פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
16/01/2004 | 20:46 | מאת: לימור

האם בעל אישיות סכיזואידית, יכול ליצור קשרים אינטנסיביים לתקופה קצרה, לחזר נמרצות ואז לסגת בפתאומיות?

18/01/2004 | 01:56 | מאת:

ללימור שלום, בדרך כלל לא, למרות שיתכנו שיש לו פנטזיות על קשר והוא עשוי להשאב לתוכו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 20:35 | מאת: CY

האם קיים בארץ רופא המתמחה גם בחלומות? כלומר האם יש בעל מקצוע שיודע לפענח חלומות ? אודה באם למישהו ידוע על מומחה כזה.

17/01/2004 | 10:20 | מאת: משיבה

כל מי שעוסק בפסיכותרפיה ( פסיכולוג קליני, פסיכיאטר) יכול לעזור לך בפיענוח של חלומות. אבל לשם כך יש צורך בפנייה לטיפול קצת יותר מקיף, על מנת להבין את המכלול.

17/01/2004 | 13:08 | מאת: צופה

לדעתי, בשביל לפענח חלומות צריך להכיר את האדם שעומד מולך. בדרך כלל משלבים פירוש חלומות עם טיפול. אם הטיפול מתקדם נכון אז מי שיודע לפרש הכי נכון את החלומות הוא דווקא המטופל עצמו. האסוציאציות של המטופל בקשר לחלום חשובות מאד, והוא הראשון שמכיר אותן לעומק. מניסיון, זה נורא כיף שמתקדמים ויודעים לפרש את החלומות לבד, כמובן עם גיבוי ועזרה של איש מקצוע.

17/01/2004 | 15:30 | מאת: מיכל מ

שלום לך, בקשר לשאלתך אין לי מושג. מה שכן, יש ספרים רבים המוקדשים לנושא זה, אבל ספרים אלה הם בדרך כלל ספרי חלומות מודרניים, או חיבורים מלומדים של פסיכיאטרים. שבת שלום מיכל מ

16/01/2004 | 19:28 | מאת: שרה ר.

1. האם סכיזואפקטיב נחשבת הפרעה קשה כמו סכיזורפניה או פחות ? אני יודעת שזה נתון למצב הכללי של החולה, אבל בכל זאת הודה לך אם תענה לי?

18/01/2004 | 02:01 | מאת:

לשרה שלום, הפרעה סכיזואפקטיבית היא בין ההפרעות האפקטיביות (דכאון, פעילות יתר) ובין הסכיזופרניה. לכן גם הפרוגנוזה, הנכות היא קטנה יותר מאשר בסכיזופרניה. בהחלט זו הפרעה שפירה יותר מסכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 14:25 | מאת: מעיין

בהמשך להודעה הקודמת.... אם אחליט לא לעבור לסרוקסט ולהפסיק את הפלוטין (20 מ"ג) מיידית לאחר שהשתמשתי בו חמישה שבועות, האם צפויות לי תופעות גמילה? אם כן, אז אילו? ותוך כמה זמן זה יעבור? שוב תודה!

18/01/2004 | 02:02 | מאת:

למעיין שלום, אין צפויות תופעות של גמילה או של הפסקת טיפול. לפלוטין משך פעולה ארוך ולכן ההפסקה היא הדרגתית באופן טבעי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 14:12 | מאת: מעיין

שלום לד"ר הידש ולחברי הפורום, אני בת 25 הסובלת מחרדה חברתית קלה, עד כה החרדה לא הפריעה לי וניהלתי חיים תקינים לחלוטין. מכיוון שמצאתי את עצמי בשלושת החודשים האחרונים מתרוצצת בין ראיונות עבודה והרבה בבית, שמתי לב שהחרדה בכלל והחרדה החברתית בפרט עלתה ולכן פניתי לרופאת המשפחה על מנת להתחיל טיפול תרופתי, עד שאעבור את התקופה הזאת. מזה חמישה שבועות אני משתמשת בפלוטין 20 מ"ג ולא חשתי בשום שינוי או אפילו בהרעה והחמרה של החרדה. היום, כשחזרתי לרופאה היא החליפה לי את הכדורים לסרוקסט 20 מ"ג. אני מאוד מתלבטת אם להמשיך את הטיפול התרופתי או לנסות להתגבר על התקופה הזאת בכוחות עצמי, אני חוששת מתופעות הלוואי ומהתופעות שיתלוו לגמילה מהתרופה כשארצה להפסיק. האם לא עדיף לרדת בכלל מעניין התרופות ולנסות להתמודד? או שאני בכל זאת אנסה את הסרוקסט? מה דעתכם? תודה מראש! מעיין

16/01/2004 | 18:40 | מאת:

למעיין שלום, ראשית אין לך מה לחשוש מהטיפול התרופתי וגם לא יהיו לך תופעות "גמילה", אפשר להירגע.... הטיפול עם נוגדי דיכאון הוא עדין ובדרך כלל אין בעיות מיוחדות. עם זאת רציתי לענות לך באופן כללי יותר. כיום הגישה שלי מעט שונה ואני מעודד מאוד את החברה הצעירים להגיע לטיפול נפשי-בטיפול אני מתכוון לכל הטיפולים, שיחות ותרופות. לדעתי בעשר השנים בין 23 ל-33 בערך האדם קובע את עתידו ולכן חשוב ביותר שיהיה במצב נפשי טוב ככול האפשר. במשך השנים הללו העתיד נקבע בשלושה תחומים. ראשית, בן או בת הזוג. 2. בחירת המקצוע 3. אורח החיים והקריירה. יש מי שיבחר לגור בכפר ויש מי שבתל-אביב, אלו חיים שונים לגמרי, כך גם אולי בניו-יורק. אולי תלכי לחיים אקדמאיים ואולי ללמוד מקצוע. כיוון שכל שלושת התחומים קובעים את עתידך ואת החיים שלך הבחירה קשה מאוד ולכן עדיף להיות במצב נפשי טוב ככול הניתן. לכן בכללי, המלצתי היא שתגיעי לטיפול, שיחות או תרופות ולא לוותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 21:36 | מאת: משה

מטפלים בחרדה חברתית באמצעות טיפול קבוצתי-קוגנטיבי-התנהגותי (GCBT) ולא באמצעות תרופות לפחות לא במקרים הקלים של חרדה חברתית. יש קבוצות במרפאת חוץ בגהה או באיכילוב.

16/01/2004 | 14:03 | מאת: סיגל

אחרי טיפול הציפרלקס שעזר אבל היו מידי פעם התקפי דיכאון וסטרס הוסיף לי הרופא 75 מג נורטילין. הייתי מבקשת את חוות דעתך. ומה הן תופעות הלוואי של הנורטילין . תודה מראש.

16/01/2004 | 18:42 | מאת:

לסיגל שלום, אני חושב שהרופא צודק בכך שהוא מנסה להגיע למצב שבו יהיה שיפור מלא של המצב ולא מסתפק בשיפור חלקי. נורטילין היא תרופה מהדור הישן אבל עם מעט תופעות לוואי ובמינון שאת לוקחת כנראה לא יהיו תופעות לוואי. ישנה רשימה ארוכה של תופעות לוואי אבל העיקריות הן מעט עייפות ולעתים פחות יציאות. בהצלחה דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 12:59 | מאת: אסתר

שלום ד"ר הידש היקר רציתי לשאול בקשר לסרוקסט מצד אחד אומרים שהוא גורם לנמנום אז אולי כדאי לקחת אותו בלילה? אני לוקחת אותו בבקר ואני בעצם עייפה רוב הזמן ובערב אני ממש מתעוררת אז אני לוקחת נוקטורנו לשינה. ומה יקרה אני ממש לא ישנה בלי הנוקטרנו ואני לוקחת אותו כבר הרבה חודשים. האם אין לזה השפעה של התמכרות? אפילו כאשר אני עייפה מתה ואני חושבת שאני ארדם ללא בעיה אני לא נרדמת אלא אם אני לוקחת את הנוקטורנו. מה לעשות? בתודה אסתר

16/01/2004 | 18:45 | מאת:

לאסתר שלום, מהבחינה הרפואית הסרוקסט פעיל במשך 24 שעות ולכן אין חשיבות לזמן הנטילה. בדרך כלל התרופה מעוררת ולכן אנו ממליצים ליטול אותה בבוקר, לעתים כפי שאצלך היא מעייפת ואז אנחנו ממליצים ליטול אותה בערב. בקשר לנוקטורנו, הנוקטורנו אינה ממכרת ולכן אין חשש, עם זאת כדאי שהמצב הנפשי יהיה טוב ואז לא תזדקקי כלל לתרופה לשינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 12:53 | מאת: אמיר

אני רוצה לדעת על קבוצה טיפולית שנועדה לסייע לבעלי קשיי תקשורת חברתית ולסובלים מהימנעות חברתית תודה לעונים

16/01/2004 | 13:32 | מאת: א.מ.

שלום אני חושבת שלוורדה רזיאל ז'קונט יש קבוצה כזאת

16/01/2004 | 19:03 | מאת: שירה

כנס לגוגל ותקליד "חרדה חברתית".תקבל שם הרבה אתרים.יש קבוצה אחת שאני יודעת עליה בבי"ח גהה בפ"ת.

16/01/2004 | 12:37 | מאת: תמר

" העצב אין לו סוף לאושר יש ויש אושר הוא נוצה קלה ברוח שרגע מעופפת באויר על כנף הרוח נשאת עד שתנוח קלים חייה וקצרים כמו שיר...". אוהבת, תמר.

16/01/2004 | 18:02 | מאת: מחפש את האושר האבוד

תודה נשמה טובה. ושבת מנוחה וקלה לכולם. אמן.

16/01/2004 | 11:09 | מאת: א.ד

דר' שלום רב לך, רציתי לשאול אם הפרעה כפיתית היא סוג של סכיזופרניה ואם יש קשר ? תודה מראש,

16/01/2004 | 18:47 | מאת:

שלום, הפרעה כפייתית שמקורה חרדה אינה חלק מסכיזופרניה. עם זאת תופעות כפייתיות חוזרות, עלולות להיות חלק מהפרעות נפשיות שונות ורבות, אחת מהן היא גם סכיזופרניה. קצת מסובך אבל אני מקווה שמובן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום גיורא עברתי סופית לאפקסור 150 מ"ג ליום והאמת אני די לא יודע אם זו הייתה החלטה טובה אני מאוד לא רגוע, לא נרדם בלילות, ישן בצורה מפוצלת ביום. ניכרת הרעה מסויימת במצב הרוח, הבוקר שוב עלו לי מחשבות רעות (מאוד) :-( כמה זמן אני עוד צריך להמתין כדי לראות אם המעבר לאפקסור היה כדאי, התחלתי את המעבר ב11 לדצמבר. תוך כמה זמן לדעתך ניתן יהיה לחזור לשימוש בסרוקסט 40 מ"ג האמת הרגשתי טוב יותר עם הסרוקסט. כפרט נוסף לחוות דעתך, בסוף החודש הזה אני עובר אבחון לADHD וגבוהים הסיכויים שגם ריטאלין ירשם לי. מה אתה מציע ? בתודה מראש ירון

לירון שלום, אם ישנו אי שקט, אפשר להוסיף לוריוון או וואבן באופן זמני. תחכה עוד עם האפקסור. דרך אגב ישנם מספר מאמרים מקדימים שהאפקסור מועיל להפרעת קשב, כנראה בגלל המרכיב של הנוראדרנלין בהצלחה דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 16:54 | מאת: rocio

אני בת 48 + 3: 10,16,20. לפני 10 שנים בעיצומו של תהליך מאומץ להצלת נישואי ובחודש הרביע להריוני, התאלמנתי מבעלי כשנרצח בשוד. התגברתי יפה. בדיוק כשהיה נדמה לי שהסתיימו ימי הטראומה, תקפו אותי כאבי פרקים בלתי נסבלים, הלכתי לדיקור שפתר את הכאבים אבל העלה את הכאבים הנפשיים במלוא עוצמתם. ירד עלי דכאון כבד שאתו הצלחתי לתפקד על טייס אוטומטי מינימלי כזה. ניסיתי למצוא טיפול דינאמי מתאים לנפשי הדואבת ומשלא הוקל לי פניתי לפסיכיאטור. זה היה לפני כ-6 שנים. ניסיתי כ-20 סוגים של כדורים, גם צירופים של 2-3. החלפתי 3 רופאים בגלל אותה אנחה שקטה ששמעתי משלשתם אחרי שנסיונותיהם ומאמצי לא הועילו, אחרי כשנתיים בכל פעם. את הרופא האחרון פגשתי בפסקה טוטאלית מכל התרופות שעשיתי על דעת עצמי, כ-3 שבועות של שאול וסוף העולם.הוא רשם לי אפקסור שזה מה שאני לוקחת עד עכשיו. זה לא עוזר, ולפעמים כשאני לא לוקחת, [שוכחת או נמאס לי], אני מרגישה זרמים וטיקים כאלה בתוך הראש. מפחיד. אין לי כבר כוח לשבת שוב מול מישהו חדש ולהתחיל מה'שלום' את כל הסיפור ולהכנס שוב לקרוסלת הנסיונות. גם לא לשמוע ולראות בעיניים של האחרים את ה'קחי כבר את עצמך בידיים' הזה .אני בטיפול נפשי כזה או אחר מגיל 21. עכשיו, כבר כשנה וחצי בטיפול באמנות. מוצלח מאוד אבל צריך עזרה נוספת כנראה כי אני לא יוצאת מהאין רציה, דילול מכוון של חיי חברה עד להמנעות מחברה. אין סקס [מה זה בכלל?] כבר 10 שנים!!! אין לעבוד, כמו נמלה אני מנסה להקים את עצמי, מתחילה איזה תהליך, אבל המבנה כ'כ רעוע שכל רוח קטנה, כל טלפון מהבנק או בעיה עם אחד הילדים וגם פחות מזה, מפיל לי את הקונסטרוקציה, ועד שאני קמה וממשיכה כולם כבר מזמן נעלמו, המשיכו להם בדרך. [מטאפורה]. לא נעים מהילדים. אמנם את האנרגיות המעטות שיש השקעתי בהצלחה לא מבוטלת בלתת להם את כל מחסורם כולל חברות, הדרכה והגנה, ויש תוצאות והיחסים בין כולנו טובים, אבל הם רואים אותי בודדה, מוזנחת, עצובה, כל הזמן אני אומרת להם שאני עובדת על עצמי, שאני מחפשת. לא נראה לי שהם מאמינים כבר. מי שמלווים אותי לאורך כל השנים הם גראס, ניקוטין, קפאין, וכמויות קטנות מזדמנות של אלכוהול, ולוריבן. למדתי לשרוד בעזרת משחק עדין בין החמרים הנ'ל לשינה לטיפול. יש גם תקופות של הפרעות שינה, התעוררות עם צורך לאכול כמויות נוראיות של הכל, מה שמעלה עלי הרבה משקל עודף וגורם לי לא לשמוע בבוקר שום השכמה. מה דעתך, דוקטור?

15/01/2004 | 19:32 | מאת: ים

הודעתך נגעה ללבי מאוד. אני לא מוסמכת לתת לך תשובה מקצועית, ד"ר הידש יעשה את זה בודאי בהצלחה מרובה. אבל במקומך דבר ראשון הייתי מוותרת על הגראס שעפ"י מחקרים גם הוא יכול לגרום למחלות נפשיות או להחמיר מחלות קיימות. דבר שני לא הזכרת טיפול פסיכולוגי תרופות לא תמיד נותנות תשובה לכל מכאובנו. ואולי הכי חשוב גם אם אין כוחות ומי כמוני יודעת כמה קשה לקום מהמיטה כשמרגישים רע פשוט לקום בבוקר , להתלבש להתאפר ולצאת לעבודה או לכל מקום אחר שתבחרי רק לצאת מהבית לצאת מהחומות, לנסות להכיר מישהו עבר כבר הרבה זמן ואת עדיין צעירה, אולי אהבה חדשה שתרגש אותך יכולה לעשות מה שכל הכדורים בעולם לא הצליחו. ואני שוב חוזרת אולי כל מה שכתבי מאוד לא נכון מקצועית אבל אם היית חברה שלי זה מה שהייתי מציעה לך חלק מהדברים ישמתי בעצמי והם עזרו לי. תרגישי טוב . ים

15/01/2004 | 19:47 | מאת: א.מ.

שלום אם הצלחת לשמור על המסגרת המשפחתית, והתרשמתי שעשית זאת בהצלחה רבה, סימן שיש בך הרבה כוחות נפש. לדעתי את צריכה להעזר באדם שיעזור לך להשתמש בכוחותיך שלך. עיזרי למישהו לעשות זאת...

15/01/2004 | 21:58 | מאת: מיכל מ

16/01/2004 | 18:15 | מאת:

שלום רב, חבל שדברים נכתבו ואל תתייחסי לביקורת עליך שנכתבה. הדבר האחרון שמגיע לך זו ביקורת.... היית אצל רופאים רבים, ניסית טיפולים רבים, ושום דבר לא עזר. לצערי ישנם מקרים כאלו שהתרופות השונות נוגדות הדיכאון לא עזרו.למרות שהתרופות והרופאים לא עזרו ניסית פעם ועוד פעם ולא התייאשת, גם הפנייה לפורום מראה על התקווה ועל הרצון לשנות ולשפר את מצבך, כל הכבוד! העצה המעשית היחידה שאתן לך היא שיש בירושלים בבית החולים עזרת נשים מחלקה הנקראת מחלקה לדיכאון עמיד. דיכאון עמיד משמעו דיכאון שלא הגיב לתרופות וטיפולים קודמים ורבים וכבר לפי השם את יכולה לראות שישנם עוד אנשים שלא הגיבו לטיפולים המקובלים. לצערי את לא לבד. מה שכדאי לעשות הוא לעזר בבני המשפחה, בדברים הטובים שישנם, ולנסות להנות מהם. דבר נוסף הוא בכל זאת לנסות טיפולים תרופתיים ושיחות נוספות. יתכן שתרופה שלא עזרה בעבר מסיבות שונות, דווקא עכשיו תעזור, אולי את במצב נפשי וכללי מעט שונים, אולי מסיבה לא ידועה, אבל בהחלט יתכן שתרופה מהעבר שמינון גבוה יותר או בשילוב של תרופות אחרות תעזור. כך לדוגמא, נוגדי דיכאון יחד עם ליטיום או דפלפט או כל שילוב אחר של תרופות תשמרי על עצמך ותרגישי טוב, ואף אחד לא יכול להגיד לך שאינך בסדר או שלא עשית מספיק! שבת שלום דר' גיורא הידש

17/01/2004 | 17:38 | מאת: מיכל מ

שלום רב, בקיצור, חבל שקיבלתם את מה שכתבתי כביקורת. כל הכוונה היתה לטובה. שבוע טוב מיכל מ

17/01/2004 | 19:10 | מאת: rocio

לדוקטור הידש, תודה על ההקשבה והתשובה, אתה מותק

15/01/2004 | 15:44 | מאת: סרוקסטית

תוך כמה זמן אמורות לעבור תופעות הלוואי של סרוקסט? חודשים? מספר ימים? או מספר שבועות?

15/01/2004 | 19:34 | מאת: ים

אומרים שמדובר בימים..בואי בקווה ביחד. תרגישי טוב

15/01/2004 | 19:57 | מאת: סרוקסטית

לפני כמה זמן התחלת? אני לפני 5 ימים. יש לי גלי חום, לחץ בראש, תשישות,בחילה, אני לא בפוקוס. אבל זה לא כל כך חזק. זה בדרך כלל נסבל. אמרו לי שאם תוך כמה ימים זה לא עובר, אז אולי צריך להחליף את התרופה. השאלה על כמה ימים מדובר? אולי צריך לחכות מעבר?

15/01/2004 | 20:16 | מאת: gili

it takes close to 3 weeks for the medication to enter the body and fully work. savlanut... i know its hard but trust me it will come. try to be realy busy with your life right now so you'll have little time to think about it. it helps gili

15/01/2004 | 20:56 | מאת: ים

איכשהו הבנתי שאת מסיימת טיפול ולא מתחילה טיפול. אז ככה אני מסיימת טיפול של חצי שנה בימים אלו גם לי היתה התחלה קשה, עייפות נוראית כל היום עירנות בלילה, חולשה ומה לא. הבשורות הטובות- זה חולף נורא מהר אם אני זוכרת נכון מדובר בשבועיים עד שלושה . אז אל תשברי בשום אופן. המון הצלחה ים

15/01/2004 | 15:19 | מאת: שואלת

ד"ר שלום ! בעקבות התקף חרדה שעברתי, נשלחתי למס' בדיקות על מנת לשלול בעיה גופנית אחרת. בין אותן בדיקות היתה גם בדיקת אקו לב, אותה עדיין לא ביצעתי. שאלותיי הן : מדוע, לדעתך, הומלץ לי על בדיקה זו , והאם חיוני שאעשה אותה ? בתודה מראש !

16/01/2004 | 18:21 | מאת:

שלום, כמובן שצריכים לדעת פרטים נוספים כמו גיל, בעיות לבביות, לחץ דם בסיסי וכך הלאה. עם זאת בדיקת אקו לב אינה כואבת ואינה מזיקה לאף אחד. בבדיקה בודקים את מבנה הלב והשסתומים ואפשר לקבל התרשמות גם על הפעילות-קצב הלב. אם מדובר על אדם צעיר ובריא סביר שהבדיקה תהיה תקינה. כמובן שאיני יכול להעריך עד כמה הבדיקה חשובה והכרחית אצלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 14:22 | מאת: יעל

שלום רב, בגיל 50 עקב סמפטומים של גיל המעבר גלי-חום מלווים עם חרדה ודיכאון ואם זה לא מספיק אז גם רעד בידיים ובפנים, התחלתי טיפול בסרוקסט כעבור חודש וחצי :גלי החום חלפו והרעידות גברו - הרופאה המליצה לעבור לציפרלקסבערך חודשיים: גלי החום חזרו הרעידות נשארו. קיבלתי פרוזאק (המקורי לא התחליפים-אם זה משנה) וכלום אם לא הוואבן הבונדורמין לשינה אני לא יודעת איפה הייתי היום... מה שחשוב אני עובדת ונמצאית בפעילות מלאה ויש לי סיבות אובייקטיביות שהיו גורמות לכל אחד לשקוע בדיכאון ושאלתי- מה עכשיו לפרנס עוד חברת תרופות? לעבור לתרופה אחרת? ואם ד"ר הידש יענה לי אז האם לדעתך אני צריכה לחזור לסרוקסט שלפחות עזר לי בגלי החום? ואולי הרעידות היו נפסקות והייתי זוכה סוף סוף לאיכות חיים שעליה כולם מדברים עם נטילת הכדורים? ואם תשובתך חיובית האם צריך לעשות הפסקות בין פרוזאק לסרוקסט, או אפשר מיד לעבור מאחד לשני. מאוד מאוד.. מודה למי שתהייה הסבלנות לקרוא ולענות

15/01/2004 | 19:30 | מאת: רותם

יעל, אולי כדאי להפריד בין הסימפוטים (הפיזי והנפשי) ולנסות לטפל בגלי החום בנפרד ובדיכאון והחרדה בטיפול פסיכותראפי. שווה לך לנסות לפני שאת מתמכרת לכל המסות של הכדורים למיניהם ומשבשת לעצמך את האיזון הכימי בגוף (שלא לדבר על הרס מערכות כמו מערכת החיסון והכבד). זו לא חוכמה להלעיט את עצמך בטונות של תרופות, בתקווה שהן יפתרו את כל הבעיות. צריך לנסות טיפול משולב עם פסיכותראפיסט שיעזור לך לשנות את החשיבה, הגישה וההייחסות שלך לכל הנושא של גיל המעבר, ויתן לך כלי לעזור לעצמך. לרופאים הכי קל זה לרשום תרופות. את חייבת לחשוב לטווח הארוך ולחפש דרכים איך לשדרג את הגוף, השלד, הנפש , התדמית והחשיבה.

16/01/2004 | 18:26 | מאת:

ליעל שלום, אכן לעתים לא כל כך מהר אפשר למצוא את התרופה שמתאימה לך. אם הסרוקסט לא עזר באופן מלא אז היה נכון לנסות ולמצוא תרופה אחרת. כיום אנחנו מעדיפים ומחפשים את הפתרון המלא כדי שהאדם יחזור לתפקוד מלא והרגשה טובה. עם זאת כפי שראית מניסיונך לעתים ההחלפה אינה מביאה דווקא לטוב ובכל החלפה יש סיכון מסויים. ניסית שלוש תרופות הפועלות על הסרוטונין בלבד, לכן יש טעם לנסות תרופות הפועלות גם על הנוראפינפרין, כלומר לנסות וללכת לכיוון של תרופות מקבוצה שונה, כך האפקסור והאיקסל שהן תרופות דואליות, פועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין או האדרונקס והרמרון. אבל למרות הקשיים המטרה היא למצוא תרופה אשר תתאים לך, תביא לשיפור מלא ללא תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 14:08 | מאת: שלי

מה ההבדל בין התרופות . האם אחת עדיפה על השניה ובאיזה מקרים?

לשלי שלום, בשתי התרופות יש את אותו החומר הפעיל, אותה מולקולה פעילה. הציפרלקס יותר נקיה כיוון שאין בה את החומר שאינו פעיל מהבחינה הרפואית. לכן מי שמסתדר על הציפרמיל אין טעם לעבור לציפרלקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 14:06 | מאת: ק

אני בת 17.5 לפני כשנה וקצת חליתי במחלת הנשיקה, אך לא היו סיבוכים ותופעות שלאחר המחלה. (אני לא יודעת עד כמה זה חשוב אבל חשבתי לציין זאת) לא מזמן גילו אצלי חוסר רציני בויטמין B12 אני קיבלתי, ועדיין מקבלת טיפול תרופתי בנוסף לזה אני סובלת מעייפות וחוסר ריכוז. כל זה מלווה בבעיות שינה, זרמים בידיים, דפיקות לב מועצות, בעיות נשימה ונשירה. ולפעמים בכי ללא סיבה. בכללי אני בחורה די מתוחה שמתרגשת לא מעט. אני חושבת שהתרגשות וכל מני מצבים נפשיים משפיעים עלי בצורה פיזית וגורמים לכל התופעות שסיפרתי עליהם קודם. לאחר ריבים רציניים (עם ההורים למשל) אני נתקפת היסטריות חזקות, המלוות בצעקות, בכי וכ"ו. אך זה לא קרה לי כמה זמן. בעקבות כל אלה הרופא שלח אותי לנאורולוגית. היא ישבה איתי אתמול בדיוק שתי דקות...שאלה שאלה וחצי ולא יותר (וזה נתן לי הרגשה של זלזול) לא אמרה ולא הסבירה יותר מדי ורשמה לי Gencosan ו Nerven. תוכל בבקשה להתייחס, לתת חוות דעת ואולי בנוסף להסביר לי על התרופות שהיא רשמה לי. אני באמת נואשת ואני מאוד אודה לך אם תעזור לי. בתודה מראש!

16/01/2004 | 18:29 | מאת:

שלום, כנראה שהנאורולוגית התרשמה שאין מדובר בבעיה גופנית-נאורולוגית והקשיים הם בתחום הנפשי. איני מכיר את התרופה כיוון שמדובר על חומר טבעי שאיני מכיר את הספרות עליו. אולי כדאי לפנות לפסיכולוג לשיחות? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 13:02 | מאת: שלומית

האם התפרצויות אלימות עקב חוסר יכולת לשאת כעס ותסכול קשורות להפרעות קשב וריכוז או ויסות (ילד בן 9)

15/01/2004 | 18:24 | מאת: חיים

יש מעט מדי פרטים כדי לענות על השאלה. הטוב ביותר הוא ללכת לאיבחון אולי אצל נוירולוג? ואולי במקום שמאבחנים הפרעה כזו.

16/01/2004 | 18:30 | מאת:

לשלומית שלום, התפרצויות הם ביטוי לתיסכול, קיים תיסכול רב אצל ילדים עם הפרעת קשב, ולכן קודם כל כדאי להגיע לאבחון מלא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 12:30 | מאת: דלית

האם יכולה להיות הפרעה בתפקודי כבד עקב נטילת סרוקסט במשך 4 שנים ברציפות? תודה.

16/01/2004 | 18:31 | מאת:

לדלית שלום, סרוקסט אינו פוגע בכבד ואינו גורם להפרעה בתפקודי הכבד. להיפך התרופה בטוחה מאוד לכבד וגם אנשים שסובלים מאי ספיקה כבדית, כלומר הכבד אינו מתפקד מסיבות גופניות שונות הטיפול המומלץ הוא עם סרוקסט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 10:02 | מאת: אורית

שלום רב, אני הצרתי קשר רומטי בן חודשיים עם בחור שטען בפניי שמעולם לא הצליח לפתח קשרים חבתיים או אהבה, למרות זאת במשך חודשיים הוא חיזר אחריי נמרצות, אמר לי אלפי פעמים שהוא אוהב אותי, שאני האור בחייו, שאני הדבר הכי טוב שקרה לו, סיפר לי שזו פעם ראשונה שהוא מרגיש שינויים. במקביל לקשר ראיתי שהוא אוהב להתבודד, מדוכא הרבה, אין כלל חברים, אין קשר עם המשפחה, חוץ ממני לא היה לו כלום. כל זה לא הפריע לי, ואני נתתי לו את כל כולי, היחסיים המיניים היו קרים, אני רוצה לציין שהוא בא ממשפחה בעייתית מאד ואת רוב חייו בילה לבד מחוץ לבית, מגיל 11. יום אחד כאילו כלום, הכל נגמר בלי הודעה מוקדמת, הוא אמר לי שהוא מבקש שאני לא אצור איתו קשר. הוא דיבר בקור (כאילו אדם אחר) אני כל כך נפגעתי אני לא הבנתי מה קרה? איך זה יכול להיות? הוא כל כך נקשר אליי אז מדוע הוא בחר לסיים ככה?...

15/01/2004 | 11:57 | מאת: ליאת

לפי מה שאת מתארת בהודעתך לבחור קשיים חברתיים ואת התנסית באחד מהם - הוא לא יודע לסיים קשר בצורה נורמלית. אל תיפגעי מהדרך שלו. הוא זה שיש לו בעיה ולא את. את רק צריכה לבדוק את עצמך למה בכלל נכנסת לקשר כזה בעייתי כשידעת מכתחילה את מה שהוא הודה בו. בהצלחה!

15/01/2004 | 12:04 | מאת: אורית

ליאת, תודה רבה לך על התייחסותך, הסיבה שנכנסתי לקשר היא פשוטה מאד, אני התחלתי להיות בקשר חברי איתו בלבד, הוא פיתח את הקשר הזה הלאה, היתה בינינו משיכה פיסית, היו בינינו שיחות מדהימות, תחומי עניין משותפים, והוא נתן לי להרגיש שהכל מצויין. אני לא יכולתי לצפות את השינוי הפתאומי, אני פשוט נשברתי לרסיסים שזה הגיע. אורית

15/01/2004 | 12:07 | מאת: אורית

ליאת, האם יש שם לתופעה הזו? אי יכולת יציר או שימור של קשר, התבודדויות, דיכאון, יחסי מין קרים, אי יכולת להתאהב, האם זה משהו מוכר?

15/01/2004 | 03:25 | מאת: חרא-דה

שאלה ראשונה מופנית אליך ד"ר: אני מטופל כשנתיים בסרוקסט ושינוי מסיבי אין.אומנם אני עובד אבל אני עובר כמעט כל יום "מיני"התקפים בעבר לקחתי 3 כדורי פרימוניל ואת האמת הם היו טובים יותר מבחינת ההשפעה.השאלה היא האם כדאי לי לחזור אליהם?(מה שילווה בהפסקת עבודה וכ- 3חודשי הסתגלות). השאלה השניה שלי שאשמח לקבל תגובות מעוד אנשים:עד כמה טיפול קוגנטיבי עוזר(הבנתי שזה שיחות)כי מעולם לא טופלתי בזה בעיקר בגלל ה"קמצנות" של המרפאה שלי

15/01/2004 | 06:13 | מאת: gili

therapy will help a lot in a few levels. one- you have someone who can understand you and reasure you that you aren't going crazy and the situation is curable and temporary. second -they will try to give you tools how to deal with the enxiety when it happens don't be stingy(km'zan) and invest in good therapy it made the world of differance to me. if you want i have agreat therpist, she is private but worth every shekel. the pills wil take the simptimes away but you wont have the write tools to deal with what is happening to you. i'm taking seroxat my self and i consider my self a mini expert by learning more about what is happening to me, why and how can i better my self. good luck gili

15/01/2004 | 06:25 | מאת: gili

the message got mixed up sorry..... therapy will help a lot in a few levels. you have someone who can understand you and reasure you that you aren't going crazy and the situation is curable and temporary. second -they will try to give you tools how to deal with the enxiety when it happenss - don't be stingy(km'zan) and invest in good therapy it made the world of differance to me most of society don't understand what we are going through till it happen to them so a therapist can. most of my family still thinks that it is in my head and i can control it if i wanted to or i have to be strong. it is all bull @!#$... if you want i have agreat therpist, she is private but worth every shekel.. the pills wil take the simptoms away but you wont have the right tools to deal with what is happening to you. i'm taking seroxat my self and i consider my self a mini expert by learning more about what is happening to me, why and how can i better my self good luck gili

15/01/2004 | 00:02 | מאת: בן26

שני דברים: קןדם כל בקשר למה שאמרומקודם על זה שצריך ללמוד לחיות עם ההתקפי חרדה...לא בטוח שבא לי לחיות אם כל חיי ילוו בהתקפים האלו.אין דבר כזה שבנאדם לוקח כדור שמעלים את התופעות לגמרי? ודבר שני האם הלב לא נהיה "פגום" עקב ההתקפים האלו?האם הסיכויים להתקפי לב בגיל מאוחר הם גבוהים יותר לסובלים מחרדה עקב מצבי הלחץ הכבדים שבהם שרוי הלב בזמן התקף?

15/01/2004 | 00:51 | מאת:

שלום, אני בהחלט מאמין בקשר בין גוף ונפש. מצבים של מתח וחרדה משפיעים על המערכת הקרדיו-ווסקולרית=הלב וכלי הדם. בהחלט עלולה להתפתח מחלת לב על רקע מתח וחרדות. עם זאת התהליך נמשך שנים רבות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 10:41 | מאת: הלוחמת

לדעתי זה לא רק על הלב, זה גם על העיניים שרגישות למתח- ראייה ופגיעה בעצבים שם ולחץ דם שמתח וגרם לו- מעלה אותו , ואלרגיות והרבה דברים נוספי.לכן, שווה וכדאי לעשות מאמץ להוריד את המתח.

14/01/2004 | 22:32 | מאת: אביגדור

ערב טוב . לקחתי ציפרלקס במשך שלושה חודשים 1 כדור ביום 10 מ'ג . בעקבות נסיעה לחו'ל הפסקתי עם הכדורים במשך שבועיים . והסימפטומים חזרו : חרדות , עצבנות , דיכדוך , דיכי . וכעת אני שוב מעונין להמשיך לקחת את הכדורים. שאלתי : האם שוב אני מתחיל מהתחלה? האם תופעות הלוואי יחזרו או שהגוף "התרגל" ? האם ההפסקה שעשיתי משמעותית ? אודה להתיחסות הד'ר וחבריי הפורום .

15/01/2004 | 00:52 | מאת:

לאביגדור שלום, שבועיים זה די גבולי, אבל לצערי אני חושב שאתה די מתחיל מההתחלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 20:06 | מאת: יונית

יש לי שאלה לנשואים שבינכם (במיוחד לגברים שלקחו את התרופה לא האשה) האם בזמן שלקחתם כדורים כמו אפקסור וקלונאקס הצלחתם להכנס להריון ?, אם כן לאחר כמה זמן של ניסיונות תודה

15/01/2004 | 00:53 | מאת:

ליונית שלום, התרופות אינן משפיעות על פוריות ובטח לא אצל גברים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 19:44 | מאת: יסמין

שלום ברצוני לנצל את הפורום לטובת בחור נחמד, המעונין להכיר בחורה למטרות רציניות הבחור בן 27 סובל מסכיזופרניה, נוטל כדורים בצורה מסודרת וחי חיים מסודרים ויציבים. עובד ומבוסס כלכלית. אם יש בחורה שמעונינת להכירו, אשמח אם תיצור עימי קשר באמצעות הפורום. תודה

14/01/2004 | 20:00 | מאת: ."אור

תכתבי לי למייל יש לי חתיכה בשבילו ביי

14/01/2004 | 20:19 | מאת: יסמין

לאור שלום מהו המייל שלך?

14/01/2004 | 23:59 | מאת: מיכל מ

לאור החמוד שלום, יש אפשרות שתיצור קהילה למטרה ספציפית זו. לטובת האחר? מה דעתך, על איזה פרוייקט? זה יכול להיות יעד טוב בשבילך. חוץ מזה אתה חמוד, והכתיבה שלך גורמת לי לצחוק לפעמים. ביי מיכל מ

14/01/2004 | 18:46 | מאת: א.מ.

לד"ר הידש שלום רציתי לשתף אותך בשימחתי: בני הודיע לי היום שהוא מרגיש טוב באופן כללי, ולראשונה הוא קם בבוקר בהרגשה טובה , ללא "פרפרים בבטן" ,( אחרי 4 שנים של נסיונות בכדורים שונים.) הוא התחיל להביע רצון לחזור ללימודים, וזה סימן טוב מאוד לדעתי זה תודות לאפקסור בשילוב עם ויטמין B12 אני מקווה שהרגשתו תלך ותשתפר, בסה"כ הוא לוקח את האפקסור חודש וחצי. א.מ.

14/01/2004 | 19:42 | מאת: אריאל

איזה יופי- אני מאושרת בשביל שניכם. המון בהצלחה ותודה שעדכנת אריאל

14/01/2004 | 19:58 | מאת: ."אור

כמו שדוד הכיטוב אומר הכיטוב אפקסור בהצלחה

14/01/2004 | 20:26 | מאת: א.מ.

שלום אתם חמודים, ההשתתפות שלכם ממש מחממת את הלב תודה ובהצלחה לכולם

15/01/2004 | 00:58 | מאת:

אני חושב שכולם שמחים יחד אתכם. בי הידש

14/01/2004 | 17:46 | מאת: שואלת

האם פלוטין יכול להחמיר חרדות אחרי יותר מחודש של טיפול? תודה.

15/01/2004 | 00:59 | מאת:

שלום, בדרך כלל לא. יתכן שעדיין השפעת הפלוטין אינה מלאה והחרדות עלו ללא קשר לפלוטין הידש

14/01/2004 | 16:25 | מאת: סיגל

הנני סובלת מחרדה חברתית, הרופא נתן לי פאקסט.ברצוני לדעת מה ההבדל בין פאקסט לסרוקסט?

15/01/2004 | 00:25 | מאת: א

פקסט הוא סרוקסט. אלא שזה תוצרת הארץ. בעיקרון זו אותה תרופה לפי מה שנכתב כאן בעבר ההבדל עשוי להיות בתהליכי ייצור שונים אך בסך הכל מבחינת המרכיבים הפעילים בתרופה אין הבדל.

15/01/2004 | 00:28 | מאת: א

בנוסף מומלץ לבקר באתר חרדה חברתית.

14/01/2004 | 15:51 | מאת: שני

שלום ד"ר, לאחר שימוש של שנים בקלונקס 1 של 0.5 ליום פניתי לרופא פסיכיאטרי על מנת להגמל. הרופא יעץ לי לקחת כל יום 2 לוסטראל,ולהפסיק באופן מידי קלונקס. הוא גם טוען שזה לא חשוב לקחת כדור לשינה,"מקסימום לא אשן" אחרי כמה ימים ללא שינה הכל יסתדר. הרופא טוען יחד עם זאת שלא כדאי לי להיות מטופלת שלו מאחר ויש לי מטפלת אחרת כבר 6 שנים. ושאם היא נותנת לי קלונקס צריך להאמין לה. אז מה אני אמורה לעשות עם כל האינפורמציה הזאת? בתודה מראש.

14/01/2004 | 22:11 | מאת: אלי

0.5 מ"ג של קלונזפאם (קלונקס, ריווטריל) זה מינון כ"כ נמוך שאין צורך בתוכניות גדולות לגמילה. יחד עם זאת יש פרוטוקול שאומר מה צריך לעשות אם רוצים להיגמל בצורה מסודרת. אפשר לקרוא את הפרוטוקול בקישור הבא: http://www.benzo.org.uk/manual/index.htm בקיצור- מה שכתוב שם- אם את מרגישה צורך בגמילה מאד הדרגתית אז קודם עוברים לדיאזפם (ווליום, אסיוול) ואח"כ מורידים 1 מ"ג כל שבוע-שבועיים. לדעתי מה שאת לוקחת שקול ל-5 מ"ג דיאזפם למרות שהפרוטוקול מדבר על 10 מ"ג. לוסטרל היא תרופה נוגדת דיכאון והיא יכולה להיות לעזר אם תסמיני הגמילה מהבנזו כוללים דיכאון או התקפי חרדה למרות שהיא יכולה גם להקשות על הגמילה ולכן לא מומלץ בד"כ. עדיף קודם כל להיגמל לפני שמוסיפים תרופות חדשות.

15/01/2004 | 01:02 | מאת:

לשני שלום, שני רופאים ארבע דיעות.... בכל אופן אני חושב שהרופא צודק שיש לך מטפלת עיקרית ולא כדאי לעזוב אותה. כדאי להתייעץ וגם להביא לידיעתה שפנית לייעוץ נוסף כיוון שאת רוצה לסיים את הטיפול בקלונקס. יחד תוכלו להגיע למסקנות ולדרך הנכונה. כיום כיוון שהמטופל מכיר ויודע אינפו. רבה אז האחריות עליו לגבי הטיפול וההחלטות רבה יותר, זה לא תמיד קל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/01/2004 | 10:52 | מאת: שני

17/01/2004 | 10:53 | מאת: שני

שלום, מי אתה אלי? תודה

14/01/2004 | 15:30 | מאת: *אפרוח*

איזה כדורים ללא מרשם רופא על בסיס טבעי אפשר לקחת נגד דיכאון וחרדה ושלא יפגע בכניסה להריון וגם בהריון עצמו?

14/01/2004 | 20:01 | מאת: ."אור

אולי אקמול

14/01/2004 | 20:58 | מאת: משיבה

שלום לך, תרופות טבעיות אינן בעלות השפעה חזקה ומהירה כמו התרופות "הקונבנציונאליות", לכן, במקרים של דיכאון וחרדה - לא הייתי מסתפקת בהן. אם אתם שוקלים הריון, כדאי להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי בבי"ח הדסה. להם יש את המידע העדכני ביותר לגבי תרופות בטוחות בהריון. אפשר גם לבקש את זה מהם בכתב ! בהצלחה!

15/01/2004 | 00:28 | מאת: מיכל מ

שלום לך, אם את סובלת מדיכאון וחרדה מתמשך, אז שיטת הטיפול שאת בוחרת אינה מתאימה. רצוי לפנות לאיש מקצוע. שיאבחן את סוג הדיכאון או הבעיה שאת סובלת.ורק אז להמשיך הלאה. בנוסף טיפול קוגנטיבי יכול להועיל. בהצלחה בכל אשר תבחרי מיכל מ

לאפרוח שלום, בדרך כלל איני מתנגד לתרופות "טבעיות" אבל בהקשר להריון דעתי שונה. לדעתי המוסכמה בציבור שתרופות טבעיות אינן מזיקות אינה נכונה. כך לגבי קפה, חשיש, סיגריות ויין. כולם טבעיות אבל בודאי מזיקות. תרופות רגילות נבדקו ואנו יודעים את בטיחותן בהריון, תרופות טבעיות או חומרים טבעיים לא נבדקו, יתכן שהן בטוחות אבל יתכן שגם יזיקו לעובר.... לכן בהקשר עם הריון הייתי בוטח רק בדברים שנבדקו. בהצלחה דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 13:10 | מאת: איילת

לד"ר הידש היקר, הפורום הזה מעולה, מאוד עוזר בהבנה של העובדות, ולי אישית - הפורום עזר גם להיות יותר אופטימית. תודה לך ד"ר הידש על הסבלנות והתשובות המחזקות. ותודה גם לאנשים הטובים שעונים מהידע האישי שלהם באיכפתיות רבה. איילת

15/01/2004 | 01:06 | מאת:

לאיילת שלום, תודה על המילים החמות, הן בהחלט מעודדות אותי שיהיה לכולנו רק טוב דר' גיורא הידש

16/01/2004 | 02:58 | מאת: מבקר פורום

מסכים איתך אכן פורום ענייני ומקצועי גיורא יאמר לזכותו מנהל במקצועיות ובחכמה רבה את הפורום.

16/01/2004 | 03:13 | מאת: מבקר

ותתפלאי אבל גם "אור מוסיף חיים לכאן... כשהוא לא מקלקל... (תאמר תודה על הבוקר "אור..........)

14/01/2004 | 12:21 | מאת: סיגל

אני מטופלת בכדורים שונים כבר 5 שנים לפני כמה חודשים התחלתי להשתמש בציפרלקס 20 מג ןלפתע היתה לי התקפת חרדה מאד חזקה ואחריה חזר הדיכאון ןהבכי באופן חזק ודי מפחידץ שאלתי היא 1.האם הכדורים לא עובדים? ולמה התקפות הדיכאון מתחילות אחרי החרדה אודה לך מאד על תשובתך כי אני על סף שבירה.

14/01/2004 | 13:03 | מאת: נתנאל

ציפרלקס זה תרופה מקבוצת ה SSRI, והוא גם לא במיוחד יותר טוב מסרוקסט או אחר, כדאי לעבור לתרופה עם מנגנון פעולה כפול כמו אפקסור או רמרון . אפקסור פשוט יותר יעילה לחרדה.

14/01/2004 | 17:51 | מאת: "אור

אכן כך

14/01/2004 | 09:53 | מאת: ע

אני רציתי לברר אם אני שוקעת בדיכאון כבר 10 ימים שיש לי התקפות של בכי בלתי מוסבר פתאום אני פורצת בבכי אני יכולה לשבת ולדבר על לא משנה מה (לא משהו עצוב) ופתאום אני בוכה. היום קמתי ועזבתי את המשרד בו אני עובדת כי אני מרגישה שזה מקור הרע מה עליי לעשות????? כי למצוא עבודה היום זה קצת קשה אז אני בדילמה לגבי נכונות המעשה שלי

14/01/2004 | 14:40 | מאת: אריאל

ברוכה הבאה אני חושבת שמהתאור שלך עולה כי את לא מרגישה טוב והבכי הוא רק סימן אחד לכך. כדאי לגשת לרופא המפשחה ולספר לו על כך ולהתייעץ עימו. אני מאמינה שהוא ידע להפנות אותך הלאה תרגישי טוב אריאל

14/01/2004 | 18:54 | מאת: תמר

ע' יקרה, מתאורך הקצר קשה לדעת אם אכן מדובר בדיכאון. דיכאון שונה מעצבות רגילה הן במשך שלו ( שהוא גדול מ-10 ימים), הן בעוצמות שלו, והן בסימפטומים הנילווים ( כגון - חוסר תאבון, הפרעות בשינה ועוד...). גם אם לא מדובר בדיכאון של ממש, מה שברור הוא, שאת סובלת , ושכדאי לעשות משהו בעניין ולא לתת למצב להתדרדר. האם ניסית לשתף ולהתייעץ בתחושותייך עם אדם קרוב ? האם ניסית לעשות משהו לשיפור הרגשתך ? ( הקדשת זמן איכות לעצמך, יציאה מהבית, מפגש עם חברים וכו'...). במידה ואת מרגישה "תקועה" ומתקשה לצאת מהמצב בכוחות עצמך, תמיד קיימת האפשרות לפנות לאיש מקצוע לאבחון ויעוץ מקצועי. אולי זה גם יעזור לך להגיע לתובנות לגביי מקום העבודה שלך. אל תתיאשי! אפשר לצאת מזה! תרגישי טוב. תמר.

14/01/2004 | 05:08 | מאת: בן26

אני נוטל את התרופה כבר שנתיים.את החרדה לגמרי היא לא העלימה אבל התרופה נתנה לי ביטחון יותר לצאת ויותר לעשות.אבל הבעיה היא שיש כל כמה זמן מעין "נפילות מתח" שבהן אני שוב מרגיש ממש רע ולא מסוגל לצאת מהבית.השבוע זה קרה לי שוב אחרי שבועיים שהרגשתי שזה "בא אליי".והפסקתי לעבוד.זה נורמלי????יש לציין שניסיתי לשנות את הכדורים לפני כחודש (עם כדורי דפאלפט)אבל התחלתי להרגיש רע והפסקתי אותם.עכשיו אני רק עם הסרוקסט.השאלה שלי מופנית לד"ר הידש(שהייתי אצלו והוא מאוד נחמד ) וגם לכל אלה שסובלים מחרדה.האם שאתם לוקחים כדורים ולא משנה איזה סוג אתם מרגישים רגיל או שעדיין מדיי פעם יש לכם חששות ותחושות רעות?

14/01/2004 | 09:02 | מאת: ליאת

לפעמים באמת יש נפילות, אבל אני משתדלת באותן תקופות להעלות את מינון הסרוקסט, אפילו על דעת עצמי. אני מעלה את המינון רק לתקופה קצרה עד שאני מרגישה שהתייצבתי ואז חוזרת למינון הרגיל. תרגיש טוב!

14/01/2004 | 13:01 | מאת: נעה

שלום אני השתמשתי בקלונקס כמה שנים ועכשיו רק בציפרלקס. אין לי ממש התקפי חרדה, אבל העקבות שלהם תמיד נמצאים שם, ואני תמיד חשה אותם מנסים לצוץ. כנראה שהתרופה מחזיקה אותם בצורה מוחבאת, אבל הם קיימים. זה בערך כמו השלום עם מצרים. יש שלום, אבל סימני המלחמה עדיין שם וצצים מידי פעם ברמה זו או אחרת. תלמד לחיות איתם. בהצלחה

14/01/2004 | 14:41 | מאת: אריאל

מנסיון אני יכולה להעיד שגם אצלי יש נפילות- גדולות וקטנות. אם הדבר ממשיך ומפריע בהחלט שוווה לשקול עם המטפל החלפת טיפול או העלת מינון אך את התשובה הזו המטפל שלך יוכל לתת לך תרגיש טוב אריאל

14/01/2004 | 21:45 | מאת: ."אור

יש מידי פעם תלוי..אם נפל עליך משהו מלחיץ וכו.. צריך ללמוד לחיות אם זה.. להוריד הילוך ..לדעת מתי אפשר לתת גז מתי להוריד גז כל אחד והגבולות בתקופות מסוימות כמו ריקוד תימני צעד קדימה שניים אחורה... שטויות תזרום ושים פס תלחם תקבל ביטחון וככה לאט לאט /דבר אלייי יפהה/

14/01/2004 | 21:46 | מאת: ."אור

ובנוסף לדעתי כדאי לעבור לאפקסור לא מאמין בסרוקסט

שלום, נכון שעלולות להיות נפילות ועד שהחרדת הצפיה נעלמת זה לוקח הרבה זמן. חרדת ציפיה היא הציפיה והפחד שקיים מפני חרדה שתבוא, לעתים חרדת ציפיה זו תורמת להתקף חרדה נוסף כמו נבואה שמגשימה את עצמה.... עם זאת לדעתי תמיד צריך לשאוף לטוב מאוד, כלומר להרגיש טוב במאה אחוזים, ואם הטיפול אינו מביא את השיפור המיוחל אז להוסיף פסיכותרפיה או לשנות את התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 03:57 | מאת: מתוסכלת

אני בולמית, חרדתית וסובלת מ- OCD (מחשבות טורדניות כפיתית) ומצבי רוח של עצב. טופלתי בסרוקסט, פרוזק, וכעת בציפרלקס. הכדור היחיד שעזר לי היה הסרוקסט וכנראה כי הוא היה הטיפול הראשון. שאלתי היא, מה מייחד את הציפרלקס משאר התרופות שפועלות על הסרוטונין, ואולי כדי לי לקחת תרופות מקבוצה אחרת ולא SSRI. מה דעתך, יש תרופה אחרת שהייתה יכול להמליץ לי עליה, כדור שמעלה את הביטחון נעצמי וגורם לעירנות ???

14/01/2004 | 09:14 | מאת: סיסי

לא כל כך ברור לי למה את ממשיכה להסתובב בתוך הקבוצה של ה SSRI כשנראה שזה לא מביא אותך ליעד הרצוי של החלמה מלאה. הציפרלקס הוא עוד SSRI.המלצתי לנסות נוגד דיכאון מקבוצה שונה שהבולט בו הוא ה אפקסור. יתרונו בכך שהוא עובד לא רק על סרטונין אלא גם על נוראפינפרין. בבריטניה שמשם אני באה הוא להיט.תרופה יעילה שעובדת מהר. בהצלחה

14/01/2004 | 11:57 | מאת: "אור

למה את חושבת שזו שאלה כל כך עקרונית וחשובה? זאת שאלה כמו כל השאלות!! חשובה? עקרונית? מה יש מלחמה?

14/01/2004 | 14:45 | מאת: א.מ.

לאור שלום אתה רואה שהכל יחסי בחיים האלה? איש איש והפרופורציות שלו...

14/01/2004 | 01:45 | מאת: שואלת

דוקטור יקר, רציתי לדעת מה זה טיפול קוגניטיבי מה זה אומר? בתודה רבה מראש, שואלת.:)

14/01/2004 | 09:47 | מאת: גלית

לדוקטור הידש בוקר טוב האם יש קבוצת תמיכה לאנשים כמוני שסובלים מחרדות מתמשכות באיזור חיפה והקריות. אודה לך על ההענות. תודה גלית

15/01/2004 | 01:20 | מאת:

לגלית שלום, כדאי לשאול במרפאה לבריאות הנפש ברמב"ם. יש להם מרפאת חרדה ולעתים הם מתחילים בקבוצה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/01/2004 | 01:21 | מאת:

שלום, בטיפול קוגניטיבי משנים תפיסות ומחשבות אשר אינן נכונות וקשורות למצבים של פחד ודיכאון. כדאי להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים, היו מספר דיונים על הנושא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 01:39 | מאת: זוזו

רציתי לדעת האם יש קשר בין מצב רוח רע לבין reflux של הקיבה? תודה מראש

15/01/2004 | 01:23 | מאת:

לזוזו שלום, לריפלקס, חזרה של החומציות של הקיבה ועלייתה לוושט אין קשר לדיכאון. עם זאת במצבים של מתח וחרדה ודיכאון, יתכן שחומציות הקיבה עולה ויש יתר הפרשה של מיצי קיבה ואז הריפלקס מפריע יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 00:33 | מאת: מתרגם

האם יש מונח בעברית ל-transient global amnesia?

14/01/2004 | 00:56 | מאת:

למתרגם שלום, מזמן ביקרת בפורום, בכל אופן אני חושב על תיסמונת שיכחה כללית חולפת. אבל זה באמת לא הצד החזק שלי. בהצלחה דר' גיורא הידש

13/01/2004 | 23:04 | מאת: שואלת

ד"ר שלום, אני בעלת רקע חרדתי. לאחרונה, מתפקדת יחסית בסדר, אך בלילה - השינה לא רגועה. אני מתעוררת מס' פעמים בכל לילה כמעט, חולמת חלומות לא נעימים וגם מגיבה אליהם בצורה פיזית ( דופק מהיר, קוצר נשימה...). האם נראה לך שכדאי להעזר במשהו תרופתי ללילה, ואם כן- האם בכדור שינה ( כמו הזודורם) או בתרופה מרגיעה כלשהי ( למשל, ריווטריל) ? תודה מראש על תגובתך !

14/01/2004 | 00:57 | מאת:

שינה טובה חשובה לבריאות הנפשית. אפשר לנסות שיטות רגילות כמו לא לשתות קפה עד מאוחר, להתעייף, לצפות בטלוויזיה וכך הלאה. אם אין ברירה עדיף תרופות שינה שאינן ממכרות כמו נוקטורנו וסטיללנוקס מאשר קלונקס. לילה טוב דר' גיורא הידש

13/01/2004 | 22:35 | מאת: תמר

ד"ר הידש שלום, הפסקתי את הטיפול בפבוקסיל ( 75 מ"ג ליום) לאחר כמעט 3 חודשים, כיוון שגרם לעייפות רבה ונראה שלא תרם רבות לטיפול בחרדה. כרגע, מס' ימים לאחר ההפסקה, יש לי מידי פעם תחושות מוזרות: מעין "זרם חשמלי" שכזה, שגורם לרגעים לתחושת סחרחורת או חוסר יציבות. במה מדובר? האם בחזרה של סימפטומים חרדתיים, או שמע בסימפטומים של גמילה מהתרופה? בתודה, תמר.

14/01/2004 | 00:58 | מאת:

לתמר שלום, אי אפשר להגיע למסקנה חד משמעית אבל סביר שמדובר בתהליך של הגמילה והתופעות יחלפו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/01/2004 | 18:17 | מאת: תמר

שלום אני מכירה את התופעה שאת מדברת עליה, 3 פעמים אני הפסקתי את הפבוקסיל במינון של 50 מ"ג ליום ובכל פעם סבלתי מהזרמים האלה,זוהי תופעה של התמכרות הגוף לתרופה. ברגע שלקחתי כדור אחד זה נפסק. הייתי ממליצה לך לנסות לרדת למינון הכי נמון בהדרגתיות , לקחת 50 מ"ג ליום במשך חודש ולאחר מכן 25 מ"ג ליום למשך חודש (תשברי את הכדור של 50 לשניים) ואז להפסיק. התופעות נעשות מאד חלשות ונעלמות לאחר מספר ימים . תתייעצי עם הרופא שלך לגבי זה. לי זה עזר מאד בהצלחה!

13/01/2004 | 21:22 | מאת: שאלה

היי שאלתי לגבי אלכוהול עם סרוקסט- שאלתי כי רציתי רק לדעת איזה נזק כי יכול לגרום. אם סתם מחמיר את תופעות הלוואי או גורם לחוסר אפקטיביות של התרופה? כי את הראשון אפשר לספוג,אבל את השני אני לא מוכנה לספוג.אשמח על תשובה לשאלה המקורית שלי.:)

13/01/2004 | 23:59 | מאת: תשובה

פסיכיאטרים יאמרו לך שאסור לשתות אלכוהול. כפי שכל אחד מגיב אחרת לתרופות, כך כל אדם יגיב באופן יחודי לו לשתית אלכוהול. מנסיוני - כפי שכתבתי לך קודם, מעט אלכוהול לא יזיק, חצי כוס יין, בירה, בלי קוקטיילים ושאר ירקות.... זהירות בשתיה. יכול לגרום גם להחרפת תופעות לואי של התרופה, כאבי ראש חזקים,וחוסר אפקטיביות. למה להסתכן? תתאפקי.

14/01/2004 | 09:53 | מאת: מ

אני לוקחת סרוקסט כבר יותר מחצי שנה ושותה חופשי (ביציאות וארועים כמובן) ולא מרגישה שיש עם זה בעיה. האם אני לא בסדר???

14/01/2004 | 13:55 | מאת: שאלה

יין שתית וקוקטייל לא? קוקטייל נראה לי יותר עדין מיין, לא? טוב, אני אקח בחשבון. תודה על האינפורמציה.

15/01/2004 | 00:40 | מאת: מיכל מ

אסור זה אסור. מיכל מ

13/01/2004 | 21:04 | מאת: סרוקסטית

האם סרוקסט בהתחלה כחלק מתופעות הלוואי יכול לגרום גם לגלי חום?

13/01/2004 | 21:05 | מאת: סרוקסטית

כמו כן, האם זה יכול לגרום לתחושת לחץ בראש? תודה

14/01/2004 | 00:59 | מאת:

ערב טוב, התשובה היא פשוטה, כן. לילה טוב ומחר יום חדש דר' גיורא הידש

13/01/2004 | 21:03 | מאת: גיל

תודה,תודה לד'ר הידש! האם אוכל לקבל מיידע אודות התרופה:אדרונכס...לפי מרשם הרופאה-לקחתי אדרונכס אחד--וסבלתי מדופק לב חזק ומהיר-זו היתה "חוויה"מפחידה. עםזאת עלי להודות שההרגשה הכללית -עם לקיחת הכדור -היתה לא רעה - [חוץ מן הדופק -המוגבר נורא-שלא איפשר לישון].... אודה ל-ד'ר-אם ירחיב טיפה בעניין התרופה-[רבוקאסטין].

14/01/2004 | 01:01 | מאת:

לגיל שלום, אדרונקס היא תרופה נוגדת דיכאון הפועלת על הנוראדרנלין בלבד וזה יחודה. התרופות הפועלות על הנוראדרנלין הוכיחו את עצמן במשך השנים כתרופות יעילות נגד דיכאון וחרדה ולכן התרופה מבטיחה מאוד. החסרון העיקרי הוא עירנות רבה מדי או דופק מהיר ולכן מומלץ ליטול אותה בבוקר ובצהרים. בהצלחה דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 21:16 | מאת: גיל

ושוב תודה לד'ר ! ודאי תסלח לי אם אשאל אודות התרופה:בונסרין...האם גם היא פועלת על סרוטונין.? ועוד על-לוסטראל.חבר שלוקח לוסטראל-50 מג חש חולשה וקצת טאכיקרדיה .[מזה סבל לפני זמן מה- עודלפני הלוסטראל]. והשאלה-האם אין חשש לנזק -ואולי התופעה תעבור...?? תודה לד'ר,וברכה!

13/01/2004 | 20:32 | מאת: מירית

האם אנשים יכולים לסבול מחרדה חברתית בגיל 40, בחומרה שמונעת תפקוד רגיל, או שבעיה כזו שנמשכת עד גיל זה היא כבר משהו חמור יותר? הכוונה היא לא לקושי במצבים מסויימים אלא בכל מפגש עם אנשים. תודה

14/01/2004 | 01:02 | מאת:

למירית שלום, איני יודע מדוע בחרת את גיל 40, אבל אנשים בכל גיל עלולים לסבול מחרדה חברתית וישנם בהחלט אנשים שהמגבלה הזו השפיעה מאוד על כל חייהם והם לא אובחנו כלל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13/01/2004 | 19:51 | מאת: לי

לד"ר הידש בלבד! אני לוקה בסכיזופרניה והפרעה טורדנית כפיתית ומטופל ב-100MG גאודון ביום בלבד את הרשיון נהיגה יש לי כבר 10 שנים עוד מלפני שחליתי האם מותר לי לנהוג במצבי כיום? האם באופן כללי מותר לנהוג במי שלוקה במחלןת אלו? תודה לי

14/01/2004 | 01:04 | מאת:

ללי שלום, אתה חייב לעבור בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הם המומחים לנושא. הם יאמרו לך האם אתה יכול לנהוג, כך שאתה יכול להיות שקט וגם הסביבה. בהחלט אנשים הסובלים מסכיזופרניה יכולים לנהוג, אבל כמובן ישנם כאלו שלא. דווקא מי שאחראי ונוטל טיפול תרופתי יכול לנהוג. מי שלא אחראי ואינו נמצא בטיפול בדרך כלל נפסל. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

13/01/2004 | 19:36 | מאת: חנה מאיר

שלום! הנני חולה בדיכאון כבר הרבה שנים, מטופלת בשילוב של תרופות, לאחרונה הוסיפו לי את התרופה semap, אני נמצאת באשפוז יום, ואת התרופה הרופאה מצווה עלי לקחת פעם בשבוע, הבעיה שהיא לא מוכנה לומר לי למה התרופה מיועדת, לאחר ששאלתי אותה כבר מספר פעמים, אני נותרת ללא מענה. אני חוששת מהתרופה הזו, איני יודעת למה היא מועילה לי, גם ככה אני לוקחת המון תרופות, אני מפחדת להתמכר לתרופה הזו ,אני לוקחת למשל גם זיפרקסה, תרופה שניסיתי להוריד ללא הצלחה יתרה אנא ענו לי מה זה semap?

13/01/2004 | 19:43 | מאת: משיב

מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית לטיפול בסכיזופרניה. פרופיל תופעות הלוואי נחשב ל-"קשה" אך זאת התרופה היחידה שניתנת בצורה פומית (טבליות) עם השפעה ארוכת טווח (שבוע) ולכן עדיין נמצאת בשימוש במיוחד במקרים שבהם שיתוף הפעולה של החולה בטיפול הוא בעייתי.

14/01/2004 | 01:06 | מאת:

לחנה שלום, סמאפ היא למעשה הלידול אשר פועל במשך שבוע. במקרים של דיכאון קשה אפשר להוסיף הלידול לטיפול הקבוע. תרגישי טוב ושחרור מהיר דר' גיורא הידש

14/01/2004 | 19:36 | מאת: ערן

לדעתי אסור לרופאה להסתיר ממך מה תפקיד התרופה. אני חושב שזה בניגוד לחוק. (זכויות החולה...) החוק למשל מחייב, כמדומני, את הרופאים לספר לשתף את החולים באופציות לטיפול, גם אם הם אינם בסל הבריאות.

13/01/2004 | 19:35 | מאת: ים

החלטתי להפסיק את הכדורים עשיתי זאת בהדרגה, מכדור ירדתי לחצי כדור במשך שלושה שבועות ואז הפסקתי את נטילת הכדור, כבר שלושה ימים ללא סירוקסט.מאז שהורדתי מינון אני מסוחררת, וזה הולך ומתגבר, אני יכולה לצפות שזה יחלוף תוך מספר ימים שבועות או שכדאי לקחת מדי פעם כדור/חצי כדי שהתגובה לא תהיה חדה כל כך. אשמח לשמוע מנסיונכם. תודה רבה ים

13/01/2004 | 21:01 | מאת: רפאל

סחרחורות זה דבר שכיח שקורה עם הפסקת הטיפול גם אני הפסקתי וחשתי סחרחורות במשך 10 ימים לערך, ככה שאל תחששי זה יעבור למרות שכרגע זה הולך ורק מתגבר ואת חוששת שזה ישאר לעד.בהצלחה בחיים ללא הטיפול ואם לא תצליחי להתמודד בלי תרופה אז לפחות את יודעת שיש פיתרון.

13/01/2004 | 23:06 | מאת: ים

13/01/2004 | 18:18 | מאת: טלי

קבלתי מרשם לאפקסור XR 75 -צריך לקחת את זה באותה שעה? ואם שוכחים, אני נורא שכחנית מה לעשות?

13/01/2004 | 19:28 | מאת:

לטלי שלום, אכן מומלץ ליטול את האפקסור בבוקר בדרך כלל באותה השעה. אין זה אסון אם לפעמים דוחים את השעה בגלל שכחה או סיבה אחרת (שבת בבוקר למשל). תנסי לקבוע לך סימן ולקחת את האפקסור כל בוקר כאשר את קמה או שותה את כוס הקפה. את יכולה להכין את התרופה כבר בערב וכך לא תשכחי בבוקר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

13/01/2004 | 14:26 | מאת: איתמר

האם הוא יכול לגרום להשמנה אצל מי שנוטל את הכדורים הללו?

13/01/2004 | 15:29 | מאת: משיבה

הסרוקסט, כמו כל התרופות מאותה משפחה, עשוי לגרום לתופעות לוואי אצל אנשים מסויימים, אבל לא אצל כולם. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות היא הגברת התאבון, שיכולה לגרום להשמנה. מי שסובל מהתופעה, יכול פשוט להקפיד יותר על התזונה ולהתמיד בפעילות גופנית.

13/01/2004 | 19:29 | מאת:

לאיתמר שלום, אני מצטרף לתשובה הקודמת שלא לכל אחד הסרוקסט גורם להשמנה. צריך גם לזכור שהעליה במשקל מתרחשת אחרי מספר חודשים של שימוש ולא בהתחלה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני לוקחת מזה שישה שבועות פלוטין 20 מ"ג לטיפול בחרדה חברתית אך איני מרגישה שום שינוי. אני מתכוונת לחזור לרופאה על מנת להחליף את הכדורים. שאלתי היא האם ישנן תרופות אנטי חרדתיות נוספות המדכאות תיאבון או לפחות שאינן מעוררות תיאבון כדוגמת הפלוטין? תודה מראש! מאיה

מניסיון אישי-רק אפקסור יפתור את הבעיה. זה תרופה נגד דיכאון וחרדה היחדיה שלא גורמת לעליה או ירידה במשקל.

לוסטרל היא תרופה לחרדה חברתית שלא גורמת לעליה במשקל.

למאיה שלום, כדאי שתקראי את התשובה לשאלה שמעליך. כמו כן כדאי לחכות עוד קצת מפני שלעתים חרדה חברתית יותר עקשנית לטיפול. מלבד ההרגשה הטובה, צריך גם לתרגל את ההופעה בחברה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש