פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
25/01/2004 | 19:51 | מאת: משה

סקירה השוואתית של תופעות לוואי של תרופות אנטי פסיכוטיות אפשר למצוא כאן: http://www.mhc.com/Algorithms/Schizophrenia/SideEff.htm לפי הטבלה התרופות היחידות שלא גורמות לתופעות לוואי נוירולוגיות (EPS)=תופעות אקסטרא-פירמידליות הן לפונקס וסרוקוול- בשניהם הערכים שווים ל-0. עם זיפרקסה יש סיכון נמוך בתנאי שהמינון נמוך מ-10 מ"ג וגם עם גאודון הסיכון נמוך. ריספרידל סיכון בינוני בתנאי שהמינון נמוך מ-4 מ"ג. ריספרידל החל מ-4 מ"ג פועל בדיוק כמו הלידול ושאר התרופות הטיפיות. כדאי שתקרא את הידיעה הבאה בקשר לריספרידל ו-TD: http://www.breggin.com/6_7million.html

למשה ויעקוב ולכולם, תודה על המאמץ, כאמור השאלה הזו מאוד חשובה ועדין אין מספיק ידע בנושא. צריך להבדיל בין תופעות נאורולוגיות של הפרעות תנועתיות המופיעות בתחילת הטיפול. תופעות אלו אינן נעימות אבל אינן מסוכנות כי הן חולפות עם הפסקת הטיפול או עם תרופות כמו ארטן. השאלה המקורית הייתה לגבי טרדיב דיסקינזיה שהיא תופעה נרואולוגית-תנועות שרירים לא רצוניות, TD מופיעה מאוחר בטיפול והבעיה העיקרית אתה שאין טיפול טוב שמפסיק את התנועות וגם הפסקת התרופה לא גורמת לסיום הבעיה. מהטבלה שמשה הביא הוא ציטט את התופעות האקסטרא פירמידליות החריפות ושכיחותן כפי שתואר. לגבי טרדיב דיסקינזיה בטבלה זו התשובה לכל התרופות הא=טיפיות זהה-לא שכיח RARE. כלומר מדובר בתופעה נדירה ועדיין אין אפילו סטטיסטיקות לשכיחויות של הבעיה. עד היום אני לא ראיתי אדם הסובל מ TD עם התרופות האטיפיות. לכן אני חושב שמדובר בתופעה נדירה ואין זו סיבה לא ליטול טיפול בתרופות הא-טיפיות. בודאי שאשמח ללמוד ולכל אינפו. נוספת. תודה על השאלה וכמובן התשובות. הידש

25/01/2004 | 22:29 | מאת: משה

ככל הנראה יש איזשהו קשר בין שתי התופעות כי כבר הוכח שכשנותנים ארטן/דקינט לטיפול ב-EPS מגדילים את הסיכון המצטבר לTD בשלב מאוחר יותר. אני חושב שצריך להתייחס גם לעניין המשפטי כלומר לפסקי הדין שניתנו בנושא. יש עשרות פסקי דין (בעיקר בארה"ב) בנושא רשלנות רפואית בנושא של טרדיב דיסקינזיה אצל חולי סכיזופרניה. היצרן של ריספרידל הפסיד כבר 4 פעמים ועוד כמה פעמים הגיעו להסדר מחוץ לבימ"ש. היצרנים של שאר התרופות הא-טיפיות לא הגיעו לבית משפט ולכן איתם לא ידוע עדיין מה הסיכון ל-TD. בינתיים בתי המשפט פסקו די הרבה פעמים במקרים של התרופות הטיפיות או ריספרידל. לפי החלטת FDA קיימת חובת אזהרה *אחידה* לגבי כל נוגדי הפסיכוזה ישנים וחדשים כאחד ללא הבדל. אפשר לקרוא בקישורים: http://www.breggin.com/tdtrialsettlement.html http://www.breggin.com/6_7million.html http://www.breggin.com/tdjuryaward.html http://www.breggin.com/canadiantd.html

25/01/2004 | 19:38 | מאת: עדי

שלום רב ברצוני לדעת כיצד משפיע עישון על סכיזופרניה {אלו סימפטומים הוא מחריף או משפר}

25/01/2004 | 20:03 | מאת:

לעדי שלום, אני מבין שאת מתכוונת לעישון סיגריות. ידוע שחולים בסכיזופרניה מעשנים הרבה יותר מאשר אנשים שאינם חולים. הסיבות אינן ידועות, עם זאת מעניין ששכיחות סרטן הריאות לא גבוה יותר, כאלו שהם מוגנים מפני נזק זה של העישון.... מעניין.... ישנם מספר השערות ובניגוד למגמה של נגד עישון, יש החושבים שעישון דווקא מגן מפני סכיזופרניה.... מעניין הידש

25/01/2004 | 20:54 | מאת: עדי

הייתי רוצה לקרוא מעט חומר בנושא {הקשר בין עישון סיגריות לסכיזופרניה} האם תוכל להמליץ לי על קישור?

25/01/2004 | 17:03 | מאת: פינק

שלום לדר' הידש, קשה במצב כזה לתאר תלעות של הרבה שנים אבל באופן שיטחי-אני בן 38, נשוי =שני ילדים. על פניו חיים בסדר, אבל מזה הרבה שנים אני מרגיש תסכול אדיר, כאבים בכל הגוף, עצבות חוסר תפקוד עד שפטרו אותי - פשוט לא טוב לי, לפני חצי שנה התחלתי ללכת למטפלת שגם עוזרת לי ביחסים עם אשתי, שמטבע הדברים התערערו. לא רוים שום שיפור ולאחרונה התחלתי לשקול לעבור לטיפול תרופתי וספציפיצ לאפקסור כי קראתי עליו הרבה חומר וקבלתי המלצות מאנשים שממש ניסו כך שאני יודע למה לצפות. שאלתי היא- מתי אפשר להגיד שטיפול פסיכולוגי לא עוזר וזה בזבוז זמן? תודה פינק

25/01/2004 | 18:08 | מאת: "אור

טיפול פסיכולוגי זה בזבוז זמן ...והרבה כסף פסיכולוג מדבר!! פסיכיאטר מטפל!! בתנאי שהטיפול התרופתי נכון..גם בזה צריך מזל ואפקסור יעזור לך מניסיון!! זו היא דעתי בלבד מנסיוני!!

25/01/2004 | 18:32 | מאת: אמא רחוקה

שלדעתי היא חשובה מאוד גם אצל ביתי ארבעה חודשים בטיפול פסיכולוגי אחרי המשבר ועדיין אין שיפור במצב הרוח אז באמת השאלה חשובה ואשנח אם תפרט כרגיל המון תודה

25/01/2004 | 20:56 | מאת: ציור

לא חושבת שיש מצב שבו טיפול פסיכולוגי לא יעזור אלא אם כן המטופל לא רוצה את העזרה או שהקשר עם המטפל הספציפי הוא לא טוב הייתי ממליצה לך להחליף למטפל/ת חדש/ה. ישנם מטפלים שמתמחים בטיפול קצר מועד ,שמתמקדים בו בבעיות ספציפיות, ומנסיוני זה עובד נהדר. תרופה, כמו שכבר כתבו לך, כדאי לקחת ביחד עם שיחות כי לא ברור איך אפשר לחשוב שתרופה למשל תפתור בעיות זוגיות . לעומת זאת שיחות יקדמו בעיה כזו לקראת פתרון. בהצלחה

25/01/2004 | 16:23 | מאת: אלמוני

לכבוד:ד"ר הידש 1.אני מעוניין לדעת איזה כדורים יכולים לעזור לי לישון טוב בלילה. 2.אני מטופל בכדור אחד סרוקואל 100מ"ג. ומצליח לישון טוב בלילה. 3.אני מעוניין לדעת אם זה הטיפול הנכון לבעית השינה. בברכה אלמוני

25/01/2004 | 16:59 | מאת: xxx

שלום, סרוקוול אינו טיפול לשינה. לעתים בגלל בעיה נפשית קשה גם לישון, במידה והטיפול בבעיה היסודית הוא טוב גם השינה משתפרת. תרופות יעודיות לשינה שאינן ממכרות הן נוקטורנו וסטילנוקס לדוגמא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 14:57 | מאת: דינה

כדאי מאד שתחסמו את האדם מהפורום הרגיש הזה. הוא כבר שנים חושב שהוא מומחה גדול בתרופות ומייעץ לאנשים שבאמת מאמינים לו. כולם כבר מכירים את סיפור ההתמכרות והגמילה שלו והוא קוטל כדורים סתם ככה בלי בכלל לחשוב רק על סמך נסיונו. הוא מבהיל בני אדם , בוטה ומעליב. אבל הבעייה הכי גדולה שאנשים מאמינים לו ומקשיבים ומתנהגים לפי מה שאומר להם בעיניי כדורים.הוא לא פסיכיאטר והוא לא יכול להחליט מה טוב ומה לא. כל מקרה לגופו תזהרו ממנו. דינה

25/01/2004 | 15:11 | מאת: אבי

ברור ש"אור לא רופא אלה אדם חולה כמונו שמדבר מנסיון וסבל ובשל זה נועד הפורום שגם אנשים כמוני כמוך וכמו אור וגם רופא מקצועי ומכובד כד"ר הידש יפקח ויתן את דעתו. אם ד"ר הידש לא נתן את דעתו על כך אז למה זה מפריע לך

25/01/2004 | 18:14 | מאת: "אור

חבל שלפני 15 שנה לא היה לי אחד כמו "אור שיזהיר אותי מהמשמעות שאמר אז הרופא "קח קסנקס ותוך חודש אתה חדש" ואל תזלזלי באינטליגנציה של משתתפי הפורום!!

25/01/2004 | 18:33 | מאת: "אור

מבלי לפגוע בדר הידש שאני מעריך עד מאוד. תגידי...את מכירה פסיכיאטר שנתן לך כדורים והתקשר לשאול אחרי מס ימים איך את מרגישה??????? יש לך מושג לכמה אנשים עזרתי ? כמה פונים אלי? בכמה אנשים שהתמכרו לתרופות עזרתי? לכמה פתחתי את עינהם? אם היית רואה בחורים צעירים שהגיעו לכמות מפחידה של כדורי הרגעה שהגיעו למצב שהם על מנת שזה ישפיע לוקחים כל רבע שעה כדור כמו סוכריות היית אולי מבינה אם היית נתקלת במכורים שניסו להתאבד בגלל שהתרופות הרגעה מיצו את עצמן ולא משפיעות... והקריזים של התרופות שגעו אותם אולי היית מדברת אחרת!! ובכלל את מכירה מקומות גמילה מכדורי הרגעה כאן בארץ?? פעם לא היו הרבה אלטרנטיבות תרופתיים למעט כדורי הרגעה ועדיין ממשיכים לתת אותם...ועדיף שלא תדעי מה הסיבות!! אז לפני שאת נותנת בראש...תעשי קצת שיעורי ביית חמודה!! ובכלל לך הייתי מציע שתקחי אקמול ....וטזזזזזזזז

25/01/2004 | 20:10 | מאת:

לדינה שלום, איני נוהג לחסום או לסתום פיות וככול שניתן איני מצנזר. עם זאת את צודקת שגם דברי חוכמה צריכים לאמר בטעם. אני מבקש לשמור על סגנון, נימוס ובעיקר להמנע מביקורתיות. כמובן שזה לא פשוט ולכן אני מסתפק בכך שלא מגזימים מדי. אני בהחלט סומך על הקוראים שיודעים להבדיל בין עיקר וטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 20:15 | מאת: "אור

אתה גבר גבר גבר

25/01/2004 | 14:31 | מאת: אושר

מהי אגורפוביה? איך היא נגרמת? ואיך אפשר להתגבר עליה? אני נוטלת פאקסט 30 מ"ג, קסאנקס 1 מ"ג ורמרון 15 מ"ג. אני מטופלת אצל פסיכיאטר ופסיכולוג. הבעיה היא שמאז שאני נוטלת רמרון-הכדור זורק אותי לשינה חזקה מאוד, שקשה לי לקום ממנה אפילו אם אני מכוונת שעון בבוקר. כשאני מחוץ לבית אני מרגישה מעין חוסר יציבות, ריחוף כזה, כאילו שאני לא "באותה רמה" עם כל האנשים. הדבר מקשה עלי לצאת לעבוד ואפילו ללמוד. אני מרגישה חוסר ביטחון בחוץ ולא יודעת מה לעשות. אולי יש משהו מודחק שמפריע לי. אני צריכה עזרה.

25/01/2004 | 14:42 | מאת: אריאל

אגרופוביה היא פחד ממקומות פתוחים . ציינת שיתכן שישנם דברים מודחקים שמפריעים לך ואני חושבת שדווקא פה הטיפול הפסיכותרפי יוכל לעזור לך. אל תתיאש ותן זמן לטיפול לעשות את שלו. תרגיש טוב אריאל

25/01/2004 | 15:12 | מאת:

לאושר שלום, אחד הקשיים החשובים ביותר באגורפוביה שכל טיפול צריך להיות קשור למעשים. כלומר, לא מספיק להוריד את החרדה, צריך גם לצאת החוצה ולהנות מהחיים. רק אז הטיפול הושלם. לכן כל טיפול תרופתי או שיחות חייב להיות קשור עם טיפול התנהגותי ועשיה. לעתים קורה שהרמרון מרדים ומעייף מדי, לעתים זה יתרון כאשר ישנה בעיה בשינה בלילה. לעתים היא גורמת לקשיים ביום. צריך לקבוע בדיוק את המינון ושעת הלקיחה. בדרך כלל הגוף מסתגל לעייפות ואז מרגישים טוב יותר ותופעות הלוואי חולפות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 12:08 | מאת: רני

שלום דוקטור גיורא הנני בן 30 רק לאחרונה לאחר שיחה עם ידידה טובה ומלומדת הצליחה להעיר את עיניי שאני סובל מבעיות היפר אקטיביות כולל הפרעות קשב וריכוז דבר של הובחן בילדות דבר שיצר אין סוף בעיות ותיסכולים בחיי בלי שהבנתי למה. היא הסבירה שעליי ללכת לפסיכאטר על מנת לקבל טיפול בריטלין או קונצרטה ולטפל באופן חד משמעי בבעייתי היא בקשה שהקרא כל חומר בנושא היפר אקטיביות ומדהים לראשונה הבנתי שזה בדיוק סיפור חיי אחד על אחד מקרה קלאסי adhd לא הבנתי מדוע בחור אינטלגנטי ויצירתי עזב בגיל תיכון ולא סיים את לימודיו הבנתי מדוע אני לא מסתדר עם מסגרות עוזב כל חודש עבודה הבנתי למה אני אימפולסיבי דברני מנתק קשרים עם חברים חושב על 100 דברים בו זמנית כושר הארגון שלי קולקל בקיצור חיי בבאלגן שלם והיגעה הזמן לעשות סדר. שאלותויי אני רוצה לראשונה להיפגש עם פסיכאטר האם תוכל להשאיר טלפון? אני מעוניין להתחיל מייד בטיפול תרופתי בלי שיעבירו אותי הבחנה מתישה של שיחות ושליחה למבחני tova

25/01/2004 | 15:15 | מאת:

לרני שלום, אני שמח בשמחתך שישנה אבחנה והוקל לך. עם זאת אין ברירה וצריך להגיע לאבחון מסודר, טיפול בריטלין הוא לא בלי תופעות לוואי, גם במצב בארץ של טיפול בהפרעת קשב במבוגרים עדיין אינו מוסדר. כדאי לשתכנס בסרגל הכלים ל"חיפוש" ותמצא הרבה מאוד שאלות ותשובות בנושא חשוב זה. בהצלחה דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 06:44 | מאת: אפי

האם הכדור יכול להילקח במינונים של 50מיל למשך שנים כטיפול מונע . האם יש איזו התמכרות הוא שהגוף מתרגל ולא ניתן להפסיק בגלל זה . האם יש לעשות בדיקות מיוחדות מידי שנה בגלל הכדור כגון תפקודי כבד או בדיקות דם . האם יש איזה נזק כלשהוא מהכדור . האם יש טיפול מונע אחר שמומלץ בחרדה . מהוא מינון נמוך והאם כתוצאה מליקחתו במשך שנים הגוף דורש להעלות במינון . תודה על תשובתך .

25/01/2004 | 15:44 | מאת: דר' גיורא הידש-מנהל הפורום

לאפי שלום, אכן מדובר במינון נמוך ולא צריכה להיות בעיה בנטילה לזמן ארוך. הפבוקסיל אינו ממכר ולכן הגוף אינו מסתגל אליו ואין צורך לעלות במינון עם הזמן. הפבוקסיל אינו גורם לנזקים בכבד או כל איבר אחר. דווקא ישנן עבודות שתרופות הדומות לפבוקסיל יש להן השפעה של שמירה על תאי העצב וגם עובדות כמו אספירין למניעת מחלות לב??? מעניין אבל כנראה שהדברים נכונים. שיהיה רק טוב\ דר גיורא הידש

25/01/2004 | 00:57 | מאת: נטלי

היי העיניים של ב"א הם כמו מצלמה-הם מצלמים את הגירויים בסביבה והמח הוא זה שעושה את הפרשנות ואחראי על תהליכי התפיסה הגבוהים. לכן כל אדם תופס אחרת את המציאות. אדם שיש לו דיכאון/חרדה, במוחו מתרחש חוסר איזון כימי (בעיה בסרטונין) ולכן הוא לא מסוגל לתפוס את המציאות בצורה יותר אופטימית, הוא עושה מן עיוות תפיסתי. זה מתבטא בכך, לדוג' שאחרים לא רואים את מצבו של האדם כפי שהוא תופס את עצמו. כתוצאה מכך, דרושה תרופה שתאזן את הפעילות הכימית במח על מנת שיוכלו לחזור לשיפוטים רציונליים. מיקומו של טיפול פסיכולוגי-לעזור לאדם לשפר/לתקן/לעבד תכנים לא מסתגלים ולהבין מדוע הוא הגיע לדכאון/חרדה.זאת אומרת שתהליך כזה הוא בלתי אפרי ללא תרופה כי אפשר לדון עם פסיכולוג על נושאים שונים אך הדברים האלה לא יחזיקו מעמד לטווח ארוך כי המח עושה עיוות. השאלה האם האיזון במח חוזר לקדמותו ואדם יכול לתפקד כאדם מסתגל? ובכלל,האם אדם שאין לו דכאון קליני אך הוא אדם שנוטה לפסימיות יכול לשנות את גישתו ללא תרופה?הרי אם במח יש בעיה בסרטונין, היא תגרום לבעיית תפיסה אז איך אדם יוכל לשנות את גישתו אם הדברים במוחו מתפרשים בצורה כזו כי יש בעיה כימית? אמנם לכל אחד מאיתנו יש נסיון חיים שלפיו אנו יודעים איך צריכות להיראות סוטואציות ולכן אדם פסימי יכוללשכנע את עצמו שהוא צריך להתנהג אחרת ןלהיות אופטימי אך האם זה אפשרי ללא טיפול תרופתי? אני מקווה שתבינו מה כתבתי כאן כי אני מבולבלת כמו שהדברים האלה כתובים כאן. תודה

25/01/2004 | 00:59 | מאת: נטלי

התכוונתי שתחוו חוות דעת על הדברים שכתבתי.

25/01/2004 | 19:54 | מאת:

לנטלי שלום, חיכיתי עם תשובתי כיוון שקיוותי שגם חברים יענו לך, אבל כדי שלא תרגישי מקופחת אענה. הקשר בין גוף ונפש הוא מורכב. כל מחשבה, זיכרון יוצרים שינויים כימיים במוח ולעתים גם בוגף. המחשבה להרים את ידי, מיד גורמת לשינויים כימיים במוח בעצבים ובשרירים. כך שכל מחשבה או דיבור בפסיכותרפיה גורמת גם לשינויים כימיים במוח. את השינויים הללו אפשר לראות בבדיקות הדמיה חדשות PET. אבל גם להיפך, כל שינוי כימי במוח, עלול להפוך למחשבה, כך זה עם סרוטונין נמוך, גם עם חומרים חצוניים כמו קפה, אלכוהול, סמים וגם תרופות נוגדות דיכאון. כך שלא אחדש אם אומר שהגוף משפיע על הנפש והנפש משפיעה על הגוף. מעט מסובך. לכן גם מחשבות מביאות לעליה בסרוטונין ובטח פסיכותרפיה וגם סרוטונין נמוך משפיע על מצב הרוח. לכן שיחות בשילוב של תרופות הם הדבר היעיל ביותר כדי שמצב רוח דיכאוני לא יחזור או כפי שאת כותבת, הסרוטונין ישאר גבוה.... אני מקווה שכעת הדברים מעט יותר ברורים למרות שהם מאוד מסובכים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 21:35 | מאת: ציור

הי נטלי אני מאוד מבינה את הדברים שאת כותבת וגם אני התלבטתי בהם רבות התמזל מזלי וטופלתי אצל אדם מאוד אופטימי שהוריש לי את התחושה שאפשר בלי תרופות ושהכל נמצא אצלנו בראש והטיפול החשוב ביותר הוא עבודה עצמית. לא נתת דוגמא ולכן אנסה לתת משלי . נניח אדם שיש לו בעיה בקשרים עם אנשים הולך לפסיכולוג ונוצר בעצם קשר בינו לבין המטפל שלו. כזה שמשנה את דעתו של המטופל . כזה שנותן לו כח ותקווה . והוא כמעט שוכח את מה שהוא היה לפני הטיפול והופך לאופטימי יותר . הקשר הזה נותן לו כח לקשרים אחרים. אבל זה כמובן מאוד בקצרה. כן אפשר ללמוד להתנהג אחרת. אני בטוחה שאת בחורה צעירה ויש המון שנים לפנייך לשנות את הפסימיות לאופטימיות את השלילי לחיובי ואת הבילבול להתבהרות

26/01/2004 | 15:35 | מאת: תמונה

ציור יכול בלי תרופות ואף גאה בזה ויפה הציור... אבל יש תמונה... שמחייבת תרופות.!

24/01/2004 | 22:05 | מאת: יאוש

שלום. לקחתי פרוזק. התוצאה היתה רעה. דיכאון קל שהחמיר. אחרי שנגמר הארוע הדאכוני קיבלתי סרוקסט כנגד חרדות. גם הוא לא היה יעיל כלל. עברתי לאפקסור. במינון המירבי, התוצאה היתה זעומה מדי. החרדות נשארו. האם להמשיך לנסות? או שאולי תרופות מהסוג הזה פשוט לא מתאימות לי? במקביל, אני קיים הטיפול בפסיכותראפיה. אך הדרך עוד רבה. תודה

24/01/2004 | 22:06 | מאת: "אור

וואלה??

24/01/2004 | 22:34 | מאת: יסמין

שלום למה אתה מתכוון?

24/01/2004 | 21:10 | מאת: שירה 59

שלום, אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי, בשבועים האחרונים יש לי מן נפילת מצב רוח היסטרית. אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר שמפריע לי בלי לפרוץ בבכי (וזה היה מאוד בעייתי אוטובוס כי בדיוק נשברו לי המשקפי שמש ואפילו לא יכולתי להסתיר את זה). אין לי חשק לרוץ אף אחד, או לנסת להתקשר. הכי אין לי כח זה להסביר למה אני מרגישה ככה, כי אני פשוט זקוקה למישהו שיתמוך בלי מילים. הכי הייתי רוצה שיהיה מישהו שככה סתם יבוא וייתן לי חיבוק ואני אוכל לבכות עליו. הבעיה היא שאני לא מסוגלת לבכות מול אף אחד, מה שמשאיר אותי עם כל האיכס בפנים. זה ממש סוחט אותי, אין לי סבלנות בעבודה, אין לי חשק לדבר עם אף אחד... אני מרגישה שאין לי שום דבר להיאחז בו. גם הטיפול אצל הפסיכולוגית שלי תקוע מאותה סיבה (הרי הכל קשור). יש רגעים במהלך היום שאני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי, עם כל התחושות הלא טובות האלו- חשבתי שזו כבר נחלת העבר. מישהו יודע מה אפשר לעשות???? לחזור לקחת את הפריזמה או שזה מצב חולף שקשור לזה שהפסקתי ויש קצת תנודות במצבי רות...

25/01/2004 | 01:19 | מאת:

לשירה היקרה ככול שהזמן חולף נראה שמצב הרוח והקשיים קשורים לסיום הטיפול וכנראה שהוא קרה מוקדם מדי. אולי כדאי לחשוב על טיפול עם תרופה דואלית? למרות ההסתייגות והקשיים שלך עם טיפול תרופתי כנראה שהטיפול השפיע לטובה. לפחות אני שולח לך חיבוק וירטואלי (ואי אפשר להתלונן על הטרדה..) כיום כל דבר מסוכן כבר. תשמרי על קשר, אני בטוח שבפורום שומרים עליך הידש

25/01/2004 | 01:34 | מאת: מיכל מ

לשירה היקרה, לא בחרנו להיוולד, ולא בחרנו למות.אבל גם אין ספק שאנחנו מושפעים מהעבר שלנו ולפעמים אנחנו חיים את העבר בתוך ההוה אשר משפיע על חיינו. אז תחיי את החיים ותני לאנשים לחבק אותך. ואם הייתי עכשיו לידיך היתי מחבקת אותך. שבוע טוב מיכל מ

25/01/2004 | 19:53 | מאת: ו.

24/01/2004 | 21:03 | מאת: חולם חסר

שבוע טוב לד"ר הידש ולכל המשתתפים בפורום. רציתי לשאול מהו מנגנון הפעולה של התרופות ממשפחת הטריציקליים ועל מה הם עובדים על הסרטונין או הנוראפינפרין או שניהם. בתודה מראש.

24/01/2004 | 21:30 | מאת: *

לפי המאמר הזה מנגנון פעולתם אינו ברור עדיין http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/324167.html

25/01/2004 | 01:20 | מאת:

שלום, בדרך כלל אלו תרופות פחות מדוייקות לכן הם עובדים על מספר חומרים כולל הסרוטונין והנוראפינפרין. ישנן טבלאות שלמות שפעם למדנו אותן על אלו חומרים כל תרופה מקבוצה זו משפיעה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 01:26 | מאת: חולם חסר

אם כי הרבה לא הבנתי שם

24/01/2004 | 19:58 | מאת: אבי

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=231501&t=230906

24/01/2004 | 20:23 | מאת: ?

סליחה, לא התבלבלת קצת בפורום ?

24/01/2004 | 18:51 | מאת: אילנה המתוקה

24/01/2004 | 19:13 | מאת: ????

????

24/01/2004 | 22:33 | מאת: אילנה המתוקה

לא רוצה להגיד , לא אומר. אבל לא כותב סימני שאלה ומזדהה בהם.

24/01/2004 | 14:32 | מאת: ירון

בשנים האחרונות (בעיקר בארה"ב), יש מודעות גוברת ל- ADD (הפרעת קשב וריכוז), גם אצל מבוגרים. לא נדיר שמבוגרים נוטלים דרך קבע ריטלין או אדרל, לעיתים גם 50 מ"ג ליום ויותר. שאלתי כזו: אני משוכנע שאני סובל מ- ADD , לא אובחנתי ולא טופלתי מעודי. מה המסלול להגיע להכרה של קופ"ח בצורך בטיפול תרופתי קבוע ומה הדיעות הרווחות בנושא זה בקרב בעלי המקצוע בארץ.

25/01/2004 | 01:23 | מאת:

לירון שלום, אתה צודק במאה אחוזים והבעיה שבארץ משרד הבריאות עדיין לא התעדכן. ריטלין מאושר לשימוש רק אצל ילדים וסטודנטים עד גיל 24. על פי משרד הבריאות אין הפרעת קשב אצל מבוגרים יותר. כיוון שהתרופה אינה מוכרת לשימוש במבוגרים גם קופת החולים פטורה מכך. עם זאת המודעות בקרב הרופאים עולה ונקווה לטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 10:59 | מאת: עדי

יש פתרון !!! אתה יכול ללכת למכון שמתמחה בכך. מומלץ מאוד מכון אניגמה. שם - אם תאובחן כ - ADD תקבל המלצת רופא , איתה תיגש לרופא המשפחה. אם אתה ב"מכבי" - תוכל לקבל באופן קבוע את המירשם באמצעותם. התשובה בנושא זה שנותן מעת לעת ד"ר הידש אינה מדוייקת. בהצלחה, אם אתה סובל מכך - הטיפול התרופתי מאוד יעזור לך. עדי

28/01/2004 | 00:31 | מאת: ירון

עם כל הכבוד למכון אניגמה לא הבנתי את הרלבנטיות שלו. אם מכון פרטי יכול לאבחן ADD ולהמליץ על טיפול תרופתי, המלצה שמכובדת ע"י קופ"ח, אז מן הסתם גם רופא מקצועי בקופ"ח כשיר לענין. עפ"י האתר של המכון הוא מציע דיסציפלינות שונות להתמודדות עם ADD . לעניות דעתי (הבלתי מקצועית) אין היום, טיפול אחר ל- ADD למעט הטיפול התרופתי למרות הצורך הלגיטימי לפרנס פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים. זה מזכיר לי עשרות שנים שפסיכולוגים (ומאוחר יותר קלינאי תקשורת) התפרנסו מטיפול במגמגמים (עד היום) למרות שכיום ידוע בודאות שהגימגום מקורו בליקוי אורגני במוח ולא ניתן לרפא גימגום.

25/01/2004 | 13:10 | מאת: משיב

תשכח מ-50 מ"ג ליום. מדובר בתרופה שנמצאת בנרקוטיקה. רופא יכול לתת לך מירשם ל-10 ימים בתנאי שהתרופה ניתנת לך בהתוויה מתאימה והמירשם כתוב בהתאם לכללים של התרופות הנרקוטיות. במקור ריטלין או קונצרטה מיועדים לילדים היפראקטיביים עד גיל 13. עבור קונצרטה אין אישור לתת מעל גיל 13. מעל גיל 13 אפשר לתת ריטלין רגיל או SR בתנאי שהמטופל עובר הערכה של מומחה בפסיכיאטריה או נוירולוגיה אחת לחצי שנה לפחות.

25/01/2004 | 15:21 | מאת: ירון

ראשית, תודה למשיבים. קראתי ולמדתי הרבה על הבעיה, הטיפולים והדיעות השונות. אני נחוש להשתמש באחת התרופות: ריטלין או אדרל בכמות שאווכח שמועילה. המטרה לא לשימוש יומיומי , אבל לפני דיונים חשובים או קורסים וכו'. אם המצב כזה עגום מבחינת המודעות בארץ, אז אין ברירה וארכוש את התרופה מ- "ספקים" באינטרנט במחיר מופקע ובסיכון מסויים. חבל שזה המצב.....

24/01/2004 | 14:25 | מאת: רני

שלום רב, פניתי אליך רבות ועזרת לי רבות. אני כבר נוטל פבוקסיל שנה, כתוצאה מ OCD, הפכונדריה שהיו מלווים בהתקפי חרדה קשים. בתקופה האחרונה אני הרגשתי שאני על סף סיום המחלה ואף שקלתי להפחית את המינון. אתמול והיום אני מרגיש סימפטומים של לפני שנה וחצי: קור עצום בכל הגוף, קוצר נשימה, וכל מיני הרגשות מפחידות בלב (פיזיות.). כמובן שתמיד אני חושב שזה קטלני והמעגל מתחיל.... מה קורה??? רני

25/01/2004 | 01:25 | מאת:

לרני שלום, יתכן שמדובר בזמן קצר, אולי מחלה וירלית או סתם עומס. בכל אופן הדבר החשוב ביותר הוא לא להכנס ל"מעגל" כפי שכתבת. לכן המלצתי היא להשתמש בתרופות הרגעה כמו לוריוון וואבן לזמן קצר ולישון טוב, פעילות גופנית, חברה, כל דבר אשר יעסיק אותך וימנע כניסה למעגל החרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

24/01/2004 | 13:11 | מאת: רונית

אני מדברת מתוך נסיון שכל שנה יש לי דיכאון ואז שזה עובר אני מפסיקה לקחת כדורים ושוב זה חוזר לי לכן אני מציעה לכולם לא להפסיק את הכדורים זה לא שווה את הסבל של עוד שנה עם דיכאון. שנה שעברה היה לי דיכאון הייתי בעזרת האיקסל והרמרון 50 % עבר לי במשך חצי שנה הפסקתי חזר לי אחר חודשיים בגדול. היום אני מטופלת בציפרמיל והחיים שלי בזבל אני כל היום יושנת ובוכה ומי שנפגע זה הסביבה. אז אדם שבדיכאון ויכול לעשות 50 % זה גם טוב. אכשיו אני צריכה לעבור עוד פעם לאיקסל ורמרון ותקופה הזו קשה מאוד.

25/01/2004 | 01:26 | מאת:

לרונית שלום, תודה על השיתוף. תשמרי על עצמך, אין חכם כבעל ניסיון. שבוע טוב הידש

24/01/2004 | 11:08 | מאת: אביבה

שבת שלום! האם יש הסבר מה קורה במח שגורם לסכיזופרניה? אני לא מעוניינת בהסבר של התסמינים המאפיינים את המחלה, אלא מה קורה פיסית למח שגורם למחלה? האם סכיזופרניה זה תהליך של ניוון המח? ואם זה אכן תהליך של ניוון, למה בצילומי מח, שנעשו לחולי סכיזופרניה, לא מצאו ממצאים מיוחדים, למעט הגדלת חדרים, שלא מצדיקה את הסימפטומים הנוראיים. האם יש התקדמות מבחינת המחקר? תודה עבור התשובה אביבה

24/01/2004 | 11:15 | מאת: קיפי

אי אפשר לאתר או לאבחן סכיזו' בצילומי מוח. הבעיה היא כנראה בנוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין דופמין. כל הזמן חוקרים, אבל פתרונות מוחלטים לא מוצאים. גם בסרטן, להבדיל, יש המון מחקר, המון ידע, המון טיפולים ותרופות. יש סוגי סרטן שניתן לנצח ויש כאלה שעדיין ידינו קצרה מלהושיע.

24/01/2004 | 13:31 | מאת: אביבה

שבת שלום! קראתי מחקר שאומר, שבמחלת הסכיזופרניה, יש "ניקיון של תאי עצב" - בגיל ההתבגרות. לפי המחקר הזה, כנראה, שההכחדות הזאת של תאי העצב - יוצרת את המחלה. לפי אותו מחקר, נאמר, שככל שמטפלים בבעייה, מוקדם יותר - יש סיכוי להחלמה. האם יש אמת בדברים אלה? תודה עבור התשובה אביבה

24/01/2004 | 11:06 | מאת: ארי

ד"ר היידש שלום רב, לאחרונה למרות טיפול ברמרון 30 מ"ג ליום חזרו אלי התופעות של המעי הרגיז שמתבטאות בתדירות גבוהה של מתן תצואה במיוחד בבוקר. התחלתי עבודה חדשה בתור מורה והבעיה של המעי הרגיז מקשה עלי. העליתי לפני שבוע את המינון של רמרון ל- 45 מ"ג ביום אך זה לא עזר ועדיין יש לי רמה מסוימת של חרדה בנוסף לבעית המעי הרגיז. האם להעלאת המינון של רמרון צריך גם תקופה מסוימת עד לקבלת האפקט המירבי התרפיוטי שלו? האם יש אנשים שרמרון לא פותר אצלהם בעית החרדה? האם יש שילוב אחר של תרופות כדי לי לנסות? עם מינימום תועפות לוואי. תודה רבה,

24/01/2004 | 13:03 | מאת: "אור

רק פקק בתחת...

25/01/2004 | 01:36 | מאת:

לארי שלום, אני חושב שההשפעה של העליה במינון תהיה מהירה יותר מאשר בתחילת הטיפול. כפי שכתבתי איני מכיר עבודות על רמרון בתסמונת המעי הרגיז. עם הפרעה זו אני נוהג בדרך כלל להתחיל עם התרופות הטריציקליות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא עצירות ויש להן גם השפעה מרגיעה. שבוע טוב הידש

24/01/2004 | 10:50 | מאת: שונית

לד"ר גיורא הידש שבת שלום קיבלתי מרשם לפקסט מהפסיכיאטר שלי שדרשתי לקבל את התרופה המקורית(סרוקסט) הוא אמר שכבר לא מספקים אותה רק את הפקסט אני חברת קו"פח מכבי ששאלתי את הרוקחת היא אמרה שהיא יכולה לתת לי את הכדורים לא דרך הקופה וזה יעלה לי 200 ש"ח האם אין אפשרות לקבל את הסרוקסט במחיר מסובסד? האם זה ככה גם בשאר הקופות??

24/01/2004 | 12:10 | מאת: עצה מעשית

שקר וכזב. התרופה נמצאת בכל קופות החולים ונותנים אותה רק ליחידי סגולה עם אישור מהפסיכיאטר המחוזי. הרופאים מעדיפים לרשום פאקסט מכיוון שזו תרופה תוצרת הארץ ויש אינטרס מובהק לדחוף אותה לאנשים במקום את הסרוקסאט. יש לי עצה בשבילך - במידה וכבר נטלת את הסרוקסאט המקורי תקני פאקסט, העלות שלה נמוכה מאוד ואז תחזרי לפסיכיאטר עם התירוץ שיש לך כאבי בטן מהתרופה הזו ואת דורשת לחזור לסרוקסאט המקורי. מנסיון - זה עובד וזו עצה שקבלתי ממומחה בתחום ובה השתמשתי כאשר הפסיכיאטר התעקש לרשום לי פאקסט במקום סרוקסאט. חבל שזה כך, אבל אם רוצים לסדר אותנו, אנחנו צריכים להשתמש בדרכים נפתלות כדי לקבל את התרופה הטובה לנו. ואם אין לנו מאות שקלים להוציא בחודש על 30 גלולות אז אין ברירה אלא השתמש בדרך הזו. אם תרצי פרטים נוספים, תשאירי את המייל שלך ואשמח לעזור..

24/01/2004 | 14:33 | מאת: שונית

היי לך בפעם הראשונה הוא נתן לי מרשם לסרוקסט ולא לקחתי בפעם השנייה הוא נתן לי פקסט והוא אמר שאפילו אם הייתי לוקחת סרוקסט הייתי צריכה להמשיך עם הפקסט כרגע יש לי את הפקסט אבל אני לא רוצה לקחת כי שמעתי מאנשים שבכל זאת יש הבדלים בתופעות לוואי ואני לא רוצה להתחיל ברגל שמאל אז מי שיש לו נסיון ויכול לתת לי עיצה אני אשמח האימייל שלי [email protected]

24/01/2004 | 10:36 | מאת: אפי

האם אפשר למצוא חלופה כגון אומגה 3 או דיקור סיני כטיפול מונע לבעית הפרעות חרדה במשך 6 שנים האפיזודה של לקיחת הכדור מרמה של 50 מילי עד 150 - 200 מילי וכשעשיתי הפסקה לפעמים במשך שבועיים לפעמים חודשיים זה חזר . מה עושים ואבקש את הייעוץ בנושא .

24/01/2004 | 10:40 | מאת: אפי

האם אפשר לקחת את הכדור כטיפול מונע למשך כל החיים ברמה של 50 מילי האם זה ממכר , האם יכול להיגרם נזק לכבד או נזק מצטבר ואיך ניתן להיגמל מזה איך אפשר לשמור על רמה טובה של סרטונין ( ניצול חוזר של סרטונין ) ללא לקיחת הכדור פבוקסיל , מה ההמלצות בתחום

25/01/2004 | 01:40 | מאת:

לאפי שלום, איני בטוח שהבנתי את שאלתך. בכל אופן אין לי ניסיון עם האומגה 3 ואני מקווה שאנשים נוספים ישיבו לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/01/2004 | 07:01 | מאת: איתן

מה היתרון של חולי אלצהיימר? שהם יכולים להחביא לעצמם את האפיקומן...

24/01/2004 | 18:50 | מאת: אדם טוב

24/01/2004 | 19:17 | מאת: קטעים

- ד"ר, אישתי חושבת שהיא מקרר - נו, אז מה הבעייה, זה מפריע לך? - מה לעשות, היא ישנה בלילה עם פה פתוח והאור, האור :-)

23/01/2004 | 21:55 | מאת:

ערב טוב, כפי שהבטחתי עשיתי בירור קצר לגבי התרופות החדשות האטיפיות והתופעה הקשה של טרדיב דיסקינזיה. מתברר שכל התרופות נוגדות הפסיכוזה עלולות לגרום לתופעה זו, אבל השכיחות והבעיתיות עם התרופות החדשות הרבה יותר קטנים. השכיחות של טרדיב דיסקינזיה ירדה פי עשר עם השמוש בתרופות החדשות, למעשה קיימים דיווחים על טרדיב דיסקינזיה והתרופות האטיפיות ואין למעשה ססטיסטיקות ומדגמים מספיק גדולים סקרים בנושא. כאשר תרופה טיפית ישנה גורמת ל TD מקובל להחליף לתרופה מהדור החדש, ישנם דיווחים שאם תרופה אחת מהדור החדש גרם ל TD הרי תרופה אחרת מאותה הקבוצה עשויה להעלים את הבעיה. כך שלסיכום, אבחון מוקדם של TD עשוי להביא להפסקת התופעה. התרופות מהדור החדש האטיפיות אמנם עלולות לגרום ל TD אולם בשכיחות נמוכה הרבה יותר ובנוסף עם הכנסת הדור החדש של נוגדי פסיכוזה שכיחות TD בעולם ירדה פי עשר! שבת שלום דר' גיורא הידש

24/01/2004 | 15:35 | מאת: יעקב

שלום רב! עדיין נשארה השאלה הפתוחה, האם לזיפרקסה, שהיא הדומה ביותר ללפונקס, יש את תופעת הלוואי של טרדיב דיסקינזיה? להזכירך, בהודעה קודמת נאמר, שללפונקס, אין את תופעת הלוואי של טרדיב דיסקינזיה, אך היא עלולה לגרום לבעיה רצינית בכדוריות הדם הלבנות. נאמר, שלפונקס דומה בהרכבה לזיפרקסה - וטרם נתקבלה התשובה, האם לזיפרקסה אין תופעות לוואי מאוחרות של טרדיב דיסקינזיה, בהיותה דומה ללפונקס? כמו שאתה מבין, אני מנסה להגן על עצמי, מתופעות הלוואי הנוראיות של התרופות, כי אני כבר לא יודע מה נורא יותר - התרופה או המחלה? תודה עבור התשובה יעקב

23/01/2004 | 21:15 | מאת: סרוקסטית

היי אני מאד מודה לך על התשובות לשאלות שלי. בהמשך לתופעה שעברתי וכתבתי ושאלתי עליה בעקבות לקיחת מינון נמוך של סרוקסט משך שבוע- הרופא שלי טוען שלדעתו זה בגלל התרופה וכי מדובר כנראה על פרכוס למרות שזה לא מזכיר פירכוס- הצורה שזה היה. הוא חושב להחליף לי כדור לכדור אחר ואולי לשלב אותו עם משהו נגד פרכוסים. העניין נראה לי ונשמע לי מסובך מדי (עוד כדור בנוסף לאחד נגד החרדה הגופנית ובנוסף לזה, זה בכל זאת לקחת צאנס שזה יקרה שוב)... שאלותיי: 1) האם עליי לפנות גם לאבחון של נוירולוג אם הפסיכיאטר לא יכול לתת לי תשובה חד משמעית , למרות שחושב שזה היה סוג של פרכוס? שאלה 2)- עם כל המידע הזה , האם היית ממליץ לי לרדת מנושא הכדורים בכלל? מה לעשות, ואני שייכת למקרים הרגישים הנדירים ואולי עליי לקבל בצער את העובדה שכדורים יכולים להיות לא טובים עבורים. או לנסות לשלב שני כדורים ולקחת צאנס שזה יקרה שוב. 3) כל הסיפור הזה לא יכול להעלות הסיכוי שיהיה לי פרכוס שוב (או משהו דומה לו) גם אם אני לא לוקחת ולא אקח יותר תרופות כאלה? כלומר, נזק בלתי הפיך. אני מודה לך על התשובות

23/01/2004 | 21:58 | מאת:

היי יתכן שהרופא אינו בטוח, בכל אופן השילוב של דפלפט וטגרטול שהן תרופות גם נוגדות פרקוסים וגם מייצבות מצב רוח (בפסיכיאטריה) מקובל כטיפול. לכן יתכן וזהו פתרון נכון למרות שמדובר בשני סוגים כל תרופות. עם זאת ישנה אפשרות ללכת לקבוצה שונה של תרופות, צריך לבדוק לגבי רמרון למשל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 21:15 | מאת: חביבה

שלום לדוקטור, אני נערה בת 18, הייתי באישפוז במשך 3 חודשים עד לפני 5 חודשים. מאז ועד שבוע שעבר נטלתי 2 כדורי ציפראמיל כל יום. אני לא מגיעה הביתה בגלל שנאה עזה שאני חשה כלפי אבא שלי. המרשם של הכדורים נמצא אצלו. השבוע נגמרו לי הכדורים אז כבר כמה ימים שאני לא לוקחת את הטיפול שלי. אני מרגישה בסדר גמור, אפילו יותר טוב ממה שחשתי בתקופה בה נטלתי את הכדורים. שאלתי היא האם זה מסוכן להפסיק ליטול את הכדורים והאם זה יכול להזיק. אשמח מאוד אם תוכל לפרט לי בצורה ברורה מה ההשלכות שעלולות להיות מהפסקה פיתאומית בנטילת הטיפול. דרך אגב- סיבות האישפוז היו דיכאון עמוק וממושך וניסיון לחתוך את הוורידים מספר פעמים.

23/01/2004 | 22:01 | מאת:

לחביבה שלום, אין סכנה מיידית בהפסקת הטיפול, עם זאת הבעיה היא שהדיכאון עלול לחזור, כיום כאשר את מרגישה בטוב התפקיד של הכדורים הוא למנוע השנות, חזרה של הדיכאון. חייבים לחדש את הטיפול התרופתי כדי למנוע התקף חוזר של דיכאון שעלול להיות חריף, חבל להתאשפז פעם נוספת.... שבת שלום, דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 20:48 | מאת: רוני

שלום דר' בני בן 11.8 מקבל ריטלין זה שנה חמישית!!!! ומזה מספר חודשים מקבל ריספרדל לשיפור ההתנהגות. בנוסף לכך מקבל אלקטרקסין להסדרת פעילות בלוטת התריס . האם יש צורך בבדיקות תקופתיות כלשהן כגון בדיקות דם , לחץ דם או משהו אחר? בתודה.

23/01/2004 | 22:02 | מאת:

לרוני שלום, בודאי שיש צורך במעקב אחר תפקודי בלוטת התריס. לגבי בדיקות אחרות לדעתי אין צורך אבל כדאי להתייעץ גם עם פסיכיאטר מומחה לילדים, אולי אצל ילדים זה אחרת... שבת שלום, דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 14:41 | מאת: עמנואל

שלום. אני כבן ארבעים, ומעולם הייתי עצבני למדי. בשנים האחרונות, בשל מספר "חזיתות" מעיקות בהן הייתי מעורב אישית, אני חש מתח בשרירי החזה החיצוניים באיזור שמעל ללב בהזדמנויות רבות ותדירות (כגון ביקיצה בבקרים). מכיון שהתופעה הפכה למטרד, ברצוני לטפל בה. שאלותי הן: 1) מה המשמעות הרפואית של מתח השרירים הנ"ל? 2) כיצד עלי לטפל בכך, ולמי עלי לפנות? 3) האם קיימות תרופות הרגעה יעילות שאינן ממכרות ואינן פוגעות במערכת החיסון או בכבד? (אני אסמטי ואימי ז"ל הייתה חולת צירוזיס.) תודה מראש על תשובתכם.

23/01/2004 | 19:42 | מאת:

לעמנואל שלום, בהחלט ישנן אפשרויות טיפוליות שאינן מזיקות או ממכרות. עם זאת הכלל הראשון הוא קודם כל אבחנה, גם גופנית אצל רופא המשפחה וגם נפשית, האם מדובר בחרדות, או בתופעות גופניות שמקורן במצב נפשי וכך הלאה. גם אסטמה היא מחלה פסיכוסומטית כלומר שהמצב הנפשי משפיע על חומרת האסטמה. כך שבהחלט כדאי להגיע לאבחון ומכאן להתקדם שבת שלום דר' גיורא הידש

האם זה טוב יותר,מה היתרונות של הקסנקס על הקלונקס. אשמח לשמוע מבעלי נסיון. תודה אבי

לאבי שלום, בהבדל המקלונקס לקסנקס יש מרכיב נוגד דיכאון בנוסף למרכיב ההרגעתי. גם משך הפעולה הארוך יחסית של ה XR עדיף. עם זאת שתי התרופות ממכרות ועדיף לא להשתמש בהן באופן קבוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 22:51 | מאת: אבי

יתרון?? וואלה נכנסת לצרה צרורה קראת למשל את ההוראות המצורפות לתרופה? כמו למשל שהתרופה ממכרת ושאסור להישתמש יותר מ21 יום חבוב...לי לקח 8 חודשים להיגמל ואכלתי הרבה חרא תבדוק טוב טוב את מה שדוחפים לך לפה ושאלות שואלים לפני ...ולא אחרי תיהיה בריא אחחחחחחחחחחחח

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=229064&t=228847

לכבוד: ד"ר הידש אני תולש שערות מהגבות והריסים בעמצאות האצבעות כבר שלוש שנים. אני לקחני מספר תרופות,(פאקסט, בונסרין, ריספרדל,סרוקואל,פלוטין),ועד היום לא הצלחתי להתגבר על הדחף של תלישת השערות, ברצוני לדעת איזה תרופות יכולות לעזור לי, לשלוט על הדחף של תלישת השערות.

לאלמוני שלום, כיוון שמדובר על תופעה כפייתית גם המינון חשוב, התרופה המומלצת הראשונה היא סרוקסט אבל במינונים גבוהים של 3-4 כדורים ביום. גם התרופות הנוספות שנטלת נכונות אבל כיוון שמדובר בהפרעה עקשנית חשוב מאוד להגיע למינון מתאים וגם למשך זמן מספיק של טיפול. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בן 24 ואני תולש שערות מזה 10 שנים, התכחשתי לתופעה שנים רבות עד התקופה האחרונה. החלטתי לקחתאת עצמי בידיים והלכתי לפסיכולוגית. היא אמרה שיש לי מחלה שנקרת טריקוטלמניה. קראתי על המחלה הזו באינטרנט והיא בדיוק התיאור של הבעיה שלי (אני תולש שער מכול מקום אפשרי בגוף, כמובן שזה מיצר לי קרחות בעיקר בראש) הפסיכולוגית הציע לי לעשות איתה טיפול בשם CBT - Cognitive Behavioral Therapy 1. האם ידוע לך משהו על סוג הטיפול הזה? 2. הפסיכולוגית הציע לי גם לנסות היפנוסה במהלך הטיפול, האם זה כדאי? ומי יכול לעשות הפנוזה בכלל, יש לזה אישור ? 3. האם אתה מכיר טיפולים פסיכולוגיים אחרים? (אני לא מעוניין בכדורים) 4. האם אתה מכיר פסיכולוגיים שיש להם מומחיות במחלה הזו? (אני פשוט לא מוצא כאלו) 5. האם זה עובר? (אני מעריך שאם אני אמשיך לתלוש בעוד שנה וחצי לא ישאר לי שיער) תודה רבה.

23/01/2004 | 10:31 | מאת: hasky

שלום אני מאובחן כסובל מהתקפי חרדה ומטופל ע"י "סרוקסט" במינון של 1.5 ליום+"אלפרוקס" (בעת הצורך) הכדורים ניגמרו לי וגם המירשמים ואין באפשרותי (אחרי בירורים) לקבל מירשם לכדור עד יום ראשון מה שאומר שלא אטול כדורים כ-4 ימים שאלתי היא האם אי נטילת הכדורים כ-4 ימים תשפיע עליי לרעה ויכולה ליגרום להתקפי החרדה לחזור? אודה מאוד לתשובה (קצט לחוץ מהעיניין)

23/01/2004 | 19:46 | מאת:

לחסקי שלום, בדרך כלל לא תהיה בעיה ואין סיבה לדאגה, אבל לעתים בגלל החוסר בתרופה עלולות להיות תופעות הדומות לחרדה. מקורן של התחושות הללו אינו מהנפש אלא בגלל חוסר בכדורים. אם אתה נמצא באזור הצפון אוכל לתת לך דוגמאות לסגור את הפער. במידה ולא תשיג סרוקסט אפשר להעזר באלפרלקס להרגעה עד יום ראשון, הוא יפתור את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 19:59 | מאת: אלמונית

אם אתה מאיזור המרכז אוכל לתת לך כדורי סרוקסאט.

לכבוד ד"ר הידש אני מבקש לדעת מה הם הסימנים השלילים של סכיזופרניה. בברכה אלמוני

אני חושב שעניתי לך בשאלתך הראשונה שבת שלום דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 09:02 | מאת: טובה

אני התחלתי לקחת ציפרמיל במינון 1 ואחר כך העלתי את המינון ל-2 כדורים ביום + שילוב של אנדרונקס מצבי הורע אני יושנת כל הזמן אפילו שאין לי טעם לקום לקחת את הכדורים. האם השילוב יעיל. ואם כדורים אלה לא עוזרים מה עושים.........

23/01/2004 | 19:52 | מאת:

לטובה שלום, השילוב בין התרופות הגיוני כיוון שהציפרמיל פועלת על הסרוטונין והאדרונקס על הנוראדרנלין כך שהן מחזקות אחת את השניה. עם זאת במידה ואין הטבה כדאי לחשוב עם הרופא המטפל על שינוי בטיפול. שבת שלום ובריאות הידש

23/01/2004 | 03:34 | מאת: A.K.

האם רטלין במינון הלא נכון עלול לגרום להזיות , התקף פסיכוטי. ומה יקרה לו אדם ללא הפרעות קשב ישתמש בכדור שכזה הממריץ את מערכת העצבים

23/01/2004 | 19:54 | מאת:

שלום, בדקתי לא מזמן וריטלין אינו גורם להתקף פסיכוטי למרות שהוא ממריץ, אין לי ידע לגבי השפעתו על אנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב. שבת שלום, דר גיורא הידש

07/02/2004 | 09:53 | מאת: חסוי

אני רוצה לדעת מהם השפעות הרטלין? מה הוא עושה? ומתי כדאי להשתמש בו?

23/01/2004 | 02:27 | מאת: לילך

שלום ד"ר יש לי בעיות בשינה וגם דיכאון. לפני זמן מה נהגתי "לכחכח" בגרוני-והוחלט- כי יש לי סינדרום ,טוראט, בשל בעיות שינה נחלשתי עם השנים-ושאלתי - האם הכדור "רמרון" אינו גורם נזק לגוף חלש[עם אלרגיה,]. כמו כן-האם מותר לקחתו-בסינדרום התשישות הכרונית. בתודה.

23/01/2004 | 19:54 | מאת:

ללילך שלום, התשובה לכל שאלותיך היא כן והכל בסדר. שבת שלום דר' גיורא הידש

27/01/2004 | 08:52 | מאת: איריס

היי לילך הייתי שמחה לדעת, האם הרמרון פתר לך את בעיות השינה ??? איריס

23/01/2004 | 01:45 | מאת: Helix

שלום רב, לפני כשנתיים חברי אובחן כבעל "חדרת נטישה". מדובר על בחור בן 18. הטיפול הופסק ביוזמתו, והמצב לא השתנה. קראתי ברשת על התופעה, ובגדול, הבנתי שהמחלה מופיעה לרוב בגיל הרך, ורק לעיתים "גולשת" לתקופת ההתגברות. הסיבה לכך, שוב לפי מה שהבנתי, נטועה בהגדרת המחלה: שלב התפתחותי שבו חווית החרדה קשורה לפרידה מהורה (בדר"כ האם), ואשר בהכרח מלווה בסימפטומים מאד ברורים, כגון: פחד מאבדן (מוות/פרידה) של ההורה, הרטבות, סיוטים, אי-הליכה לבית ספר, רצון לישון עם ההורים וכיו"ב. אי לכך ובהתאם לזאת (וכמובן, בהנחה שהדברים הנ"ל מדויקים), מבלבלת אותי העובדה שכל אלה אינם (!) תקפים לגביו. בעקרון, הבעיה שלו (תהא אשר תהא) מתבטאת בהתנהגות אובססיבית לגבי בנות הזוג שלו במערכות היחסים הרומנטיות שלו. האובססיביות מתבטאת בעיקר בהטרדה (שמתקבלת ב"הסכמה" לאור מצבו), אלימות מילולית ודכאונות חוזרים. כיצד ניתן ליישב את אבחנתו של הפסיכולוג עם ה"עובדות בשטח"? עיזרו לי לעזור לו בבקשה...

23/01/2004 | 19:56 | מאת:

שלום, אומנם הגיוני שתהיה הקלה בחרדות עם הגיל אבל לדעתי אין זה כלל שהדפוס ההתנהגותי והחרדות חולפות. חשוב להיות בפסיכותרפיה כדי לטפל בבעיה אצל רבים היא לא חולפת באופן ספונטני-מעצמה שבת שלום, דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 01:33 | מאת: hadas

אני סובלת כמה חודשים מדיכאון ולאחרונה התחלתי טיפול בתרופה בשם "פריזמה". רציתי לקבל קצת מידע על התרופה: האם יש לה תופעות לוואי, והאם היא המקבילה ל"פרוזאק". תודה

23/01/2004 | 15:06 | מאת: שירה 59

פריזמה היא אכן תרופה גנרית של פרוזאק. תופעות הלוואי שלה די קלות ולא תמיד מופיעות. היא די מעוררת, לפעמים גורמת כאבי אש , הפרעות בשינה ואצל רבים ירידה בתיאבון (שלא הייתי דווקא כוללת אותה כ"תופעת לוואי") לי אישית היא רק גרמה לישון קצת יותר... ושום דבר אחר

23/01/2004 | 19:58 | מאת:

להדס שלום, אינפורמציה מלאה תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. מדובר על פרוזק תוצרת הארץ ולהערכתי הצליחו ליצור תרופה טובה. הפריזמה אינה ממכרת וגם אינה גורמת לנזקים. ישנן תופעות לוואי אבל לא נזקים. תופעות הלוואי חולפות עם הפסקת הטפול. (נזק הוא נזק לכבד, כליות מוח...וכאמור אין נזקים) בהצלחה דר' גיורא הידש

03/03/2004 | 13:30 | מאת: יוסי

שלום שירה... אפשר לשאול ממה סבלת והאם הפריזמה עזרה ? תודה.

22/01/2004 | 23:43 | מאת: משה

שלום , אני לוקח מזה כשנה ריסטל בבוקר + חצי כדור (סה"כ כ - 15 מ"ג) רמרון (מעכשיו מירו) בערב. ההשפעה לאורך זמן טובה מאוד. לאחרונה אני מרגיש ירידה בחשק המיני . האם ניתן לשייך זאת לתרופות? אם כן מדוע רק עתה ? האם ניתן\כדאי לשנות "הרכב מנצח" שיעילותו הוכחה בתחליף ? אם כן , מה הייתה ממליץ ? בברכה משה.

למשה שלום, אכן שאלתך במקום, ההפרעה במין מופיעה בדרך כלל בתחילת הטיפול ואחרי שנה כנראה אין מדובר בקשר עם הרסיטל. אבל תמיד ישנם דברים מיוחדים ברפואה לכן הייתי מתייעץ עם הרופאה להוריד את הציפרמיל למינון של 20 מג'. כמובן שלא ציינת את גילך ומחלות נוספות (סוכרת?), חייבים לשלול בעיה גופנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 11:12 | מאת: משה

לד"ר הידש, תודה. אני בן 43 , אין לי סכרת. שאלה נוספת : האם עשוי שההרכב התרופתי שאני לוקח משפיע על תיפקודי נשימה בשינה ? (דום נשימתי - Sleep Ap). גם בכך חלה הרעה בתקופה האחרונה / תודה, משה דר' גיורא הידש-מנהל הפורום כתב/ה: > > למשה שלום, > > אכן שאלתך במקום, ההפרעה במין מופיעה בדרך כלל בתחילת הטיפול > ואחרי שנה כנראה אין מדובר בקשר עם הרסיטל. אבל תמיד ישנם דברים > מיוחדים ברפואה לכן הייתי מתייעץ עם הרופאה להוריד את הציפרמיל > למינון של 20 מג'. > > כמובן שלא ציינת את גילך ומחלות נוספות (סוכרת?), חייבים לשלול > בעיה גופנית. > > שיהיה רק טוב > > דר' גיורא הידש

25/01/2004 | 23:08 | מאת: משה

22/01/2004 | 23:20 | מאת: טל

ד"ר הידש מאז נטילת הפקסט 20 מ"ג (כחודש וחצי) יש לי טחורים וקושי עצום ביציאות (שקורות אחת לכמה ימים).אני ממש סובלת.יש לציין שמעולם לא סבלתי מטחורים או עצירות.בד"כ היציאות שלי היו כל יום והיו קלות. בנוסף,אני עדיין לא ישנה בלילות ונרדמת רק בבוקר ורק עם נוקטורנו. לפעמים יש עדיין מחשבות של יאוש (בעיקר בלילה כשלא מצליחה להרדם) אך בגדול-נראה שהמצב די משתפר (כבר אין התקפי חרדה ואני פחות מסוגרת). חוסר השינה והטחורים גורמים לי לסבל רב. שאלותי הן: האם התופעה הזו של טחורים (המופעים עם לקיחת הכדורים) מוכרת? האם יש כדור אחר- דומה שיכול לגרום לי לפחות סבל? האם זה ימשך? אם כן,עד מתי? תודה רבה לך על העזרה!

22/01/2004 | 23:50 | מאת: "אור

מי לוקח פקסט היום? זבל של תרופה שקופות חולים מנסות להיתפטר

23/01/2004 | 00:34 | מאת:

לטל שלום, אכן בדרך כלל הפקסט גורם ליציאות רכות ושילשולים ולא עצירות. לכן הייתי ממליץ לערוך בדיקה גופנית ובמיוחד אם גילך הוא מעל 40. השאלה שלך מורכבת כיוון שהפקסט עזר לך וימשיך לעזור אפילו יותר בחודשיים הקרובים. לעתים אין ברירה וחייבים להחליף תרופה בגלל תופעות הלוואי אפילו אם היא מועילה. יתכן ותרופה אחרת אפילו מאותה המשפחה לא תגרום לבעיה זו. בכל אופן הייתי מנסה לחכות עוד כחודש, להשתמש במשלשלים טבעיים כמו פירות יבשים או חומרים אחרים ולראות כיצד מתגברים על הבעיה. אי השקט וההפרעה בשינה כנראה שיחלפו עם הזמן, בנתיים טוב שאת משתמשת בתרופות לשינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/01/2004 | 00:50 | מאת: דריה

לפני שאת רצה לבדיקות תנסי לשנות תזונה זה מה שאני עשיתי וראי זה פלא מערכת העיכול שלי חזרה לעצמה, נעלמו הטחורים והרגשתי יותר טוב, בעיות השינה יפתרו עם הזמן זאת תופעת לוואי של הכדורים שחולפת. טיפים לתזונה : ירקות ופירות ברור, אני אכלתי שתי צלחות מרק עדשים כל ערב ובמשך היום לחם חי מנת בשר או גבינה.אם את מסוגלת לא כולם אוהבים תאכלי פולי סויה קלויים מדי יום זה גם עוזר.תעברי לשמן זית לפחות כף שתיים ביום. תאכלי מאכלים טריים ככל האפשר לא מעובדים ולא משומרים. תוותרי על סוכרים, ממתקים, לחם לבן, חטיפים למינהם. תעשי את כל זה ותראי תוך מספר ימים את מרגישה כמו חדשה. תצליחי ותרגישי טוב

25/01/2004 | 00:07 | מאת: טל

03/02/2004 | 15:05 | מאת: גל

מומלץ להתשמש לעצירות בפגלקס - מוצר טבעי חדש יחסית - בנוי על שרף עצים. ללא כל תופעות לוואי והתמכרות כמו כדורי סנה , אורטילס וכו' אצלי זה עבד מצויין.

22/01/2004 | 22:47 | מאת: יעקב

לד"ר הידש! אתמול נאמר, שלפונקס, היא תרופה יחסית בטוחה, מבחינת טרדיב דיסקינזיה, אבל יש לה בעיות אחרות. אתה נדמה לי, ציינת שזיפרקסה היא מהמשפחה של הלפונקס. האם יוצא מכך, שגם זיפרקסה בטוחה יחסית מתופעת לוואי של טרדיב דיסקינזיה? היתה המלצה של אחד מחברי הפורום על התרופה סרוקוול. איני מבין כל כך את ההמלצה, משום שהוא כתב שלמיטב ידיעתו היא גם גורמת לטרדיב דסקינזיה. יוצא עם כך שכל התרופות, כולל אלו של הדור החדש , גורמות לתופעה נוראית זאת. אז על מה בכ"א אתה ממליץ? תודה על תשובתך יעקב

23/01/2004 | 16:34 | מאת: משה

יעקב אני מקווה שד"ר הידש יענה לך תשובה מקצועית ומוסמכת. ככל הידוע לי וגם המידע בספרות ריספרידל במינון של 4 מ"ג ומעלה עובדת בדיוק כמו התרופות הטיפיות-הטיפוסיות (כמו הלידול) מבחינת התופעות הנאורולוגיות כולל TD. לפונקס לא גורמת להפרעות נוירולוגיות אך היא פוגעת בכדוריות הלבנות שזאת סכנת חיים ולכן עדיף להשאיר אותה כאופציה אחרונה אם בכלל. לפי הספרות דווקא סרוקוול נראית לי האפשרות הכי בטוחה בהיבט הנאורולוגי.ישנם בתי-חולים בארה"ב שמשתמשים בסרוקוול כתרופה האנטי-פסיכוטית העיקרית אצלם ולכן אני תוהה מדוע בארץ התרופה עדיין לא נקלטה. ייתכן שאין לה יחסי ציבור מספיק אגרסיביים כמו לריספרידל.

24/01/2004 | 14:42 | מאת: יעקב

למשה היקר! אני נוטה לקבל את דעתך, מאחר והתייעצתי עם ניאורולוג, שהציע להשתמש בסרוקוול. מה המינון המקסימלי שהסרוקוול, בטוח מפני טרדיב דיסקינזיה? אמרת, שריספרידל במינון של, מ-4 מ"ג ואילך, מתנהג כמו הלידול. מהו טווח הבטחון של סרוקוול? מודה לך מקרב לב על האינפורמציה. יעקב

22/01/2004 | 20:35 | מאת: בונזי

שלום, האם יש הבדל בין התרופה סרוקסט אורגינלי ובין התרופה פרוקסטין גנרי מתוצרת טבע או פקסט גנרי מתוצרת אחרת ? יש אנשים שאומרים שיש הבדל למרות שלכאורה זה אמור להיות אותו הדבר. תודה

23/01/2004 | 00:36 | מאת:

לבונזי שלום, אתה צודק בכל מה שכתבת. מדובר באותה התרופה אבל כיוון שמדובר בבתי חרושת שונים יתכנו הבדלים למרות שלא אמורים להיות. כנראה שתהליך היצור השונה גורם להבדלים קטנים. בכל אופן אין מחקר השוואתי בין התרופות ורק שמועות והתרשמויות, כך שעד שלא תנסה בעצמך האם ישנם הבדלים אצלך לא נדע. נשמח אם תעדכן. עם זאת ההבדלים לא תמיד לרעה. הפריזמה הגנרי להערכתי אפילו טוב יותר מהפרוזק המקורי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/01/2004 | 20:32 | מאת: אמא רחוקה

שוב אני מנדנדת מה שלומך אתמול קראתי באינדקס תרופות שריספרדל בשימוש ארוך יכולה לגרום לעוויתות ותנועות בלתי רצוניות להזכירך ביתי לוקחת את התרופה כבר ארבעה חודשים קצת נכנסתי ללחץ אבל אולי לא כדאי לקרוא את האותיות הקטנות כמו בחוזים או כן מה אתה אומר דבר נוסף השבוע התחילו לה כאבי בטן בבקרים אמרתי לה שתגיד לרופאה והיא אמרה שהרופאה לא יחסה לזה חשיבות לדעתי זה נובע מלחץ וחרדה או אולי אחרי האינדקס המבהיל מהתרופה וכמו תמיד תרגיע אותי בבקשה או שאחליף את השם לאמא לחוצה ומלחיצה תודה סליחה שאין פסיקים ונקודות אבל אין לי תוכנה בעברית אני מאלתרת

23/01/2004 | 00:39 | מאת:

היי כאבי הבטן כנראה מהלחץ ואין להם חשיבות גופנית. אבל עם דפלפט חשוב להקפיד על הבדיקות הגופניות. בקשר לתופעות השריריות, מדובר על אפשרות לטרדיב דיסקינזיה, אנחנו בדיון מעמיק בנושא ועדיין אין לי תשובה מוסמכת. אבל כנראה מדובר בדבר נדיר עם רספרידל ולא צריך להבהל שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/01/2004 | 01:55 | מאת: אמא רחוקה

עד היום היא לא עשתה שום בדיקה רפואית האם לדרוש מהרופאה לערוך בדיקות ואיזה סליחה ותודה

23/01/2004 | 16:15 | מאת: משה

יש על הנושא מחקרים. במינונים נמוכים ריספרידל עובדת כתרופה א-טיפית כלומר הסיכוי לטרדיב דיסקינזיה נחשב לנמוך. אך מעל 4 מ"ג ליום אין הבדל בין ריספרידל להלידול והיא נחשבת למעשה לתרופה טיפית- בשניהם הסיכון לטרדיב דיסקינזיה עומד על 20% בממוצע אצל חולים שמטופלים תקופה ארוכה בתכשיר. לא מדובר בתופעה נדירה שכן מינון הריספרידל מגיע פעמים רבות עד 8 מ"ג ליום ובמינון כזה אין הבדל בינו להלידול מבחינת הסיכון ל-TD.

22/01/2004 | 19:39 | מאת: אני

אני בת 18 ובזמן האחרון התחלתי לפתח חרדה מנגיעות מצדם של המשפחה שלי, לפני שזה התחיל אפשר להגיד שהכל היה בסדר.מאז שזה התחיל אני מרגישה דפיקות לב שנמשכות שעות ומין צמרמורת מוזרה באזור של איבר המין,שנמשכת אולי לשנייה אבל מבהילה אותי מאוד, זה לא גורם לי לשום תחושה מינית, רק לפאניקה ולחרדה,ובחלק מהפעמים אני אפילו חושבת שאני מדמיינת את זה,או אכשיהו גורמת לזה לקרות. החרדה הזאת ממשיכה גם הרבה זמן אחרי שזה קורה,ואני לא מצליחה לתפקד. עכשיו אף אחד כבר לא נוגע בי אבל החרדה והצמרמורת ממשיכה ויש לי גם רעידות בגוף ולפעמים הנשימה מפסיקה לכמה שניות. זה קורה לי בכל מיני מצבים ואין לי שום דרך לשלוט על זה. אני יודעת שזה מוזר וכנראה משהו לא כל כך בסדר. אני בטוחה שמשהו השתנה אצלי ואני גם חושבת שזה לא ממש תופעות של חרדה נורמלית, מה זה יכול להיות?? חשוב לי לציין שאין לי בעיה עם אנשים אחרחם שנוגעים בי או מתקרבים אלי... חשבתי שאולי אני נמצאת במצב פסיכוטי אבל זה נמשך כבר די הרבה זמן, כבר שבועיים, ואם הייתי במצב כזה אז כנראה לא הייתי מודעת אליו. אבל זה ההסבר היחיד שיכולתי לחשוב אליו.. לפני שזה התחיל הכל ממש היה בסדר ואז הכל הפך להיות ממש לא בסדר, אני ממש אובדת עצות. אני כבר בתהליכים לראות פסיכיאטר אבל אני אשמח לקבל קצה חוט או דעה מקצועית אפילו לא מדויקת. תודה

23/01/2004 | 00:40 | מאת:

היי טוב שפנית לאבחון מלא, פרט למצב פסיכוטי יתכן קצה חוט של חרדה מסוג אובססיביות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/01/2004 | 17:44 | מאת: משיבה

ד"ר הידש, אתמול כתבתי ליעקב בנוגע למחלת הטרדיב דיסקינזיה. ברצוני לדעת למה מחקת את ההודעות שלנו. אני יודעת שזה לא פורום תמיכה אבל לא חשבתי שתמחוק את ההודעה שלי, מה עוד - שהיא היתה חיובית. בסך הכל תוכן הדברים ומטרת ההודעה היו חשובים מאוד - ליעקב בעיקר. האם מה שהשבתי לא היה לא בסדר ? רק תסביר לי בבקשה למה מחקת את ההודעות ? אני לא מאמינה שזה בגלל שזה תפס מקום בפורום ? אני חייבת לציין שזה אפילו קצת פוגע . זה פגע לי בביטחון העצמי ועכשיו אני אפחד לכתוב ולהשיב. משיבה

22/01/2004 | 18:02 | מאת: למשיבה

תראי בקישור http://nana.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=230005&t=230005

22/01/2004 | 18:12 | מאת: יעקב

שלום רב! גם אני לא מצאתי את התשובות מאתמול. אפשר לדעת באיזה עמ' הן נמצאות? מאד הצטערתי כאשר לא מצאתי אותן, משום שאני מוצא את התכתובת הזאת - חשובה ביותר. תודה לך משיבה, שנקטת יוזמה. יעקב

22/01/2004 | 19:25 | מאת: למשיבה

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=230005&t=230005

22/01/2004 | 18:11 | מאת: משיבה

ורק רציתי לשאול עוד משהו - בעקבות תשובתך בדפים קודמים. האם הטעתי אותו בנוגע למחלת הטרדיב דיסקינזיה. האם המחלה לא מופיעה ישר בהתחלה אלא רק אחרי תקופה ממושכת בתרופות אנטי פסיכוטיות . בבקשה תענה לי על זה. ובכל זאת - גם תופעות של תנועתיות יתר (אשר מופיעות מיד עם לקיחת תרופות כמו גאודון ) נשארות לפחות שנה. אז זה סיכון לקחת תרופות אנטי פסיכוטיות בכל מקרה. מה ההבדל בין זה למחלה טרדיב דיסקינזיה - האם יש בכלל הבדל כי מבחינת זמן וחומרת המחלה לפי דעתי אין הבדל. תסביר לי שוב כי באופן אישי גם חשוב לי לדעת. ושוב , כי פשוט כואב לי - למה לא איפשרת לי להתבטא ומחקת את הודעותי. משיבה

22/01/2004 | 18:24 | מאת: משיבה

ד"ר הידש. לבסוף בעקבות תגובה שניתנה לי - מצאתי את התכתובת ביני לבין יעקב ( אני מקווה שגם יעקב מצא - דרך הלינק ). פשוט חששתי שאולי ביטלת את מה שאמרתי - וסך הכל אמרתי הכל מתוך הבנה רבה לתופעה - מניסיון. אנא - סלח לי על שהייתי קצת פרנואידית ופגיעה מדי. סליחה , סליחה, סליחה - משיבה ( נ.ב - אני מבטיחה להמשיך לכתוב , לייעץ ולהתייעץ ).

22/01/2004 | 18:24 | מאת: משיבה

ד"ר הידש. לבסוף בעקבות תגובה שניתנה לי - מצאתי את התכתובת ביני לבין יעקב ( אני מקווה שגם יעקב מצא - דרך הלינק ). פשוט חששתי שאולי ביטלת את מה שאמרתי - וסך הכל אמרתי הכל מתוך הבנה רבה לתופעה - מניסיון. אנא - סלח לי על שהייתי קצת פרנואידית ופגיעה מדי. סליחה , סליחה, סליחה - משיבה ( נ.ב - אני מבטיחה להמשיך לכתוב , לייעץ ולהתייעץ ).

שלום ד"ר גיורא הידש, אני בן 24 וסובל מדיכאון, אני לא אוהב את העולם ואת האנשים ולא מרגיש בכלל שייך לעולם ולמה שיש לו להציע, אני כל הזמן חושב להתאבד והמחשבות התחילו כבר לפני 7 שנים, חזרתי בשאלה לפני 5 שנים ואני שונא את הורי שהביאו אותי לעולם ועל עוד דברים, אני רגיש מאוד ונפגע מכל דבר קטן, חוץ מזה אני מפחד מאנשים ולא יכול לתקשר איתם מרוב ביישנות, יש לי גם פנטזיות מיניות שאני לא אוהב של מאזוכיזם כלפי נשים(אני רוצה שישפילו אותי ויאנסו אותי וכו')דבר שקשה להגשמה, וחוץ מזה בשנה האחרונה נראה לי שאני לא רוצה כלל קשר עם נשים, חוץ מזה אני מפחד מנשים וכלל לא יכול לתקשר איתן, ומצד שני הן רק מושכות אותי מינית אבל אני לא מרגיש שיש לי בכלל מה לדבר איתן, בנוסף אני מרגיש שאני בכלל שונא נשים מהבית שהיה שובניסטי, אפילו שכבר הגשמתי את הפנטזיות אני שונא אותן. בנוסף לזאת אני לא אוהב כלום ממש כלום בעולם, אני לא רוצה לקום בבוקר אלא להמשיך לישון לעולם, אני לא אוהב לעבוד ולא אוהב ללמוד למרות שיש לי שכל, יותר נכון אני שונא את שניהן. אני חושב כל הזמן להתאבד והגעתי למסקנה שאני אתאבד ביום מן הימים כי אני לא רוצה לחיות בעולם הזה, ויש לי עוד כמה אלפי ש"ח אז אני מתקמצן עליהם ולכן עוד לא התאבדתי כי אני קמצן, גם להורים שלי יש רצון להתאבדות ויש לי אח עם סכיזופרניה. הייתי מאושפז בהתחלה לא רצו לתת לי כדורים נגד דיכאון היות ואמרו לי שהדיכאון שלי הוא לא בעיה במח. בסוף נתנו לי רסיטל חודש וחצי 20 מ"ג וזה לא עזר, אח"כ לקחתי מנה כפולה (כי אני שוקל 100 קילו)40 מ"ג למשך 3 שבועות(לאחר הפסקה של שבועיים) וזה לא עזר, למרות שפסיכולוג אחד אמר לי שהדיכאון שלי הוא משהו חיצוני ולא מבעיה כימית במח,- -הייתי אצל פסיכולוגית אחרת שאמרה לי שזה כן פנימי וזה משהו במח. הגעתי למסקנה בשלוש שנים האחרונות שהתאבדות זה הדבר הכי טוב בשבילי. גם רבתי כמה פעמים עם הפסיכיאטרים שלי ואין לי כימיה איתם, לאחרונה קיבלתי מרשם של איקסל נגד דיכאון מפסיכאטר חדש שאין לי כ"כ כימיה איתו, ויש לזה כל מיני תופעות לוואי. רציתי לשאול לחוות דעתך היות ואין לי כימיה עם כל הפסיכאטרים שהייתי אצלם, האם אתה חושב שהדיכאון והמחשבות האובדניות שלי הם פנימיים-כלומר משהו כימי בלתי מאוזן במח, שניתן לרפא אותו בתרופות, או שמא המח שלי הוא כמו כל אדם רגיל ולכן צריך לשנות את אופן החשיבה שלי וזה לא קשור לכימיקלים במח ובתרופות. אשמח מאוד לתשובתך.

שלום, נראה שאינך שייך לעולם הדתי אבל אתה צריך ויכול לבנות את השייכות לעולם אחר. אכן זהו תהליך קשה מפני שהעולם הדתי לא תמיד נותן את היסודות לחיים אחרים... אני רואה את הקשר בין גוף ונפש ופחות מבדיל בין סוגי הדיכאון. כלומר כל דיכאון מסיבה חיצונית משפיע גם על החומרים במוח, וגם החומרים במוח משפיעים על המצב הנפשי... לכן השאלה אינה מקור הדיכאון אלא האם תרופה עשויה לעזור ולשפר את ההרגשה. אני חושב שכדאי לנסות ולתת צ'אנס לאיקסל או לתרפה אחרת שלא גורמת לתופעות לוואי ולראות האם המצב ישתפר. כמובן שהטיפול הפסיכולוגי חשוב ביותר. כמו תמיד, הטוב ביותר הוא שילוב של שיחות עם תרופות. תשמור על עצמך והמון אושר דר' גיורא הידש

תודה רבה ד"ר עזרת לי מאוד, כי הפסיכולוג שלי כנראה הוליך אותי שולל או שהוא לא ידע את עבודתו בכך שאמר לי שתרופות לא משפיעות על דיכאון חיצוני ועשה את ההבחנה הזאת.

22/01/2004 | 16:52 | מאת: זוהר

האם מישהו יכול לתת לי מידע על תרופה לדיכאון בשם פרימוניל?

22/01/2004 | 16:57 | מאת: מידע

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=19

22/01/2004 | 16:01 | מאת: אביה

ד"ר הידש שלום במסגרת לימודי באוניברסיטה אני עושה עבודה על דיכאון בקרב ילדים ונוער. אני יודעת שמידי פעם אתה מפנה אנשים למאמרים בנושא בו הם מתענינים. האם תוכל להפנות אותי למאמרים או אתרים העוסקים בנושא? תודה רבה

22/01/2004 | 17:12 | מאת: אמא רחוקה

קודם כל עבודה בנושא דיכאון או על דיכאון יש הרבה אתרים בעברית זרות בנפשנו קולות פשוט תקלידי בגוגול דיכאון בהצלחה

23/01/2004 | 00:46 | מאת:

לאביה שלום, כהתחלה הייתי פונה לספר של פרופ' טיאנו - פסיכיאטריה של ילדים ונוער בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, רציתי עזרה בבקשה: יש לי פנטזיה מינית חריגה ולא מקובלת בחברה. כמו כן אין ביכולתי להגשימה כלל. בנוסף לזאת אין לי כלל את הפנטזיות הנפוצות. אני גם שונא את הפנטזיה הזו ואיני רוצה בה. היא הרסה והורסת לי את החיים. רציתי לשאול בבקשה ד"ר, האם יש איזו תרופה או זריקה הנוגדת את יצר המין לפחות באופן זמני ומורידה אותו? בנוסף לזאת, אם כן, איך ניתן להשיגה? (אני מפחד שלא יאמינו לי שהמין הורס לי את החיים ולא יתנו לי דבר כזה) מבקש תשובה ועזרה בבקשה.

שלום לך חשוב לדעת על מה אתה מפנטז? בכדי שהרופא יתן לך תשובה או טיפול. מיכל מ

שלום, אני חושב שכדאי לפנות לשיחות - פסיכותרפיה כדי להבין את התהליכים הנפשיים והתמונה הכללית. אבל בכל אופן רוב התרופות בפסיכאטריה ובעיקר נוגדי הדיכאון הפועלות על הסרוטונין כמו הפרוזק מדכאות את הרצון למין. בדרך כלל זו בעיה, אתה אולי תמצא בכך יתרון שיהיה רק טוב דר' גירוא הידש

מאזוכיזם

22/01/2004 | 15:16 | מאת: רוני

היי דוקטור האם נורטילין במינון נמוך 25 מג ליום יכול להועיל להפרעות קשב ריכוז והיפר למבוגרים שסובלים מתסמין היפראטיביות האם תרופה זו מוכרת וממולצת להפרעות הנילוות של מצב רוח ירוד ומשתנה?

23/01/2004 | 00:50 | מאת:

לרוני שלום, אני חושב שכל התרופות נוגדות הדיכאון עשויות לעזור להפרעת קשב. איני מכיר עבודה מחקרית על נורטילין אבל בשילוב עם מצבי רוח הנורטילין עשויה לעזור. עם זאת כיום מקובל לפנות לתרופות מהדור החדש. שיהיה רק טוב ורגוע דר' גיורא הידש

22/01/2004 | 12:18 | מאת: שי

שלום, אני סובל מספר שנים מסימפטומים של דיכאון קל. בשנה האחרונה אני מרגיש שזה מחמיר ואני רוצה לטפל בבעיה. אני לא יודע אם עלי לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג. מה ההבדל בין השניים והאם גם פסיכולוג מוסמך לתת תרופות? הבעיה השניה שלי היא שאני חושש שתהיה לביקור אצל פסיכיאטר השלכה כלשהי על עתידי ואני רוצה שזה יהיה חסוי. האם ביקור אצל פסיכיאטר פרטי יכול להוודע לגורמים אחרים כגון קופ"ח שאני חבר בה או גורם אחר ?

22/01/2004 | 12:42 | מאת: אריאל

הי שי וברוך הבא קודם כל טוב וחשוב שאתה רוצה לטפל בבעיה ולדכאון אכן יש טיפול יעיל כיום. ישנם גישות טיפוליות שונות . בדרך כלל דיכאון מטופל גם בטיפול תרופתי אותו מוסמך לתת אך ורק פסיכאטר. רוב הפסיכאטרים עושים מעקב תרופתי ומפנים את המטופל גם לפסיכותרפיה ( שיחות) שיכולות להתבצע על ידי אותו פסיכאטר או פסיכולוג. ישנם גם כאלה שלא יצטרכו פסיכותרפיה אלה רק טיפול תרופתי. לגבי הסודיות הרפואית. אף פסיכאטר או פסיכולוג אינו מורשה להעביר מידע רפואי לגורמים שונים אלה במידה ויש סכנה שהפציינט יפגע במישהו או שהוא מהווה סכנה לעצמו. בטיפול פרטי בכלל אין חשש משום שהפסיכאטר\ פסיכולוג אינו מעביר כל מידע רפואי לקופה. צריך לקחת בחשבון שטיפול פרטי הוא עסק יקר שיכול להסתכם בכמה מאות שקלים בחודש תרגיש טוב ובהצלחה במה שתחליט אריאל

22/01/2004 | 16:28 | מאת: נעמי

אף פעם לא הבנתי בעצם, איזה נזק יכול להיגרם לחולה דכאון אם קופ"ח שהוא חבר בה תדע את העובדה הזו. או, כל גוף אחר. תוכלי להסביר? תודה

22/01/2004 | 12:12 | מאת: תיקי

רציתי לדעת מה שונה התרופה סרוקסל מי רסיטל.בבקשה תסבירו לי.

23/01/2004 | 18:55 | מאת:

לתיקי שלום, אני חושב שאת מתכוונת לסרוקסט ורסיטל. שתי התרופות שייכות לאותה הקבוצה של נוגדי הדיכאון, הם פועלות במנגנון דומה על הסרוטונין במוח. הדימיון בניהן רב מהשוני ולכן מבחינתך מדובר על תרופות דומות. עם זאת ישנם אנשים המגיבים טוב יותר לאחת מהשתיים. שבת שלום דר' גיורא הידש