > הדיכאונים דהיינו לפחות 9 חודשים אחרי שהאירוע החל > > > זאת אומרת שמכבי טבעי היו מוכנים לא רק לגנוב אותי אלא > גם לדפוק לי את הבריאות בשביל כסף > > תודה שאול > > >

משתפרת יקרה כל כך מרשים הסיפור שלך מהמקום המדוכא שלי. אמנם הכימיה מתחילה להשפיע אבל אז אני רואה כמה שינויים אני צריכה לעשות בחיי, וכבר אי אפשר להתחפר יותר בתירוץ של הדיכאון. מקבלת הרבה עזרה ומתמכרת לחוסר עשייה עם פחד לקחת אחריות ולגדול. האם זה דיכאון או עצלנות? גם לי הסטוריה פסיכוטית ודכאונות מהעבר. האבחנה- מניה דיפרסיה, ועכשיו אחרי הלידה השניה שלי יצאתי מאיזון והמטפלת שלי טוענת שעוד לא חזרתי אליו. אלא שבינתיים חזרתי לעבודה ואני חסרת ביטחון ברמות שמשתקות אותי, מתלבטת אם בכלל יש לי את הכישורים לעסוק במקצוע שלי אלא שאין לי כנראה את הפריבילגיה להתלבט בשלב זה של חיי. מה יהיה? כנראה שדברים יסתדרו השאלה רק מתי ומה יהיה המחיר.

אמא רחוקה ויקרה שלום מאוד מרגש לקרוא את הדאגה הרבה שלך לביתך. גם לי יש אמא רחוקה מאוד שגרה בארץ ואני לא. רק רציתי לתת לך נקודה למחשבה. אני לא יודעת בת כמה ביתך ,אבל יש שלב , והוא חשוב מאוד , שצריך דוקא להתנתק מהקשר של אם ובת . וכמה אני יודעת שניתוק גאוגרפי לוא דוקא מנתק נפשית. ודוקא כשמתחיל הניתוק הנפשי מתחילים החיים העצמאיים. כמובן שתמיכה ואהבה את יותר ממוזמנת לתת לה כל חייה אבל חייה הם שלה ומה היא עושה איתם ואיך זה עניין שלה בלבד שאת לא צריכה להכנס אליו. היא צריכה לטפל בעצמה מתוך רצונה ולא מתוך רצונך ואת רק יכולה לעודד. כמה ברת מזל היא שיש לה אותך.

לצערי הבת שלי שלא היתה תלותית בי בכלל פתחה תלות לא הגיונית היא בימים האחרונים מתקשרת כל שעה וכמה שאני מנסה להראות לה בצחוק שהיא פתחה זאת כי החבר עזב ולא בגלל אהבת אם אני כן מאמינה שהגוזל צריך לעוף אבל נשברו לה הכנפיים ואני צריכה לאחות אותם וואלוהים יודע איך היא בת 23 שעד לפני כמה חודשים היתה נשיאת ארגון הסטודנטים המצטיינים באוניברסיטה בארצות הברית והיום לא מסוגלת לכתוב שעורים עצוב כל מה עכתבת וכתבו אחרים ריגש אותי מאוד ועכשו אני כותבת עם דמעות בעניים כי כמה שאני מנסה לא נראה לי שאני מצליחה ואני מפחדת שאני אשבר

לאמא רחוקה מישהי כתבה לך שאולי עדיף, במקום לדבר ולתת עצות, לקחת את הבת ולעשות דברים מהנים. אם את נוסעת לבקר אותה - זו עצה נהדרת. בנוסף, אם הבת שלך במצב של "נפילה" אולי הלימודים וכל הקטע של המצוינות לא מתאימים לה בשלב זה. את רוצה לעזור לה אבל רוצה שהיא תמשיך ללמוד, אולי היא צריכה ממך גיבוי להחלטה לעזוב הכל ולקחת פסק זמן. אני הייתי במצב שלך לפני שנתיים, כשלבת שלי נשברו הכנפיים, ופיתחתי ממש אובססיה למצב שלה . תנסי לעזור לה עד כמה שאת יכולה אבל קחי לך פסק זמן, לכמה שעות ביום, מהמחשבות עליה. זה יתרום לשתיכן. (קל להגיד, קשה מאד לעשות). אין לך מושג עד כמה אני מבינה אותך. שיהיה רק טוב. אמא קרובה

תודה לכל חברי הפורום ובמיוחד למי ששיתף מניסיונו האישי. אני יודע שאין זה קל לשתף, קיימת מידה מסויימת של חסיפה ולעתים גם חזרה על הדברים הכואבים. באמת שהתרשמתי מהאנשים ומהדברים שנכתבו תודה לכולם ושבוע טוב הידש

בוקר טוב יש לי בן בן 23 שסובל מדיכאון שהתחיל ערב גיוסו לצבא. הוא שרת ביחידה מובחרת וכעבור שנה עזב לעבודות שירות כי הדיכאון הכריע אותו. היום, שנתיים לאחר מכן הבנתי ממנו שכל מה שהוא צריך כרגע זה הרבה אהבה ותמיכה. אם כל הקושי והצער שלי, הוא אינו לומד, למרות שהינו בעל פוטנציאל.. הוא לוקח אפקסור שמאוד עוזר לו, ואילו אנחנו לא מתערבים בקצב הרצון שלו להתפתח. בנתיים הוא גר לבד, עובד לקיומו וכל מה שמעניין אותי זה איך הוא מרגיש ביום יום. חשוב לי לדאוג לו לדברים הבסיסיים ולתת לו כמויות עעעעעעעעעעענקיות של חום כל השאר זה עיניינו... הרבה כוח והרבה מאגרים של אהבה בהצלחה

אני סובלת כחצי שנה מדיכאון והתקפות חרדה בעקבות שימוש בסמים. לאחר התקף קשה במיוחד התחלתי טיפול תרופתי ומחכה לתוצאות. שאלתי היא: מאז אותו התקף קשה (לפני כחודש) אני סובלת מסחרחורות, כאבי ראש, הרגשה של "ריחוף", בעיות במיקוד הראייה וטשטוש. האם יש קשר בין מצב החרדה הקבוע שבו אני נמצאת לבין התופעות הגופניות? תודה על העזרה

אכן יש קשר!! ספרי קצת על עצמך ואיך הגעת למצב של סמים וכו..?? זה היה שווה??

בטיול במזרח, כמובן.... ומאז אני בסרט רע.

שלום לך הדס! כמי ,שחוותה התקפיי חרדה אני יכולה לאמר לך ,שבאמת התקפיי החרדה מלווים בסחרחורת,תשתוש ראיה תחושה של אגרופוביה ועוד הרבה דברים לא כול כך נעימים. אני טופלתי בסרוקסט וזה באמת עזר לי. ככל שתכירי יותר את ההתקף תוכלי גם לשלוט בו ובאמצעות כוח מחשבה חיובי תהי על קרקע יציבה. בהצלחה והמון כוח!!!!

היי, רציתי לספר לך שגם אני השתמשתי בסמים "קלים" ובשלב מסויים הסמיים הכניסו אותי לדכאון עד כדיי מצב שכשאני מסטולה אני נתקפת במחשבות כפייתיות ומוזרות שכתוצאה מזה מביא לדכאון, בקיצור אין דבר כזה סמיים קלים ואם את נימצאת במצב נפשי לא טוב ומשתמשת במקביל בסמיים אז הסמיים מעוררים ומעודדים את היצר הזה. אשמח אם תחזרי אלי עם תשובה, דרך אגב אני בת 27

אני יודעת, אני כבר כמה חודשים לא נוגעת בכלום אבל הדיכאון נשאר ולפעמים אני מרגישה מסטולה גם בלי לקחת כלום...זה לא ממש פלאש-בק אבל זו תחושה ממש לא נעימה של טשטוש.

שלום, רציתי לדעת פרטים על "memorit" , האם היא ניתנת רק במקרה של אלצהיימר? אצל אנשים מבוגרים שלוקים במעין בלבול או אובדן זיכרון, האם מדובר באלצהיימר או בתהליך "טבעי " של הזדקנות, והאם יש טיפול תרופתי לבעיה? תודה .........

שלום, אכן ממוריט היא תרופה אשר מיועדת לחולי אלצהיימר בחומרה קלה עד בינונית, לעתים גם אנשים צעירים - 55, חולים באלצהיימר אבל כפי שאת מבינה השכיחות של המחלה עולה עם הגיל. מדובר בתרופה אשר מאיטה את התהליך של הירידה הקוגניטיבית (זיכרון וריכוז), אבל אינה מונעת את התוצאה והנקודה הסופית, לכן אנחנו עדיין מחכים לתרופה טובה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

משהו לא מסתדר לי אתה אמרת שרסיטל לוקחים במינון יותר קטן? כי הרופא שלי החליף לי מ20 מג ציפרמיל ל40 מג רסיטל אז או שהרופא שלי התבלבל או אתה אבל אני מתחילה לדאוג שהחולשה היא מעודף רסיטל . תענהלי אני מודאגת.

לסיגל שלום, לפי שאלתך יתכן והייתה כאן טעות. רסיטל=ציפרמיל והכמויות זהות. יתכן והכוונה הייתה לציפרלקס שהמינון הוא מחצית משתי התרופות הקודמות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש לי שאלה הציעו לי להשתמש בפרחי באך תרכובת כמו החומר הכימי שאני לוקחת ככה נאמר לי בזמן שאני כבר 8 חודשים אם המרוניל והקלונקס האם לדעתך אפשר לצאת מהתרופות הללו ולהתחיל בשיטה קונבנציונלית אותה מטפלת סיפרה לי שהיא הוציאה אישה שנטלה קסנקס 9 שנים. אז מה דעתך? מודה לך על התשובה

לגלית שלום, איני מתמצא מספיק בפרחי בך כך שאיני יכול לענות לך. עם זאת ספורים על מקרים פרטיים יש כמעט בכל שיטות הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת ממחשבות כפיתיות מאוד ומדכאון, האם מספיק להשתמש בכדורים נוגדי דכאון בלבד(רסיטל לדוגמא) , האם יש כדור שמשלב את שני התופעות. תודה

הכדורים מקבוצת ה SSRi's כדוגמת רסיטל הם גם נוגדי OCD אם כי כאשר ישנה הפרעה כפייתית מקובל להשתמש במינון גבוה מכדור אחד ליום. תרגישי טוב.

למתיה שלום, אני מצטרף לתשובתו של אלמוג, כדאי גם לחשוב על שיחות בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם אנשים שהתאבדו הם בהכרח אנשים שלא טופלו באמצעות כדורים לדכאון?

אני סובל מחרדות

לדני שלום, הגיוני להניח שאנשים שהתאבדו סבלו מרמה זו או אחרת של דיכאון. טיפול תרופתי עשוי היה לעזור להם. לצערי הטיפולים אינם עובדים ברמה של מאה אחוזים, וגם אנשים אשר נוטלים טיפול תרופתי עלולים להרגיש לא טוב ולבצע מעשה אובדני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם כדורים לדכאון מטפלים גם במחשבות כפייתיות ואם לא כולם אז מה כן?

כן, כדורים מקבוצת ה SSRi's (סרוקסט,ציפראמיל,פרוזק,פבוקסיל, לוסטרל) מטפלים גם בדיכאון וגם בהפרעה כפייתית,אם כי כאשר ישנה הפרעה כפייתית יש צורך במינון גבוה יותר מאשר בדיכאון.

לורד שלום, אני מצטרף לתשובתו של אלמוג, ותודה הידש

שלום! האם אפשר לשתות אלכוהול בזמן טיפול בכדורים נגד דכאון, שאלתי השנייה היא מה ההבדל בין דכאון מסוג דיסתימיה לבין דכאון דו קוטבי ואלו כדורים היית ממליץ לקחת לסוגים אלו של דכאון. תודה

אסור לשתות אלכוהול בזמן הטיפול בתרופות. ההבדלים הם: דיכאון מסוג דיסתמיה הוא דיכאון קל,אך מתמשך וכרוני, דיכאון דו קוטבי הוא מצב שבו מצב הרוח מתחלף בקיצוניות ממצב רוח מרומם - הקרוי מאניה למצב של דיכאון עמוק - הקרוי דיפרסיה ומכאן השם מאניה דיפרסיה. תרגישי טוב.

תודה על התיחסותך למכתב, לגבי אלכוהול הבנתי שהסיבה על איסור אלכוהול בזמן הטיפול הוא שתחושת השכרות גבוהה יותר ולכן הרגשה של כוס יין אחת תהיה שווה לשתי כוסות וחצי, הרופאה שלי אמרה לי שכשאני יודעת שאני הולכת לשתות אז עדיף לדחות את הכדור ביום או לקחת אותו בבוקר.

מהו שגעון גדלות?

לרונה שלום, מדובר על מחשבות שווא מסוג גדלות. למשל אני המשיח, אני אביא שלום לעולם, יש לי כוחות מאגיים ואני יכול לגרום לאנשים לעשות דברים שהם אינם רוצים וכך הלאה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בתי בת 18 אחרי התקף שני ומטופלת עם רספרידל ופקסט החליטה לחזור לרופא הקודם שטיפל בה אחרי ההתקף הראשון , לאחר שחלה התיצבות הפסיק הרופא את התרופות תוך כדי זה שהוא לא מעדכן אותנו לגבי סמנים אשר עלולים להביא להתקף נוסף. בנתיים טופלה בתי ע"י רופא אחר לאחר ההתקף השני. ביוזמתה של בתי נפגשנו עם הרופא הראשון ולאחר שקבלתי בפניו על הנזק הכבד שנגרם לבתי בגין ההתקף אשר לפי מידע רב שהצטבר יכול היה להימנע אולי אם היא הייתה נוטלת תרופות, תשובתו הייתה שגם היום היה נוהג באותה שיטה שהיא הפסקת התרופות כשאין צורך בהם והוא בכלל נגד תרופות ויותר להעמסת לחץ לשם נטילת מטלות גם לאנשים לאחר התקף, הגישה הידועה לפי חומר רב שקראתי היא לקיחת תרופות בצורה קבועה, רצוי להדגיש שמדובר ברופא בעל ביטחון עצמי רב ולפי דבריו מנהל מחלקה של נער בבית חולים, איך מוסברת סתירה זו בברכה יעקב

למה אני לא מופתע??

לקנדשוב שלום, אני מצטער על מה שקרה. בכל אופן הספרות המקובלת והגישה השלטת היא מתן תרופות למניעה של התקף חוזר גם מתי שמרגישים בטוב. לפחות שנה אחרי ההתקף הפסיכוטי והאמריקאים הרבה יותר קיצוניים בהמשך הטיפול. בלי טיפול תרופתי או שיחות השכיחות של התקף פסיכוטי חוזר עלול להגיע עד 80% וזו הסיבה למדיניות של יד קשה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם יתכן שתרופה משפיעה ופתאום יש התפרציות אלימות כאילו אין השפעה מטיבה יותר? {3 חודשים }

לדבי שלום, נדיר אבל קיים, צריך להגיע לרופא המטפל, לתאר בדיוק מה קורה ולשקול את הפסקת התרופה. בכל מקרה אם תרופה אינה עוזרת במשך שלושה חודשים כדאי לשקול להחליף אותה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת מדכאון וחרדות{יותר מדכאון} כבר כמה שנים ולאחרונה התחלתי טיפול ברסיטל וציפרמיל, הדכאון מופיע בדרך כלל בערב ולא ביום ולכן אני מתפקדת ביום יום, כלומר עובדת, חברותית לסביבה, מתקשרת אך אני מרגישה בגדול שאני חייה בצל הדכאון ושככול שעובר הזמן הדכאון רק מעמיק , זה מתבטא בחוסר יכט\ולת שלי להגיע להחלטות בחיים, אני כבר לא יודעת אם אני עם חבר שלי בגלל שאני פוחדת להיות לבד עם הדיכאון ובכלליות אני מרגישה שהדכאון דיי טוקע אותי, בכל אופן רציתי לשאול אותך כמה שאלות: האם עדיף לקחת את הכדור בבוקר ולא בערב, כלומר האם רסיטל הוא כדור שמעורר, שאלתי הבאה היא האם אסור לשתות אלכוהול בזמן הטיפול בכדורים ושאלה הבאה שלי היא מה ההבדל בין FLUOXETINE &PAROXETINE ומה הכי יעיל לדכאון ומחשבות כפייתיות ושאלתי האחרונה היא איך אפשר לדעת שהדכאון שלי הוא כתוצאה ממצב נפשי שניתן לטפל בו או שהמוח אינו מייצר מספיק סרוטונין ולכן יאלץ להשתמש בתרופות כל חיי , אני אוסיף ואומר שאני עדיין חשה מדי פעם בדאון ואולי הרסיטל לא מתאים לי{הכמות שאני לוקחת היא 20 מ"ג} תודה רבה

לטינה שלום, בדרך כלל התרופות מעוררות ולכן מומלץ ליטול אותן בבוקר. לפי התיאור כך המצב אצלך, ישנם בודדים שהן דווקא מעייפות ואז מומלץ ליטול אותן בערב. מדובר על שתי תרופות סרוקסט ופרוזק ששתיהן יעילות באותה המידה, ההבדל הוא בעיקר בהתאמה אישית. כך גם הרסיטל. בדרך כלל מדובר בטיפול בדיכאון ראשון של כשנה ואחר כך הגוף מתרגל ליצר רמה תקינה של סרוטונין והטיפול לא למשך כל החיים. לעתים בהתקף שני או שלישי מאריכים את הטיפול למשך מספר שנים. מהלך הטיפול מתחלק לשניים. כשלושה ארבעה חודשים יציאה מהדיכאון. ואחר כך טיפול מונע שהדיכאון לא יחזור. זו הסיבה למשך הארוך של הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, אני מודה לך על תשובתך אך אינני בטוחה כי הבנתי נכון את תוכן דברייך, כשציינת על ההתקף הראשון או השני של הדכאון , למה התכוונת כשאמרת התקף כי רוב הדכאונות שאני עוברת הם כמעט כל ערב באופן קבוע כלומר הם אורחים קבועים אצלי בסלון ובאים כל פעם ברמות שונות, האם זה אומר שיש לי כל ערב התקף? שאלתי השנייה היא האם זה נכון שבתחילת הטיפול יש מאין הדרדרות במצב לצורך עלייה ואם כן האם זה הגיוני שבערב הראשון שלקחתי כדור הרגשתי לאחר כמה שעות דכאון כמו שלא הרגשתי בחיי(לילה לבן) האם יתכן שזה מהכדור וההשפעה כל כך מהירה?ושאלתי האחרונה היא האם קיים מצב של דכאון שלא נובע דווקא מחוסר בסרוטנין והאם יש מצב ששום כדור לא יתאים לי ואם תוכל לומר לי אם החלפת כדורים לדכאון בתדירות גבוהה גורמת נזק ואיזה כדורים אתה ממליץ בדר"כ למטופלים חדשים שסובלים מדכאון והאם דכאון וחרדה זה אותו דבר, אני אשמח לקבל תשובה על כל השאלות, מאוד חשוב לי לדעת ולהבין ואני מצטערת על עומס השאלות תודה רבה

שלום לד"ר הידייש אני עובר כרגע לנטילת כדורים (אנפרניל)לאחר טיפול ממושך של שנה בסרוקס לפני זה ההיתי נוטל ציפרמיל במשך שנה נוספת,אגב אני סובל מחרדה חברתית,היום הרופא שלי החליף לי לאנפרניל היות ועם הסרוקסט נהפכתי לאדם נורא עצבני מה דעתך על התרופה והאם היא גורמת להשמנה או עיפות יותר מהסרוקסט? אגב הפורום הנ"ל מאד עוזר לי בשיתוף כל החברים שנמצאים פה ושואלים ומשתפים חוויות ואף תשובות וניסיון במצבים שונים,וכמובן תודה לך על תשובותיך כן יהיו פורמוים רבים לכל מבקשי עניין באשר הם כמו הפורום הזה.

לרפאל שלום, תודה על המילים החמות. כל התרופות שציינת יעילות באותה המידה. ההבדלים הם בעיקר בהתאמה האישית ותופעות הלוואי. יש הגיון לעבור לאנפרניל כאשר תרופות חדשות יותר נכשלו במיוחד שלאנפרניל יש השפעה מרגיעה יותר מהאחרות. תופעות הלוואי שציינת עלולות להיות אבל כמובן השאלה האם הן יהיו אצלך? את התשובה לשאלה זו אפשר יהיה לקבל רק כאשר תיטול את התרופה. בהצלחה דר' גיורא הידש

ללחץ דם גבוה?

לטחורים!

לקיש שלום, לא נמצאו נזקים משימוש ממושך בפרוזק. להיפך מצאו שלפרוזק השפעה דומה לאספירין "לדילול הדם" ולכן מונע הסתיידות עורקים, כמו כן דיכאון מחמיר את המצב הבריאותי הכללי בעוד שמצב רוח טוב (בהשפעת הפרוזק) שומר על הבריאות. כך שיש אפילו יתרונות לשימוש ממושך בפרוזק ותרופות דומות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://www.hypno.org.il/information.asp

ערב טוב למנהל הפורום! הייתי מעוניין לדעת מה עושים אם ילד שלא יודע לשבת בריכוז בגן?

ד"ר הידש הוא לא פסיכיאטר לגיל הרך.זן התמחות נפרדת. ישנו פורום ב- YNET בנושא זה

בכל אופן כדאי שיגיע לאבחון בשאלה של הפרעת קשב שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כנרת תודה על מילות העידוד - גם אני התעכזבתי מהתגובות של הליצנים. איקסל זה עוד כדור נוגד דיכאון. דר' הידש אתה פשוט מקסיםםםם - אין מילים!! אתמול, בערב השני שלקחתי את ה-IXEL , לקחתי גם כדור אלפרליד בתקווה שלא ארגיש את הבערה בקרקפת. יצאתי לבלות והרגשתי מצויןןןןןןןןןןןןןןןןןן בלי שום תופעות, בלי מיגרנה מהן התרגלתי לסבול כמעט כל יום (ולפי המלצתך עברתי מציפרלקס שכנראה לא התאים) ו בלי חרדה. hallelujah!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה תודה

תודה, ושכולנו נרגיש כמוך הידש

הכוונה היא לאנשים שחולמים/מפנטזים על הישגים כלכליים, מעמד חברתי גבוה למשל בחור בן 20 אומר אני רוצה לפתוח עסק גדול ומצליח והוא לא מוכן לעלות בשלבי הסטטוסים כלומר לעבוד בעבודות מזדמנות, להרוויח כסף, ללמוד אלא ישר לפתוח עסק גדול ללא שום ידע התחלתי האם זה מעיד על טשטוש בין מציאות לחלום?? תודה

ללינוי שלום, אני חושב שמדובר יותר במרכיב של חינוך ותרבות. לצערי בארצנו אין מספיק דגש שבשביל להרוויח צריך לעבוד קשה, לפעמים הדגש הוא שצריך להיות ממזר ולחשוב על הדרך הקלה.... אבל כמובן יתכן שלאנשים אחרים יש דעות אחרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש אני מקבלת פאקסט כחודשיים.הכדור פשוט מציל אותי!! סבלתי מחרדות שונות והתחלה של דיכאון ועכשיו אני מרגישה טוב. אני חייבת את עזרתך דחוף (אם תוכל לענות לי היום-אני מאוד אעריך זאת)-הפגישה הבאה שלי עם הרופאה היתה אמורה להיות היום ונמסר לי שהיא טסה במפתיע לחו"ל. בפגישה זו,רציתי להתייעץ איתה לגבי החלפת הכדור לסרוקסט או פריזמה,כיוון שמאז נטילת הפאקסט-אני סובלת קשות מטחורים (כתבתי לך על זה בעבר). בכל אופן,אני חייבת יעוץ דחוף כי אולי רופא המשפחה יוכל לרשום לי כדורים אחרת אני נשאת עד יום ראשון בלי! מה אתה ממליץ לי לבקש מרופא המשפחה? אם אני אגיד לו על דעת עצמי לרשום לי סרוקסט זה יהיה בסדר? מה עדיף סרוקסט או פריזמה? יש לציין שהפאקסט מאוד עוזר לי (אבל יש לו תופעות לוואי-הפרעות שינה,קשיי הרדמות וכמובן הטחורים-שזה הכי נורא בשבילי). תודה רבה על כך שאתה כאן!! אני מאוד מעריכה את עזרתך.

סרוקסט זה פאקסט.זה אותו כדור אבל הם מיוצרים במקומות שונים ולכן הם נקראים שונה.

פאקסט הוא אכן סרוקסט תוצרת הארץ. ורופא המשפחה אכן יכול לרשום לך סרוקסט.

האם המינון של רסיטל וציפרלקס שווה או שהמג שונים? מה המינון המקובל של רסיטל?

אני מקווה שאני לא מטעה אבל מינון של רסיטל זה 20 מ"ג (כדור אחד) ושוב, אם אני לא טועה, המינון המקביל ל20 מ"ג רסיטל זה 10 מ"ג ציפרלקס

לסיגל שלום, בשתי התרופות יש את אותה המולקולה הפעילה במינון של 10 מג'. בציפרמיל יש את החלק הלא פעיל במינון זהה. לכן רסיטל 10 מג'=ציפרמיל 20 מג. סליחה ששכחתי לציין ציפרמיל זהה לרסיטל. קצת מסובך אבל מדויק דר' גיורא הידש

מכובדי האם היית ממליץ על תרופה זו במקרים של דיכאון מתמשך עם מאפייני התקפי חרדה קשים לתשובתך המהירה אשמח

מנסיון אני סבלתי בדיוק ממה שרשמת והתרופה הזו הייתה בגדר הצלת חיים בשבילי אבל באמת שכל מקרה לגופו בהצלחה אריאל

האם הכוונה לדיסתימיה?

היי אריאל אשמח עם תיצןר עימי קשר לנייד :050-538488 מעוניין לקבל מידע ממפורט יותר לגבי נסיונך ברמרון בתודה מראש

היי אריאל אשמח באם תיצור עימי קשר 050-538488.מעוניין לקבל פרטים נוספים בקשר לנסיונך בטיפול ברמרון תודה מראש מוטי

נטלתי ציפרמיל כמה חודשים ועכשיו הרופא החליף לי את הציפרמיל לרסיטל והוסיף לי נורטילין 75 מג. אני לוקחת אותם כבר שבוע ומרגישה מאד חלשה כמעט עד עילפון. הרופא אומר שזה טיבעי אבל בהוראות של התרופה נורטילין כתוב שבמצב כזה להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא. הייתי רוצה ממך חוות דעת נוספת . בתודה מראש סיגל.

לסיגל שלום, רסיטל זהה לציפרמיל כך שאין כאן החלפה ממש, אלא תרופה תוצרת הארץ במקום תוצרת החוץ ולכן יותר זולה. יתכן שהחולשה היא מהנורטילין, כדאי לשתות הרבה. את עשית את מה שכתוב והתייעצת עם הרופא. לא ציינת כמה זמן את נוטלת נורטילין, בדרך כלל אחרי כמה ימים ישנה הסתגלות, אולי כדאי להוריד קצת במינון ולהעלות במינון באופן הדרגתי יותר? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לקחתי פבוקסיל במשך שנה בשילוב עם טיפול פסיכולוגי, זה אמנם העלים את החרדות אבל לא עעז לתחושת חוסר המציאות שלוותה אותי אז ומלווה אותי עד היום......הרופא הציע שנתחיל עם פבוקסיל מחדש אולם זה היה לאחר הפסקה- התופעות לוואי היו נוראות ואיומות(כמו בתקופה הראשונה שלקחתי פבוקסיל), גלי קור מטורפים באזור הראש ובכל הגוף, שלשולים, סחרחורות ומה לא, כבר לא הייתי יכולה לסבול את זה אז הפסקתי, אחרי חודש החרדות חזרו במלוא עוצמתן , כל המצב הזה מתיש ומייגע ונמשך כבר קרוב לשלוש שנים....החלפתי מטפל ממטפל דינמי למטפל קוגנטיבי התנהגותי וכמו כן החלפתי פסיכיאטר. הגעתי למישהי מקסימה שרשמה לי פקסט, אני מתה מפחד מהתופעות לוואי העתידיות להתרחש כי מאלו של הפבוקסיל יש לי טראומה ביותר, הגעתי בגללן למיון יותר מפעם אחת.רציתי לשאול אם מישהו יודע- מה ההבדל בתופעות לוואי בין פקסט לפבוקסיל? עד כמה פקסט יעילה לטיפול בחרדה? חוץ מזה יש לי גוף רגיש ביותר שמגיב מאד קשה לכימיקלים ורציתי לשאול האם זה מסוכן לצרף אלפרליד כשיש התקף פתאומי שחייבים להרגיע?(הרופאה רשמה לי אותו אבל קשה לי לי לסמוך על רופאים בכלל ועל הגוף שלי בפרט...)......

אני לקחתי פקסט במשך כמה שנים (זה אותו מרכיב של סרוקסט אבל תוצרת הארץ ולכן יותר זול). תופעות הלוואי יכולות להיות שונות אצל כל אדם - אחד יכול לסבול והשני לא. אצלי, בהתחלת הטיפול הראש היה מאוד כבד ומעורפל אבל זה עבר תוך כמה זמן. בגדול, עד שלא תנסי את לא תדעי. הכדור מאוד עזר לי בחרדות, אבל בהתחלת הטיפול החרדות דווקא עלו עד שהתרגלתי לכדור. בזמן זה אפשר לשלב את האלפרליד שמפחית את החרדה. אין שום בעיה להשתמש באלפרליד יחד עם פקסט. כפי שאמרתי, בהתחלה אולי תצטרכי להשתמש באלפרליד כל יום עד שאת מתרגלת לפקסט ואחר כך רק לפי הצורך. אני תמיד דועגת שיהיה לי אלפרליד בתיק וככה שאם אני פתאום מרגישה חרדה כאשר אני בחוץ, אני מיד לוקחת חצי כדור של 0.25 שזה ממש מינון קטן וזה מסדר אותי. במקראה שזה לא עזר, אני פשוט לוקחת עוד חצי. אם תראי שאת מאוד סובלת מתופעות לוואי או שאחרי חודש חודשיים אין שיפור במצבך, תשקלי העברה לכדור אחר. אני הפסקתי את הפקסט כי הרגשתי שזה כבר לא היה יעיל בשבילי אחרי 4 או 5 שנים (בהתחלה לקחתי סרוקסט לפני שפקסט יצא לשוק). עברתי לציפרלקס שלא התאים לי ועכשיו התחלתי עם איקסל. שיהיה בהצלחה!!!

פקסט יעיל מאוד לחרדה.העצה שלי :ותתייעצי על זה עם הפסיכיאטרית שלך-אני התחלתי עם ציפרמיל איתו התופ]עות לוואי היו ממש קלות ומינוריות:קצת בחילה,קצת אי נוחות בקיבה,עייפות אבל הן נמשכו רק עד גג השבועיים הראשונים.לאחר חודש וחצי בערך עברתי לפאקסט והמעבר היה ממש חלק ללא כל תופעות לוואי כלשהן.וכמובן שמה שיותר חשוב- ההשפעה של הפקסט על החרדות היתה משמעותית.בהצלחה!

את אמרת משהו בקשר לשנים שאת לוקחת את התרופות...אני בונה על זה שכל הסיוט שאני חווה כבר די הרבה זמן יסתיים בחודשים הקרובים עם טיפול פסיכולוגי וכדורים.מטריד אותי לחשוב שזה משהו לכל החיים. את כתבת את זה במין השלמה, 'אז לקחתי את הכדור הזה ואחרי חמש שנים את ההוא', זה לא ממש טבעי וזה לא חייב להיות ככה......... למרות שכרגע זה נראה שזה די הכיוון, שנתיים לא עשיתי כלום עם החרדות אז הן לא חלפו מעצמן, במשך שנה לקחתי פבוקסיל עם טיפול פסיכולוגי אבל כשהפסקתי את שניהם הכל חזר, ובעוצמות מטורפות. יש בי הרבה אמונה שאפשר לצאת מכל המעגל המטורף הזה (תרתי משמע) ואני ממש לא רוצה לראות את החרדות שלי כמחלה כרונית כי זה ממש לא משהו שאפשר לחיות איתו כל החיים..אני חושבת שבאיזשהו שלב ז די סוחט את האנרגיות ומתיש ואז כבר אין כח יותר לכלום

אני לוקחת ציפראמיל קרוב לשנה, לפני כן לקחתי סרוקסט במשך חצי שנה. עברתי לציפראמיל עקב חלומות סיוטיים והזעה בלילה. כיום, אני מעוניינת להפסיק בהדרגה את הציפראמיל (שגם הם רק בתקופה האחרונה גורמים לי להזעה בלילות), אך אני מפחדת לחזור למצבי הקודם (הפרעת אכילה - בולימיה). ברצוני לדעת האם יש כדורים אחרים מאותה קטגוריה אשר יכולים להפחית את ההזעה בלילה והאם יכול להיות שאצטרך ליטול תרופות כאלה כל החיים? איך אפשר לדעת האם הבעיה שלי היא נפשית וניתנת להבראה או שיש חוסר בסרוטונין קבוע שאינו מגיע למוח , מה שאומר שכל הזמן אצטרך ליטול תרופות?

לצערינו, כל התרופות ממשפחת SSRI (כמו אלו שלקחת) עשויות לגרום להזעה. יכול להיות שתרופות אחרות מאותה משפחה לא יביאו לתופת הלוואי הזו. גם אנינורא הזעתי עם יפראמיל, אבל עם פריזמה (פרוזאק) זה הפסיק לגמרי. ד"ר הידגש ענה לפני מספר ימים לשאלה של מיששהי בנוגע לסיום הטיפול כשמדובר בהפרעות אכילה, ואמר שנפטרים מהם רק אחרי תקופה ארוכה יחסית (מספר שנים ) ולקראת גיל 30. קודם כל , כדאיל מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שמפסיקים ולבדוק מה דעתו. לא רק לשמוע אותו אומר שכדאי להמשיך, לא גם לברר מה שהסיבה שלו לחשוב כך. אנ יחושבת שאם תדעי מדוע כדאי להמשיך לקחת את הטיפול התרופתי, זה יעזור לך להתמיד. בכל מקרה, כדאיל לאמץ את המחשבה שהטיפול הוא בא לעזור לך לקיים אורח חיים נורמאלי ולא בא להעיק. זה לא משהו שצריך להיפטר ממנו כמה שיותר מהר, אלא מהו שצריך לבחור את הרגע הנכון להתרחק ממנו לאט לאט. האם הטיפול התרופתי בכלל עזר לך? את מרגישה הטבה? את הולכת גם לטיפול בשיחות. אני מקווה שעזרתי

היי שירה, אני בטיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים ואין ספק שזה עוזר. הכדורים הקפיצו אותי קדימה. לא מפריע לי לקחת את הכדורים זה לא מעיק אבל ההזעה היא זו שמפריעה במיוחד בקשר שלי עם החבר. פריזמה הם הכדורים התואמים לסרוקסט והם אלו שגרמו לי להזעה בהתחלה.

האם אפשרי להמשיך ליטול סרוקסט בזמן היריון? מה עלולות להיות ההשלכות לעובר?

שלום, סרוקסט בטוח בהריון ואינו גורם לנזק לעובר. עם זאת אני תמיד ממליץ לקבל אינפורמציה מדוייקת ועדכנית מהמרכז הטרטולוגי בהדסה שהם המעודכנים ביותר בנושא זה. הם תמיד שמחים לענות לשאלות גם בטלפון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 26 וסובלת מדיכאון/ חרדות כבר כמה שנים, לאחר קריאה ממושכת של שאלות ותשובות של פונים בפורום נוכחתי לדעת שאני סובלת לא רק מדכאון אלה גם מחרדות כלומר כל התחושות שעוברות בחרדה הם התחושות שאני עוברת כגון:צמרמורות, בחילה, שלשול, גלי חום ועוד ובנוסף לתחושות אלה , מלווים גם תחושות של דכאון כגון: עייפות, עצב עמוק, פחד מהלבד ומעצמי, תחושת ניכור, דפיקות לב, סוף העולם , בקיצור איש מת מהלך, שאלתי היא האם אני סובלת מדכאון ומחרדה ומה ההבדל ומה ההבדל בין ציפרמיל לרסיטל ומה אתה חושב שיהיה יותר מתאים לי, לאחרונה התחלתי טיפול תרופתי בציפרלקס ולאחר שבועיים החלפתי לרסיטל בהסכמת הרופא שאמר שאין הבדל בין הכדורים האלו אלה רק הבדל כספי(קופת חולים מספסדת רסיטל להבדיל מצפרמיל/ציפרלקס) ולאחר כחודש הגעתי לארצות הברית וכאן אני משתמשת ב-לקספרו שזאת תרופה חדשה יחסית אז שאלתי האחרונה היא האם שמעת על התרופה הזאת(לקספרו)ומה אני אמורה לעשות אם אני מרגישה שהכדורים אינם ממש עוזרים , כלומר עדיין מרגישה דאון ועדיין בצל הדכאון. תודה על ההקשבה, כנרת

לפרקסו זה פשוט ציפרלקס בשם האמרקאי ואין בינה לציפרמיל שום הבדל , רק יותר תופעות לוואי מיניות. אני ממליץ לך לחבקש מהרופא לעבור לאפקסור במקום סתם לבזבז את זמנך על אותם תרופות עם שמות שונים. את אמורה , עם טיפול נכון ועיל להרגיש ממש כמו חדשה ולא לסבול לגמרי מסימפטומים של המחלה.

ניצה, תודה על תגובת למכתב שלי אך מה ההבדל בין כל התרופות שציינתי לתרופה שאת ציינת-אפקסור וכניראה שהצתרך להתמקד בתרופה אחת ולנסות אותה ולא להחליף כל הזמן כדורים אבל תודה בכל מיקרה והלוואי שאני לא אסבול יותר מהסימפטומים של הדכאון, זה יהיה כמעט כמו ביאת המשיח בשבילי

לכנרת- רסיטל,ציפרמיל הן אותה תרופה בדיוק. ציפרלקס היא נגזרת יותר מתקדמת ומדויקת של התרופה הנ"ל ,דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בפחות תופעות לוואי.ציפרלקס נקרא בארה"ב "לקספרו" השאלות שלי אלייך הן : א. באיזה מינון את נוטלת את הרסיטל? ב. כבר כמה זמן? ג. האם את מרגישה שהוא מיטיב איתך? ד. האם את מטופלת אצל רופא פסיכיאטר בארה"ב? ממליצה לך להיפגש באופן מסודר עם פסיכיאטר ולספר לו על מצבך הנפשי בפרוטרוט.אולי הוא יחליט להגביר מינון או להחליף תרופה.לגבי שאלתך בנוגע לאפקסור: זוהי תרופה מסוג שנקרא SNRI שעובדת על שני מעבירים עצביים במוח ,לעומת רסיטל ודומותיה ממשפחת ה SSRI שעובדות רק על מעביר עצבי אחד,לכן התרופה הזאת בד"כ משיגה יותר השפעה לעומת התרופות האחרות.

לכנרת שלום, תשובתה של יעל מדוייקת, רסיטל היא ציפרמיל רק תוצרת הארץ. בציפרלקס יש את המולקולה הפעילה של ציפרמיל כלומר אותו החומר רק אין חומר דומה שאינו פעיל, כלומר התרופה נקיה יותר מהציפרמיל אבל אותה התרופה. כמובן שהציפרלקס זהה לקספרו רק השם השתנה אבל זו אותה התרופה. הציפרלקס היא תרופה טובה, פועלת על הסרוטונין באופן מדוייק וטובה נגד חרדה ודיכאון. רק אחרי שישה שבועות של נטילה ללא הטבה יש טעם לחשוב על החלפת התרופה. נכון שדיכאון וחרדה קצת מבלבלים. התחושה של חרדה היא פחד, ודיכאון הוא מצב רוח ירוד. עם זאת שתי התופעות באות פעמים רבות ביחד, כלומר לכל האנשים עם חרדות יש מצב רוח נמוך, וגם בדיכאון יש מרכיב של חרדה, השאלה תמיד איזה גורם יותר בולט. לכן גם התרופות נוגדות הדיכאון עוזרות נגד חרדות. תרגישי טוב דר' גיורא הידש

שלום דר'. ברצוני לשאול מה יתרונות האנפרניל SR על פני האנפרניל הרגיל. מדובר באדם הנוטל 150 מ"ג אנפרניל ליום וחש רוב היום מנומנם. האם מעבר לאנפרניל שאינו לונג-אקטינג יצמצם את נימנומו במשך היום, עקב ההתפרקות המהירה יותר של החומר? האם האנפרניל SR בעל תופעות לוואי פחות מאסיביות עקב התפרקותו האיטית יותר? מה עדיף? אודה לך על תשובתך.

לדניאלה שלום, אכן מדובר על אותו החומר הפעיל ולכן התרופות זהות, ההשפעה הטובה ותופעות הלוואי זהות. כמובן שהשחרור האיטי מאפשר שמירה של רמה קבועה בדם לכן יותר יציבות ופחות תופעות לוואי. בכל אופן תופעות הלוואי יותר מתונות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי אינטרנט ואני כל הזמן באתרים קבועים. הורי עשו לי אינטרנט בהמלצת המרפא בעיסוק לאחר אבחון של הוירופסיכולוג וזה הומלץ לי לשפר את היכולת השכלית שלי. אני לא אוהבת חישובים מתימטיים ואני לא מחפשת שיפור במתימטיקה. רציתי רק שאחרי שאני יוצאת מהאינטרנט לא אהיה מטומטמת . רציתי לשאול אותך ד"ר הידש, איפה באינטרנט גולשים כדי לשפר ושהגלישה תועיל לי מבחינה רגשית ושכלית . אולי אני חצופה אבל רציתי לדעת באיזה אתרים אתה גולש ומחכים, אם מותר לשאול.

ללימור שלום, הדבר החשוב ביותר הוא להנות מהגלישה וממה שאת עושה. אני עובד די הרבה באינטרנט גם בפורומים וגם מקצועית. חוץ מזה אתרים של הומור ושמחה תמיד טובים (לא מומלץ חדשות....), אבל הדבר החשוב ביותר הוא הקשר עם אנשים, בפורומים, ב ICQ או אפילו בטלפון של האינטרנט עם מצלמות. כמובן שידיעת שפות והתקשרות עם אנשים רחוקים יכולה להיות מרתקת מאוד. בהצלחה דר' גיורא הידש

מהי התרופה היעילה ביותר כנגד מחשבות שווא? אני משתמש כרגע בגאודון

לנדב שלום, כל התרופות נוגדות הפסיכוזה יעילות באותה המידה. כמובן שהרצון הוא שהתרופה תהיה יעילה וללא תופעות לוואי. ועדיף תרופה מהדור החדש, כמו גאודון, זיפרקסה, ריספרידל וסוליאן על התרופות המדור החדש. ההתאמה הסופית היא אישית לכל אחד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם טיפול פסיכולוגי יכול להפחית מחשבות שווא?

סוליאן לא קיבלה אישור FDA והיא איננה תרופה מוכרת ברוב מדינות העולם. תרופות א-טיפיות שלא הזכרת הן הסרוקוול והלפונקס.

האם בעל מקצוע יכול לאבחן סימני מצוקה אמיתיים ולפעול אני שואלת כי לדעתי הבת שלי משדרת מצוקה אבל המטפלים רגועים ומאחר ובפורום לאחרונה היתה אווירה שהצליחה להפחיד אותי אני רוצה לסמוך על תשובתך לסמוך או לא המון תודה

לאמא הרחוקה שלום, אני מאוד מקווה שכן, למרות שהאומדן על חומרת המצוקה והסכנה עלולה להשתנות לפי המטפל או הקרוב. במקרים פחות מקצוניים את בהחלט יכולה להתקשר למטפל/ת ולאמר את דעתך, אל תתביישי, אם ישנה סכנה אז החוקים הרגילים נופלים. כל טוב, דר' גיורא הידש

הפסיכיאטר שלי החליף לי את הסיפראמיל לאפקסור . התרופה נונת המון אנרגיה . אך אני סובל מעלייה בקצב הלב . משינה לא סדירה ומעצירות וטחורים שלא נותנים לי לישון . השיקול של הפסיכיאטר שלי הוא שעליתי במשקל בשמונה קילו בחודש וחצי ובזכות האפקסור התיאבון שלי ירד . אני כבר לא יודע מה לעשות כל תרופה מעוררת תופעות אחרות לא נעימות . אך התרופה הזו מורידה את הדיכאון בצורה די יעילה . האם במשך הזמן ניתן להתגבר על התופעות הלוואי הללו . בידידות והערכה אלן

לאלן שלום, אכן מרץ זה טוב אבל צריך להקפיד שלא יהיה יותר מדי מרץ, בהגזמה מועטה המרץ לא נוח אבל עלול גם להתפרץ מצב של פעילות יתר, מאניה. כך שצריך להשגיח. בכל אופן, המרץ הרב נרגע במידה רבה עם הזמן, יתכן גם שישנה עליה בלחץ הדם ולכן אם אתה מעל גיל 45 כדאי לערוך בדיקות. תרופת הרגעה באופן זמני עשויה לשפר את ההרגשה וגם לאפשר שינה טובה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדה כשנתיים וחצי.לפני כמה שבועות החלפתי כדורים(עברתי לפרימוניל) ורק השבוע התחלתי לקחת את הטיפול המלא(התחלתי כדור והספתי כל שבוע עוד אחד.ביום ראשון האחרון התחלתי עם 3 כדורים).הבעיה היא שאני כבר 3 שבועות נמצא בבית ולא יוצא בגלל התחושה שהנה בא לי התקף.על עבודה אין מה לדבר כרגע אבל מפחיד אותי שאני תקוע בבית(מפחד מדיכאון). ולשאלתי:כמה זמן ייקח לי לקבל את תחושת הביטחון הרצויה? ובבקשה בלי להגיד לי לצאת בכוח וכאלה(לא אפשרי כרגע)

קודם תמצא טיפול תרופתי שירגיע אותך ברגע שתיהיה רגוע תתחיל לצאת ...וכל פעם תתרחק קצת יותר לאט לאט כשתפסיק להרגיש חרדות בחוץ..תצבור ביטחון אתה תחזור לעצמך מלחמה..אחי כל יום מלחמה מחדש הייתי בסרט הזה הרבה זמן ולי עזר אפקסור

לתומר שלום, השיפור מתחיל כשבועיים שלושה אחרי השימוש, 75 מג' הם מינון התחלתי ואינו גבוה. עם זאת במידה ואתה רוצה לצאת מהבית אפשר להעזר בכדור הרגעה כוואבן או לוריוון למטרה נקודתית מסויימת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

חכה יותר משלושה שבועות.עלי הטיפול השפיע רק כעבור שישה שבועות.

שלום, אני שוקל ללכת לפסיכיאטר משום שרמת החיים שלי ירדה כתוצאה מחרדות. בגלל שאני חרד מהרבה דברים, אני חרד גם לגבי הדבר הבא: האם, אחרי ביקור אצל הפסיכיאטר , אחליט ללכת לעשות ביטוח רפואי למשל, לעבוד במוסד ציבורי, לחדש רישיון נהיגה, ואקבל שאלון, וישאלו אותי "האם קיבלת טיפול פסיכיאטרי?" אהיה חייב לענות על שאלה שכזו? האם רשאים לשאול אותי שאלה שכזו? זה ממש מדכא, בביטוח יעשו בעיות, חידוש רשיון נהיגה וכו'. בביטוח בריאות פרטי למשל, חותמים על ויתור סודיות רפואית, ועל חובה לדווח אם משהו שונה מאז ביצוע הביטוח, האם הם יקבלו גם נתונים על הטיפול הפסיכיאטרי? איני מדבר על אישפוז, אני פשוט מרגיש שאני חייב לדסקס עם בעל מקצוע אבל אני לא רוצה להערים קשיים על עצמי לאחר מכן. באיזה שהוא מקום, אני לא רוצה להתאבד או חלילה לעשות משהו שנוגד את החוק או לפגוע במשהו או מישהו אז למה לפתוח פתח לבעיות פורמליות אח"כ? תודה.

אני אגיד לך תשובה שהיא לא פולטיקלי קורקט ולא בטוח שיסכימו איתי פה. אבל במצב של היום אין מה לעשות בכל עבודה חדשה שואלים אותך:"האם עברת טיפול פסיכאטרי והאם אתה נוטל תרופות".כל עוד לא מבקשים ממך לחתום על ויתור חיסיון רפואי אני מציע לשקר.זאת אומרת להגיד שהכל בסדר ולא עברת שום דבר כי אם תרשום שעברת טיפול פסיכיאטרי אני לא מאמין שמישהו יקבל אותך לעבודה. כמובן שזוהי דרכי וכדאי שתתיעץ עם עוד כמה אנשים.

אז גם וויתור על סודיות לא יחסוף את זה לא?

לאיריס שלום, הפלוטין עובר בחלב ולכן התינוק יקבל פלוטין, אומנם מעט אבל הפלוטין עובר בחלב, למרות שלא הוכח שיש נוזק לתינוק בכל זאת מומלץ לבחור באחת משתי הדרכים. לוותר על ההנקה או לא ליטול פלוטין מזל טוב דר' גיורא הידש

כתבתי לך הודעה בעמוד הקודם.

כן תודה קראתי אותה והשארתי תגובה להודעה שלך תודה רבה תמר!

אוקי אז אני מעביר את ההודעה שכתבתי לפה כי גם יש לי עוד שאלה! תודה רבה תמר על תגובתיך האמת שדי הרגעת אותי :-) יש לי עוד שאלה...(אם אפשר:-) אז ככה.. אני בחור בין 31 שדי עובד בעבודות מיזדמנות כך שאני ממש לא יכול להרשות לעצמי פסיכולוג/פסיכיאטר פרטי... השאלה לאן אני יכול או צריך לפנות? יש מקום שאני יכול לפנות מלבד קופת חולים? אני יודע שבקופת חולים שולחים רק לפסיכיאטר ואני יודע שאני יכול לחכות שבועות אפילו חודשיים עד שאני יקבל תור... ישנו עמותה או כל מקום שאני יכול לפנות אליו??? ד"א אני מחיפה שוב ושוב תודה רבה!!! השאלה שלי אם בזמן שאני החרדה בימים שאני מרגיש ממש לא טוב יש משהו שאני יכול לעשות בשביל לנטרל את זה??? ושוב תודה רבה ! יום טוב וקסום לכולם!

ד"ר הידש שלום בעבר פניתי אליך בבקשה לתת לי מקורות לעבודה שאני עושה בנושה דיכאון אצל ילדים ונוער. הפנת אותי לספרו של פרופסור טיאנו -אז קודם כל תודה . רציתי גם לשאול אם תוכל להפנות אותי למאמרים בנושא ולא לספרים ( רצוי מהעשר שנים האחרונות) תודה רבה אביה

לאביה שלום, איני פסיכיאטר ילדים ונוער (אלא מבוגרים) לכן איני מתעדכן באופן שוטף בתחום הזה. עם זאת כדאי לקרוא את הספר "הכלב השחור של צרציל" המתאר את הדיכאון אצל צרציל שהתפתח מדיכאון או מהזנחה רגשית בילדות. מאוד מעניין ואולי קשור. בהצלהח דר' גיורא הידש

האם יש צורך בהפניה כדי לקבוע תור לפסיכיאטר של קופ"ח?

לחן שלום, מומלץ לקבל הפניה ומרפאות בריאות הנפש מבקשות את ההפניה. עם זאת הם גמישים ומוכנים לוותר על כך אם יש סיבה או הסבר. בכל מקרה כדאי להכין מכתב בקשה למרפאה עם הסבר מתאים. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לכולם רציתי לקבל המלצה מהגולשים שמטופלים בסרוקסט איך הכדור משפיע עליהם האם יש באמת שינוי משמעותי? ותוך כמה זמן זה מתחיל לעבוד? והאם תופעות הלוואי נסבלות? אני קיבלתי את התרופה לטיפול בחרדות והפרעה כפייתית תודה

אני לקחתי את הכדור במשך דשנה וחצי והוא עזר לי אבל לא לגמרי. דרך אגב...כל מקרה לגופו מה שעובד אצלי לא בטוח שיעבוד אצלך

שלום לד"ר הידיש, אני נמצאת במצב דיכאוני נורא ואיום, מנסה להחלץ מהצב בכוחות עצמי, על ידי שטיפות מוח עצמיות, ואיך שאני מנסה להתרומם אני נופלת ושוקעת יותר חזק. אני סובלת מהדיכאון כבר 3 שנים אך בשנה האחרונה אני חשה בהחרפה חזקה. רק עכשיו פניתי למומחה והתחלתי טיפול. אני כל היום מסתגרת בבית כמעט ולא יוצאת, כאילו מנסה להסתתר כל הזמן, דימוי עצמי נמוך מאוד עד כדי שנאה עצמית גדולה, אין לי מודעות לשום דבר, כלום לא מדבר אלי הפכתי להיות עצלנית מתפקדת כמו רובוט עושה רק את הדברים ההכרחים, יש פעולות יום יומיות שחייבים לעשות אותם ולפעמים גם את זה אני לא עושה, מתעייפת מהר, אין לי סבלנות לכלום, מתייאשת מהר לא מסוגלת לחשוב חיה כאילו את הרגע מרגישה ריקנות גדולה מאחר ואני אישה סגורה ללא חברות וחברים לא משתתפת בשום חוג או פעילות חברתית מרגישה נורא, דעיכה שקיעה אפס כלום אויר זו התחושה שלי, הדבר מכרסם אותי מבפנים כי זה משפיע על הסביבה שלי למרות שלכאורה חיצונית אני משדרת עסקים כרגיל אבל בפנים בפנים אני מרגישה זוועההההההההההה עם עצמי. נעלמה לי השמחת חיים, אני פשוט לא מתפקדת לא מתלהבת מכלום, לא מטפלת בעצמי ולא מטפחת את עצמי נראית כמו סמרטוט בלוי לפעמים, אני כל היום עם הפיגמה בתוך הבית בקושי קמה בבוקר מהמיטה, הדיכאון מתחיל מהבוקר אין לי מוטיבציה לכלום. השאלה שלי הגדולה, האם אפשר להחלץ מהמצב המגעיל והנורא הזה שפשוט משתק אותי ולא נותן לי לחיות חיים נורמליים ? הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא ד"ר. תודה....... הסובלת

דבר ראשון זה טוב שפנית לטיפול. לא ציינת לאיזה טיפול את הולכת אבל מניסיון רצוי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה). כל מה שאת מציינת עת מצב הרוח שלך והתנהלות החיים זה מה שאנשים שסובלים או סבלו מדיכאון מדווחים. אני מאמינה שחלק מההתבודדות קשור למבנים הנפשיים שבסופו של דבר מביאים אותנו גם לדכיאון, לכן כדי ל"חסן" את עצמינו, כדאי להתחיללבנות טבעת של אנשים שיוכלו לתמוך בנו ברגשי משבר. אני מכירה את המצב שבו מסתובבים כל היום בבית, לא מחליפים בגדים, לא קמים מהמיטה, ישנים כל הזמן. באופן פרדוקסלי, מה שעוזר לשפר את זה זה דווקא לעשוץ דברים "בכח".כשהתחלתי את הטיפול בדיכאון הודעתי לשתי חברות שלי שאני כנראה אגלה התנגדות אם הן יציעו לי לבלות, וביקשתי שלא יוותרו לי, שלא ייתנו לי להשאר בבית גם אם אני ממש מתבכינת. חוץ מזה הכרחתי את עצמי לצאת כליום לכמה זמן שאני יכולה- ללכת למכולת, לעשות סיבוב ברגל לים, לקחת את החתולים לוטרינר, לשבת בשמש. זה נשמע אידיוטי, כאילו איך זה בדיוק יכול לעזור... השתדלתי כל יום לבשל משהו כי זה מה שאני הכי אוהבת לעשות, ולא כל כך עשיתי בזמן הדיכאון.

תודה על העזרה והתמיכה, במקרה שלך כפי שכתבת היו לך חברות שיכלת להשען עליהן ולשתף אותם, לי אין, כמובן שיש לי משפחה אבל אני לא מעיזה לשתף אף אחד בצרה שלי, אבל זה כמובן מתבטא בבית יש לי את כל הזמן שבעולם ואני לא עושה איתו כלום, אני נורא מבולבלת לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך להתחיל מסתובבת כמו סהרורית למרות שיש לי 101 דברים לעשות בבית, אך המצב מביא אותי לעשות את המינימום שבמינמום מצד אחד אני רוצה להשתפר ולהחלים להתגבר על הכל אך מצד שני אני מרגישה שיש אזשהוא כח חזק שהוא יותר חזק מהרצון שלי או ממני שחוסם אותי ולא נותן לי להתגבר, כאילו הרע מתגבר על הטוב ואני מרגישה פשוט חסרת אונים ויום רודף יום אמנם התחלתי טיפול תרופתי ומאוד מקווה שזה יעזור. אני יאמץ את מה שאמרת לעשות דברים "בכח" גם אם אין רצון וחשק. אני יתן לך דוגמא קטנה : קרוב לשלושה חודשים שלא אפיתי וזה מאוד חסר למשפחה שלי זה מאוד מציק לי מצפונית, וכל הזמן יש לי רגשי אשמה נוראיים שאני לא בסדר, וכמו שאמרת קמתי שבוע שעבר והחלטתי שאני אופה, היה לי מאוד קשה והכל הלך בעצלתיים העוגה הצליחה וכולם נהנו, אבל משהוא אצלי פנימה לא נותן לי מנוחה, אני אף פעם לא מרוצה מעצמי כל הזמן באה בטענות קשות לעצמי, קורה לי המון שאני רוצה לעשות משהוא במחשבות זה קיים חזק אבל מעשית הכל נסוג ושוב זה חוזר על עצמו. מקווה לטוב ה ס ו ב ל ת

שלום לך, רציתי לומר לך שאני מיזדהה איתך ועם התחושות הפנימיות שלך, אני בת 27 וסובלת מדיכאון בשש השנים האחרונות כשבשנים האחרונות הדיכאון הולך ומיתעצם, אצלי הדכאון מופיע בערב לילה וזה פשוט משתק, גורם לצמרמורות, חוסר תאבון, הרגשה שאין מוצא, אצלי זה מתבטא בחוסר יכולת להגיע להחלטות לדוגמא אני רוצה להתחיל ללמוד כבר 5 שנים ועדיין לא התחלתי כאילו הדכאון משתק וטוקע ואני חייה אבל מרגישה שלא מתקדמת בכל אופן התחלתי טיפול תרופתי ברסיטל ואני מאוד מקווה להרגיש יותר טוב למרות שהפסיכיאטרית שלי אמרה לי שהכדורים הם רק גלגלי עזר ולא יותר, אשמח לתגובה

שלום לך, אני בהחלט מבינה את הסבל שלך. את יודעת "שסבל" זה בראש שלנו. להבדיל מכאב שהוא פיזי. כלומר הכל תלוי בצורת החשיבה שלנו וברגשות שלנו.אם אנחנו חושבים חיובי אז אנחנו מקבלים חיובי. ואם חושבים שלילי אז גם מקבלים שליל. ולפי מיכתבך אני היתרשמתי שאת ויתרת על החיים שלך. ואל תוותרי על החיים שלך. כמובן שצריך לבדוק מה הנסיבות שהובילו אותך למצב בו את נימצאת כעת. וזאת ניתן לעשות בטיפול פסיכולוגי. ואולי מתוך הטיפול הזה תגיעי לאיזה שהיא פריצת דרך בחיים שלך. תשמרי על עצמך אוהבת מיכל מ

שלום לכולם, הדבר המעודד ממכתבך הוא שנמאס לך מהדיכאון והחלטת לעשות מעשה ולפנות לטיפול. אז שיהיה בהצלחה ואני בטוח שהמצב ישתפר. לדיכאון יש תכונה אחת "טובה" (ואחת בלבד כל היתר זיפט), הדיכאון מטבעו הוא חולף, גם ללא טיפול. הטיפול מזרז את הריפוי וגם מקל על הדיכאון אבל מטבעו, דיכאון ברוך השם חולף. החסרון הוא שבדיכאון אמיתי מאוד קשה לעזור לעצמך וגם לאחרים קשה לעזור לך, ישנה עמדה של ריחוק ומחשבות שליליות שכל דבר מקדם הופך לשלילי, זה המילכוד של הדיכאון. זו גם הסיבה שיש צורך בעזרה מבחוץ, או של איש מקצוע ותרופות או של חברים טובים שיכולים להכיל אותך ובכל זאת להיות אתך לא להתייאש ולעזור. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

תודה על התמיכה, זה מאוד מעודד נכון לפעמים יש את ההרגשה שויתרתי על החיים שלי, והשהחיים מנהלים אותך ולא את אותם אני מנסה להלחם בכל הכח ואני יאמץ את כל הטיפים שנתנו לי כאן. תודה לך ויום טוב ה ס ו ב ל ת

האם תרופת הציפרלקס גורמת להתנפחות?

התשובה היא כן . השאלה באיזה מהירות . בידידות אלן

להדר שלום, איני מבין בדיוק למה הכוונה התנפחות, אבל אני חושב שלא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, כתוצאה ממשבר אישי שחוויתי החלו אצלי נדודי שינה המתבטאים בכך שלעיתים קרובות כשאני מתעוררת בלילה אני מתקשה להירדם. אני נמצאת כרגע בטיפול פסיכולוגי התנהגותי ובנוסף לכך רשם לי הרופא כדור בשם אלפרליד שהוא טוען שיחסית אינו ממכר ושאני צריכה לקחת אותו בערך חודש ימים על מנת להתרגל ולחזור לישון טוב. מה דעתכם? האם אין חשש להתמכר לכדור? האם כדי להפסיק לקחתו אני אצטרך לעשות גמילה הדרגתית? והאם באמת אוכל להתרגל ולחזור לישון טוב לאחר חודש ימים?

רופא שקרן

לרוני שלום, האלפרליד ממכר! אומנם ממכר חלש ותהיה אפשרות להפסיקו, אבל בכל זאת ההמלצה היא לא להשתמש באופן קבוע וגם לעשות הפסקות בשימוש. לילה טוב דר' גיורא הידש

מכובדי נימצא בדיכאון עמוק עם התקפי חרדה משתקים. פסיכיאטר נתן לי אפקסור לוקח אותו מזה שבועיים החלו הפרעות קצב לב שגורמות לחרדה נוספת ומיותרת. מחפש תרופה שתעבוד בעיקר על מרכיב החרדתי בעלהשפעה ממתנת על קצב פעילות הלב ללא תופעות לוואי של הפרעות קצב. בעבר קיבלתי אנאפרניל במשך 10 שנים .התרופה היחידה שעזרה לי. כיום אינה משפיעה לחיוב. איזה מהתרופות החדשות הכי קרובות בהשפעתן לטריציקליים ? נסיתי ציפראמיל , איקסל גם ללא השפעה חיובית. נימצא על סף התמוטטות עצבים אנא עיזרו לי. כל מי שיכול . מחמש פסיכיאטר מומלץ באזור ת"א פרטי.

למוטי שלום, האפקסור אינו גורם להפרעות קצב, יתכן שאתה מרגיש תופעות של חרדה בגלל העוררות. עם זאת אפשר לנסות תרופות הרגעה כמו לוריוון או וואבן עד שתסתגל לאפקסור. האפקסור היא תרופה טובה נגד דיכאון ולאחרונה אושרה בארה"ב כטיפול יעיל נגד חרדה. לכן זו התרופה המומלצת ביותר וכדאי לתת לה סיכוי ולא להפסיק. בהצלחה דר' גיורא הידש

אל תפסיק כל כך מהר.תמיד קשה בהתחלה.לפעמים המצב מחמיר-מנסיון! שמעלד"ר הידש וקח וואבן להרגעה עד שהכדור יתחיל להשפיע לטובה (מקווה שזה יהיהכמה שיותר מהר). תרגיש טוב,נשמה!

שלום לכם! אתמול התחלתי טיפול ב-Ixel ובערך שעה אחרי נטילת הכדור הרגשתי שכל הקרקפת בוערת - לא כמו הזרמים החשמליים שמקבלים בתוך הראש עם סרוקסט=פקסט - אלא כאילו מטגנים לי את הקרקפת. אוףףףףף !!!!!! כל כך קיוויתי שתופעות הלוואי יהיו מינימליות אבל נראה לי שיש לפניי עוד סיוט עד ההסתגלות. מישהו מכיר את התופעה הזו ואם כן - זה עובר מהר??? היום אני ובעלי יוצאים לבלות במועדון ואני כבר חוששת ממה יהיה. אי-אפשר כל הזמן לבטל יציאות בגלל הראש הדפוק שלי!! חברה אני זקוקה לעידוד!!!

שרון אני מצטערת על הליצנים שכותבים לך הערות מטופשות, מאכזב לדעת שיש בפורום אנשים לא רציניים, בכל אופן רציתי לדעת מזה IXEL

לשרון שלום, מדובר בתופעה חיצונית של רגישות של העור, כיוון שהתופעה דומה כמו במקורה לכאב, לעתים אקמול עוזר. מקווה שבילית בכיף דר' גיורא הידש

משה סלח לי אך הנך מדבר מחוסר מודעות,וכל מני תעלומות ומניפולציות של רשויות שונות,לא הוכח עד היום אנשים אשר נפגעו מקאנביס..מה שידוע והוכח שקאנביס אך ורק מועיל לסוגי מחלות שונות [כגון חולי איידס,סרטן אנרוקסיה וכו'..

לכל סם יש גם תכונות מרפאות. הדבר נכון לא רק לגבי קנאביס אלא לגבי כל שאר הסמים כולל סמים קשים. כמעט כל הסמים היו בהתחלה תרופות (כולל אקסטזי, LSD, מורפיום ועוד)- אבל גם הנזקים שלהם מוכחים. אקסטזי למשל יכול לעזור לאנשים עם הפרעה פוסט טראומטית. השאלה היא איך משתמשים בו, לאיזו מטרה ואם הוא ניתן עם מירשם רפואי. זה ההבדל בין USE ל-ABUSE. יש הבדל אם משתמשים בחומר כטיפול רפואי או בשביל להגיע "לסוטול". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2467754,00.html

כדי שחומר פסיכואקטיבי יהפוך לתרופה פסיכותרופית הוא צריך להינתן עם מירשם רפואי ופיקוח רפואי. כל סם יכול להיות תרופה ולהיפך. השאלה איך משתמשים בו.

http://www.priory.com/psych/cannabis.htm

איזה מפחיד - אותי שכנעת !!!!

בני מאותר כסובל מHDND בשנה האחרונה מקבל רטלין. לאחרונה עושה רושם כי הריטלין אינו מסייע בעדו, הילד מאד חרד ועצבני. תפקודו ירוד מבעבר. הציעו לנו קונצרטה. אנא, מבנה , תיאור , תכונות. במה יותר טוב מהרטלין ? הילד קיבל מצמוץ טורדני בימים האחרונים. מוכר כנגזרת מהרטלין ? הוא בן 11.5 בלחץ נוראי מחטיבת הביניים המתקרבת. סבל לפני 3 שבועות מאובדן טראומטי של כלבו. חן חן

לג'ו שלום, מומלץ לנסות להשתמש בתרופות בעלות משך פעולה ארוך, כמו הריטלין XR וכך גם הקונצרטה היא ריטלין עם משך פעולה ארוך. עם זאת איני פסיכיאטר ילדים וכדאי לשאול פסיכיאטר ילדים. בדרך כלל הטיפול בהפרעות קשב הוא מורכב, גם פסיכותרפיה ותמיכה וגם תרופות, במיוחד כאשר אתה מתאר קשיים ופרידה (מהכלב), הייתי ממליץ על שלוב של שיחות. כל טוב דר' יגורא הידש

בהמשך לשאלתי הקודמת ברצוני לשאול דבר מה נוסף. בני בן 11 ו- 8 חודשים, בעבר היו לו בעיות שינה, ז"א קושי להרדם. תקופה מסויימת קיבל מלטונין אשר עזר בצורה מדהימה, אך בהנחיית הרופא מתן התרופה הופסק. היום הוא מקבל ריטלין 20 מ"ג בבוקר ו- 1 מ"ג של רספרדל. בשעה שמונה וחצי בערב הוא נכנס למיטה ומייד נרדם. שיפור זה הוא טוב בהחלט. ברצוני לשאול האם יש קשר בין הרספרדל לבין "פתרון" בעיית ההרדמות. או נכון יותר ברצוני לדעת האם הדבר תקין או שדורש בדיקה והתייחסות. יש לציין שאם הוא בפעילות כל שהיא הוא יכול להמשיך אותה עד 12 בלילה, אך ברגעי שהוא נכנס למיטה תוך 5 דקות הוא נרדם, דבר שפעם היה לוקח לו שעתיים להרדם . פשוט היה שוכב במיטה ולא נרדם בתודה! ברצוני לציין שלמדתי המון על בעיות של בני מתשובותך לפונים.

לאתי שלום, איני פסיכיאטר ילדים אז תתיחס לתשובתי בהתאם. רספרידל אינה תרופה לשינה. עם זאת יתכן שהיא משפרת את המצב של הבן ולכן גם ההפרעות בשינה חלפו. שיהיה רק טוב, ותודה על המשוב דר' גיורא הידש