פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
23/12/2003 | 00:34 | מאת: הילל

לפני כמה חודשים אובחן אצלי מקרה של התקף חרדה. רציתי לדעת בבירור אם הסימפטומים שהיו לי אכן מעידות על התקף שכזה. באותם העיתים שנמשכו שעתיים( שהורגשו כמו 5 דקות בשבילי) , הרגשתי קושי לנשום, הרגליים והידיים ושרירי שבפנים נרדמו-הרגשתי הרגשת "נמלים" בהם. במשך כל אותו הזמן בכיתי ולא יכולתי לשלוט בכך. אז שוב, האם זהו אכן היה התקף חרדה? -דבר נוסף, מאז המקרה, לפעמים, בעיתות של לחץ אני מרגיש שוב את הרגשת "הנמלים" ברגלי או בידי...אך זו התופעה היחידה מהנ"ל שמופיעים לי במקרים אלו. האם הדבר אומר שהתקפים אלו ימשכו בעתיד , ובאיזו צורה. אודה מאוד :)

23/12/2003 | 03:43 | מאת: א

זה אפשרי, אך לא הייתי קובעת זאת בביטחה בדרך כלל מכל מה שציינת רק הסימפטום הראשון מופיע בהתקפי חרדה ומלווים לו מספר סימפטומים נוספים אותם לא ציינת הסימפטום העיקרי שלך מעולם לא שמעתי אותו שמוזכר בהקשר להתקפי חרדה , אם כי זה אוליי אפשרי. (זה יותר מוזכר בהקשר של תופעות הקשורות ללקיחת תרופות) לא ציינת, מי איבחן שזהו התקף חרדה? האם רופא משפחה? וגם, מה הרגשת /חשבת באותו זמן שזה קרה. נדמה לי שזה חשוב לא פחות ויכול לתת אינדיקאציה לא הייתי פוסלת ביקור אצל נויירולוג, לשלול אפשרויות אחרות. א.

25/12/2003 | 00:48 | מאת: הילל

תודה על התשובות. ובהמשך לשאלתי אציד כמה עובדות שנשאלו על ידכם .. התקף החרדה אובחן ע"י פסיכיאטר , אך הוא לא היה נוכח בזמן האירוע, אלא רק לאחריו.. בקשר לשאלה מה הרגשתי, זו הייתה הרגשת לחץ ממצב רע שנקלעתי אליו לחץ שהתפרץ אחרי זמן של "סחיבת " הלחץ בגלל נסיבות מסויימות.. שאלה נוספת יש לי.. האם יש טווך זמן כלשהו שאם לא היה לי בו התקף כזה , מהפעם האחרונה שכן קרה לי כמובן, שמצביע על כך שההתקפים לא יחזרו? ועוד שאלה, האם מענה לכך חייב להעשות בעזרת תרופות? והאם את הטיפול התרופתי יש לבצע זמן מסויים -קצר יחסית, שיתן מענה לתמיד? ושאלה נוספת.. סתם אין עוד :) מודה מראש.. :)

23/12/2003 | 22:35 | מאת: תשובה

שלום הלל, האם הייתי אצל רופא כדי לשלול בעיה פיזית? אם אכן נבדקת ופנית לנוירולוג ואובחנת כסובל מחרדה, אז זו חרדה... התופעות שתארת מתאימות להתקף חרדה, למזלך אחרי ההתקף הגדול חווית התקפים "קטנים". הייתי גם מציעה לך לבדוק את רמת הבי.12 בדם מאחר ופעמים רבות תופעה של נימול מתאימה למחסור בבי.12. כדאי שתפנה לאיבחון פסיכיאטרי. שילוב של תרופה שתותאם לך אישית ושיחות עם פסיכולוג יפתרו את הבעיה. תרגיש טוב!

24/12/2003 | 00:25 | מאת:

להילל שלום, כפי שנאמר התיאור מתאים מאוד להתקף של חרדה אבל צריך לשלול קודם כל בעיה גופנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 23:29 | מאת: נ י מ י ת

אדוני הרופא מאחר ובת משפחתי סובלת ממניה והרופא המטפל רשם לה 2 תרופות בשם היא מוסרת לנו שהתרופות הקלו ומקילים את הרגשתה , מאד היינו מבקשים מכבודו שיסביר לנו - מה פירוש מניה וכן ל מה התרופות: תגרילטיק<>ו פרפנן- מה סגולותיהם ומה הן גורמות ומה תופעות הלואי שלהן במידה ויש כאלה?? רק להוסיף שהמינון שהוטל על אחותי הוא חצי כדור בערב של 1 מ"ג מכל אחת מהן אודה לכבודו על הסבר ואסיים בברכת חג החנוכה נמה וחברה לחיים [-]

לנימית שלום, אני חושש לכתוב לך יותר מדי פרטים כיוון שאיני יודע את מטרת שאלותיך. יתכן ומטרתך טובה אבל היו בעבר גם מקרים אחרים. לכן רק אסביר שמאניה היא פעילות יתר. ההיפך מדיכאון, האדם פעיל מאוד, לעתים גם מצב רוחו טוב, יתכן שיבזבז כספים והישגיו בלימודים ובעבודה יהיו רבים מאוד. מצטער, אבל אני נוקט במידה של זהירות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/12/2003 | 01:56 | מאת: נמה

ד"ר גיורא הירש הנכבד תודה עבור תגובתך לפנייתי אך לצערי קבלתי רק חצי כוס וחשוב לי לדעת לשם מטרה אחת ויחידה פשוט להכיר את שתי התרופות שאחותי מקבלת, היא חברת קיבוץ וטלפנה לי ואגב סיפרה לי [ אחיות הלא?] ושאלה אותי אם אני יכולה למצוא לה פרטים על התרופות הנ"ל באינטרנט (לי יש מחשב שאני ע ובדת עליו אם כי אני ציירת] חיפשתי בספר התרופות לא מצאתי וגם אין לי זמן לקרוא ולחפש אז פניתי למדור שלכם באינטרנט ,,,,,,קבלתי,,,,,, תשובה,,,,,כאילו ,,,,, בחציה ,,,,,,, אשמח אם כבודו ישלים לי את התשובה ,,,,ואם כן ,,תודה בברכה לחג האורים ולשנה האזרחית החדשה 2004 נ מ ה [-]

24/12/2003 | 01:56 | מאת: נמה

ד"ר גיורא הירש הנכבד תודה עבור תגובתך לפנייתי אך לצערי קבלתי רק חצי כוס וחשוב לי לדעת לשם מטרה אחת ויחידה פשוט להכיר את שתי התרופות שאחותי מקבלת, היא חברת קיבוץ וטלפנה לי ואגב סיפרה לי [ אחיות הלא?] ושאלה אותי אם אני יכולה למצוא לה פרטים על התרופות הנ"ל באינטרנט (לי יש מחשב שאני ע ובדת עליו אם כי אני ציירת] חיפשתי בספר התרופות לא מצאתי וגם אין לי זמן לקרוא ולחפש אז פניתי למדור שלכם באינטרנט ,,,,,,קבלתי,,,,,, תשובה,,,,,כאילו ,,,,, בחציה ,,,,,,, אשמח אם כבודו ישלים לי את התשובה ,,,,ואם כן ,,תודה בברכה לחג האורים ולשנה האזרחית החדשה 2004 נ מ ה [-]

22/12/2003 | 23:10 | מאת: יוני

אני נוטל כעת כדור לוסטראל 50 מ"ג ופריזמה 20 מ"ג כי אני סובל מחרדתיות וOCD, אני הולך לרופא פרטי ולוקח את התרופות באופן פרטי, אף שאני לא עובד ומחפש עבודה (כנראה עבודה ציבורית) , בעבר גם הורדתי פרופיל בשירות בשל חרדתיות והעלתי שוב בהמלצות הרופא והפסיכולוג, שאלתי היא בהנחה שאני לוקח בבית מרקחת תרופה דרך הקופה, האם יש לזה השפעות על חסיון רפואי, או שמה הדיווח לא עובר מבית מרקחת על פרטיו ? שמעתי שאת הלוסטראל הולכים לא לאשר דרך מכבי, אלא עם לקחתי לפני שנכנסה מגבלה זו. אשמח מאוד עם תפרט יוני

24/12/2003 | 00:53 | מאת:

ליוני שלום, ראשית כדאי לחכות עם השינויים בקופות השונות. ישנן שומועות רבות ואני מקווה שאינן נכונות. נחכה ונראה לאן הדברים ילכו. לגבי החיסיון הרפואי. ישנן שתי אפשרויות. הראשונה והיקרה שהרופא הפרטי רושם את התרופות ואתה קונה אותן במחיר מלא בבית המרקחת. במצב זה אין רישום של טיפול נפשי בקופת החולים. אפשרות שניה שהרופא הפרטי כותב מכתב המתאר את המצב לרופא המשפחה וממליץ על הטיפול המתאים. כאשר תוותר על הסודיות הרפואית והמעביד יפנה לרופא המשפחה לקבל אינפורמציה רפואית, הוא יקבל גם את הנתונים הללו. אל תשכח שכדי למצוא עבודה כדאי להיות במצב נפשי טוב ואז הסיכויים עולים. בהצלחה במציאת העבודה. דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 23:02 | מאת: איריס

שלום ד"ר, כבר הרבה שנים שאני מטופלת בקלונקס,כדור אחד של 0.5 כל יום פלוס קסאנקס לפי הצורך.. לפני מספר חודשים החלטתי בסיוע רופא נירולוג לנסות להיגמל מהכדור. אציין שגם רופאת המשפחה סולדת מהכדור הזה ונתנה לי את תמיכתה אלא שהרופאה הפסיכיאטרית טוענת אחרת. הנסיון לא ממש הצליח ,אחרי בערך 3 חודשים ב"המלצתה" של הפסיכיאטרית חזרתי לכדור ,תוך שהיא מציינת "אמרתי לך ,את לא יכולה בלעדיו". אני ממש מיוסרת,כי אני מרגישה שאני בולעדת כדור שיש עליו המון חילוקי דעות ,והוא בכלל כדור שמיועד לאפילפטים ומי שאמור לאשר אותו הוא הניורולוג,שכאמור לעיל טוען שיש כדורים מוצלחים ממנו והוא כדור פאסה. אני פונה אליך בשאלה,האם יש כדור שמכיל רכיבים דומים לקלונקס ולא ממכר?ואפשר יהיה לקחת אותו בשקט,או לפי הצורך. אגב, אני סובלת מחרדות ובטח לא המקרה היחיד בעולם שסובל מכך ומסתדר בלי קלונקס,אז למה הרופאה מצמידה אותי אליו בנחישות כאילו אין שני לו? תודה .

22/12/2003 | 23:10 | מאת:

לאיריס שלום, תחילה אולי אסביר כמה דברים ומכאן נתקדם. הקלונקס הוא כדור טוב, אין בכלל חשיבות לגילו והוא לא פאסה. הדבר החשוב ביותר הוא שהקלונקס עוזר לך ומתאים לך. וזו עובדה. הקלונקס אינו מזיק לגוף ואינו פוגע או גורם נזק לאברים שונים בגוף! כלומר ניתן ליטול אותו שנים רבות ללא חשש לפגיעה בגוף או במוח. החסרון העיקרי הוא ההתמכרות, כלומר זו הרגשה לא טובה להיות עם כדור או כל דבר אחר שמתמכרים אליו. תמיד תעלה השאלה, אולי מבחינת הסיבה, מהבחינה הנפשית כבר הבראת ואת נוטלת את הקלונקס רק בגלל ההתמכרות. לא ציינת האם הפסקת לגמרי את הקלונקס ושלושה חודשים הייתה משוחררת ממנו, כלומר הצלחת להגמל ואז חזרו החרדות או שבזמן הירידה במינון החרדות חזרו. זו שאלת מפתח לכן אשמח להמשיך בדיון אחרי שאקבל תשובה. ביי דר גיורא הידש

23/12/2003 | 08:42 | מאת: איש הגשם

ומאיפה אתה יודע כל כךהרבה על הכדור המזויין הזה מהספרים שטויות אנחנו אכלנו איתו חרא אז אל תספר לנו סיפורי אגדות כמה שהכדור טוב ואנו מכירים אותך מר אידש מבית חולים העמק אז לך הביתה עם כל הבולשיט שלך עד היום נמנעתי מלהגיב לזיבולים שלך אבל מהיום אני כאן ואיתך

23/12/2003 | 22:58 | מאת: איריס

שלום רב, ראשית תודה על התיחסותך המפורטת. ולשאלתך,אכן נגמלתי מהקלונקס ל3 חודשים,אך בזמן זה צרכתי יותר קסאנקס,זה בעצם החזיק אותי. החרדות הם חלק ממבנה האישיות שלי לכן אין סיכוי שיחלפו איי פעם,כך לפחות הוסבר לי בכמה טיפולים שהיו לי. אכן אתה צודק שאם הכדור עוזר לי אמשיך ל"הנות" ממנו השאלה היא האם הוא היחיד שעוזר? האם אין דומים לו ,חדשים יותר? והאם לא כדאי לנסות לשחק עם התרופות על מנת למנוע התמכרות. על כך לא ענית לי. יש לעיתים שמופיע דיכאון,ואז הרופאים טענים שכל עוד שאני מטפלת בעצמי עם קלונקס בלבד אני לא פותרת את הבעיה מהשורש ולכן לקיחתו היא הסוואה לבעיה שרשית אחרת ואני שואלת אותך אם יש אלטרנטיבות. תודה

23/12/2003 | 00:16 | מאת: צביקה

קלונקס וקסנקס זה סמים ולכן לא פלא שאת לא מצליחה להיגמל. אחרי שמתרגלים לכדורים האלה זאת דרך ללא מוצא. פסיכיאטרים מחלקים סמים כאילו זה סוכריות. הם מתפרנסים מלמכר אנשים. גם נרקומנים (מכורים להירואין) מקבלים מירשמים לבנזודיאזפינים בכמויות גדולות- רק שתביני איזה אנשים לוקחים את הכדורים האלה.

23/12/2003 | 03:22 | מאת: "אור

הרופאה שלך היא בת זונה........נקודה הפכה אותך לנרקומנית..ועכשו אומרת את לא יכולה בלי...."אמרתי לך" אני קודם כל מוריד לה סטירה הנוירולוג שלך צודק...יש כדורים יותר טובים ולא ממכרים אבל צריך ליהיות נקיים בשביל שהם יעבדו טוב תיגמלי בהדרגה..........ותעברי לאפקסור ותגידי שלום לחרדות הגמילה לא קלה הרופאה שלך בטח קיבלה אחלה שבוע בבית מלון מחברת קלונקס ואל תקשיבי גם לדר הידש.....לפעמים יש לו יציאות לא במקום הוא אוהב קלונקס?? שיקח אותו הוא.........נקודה!!

23/12/2003 | 03:36 | מאת: א

איריס, הקלונקס כדור ממכר, מניסיון אישי זה לא ממש נחמד, אז תרדי מזה, יש כדורים אחרים שיעבדו לא פחות טוב בלי למכר. עזבי את הקלונקס , ומיצאי לך גם רופאה אחרת. א

23/12/2003 | 21:32 | מאת: ק

את מוכנה לחשוף את שם הרופאה שמתנהגת בצורה כזו למטופליה כדי שנדע למי לא(!) לפנות. תודה.

23/12/2003 | 21:40 | מאת:

שלום, מבקש לא להזכיר שמות של רופאים או אנשים אחרים. כל אחד יכול להכנס בשם בדוי ולכן אין זה מהנימוס להתחיל לתקוף אנשים שאינם יכולים להתגונן, אין כאן איזון. תודה דר' גיורא הידש

לפני כמה ימים שאלתי לגבי טופס ויתור סודיות לצורך קבלת טיפול בקופת חולים מכבי. קיבלתי הרבה תגובות ואני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיב. יש עדיין כמה נקודות שאני מתלבטת בהן: 1. אני זקוקה לטיפול וזה ברור. 2. הנטייה שלי היא לא לחתום על ויתור סודיות למען הקופה. אמרו לי שויתור סודיות זה משהו שחייב להיות מיועד לאדם ספציפי, ולא נראה לי שכל אחד בקופת חולים יוכל לעשות בחומר הפרטי שלי כבשלו. 3. הפסיכיאטרית שאני רוצה ללכת אליה וקיבלתי עליה המלצה לא יכולה לקבל אותי באופן פרטי כי היא עובדת עם מכבי. 4. נניח שאלך לרופא פסיכיאטר אחר באופן פרטי ואספוג את עלות הפגישה (כמה נהוג לקחת היום אולי מישהו יודע?), מה אעשה עם המרשמים? האם רופא המשפחה שלי יוכל לרשום לי אותם או שאצטרך בכל מקרה להגיע לפסיכיאטר של הקופה? הבנתי שעלות המרשמים באופן פרטי היא אסטרונומית. האם זה נתון לשיקול דעתו של הרופא והוא יכול לעשות לי פרצופים? 5. האם יכולה להיות לרישום בנושא הזה השלכה כלשהי לגבי קבלה לעבודה (למשל במשרות ציבוריות?) סליחה על כל השאלות, אני זקוקה לטיפול אבל מאוד חוששת שהדבר יפריע לי ויכשיל אותי ומחפשת את הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. מאוד אודה לכל התייחסות. מאיה

למאיה שלום, לגבי השאלות הראשונות, איני חושב שהן מיועדות אלי. אבל לגבי שאלה מספר 4. רופא המשפחה יכול לרשום את הטיפול על פי מכתב/המלצה של רופא פרטי. רוב התרופות בקניה בבית מרקחת פרטי מחירן אינו גבוה (פחות מ 100 שקלים לטיפול חודשי). ישנן מספר תרופות יקרות יותר ואני מאמין שהפסיכיאטר הפרטי יתחשב במציאות. נכון שאם תדווחי שאת עברת טיפול נפשי אין זה יתרון בקבלה לעבודה. בדיוק כמו כל מחלה אחרת, בריאות שלמה היא יתרון לעומת אנשים הסובלים ממחלות. אבל כדי להתקבל לעבודה טובה עדיף להיות במצב בריאותי טוב ומלא. בהצלחה דר' גיורא הידש

קיים חיסיון רפואי מוחלט על תוכן פגישה עם פסיכיאטר. הדבר היחידי שעובר זאת האבחנה הרפואית. לפי המירשמים בבית מרקחת יודעים גם איזה תרופות קיבלת. מה שנרשם אצל רופא משפחה עובר באותה צורה. אם לא תחתמי למעסיקים על וויתור סודיות רפואית לא ידעו שהיית בטיפול.

23/12/2003 | 07:41 | מאת: אריאל

הי מאיה בתור אחת שהייתה בטיפול פרטי שנתיים וחצי ולא מזמן עברה לטיפול דרך מרפאות החוץ של בית חולים ,אני מרשה לעצמי לענות לך. עלות של טיפול רטי היא גבוה מאוד ויכולה להיסתכם בכמה מאות שקלים לפגישה ( זה תלוי ביוקרה של הרופא ולעיתים גם באזורים בו הוא מקבל). לגבי המרשמים, רופאת המשפחה יכולה להמר אותם למרשמים של קופת חולים אבל לרוב צריך להשיג בשבילם אישור מרופא מחוזי ( ככה זה בכללית לפחות) וישנם תרופות שאינם מצויות בסל ועליהם תצטרי לשלם מחיר מלא . תרופות הנקנות באופן פרטי יכולות לעלות מאות שקלים בחודש . מאיה, נראה לי שברגע שאת תקבלי טיפול תרופתי דרך הקופה זה יכנס לתיק הרפואי אך את צריכה לעשות את השיקול של מה כדאי יותר: שהרופאה תדע ושאקבל טיפול טוב שאוכל לעמוד בו או שלא. אני לא חושבת שזה צריך לפגום בקבלתך לעבודה אולי בתפקידים מסויימים בהצלחה אריאל

23/12/2003 | 23:55 | מאת: שירה 59

בעניין משרות ציבוריות, שאלתי פה לא מזמן לגבי משרה שהוצאה לי בשירותי הביטחון וחששתי מאוד מן התוצאות. הגעתי למסקנה שזה מאוד תלוי במצבך, בטיפול שלך, במידת הפתיחות שלך לנושא והרבה מאוד במי עומד מולך. יש אנשים שזה מאוד יפריע להם, יש אנשים שיבינו שעומד מולם בן אדם בוגר שהבין שיש לו בעיה והוא מטפל בעצמו. זה סיכון שצריך לקחת. אני לקחתי אותו כי אני לא מאמינה בלהסתיר את מי שאני, ואת מה שאני כך חונכתי. קחי בחשבון שהפרעות נפשיות זה לא משהו נדיר בכלל. אם אני לא טועה 15% מהאוכלוסיה יסבלו מדיכאון לפחות פעם אחת במהלך חייהם. זה המון!!. זה שאולי יש לך תחושה שאת שונה, ואת חריגה, לא אומר שמי שעשוי להעסיק אותך בעתיד יחשוב כך או ידחה את מועמדותך לעבודה בגלל תקופה בחיי םשל ךשבה הזדקקת לטיפול פסיכיאטרי. כל זאת כמובן בהנחה שאת לא מסוכנת לעצמך,לסביבה, מצבך יציב וכו'.

היי מירב, את מוזמנת לצור עימי קשר ואני אזמין אותך אליי לטיפול בלא תשלום, אני לא פסיכיאטרית מוסמכת אך אני בטוחה שאני יכולה לעזור לך. תשלחי לי אי.מייל שמצורף או לפורום ואשמח...

22/12/2003 | 22:46 | מאת: פוליאנה

מקווה שפונה במקום הנכון, סיפור המעשה מעט קשה. אני אשה בת 46.בגיל 5 עברתי אונס על ידי אבי, (בגיל 6 אמי נפטרה ממחלה קשה שאינני יודעת מה היתה). אני גרושה ואם, ובקשר זוגי עם גרוש שמתעלל בי נפשית מזה שנים. אני בטיפול נפשי מזה 3.5 שנים ולאחר שני נסיונות אובדניים. לפני כשנתיים עברתי כריתת רחם בגלל כאבים בלתי נסבלים שלא אותרה הסיבה. לפני כחצי שנה עברתי אונס על ידי בן זוגי, וברחתי ושיניתי את שמי וכתובתי. בסופו של דבר, מצוקה פיסית ונפשית הביאה אותי בחזרה לזרועותיו. לפני כחודשים נתגלה בבדיקת דם אצלי CA125 - גבוה עם עליה של 25% . וציסטות בשחלות שנמצאו בUS תקינות לפני כחודש התחלתי לסבול מכאבים קשים, כך שאינני מתפקדת לחלוטין. (אולי כשעה ביום נטולת כאב נורא) לפני כשבוע נתן לי רופא המשפחה כדורי ווליום וכדורי ספסלמגין, לסיוע. הספסמלגין כמעט ולא השפיע. הווליום כן. אני לוקחת ווליום לפני השינה, ובמשך היום בעת כאבים משתמשת בחומר שאסור על פי חוק. זה החזיר לי חיים כמעט נטולי כאב (פרופוציה הפוכה). זה הסיפור. והשאלה אם הגעת עד כאן, האם אפשר שכל הכאב כולל בדיקת הדם (!!) נגרמו על ידי מניע נפשי , ולכן הווליום מסייע? ואני לא מדברת על מצב שבו המניע הנפשי גרם להיווצרות של מחלה גופני אלא על מצב שבו בדיקת הדם מעידה על CA125 בגובה של 123 עם עליה של 25% נגרמה רק על ידי מתח נפשי רב? האם נבדקה השפעה מחקרית כזו? (שבה תוצאת בדיקת הדם הספציפית משתנה כתוצאה בלעדית של מתח נפשי ללא סיבה גופנית כלשהי) אודה לך מאד על תשובתך

22/12/2003 | 23:23 | מאת:

לפוליאנה שלום, באופן עקרוני מתחים וחרדות משנים דברים גופניים. כך פחד גורם לדופק מהיר ועליה בלחץ הדם וגם להפרשה ועליה של הורמונים הקשורים למתח. עם זאת איני מכיר עבודה ואיני חושב שהחומר ששאלת עליו CA125 קשור למתח ועולה עם מתח. כך שהתשובה לשאלתך הספציפית היא שלילית. כדאי לשאול את רופא המשפחה כיצד הוא מבין את הבדיקה ומה החשיבות של הממצא. אם עשית רק בדיקת דם אחת, אל תשכחי את האפשרות שיתכן שזו טעות מעבדה.... טעויות מעבדה הם דבר לא נדיר וההמלצה הטובה ביותר היא לחזור שנית על בדיקת הדם. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

31/12/2003 | 01:40 | מאת: ענבל

פוליאנה שלום. שמי ענבל,אני לא פסיכיאטרית מוסמכת, אבל אני בטוחה שאני יכולה לעזור לך מבחינה נפשית במאת האחוזים ולתקן את מצבך הנפשי שהדרדר למצב בריאותי. אני אשמח אם תצרי עימי קשר למייל המצורף או לפורום, ואני אעזור בשמחה ללא תמורה. להתראות...

31/12/2003 | 14:07 | מאת: פוליאנה

לא שלחת מייל

22/12/2003 | 20:58 | מאת: עידו

אני טירון המשרת ביחידה קרבית. עקב חרדות (הדיאגנוזה נקבעה ע"י קב"ן צבאי. אני לא סבלתי מהן לפני גיוסי) ניתנה לי תרופה בשפ פאקסט. שאלתי היא האם תרופה זו ניתנת לאנשים צעירים והאם היא עלולהלגרום לטשטוש. בנוסף היתי מעונין לדעת אם מקובל להשתמש בתרופה לטיפול קצר או ממושך.

22/12/2003 | 23:27 | מאת:

לעידו שלום, יפה מאוד שפנית לעזרה ואתה ממשיך לשרת ביחידה קרבית, הדברים הללו חדשים בצה"ל ומראים על קידמה. אם לא קשה לך אשמח אם תפרט יותר על התהליך ועל ההתייחסות של צה"ל לחרדות. נראה שישנה התקדמות רבה בגישה וישנם רבים שרוצים לשמוע. בקשר לשאלותיך, מקובל שנוטלים פאקסט במשך כשנה כדי שהחרדות לא יחזרו. כלומר די מהר תרגיש טוב ורגיל, אולם הסכנה היא שהחרדות יחזרו, לכן מקובל לתת טיפול מונע למספר חודשים. אין בעיה לתת את התרופה לאנשים צעירים, התרופה אינה ממכרת, לעתים היא עלולה לגרום לטשטוש ועייפות בעיקר בתחילת השימוש ואחר כך הגוף מסתגל והתופעה חולפת. במצבים אלו אני ממליץ ליטול את התרופה בערב (ואז הטשטוש בשינה) או לחלק לבוקר וערב כל פעם חצי כדור ואז יש פחות תופעות לוואי. תשמור על עצמך דר' גיורא הידש

23/12/2003 | 00:09 | מאת: עידו

תודה רבה על התשובה המהירה. לצערי אני לא יכול לתרום יותר מדי ידע בנושא ההתייחסות של צה"ל להחרדות כי אני טרי בעסק...קשה לי מאד בצבא ולאחר התלבטויות רבות ביקשתי לשוחח עם קב"ן כי אני מרגיש שלראשונה בחיי אני בדיכאון. אני מרגיש שהקב"ן באמת מנסה לעזור לי (אני לא רוצה להשתחרר, רק להרגיש יותר טוב ) אבל עדין קשה לי לקבל את זה שאני סובל מחרדות ועוד יותר קשה לי להשלים עם זה שהטיפול הוא תרופתי. עכשיו יש לי חרדה חדשה והיא שהתרופות יגרמו לי לטשטוש ואני ארדם בשמירות...

22/12/2003 | 20:40 | מאת: ברוך

שלום ד"ר, חנוכה שמח לך ולכל המשתתפים. רציתי לשאול אם יש תרופות שעובדות בשיטת הגברת ייצור סרטונין, ולא במניעת ספיגתו. אותו דבר לגבי נוראפינפרין. והאם יתכן שמי שלא הגיב טוב לתרופות מסוג מונעי הספיגה יגיב יותר טוב לסוג השני של מגבירי ייצור. בתודה מראש

22/12/2003 | 23:31 | מאת:

לברוך שלום, איני מכיר אבל תמיד יש או יהיו דברים חדשים. אני לא בטוח שהטזה שלך תעזור. אם אתה רגיש לעליה ברמת הסרוטונין אז אין חשיבות לדרך שבה מגיעים לעליה ברמה. ישנם אפשרויות נוספות לטיפול אם קיימת רגישות לתרופות הפועלות על הסרוטונין. הרמרון פועל במנגנון אחר, לעתים המודל עוזר, תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן כמו אנפרניל או אלטרול, זיבן. כל אלו ונוספות אינן פועלות על הסרוטונין או הנוראפינפרין שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 17:20 | מאת: revo

כתבתי לך שבוע שעבר ומאז אני פשוט מרגישה נפלא, כל הפחדים והחששות נעלמו לחלוטין... שאלתי: האם זה ייתכןשהתגברתי?(אני מרגישה שכן) או שבחרדות ישנן עליות וירידות וזה יכול לחזור? תודה מראש.

22/12/2003 | 23:32 | מאת:

היי טוב לשמוע ממך ונקווה לטוב. חרדות עלולות לחזור אבל בהחלט אינן חייבות לחזור... אז בואי ונחשוב שהתגברת. בהצלחה ורק טוב הידש

22/12/2003 | 13:28 | מאת: ד.ל.

שלןם לך אנישמחה שהתגברת על המחשבות הטורדניות שהיו לך , אחאם תאמרי לי איך הצלחת להיתגבר על זה , והאם אומגה 3 יוכל לעזור בהפרעה זאת מנסיונך. תוה מראש

22/12/2003 | 23:32 | מאת:

מה שלומך? הידש

22/12/2003 | 12:04 | מאת: חנית

שלום אני בת 24 סובלת מדעכאון כבר שנים רבות טופלתי במשך חצי שנה בערך אחרי שאובחן אצלי הדיכאון וזהו הפסקתי הכל כי זה לא עזר והרופאה עוזבת ואין לי כח להתחיל עם משהו אחר אין לי חשק כבר לכלום וכולם רואים את זה הורי אחי ואחיותי וכן בעלי אני משגרת יותר מידי סימנים למצב הקשה שבו אני נמצאת וזה די מדאיג בעיקר את בעלי שלפני שבוע בערך לא רצה ללכת לעבודה כי הוא פחד שאפגע בעצמי איך מה אני יכולה לעשות כדי שלא יכאב לו מדי כשאני יעזוב אני כבר לא יכולה להתמודד החיים קשים לי מדי ופשוט נמאס לי לא רוצה טיפולים לא שיחות ולא כלום פשוט רוצה ללכת ודי אבל עדיין אני חוששת מעט לבעלי ולילדי אני רוצה לעזוב ושאף אחד לא יצטער אחרי אחרי הכל הם יוכלו להמשיך את חייהם בלי איזה דיכאונית שמסתובבת להם בין הרגלים אשמח לקבל התיחסות לשאלתי חנית

22/12/2003 | 13:54 | מאת: עלמה

חנית היקרה, אל יאוש! אנא עזרי כוחותייך ועשי את שצריך לעשות כדי לעזור לעצמך - פני שנית לרופא. דיכאון זה בעיה פיסית, זה מחלה כמו כל מחלה אחרת. יש הרבה תרופות חדשות ויעילות כנגד דיכאון. לפעמים לוקח קצת זמן עד שמוצאים את התרופה שתתאים לך. חשבי על כל יקרייך, שאת חשובה להם מאוד. הבנתי שיש לך גם ילדים, ולהם יש רק אמא אחת, ואין לה - ולעולם גם לא יהיה לה - תחליף! בקרוב מצא התרופה לבעיתך והכל ירה ויורגש אחרת! ובינתיים שולחת לך אהבה ותקווה.

22/12/2003 | 18:42 | מאת: אריאל

חנית יקרה הדיכאון צובע את הכל בשחור כרגע ולכן קשה לך לראות את המעבר אבל את צריכה להאחז בכל דבר כרגע וגם ברצון שלך לא לפגוע באחרים. התאבדות - לעיתים נראה שזה הפיתרון הכי קל וזמין אך צריך לזכור שממנו אין דרך חזרה. חשבי על כל אלה שאוהבים אותך ושיקרים לך ועל מה שזה יעשה להם. את זקוקה לטיפול ודחוף ללא כל דחיות. את נמצאת במצב שבו את חושבת מחשבות אובדניות וזה מצב לא טוב שדורש טיפול רפואי צמוד כמו שצריך. אני יודעת שלהתחיל מהתחלה זה קשה וזה תהליך לא פשוט את אנא עשי זאת למענך ולמען אלה שאוהבים אותך תרגישי טוב אריאל

22/12/2003 | 19:48 | מאת: מיכלמ

לחגית שלום, הודעתך מעוררת דאגה רבה. אני רוצה להציע לך לפנות בדחיפות לטיפול ולא לנקוט בפעולות שעלולות לגרום לך נזק גופני חמור ונכות. במצב חרום אנא היכנסי למונית ופשוט פני לחדר מיון. כמו כן אפשר ליצור קשר עם קו המצוקה של ער"ן 24 שעות ביממה- 1700501201 ער"ן שימרי על עצמך ואם תירצי לדבר אנחנו כאן בשבילך. מיכל מ

22/12/2003 | 12:04 | מאת: אייל

היי - מצויין כי ליקוי בחשק המיני יכול להיות חלק מתופעות הלוואי של התרופה (סרוקסט) שתי שאלות: האם זה קבוע? כלומר גם לאחר שימוש של שנתיים ? והאם זה גם כולל מגע - כמו ליטוף חיבוק נשיקה?

22/12/2003 | 23:41 | מאת:

לאייל שלום, בעיות בתפקוד המיני עלולות להיות בזמן טיפול עם סרוקסט אבל לא חייבות להיות. כמו כל תופעת לוואי הפרעה זו קוראת בשכיחות מסויימת. לא בדיוק הבנתי, אבל אם אתה נוטל סרוקסט כבר שנתיים ואין הפרעה בתפקוד המיני אז כבר לא תהיה אצלך... הסרוקסט עלול לגרום לשני סוגים של הפרעות. הראשונה היא ירידה בחשק וברצון למין והשניה היא קושי להגיע לאורגזמה, כלומר לוקח הרבה זמן עד האורגזמה (יש הרואים בכך יתרון). התופעות הללו אם הן קיימות לעתים מוקלות ואפילו חולפות במשך הטיפול אבל לא תמיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 11:43 | מאת: פלוטין וסרוקסט

לד"ר הידש שלום רב, אני בשבוע 11 להריוני. כשגיליתי בשבוע 5 שאני בהריון נטלתי סרוקסט וניסיתי להפסיק מהר ככל האפשר ללא הצלחה. תופעות של חולשה גדולה וזרמים גרמו לי ממש לחוסר תפקוד ולכן רופאת המשפחה ביקשה ממני לעבור לפלוטין בתקופת ההריון שלמיטב ידעתה נעשו בו יותר מחקרים טרטולוגיים מאשר בסרוקסט, והוא בטוח יותר. כיום אני נוטלת 20 מ"ג ליום אבל מאוד חוששת לעובר. התייעצתי עם המרכז הטרטולוגי בירושלים שניסה להרגיע אותי אבל אני עדיין מאוד מוטרדת, גם מהמעבר מסרוקסט לפלוטין ומההשפעה של זה על העובר. האם תוכל להרגיע אותי? תודה מראש.

22/12/2003 | 23:44 | מאת:

שלום, שתי התרופות בטוחות בהריון ואינן גורמות לנזק לעובר!! פשוט מאוד הפרוזק ותיקה יותר והיא פופולרית יותר בארה"ב ולכן יש אתה ניסיון מצטבר רב יותר, אבל שוב, שתי התרופות בטוחות בהריון!! לדעתי עדיף ליטול תרופה ולהרגיש טוב מאשר לסבול מחרדות ואי שקט בזמן ההריון. גם חרדות עלולות לפגוע בהתפתחות התינוק.. תרגישי טוב ותרגישי חופשיה לפנות לפורום עם כל שאלה דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 06:15 | מאת: גלי

שלום, יש לי כמה שאלות: 1. האם שעת נטילת התרופה משמעותית (ובלבד שתהיה קבועה)? כלומר האם זה משנה אם אני נוטלת את הכמוסה בבוקר או אחה"צ? 2. מדוע חל איסור על צריכת אלכוהול בעת הטיפול בתרופה (לפי העלון המצורף)? האם מדובר באיסור מוחלט או שניתן, מדי פעם, באירועים לשתות מעט? 3. האם תופעת עיכוב האורגזמה פוחתת עם ההתמדה בשימוש בתרופה? תודה רבה.

22/12/2003 | 18:02 | מאת: לגלי

לגבי שעת נטילת התרופה זה אינדיבידואלי בעיקרון זו נחשבת לתרופה מעוררת, וככזו נלקחת בבקר, אך יש כאלה שהיא פועלת עליהם כך שהיא דווקא גורמת להם להירדם, מניסיון בתקופה הראשונה ללקיחה, זה משמעותי יותר, או בעת העלאת המינון, אחכ זה לא מורגש.

22/12/2003 | 23:47 | מאת:

לגלי שלום, אני מצטרף לתשובה הקודמת. מהבחינה הרפואית אין חשיבות לשעת נטילת האפקסור, חשוב ליטול אותו פחות או יותר באותה השעה כל יום כיוון שהוא פועל כ 24 שעות וכדאי לשמור על יציבות גם אלכוהול וגם אפקסור פועלים על המוח לכן אסור להשתמש בשניהם. בדרך כלל יש הקלה בקשיים המיניים עם הזמן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/12/2003 | 00:24 | מאת: "אור

הצחקת אותו

21/12/2003 | 23:47 | מאת: מיואשת

ד"ר הידש שלום לך אני נוטלת 10 מ"ג ציפרלקס חודשיים בהדרגה התחלתי עם רבע אח"כ חצי עד שהגעתי לכדור שלם, הרגשתי הרבה תנודות במשך החודשיים האחרונים , הדבר הנוראי בעיניי שגרם לי זה עלייה של שלושה וחצי קילו מה שהחמיר יותר ויותר את דיכאוני בנוסף זה גורם לי לעייפות ושינה מרובה, וגם קצת בחילות לכן התייעצתי עם הפסיכיאטר טלפונית וביקשתי רשות להפסיק לחלוטין את הכדור אני מאוד מתוסכלת ומרגישה שזה גרם לי להשמנה מיותרת, אני ממש לא רוצה לצאת מהבית עד שלא אוריד את שלושתם פשוט זה קשה לי. הפסיכיאטר טען שאני יכולה להוריד לחצי כדור למשך שבועיים, ואני רוצה מיידית מדוע אי אפשר איני מבינה למה? אייזה תופעות יקרו לי ? נאם זה מסוכן שאני יפסיק פיתאום!? אני רוצה לשאול לדעתך הפסיכולוג טען שזו החלטה שלי וששבועיים זה לא זמן ארוך, אני משוכנעת שאני צודקת ברגע שאפסיקם אצליח לרדת חזרה למישקלי הקודם, תקן אותי אם אני טועה הרי הכדור משפיע על הסרוטין במוח שמשפיע על התאווה לאוכל במיוחד למתוק אנא תשובתך אני מיואשת ורצה כבר ממחר להפסיקם

היי אין ספק שממכתבך עולה שאת לחוצה. בכל אופן מקובל להפסיק את התרופה בהדרגה כיוון שלעתים כאשר מפסיקים בבת אחת ישנם סימפטומים של חרדה שהם תוצאה מהירידה המהירה ברמת הסרוטונין. עם זאת לא אצל כולם.... כך שאם תפסיקי בבת אחת יש סיכון שתסבלי מחרדות שהן תוצאה של הפסקת הטיפול ולא ממצב נפשי לא טוב. במצבים של תופעות לוואי ללא השפעה מטיבה של התרופה אני ממליץ להחליף לתרופה אחרת בתקווה שהתרופה החדשה תפעל היטב לשיפור המצב ללא תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 12:03 | מאת: פרח

תעברי לאפקסור XR הוא לא משפיע על משקל בכלל ועובד נהדר. גם איתו יכול להיות תופעות לוואי בהתחלה אבל להחזיק מעמד זה עובר.

21/12/2003 | 22:12 | מאת: מיכלי

האם ייתכן שאחרי 10 ימים של שימוש בפלוטין 20 מ"ג יתחילו תופעות לוואי של כאבי בטן ושלשולים או שאין לזה קשר לתרופות? אם אכן אלו תופעות לוואי, האם להפסיק את התרופה או לחכות?

למיכלי שלום, אכן שתי הסיבות יתכנו וברשת קשה לאבחן. יתכן שאכלת משהו לא טוב ואת סובלת מכאבי בטן ויתכן שהפלוטין גרם לשלשולים. פלוטין בדרך כלל גורם ליציאות רכות אבל לא ממש לשילשולים כך שאני מציע לחכות מספר ימים ולראות מה קורה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 20:53 | מאת: יוסי =

במשך כחודשיים לקחתי 1 כדור ציפרלקס 10 מג' נגד חרדות ודיכאון. מדיי פעם היו לי "נפילות" במצב הרוח ובעצת הרופא העלתי במינון לכדור וחצי ליום. ובמינון הזה נהייתי יותר עצבני וחסר סבלנות שינה מרובה ואי תפקוד מיני לא הייתה זיקפה כלל ואי יכולת להגיע לאורגזמה . שאלתי :האם לרדת בחזרה לכדור אחד ביום על דעת עצמי[התור לרופא רק בעוד חודש] עליי לציין שלקחתי כדור וחצי במשך שבועיים. בתודה מראש

21/12/2003 | 22:37 | מאת: דורית

היי לך ידוע שכדורים שנוגדים דיכאון מורידים חשק מיני אל תוריד מינונים בלי הרופא

21/12/2003 | 23:18 | מאת:

ליוסי שלום, חסר פרט חשוב, האם הכדור וחצי הביאו לשפור במצב הרוח או שרק גרמו לתופעות לוואי רבות יותר. כמדיניות אני מעדיף להחליף תרופה מאשר להעלות מינון, אבל די מקובל גם להעלות מינון. עם זאת כל שינוי כדאי לבצע רק בייעוץ עם הרופא המכיר אותך, אולי תוכל להתקשר אליו טלפונית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 20:01 | מאת: דורית

שלום רב אני בת 25 וסובלת 6 שנים מ panic disorder אני נוטלת תרופות כבר 5 שנים ונמצאת בטיפול קוגניטיבי מזה שנתיים ההתקפים אמנם פחות עוצמתיים ורמת התפקוד עלתה אך...הם עדיין פוקדים אותי מדי יום. האם זה נורמלי ליטול תרופות כל כך הרבה שנים?

21/12/2003 | 20:44 | מאת: תמר

דורית יקרה, 6 שנים זה הרבה זמן בשביל לסבול... אני מציעה לך לבחון מחדש את יעילות הטיפול שאת מקבלת , כלומר - לפנות שוב לפסיכיאטר, ולהתייעץ לגבי סוג התרופה והמינון הרצוי. יתכן ואחרי זמן כה רב יש מקום לשינוי. בנוסף, הייתי משתפת את הפסיכולוג/ית בהרגשה זו. אולי יש מקום לשקול שינוי גם בטיפול הפסיכולוגי. על כל פנים חשוב שהמטפל יהיה מודע לחומרת הבעיה . והכי חשוב - אל תתיאשי ואל תכנעי! תמר ( בעלת ניסיון ).

21/12/2003 | 20:50 | מאת: דורית

תמר יקרה אשמח מאד לשוחח איתך כבעלת ניסיון. יש לך מסנגר? אנא כתבי לי [email protected]

22/12/2003 | 07:03 | מאת: "אור

איזה תרופות?? את לוקחת?? גם אני סבלתי מהתקפי פאניקה 12 שנה כולל אגרופביה...וברוך השם!!

22/12/2003 | 10:21 | מאת: דורית

12 שנה זה המון איך נרפאת בסוף? לקחתי מלחון סוגים של תרופות. היום-קלונקס ופריזמה. האמת שאני קצת מיואשת. אשמח לדבר איתך באופן אישי. [email protected] אני חושבת שתוכל מאד לעזור לי יום טוב

21/12/2003 | 19:23 | מאת: אתושקה

דר' הידש ערב טוב! אמנם...לפני כשבועיים ענית לי על שאלתי...אבל...אני מבקשת להוויעץ בך שוב. תזכורת....אני בת 30 אמא לתינוקת קטנה בת 10 חודשים. מזה כחודש ימים אני סובלת מתופעות נאורולגיות קשות מאוד כגון: תחושת שיוט ובלבול קפיצות של שרירים זרמים בקצות האמצעות חולשה בגפיים נימולים מדי פעם לחץ חזק בראש טשטושי ראייה מדי עם הנאורולוג שמטפל בי החליט אחרי בדיקת עיניים ו EEG שאני סובלת מחרדה לבד ושלח אותי לטיפול בפאקסט. התופעות טרם חלפו, והתפקוד היומיומי שלי הולך ומחמיר מיום ליום ויכולת הריכוז שלי הן בעבודה ובן בבית הולכים ונחלשים... בטרם אני פונה להתייעצות נאורולוגית נוספת, אני מבקשת לבדוק עמך... האם התופעות שהזכרתי הינם תואמות למצב חרדה?? מחומר שקראתי בנושא התופעות בדרך כלל הן אחרות (דפיקות לב, תחושה של "התקף לב", הזעת יתר) אני מאוד מאוד מודה לך אתושקה

21/12/2003 | 23:24 | מאת:

לאתושקה שלום, התופעות הללו בהחלט עלולות להיות תופעות של חרדה. אני חושב שאם הנאורולוג סיכם שאין בעיה גופנית אז כדאי לפנות לפסיכיאטר ולא לנאורולוג. בחלק הנפשי הפסיכיאטרים מתמצאים יותר.... במיוחד כאשר באופן כללי ישנה החמרה במצב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/12/2003 | 22:10 | מאת: אתושקה

אני יודעת שאין אתם נוטים להמליץ על רופאים במסגרת הפורום אך אני חייבת עזרה.... תוכל להמליץ לי לאן לפנות אולי אליך?

21/12/2003 | 15:31 | מאת: אופק זך

שלום רב דר' גיורא הידש! אני נתקלת בקשיים עם עצמי המשפיעים על חיי -וכמובן גם על חיי הזוגיות. אני חסרת בטחון וכן חסרת אמון ,(מודעת לעצמי ומיידעת את חברי ),למרות שחברי אדם נפלא ומבין . אני מבקשת לדעת איך אוכל להתגבר על רגעי האמוציה ולהבין בהגיון באותם רגעי סערת רגשות את אשר אני מבינה אחרי שאני נרגעת. לרוב אני תובעת ממנו לתת לי אהבה בכדי שאוכל להרגע ,ואינני מצליחה לקחת את הכוח לאהב עצמי מתוכי. בנוסף, אני מנסה לאהב עצמי דרכו ,משליחה את האידיאל על בן זוגי ,חשה כאב של אובדן למרות שהוא איתי(כואבת כאילו זאת נבואה),אולי עלי לציין שאבי נפטר בהיותי בת 8. בבקשה ממך אנא ייעץ לי,ישנם מס דברים שציינתי התייחס אליהם. נ.ב אינני מטופלת.. . תודה רבה מראש.

21/12/2003 | 23:27 | מאת:

לאופק שלום, אם אעשה פסיכולוגיה ברגע, ויתכן שאיני מדייק, את אומרת שאביך נפטר בהיותך בת 8 ולכן אפשר להבין את החרדות מאובדן בכל התקשרות עם גבר. רק כאשר מתקשרים עם אדם ואוהבים אותו אז פוחדים מפרידה. וכפי שחווית לצערי מניסיונך הפרידה עלולה להיות בלתי צפויה וללא סיבה הגיונית.... לכן ההמלצה היא לפנות קודם כל לשיחות-פסיכותרפיה כדי להתגבר על החרדות. בהצלחה והמון ביטחון דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 15:03 | מאת: מירב

תרופה בשם מירו תוך כמה זמן מתחילה לעבוד?

21/12/2003 | 15:16 | מאת: אריאל

הי מירב מירו זה שם מסחרי אחר לתרופת רמרון שהיא תרופה אנטי דכאונית. שיפור משמעותי מתחילים לחוש בערך לאחר חודש ולעיתים חודשיים. שיפור כל שהוא אומרים להרגיש לאחר כשבועיים פלוס מינוס בהצלחה אריאל

21/12/2003 | 23:28 | מאת:

למירב שלום, כרגיל אני מצטרף לדבריה של אריאל. רק טוב הידש

21/12/2003 | 10:08 | מאת: NORD

לדוקטור הידש שלום. אני בת 33, בריאה ומטופלת מזה עשר שנים ב-SSRI עקב דכאונות, עם נסיונות כושלים להפסיק. לפני כשנה עברתי מ-Prozac ל-Seroxat על מנת להניק את ביתי (Seroxat עדיף בהנקה, כך הבנתי). אני מניקה עד היום ומרגישה טוב עם ה-Seroxat. גם ה-Prozac היה בסדר. הבעיה היא שככל הנראה, ה-Seroxat גורם לי לעלות במשקל - מאז שעברתי אני מעלה בהתמדה כחצי ק"ג בחודש, ללא שינוי בהרגלי אכילה ותוך כדי הנקה. אני מעדיפה להשאר עם ה-Seroxat ולהמשיך להניק, אך חשוב לי יותר להפסיק לעלות במשקל (ועדיף - לרדת). ברור לי שראוי להתיעץ עם מומחה פנים אל פנים, ובכל זאת אני פונה ליעוץ On-Line - אולי תוכל לתת לי עצה, או אולי להפנות אותי למומחה בעל ידע בתחומים אלה (פסיכיאטרים שפגשתי במרוצת השנים היו נחמדים ומלאי רצון, אך לרוב לא התרשמתי שהם מעודכנים בנוגע למידע הספציפי שאני מחפשת). תודה רבה מראש.

21/12/2003 | 23:31 | מאת:

לנורד שלום, התשובה היא די פשוטה. הסרוקסט גורם לתיאבון רב יותר ולכן העליה במשקל. (הסרוקסט עצמו אינו משמין..... בהבדל מאמונות עממיות). לכן כדאי לאכול פחות, או להוציא יותר אנרגיה בספורט או בכל אפשרות אחרת. כלומר בדיוק כמו כל דיאטה בהצלחה דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 08:51 | מאת: .OCD

לדר' גיורא שלום רב, אני סובלת מהפרעה זו מספר שנים ומטופלת בטיפול תרופתי באופן פרטי, שאלותי הם , כפי שהבנתי הבעיה נובעת מבעיה ביולוגית במח וממחקרים שביצעו נודע גם על גן שאחראי על הופעת ההפרעה , אם כך מדוע הפרעה זו שייכת לתחום טיפולו של פסיכיאטר (אני אישית אין לי בעיה אך החברה לא מבינה זאת) ולא רופא ניאורולוג ? מדוע אני והסובלים מכך מתביישים בהפרעה זאת וצריכים להסתיר זאת למרות שידוע שזו בעיה ביולוגית במח והסובלים מזאת זקוקים לטיפול תרופתי בדיווק כמו כל חולה במחלה אחרת? תודה מראש,

21/12/2003 | 10:12 | מאת: רוני

השאלה שהעלית היא בעיה חברתית הנוגעת לסטיגמה שיש לכל ההפרעות הפסיכיאטריות. כל מה שקשור במוח ובנפש נראה בעיני רבים כדבר שיש להתבייש בו ולהסתיר אותו. מכיוון שכפי שציינת אין לך בעיה אישית עם זה שיש לך OCD , את יכולה להסביר למי שתוהה ומתפלא שזו בעיה כמו כל בעיה רפואית אחרת . ה OCD מטופל ע"י פסיכיאטר מכיוון שהתרופות לטיפול הן תרופות פסיכיאטריות בהגדרתן.

21/12/2003 | 18:51 | מאת: משה

כל הפרעות החרדה, דיכאון לסוגיו, מניה, סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות -כולן מחלות מוחיות של מערכת העצבים. לכן אפשר להגיד שפסיכיאטריה היא תת קטגוריה של נאורולוגיה אבל פסיכיאטר לא חייב להיות נאורולוג. פרויד לדוגמה היא במקור נאורולוג ורק אח"כ התחיל לעסוק בפסיכואנליזה. פרויד לא היה פסיכיאטר. או.סי.די שייכת לפסיכיאטריה כי באו.סי.די יש גם התנהגות לא נורמלית ו/או חשיבה לא נורמלית ולא רק קצר בפעילות החשמלית במוח. לעניין הגנטיקה- אין גן אחד שגורם למחלה אלא קבוצה של גנים. לא פיצחו את הקוד הגנטי של מחלות נפש בכלל ושל מחלת או.סי.די בפרט ולכן בפסיכיאטריה עדיין רב הנסתר על הגלוי. ברגע שיפצחו את הנושא הגנטי אפשר יהיה לפתח תרופה ספציפית לאדם ספציפי. כיום התרופות מיועדות לקבוצה גדולה של אנשים שונים עם הפרעות שונות ומרכיבים גנטיים שונים.

21/12/2003 | 23:35 | מאת:

שלום אני מודה למשיבים ומצטרף לדעתם. דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 07:45 | מאת: תמר

ד"ר הידש שלום, בעקבות התמודדות עם תופעת החרדות וקריאה של חומר בנושא, יש לי מס' שאלות : 1. מה יכול לעורר "גל" של חרדות? האם יש טריגר להתפרצות התופעה ? ( אצלי זה התפרץ בגיל 30, ואני שואלת את עצמי, למה דווקא עכשיו?). 2. האם החרדה חולפת בד"כ לאחר תקופה מסויימת/גיל מסויים, או שאנו, בעלי הרגישות, נידונו לסבול מההפרעה ברמות שונות לאורך כל חיינו ? בתודה, תמר.

21/12/2003 | 19:16 | מאת: משה

לדעתי חרדות פורצות אצל אנשים עם "עור דק" ולכן הם תמיד בסיכון שהחרדה תחזור. ההסבר לחרדה יכול להיות קשור למנגנוני הגנה של האישיות אשר נחלשים במצבי לחץ או דחק גם אם אין מודעות שמדובר במצב דחק. טיפול פסיכודינמי יכול לחזק את ההגנות ובכך להפחית משמעותית את הסיכון לחזרה של החרדה. זאת גם הסיבה שממליצים לא לסמוך רק על הכדורים. לאדם יש גם נפש ולא הכל ביולוגיה. כלומר מעבר לסימפטומים הפיזיים של החרדה.

21/12/2003 | 23:45 | מאת:

לתמר שלום, הטריגר או גורם ההדק בהחלט יכול לגרום לחרדות מסוגים שונים. בולטת כמובן ההפרעה הפוסט-טראומתית אשר נגרמת מטראומה ושייכת לקבוצת החרדות. כל אדם עלול לסבול מהפרעה פוסט-טראומתית גם אם אישיותו יציבה וחזקה ביותר. מקובל שישנם שלושה מקורות לחרדות. הראשונה היא מגורמים חצוניים, פרט לטראומה, קשיים במשפחה, עבודה או פיטורין וכל גורם חיצוני אחר. השניים האחרים הם פנימיים, לעתים דחפים אשר נתפסים כאסורים עלולים לגרום לחרדות כמובן שדחפי מין ותוקפנות הם השכיחים ביותר. הסוג השלישי הוא מאני עליון או ממצפון מפותח מדי ומייסר מדי אשר עלול לגרום לחרדות והרגשה לא טובה. כמובן שכדי לברר את הסיבה חייבים להגיע לאבחון ו/או טיפול פסיכולוגי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 00:23 | מאת: קנדשוב

אני לוקח פבוקסיל כ3 שנים ומרגיש טוב אם זה למעט לחץ דם שעלה במקצת אך אנני יודע אם יש לתרופה קשר לכך. שאלתי הראשונה היא האם יש צורך לעשות בדיקות דם או בדיקות אחרות כחלק ממעקב בעקבות לקיחת התרופות, שאלה נוספת מה היא כמות האחזקה המינימלית שאפשר לקחת ועדין שהתרופה תשפיע יש לציין שאני לוקח היא 100 מ"ג ליום כאשר אני מדלג על יום אחד בשבוע, בברכת חג שמח והרבה בריאות יעקב הוספת תגובה שליחה לחבר/ה הדפסה לתצוגת הודעה אלכוהול 20/12 17:17 גיא אלכהל 20/12 22:54 ד"ר חגי הררי תופעות לוואי פיזיולוגיות של דיכאון 20/12 12:59 שרון קישור 20/12 22:51 ד"ר חגי הררי פרקינסוניזם 20/12 12:58 שרון פרקינסוניזם 20/12 20:58 ד"ר חגי הררי תעלומה 20/12 12:41 udi פתרון- באבחון מסודר 20/12 20:44 ד"ר חגי הררי רסיטל+ ויאגרה 20/12 07:00 מיה טעות רפואית 20/12 16:04 שוני תפקוד מיני ורסיטל 20/12 20:40 ד"ר חגי הררי TMS 19/12 21:51 זואי קישור TMS &#1463; OCD 20/12 20:21 ד"ר חגי הררי האם יש קשר בין PTSD ופעילות לקויה של בלוטת התריס 19/12 14:02 החלילן המזמר הפניה לפורום טראומה - בניהול ד"ר קרון 20/12 20:13 ד"ר חגי הררי התנגשות בין תרופות 18/12 23:10 לור אין כל בעיה 19/12 00:42 ד"ר חגי הררי תודה רבה 19/12 08:00 לור מה הוא הטיפול האופטימאלי במקרה שלי 18/12 22:35 דן דיכאון ורואקוטן 19/12 00:41 ד"ר חגי הררי שאלה לד"ר- 18/12 21:45 טמיר לטמיר 18/12 22:16 טלי לוסטרל 19/12 00:37 ד"ר חגי הררי הבדלי טיפול 18/12 21:10 רותי סכיזופרניה ומחלה ביפולרית 18/12 23:59 ד"ר חגי הררי אפקסור ונסיעה ארוכה 18/12 17:13 אלעד נסיעה טובה 18/12 23:55 ד"ר חגי הררי ועוד לדר מנדלוביץ' 18/12 15:52 טלי לדר מנדלוביץ- מכתב גלוי. 18/12 14:41 טלי את לא קצת אובססיבית ? 19/12 02:29 חנה האחרון שאפשר לתקוף פה בכל הטענות שהעלת הוא ד"ר מנדלוביץ 19/12 08:11 אני תשובה לדר' על הודעה קודמת 18/12 08:27 גיא בדיקת EEG מיועדת בעיקר לשלול אפילפסיה 19/12 18:34 ליצמן EEG 20/12 22:57 ד"ר חגי הררי מידע 18/12 01:45 טובהלה1 לטובלה 18/12 05:13 דר' שלמה מנדלוביץ כן, הפיך. אבל, מה תעשה מי שצריכה לקחת תקופות של שנים? תחיה בלי מי 18/12 00:25 שני הימורים 17/12 20:45 שלהבת טיפול בהימורים 18/12 05:08 דר' שלמה מנדלוביץ טיפול איפנוזי לפציעת הלם קרב 17/12 17:28 שון טיפול היפנוטי 18/12 05:04 דר' שלמה מנדלוביץ השפעת תרופה 17/12 15:17 בינגו מנסיוני התשובה היא לא,למרות שבכל הנוגע לתרופות זה אינדיבידואלי. 17/12 22:31 ירון4 האם הירידה בתפקוד המיני עקב נטילת פאקסט הפיכה ? 17/12 13:33 ארי כן. הפיך 17/12 20:39 Gad אם זה לאורך זמן אפשר לשלב תרופות שעוזרות לתפקוד המיני 18/12 00:36 יעל כן! 18/12 05:05 דר' שלמה מנדלוביץ תופעה של שיהוקים בלתי פוסקים , האם זה ענין נפשי 17/12 13:08 רוקסנה שיהוקים 18/12 05:02 דר' שלמה מנדלוביץ התופעה כסר קיימת הרבה שנים אבל רק בשעות לחץ . מזה 4 חדשים 19/12 20:09 רוקסנה האם התרופה איקסל לטיפול בדיכאון מוכרת ? 17/12 11:57 אריאלה איקסל 17/12 17:55 יעל תרופה לא משהו 17/12 20:54 שני איקסל 18/12 05:00 דר' שלמה מנדלוביץ משך טיפול 17/12 11:51 דן חייבים לקחת ברציפות 9 חודשים לפחות ובמינון 20 מ"ג לפחות 17/12 14:04 ליצמן אם התרופה עוזרת, לא מפסיקים ליטול אותה אחרי 3 חודשים 17/12 22:01 אפרת שימוש בתרופה נוגדת דיכאון 18/12 04:54 דר' שלמה מנדלוביץ גמילה 17/12 11:22 מאי למאי 17/12 23:48 דר' שלמה מנדלוביץ שאלה לד"ר 17/12 00:37 דדי מה השם של התרופה? 17/12 13:53 ליצמן לדדי 17/12 23:44 דר' שלמה מנדלוביץ קשר בין התרופה lustral לפעילות יתר של בלוטת התריס? 17/12 00:07 jepe לוסטרל 17/12 23:42 דר' שלמה מנדלוביץ הפסקה של נטילת פריזמה 16/12 23:34 יעל הפסקת פריזמה 17/12 23:38 דר' שלמה מנדלוביץ רסיטל -תחילת השפעה 16/12 22:50 מאיה צריך להמתין 6 שבועות בשביל לדעת 17/12 13:58 ליצמן סבלנות 17/12 23:41 דר' שלמה מנדלוביץ לד"ר מנדלוביץ 16/12 18:06 לימור ללימור 17/12 23:35 דר' שלמה מנדלוביץ הוספת הודעה חזרה לקהילה 41 42 עמוד קודם מקרא : הודעה ללא תוכן הודעה עם תגובה הודעה בלי תגובה הנהלת הפורום קובץ מצורף הודעה חדשה

21/12/2003 | 23:39 | מאת:

לקונדשוב שלום, אין צורך בבדיקות מיוחדות כיוון שהפבוקסיל אינו פוגע במערכות הגוף. המינון המינימלי המקובל הוא בין 50 מג' ל-100 כל אחד בהתאמה אישית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 22:34 | מאת: רינת

שלום רב! 1. אם סרוקסט משפיע עלי כל כך טוב, אולי זה אומר שמשהו לקוי בהפרשת הסרוטונין שלי? האם אפשר למדוד כמות של סרוטונין בגוף? 2. לאחר 9 חודשי טיפול ירדתי מ-20 מ"ג ליום ל10 מ"ג ליום, ואני מרגישה מצויין פיזית ונפשית. האם יש נזק בשימוש במינון כזה לאורך זמן? תודה וחג שמח רינת

21/12/2003 | 00:13 | מאת:

לרינת שלום, אי אפשר למדוד את רמת הסרוטונין כיוון שמדובר בסרוטונין שבמוח בין התאים (בסינפסה). ישנם ניסיונות לבדוק את רמת חומרי הפירוק של סרוטונין ולקבל מדד עקיף למצב הסרוטונין במוח אולם עדיין לא נמצאה שיטה טובה. אחרי כעשרה חודשי טיפול יש מקום לחשוב על סיום טיפול ובמסגרת זו על הורדת המינון. בכל אופן הורדה או הפסקה מוקדמת מדי עלולה לגרום לחזרה של תופעות הדיכאון והחרדה. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 22:32 | מאת: עיני

ברצוני לדעת מה דרכי הטיפול בנרקיסיזם ומה התאוריות שמסבירות את הנרקיסיזם

21/12/2003 | 00:15 | מאת:

לעיני שלום, שאלה כללית מאוד והתשובה לה ארוכה. אני חושב שהשאלה היא לגבי הפרעת אישיות נרקיסיסטית ותוכלי למצוא עליה חומר רב ברשת או בספרים. לגבי הטיפול בעיקר בשיחות-פסיכותרפיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

21/12/2003 | 08:56 | מאת: עיני

לדר" גיורא בוקר טוב . השאלה אכן מתייחסת להפרעת אישיות נרקיסיסטית. אני חיפשתי במאגרי המידע ומה שלא הצלחתי להבין זה האם בעית אישיות זו נובעת בגלל האגו, איד וסופר אגו לא בשלים או/ו בגלל חוסר מיצוי כל השלבים האנליים,אדיפליים וכו.. 2.האם פרט לפרויד יש תאוריות אחרות שמציגות את הפרעת אישיות זו? 3.והיכן אפשר למצוא חומר על דרכי הטיפול? לטיפולך אודה

20/12/2003 | 21:22 | מאת: חפציבה

שלום ד"ר רציתי לדעת האם אפשר לצאת מדיכאון עמוקבעזרת פסיכותרפיה בלבד או שחייבים טיפול תרופתי וכן קראתי פספר של ד"ר יורם יובל שדיכאון עובר ב"כ מעצמו לאחר כשנה - האם זה נכון או שלא הבנתי אותו כראוי?

20/12/2003 | 22:51 | מאת: ג.

גם אם זה נכון שדיכאון עובר מעצמו ללא טיפול תרופתי , הרי הסבל הכרוך בו והעובדה שהסובל מנוטרל בעצם מיכולת לנהל את חייו כרגיל , אומרת לדעתי שעדיף טיפול תרופתי אם הוא מצליח לקצר את הדיכאון ולהביא להחלמה מהירה. כאמור הטיפול העדיף הוא פסיכולוגי בשילוב תרופות הניתנות ע"י פסיכיאטר.

21/12/2003 | 00:17 | מאת:

לחפציבה שלום, הבנת נכון. דיכאון מטבעו היא הפרעה חולפת בדרך כלל, לעתים נמשכת יותר ולעתים פחות. כאשר מדברים על שנה מתכוונים לממוצע סטטיסטי וכל אדם זה אחרת. לכן אפשר להעזר בשיחות בלבד (הטיפול המומלץ הוא קוגניטיבי), אפשר תרופות ואפשר כמובן שילוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 20:57 | מאת: אסנת

אני בת 45, סובלת מבעיה מסויימת מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מרגישה לא טוב עם עצמי, עכשיו אני מתחילה להרגיש שפספסתי הרבה בחיים, שלא עשיתי כלום עם עצמי, אמנם עכשיו קצת מאוחר, אך עכשיו הכל מתחיל להתעורר אצלי, ויש לי רצון עז לעשות שינויים דרסטיים בחיים שלי, זה מאוד קשה כי אני נשואה אם לארבעה ילדים גדולים, אני מרגישה כבתוך מערבל מזון, רוב הזמן אני מבולבלת, הזכרון שלי נהיה על הפנים, סובלת מדיכאונות עם עליות וירידות, נשאתי בגיל צעיר מאוד ומאז הקמת התא המשפחתי לא עשיתי כלום עם עצמי עבדתי בכל מיני עבודות, אך אני פשוט שונאת את מי שאני ואת מה שאני, אני טיפוס וותרן, שקט, קשה לי להתחבר לאנשים, לא אסרטיבית, בקיצור לפעמים אני מרגישה כאילו שאני עושה טובה לעצמי שאני חיה בכלל מרגישה שאני אפס לעומת אחרות, יש לי כל הזמן נקיפות מצפון שאולי אני אמא לא מספיק טובה לילדים שלי, למרות שעל פניו זה לך כך, כל הזמן יש לי רגשי אשמה שאני לא בסדר, אני אשמה בכל דבר, כל דבר אני לוקחת קשה. מבקשת להתייעץ, תודה.

20/12/2003 | 21:22 | מאת: טל

הי אוסנת, כל מה שאת מתארת מוכר לי מעצמי. אני בגילך, וגם בהרגשתך (בייחוד בימים האחרונים). בהבדל אחד אני אינני נשואה ואין לי ילדים. אולי לדעתך העובדה שיש לך ילדים נראית כטרוויאלית, אבל בעיני זה הישג ואושר עצום. ייתכן שדבריי אלה עדיין לא משכנעים אותך להיות מרוצה מעצמך. טבע האדם הוא שאנו מקבלים כמובן מאליו את מה שיש לנו, ורואים בזכוכית מגדלת את מה שאין. לכן נסי להתייחס אל עצמך בחמלה ואהבה. עכשיו את יכולה להתחיל ללמוד משהו כמקצוע או תחביב, לעסוק במשהו שעוד לא עשית ורצית לעשות בעבר. אינך צריכה להוכיח לאיש דבר. ובינתיים שולחת לך חיבוק חזק מאחות. התעודדי!

20/12/2003 | 21:45 | מאת: אסנת

היי, טל, תודה על דבריך, הייתי זקוקה למילות עידוד כמו שלך, מכוון שאני בת יחידה ללא אחים ואחיות הרגשתי שבמשפט האחרון שלך התכוונת למה שאמרת, אני מנסה לעבוד על עצמי יום יום ולפעמים זה לא מצליח לי ואני שוקעת עוד יותר, אני זקוקה להמון עידוד שאין לי, אני גם לא משתפת אף אחד ברגשות שיש לי, זה קשה, אך מקווה להתגבר. תודה לך מקרב לב, אסנת

22/12/2003 | 18:08 | מאת: אורית

טל, כתבת מקסים, מזדהה עם כל מילה. אורית

20/12/2003 | 22:35 | מאת: אריאל

הי אוסנת תחושת חוסר ערך, שינאה עצמית וביטחון עצמי נמוך מאוד אופיינים בדיכאון ובעצם חלק מהביטוי של הדיכאון . תחושות אלה יכולות להישתפר עם טיפול נכון לכן חשוב שתגיעי לאבחון טוב אצל פסיכאטר ותקבלי את הטיפול המתאים. לגבי השינויים, אף פעם לא מאוחר ובהחלט יש לך מקום לשנות דברים וזאת תוכלי לעשות כשתרגישי יותר טוב ותאספי כוחות. בשביל זה את צריכה לטפל בעצמך ולא להזניח. בקשי הפנייה מרופא המשפחה בהצלחה ותרגישי טוב אריאל

21/12/2003 | 00:24 | מאת: מיכלמ

לאוסנת שלום, את סובלת מדימוי עצמי נמוך שהתפתח לממדים של דיכאון.כל מה שאת צריכה לעשות,הוא לפנות לרופא פסיכיאטר של קופ"ח בו את חברה, שם במידת הצורך יותאם לך טיפול תרופתי,ומשם תופני לשיחות. בקופ"ח הכללית הטיפול נערך במרפאה ציבורית לבריאות הנפש, ובקופ"ח האחרות יש אף אפשרות לבחור מטפל פרטי מתוך רשימה של מטפלים מוסמכים והמבוטח זכאי לכ-שלושה חודשי טיפול במחיר מסובסד מאוד. בהצלחה מיכל מ

21/12/2003 | 00:24 | מאת:

לאוסנת וטל לצערי זה המצב אבל בהחלט אפשר לשפר אותו ולהתחיל "קריירה שניה". ממה שאתן מתארות אתן מצדיקות את דברי פעמים רבות לדחוף ולשלוח את האנשים הצעירים לטיפול נפשי. לדעתי בשנות העשרים עדיף להיות במצב נפשי הטוב ביותר שאפשר. עם זאת בפסיכותרפיה אפשר לשפר דברים רבים ולשפר את איכות החיים במידה רבה. וכמו שטל כתבה, אסור לקחת שום דבר כמו מובן מעליו, צריך לברך על כל דבר טוב ולהכיר אותו בדיוק כפי שאנחנו מודעים לרע ולקשיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 19:03 | מאת: הילה

אני בת 40 אם לילד בן 10. בני אובחן עם הפרעת קשב וריכוז לפני כחמש שנים ומטופל בהצלחה עם ריטלין. לפני כשנתיים גם אצלי אובחנה התסמונת (במבחן טובה), בשנה האחרונה אני סובלת מחרדות על רקע מצב כלכלי קשה, אני מטופלת אצל פסיכולוגית מזה כשנה לפני חודשיים הפסיכולוגית המליצה לקחת טיפול אנטי דכאוני (ביקרתי אצל פסיכיאטרית שהמליצה על פלוטין) אני לוקחת את הפלוטין במשך חודשיים כשלאחר שלושה שבועות מאז התחלת הטיפול חשתי הקלה כלשהיא אולם במשך החודש האחרון אני לא מרגישה כל הקלה, אני מאוד עצבנית מתוחה וחרדה. הפסיכולוגית המליצה לקחת את הריטלין יחד עם הפלוטין (בתקופה שלקחתי את הריטלין הרגשתי טוב, הצלחתי להתארגן עם הזמן ולהיות בפוקוס, ולעמוד במשימות יומיות שהצבתי לעצמי. אגב לריטלין היתה תופעת לוואי מאוד מבורכת מבחינתי - בתקופה שהשתמשתי בריטלין נעלמו לי המיגרנות שמהן אני סובלת בתדירות גבוהה ביותר) ולשאלתי (סוף סוף...) האם ניתן לקחת את שתי התרופות יחד?

21/12/2003 | 01:03 | מאת:

להילה שלום, איני יודע לגבי השילוב ואני חושב שאין ספרות בנושא. באופן כללי אני מעדיף תרופה אחת בלבד ואז יודעים מי השפיעה לטוב וממי תופעות הלוואי. אם אפשר עדיף לא ליטול יותר מתרופה אחת, למרות שיש יוצאים מהכלל. אם הפלוטין לא עזרה לך כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי החלפת התרופה לתרופה שונה מאותה המשפחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 18:08 | מאת: נבו

נאמר לי ע"י הפסיכיאטר שלי כי במחקרים שנעשו נמצא כי פקסט(סרוקסט) גורם לאלימות אצל הנוטלים אותו לאורך זמן. מסיבה זו החליף לי את הפקסט לפריזמה. האם זה נכון? דווקא הפקסט השפיע עלי טוב ולא נעשיתי אלים מאז שהתחלתי (כשנה וחצי) עם הפקסט.

21/12/2003 | 01:07 | מאת:

לנבו שלום, מדובר על שמועות רבות שיתכן וילבשו תוכן יותר ממשי, באנגליה הוקמה ועדה אשר בוחנת את הנושא. בינתיים באנגליה המליצו במסיבה זו לא לתת פקסט=סרוקסט לילדים וגם את כל התרופות מקבוצה זו פרט לפרוזק=פריזה. כך שאם אינך ילד אין הכלל תופס עליך. בארץ עדיין משרד הבריאות לא אימץ את הכלל הזה. בנוסף, האלימות מופיעה בדרך כלל בתחילת הטיפול ולא בהמשך, לכן אם הינך מבוגר והפסיכיאטר המליץ על החלפת התרופה רק מסיבה זו, נראה לי שהפסיכיאטר נקט בזהירות יתר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 16:24 | מאת: א.מ.

20/12/2003 | 16:27 | מאת: א.מ.

שלום לד"ר הידש בני לקח אפקסור XR 75 מ"ג במשך שבועיים והרגיש הטבה. מזה שלושה ימים שהוא לוקח כמות של 150 מ"ג וטוען שיש ירידה במצב רוחו. האם יתכן שזה נובע מהשינוי במינון? שבוע טוב א.מ.

21/12/2003 | 01:10 | מאת:

שלום, איני סבור כך, נראה שמדובר בשינויים במצב הרוח שאינם קשורים עדיין לטיפול התרופתי, חייבים לחכות עוד כשבוע שבועיים כדי להעריך את יעילות הטיפול התרופתי. האם קרה משהו או שיש סיבה לירידה במצב הרוח? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר,האם תוכל לעזור ולומר לי מה ההבדל בין אפקסור IR לאפקסור XR, גם מבחינת ההשפעה שלהם וגם בצורה(איך הם נראים ויזואלית)? פשוט השגתי מחברה שלי שעובדת בבית החולים כמה כדורים של אפקסור שסוג אחד נראה עגול והשני יותר מצולע כזה שאפשר לחתוך אותו באמצע וגם רשום עליו "37.5". מי זה מה? בבקשה אני חייב לדעת, בכדי שאדע מה ליטול? האם זה משנה אם אטול פעם סוג כזה ופעם אחר?

יואב שלום, אסור לך לקחת על דעת עצמך כדורים ללא פיקוח ודרך אגב לאף אחד חוץ מלרופא המטפל אסור לתת לך ככה סתם כדורים. לא משחקים עם תרופות

ליואב שלום, בודאי שאסור ולא כדאי ליטול תרופה על דעת עצמך. כנראה שאתה מדבר על אפקסור רגיל IR, ישנם שני סוגים של כדורים שהם זהים. הראשון הישן יותר מיבואן אחד היה לפי זכרוני עגול וכעת שהיבואן התחלף הכדור משושה. האפקסור XR מופיע בקפסולה (פלסטיק) ושונה משני קודמיו. באופן כללי מדובר על אותו החומר גם ב IR וגם XR והמינונים הטיפוליים זהים. ה XR ארוז בצורה שונה ולכן משך פעולתו בגוף ממושך יותר וניתן ליטול אותו פעם אחת ביום בלבד. שבוע טוב, ותזהר עם תרופות דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 15:12 | מאת: מיהב

בעלי נוטל רסיטל 20 ההשפעה נפלאה והחלפתו אינה נשקלת אולם יש לו תופעה של חוסר יכולת להגיע לשפיכה {מאז נטילת התרופה} ולכן קיבל ויאגרה 25 מ"ג להפתעתנו לויאגרה לא היתה השפעה כלל ועדיין לא הצליח להגיע לשפיכה מה לעשות החיים יפים עכשו אבל האם להתנזר? איננו רוצים להחליף תרופה האם להגדיל מינון ויאגרה?

21/12/2003 | 01:18 | מאת:

למיהב שלום, לצערי מדובר בתופעת לוואי של הרסיטל, תופעה שכיחה אבל אינה קוראת אצל כולם, הויאגרה לא ממש עוזרת כדי לשפר את הבעיה ואין טעם להעלות במינון. פעמים רבות הבעיה מוקלת עם הזמן ולעתים חולפת אבל לא תמיד. האפשרות היא להיתייעץ עם הרופא המטפל ולחשוב על החלפת הטיפול. למרות שגם תרופות אחרות גורמות לבעיה זו יתכן שדווקא אצלו היא לא תקרה. צריך גם קצת מזל עם תופעות הלוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

20/12/2003 | 08:30 | מאת: אריאל

בוקר טוב רציתי לשאול שאלה שמציקה לי מאוד וזה ארוע שחוזר על עצמו מדי פעם. אתמול בלילה כשהלכתי לישון שמעתי כאילו קול של פאלפון רוטט או מין זמזום כזה, אני לא יכולה להסביר את הרעש. כנראה שזה בא מהמקרר אבל אני נכנסתי ללחץ שרק אני שומעת את הרעש וזה ממש הכניס אותי לחרדה איומה: הרגשתי מין חוסר שקט כזה וכובד על הלב, בחילות איומות והרגשת פחד נוראי בלתי מוסבר. כמעט שכבר לקחתי כדור הרגעה. בסופו של דבר נרדמתי. שמתי לב שיש לי רגישות יתר לרעשים. האם זה מוכר? מה קורה לי? תודה מראש אריאל

20/12/2003 | 10:05 | מאת: בוקר טוב

אריאל יקרה, גם לי יש רגישות יתר לרעשים אפילו מזעריים. כל כך רועש בראש עד שכל דבר קטן שמפריע מבחוץ ממש מזעזע את הכל מבפנים. זה יכול להיות אפילו רשרוש קטן שבקטנים. זה יכול לקרות בגלל רמת חרדה גבוהה ואז כל החיישנים פועלים בצורה הכי רגישה. שיהיה יותר קל ושתהיינה פחות דאגות תרגישי טוב

20/12/2003 | 12:48 | מאת: שגב

היי יקירתי, תחילה אומר שהתגעגעתי מאוד מאוד במיוחד אלייך פסיכולוגית קטנה שלי. אז בקשר לרעשים,כן מוכר ואפילו מציק. שמתי לב שאני רגישה יותר לכל דבר שקורה סביבי,יותר מכל אדם אחר.כמו שכתבה קודמתי,כל דבר קטן אנו שומעים וחושבים שרק אנו שומעים אותו.אז לדעתי,לא רק אנו שומעים אבל רק אנחנו חושבים שרק אנחנו שומעים?נישמע לך הגיוני?ניראה לי שזה אכן כך. מקווה שלא סיבכתי אותך עם ה-"חושבים" ו"שומעים". אם היינו קצת יותר זורמים ופחות חרדים לכל מה שקורה סביבנו(וזה עוד יקרה)אז לא היינו כל כך ערים לרעשים המזעריים האלה. בקיצור-מה שלומך ? איפה כל שאר החברה שאנו מכירות? שגב

20/12/2003 | 17:38 | מאת: אריאל

תודה על העידוד. זה עוזר לדעת שזה לא רק אצלי כי אני הרגשתי באותו רגע שאני פשוט משתגעת- במלוא מובן המילה

20/12/2003 | 01:57 | מאת: יוני

יש לי גלי חום ואני לא רגוע, אובחנתי כסובל מ OCD לקחתי סרוקסט אבל זה הקפיא לי את מערך החשיבה, לקחתי 40 מ"ג פריזמה שהוריד את החרדות ולא עשה תופעות לוואי, אך עדיין היו חרדות, כיום אני נוטל כדור פריזמה 20 מ"ג וכדור לוסטראל 50 מ"ג ובלילה 0.5 ריספרדאל 1 מ"ג, שאלתי היא האם צורת טיפול זו היא נכונה?

20/12/2003 | 13:49 | מאת:

ליוני שלום, OCD היא הפרעה עקשנית ולכן לעתים מגיעים לטיפולים לא מקובלים. בדרך כלל אני מעדיף טיפול בתרופה אחת או בשתיים (נוגד דיכאון עם רספרידל), אבל ב OCD לעתים קרובות יש שילובים של תרופות כדי להגיע למינון גבוה עם מינימום של תופעות לוואי. כך שבהחלט יתכן שהשיקולים של הרופא המטפל נכונים. שיהיה רק טוב וחג שמח דר' גיורא הידש

19/12/2003 | 22:07 | מאת: דאגנית וחרדה

ד"ר הידש חג- שמח! שאלתי היא כזו אני מאוד חרדה לשלומו של אחי בן ה-27 , הוא בחור מופנם מוכשר מפונק אף פעם לא היה לו קשר רומנטי , הוא לא יוצא לא מבלה החבר הכי טוב שלו זה הטלויזיה הוא חושב שתמיד הוא צודק ושכולם חייבים לו משהו כנל לגביי הוריי שעושים הכל למענו , בקיצור לא עצמאי ביכלל , אבל סיים את לימודיו האקדמיים בהצלחה ובסך הכל בחור טוב מאוד אבל לצערי עם כל זה שהוא חכם יש לו מעין חוסר מודעות מסויימת בחיי היום יום דברים פשוטים, שאלתי אותו כמה וכמה פעמים מדוע הוא לא יוצא ומבלה ותמיד ענה לי בעצבים " מה זה עיניינך קרציה" ועד שענה לי נשבע לי שזה לא ביגלל חוסר משיכה לבנותבכל מקרה הוא טוען שכבר כמה שנים הוא חולם על שאיבת שומן בחזה(גניקומסטיה) ומתיחת בטן ולכן ביקש עזרה ממני בתנאי שלא אספר לאף אחד כולל הוריי ואחיי וזה מה שקורה אני מסייעת לו ביעוצים אצל פלסטיקאיים מיכיוון שאני מכירה את התחום, בכל מקרה אחד הפלסטיקאיים הגדולים שאני מכירה מבית חולים במרכז הארץ באופן אישי טען בפניי שלדעתו הוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ושהוא ממש לא צריך את הניתוח אחי מאוד היתעצבן ויצא בכעס גדול עליו בימים אלה מצאתי רופא אחר שמוכן לנתח אותו למרות שמצבו לא כזה קשה . פסיכולוג שאני מטופלת אצלו מבלי להכירו טען שלפי מה שאני מספרת עליו ועל התנהגותו הוא סובל מיפיגור ריגשי מסויים ולכן אני צריכה להפסיק להעלב ממנו ולהפסיק ליבכות ולקחת ללב ממנו, כמובן שביקשתי ממנו להגיע לטיפול אבל הוא סרב וטען שאני זקוקה לטיפול כמו כן הפסיכולוג שלי טען שהמנתח יקח על עצמו כזו אחריות מיכייון שאחי במילא לא יהיה מרוצה מהניתוח כי הוא לא מבי ן את הניתוח שאיליו הוא הולך, אני משוכנעת שגם הפסיכולוג וגם הפלסטיקאי הבכיר צודקים, מה דעתך, יש כבר תור לניתוח אני מרגישה שהוא לא סגור והוא כל הזמן מתחבת ושואל אותי בלי סוף תהיות ושאלות הוא רוצה שיתנו לו 100 אחוזי הצלחה הוא לא מבין שהוא לא יקבל זאת אלה מישרלטן בילבד, אני ממש רואה שחורות אחרי הניתוח, אחי טוען שאחרי הניתוח הוא ירגיש בעל ביטחון עצמי גבוה יותר ויהיה לו קל לצאת עם בנות בקיצור הוא חושב שכל בעיותיו יפתרו אחרי הניתוח והוא טועה בגדול , ד"ר מה דעתך? מה כדאי לעשות? האם הוא צריך איבחון ליפני שיבצע הניתוח לדעתך? אנא ממך אבקש תגובתך בברכת חג- שמח!!! המודאגת

19/12/2003 | 23:47 | מאת:

שלום, לצערי נראה לי ממכתבך שדאגתך במקום. ריכוז כל החרדות בגוף כאשר הסטיה בחזה אינה גדולה עלולה להעיד על בעיה נפשית. במקרים כאלו בדרך כלל אחרי הניתוח של החזה ימצא דבר אחר לתלות בו את הכשלונות ואת הקשיים. כך שהניתוח עשוי להצליח ולשפר מעט את מבנה הגוף, אבל הוא לא ישפר את ההתנהגות ואת הקשיים הרגשיים שקיימים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/12/2003 | 19:49 | מאת: פופו

יש לי בעיה בן זוגי לחים תפס אותי בשקר אכזרי היום, גנבתי ממנו כסף מארנק עמדנו התחתן אני כולי בבושת פנים ואין לי מנוס זה נגמר פשוט בא לי למות אנ י בת 27 תעזרו לי

20/12/2003 | 15:15 | מאת: מזדמנת

שלום לך, מה שקרה בוודאי מביך אותך, אבל בירור המניעים שלך למעשה, עשוי לעזור לך. את כותבת שאתם עומדים להתחתן, אם כך יחסיכם אמורים להיות קרובים וגלויים. אז מדוע לא פנית וביקשת ממנו פשוט "הלוואה" או עזרה כספית? האם משום שאת חוששת שהוא יסרב, יבקר אותך, יתקמצן? אולי זה מעיד על בעיה מסוימת ביחסים שלכם, ועל אי אמון מצדך או מצדו. תגובתו על מעשך, הוא גם מבחן ליחסו אלייך, ולנכונותו לקבלך, לסלוח, לתקן דברים ביחסים שלכם ובו עצמו. כולנו טועים, וגם אם זה מכאיב אי אפשר להתאבד בגלל כל טעות. מה שנותר זה להתנצל, והעיקר - להפיק את הלקחים. כל טוב!

20/12/2003 | 21:31 | מאת: חפציבה

פופו היקרה בדיוק היום קראתי ספר עם מקרה כמו שלך- אדם נקלע למשבר שכרגע הוא לא יודע איך לצאת ממנו ובא לו למות. בספר- שהוא טיפולי- היה כתוב שהדרך הטובה לטפל בזה היא לדבר עם מישהו שיאיר לך את המצב באור שונה אחר מימך כי כרגע את לא במצב שאת יכולה לראות את זה באור טוב. או אפילו לנסות לשבת עם עצמך ולחשוב בהיגיון ולראות ששום דבר הוא לא סוף העולם. אני אומרת את זה מנסיון כי לפני כחצי שנה קרה לי מקרה שרציתי גם למות והיום במבט לאחור אני רואה שהצלחתי להתגבר על מה שקרה ושהמצב יכול להישתפר. מקווה שתחשבי בהיגיון ויהיה לך עם מי להיתיעץ בהצלחה-חפציבה

19/12/2003 | 19:13 | מאת: שרון

שלום,ברצוני לשאול שאלה על אימי, אימי היא אישה בת 62 לפני כ- 5 שנים היא אובחנה כחולת פיברומיילגייה וכחולת IBF ( המעי הרגיז ) היה לה כאבים בכל הגוף ועצירות ושלשולים וכאבי בטן בלתי פוסקים. היא טופלה בכדורים אנטי דיכאוניים כי בעקבות המחלה היא נכנסה לדיכאון קשה, הכדורים הם : קלונקס, פבוקסיל, סרוקסט, פריזמה, אלטרול. וכרגע היא משתמשת ברמרון, ברצוני לציין שהיא לקחה כל כדור לתקופה של חצי שנה , את האלטרול היא העלתה עד 100 מ"ג וכן לפעמים היא שכחה לקחת כדור ביום (היא שיחקה עם הכדורים) . בשנה האחרונה אני הבחנתי שהליכתה של אימי משונה – היא הולכת קצת מכופף יד ימין ורגל ימין קצת פחות פעילות מאלו של צד שמאל, כשמעירים לה היא מצליחה להתיישר אבל אחרי כמה זמן היא שוב מביטה לרצפה, היא טוענת שהיא מפחדת ליפול כשהיא הולכת לכן היא מסתכלת שאין מכשולים ברצפה. כמו כן יש לה יובש בגרון ובלשון ולפעמים היא משתעלת אך זה כבר קיים הרבה שנים. הראומטולוג טוען שתופעות אלה יכולות לנבוע גם ממחלת הפיברומיילגייה כגון כאבים בצאוור, קושי בלהניע את הראש, כאבים בזרועות, בידיים , שריפה בגוף וכדומה. אימי טוענת שקשה לה ללעוס אוכל וקשה לה לבצע פעולות פשוטות כמו פתיחה וסגירה של כפות הידיים, יש לה הרגשת שריפה באיזור הקיבה, היא רוצה לבצע פעולות מהר בגלל עצבים, היא טוענת שבצד שמאל בראש יש לה תחושה של תפוס. לקחתי אותה לפסיכיאטר והוא טוען שיכול להיות שיש לה פרקינסוניזם, ולקחתי אותה לנוירולוג אך הוא לא נתן תשובה חד משמעית לגבי מצבה. השאלות שלי הן כאלה : א. האם יש לה פרקינסוניזם ? ומה הבדל בין זה לבין מחלת פרקינסון ? ב. האם יתכן שהכדורים גרמו למצבה או הדיכאון ? ואיך אפשר לאבחן את מצבה (לעשות אבחנה בין פרקינסוניזם לפרקינסון) והאם רמרון הוא כדור שגורם לפרקינסוניזם ? אני אשמח לקבל שם של פסיכיאטר או נוירולוג או רופא כל שהוא המתמחה בתחום זה כי מצבה של המשפחה מבולבל ואולי אימי צריכה לקבל עוד כדורים לעכב מחלה נוירולוגית שאולי יש לה . נ.ב. בדיקות הדם הכימיות תקינות כולל B12, B1 וכל הבדיקות של הראומטולוג תקינות , אימי עשתה גם בדיקת קונוסקופיה שיצאה תקינה . תודה רבה לכם מראש.

19/12/2003 | 23:54 | מאת:

לשרון שלום, תחילה אענה על השאלה הקלה. תופעות של פרקינסון נקראת סינדרום פרקינסוני, כלומר התופעות של פרקינסון עלולות להיות קשורות למספר מחלות (כדורים אינם גורמים לפרקינסון אלא לפרקינסוניזם). רק המחלה הראשונית של פרקינסוניזם נקראת פרקינסון. כלומר התופעות הן אותן התופעות. אבל ישנן סיבות רבות לסינדרום פרקינסוניזי, פרקינסון זו מחלה מאוד מסויימת. בהתרשמותי רוב התופעות מתאימות יותר לפיברומיאלגיה, לכן אני חושב שכדאי להתחיל מראומטולוג ולשמוע את דעתו על כל התמונה. בדרך כלל הראומטולוגים הם גם רופאים פנימאיים כך שהוא יוכל לכוון אותך למומחה נוסף אם צריך. רמרון אינו גורם לפרקינסוניזם התרופות הפועלות על הסרוטונין יכולות לתת תופעות במערכת העצבים אולם מדובר על מקרים נדירים ביותר. (פבוקסיל, סרוקסט, פרוזק). חג שמח דר' גיורא הידש

24/12/2003 | 18:10 | מאת: שרון

לדר' גיורא הידש שלום, תודה רבה על המידע, ובהצעתך פניתי לראומטולוג פרו"פ בוסקילה מנהל מחלקה ראומטולוגית בבית החולים סורוקה והוא אכן טען שרוב הסימפטומים מתאימים לפיברומיאלגיה, ואימי אכן מוגדרת כחולת פיברומיאלגיה, אולם הליכתה של אימי כמו שמצויין בשאלה הראשונה שלי וכן הירידה הקוגניטיבית והקושי שלה בסגירה ופתיחה של האצבעות אינן קשורות לפיברומיאלגיה אלה יותר קשורות למחלות נוירולוגיות, ולכן שוב אני פונה אלייך במספר שאלות : 1. האם התופעות של פרקינסוניזם יכולות לעבור ? ואם כן לאחר כמה זמן ? 2. כיצד ניתן לדעת ממה הפרקינסוניזם הופיע אצל אימי לפי השאלה הראשונה שלי (בשאלה פרטתי את הדו"ח הרפואי שלה ) ? ואולי זו התחלתה של מחלת הפרקינסון. 3. למה לדעתך שייכות התופעות שפרו"פ בוסקילה טוען שאינן קשורות לפיברומיאלגיה ? 4. אימי טוענת שבצד שמאל בראש יש לה הרגשה כאילו צד זה תפוס והרגשת כבדות, ורציתי לדעת מה זה לדעתך ? האם יתכן שכל התופעות האלה קשורות לדיכאון שאימי סובלת ממנו ? 5. האם יש אתר שנותן מידע על סינדרום הפרקינסוניזם ? תודה מראש, ואשמח אם תתייחס לכל סעיף בנפרד.

19/12/2003 | 17:33 | מאת: שגב

ערב טוב, מאחלת לכולם חג שמח,הרבה אור ושמחה חיים למרות כל הקשיים שאנו חווים. אני בטוחה שכולנו נרגיש טוב עם הזמן,ישנם רגעים קשים שגם אני אפילו עדיין ניזקקת לכדור הרגעה כלשהן אבל עם הזמן הכל עובר.כך אני בכל אופן מקווה שהרי אין לי במה להיאחז,אז בחרתי להיאחז בכוחותיי הנפשיים. חג שמח שגב

19/12/2003 | 17:46 | מאת: אבישג

שגב יקרה, כתבת שאין לך במה להיאחז אבל מהדברים שאני קוראת נראה שיש לך ה מ ו ן, בתוכך. מצטרפת לאיחולים שלך ומקווה שלכולנו יהיה חג מלא באור, ולא רק של הנרות מבחוץ. הרבה אושר ושלווה לכולם.

19/12/2003 | 20:11 | מאת: מיכל מ

חג אורים שמח! חם, מתוק ומואר מיכל מ

20/12/2003 | 08:27 | מאת: אריאל

שגב מתוקה איך אני שמחה לראות אותך פה - התגעגתי. שיהיה לכולנו חג שמח אריאל

19/12/2003 | 11:00 | מאת: מעיין

אז מה שאתה אומר בעצםזה שבזמן חרדה הגוף פגיע יותר למחלות , במקום לשמור על הגוף ממחלה הגוף מתמודד עם החרדה, האם זה נכון גם למחלות קשות (סרטן), הגוף הופך להיות פגיע יותר גם למחלות כאלו?

19/12/2003 | 14:10 | מאת:

למעיין שלום, חרדה עזה מדי שהגוף והנפש אינן מסוגלות להתמודד אתה ולכן החרדה מתגברת מפריעה לגוף. כל דבר בחיים באופן מוגזם עלול להזיק. כך גם מעט שוקולד הוא טוב, הרבה..... עם זאת התהליכים של נזק ארוכים וממושכים מאוד, רק בתהליכים של שנים, חרדה מוגזמת עלולה להחיש מחלות לב, לחץ דם, או סרטן. אבל מדובר בתהליכים איטיים שנמשכים שנים. לכן לדעתי כדאי לטפל בחרדה ולא להזניח. זה הפתרון הטוב ביותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

19/12/2003 | 21:04 | מאת: גלית

דוקטור הידש שבת שלום יש לי שאלה רציתי לדעת כמה שעות פועל הקלונקס 0.5 להרגעת הגוף. אודה לך עם תחזיר לי תשובה. גלית

19/12/2003 | 14:25 | מאת: מיכלמ

מעיין שלום, לפי דעתי 70% ממתחים נפשיים, גורמים למחלות שונות. לכן צריך לטפל גם בנפש וגם בגוף. וטיפול בגוף, זה טיפול בנפש. או שילוב של השניים. כאשר האדם במתח נפשי, מערכת החיסון בגוף נחלשת. ואז יש נטיה לחלות במחלות שונות. כמובן שיש קשר לתזונה ולצורת אורח החיים, של כל אדם ואדם באופן אינדיבידואלי. מיכל מ

אני מצטער שאני קרציה אבל מההכרות שלך את המצב שלי והרקע שלי האם אתה חושב שאפקסור באמת יכול לעשות מה שקודמיו לא הצליחו( להזכירך: ציפרמיל,סרוקסט,רמרון,ציפרלקס)?!!! אתה לא חושב שאולי תרופות זה כבר לא הדרך טיפול שבאמצעותם אוכל להתגבר על משבר זה? אולי זה לא הנתיב לאושר? אולי אצטרך לחיות עם העובדה שזה מה יש לטוב ולרע ולהכיר בעובדה שאני אצטרך לחיות עם החרדות לעוד הרבה זמן?

אגב, עוד שאלה קטנה: ראיתי באחת התשובות שלך כאן כי רק במינון של מעל 150 מ"ג אפקסור התרופה תעבוד גם על הפן השני שלא הסרוטונין, כלומר שאם אני רוצה לטפל בבעיה שלי שהיא חרדות אני אצטרך להגיע למינון של כמה תוך כמה זמן??? לי הומלץ להתחיל עם 37.5 ולעלות אחרי 3 שבועות לכדור וחצי, מה אתה חושב ומייעץ?

ניסית ככ הרבה תרופות,- מה יש לך להפסיד?

18/12/2003 | 22:38 | מאת: שירלי

היי:) קוראים לי שירלי אני בת 18 ואני סובלת מחרדה חברתית כבר שנתיים וקצת. הבעייה שלי היא שאני לא יודעת איזה סוג של עזרה לקבל וממי, המליצו לי ללכת לפסיכיאטר משום שהוא נותן מרשם לכדורים שיכולים לעזור. ניסיתי לפנות לקופת חולים שלי אבל אמרו לי שאין יותר פסיכיאטרים בקופת חולים ואם כבר יש פסיכיאטרים בסביבת המגורים שלי הם פסיכיאטרים פרטיים כלומר שהעלות של הביקור תהיה מאוד יקרה. מה אני יכולה לעשות ולמי אני יכולה לפנות במצב שלי?

18/12/2003 | 22:48 | מאת: גלית

לדוקטור הידש שלום יש לי אח בן 29 שסובל מחרדות ודיכאון ונוטל סרוקסט. התרופה עוזרת לו אך בזמן האחרון הוא סובל מנדודי שינה יש לו ימים שהוא בכלל לא ישן. איזה תרופה אתה מציע לו לקחת לבעיות השינה. שמתאים עם הסרוקסט. אני מודה לך על התשובה כי הוא ממש חסר אונים.

19/12/2003 | 00:03 | מאת:

לגלית שלום, הייתי מנסה לברר קצת יותר מדוע קיימת הפרעה בשינה, האם ישנה הרעה במצב הנפשי? או שמדובר על תופעת לוואי של הסרוקסט? או שהחרדות גברו. בכל אופן אפשר לתת תרופת להרגעה אם מדובר על חרדות. אם מדובר על תרופת שינה בלבד אני ממליץ בדרך כלל על נוקטורנו שאינה ממכרת. בכל מקרה כדאי לפנות לרופא המשפחה שיתאים את התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/12/2003 | 23:13 | מאת: משה

פני לרופא משפחה. הוא יכול לכוון אותך למרפאה לבריאות הנפש באיזור המגורים לאיבחון וטיפול ללא תשלום. כמו כן הוא יכול לתת לך מירשם לסרוקסט או תרופה אחרת אחרי שתציגי בפניו את הבעיה. כל הנ"ל אם את מעל גיל 18 ולא בצבא.

19/12/2003 | 00:01 | מאת:

לשירלי שלום, אם תצייני את שם קופת החולים ואזור המגורים יתכן ואוכל לכוון אותך לטיפול מתאים. אם את עדיין פחות מ 18 יתכן וישנה בעיה מפני שיש מחסור ארצי בפסיכיאטרים של ילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/12/2003 | 01:57 | מאת: ורד

פני לאתר/פורום חרדה חברתית , תוכלי ללמוד שם על הנושא ועל דרכים אחרות- לא כדורים- להתמודד עם זה.

20/12/2003 | 22:41 | מאת: שירלי

הייתי באתרים של חרדה חברתית אני פעילה בפורום ואני יודעת מספיק על הנושא אבל אני צריכה עזרה קצת מעבר לזה שכן תלוייה בכדורים כי אני מאמינה שלכדורים במצב כזה יש השפעה רבה אבל תודה בכל זאת:)

19/12/2003 | 08:33 | מאת: אריאל

הי שירלי את יכולה לפנות לכל מרפאה פסיכאטרית בבית חולים ושם את מתקבלת גם ללא טופס 17. תרימי טלפון למרפאות החוץ הפסיכאטריות שקרובות למקום מגורייך ותבררי תרגישי טוב אריאל

19/12/2003 | 14:23 | מאת: גלית

יש לי שאלה האם יש מישהו שצורך מרוניל SRוזה עוזר לו? פלום קלונקס שהוא לדעתי במצבי חרדה הכי עוזר אשמח להתכתב ולהזדהות עם חברי הפורום איך אתם מרגישים עם התרופות האלו. תודה ושבת שלום.

18/12/2003 | 21:54 | מאת: אלמוג

אני נוטל דפלפט 600 שסוף סוף מתחיל לעבוד. יחד עם זיפרקסה 10 מ"ג. היום ירדתי ל 5 מ"ג זיפרקסה במטרה לגמור עם זה לחלוטין תוך 4 ימים. הרופאה עדיין לא יודעת מזה. אולם, לא סביר שתביע כל התנגדות משום שהיא אמרה שבכוונתה להוריד את הזיפרקסה לחלוטין לכשאתחיל להגיב לדפלפט. בינתיים, כבר שלושה ימים של יציבות. כרגע האבחנה היא חשד לבי פולר, הרופאה אמרה שבאיזשהו שלב יורידו לי את הדפלפט כדי לראות אם יחזור המצב המאני, ואז, אם הוא יחזור, אז יש לי בי פולר, ואם לא אז לא. תוך כמה זמן, מאז שאני מרגיש בטוב, ניתן להוריד את הדלפלט? האם שנה זה הזמן המתאים? בתודה רבה מראש אלמוג

לאלמוג שלום, אני לא כל כך מתלהב כאשר אתה מוריד ומשנה תרופות על דעת עצמך. בכל אופן אם אתה מחלק את הזיפרקסה לשניים, יש לשמור את החצי שנשאר בנייר הכסף המקורי ובארון חשוך. אור מפרק את הזיפרקסה וצריך להרחיק אותה מאור. שנה זה הרבה זמן, תחכה עם הפסקת הדלפלט, אני מחכה להתייצבות הרבה יותר ממושכת משלושה ימים. שתהיה שבת שלום, ותחזור ותחדש את הקשרים עם המשפחה. ביי הידש

18/12/2003 | 20:50 | מאת: מני

אני לוקח כבר שנה וחצי קסנאקס בעקבות התקפי חרדה ,במהלך החצי שנה האחרונה הורדתי את המינון ל0,25 ,והתחלתי להרגיש לחץ שבא לידי ביטוי בעיקר בלסתות ,ובנוסף חוסר שקט שהיה עובר אחרי נטילת הכדור ,לפני כחודש הורדתי את הכמות לחצי מ 0,25 ולאחר שלושה ימים של חוסר שקט עברתי התקף חרדה קשה שלווה בפעם הראשונה בעליית לחץ דם, בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל בי הוחלט לעלות את הכמות של הקנקס לכדור וחצי של0,5 ובנוסף כדור אחד של 20 מ"ג מסוג ציפרמיל היום לאחר כחודש מנטילת הכדור אני מרגיש יותר טוב אך חושש שבמידה ואוריד את כמות הקסנאקס יחזור החוסר שקט והמתח הייתי מעוניין לדעת ד"ר מה הדרך בעצם להיגמל מהכדור האם לדעתך הורדת המינון היא הגורם להתקף ובנוסף תופעת עליית הלחץ דם האם היא נגזרת של התקף חרדה ,בבדיקת דם שעברתי לאחרונה נמצא חוסר גדול של ויטמין מסוג b12 האם יש לכך קשר ?

19/12/2003 | 00:13 | מאת:

למני שלום, הדבר החשוב ביותר במכתבך הוא חוסר ה B12, יש צורך דחוף לטיפול ואני מעדיף טיפול עם זריקות מאשר בתרופות. יתכן וחוסר הויטמין הוא הגורם לכל המצב הנפשי.... אתה צודק בשאלתך, יתכן והמצב הנפשי הוא טוב וכל החרדות שהופיעו הן תוצאה של הירידה במינון של הקסנקס. כמובן שאין תשובה מוחלטת לשאלה זו ולכן הרופא הוסיף את הציפרמיל בתקווה שאפשר יהיה להוריד בקסנקס. אין נוסאות מדוייקות להורדה, המטרה היא להפסיק לגמרי והתהליך עלול להיות ממושך. כלומר העיקרון הוא לאט לאט להפסיק, אפילו לגרד מעט את הכדור וליטול פחות. אתה יכול לקנות גיליוטינה של חיתוך כדורים בבית המרקחת כדי להעזר ולחתוך כדור לרבעים ואפילו שמיניות של כדור. אם אתה יורד במינון וישנן תופעות שלחרדה תמיד אפשר לחזור וליטול עוד שמינית או רבע כדור. לא הייתי מייחס חשיבות לבדיקה יחידה של לחץ דם בזמן התקף של חרדה. תבצע מספר בדיקות של לחץ דם במנוחה ולפיהן הרופא יקבע את המצב. בהצלחה דר' גיורא הידש

הפסיכיאטר המטפל בי אמר לי שעל מנת שתהיה השפעה טובה של האפקסור במצב הביולוגי שלי (שהנו שילוב ADHD+ OCD) עלי לקחת מינון של 225 מ"ג אפקסור לפחות. אני חושש לטול מינון כה גבוה, אך הפסיכיאטר אמר לי שאפילו 150 מ"ג לא מספיק על מנת שיהיה שינוי אפקטיבי במצבי. אשמח לשמוע דעה נוספת בנדון- איזה מינון אפקסור נדרש במקרה של שילוב ADHD+ OCD? האם כמות גדולה מדי של אפקסור לא עלולה בטווח הארוך לפגוע במוח? ושאלה נוספת- האם קופת חולים כללית מספקת Effexor Slow Relaese? המון המון תודה מראש על ההתייחסות והתשובות!!!

לצערנו כללית לא מספקת את הגרסה החדשה ה XR ואולי שווה לפנות ולהתלונן כי היא פשוט יותר נוחה .התרופה הזו קיימת כבר כ 10 שנים ויש המון ניסיון והמינון של 225 מאושר כך שלא צריכה להיות בעיה. עם הזמן סביר שתרד במינון.תרופה פשוט טובה האפקסור.

מינון של 225 מ"ג אפקסור לא נחשב ל-"גבוה". זה מינון ביניים, לא נותנים פחות מ-150 מ"ג. המקסימום זה 375 מ"ג אבל רק לעיתים מאד רחוקות מגיעים למינון כזה. המינון נקבע עפ"י חומרת הסימפטומים והתגובה שלך לתרופה. אפקסור רגיל יש בקופת חולים אך לא כתרופה בקו ראשון. עפ"י הפרוטוקול צריך לפני זה לנסות תרופות אחרות.

לדני שלום, אני מצטרף לתשובות הקודמות ומוסיף כי הפרעה טורדנית היא גם עקשנית לכן בדרך כלל יש צורך במינונים גבוהים יותר של תרופות כולל האפקסור לטיפול בבעיה זו. בנוסף, רק במינונים הגבוהים שמעל 150 מג' מקבלים את ההשפעה של האפקסור על החומר נוראדרנלין בנוסף לסרוטונין. לכן המינון של 225 אינו גבוה. האפקסור אינו פוגע במוח גם בטיפול ממושך. בהצלחה דר' גיורא הידש

18/12/2003 | 16:54 | מאת: חרד

אישה שעברה לידה מוקדמת עקב פגם בעובר לפני כשלושה שבועות, ומאז היא בוכה ללא הפסקה ולא מסוגלת לחזור לחיים תקינים, האם יש לחשוש שהיא מפתחת דכאון או שזה עדין בגדר תגובה נורמלית? בכל מקרה,האם ניתן לעזור לה בטיפול תרופתי שיכהה את הכאב,כבר עתה?

18/12/2003 | 20:42 | מאת: רונן

רצוי מאוד לפנות בהקדם האפשרי לרופא שיבדוק אותה. אפשר גם בקופת חולים. אם מצבה לא חמור יתכן ותרופת הרגעה תספיק. במקרה קשה יותר כדאי להגיע לפסיכיאטר.

19/12/2003 | 00:26 | מאת:

שלום, אכן שאלה קשה, היכן הגבול בין תגובה טבעית וצפויה ובין מצב הדורש התערבות פסיכיאטרית. צריכים לדעת יותר פרטים למרות שהנטיה היא לתת לטבע לעשות את שלו ולא להתערב לפחות כחודש אחרי אובדן התינוק/הריון. חשוב לעודד ולשמור עליה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/12/2003 | 15:47 | מאת: מאיה

אני נוטלת איקסל 100 מ"ג ביום בערב כבר כחודשיים וחצי.התקפי פאניקה חלפו אך החרדה לא עוברת.כמו כן עדיין יש תופעות לוואי של חוסר שיווי משקל,עצירות,וכאבי בטן.ידוע לי שתופעות לוואי אמורות לחלוף לאחר זמן מה.כמו כן אני לא מרגישה שהתרופה פועלת כמו שהיא אמורה.מה לעשות???

18/12/2003 | 21:57 | מאת: נתנאל

להחליף לאפקסור ומהר

18/12/2003 | 22:01 | מאת: אלמוג

למאיה שלום, אולי יש מקום להגיל את המינון, או לחילופין, לשנות את התרופה. שיהיה רק טוב ותרגישי טוב

19/12/2003 | 00:29 | מאת:

למאיה שלום, מקובל לשאוף להבראה מלאה ושכול הסימפטומים יחלפו. לכן כדאי לחשוב על העלאת המינון או לחשוב על תרופה אחרת אשר פועלת יותר על הסרוטונין. בכל מקרה כדאי לשוחח עם הרופא המטפל ולבקש טיפול אשר יפתור את כל הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/12/2003 | 02:20 | מאת: משה

את לוקחת מינון נמוך אבל עפ"י תופעות הלוואי כדאי לך לעבור לתרופה מסוג SSRI

18/12/2003 | 15:33 | מאת: ח.

אני היפוכונדרית כבר 4 שנים כמעט, אני שותה קלונקס כדור אחד בלילה של 0.5 מ"ג וגם רסיטל כדור אחד, אני סובלת מחרדות על מחלות כגון : לב, סרטן ועוד. לפעמים מהפחד יש לי דקירות בחזה ודקירות חזקות בכל מיני מקומות בגוף ואז אני ניכנסת לפחד יותר חזק, שאלתי היא האם חרדה זו מסוכנת? והאם היא עלולה להביא אותי במהירות להתקף לב או לחסימת עורקי הלב? לתשובתכם המהירה אודה מראש. ח.

18/12/2003 | 20:22 | מאת: גיא

היי היפוכונדרית,לפי דעתי החרדה אותה את מתארת אינה מסוכנת אך היא מפריעה לך ומורידה את איכות חייך לכן את צריכה לשאול את את עצמך מדוע את פוחדת כל כך היסטוריה משפחתית של התקפי לב ,כמו כן את יכולה להיעזר גם בהיפנוזה על מנת להבין מהו מקור הפחד ,אני יכול להפנות אותך לרופא כזה שעזר לי מאוד להבין מהו מקור הפחדים ואיך להתמודד איתם במידה ואת מעונינת תשאירי הודעה בפורום,

18/12/2003 | 22:03 | מאת: אלמוג

ל ח שלום, בשום פנים ואופן לא. מטרתה של החרדה היא להפחיד אותך. איו זה אומר שאכן תיחלי במחלת לב כלל וכלל.

19/12/2003 | 00:31 | מאת:

שלום, לצערי תשובתי שונה, חרדה קבועה ולא חשוב מה סיבתה מחלישה את מערכת החיסון של הגוף ומעלה את המתח ולחץ הדם. לכן כדאי לטפל בחרדות טיפול מלא, גם תרופתי וגם שיחות. בהצלחה דר' גיורא הידש

18/12/2003 | 11:16 | מאת: גלית

שלום, אולי יש לכם הצעה איך מתמודדים עם דיכאון חורף (דהיינו, עייפות, חוסר חדות, דיכאון..) ניסיתי כדורים פסיכיאטרים רבים אך לכולם היו תופעות לואי בעייתיות ביותר. אולי יש איזה שהוא פיתרון טבעי?

18/12/2003 | 11:39 | מאת: חגלה

שלום גלית, אני מצרפת בשבילך את הקישור העוסק בדכאון חורף (SAD) ודרכי הטיפול. בקיצור, חלק חשוב מהטיפול הינו חשיפה לאור (אור שמש, אור של נורות בהירות וכד'). אחרי החורף יבוא האביב :-)

18/12/2003 | 11:40 | מאת: חגלה

אופס, שכחתי את הקישור. הנה: http://www.nmha.org/infoctr/factsheets/27.cfm

18/12/2003 | 11:55 | מאת: משה

בארצות קרות כמו סקנדינביה מקובל טיפול באור. בארץ טיפול כזה איננו זמין בגלל חוסר כדאיות כלכלית ולכן נותר לחכות לקיץ או לקחת את הטיפולים הרגילים נגד דיכאון.

18/12/2003 | 12:08 | מאת: רבקה

18/12/2003 | 14:03 | מאת: ג

מאיפה את יודעת שיש לך "דיכאון חורף"? כבר נשמע בשאלה שלך שזה מושג רפואי מוכר כמו שפעת . את הרגע המצאת מונח חדש ברפואה... מעניין מאוד... אם כבר המצאת אותו ואת מתייחסת אליו כאל נתון קיים את לא יכולה לבד לדעת מה לעשות נגדו? מאחר שאת מחפשת תשובה למשהו שהמצאת אז אני מבין שהכישורים הרפואיים שלך הם בתחום של הגדרת תחלואים בלבד.... מעניין תפסיקי להיות לוזרית.

18/12/2003 | 14:21 | מאת: שחר עמית

תגיד לי נדפקת היום או שנולדת ככה? ברור שזה מושג קיים !! הרבה אנשים סובלים מדכאון בהעדר שמש. אם אתה בור לפחות תשתוק.

18/12/2003 | 22:05 | מאת: אלמוג

נוגד דיכאון ללא מרשם רופא, פשוט פלאים.