פורום פסיכיאטריה

איך יודעים אם צריך ללכת לפסיכיאטר? אני מרגישה שצריך לעשות משהו, לא טוב לי ושזה לאורך זמן. אבל איך יודעים אם באמת צריך?

אני חושבת שאת כבר ענית לעמצך על השאלה. אמרת- לא טוב לי . אין תשובה חד משמעית לכך . אי אפשר להגיד עכשו, בדיוק בנקודה הזו צריך ללכת אבל אם הסבל נמשך אין טעם להאריך אותי ויש לפנות לקבלת טיפול תרגישי טוב אריאל

אם לא היית בטיפול נפשי בעבר אני ממליץ קודם על טיפול פסיכולוגי לפני שחושבים על טיפול פסיכיאטרי. הדבר תלוי בסוג ההפרעה ובחומרתה אך באופן כללי מומלץ לנסות קודם טיפול בשיחות ע"י פסיכולוג קליני. פסיכיאטרים עוסקים בעיקר בטיפול תרופתי.

צריך זה עניין של תחושה אישית. כמו שיש מישהו שיש לו פלולה על הפנים. יש מי שזה נורא יפריע לו וילך להסיר אותה, ויש מי שיאמר שזה שם אבל הוא חי עם זה בסדר, ולא ילך להסיר אותה. אין חוק אחד בעניין. אני חושבת שאם תקופה את מרגישה לא בסדר, את מרגישה שאת לא את או מקבלת הערות מאנשים שמכירים אותך על מצבי הרוח שלך או התנהגותך, כדאי לפחות ללכת לייעוץ. זה שהולכים לפסיכיאטר לא בהכרח אומר שהולכים לקחת תרופות, וגם אם כן, זה כמו כל תופה אחרת. בנוגע למה שמשה אמר, אני לא חושבת שטיפול תרופתי מחליף טיפול פסיכולוגי ולא להיפך. אם קיים מצב נפשי לא טוב כדאי לטפל דרך שני המישורים. ולסיום, אני הלכתי כשהרגשתי שאני כבר לא עצמי(מבחינת חשק, חברותיות, זיכרון, כושר התבטאות)+לאורך תקופה ארוכה לא הצלחתי להוציא את עצמי מזה+היו לי מצבי רוח איומים

לאחרונה קיבלתי פלט טלפונים של בעלי וגיליתי שהוא מנהל שיחות אירוטיות, ותוך כדי כך גיליתי שהוא התקשר לכל מיני רופאים פסיכייאטריים. הוא לא יאמר לי מדוע התקשר לשם ואני גם לא מעוניינת שהוא ידע שאני יודעת על כך. אך אני פוחדת מההשלכות של הבעיות שלו שאני לא מודעת להן. אני רוצה לדעת מדוע פנה לפסיכיאטר , בלי שהוא ידע על כך. איך אני יכולה לעבור את החיסיון הרפואי על התיק שלו? יש ילדים בבית , ואני חוששת מאד שאם אשאל את בעלי על כך הוא יגיב באלימות. אשמח מאד לקבל תשובה בהקדם האפשרי. תודה.

ליפית שלום, אי אפשר לדעת בלי ידיעתו, החיסיון הרפואי קודם. יתכן שלבעלך יש סיבה טובה לשמור על הסודיות, כך שאם יש לך אמון בו את יכולה לחכות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי עזרה בהתלבות אני ביפולרית היפומנית נוטה לדיכאון עם גלים די תדירים. תרופה אנטי דיכאונית מייד מקפיצה למעלה ולכן אני מטופלת רק במאזנים. מקץ שנה עם ולפורל אני והפסיכיאטרית שלי חושבות על שילובו עם ליתיום האם ידוע לך על תגובות בין תרופתיות? איך ומה? מה ההשלכות לתווך ארוך של לקיחת ליתיום? מה תופעות הלוואי? מה המטרה בחיפוש וטעיה התרופתי? למנוע לגמרי גלים? למתן? להוריד תדירות? הייתכן שאי פעם יגיעו גלים בקצב של שנים ולא של שבועות וחודשים? מאד מוטרדת מאד אודה על תשובתך וכן על הפניה לקריאה מעמיקה יותר בעניין התרופות תודה

לגלית שלום, השילוב של ליטיום עם דפלפט (וואלפורל) מקובל ויתכן שתהיה לו השפעה טובה. היחוד של ליטיום שהוא טוב מאוד לחלק הדיכאוני. עם זאת איני אוהב את התרופה בגלל ריבוי הנזקים שהיא עלולה לגרום, בלוטת התריס, כליות, רעד. אבל השילוב מקובל. מהספרות מקובל שלוסטרל אינו מקפיץ למאניה ולכן בזמן האחרון אני נותן את הלוסטרל כנוגד דיכאון. כמו כן הזיפרקסה אושרה בארה"ב כיוון שנמצאה יעילה לטיפול במאניה דפרסיה כמייצבת, כמובן שגם לה יש חסרונות. גם הרספרידל מנסה להוכיח את יעילותה בנקודה זו. ישנן תרופות חדשות מקבוצת נוגדי האפילפסיה כמו הדפלפט והטגרטול שגם להן נמצא שימוש מייצב. כך שישנן מספר אופציות לפני שמחליטים על שילוב של תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

המואס באיזה הפרעות נפשיות או תופעות נפשיות אדם מואס הרבה יותר מהרגיל בדברים שונים כמו בנושאים מסוימים, באנשים, במשימות... ובעצם מהי מאיסה פתולוגית ואיזה תופעות נפשיות קשורות למצבים בהם מואסים בדברים עד כדי כך שהאדם כבר לא מסוגל יותר לעסוק בדבר שהוא מואס בו ובורח ממנו. למשל נהג אוטובוס שנוהג ונמאס לו מהנהיגה מאיסה פתלוגית עד כדי כך שהוא עוצר באמצע הכביש למרות הלחצים של הנוסעים שימשיך בנסיעה, אך המאיסה שלו חזקה מאוד. באיזה הפרעות נפשיות או תופעות נפשיות המאיסה בדברים היא כל כך חזקה עד כדי כך שהיא פשוט פוגעת לחלוטין באותו תפקוד חשוב שנמאס עליו ?

ערב טוב, איני חושב שלמאוס זה מונח פסיכיאטרי, אבל מהדוגמא שהבאת מדובר אולי בשחיקה במקום העבודה, או הפרעה פוסט-טראומתית. שבוע טוב ונעים דר' גיורא הידש

רציתי לקבל תשובת ד"ר הידש, על מה קורה לי מבחינה כשאני מואס . השערות שמערבות מונחים כמו הגנות וכאלה...

שלום! אשמח לקבל מידע על תרופה זו MIRO 30ׂ-MIRTAZAPINE30mg

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=307 מירטאזאפין Mirtazapine מירטאזאפין היא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי, השונה מזה של שאר נוגדי הדיכאון. מירטאזאפין חוסמת במוח קולטנים מסוג אלפא 2, האחראים על משוב שלילי לשחרור נוראפינפרין. חסימה של קולטנים אלו מעלה את רמות נוראפינפרין בתאי המוח. נוסף לכך, מירטאזאפין גורמת לשחרור סרוטונין, ויחד עם זאת חוסמת תתי סוגים של קולטנים לסרוטונין. בכך יורד שיעור תופעות הלוואי כגון: חרדה, חוסר שינה, בחילה, ופגיעה בתפקוד המיני, האופיניים לתרופות החוסמות את הספיגה החוזרת של סרוטונין(SSRI), בעוד נשמרת רק הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין אשר אינם נחסמים. למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בחולי דיכאון עם הפרעת חרדה. כמו כן, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה אצל חולי דיכאון.

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=234605&t=234590

שלום רב. לפני כ- 8 חודשים התחלתי לסבול מהתקפי חרדה קשים שהתחילו תוך כדי טיפול פסיכולוגי. כיום אני מטופלת בשתי תרופות - סרוקסט ורמרון. שאלותי הן: 1. מה ההסבר לכך שאני זקוקה (וזה כנראה עובדה) לשתי התרופות גם יחד ? 2. האם אפשר לצפות שיום בהיר אחד לא אסבול יותר מחרדות ולא אזדקק לתרופות ? או במילים אחרות, איך מתרחש השיפור במצב, ומהי האינדיקציה להפסקה (הדרגתית) בתרופות. תודה.

למיכאלה שלום, לעתים כאשר התרופות משפרות את המצב אבל לא הכל חוזר לקדמותו קשה מאוד להחליט מה לעשות, האם להחליף תרופה, האם להוסיף תרופה או להסתפק במה שיש. אני נוהג לפי הכלל שעדיפה תרופה אחת ותמיד לשאוף להרגיש בטוב במאה אחוזים. בקשר לשאלתך השניה. כמובן שהתנאי הראשון הוא שלא יהיו חרדות, התנאי השני שאין כבר פחד, וכבר שכחנו את החרדות. אחר כך צריך לחכות מספר חודשים כדי להיות בטוחים שהחרדות לא יחזרו. נכון שישנם אנשים שנוטלים טיפול במשך שנים רבות, אבל השאיפה היא לסיים טיפול תוך שנה ואם צריך להוסיף עוד מספר חודשים אבל לסיים טיפול כאשר האדם מרגיש בטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בעלי נוטל רסיטל במשך חודשיים וחצי עד עכשיו התרופה היתה נפלאה והתפרצויות הזעם נעלמו והכרתי בעל חדש ואב מקסים והנה בימים האחרונים יש חזרה לדפוסים ישנים האם הגוף התרגל לתרופה והיא אינה משפיעה עוד? אני מיואשת כי קויתי שבא לציון גואל ושהתרופה בשילוב תרפיה תעזור

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=234637&t=234595

יש לי כאב נוראי באוזן שמאל ואני מרגיש כמו חוט שנמשך לי מהאוזן האת אל הגרון שגם כואב קצת.... קסנקס יעזור או שזה ממכר?

ערב טוב אל תשכחו שהנושא הוא פסיכיאטריה ולא אור, אין טעם לעסוק באור ושיהיה לי בריא. אור אל תשכח שמאחורי כל שאלה עומד אדם! בכל אופן אני חושב שהייתי סבלני מספיק. אתם יודעים שאיני אוהב צנזורה אבל כעת אני מוציא כרטיס צהוב. שבוע טוב הידש

למאיה שלום, אין בעיה של "התרגלות" או התמכרות לרסיטל. כמו כל דבר בחיים ישנן עליות וירידות במצב אבל בסך הכל המצב משתפר וההתפרצויות יהיו יותר ויותר רחוקות זו מזו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, בירשותך אני רוצה לשאול מס' שאלות: האם דיכאון מלווה בחרדה.? או חרדה מלווה בדיכאון? האם אנשים הסובלים מחרדה. סובלים בהכרח גם מדיכאון? איך אפשר להבחין בין דיכאון לחרדה? ידוע שרוב התרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש. אמורות לטפל גם בחרדה. האם מדובר בשתי הפרעות נפרדות? מה מבדיל בינהן? מה הקשר בינהן? האם מצב- רוח ירוד ביגלל בעיות שונות קשור לדיכאון? אשמח לקבל תשובות גם מחברי הפורום. בתודה מראש מיכל מ

אומנם איני רופאה אך אנסה לענות לך מהידע האישי שלי ומנסיון לצערי דיכאון וחרדה הם שני הפרעות שונות אם כי הרבה אנשים הסובלים מחרדה ממושכת עלולים לפתח דיכאון ( בעקבות הסבל המתמשך מהחרדה) וישנם גם אנשים הסובלים מדיכאון שיפתחו תסמיני חרדה. ישנם אבל אנשים הסובלים מדיכאון שמעולם לא סבלו מחרדה ולהיפך. בעצם השאלה שואלת מה בא קודם הביצה או התרנגולת וקשה להגיד. אני יכולה להגיד לך מנסיון אישי שלי שאצלי הכל החל מהתקפי חרדה קשים שנשמכו יום יום במשך כל היום לתקופה של חודשים. המצב הזה הכניס אותי לדיכאון וקיום אני מטופלת גם לדיכאון וגם לחרדה. שאלת לגבי מצב רוח ירוד, לא כל מצב רוח ירוד הוא סימן לדיכאון. לרוב האנשים ישנם מצבי רוח משתנים. עם זאת, מצב רוח ירוד שמאופיים בבכי רב, היסתגרות, חוסר חשק לעשות דברים, הזנחה, אפטיות, ירידה או עליה במשקל וכו, שנמשכים לפחות שבועיים רצוף צריך להדליק נורה אדומה מקווה שעזרתי לך בהסבר. תרגישי טוב אריאל

לאריאל היקרה שלום, אגב אם לא אמרתי לך את זה כבר-את תוספת מדהימה לפורום. ותודה ששיתפת אותי בחויותיך. מה שנישאר לי לאחל לך שבוע טוב. ושיהיה יותר טוב משבוע שעבר זה בטוח. ושוב תודה על הכל. אוהבת מיכל מ

מיצטער היום אני עונה לשאלות רק בנושא אף אוזן גרון..

לאור, תגובתך כאן ותגובות נוספות שלך לא לעניין. אין זה הוגן להגיב בלעג לבקשות עזרה של פונים במצוקה. אתה מוזמן לתרום ולתמוך כאן. או להשתעשע במקומות אחרים...תודה רבה! מיכל מ

למיכל שלום, אלו שתי הפרעות נפרדות אבל גם קשורות ביניהן. אפשר לאמר שלא ראיתי חרדה עם מצב רוח טוב, ובכל דיכאון יש גם מרכיב של חרדה. כלומר אצל כל אדם ישנו שלוב של שתי התופעות כאשר לעתים החרדה בולטת ולעתים הדיכאון. אני חושב שבתחושה כל אחד יכול להבדיל בין חרדה ודיכאון. מצב רוח ירוד תמיד קשור לדיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת למה התרופה מיועדת ומה המגרעות הידועות של התרופה

רמרון היא תרופה נגד דיכאון חדשה יחסית למרות שמבחינה כימית דומה לטטריציקלים. לתרופה זמן מחצית חיים ארוך (20-40 שעות) והחיסרון שלה שהיא גורמת לרדימות יתר ועייפות יתר למרות שתופעה זאת אופיינית בעיקר למינונים נמוכים ופחות במינונים גבוהים. כ-10% מהנוטלים אותה (ההערכות הן הרבה יותר) עולים במשקל בצורה משמעותית. לתרופה יש השפעה מועטה על התיפקוד המיני (תופעת לוואי ידועה של ה-SSRI). בשורה התחתונה לא ממליץ עליה כתרופה ראשונה.

רמרון מיועדת לטיפול בדיכאון. היתרון בתרופה הזו שיש בה מרכבים אנטי חרדתיים כך למי שסובל מהתקפי חרדה תרופה זו יכולה להועיל. אני יכולה להעיד מנסיון אישי שבשבילי תרופה זו הייתה בגדר הצלת חיים ועזרה לי המון. בהצלחה

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=234637&t=234595

שלום דוקטור, אני בחורה בת 28, יש לי בעיה בתחום השינה ורציתי לדעת עם היא קשורה לתחום הנפש, במשך שלוש שנים, כל לילה אני חולמת חלומות ארוכוים ומסובכים, לפעמים אני זוכרת כל פרט בחלום שנמשך לפעמים חצי לילה. מאחר וזה המצב אני מתעוררת בבוקר עייפה יותר מכפי שהלכתי לישון. הדבר פוגע לי לכל אורך היום, אני מרגישה עייפה מאוד. לפעמים אני נרדמת במשך היום למשך מספר דקות וכאשר אני מתעוררת אני זוכרת שחלמתי חלום ואת תוכנו, אך לא תמיד. מע עליי לעשות כדי שאוכל לישון טוב יותר? האם זה קשור לפסיכולוגיה או לתחום אחר, איזה תחום ולאיזה רופא עליי לפנות? תודה

לדנה שלום, אפילו שהחלומות נראים מורכבים וארוכים, בדרך כלל הם קצרים והזמן של שנת החלום בלילה הוא קצר יחסית. כדאי לעשות בירור גופני מלא לדברים שעלולים להיות קשורים לשינה, פעילות יתר של בלוטת התריס, עודף משקל, הפרעות ראשוניות בשינה וכך הלאה. יתכן שקיימת הפרעה של חרדה אשר מתבטאת בשינה, אבל לא הייתי מאבחן לפי השינה בלבד, חייבות להיות הפרעות גם במשך היום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מזה שיגעון ילדות והאם זה עובר בתורשה??

לדעתי זה בכלל מושג שלא קשור לעולם הפסיכיאטריה. זה מושג שמבטא עיסוק בנושא שהיה אהוב על מישהו מתקופת הילדות והוא ממשיך לעסוק בו גם בבגרותו כתחביב כמקצוע או נושא שהוא הוגה בו. מן דבר שמישהו נתפס בו מאד חזק וזה לא חייב להיות שלילי. זה יכול להיות למשל, איסוף בולים, או נגיד בניית מודלים, או קריאת קומיקס או חשיבה פילוסופית. אולי יש גם מושג פסיכולוגי כזה. אשמח לדעת.

ללינוי ופלקס איני מכיר מושג כזה, אולי תנסי להסביר למה את מתכוונת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, מזה יומיים אני נוטל רסיטל (5 מ"ג) בשעות הבוקר ונראה שהתרופה גורמת לי לעייפות.. ייתכן והדבר קשור גם לשבוע עמוס שעבר עלי גם בלי קשר לנטילת התרופה. ממה שהבנתי, רסיטל עלולה לגרום לקשיי שינה ולאו דווקא לעייפות. האם כדאי להעביר את שעת נטילת הכדור לערב? ואם כן, אז איך כדאי לעשות זאת? (לדלג על מנה אחת בבוקר ולקחת אותה בערב? או לקחת באותו יום בוקר+ערב?) תודה מראש.

שלום, נכון שבדרך כלל התרופה מעוררת ולכן ההמלצה ליטול אותה בבוקר. עם זאת ישנם רבים יוצאים מהכלל ואותם התרופה מעייפת, אין בעיה לעבור וליטול את התרופה בערב במקום בבוקר ולישון טוב. כיוון שהמינון הוא נמוך אפשר ליטול ביום המעבר בוקר וערב. שבוע טוב וקל דר' גיורא הידש

מה הסיבות לחלות במניה דפרסיה והאם מניה דפרסיה עוברת בתורשה?

לאור שלום, ישנן סיבות רבות, אחת מהן היא תורשה אבל תורשה לא יכולה להיות כסיבה יחידה וגם אנשים ללא תורשה עלולים לחלות. בנוסף כמובן טראומות או גורמים לדיכאון, מתחים מיוחדים וחזקים במיוחד, יחסים בתוך המשפחה וזוגיים וכך הלאה. לעתים המחלה פורצת גם ללא סיבה חיצונית ברורה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום, חברתי עברה לכדור חדש בתקווה שכדור זה - מונובמיד - תוצרת ישראל יגרום לפחות תופעות לוואי בתחום המין. האם זהו כדור שידוע כפוגע פחות במין? כמו כן היא סובלת מחרדה (אבל ברמה נמוכה) - באופן קבוע מהבוקר עד הלילה - האם כדור זה אמור לעזור גם לחרדות ? בעלון כתוב שזוהי תרופה לדיכאון... תודה השואל

ממה שראיתי התרופה מטפלת בדיכאון וב- social phobia (שזה אכן חרדה) זה מה שהיה כתוב באתר של משרד הבריאות

שלום, לשמחתכם מובמיד אינו פוגע בתפקוד המיני. מדובר בתרופה מקבוצת מעכבי ה MAO כלומר פועלת על הנוראפינפרין בדומה לתרופות הישנות שפועלות על אנזים זה אולם ללא תופעות הלוואי של התרופות הישנות. התרופה במקורה נוגדת דיכאון אבל יש לה תכונות רבות כנוגדת חרדה. עם היתרון הגדול שאינה פוגעת בתפקוד המיני הרבה אושר דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ושאר חברי הפורום שלום לפני כשנה הייה לי אירוע פסיכוטי בעקבותיו קיבלתי טיפול בפרפנאן ואח"כ עברתי לגאודון (תרופות אנטי-פסיכוטיות) ואח"כ לטיפול בדיכאון שהייה כתוצאה ממה שקרה לי קיבלתי פרוזאק (תרופה אנטי-דיכאונית). כעת מצבי טוב מאוד והפסקתי לפני כשבוע לקחת תרופות גם אנטי פסיכוטיות וגם אנטי דיכאוניות (בהדרגה כמובן ובתיאום עם פסיכיאטר). אחד מהדברים שקרו לי במהלך השנה האחרונה הוא שהתפקוד המיני שלי השתבש לחלוטין. אני כן נמשכת, יש לי חשק מיני ברמה מנטלית, אך כשמגיעים לת'כלס הגוף כאילו לא מתפקד ואני לא מסוגלת בכלל לגמור והעוררות הפיזית נמוכה מאוד. הרופא שלי אמר כי אצל 1/3 מהאנשים שלוקחים פרוזאק יש תופעת לוואי של בעיות במיניות, ושאינו יודע מה לגבי הגאודון כיוון שזו תרופה חדשה יחסית, אך שאין לי מה לדאוג וכשאפסיק את השימוש בתרופות התפקוד המיני שלי יחזור לקדמותו (ובעבר לא הייתה לי שום בעייה בנושא). רציתי לדעת כמה דברים: 1. האם מישהו מכם מנתקל בתופעות דומות? מה קרה לאחר שהפסקתם את הטיפול התרופתי? (אם אפשר לספר לי כמה שיותר כי אני דיי בלחץ שהדברים לא יחזרו לקדמותם...) 2. כמ הזמן לאחר הפסקת הטיפול התרופתי לוקח לגוף "להתנקות" מהתרופות והתפקוד הימני יחזור להיות תקין? 3. לד"ר הידש: האם יש אפשרות שמשהו נפגע והשתבש באופן תמידי? תודה, וסופ"ש טוב לכולם!

אל תדאגי..אם הזמן תשתפרי והכל יחזור לקדמותו

את/ה אומר/ת את זה מתוך נסיון?

אל תדאגי, הכל חוזר לקדמותו. לא זוכרת כמה זמן בדיוק עבר מאז הפסקתי את הטיפול התרופתי, בערך כחודשיים, אם אינני טועה והתפקוד המיני השתפר פלאים, ממש כמו קודם... התופעה הפיכה. שבת שלום:-)

שלום, אכן מדובר בתופעת לוואי ולא בנזק. תופעת לוואי (כמו אלרגיה לתרופה) חולפת כאשר מפסיקים את התרופה. סביר להניח שהפגיעה במין היא בגלל הפרוזק, לכן תחכי בסבלנות, פרוזק היא תרופה שמשך הפעולה שלה ארוך, ותצפי לטוב. שבת שלום הידש

שבת שלום! אני מבקשת לדעת, תוך כמה שנים מחלת הסכיזופרניה מתייצבת, והאם אחרי ההתייצבות, אין יותר מצבים פסיכוטיים? האם אחרי מצב ההתייצבות, אם קיים דבר שכזה, המח נשאר מדולדל? האם קיים שלב כזה, בו המחלה מפסיקה להיות פעילה? תודה אורנה

לאורנה שלום, סכיזופרניה היא מחלה פחות רעה ממה שמקובל. רופאים המטפלים בקהילה מכירים "מקרים קלים" שבהם יש התקף אחד של המחלה, כמעט ואין שאריות של המחלה או שכלל אין והאדם מרגיש בטוב כל חייו. למעשה אחרי כשנה האדם יכול לחזור לתפקוד מלא והרגשה טוב ורגילה, לעתים אף קודם לכן. במקרים אלו הטיפול התרופתי נועד רק למנוע התקף חוזר, יש הממשיכים אותו שנתיים, יש האומרים חמש שנים ויש האומרים עשר. בכל מקרה אין מדובר בטיפול לכל החיים. כלומר המחלה בהחלט הפסיקה להיות פעילה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יתכן שאדם ימצא בדיכאון מג'ורי ולא יהיו שום סימפטומים נלווים פרט למצב רוח רע במיוחד עד כדי התאבדות? אני שואל זאת כי אני לא מבין את פרשיית ההתאבדות של דודתי. היא תפקדה כרגיל, ושבועיים לפני התאבדותה היא סיפרה לי שהיא חשה בטוב. יום לאחר שהתראנו היא בכתה מאוד שאין לה עם מי להיות ושהיא בודדה, אבל היא המשיכה ללכת לעבודה ולתפקד כרגיל. איזה מן אבחנה אפשר לתת למצב זה. האם אנשים מתאבדים גם אם הם לא שרויים בדיכאון מג'ורי? האם גם במקרים של דיכאון קל - בינוני נשקפת סכנת התאבדות? האם אתה מכיר מקרים כאלו מנסיונך? בתודה רבה מראש.

לאלמוג שלום, לצערי ישנן סיבות רבות להתאבדות ולא רק דיכאון. (להבדיל אלפי הבדלות, המחבלים המתאבדים), או התאבדות מסיבות רומנטיות וכך הלאה. אבל המרכיב החשוב שלא בהכרח קשור לדיכאון הוא הבדידות, ראה גם את השירשור שנמצא בתחתית העמוד או בעמוד הבא. הבדידות היא "מחלה" קשה, ובהחלט גורם למחשבות שאין טעם לחיים. שבת שלום, הידש

למנהל הפורום! שלום רב! רציתי לדעת איך נקלטים לעבודה במשקם. ולמי היא מיועדת.

http://www.hameshakem.co.il/Chap-B/Chap-B.htm

שלום, איני מכיר את כל החוקים, אבל אפשרות אחת היא דרך מחלקת השיקום של הביטוח הלאומי. בודאי שישנם דרכים נוספות. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה על הקישור, כאן בולט השיעור הנמוך של נפגעי נפש. שבת שלום, הידש

שלום לך אלמונית, אני מודה לך על התיחסותך למכתבי. אני מעוניין לדעת מספר דברים. א. אני מעוניין לדעת למה את חושבת שזה לא רעיון טוב שאני מציע לך חברות, ולמה לא כרגע. ב. ברצוני לדעת למה את מתכוונת שאת רושמת שתשקלי את הצעת החברות לאחר תקומת המבחנים. בברכה ללא שם

אולי תשלח לה מייל או טלפון??? יש פה אנשים שנמצאים במצבי סטרס וחרדה וזקוקים לעצה ולתמיכה, ההודעות שלך דוחקות את השאלות שלהם אחורה, זה לא המקום לבקשות החברות שלך. בהצלחה באהבה:-)

אני לא מבין מה מפריע לך כל כך שהוא מנהל את השיחות האלו דרך פה.בסה"כ זה אומנם מקום שבו אנשים מעלים בעיות אבל אין שום דבר רע בקצת דברים אחרים שיוסיפו לפורום.רוב המשתתפים פה(כולל אני)סובלים ממצב כלשהוא שדיי מנתק אותם מהחיים ושאי אומר חיים אני מתכוון גם לזוגיות.את בטח נשואה או שיש לך חבר יש כאלה שאין להם את הבן/בת זוג והם מאוד רוצים את הדבר הזה שאגב מאוד תומך ומאוד עוזר.אז דיי עם ההערות הקנטרניות.

לבחור שלום אני לא מחפשת חברויות כרגע, כתבתי באותה שאלה שיש לי בעיה והיא.... לא כתבתי שאני כרגע רוצה חבר, האשלה היתה מה לעשות כשיהיה לי חבר, כרגע אני לא רוצה, חוצמזה אני לא נפגשת עם בחורים שאני מכירה דרך האינטרנט, לא מסוכן ולא בטוח, אולי אני תמימה אבל לא מטומטמת, אני בטוחה שאתה אחלה בחור ושהכוונות שלך טובות וטהורות, אבל כרגע אני לא רוצה להכיר אף אחד, אני מאוד מאוד מאוד לחוצה ועמוסה בבחינות עכשיו, כשאתפנה- אני ארצה להכיר אנשים כלומר בחורים שחברות הכירו לי, אני לא לוקחת סיכונים. אז זהו, אני מודה לך אבל אני לא נהנית להצעות חברות דרך האינטרנט ולא מפגשת עם בחורים דרך האינטרנט. בכל מקרה תודה. לאחת, אני מצטערת , יש צדק בדברייך בפורום הזה עולים דברם הרבה יותר קריטים וחשובים לא זה המקום להצעות חברות, לדעתי יש פורומים לזה. שיהיה לך בהצלחה בכל

אי אי אי חבל...רציתי לשלוח לך פרחים

רציתי לדעת האם בגלל הפחד מפיגועים צריך להיות צפונים בבית או להמשיך את החיים כסדרם.

אני חושב שאתה יודע את התשובה לשאלה הזאת

אווירה של פיגועים מזמינה נקיטת אמצעי בטיחות גבוהים. אפשר לראות זאת בכניסה לקניונים, למסעדות ומקומות הומי אדם. לא מדובר בחרדה אלא בפחד מציאותי שהמציאות בארץ מראה לנו אותה שוב ושוב. למרות הזהירות הנדרשת צריך למצוא את הדרך להמשיך בחיים רגילים ככל האפשר.

לפני מספר חודשים טופלתי בציפרלקס למניעת התקפי חרדה (קלים יחסית) ותעוקת חזה מתמשכת (אני בן 33 וכל הבדיקות היו תקינות). אחרי כשבוע של טיפול התופעות נפסקו. אחרי חודשיים התחלתי להרגיש פעימות חזקות מידי פעם (אלו היו פעימות מוקדמות) והדבר הפחיד אותי וגרם לי לתעוקות נוספות. הפסקתי את הטיפול והמתנתי לבאות. חודש היה מצויין, אז נסעתי לחו"ל לשבוע (עבודה) ובאמצע הנסיעה ועד היום (מספר ימים אחרי החזרה) אני לא מסוגל לישון. כשאני מנסה לשכב לישון אני מרגיש כל הזמן את הלב ואני נמצא בפחד מתמיד שלא נותן לי להירדם. האם ידוע על תופעות לבביות כלשהן (אולי אפילו הגברה של פעימות מוקדמות - שזו לא אמורה להיות תופעה מזיקה) כאשר לוקחים תרופות SSRI ובפרט ציפרלקס? מה ניתן לעשות כדי למנוע את פחד השינה הלבבי הזה? תודה מראש ...

אמיר שלום, אם כל הבדיקות הגופניות שבצעת תקינות הרי שאלה התקפי חרדה. בהתקפי חרדה יש לעיתים הרגשה של התקף לב ויתכנו גם פעימות מוקדמות. מנסיוני ומקריאה בנושא אין לתרופות ה SSRI תופעה הגורמת להפרעה בקצב הלב. פעמים רבות יש התקפי חרדה לפני השינה. הייתי מציעה לך לפנות שוב לפסיכיאטר ולקבל טיפול תרופתי, יתכן והציפרלקס לא התאים לך. דרך אגב - את הציפרלקס נותנים כתרופה נוגדת דכאון וחרדה גם לחולי לב.... למה עליך לסבול? טפל בעצמך ותרגיש טוב!

לאמיר ורוני שלום, אני מצטרף לתשובתו של רוני. ומודה לך שבת שלום הידש

שלום, אני שואלת בתור אחת מה"צד" קראתי המון מאמרים על לקיחת כדורים נגד דיכאון, ידוע שכדורים גורמים לתחושת אדישות, האם זה משפיע על רגשות של אותו אדם? הם משתנים? כלומר ביחס לאנשים שמסביבו? תודה.

לפי דעתי כדורים לטיפול בדיכאון גורמים לכל מה שהפוך מאדישות. יש פתאום שמחת חיים, מוטיבציה, חשק , טעם לחיים, רצון להתערות בחברה, התחזקות של הערך העצמי ושיפור ביכולות הקוגניטיביות (זיכרון, קשב, ריכוז) אם כדור גורם לאדישות הייתי מציעה להחליף אותו.... יש תרופות אנטיפסיכוטיות שבמינון לא מתאים יכולות לגרום לקצת אדישות, יכולל היות שלכך הכוונה? בוודאי שזה משפיע על הרגשות של אותו אדם, הוא הופך להיות פחות שלילי, יותר שמח, פחות מסתגר , יותר פתוח. יש לו יותר חשק להיות בסביבת אנשים, לנהל אינטראקציה איתם, להתקרב.

לנועה שלום, הדברים של שירה נכונים ובדרך כלל זה המצב. עם זאת מניסיוני אני מכיר גם את התופעה של "אדישות" מסויימת. איני בטוח שמדובר באדישות אלא שהדברים פחות נוגעים וגם פחות מתרגשים מסכנות. לעתים זה טוב והאדם מסוגל להסתכן ולהרוויח, אבל כאשר המצב מוגזם עלולים להיות נזקים. החיים לא פשוטים ובטח לא רפואה שבת שלום הידש

שלום לד"ר לפני מספר ימים שאלתי שאלה שטרם נענתה-שמתי לב כי לכל שאר התשובות ענית ועל השאלה שלי פשוט דילגת, האם זה אומר שהתשובות שקיבלתי מחברי הפורום היו מקצועיות ברמה העונה על הנידרש ולכן חסכת את תשובתך המלומדת? תחילה חשבתי לחזור על שאלתי , אבל עתה התחרטתי , שום תשובה, שום יעוץ שלך, של כל רופא או פסיכולוג מלומד אחר לא יעזרו ולא ישנו דבר, הרי החיים ישארו כמות שהם, קשים רעים ומסריחים, ובסוך נמות כולנו והתולעים יאכלו אותנו, ואני חושבת לעצמי למה לא לקצר את ההליך . אבל לעולם לא יהיה לי את האומץ לעשות את זה, הרי אני פה רק להעביר את הזמן בשורות טובות

אם את פה רק להעביר את הזמן אז לפחות תנסי להעביר אותו בצורה הכי טובה שאת יכולה להיות סרקסטית לא יעזור לך ואם לא תאמיני שיש אפשרות לעזרה אז לא תצליחי תני הזדמנות לאנשים ולמטפלים לעזור לך ואולי להפתעתך זה יצליח ואומנם החיים קשים ואף אחד לא ישקר בנושא אבל תנסי למצוא את השמחה בדברים הקטנים של החיים ואולי תופתעי לטובה אני כותבת לך בגלל דאגה כנה כי אני שומעת את הבת שלי מכתיבתך אבל את לפחות מנסה להכנס לפורום ולשאול וזה גם טוב יהיה בסדר אני יודעת ומבטיחה לך

שלום לאמא רחוקה קראתי גם את דברייך בנוגע לדאגתך לביתך, וגם בי עלתה המחשבה שאולי זאת אמא שלי עשוייה להיות מעברו השני של מסך המחשב, רק שאמא שלי בחיים לא תבין איך משתמשים במחשב....... אני לא יודעת בת כמה ביתך, אבל דאגה הוא תמיד דאגה, ללא קשר לגיל. גם אמא שלי דןאגת , אני בטוחה, אני כבר לא מתקשרת אליה להגיד שרע לי ומשעמם לי ואין לי חברות, כי במילא היא לא מקשיבה, אני מתביישת להגיד , אני מתקשרת רק בנושאי יום- יום דברים קרים וטכניים. האם ביתך קרה מחוץ לבית? אני גרה מחוץ לבית, בד"כ נוסעת להורים לסופישבוע, אבל כשהם פוגעים בי, א]ילו בגלל שטות, אני "מענישה" אותם ולא נוסעת. אני לא קוראת לאמא שלי "אמא" אני קוראת לה בשמה הפרטי. לא אני לא מאומצת, אבל "אמא" זאת מילה שמביעה חום ואהבה, ולצערי זה לא היחס ביננו, למרות שאמא שלי תגיד כמה היא אוהבת אותי, וכמה אני יקרה לה, וכמה היא דואגת לי.אני בטוחה שכמוך , היא דואגת. כמו ביתך, גם אני בודדה, אין חברים, אני בסוף שנות העשרים, אומנם גרה מחוץ לבית, אבל על חשבון ההורים, עובדת בעבודה מטופשת, ורק השנה התחלתי סופסוף ללמוד לימודים אקדמיים. קשה להיות לבד, הטלפון היחיד שמצלצל הוא הטלפון שך אמא שלי שמתקשרת ובאמת מנסה להיות קרובה, אבל עכשיו זה מאוחר מידי. אני יודעת אמא שלי הלכה לייעוץ פסיכולוגי בנוגע אלי- איך להתנהג אלי. גם אני הייתי בטיפול, אבל הפסקתי, עכשיו אני לוקחת רק כדורים אנטי דיכאוניים. תביני את הכאב שלנו, את הבדידות, את הקושי, בלי לרצות כל דבר נראה שחור, ותמיד חצי הכוס היא ריקה.כן ההורים שלי אוכלים ממני חרא, וחבל לי עליהם, בגלל זה אני חושבת שלפעמים המוות עדיף, אבל עדיין אין לי אומץ אז תחזיקי מעמד, אני מקווה שמצבה של בתך יהיה טוב ושפעם תוכלי להזכר ולא להתגעגע לתקופה זאת. ממני אחת שנמצאת באותה סירה כמו ביתך

המחשבה על חוסר התייחסותו של ד"ר הידש מבטאת את כל הגישה שלך לחיים שממשיכה בהודעה שלך. ד"ר הידש מרגיש לעיתים שתשובה מבעלי ניסיון אישיולא מאיש מקצוע יכולותלפעמים להועיל יותר. יכול להיות שעוד יום או יומיים , אחרי שכל חברי הפורום הגיבו, הוא יאמר את דעתו. אם תחשבי על זה, אם מישהי כמוני שהייתי בדיכאון (ואולי עדיין קצת עכשו) תאמר לך דברים מתוך ניסיון אישי ומתוך הבנה אמיתי של הסבל הרב שיכול להיות שאת עוברתף את לא יכולה להתעלם מזה לגמרי בטענה שאני לא מבינה על מה אני מדברת. אני מבינה בדיוק, לצערי, מה קורה. אם ד"ר הידש ייתן לך עצות תוכלי תמיד לדחות אותן על הסף בטענה שהוא לא מבין כלום, עצותיו לא ישימות כיוון שהוא לא היה במקום בו את נמצאתולכן לעולם ל יוכל להבין. החחים שלנו הםמה שאנחנו עושים מהם. זה נשמע קלישאה אמריקאית דביקה, אבל זה ככה. אמא שלי סופר מעצבנת אותו כמעט כל יום. פעם, לםני תחילת הטיפול הייתי מסתובבת בתחושה איומה אחרי כל ריב איתה שהיא שונאת אותי, שאין אף אחד בעולם במבין אותי, שבכלל לא הייתי צריכה להיוולד, או שכל החיים שלי ימשיכו להיות ככה, רצופי סבל וחוסר שלווה. היום, לעומת זאת, אני יכולה לריב עם אמא שלי ואח"כ להיות עם זה בסדר לגמרי כי ברור לי שאמא שלי אוהבת אותי מאוד גם אם היא לא טורחת לומר לי כל יום, ושכל מה שהיא עושה זה בגלל הדאגה העצומה שלה אלי והחרדה שאם אני אפעל בדרך אחרת ממה שהיא חושבת אני אפגע. ככה יש לי יכולת להמשיך לאהוב אותה וגם לעשות מה שאני חושבת שנכון בלי להתמלא ברגשות אשם. אני חושבת שהשינוי האמיתי יבוא אם תחליטי פשוט שאי אפשר יותר עם הסבל, ותריצי לעצמך בראש את המחשבה שיכול להיות אחרת, יכול להיות טוב. אני לא אומרת שאת חייבת להאמין במחשבה הזו, אבל את מוכרחה לחשוב אותה. איחן תשובה אחת או משפט אחד שיגרום לחיים שלך להתארגן בצורה נפלאה כך שלא תסבלי יותר, אבל יש דרך חיים שיכולה לגרום לך להנות ממה שקורה גם אם זה לא הכי מושלם בעולם. מה שרשמת מזכיר לי את עצמי בהמון תקופות בחיים שלי. השינוי האמיתי בא שכהבנתי שאני סובלת מאוד, ואני לבד לא מצליחה לצאת מהמצב הזה, ואני רוצה לצאת, רוצה להרגיש טוב, רוצה להיות מאושרת ולחיות חיים נורמאליים. ואז הלכתי לטיפול והחלטתי שאני יוצאת מזה וייהי מה ואני עושה כל מה שקשה לי וכל מה שנראה לי שאני לא מסוגלת, מסתכלת לקושי בעיניים ועושה בכל כל מה שנראה לי בלתי אפשרי. לא תמיד זה הלך, אבל practice makes perfect. ככל שעושים את זה יותר, יותר קל להמשיך. בהתחלה הייתי מכריחה את עצמי ללכת ברגליותר מחצי שעה (כי כל יציאה מהבית הייתה לי סיוט). הייתי עוצרת לפחות עשר פעמים בדרך וחושבת לחזור הביתה . הייתי עוצרת נושמת עמוק, מזכירה לעמי למה אני פה , למה ז חשוב שדווקא עכשו למרות שזה נראה בלתי הגיוני לחלוטין, חשוב שאני אלך ברגל עוד קצת. אין מה לעשות, זה עובד, בגדול, אני ממליצה ללכת לטיפול, תרופות, כדי להתחיל להניע את הגלגלים, וטיפול קוגניטיבי כדי להתחיל לנסוע ממש.

שירה שלום תודה על התייחסותך, אני יודעת שאת מבינה, גם אני מבינה אנשים אחרים שכותבים כאן. אבל אני פשוט מיואשת, נגמר לי הכוח. אני כן לוקחת כדורים אנטי דיכאוניים-אפקסור- יכול להיות שהמינון לא מתאים- יכול להיות שהתרופה לא מתאימה, אני הולכת לפסיכיאטר פעם בחודשיים- זה הקצב שהוא מכתיב, רבע שעה אצלו, "אז איך את מרגישה?" מרשם, תור לעוד חודשיים, 350 ש"ח וזהו , ,,, עד עוד חודשיים. נכון שיש גם טיפוליים של שיחות, הייתי בכל כך הרבה, אצל כל כך הרבה אנשי מקצוע, באמת טובים שבטובים, אין לי טענות אליהם, אבל אני פשוט שונאת את הקטע של לבוא לדבר לפני מישהו זר,,,, זה ממש לא עזר לי. אז בקיצור אמרתי נואש והפסקתי עם כל הטיפולים הפסיכוליגיים הללו. אני מסתכלת על חיי- מאז מעולם חירבנתי לעצמי את החיים, למרות שהיה לי הכל " זה היה אצלי בידיים ולא יכולתי לעשות כלום" ( יונה וולך) בתיכון, תלמידה טובה, תעודת בגרות טובה אבל בודדה תמיד לבד- לבד למה? בגללי? כי לא יצרתי קשרים ותמיד התרחקתי. בצבא- החלטתי - דף חדש! הייתי בתפקיד מאוד נחשב בצבא, מאוד יוקרתי, היתה כזאת הזדמנות לשינוי, הכל היה אצלי בידיים, אבל אז.... כנראה הגיע הדעכאון שתמיד קינן בי לשיא: אבל אז לא ידעתי שזה דיכאון, בקצרה: בכיתי ללא סיבה, בכל רגע אפשרי ישנתי, לא החלפתי בגדים ועוד המון סימפטומים, אני לא ידעתי מה קורה , המפקדים שלי חשבו שאני מפונקת- (אם הבעיה היתה מאובחנת- הייתי מקבלת כדורים) בסוף ניסיתי להתאבד- וגם בזה לא הצלחתי, וכמובן ששוחררתי מהצבא, על 21 ממש כבוד גדול! וופה הסיפור רק מתחיל, והיו עוד הרבה ירידות בדרך ואין לי כוח עכשיו להכנס לזה. אני מודעת לנושא שאני בדיכאון וצריכה כדורים ושיחות, אני יודעת שהחיים זה מה שאנחנו עושים מהם, אבל לא נשארו לי כוחות. בכל מיקרה תודה לך והמון הצלחה

התור ארוך ארוך אז לא לדאוג.. אפשר עד סוף התור לחיות...לנסות לפחות... ואין כאן שום פרוטקציות דחיות תורים וכדומה........... לא יעזור כלום. לחשוב על זה ב"עמידה הארוכה בתור".

ערב טוב, אני מבין שנפגעת וצר לי על כך, כמובן שאני יכול להסביר שכמו שבשירשור הזה, הדברים האמתיים והחמים של הכותבות עדיפים על אלף עצות מקצועיות.... אני באמת מאמין בכך ולכן לא ראיתי מקום להתערב. גם כעת אני כותב רק בגלל הערתך. למרות שלא כתבתי אני קראתי את מכתבך אז וגם את המכתבים כעת מההתחלה ועד הסוף. צריך להפריד בין שני דברים, דיכאון ובדידות. הדיכאון היא הפרעה אולי מחלה, אולי דבר גנטי, ואולי ביוכימי. עם זאת הבדידות קשורה למעשים שלנו. נכון שאנשים מופנמים נשארים יותר בבית ופוגשים פחות חברים לכן גם הסיכוי ששני אנשים מופנמים יפגשו ויתאהבו קטן יותר. אבל זה בהחלט אפשרי וקורה כל יום. מאחל לך הרבה אושר. ואני מבטיח לך שאם אראה שאני יכול להוסיף אז אכתוב. שבת שלום הידש

אני מקווה שהאימרה מרחוק זה נראה יותר גרוע מתאימה אבל אני לא יודעת יותר איך להתנהג עם ביתי היקרה אני מקבלת שיחות טלפון כל דקה פנויה שלה שבהן היא מתלוננת שמשעממם לה אין לה חברים והיא לא יודעת מה לעשות כל העיצות שלי כמו עבודה התנדבותית ללכת לסרט לשחק במחשב ללכת למכון כושר נתקלות בהתנגדות והיא כל היום מרחמת על עצמה ואני במלכוד מאוד מודאגת גם ההצעות של המטפלים לא נראות לה ואני לא יודעת מה לעשות היא דוחה את האמירות שלי שהיא בדיכאון ושרק אין לה חשק לכלום התרופות האנטי פסיכוטיות מייצבות אומרים אבל את מה את מצב הרוח הקודר את האין אונות היכן הילדה שהיתה לי מה לעשות אולי יהיה מי שיתרגז עלי אבל ממרומי שנותי אני חושבת שזו קללת השפע ושוב תודה על התשובה

אמא רחוקה שלום כתבתי לך בתובתך למה שכתבת לי, את מוזמנת לקרוא שבת שלום? כן בטח

שלום, יתכן שקיים דיכאון, לעתים בהתחלה של פעילות יתר ישנן תלונות דומות. עם זאת השאלה היא מה המסר מאחורי ההודעות הללו והטלפונים התכופים. אולי הבת זקוקה, מחפשת את הקירבה אליך? אולי היא זקוקה לך? לא הכל כימיה, יתכן וקיים צורך אנושי אחר? ביי הידש

הלוואי וזה היה כך וחוץ מזה אני נוסעת בעוד שבועיים אליה נראה לי שזה נובע ממשהו אחר מפחד אולי מהבדידות הצפויה אני לא יודעת היא השתנתה אבל אני דואגת שהיא תעשה מעשה נואש למרות שהיא מבטיחה שהיא לא חושבת הכיוון ואנני מבינה למה המטפלים לא מתיחסים ברצינות לבעיה החדשה אולי אני לא מסבירה את עצמי טוב בכל אופן תודה על האנושיות

האם כאשר, לא מאובחנת באדם מחלת נפש, האם הגדרת 'מצב פסיכוטי' כשלעצמו הוא "מחלת נפש" או שמא יתכן מצב פסיכוטי שאינו חלק ממחלת נפש? בתודה מראש, השואלת

שלום, אין הגדרה מוסכמת על הרופאים למצב פסיכוטי, זו הסיבה שהוציאו את המונח מספרי הפסיכיאטריה. עם זאת כמובן שזהו מונח שמשתמשים בו רבות. הכוונה היא שישנן תופעות של ניתוק מהמציאות, תופעות כמו מחשבות שווא או הזיות-הלוצינציה שמיעה או ראיה. מדובר על תופעה לא טבעית של איבוד קשר עם המציאות. הסיבות למצב פסיכוטי יכולות להיות רבות, ממחלת הנפש סכיזופרניה, עד סמים ובעיקר סמי הזיות. כל אלו בקבוצה של מחלות נפש, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לרותם שלום, טיפול קוגניטיבי בקיצור הוא סוג של פסיכותרפיה. בניגוד לטיפול דינמי שבו עוסקים בעבר והקשר בין העבר וההווה, בטיפול קוגניטיבי עוסקים בהווה ובמחשבות בהווה. מנסים לאתר את המחשבות שאינן הגיוניות אבל משפיעות על הרגש בזמן הנוכחי. כך המחשבה של חרדה, עכשיו אני עומד למות (ואם היא כבר קרתה לי אלף פעמים), אינה הגיונית והיא כמובן שגורמת תמיד לחרדה. לכן הכוונה לשנות או להתמודד עם המחשבה שאינה נכונה ולמנוע את רגש החרדה. מטבעם הטיפולים הקוגניטיביים קצרים יותר, ופעמים רבות משולבים עם טיפולים התנהגותיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בטוחה שגם עזרת להרבה אנשים בשלבים קריטיים בחייהם שלא תחשוב שזילזלתי בידע שלך לרגע צברת ידע על כדורים והרבה כי זה העיסוק העיקרי שלך ואני בטוחה שאתה מקצועי בו. אני רק אומרת שיש לך נטייה בתור אחת שקוראת אותך בפורומים שונים להגיד לאנשים חלשים וחסרי אונים מה טוב להם ומאחר ואתה לא פסיכיאטר אני לא חושבת שזה אחראי מיציד לתת לאנשים עצות על כדורים ומה לקחת ומה לא. תעשה להם אבחון לפני לפחות אבל רק אחרי שתלמד קצת פסיכולוגיה ותבין שלא תמיד התגובות שלך זה מה שאנשים צריכים לשמוע בשיא החולשה שלהם. אין לי משהו אישי נגדך אני פשוט חושבת שאתה יורה תשובות ומפחידה אותי המחשבה שאנשים מגיבים לך והולכים אחרייך כמו עיוורים ככה בפורום. באופן אישי אני חושבת שאנשים שבאמת בסופו של דבר מקשיבים לך עושים טעות.... אבל זו רק דעתי שיהיה לך רק טוב דינה

אני הכרתי מישהי שהתמכרה לכדורים אבל היא פשוט על דעת עצמה התחילה לקחת יותר ויותר כדורים עד שהיא איבדה שליטה והתמכרה וסבלה מרעידות וחרדות ויודע מה אתה צודק עם החרא בנדזואיפי הזה לא צריך להתעסק יותר מידי בחיים רק לזמנים קצרים ובתדירויות נמוכות ולהפסיק כמה שיותר מהר .... אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד לכל אחד זה לא טוב בשבילך ואל תקח את זה והכדורים עושים רע כי יש גבול וצריך לדעת אותו זה גם קצת אחריות שלך אם אתה מחליט על דעת עצך להגדיל את המינון .... פסיכיאטר מקצועי ומטופל צייתן זה שילוב טוב כמו פסיכולוג טוב ומטופל משתף פעולה. חוץ מזה יש לך שם ממש יפה ואל תכעס כי אמרתי דברים כי אכפת לי מאותם אנשים שלך אכפת מהם ... לילה טוב דינה

מותק שלי..את אומרת שהגדלתי מינון על דעת עצמי?? יש לך טעות חמודה... כל פעם שבאתי לרופ]א הוא הגדיל לי מינון על דעת עצמו ולא הבנתי למה היום אני יודע למה הרי כולנו בפנים יודעים וגם הרגשנו שהבנזאופינים הרגיעו את כל הגוף חוץ..ממה שבאמת היה צריך להרגיע אבל מי ידע כשהגוף התרגל לתרופה היית חוטף חרדות בעוצמות יותר גדולות?? מי קישר בכלל?? אני הייתי בטוח שמשהו אצלי לא בסדר..!!!! כלומר היית מסומם..אבל החרדות נשארו אבל זה מה שהיה להם אז להציע לחולים רק מה הם שכחו להסביר להם מי נגד מי ושללו מהם את הזכות להחליט.. ואנ י לא כועס!!

זה לא העיסוק העיקרי שלי אני פשוט הייתי אחלה שפן נסיונות כי האמנתי באמת ובתמים באנשים אם החלוק הלבן ולא ידעתי שהם נותנים תרופות מסוימות בגלל סוף שבוע שקבלו מחברת התרופות או שהם משאירים את הטיפול בתרופות "היותר טובות לסוף בהוראות הקופת חולים שהם עובדים.. ושהם לא מסבירים על מה צפוי לך כשאתה לוקח תרופה X ולא נותנים לי הסבר מי נגד מי על מנת שאוכל להחליט אם להכנס לזה או לא או לצפות לזה או לא ושלא אומרים לי על תופעות הלוואי שמצפות לי....אם נטילת התרופה ואז כשאני חוטף קריזים מהכדורים אני מפרש זאת כאילו אני לא בסדר.. ועל זה שאני כולה מס קטלוגי או כרטסייה בשבילם ועל זה שאחרי 8 שנים שהפסקתי אם בנזאופינים נכנסתי במקרה לפסיכיאטרית ושאלתי אותה לתומי אם יש משהו חדש נגד חרדות והיא התפרצה עלי ואמרה בסגנון לובה צטאערת אני לא נותנת סמיםםם קלונקס ..קסאאאנקסס....זה סאמייים...זה כמו סמים והיא שכחה ש8 שנים קודם היא נתנה לי אותם כמו סוכריות ופתאום עכשו ...זה סמים את רוצה שאני אמשיך??????

ד"ר הידש היקר אני אמורה להפגש עם הורי הבחורה שסובלת מסכיזופרניה. אני מתלבטת האם להבהיר להם שמצבה של ביתם לא ישתנה בעקבות לימודים או עבודה או חתונה....שכן זו הסיבה שהם אינם משתפים פעולה עם הגורמים שמטפלים בגהה ואחרים. מעולם עד היום לא השליתי אותם אבל גם לא אמרתי להם את הדברים מפורשות , אחרי שהבנתי שהם נפגעו מאוד מאמירות מסוג זה. יש בכוונתי לחדדבשיחה, את הקשר הבעייתי בין האם לבת והצורך ביציאתה מהבית. מצפה לדעתך

ליסמין שלום, אני חושב שטוב מאוד שאת מעבירה את המסר העיקרי שהבת צריכה לצאת מהבית, אפילו לגור קרוב להורים אבל בדירה שכורה. בנוסף אפשר להציע להם טיפול שמיועד להורים. ישנן קבוצות הורים במועדוני "אנוש" ובטח במקומות נוספים, לפי אזור המגורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב לד"ר הידש היקר ההורים השתתפו בעבר בסדנאות להורים. כיום הם מתנגדים לשתף פעולה. אלי הם היגיעו באופן רצוף במשך כחצי שנה אחת לשבועיים. לאחרונה הם מבקשים שביתם תחזור להפגש איתי, שכן מצבה הדרדר ואני התניתי זאת לפחות בפגישה אחת איתם, אברר אפשרות לפגישות רצופות במהלך הוצאתה מהבית. יום נעים

כמה עולה היום שעת יעוץ אצל פסיכיאטר? סדר גודל.

450 ש"ח במקרה הטוב.

כ"א לוקח כמה שהוא שווה. 400 ש"ח זה מחיר ריצפה. יש כאלה שלוקחים גם 1200 ש"ח.

כנראה יצאתי "בזול" הפסיכיאטר שלי לוקח 350 ש"ח אבל זה ל20 דקות ולא לטיפול פסיכוטראפוייתי, ללא שיחה, רק מעקב אחר הכדורים. אני יודעת שיש כאלה שלוקחים סביבות 1000 ש"ח אבל אני לא יודעת מה משך הפגישה..... בקיצור, כנראה שווה להיות פסיכיאטר

מה הם מנתחי מוח??????????

שלום ד"ר, תודה על תשובותיך הקודמות, יש לי עוד כמה שאלות על איקסל: 1.על איזה חומר הוא עובד?(סרטונין או משהו אחר) ומאיזה משפחה הוא. 2. כמה זמן יש את התרופה בשוק, האם היא חדשה? ובמה היא טובה יחסית לתרופות אחרות מאותה משפחה? 3.מה ההבדל בין רסיטל לאיקסל? (לקחתי לפני כן רסיטל שלא עזר). 4.האם הוא פועל על החלק השמאלי הקידמי של המח המכונה "מרכז האושר"? 5. אתמול לאחר נטילת התרופה הלכתי לישון ולפני ההרדמות חשתי פעילות כמו דקירות בצד השמאלי של המח(אני לא מדמיין)וחשתי שהגוף שלי ממריא כמו מטוס ונוחת כזה תוך כדי התחושות האלו בצד השמאלי הקדמי של הראש שמעל החלק הקדמי של עצם הלחי השמאלית, מה זה יכול לבטא? והאם עלי להיות חרד מכך? נ.ב. מרכז האושר מבוסס על תכנית שראיתי בערוץ 8

איקסל עובדת על סרטונין ונוראדרנלין (נואפינפרין). היא טובה למי שהיא מתאימה לו. רסיטל (citalopram) עובדת רק המערכת הסרטונירגית ולא משפיעה על נואפינפרין. היא גם מאוד ספציפית לסרוטונין. תופעות הלוואי שונות. היא נמצאת כבר זמן מה בשוק אבל עדיין לא אושרה ע"י ה-FDA (לפחות לפניחצי שנה זה היה המצב). האי מיוצרת באירופה, כך שזה לא פלא גדול שזה עוד לא קרה.

שלום, אני מצטרף לדבריה של שירה ולכן לא אחזור על הדברים. את מרכז האושר אני עוד מחפש, אבל רבים יודעים שמרכז העושר אינו זהה למרכז האושר. בכל אופן איקסל היא תרופה צרפתית ולכן כנראה הם נמנעו מלבקש אישור של ה FDA, סביר להניח שלו ביקשו היו מקבלים. זו גם הסיבה שיש פחות מחקרים על התרופה הזו. בכל אופן זו תרופה בדוקה ויעילה, תרופה דואלית כמו האפקסור המשפיעה גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. לאפקסור השפעה בולטת יותר על הסרוטונין ולאיקסל השפעה בולטת יותר על הנוראפינפרין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כתבתי פה בעבר, אם אתה זוכר ד"ר הידש, עבר מאז די הרבה זמן. החלפתי לא מעט כדורים (5-6 כבר אני חושבת) וללא שום תוצאות, או עם תופעות לוואי שאילצו אותי להפסיק את הטיפול. הכדור שאני לוקחת כרגע (אדרונקס) לא ממש עוזר, ואני כבר במינון המקסימלי שלו. עכשיו הגעתי כבר לנקודה שפשוט נמאס לי לנסות, ומתקשה להאמין שיש בכלל כדור שיכול לעזור לי. אני מתלבטת אם יש בכלל טעם להמשיך לנסות עוד ועוד כדורים, ולחוות שוב ושוב אכזבה. המצב שלי היום גרוע בהרבה מכפי שהיה לפני שהתחלתי טיפול תרופתי. לא יודעת אם זה באשמת הכדורים או שפשוט קרה ככה. אני פשוט מיואשת :(

האם הדיכאון מאז לא עבר לך? האם את לוקחת באופן קבוע כדורים גם שאין לך דיכאון, למניעה או נזכרת לחזור לכדורים רק שחוזר הדיכאון וכבר מאוחר. לי היה דיכאון תקופות ולכן אני משתמשת באופן קבוע בכדורים רק שכל שנה על מנת שהגוף לא התרגל הרופא מחליט לי להחליף לסוג אחר לתקופה של חודשיים שלוש.

אני אסביר אני סובלת מדיכאון כרוני (דיסטימי) הרבה שנים, הוא החמיר לפני כשנה וחצי בעקבות אירוע כלשהו, ולפני כ- 10 חודשים התחלתי לראשונה טיפול תרופתי. מאז (לפני 10 חודשים) אני עוברת מכדור לכדור בלי למצוא בעצם משהו נסבל ומתאים. כמובן שאני לא מחליפה כדורים על דעת עצמי.

שלום , השאלה שאני מפנה לפורום היא בנושא טיפול בהפרעות אכילה ... בעברי טופלתי ע"י פסיכולוג וכן ע"י פסיכיאטר , נטלתי מידי יום פריזמה. ניסיתי שיטות רבות ומגוונות ע"מ להיפטר מהרגלי האכילה הכפיתיים . במהלך הטיפולים ההרגשה היתה טובה אולם לאחר פרק זמן שוב התופעות חזרו על עצמן . המצב כיום הוא שאחרי נסיונות רבים יש חוסר מוטיבציה להתחיל מחדש שכןיש תהיות רבות באשר לשאלה : "האם זה ייגמר או שאצטרך לחיות עם זה ? " שורה תחתונה : האם עליי לשוב וליטול תרופות ? האם התרופות כשלעצמן יכולות להבטיח תחושה טובה לאורך זמן שכן אחת הסיבות להפסקת טיפול פסיכולוגי היא כלכלית.

אני לא רוצה להתייחס לטיפול שעברת כי אני לא מבינה שום דב בהפרעות אכילה או בטיפול בהן. מה שחשוב זה לפי דעתי חוסר המוטיבציה שלך לטפל בהפרעה והבדיקה מהיכן היא נובעת. אם אני לא טועה נוטים הרבה פעימם בטיפול התנהגותי כדי לשפר את המצב. לפי דעתי צריך לבדוק מה את מרויחה בכל שאת ממשיכה להחזיק (בעל כורחך) בהפרעה הזו, ומצד שני מה את מפסידה, ומה את יכולה להפסיד בעתיד. יכול להיות שהטיפול התרופתי היה מתאים אך הטיפול הפסיכולוגי המוצמד לא היה מצאים ולכן כשהפסקת עם התרופות הטבה התפוגגה. אני משוכנעת שיש דרך לטיפול פסיכולוגי בדרך שבה תוכלי לעמוד בה. המחשבה שעלתה לי בראש כשקראתי את מה שכתבת היא שאת זקוקה לנרגיה כדי להמשיך ולטפל בעצמך. אולי טיפול מסוג אחר- מסז', שיאסצו, קריסטלים. אם את מאמינה בזה ואם לא הטיפול, בו את לא צריכ להשקיע אנרגיה, ומישהו אחר מטפל בך ורק בך עושה לפעמים טוב מאוד ומשחררת תקיעויות. אני מקווה שגרמתי לך לחשוב באופן חיובי יותר

בהחלט סיפקת חומר למחשבה , תודה רבה.

לעדי שלום, הפרעות אכילה לעתים קרובות עקשניות וצריך גם טיפול תרופתי וגם פסיכולוגי במשך מספר שנים, במיוחד כאשר מדובר על אנשים צעירים. לעתים קרובות הפרעות אכילה מוקלות עם הגיל ולכן צריך ליטול טיפול עד אשר מתבגרים ומתבססים בחיים. בסביבות גיל שלושים. אחר כך אפשר לחשוב על סיום הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, מהו ובמה הוא עוזר הכדור בונסארט? האם יש תופעות לוואי, ומתי רצוי לקחת את הכדור הנ"ל? תודה

לאמיתי שלום, איני בטוח שאני יודע לאיזה כדור אתה מתכוון, כדי למנוע טעויות האם אתה מוכן לכתוב את שם התרופה בלועזית. תודה דר' גיורא הידש

מזה 3 חודשים אני לוקחת לוסטרל 50 מ"ג לבעיות חרדה. בחודש וחצי הראשונים היתה השפעה קלה וטובה ואילו ביתרת הזמן גיליתי עולם חדש. חזרו לי האנרגיות והרגשתי נפלא. מזה מס ימים יש לי שוב "נפילת מתח": כאבי ראש תחושת רחוף וחוסר אנרגיה. יש לציין שזה קרה סביב המחזור. יש לי 2 שאלות 1. האם היית ממליץ על עליה המינון במקרה כזה. 2. האם יש קשר בין סרוטונין ומחזור חודשי ? תודה מראש

שלום, מינון של 50 מג' לוסטרל הוא מינון נמוך ויופי לך שהוא משפר את מצבך. תרופות הפועלות על סרוטונין משפיעות גם על התחושה לפני המחזור ואולי זו עובדה שמראה על הקשר בין הדברים. בכל אופן לא הייתי ממהר להגיע למסקנות ממספר ימים שמרגישים פחות טוב, כדאי לחכות ולראות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מנסיון של מינון של 250 מ"ג לוסטרל במשך למעלה משנה, כמעט לפני כל מחזור היתה "נפילה" . גם בלי תרופות יש נפילה. רק אל תדאגי.

לכבוד:אלמונית שלום לך אלמונית, אני מעוניין לדעת מה תשובתך לגבי הצעת החברות שאני הצעתי לך, בתאריד 26.01.04, אני מעוניין לדעת אם את מסכימה, או לא. בכול אופן אני מבקש שתגיבי בפורום. בברכה ללא שם

היא כבר מצאה מישהו אחר.

שלום "ללא שם" תודה על התייחסותך ועל ההצעה, לא נראה לי שזה רעיון טוב, לא כרגע בכל מיקרה נשקול זאת שוב אחרי תקופת המבחנים שבת שלום

שלום לכולם! אני סובל מחרדה כבר שנתיים וקצת.אשמח להתכתב עם אנשים שסובלים כמוני מן המצב הזה ואולי נתנחם אחד אצל השני/ה וע"י שיתוף "חוויות" אולי זה יעזור ליציאה מהירה יותר מן המצב

היי , איזה סוג של חרדה ??

לא מבין בסוגים. חרדה שדיי משפיע לי על החיים.לא חברתית יותר בקטע של פחד יציאה מהבית

שמעתי רבות על היעילות של האפקסור. יש לי לחץ דם גבולי, לפעמים גבוה ואני סובלת מחרדות. מאחר ואפקסור מעלה לחץ דם האם כדאי לנסות את התרופה או שזה לא מומלץ עבורי? האם פרוזאק יכולה להתאים? אני יודעת שזה אינדיבידואלי אבל בכל זאת אשמח לשמוע את דעתך, ד"ר הידש וכן דעתם של הגולשים המנוסים. תודה ויום נעים לכולם:-)

לדליה שלום, כפי שאת כותבת ההתאמה של כל תרופה היא אישית, כל התרופות מקבוצה זו הוכיחו את יעילותן וההבדלים ביניהן קטנים, רוב ההבדלים הם בתופעות הלוואי שלא תמיד קיימות. הייחוד של האפקסור הוא שהיא תרופה דואלית, פועלת גם על הסרוטונין במוח וגם על הנוראפינפרין בהבדל מתרופות כמו הפרוזק שספציפיות לסרוטונין. מסיבה זו היא עלולה להעלות מעט את לחץ הדם ואינה מומלצת לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה. עם זאת ההתאמה וגם יתר לחץ הדם הם דברים אישיים ולכל אחד צריך להתאים את התרופה עבורו. כך גם לגבי לחץ הדם, מה גילך? גורמי סיכון נוספים ליתר לחץ דם? וכך הלאה. בקיצור, שתי התרופות טובות, הייתי מתחיל מהפרוזק בגלל הנקודה של לחץ הדם ולראות כיצד הרפוזק-פריזמה מתאימה לך. כמובן שעל הרופא המטפל לקבוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אנחנו אוהביםאותך.

שלום לאור אוהבים גם אותך

אני עדיין מבקשת בכל לשון של בקשה איזה ואיפה אני יכולה לימצוא רופא שיבחן אותי מחני רורשך וממפי ווכסלר ואני מוכנה לשלם אל זה פרטי אני לא מצליחה להיאבק במוסד לביטוח לאומי שכן הם קשים ואני לא מסוגלת לעמוד בלחץ לאור מה שאני עוברת נישבעת לך דוקטור יקר רק ילדי מחזיקים אותי בחיים אני לא רוצה לחיות ולראות את ילדיי שאין לי מה לפרנס אותם אני לי מסוגלת לשתות כדורים ואחרי זה לצאת מהבית אני שותה 6 כדורים ביום והם פרקסט ופרפאנם וזודרום אני מרגישה שכול תנועה שאני עושה זה כמו הילוך איטי והכול כאילו שוב חוזר אני אומרת מילה וכאילו היא נאמרת שוב בבקשה אני רוצה וצריכה את עזרתך אני מוכנה לגשת אליך אם תסיכם אם אתה עושה את המבהחנים האלה בתודה לי

לטובתך תשקיעי את האנרגיה שלך בדברים חיוביים כמו מציאת עבודה וחיים נורמטיביים ולא בתחמנות ומניפולציה מול המוסד לביטוח לאומי. במקום להוכיח להם כמה את חולה ומסכנה עדיף טיפול ושיקום בעצמך. לסיום אם תאשפזי את עצמך בבי"ח פסיכיאטרי יהיה לך יותר קל אח"כ לקבל הכרה מביטוח לאומי כנכת נפש. תלוי לאיזה כיוון את חותרת.

למה אתה בטוח שהיא מתחמנת??......חתיכת אידיוט למה שלא תנסה לאשפז אתה את עצמך?? כי גם בלי אשפוז אתה בטוח נכה ..בראש

משה שבת שלום ידידי לא הבנתי. אם מתאשפזים אז יותר קל להשיג הכרה מגורם זה או אחר?... אז עכשיו הבנתי מדוע לא אישפזו אותי כשהיה צריך(לפני ההכרה...) ועוד כמה דברים... תודה מושון.

יש לי שאלה על דרך פעולתן של התרופות. לפ ימה שאני יודעת נטילת התרופה גורמת להפחתה (או מניעה) של reuptake של סרוטונין לתא הפרה סינפטי. תקופת החביון נובעת מכך שלמרות שיש יותר סרטונין בסינפסה דרושים גם עוד רצפטורים בתא הפוסט סינפטי שיקלטו את מוליקולות הסרוטונין. תקופת החביון היא פרק הזמן שלוקח לתא הפוסט סינפטי לסנתז חלבון שייגע בסופו של דבר להיות רצפטור בסינפסה. האם התיאור נכון? והשאלה החשובה היא מה קורה בדיוק כשמפסיקים? האם כמות הרצפטורים חוזרת להיות באותה רמה כמו לפני תחילת הטיפול? האם התא הפרה סינפט מפריש כעת יותר סרטונין?

לשירה שלום, השאלה במקום אבל התשובה יותר מורכבת. הרמה של הסרוטונין בסינפסה עולה אחרי מספר שעות של נטילת התרופה, ובכל זאת הדיכאון חולף אחרי יותר משבועיים. התיאור שכתבת נכון אבל עדיין רב הניסתר על הנגלה. לדעתי ישנה חשיבות גם לפסיכולוגיה, ברגע שישנה פסיכולוגיה אשר לא נותנת לסרוטונין לרדת מדי וישנם מספיק גרויים של סרוטונין בפוסט-סינפסה אז אין יותר דיכאון. אבל אפשר לקבל רמז אחר, במידה ומפסיקים את הטיפול מוקדם מדי אז הדיכאון עלול לחזור, אל תשכחי שדיכאון היא מחלה חולפת אבל החיסרון הוא שמצב של דיכאון עלול להישנות. כלומר אם ישנה רגישות להורדת הסרוטונין אז לא תמיד הגוף עצמו מסוגל לשמור על רמה נאותה של פעילות פוסט סינפטית. הדברים מורכבים ואני מקווה שהצלחתי להבהיר אותם קצת. הידש

ואי אפשר לומר גם הפוך? כאשר יש פסיכולוגיה כזאת שלא נותנת לסרוטונין לעלות אפילו שלוקחים כדורים ואז לא תעזור שום תרופה אפילו במינונים גבוהים?

שלום, לאחרונה סבלתי מבעיה של לחץ, פניתי לפסיכאטרית אשר רשמה לי סרוקסט. אני בשבוע הראשון לטיפול. בעייתי היא, שאני נוהגת לעשן גראס מדי פעם (בערך פעמיים בחודש) ואינני יודעת אם אני יכולה להמשיך לנהוג כך בעת נטילת התרופה. הפסיכאטרית ציינה שעלי להמנע מאלכוהול ולכן חשבתי על כך. בכל מקרה, אני מתכוונת לשאול אותה, אבל רציתי לבדוק גם פה קודם, בעיקר בשל המבוכה שבלשאול אותה.. אשמח מאד לקבל תשובה. אשמח גם אם היא תהיה עניינית ולא תכלול הטפות מוסר למיניהן. תודה יעל

ליעל שלום, גראס ואלכוהול מדכאים את הפעילות במוח, גראס כחומר טבעי מכיל חומרים פעילים רבים ושונים. לכן אסור ליטול את החומרים הללו עם תרופות המשפיעות על המוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

עברתי תאונת עבודה בגב וכתוצאה מכך אני משתמש בכדורים ,בין היתר אני משתמש בכדורים פסיכאטריים "melril ו bonserine . ביומיום אני נהג בעל רישיון אוטובוס.כיום אני בבית ולא עובד האם יש אפשרות שיישלל לי רשיון האוטובוס או הרישיון בכלל? מה הקרטריונים לשלילת רישיון אוטובוס הנוגע לנטילת כדורים פסיכיאטרים? דורון.

לדורון שלום, "תרופות פסיכיאטריות" אינן קשורות ליכולת הנהיגה. מה שחשוב הוא המצב הכללי של האדם. לכן אדם עם בעיה נפשית המטפל בעצמו עדיף מאדם עם בעיה שאינו מטפל. אם במצבך יש סכנה בנהיגה, על הרופא לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אתה תוזמן לבדיקה ובה יעריכו את מצבך - הכללי, ועל סמך התוצאה יקבעו את יכולתך לנהוג. אם תהיה בריא להערכתי לא צפויים קשיים. דר' גיורא הידש

אבא לקה בארוע מוחי לפני 8 חודשים וכעת נמצא בהחלמה מהארוע . אבא סובל מדכאונות לעיתים דבר אשר משפיע רבות על מצב רוחו ועל תפקודו .אבא לא מוכן לשמוע על טיפול פסיכיאטרי ועל נטילת תרופות נגד דכאון . ברור לנו כי במידה ואבא יעבור טיפול מתאים התופעה תוכל לעבור . שאלתי היא איך אפשר לגרום לו לרצות ללכת לטיפול וכן האם ישנה דרך אחרת לתת לו את הטיפול אשר ישנה לו את החיים.

לניר שלום, יתכן מאוד שאתה צודק באבחנתך, באירוע מוחי ישנן שתי סיבות לדיכאון. האחת היא אובדן הבריאות והנכות והמצב של תלות באחרים, והשניה היא הנזק המוחי עצמו עלול לגרום לדיכאון. לכן כמובן אנו ממליצים מאוד על טיפול נפשי ומחקרים הוכיחו את יעילותו. צריך לנסות ולשכנע אותו ולא להתייאש בניסיונות, יתכן שרופא המשפחה יצליח, יתכן שקרוב משפחה אחר. בכל אופן צריך להמשיך ולנסות. בסוף המאמצים יתנו פרי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שכחתי היום לקחת אפקסור אחד בצהריים( 2X75מג ליום) צהריים וערב מאוחר , זה אסון ? אני אתעורר בבוקר עם קרניים וזנב ? :-) אה ועוד שאלה, מותר אפקסור עם קונצרטה ? תודה

לירון שלום הכל בסדר, תתעורר כרגיל. אין עבודות על שילוב של אפקסור עם קונצרטה (ריטלין), מדובר על שני חומרים מעוררים. ישנן עבודות המראות את היעילות של אפקסור בהפרעת קשב ולכן אפשר יהיה "לחסוך" את הריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איזה תרופה היית ממליץ לי אחרי תקופה של מרוניל שהוא ישן וקלונקס, להפרעת חרדה שמתבאטת בזרמים בכל הגוף אי שקט קפיצות של מערכת העצבים בגוף בקיצור חוסר רוגע. כדי לרדת מהקלונקס. תודה על העזרה גלית

לגלית שלום, כל התרופות מקבוצת SSRI עשויות להתאים, ההתאמה כמובן היא אישית, כיוון שהמרוניל פועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין כדאי גם לשקול את האפקסור שהיא יעילה גם נגד חרדות. ותגיע למצב שתשתמשי רק בתרופה אחת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה ההשפעה של תרופות נוגדות פסיכוזה על אנשים שהם בריאים נפשית? כיצד תרופות כאלה ישפיעו על המצב הנפשי של אנשים אלה?

לסימון שלום, אין להן השפעה. לעתים הן עלולות להרדים כתופעת לוואי אבל אם אין תופעות לוואי אז אין השפעה. גם אדם שהבריא מפסייכוזה הוא למעשה אדם בריא אשר נוטל תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=232926&t=232926 לקחל י יום וחצי לאסוף אומץ להתקשר בסוף רק השארתי הודעה והוא ישר חזר אלי. זה הה קצת משונה, ולא ברור בדיוק אם זה אמור להיות meeting או date ולא בא לי לגלות שזה סתם פגישה ולהתאכזב.... מה עוד שהוא אמר שרק אולי בסוף שבוע הוא יוכל לבוא (כמה שהוא מתלהב...) בקיצור לקראת סוף השיחה כבר התפתח אצלי אנטי נגד כל הסיפור הזה ושאולי הכי טוב היה להשאיר את זה בגדר פנטזיה. הייתי גם יום אצל הפסיכולוגית שלי וסיפרתי לה על כמה שלא טוב לי ואיך אני לא מקבלת תמיכה מאף אחד, וגם שאני כבר מנסה לדבר על מה שמפריע לי, אף אחד לא מתמקד בי וישר כולם בורחים לדבר על הצרות שלהם. היא אמרה שגם היא נשארה בלי מילים כי אני מציגה את עצמי בתור הקורבן ואין שום דבר שאפשר לומר לי כדי לעזור לי ולכן חברת שי שותקות או בורחות לדבר על דברים אחרים. אז עניתי לה שאני לא מחפשת שמישהו יאמר לי מה לעשות או יגיד לי שזה לא נורא, אלא יקשיב, יחזיק לי את היד , ייתן לי חיבוק וזהו. זה פשוט לא קורה... זה היה קצת משונה להביות שם ולהסביר לפסיכולוגית שלי שלפני שנה לא הייתי מתקשרת אפילו לחברה לספר לה שאני במצב רוח רע, והיום זה קורה, אז זה פחות התקדמות. היא לא ראתה את זה ואפילו הודתה שזה משהו שהיא לגמרי פיספסה. היא נתנה לי לשבת שם ולהרגיש שאין תקווה, שאני עושה את זה לעצמי, וברגע שאני אפסיק להתנהג כמו שאני מתנהגת, הכל יעבור. וואלה????? יצאתי בתחושה כאילו אני באמת איומה כמו שאני עושה מעצמי אם אפילו הפסיכולוגית שלילא יכולה לעזור. אח"כ חשבתי על זה שגם כשחס וחלילה מישהו נפטר אין באמת מה לומר לאבל, אבל אף אחד לא בורח ממנו ומתחיל לדבר על הצרות שלו.. (להבדיל אלף הבדלות). ברור לישבלי תמיכה אני בחיים לא עוברת רת התקופה הזו. חשבתי גם אולי לחזור לקחת כדורים הבעיה הי שיש לי בחינות עכשו ועד שהם יתחילו לעבוד שוב יקח זמן ובינתיים אני רק אסבול מתופעות הלוואי. יכול להיות שזה הסתגלות להפסקה בתרופות? האםהמצב רוח שלי יכול עוד להתאזן או להשתפר? או שלוותר כבר עכשו, להפסיק לסבול ולחזור לקחת את הפריזמה?

קחי משהו זה רק יוסיף לך לתחושת הבטחון העצמי וגם להרגשה הכללית. חוץ מזה פריזמה למרות שד"ר הידש אוהב מאוד הוא כדור מיושן היום יש כדורים טובים יותר עם "אפקט" חזק יותר. חוץ מזה מצבך השתפר בחודשים האחרונים,לא?

אני בלי, אחרי שנה עם. הגעתי לפריזמה אחרי ניסיונות עם כדורים אחרים, וזה הכי התאים לי. אם אני לא רוצה לחזור לקחת כדורים זה ממש לא יוסיף לי ביטחון לקחת אותם, גם אם אני ממש חייבת. אם אין ברירה אני אקח, רק שרציתי לשים את הפרק הזה מאחורי וזהו...

שאלתי מופנת לד"ר הנכבד האם ניתן לקבל טיפול בהיפנוזה כנגד הפרעות חרדה ? והאם זה עוזר? והאם קיים נסיון בעבר? אם כן היכן ניתן לקבל טיפול שכזה ? תודה מראש moshe

למשה שלום, שנים רבות היפנוזה הוכחה כטיפול בחרדות, ובמיוחד הרפיות עוזרות מאוד. מה שחשוב שתבדוק שלמטפל יש אישור לטפל בהיפנוזה, כיום יש צורך בתעודה לכך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בני מאושפז במחלקה סגורה מספר שבועות עקב התקף מאני. לאחר טיפול בליתיום ותרופות נוספות מגיע לשלב העצוב...הדיכאוני. אנו הוריו רואים קרן אור בקצה המנהרה אך תוהים האם ישאר תלוי בתרופות פסיכיאטריות לתקופות ארוכות. האם קיימות מסגרות נוספות פרט לבתי החולים הפסיכיאטריים כדי שלא ישאר תלוי בתרופות עם תופעות לואי בעייתיות. הבחור בשנות העשרים לחייו, חזק ובריא עד לאחרונה. תודה מראש על עצה,כתובת, טלפון אנו אובדי עצות

לאמא שלום לא בדיוק הבנתי על אלו מסגרות את שואלת. עם זאת הטיפול בהפרעה דו-קוטבית הוא קודם כל תרופתי. בנוסף אפשר לפנות לטיפול בשיחות-פסיכותרפיה אבל הבסיס הוא טיפול תרופתי כיוון שההפרעה עלולה לחזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אודה מאד אם תוכל להסביר מה ההבדל בין רסיטל לסרוקסט .

שלום רב, מדובר על שתי תרופות מאותה המשפחה, משפחת נוגדי הדיכאון הפועלות על הסרוטונין. SSRI, ישנם הבדלים מינימלים בין התרופות מפני שבכל זאת מדובר על מולקולות שונות. עם זאת הדימיון רב יותר מההבדלים. הנקודה היא למצוא את ההתאמה האישית לכל מטופל. יש מי שמתאים לו סרוקסט ויש מי שרסיטל. בהצלחה דר' גיורא הידש