פורום פסיכיאטריה

שלום ד"ר ברצוני לקבל קצת הסברים על סוליאן . מה השוני בינו לבין אחרות מאותה קבוצה לטיפול לסכיזופרניה ? איפה ניתן לקרא חומר בעברית על הכדור הזה ? מה היית מציע במקרה שאחרי ניסיון של יותר משנתיים טיפול בכל מיני כדורים ( חוץ מסוליאן )לפסיכוזה לא מורגש שום שינוי בסכיזופרניה ? מודה לך מאוד

לרובי שלום, הסוליאן היא תרופה חדשה נוגדת פסיכוזה, היא פועלת על הסימנים החיוביים והשלילים של המחלה ושייכת כמובן לקבוצה הא-טיפית. מקובל שהיא נמצאת בשורה הראשונה לתרופות אלו יחד עם הזיפרקסה והריספרדל, שאר התרופות הן בשורה שניה. איני מאמין כל כך בהבדלים הכימיים בין תרופות אלו, חשובה יותר ההתאמה האישית של כל אחד, לכן חשובה התגובה שלך לתרופה ולא שאלות כלליות של פעולה על רצפטורים במוח. לצערי עד שלא תנסה בעצמך לא תדע כיצד אתה מגיב לתרופה זו. בכל אופן התרופה אינה ממכרת ויעילה. איני יודע להמליץ על חומר בעברית. תנסה באינדקס התרופות בדוקטורס או בוואלה אני מקווה שהתרופה כבר מופיעה שם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם טיפול פסיכודינמי בבעית חרדה,גם עוזר? ועוד שאלה: נאמר שנמצאים במצב נפשי טוב,אחרי טיפול(כמובן ללא כדורים) האם הריון ולידה הם מצבים בעייתים מבחינת מצבי קצה? תודה מראש לעונה !

ללימור, לבעיות חרדה מומלץ טיפול בשיטה קוגנטיבית - התנהגותית, שהוא יותר ממוקד, קצר מועד ונמצא כשיטה האפקטיבית ביותר לכך. טיפול פסיכודינאמי הוא יותר עמוק וממושך, ולא בהכרח מומלץ לבעיות שכאלה. למה את מתכוונת כשאת אומרת "מצבי קצה" ?

ללימור שלום, טיפול פסיכודינמי אמור לפתור את הגורמים והסיבות לחרדות. במידה והטיפול הצליח את אמורה להיות מגובשת יותר מאדם "רגיל". כפי שנאמר אם עדיין לא התחלת טיפול אז צריך לבדוק איזה סוג של טיפול מתאים לך, וכפי שנאמר רבים מצאו שטיפול קוגנטיבי מתאים יותר לטיפול בחרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

אודה לכל מי שיוכל לתת ליעצות ו"טיפים" איך לעבור את תקופת הגמילה. האם תסמיני הגמילה עוברים? בעיקר הזרמים? תודה רבה

גילת שלום, בוודאי שתסמיני הגמילה עוברים. צריך להתעזר בסבלנות ! אם התסמינים נמשכים וגורמים לך סבל, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. לפעמים ההמלצה היא להעלות שוב במינון, ולרדת בקצב איטי יותר. בהצלחה!

את יודעת זאת מנסיון? איזה תופעות גמילה היו לך? והאם הן עוברות? ואחרי כמה זמן?

אני מאוד מבינה לליבך. ניסית להוריד במינון מהר מידי לאחרונה כדי להיכנס להריון וזה גרם לי לשכב במיטה במשך יומיים עד שרופאת המשפחה "הצילה" אותי והעלתה לי במינון. צריך לרדת במשך חודש וחצי ולא כפי שאני עשיתי - תוך שבוע וחצי. הזרמים האלה, החולשה וחוסר יכולת לתפקד הם חלק מהתופעות. אם את ממש לא מצליחה לתפקד את צריכה לעלות שוב קצת.

תודה רבה על ההתייחסות. מתינעלמו לך הזרמים?

הי גילת אני הפסקתי ללא כל תופעות לוואי בהדרגתיות חודש חצי כדור ליום חודש אחרי חצי כדור ליומיים וחודש אחרון חצי כדור לשלושה ימים. כאשר הפסקתי מיד היו לי זרמים ולעיתים סחרורות. אני ממליצה לך כמובן להתייעץ עם הרופא שלך. אך שוב, ההדרגתיות הנ"ל לא גרמה לתופעות לוואי כלל לא פיזיות ולא ריגשיות. אני

קודם כל תודה רבה על ההתייחסות. לאחר כמה זמן הפסיקו הזרמים?

שלום לכל החברים בפורום, אני סטודנטית המחפשת מידע, ספרות ומאמרים בנושא פיצול אישיות לעבודת סמינריון, אשמח אם יש למישהו מידע שיכול להיות לי לעזר, אני מודה מראש, אסתי

שלום אסתי, אני מציעה לך לפנות לספרייה במוסד בו את לומדת או לספרייה עירונית ולקחת ספר בנושא פסיכיאטריה או פסיכולוגיה. מצאי את הנושא לפי המפתח שבסוף הספר או לפי תוכן העניינים. מלבד זאת את יכולה להריץ חיפוש באינטרנט על פי מילת החיפוש. בהצלחה!

שלום אסתי, אולי את מתכוונת למושג "אישיות מרובת פנים" או למונח העכשווי "הפרעת זהות דיסוציאטיבית"? יש המון חומר ברשת

אני כותב את מכתבי זה מהפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה כעט אני נוטל דפלפט 600 (200X3) פנרגן 75 (25X3). קלונקס 0.5 בלילה. זיפרקס 5 מ"ג בלילה. בתוספת אומגה 3 בבוקר. אני מרגיש שמצבי הנפשי מתחיל להתאזן. הדפלפט התחיל סוף סוף לתת את השפעתו. עקב כך, אני רוצה לרדת מהקלונקס (אפשר לרדת בפעם אחת משום שאני נוטל אותו רק אמ... 8 ימים) כמובן שלכשאשתחרר ארד מן הזיפרקסה משום שלא קיבלתי אישור לתרופה עקב כך שאינני פסיכוטי כלל ועיקר. כשביקשתי לקחת את הפנרגן 25X3 בפעם אחת בלילה ע"מ להרדם (עדיין לא ישן כלל) הרופאה המטפלת טענה שזה לא טוב עבורי. מה דעתך? כמו כן ברצוני להפסיק עם הפנרגן משום שאני רגוע. יחד עם זאת רציתי להתחיל בטיפול ברמרון 15 עקב חוסר יכולת לישון כלל וכלל, סיוטי לילה מתמשכים, עוויתות בלתי פוסקות (הרמרון גרם להעלמותן) לדעתי הרמרון יטפל בכל תסמינים אלה. הרופאה המטפלת אומרת שהרמרון לא מתאים למצבי הנוכחי וכאשר תחלוף המאניה היא תרשום לי רמרון 15 לדעתי המאניה חלפה. היום אני נפגש איתה ואדבר איתה על כך, במקום לדבר אראה לה את המכתב הנ"ל באם היא לא תסכים לרשום רמרון 15 אקבע פגישה איתך ואני מקווה שתסכים לרשום לי, האם כך הדבר לאור כל האמור לעיל? בתודה רבה מראש אלמוג

אלמוג שלום, ממכתבך אני מבינה שאתה סובל ממאניה-דיפרסיה. גם אני בי-פולרית וכרגע ללא תרופות פרט לקלונקס בלילה (נטלתי טגרטול במשך שבועיים והמצב שלי רק החמיר - הדיכאון ז"א). הנטיה שלי היא לסבול יותר מדיכאון מאשר ממניה. רציתי לשאול אותך איך זה אצלך והאם הדפלפט תקופה טובה? אני מבינה שהכל מקרה צריך לשלב נוגדי דיכאון שכן המייצבים לבד לא עושים את העבודה?! אודה לך אם תשיב לי. עינת

לאלמוג שלום, אני שמח שמצבך יותר יציב ויותר טוב. עם זאת צריך לעשות את הדברים לאט. להוריד ל א ט את התרופות המרגיעות ובטח להיזהר בהוספה של נוגדי דיכאון. תמשיך לבלות בפקולטה לרפואה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, אובחנתי כסובלת מ PTSD, זאת עקב אירוע טראומתי שעברתי לפני כחצי שנה. כל יום ובמשך כל היום אני משחזרת את האירוע, המחשבות "תקועות" בראש, המילים שנאמרו מהדהדות, השינה טרופה, החלומות לא נעימים, הסתגרות וניתוק חברתי מוחלט, קושי בתפקוד יומיומי. ידוע לי שתרופה בשם לוסטראל עוזרת במצבים פוסט טראומתיים אך הבעיה העיקרית שלי בי-פולריות ולכן נדמה לי שטיפול ב SSRI אסור לי. אם כך, מה עלי לעשות להמשיך "לחיות" את הטראומה ולהתדרדר? האם יש דרכים אחרות (לא תרופתיות) להתגבר על הטראומה? (שיחות עם פסיכולוגית לא מקדמות אותי לצערי). אנא עצתך!!!!!!

לאינגריד שלום, את צודקת בכל מה שאת כותבת, אוסיף רק פרט אחד, הלוסטרל היא תרופה טובה והשימוש בה רב בארה"ב. בנוסף ליתרון שלה בטיפול בטראומה, היא התרופה היחידה המותרת מקבוצת SSRI בהפרעה בי-פולרית כיוון שאינה גורמת לפעילות יתר. טוב ששאלת דר' גיורא הידש

שלום רב, ביתי בת 10. לאחרונה אובחנה עם חרדה וocd. לפני כ3 שבועות היא התחילה לקבל ציפרמיל (כיום רבע כדור) ולפני כשבוע התחילה לקבל רספרדל (כיום חצי כדור) כתוספת. ההתחלה היתה עם רבע כדור ציפרמיל, שעזר מאד. לאחר 6 ימים הרופא העלה את המינון לחצי כדור ביום ואז המצב הורע - החרדות התגברו וה-OCD הוחמר ובנוסף הילדה התחילה לעשות עויתות באיזור הפה (מעין תנועה של משיכת צד אחד של הפה כלפי מטה, ותנועה של כיוון השפתיים כמו לתת נשיקה). * אך העויתות היו ב95% מהמקרים כשהיא נמצאת איתי, רק איתי * הורדנו בחזרה את המינון לרבע כדור אך מצב החרדה וה-OCD לא השתפר, ואז הרופא הוסיף את הרספרידל במינון של רבע כדור למספר ימים ואח"כ העלנו לחצי כדור. מצב החרדה וה-OCD עדיין לא בכי טוב, יותר טוב ממה שהיה אבל היא עדיין מרגישה לא טוב. אך אני כותבת בעניין ההעוויות - ההעוויות נעלמו לזמן מה - אני חושבת שהם פחתו מאז שהורדנו את הציפרמיל לרבע כדור בחזרה, וחזרו כשהעלנו את הרספרידל לחצי כדור. העניין הוא שעכשיו כשהן חזרו אני רואה שיותר קשה לה להתגבר על זה בנוכחות אחרים. מה שבטוח זה שכאשר היא בנוכחותי היא כל הזמן מעוותת את הפנים - זה נראה נורא!, שאלתי מורות פרטיות שהיא לומדת אצלן והן לא רואות העוויות מלבד תנועת הנשיקה מדי פעם כשהיא מנסה להתרכז. שמעתי על התופעה "טרדיב דיסקינזיה" ושהיא בלתי הפיכה. אני פוחדת! האם יכול להיות שזה מה שיש לביתי? תודה

למיכל שלום, איני פסיכיאטר של ילדים ונוער לכן תשובתי תהיה מצומצת ביותר. טרדיב דיסקינזיה היא תופעה מאוחרת (טרדיב-מאוחר) של שימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה. כך שגם רספרידל כמעט ואינה גורמת לתופעה זו ובמיוחד אין לחשוש מכך אחר שימוש קצר. (שמוש ממושך מדובר על מספר חודשים לפחות ובדרך כלל יותר ) הרבה בריאות דר' גיורא הידש

אני מטופלת באפקסור XR ובהצלחה מדהימה מזה כשנה. החיים שלה השתנו לגמרי. אבל לא זה מה שרציתי לשאול. לאחרונה הכרתי בחור שהתחלנו לצאת. אני מאוד חוששת לספר לו על הרקע החרדתי שלי שמא זה ידחה אותו. מה אתה ממליץ לי לעשות. בנוסף אני מתחילה לקחת גלולות ורציתי לשאול האם יש בעיה לקחת יסמין עם אפקסור.תודה

הי גלית. משמח לשמוע שהאפקסור השפיע בצורה טובה כל-כך על החיים שלך. עד כמה שאני יודעת אין שום בעיה לקחת גלולות בשילוב עם האפקסור (אני לקחתי ולא היתה שום בעיה). לגבי הדילמה שלך מתי לספר לו, את בטח יודעת שאין תשובה אחת נכונה ומוחלטת, ובסופו של דבר זו החלטה שלך. דעתי האישית היא שלא צריך להפוך את זה לחלק מכרטיס הביקור שלך, כלומר - בוודאי לא לספר את זה בפגישות הראשונות. מצד שני, אל תהפכי את זה לסוד אפל ומביש שעליך להסתיר למשך חודשים ארוכים עד שבדרך כלשהי הוא יגלה ואז תתווסף גם אי-הנעימות מכך שלא סיפרת לו במשך כל-כך הרבה זמן... תני לו זמן להכיר אותך, להכיר מי את באמת - הלא התרופות לא מרכיבות את האישיות שלך ולא קובעות מי את ומה את. תסמכי על התחושות שלך וכשתרגישי שהזמן נכון - תספרי לו על זה אבל עצתי היא לא לעשות מזה סיפור גדול מדי. אל תספרי לו את זה עם הקדמות ארוכות מדי, כאילו את מנחיתה עליו איזה סוד איום ונורא. אני חושבת שהאופן בו הוא יקבל את זה תלוי במידה רבה בצורה בה את תספרי לו על זה. שיהיה לשניכם הרבה הצלחה באהבה אבישג

לגלית שלום, בקשר ליסמין אין בעיה. אני מסכים עם דבריה של אבישג שצריך לדעת כיצד ומתי לספר ובדרך כלל כדאי לעשות זאת בהדרגה. הרבה אושר ואהבה דר' גיורא הידש

דודתי, בת 42, ילדה לפני כחודש את בנה החמישי. היא בדיכאון ורוצה לשים קץ לחייה. היחסים שלה עם בעלה גרועים, והוא מאיים עליה באישפוז כפוי והפרדת הילדים ממנה. אני זקוקה לשם של פסיכיאטר טוב בירושלים שאליו אוכל לפנות. תודה

אוי ואבוי, תקחו אותה מיד לפסיכיאטר וכדאי להרחיק ממנה את התינוק לזמן מה. בכלל, השהות שלה בבית עם בעל שמאיים עליה לא ממש תסייע לה. אנא ממך, פני למרכז לבריאות הנפש בירושלים בהקדם האפשרי, היא חייבת לקבל טיפול (פסיכולוגי/תרופתי). דיכאון עם מחשבות אובדניות זה לא צחוק !!!! תטפלו בה מהר. וזה לא כדי להפחיד, אלא כדי שתביני שדיכאון חמור הוא מסוכן ודורש טיפול! מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום.

1) אני נוטל רסיטל 20 מ"ג מזה יומיים לאחר 4 ימים של 10 מ"ג.תופעות הלואי מינוריות,שינה לא סדירה וקצת אי נוחות בבטן.מאיסוף מידע הבנתי שגופי מתרגל מהר יחסית לתרופה וכמעט ללא תופעות לואי.האם מיעוט בתופעות לואי מעיד(באופן יחסי כמובן)על סיכוי מועט יותר להשפעת התרופה בטיפול לעומת אנשים שחווים תופעות לוואי קשות יותר???או שהחלק בגוף שמושפע מתופעות הלואי מנותק לחלוטין מהחלק שמושפע מהטיפול??? 2)בעייתי היא חרדה ללא שמץ של דיכאון(למזלי אני אדם מאד שמח).האם העובדה שלמרות החרדה הלא קלה,הדכאון לא נגע בי,מעידה על חרדה מסוג קל יותר שתגיב טוב יותר לכדורים?? בהמון תודה והערכה....

שלום אני לקחתי תקופה ממושכת רסיטל. לא היו לי תופעות לוואי, מלבד ירידה בתחום המיני. הכדור עזר לי מאוד מאוד. על שאלתך השנייה אינני יודעת לענות.

לעידו שלום, התשובות אולי מעניינות אבל כמו רוב התשובות ברפואה הן סטטיסטיות, כלומר הן אינן אומרות דבר על פרט אדם מסויים. כך שלמרות תשובותי לא תהיה לך ברירה אלא לחכות ולראות מה יקרה אצלך.... ישנה שמועה שמי שיש לו יותר תופעות לוואי מגיב טוב יותר לתרופה, לא קראתי זאת במאמר מדעי ואיני יודע אם זה נכון. לגבי החרדה ודיכאון - אנשים חרדים איכות חייהם יורדת והם עלולים להכנס לדיכאון או לפחות לירידה במצב הרוח. לכן אם "חסכת" לך את הדיכאון אתה יכול רק להרוויח מכך. תחכה בסבלנות ואז תרגיש טוב יותר דר' גיורא הידש

דף 828 למעלה ---עם הכותרת "בעיה בשעות לקיחה של רסיטל"....בתודה.....

לאסף שלום, סבלנות, עדיין לא עניתי אבל עדיין לא הלכתי לישון, הכל בסדר ותבדוק שוב. לילה טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר ! ובכן, שלשום, לאחר חודשיים, החלטתי להפסיק את נטילת הפבוקסיל. ( הרגשתי השתפרה, בלי קשר לכדור, ותופעות הלוואי מהכדור עצמו- רק הסבו לי סבל...). בימים האחרונים אני מרגישה די טוב, ואינני מעוניינת לנסות טיפול תרופתי אחר. הבעיה היחידה היא, שקשה לי להתרגל שוב להרדם בלי "עזרה מבחוץ" ( עד היום, נעזרתי בשתי טיפות ריווטריל לפני השינה, שנרשמו לי כתוספת לפבוקסיל). זאת על אף שבמהלך היום - הכל תקין. האם יש לך הצעה, כיצד "להחזיר" את הגוף להרגליו הישנים ? בתודה, לי.

ללי שלום, הקשיים שלך להרדם אמיתיים. הריווטריל ממכר ולכן אסור להפסיקו בבת אחת. כלומר צריך להפסיק בהדרגה, תנסי מספר ימים טיפה ועוד קצת, אחר כך מספר ימים רק טיפה אחת. הריווטריל אינו מזיק כך שאין בעיה להמשיך אתו עוד קצת ולהפסיק בהדרגה. לילה טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב לכל המשתתפים בפורום תודה רבה לדר' שעוזר לנו כאן!!! אני לוקחת כעשר שנים כדורים נגד דיכאון פרוזק ומלודיל ובתקופה האחרונה הכדורים לא משפיעים כ"כ טוב ורציתי לשאול האם שייך שהגוף מתרגל לכדורים והכדורים כבר חלשים מלהשפיע תודה רבה עדנה

לעדנה שלום, מעניין שדווקא את שואלת שאלה זו, אחרי עשר שנים.... ובכן התרופות הללו אינן ממכרות ולכן אין ירידה בהשפעה שלהן. כנראה שבלי קשר לתרופות את עוברת מצב או שלב מלחיץ ולכן את מתוחה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם סרוקסט או רמרון יכולים לגרום לראייה מטושטשת ?

למיכל שלום, הסרוקסט עלול לגרום למעט יובש בעיניים ולכן טשטוש. לא נגרם נזק לעיניים ובדרך כלל העיניים מסתגלות לתופעה והיא חולפת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קמה בבוקר הולכת לעבוד.חוזרת הבייתה.מטפלת בילד בן השנה ושבע שצורח כל היום.לפעמים הוא לא צורח הוא דווקא שמח.די היפראקטיבי כזה.הוא הולך לגן .אחר כך אני חוזרת הבייתה מטפלת בו אחרי 16:00.בעלי עובד כל יום עד 23:00.עובד בשמירה .יושב שם לא עושה כלום.רק לזה הוא מסוגל לשום דבר אחר לא.אין עבודה בכלום. למעשה יש לנו ביחד רק את יום שישי ושבת.אבל אנחנו עייפים גם מכל השבוע,גם אני עובדת ביום שישי.וגם הילד ביחד.איזה מין חיים אלה.ואיך אפשר להישאר שפוי.אני בוכה בפנים,בוכה,בוכה,בוכה.ואין לי פיתרונות.אין .אין.עושה לי בחילה לראות את כל המלוקקים העשירים שמדברים על צמיחה בכלכלה כמשהו שיפתח את המדינה שלנו.ברגע שיש אנשים שמוכנים לעבוד בכל עבודה.כי לקנות נעליים לילדים שלהם.ולהאכיל את הפיות הקטנים שלהם.איך להישאר שפוי????????????.

אלמונית יקרה, מבינה את כאבך. כל כך קל להכנס למעגל של שגרה שוחקת ויאוש מצטבר. והמצב בארץ בטח לא תורם להעלאת המורל... יחד עם זאת, אסור לך להכנע לחיים במציאות, שגורמת לך כל כך הרבה סבל ! נכון, לא על הכל אפשר להשפיע , ולא הכל ניתן לשנות. ישנם דברים במציאות שהם מעבר להשג ידינו. אבל יש גם דברים רבים, התלויים בנו, ורק בנו ! גלי מהם הדברים אשר יכולים להסב לך הנאה וסיפוק, ואשר נמצאים בהשג ידך... האם את יכולה להעזר באדם נוסף בטיפול בבנך, ולפנות קצת זמן איכות לעצמך ? (לפגוש חברות, להסתובב בעיר וכו' וכו'...), האם אפשר לפנות קצת זמן איכות לך ולבעלך ? ( ריענון הזוגיות יכול לעשות הרבה טוב...). שיברי את מעגל היאוש והחזירי לעצמך את השליטה בחיים ! יש לך הרבה בשביל מה...

כל כך מבינה לליבך. נשמע שאת לא מרוצה מכל מה שקורה לך. כתבת על הילד "צורח כל היום".. אולי קשה לך להתמודד עם גידול הילד? אולי את זקוקה לעזרה נוספת? נשמע כי בעלך לא ממש תורם את חלקו בגלל המחוייבות לעבודה. מה עם המשפחה המורחבת? חברות? אין מישהו שיכול להיות לך לאוזן קשבת? אולי תפני לכמה שיחות אצל פסיכולוגית שתשמע את מצוקותייך ותנסה לכוון אותך. צודקת, לשמור על השפיות בחיים שלנו זאת משימה לא קלה !!! נראה לי שאת צריכה אבחנה מקצועית, את נשמעת מדוכדכת ואולי יתברר לך שזה דיכאון שמצריך טיפול..?! חשוב שתקשיבי לעצמך ותנסי לקבל עזרה. קודם כל תשבי עם עצמך לבד ותנסי להבין מהם הגורמים המלחיצים אותך ביותר (היחסים עם הבעל, הטיפול בילד, העבודה, הטיפול בבית?!). אני מקווה שתיישמי את ההמלצות שקיבלת ותנסי לעזור לעצמך ותיזכרי שאנחנו אדונים לעצמנו, העזרה חייבת לבוא ממך, אל תחכי למושיע - הוא בדר"כ לא בא. אני מאחלת לך רק טוב.

האם גלולות נגד הריון מסוג גינרה עלולות להגביר תופעות חרדה?

לשיר שלום, לא שכיח אבל יתכן וכן. בכל אופן קודם כל הייתי מחפש סיבות יותר סבירות הקשורות לבית ולמשפחה, עבודה וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לכתוב שהכל משתפר, שיש מגמה חיובית של עליה אבל לצערי לא. עד שנדמה שאני מתקדמת צעד אחד אני חוזרת כמה אחורה. בימים האחרונים שוב אני מרגישה צורך בלתי מוסבר לנשום עמוק כל הזמן, ואני מתכוונת ממש כל דקה מהיום. זה גוזל ממני אנרגיות וחיות וכבר אין לי כוח, אני שבר כלי. אבדתי את האמונה שזה יעבור ( כבר למעלה מחודש , יום יום, דקה דקה) ואין לי מנוח. אני מתפקדת אבל על ריק. נורא קשה לי ואין לי מצב רוח לכלום. הייתי בוחרת להעלם עכשו. היום עשיתי את ה- EEG והתשובות תהיינה רק ביום שלישי. קשה לי לתפקד כרגיל אך אין לי ברירה. אני מרגישה שכבר אין בי כוחות אריאל

מתוקה אני לא מסוגלת להתעלם כשאני רואה הודעה ממך... שולחת לך חיבוק ענקי והרבה אהבה. את אחת הנשים הכי אמיצות שאני מכירה בעולם הזה (אני יודעת שאת לא מסכימה אתי, אבל מה לעשות - זו דעתי ואין לך מה לומר בעניין !) שלך אבישג

תודה מקסימות,, על הכל. אני לא ראויה לכך

אריאל יקרה, שומרת לך "חסד נעורים"... חיזקי ואמצי ! שילחי לעצמך אנרגיה חיובית, כמו שאת שולחת לכל הנזקקים האחרים בפורום ! שאבי אנרגיה גם מהקרובים לך ! והכי חשוב, הזכירי לעצמך תקופות אחרות, בהן הצלחת לצאת "מהבור השחור". הוכחה לכך שאכן זה אפשרי !!! הזכירי לעצמך ימים ורגעים יפים, שבשבילם - הכל כדאי. שולחת לך ים של כוח ואהבה. בטוחה שתחזיקי מעמד, ואף מעבר לכך !!! תמר.

לאריאל שלום, גם אני מצפה לשמוע על התקדמות ושיפור בהרגשה, על כך שאת נהנית בעבודה ובלימודים וגם נוצר קשר עם בן זוג. בכל אופן אני מאחל לך את כל הדברים הללו ויהיו בקרוב, לפחות חלק מהם. את חוזרת ומתארת תופעות של כפיתיות הקשורות לנשימה ולגרון. אולי כדאי לחשוב על מינונים גבוהים יותר של התרופות כמו בהפרעה אובססיבית. מה הפסיכיאטרית השכנה אומרת? שבוע טוב, וחיבוק גדול הידש

שלום דר הידש אני כיום משתמש במרוניל 75 sr(רמת החרדה נותרה ללא שנוי) מה היית ממליץ לי לקחת כתוספת להורדת החרדה הקילינית אני ממש סובל

אני השתמשתי במרוניל וזה לא השפיע והוספתי סורובון וזה השפיע מצוין

ליוסף שלום, איני זוכר את שאלותיך הקודמות, לצערי. עם זאת אפשר להעלות את מינון המרוניל או להוסיף תרופות מקבוצת ההרגעה כמו וואבן או לוריון, תתיעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו ממשתתפי הפורום שסובל מחרדה חמורה ו\או דיכאון ואינו סובל מסכיזופרניה, מטופל רק באחת מהתרופות האנטיפסיכוטיות הא-טיפיות? למשל ריספרדל, גאודון, סרוקוול, זיפרקסה. אני מתחיל לקחת סרוקוול נגד חרדה קשה מעורבת בדיכאון, ורציתי לדעת אם יש תוצאות טובות. ד"ר הידש, אשמח אם תתייחס גם אתה לשאלה. האם יצא לך לטפל בתרופות האלה להתוויה הנ"ל?

לדרור אתה לא לבד בעולם אל תתיאש לא כל תרופה מתאימה לכל אחד תמצא לך רופא טוב צריך הרבה כוחות נפשיים וסבלנות

אני מבינה לליבך. בתקופה האחרונה אני סובלת מהתקפי חרדה קשים שמתבטאים כנראה בהתנהגות אובססיבית קשה- רצון לנשום עמוק כל הזמן בגלל תחושת חוסר אוויר. העלתי את מינון הרמרון ללא כל תוצאה ולפני כשבועיים הפסיכאטרית שלי המליצה\ הציע לי להוסיף רספירדל במינון נמוך. בנתיים דחיתי את ההצעה והבטחתי לה שבנתיים אקח בנוסף קלונקס, שאותו אני נמנעת לקחת כרגע ומשתדלת לסבול ולסחוב את זה עד כמה שניתן. אריאל

לדרור שלום, לרוב התרופות נוגדות הפסיכוזה הטיפיות הייתה השפעה מרגיעה, השתמשנו בהשפעה זו פעמים רבות כיוון שלתרופות אלו יש יתרון שאינן ממכרות. כמובן שישנן חסרונות אחרים. כך גם עם התרופות הא-טיפיות שהן בטוחות ועם פחות תופעות לוואי. במיוחד הזיפרקסה וסרוקוול יתכן שתהיה להן השפעה נוגדת דיכאון ומרגיעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התרופות החדשות (האטיפיות) לסכיזופרניה נחשבות לתרופות מאד חזקות עם פרופיל תופעות לוואי שנחשב ליותר נוח מהתרופות הטיפיות. סרוקוול במיוחד מאופיינת בהיעדר תופעות לוואי נוירולוגיות. ככל הנראה במינונים נמוכים (25-75 מ"ג) ניתן לתת את התרופה למטרות של הרגעה, מתח וחרדה גם ללא קיומם של סימנים פסיכוטיים. זה היה נהוג במידה רבה עם התרופות הטיפוסיות (לרגקטיל, אנטומין, מודל ועוד) קיימת אזהרה להתפתחות קטרקט וחובה לבדיקות ראייה תקופתיות- אך מאז שהתרופה נכנסה לשימוש (1997) לא נתגלה אפילו מקרה אחד של קטרקט בעקבות נטילתה ולכן יש שמטילים ספק בקיומה של תופעה זו. על כל התרופות האטיפיות קיימת אזהרה להתפתחות סכרת וחובה לבצע מעקב אחר רמת הסוכר בדם. האזהרה נוגעת בעיקר לזיפרקסה ולפונקס שאיתם קיים סיכון גבוה לעליה במשקל אך ה-FDA הכיל את האזהרה על כל התרופות האטיפיות כולל סרוקוול, ריספרדל וגאודון. אזהרה להתפתחות דרטיב דיסקינזיה חלה גם על הסרוקוול כמו על כל שאר נוגדי הפסיכוזה למרות שהסיכון במקרה זה נחשב למאד נמוך.

משה, תודה על התשובה המקיפה והמלומדת.

שלום אני מבינה שזה קשה לענות על הרבה שאלות בפורום ,שהם לעיתים בעייתיות ולעיתים קולעות, ושאם יש אנשים אחרים שמפנים מזמנם ועונים עליהם אתה לוקח זאת כלגיטימציה לא לענות אבל ממש ציפיתי לתשובה שלך,כתבתי לד"ר הידש,ולא לגולשים בפורום אני מאוד מעריכה את העזרה שלהם,אבל אם כל הכבוד אתה הפסיכיאטר , וציינתי גם שהם לא ענו על שאלתי בדיוק,כדי שתשיב לי אתה ודילגת אז אודה לך מאוד אם תענה לי. אני מרגישה תופעות של חרדה מבלי להיות מודעת לדבר שמטריד אותי באותו רגע ואני תמיד עד כה הייתי מודעת כשזה קורה וזה גם לגיטימי האם זה מעיד על התדרדרות החרדה ,פן חדש שנוצר בה? ואיך מתמודדים אם חרדה שלא מאפשרת לי לעשות כלום כדי לטפל עקס חרדה מהטיפול גם כן,אני פוחדת לספר לפסיכולוגית - שאני בקושי נפגשת,יותר מידי עלי,פוחדת מההשפעה של התרופות,ואני רק רוצה להבין מה בדיוק בראש שלי גורם לזה ולהיפתר מימנה. תודה.

קרן, המצב שאת נמצאת בו הוא מה שקוראים "מלכוד 22". את אומרת שאת רוצה להבין מה בדיוק בראש שלך גורם לחרדה ולהיפתר ממנה - אבל את לא עושה כלום, ממש שום צעד בונה בכיוון של להבין מה קורה ולהיפתר מזה. כדי לשבור את המעגל הזה את חייבת להתחיל איפשהו. עד שלא תיפתחי לפני הפסיכולוגית שלך ותדברי קודם כל על עצמך והרבה, ועד שלא תחליטי שאת לוקחת תרופות כדי למתן את ההרגשה הרעה וכדי להיות בשליטה - (למנוע מצבים שהחרדה משתלטת עלייך ולא מאפשרת לך לעשות כלום) תישארי בעצם תקועה במצב הזה שרק ילך ויחמיר. התופעה של חרדה שאת לא מודעת לסיבה או לגורם שלה, מעידה על עייפות, תשישות וערבוב בין הרגשת רגיעה והרגשת חרדה כאשר תקופות החרדה עולות על תקופות הרגיעה.. אז כמו שאת יודעת, לכל דבר יש מחיר. ובמשוואה הזו את חייבת לשלם מחיר כלשהו על-מנת להיפתר מהחרדה הלא רצויה והמיותרת. תוותרי על דבר אחד ותראי מה את מקבלת בתמורה, תפרצי את המחסום הזה.

לקרן שלום, לא קרה שום אסון. כל דבר אפשר לתקן. עם זאת אם אין לי מה להוסיף אני לא מוסיף תשובה וחוזר על דברים, אני לא תמיד עונה אבל תמיד קורא את השאלות והתשובות, רק אם יש לי מה להוסיף או לתקן אני עושה זאת. לעצם שאלתך, אני מצטרף לדברים שכתבו קודמי, אין זה בהכרח הרעה במצב, כדאי לשתף את הפסיכולוגית וגם לחשוב על דרכים ללכת קדימה. חיפוש הסיבה הוא פעמים רבות ללכת אחורה ולא תמיד משפר את המצב (אצלך יתכן ומשפר, לכן כדאי לעשות את מה שמועיל לך), אבל תמיד לחשוב קדימה! שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לי-רן תודה רבה לך,כמעט פעם ראשונה שאני מרגישה שמישהו באמת מבין אותי לגבי החרדה.

לד"ר הידש היקר זו שוב אני אני חודש עם 10 מ"ג ציפרלקס מפני שהייתי בדיכאון שנבע מלחץ וחרדות " עם מה אני יעשה עם עצמי " , כמו כן ע"פ דעתו של הפסיכיאטר הייתי או אני אנורקסית ע"פ ה-BMI שלי כעת אני בסדר אפילו השמנתי מידי מה שמרגיז אותי מאוד ואני לא מצליחה להתמודד עם זה אני באופן נחרץ מאשימה את הכדור, בהתחלה הרגשתי מצויין אבל כיום לאחר שישה שבועות אני ממשיכה לחוש עייפות מעצבנת, אני מעדיפה בכל היזדמנות להיות במיטה , אני לא יוצאת ומתעלמת מיציאות ובילויים ובמיוחד בקשרים עם בחורים, מה שהיה בעבר אבל אני פשוט מסוגרת, השמנתי, ואני פשוט בטוחה שזה ביגלל הציפרלקס הזה הפסיכולוג שלי טוען שאולי אני צודקת , ואני מיצידי רוצה להפסיק אני מבובלת ולא יודעת מה להחליט האם יש שם של כדור אחר שיכול לעזור לי , אייזה תחליף היית ממליץ לי, אם ביכלל? אם ובמידה אחליט להפסיק עוד השבוע אפשר פשוט לא ליטול את התרופה או שחייב בצורה איטית עדלאפס מינון ? אם כן למה חייב כך? ד"ר הידש אשמח אם תוכל בבקשה לענות על תשובותיי, אני נואשת ומרגישה ריקנות, הטיפול הפסיכולוגי לא ממש עוזר לי( עבר חודש בערך), אולי אני צריכה טיפול מסיבי יותר? ד"ר הידש האם ניתן לשוחח איתך או להגיע אילייך לקליניקה שלך, אם יש ? תודה דנית

לדוקטור אידש שלום יש לי שאלה שמטרידה אותי מאד יש לי אחור של המחזור כבר 3 ימים אני משתמשת עם טבעת עשיתי בדיקה ביתית ויצא הריון שלילי. יכול להיות שהגוף במתח אז יש איחור במחזור לידיעתך אני מטופלת במרוניל SRוקלונקס. תודה על תשובתך גלית

לגלית שלום, מתח בהחלט יכול לגרום לאיחור במחזור. לכן כדאי להרגע ולחשוב שהטבעת עושה את עבודתה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

לדנית שלום, משקל נמוך עדיין לא עושה אבחנה של אנורקסיה. לעתים בשל הדיכאון התיאבון ירוד ויורדים במשקל (חלק מהבחורות מאוד אוהבות את ההיבט הזה), כאשר יוצאים מהדיכאון התיאבון חוזר לקדמותו ואז עולים במשקל. הציפרלקס עלול לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל אבל בדרך כלל אחרי טיפול של מספר חודשים ולא בהתחלת הטיפול. צריך לשקול את היתרונות והחסרונות של הטיפול בציפרלקס. עד כמה הוא הועיל לך ועד כמה גרם לתופעות לוואי, לפי המאזן הזה להחליט. לכן הייתי מציע שתתייעצי עם הרופא שמכיר אותך ותחליטו ביחד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, אני בתחילת הריון וגם בתחילת שימוש בפלוטין (לאחר שימוש ממושך בסרוקסט). מעבר לבחילות אנימרגישה כמו שפעת תמידית. השאלה אם זה נובע מההריון או שמא מהתרופה? אשמח לתגובה. תודה

לליאת שלום, איני יודע לגבי הריון, אבל פלוטין בהחלט יכול לגרום תחושה של שפעת...תנסי ליטול פריזמה שגם היא פרוזק אבל תוצרת אחרת. כלומר פריזמה=פלוטין=פרוזק רק מבתי חרושת שונים. שיהיה רק טוב ובכיף דר' גיורא הידש

תודה לכל החברים על היעוץ ותודה לדוקטור. מכיוון שההתקפים "נמצאים שם" כל הזמן, ולא על בסיס מזדמן (כמה חבל....), הרי שכבר בררתי שם של פסיכיאטרית טובה ופסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי בעל רישוי להיפנוזה. מקווה לטוב ושוב תודה לכל העוזרים נעה ב'

לנועה שלום, אני תמיד שמח לשמוע עדכון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני מטופל כ4 חודשים בסרוקסט 40 מל עקב דיכאון אני מרגיש הקלה מבחינת מצב הרוח אך בפרמטרים של ריכוז זיכרון ומוטיבציה לעשות דברים עדיין טעון שיפור יסודי האם לדעתך שווה לנסות אפקסור כי אולי ההשפעה הכפולה תתן לי יותר מרץ ומוטיבציה לעשות דברים ? בהנחה ואתה חושב שמעבר לאפקסור הוא כדאי מה צריך להיות המינון ההתחלתי של האפקסור בהתחשב בעובדה שלקחתי 40 מל סרוקסט במשך כמה חודשים וזה נתן שיפור מסויים אבל לא שיפור מלא.

לירון שלום, כיום מתחזקת יותר ויותר הדעה שצריך להגיע להבראה מלאה ולא לסתפק בשיפור. 40 מג' סרוקסט הם לא מעט עבור דיכאון. לכן יש הגיון בשאלתך האם לעבור לאפקסור, כמובן שתתיעץ עם הרופא המטפל. בדרך כלל אני מתחיל עם 150 מג' אפקסור לפחות כדי לקבל את השפעתו הדואלית. בהצלחה דר' גיורא הידש

אז אתה ממליץ לראות בחיוב החלפת תרופה ? האם ההחלפה היא פשוטה או שצריך איזו תקופת "צינון" או משהו כזה ? מה התגובה הרווחת אצל מטופלים לאחר החלפה כזו ? שוב תודה

לד"ר שלום, האמת היא, שאני די מתקשה לתאר את הבעיה שלי. נתחיל בכמה פרטים עלי: אני בת 18. בגיל 15 עזבתי את בית הספר למען לימודים במוסד אקדמי גבוה, אשר בו אני לומדת עד עכשיו לתואר בפיסיקה. הבעיה שלי מורכבת, ולא שגרתית למדי – כמוני. תמיד הייתי אדם לא שגרתי, אבל לאחרונה לתואר זה נוספה חזקה. לעולם לא היו לי חברים. אני לא בקיאה ברזי ההתנהגות האנושית, אשר לרוב כלל אינה מעניינת אותי. עבורי, אנשים – אינם שונים מעציצים או בעלי חיים. כל חיי התעניינתי במדע ומתמטיקה בלבד. חברי הטוב ביותר – היינו המחשב. איני 'פריקית' או 'מכוערת', וחיי הם מתוך בחירה. אני גם לא מורדת, והליבוש שלי "מסורתי" למדי. האופי האמיתי שלי אינו ניתן לשיפוט לפי המראה החיצוני שלי. אנשים רואים בי אדם בטוח בעצמו, אחראי ויש שיגידו 'מרשים'. הדמות שאיתה אני הכי מזדהה הינה "דנה סקאלי" מ-תיקים באפילה. אך זהו חלק קטן בי. תקופה ארוכה כבר איני חיה באותה המציאות אשר בה חיים רוב הבני אדם. העולם והמציאות בעבורי אינם אלא גוש מידע שאני מעדיפה 'לנתח' מאשר 'לקלוט'. אין לי 'רגשות' עבור אף אחד פרט לעצמי. איני מסוגלת להזדהות עם כאב או סבל של אחרים, שכן אני מסוגלת לבצע רציונליזציה מלאה לכל מראה 'אמוציונלי'. על אף זאת, אני אדם עם מוסר. אני צמחונית, ופעילה במספר ארגוני זכויות אדם. ועל אף זאת, אף פעם לא הרגשתי קשורה או מושפעת משום דבר המתרחש מסביבי. אני חיה ב-'מטריקס' משלי, והעולם שלי הוא המידע שאני מעבדת. ברגשות אני מוצאת 'מטרד'. תמיד הדחקתי אותם, אך לצערי – לאחרונה גיליתי שאיני מסוגלת עוד. הפכתי לנוירוטית ועצבנית בפנים (אם כי עדיין שומרת על חזות מקובלת 'בחוץ'). רוב הזמן אני מרגישה רע מאוד, כאילו תחת השפעה חזקה של אנרגיה שלילית מסוימת. האיזון בין העולם שלי לבין העולם הפיסי הופר כתוצאה מכך. איני מסוגלת עוד לחתוך את העולם החיצוני מהתודעה שלי, והעולם 'שלי' כאילו קורס ומתפרק לו לאיטו. אני חייבת לבצע ניתוח מתמיד בין מידע שזורם מהעולם הפנימי שלי, ולבין זה הזורם מהעולם הפיסי. לעיתים, כשאני לחוצה – איני מצליחה לשמור על תהליך זה. דברים מהעולם הפנימי שלי מופיעים בעולם הפיסי, והעולם הפיסי מקבל אינטרפרטציה אחרת לחלוטין. לאחרונה, בכל בוקר בו אני קמה עליי להגדיר את העולם מחדש, כמו הגדרה שמבצעת מערכת הפעלה. דברים כלל אינם ברורים לי עוד. לא ברור לי מי אני, מי העולם, ומה תפקידי כאן. אני חשה שיש לי תפקיד מסוים הזה, אם כי הקשר בין תחושה זו לרציונל די מעורער. בספק אם אוכל להסביר את מצבי כאן בפורום. הוא פשוט מורכב מדי. עם זאת, אם מישהו כאן (ובייחוד הד"ר) מסוגלים להבין בדפוס התנהגות מסוים אשר ניתן לקטלגו בפסיכיאטריה המודרנית, אשמח לשמוע לעצתו. המשך יום נעים, סיגל.

סיגל יקרה, לדעתי האישית (כמי שפנתה לטיפול פסיכותרפיסטי) אינך *מטורפת אמיתית*. העובדה שאת רואה כי יש לך בעייה שמפריעה לך מעידה על כך. הבעייה העיקרית שלך, כפי שאת מציגה אותה היא בקשר עם אנשים. נראה לי שאת זקוקה לקשר הזה, אך מגנה על עצמך מפניו בדרכים שונות: רציונליזיה (כמו שתיארת), אינטלקטואליזציה, בחירה במקצוע ריאלי מובהק ועוד. הצורך הזה לקטלג את עצמך, או לקבוע מי את, או מה יש לך הוא, כנראה, תוצאה של חרדות, שקשורות, כנראה להיסטוריה שלך. ההגדרות האלה, לדעתי, לא נותנות לך כלום. את היא מה שאת על כל המרכיבים. למצוא כותרת אחת שתגדיר אותך כמכלול - חסר משמעות, לדעתי. כל אחד ואחת הוא/היא עולם בפני עצמו. רק בטיפול בשיחות תוכלי להבין מה קורה איתך, מי את, למה את כמו שאת ועוד שאלות רבות. אם את באמת רוצה לעבוד על עצמך ויש לך אפשרות, נסי לחשוב בכיוון של פנייה לטיפול בשיחות, שיאפשר להבין לעומק את הדברים. ממה שתיארת נראה כי את בחורה בעלת אינטליגנציה גבוהה מאד, ועם כושר ניתוח מדהים - כדאי לך להשתמש בכל אלה ובאיש מקצוע כדי להתקדם. את צעירה ורצוי מאד להתחיל בתהליך מוקדם ככל האפשר. אנא חשבי על האפשרויות כדי להתקדם למקום קל יותר. יום נעים גם לך

באתי מפורום אחר...וואלה שרפת לי חצי ערב עד שקראתי אותך ובזבזתי לעצמי זמן יקר אבל------------ את/ה מוכר לי...לא יודע איפה ראיתי סגנון כתיבה כזה.... או שהעין מטעה אותי הפעם.....מזדקנים ... ובכלל מה לי ולך אינני מהפורום הזה ויש לי משימה כרגע...

מזל טוב, אחרי שנות הדחקה גילית שאת אנושית. ברוכה הבאה... כטיפ קטן, אל תנסי לחפש משוואות ונוסחאות למצבך הריגשי, פשוט תרגישי... תרשי לעצמך להיות בת 18, ולא רובוט מעבדתי החי לפי מה שפימפמו לו לתוכנה. בהצלחה...

שלום סיגל. קודמי כתבו לך יפה. ובכל זאת אוסיף, אולי זה יאכזב אותך, אבל את נשמעת כמו נערה נורמלית ואנטילגנטית בת 18. החיים הם כאוס, וכשאנו מתבגרים אנו מגלים זאת. את מנסה לקטלג את המציאות ולשלוט בה, אבל בהמשך הזמן תביני שהעולם באמת לא ברור ומסתורי, ונשאר כזה, בין אם נקטלג אותו או לא. אז מוטב להיפתח אליו ולחיות. שיחות עם בנאדם נבון בהחלט עשויות לעזור. החיים מסתוריים וקצרים מאוד. אני מאחלת לך חופש, שמחה והגשמה, ובקיצור חיים!

את האמת לי זה נשמע שבגלל שהתרגלת לחיים שעוסקים בניתוח ,יצרת לעצמך את המציאות הזאת ונבלעת בתוכה ניתחת כל מהלך "אנושי" בך והפכת אותו לגוש מדעי את רואה את עצמך כנראה בדרך שהחברה רואה אותך,ומנסה לנתח את עצמך מבחוץ טוב התשובות כאן כולן באות מנסיון חים ,ואני כותבת מה שאני הבנתי על עצמי, ותאמיני לי שאני אדם לא פחות שונה ממה שתיארת אז אם הייתי יכולה לעזור לך לפתור את המשוואה של עצמך היית בן אדם אחר לגמרי

וואלה שיגעת את ראבי

עפ"י התיאור את סובלת מהפרעת אישיות ולכן מומלץ שתגשי בדחיפות להערכה וטיפול. אם לא מטפלים בהפרעת אישיות בגיל צעיר הן עפ"י רוב נוטות להחמיר ולעיתים אפילו להדרדר למצבים קשים כמו דיכאון או פסיכוזה. על כן אין מנוס מלהמליץ לך לגשת להערכה וטיפול מקצועי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר.

משה היא בקשה ניתוח השאלה איזה ניתוח ....

ד"נ שלום! אני נוטל 20 מ"ג ציפרלקס ו2 מ"ג רספרידל ביום. הייתי רוצה לדעת יותר פרטים לגבי התרופות האלו, במיוחד ציפרלקס. אובחנתי כסובל מדכאון וOCD קשה. האם יש תרופה SSRI חדישה יותר מציפרלס היום? האם התרופות יכולות להקל על מצב של אישיות גבולית, כלומר תסמיניה? תודה, גיא

לגיא שלום, רוב האינפורמציה נמצאת ברשת, גם באינדקס תרופות כמו בדוקטורס ובוואלה וגם אם תכנס ל"חיפוש" למעלה בסרגל הכלים תמצא אינפו. רבה בפורום הנוכחי. בקשר לדברים האישיים. בהחלט זהו טיפול מקובל בהפרעת אישיות גבולית, הציפרלקס היא עדיין התרופה החדשה ביותר והמדוייקת ביותר בקבוצה של ה SSRI. ציפרלקס היא למעשה ציפרמיל רק "נקיה" יותר, כלומר יש בה רק את החומר הפעיל שבציפרמיל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מסתובב כצופה מזה כחודש בפורום ונדהם כל פעם מחדש מההשקעה האדירה של לפחות שעתיים ביום של ד"רהידש.גם הסבלנות לקרוא הודעות ארוכות מאד ושאלות שכבר היו,ותמיד לענות בהמון הבנה וסובלנות.ד"ר הידש-למרות שלא כותבים את זה כאן,אני בטוח שכל כך הרבה אנשים פה אסירי תודה על ההשקעה שלך בנושא כל כך רגיש,ובלי לצפות לשום תגמול אתה פשוט עוזר פה להמון אנשים...פשוט כל הכבוד!!!!!!! ועכשיו לשאלתי...אני לוקח רסיטל 20 מ"ג מזה כשבוע,הבעיה היא שאני עובד במשמרות ולא תמיד ישן בשעות קבועות.אני מנסה להסדיר את השעון הביולוגי,אבל האם לקחת את התרופה לפי מחזורי יקיצה(אני לוקח שאני קם משינה)או לפי שעה קבועה ביום,לדוגמא:אתמול קמתי ב-16:00 בצהריים ולקחתי כדור ב-17:00,ואילו היום עקב הפרעות שינה של הכדור קמתי ב-6 בבוקר.האם עדיף לקחת את הכדור ב-7 בבוקר היום או עדיף ללא קשר לשעת הקימה לחכות 24 שעות עד הכדור הבא(כמובן במידה ואני לא מצליח לקום באותה שעה)ולקחת ב-17:00???? בתודה וידידות... אסף.

לאסף שלום, תודה על המילים החמות, קלעת לנקודה החשובה ביותר, עדיין יש אות קין על הפסיכיאטריה ולכן אנשים מהססים ולא שואלים שאלות ולא נעזרים, כאן המקום שאני יכול לתרום לאנשים אלו. אנשים אלו תמיד לנגד עיני. בקשר לשאלתך, הרסיטל פעיל קצת יותר מ 24 שעות, לכן כדי להשיג רמה קבועה בדם צריך ליטול אותה כל יום פחות או יותר באותה השעה. כיוון שהיא מעוררת אנחנו ממליצים ליטול אותה בבוקר אבל יש אנשים שהיא דווקא מרדימה אותם ואז ממליצים ליטול בערב. כיוון שאצלך הדברים לא קבועים, וגם לא ציינת השפעות מיוחדות על העירנות, ההמלצה היא ליטול את התרופה באותה השעה כל יום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, ראה שאלתי בבקשה בדף 826 מאתמול תודה מיכל מ

למיכל שלום, רק עכשיו ראיתי את שאלתך החוזרת. אני חושב שלא הבנת אותי, אין לי בעיה עם ספרות מקצועית, להיפך, הדברים חשובים ותמיד כדאי להתבסס על הספרות. כתבתי שאיני אוהב שאלות בפורום לגבי נושאים שנכתבו עליהם ספרים, עדיף לקרוא בספרים מאשר לקרוא את מה שאני כותב. מטרתי היא לכתוב על אנשים ועל מה שקורה לאנשים אינדיווידואלים. אבל חס וחלילה מלזלזל בספרות. כתבת שאת מ"התמודדות", לפי דעתי יש להם אתר, לכן כדאי להוסיף את הקישור לאתר באינטרנט כתשובה לשאלה. שבוע טוב, וטוב ששאלת כדי להבהיר את הדברים. דר' גיורא הידש

היי "התמודדות" אני לא יודעת מאיפה המילה הזאת צצה דווקה בסוף השורה. אולי תוך כדי כתיבה הטקסט. בכל אופן אין לי קשר לאתר. לכן שאלתי. בכל אופן שמחתי לשמוע ממך ותודה על ההתייחסות. ביי ליל מנוחה

ד"ר הידאש שלום יש ימים בעיקר ימים של מתח או חרדה שבהם אני סובלת מאי שקט גבוה וממש מסתובבת חסרת מנוחה וכמעט ולא יושבת כמו קוצים ב"תחת". מה עושים עם זה? תודה דפי

ד"ר הידאש שלום רציתי רק להוסיף שאם זה קורה אני מנסה לעשות דברים מרגיעים כמו סריגה או להכריח את עצמי לשבת ולראות טלוויזיה לפעמים אני נעזרת בקלונקס אבל זה לא תמיד עוזר. בכל אופן אלו מקרים לא תכופים. האם התופעה עצמה מוכרת והאם יש עוד רעיונות. תודה דפי

היי דפי זאת לא הפעם הראשונה שאני מאוד מזדהה אם הדברים שאת עוברת בקשר לחרדה והמחשבות הטורדניות בכל מקרה ,אני מכירה את התופעה,זה עבר לי כי אני בתהליכים שהצלחתי לשבת ולהבין מה מטריד אותי,מה גורם לחרדה,ולשלוט על עצמי ולהירגע. אני יודעת שזה נשמע נורא קל להגיד,ואולי ניסית לעשות את זה, אבל החרדה תמיד תהיה שם אם לא תטפלי בה,השאלה היא איך את בוחרת להתמודד איתה אם לא.

דר' הידש, שלום רב, אני בן 28. התלחתי לקחת רסיטל 20 מ"ג לפני כחודשיים, עקב בעיית חרדה ( ואולי קצת דיכאון) דרך הרופא המטפל . התרופה אכן עוזרת ומרגיעה, אך אני עדיין ממשיך לקסוס ציפורניים , לאכול את העור מסביב לצפורניים , לאכול עטים, לנשוך את השפתיים. מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה? יש לציין שבנוסף אני לא סגור על הזהות המינית שלי (גם אחרי טיפול אצל פסיכולוג). האם פנטזיות הומוסקסואליות יכולות להיות סימטום של חרדה? תודה לך.

לשלומי שלום, חרדה בפני הומוסקסואליות שכיחה ולעתים קשורה בדחפים ולעתים בדיעות קדומות. טיפול פסיכולוגי לבירור והבנה עשויים לעזור מאוד. התופעות החוזרות של אכילת צפרניים עטים וכדומה קשורות גם למתח אבל גם לתופעות הקשורות יותר לאובססיות. במצבים של אובססיות מקובל לתת מינון גבוה יותר של התרופות נוגדות חרדה. כמובן שלנושא זה כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר, בדרך כלל (וטוב שיש יוצאים מהכלל), רופא המשפחה מכירים את השלבים הראשונים של הטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אבי איש בן 80, בריא - יחסית לגילו, צלול לגמרי ועם זכרון מצויין. בשנים האחרונות, בכל לילה הוא סובל מסיוטים וחלומות מפחידים; לפעמים הוא בטוח שהוא ער, ושיש כל מני אנשים שהוא לא מכיר בחדר - וכשמתעורר מבין שחלם. לפני זמן מה אימי ראתה אותו מנסה להתלבש באמצע הלילה - תוך כדי שינה, ולקח כמה דקות עד שהצליחה להעיר אותו. מהחלומות האלה הוא מתעורר מבוהל ואיננו יודע היכן הוא נמצא. בזמן האחרון הורי ישנים עם אור בלילה כדי שהוא יצליח יותר מהר "להתאפס" ולדעת איפה הוא. האם תופעה זו מוכרת? האם מאפיינת גיל מבוגר? ושאלה אחרונה: האם ואיך ניתן לעזור לו לעבור את הלילות בשלום? (אגב, הוא לא לוקח תרופות - מלבד ללחץ דם. גם כדורי שינה איננו לוקח). בתודה נירה

לנירה שלום, אני מבין שמדובר בתופעה חריגה שלא הייתה קודם. תחילה חייבים לברר את הסיבה לבעיה. יתכן שמדובר במצב גופני ולכן כדאי לבצע בירור גופני אצל רופא המשפחה. במידה והכל תקין אפשר לחשוב על סיבות פסיכולוגיות כמו מתח וחרדה אבל בעיקר טראומה מהעבר (אירועים מיוחדים, מלחמות, שואה), או הפרעות ראשוניות בשינה. אבל דבר ראשון הייתי חושב על בירור של המצב הגופני ובדיקות אצל רופא המשפחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום בני נוטל ריספרידל 3 ,והשבוע הומלץ להחליף לו את הכדורים ל"לפונקס" יש הרגשה שהריספרידל לא עוזר להפיג את התחושות הפנימיות שלו,ואת הריקנות אם לא יותר קשה... רצוני לדעת מה ההשפעה של התרופה החדשה שהוצעה לו, אם היא מוכחת כאפקטיבית יותר מהריספרידל , נאמר לנו שהכדור עלול לפגוע בכדוריות הלבנות. ולכן יצטרך לעבור בדיקות שבועיות,מה שיצור בעיה כי הוא לא יסכים ללכת לבדיקות מידי שבוע, (גם החלפת הכדורים תצטרך להיות מלווה בהמון שיכנועים...) לכן אתה יכול להבין כמה לבטים יש לנו ליפני שאנחנו מחליטים להחליף לו את הכדורים... האם יש תרופה דומה אם אותו אחוז הצלחה , שכרוכה בפחות סכנה? אודה לתשובתך נעמי

לנעמי שלום, הרספרידל והלפונקס שייכות לתרופות החדשות א-טיפיות, למרות שהלפונקס היא הותיקה שביניהן, הוכח שהיא יעילה יותר ועדיפה יותר מהאחרות.... אומנם לא בהרבה אבל התרופות החדשות עדיין מנסות לחקות את הלפונקס. עם זאת החסרונות בולטים, גם הסכנה לכדוריות הלבנות (במידה ועושים את הבדיקות בזמן אין סכנה ועולים על הבעיה מהר ומפסיקים טיפול), וגם העובדה שתחילת הטיפול צריכה להיות במסגרת אשפוזית. בארבעת החודשים הראשונים מבצעים בדיקת דם כל שבוע ואחר כך פעם בחודש. לפני שמחליטים על לפונקס כדאי לנסות תרופה נוספת מקבוצה זו כמו הזיפרקסה או הסוליאן, האם הרופא המטפל שקל טיפולים אלו? בהצלחה דר' גיורא הידש

אני בת 36 נשואה עם שתי ילדים ובעל מקסים יש לי בעיה שאיני יודעת למי בדיוק ניתן לפנות בכדי לטפל בעניין לכן אני פונה אליך אולי אפשר לפלס לי דרך אז כך לפני 10 שנים הוריי היקרים נפטרו ממחלת הסרטן ומאז כל דבר קטן שכואב לי או מפריע לי אני חושבת שאכן יש לי משהו ואיך אני נפרדת מכל הסובבים אותי היקרים ישלי משפחה חמה ואוהבת ואני לרוב עסוקה אם בעבודה או בתחביבים של עבודות יד ויצירה עצמית למרות כל העיסוקים כל הזמן אני במחשבות רעות מהסוג הזה ומדמינת לעצמי איך אני יתמודד עם המחלה ואיך יגידו לי וכו לכן אני בפעם הראשונה בחיי שמשתפת מישהו בנושא בכדי לקבל עזרה על פי רוב אני מבקרת אצל רופא שאכן אומר שאין דבר אבל בכל זאת יש לי חששות שאולי גם הוא לא דובר אמת קצת הוקל לי שאכן אני משתפת מישהו בבעיה ואשמח אם אקבל תשובה תודה מראש

הי נעמה ראשית זה טוב שאת יכולה לשתף מישהו וכבר עשית צעד משמעותי ולא פשוט, אז היי גאה בעצמך על כך. החששות שלך הם טבעיים ומובנים לאור העובדה ששני הורייך נפטרו ממחלת הסרטן. זה ארוע טראומטי לכל אחד ומובן מדוע את חוששת כך לגורלך. עם זאת, נשמע כי זה מפריע לך לתפקודך ביום יום וגוזל ממך אנרגיה שלילית ולכן אני חושבת שכדאי שתפני לייעוץ פסיכולוגי\ פסיכאטרי. יתכן ושיחות קבועות ומסודרות יוכלו להפיג קצת מהחששות ולתת לך כלים להתמודד איתם בצורה אחרת תרגישי טוב אריאל

תודה כנראה לשאור התגובה אני מרגישה קצת יותר טוב כי דיברתי אני מודה מאד עבןר ההתיחסות

מהי התרופה המומלצת ביותר להתקפי פניקה חריפים ביותר (עם כל רשימת הסימפטומים הידועים בספרות המקצועית- בצורה החזקה ביותר), שבאים כמעט ללא התרעה ובכל מצב (כולל מצבי רוגע). פרטים נוספים - אין דכאון לחלוטין, יש גישה אופטימית לחיים ושמחת חיים בריאה. אמנם יש פחדים מסויימים מפני קטסטרופות ומטיסות. למרות זאת, אין מניעה לחלוטין מטיסות. לא נותנת לתופעה להרוס לי את החיים. התקפי הפניקה נוראיים. קלונקס עוזר, אבל האם הוא התרופה הכי יעילה? לאור העובדה שאיני דכאונית לחלוטין, ואיני סובלת מחרדות באופן כללי. האם היפנוזה יכולה לעזור בשינוי דפוסי חשיבה? האם התופעה אורגנית? (לאור העובדה שאני בן אדם שמח ומאושר בחלקו). תודה נעה ב'

רק אפקסור יעזור לך כל השאר..חבל על הסבל הזמן והכסף

נועה יקרה, ישנן תרופות רבות נוגדות חרדה, אבל יעילותן היא עניין מאד אנדווידואלי. תרופה שיעילה מאד לאחד, אינה מועילה לאחר, ואז יש צורך לבחון חלופות. הקלונקס מאד יעילה , אך בטווח הארוך - היא בעלת פוטנציאל התמכרות גבוה. לכן, לא כדאי להסתמך רק עליה ! על כל פנים, עלייך לפנות להתייעצות אצל פסיכיאטר, שימליץ על תרופה, מינונים, וילווה אותך במשך כל התהליך. לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את התרופה היעילה ביותר עבורך... בנוסף, אם עדיין לא עשית זאת, כדאי לך לפנות לפסיכולוג/ית בשיטה התנהגותית - קוגנטיבית. שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי בשיטה זו, הוא היעיל ביותר להתקפי פאניקה ! מאחלת לך שתרגישי טוב ותשמרי על הרוח האופטימית ! תמר.

לנועה שלום, שאלה כלל לא קלה. תחילה צריכים להחליט האם את מרוצה מטיפול מזדמן כאשר ישנו התקף של פאניקה או ההתקפים תכופים ויש צורך בטיפול קבוע. אם מדובר בטיפול מזדמן קלונקס או תרופה דומה מקבוצה זו כמו וואבן או לוריוון עשויים לפתור את הבעיה. כיוון שמדובר בטיפול לא קבוע גם סכנת ההתמכרות אינה קיימת. בטיפול קבוע פונים בדרך כלל לתרופות נוגדות הדיכאון שעוזרות גם נגד חרדה. במיוחד מקובלות הסרוקסט והפבוקסיל ואפקסור כאשר המרכיב של החרדה בולט יותר מהדיכאון. עם זאת מדובר על התאמה אישית ואין תרופה אחת "חזקה" אשר עוזרת לכל האנשים. שיחות זו דרך נוספת אולם היא יקרה, גם במחיר וגם בזמן, אבל הפתרון עשוי להיות מהשורש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בשבוע 25 להריון ואני סובלת מזה כחודש וחצי מחרדות,זה מתבטא בנדודי שינה,חוסר תאבון וכו'...פניתי לעזרה לפסיכולוגית קלינית שלא המליצה על טיפול תרופתי בגלל ההריון וגם בגלל שהמצב מאוד השתפר,ההתמודדות קצת קשה לי,ואני כל הזמן חרדה מה יהיה אחרי הלידה(נטייה לסבול מדיכאון וכו')מתי אחזור לחיים רגועים שלפני החרדות ואני שוקלת טיפול תרופתי בתנאי שזה לא מזיק לעובר כמובן, רציתי לדעת אם ישנן כאן בפורום בנות שסובלות מחרדות וכן מקבלות טיפול תרופתי ולשמוע את דעתן. וכמובן לשמוע דעה מקצועית. תודה מראש.

שלום, אשמח לשמוע תגובות מכל הבנות ששאלו עד היום על טיפול תרופתי בזמן ההריון, לא תמיד אנחנו מקבלים פיידבק. במשך ההריון ישנם מספר כללים. ראשית ככול שההריון מתקדם, כל התרופות כולל התרופות נוגדות החרדה פחות מסוכנות לעובר. התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות הרגעה מסוג וואבן וואליום אסורות בהריון. רוב התרופות נוגדות הדיכאון יעילות גם נגד חרדות ובטוחות בהריון. אחרי הלידה אם בכוונתך להיניק התרופות עוברות בחלב, וזה בהחלט שיקול. לדעתי אם את מתקדמת בטיפול הפסיכולוגי, כדאי להעזר בסבלנות ולקוות לטוב. תמיד אפשר להתחיל טיפול תרופתי. תרגישי טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

ראשית אני מודה לך על תשובתך, רציתי לשאול בשבוע 19 נטלתי שני כדורי ואליום שנקראים אסיבל האם הם מקבוצת המסוכנים? תודה מראש.

היי, אני בשבוע 8 להריון וסבלתי מחרדות עוד לפני. נטלתי כדור בשם סרוקסט שהשפיע מאוד לטובה. מאחר ונכנסתי להריון לא מתוכנן, לא הספקתי להפסיק את הכדור. התייעצתי עם דר הידש, עם הפסיכאטר שלי, רופאת המשפחה והמרכז הטרטולוגי לרעלים בירושלים וכולם אמרו שכמובן עדיף בלי כדור אבל בהחלט ניתן להמשיך. לכן, המשכתי את הטיפול התרופתי אבל שיניתי אותו לכדור שעל פי דעת המומחים יש עליו הכי הרבה מידע מבחינת נשים בהריון. הכדור שמו פלוטין. הוא קיים בשוק המון שנים ויש עימו נסיון טוב. חבל שתרגישי רע, במיוחד לאור העובדה שעברת את הטרימסטר הראשון. תוכלי לעשות חיפוש באתר כאן או ליפנות אלי שוב כאן בפורום. בהצלחה ותרגישי טוב.

אני מודה לך על התגובה, היום אני אתייעץ עם הפסיכולוגית שלי ונראה מה דעתה בכל מקרה תודה שוב על העזרה.

שלום ד"ר הידש אני לא יודעת בדיוק איך להגדיר את השאלה שלי אני סובלת מחרדה,לא בדיוק התקפים,אבל תופעות אחרות כל היום הזה הלב שלי דופק מהר,ואני מרגישה לחץ כזה בבטן (כמו בהתקפים של חרדה) אבל אני לא מודעת לשום חרדה ,ואני מתנהגת כרגיל,ואני לא מצליחה לשלוט בתופעות האלה,זה כאילו קורה מעצמן בלי קשר אלי. כשאני שלווה התופעה נוטה להתחזק האם זה מעיד על כך שהחרדה מתדרדרת אצלי? ואם לא,מה הסיבה לתופעות אלו? (יש לציין שאני לא מטופלת בשום תרופות,או פסיכוטרפיה)

כמובן שאין להתייחס לדעתו של קודמי המלומד. יש כל מיני סוגים של חרדה. יש גם מן חרדה כללית כזו. כדאי אולי להגיע קודם לרופא המשפחה לספר לו על המצב, לבדוק שהכל תקין מבחינה בריאותית, ולראות מה הוא אומר. במקביל ללכת גם לפסיכיאטר ולראות מה הוא אומר. רק בריאות.

התופעות שתארת לפי ניסיוני האישי הן של חרדה. תרופות עוזרות, ניתן גם לשנות קצת אורח חיים ולבצע פעילויות כגון מדיטציה, פעילות גופנית (הליכה ברגל, יוגה, התעמלות וכו,) שעשויות לשפר את המצב.

שלום למה לא ענית לפנייה שלי? (בנושא "סרוקסט" מאתמול) ענת

לענת שלום, את צודקת, קיוותי שבנות נוספות יענו לך ורק אחר כך אוסיף את תשובתי, אבל אני רואה שלא ענו לך. לעתים קרובות כאשר אני עונה אנשים לא מוסיפים תגובות, לכן לעתים אני משהה את תשובתי ומחכה. הנושא של דיאטה הוא מורכב, ישנן בחורות שיורדות מהר וישנן כאלו שצריכות מאוד להתאמץ והירידה לוקחת זמן (כמובן שבתהליך הטבעי ללא סרוקסט), לכן אין תשובה מדוייקת לשאלותיך. בכל אופן הסרוקסט יוצא מהגוף תוך כשבוע ואחרי כחודש גם השפעותיו נעלמות לחלוטין. בהצלחה, ומצטער על האיחור דר' גיורא הידש

רציתי לדעת שמות של תרופות ומשפחות של תרופות, לטיפול תומך(בשילוב עם שיחות) בזיכרונות טראומטיים שמאפשרות לסובלים מזיכורונות טרטומטיים (אירועים טראומטיים מהעבר) לתפקד בלעדיהם במשך היום על מנת להצליח לתפקד . אודה אם תזכיר שמות של קבוצות תרופות ושתעזור לי בכך למצא מילות מפתח לחיפוש שמות של תרופות נוספות במנועי חיפוש באינטרנט . שבת שלום וכל טוב

לאורנה שלום, לצערי התרופה היחידה שיש עליה ספרות מקצועית שהיא מועילה היא הלוסטרל. זו תרופה מקבוצת נוגדי הדכאון הפועלת על הסרוטונין. מקובל לתת את כל התרופות הללו בהפרעות פוסט טראומטיות. כפי שאת מבינה כיוון שלא מצאו תרופה אחת יעילה, מקובל לתת תרופות מקבוצות שונות, תרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזיפינים (וואליום, וואבן, לוריוון וקלונקס), ואפילו תרופות מהקבוצה של נוגדי פסיכוזה שהן מרגיעות, כמו מלריל=רידזין, זיפרקסה ועוד. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני רואה שענית עוד לפני שהצלחתי לשלוח את ההודעה הקודמת . ענית לי יפה מאוד . שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז . תודה רבה לך . (אני מקווה שאתה קורא את זה .)

היי דוקטור , בבקשה תענה לי על השאלה , אני עדיין ערה וממש בודקת כל פעם אם אתה ניכנס לפורום . אני יודעת שכרגע שנינו ממש מחוברים וזו השאלה האחרונה שלך שאחר כך אתה הולך לישון . אני ממש מתחננת שתענה לי על השאלה יפה עם שמות . שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז . נקרא את תשובתך וגם לי יהיו חלומות פז .

לאורנה שלום, תודה על המילים החמות לילה טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מבקש לדעת מהם סימני המחלה אפשריים (מלבד אי אכילה) אצל בת 20 . אני מניח שיש "סט" שלם של סימפטומים וברור לי שיש וודאי "צירופי סימפטומים" למחלה . בברכה, רועי

לרועי שלום, הדבר החשוב ביותר לאבחנה הוא הפרעה בדימוי הגוף. קשה לאבחן זאת אולם הדבר העיקרי הוא שהנערה אומרת שהיא שמנה או עדיין צריכה לרדת במשקל למרות שכל אחד רואה שהיא רזה מאוד. מאפיינים נוספים הם הפסקת הווסת, ירידה של יותר מ 25% במשקל, לעתים דיכאון. כמו כן צריך לבדוק את הנושא של הקאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

צריך לעשות הבחנה בין מישהי שרוצה לעשות דיאטה לבין מישהי אנורקסית. בנות אנוקסיות בדרך כלל יתעסקו בנושא האוכל היתעסקות אובססיבית. הם יחשבו כל קלורייה, יאהבו לבשל לאחרים אך לא לגעת באוכל. גם התעסקות אובססיבית סביב המראה החיצוני היא סימן. עמידה ממושכת מול המראה ובחינת הגוף מכל מיני זוויות. התעסקות מופרזת בספורט ופעילות גופנית הוא סימן אחר. צריך לדעת שבנות אנורקסיות הן לרוב מניפולטיביות מעולות ושקרניות פתולוגיות ולכן קשה לעלות על זה. כל העניין שעומד מאחורי זה הוא שהם חושבות שבאי האכילה הן שולטות על הגוף ושם המשחק הוא שליטה אבל בעצם זה מעגלתיות אכזרית משום שככל שהם נשאבות לזה הם מאבדות שליטה ולא להיפך

לאריאל התשובה שלך מאד יפה וממצה כל הכבוד

אני סובל מחרדה מזה 7 שנים וכמו כן סובל מחוסר ריכוז,חוסר קורדינציה,עיפות,כאבי ראש,סחרחורות,לחץ תמידי בראש...האם כל אלו תופעות האופיניות לחרדה או שיש אפשרות שאני סובל ממשהו אחר??

שכחתי לציין שרק עכשיו התחלתי טיפול תרופתי,ולכן התופעות הפיזיות שתיארתי לא קשורות לתופעות לואי של תרופות...

לדוד שלום, הדברים שאתה מציין יתכן וקשורים לחרדה, כמובן שלא אאבחן ברשת ובודאי שצריך לשלול מחלה גופנית אצל רופא המשפחה. עם זאת לא ברור מה היא הפרעת הקואורדינציה, האם מדובר על בעיה נאורולוגית, הפרעת קשב? בדרך כלל היא לא מופיעה עם חרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום דוקטור, קראתי בספרו של רפי קרסו, אנטי-איגינג, כי עודף של חומצת אמינו (מאבני היסוד של החלבונים) היסידין "יגרום למצבי דחק ואפילו חרדה. אצל חולי סכיזופרניה נמצאו רמות גבוהות של היסטידין. היסטידין מצויה באורז, חיטה ושיפון." (שם, 96) א. האם מקובל לבדוק את שיעור ההיסטידין אצל הסובלים מהנ"ל ולטפל בכך בהתאם? ב. האם ניתן להבין כי תזונה פחממתית המבוססת על אורז, חיטה ושיפון עלולה לגרום לסמפטומים של חרדה ופסיכוזה? בתודה.

לעלמה שלום, ממש לא שמעתי על דברים אלו, לכן אפשר להרגע.... שבת שלום דר' גיורא הידש

אולי זה לא המקום הנכון אבל אני כל כך כועסת דיברתי עם הבת בטלפון והיא סיפרה שהחבר שלה אמר שהיא דןחה אותו בגלל העליה במשקל שלה כתוצאה מהתרופות וזה כשהיא במבחני הסיום ליבי יוצא אליה זהו פרקתי את הכעס תודה

בתור אחת שלקחה כדורים והשמינה זה מכעיס אותי. אבל, תסמכי עליה שהיא תדע להתמודד עם הדחייה הזאת. חשוב שהיא תרגיש שלמה עם עצמה גם אם היא דוחה אותו ושאת מסוגלת לספוג ולהכיל את הפגיעה שלה. תשני טוב אלמונית

אני במקומה סמה זין עליו. חה חה חה (וסליחה על הביטוי) מה הוא רוצה נערת פלבוי? שבת שלום

שהתחיל את נאום הפרידה בזה שקשה לו להימשך אלי כי שמנתי. אני חושבת שמי שמגדיר את עצמו בתור בן זוג, ואומר דבר כזה למישהו שנמצא במצוקה ובאי וודאות, הוא לא אנושי, תת אדם וכל שאר ה"סופרלטיבים" שאפשר להדביק לו. אני מבינה הוא יכול להרגיש רע עם השמנתה כי קשה לו להימשך אליה, היא כבר לא נראיתכ מו קודם, יכול להיות שגם יהיה לו קשה להתמודד עם המצב הנפשי שלה ועם הטיפול שהיא עוברת, אבל זה לא יכול להיות התפקיד שלה לעזור לו במצב כזה- היא לא יכולה גם להיות החברה הכי טובה שלו ולעזור לו לפגוע בה, וגם לדאוג לעצמה. אני משוכנעת שהיא לא רצתה להשמין, שזה לא עוש לה טוב מבחינת עצמה בלילהתייחס להשפעה שיש לזה עליו ועל מערכת היחסים שלהם. מניסיון, אני חושבת שאין טעם להישאר עם מישהו שברגע המצוקה הכי גדול שלה חושב על מה כואב לו עכשו. זה אנוכי, מתנשא, מרוחק ורישעי לומר משהו כזה. אין בזה שום דבר שקשור לזוגיות שאמורה להיות המקלט מצרות היום. אני מקווה שתהיה לה הצלחה גדולה בבחינות, ושלא תחשוב שהיא שווה פחות בגלל הנבלה הזה.

הוא עזב אותה כי בנוסף לכל ההורים כך הוא טוען לא רוצים שהוא ישאר עם המשוגעת כך אמא שלו כינתה אותה היא עצובה אבל טוענת שהיא בסדר ואחרי הבחינות היא באה הביתה כך שנוכל לתמוך בא תודה לכן

מזה 10 חודשים אני נוטלת את הכדור רסיטל 1 ביום בערב...אני בדרך כלל בחורה רזה וחטובה. לאחרונה העליתי במישקל היתעגלתי וזה ממש לא הולם אותי כולם מעירים לי מה שממש פוגע בי . אני רוצה לציין שהטיפול הנל עזר לי מאוד לגבי חרדות וקצת בדיכדוך שהיה לי הכאבים בלסת עדיין קימים רק שהיתמודדוטת שלי איתם היום יותר קלה עקב נטילת הכדור...ישנה עוד בעיה שהפנים שלי היתמלאו בפיצעונים קטנים לא על העור אלא מתחת לעור לא מוגלתים רק שלא אסטתים וגם זה קרה מאז נטילת הכדור. ובכן ברצוני להפסיק את הכדור אך פוחדת ןשאלותי הם 1 איך מפסיקים את הכדור? ..2 האים החרדות לא יחזרו תיככף.? 3 האים אני יחזור למישקלי? 4 האים הפצעים בפנים קשורים לנטילת הרסיטל? ומה עלי לעשות? אני ממש מיואשת וכל תשובה תשמח אותי על כן אני אומרת תודה מראש לכל מי שיענה לי. אביגיל

לאביגיל שלום, הטיפול ברסיטל אינו מיועד לכל החיים, בדרך כלל בסביבות העשרה חודשים מתחילים להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הזמן הנכון לסיום הטיפול. הוא גם ידריך אותך על דרך הסיום = בהדרגה. עם סיום הטיפול ודיאטה מתאימה תוכלי לחזור למשקלך הרגיל, ותרגישי בטוב גם מבחינת הגוף וגם מבחינת הנפש. לגבי הפצעונים או הגבשושיות בעור, לא בדיוק הבנתי למה הכוונה, כדאי להבדק אצל רופא עור. שבת שלום, דר' גיורא הידש

נכון אני יודעת שזה לא לכל החיים אך אני צריכה להפסיק והפחד שלי שכל התופעות יחזרו ואז מה אני יעשה? ולגבי הפצעים אני סובלת מבעיה אורמונלית גנטית שניקראת נוירופיברומטוזיס והפנים שלי תמיד היו הדבר החלק יותר רק שלאחרונה מאז נטילת הכדורים הפנים שלי היתמלאו והייתי אצל רופא עור ו וגם הוא היתפלא למה גרם לי להיתמלא בפנים ושאל אותי אם אני נוטלת תרופה מסוימת אך לא ידע לענות לשאלתי ואמר שאין מה לעשות וזה ממש מיסר אותי וגורם לי להרגשה לא נוחה לכן אני שואלת אם יש תופעת לואי לכדור ואולי אם אני יפסיק אז הפנים יחזרו להיות מה שהיו בכל אופן תודה רבה רבה לך דוקטור על התשובה אשמח לקבל עוד תגובה ממך ושיהיה רק טוב...אביגיל

היי ד"ר, מה שלומך? כעט אני נוטל: דפלפט 600 להזכירך כשנטלתי 800 הרמה בדם עלתה ל 104 שזה גבוה מדיי היא נתנה לי את 3 הכדורים של 200 בערב,מה דעתך? לא נהוג לחלק לשניים? זיפרקסה 5 מ"ג (לעוד 6 ימים, אין אישור לזיפרקסה עבורי כי אין לי סכיזופרניה) הרופאה המליצה גם על קלונקס בלילה אני לא נוטל (ש... היא לא אמורה לדעת) פנרגן 3 פעמים ביום (אני לוקח רק פעם אחת) +כמובן האומגה 3 המצויין. הרופאה רואה בבירור מצב של פעילות יתר או בשפה המקצועית - מאניה - היפומאניה - היא אמרה שמבחינתה זה אותו הדבר, אני לא מסכים איתה, אבל זה כבר עניין לדיון. העניין הוא שהיא אומרת שהפעילות יתר היא תגובה לנוגדי הדיכאון מה שנשמע מוזר משום שהאפקסור ירד כבר מן הדם. ואז היא אמרה: "טוב אלמוג,יכול להיות שיש לך הפרעה דו קוטבית,אי אפשר לדעת עכשיו" אז מתי יהיה אפשר לדעת לעזאזל? אני מרגיש טוב. אני כותב כעת מן הבית, זו מחלקה פתוחה כך שיוצאים הביתה כל שישיבת. ורק לי מותר לשבת באינטרנט כי אני עובד שם בהתנדבות בזמן האישפוז עקב הידע הרב שרכשתי בנושא המחשבים. אבל לפני כמה דקות ממש בכיתי משום שהורי לא מוכנים לתת לי את כרטיס האשראי שלי!! שהוא שלי!! ורק שלי!! אזכיר לך שאני אינני חורג ממסגרת האשראי לעולם!! אולם יום לפני האישפוז גיהצתי עדיין במסגרת האשראי אך ביום אחד 1200 ש"ח

לאלמוג שלום, אני מבין שזה מאוד פוגע כאשר ההורים לא נתנו לך את כרטיס האשראי. עם זאת אפשר להבין את החששות שלהם, יתכן שהם מגזימים מעט אבל צריך לעתים להבין גם אותם. מבחינת האבחנה, העניין הוא שפעילות היתר שנכנסת אליה היא תוצאה של הטיפול בנוגדי דיכאון, כך שאולי ללא התרופות לא היית נכנס לפעילות יתר. ... מבחינת האבחנה בכל מקרה מדובר על הפרעה דו-קוטבית, עם זאת יש הבדל בין מי שנכנס למאניה באופן עצמוני-ספונטני ומי שנכנס למאניה בהשפעת תרופות. אני חושב שזו היא כוונת הרופאה והיא צודקת. אבל אין ספק שחווית גם דיכאון וגם מאניה. אז תהיה לך שבת טובה ונעימה, ותיישר את היחסים עם ההורים. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם ידוע על קשר בן שימוש באפקסור לבעיות בעיניים? תודה

טישטוש,סינוור, ואקומודאציה. אני הייתי עד לכך, וזה שיבש את חיי בצורה בלתי רגילה. תרגישי טוב.

לנינה שלום, התופעות הללו נגרמות מיובש בעיניים, הראיה לא ברורה אבל לא נגרם שום נזק לעיניים. טיפות סטריליות (דמעות מלאכותיות) עשויות לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

מה אתה יכול לספר על על לוסטראל ועל השפעתו על חרדה. תוך כמה זמן משפיע ?

שלום, הלוסטרל מתחיל להשפיע תוך שלושה ארבעה שבועות, והשפעתו מתגברת במשך שלושת החודשים הראשונים לשימוש. פרטים מלאים על הלוסטרל ותופעות הלוואי תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובלת מבעיות של חרדה ומחשבות טורדניות , אני מטופלת כרגע אצל פסיכולוג התנהגותי. יש לי שאלה לגבי הבן שלי, הוא בן 9 , תוך כדי שאני מעלה ונזכרת בכל מיני זכרונות , אני נזכרת שכשהיה בערך בין 4 היו לו משהו כמו יומיים בלבד בהם העקש לשטוף ידיים כל 10 דקות. אז, צחקנו על זה ולא התייחסנו וכמו שציינתי זה היה בדיוק יומיים ומאז כלום. פתאום עכשיו נזכרתי בזה , ואני שואלת האם יכול להיות שהוא יהיה טיפוס טורדני כפייתי, או אובססיבי . עוד דבר שהוא אמר לי לפחות שלוש פעמיים במהלך השלוש שנים האחרונות: שלפעמים קשה לו לפהק, לא התייחסתי כל-כך וזה עבר. האם אלו סימנים לחרדה? האם אפשר לדעת אם הוא גם יסבול מתופעות חרדה והתנהגות? נא תשובתך.

לנועה שלום, לא הייתי מתייחס יותר מדי לתופעות קצרות או חד פעמיות כפי שתיארת. מה שחשוב שתרגישי טוב ואז גם הביטחון והתחושה העצמית של הבן יתחזקו. שבת שלום דר' גיורא הידש

היבחנו אצלי תסיפטומים של סכיזופרנייה הביאו לי תתרופה ריספרדל עכשיו בתופעות לווי רשום שזה עושה חרדות ושאני לוקח תתרופה זה עשה לי חרדות זה באמת תופעת לוואי של התרופה או שאני צריך להחילף כדורים

שלום, שאלה חשובה מאוד. הרספרידל בתחילת הטיפול ובמיוחד כאשר מעלים מינון עלולה לגרום לחרדות או לאי שקט פנימי. לכן תחילת הטיפול נעשאת באופן הדרגתי, כל מספר ימים מעלים במ"ג אחד. הגוף מסתגל לתופעות אלו והן חולפות. בהצלחה ושבת שלום, דר' גיורא הידש

תוך כמה זמן הם עוברות התופעות לוואי האלו!! כי זה אני סובל גם מחרדות ואני מתחיל לפתח פחד כלפי הכדור הזה

האם סרוקסט היא תרופה מתאימה לטיפול בהפרעת קשב?

לבני שלום, איני מכיר עבודות שבהן נתנו סרוקסט להפרעת קשב. עם זאת כל התרופות נוגדות דיכאון הן מעוררות בדרך כלל, לכן הן עשויות לעזור בהפרעת קשב. אני מכיר עבודות כאלו עם אפקסור. כך שבאופן עקרוני יתכן שהסרוקסט תעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש