פורום פסיכיאטריה
שלום, אני לוקחת כבר במשך חודש פלוטין 20 מ"ג לטיפול בחרדה חברתית אולם אני לא מרגישה שום שינוי, האם להמתין עוד קצת או לבקש להחליף את התרופה? תודה. מאיה
למאיה שלום, אכן מקובל לחכות שישה שבועות לפני שמכריזים על תרופה שאינה יעילה. ישנן שתי אסכולות, האחת להעלות את המינון לשני כדורים והשניה להחליף. אני בדרך כלל נוטה להלחיף את התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שוב שלום, להזכירך, לאחר כמעט 3 חודשים של "נסיונות" עם תרופות, הפסקתי בשלב זה את הטיפול. (אני עדיין בטיפול פסיכולוגי ). הפבוקסיל ( 75 מ"ג ליום) פשוט "הפיל" אותי מעייפות, עד שלא יכולתי יותר להמשיך. הבעיה היא שהיום, גם ללא התרופה, אני די חסרת אנרגיות ועייפה ( אף כי לא באותה מידה ), בלי קשר למס' שעות השינה בלילה... פרט לכך, בלילות מסויימים אני מתעוררת באמצע הלילה מס' פעמים, והשינה היא לא לגמריי רגועה. אני חולמת חלומות לא נעימים, ומתעוררת עם קוצר נשימה ודפיקות לב מהירות. שאלותיי הן : מה יכול לגרום לעייפות הנוראה הזו ( בדיקות גופניות לא העלו דבר...) ? האם ניתן להפטר מהחרדה גם ללא טיפול תרופתי ? האם זה באמת קורה לאנשים ? ( שאלה קצת נאיבית, הא? ). אציין שאני עושה יוגה, מטופלת בדיקור סיני, ומשתדלת לשמור על אורח חיים תקין... האם אתה יכול להמליץ על תרופה שתאפשר לי שינה רגועה, אך לא תעייף אותי במשך היום? המון תודה על הליווי והסבלנות... תמר.
רק אפקסור פבוקסיל שווה לתחת ומלא באלאגנים
לתמר שלום, חבל שאינך מרגישה טוב יותר. העייפות יכולה להיות מהמצב הנפשי, אבל גם מחוסר כוחות על רקע של שינה מרובה מדי, האם ניסית לעשות ספורט בנוסף ליוגה? רוב תרופות השינה החדשות פועלות במשך חמש עד שבע שעות כך שאינן משפיעות במשך היום. אפשר ליטול נוקטורנו שאינו ממכר או בונדורמין. שבת שלום, דר' גיורא הידש
שלום רב, אני סובל מפולידיפסיה ופוליאוריה מזה תקופה ארוכה. (שותה כ- 10 - 12 ליטר מים ליום ומטיל שתן כל 40 דקות עד שעה) כעת נמצא בתהליך של בדיקות דם ובדיקות הורמונליות ע"מ לבדוק האם מדובר בהפרעה אנדוקרינית. ככל שנראה לי (זה מה שמסתמן מהסימפטומים) לא מדובר בהפרעה כזו. השאלה היא: אם מדובר ב- psyhogenic polydisia, ואין שום סימנים להפרעה נפשית כלשהי נוספת (סכיזופרניה וכו') האם יש הכרח לטפל בהפרעה, כלומר האם אי טיפול עלול להביא לסיבוכים כלשהם, כגון חוסר איזון במינרלים או מלחים בגוף ולהיות מסוכן? תודה.
לאורח שלום, טוב מאוד שאתה עושה בירור גופני מלא. בכל אופן לפי זכרוני ישנה הפרעה כזו הנקראת "הרעלת מים", כלומר אפילו מים במידה מוגזמת ביותר עלולים לגרום לדילול הדם והפרעה באלקטרוליטים, לכן כדאי לדעת היכן אתה עומד, האם אתה שותה הרבה או שישנה הגזמה וסכנה. שבת שלום, דר' גיורא הידש
שלום שאלתי מאמש נמחקה אולי בגלל בעייה טכנית בפורום? אצלי? . ברצוני לשאול האם קיימת תופעה שבה אדם מתרכז בצורה מסוימת שקופצת למוח ומנתקת את החשיבה מדברים אחרים. בני מתלונן שהוא מופרע במהלך היום מצורות סתמיות. למשל הפסים בגריל יכולים לנתקו מהפעילות השוטפת ולגרום לו לשהות ב"שטות" הזאת . תזכורת: בני לוקח אפקסור נגד דיכאון, ובימים אלו, בעקבות בדיקת דם הוא לוקח ויטמין B12,1,6, תודה ושבת שלום
קשה לאבחן דרך האינטרנט. כדאי שיפנה לפסיכיאטר כדי שהבעיה לא תחמיר עם הזמן ללא טיפול.
שלום דני הבעייה הועלתה בפגישה עם הפסיכיאטר, לדבריו זה חלק ממחשבות כפיתיות ברצוני לשמוע מד"ר הידש את דעתו אשמח לשמוע גם גולשים אחרים שנתקלו בבעיה או שמעו עליה שבת שלום
שלום רב דר' . שמי דודו ואני בן 26 השעה עכשיו היא אחת ורבע בלילה ואני התעוררתי מחלום ואני לא יכול להמשיך לישון , זהו חלום שחוזר על עצמו כבר זמן מה ואני כל פעם מתעורר ממנו בפחד . שאלתי היא האם אפשר לטפל בדבר שכזה ( חלומות שחוזרים על עצמם ) שמעתי פעם שיש אפשרות דרך היפנוזה . תנסה לפתוח לי את הדרך. תודה מראש דודו
לדודו שלום, בדרך כלל ישנה חשיבות לחלום שחוזר מספר פעמים, במיוחד אם הוא מטריד אותך ואינך יכול להמשיך לישון. איני מבין מדוע חשבת על היפנוזה, אבל בהחלט אפשר לפענח את החלום במסגרת של טיפול פסיכולוגי. שבת שלום, דר' גיורא הידש
האם נטילת התרופה רספרידל 4 מ"ג ליום משפיעה על קבלת המחזור מדובר בנערה בת 18 ואם כן מה ההשפעה על המצב הגופני והנפשי, בברכה יעקב
לקנדשוב שלום, הרספרידל עלול להעלות את הורמון הפרולקטין ולכן לעכב את המחזור. התופעה אינה נעימה אבל מהבחינה הרפואית אין לכך חשיבות רבה מדי. שבת שלום, דר' גיורא הידש
התכוונתי לכך שאני נוטל קפסולות של 75 מ"ג שלא ניתן לחצות אותם והשאלה מה אני יכול לעשות, איך אני אמור להגמל מהם? התחלתי עם 37.5 מ"ג וביום שבת האחרון עליתי ל 75 מ"ג וכעת אין לי יותר כדורים של 37.5 ולכן שאלתי איך אני יכול וצריך להגמל אם יש ברשותי רק קפסולות של 75 מ"ג? בתודה מראש,ארז
לארז שלום, אתה מדבר על קפסולות וכותב כדורים. בכל אופן אין קפסולות של 37.5. בדקתי עם החברה, אפשר לפתוח את הקפסולה ולהוציא חומר, את החומר שהוצאת אפשר לזרוק אבל אם אתה רוצה לחסוך אפשר להכניס אותו ללבן או מעדן ולאכול את המעדן עם האפקסור. מה שחשוב לא ללעוס את התרופה (היא מופיעה בצורה של גרנולות כאלו). כיון שאתה נמצא בתהליך של סיום הטיפול, אין חשיבות רבה מדי לחציה מדוייקת של הקפסולה. שבת שלום, דר' גיורא הידש
ערב טוב דר' הידש. נטלתי ציפראלקס במשך חודשיים כדור אחד ביום 10 מג' ותופעות הלוואי היו ניסבלות . אבל עדיין היו לי נפילות במצב הרוח. ובעצת הפסיכיאטר עליתי לכדור וחצי ביום . אבל פה תופעות הלוואי החמירו. והדבר העיקרי היה אי תפקוד מיני חוסר זיקפה מוחלט ואין כלל אפשרות להגיע לשפיכה {עליי לציין שגילי 38 } זהו הכדור היחידי שתופעות הלוואי שלו היו ניסבלות וניסיתי דיי הרבה, סרוקסט,רמרון ,רסיטל, איקסל, לוסטראל . כולם הרדימו אותי . אבקש את עצתך ד'ר : א. האם להמשיך עם הציפראלקס ולרדת לכדור אחד ביום למרות שהוא עזר מעט . ב. האם לחשוב להחליף כדור. ג. קראתי בפורום על האפקסור XR מה דעתך האם הוא יכול לעזור לי. ד. האם גם הוא מרדים ויש לו פגיעה בתפקוד המיני . אודה לתשובתך
ליוסי שלום, אנסה לענות לכל שאלותיך למרות שאני חושש שהתשובות לא יהיו חד משמעיות, ככה זה ברפואה. כדי לראות את מלוא השפעתו של הציפרלקס כדאי לחכות שלושה ארבעה חודשים, לכן יתכן והיה מוקדם מדי להעלות מינון. גם לתופעות הלוואי שהופיעו יתכן והגוף יסתגל והן יחלפו. עם זאת השאיפה בדרך כלל היא להגיע לריפוי מלא ולא להקלה יחסית בסימפטומים. יש יתרון לאפקסור בכך שהוא פועל על שני חומרים במוח ולא רק על אחד. עם זאת עקרונית יש לו את אותן תופעות לוואי כמו של הציפרלקס אבל בשכיחות נמוכה יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש
שלום רב, אני כבן 20 השאלה שלי היא כזאת יש לי התפרצויות זעם על אנשים ( בדר"כ מילולי למרות שיש רצון ואף היו פעמים מקרים שגלש לפיזי), שינויי התנהגות קיצוניים, רגע אחד הכל טוב רגע אחר נורא ואיום, רגע אחד אני רגוע ובמילה אחת יכולים לעצבן אותי לכל היום. יש לציין כי הייתי בטיפול פסיכולוגי כשנתיים ( מסיבות אחרות ) . האם אניסובל מדו קוטביות כלשהי. אני לא יכול ללכת לרופאים בכדי שיאבחנו אותי. האם יש תרופה כלשהי שאני יכול לקחת ללא מרשם רופא? תודה,
לשמעון שלום, אני חושב שאתה יודע את התשובה שכדאי להגיע לאבחון. גם פסיכולוג קליני יכול לאבחן ויכול לעשות טסטים פסיכולוגיים לאבחון. עם זאת התפרצויות ושינויים במצב הרוח שנמשכים דקות או שעות אינן עושות אבחנה של הפרעה דו-קוטבית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שאלתי היא אשתי מתקלחת עם ילדינו בני תשע לדעתי זה לא מתאים מה דעתך? כוונתי לשתי בנים.
לאבי שלום, איני פסיכיאטר ילדים אלא של מבוגרים. כדאי להתייעץ עם פסיכולוג/פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם הינך מכיר פורמים בנושאי פסיכיאטריה של ילדים?
שלום ד"ר ולגולשים!! רציתי לשאול איך אני צריך לרדת במינון של התרופה אם אני היום נוטל 75 מ"ג. יש לי כרגע מספיק כדורים במינון של 75 מ"ג ורציתי לדעת האם ניתן לרדת המינון ע"י לקיחה של יום כן יום לא למשך שבוע? או שצריך לרדת ל 37.5 ואח"כ להפסיק, כי פשוט חבל לי לקנות חפיסה של 37.5 מ"ג בשביל שבוע של גמילה אודה לכם על התשובה,ארז
לארז שלום, לא כל מי שמפסיק בבת אחת את התרופות יפתח סמנים של חרדה הקשורים לסיום טיפול. עם זאת כמובן שאפשר להפסיק באופן הדרגתי לפי ההרגשה. את האפקסור רצוי ליטול פעמיים ביום כיוון שהם משפיעים עד 12 שעות, כך שאם נוטלים פעם ביום או פעם ביומיים אז ישנן עליות וירידות ברמת האפקסור בדם באופן לגמרי לא מאוזן. את הכדורים של אפקסור אפשר לחצות וגם לחלק לרבעים וכך תוכל לפתור את הבעיה הטכנית. חוץ מזה, כיצד אתה מרגיש? האם האפקסור הועיל בכלל? כמה זמן אתה בטיפול? דר' גיורא הידש
ותשתף איך הייתה הגמילה.
בהמשך להודעתך.
אכן כן, ענית לי. ואני מזדהה עם כל מילה. עברתי שוב על השתלשלות המאורעות שתארת. המסקנה היא פחות או יותר - אם אין אני לי - מי לי?! אנחנו צריכים להיות על המשמר לגבי בריאותנו הנפשית והגופנית כאחד. הרופאים לא יעשו זאת במקומנו. מקווה שבאמת עליתם על דרך המלך, והדברים יתגלגלו בדרך הרצוייה. בהצלחה נעה
אין שלמות.......פה ושם יש איזה נסיגונת קטנה פעם בכמה שנים.... וחזרה למסלול......בהמשך......... כמו כולנו.........פעם כך ופעם אחרת..... הוא תמיד היה אדם חושב ...... היום הוא גם - מחושב והגיוני מה שלא היה קודם לכן........ ובקשר להתעקשות על צידקתנו........... לא כולם יכולים להלחם על זכותם.......לא כולם יודעים את השפה לא כולם מודעים לזכויותיהם, לא כולם בריאים , לא כולם צעירים........ מי יילחם עבורם?????
אני לוקח דיקנת 6 מ"ג ביום התחלתי חדש במינון הזה אחרי כמה שעות של הלקיחה אני קורה חרדות חזקות והגוף שלי פיזית כואב האם זה ידוע שדיקנת יכול לעשות את זה לבד כתרופה לכשעצמה?? או שזה השילוב בין הדיקינת לבין לסד שאני לוקח??
לאוהד שלום, לא ברור לי איזו תרופה אתה נוטל, האם אתה מתכוון לדקינט? בכל אופן לא כדאי לשלב ל.ס.ד. עם שום דבר, כך שמומלץ להפסיק את השימוש בלסד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי לדעת תוך כמה זמן בערך (בדקות) משפיע כדור שנועד להרגעה בזמן התקף חרדה - כדור מסוג אלפרליד או קסנאקס. פשוט אני מרגישה כבר אחרי כ-4-5 דקות השפעה ונאמר לי שהכדור לא מספיק להספג ןלהשפיע כל כך מהר...
לחיננית שלום, בנטילת התרופה מתחת ללשון היא משפיעה מהר יותר. בכל אופן בנטילה פומית (בליעה), ההשפעה מתחילה כעבור כעשרים דקות. אבל למעשה מה איכפת לך? העיקר שאת מרגישה טוב יותר וזה העיקר. אסור לזלזל בפסיכולוגיה!! שלא תצטרכי דר' גיורא הידש
שלום רב, קראתי בספרו של ד"ר יורם יובל, כי באמצעות הדמיה מוחית, ניתן לאבחן חוסר איזון כימי במוח, הגורם להפרעות נפשיות שונות. מדוע, אם כן, לא משתמשים בשיטה זו על מנת לאבחן ,ביתר דיוק, את צרכי המטופל, ולהעניק לו את הטיפול התרופתי המתאים לו ביותר ? בתודה מראש, סובלת מחרדות.
כי כאן בארץ הכל חפיפ סע לאמריקה ותקבל שם טיפול של אח"מ
לשואלת שלום, בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בשיטות ההדמיה, עם זאת עדיין לא נמצא שימוש מעשי לממצאים בהדמיה ובפסיכיאטריה. לא באבחנה ולא בהתאמת תרופות. מדברים על דברים שממש כעת מתבססים אבל עדיין לא בשלים לשימוש קליני עם אנשים. כך לדוגמא ישנם שינויים במוח בדיכאון ובסכיזופרניה, אבל השינויים לא מספיק ספציפיים, כלומר גם אצל אנשים בריאים ישנם שינויים דומים למרות שאינם חולים. עדיין לא מצאו את הבדיקה שתהיה מדוייקת מספיק לאבחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום חברים יקרים. יש לי בעיה שנורא מטרידה אותי ואשמח לשמוע תגובות. אני סובלת כבר שנים רבות ממחשבות טורדניות בנוגע לתפקודי הגוף שלי. למשל, אני חושבת המון על העיניים שממצמצות כל הזמן, למרות שלא ניתן לראות כי ישנה בעיה, אבל מבחינה נפשית אני כמעט יוצאת מדעתי מהמחשבה הזו, שאינה מרפה. מפריעה לי תנועת העפעפיים אמנם זה נשמע מגוחך, אבל זה נורא רציני ומאוד מטריד אותי. אשמח לשמוע מכם את תגובתכם, האם מישהו מכם סבל אי פעם מתופעה כזו, ואיך אפשר להתגבר על זה? תודה על כל התייחסות רצינית. נטלי
נטלי שלום, אינני מתיימרת לספק אבחון מקצועי על סמך תאורך, אבל התופעה מזכירה סוג של הפרעה חרדה , המתבטאת במחשבות טורדניות ( o.c.d). אם הדבר מטריד ופוגע באיכות חייך, כדאי לך לפנות לאבחון מקצועי ע"י פסיכולוג קליני או פסיכיאטר. ישנם סוגי טיפול אפקטיביים להפרעות שכאלה, החל בטיפול פסיכולוגי התנהגותי, וכלה בטיפול תרופתי. אל תתיאשי! תמר.
לתמר, תודה על התייחסותך. אני נוטלת כבר חצי שנה סרוקסט במינון מקסימלי (60 מ"ג) ואין שיפור במצב. רוב הזמן אני מרגישה רע נטלי
נו אז מה גם אני ממצמץ כמו בלינקר לפעמים לא מזיז לי..
ד"ר הירש הנכבד שלום ! כיצד ניתן לטפל בעצירות כרונית נוראית הנגרמת מליטיום.? כבר כלום לא עוזר, לפעמים גם שבוע אין לי יציאות. האם הפסקה של ליטיום לכמה ימים יכולה לגרום לריבאונד כמו באנטיפסיכויות? או שהסכנה היחידה היא טוקסיות?
לעדי שלום, בדרך כלל ליטיום אינו גורם לעצירות אלא ליציאות רכות... לכן הייתי ממליץ לבדוק שוב את מסקנתך זו. לא מומלץ להפסיק ולחדש את הטיפול בליטיום, הטיפול בליטיום חייב להיות יציב. אם תופעת הלוואי בלתי נסבלת, לעתים יש צורך להחליף תרופה, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש האם מוכרת תופעה שבה צורה מסוימת מנתקת את החשיבה? בני מתאר מצבים שמפריעים לו במהלך היום. תוך כדי פעילות שוטפת עיניו נתקלות בפסים שעל הגריל, למשל, ואין הוא יכול להמשיך להתרכז בדבר אחר. תיזכורת: הוא סובל מדיכאון, לוקח אפקסור, מצבו משתפר בביקור אחרון קיבל תוספת של ויטמינים B12 B1B6 (ׁלאור בדיקות דם נמצא שיש לו מחסור ב-B12ׂ) תודה
שלום רב, איני מכיר תופעה זו, אולי הוא בוהה ואין לכך חשיבות פסיכיאטרית או שזה משהו אחר שלא מובן לי. האם התחלתם טיפול בחוסר B12? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ואיך ניתן לטפל במחלה ולשלב את האדם לאזרחות.והאם הם יכולים להשתלב כמו כולם לאחר שנה שנתיים ללא אישפוזיים? ללמוד לעבוד ועוד ומה זה סיזוכספרניה פרנואידית
ליהודה שלום, שאלתך חשובה מאוד. היום מקובל שתהליכים של שיקום (שילוב באזרחות), הם חלק מהטיפול בנוסף לתרופות ולשיחות. השיקום הוא חשוב מאוד והוא נועד לחזק את הצדדים הבריאים של האדם ולהגיע להרגשה טובה כאשר האדם עצמאי ומפרנס את עצמו. כיום משרד הבריאות עוסק בשיקום, יש את חוק השיקום וועדות אשר מאשרות את "סל השיקום" עבור אדם מסויים. רוב העובדות הסוציאליות והמטפלים במרפאות יודעים כיצד להפנות לועדה של סל השיקום. כמו כן ישנן עמותות רבות אשר עוזרות בשיקום כמו "אנוש". בדרך כלל בונים לאדם מסלול הדרגתי. מעבודה מוגנת מאוד עד עבודה בשוק החופשי. מדיור מוגן או הוסטל עד לדיור עצמאי וכך הלאה. שיהיה רק טוב, ותודה על השאלה דר' גיורא הידש
בשנת 1996 התחלתי להרגיש לחצים בשירות מילואים-בתעסוקה מבצעית.(למותר לציין שהייתי חייל קרבי) אני זוכר טיפול תרופתי לא מוצלח שאף פגע בבריאותי.הייתה לי טראומה ממה שארע לי,ובמשך מס' שנים(עד אוקטובר 2000)לא לקחתי שום כדור,למרות שפה ושם הציעו לי לנסות שוב טיפול תרופתי.אני דחיתי בכל תוקף ליטול תרופות.בסוף,אושפזתי בכפיה,באו 2 אחים ולקחו אותי לבית החולים.לא קשרו אותי,לא קבלתי מכות חשמל.... לא אהבתי את בית החולים(היה לי משעמם שם),אבל ברור לי שהתרופה שקבלתי(ריספרדל), "סדרה לי את הראש".אני תודה לאל 3 שנים וקצת אחרי,ואני לומד במוסד אקדמי מכובד באזור חיפה לקראת תואר ראשון...זכיתי להושיט סיוע ל"פגועי נפש".אני הולך למועדון "אנוש" בקרית אתא,יוצא לבלות,גולש באינטרנט ומייחל לעצמי למצוא אהבה-בת זוג מתאימה.אני מנסה להאיר לעצמי ולסובבים אותי את הדרך.אשמח לקבל תגובות ומי יודע...אולי מישהי תתעניין בי כאן(-:
וואלה? גם אני מהקריות תקפוץ לבקר http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=66
הי עמית נפלא לשמוע שהצלחת לשקם את עצמך ושאתה חיי חיים רגלים- יש לך במה להתגאות. אני מאחלת לך הצלחה בכל אריאל
אריאל היקרה!!! אם בא לך,את מוזמנת ליצור קשר...אשמח.
לעמית שלום, ברוך בואך לפורום שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
עמית זה שסבלת בגלל המדינה אתה עוד מאשים את עצמך , נהפוכהו תתעודד הייתה גיבור יכול לקרות אתה לא אשם בכלל, לקחת אדם מחיים טובים ולגרור אותו בכח למקומות ומסגרת שונה אני חושב שעוד הרבה סובלים חרדות ואין לך מה להצתדק תלמד לדבר עם אנשים ועם אישה שתצא איתך על תקופה זו תשלים עם זה או שתגיד כדרך אגב היתה בעייה וקצת הייתי חרד ונלקחתי לטיפול במוסד ( תלבן את זה), או שתכחיש ותשקר, אתה יכול לצאת עם כל בחורה שאתה רוצה על תרגיש אבוד לא בוכים ומתאבלים על מה שהיה ומתמודדים עם מה שיש, זה תהליך של השרדות, סה"כ כל בני האדם מאז הינקות הם בתהליך של התאמה , אני מאמין שתלמד להשתלב ולגמד בעיות,כל עוד אתה במציאות. זוהי דעתי זכותך לקבל או לא מקווה לרק טוב
ברוך הבא! מאחלת לך הצלחה רבה ! מעריכה עד מאד את רצונך לעזור לזולת, ואת הדרך בה שיקמת את עצמך. עלה והצלח! אני
לכל מי שעודד/ה אותי,שלוחות לכם/ן תודותיי.העידוד שלכם/ן, הוא בהחלט הדלק המניע אותי,אני תקווה להמשיך את הקו בו התחלתי לפני מעט יותר מ-3 שנים.אז תמשיכו להגיב,אני כאן עוקב אחרי מה שמשתתפי הפורום כותבים.אשמח להתידד תוך כדי.אני אגב חדש כאן ודי נהנה מרמת הפורום אותו מנהל יפה ד"ר הידש שטורח שמתי לב להשיב לכל אחד/ת. (-:
שלום רב, יש לי שאלה: אם מבקשים ממישהו כל הזמן לא לעשות משהו שלא טוב לנו איתו והשני ממשיך לעשות את מה שהוא עושה ולא מפסיק, גם אם זה נעשה באופן לא מודע, האם זו נחשבת התעללות? סביר להניח שהתשובה לשאלתי ידועה מראש ובכל זאת אודה לתגובה
הכוונה שלי היא גם למילים שנאמרות ולא בהכרח מעשים. האם גם זה נחשב התעללות נפשית, כשזה חוזר על עצמו גם אם לא מנסים להסביר? האם זה משנה אם האדם שמולך יודע מה הוא עושה או לא? איפה הגבול? האם היכן שמציבים אותו?
שלום, שאלה קשה, היכן הגבול? אלימות פיזית ברור שהיא מחוץ לגבולות, אבל כאשר מציקים ובמיוחד מציקים במודע זו שאלה קשה, מה בדיוק עושים? כאשר אדם בעל סמכות מציק למי שמתחתיו (מפקד לחיילת שלו, בוס לעובד), קל יותר לדבר על התעללות כיוון שיש ניצול של עמדת כוח, בין בני זוג הגבול הרבה יותר עדין. צר לי שאין לי תשובה ברורה לשאלה היכן הגבול? כנראה שבכל מקרה זה קצת אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אשמח אם משהו יוכל לעזור לי כל כך זקוקה ללכת לפסיכיאטר בגלל חרדות שאני לא מצליחה להתגבר עליהם ,אבל כל כך מפחדת לעשות את הצעד הזה. איך מתגבדים על החרדה מהחרדה? איך מתגבדים על החרדה מלגשת לפסיכיאטר? משהו יכול לעזור לי!!!
בהחלט!! את יכולה להיות מאושרת מאוד כי יש טיפול לבעייתך (בעיתי גם) יש כדור שנקרא - סרוקסט - פשוט מעולה!!! לכי לפסיכיאטר ללא פחד, אם יש לך יכולת כספית לכי לפרטי כך זה לא ירשם בתיקך הרפואי. ותתחילי לחיות - מגיע לך בהצלחה דנה
את לא לבד. יש מיליוני אנשים בעולם שסובלים מחרדה. אני אחת מהם. תקבעי תור לפסיכיאטר מקופת חולים או פרטי אם את יכולה להרשות לעצמך ותפטרי מהחרדות האלה על ידי נטילת כדור. ברגע שתיקחי את הכדור והוא יתחיל להשפיע את תשאלי את עצמך איך לא עשית את זה קודם. זה נותן שקט נפשי, שלווה, ואפילו תשכחי שהיו לך חרדות פעם! מאחלת לך שתפעלי מהר ושתרגישי טוב!
יערה היקרה!!! ראשית תרשי לי לברך אותך שיש לך מודעות. הכרה בבעיה,היא כבר התחלת דרך לפתרון בעיה.גשי לפסיכיאטר,גוללי בפניו מה עובר עליך.אין מה לחשוש,זה לא ניתוח והרדמה. חרדות יש גם לאנשים "רגילים"(מרצה שלי ובעלה נתקפו בחרדות).יש למיטב ידיעתי תרופות שמסייעות לבעיה שהעלת.אבל אני לא יודע להמליץ עליהן,כי אינני רופא ולא סובל מחרדות. אני מציע לך בחום ללכת ולפתור את הבעיה.
בשלב ראשון אפשר לפנות לרופא משפחה - חלק גדול מהם נותנים טיפול תרופתי זהה לטיפול שפסיכיאטר נותן- כמובן שאם הבעיה יותר מורכבת אז יש צורך במומחה.
יערה שלום, אני מצטרפת לדעת קודמיי, שאין צורך לסבול ! החרדה היא תופעה מאד לא נעימה, אך למזלנו, יש לה טיפול ! כיום ניתן לטפל בחרדה בשני מישורים : פסיכולוגי ותרופתי. השיטה הפסיכולוגית שנמצאה כיעילה ביותר להפרעות חרדה היא השיטה הקוגנטיבית-התנהגותית. מבחינה תרופתית- אין מנוס מלהתייעץ עם פסיכיאטר. יש מגוון של תרופות נוגדות חרדה, ויש צורך למצוא את התרופה שתתאים לך ביותר. שילוב בין שני סוגי הטיפול הוא האפקטיבי ביותר , כיוון שהוא מכסה הן את האספקט הגופני והן את האספקט הפסיכולוגי של ההפרעה. על כל פנים, השלב הראשון הוא פניה לאבחון מקצועי ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, שיתרשמו ממצבך ויוכלו להמליץ ולהפנות אותך להמשך טיפול. לגבי חששך מפניה לפסיכיאטר - החשש מובן ביותר. לצערנו, עדיין קיימת סטיגמה באשר לסובלים מהפרעות נפשיות. יחד עם זאת, אני מציעה לך להתייחס לעניין כמו אל כל מחלה אחרת. וכמו שבכל מחלה אחרת היית פונה לרופא, כך במקרה הזה - מדובר ברופא, המתמחה בנפש. ואגב, כיום ידוע, כי גם להפרעות נפשיות יש מקור פיזיולוגי... יערה יקרה, אל תוותרי ואל תכנעי ! טיפול נכון יכול לשפר מאד את איכות חייך, וכל היתר - סתם שולי... מחזיקה לך הצבעות! תמר ( המנוסה בעניין...).
רק לא ללכת לחובבן. הקפידי אך ורק על רופא מומחה. לא להתפתות לכל מיני ' חדשנים ' למינהם בתחום . רק מי שלמד רפואה ורכש ניסיון אמיתי ומוכח.
שלום יערה, גם אני הרגשתי כמוך. ואכן כשהגעתי לפסיכיאטר פרצתי בבכי הסטרי במשך רבע שעה, ואחר כך נרגעתי. ותאמיני לי שלא קרה כלום... הפסיכיאטר הוא האדם המתאים להתמודד עם תופעות החרדה שאולי יצוצו.אין לך מה לדאוג, גם אם תחושי בחרדה היא תעבור. הכי חשוב שתטפלי בעצמך בהצלחה עמליה
לחברי הפורום שלום רב, אימי בת 64 בדיכאון וחרדות והיא ניסתה כבר סרוקסט שעזר חודשיים וא"כ הפסיק לעזור , ניסתה אפקסור, איקסל, רמרון, לוסטרל ולא עזר כלום היא מרגישה רע,דיכאונית לחוצה וחסרת שקט. לפני חודשיים הרופא נתן לה ציפרלקס ועדיין אין שום הטבה, אתמול הוא הוסיף לה אדרונקס יחד עם הציפרלקס. האם מישהו ניסה את השילוב הזה? האם יש סיכוי להחלמתה עם השילוב הזה? היא ממש סובלת מי שיכול לעזור לי מנסיונו אנא כתבו בחזרה תודה
ללימור שלום, יש הגיון בשילוב הזה ואני משתמש בו לעתים. הציפרלקס פועל על הסרוטונין והאדרונקס על הנוראדרנלין כך שתוקפים את הדיכאון משני צדדים שונים ומקווים לפעולה מהירה. אפשר להוסיף תרופות מקבוצת מייצבי מצב רוח (מלשון יציב), כמו ליטיום ודפלפט שלעתים גם הם מעודדים את נוגדי הדיכאון. בבית החולים "עזרת נשים" בירושלים ישנה מחלקה לדיכאון עמיד, כלומר דיכאון שאינו מגיב לטיפול. לעתים הם מטפלים עם נזעי חשמל בהצלחה רבה. כמובן שאפשר להוסיף שיחות-פסיכותרפיה כדי לעלות על מקורות הבעיה. אם אמך נוטלת תרופות אחרות או יש לה מחלה גופנית אחרת, יתכן שהמצב הגופני גורם לדיכאון ואז הדיכאון יותר עמיד לטיפול. במקרים אלו צריך לחשוב על שינוי בטיפול במחלה הגופנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית כבר עוד מעט 3 שנים. היא עזרה לי הרבה והוציאה אותי מהרבה מצבי רוח קשים. באותו הזמן ההורים שלי גם הוזמנו אליה בשל בעיות רבות שהיו לי איתם. הבעיה היא שבשנה האחרונה נכנסתי ממש לדיכאון כי אני ראיתי איך שהמציאות המדכאת שלי מתנהלת יום אחר יום, ורציתי פשוט להתנתק ממנה. זה התחיל מזה שניתקתי קשר עם חברות שלי. עזבתי את העבודה בגלל שהציקו לי במשרד למרות שחזרתי לא מזמן בגלל ההורים שרצו נורא שאני אמשיך לנהל את חיי . עבדתי לאחרונה בתור פקידת קבלה. ואחרי שיכנוע של מנ"כל החברה ואבא שלי החזירו אותי לעבוד במקצוע אחר, הבעיה היא שאני לא מרוצה ממה שאני עושה. ניסו לשדך לי בחורים ולא רציתי וגם בחורים ניסו להתחיל איתי וגם לא רציתי. והקטע שאני שונאת את המשפחה שלי כי כולם שם מצליחים במה שהם מתעסקים ולי לא הולך וכל דבר שאני מנסה לעשות או ללכת ללמוד אבא שלי שהוא אדם מצליח מאוד יורד עליי. דרך אגב אני מטופלת ע"י כדורים נגד דיכאון וחרדה לוסטרל. גם ניסיתי ללכת לעשות קורס במודעות עצמית אומנם זה עזר טיפ טיפה ועכשיו זה כבר לא עוזר יותר. ואני גם שותה הרבה אלכוהול והפסקתי ועכשיו אני רוצה לחזור לזה. מה לעשות אנא תנו עצה לבחורה שהיא חושבת את עצמה שהיא אפס ושהיא לא שווה כלום דרך אגב כולם אצלי במשפחה מוצלחים רק אני יצאתי הכבשה השחורה.
הי עינת משפט המפתח לדעתי נמצא בסוף ההודעה שלך. כל המשפחה שלך מוצלחת ורק את הכבשה השחורה. במשפט הזה מתומצתת התחושה הכללית שלך לגבי עצמך, והתסכול שלך כשאת משווה את עצמך לכל שאר האנשים במשפחה שלך. הלוואי והיו פתרונות קסם לדימוי עצמי נמוך, שאפשר היה בהינף יד אחת לגרום לאנשים בעלי הערכה עצמית מינימלית להגביר אותה תוך שלוש שניות, ולגרום להם להאמין בעצמם ובערך שלהם. לצערי, אני לא מכירה פתרונות כאלה, אלא רק את הדרך הארוכה והקשה לפעמים של טיפול נפשי. כתבת שאת כבר מטופלת שלוש שנים אצל מישהי שמאוד עזרה לך. אם את חשה שלאחרונה המצב קשה יותר (את חושבת לחזור שוב לשתות, וזה בעיניי סימן חשוב למשבר) - רצוי מאוד שתגידי לה את זה, כדי שהיא תהיה מודעת להדרדרות ותחשוב מה כדאי לעשות. אולי היא תפנה אותך למישהו אחר, שהיא חושבת שיוכל לעזור לך יותר ? תשתפי אותה במה שאת חושבת ומרגישה, היא חייבת להיות בתמונה. וסתם כדרך אגב עינת: אני תמיד חשבתי שכבשים שחורות הן הרבה יותר מיוחדות ומעניינות משאר הכבשים הלבנות. מי רוצה להיות כמו כל העדר?...חוץ מזה, אל תשכחי שמתחת לצמר השחור שלה, גם הכבשה השחורה היא אותה כבשה בדיוק כמו האחיות הלבנות שלה... בהצלחה והרבה סבלנות אבישג
הי עינת, לא כתבת בת כמה את - וזה קצת משנה לפחות במה שנוגע לקשר עם ההורים. אז אכתוב לך מתוך הנחה שאת כבר בוגרת: ככה נראה לי שאת מרגישה יוצאת דופן אולי בגלל העובדה שפשוט את היחידה שנתת לכולם להפריע לך ולא נלחמת על רצונותייך. לא מרדת. וכל הזמן מנסים להכריח אותך לעשות דברים בכוח נגד מה שאת באמת רוצה. כל המשפחה תמיד מעורבת בכל מה שקורה איתך: עבודה, בחורים, כל מה שקשור לחיים. הם אפילו מעורבים בשיחות שלך אצל איש המקצוע. נראה לי שלפחות בשיחות (אם את כבר בוגרת) אל תתני להם להתערב. תשאירי את המקום הזה רק בשבילך. את בעצם לא עצמאית ממש, אבל זה בשום אופן לא באשמתך. קצת "כבלו" את רצונותייך שלך, ואת לא ידעת מה לעשות עם זה. אז את רוצה להיות הילדה הכי טובה, לעשות מה שכולם אומרים ודורשים. אבל את לא עושה את מה שאת רוצה, אלא את מה שאחרים רוצים שתעשי, וזה מפריע לך להתקדם. זה אולי מה שמכניס אותך לדיכאון. הבעייה הכי גדולה היא שצריך לנתק את הקשרים האלה (שבראש) ולהיות עצמאית יותר, וזה קורה בתהליך איטי ובשיחות, וטוב שאת בשיחות, וגם הטיפול התרופתי יכול לעזור. את לא כבשה שחורה, את רק מרגישה ככה, כי לא נתנו לך לבטא את עצמך. דיכאו אותך. אחרי שתצליחי להתשחרר באמצעות הטיפול ממה שמעכב אותך מלהתקדם (כל מה שההורים אומרים, ושאר המשפחה אולי גם) תצליחי. אז רק קצת סבלנות - לא כתבת בת כמה את - אבל נראה שאת צעירה וחשוב שתעבדי על עצמך עכשיו כמו שאת כבר עושה. שהמשברים יפתרו במהירה
הי עינת מכתבך נגע לי מאוד ואני מקווה שאם הזמן, כשתצאי מהדיכאון תוכלי לקבל את עצמך יותר ולאהוב את עצמך. לדיכאון יש נטייה לגרום לנו לראות את הכל בשחור, להאשים את עצמנו ולגרום לדימוי עצמי נמוך. אני בטוחה שישנם דברים רבים בהם את מצטיינת יותר משאר בני המפשחה- בהם את מצליחה או תכונה בה את ניחנת. הנה תראי, הבוס שלך עשה את כל המאמצים להחזיר אותך לעבודה ואם לא היית טובה את חושבת שהוא היה מתאמץ ככה? לא- אז כנראה שאת מאוד טובה במה שעשית. אל תתיאשי - חפשי לעשות את הדברים שאת רוצה ואוהבת ולא מה שמכתיבים לך. את בטיפול תרופתי ואני מקווה שהוא יעשה את שלו אך זה תהליך וזה לוקח זמן אריאל
האם גאודון יכול להשפיע גם כנגד מחשבות טורדניות? ואם לא אז יש איזשהו כדור שמשפיע כנגד מחשבות טורדניות שאפשר ליטול בו זמנית אם גאודון אם כן אז איזה? וכמה זמן לוקח לו עד שהוא משפיע?
לשירן שלום, השאלה כללית מאוד לכן גם תשובתי עלולה להיות לא מדוייקת. מחשבות טורדניות יכולות להיות אבחנה אבל יכולות להיות גם חלק מהפרעה נפשית אחרת, לכן צריך קודם כל להגיע לאבחנה מדוייקת. הטיפול הקלאסי במחשבות טורדניות הוא בנוגדי דיכאון כמו סרוקסט לדוגמא, לעתים מוסיפים לנוגדי הדיכאון גם נוגדי פסיכוזה מסוג גאודון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני לוקחת כדור אחד ליום של סרוקסט כבר חצי שנה, לאחרונה אני שוכחת. לפני שבועים שכחתי יומיים לא רצופים בשבוע והשבוע שכחתי פעם אחת. מה עושים? מה זה יכול לעשות? עזרה בבקשה תודה דנה
תשתדלי לא לשכוח אבל גם אם שכחת זה לא נורא כי לתרופה יש השפעה למשך 3 ימים. מקסימום תרגישי קצת חולשה אבל אין סיכוי שהחרדות יחזרו.
לאתי שלום, אכן לא נורא אבל בטח לא רצוי. עם זאת את יכולה לראות בכך הוכחה שהסרוקסט לא ממכר, לא שוכחים דבר שהתמכרנו אליו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי להודות לך,בשם משתתפי קורס החונכים על ההרצאה שהעברת לנו במועדון החברתי של אנוש קרית אתא,תודה וישר כח!
דרך ארוכה.......ואור בסופה..... ואני מבקשת להכניס שיר שכתבתי פעם מזמן.....כשבני אושפז..... וכאבתי , כאבתי, כאבתי............. אז למה את לא בוכה? / 11.2000 כי זה מעבר לבכי ומעבר לדמעות זה כבד ומכביד/ ולוחץ ומלחיץ זה יותר ממה שהמח קולט זה יותר מסובך זה הורס זה חובט כי זה מעבר לבכי ומעבר לדמעות זה נחשול / מחשל/ הר פלדה על הלב זה סוחט ומשפיל זה מועך ומפיל זה כאב זו זוועה כי זה מעבר לבכי ומעבר לדמעות זו פרידה / הפרדה / זה ריחוק /זו אימה זו שואה קצת פרטית השמדה אימתנית דאגה ליקר וכפירה בעיקר כי זה מעבר לבכי ומעבר לדמעות זו מסירות/ הקרבה/וחיפוש הגהה זה היפוך על היפוך וכיפוף הדיעה זה אולי כדי למצוא את הטוב בתוך רע כי זה מעבר לבכי ומעבר לדמעות הקפאה מלאכותית של מירב הרגשות לעמוד לצידו / כמעט/ להיות במקומו כל הזמן לקוות שהדרך נכונה שאין בילתה ולהמשיך לאהוב כמו אם את ילדה.
אמא מדהימה! הנשימה נעתקת, ומחסירה פעימה - בקריאת השיר! מרב התרגשות, אני מאבדת את השליטה על המילים. מאחלת לכם רב אושר ולך אמא - רב נחת! אני
הייתי מעוניינת לקבל מידע לגבי התרופה. מה נחשב למינון נמוך? מהו המינון הרצוי? זמן שימוש מומלץ (מינימום) תופעות לואי תודה
לעליזה שלום, פרטים מלאים תוכלי למצוא באינדקס תרופות ברשת. בקיצור, מדובר על תרופה שאינה ממכרת, הפועלת על הסרוטונין והיא ממשפחת נוגדי הדיכאון. השפעתה מהירה יחסית תוך עשרה ימים עד שבועיים, אם לא תמצאי חומר על ציפרלקס כיוון שזו תרופה חדשה יחסית, תקראי על ציפרמיל, באופן עקרוני מה שכתוב על ציפרמיל נכון גם לגבי הציפרלקס. המינון המקובל הוא 10 מג' ואפשר לעלות לשני כדורים ביום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
למנהל הפורום שלום! אני בחור בן 23, הסובל מזה כ-10 שנים מהפרעות אישיות. תופעה שכוללת בין היתר מחשבות אובססיביות, פסימיות, חוסר ביטחון, פחדים, חרדות ולעיתים דיכאונות קשים שמלווים במצב רוח משתנים. הבעיה החלה מילדות והתעצמה עם תופעת הפוסט-טראומה שעברתי בגיל 14 לאחר אירוע של אלימות כלפיי במסגרת בית הספר. טופלתי במהלך שנים רבות ע"י כדורים אין ספור, שיחות פסיכולוגיות והוכרתי כנכה על רקע נפשי . שקלתי כ-160 ק"ג ולאחר תקופה לא קלה עבורי שלוותה בשינויים השלתי המון, והיום אני שוקל כ-85 ק"ג. כבר כמה שנים שהפסיקו לי את הטיפול התרופתי בטענה כי זה לא עוזר ולא מביא לידי שינוי את מצבי הנפשי. אבל לאחרונה אני חש בלתי מאוזן, הדיכאונות מכים ביתר חוזקה ואין לי במה להיאחז. לעצם העיניין. אני חושב לנכון לזחור לנטילת כדורים ואני מתלבט בין כמה כדורים שכה מוכרים לי. פרוזאק הוא הכדור היחיד שעזר לי בזמנו, אך הוא לעניות דעתי עוזר במצבים של דיכאון גרידא ומה שחשוב לי יותר מלצאת מהדיכאון הוא לאזן א המחשבות האובססיביות ולהקל את הפסימיות שלי בהשקפתי אל החיים. איזה כדור יתאים יותר לצרכיי? האם פרוזאק? האם סרוקסט? רק לא רמרון, וכדורים שגורמים להשמנה.... מחכה בקוצר רוח להמלצתך, משה
הייתי ממליץ על אפקסור כמובן שיש להיעווץ עם רופא
למשה שלום, אני מסכים לגישה שאם תרופות אינן מועילות אז כדאי לא ליטול, אבל לפי הבנתי כבר מספר שנים שאינך נוטל טיפול תרופתי. גם אתה השתנית וישנן גם תרופות חדשות. כאשר היה ניסיון קודם עם תרופה הפועלת על הסרוטונין אני ממליץ על טיפול עם תרופות דואליות-תרופות הפועלות גם על הסרטונין וגם על הנוראדרנלין מסוג האפקסור. במקרים של הפרעת אישיות יש מקום לחשוב גם על תרופות נוספות. תרופות מקבוצת מייצבי מצב הרוח כמו דפלפט או טגרטול, לעתים גם נוגדי פסיכוזה מהדור החדש עשויים לעזור במינון נמוך כמו רספרידל. כמובן שצריך להגיע להיכרות מעמיקה עם האדם, כאן ציינתי רק את האפשרויות הכלליות. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש
שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ונוטלת זיפרקסה במינון 20 מ"ג ליום מזה 4 חודשים. ד"ר הידש, אתה ענית לי פעם שעברה כשפניתי אליך שלוקח לסימנים השליליים להעלם בין 3 חודשים עד חצי שנה, עברו 4 חודשים ועדיין יש לי קהות רגשית וגם תיאבון אין לי. שאלתי: האם כדאי לחכות עוד חודשיים כדי שהזיפרקסה תעזור לי מבחינת הסימנים השליליים וכדי שיחזור לי התיאבון או לוותר על הזיפרקסה ולהחליף תרופה? האם מנסיונך משתלם לחכות חצי שנה מלאה או שאתה חושב שאם עברו 4 חודשים ועדיין אין שיפור רציני אז רוב הסיכויים שגם עוד חודשיים לא צפוי שינוי(יש לציין שיש שיפור פה ושם אבל לא לגמרי ולא בצורה מלאה)? מה אתה חושב שכדאי לי לעשות? (אני מעדיפה להמתין עוד חודשיים כי אני רואה שיפור פה ושם ואני גם יותר רגועה יחסית לתקופה הקודמת כשהייתי עם הגאודון שלא התאים לי בסוף, בכל זאת אני רוצה לדעת מה דעתך על מצבי ואם כדאי להמשיך להמתין להשפעה של הזיפרקסה?). בתודה מראש , רינת.
לרינת שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה.... כדאי להמתין, אם יש התחלה של שיפור סימן שהזיפרקסה מתאימה וצריך לחכות שתהיה לה יותר השפעה מצטברת. יחד עם זאת כדאי לשאול אנשים שמכירים אותך לגבי מצבך, קורה שהאדם עצמו פחות מודע לשינוי, דווקא אנשים שרואים אותך פעם בשבוע או פעם בחודש יכולים להעריך את השינוי טוב יותר מפני שהם "מבחוץ". שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אשמח לעזור......... [email protected]
דר' הירש מכובדי תהיתי מה ההבדל המהותי בין אפקסור לאיקסל ואיזה מהם רצוי לקחת כשמרכיב החרדה דומיננטי ביותר במצבי הדיכאוני.
למוטי שלום, אין הבדל מהותי בין האפקסור והאיקסל. שתיהן שייכות לקבוצת התרופות הדואליות, כלומר תרופות הפועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין. האיקסל יותר לכיוון הנוראדרנלין ובמינונים נמוכים האפקסור יותר לכיוון הסרוטונין. האיקסל אינו מוכר על ידי ה FDA ולכן אינו נמצא בשימוש בארה"ב. בארה"ב האפקסור רשום והוכח שהוא יעיל גם נגד חרדות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ממי , מהיכן אפשר לקבל המלצות לפסיכיאטר אליו מעונינים לפנות באופן פרטי ?
הייתי נותן לך בשושו המלצה...
ליסעור שלום, בודאי שאפשר לקבל המלצות רבות. אבל בסופו של דבר תסתמך על תחושת הבטן שלך, האם הרופא מבין אותך והאם הוא יצר אצלך תחושה של אמון? עדיף להחליף רופא אחרי פגישה ראשונה מאשר להשאר תקוע עם רופא במשך עשר פגישות ואז לרצות להחליף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר היידיש - שלום רב, בן 25, סטודנט, מזה כ 3 חודשים נותן רסיטל (20 מ"ג) עקב חרדות דרך הרופא המטפל. התרופה אכן עוזרת אך אני מרגיש שיש מקום רב לשיפור. אני שוקל לפנות לפסיכיאטר כדי שישקול להעלות את המינון. שאלתי: אם יוחלט להעלות את המינון , האם כדי לקבל את האפקט של השיפור גם אמור לחלוף כחודש, או שמע זמן תחילת השפעת (השיפור) קצר יותר? שאלה נוספת: כרגע אין לי שום תופעות לוואי מהתרופה. האם עקב העלת המינון יכולים להופיע תופעות לוואי? תודה רבה.
לדני שלום, למעשה אתה ענית לכל השאלות ותשובותיך נכונות. בדרך כלל השיפור על העליה במינון מגיע תוך זמן קצר יותר ויתכן שיופיעו תופעות לוואי (יתכן שגם לא). בכל אופן המדיניות כיום שכדאי להגיע להבראה מלאה ולא להסתפק בהבראה חלקית, ישנן שתי גישות, האחת להעלות במינון. אני אישית מעדיף את הגישה של החלפת תרופה ולא להעלות במינון, אם תרופה לא עזרה במינון המקובל עדיף להחליף לתרופה אחרת בתקווה שהיא תעזור יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ראה את המכתב של עדן שקראתי אותו רק עכשיו הידש
רציתי רק לספר לכל החברים בפורום שעברתי מציפרלקס לאפקסור אקס-אר והחיים שוב מחייכים אלי. לצערי יש לי נסייון בעבר בדיכאון וחרדה אבל אני חייבת לציין שככה עוד לא הרגשתי בחיים והתרופה ממש עובדת טוב.ואני מקווה שאמשיך להתחזק .
עדן שלום שמחתי לשמוע כי האפקסור שיפר את מצבך. בחודשים האחרונים השתמשתי בשתי תרופות: 1. ציפרמיל 2. אדרונקס לא חל שום שינוי במצבי. בשיחה עם הרופא הוחלט לנסות טיפול באפקסור XR מעוניין לדעת א: איזה מינון הנך מקבלת? ב: כמה זמן לקח לתרופה להשפיע מהרגע שהחילות לקחתה? ג: האם חווית תופעות לוואי ואם כן מה הן? אשמח לשמוע ממך במהרה.
עזוב אותך מסיבה למסיבה כדור מעולה הכי מתאים לחרדות וכו פוגע בול במטרה
עדן..תוך כמה זמן הופיע השיפור??
לד"ר גיורא הידש , שלום רב משום מה פסחת על מכתבי לכן ברצוני לשאול שוב : בעיתי היא חרדה . אני סובל מזה זמן רב , אולי כל חיי . אני מבקש שתמליץ לי על פסיכולוג עם קליניקה פרטית באיזור הקריות . Adelaide
אנא גשי רק לדר' ורק לפסיכיאטר מומחה. עזבי את הפסיכולוגים אף אחד מהם לא ממש רופא.
שלום, סבלתי מחרדה הרבה מאוד. לפעמים אומרים שזה אפילו גנטי, כדור פועל מהר, יעיל מאוד ולא מזיק בכלל - סרוקסט - מומלץ!!!! בהצלחה ותרגישי טוב דנה
שלום, דילגתי על שאלתך ולא במקרה. אני חושב שאין זה נכון שאמליץ על מטפלים בפורום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, יש לי שאלה שמטרידה אותי מאוד בקשר לידידה שלי. מדובר בבחורה בת 20 שהיתה מכורה לסמים קשים (הרואין) במשך למעלה משנה. לפני חודשיים היא נגמלה מהסמים הקשים בכוחות עצמה (אני מדגיש שהיא לא עברה גמילה באופן מסודר!).במשך כחודש וחצי היא עישנה לפעמים סמים קלים, וכעת היא שבועיים נקיה מסמים לחלוטין. באופן כללי היא סובלת משינויים קיצוניים במצב הרוח, ולעיתים היא שוקעת בדיכאון. בנוסף, היא כל הזמן שרויה במין מצב של "חוסר שקט". ולשאלה הספציפית: ביומיים האחרונים היא טוענת שהיא שומעת קולות ושהיא רואה דברים מוזרים, מעין "רוחות רפאים". אמרתי לה שלדעתי מדובר בהזיות, אבל היא בטוחה שמה שהיא רואה ושומעת אלו דברים שקיימים באמת. היא בטוחה שהבית שלה מקולל, ומחפשת באינטרנט איך מגרשים שדים ואיך מסירים קללות. אני יודע שהיא זקוקה לעזרה מקצועית, ואף אמרתי לה זאת, והיא התעצבנה. שאלתי היא: האם יש קשר בין השימוש בסמים לבין מה שהיא חווה? מה היית ממליץ לה לעשות? ומה היית ממליץ לי לעשות? (אני ממש אובד עצות). תודה מראש
שלום, אני חושב שאתה צודק, גם בכך שמדובר בתופעה שאנחנו רואים כאשר מפסיקים סמים וגם הדאגה שלך. מצב כזה ללא טיפול עלול להסתיים באשפוז כפוי חס וחלילה. קיימת בעיה אמיתית כיוון שמטבען של הזיות שהן נראות אמיתיות מאוד ולא ניתן להבחין שאין זו מציאות. האפשרות היחידה היא לדבר על ליבה, ועדיף שיהיו אנשים נוספים בתמונה, הורים, אחים, חברים וכולם יגידו לה שהיא חייבת להגיע לטיפול, בסוף היא תשתכנע בהצלחה דר' גיורא הידש
על עוול שנגרם לבני.......וגם היתה לי תגובה אחת? בשנת 96 חלה בני בסכיזופרניה . רופא פסיכיאטרי של קופת חולים איבחן וקבע שעליו ליטול הלידול. במשך השנה של נטילת התרופה, ירד בני במשקלו כעשרה קילו קיבל פיסורה בגלל עצירויות , רעד בידיו, טשטוש בראיה וישן בממוצע כעשרים שעות ליממה. כל פניותיי אל הרופא המטפל להחליף כדורים , עלו בתוהו... פניה אל הרופא הממונה על הרופא המטפל, עלו בתוהו וגם בעלבונות שאני, אינני פסיכיאטרית ואין לי מושג מה הטיפול הנאות. הרופא המטפל טען שאין לי מזל, ואני חייבת לקבל את העובדה שבני חולה במחלה קשה. עצם האמירה היתה בוטה ומעליבה. "חוסר מזל"? למה בכלל להעלות נקודה שאינה רלוונטית למחלת בני? לאחר פניה אל רופא פרטי ,שקבע דיאגנוזה שגויה (לצערנו הרב, למרות היותו מומחה במחלת הסכיזופרניה וגם מנהל מחלקה בבית חולים מסוים,) הבן קיבל תרופה (ליתיום לטיפול במאניה דיפרסיה שלא היתה לו) התרופה הזיקה והרופא דרש להפסיק מיד לקחתה. כשחזרנו אל המרפאה ברב יאושנו , לא הסכים הרופא המטפל בקופת חולים לטפל בבן וגם לא הרופא הממונה עליו............ עונש, הגיע לנו עונש ,כי העזנו ללכת לרופא פרטי אחרי שנה של טיפול כושל בקופת חולים. הבן אושפז בשנת 2000 בכפיה בבית חולים. רק שם בעזרת רופא נבון נמצאה התרופה ההולמת והיא אינה הלידול..................וארטן........ אלא ריספרדל.......(.שמהר מאד הפך למינון נמוך ביותר , - 2 מ"ג, ) תרופה זו הצילה את שפיותו מיידית...........והיום , שלוש שנים אחרי האשפוז הוא לומד באוניברסיטה...... הבן במעקב מדי חודש ובעיקר........... על מנת לקבל מרשם לתרופה ולא יותר.... הרופא הנוכחי, מתחשב מאד מאד מאד, בדעתי.....מאחר והוא סבור שהסנסורים שלי הם הקובעים והם האוקבייטיבים ביותר בהיכרותי את בני יותר טוב מכל אדם וגורם חיצוני. למה התעקשו הרופאים הגאוותנים לא להחליף לו את התרופה? האם לא עומדת לנגד עיניהם טובת החולה? האם רק עיקשותם להיות צודקים היא הקובעת???????? תשובתך דוקטור נכבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סליחה.......לא הבחנתי שהוא מופיע..... מתנצלת.......
שלום, אני שמח שמצאת את הודעתך, בהחלט איני רוצה להוסיף לכאב שלך. כמובן שאין לי תשובות על מה שקרה. לצערי דברים כאלו קורים וקורים גם ברפואה הגופנית, לא רק ברפואת הנפש. איני מנסה להצדיק את מה שנעשה מפני שאין לכך הצדקה, וצרת רבים אינה נחמה במקרים כאלו. עם זאת אשמח לקבל תגובות של קוראים ואני חושב שיהיו תגובות עם תאורים דומים. שיהיה רק טוב ותשמרי על עצמכם דר' גיורא הידש
לפני 3 שנים חזרתי מברזיל אחרי שהייה של כ 60 יום , הטיול תוכן מראש רק עבר כמה שינויים כצפוי ההרגשה הכללית חיובית למרות שהיו הרבה אכזבות. מיד כשחזרתי סבלתי מחוסר שינה ונחת לאחר 7-8 ימים שאני ישן בין שעה לשעתיים בלילה מצאתי עצמי במצב פסיכוטי כמו שהגדירו הרופאים ממלמל שטויות , הזיות , רעיונות , ואמונות שבעיקר מקורן מאותו מידע בראשי שהגיע מסרטים , ספרים וחוויות בצבא , שניחשפתי אליהם . החוויה חלפה אחרי שמצאתי עצמי מבלה 7 ימים בביה"ח הפסיכיאטרי גהה , לי היה ברור גם תחת אותו התקף שאני בסך הכל זקוק לשינה. אבל כולם דאגו שאפגע באחרים משום שיש לי רקע רחב בלחימה לסוגיה. טוב בקיצור אחרי מקרה זה ולאחר שנישלל שימוש בסמים ע"י בדיקות וגם משום שאני לא לקחתי ביודעין חומרים כאלו מעולם ונישללה אפשרות מחלה למרות שביליתי בג'ונגל בלי חיסון . נשאלת השאלה מה עוד יכול לגרום למצב זה האם עליי לחשוש מפניו שוב ועד לאן מידע שכזה יכול להתגלגל ?
שלום, ההבראה בדרך כלל ממצב פסיכוטי קצר היא מלאה. ככול שאתה מתרחק מהאירוע, ושלוש שנים הם די הרבה זמן, אתה נמצא על קרקע בטוחה יותר שהתקף לא יחזור, כמובן שעליך במיוחד, להזהר מסמים, אפילו שלא נטלת. קיים רישום לאשפוז במשרד הבריאות. אם תצהיר על ההתקף בהצהרת הבריאות לרשיון נהיגה אז תוזמן לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. אם הדברים הם כפי שתיארת סביר שלא יהיה לכך המשך ולא יגעו לך ברישיון. הדברים דומים גם לגבי נשק, פרט לכך שאם אתה מבקש נשק אז עושים בדיקה ממוחשבת עם המאגר של משרד הבריאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש מזמן לא כתבתי כאן כי עם תרופת לוסטרל דווקא הסתדרתי אך יש לי שאלה אחרת. רק אזכיר כמה פרטים לגביי: אני אובחנתי כסובלת מדיכאון לפני כשנה נוטלת לוסטרל ונמצאת גם בטיפול פסיכולוגי. המצב רוח יציב כבר 4 חודשים בערך. כעת אני מתחילה לחקור את עצמי מחדש ולהבין מס' דברים לגביי ומופיעה תופעה הבאה שרציתי לדעת האם זה יכול לנבוע מחרדה או שיש לכך הסבר אחר: אני חושבת לגבי נושא מסוים וברגע הראשון יש לי תגובה מסוימת אך ככל שאני מתחילה להתעמק בנושא אני מתחילה לחשוב כל מני מחשבות שמפחידות ואני אביא מס' דוגמאות: 1) היום עזרתי לקשישה אבודה לגמרי למצוא את האוטובוס שהיא צריכה, העליתי אותה עליו וביקשתי מהנהג שיורידה במקום המיועד. תגובתי הראשונה הייתה שעליי לעזור לה והייתי גאה בעצמי על כך. לאחר זמן מה משום מה התחלתי לחשוב על הנושא וחשבתי מחשבות הבאות-למה הקשישה הזאת שלא מתמצאת מסתובבת ברחוב לבד וגוזלת מזמנם של אחרים שיעזרו לה. אני יודעת שזה דבר מזעזע לחשוב דבר כזה, אך תתפלא זה עבר לי בראש. 2) קרה מס' פעמים שלא הגעתי לעבודה כי לא היה לי מצב רוח. תגובתי המיידיץ הייתה שקורים כל מני דברים בחיים ואני כנראה צריכה את הזמן לעצמי ולכן זה לא נורא שלא הגעתי לעבודה. אך ככל שהמשכתי לחשוב על זה הגעתי למסקנה כמו- אני לא בסדר, אני גורמת נזק למקום העבודה בכך שאני לא מגיעה. 3)אני מכירה מישהו שמתנהג בצורה מזוויעה לאנשים עקב בעיות שהיו לו בחיים. תגובתי הראשונה היא שנכון שהוא עבר דברים קשים בחיים אך אי אפשר להתייחס לכולם בצורה כזאת וכלן אולי עליו לטפל בגישה שלו באופן מקצועי. ושוב,אם אני אתעמק בנושא אני אתחיל לרחם עליו בצורה מוגזמת ואגיע למסקנה שזה נכון שהוא מתנהג בצורה כזאת כי חייו קשים. וזה רק חלק קטן מהדברים. ואלה מחשבות מפחידות. האם זו חרדה?? אודה על תשובתך
פונה אליך שוב גלית המטרידה. היום הייתי בביקור אצל רופא המטפל בי כאשר אני נוטלת ביום מרוניל וקלונקס 1 מילגרם ביום. שאלתי אותו אם אני צריכה טיפול פסיכוטראפי אז הוא טען שלא כי איך שהחרדה הגיע ככה היא תחלוף בעבר סבלתי ממשברים והייתי בטיפול פסיכוטרפי וזה לא ממש עזר לי. יכול להיות שיש אנשים שלא זקוקים לטיפול פסיכולוגי אלא רק תרופתי כדי לצאת ממשבר מסוים. אודה לך אם תוכל להרחיב את תשובתך בנושא תודה מכל הלב על ההענות והעזרה גלית
לגלית שלום, בהחלט ישנם אנשים שאנחנו מעריכים שהם לא יעזרו בטיפול פסיכולוגי ולכן לא ממליצים על טפול כזה עבורם. ישנם רבים אשר נעזרים בטיפול תרופתי בלבד והטיפול עוזר והם מבריאים גם ללא שיחות. אם את מטופלת במרפאה ציבורית אז יתכן שזו התשובה שנאמרה לך בגלל העומס שיש להם במרפאה? האם שאלת לגבי טיפול קוגניטיבי ולא רק דינמי? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
באופן כללי אני חשה כי אני לא מגובשת בזהות שלי. אני מגיל 15 בערך סבלתי מאיזשהי בעיה ולכן לא עשיתי המון דברים מגי ההתבגרות עד עכשיו אז כנראה לא גיבשתי את הזהות (אני בת 26). ולא מעט פעמים אני מרגישה כי אני לא יודעת מי צודק אני או אחרים, מה נכון ולא נכון. הא זה יכול להצביע על משהו פסיכוטי?
לנטלי שלום, כנראה שאין מדובר בדבר פסיכוטי. עם זאת אין ספק שמדובר בחרדה, יתכן שתכנים בטיפול העלו את רמת החרדה או קרה אירוע חיצוני שהגביר את החרדה. אז סבלנות, את תשובי להרגיש בטוב, דר' גיורא הידש
תוך כמה זמן הכדור גאודון מתחיל להשפיע? וזה נכון שהוא נותן ריכוז?
לדנה שלום, השיפור מתחיל להיות מורגש תוך כמה ימים, אבל עד שכל התופעות נעלמות לעתים עוברים חודשיים שלושה. הגאודון בהחלט משפר את הריכוז. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
בשנת 96 חלה בני בסכיזופרניה . רופא פסיכיאטרי של קופת חולים איבחן וקבע שעליו ליטול הלידול. במשך השנה של נטילת התרופה, ירד בני במשקלו כעשרה קילו קיבל פיסורה בגלל עצירויות , רעד בידיו, טשטוש בראיה וישן בממוצע כעשרים שעות ליממה. כל פניותיי אל הרופא המטפל להחליף כדורים , עלו בתוהו... פניה אל הרופא הממונה על הרופא המטפל, עלו בתוהו וגם בעלבונות שאני, אינני פסיכיאטרית ואין לי מושג מה הטיפול הנאות. הרופא המטפל טען שאין לי מזל, ואני חייבת לקבל את העובדה שבני חולה במחלה קשה. עצם האמירה היתה בוטה ומעליבה. "חוסר מזל"? למה בכלל להעלות נקודה שאינה רלוונטית למחלת בני? לאחר פניה אל רופא פרטי ,שקבע דיאגנוזה שגויה (לצערנו הרב, למרות היותו מומחה במחלת הסכיזופרניה וגם מנהל מחלקה בבית חולים מסוים,) הבן קיבל תרופה (ליתיום לטיפול במאניה דיפרסיה שלא היתה לו) התרופה הזיקה והרופא דרש להפסיק מיד לקחתה. כשחזרנו אל המרפאה ברב יאושנו , לא הסכים הרופא המטפל בקופת חולים לטפל בבן וגם לא הרופא הממונה עליו............ עונש, הגיע לנו עונש ,כי העזנו ללכת לרופא פרטי אחרי שנה של טיפול כושל בקופת חולים. הבן אושפז בשנת 2000 בכפיה בבית חולים. רק שם בעזרת רופא נבון נמצאה התרופה ההולמת והיא אינה הלידול..................וארטן........ אלא ריספרדל.......(.שמהר מאד הפך למינון נמוך ביותר , - 2 מ"ג, ) תרופה זו הצילה את שפיותו מיידית...........והיום , שלוש שנים אחרי האשפוז הוא לומד באוניברסיטה...... הבן במעקב מדי חודש ובעיקר........... על מנת לקבל מרשם לתרופה ולא יותר.... הרופא הנוכחי, מתחשב מאד מאד מאד, בדעתי.....מאחר והוא סבור שהסנסורים שלי הם הקובעים והם האוקבייטיבים ביותר בהיכרותי את בני יותר טוב מכל אדם וגורם חיצוני. למה התעקשו הרופאים הגאוותנים לא להחליף לו את התרופה? האם לא עומדת לנגד עיניהם טובת החולה? האם רק עיקשותם להיות צודקים היא הקובעת???????? תשובתך דוקטור נכבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מסקנה? להיזהר מרופאים או פסיכולוגים גאוותנים.האגו זה דבר מסוכן.!!! וכדאי תמיד אבל תמיד לא חסוך בנושא ולקבל חוות דעת נוספת. ורצוי פרטי מכיוון שלצערנו זה הסקטור היחיד שאפשר למצוא (תמורת כסף אבל לפחות מגיע להם) בני אדם.
אמא יקרה! האם יש איזשהם תופעות לוואי לרספרידל, שמזכירות את תופעות הלוואי של ההלידול? אפשר לשאול מה היו הסימפטומים של המחלה, שבגללם הוחלט בכלל על הלידול? האם הרספרידל, ממתמודדת כראוי, עם התופעות של המחלה מצד אחד, והאם יש לה איזשהם תופעות לוואי מצד שני? סליחה שאני ממטיר עליך כל כך הרבה שאלות, אך אני מתמודד עם בעיה דומה, ואוכל להעזר בנסיונך. תודה עבור תשובתך יוסי
אמא יקרה רופאים הם ככל האנשים, לא טובים מהם ולא גרועים מהם, ולפיכך - יש כאלה בעלי אגו מנופח וישנם כאלה שהם לא. לרוע מזלך, "נפלת" דווקא על שניים שהצניעות והענווה מהם והלאה. למזלך, בורכת באינטואיציות טובות ובהרבה סבלנות ונחישות, ואני שמחה לשמוע שכיום בנך בריא ומתפקד בצורה טובה. נראה לי שחשוב תמיד לזכור שאבחנה של רופא אינה תורה מסיני, ובמיוחד כשמדובר באבחנות כל-כך קיצוניות שווה תמיד לבדוק דיעה נוספת ואפילו דיעה שלישית, כדי להיות בטוחה. מאחלת לשניכם חיים מאושרים ונטולי בעיות בריאות, נפשית וגופנית. אבישג
אני מקבל מאוד את כל דברי אבישג. אך לא מקובל עלי, אמא של... , שאת מפנה אצבע מאשימה אל הרופא הנוכחי כנציגם של כל הרופאים עלי אדמות. (אם כי אני מבין אותך מאוד וגם לי יש נסיון (מר) עם רופאים). עומד כאן רופא שמעוניין לסייע לך ולי בפורום שבו אינני משלם לו כסף (ולא משנה לי אם מישהו אחר משלם או לא, העיקר שאני כרגע נהנה מזה בחינם) ואת באה אליו בטענות?! זה כמו שמישהו יפנה אלי אישית בטענה כנגד הנהגים מכיוון שגם אני נהג. אם תרצי להפנות אצבע מאשימה, אז לדעתי צריך להפנות את האצבע לכיוון המערכת החינוכית ומערכת הבריאות שמשתיהן יחדיו אנו קולטים את האמירה הברורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהרופא הוא הוא האחד היחיד והמיוחד ואין בלתו. הוא יודע, הוא מבין, ומכיוון שיש לו תעודה ביד אז הוא ורק הוא יגיד לך מה לעשות ואסור לערער עליו. בוודאי, אני מאוד מעריך כל רופא ורופא אך הערכתי לא מונעת ממני לבקר את הגישה השלטת. רפואה שלמה לכל מי שצריך. ואני מקווה מאוד שבקרוב הפורום הזה יהיה לכולנו רק שעשוע אינטלקטואלי ולא משהו מעשי כפי שהוא, לצערנו, כיום.
אמא יקרה אשמח אם תשלחי לי את כתבות האימייל הפרטית שלך, הייתי רותה לשוחח איתך בעניין המקרה של בנך דרור [email protected]
בדרך חזרה מהלימודים חכיתי לאוטובוס בתחנה ובנתיים התבוננתי על שורות המכוניות שחלפו. הרגשתי עצב פנימי בלתי מוסבר ורצון עז לבכות. מה אני עושה פה? למה אני חייה בכלל? הרגשתי כאילו יש מסך ערפל שמפריד ביני לבין הסביבה. כאילו אני לא שייכת- קשה לי להסביר את זה. מיותר לציין אלה מחשבות קשות עלו בראשי ועייני דומעות והלב עצוב עצוב. רק חצי שעה לפני כן צחקתי וחכייתי בלימודים כאילו הכל בסדר ולא הכל באמת היה הצגה- אבל איך שאני לבד עם המחשבות הכל צף מחדש ושוב העצב והדיכאון משתלט. למה? מה יהיה איתי?
יהיה בסדר. למה ניתוק? את לומדת, יוצרת,יש לך חיים ,את צעירה הכל לפנייך. מותר לך לבכות לפעמים, העיקר שבלימודים היה לך בסדר.את כתבת. אז יש רגעים כאלה ויש אחרים. קחי את החיים בפרופורפציה הנכונה . ושרק יהיה טוב.
יקירתי עברת תקופה קשה מאוד לאחרונה. טבעי שמחשבות עצובות ימלאו לך את הראש, זה היה מפתיע לו המצב היה הפוך. תני לעצמך זמן להתגבר על הקשיים, מי כמוך יודעת שהיציאה מהדיכאון זה תהליך ולא משהו שמתרחש ביום או יומיים. כשאנחנו נמצאים בחברה ומוקפים באנשים, הראש שלנו עסוק בדברים אחרים ונדמה שהדיכאון נעלם, אבל כשאנחנו לבד עם עצמנו זה רק טבעי שהמחשבות האלה יחזרו ויתמקמו לנו בתוך הראש, יגרמו לנו לעצב ולשאלות בנוסח "מה אני עושה פה בכלל"... את ממש לא לבד עם המחשבות האלה, הרבה אנשים שותפים להן. אני יודעת שזו עצה שחוקה, אבל אני חושבת שדווקא בתקופה הזו את חייבת להתמקד בפעולות שגורמות לך הנאה, כדי "להזכיר" לעצמך למה את כאן, ולמה כדאי להישאר כאן. גם בתוך השגרה האפורה של היום שלך, תנסי עד כמה שאפשר לעשות דברים כיפיים, תשתדלי להקיף את עצמך באנשים שאת אוהבת, שגורמים לך לחייך. אני יודעת שאת אוהבת לכתוב אז אני אצא מתוך הנחה שאת גם אוהבת לקרוא, אז תני לי להמליץ לך על ספר נפלא שסיימתי לפני כמה ימים: "ימי שלישי עם מורי". מאוד ממליצה לך לקרוא אותו, הוא מעניק פרספקטיבה נפלאה על החיים, ועל מצבים קשים בפרט. ספר שמעורר חשיבה והשראה. שולחת לך חיבוק גדול מאוד אבישג
לאריאל היקרה שלום, כנראה שהיה לך יום טוב אבל גם יום קשה, פשוט היית עייפה וכאשר רב החובל עייף או ישן, העכברים יוצאים מהחורים. אם מדובר על תופעה בודדת או לעתים רחוקות לא הייתי מייחס לה חשיבות רבה מדי... אולם כאשר זה קורה ואת עייפה ויש לך את ההיסטוריה שלך והחרדות אז החרדות והמחשבות מתעצמות. נקווה שאת בדרך לשיפור, וגם תרגישי טוב ותמשיכי להנות מהלימודים וההוראה. תשמרי על עצמך, ביי הידש
שולחת לך חיבוק בחזרה תודה אריאל
דוקטור דחוף ביתי בת ה-26 עברה טיפולי פוריות . ביום הטיפול האחרון, התעלפה ללא כל סיבה. באותו יום בוצעה ההפריה . משך כל השבועיים היתה UP AND DOWN . המחזור איחר כשבועיים וההריון לא נקלט. לאחר שהגיע המחזור הודיעה הבת שכרגע היא לא רוצה לשמוע משום טיפול. החלטה כמובן נכונה. אך מאותו רגע כפי הנראה השתבשו חייה. היא נכנסה למצב של PANIC ATTACK עם דופק מואץ, חוסר תאבון מוחלט תחושה לא טובה. חוסר רצון לצאת מהבית ולהפגש עם אנשים. היתה אצל פסיכיאטר שנתן טיפול של RECITAL למשך שבוע 0.5 כדור ולאחר שבוע כדור שלם. כרגע גם לוקחת 0.5X3 ביום של לוריוון. אני מרגישה שהילדה שוקעת מה עושים דחוף!!!!!
אמא מודאגת שלום אני בת 25-פחות או יותר בגיל של ביתך וסובלת מ panic attack כבר 6 שנים. אולי הבת נלחצה ונבהלה מטיפולי הפוריות?! האם היו לה סימפטומים חרדתיים שנים לפני זה? המון אנשים סובלים מחרדות וטיפול תרופתי זה בסדר. מומלץ אבל לשלב את הטיפול עם טיפול פסיכותרפי\פסיכולוגי. אל תדאגי. אני אשמח לענות על כל שאלה שתהיה בשמחה כל טוב
לאמא שלום, נראה שהטיפול הוא מתאים וצריך לחכות כשבועיים שלושה עד שהרסיטל יעזור. עם זאת כדאי להפגש שוב עם הרופא לתמיכה ולשיחה בנוסף לטיפול התרופתי. בכלל, טיפולי פוריות קשורים למתח רב וחרדות ולכן כדאי ללוות אותם בשיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני לוקח רמרון כבר 5 חודשים והיום כשקניתי אותו שוב גיליתי שהמחיר של רמרון ירד ל- 60 ש"ח - ולא דרך קופת חולים (אני קונה את התרופה באופן פרטי) פעם שילמתי עליו קרוב ל- 300 ש"ח. סוף סוף החליטו שתרופות טובות הם לא לעשירים בלבד - כל הכבוד!
שלום לך למה הרמרון? טוב והאם קונים בסופרפארם? אני שמחה בשבילך שזה עוזר לך ושהמחיר ירד,תודה על העידכון.
http://starmed.msn.co.il/News/NewsItem.asp?id=1318
לא סתם ככה זה נכתב...
סתמניק. ?? או סתומניק?
ד"ר הידש, אני מודה לך על תשובתך. נטלתי סרוקסט כחמישה חודשים במינון 60 מ"ג. מאז הפסקתי הפתאומית הרגשתי רע מאוד פיזית.לאחר עצתך לקחת כדור אחד,קמתי בבוקר בהרגשה טובה יותר, ותופעות הלוואי פסקו. רציתי לשאול אותך, האם אתה ממליץ לי להמשיך ליטול כדור אחד במשך כמה ימים עד שתופעות הלוואי יופסקו, ואז אוכל לוותר על הסרוקסט לחלוטין? אני מודה לך עמליה
לעמליה שלום, אני חושב שכבר הבנת את העיקרון. אפשר לרדת במינון של הסרוקסט בקצב הנוח לך, וכאשר תרגישי שזה מהר מדי אפשר לחזור ולהעלות לכמה ימים. כמובן שהכי בטוח זה לאט מאוד. בכל אופן, האם התייעצת עם הרופא המטפל לגבי סיום הטיפול? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום דר הידש אובחנתי לפני שנתיים כמי שסובל מדיסטימיה. בשנה שעבר לקחתי סרוקסאט במשך כחודשיים חצי כדור ליום וזה השפיע טוב אז הפסקתי בהדרגה כך שלקחתי את הכדור שלושה חודשים. השנה שוב חזר גל הדכאון ובעוצמה יותר גבוהה. אני לוקח את הסרוקסאט חודש, בשבועיים האחרונים כדור ליום אבל לא מרגיש שום שיפור. האם להמשיך להאמין בכדור הזה או שהוא אמור להשפיע כבר אפילו בצורה קלה ויתכן שצריך להחליף אותו. אני נטול מוטיבציה, בקושי מתפקד או עובד, לא יכול לצאת מהמיטה בבוקר אבל משתדל להתמיד בפעילות גופנית- התעמלות הליכה. אודה על תשובתך, אילן
לאילן שלום, לצערי זה המהלך כאשר מפסיקים טיפול מוקדם מדי, הדיכאון חוזר והטיפול לא תמיד עוזר. בכל אופן כדאי לחכות לפחות חודש עם מנון של כדור שלם ויש המחכים שישה שבועות. ישנם רופאים אשר נוהגים להעלות במינון לשני כדורים ביום, הגישה שלי שונה ואני נוטה להחליף את הטיפול כאשר אין שפור במצב. תתיעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב, ואל תפסיק טיפול ללא הוראת רופא דר' גיורא הידש
שלום גיורא כרגע אני לוקח בהפרש של 12 שעות אבל אז אני לא נרדם בלילה מה הפרש השעות המינימלי שניתן לקחת את שתי מנות האפקסור היומיות ? בתודה ירון
לדעתי אין קשר לעובדה שאתה לא נרדם. אגב למה אינך עובר לאקס אר?
בכל זאת נדבקת בענין האותיות.....
שלום ד"ר היידש שמתי לב שלמרות טיפול ברמרון (30 מ"ג) אני עדיין חווה חרדה במצבים בהם אני במרכז הענינים (כמו ראיון עבודה, מתן הרצאה וכדומה). החרדה אומנם לא חזקה עד פניקה אך חדקה מספיק בכדי להשפיע על המעיים שלי (תכיפות במתן תצואה). בשאר המצבים כמעט ואיני סובל מחרדה בכלל. האם יש להסיק מזה שהתרופה אינה מספיק טובה בשבילי? האם כדאי להחליפה? אם כן במה? תודה רבה על עזרתך ועצותיך.
גם אני סובלת מאותה בעיה, וגם אני לוקחת רמרון, והוא עזר לי מאוד, אני לוקחת רמרון 45 מ"ג, השאלה היא כמה זמן אתה לוקח את התרופה, יכול להיות שצריך לתת לה עוד זמן לפעול, וגם כאשר אני מרגישה שבכל זאת יש לי חרדה או הרגשה לא טובה, אני לוקחת חצי כדור הרגעה במקרה שלי זה קסנס והוא מאוד עוזר לי. מקווה שעזרתי, בהצלחה.
לארי שלום, שאלה קשה מאוד, נכון שאנחנו מצפים ויכולה להיות הבראה מלאה ולכן שאלתך במקום. עם זאת בכל החלפת תרופה יש סיכון שהתרופה החדשה לא תתאים ואולי לא תעזור כלל? לכן ההחלטה קשה ולכל אחד צריך להחליט לפי מצבו ואישיותו ואין לי עצה מוכנה כללית . האפשרויות הן כמו שהילה כתבה, להעלות במינון, לחכות או להוסיף תרופת הרגעה בשעת הצורך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
