פורום פסיכיאטריה
לחברתי ילדה בת ארבע שחזרה מהגן לפני מספר ימים עם קרחת בגול כף יד בשל תלישת שיער. התופעה היתה קיימת בעבר אך חלפה ולאחרונה שבה שוב. ההורים תפרו א שרוולי הפיג'מה כך שלא תוכל לתלוש את שערה בלילות אך הדבר אינו עוזר, היא פושטת את הפיג'מה. תגובתה של האם לכך היא בזו הלשון: "ילדה בת ארבע עושה איצ=תנו מה שהיא רוצה ואנחנו המבגורים לא מצליחים להשתלט עליה". האם תוכל להרחיב את הדיבור על התופעה, סיבותיה ודרכי טיפול אפשריות, או להפנותיני לביבליוגרפיה מתאימה. האם ניתן לראות בזאת התנהגות כפייתית בגרימת נזק לעצמה? האם היא מבינה שהיא פוגעת בעצמה? מה מטרתה? תודה נירה
נירה שלום, ייתכן ומדובר בטריכוטילומניה, הפרעה אובססיבית המתבטאת בתלישת שערות. אני מצרפת קישור לתשובה שניתנה בעניין לפני זמן מה בפורום זה, אך היא מתייחסת בעיקר למבוגרים, וייתכן כי הטיפול בילדים שונה מעט. על כל פנים, כדאי להורים לפנות לאבחון ויעוץ מקצועי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר המומחים לילדים. http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=208890&t=208852
שלום ד"ר הידש, אני כבת 30, במצב נפשי ההולך ומתדרדר בעשר השנים האחרונות. אני בעלת אישיות מאד מורכבת ומסובכת, והייתי בטיפולים פסיכולוגיים רבים (ולא מוצלחים). לא אובחנתי מעולם בכעלת כל הפרעה קלינית "רשמית", ואני כביכול מתפקדת טוב כל השנים, אבל רק כביכול. ב-6 השנים האחרונות טופלתי און אנד אוף בנוגדי דיכאון, שעזרו חלקית. כעת אני במצב מאד מאד לא טוב (בלשון המעטה), ומאד מאד מורכב (גם מבחינת תפקוד והתנהגות, גם מבחינת תחושה, גם מבחינה אישיותית, וגם מבחינת הלבד המוחלט במצב הזה). דחיתי את החזרה לתרופות, אבל אני מבינה שאין ברירה, והשבוע קבעתי תור אצל פסיכיאטר לצורך העניין הזה. אבל מעבר לכך, אני מרגישה צורך במעין "יציאה רשמית" מהחיים לצורך מנוחה ושיקום, אולי בדמות אשפוז - אני לא מסוגלת להתמודד עם החיים בעצמי יותר. שאלתי היא למי פונים בבקשה לאשפוז, כיצד בוחרים בית חולים, וכו'. אני חברת "מכבי". כמו כן, אני מחפשת המלצות: אני מאד מכירה את עצמי בטיפול פסיכולוגי, מאד מודעת לעצמי, ולא מוכנה יותר לטיפול דינאמי על נגזרותיו. ילדותי ככל שזה יישמע, אני חולמת על פסיכיאטר שהוא גם פסיכותראפיסט, אבל עם שאר- רוח ומשכמו ומעלה. שיידע לשלב גישות, שיהיה יצירתי, מעז, אחר. משהו בסגנון Irvin Yalom... כמו כן, אשמח לשמוע על המלצות בתחום האלטרנטיבי לטיפול בדיכאון *קשה*, באיזור המרכז. רוב תודות על הסבלנות (ועל שהגעת עד הלום), ובכלל.
לא הבנתי בדיוק מה השאלה. אם כוונתך להתאשפז את יכולה לפנות למיון בבית חולים פסיכיאטרי באזור מגורייך. שם יאבחנו את מצבך ויש אפשרות לאשפוז מרצון. אפשר לפנות גם למיון בבית חולים כללי. אם מצבך דורש טיפול מיידי , עדיף לדעתי שתפני לטיפול קונבנציונלי כל שהוא. אין לי מידע על טיפולים אלטרנטיביים בדיכאון אך להבנתי , השיפור במצב בשיטות אלה הוא איטי.
שלום לך ,אני יכול להמליץ לך על פסיכיאטר טוב עם קבלות ,שמו פרופסור צבי זמישלני ,גר ברח' בנימין מטודלה 57 בשיכון דן ,מנהל מחלקה בגהה ,בעל ניסיון עצום ,בררי את הטלפון ב-144 ,וקחי בחשבון כי הוא עובד פרטי.אני ממליץ לך על פסיכולוג מצויין ,שמו פרופסור יואל גולדברג ,גר ברחוב גבעתי 40 ברמת חן ,אשמח אם תודיע לי אם המידע הואיל לך.
ליעל שלום, אכן המצוקה נשמעת בדבריך, לעתים יש רצון וחשוב לנוח מהעומס הנפשי והרגשי... תמיד אפשר להגיע לחדר מיון ולקבל עזרה ראשונה ולעתים זו הדרך הקצרה ביותר לאשפוז. אני ממליץ על אשפוז במחלקה פתוחה בבית חולים כללי, לפי ידיעתי קופת חולים מכבי מסיבות תקציביות מאשרת אשפוז רק בבתי חולים פסיכאטריים וזה חבל. אפשר כמובן להגיע לחדר מיון שם. חדרי המיון פתוחים 24 שעות ביממה. ישנם פסיכיאטרים לא מעטים שהם גם פסיכותרפיסטים לפי הכשרתם. אולי יש מקום לעבור לטיפול התנהגותי קוגניטיבי? לעתים אנשים סובלים מהפרעות קשב שהחלו בילדות ונמשכים גם בגיל המבוגר. אצל אנשים אלו בדרך כלל טיפול דינאמי לא עוזר. האם זה מה שקרה אצלך? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום לאחרונה (בשבוע האחרון) התחלתי טיפול בסרוקסאט שאלותי הן: 1. שמעתי שהתרופה גורמת השמנה - מה זאת אומרת , בקרב איזה %באוכלוסיה והאם ניתן למנוע - האם זה רק מגביר את התיאבון או פשוט מנפח באוםן כללי. 2. האם יתכן שהתרופה עוזרת במיידי - או צריך לחכות וכמה זמן ?
לילך שלום, הסרוקסט ודומיו משפיעים באופן שונה על כל מטופל, הן מבחינת היעילות והן מבחינת תופעות הלוואי, כך שלא ניתן לומר מראש איך הוא ישפיע עלייך. אחת מתופעות הלוואי השכיחות היא הגברת התאבון. במידה ותחווי זאת - ניתן להתמודד עם החשש מהשמנה ע"י הקפדה על אכילת מזון לא משמין ועיסוק בפעילות גופנית. לגבי קצב ההשפעה של התרופה - בד"כ זה לוקח בין מס' שבועות לחודש, אבל שוב - זה אינדווידואלי ! בהצלחה ותרגישי טוב. תמר.
ללילך שלום, אני מודה לתמר ומצטרף לתשובתה בהצלחה דר' גיורא הידש
דיברתי לא מזמן עם הרופאה המטפלת. סוכם שאני ממשיך לקחת דפלפט 600 + זיפרקסה 10 את הזיפרקסה אפסיק ליטול לכשאצא מביה"ח או כאשר אתחיל להגיב לדפלפט, בינתיים, שבועיים של דפלפט ואין תגובה חיובית. היא אמרה שאם לא אגיב לדפלפט עדיף שאקח ליתיום, אני מסרב בתוקף! אני לא אקנה את הזיפרקסה בחוץ, זה עולה המון כסף מה גם שהפסיכיאטרית טוענת שהזיפרקסה הוא אד-הון כלומר תוסף לדפלפט, היא טוענת שלא הוכח מחקרית שהוא מספיק לבד להיפומאניה. אמרתי לה את עמדתך בנושא, תשובתה לא השתנתה. עם הזיפרקסה אני מרגיש ממש עייף, רעב, אני מעדיף לכשאצא ליטול דפלפט ולא זיפרקסה. שיהיה רק טוב אני מקווה שאצא מכאן מהר. אלמוג
לאלמוג שלום, אני שמח שהייתה לך שיחה פוריה עם הרופאה. הדפלפט היא תרופה טובה ואולי העדינה ביותר בקבוצת המייצבים. לכן אני חושב שהיא בהחלט יכולה לשמור עליך במצב יציב, אולי רק צריך להתאים את המינון. ביי הידש
1. במחקרים שנעשו לאחרונה אומגה 3 נמצאה יעילה כתרופה מייצבת ולא כתרופה נגד דכאון. 2. אם המניה נוצרה בגלל אפקסור שקיבלת במירשם יש לך עילה לתביעה משפטית לרשלנות רפואית כנגד הפסיכיאטרית.
בנוגע לסעיף הראשון,אני מסכים איתך. בנוגע לסעיף השני,לא. את מי שאפשר לתבוע זה את החברה המייצרת,אבל אין לי עילה לתביעה משום שהחברה כותבת שבמיקרים מעטים האפקסור מעלה למאניה. שיהיה רק טוב אלמוג
קרובת משפחתי נמצאת במצב נפשי רעוע. מתבטע בהתפרצויות, אי שליטה,באלגן בבית לקיחת כדורי שינה, שינה רוב שעות היום,דיבור מבולבל. ואי רצון לצאת מהבית. ברצוני לציין שהיא קצת מעל 50. אין לי מושג איך עוזרים לה.לאן פונים ומה עושים, אנו חסרי אונים. איך מתחילים בעזרה? האם הד"ר הנכבד יכול להפנות אותי לגורם שיוכל לטפל בה? אנו גרים באזור ת"א. תודה מראש אריאלה
לאריאלה שלום, כפי שהדברים נשמעים כדאי להגיע לבדיקה של פסיכיאטר, תחילה צריך לפנות לרופא המשפחה אשר יבדוק את קרובתך, הוא בודאי יודע היכן מרפאת בריאות הנפש הקרובה המטפלת באזור. אפשרות נוספת היא להגיע לחדר מיון בבית חולים כללי הקרוב לאזור המגורים. ושם קרובתך תיבדק גם מהבחינה הגופנית וגם הנפשית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה על התשובה בינתיים מצאתי רופא בת"א שמוכן לקבל אותה. עכשיו רק נותר לנו במשפחה לשכנע אותה לגשת לשוחח עם הרופא.
לפי מה שתארת באמת נש/מע כי קרובת משפחתך במצוקה וחשוב שתקבל את כל התמיכה האפשרית מהסובב אותה ולכן נפלא שאיכפת לך ואת מוכנה לעזור. לאור גילה אי אפשר לכפות עליה טיפול אבל אפשר לנסות לדבר אל ליבה כל הזמן. להסביר לה עד כמה חשוב שתפנה לעזרה ועד כמה זה יכול לעזור לה ואולי להציע לה להיצטרף איתה לפגישות הראשונות בהצלחה אריאל
אכן אני מוכנה לעזור. אני רואה את מצוקתה וקשה לי . מקוה שבקרוב נהיה כבר בטיפול מתאים.
אני מרגיש במחלקה הפתוחה כ "אסיר" אני ממש רוצה להשתחרר כבר. ככל הנראה לא אשתחרר היום. לאור תשובתך,אדחה את השיחרור ואפסיק ליטול ממחר את האומגה 3. דעתך חשובה לי מאוד. תודה לך.
לאופיר שלום, אני שמח שאתה סומך עלי, אבל בודאי שהרופאה המטפלת היא הקובעת. אני חושב שמוסכם על הרופאים שצריך להגיע למצב של איזון, בלי נוגדי דיכאון ועם תרופות מייצבות מצב רוח. מקווה שתשתחרר בקרוב הידש
שלום רב, אני אמא לילד בן שנה ו-3 חודשים. הוא החל השנה ללכת לגיל שמלאו לו שנה. לאחרונה אני שמה לב שהוא בוכה המון ובכי של צעקות ולא בכי של פינוק.הוא רוצה המון בידיים, הוא מצעורר בלילה בצעקות רמות ורוצה גם אוכל וגם שנחזיק אותו בידיים ושאנו מנסים להחזיר אותו למיטתו הוא מתחיל שוב להיכנס להתקף בכי(יש לציין שאנו רוצים לקחת אותו לישון אותנו הוא לא רוצה,הוא שוב בוכה בהיסטריה). הוא לא היה כזה ילד בכיין, ויוצא שאני ובעלי חסרי סלבנות אליו כבר ,אי אפשר להנות ממנו כי הוא כל הזמן מקטר,הוא בוכה מכול שטות ממש! בלילה אני לפעמים נותנת לו לבכות עד שהוא נרדם למרות שאני ממש בוכה במיטה שלי אבל מצד שני זה ממש מתסכל אותי הבכיינות הזו שאני לא מוצאת לה סיבה. יש לציין שמבחינה התפתחותית הוא בסדר לגילו (כמו בספרים). אני ממש מפחדת שהוא מפתח איזה הפרעה או אולי אוטיזם??? או שאולי פשוט לא טוב לו בגן? מה עושים אשמח לקבל תשובה מהירה? יום טוב שמרית
לשמרית שלום, לצערי איני יכול להשיב לך. אני פסיכיאטר מומחה למבוגרים ולא פסיכיאטר של ילדים ונוער, כיום אלו שתי התמחויות נפרדות. תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער או רופא הילדים. שיהיה רק טוב דר' גיורא היד
האם ניתן לקחת ואבן נגד מצבי מתח וחרדה- ראיון חשוב, הרצאה מול קהל? מה המינון המומלץ, ואם ואבן לא- מה כן? תודה.
שלום, בהחלט ניתן ליטול וואבן באופן מזדמן כמו לפני הרצאה, טסט נהיגה וכך הלאה. המינון הוא מאוד אינדיווידואלי. אני ממליץ לעשות מספר ניסיונות בשישי שבת, לראות כיצד חצי כדור וואבן או כדור שלם משפיע עליך ואז להתאים את המינון לך וגם לאירוע. אתה צריך להכיר את הוואבן כדי לדעת כיצד הוא משפיע עליך. בהצלחה דר' גיורא הידש
המצב עצמו לא כל כך מפריע לי כבר ודיי התרגלתי אליו הכדורים אשר נטלתי היו לפרק זמן קצר כיוון שלא היתה להם השפעה עליי לפחות לא חיובית במיוחד.. אני לא רוצה בטיפול מה שרציתי לדעת זה רק לגבי הזיכרון ואיך ההפרעות קשורות להפרעות בתיפקודו של הזיכרון אשמח לקבל תשובות בכל זאת.. קרן.
לקרן שלום, צר לי שאינך פונה לטיפול, לדעתי טיפול יכול לשפר את מצבך. כל הפרעה נפשית עלולים לפגוע בזיכרון, גם חרדה, במיוחד דיכאון, וגם תופעות נפשיות הקשורות למצב גופני, כלומר סמים, אלכוהול, חוסר ויטמינים וכך הלאה, עלולים לפגוע בזיכרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אישתי הייתה מאושפזת בבית החולים בנס ציונה כשלושה חודשים וקיבלה את התרופות הבאוות זיפרקסה פעמיים ביום של 10 מג סולו פה קלונקס 0.5 שלש פעמיים ביוםליקרביום 2.5 קדורים ביום פרולול 10 שלוש ביום מובמיד 2 ביום שאלתי היא היא עדיין לא מרגישה טוב עם יש טעם לפנות לרפאים אחרים ולשנות את הטיפול שניתן לה מבית החולים בנס ציונה לאחר אישפוז של 3 חודשים
למוטי שלום, אכן כמות גדולה של כדורים ויתכן שחלק מההרגשה הלא טובה קשורה לתופעות לוואי. אני בטוח שאשתך נמצאת בהמשך מעקב אצל פסיכיאטר, או בבית החולים או באזור המגורים. אפשר להתייעץ אתו. במידה והתשובה אינה מספקת, ניתן לפנות באופן חד פעמי להתייעצות עם פסיכיאטר מומחה בכיר והוא יתן כיוון להמשך הטיפול. בדרך כלל הביטוחים המשלימים משתתפים במימון ההתייעצות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מוטי כתב/ה: > > אישתי הייתה מאושפזת בבית החולים בנס ציונה כשלושה חודשים וקיבלה > את התרופות הבאוות זיפרקסה פעמיים ביום של 10 מג סולו פה > קלונקס 0.5 שלש פעמיים ביוםליקרביום 2.5 קדורים ביום פרולול > 10 שלוש ביום מובמיד 2 ביום שאלתי היא היא עדיין לא מרגישה טוב > עם יש טעם לפנות לרפאים אחרים ולשנות את הטיפול שניתן לה מבית > החולים בנס ציונה לאחר אישפוז של 3 חודשים
http://health.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=18&id=477332
לוילני שלום אני שמח שהכתבה לא עוררה פאניקה בפורום, צריכים לבדוק את הדברים בתשומת לב ולהקפיד מאוד בפרטים. איני בטוח שפסילה גורפת היא הצעד הנכון.... אבל צריך להכיר את הנתונים. אם יש הצדקה לדברים בודאי שצריך להפסיק את התרופות. מניסיוני אצל מבוגרים, איני יודע אם מדובר על מאות רבות או אלפי מטופלים, זכורים לי רק שניים אשר נכנסו למצב של אי שקט קיצוני ברוך השם אף אחד לא התאבד ולא גרם לנזק לאחר. חשוב להדגיש שהתופעות של המסוכנות קיימות בתחילת הטיפול בימים הראשונים, מי שנוטל את התרופה מספר שבועות יכול להיות שקט. כך שלדעתי צריך להרגיע את האנשים כיוון שאין מדובר בתופעה שכיחה, אבל צריך לבדוק את העובדות בקפדנות רבה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני לקחתי פרוזק שנה בערך וזה הציל את חיי. אני חוזר: הציל את חיי לחזור עוד פעם?? אני מוכן לפרט למי שירצה. נכון ש.............. הייתי "על כדורים" וזה עשה אותי ישנוני מאוד וגם "מרגיש KINKY" וזה חרא לקחת כדורים אבל תלוי בצורך. שצריך זה יכול להציל חיים.
בארה"ב ובבריטניה גילו כבר לפני חצי שנה (יוני 2003) שסרוקסט מסוכן לילדים ונוער ומעודד התאבדויות אצל ילדים ונוער שסובלים מדיכאון! תקראו את הלינקים להודעות רשמיות של מינהל התרופות בארה"ב ובבריטניה. בבריטניה: http://www.info.doh.gov.uk/doh/intpress.nsf/page/2003-0223 בארה"ב: http://www.fda.gov/bbs/topics/ANSWERS/2003/ANS01230.html
היי גיורא זה ירון עם ההתלבטות בקשר למעבר לאפקסור התחלתי לפני שלושה ימים את המעבר הורדתי את כמות הסרוקסט מ40 מ"ג ל20 מ"ג והתחלתי עם אפקסור 37.5 מ"ג ליום. אני לוקח את שניהם ביחד בצהריים . אחרי הלקיחה יש לי פרץ של מרץ ואנרגטיות למספר שעות אבל אחרי זה אני מרגיש מאוד עייף, סך שעות השינה שלי הוכפל בערך, זה טיבעי ? הבנתי שלאפקסור יש זמן מחצית חיים קצר ביותר איך זה מתיישב עם הרעיון של בניית רמת חומר פעיל בדם ? אמשיך לדווח לך על ההתקדמות במעבר תודה ושבוע טוב .
לירון שלום, יופי, שיהיה בשעה טובה. האפקסור הרגיל פעיל במשך כ 12 שעות. לכן כדאי לחלק את המינון לפעמיים ביום. בהצלחה דר' גיורא הידש
בני בן 11 וחצי מקבל תרופת ריספרדל בתוספת לריטלין 20 מ"ג אשר מקבל בכל יום של לימודים.(ספרדל כל יום) האם יש התמכרות לתרופה? האם תרופה זאת גורמת לבעיות גדילה (שכבר קיימות)? האם יש מניעה בגילו לקבל תרופה זאת (הגענו כבר ל- 2 מ"ג. האפ יכולות להיות תופעות לוואי כל שהם?
לאסתר שלום, איני פסיכיאטר ילדים ולכן תשובתי כללית ביותר ובודאי שנכונה לגבי מבוגרים. לגבי ילדים כדאי להתייחס לתשובתי בזהירות רבה. הריספרידל אינה ממכרת, אינה גורמת לבעיות בגדילה (את בטח חושבת על הריטלין), לרספרידל יש תופעות לוואי מעטות יחסית אבל בודאי שישנן תופעות לוואי. כדאי לקרוא עליה באינדקס התרופות בדוקטורס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם יכול להיות שכאבים חדים בצד הבטן מתחת למותן,(צד שמאל) הן סימפטומים של חרדה? הכאבים מאוד חדים וכואבים מאוד. אבל אחרי שאני נרגעת הם עוברים.
נו-אז שאלת וענית. זה הכל מזה... לחמי בזה ותסתייעי באנשי מקצוע טובים. ויש כאלה .
לשיר שלום, חרדה יכולה להופיע בכל צורה גופנית שהיא.... הכל אפשרי. כמובן שחייבים לשלול סיבה גופנית אצל רופא המשפחה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני בת 22, ספורטאית. לפני שישה ימים עברתי אירוע פיזי מפחיד (מעין התקף): תחילה חשתי גל חום בכל הגוף, לאחר מכן הלמות לב שהלכו וגברו עד כדי תחושת בעירה איומה בחזה/בלב.. חשתי קור ורעד בגוף. הייתי בטוחה שאני אוטוטו עוברת לעולם הבא. מאז אני מסתובבת בתחושת מועקה נוראית בחזה, עייפות, אני זקוקה להרבה "נשימות עמוקות" והיכולת הספורטיבית שלי הצטמצמה באופן מפחיד (אפילו עלייה במדרגות מקפיצה לי את הדופק). מה היה לי? התקף לב, התקף חרדה או פאניקה? מה עושים? ראוי לציין שביצעתי בדיקת א.ק.ג, שיצאה תקינה, אולם אני עדיין מרגישה תעוקה בחזה וכל מני מיחושים בגפיים ובגב. האם זה "נורמאלי" להתקף חרדה/פאניקה? מה אתם ממליצים לעשות? האם בדיקת א.ק.ג יכולה באמת לבדוק את הבעיה? תודה, אובדת העצות הסובלת.
אני לא יודעת איזה בדיקות את צריכה עוד לעשות אבל לאחר שלילת סיבות פיזיות, זה בהחלט יכול להיות התקף חרדה. הוא גורם לעייפות אח"כ. יכול להיות שזוהי חרדה כרונית /כללית שמתישה את הגוף. שווה לגשת לאיש מקצוע. שוב, לאחר שרופא שולל אופציות אחרות. במידה וזה חרדה, ניתן להתמודד על ידי ביו פידבק, הרפיות, שיחות, תרופות- הכל לפי איך שמתאים לך וחומרת המצב.
זה האבא של התקפי החרדה -טוסי לטיפול חבל על הזמן.
מה שתארת באמת אופייני להתקף חרדה: דופק מהר, נשימות, הזעה וכו.עם זאת, רצוי לעשות בירור מקיף לפני שמחליטים שזה תופעה על רקע נפשי. א.ק.ג תקין הוא כבר סימן טוב. אפשר לעשות בדיקות דם של אינזימי לב מסוימים שערכיהם נוטים לעלות כשיש התקף לב או תעוקה ואת זה הרופא כבר ידע לכוון. תרגישי טוב אריאל
i would like to become a sycayetrist..i wanted to know what do i need to study in order to do so and how long will it take..witch is the best univercity to study in and so on. thank u very much i would like you to please answer in hebrew if its possiable. liora
פסיכאטריה הוא ענף התמחותי בלימודי רפואה. בשביל להיות פסיכאטר צריך ללמוד לימודי רפואה רגילים שהם 6 שנים פלוס שנת סטאז ואז לעשות התמחות בפסיכאטריה שגם היא כמה שנים. בהצלחה אריאל
ללימודי רפואה בארץ את צריכה תעודת בגרות במגמה ריאלית וציון פסיכומטרי גבוה. הלימודים נמשכים 7 שנים. התמחות בפסיכיאטריה נמשכת 4-5 שנים ובסיומן בחינות התמחות שלב א'+שלב ב' של משרד הבריאות. מי שעובר את הבחינות הוא מומחה בפסיכיאטריה. זאת איננה התמחות קשה אך מספר המקומות הפנויים במחלקות מוגבל. יש הרבה עולים חדשים שבוחרים להתמחות בפסיכיאטריה.
בני בן ה-14 מקבל סיפרמיל לטיפול במחשבות כפייתיות. בעקבות כתבה שפורסמה השבוע בעיתון הארץ, שבה נמסר כי בארה"ב ובאנגליה נאסר השימוש בין היתר גם בסיפרמיל, אשר לטענתם מגביר סיכוי להתאבדויות אצל בני נוער וילדים, אני מודאגת מאוד. האם להפסיק את התרופה?
לנורית שלום, הכתבה עדיין לא ברורה לי לחלוטין אבל הדברים יותר מורכבים. קודם כל צריך לראות את מצבו של הבן, אם מצבו הנפשי טוב אפשר להרגע, בנוסף התופעות של אלימות והתאבדויות מופיעות בימים הראשונים של הטיפול, כך שאם בנך נוטל את הטיפול תקופה ארוכה, את יכולה להיות רגועה יותר. אני מציע לחכות להוראות של משרד הבריאות בארץ, ובנוסף לשאול את הפסיכיאטר המטפל שהוא מומחה לילדים ונוער ומכיר את בנך מה לעשות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, ברצוני לברר האם תרופה בשם Cipralex עשויה להשפיע על היכולת האורגזמית ? אני נוטלת אותה מזה כחודשיים. תודה, חנה
אכן כן אצלי זה השפיע
לחנה שלום, הציפרלקס פועלת על הסרוטונין במוח וכמו כל התרופות בקבוצה זו עלולה לגרום לירידה ברצון למין וגם לגרום בקושי להגיע לאורגזמה - השהייה שבוע טוב דר' גיורא הידש
האם פבוקסיל יכול לגרום לדפיקות לב מהירות, בחילות ותחושת חוסר יציבות ?
לשיר שלום, בתחילת הטפול בהחלט שכן, תוך שבועיים שלושה התופעות חולפות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
כתבת אתמול שיש כדור לריגשי נחיתות אני יודעת שיש כדור לחשק מיני למצב רוח בעצם יש פתרון כימי לכל דבר אז איך מצפים מהאנשים של היום להתגבש בתור בני אדם לחוות וללמוד מהחיים ולהיות אנשים ללמוד להאבק וכולי אם הרפואה היום פותרת בעיות בצורה כימית מה יהיה פני הדור הבא הקלות הבלתי נסבלת של היקום
הרפואה נותנת פתרון כימי לבעיות נפשיות כאשר המטופל סובל ומתקשה לנהל את חייו בצורה תקינה. ברוך השם , יש מספיק אנשים שאין להם בעיות ולא זקוקים לתרופות פסיכיאטריות כדי לנהל את חייהם.
היי שאלה מצויינת והיא נעשאת רלוונטית יותר ויותר ככול שהתרופות נעשות מדוייקות יותר ועם פחות תופעות לוואי. גם אם לא נחשוב על מורכבות הדברים כיום, הרי בעוד שנים לא רבות נתייצב מול שאלות כאלו. ספר העוסק בנושא בצורה מעמיקה הוא Listening to Prozac - p. kramer הוא משווה את התרופות הללו להתקדמות בנושא הנדסה גנטית, הבעיות די דומות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב לד"ר אני סובלת מכמה הפרעות נפשיות: הפרעת דחק פוסט טראומתית הפרעה טורדנית כפייתית התקפי פניקה וחרדה חברתית בעבר טופלתי באמצעות שיחות ותרופות נטלתי למשכי זמן קצרים- ציפרמיל,רידזין,פרפנאן וסרוקואל יש לי בעיות קשות בזיכרון אני לא זוכרת דבר וחצי דבר ממה שהיה אתמול ועד הרבה שנים לפני זה התופעה הזו כבר מוכרת לי, אך בתקופה האחרונה אני מתקשה לזכור שהחבאתי כספים למיניהם אפילו איזה יום היום נורא קשה לי לזכור ולחשב אחר כך איזה יום יהיה מחר גם קשה לי אני עושה דברים ויום למחרת שוכחת זה מפריע לי מאוד ורציתי לדעת אם יש לזה שם או סיבה. אגב, כיום אני לא נמצאת בטיפול ולא רואה צורך ממשי להיות בכזה. אשמח לתשובות קרן.
שלום קרן, אי אפשר לדעת מה הן סיבות החרדה בלי להכיר אותך אישית ולשמוע על ההיסטוריה שלך. מה גם במיקרה שלך זה יהיה בלתי אחראי ליעץ לך דרך הרשת.(מבחינתי). בכל זאת ניזכרתי בבדיחה. שוכח או לא שוכח החולה: אדוני הרופא, אינני יודע מה קורה לי-אני תמיד שוכח הכל. זה הורס אותי. מה לעשות?" הרופא: "שלם לי "חשבון מראש"... :) לילה טוב
לקרן שלום, כל האבחנות שכתבת שייכות לקבוצת הפרעות החרדה. את מתארת קשיים רבים בחיים ופגיעה נכרת בתפקוד, לכן איני מבין מדוע נטלת תרופות לפרק זמן קצר ומדוע אינך בטיפול? לפי מכתבך המצב אינו טוב וכדאי להגיע לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
מבקש לדעת עם יש טיפול טוב למחת הסיכסופרניה ולחרדות ופחדים שאישתי סובלת זמן ממושך בנוסף יש לה חרדות בסביבת אנשים נכון להיום היא מטופלת וזה עדיין לא עוזר מספיק
לאבירם שלום, בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה מאוד בטיפול בסכיזופרניה, עם דור חדש וטוב של תרופות. תרופות בתוספת טיפול בשיחות=פסיכותרפיה עשוי לשפר מאוד מאוד את המצב. במידה ואתם אינכם מרוצים מתוצאות הטיפול אפשר לפנות לחוות דעת שניה, נוספת אצל אחד מהפסיכיאטרים הטובים בארץ, הביטוחים המשלימים של קופות החולים מחזירים חלק גדול מההוצאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
היי ד"ר הידש, פניתי לטיפול עקב בעיית מעי רגיז ואובחנה אצלי הפרעת חרדה כללית ( GAD). אני נוטלת 2 כדורי פאקסאט ( או סארוקסט ) ( 20 מ"ג לכדור ) ליום, מזה שנה וחצי. היו חודשים שהעליתי את המינון לשלושה כדורים. יש לומר שהטיפול פתר את בעיית הריצות לשירותים. אך נטילת הכדורים הביאה עמה תופעת לוואי של הזעה מוגברת בכל הגוף שחוזרת בכל לילה מחדש. אני ממש סובלת מזה. ורציתי להתייעץ עמך, האם עליי להפחית את המינון ? האם כדאי לי לעבור לתרופות אחרות המומלצות לטיפול בבעייתי ? ובכלל, השאלה שהכי מעניינת אותי, אם אני אפסיק את השימוש בכדורים בהדרגה, האם קיים סיכוי שלא יישנו תופעות המעי הרגיז בעתיד ? אודה לך אם תענה לי בפירוט. בתודה ובהערכה, סיגל
אימי סובלת מאותה בעיה היא לוקחת נירבקסל למעי רגיז וזה עוזר לה יש בזה גם לדעתי גם אפקט מרגיע
לסיגל שלום, אכן שאלה קשה, בדרך כלל צריך לעשות את המאזן של הטיפול. מצד אחד ההשפעה הטובה, ומצד שני תופעות הלוואי שאחת מהן היא ההזעה המרובה. לפי התוצאה של המאזן מחליטים האם לסיים טיפול/להפחית במינון/להחליף טיפול. כמובן שהחלטות אלו יתקבלו בינך ובין הרופא המטפל. באופן עקרוני אחרי טיפול של שנה ויותר תיתכן גם הבראה ועם סיום הטיפול לא יהיה צורך בטיפול תרופתי נוסף. בהצלחה דר' גיורא הידש
ניסיתי להשתמש באפקסור נגד חרדות. התרופה גרמה לי להתעוררויות מיד אחרי ההרדמות בחרדה גדולה. האם זו תופעת לואי מוכרת?
הי רון מניסיוני עם התרופה, ידוע לי שהיא עלולה לפגום בשינה (לקצר את משך השינה, לגרום לחלומות רעים וגם להתעוררויות תכופות במהלך הלילה) אבל ברוב המקרים זה קורה בשבועות הראשונים לשימוש בתרופה, ואח"כ כשהגוף מתרגל זה עובר. כך גם תחושת החרדה. אולי כדאי לתת לזה עוד קצת זמן ? בהצלחה אבישג
לרון שלום, אני מצטרף לתשובתה של אבישג, כיוון שהאפקסור מעורר הוא גורם לחלומות רבים וכנראה אתה מתעורר מהם בחרדה. עם הזמן התופעה חולפת. אפשר להקדים את נטילת האפקסור או ליטול תרופת הרגעה לפני השינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לדוקטור הידש שבוע טוב יש לי שאלה אני נוטלת מרוניל כדור וחצי ליום וקלונקס 0.5פעמיים ביום בוקר וערב מזה כחצי שנה. ניסיתי להפסיק את הקלונקס בבוקר מחצי כדור לרבע ובכלל לא לקחת רק בבוקר אך קשה מאד בלי כי יש לי תופעות לוואי כמו חוסר שקט דופק וזרמים בגוף איך אתה מציע לי להגמל מהתרופה הזו . כשאני לוקחתאותה אני מרגישה מצוין יחד עם המרוניל אז מה דעתך בנושא אבקש את תשובתך תודה לך גלית
לגלית שלום, אכן זו הבעיה העקרית של הקלונקס, התרופה ממכרת, וכאשר מנסים להפסיק ישנן תופעות של חרדה. האפשרות היחידה היא להפסיק לאט לאט, להוריד במינון אפילו רבע כדור או פחות כל שבוע שבועיים ואם יש חרדות להעלות במינון. לשחק עם המינון לאט עד שתפסיקי לחלוטין את השימוש בתרופה. בהצלחה דר' גיורא הידש
מנסיון וממחקרים שקראתי אפקסור יעיל לדכאון ולא לחרדות ישנה תרופה בשם רמרון שיש לה אפקט גם לדיכאון וגם נוגדת חרדה זה מוכח מדעית כמו כן התרופה יעילה מאוד ומשרה רגועה על המינון חייב להתייעץ עם רופא על מנת שלא תהיה מנת יתר שתגרום לתופעות לוואי לא נעימות
1. כמה זמן יכול לקחת כדי לאבחן את מי שלוקה בתסמונת מינכהאוזן או MSBP. האם יכול להיות שתמיד הם יצליחו להתל גם באנשי המקצוע (רופאים, פסיכולוגים וכדומה) ולא יאובחנו? 2. איך הקורבנות הבוגרים יכולים להתגונן מפני הסכנה כשמדובר על MSBP (במקרה שהם יודעים)? ואם אינם יודעים - האם ניתן לחלץ אותם מבחוץ? האם אפשר להגן עליהם?
שלום, אכן מצב לא קל, אני בטוח שישנם אנשים עםהתסמונת הזו אשר מסתובבים בארץ ואינם מאובחנים. אם האדם אינו משתף פעולה אז קשה מאוד להגיע אליו ולטפל בו. למזלנו התיסמונת הזו די נדירה כך שלא רבים סובלים מהפרעה זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת מזה תקופה ארוכה מדריכות ותגובת מתח של הגוף למצבי עומס ולחץ. הדבר מציק לי ומעייף אותי. התייעצתי עם איש מקצוע שהמליץ לי לקחת סרוקסט במינון מאד נמוך- פחות מכדור. אני חוששת מתופעות הלוואי והתלות בכדור. בכל זאת, מדובר בהתעסקות במח. הציעו לי לנסות צמחי מרפא. אמרו שזה יכול לעזור במצבי חרדה ודריכות, אך שזה עניין של כמה חודשים. ואני מתלבטת לאיזה כיוון לפנות. אני אשמח לשמוע מאנשים שמשתמשים בכדור הזה -האם הוא באמת עזר והעביר להם את התופעות לאחר תקופה. מאלו תופעות לוואי סבלתם והאם הם חלפו אחרי תקופה? כמו כן, האם יש מניעה משתיית אלכוהול בזמן לקיחת הכדור. אשמח לשמוע גם דיעה מקצועית. תודה
למתלבטת שלום, גם אני התלבטתי באותה שאלה, ומה "שהכריע את הכף" לטובת הטיפול התרופתי, היה הסבל הרב שליווה אותי כל הזמן במשך תקופה לא קצרה, מבחינה פיזית ונפשית. ייתכן וטיפול פסיכולוגי בלבד יעזור לך, ואולי גם שיטות אלטרנטיביות, כמו הרפיה, שיאצו ועוד... אבל אם את לא פונה לטיפול תרופתי רק בגלל החשש - את יכולה להסיר אותו מעל ליבך. הסרוקסט ודומיו אינם ממכרים, אינם מזיקים למוח, ובד"כ, לאחר תקופת הסתגלות קצרה לתרופה - גם תופעות הלוואי חולפות. וגם אם כדור מסויים אינו עוזר, או שתופעות הלוואי שלו נמשכות ומציקות לך - תמיד אפשר לנסות להתאים לך סוג אחר. אנשים רבים נעזרו בתרופות לתקופות מסויימות , והן שיפרו מאד את איכות חייהם ! בהצלחה ותרגישי טוב ! תמר.
שלום מאוד הייתי מעונין לדעת מהי בעצם הפעולה שאותה מבצע הליתיום,כלומר כיצד משפיע הליתיום על תפקודי המח וכיצד הוא שומר מפני מצבי רוח קצוניים. תודה רבה בני
לבני שלום, הליטיום מוכרת כבר מעל לחמישים שנים.... דווקא רופא אוסטרלי גילה את השפעת הליטיום וכפי שקורה פעמים רבות ברפואה במקרה.... השפעת הליטיום על המוח מאוד מורכבת, גם אני איני נמצא בכל הפרטים. אבל גם על הידוע והמוכר איני חושב שהפורום הוא המקום כיוון שהדבר דורש להעמיק מאוד בביולוגיה של התא ובביולוגיה של מערכת העצבים. רק בשביל נקודת התחלה. היון העקרי בתוך התאים הוא האשלגן K ומחוץ לתאים הוא הנתרן Na הליטיום שייך למשפחה שלהם והוא מחליף את שניהם, בעיקר את האשלגן שהוא קל יותר מהנתרן. ההולכה החשמלית של תא העצב (המסרים בעצבים הם בעיקר חשמליים), נעשאת בהחלפת היונים של נתרן והאשלגן מבחוץ פנימה ומבפנים החוצה, כך שליטיום מתערב בהולכה העצבית של התאים. שבת שלום, דר' גיורא הידש
התחלתי אתמול לקחת פלוטין 20 מ"ג שניתן לי לטיפול בחרדה חברתית. הרופאה אמרה שאין לתרופה הזאת תופעת לוואי של השמנה והגברת תיאבון וכך גם רשום בעלון של התרופה, רשום שהתרופה דווקא מדכאת תיאבון. משום מה אני מרגישה שהתיאבון שלי נפתח, אמנם התחלתי את הכדורים רק אתמול אבל אני כבר לא מפסיקה לאכול... האם זה מהפלוטין? איך זה יכול להיות שתרופה שאמורה לדכא תיאבון מגבירה אותו? והאם מיד עם התחלת הטיפול תופעות הלוואי מתחילות? תודה רבה!
שלום, לאט לאט, איני אוהב את המושג אבל רק כדי להיות ברור, כפי שאומרים "זה רק פסיכולוגי", תחכי בסבלנות עד שהפלוטין יתן את השפעתו, יש לך לפחות עוד כשלושה שבועות. שבת שלום, דר' גיורא הידש
אני בחורה בת 17 וחצי . הביטחון העצמי שלי נמוך ואני תמיד חושבת שכולם מדברים עליי אין לי שלבת נפש אני מרגישה כל הזמן שמישהוא רודף אותי . אני הולכת ברחוב ושומעת ציפצוף אני חושבת שמצפצפים לי .. מישהוא צוחק אני חושבת שהוא צוחק עליי. אין לי שמחת חיים כל החברות שלי לא סובלות אותי כי הם תמיד מרגישות את האנרגיות השליליות שאני מקרינה. אני מטופלת אצל פסיכיאטאר ונוטלת כדורים שזה גם מיועד להתקפי החרדה שמהם אני גם מתענה. שאלתי את הפסיכיאטר אם יש כדור שמגביר את הביטחון העצמי והוא אמר לי שלא. האם ישנם דרכים היכולות לגרום מהתעלמות מרגשי הרדיפה( למרות שזה עזק ממני)? מה אני צריכה לעשות בכדי שיהיה לי ביטחון חצמי האם ישנם כדורים .? אודה מראש לכל מי שיעזור לי ...
לאור שלום אם היה כדור לביטחון עצמי כמעט כל העולם היה משתמש בו טיפול פסיכולוגי יכול לעזור אבל הכי חשוב שאת בעצמך תנסי לאהוב את עצמך אולי זה לא נשמע קל תחפשי את התכונות הטובות שלך ותתגאי בהם וברגע שתתחילי לאהוב את עצמך ולהאמין בך כולם יגיבו חוץ מזה יוגה וטאי צי מאוד עוזרים מנסיון שלי
לאור שלום, הרפיה יוגה וכך הלאה בודאי שעשויים לעזור, גם טיפול פסיכולוגי=שיחות עשויות לעזור. עם זאת איני מסכים עם הרופא שלך, הוכח ואנו רואים זאת כמעט כל יום, כאשר החרדה יורדת הביטחון העצמי עולה, כל התרופות הפועלות על הסרוטונין (כמו הפרוזק), מעלות גם את הביטחון העצמי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2837437,00.html
שלום, תוסיפו כמובן גם טיפול באינטרנט ופורום באינטרנט. טיפול חדש, נוח ויעיל. שבת שלום, דר' גיורא הידש
שלום דר' הידש, סבתי בת ה- 83 סובלת מנדודי שינה מזה המון שנים. כל השנים האלו היא נוטלת תרופות לשינה אך ללא הועיל (היא מודעת לעובדה שהתרופה כבר לא משפיעה עליה בגלל נטילה ממושכת). התרופות היו: ואבן, בונדורמין, ווליום, אסיבל, לוריבן, נומבון, ברוטיזולם. כיום היא נוטלת ואבן 3 פעמים בלילה אחד!!!!! (היא אינה נוטלת את התרופה ביום) וגם ללא השפעה מירבית. 1) האם תרופות מהסוג של נוגדי חרדה כגון קלונקס יכולים לעזור? 2) האם כדאי לנסות תרופות צמחיות? תודה רבה.
יש היום שתי תרופות חדשות- זודורם ונוקטורנו- שהיא לא ניסתה. קלונקס לא מיועד לקשישים ובכל מקרה הוא בעיקר מרגיע ופחות מרדים. אם היא מאד עצבנית אפשר לשלב כדורי הרגעה (וואליום, וואבן) יחד עם כדורי שינה אבל לא להפריז במינונים כי זה יכול לפגוע ביציבות בהליכה או במעבר מישיבה לעמידה אצל קשישים. יש רופאים שנותנים מינונים נמוכים של נוזינן או אנטומין אם כדורי שינה לא עוזרים. בגיל הזה יש צורך במידע מפורט לגבי תרופות אחרות שהיא לוקחת ומצב בריאותי כללי ולכן רופא משפחה או רופא פנימי הוא הכתובת המתאימה.
ובכלל יפה שזכתה להגיע לגיל הזה. הלוואי עלינו.
שלום רב. בעלון המצורף כתוב שיש להימנע מחום: מקלחות חמות, ספור מחמם, חום השמש. רציתי לשאול: 1. האמנם אני לא יכול להתקלח במים חמים (מאד) -כפי שאני אוהב ? 2. האם עיסוק בספורט מאמץ (במידה סבירה) בטוח ? לא ברור לי עד כמה עלי להיות זהיר בעניין החום...
לאפי שלום, צריך לזכור שאת העלון כתבו עורכי דין ולא רופאים. רואים בעלון שבכל תרופה מעין חוזה, כך שבכל עלון כתוב שהשימוש בהריון אסור למרות שרופאים כותבים אחרת. אני מאמין שאתה משתמש במינונים נמוכים של רידזין לכן הסכנות המצויינות ממש נמוכות. רידזין עלולה להשפיע על המוליכות החשמלית בלב ולכן ההגבלה בספורט, קיימת גם נטיה להגיע מהר יותר להתייבשות. אבל כל אלו במינונים הגבוהים יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
היום התחלתי ליטול על דעת עצמי טגרטול CR 400 מ"ג. לקחתי כדור אחד, במקום הדפלפט שהיה כישלון. כשדיווחתי על כך לרופאה שלי היא הגיבה בצורה הבאה: "אתה רוצה לקבל הרעלה?" ואז שאלתי: "למה? מתחילים עם 200?" "כן" היא אמרה. מה דעתך? האם אני בסיכון? האם לקחת 200? אמרתי שאני רוצה להשתחרר כלומר לא לחזור למחלקה והיא אמרה שעדיף שאחזור מחר בערב ונעשה את השיחרור בצורה מסודרת ביום ראשון,הסכמתי זהו, אני אקח רמות טגרטול בדם בעוד 10 ימים, את הבדיקות האלה אוכל לעשות בקופה"ח אין צורך באישפוז לשם כך, אני מרגיש ממש חסר מנוחה בביה"ח, כאסיר מדוכא. ביי בינתיים
מה הייתה הסיבה לאשפוז?
לאלמוג שלום, השחרור מהמחלקה יכול לעשות הרבה דברים טובים, אולם איני בטוח שהמצב של הפעילות יתר הסתיים. גם ה"עצמאות" שלך בנטילת התרופות עלולה להצביע על מצב של פעילות יתר. לצערי אתה עדיין נוטל נוגדי דיכאון וגם אני מתרשם שאינך מאוזן. בבקשה תזהר במעשיך. שבת שלום הידש
שלום רב אבא (55)עבר ארוע מוחי לפני כחצי שנה ,הארוע נבע מדימום מוחי כתוצאה מלחץ דם גבוה מאוד כתוצאה מהארוע אבא נפגע בתנועה ,בעיקר מוגבלות ברגל שמאל, וכמו כן בזכרון לטווח קצר (הוא מאוד מבולבל ולפעמים הוא לא זוכר דברים שבוצעו בטווח של דקות) כמו כן אבא נמצא בדיכאון מאז המקרה ומאוד קשה לו להשלים ולהתמודד עם המצב (הוא היה מאוד פעיל לפני המקרה והיה רגיל לעבוד סביב לשעון) ישנה תופעה, שלדעתי קשורה לדכאון,שבשעות הערב הוא נהפך להיות מאוד עצבני ומאוד אנטי ולא מוכן לשתף פעולה עם אף אחד ,כמו התקף כזה שלוקח לו הרבה זמן לחלוף עד שהוא נרגע וזה בלתי נשלט . כיום אבא נמצא בטיפול פיזוטרפי וכן לוקח כדורים להורדת לחץ הדם שאלתי היא מה אופן הטיפול הנדרש ע"מ לפתור את בעיית הדיכאון וההתקפים והאם בהכרח הפתרון הוא בנטילת כדורים לאור העובדה שאבא לוקח הרבה כדורים (יל"ד).
לשמואל שלום, בנוסף לשאלתך על הדיכאון. אתה מוזמן להיכנס לאתר ולדפדף בדפים השונים של האתר.וללמוד יותר על שבץ, על הסתמנויותיו ועל הדיכאון אחרי שבץ,וגם לנצל את מגוון המשחקים והתרגילים שבו. בהצלחה www.pnaivebriut.com מיכל מ
לשמואל שלום, אתה צודק שההסתגלות למגבלות הוא תהליך לא פשוט. עם זאת גם אירוע מוחי עלול לגרום לדיכאון. כאן מדובר על דיכאון על רקע אורגני, כלומר הפגיעה ברקמת המוח גורמת לדיכאון ללא מרכיבים פסיכולוגיים. כמובן שאי אפשר להפריד בין שתי הסיבות הללו לדיכאון. לכן במצבים אלו מומלץ על טיפול תרופתי בדיכאון ורק אחר כך תוספת של שיחות. בדרך כלל התרופות בטוחות ואפשר לתת אותן עם תרופות נוספות, אבל כמובן שהרופא המכיר את אביך יחליט על כך. הרבה בריאות דר' גיורא הידש
שלום ד"ר איך מגיעים לסקטור הפרטי בכדי לקבל חו"ד פרטי לבימ"ש. האם אתה יכול ? בתודה,אלי
בדפי זהב, שכתוב עליו שהוא פרופסור. זה בדר"כ עולה לא מעט כסף, אבל לפעמים אפשר לקבל החזר מקופת חולים.
לאלי שלום, בפורום הציבורי איני ממליץ על רופאים מטפלים וגם איני יוזם פניות אלי. זו הסיבה שלא עניתי על שאלותיך. תוכל לשאול את שאלותיך בדרכים פרטיות יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שמעתי עכשיו ברדיו את שירה הנפלא של יונה וולך, בביצוע להקת בלאגן - "שקט". קטע ממנו : "... שלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה. שקט, שקט שקט מופתי מיום הולדתי עד יום מותי שקט עד יום מותי." אני רוצה להקדיש אותו בהרבה אהבה לכל מי שזקוק... תמר.
תודה אריאל
תודה תמר שתהיה שבת שקטה לכולנו וחיים הרבה יותר שלווים באופן כללי
היי תמר תודה, שיהיה לך את כל הטוב שבעולם. שבת שלום ומבורך מיכל מ
אוהב אותכם, שבת שלום הידש
שלח לי שקט טוב מוגן שלח לי שקט מענן שלח לי שקט ממוכן לשמוע שקט לא מכאן תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה. שלח לי שקט מאורגן שלח לי שקט מעודכן שלח לי שקט מפואר תשלח לי שקט מהכפר תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה. שקט, שקט, שקט מופתי מיום הולדתי עד יום מותי שקט עד יום מותי. שלח לי שקט מהודר שלח לי שקט מאולתר שלח לי שקט ירח תשלח לי שקט בין כוכבים תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה. שקט, שקט...
אור תודה על הגירסה המלאה. שבוע טוב לכולם אחלה שיר שיהיה באמת קצת שקט לא יזיק לאף אחד.
מה זה ptsd?
לניס שלום, הפרעה פוסט-טראומתית או בתר-חבלתית בעברית. תמונה נפשית אופיינית אשר קוראת אחרי טראומה ממשית וקשה שבה יש סכנה קיומית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה ד"ר נכבד
שלום רב, אני בחור בן 18 הסובל מחרדה, מטופל בכרבע כדור פקסט מצבי בכללי טוב מאוד בעוד מספר ימים אני אמור להתגייס לצבא, הצבא מודע לבעייתי ואני גם לא הולך להיות קרבי אבל בכל זאת אני מאוד חושש, רק מהמחשבה על הצבא כבר יש לי הרגשה רעה ואז עולות לי כל מיני מחשבות חרדיות לראש, כמו פחד מעיוורון פסיכולוגי ודברים כאלו שאני לא בטוח שהגיוניים בכלל אני רוצה לשרת בצבא מאוד, אני בחור חברותי, יש לי חברים, אני יוצא, חוש הומור אבל לא בטוח שאני מסוגל לעבור את זה עם כל הפחדים והחששות הללו אני קצת אבוד פה.., הודה לך אם תגיב תודה
היי ראשית שיהיה לך גיוס קל ושירות נעים, תקופת הצבא עשויה להיות פוריה מאוד למי שרוצה לנצל אותה. החששות טבעיות, לכל אחד יש חששות ובמיוחד לך, אתה אומר שדיווחת על בעיתך, כלומר מעריכים שלמרות החרדות תוכל להתמודד ולהסתגל לצבא ולחיי הצבא. כאשר תתגיס ותגיע ליחידה תראה שהשד אינו נורא כל כך, ואחרי תקופת ההסתגלות הראשונה מתחילים כבר להינות מהשירות. אל תשכח שגם בצבא ישנם שרותים של בריאות הנפש, מקסימום תגיע לבדיקה וימליצו להעלות במינון הסרוקסט, כך שאינך נמצא לבד ובסך הכל אני מאמין שהדברים יסתדרו. בהצלחה בכל אשר תפנה דר' גיורא הידש
קודם כל תודה על תגובתך, סידרת לי קצת ת'מחשבות בראש וזה כבר דבר שאני מאוד מודה לך ובקשר לחששות שלי מהעיוורון הפסיכולוגי, יש חשש מצב כזה יוכל לקרות לי? אני ממש פוחד מזה למה? אין לי הסבר, כנראה שזה הטבע של החרדה
אני נוטלת מזה שלושה חודשים פאקסט 60 מ"ג וכן חצי כדור רמרון התקפי החרדה שבים וכאילו הכדור לא משפיע האם מישהו יודע אלו כדורים יעילים יותר במקרה של התקפי חרדות קשות
לדנית שלום, אין מדובר בכדור יעיל יותר או פחות. יתכן הסרוקסט אינו מתאים לך ולכן צריך למצוא את הכדור אשר מתאים לך. שלושה חודשים הם זמן מספיק כדי להעריך את המצב ולהחליט האם להחליף את הסרוקסט. בדרך כלל איני ממליץ על עליה במינון של הסרוקסט, אם 20 מג' אינם עושים את העבודה, אני נוטה להחליף לכדור אחר. כך שאת יכולה להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי החלפת התרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אפשר לדעת בבקשה מה זה בדיוק bpd- borderline personality disorder במה זה מתבטא, האם זה מוגדר כמחלה, ואילו הן הדרכים היעילות ביותר לטיפול? תודה רבה עדי
לעדי שלום, מדובר על נושא מאוד מסובך וישנם מספר סוגים של הפרעת אישיות גבולית. מדובר בהפרעה על הגבול בין הפרעות אישיות ובין מצבים פסיכוטיים. לפי זכרוני אפשר למצוא הרבה מאוד חומר גם באתר של "זרות" או שתחפשי ZARRUT.CO.IL שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום רב הבן שלי התחיל ללמוד באונברסיטה במגמת כלכלה. הוא פרפקציונסט שאוהב לדעת תמיד את כל החומר ואם אינו יודע או מבין נושא מסוים "נאטם לו הראש" הוא נלחץ ורוצה לנטוש את הלימודים בשל כך. ברצוני לצין שלאורך הרבה שנים כל נושא שהוא אינו מרגיש ששולט ב100 אחוז גורם לו להרגשה זהה.לטענתו הלחץ ממרר לו את החיים וכאמור בשל כך הוא רוצה לעזוב את הלימודים. האם לדעתכם כדאי וצריך לשלוח אותו לטיפול כל שהוא ,ואם כן איזה מין טיפול. בתודה שימי
פרפקציוניזם הוא בעיקרון תכונה חיובית אבל יש מצבים בחיים שפרפקציוניזם מוגזם הוא מכשול. יש אנשים הסובלים מבעיות נפשיות שונות , שאחד ממאפיני האישיות שלהם הו הפרפקציוניזם. האם תכונה זו אצל בנך מפריעה לו ? האם הוא חש שהיא מכשילה אותו ומונעת ממנו להשיג מטרות ? לדעתי רק אם זה מפריע לו וברצונו לשנות דברים בחייו ובצורת החשיבה שלו, יש טעם להציע לו ללכת לטיפול. בטיפול קוגניטיבי מתמקדים בשינוי דפוסי חשיבה שגויים. אם נראה לך שיש לו עניין בכך ויסכים ללכת ברצון כדאי לנסות. טיפול פסיכולוגי לא יכול לעזור אם אינו נעשה מרצון ובשיתוף פעולה מצד המטופל.
לשימי שלום, כל תכונה כאשר היא מוגזמת היא גורמת לבעיות. כך גם טוב לב, או חסכנות. כאשר התכונה גורמת לפגיעה בתפקוד אני נוהג להמליץ על טיפול. במיוחד במקרה של הבן שלך, יתכן והוא יקבע את כל עתידו המקצועי וגם תחושת ההערכה העצמית לפי הקשיים שיש לו עכשיו..... לכן ההמלצה היא על טיפול. טיפול יכול להיות מסוגים רבים, חשוב להתאים את הטיפול לאדם, שיחות שגם הן מתחלקות לסוגים שונים, תרופות, הרפיה ורפואה אלטרנטיבית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
בתור פרפקציונסטית בעצמי אני יכולה להגיד לך שהתחושות הם באמת לא נעימות והלחץ הוא תמידי. אם הוא הגיע למצב של לחשוב על הפסקת לימודים בעקבות זה אז הבעיה היא חמורה ומשמעותית ומפריע לו מאוד בתפקוד היום יומי. כדאי מאוד לשקול ייעוץ וטיפול פסיכולוגי . צריך להבין מדוע הוא כה פרפקציוניסט. האם זה בגלל רצון שלו או אולי רצון לרצות אחרים. אולי הוא הורגל בבית להיות מושלם ולרצות את המשפחה. אולי זה מחפה על דברים אחרים. אלה דברים שאפשר לעלות עליהם בטיפול בהצלחה אריאל
אני טופלתי ע"י 2 פסיכולוגים(בעצם אניעדיין מטופל ע"י השני) . איני יודע אם להתאייש ולפנות לפסיכיאטר או להמשיך בטיפולים על אף שאין הצלחה מרובה. יש לי מה שהפסיכולג שלי מכנה הפרעת אישיות היסטריונית . אני מטופל בשיטה הביהביורבסיטית. האם כדאי לי לפנות כבר לפסיכיאטר כבר? שאלה נוספת: אם טופלתי ע"י פסיכולוג או פסיכיאטר האם זה מונע ממני בעתיד לקבל רשיון מורשה לפסיכולוג מוסמך? אם אטופל נגיד בקופ"ח ? (כי הרי בפרטי הוועדה לא יכולה לדעת) תודה
הי יוני אני חושבת שאם אינך מרוצה מהטיפול ואתה לא מרגיש כל התקדמות בהחלט יש מקום לשקול החלפת מטפל ופנייה למישהו אחר. אל תתיאש, אני מקווה שבסוף תמצא את המטפל שמתאים לך בהצלחה אריאל
האם דיברת עם המטפל שלך עלהתיסכול שלך מהמשך הטיפול? האם דיברתם על הסיבות שמונעות בעדך מלהתקדם? לא תמיד החלפת מטפל היא הפיתרון. אני מציעה לך לדבר קודם עם הפסיכולוג, לראות מה דעתו בעניין הייאוש שלך, לשאול אותו מה דעתו בעניין התערבות של פסיכיאטר.
דיברתי איתו. הוא טוען שזה לוקח זמן . הוא רוצה שאני אשתנה לגמרי וזה תהליך ארוך... בקשר לפסיכיאטר- לא שאלתי את דעתו של הפסיכולוג על זה ואולי כדאי שאשאל אותו מחר
בהפרעות אישיות תוצאות הטיפול מגיעות רק אחרי תקופה מאד ממושכת כי הטיפול איננו בסימפטום (כמו חרדה) אלא באישיות כולה. זאת גם הסיבה ששיטת הטיפול העדיפה בכאלה מקרים היא דינמית-אנליטית ולא התנהגותית. אפשר להחליף מטפל או לכל הפחות לבקש חוות דעת נוספת מאיש מקצוע אחר שעוסק בפסיכותרפיה (פסיכולוג או פסיכיאטר). לשאלתך השניה- כמובן שאין פסילה אוטומטית גם אם קיבלת טיפול במרפאה לבריאות הנפש. כל מקרה נידון לגופו. סטודנטים לפסיכולוגיה חייבים להיות בטיפול לפני שהם מתקבלים לתואר שני.
ליוני שלום, אני מצטרף למה שנאמר, במיוחד שגם להפרעות אישיות ישנן רמות חומרה שונות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם אתה מכיר טלפונים של פסיכולוגים כאלו? שעוסקים בדינמי אלניטית ולא התנהגותית? איך אוכל להשיג אחד כזה?
לדר' גירא שלום רב שמחתי למצוא את הפורום והיתי שמחה אם תוכל לענות לי, אני בחורה בת 34 נשואה באושר עם שלושה ילדים , כבר כ 12 שנים אני נוטלת כדורי פריזמה לסירוגין למניעת התנהגות ומחשבה כפיתית שמפריעים לי מאוד למרות רצונותי להפסיק זאת, האם כל חיי אצטרך טיפול תרופתי האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור? האם זה תורשתי?. אשמח אם תשיב לשאלותי תודה מראש.
שלום לך! יש טיפול התנהגותי קוגנטיבי ,שעוזר להתמודד עם הכפיתיות. מומלץ לך להגיע לטיפול מהסוג הזה משום, שבטיפול מבררים מאיפה נובעת החרדה,שגורמת לכפיון,וכך תוכלי להשתחרר מהמצב.מומלץ!!!
שלום, אכן אובססיות הן דבר עקשני ולעתים קשה להגיע להבראה מלאה. עם זאת אחרי כל כך הרבה שנים אפשר לחשוב על שינויים בטיפול, להוסיף טיפול פסיכולוגי אפשר גם קוגניטיבי שהוא קצר יותר מטבעו, לחשוב על תרופות אחרות וכך הלאה. כמובן שבהתייעצות עם הרופא שמכיר אותך. העיקר שתשמרי על מצב רוח טוב דר' גיורא הידש
למירב תודה על תשובתך ועל רצונך לעזור ,אך זה לא כל כך פשוט כמו שאת חושבת. ולדר" שביט תודה על תשובתך אך לא התיחסתה לשאלתי האם זה תורשתי אשמח אם תשיב לשאלתי ולשאילות נוספות לגבי טיפול קוגנטיבי כמו שהצעת אתה ומירב , היתי רוצה לדעת אם תוכל להמליץ לי על מישהו מוסמך מאיזור ב"ש שמטפל במצבים של אובססיה באופן פרטי היות ותמיד טופלתי באופן פרטי מחשש שזה יודע למוסדות שונים במידה ואקבל טיפול דרך קופ"ח . שאלה נוספת האם אובססיה היא בעיה אורגנית, ביולוגית או נפשית? תודה על תשובתך.
בהמשך לשאלתי הקודמת - האם ייתכן כי למרות המינון הנמוך שלקחתי במשך חודשיים (כדור וחצי ביום של 50 מ"ג ), הייתה לכדור השפעה מיטיבה, והפסקת נטילתו היא שהחזירה את החרדות?
פבוקסיל נחשב ל-SSRI עם המון תופעות לוואי לכן הוא רשום רק ל-OCD. יש היום תרופות יותר טובות ללא תופעות לוואי. תבקשי מהרופא לוסטרל או ציפרלקס הם הרבה יותר מדוייקים.
ללי שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה.... כנראה הייתה השפעה מטיבה לפבוקסיל וכאשר הפסקת מוקדם מדי חזרו תופעות החרדה, איני חושב שמדובר בתופעות של סיום טיפול. נכון שאשה שיש לה רגישות לחרדות נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח חרדות אחרי לידה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
רציתי לדעת אם במצבים של אגרופוביה והפרעת פאניקה כדור ואבן אמור לעזור?
התשובה היא כן, אבל צריך להזהר משימוש ממושך בו, כיוון שהוא בעל פוטינציאל התמכרות גבוה.
התשובה היא דווקא לא זה סתם לכבות שריפות רק אפקסור לאחר תקות שימוש יעזור וואבן ודומיו רק ממכרים אם תופעות לוואי של חרדות
ואבן יכול לשכח את ההתקף,אבל אם את לוקחת סרוקסט באופן קבוע תופעת הפאניקה והאגרופוביה תהיה מתונה יותר ואפילו תעלם במשך הזמן. ואני אומרת את זה מתוך ניסיון שלי.
אני רוצה להוסיף, כי בכל מקרה - אם את מחליטה על טיפול תרופתי , כדאי לשלב עם טיפול פסיכולוגי ( טיפול בשיטה הקוגנטיבית - התנהגותית הוא מאד יעיל להפרעות שכאלה ). ככה את "מכסה" את האספקט הפסיכולוגי והגופני של ההפרעה ! בהצלחה ותרגישי טוב ! תמר.
כל כדור הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים יכול לעזור בזמן של התקפי פאניקה. ואבן נחשב לכדור הכי חלש מאותה קבוצה וגם לא משפיע מייד. במחקר שעשו לפני כמה שנים מצאו שאין קשר בין החוזק של הכדור לבין מידת ההתמכרות לאותו כדור. ולכן אפשר לקחת גם קלונקס או לוריוון שהם יותר חזקים וסכנת ההתמכרות לא משתנה.
תיקח אתה את הכדורים האלה.. 8 חודשי גמילה הספיקו לי...תודה
1. הצרה הקטנה - כנראה שאצליח סוף סוף להשתכנע להתחתן 2. הצרה הגדולה -היא רוצה כלב (פודל ננסי)
הי שאול ברכות על החתונה, ומבלי לדעת פרטים - אני מקווה שכל מה שתעשה בחיים, כולל ההחלטה להתחתן - תגיע ממקום שלם ובטוח ורק בגלל שאתה באמת רוצה לעשות זאת. לגבי הצרה השניה.... מה רע בכלב ?? מאחלת לך טוב ואושר אבישג
פודל ננסי זה יותר צעצוע מכלב
לשאול שלום, כאשר לא רואים אותך בפורום זה סימן טוב....יופי לך. אז שיהיה במזל טוב, והמון אושר הידש
לפני כחודש החלו להופיע לי סימנים גופניים שהפריעו לי בתפקוד היומיומי כגון: סחרחורות, תחושת "שיוט", בלבול, משיכה של הראש אחורה ולחץ בעורף, רגל ויד ימין קצת "כבדים", קפיצות שרירים, חולשה בגפיים, טשטוש מדי פעם בראיה. הסימנים יומיומיים ומלחיצים אותי מאוד. החומרה שלהן משתנה מפעם לפעם, יש תחושה שישנם "התקפות" מדי כמה שעות. כמובן שבאופן טבעי הגעתי לנוירולוג לברור: eeg תקין, בדיקת עיניים תקינה, בדיקה נוירולוגית פשוטה תקינה, צילום עמוד שדרה צווארי תקין וספירת דם תקינה. הרופא שלח אותי הבייתה עם פאקסט בטענה שאני בחרדה. אציין כי בעבר לפני כשנתיים הייתי בטיפול וקיבלתי קסאנגיס וסרוקסט לטיפול בפאניקה. שאלותיי: 1) האם eegזוהי בדיקה מהימנה מספיק לוודא שאין כלום במוח? (גידול וכד'...) 2) האם הסימנים שציינתי (בהנחה שהנוירולוג צודק) מתאימים לסימני חרדה? אודה לך באם תקטין את מצוקתי ותענה לי, יש לי תינוקת קטנה בת 10 חודשים שצריכה אמא בבית... תודה.
אתושקה שלום, איני יודע אם לשמחתך או לאכזבתך אבל כנראה מדובר בחרדה והמוח כולו בסדר, רק החרדות מפריעות. כדאי להתחיל בטפול בהצלחה דר' גיורא הידש
תודה על העידוד והתמיכה,את מקסימה. סתם לידע כללי גם את סובלת/סבלת מהתקפי חרדה??
המון תודה. טפו טפו טפו עם חרדה עדיין לא נפגשתי (חוץ מחרדות קטנות של חיי היומיום פה ושם...) אבל היה לי העונג המפוקפק לחוות דיכאון לפני כשנה. יצאתי ממנו בעזרת תרופות והרבה תמיכה של אנשים טובים מסביבי. מאחלת לך המון הצלחה ! אבישג
שלום ד"ר נתבקשתי להגיש לביהמ"ש חו"ד של רופא בכיר בלבד לגבי מצבי הנפשי והגופני. שאלתי היא האם אני זכאי, מתוקף היותי חבר בקופ"ח כללית מושלם לקבל את חו"ד הנ"ל מרופא בכיר מחוזי בקופ"ח הכללית, אם אין לי חו"ד פרטית, והרופא המטפל בסניף בו אני חבר טוען שאין לו סמכות לתת חו"ד כנ"ל המיועדת לביהמ"ש. בתודה, אלי
אם יש לך כללית מושלם אפשר לקבל חוות דעת מרופא מומחה בכיר תמורת 150 ש"ח בלבד במקום 750 ש"ח. תתקשר לטלפון 1-700-700-415 וישלחו לך שמות של רופאים.
מרינה שלום ראשית תודה, האם ד"ר הידש יכול לקבל אותי באופן פרטי לקבלת חו"ד לביהמ"ש? ושוב תודה, אלי
שלום רב, ראשית אני חייבת להביע את תודתי על קיומו של הפורום הזה !!! אני נתונה במצוקה ומבקשת ייעוץ לגבי פניה לפסיכאטר. מתנצלת מראש שזה ארוך. אני בת 28, נשואה באושר ואם לתינוק בן שנה וחודשיים. מאז לידת בני אני חווה אושר, אהבה והרבה רגשות חיוביים בעוצמות חזקות ביותר. אני חווה אושר עילאי בחיי, אוהבת את בעלי ואת בני בעוצמות שלא ידעתי שקיימות בי. לידת בני גרמה לי לרגשות חדשים של התמסרות טוטאלית, ביטול עצמי כמעט לחלוטין. אין דבר החשוב לי יותר מאושרו של בני ושל בעלי. אני בהתמסרות טוטאלית לבן שלי, מחוברת אילו מאוד. הילד רגוע, חייכן , ומאושר. בעייותי התעוררו לאחר חזרתי לעבודה. זה החל בגודש רגשות אשמה על כל דבר. הרגשתי מצוקות אמיתיות וכואבות בכל פעם שהילד היה קצת לא נינוח, לא הרגיש טוב וכדומה. באופן אוטומטי לקחתי את זה על עצמי - בגללי. זה המשיך בכך בעד לפני כחודשיים מאז שחזרתי לעבודה הילד החל ללכת לישון ב 2:00 בלילה, וההיתי בטוחה שזה בגלל שאין לא אותי מספיק. בנוסף לרגשות האשם ( שאני מודעת לכך שאינם בהכרח פרופרוציולאלים למציאות עצמה ) החלה להצטבר עייפות איומה, שגררה אחריה אט אט תגובות של כעס ועצבים בשעות הקטנות שלי הלילה. רגשות שמאו מאוד קשה לי להכיל אותם בתוכי, ביחס לתא המשפחתי האהוב שלי. בפרט שאני יודעת שאין להם מקום אמיתי שם. כלומר, שאני לא באמת רוצה לכעוס, זה לא מה שאני באמת רוצה. זה כאילו מתפרץ מתוכי ואני לא יכולה לשלוט בזה. היום, כשהילד נרדם בשעות יותר נורמאליות - אך עדיין מאוחרות, אני מבניה שהתגובות העוצמתיות הללו באות מתוכי בכל פעם שהילד מתנגד לי כשאני במצב חלש של עייפות וכדומה ( מתנגד שאני ארדים אותו, מתנגד להכנס לאוטו וכדומה ) ואני לא מצליחה ל"השתלט " על המצב תוך מספר דקות זה מייצר לי את תגובות הכעס, שלעיתים מתפתח לסף של היסטריה. אני נכנסת ללופ כזה שלי היסטריה - אייך יכול להיות שאני מרגישה רגשות שליליים כאלה, בעוצמות כאלה כלפי סיטואציה שקשורה לילד שלי שאני אוהבת הכי בעולם, ובאופן אוטומטי אני משליכה גם על בעלי את הכעס בכדי לא להעביר אותה לבני. שוב ושוב עולות בי המחשבות לקחת כדורים ויפסיקו את התחושות הנוראיות האלו, ואת ההתפרצויות האלו ורגשות האשמה של אחרי. חשוב לציין כי עד לפני הלידה ההיתי בטיפול פסיכותראפי במהלך כשנתיים, שעזר לי בדרכו שלו. אבל אין לי את הכוחות, האנרגיות והזמן להתחיל לפרק את הכל . כל חיי עסקתי בנפשי. ועייפתי. אני רק רוצה לחיות את חיי באופטימיות האופיינית לי, באושר, שמחת חיים ושלוות נפש. שאלתי - האם ישנן תרופות שיכולות לעזור לי? האם הן לא עשויות להזיק בתווך הארוך, האם כדאי להכניס נפש בריאה לתרופה פסכיאטרית? אני אומרת נפש בריאה כי אני לא באמת מרגישה שאני צריכה טיפול ]סיכאטרי מצד אלד, ומצד שני לא מפסיקה לחשוב על האופציה הזו כיוון ולא מדובר באורח חיים בעייתי אלה בתגובות ספציפיות. אנא עזרתך בדחיפות. למי לפנות, מה לעשות? המון המון תודה, האשה שרוצה לממש את האושר בחייה ללא הפרעות... ת ו ד ה
ש. שלום, אני חושבת שכל אותן רגשות שאת עוברת זה דבר מאוד טבעי ועובר על כל אמא, במיוחד אמא לילד ראשון. הרצון לתת לילד הכל בדרכך שלך והעייפות כתוצאה מחוסר שינה וגם משגרת חיים של עבודה ובית - כל זה מצטבר ועושה את שלו. לדעתי, אל לך להחמיר עם עצמך. הכל נורמלי, טבעי וחולף. מניסיוני, תנסי לא לוותר טוטאלית על עצמך, אלא גם לדעת לפנות לעצמך זמן למנוחה או לעיסוקים שונים ל"צבירת אנרגיה". בהצלחה. פזית
תודה פזית על תשומת לבך . תשובתך מעודדת אותי.
רציתי להגיד לך שקראתי את הודעתך ונשבה ממנה רוח של אופטמיות וזה מאוד מעודד וחשוב אז כבר טוב שיש לך את זה . ברור כי טוב לך עם משפחתך וכי את מרוצה ורוצה לשמר את המצב הנתון. אני חושבת שתשובות כמו האם כדאי להתחיל טיפול תרופתי או לא צריכות להינתן בייעוץ מסודר. אולי כדאי לשקול פניה לפסיכאטר לייעוץ ראשוני. הרגשות אשמה וכעס, אין סיבה שיהיו כה חזקות ויתפסו נופח כה משמעותי מחייך . אני מקווה שתמצאי את התשובות ותעלי על דרך המלך שתשחרר אותך מאותם לחצים כי נשמע שאת אמא מסורה שמאוד איכפת לה מאחלת לך בהצלחה אריאל
אריאל יקרה, תגובתך ריגשה אותי מאוד. תודה
שוב אני בפקולטה לרפואה. כעט אני נוטל זיפרקסה 10 מ"ג ודפלפט 600 - אם לא יחול שיפור בעוד 3 ימים הדפלפט יוחלף בטגרטול. כאשר אשתחרר אפסיק ליטול זיפרקסה ע"פ הוראת הרופאה המטפלת. אין לי כל התנגדות ליטול זיפרקסה, אך יש בעיה עם האישור של הזיפרקסה לגביי, משום שאינני חולה בסכיזופרניה/סכיזואפקסטיב ואם אני ממש רוצה את הזיפרקסה אני צריך לקנות אותה באופן פרטי וזה יעלה לי 1000 ש"ח בחודש - ממש יקר - אין לי כסף. יחד עם זאת הרופאה המטפלת אומרת שלמצב מאני לא נותנים זיפרקסה לבד, אלא בשילוב של דפלפט/טגרטול/או ליתיום. אשמח לשמוע את עמדתך בנושא בתודה רבה מראש וכל טוב. נ.ב כל הצוות במחלקה משבח אותך ואומר שאתה רופא נהדר ואני כמובן מסכים.
לאלמוג שלום, הזיפרקסה אומנם יקרה, אולם ישנן עבודות חדשות וגם מניסיוני שהיא מספיקה. כמובן שאין זו שגיאה להוסיף מייצבי מצב רוח, ולעתים גם טגרטול או דפלפט לבד יספיקו. כך שאני בטוח שיצליחו לאזן אותך. אל תשכח שהאבחון שלך הוא פעילות יתר בגלל תרופות נוגדות דיכאון... תמסור ד"ש לחברים במחלקה. הידש