פורום פסיכיאטריה

שלום לך אנו מס נשים בנות 50 העובדות במקום מסוים ויש לנו בוסית כבת 30 לא נשואה קרירה מאוד ולא מביעה רגשות מדברת כמו מחשב היא שקטה מדברת בשקט פונים אליה היא עונה ברצון ומסבירה יפה כל דבר שאנו ניתקלים בבעיה אבל היא לא נחמדה לא נעימה קשה לפתח איתה שיחה היא ממעטת לדבר בכלל לא מדברת בנושאים שונים שלא במסגרת העבוד אתה יכול להיות במחיצתה לעבוד יחד ולא תדבר איתך מילה אנו מרגישים שהיא עברה כניראה טראומה והיא לא מסוגלת לדבר כמו שבן אדם רגיל לדבר על מזג האויר היא יודעת להעיר הערה אם צריך בצורה מבהילה שמעביר בך צמרמורת או עצבים בא לך לטלטל אותה שתתפקח אבל כמו שכולנו יודעים אי אפשר לשנות בני אדם או שילך בכוון הנורמטיבי עכשיו השאלה שלי איך אפשר להתקבל לעבודה שאולי משהו לא בסדר אצלה מבחינה נפשית אולי היא יכולה להזיק בצורה שאיננו יודעים איך מתקבלים לעבודה היא בסך הכל שנה וחצי בעבודה היא אחראית עובדת לעניין אבל אנשים מתלוננים עליה בקבלת קהל מה אה כל כך קשוחה תהיי קצת יותר נחמדה או רגישה ,איך עלינו לסבול אותה ?מה דעתך עליה אם תוכל לתת לנו דרך להבין אנשים משונים ואנטיפטים כאלה איך לעבוד איתה שיהיה לנו נחמד או שתעבור מחלקה אחרת בלי ניהול מה דעתך זה עומד לנו כמו קוץ בגרון תודה לך

אסתר שלום העולם שלנו מלא באנשים מכל מיני סוגים, לכל אחד תכונות אופי שונות ולא בכולם אנחנו "מתאהבים" מהמבט הראשון. תארי לעצמך כמה משעמם היה לו כולם היו אותו הדבר בדיוק, אותם תכונות זהות, מדברים על אותם הנושאים, צוחקים רק מאותן הבדיחות... אני מבינה את הקושי בכך שיש בוסית שאת לא אוהבת. אני יכולה גם לנחש שאולי עניין הגיל הצעיר שלה יחסית מפריע לך ולחברותייך. יכול להיות שאני טועה, אבל אני משערת שכאשר אתן מצרפות לעניין ה"אנטיפטיות" שלה את העובדה שהיא צעירה מכן ב- 20 שנה ובכל זאת היא ה"בוסית" שלכן והיא כביכול אומרת לכן מה לעשות - גם זה תורם לא מעט לעצבנות שיש לכן כלפיה. כמו שאני רואה את זה, יש לך ולחברותייך שתי ברירות במצב כזה: האחת, להשלים עם העובדה שיש לכן בוסית שאתן לא מסמפטות. תאמיני לי, נראה לי שזו אחת מהבעיות השכיחות ביותר בעולם. למי אין איזה בוס בעברו שהוא לא אהב לעבוד איתו? יש לך מזל גדול שיש לך חברות טובות בעבודה שאיתן את כן מסתדרת ומוצאת שפה משותפת, כי אם תחשבי לרגע על מצבה של הבוסית שלך - זה נשמע כאילו היא במצב גרוע מאוד כי בניגוד אליך ואל חברותייך - לא נראה שיש לה חברות במקום העבודה הזה. יכול מאוד להיות שהיא מרגישה מנודה ובודדה, כאילו שאתן כולכן במחנה אחד והיא מנגד במחנה אחר, וזה רק מעצים את הפער ביניכן. אופציה שניה שיש לך, היא לנסות להתקרב אליה למרות הקור שהיא משדרת. כמו שכתבת בעצמך, אין לך מושג מיהי בעצם, איזה בעיות יש לה בחיים ואיזה דברים היא אולי חוותה שהפכו אותה ל"קרירה" ו"אנטיפטית". יכול להיות שמתחת לחזות האנטיפטית שלה מסתתרת אישה מתוקה וחמה שפשוט צריכה שיושיטו לה יד והיא תשמח לקחת אותה. יכול להיות שאם תהיו נחמדות ונעימות אליה, ואני לא מדברת על דברים גדולים אלא על חיוך רחב בבוקר, על מילה טובה או מחמאה פה ושם, על יחס אנושי שאני בטוחה שאת מעניקה לשאר חברותייך אבל איתה את מפחדת לנסות. תנסי - מה יכול לקרות ?? בקשר לחשש שלך שאולי יש לה בעיה נפשית והיא עלולה לגרום נזק - לא נראה לי שיש לך ממה לחשוש. שוב, אני לא מכירה אותה אבל לו היינו חושדים בכל אדם שמתנהג בקור או בריחוק שהוא "חולה נפש מסוכן לציבור" - - - מצבנו כחברה היה רע מאוד.... תושיטי לה יד, פעם ועוד פעם ואפילו פעם נוספת, מאוד יכול להיות שהיא תפתיע אותך בתגובה שלה, ושתיכן תצאו נשכרות מהיחסים החדשים ביניכן. בהצלחה אבישג

לדוקטור שלום אני כתבתי לך בתאריך 01.12 ועדיין לא קיבלתי תשובה אודה לך אם תתייחס לשאלתי בתודה שרית

לשרית שלום, ראיתי את שאלתך שהפנית לאנשי הפורום וגם את התשובות. לדעתי התשובות טובות ונכונות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איזה שבוע רע עובר עליי.התקפי חרדה על ימין ועל שמאל.נראה לי שכל זה בגלל שאני אמורה לטוס לחו"ל בסוף השבוע לבד.. אני לא לוקחת שום כדור הרגעה חוץ משנה וקצת 25 מ"ל לוסטרל.דווקא זה מאוד עזר אבל בזמן האחרון נראה לי שפיתחתי סבילות לכדור.יכלתי לקחת בשבוע הזה עוד משהו להרגעה אבל אני מעדיפה להמשיך לסבול ולא ליפול לכדורי הרגעה. למה למה למה למה למה זה שוב מתחיל??????עד שכבר הרגשתי טוב ושכחתי מה זה חרדה! לפחות הבנתי את הגורם לכל החרדות שלי והוא- שינויים.כל מה ששובר לי את השיגרה גורם לי לחרדה.איזה אופי חלש יש לי.בסוף אני מצליחה להתמודד עם הכל אבל לפני אני חוטפת התקפים. ממש חלשלושה..בקרוב אני מתחתנת ובטח כשאעזוב את הבית-מה מצפה לי.בטח כל יום התקף עד ששוב אתרגל לשיגרה. בן אדם נורמלי היה שמח שהוא נוסע לחו"ל ולא חרד.אצלי הכל הפוך. מישהו יכול לתרום לי סרטונין למוח??כנראה שיש לי מחסור גדול.. איך הופכים לאנשים חזקים ששום דבר לא משפיע עליהם?????

בת 27 יקרה, ההתמודדות עם חרדות היא מספיק קשה בפני עצמה ( מנסיון ! ), ולא כדאי להוסיף לה גם כעס על עצמך ורגשות אשם... אם תדעי לקבל את עצמך בסלחנות רבה יותר, על הטוב ועל הרע, אני בטוחה שלפחות חלק מהנטל הרגשי ירד מעלייך ! את יכולה להגיד לעצמך, o.k , יש לי נטייה להלחץ משינויים... יש אנשים שמתקשים במצבים אחרים... לפחות צעד אחד כבר עשית, והוא - מודעות עצמית לנטיותייך . כעת נותר להמשיך ולחשוב, מה יכול להקל עלייך במצבי החרדה ומה יכול להפחית את החזרה שלהם. בין אם זה לפנות לטיפול פסיכולוגי ( ניסית טיפול קוגנטיבי התנהגותי ? ), להעזר בתרופות, להמשיך בשיגרת החיים בכל מקרה, לעשות דברים מרגיעים ( יוגה, אמבטיה חמה, וכו' וכו')... הכי חשוב - אל תכנעי ואל תתיאשי !!!! החרדה היא תופעה קשה ומעיקה, אבל בהחלט ניתנת לטיפול !!! ולגבי הנסיעה לחו"ל, אולי כדאי בכל זאת, אם קשה לך מאד, להעזר בתרופות לטווח קצר, עד שתתחילי תהליך של טיפול אינטנסיבי יותר. בהצלחה ותרגישי טוב ! תמר.

אם התרופה שאת לוקחת כבר לא עוזרת, כדאי להתייעץ שוב עם הפסיכיאטר. אולי יעלו במינון או יחליפו לסוג אחר..

קודם כל את לא חלשה כלל. תראה איזה כוחות נפש יש לך לא לוותר לעצמך ולעשות את כל הדברים כרגיל הגם שזה קשה מאוד. את רוצה לפתור את המצב ועושה הכל כדי להצליח ועל כך את צריכה להיות גאה בעצמך. טוב שעלית על הגורם לחרדה. רבים הם האנשים שסובלים ממנה מבלי לדעת מדוע ועצם הידיעה יכולה לעזור בהתמודדות בעתיד. אל תלחצי מנפילות כי ישנם כאלה ופשוט צריך לקבל אותם מבלי להלחם בכך .אמרי לעצמך שאת כבר מכירה את הסימפטומים ושאת לא מתרגשת מזה. אולי כדאי כן לשקול לפחות בימים שלפני הנסיעה לקחת משהו הרגעתי.אני מדברת איתך מנסיון, בתור אחת שסבלה עליות וירידות וכל הזמן נמנעה מלקחת כדורי הרגעה מתוך פחד בלתי מוסבר להתמכרות. לצערי לאחרונה הגעתי למצב שכבר לא יכולתי יותר ואני נעזרת בכדורי הרגעה כשצריך עם הדגש על כשצריך ולא קורה כלום. טבעי שאת חוששת מהשינויים וגופך מגיב לחשש בצורה שכזו. אולי זה עדיף מאשר להדחיק את כל החששות והפחדים פנימה. אני מאחלת לך נסיעה טובה ואם תרצי לדבר, אני פה.. אריאל

ד"ר היידש שלום רב, השבת לי כי שפעת מחלישה את המנגנונים בגוף האחראים על מניעת חרדה. כלומר מלכתחילה מנגנונים אלה לא פועלים כראוי אצלי. האם טיפול תרופתי ברמרון מרפא אותי (מחזיר מנגנונים אלה לנורמה)? אם לא אז זה אומר שכן אני צריך טיפול כזה כל חיי. האם זה נכון? תודה רבה,

לארי שלום, שפעת מחלישה גם אנשים רגילים והרבה גברים מתנהגים כמו תינוקות וחלשים כמוהם בזמן שפעת. התשובה לשאלתך היא שבדרך כלל הטיפול הוא למספר חודשים, האדם הוא שילוב של כימיה ונפש, כאשר הנפש מתחזקת כנראה שגם הכימיה במוח משתנה. אבל אם יש לך חולשות רבות ונטיה לחרדה כדאי לשלב עם הטיפול התרופתי גם שיחות-פסיכותרפיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בן זוגי (מזה 46 שנה), בן 70, אדם חיובי, אופטימי ופעיל, מזה 3 שנים סובל מ: א. חוסר בזכרון טווח קצר. ב. קושי בהעברת מחשבותיו, ממחשבה לדיבור. ג. לעתים, קושי בהבנת הנאמר. (תקשורת קלט-פלט). הממצאים הנ"ל ידועים לי מחיי יום-יום ואושרו על ידי נוירולוג מומחה. בדיקות ה-MRI וה-MRA (אנגיו) נמצאו תקינות. בחיי היום יום היו מקרים קלים של בלבול וחשדנות (קלה מאוד) אשר נעלמו ב- 3 חודשים האחרונים, לאחר שיישמתי בבית אוירה אוהבת, בטוחה ונינוחה. התופעה בה אני מבקשת לטפל (ואני בתחילת הדרך לחיפוש הטיפול המתאים) היא כדלקמן: מאחר וילדינו חיים בחו"ל, אנו טסים מספר פעמים בשנה. מזה 3 פעמים קרה הדבר בדרגות חומרה שונות (קשה, בינונית וקלה), שלאחר חוסר שינה/ג'טלג - הוא כנראה חולם, בד"כ על המצאות איזה בן-אדם, על אי-נעימות, ולאחר מכן הוא מערבב את זה עם האירועים במציאות. אינני יכולה ללכת איתו לטיפול בנושא זה, מאחר ולאחר כחצי יום המחשבות האלו נעלמות, כל האירוע נמחק והוא בכלל שוכח שזה קרה. השאלה: האם ניתן לקבל תרופה למיקרי ג'טלג צפוי, על למנוע את האי-נעימות הנפשית הזו. (הערה: קראתי לאחרונה על מחקר בקרב דיילות אויר בנושא השפעות הג'טלג - anxiety, disorientation) תודה על האוזן הקשבת

לדנית שלום, אפשר לנסות ולחלק את הטיסה לשנים או שלושה פרקים, כך ששוהים בתחנה בדרך מספר ימים והפרש השעות בין טיסה לטיסה קטן. חשוב ביותר לישון מיד אחרי הטיסה ולהכנס לסדר יום קבוע. כך שכדאי לתכנן ולהגיע ליעד בשעות הערב וללכת לישון, באותו המקרה אפשר להעזר בתרופה לשינה. כאשר בן זוגך יקום בבוקר הוא ירגיש כבר טוב. שיהיה רק טוב וטיסה נעימה דר' גיורא הידש

בראשית דברי אני רוצה להודות על האמפתיה והסיוע הנדיר שקיבלתי ממך [לפני כחודשיים פניתי בשאלה על בעיות התנהגות קשות אצל בעלי בעקבות הפרעות קשב שאובחנו בגיל צעיר..} בעקבות תשובתך בה המלצתה לבדוק תרפות ממשפחתssri הומלץ לבעלי רסיטל 20 ושאלתי היא האם תרופה זו עוזרת במקרים של חוסר סבלנות עצבנות ונרגנות {כמעט אף פעם לא מחייך האם התרופה ארוכת טווח ומתי מתחילים להרגיש שיפור והכי חשוב האם הגוף מתרגל ואח"כ התרופה לא משפיעה ? אשמח לקבל תשובה ושוב, תודה על העזרה

למאיה שלום, הרסיטל בהחלט עשויה לעזור בתופעות שתיארת, התרופה אינה ממכרת ולכן אין את התופעה של "התרגלות". מתחילים להרגיש את ההשפעה הטובה של התרופה אחרי כשלושה ארבעה שבועות של נטילה אבל השפעתה המקסימלית היא כעבר כשלושה חודשים. בהצלחה דר' גיורא הידש

אין מילים בפי להודות לך על הצלת נפש וזוהי לא קלישאה!

האם צה"ל מגייס אחד עם בעיה של חרדה בעיקר קשיי הסתגלות? אין לי בעיה למלא תפקיד בצבא עם אחריות וידע אבל קשה לי עם הטירונות (חברה חדשה וזרה!) ועם הריחוק מהבית. אם אספר את זה בצו הראשון האם יגייסו אותי בכלל? דרך אגב אני לא מטופל בתרופות כי התקפי החרדה מתחילים רק כשאני בלחץ של צורך להתמודד עם הסתגלות בין חבר'ה זרים וזה לא קורה הרבה. זה קרה כשהתחלתי את החטיבה או כשחילקו את הכיתות לפי מגמות וניכנסתי לכתה חדשה. אחרי שהתרגלתי הכל נרגע.

לאורי שלום, אני חושב שכבר הבנת את התשובה, הכל תלוי בחומרת הבעיה. אם הבעיה קלה וסביר שלמרות הקשיים, עם עזרה אתה תסדר אז בודאי שתגוייס. אם הדברים מאוד חמורים אז לא. חייבים לעשות טירונות בצה"ל ובלי זה אי אפשר לשרת. בכל אופן נראה שכדאי שתהיה הגבלה מפני שיתכן שאינך מתאים להיות חייל קרבי, הפרופיל עשוי להגן עליך מפני אפשרות זו. כמו כן אל תשכח שיש לך יותר משנה עד הגיוס כך שאני מאמין שעד אז תתחזק והחרדות ירדו. כמובן שאפשר ללכת גם לטיפול. בהצלחה דר' גיורא הידש

לרופא שלום יש לי שאלה- האם התקף של חרדה מתוך לחץ יכול לגרום חוץ מהרגשה לא טובה פיזית ( בחילה, חוסר תיאבון ועוד ). גם לחום גבוה ( עד 39 מעלות )?

הי קרני אולי התהליך הפוך? כלומר - הגוף "בישל" איזו שהיא מחלה, התקף החרדה בישר על כך שהמחלה עומדת להתפרץ ואז החום עלה ? לפעמים הגוף שלנו מרגיש כמה ימים לפני כן, שמשהו לא תקין, והמחלה עצמה מתפרצת רק לאחר מספר ימים. אולי כך זה היה במקרה הזה ? רק בריאות אבישג

לקרני שלום, כמובן שצריך לברר את ההיבט הגופני אצל רופא המשפחה. אבל אם אתה שואל באופן עקרוני אז התשובה היא כן. את התופעה הזו רואים פעמים רבות אצל ילדים שמפתחים חום במצבים של פרידה מהורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב , אני לוקחת ציפרלקס מזה שבועיים וחצי ( ארבעה ימים ראשונים חצי כדור ואח"כ כדור שלם) והאמת שאין לי תופעות לוואי רק בימים הראשונים וזהו . גם עדיין לא התחלתי להרגיש את ההשפעה של השינוי אני מניחה שאני בדיוק בתפר של הזמן שהכדור צריך להתחיל להשפיע = אבל !!!!! = כבר שבוע יש לי תאבון מאד מאד מוגבר ובלתי נשלט וזה ממש נורא אני כל הזמן אוכלת במיוחד אחה"צ ובערב אני לוקחת את הכדור על קיבה מלאה כל יום בסביבות עשר בבוקר . אם זה בגלל הכדור אני לא יכולה להרשות לעצמי להמשיך כי רק רזיתי עכשיו איזה 12 ק"ג ואני רוצה לרזות עוד 8 ק"ג וזה ממש לא עוזר לי . מה עושים ? האם זה בגלל הכדור ?

ליהיא יקרה, בתור אחת שלוקחת ציפרמיל כבר שנה אני יכוה לשתף אותך במספר דברים: 1. רק אחרי חודש ויותר מתחילים להרגיש את השפעת הכדור וההרגשה אכן משתפרת פלאים. 2. עליתי במהלך השנה הזו יותר מ - 10 קילו!!!. העליה היתה אומנם הדרגתית אבל לאחר מלחמות בלתי פוסקות נגד העליה במשקל וביקור אצל דיאטיקנית לקח לי יותר מ - 8 חודשים להבין שמדובר אכן בתופעת לוואי של הכדור. לצערי הפסיכולוגית שלי והדיאטיקנית שלי איששו את חששותיי. 3. יש לפסיכיאטרים נטייה להתעלם מעובדה זו ולא לקשור את העליה בתאבון עם הכדור עצמו אלא לעליה במצב הרוח ובמקביל "טבעי שהתאבון יחזור". טענה זו לא התקבלה אצלי כיוון שאף פעם לא הייתה לי נטייה להשמנה גם בתקופות שהרגשתי טוב. 4. האפשרויות הן כאלה: או למצוא את הטוב והחיובי ולהבין שעדיף להשמין ולהרגיש טוב עם עצמך מאשר לחזור ולהיות בדכאון, או לחילופין להחליף את הכדור כי הוא אינו מתאים לך. 5. אולי אם הרבה מאיתנו ישמיעו את קולם, ימצאו שיש אכן קשר ישיר בין הכדור לבין העליה בתאבון. בכל מקרה, אני בחרתי כרגע להמשיך עם הכדור אף על פי שחבר ממש לא אוהב את ה"גוף החדש" שלי, ואם לאמר את האמת - גם אני לא. ב ה צ ל ח ה!!!!!!!

לליהיא שלום, אכן תתכן עליה במשקל בגלל הציפרלקס אבל בדרך כלל היא מתחילה מאוחר יותר לא בשבוע הראשון או השני לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש קודם כל כל הכבוד על כך שאתה מבקר בפורום ומשיב יוםיום ובתדירות גבוהה הייתי בהרבה פורומים והרופאים משיבים כל שבועיים בדרך כלל זה מאד חשוב למי שנמצא במצוקה שצריך תשובה או עזרה מיידית אבל אותה בעיה אצלך : תשובות לא מפורטות יש לי סכיזופרניה לא מבודלת כבר מגיל 17.5 אובחנתי והתחלתי בטיפול רק בגיל 22 עכשיו אני בן 25 בגיל 21 לקחתי לסד וזה עשה לי טוב הייתי אומר הבריא אותי ל 4 שעות. לא הצלחתי להשיג לסד אחר כך ופניתי לטיפול מתוך אמונה שתרופות פסיאטריות ירפאו אותי.התאכזבתי נורא , התרופות לא מרפאות רק מפחיתות מהסימפטומים בעוד שמבפנים אתה נרקב.אחרי כמה זמן הבנתי שזה לא זה ושאני חוזר ל לסד לקחתי לפני שנתיים לקחתי חצי ריבוע של לסד כשהייתי על הלידול 20 מ"ג וכמעט שלא קרה כלום,חשבתי שמכרו לי מזוייף, אחרי כמה חודשים ניסתי עוד פעם ולא קרה כלום גם. באותה תקופה התחלתי לשים לב שכשאני מפסיק או שוכח לקחת את התרופה לכמה ימים לא היה משתנה כלום.למרות העובדה ש לפני שלקחתי תרופה עם לסד אם הייתי שוכח לקחת את התרופות ליומיים הייתי מתחיל להרגיש לא טוב,,,סיפרתי לפסיכיאטר על זה והוא אמר לי שאחרי שמפסיקים תרופות עוברים 2 עד 3 חודשים עד ש המצב של רימיסיה הולך ואתה חוזר פסיכוטי לפני 8 חודשים מרוב סבל והרגשה של מת מבפנים לקחתי תוך חודש אחד 7 ריבועים שלמים בהדרגה במשך אותו חודש ו,,לא קרה כלום.אז הייתי על 20 מ"ג הלידול ו 120 מ"ג גיאודין Geoden מאז אני בלי תרופות ואני ברמיסיה ומתפקד טוב יחסית ,,כמו בעבר. אני חושב שהתרופות מונעות מהלסד לפעול ולהתפרק והלסד מונע מהתרופות להתפרק. הרופאים לא מסכימים איתי והציעו כל מיני הסברים כמו ש גיאודין היא תרופה חדשה ושזה בגללה ושהיה לי משבר ועכשיו הוא הסתיים וחזרו בהם שאני כרוני מה הדעה שלך?? נניח שאתה מסכים איתי ,,,האם אפשר לסלק את התרופות ו הלסד מהגוף?? כאילו משהו כמו אנטידוט אטו משהו כזה לא יודע אני ממש מתנצל על האורך אבל רציתי להציג כמה שיותר נתונים כדי שתוכל להעריך נכון תודה

שלום, למרות השאלה המפורטת לא הצלחתי להבין בדיוק ולמקד את השאלה. לדעתי הל.ס.ד. גורם למעין מצב פסיכוטי ולכן ההלידול מונע את השפעתו. זו גם הסכנה שבל.ס.ד. ולכן מאוד לא מומלץ ליטול ל.ס.ד. ואפילו מסוכן. לדעתי שימוש עלול לגרום למצב פסיכוטי ואשפוז. התחושה של הריקנות הפנימית קשורה למחלה ולא לטיפול. וכפי שכתבת פעמים רבות אנשים אומרים שבמצב הפסיכוטי הם מרגישים "חיים" לעומת המצב שבין ההתקפים. אבל אין זו סיבה להכנס למצב פסיכוטי! מהפסקת הטיפול יש פרק זמן של מספר חודשים שבו אתה עדיין מוגן מהתקף פסיכוטי, הייתי ממליץ לחזור לטיפול ולותר על הל.ס.ד. היום למשל אני יושב כב ר כשעה וחצי ועונה בפורום, ישנן שאלות רבות שהן חוזרות וקשה לפרט כל פעם. לכן לעתים אני מקצר, אין מה לעשות, ישנן מגבלות אובייקטיביות.... שיהיה רק טוב והרבה בריאות דר' גיורא הידש

http://doctors.nana.co.il/forums/read.php?f=385&i=207844&t=207844 כתוב כקישור ללינק הזה....תודה.

http://doctors.nana.co.il/forums/read.php?f=385&i=208714&t=207844

לידיה יקרה, הכאב והיאוש ממש זועקים מתוך מכתבייך. אני רוצה לומר לך, כמי שעברה בעצמה תקופות מאד לא קלות - קודם כל, אסור לך לשכוח שהדיכאון מעוור, ולא נותן לנו לראות שיש תקווה, ושיש גם דברים יפים שבשבילם כדאי להמשיך. זוהי אחת התכונות של הדיכאון. המשיכי להזכיר זאת לעצמך בתקופות הקשות ! שנית, אין סיבה שתמשיכי לסבול לבדך ! לפעמים צריך קצת עזרה מבחוץ כדי שנוכל לצאת "מהתהום". ישנן שיטות טיפול שונות שיכולות מאד לעזור לך ( את בטח יודעת ). כדאי לך לחזור שוב ולהתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר, שיאבחנו וגם ימליצו לך על דרכי טיפול. אני מבינה את הפחד שלך מכך "שאינך נורמאלית", אבל חשוב שתביני, כי אנשים רבים סובלים מבעיות שונות במהלך חייהם, ולפעמים זקוקים לעזרה ! אל תתיאשי! גייסי את כל כוחותייך להתמודדות עם הקושי. אפשר לנצח ולצאת מזה ! מאחלת לך מכל הלב שתחזרי להרגיש טוב, ואולי גם תספרי לנו על זה... תמר.

אני נוטלת בונסרין כשלש נים . כשרציתי להחליף לאפקסור נאמר לי בבית המרקחת שאסור לחקת אפקסור לאחר בונסרין. כמה זמן צריך לחכות והאם תופעות הלואי בחילותוכאיב ראש עוברים לאחר זמן?כמו כן מתי רצוי לקחת אפקסור בבוקר או בערב? אודה לתשובתך המהירה.

יש אפקסור ויש אפקסורxr הראשון הוא כדור מר ומגעיל ורצוי לקחת חצי בבוקר וחצי בערב השני הוא קפסולה כמו אנטיביוטיקה עטופה בפלסטיק וההשפעה היא לטווח יותר ארוך ואת זה רצוי לקחת ביחד(תלוי מתה הדכאון יותר חזק) תרופה טובה

לרונית שלום, אין בעיה להחליף בין בונסרין ואפקסור ולא צריך לחכות. כפי שנכתב את האפקסור הרגיל IR צריך לחלק לפחות לפעמיים ביום, ואת החדש עם משך פעולה ארוך XR כדאי לקחת פעם אחת בבוקר כיוון שהוא מעורר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הומלץ לי טיפול של 10 מ"ג ליום ציפרמיל עם 1 מ"ג ליום קלונקס.שמעתי דברים טובים על הציפרמיל ומאוד רעים על הקלונקס.למה הצירוף של הקלונקס נועד ומה המשמעות של לקחת ציפרמיל לבד??

לערן שלום, למזלנו הציפרמיל מעוררת ולכן לעתים היא עלולה להכניס לאי שקט בתחילת הטיפול. כדי לא להגיע לאי שקט הרופא המליץ ליטול קלונקס מראש. אני בדעה שעדיף לחכות ולראות, רק אם יש בעיה של אי שקט ליטול קלונקס. כידוע החיסרון של קלונקס שהיא ממכרת. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

לפני 4 שנים סבלתי מדכאון +חרדות הרופאה נתנה לי מרשם שבסוף לא לקחתי והתמודתי לבד (היה קשה מאוד)אבל הצלחתי אכשיו אני נשואה שנה,ושנה לא מצליחה להכנס להריון דבר שמחזיר לי שוב את הדיכאון אני מתחילה לבכות מדברים קטנים (בעלי לא יודע)יש לי כאבי ראש אני לא יודעת מה לעשות בגלל שאני רוצה להכנס להריון אני גם יודעת שדכאון לא עוזר בכניסה להריון אני מפחדת לקחת כדורים האם יש איזה שהוא כדור שלא יפגע בהריון? תודה

שלום לך אני פשוט במצב דומה לשלך ולכן רציתי להשיב לשאלתך. ראשית, גם אני בדיכאון כבר הרבה זמן ובמחשבה על הריון אני יודעת שזה לא בדיוק משפר את המצב. התרופות נוגדות דיכאון לא מזיקות לעובר והן מותרות לשימוש. לי באופן אישי אסור לקחת מסיבה אחרת אך בהריון הן מותרות!! אין לך ממה לחשוש. השאלה היא מה עושים עם הדיכאון עכשיו? גם אני אובדת עצות ואולי נוכל לשתף אחת את השניה ולנסות לעזור..?!

הבעיה שלי בגלל שאני לא מצליחה להכנס להריון מכניסה אותי לדכאון(יצא חרוז) בתקופה שהיתי בדיכאון היה לי ממש קשה אבל עברתי אותו ע"י עזרה מאחים וחברות בלי כדורים עד שהכרתי את בעלי והכל היה בסדר במשך שנתיים ואכשיו זה חזר לי לא קשה כמו פעם קצת פחות אבל ההרגשה מגעילה אני לא יודעת גם מה לעשות עד שאני לא הכנס להריון הדיכאון הזה לא יעזוב אותי אז מה שם הכדורים האלו

התחלתי היום להוריד ממינון של כדור 20 מ"ג רסיטל לחצי. ברור לי שלאור ההורדה בעבר מכדור וחצי לכדור שהתופעות הן חזקות אצלי. האם זה הגיוני שכבר ביום הראשון החלו להופיע כאבי ראש חזקים מאד? הוצע לי להוריד לחצי כדור לחכות שבועיים ואז להוריד חצי שני, מה אתה חושב על זה? מה החישוב על מנת שאדע מתי הגוף שלי נקי? חשוב לי לדעת בדיוק מתי אין בי יותר שאריות תרופה על מנת לא לפגוע בעובר. תודה על הכל

לערנית שלום, לצערי איני זוכר את הפרטים...האם את בהריון או מתכוונת? בכל אופן יתכן וכאבי הראש קשורים להפחתה, תמיד אפשר להוסיף או רבע כדור כדי שכאבי הראש או תופעות אחרות יחלפו. העיקרון עם סיום הטיפול הוא ללכת לאט ולפי הצרכים והמצב של כל אדם. לעתים אין בכלל תופעות של סיום ואז אפשר להפסיק בבת אחת (עשינו זאת פעמים רבות בעבר לפני שהכרנו את התופעות הללו). ולעתים צריך להפסיק ממש לאט. כך שאין כללים ברורים וחד משמעיים. אני תמיד מעדיף ללכת עם האדם המסויים שיושב אתי. בכל אופן אם את בהריון אז אפשר לנסות טקטיקות אחרות, אנא כתבי לי ואוסיף. ביי הידש

אני רק מתכננת הריון, אם אתה זוכר דיברנו על הריון ותרופות והחלטתי לסיים עם התרופה אחרי חצי שנה ואז להכנס להריון. זאת למרות שהתרופה בטוחה בהריון. לא רציתי את רגשות האשמה אם יקרה משהו חס וחלילה. האם הגיוני שכבר ביום הראשון יש תופעות של כאבי ראש? כמה זמן עד שאהיה נקיה אחרי הורדת חצי הכדור האחרון? תודה

לד"ר הידש, שלום. אודה לך מאוד אם תוכל להשאיר לי בפורום את מס' הטלפון של המכון אותו הנך מנהל תודה רבה!

http://www.icallisrael.com

אילו תרופות קימות לטיפול בהפרעה , והאם יש כדור חד-פעמי לצורך מתן מענה בארועים מיוחדים/ספציפיים כגון עמידה בפני קהל ?

שלום, כפי שהבנת ישנם שני סוגים של טיפולים במעי הרגיז. ישנו הטיפול של תרופה נוגדת חרדה עם תרופה לעצירות ביום שלפני האירוע וגם לפני האירוע. אפשרות אחרת היא טיפול קבוע בתרופות נוגדות דיכאון. לשתי השיטות ישנן יתרונות וחסרונות. אתה יכול להכנס בסרגל הכלים ל"חיפוש" ותמצא דיון מעמיק בנושא. בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, בימים האחרונים עליתי במינון של הפבוקסיל ( 50 מ"ג) , וכרגע אני לוקחת כדור וחצי ליום. במקביל הופיעו מס' תופעות, אשר אינני יודעת האם ליחס אותן לכדור או לחזרה של החרדה : דפיקות לב מהירות, עייפות רבה לצד חוסר שקט, בחילות, תאבון מופחת וסחרחורות. מה דעתך בעניין ? לתשובתך אודה !

ללי שלום, בדרך כלל אם ישנן תופעות חדשות שאינן מוכרות לך סביר שהן קשורות לפבוקסיל. הבחילות וחוסר התיאבון סביר מאוד שהן קשורות לפבוקסיל והן חולפות אחרי מספר ימים. רוב הבנות מרוצות מתופעת לוואי זו כיוון שיורדים במשקל. גם העייפות והאי שקט פנימי עלולים להיות קשורים לתרופה. עם זאת סביר שכל התופעות יחלפו תוך זמן קצר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בת 24 עוברת טיפולי פוריות כבר שמונה חודשים ללא תוצאות הבעיה היא שמרוב הלחץ והמתח אני מרגישה נורא פגועה מין דיכאון ומשמינה המון הספקתי להעלות כבר שתים שערה קילו מה עושים? שאלתי את רופאת הנשים שלי והיא אמרה שאין מה לעשות האם זה נכון? אני לא ממש רוצה ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר לא רוצה להתחיל עם כל זה האם יש פיתרון אחר למצבי?אנא עיזרו לי אני מיואשת מאד

לחנית שלום, אנשים רבים אוכלים בזמנים של מתח ועולים במשקל, זו תופעה מוכרת. לעתים גם דיכאון עלול להתבטא בעליה במשקל. (למרות שבדרך כלל יורדים). אני מאוד מאמין בקשר בין גוף ונפש, אני סבור שהסיכויים להכנס להריון רבים יותר כאשר המצב הנפשי טוב יותר. לכן אני בהחלט ממליץ על טיפול נפשי בשיחות או תרופות, דווקא כעת. בהצלחה דר' גיורא הידש

כשאני צריכה לצאת מהבית לטייל או לכל מקום אחר אני נתקפת בדופק מואץ חוסר שיווי משקל התכווצויות בצוואר וחוסר איזון אני מדי פעם לוקחת חצי כדור ואבן אך זה לא ממש עוזר לי כשזה קורה לי אני ממש פוחדת מהמצב הזה האם כדור ואבן מתאים למצבים כאלה? כשאני נמצאת במצב הזה אני מיד רוצה לחזור הביתה וכשאני חוזרת כל התופעות נעלמות.ומי שמרגיש גם אותו דבר שיכתוב לי לפורום.

שרית שלום, נשמע שאת סובלת מהתקפי חרדה / אגורופוביה ( פחד ממקומות ציבוריים ). הואבן יכול לעזור, אבל בטווח הארוך - יש לו פוטנציאל התמכרות. טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגנטיבית התנהגותית מאד יעיל למצבים כאלה. אפשר גם לשלב עם טיפול תרופתי. ישנן תרופות נוגדות חרדה שאינן ממכרות, והשילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי הוא היעיל ביותר. על כל פנים, אם עדיין לא עשית זאת - כדאי לך לפנות לאבחון ויעוץ אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. חשוב שתדעי, רבים סובלים מהפרעות חרדה, ובהחלט ניתן לטפל בהן ! אל תתיאשי !!!

ואבן פחות מתאים כי הוא לא משפיע מייד. יש כדורי הרגעה שמשפיעים יותר מהר וגם יותר חזקים (בעיקר קלונקס וקסנקס אך גם ווליום ולוריוון).

שלום רב קוראים לי שלומי ואני בן 23 . במהלך השנתיים האחרונות ניסתי פעמים להתחיל לימודים אקדמים באוניברסיטה. אך לאחר שבועיים פרשתי גם באוקטובר 2002 וגם 2003 . הסיבה שפרשתי היינה פשוט לחץ נוראי שהרגשתי מכל העומס שנדרש יחסית לתיכון שהתבטא בקשיי שינה, כאבי בטן, מצב רוח ירוד מאוד חוסר תיאבון. הרגשה כללית זו גרמה לחוסר יכולת להתרכז בלימודים למרות שבתיכון לא היה הדבר כך והייתי טוב בלימודים. האם לטעמך יש צורך בטיפול תרופתי , האם לקיחת תרופה מסויימת לפחות בתקופה מסויימת וממוקדת בזמן יכולה לסייע לי לא להיכנס ללחץ הנוראי הזה כי חשוב לי לעשות תואר ראשון לפחות . חשוב לי לציין שבתקופה שבין הלימודים עבדתי בעבודה טובה ותפקדתי מצויין.

לשלומי שלום, פעמים רבות אני פוגש אנשים צעירים הסובלים מחרדות, החרדות מגבילות אותן ולמעשה יתכן ומשפיעות לכל החיים. כלומר ההחלטה ללמוד או לא ללמוד תשפיע על כל החיים. טיפול נפשי שיחות ו/או תרופות עשויים לעזור מאוד ועדיף היה בשנה שעברה מאשר לחכות עד עכשיו. בהצלחה דר' גיורא הידש

האם תוכל לומר לי בבקשה איך אני יכול למצוא פסיכאטר מומחה בירושלים ועדיף מישהו שאתה ממליץ עליו אודה לך . אשמח גם אם תאמר לי לנוכח התיאור שנתתי לך איזה תרופה נראת לך המתאימה לך ביותר לטיפול בחרדות עם כמה שפחות תופעות לוואי ותלות .

האם קיימת סכנה של תופעות לוואי מזריקות אילחוש בטיפול שיניים כשנוטלים ריספרדל וציפרמיל? והאם ריספרדל יכול לעורר הפרעות בקצב הלב אצל מי שסובל מבעיה כזו? תודה מראש.

לענת שלום, אצל רופא השיניים בהרדמה מקומית אין בעיה. בקשר ללב, תלוי מאוד איזו הפרעת קצב, ישנם סוגים רבים, נדיר אבל עלולה להיות השפעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת מתי רצוי להשתמש בתרופות ומתי מספיק טיפול התנהגותי אצל פסיכולוג. אני סובלת מהפרעות חרדה, לדעתי הם לא קשות במיוחד אך מטרידות אותי מאוד. האם יש סיכוי שזה יחלוף? או יחמיר אם אני לא יטפל בכדורים? האם הכדורים בטוח יעזרו? הבנתי שישנן תופעות לוואי האם הם עדיפות על החרדה?

תלוי עד כמה חמור מצבך. אם את לא מתפקדת עם החרדה או סובלת - אז חבל מאוד. אין שום חשש בנטילת הכדורים הם רק משפרים את איכות החיים ומביאים לאיזון גדול בחיים. תופעות לוואי זניחות לעומת החרדות. השמנה ואי יכולת להגיע לסיפוק מיני אולם זה לא גורף ויכול להשתנות מאדם לאדם.

אם ישנה ירידה בתיפקודים כתוצאה מהחרדה אז כמובן שיש מקום לשקול טיפול תרופתי. אם הבעיה איננה מאד מפריעה למהלך החיים יתכן שטיפול פסיכולוגי יספיק. אלו הם דברים שאפשר לבדוק בפגישה ראשונה אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר מומחה. יש אנשים שנרתעים מפסיכיאטרים ולכן חשוב להגיד שגם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור במידה רבה להפרעות חרדה.

שיר שלום, ראשית, אם את סובלת - זו סיבה מספקת, לדעתי, כדי לפנות ליעוץ ! בעזרת טיפול מתאים אפשר לשפר מאד את איכות החיים ואף להפטר לחלוטין מהפרעות החרדה ! לגבי סוג הטיפול הרצוי- העניין הוא מאד אינדווידואלי. יש אנשים שטיפול פסיכולוגי בלבד ( רצוי בשיטה קוגנטיבית התנהגותית ) - יעזור להם מאד, ויש כאלו שיזדקקו גם לסיוע תרופתי. באופן עקרוני, להפרעות חרדה יש אספקטים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים גם יחד. לכן - שילוב בין טיפול פסיכולוגי ותרופתי הוא היעיל ביותר. שילוב זה יעיל יותר גם במניעה של השנות התופעה בעתיד. על כל פנים, כדאי לך להתחיל באבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, כדי שיתרשמו ממצבך ויוכלו לסייע בהמלצה על הטיפול הרצוי. לגבי תופעות הלוואי של התרופות- שוב, העניין הוא מאד אישי. תרופה שטובה מאד לאדם אחד, עשוייה לעורר תופעות לוואי לא נעימות אצל האחר. יחד עם זאת, גם אם יתעוררו תופעות לוואי, הן עשויות לחלוף לאחר זמן קצר, ובמידה ולא - תמיד אפשר לנסות סוג אחר ! בהצלחה ותרגישי טוב !

לשיר שלום, אני מסכים עם מה שאמרו קודמי, אין תשובה אחת כללית לכולם, צריך לראות כל אדם על מכלול נתוניו וגם לבדוק את המצב המשפחתי, חברתי ותעסוקתי שלו. הדברים מאוד שונים מאחד לשני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! רציתי לדעת כיצד גילו את התרופות האנטי פסיכוטיות אם לא בדיוק יודעים איך הם פועלות ,ומדוע השתמשובשנות ה40- במתן זריקות אינסולין לחולי סכיזופרניה , לא מובן לילשם מה היה צריך להרדים אותם? והאם יתכן מישהו שהוא חולה סכיזופרניה והוא לא הוזה והוא לא שומע קולות. בתודה ערן.

שלום רב, התרופה האנטיפסיכוטית הראשונה היתה לרגקטיל, והיא נכנסה לשימוש בשנות החמישים. תרופה זו היוותה מהפך בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי, כיוון שאפשרה קיצור האישפוז והחלמה מהירה יותר מאשר בטיפולים שהיו מקובלים עד אז. לא ידוע לי אם משתמשים בה גם היום, אך ברור שהתרופות האנטיפסיכוטיות של היום מתקדמות ויעילות הרבה יותר מהתרופות הישנות. אם כי גם להן יש תופעות לוואי. עד כמה שידוע לי , הטיפול באינסולין קדם לטיפול המקובל היום בנזע חשמלי. הטיפול ניתן לסובלים מדיכאון עמוק וכיום אינו בשימוש. לא כל חולי הסכיזופרניה סובלים מהזיות ושמיעת קולות, תלוי בחומרת המחלה וסוג הסכיזופרניה. שתהיה בריא.

כלורפרומאזין-לרגקטיל (שנמצאת בשימוש נרחב גם כיום) היא התרופה הראשונה שגילו דוקא מתחום הרפואה הכללית כתרופה נגד בחילות והקאות. פשוט ראו שכל אותם אנשים שנחשבו למשוגעים או סכיזופרנים נרגעו אחרי שקיבלו לרגקטיל מסיבות שונות לחלוטין. כל התרופות שבאו לאחר מכן נחשבות להרבה יותר חזקות ובמיוחד התרופות האטיפיות (לפונקס, רספרידל, זיפרקסה ועוד) שמטפלות גם בתסמינים השליליים של המחלה. התסמינים החיוביים הכרחיים לקביעת האבחנה אך לאחר זמן ישנה רמיסיה והחולה נשאר עם התסמינים השליליים. התרופות החדשות כאמור מנסות לטפל גם בהם.

לערן שלום, לבני ולמשיב תודה על התשובות, אני מסכים עם מה שאמרתם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

למשיב! לא הבנתי את תשובתך. כתבת שהתסמינים החיוביים לאחר תקופה נמוגים. האם אתה מתכוון להזיות שמיעה וראייה? איך יתכן שתופעות אלה שהן חלק מהמחלה, ואופייניות לה מתפוגגות מעצמן. אני אשמח, אם מה שאתה אומר נכון. יורם

אני סובלת מהתקפי חרדה ומטופלת בכדורים.הם מאוד עוזרים אבל לפעמים עדיין יש לי התקפים. אני מצליחה איכשהו להישתלט עליהם ולעבור אותם בלי להגיע למיון (בינתיים), ואני ממשיכה עם הכדור במינון מאוד נמוך.כמובן שאציין שהמצב היום הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה וחזרתי לתפקד למרות שיש לי עדיין התקפים. שאלותיי הן: 1. האם כדאי להעלות את המינון של הכדור או להמשיך לחיות עם מידי פעם התקפים שאני אומנם יוצאת מהם אבל כמובן שזה עדיין מאוד לא כיף.. 2. האם יכול להיות שמאז שנפלתי למעגל החרדה,ובנוסף קראתי ולמדתי קצת על הנושא,יכול להיות שדברים שפעם הגבתי עליהם ע"י לחץ כמו כל בן אדם בריא שלחוץ מבעיה נתונה,היום לאותם דברים אני מגיבה ע"י התקף בהלה??דוגמא:אני טסה לחו"ל עוד שבוע ואם פעם פשוט הייתי לחוצה מזה,היום זה כבר התקפי בהלה שיש לי.. נראה לי שהתגובות שלי היום מדלגות על שלב הלחץ ועוברות ישר לשלב ההתקף..האם זה הגיוני???

שלום, זה בהחלט הגיוני שאדם הסובל מחרדות כל דבר "קטן" גורם לו לחרדה רבה יותר עד כדי פאניקה. בקשר לתרופות לא ציינת את התרופה והמינון, אבל הדבר החשוב ביותר הוא משך הטיפול. אם את מטופלת פחות מארבעה חודשים סביר שהמצב ימשיך וישתפר והתקפי החרדה יפחתו בתכיפות ובעוצמה. אחר כך ישנה התייצבות. נסיעה טובה דר' גיורא הידש

לפני שבוע וחצי גיליתי שאני בהריון. ניסיתי באופן מיידי להפסיק את הסרוקסט אותו אני נוטלת במינון של כדור ליום למשך שנה וחצי. זאת, בעצת הרופא המטפל. כיום, אני בשבוע ה 7 ומרגישה רע מאוד, לאו דווקא בשל ההריון אלא זרמים חזקים בראש וחולשה גדולה, כנראה בגלל הירידה המהירה. אני מרגישה כ"כ רע עד כי נאלצתי להישאר היום בבית ולא ללכת לעבודה. שאלותי הן: א. מדוע הרופא מתעקש להפסיק הכדור ? האם יש הגיון בסבל הזה? ב. האם יהיה נורא כ"כ אם אטול שמינית כדור מידי פעם ג. מתי הזרמים האלה עוברים? האם הם מוכרים בספרות המקצועית? אודה על תשובה מפורטת

רופאת המשפחה ששוחחתי עימה היום ממליצה בחום על פלוטין בתקופת הגמילה מהסרוקסט. היא טוענת שתרופה זו בדוקה עם המרכזים הטרטרטלוגים (?) ובטוחה בהריון. האם אקבל את ברכתך לכך?

אני מצטרפת למצבך ולשאלותייך אני בהריון אך לא הפסקתי את הטיפול בסרוקסט ובטח לא בבת אחת............................ אשמח לשמוע את דעתו של הפסיכיאטר ושיהיה לנו הריון קל......................ושקט

הי אני הפסקתי לקחת את הכדור וגם כן סבלתי מהזרמים הללו. זה עובר.. מנסיון...

ענת שלום, אני לוקחת מזה שלוש וחצי שנים סרוקסט כדור אחד ליום. רוצה מאוד להפסיק והרופא שלי אף ממליץ לי על כך. ניסיתי לרדת לחצי כדור והיה קשה מאוד במיוחד עם הזרמים בראש. האם את יכולה לתת לי "טיפים" ולספר לי איך היה לך? יש לךאיי מייל? תודה רבה

לד"ר שלום! אני בחור צעיר ולקחתי ציפרמיל במשך שנה.הייתי בחו"ל והחלטתי להפסיק למשך חודשיים בלקיחת התרופה כי חשבתי שהספיק לי.לאחר החודשיים התחלתי להרגיש רע מאוד וניגשתי לפסיכיאטר שנתן לי ליתיום.הליתיום עזר לשבוע וחצי לאחר שבועיים שלקחתי אותו,וחזרתי להרגיש רע.הוא המשיך ושילב לי ליתיום ולוסטרל כאשר ליתיום 3 ביום ולוסטרל 2. הרגשתי ממשיכה להידרדר ואני חש שמאז שהתחלתי עם כל הכדורים הללו החלה משתלטת עלי כפיתיות ומחשבות טורדניות בעיקר בנוגע לעצמים וגירויים מן הסביבה וזה מקשה עליי מאוד את התפקוד הכללי כי אני מוצא את עצמי בוהה לא מעט וללא סיבה רציונלית. כרגע אני חושב להחליף את הכדורים אך הפסיכיאטרים שאני מבקר אצלם לא קולעים לכדור הנכון. מה זו התופאה הזו של כפיתיות בעצמים לא מובנת? האם זהו סוג של דיכאון? האם אתה יכול לייעץ לי על תרופה כדוגמת אפקסור שכולם משבחים?

שלום האם אתה מתכוון לנגיעות בחפצים מסוימים באופן כפייתי , ייתכן שאתה נמצא בחרדה גבוה ומכאן נובעת האובססיות , אתה יכול להיות מנסה לשכנע את עצמך שאם לא תיגע בחפץ מסויים יקרה לך משהו וזה מתבטא בנגיעות בחפצים מסוימים. במקרה שקשה יותר להתמודד עם המצב אפשר להוסיף במקרה כזה תרופות אנטי פסיכוטיות במינון נמוך על מנת להרגיע את האובססיות. אני אישית הייתי ממליץ על , RIDAZINE 10MG , שכן היא אומנם תרופה מהדור הישן אך היא פחות גורמת לתנועות בלתי רצוניות ואינה עם תופעות לוואי של חרדה והשמנה כמו כן היא מפחיתה חרדות ואף במינון נמוך של 10 מ"ג היא יעילה מאוד ובעלת אפקט מרגיע. כמו כן היא אתה מתלונן על אי הסתגלות לתרופות מסוימות ישנם כמובן עוד תרופות ממשפחת SSRI כמו הפלובוקסאמין , פרוזק ועוד אם הטיפול לא מצליח עם תרופות ממשפחת SSRI אפשר לנסות .REBOXETINE, EFFEXOR בהצלחה הערה תשובתי היא המלצה אישית והיא באחריות הקורא בלבד !

לאורן שלום! דבר ראשון תודה שקראת את שאלתי ואני מעריך זאת. עם זאת,מה שכתבת זה לא בדיוק מתאר את מצבי כי אין לי נגיעות בחפצים ולא פחדים וחרדות מהם אלא בהייה מעט ממושכת מהרגיל עליהם והם נישארים במחשבותי לזמן קצר,וכל זה התחיל מאז שלקחתי את הליתיום. אודה לך אם תחזור אלי עם תגובה לנושא.

מה האבחנה שלך? מדוע נתנו לך ליתיום? ככל הראה אפשר לתת לוסטרל למחלה דו-קוטבית בתנאי שאתה לוקח גם תרופה מייצבת ועם פיקוח צמוד של פסיכיאטר

לגידי שלום, לא ברור לי מדוע החלו בטיפול עם ליטיום. ליטיום ניתן בדרך כלל להפרעה בי-פולרית (מאניה דפרסיה), או לדיכאון עמיד, לתרופה זו די הרבה תופעות לוואי ולא הייתי מתחיל אתה ללא בסיס מוצק. לא הבנתי בדיוק את התיאור שבו אתה בוהה בדברים, אבל איני מיחס לכך חשיבות רבה מדי. בקשר לתרופות נוגדות דיכאון באמת צריך להתאים לך את התרופה. אם אין הצלחה עם התרופות הפועלות על הסרוטונין בהחלט כדאי ללכת לכיוון של אפקסור שמשפיעה גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין, כך שיש לה יתרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר היידש שלום רב, מזה חודשיים התחלתי טיפול ברמרון 30 מ"ג ביום למעי רגיז שמלווה בחרדה. כל שבוע שעובר מאז מצבי נעשה יותר טוב ועד כלפני יומיים הייתי מגדיר את מצבי כטוב מאוד.הרגשות החרדה נעלמו כמעט לגמרי והיציאות הפכו להיות יותר נורמליות. זה שמח אותי ונתן לי הרגשה טובה והתחלתי שוב לחשוב על העתיד (יש לציין שאני משכיל מאוד והיו לי תוכניות לגבי העתיד). הבעיה שמדאיגה אותי מאוד היא שמזה כיומיים מלוות אותי שוב רגשות חרדה בעוצמות שונות ביום, לפעמים חרדות קשות. זה התחיל בעקבות שפעת ולקיחת תרופות כמו דקסמול קולד וקולדקס. האם לדעתך יש קשר בין לקיחה בוזמנית של תרופות אלה ורמרון? אם זה לא קשור, האם אנשים מסוימים מפתחים סבילות לרמרון וצריך במקרה זה להעלות את המינון? כשדברתי בפעם הראשונה עם הפסיכיאטר שלי והוא אבחן את מצבי הוא טען שאני אדם פרפקטציונסט ושיש לי אישיות כזאת של "אדם חרד" מכל דבר ולכן צריך טיפול תרופתי. כששאלתי על משך הטיפול, הוא לא יכל להעריך לכמה זמן. מפריע לי שאצלו אני מקבל רק טיפול תרופתי ולא פסיכותרפי (אולי זה לא עוזר). אני קראתי על הנושא ומצאתי שיש אישיות של הפרעה כפיתית אבל לא של "חרדה כפיתית". הייתי מאוד מבקש את דעתך בנושא. ולבסוף האם אישיות כמו שלי משמעותה טיפול תרופתי לכל החיים? תודה רבה,

לארי שלום, לא הייתי מייחס חשיבות לדקסמול אלא דווקא לשפעת. שפעת מחלישה את הגוף ואת הנפש וכנראה הירידה במצב היא זמנית. כאשר תתחזק גופנית גם התופעות יחלפו ותחזור להרגיש טוב כמו קודם וגם יותר מכך. אתה צודק שפסיכותרפיה עשויה לעזור, אם הפסיכיאטר אינו פסיכותרפיסט כדאי לפנות למטפל נוסף . אבססיות הן הפרעות מקבוצת החרדות ולכן אני חושב שהשאלה שלך היא יותר סמנטית מאשר מהותית. חרדה ואובססיות הולכות יד ביד. בקשר למשך הטיפול. כמובן שאין לי תשובה מבלי להכיר אותך. עם זאת תוכל לסיים טיפול כאשר דפוסי החיים ישתנו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, בזמנו המלצת לי על פרומטזין להפרעות שינה גם בתקופת ההריון. נאמר לי שהכדור הוא ממשפחת האנטי-היסטמינים. ידוע לי שמשפחה זו אסורה בהריון. האם בכל זאת השימוש בתרופה מותר? תודה רבה

לאיה שלום, מדובר על תרופה מעניינת אשר דומה בהרכבה ללרגקטיל אבל שונה בהשפעתה מלרגקטיל. היא שייכת לקבוצת הפנותיאזידים (באופן כימי). מעבר להסבר המשעמם עד כה, מדובר על תרופה שיש לה השפעה מרגיעה וגם נוגדת אלרגיה. היא אינה אנטי היסטמינית רגילה. בכל אופן בנושא זה תמיד ישנם עדכונים ודברים חדשים ויתכן שאיני מעודכן. ההמלצה הנכונה ביותר היא לשאול במרכז הטרטולוגי בהדסה מחר בבוקר ולקבל את התשובה המוסמכת ביותר. אם תעדכני אותנו נשמח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אחי בן 17 וחצי וקיבל צו גיוס ראשון ,ובעבר היה בטיפול פסיכיאטרי והוא כמעט מסיים עם הטיפול התרופתי שניתן לו הוא סובל מO.C.D ומעוניין לשרת ככל חייל רגיל לפני בערך כשבוע הוא היה בלשכת הגיוס הוא עשה בדיקות רפואיות כלליות לא אצל קבן וחוץ מבעיית גב הכל היה תקין מולא הפנו אותו לפסיכיאטר או קבן . הערה הוא לא סיפר להם סובל מבעיה נפשיתשדבר זה עלול לפגוע בגיוסו לצה"ל , הוא עבר גם מבחנים פסיכוטכניים ואף אחד לא הזכיר זכר למה שהוא סבל בעבר (הכוונה לבעיה הנפשית שהייתה לו), אבל הוא מאוד חושש שמישהו יגלה שפעם הוא סבל מבעיה נפשית. רציתי לדעת האם יכול להיות מישהו שפוטרים אותו משרות צבאי עקב בעיה נפשית והוא עובר את המבחנים הפסיכוטכנים והוא לא נשלח לקבן.כלומר יכול להיות שהם גילו שהוא סובל מבעייה נפשית והם (הצבא) , לא שולחים אותו לקבן והם לא הזכירו לו לגבי זה והם "העבירו" אותו ונתנו לו לעבור את המבחנים הפסיכוטכנים.ומתי שהרופא שאל אותו הם הוא סובל מבעיה נפשית והוא היחה בטיפול פסיכיאטרי בעבר והוא מכחיש שלא והרופא לא אמר לו על זה כלום האם זה שנתנו לו לעבור את המבחנים הפסיכוטכניםזה אומר שגם אם הם גילו שיש לו מחלה נפשית או שהם לא גילו את זה הם לא משחררים אותו משרות או לא מורידים לו פרופיל על בעיה נפשית. בתודה רן.

לרן שלום, האמת היא שלא הצלחתי להבין בדיוק את שאלתך. בכל אופן אנסה להשיב באופן כללי. לשכת הגיוס מקבלת אינפורמציה מהרופא המטפל (אתה בטח מכיר את הטפסים), ודו"ח על אשפוזים וכמובן ממה שהמתגייס מספר. אחר כך הם בודקים את האדם ואם משהו התרשם שיש צורך בבדיקה נפשית הוא נשלח לקב"ן. אני חושב שכדאי לספר את כל הסיפור ולהביא דו"ח מהרופא המטפל ואז להתאים לאחיך תנאי שירות שמתאימים לו. כפי שלא דורשים מאדם עם בעיה ברגל לרוץ, כך צריכים להתאים את תנאי השירות למצב והיכולות הנפשיים. לא לספר את האמת עלול להגרם בנזק לאחיך, זו אחריות גדולה מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לדר. הידש לבני יש בעיות ריכוז. כיום הוא בן 25 סטודנט באוניברסיטה וקשה לו מאוד להתרכז, במיוחד אחרי מספר שעות רב של לימודים. א. האם אפשר לקנות רטלין בבית מרקחת ללא מרשם של רופא? ב. האם יש להבדק אצל רופא מומחה? פסיכיאטר? נוירולוג? רופא משפחה? ג. האם חובה לעשות מבחני טובה? איפה עושים אותם? האם ניתן לעשותם דרך קופ"ח מכבי? תודה ד.א. שמי הוא א.מ. בכל ההתכתבויות, אני אותה אחת...

שלום לדר. עלי להוסיף עוד פרטים להשלמת התמונה: בני היה תלמיד טוב, בעל יכולת טובה + כשהתבגר הבנתי מדבריו עד כמה היה לו קשה ללמוד, הוא תמיד נראה ילד טוב, שקט, אך עם יכולת ישיבה על הטוסיק, מוגבלת. לא ידעתי האם לייחס זאת לקושי בריכוז או לחוסר עיניין בחומר. היום אני יודעת שהיה עליו להשקיע המון אנרגיה כדי להתרכז, וזה כנראה נמשך גם היום.

שלום, למרות שהפרעות קשב מוקלות עם הגיל, ידוע שהן עלולות להמשיך לבגרות ולהיות גם אצל מבוגרים. כדאי להגיע לפסיכיאטר או נאורולוג כדי לאבחן את הפרעת הקשב ולהתקדם מכאן, אי אפשר לקנות ריטלין ללא מרשם, וגם ההקפדה על המרשמים רבה כיוון שמדובר בסם מעורר. אין הכרח לבצע מבחן TOVA. איני יודע את המצב במכבי בהתחייחס לנקודה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי חבר נשוי+ילדים,לפני כ 5 שנים אושפז לראשונה עקב מחלת נפש(פחדים)לאחר מספר חודשים השתקם החבר,חזר לעבודה ולמהלך חיים תקין במקביל ביקר אצל רופא פרטי (דר' צימרמן-רמת השרון)מדי חודש,הרופא רשם תרופות ואני מקווה שגם עקב אחרי בריאותו הנפשית של הבחור . בשבוע האחרון החלה התדרדרות במצבו ,התנהגות ודיבור באופן ובנושא חריג, לצערנו דווקא בימים אלו הרופא שוהה בחו"ל ואין לנו מושג למי לפנות,החבר אינו מעוניין בשום פנים ואופן לגשת למיון,למחלקה פסיכיאטרית בביה"ח יש לו זכרונות לא טובים מהאישפוז בכפיה בפעם הקודמת ,הראשונה. החבר ביקר עם אישתו אצל רופא המשפחה שהמליץ לגשת לפסיכיאטר בקשתי,בקשת אשתו וילדיו אנא עזור לנו הפנה אותנו לרופא שיכול לבקר בביתו או שניתן לגשת אליו ולא לבית חולים המצב חמור וממש על סף אשפוז דחוף.ביומיים האחרונים הוא נטל כדורי הרדמה ללא הועיל. דחוף דחוף דחוף !!!!!!!

ד"ר עמי אבני עושה ביקורי בית וטיפול פסיכיאטרי בבית (פרטי) 6473518-03 24 שעות

אני נוטל פריזמה 40 מ"ג כבר 3 חודשים ורספרדאל 1 מ"ג חצי כדור לפני השינה , עליתי כמה ק"ג במשקל ואני עוסק בספורט, איזו תרופה עלולה להשפיע על כך?, והאם יש תחליף? גיא

לגיא שלום, שתי התרופות עלולות לגרום לתיאבון מוגבר ועליה במשקל. לגבי תחליפים כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, איני יודע לאיזו בעיה הן ניתנו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו ממשתתפי הפורום טופל בECT נגד דיכאון? מה היו תוצאות הטיפול? האם נזקק לטיפול שוטף? האם ממשיך להיות מטופל בתרופות? מה היו תופעות הלוואי? האם חזר למצבו הקודם? אודה לתשובותיכם

לא עברתי טיפול בחשמל אבל חששותיך מובנים בהחלט. הטיפול נעשה בהרדמה מלאה ולא חשים שום דבר. אחרי הטיפול יש פגיעה בזכרון לתקופה קצרה שמסתדרת עם הזמן. בהחלט חוזרים למצב הקודם ולא נשארת פגיעה קבועה. הטיפול בחשמל איננו במקום טיפול תרופתי ויש להמשיך בו.

היי, אני פצוע הלם קרב,אני קורא אנשים שטופלו בחשמל,יש לי חבר מיום הכיפורים שגמרו אותו עם זה(אוליי עזרו לו). שמעתי על איפנוזה.קשה לי לקבל לא את זה ולא השני .אני חיי לבד ואני מפחד לחזור להיות מישהו אחר.יש מישהו שעבר טיפול כזה ואם זה עזר לו להיתגבר על כל הבעיות וחוזר למה שהיה פחות או יותר לפני הפציעה. שון

ידוע לי שיש טיפולים תרופתיים שונים לבעיות דיכאון וחרדות. אך האם די בהם כדי לטפל בבעיה? או שאולי יש וחייבים אפילו בטיפול פסיכולוגי/ביו-פידבק וכו' ע"מ באמת להחלים לגמרי מבעיות אלו? האם בתום השימוש בתרופות( ללא טיפול נפשי אחר) בעיות הדיכאון והחרדות יופיעו שוב? והאם די יהיה אולי בביו-פידבק/טיפול פסיכולוגי ללא שימוש בתרופות כדי להחלים מבעיות דיכאון וחרדות קשות?

מני שלום, כל אדם הוא מקרה בפני עצמו, ולכן כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר, שיאבחן את מצבך וימליץ על טיפול שמתאים לך ! באופן כללי , לחרדה ולדיכאון יש אספקטים גופניים ונפשיים גם יחד. לכן, בד"כ, השילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי הוא היעיל ביותר. הוא גם מפחית את הסיכון להשנות התופעה בעתיד יותר מאשר כל שיטה בנפרד. מקווה שעזרתי קצת ומאחלת לך שתרגיש טוב !

תלוי את מי אתה שואל. הפסיכיאטר יוסף זוהר הופיע בערוץ 8 בטלוויזיה הסביר שחרדה היא מחלה מוחית. לדעתו אין בכלל מחלות נפש. הכל זה ביוכימיה של המוח ולכן הפיתרון טמון בטיפולים פארמקולוגים שמכוונים למרכיב הביולוגי של החרדה. בדיכאון יש גם טיפול בנזעי חשמל וטיפול במגנטים. בהפרעה כפייתית יש ניסיונות מתחום הנוירוכירורגיה דומה ללובוטומיה. דעתם של הפסיכולוגים היא כמובן שונה לחלוטין והם יגידו שהפיתרון הוא דווקא פסיכולוגי ולא ביולוגי למרות שאין הוכחה פיזית לקיומה של הנפש.

למני שלום, רבים נעזרים בטפול תרופתי בלבד, ורבים נעזרים בטיפולים פסיכולוגיים בלבד. כמובן שהטיפול המשולב הוא היעיל ביותר. לשתי השיטות יתרונות וחסרונות. הטיפולים התרופתיים דורשים פחות ביקורים אצל הרופא ולכן זולים יותר ועוזרים מהר. החסרונות ידועים. הטיפולים הפסיכולוגיים עדינים יותר אבל דורשים מאמץ והשקעה רבה יותר ולוקח יותר זמן עד שהם עוזרים. כל אחד לפי השקפותיו ולפי מצבו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם ברצוני לשאול מספר שאלות מאחר ואני שותה כדור סרוקסט במינון 40 מ"ג ליום במשך השנה האחרונה וגיליתי להפתעתי ולשמחתי הרבה כי אני מעוברת ........... מה עליי לעשות : 1. להפסיק מיד את נטילת התרופה? 2. לעבור לתרופה שונה? שמעתי שפרוזק לא מסוכנת בהריון 3. אני אנני סובלת מהתקפי חרדה כבר שמונה חודשים האים זה כדאי לשקול לא ליטול שום תרופה?? 4. האים במהלך ההריון אוכל לשתות כדורי הרגעה מסוג ואליום וואבן וחבריהם מבלי שתהיה השפעה או חלילה יגרם איזושהו נזק לעובר? 5. האים ישנם סיכויים שחלילה העובר יסבול מאיזשהו פיגור שכלי וכדומה בעקבות המשכת נטילת התרופה בזמן ההריון אבקש התיחסותכם הכנה לשאלות הגורליות

ליונית שלום, ראשית מזל טוב ונקווה שהכל יעבור טוב. ולשאלותיך, סרוקסט ופרוזק בטוחים בהריון, כיוון שתמיד ישנם דברים חדשים ועדכונים אני ממליץ לברר את המידע העדכני ביותר במכון הטרטולוגי בהדסה, הם עונים על השאלות ברצון, אבל כפי שידוע לי הסרוקסט בטוח. בנוסף, אחרי שמונה חודשים את שואלת בצדק האם כדאי להפסיק, יתכן שכן וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, אבל בהחלט יש מקום לשאלה זו. בדרך כלל בהריון מרגישים טוב יותר כך שיש מקום לחשוב על סיום הטיפול תרופות מסוג וואבן ולוריוון כלומר קבוצת הבנזודיאזפינים אסורים בהריון, הם עלולים להזיק לעובר. אם תשמרי על כללים אלו אין סכנה מוגברת של פגיעה בעובר יותר מאשר לכל הריון רגיל. בהצלחה ורק טוב דר' גיורא הידש

קראתי את השאלה שלך, רציתי לשאול אותך, האם סבלת מחרדה קשה ? האם טיפלת גם בכוון הפסיכולוגי? האם הכדור משפיעה עלייך לטובה ללא כל תופעות לוואי? אני במצב של חרדה ומפחדת ללכת לכוון של כדורים . מנסיון שלך אני רוצה לדעת מה דעתך, דעתך חשובה לי וודאי תחזק אותי, אנא תעני לי.

לא יכולתי שלא לענות למרות שאני לא יונית אלא מישהי אחרת שמטופלת בסרוקסט. מומלץ בחום ללכת בכיוון של כדורים. שינוי מהותי לחיוב. שלוות נפש, שמחת חיים ואיזון ללא כל חשש, מעניקים לך הכדורים הללו. בנוסף, כדאי כמובן לקבל טיפול פסיכולוגי אבל רק אחרי תחילת השימוש בכדורים, כדאי שזה יהיה אפקטיבי.

שלום רב, קרוב לשבועיים שאני נוטלת איקסל מיד לאחר נטילת אפקסור (גרם לי להזעת יתר ונמשכו בעיות שינה) במשך כ-7 חודשים, בהמלצת פסיכיאטר. בימים הראשונים היו לי תופעות לואי רבות ולא נעימות (דפיקות לב מואצות, צביטות בלב, גלי חום, סחרחורות). אלה עברו אחרי כ-5 או 6 ימים, על כן, הגברתי את המינון, כמתבקש, ל-2 כדורים ליום. כיומיים לאחר מכן השתפרה הרגשתי, אך ביום ה-10 לנטילת התרופה, הופיעה פריחה בכפות רגליי (נקודות אדומות קטנות ומגרדות מאוד), שהתפשטה למחרת לשאר הרגל. קיבלתי כדורי אנטי-היסטמין, וזה מקל במידה על הגירודים הלא-נעימים אך הפריחה לא עוברת. טרם הפסקתי לקחת את התרופה, אך הורדתי את המינון (בהמלצת הפסיכיאטר) לכדור אחד ליום לעוד יומיים עד להפסקתו. האם ייתכן שיש לי תגובה אלרגית דווקא לאיקסל (לא התחלתי להשתמש בשום תכשיר חדש או שאכלתי משהו יוצא דופן בימים האחרונים)?? חבל לי להפסיק את השימוש בתרופה אם האלרגיה למה-שזה-לא-יהיה תעבור. בתודה על ההתייחסות, ס.

שלום, התופעה אינה מוכרת לי, בסך הכל יש מעט חומר תיאורטי על איקסל אבל אני חושב שכנראה האלרגיה היא מהאיקסל. כל התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום לאלרגיה וכנראה גם האיקסל אינה יוצאת דופן.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו מכם (בעיקר הזכרים) נוטל תרופה זו ולא חווה ירידה בחשק המיני, זקפה וכיוב? אני חושב להתחיל לקחת, ושמעתי שהיא מבין הכי גרועות בעניין הזה, ממש קוטלת ליבידו.

לא יודע אם היא אחת הגורעות אבל יש קושי בהגעה לאורגזמה. אין להשוות בין היתרונות לחסרון האומלל הזה. מאוד זניח.

האם יש ירידה בחשק הכללי ובזיקפה?

אני מבקשת לדעת אילו תרופות נגד ניתן להשתמש בזמן הנקה כעת משתמשת בלוסטרל , אך שמעתי שזה מזיק , האם נכון? אם אפשר קצת מידע על הנושא , אשמח

ליוד שלום, כל התרופות נוגדות הדיכאון עוברות בחלב לתינוק. בדרך כלל ככול שהתינוק גדול יותר כך הסכנה לתינוק ונזק אפשרי קטן יותר. למרות שהתרופות עוברות בחלב, לא הוכח שהן גורמות נזק לעובר, למרות שהגיוני שעדיף שתינוקות לא יקבלו לוסטרל, אפילו לא מעט. אני חושב שאפשר לחכות עם הטיפול בבעייתך. מזל טוב דר' גיורא הידש

הי רציתי לדעת אם הטיפול הטרופתי בטריכוטילומניה הוא לטווח קצר או שזה ל"כל החיים" תודה

שלחי תשובה גם אליי בבקשה!

לעינת ויוד שלום, בדרך כלל הטיפול ממושך אבל בהחלט לא לכל החיים, אחרי שנגמלים מההרגל ומייצבים את המצב אפשר לסיים את הטיפול. במיוחד כאשר הטיפול משולב עם שיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מאז שחמי חלה, גסס, ונפטר לפני כ-6 שנים מסרטן - הפכתי לטיפוס חרדתי מאוד. בתקופה הראשונה הפכו החרדות (מפני המחלה) לקטסטרופליות. הפכתי לטיפוס חרד, הסובל תכופות מהפרעות שינה, ולא מסוגל לישון שינה "בריאה" כמו קודם. סבלתי מחלומות ביעותים, דפיקות לב מואצות, נשימה כבידה, וכל שאר סימפטומי החרדה. ניסיתי טיפול פסיכולוגי אך ללא הועיל ממש. לפני ווסת - עוצמת הרגשות הופכת לאיומה ובלתי נסבלת. אני הופכת לטיפוס דכאוני. חרדתי. עצוב וממורמר. ובן-זוגי סובל מהטחת האשמות, רוגז, ועצביי הבלתי נשלטים, וכל היחסים בביתינו מתערערים. (עם קבלת הווסת - התופעות הללו מתמתנות ונעלמות...) עליי לציין שאנו נמצאים בטיפולי IVF. אנא, ציין בפניי תרופה יעילה למצבי מתח, חרדה, דכאון, והעדר שינה שאוכל לבקש מרופא המשפחה. (רצוי תרופה שיכולה להתאים גם בהריון ובעת טיפולים הורמונליים בעת טיפולי הפרייה-IVF). אנא, עזרתך.

לקרני שלום, איני יכול לאבחן ולטפל באינטרנט וזה כמעט מה שאת מבקשת.... רק באופן כללי תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים להרגעה כמו וואבן ולוריוון אסורות בהריון. ותרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון מותרות. בהצלחה וכל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש היקר. זו שאלתי, האם ניתן לקחת במקביל פרוזק עם אנפרניל, או אדרונקס עם אנפרניל בתודה

לראובן שלום, באופן עקרוני ניתן. אני בכל אופן כמדיניות, מעדיף תרופה אחת ואז יודעים אם היא הועילה או לאו וממה תופעות הלוואי. כמובן שלכל כלל יש יוצאים מהכלל. כל טוב דר' גיורא הידש

ליוגב שלום, השאלה הזו עלתה מספר פעמים כך שאתה יכול להכנס בסרגל הכלים ל"חיפוש" ולקבל אינפורמציה רחבה. בקיצור, בציפרמיל המולקולה הפעילה מופיעה בשתי צורות, אחת פעילה ואחת לא. הציפרלקס מכיל רק את החומר הפעיל בציפרמיל. כלומר, החומר הפעיל זהה בשתי התרופות, בציפרמיל אין את החומר הלא פעיל שהתברר שיש לו מעט פעילות מעכבת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה עדיף? והאם השינוי וההבדל משמעותי? כי הציפרמיל בסל הבריאות והציפלקס לא בסל .

יש לי שאלה.... אני סטודנטית שנה שניה לפסיכולוגיה,ובמסגרת לימוד הקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית",למדתי שכל סם הוא תלוי זמן, כלומר הוא יכול לבוא לידי ביטוי גם לאחר פרק זמן ארוך(מאז שהוא נכנס לגוף)..והייתי רוצה לדעת אם אדם בלע פרוזק(4 כדורים בבת אחת!!!),כמה זמן החומר נשאר לו בגוף?האם קיימת סכנה שהוא יבוא לידי ביטוי בעתיד?ומה יהיו השפעותיו? מחכה לתשותכם.... הולי

פרוזק נשאר בגוף 5-6 ימים אם מדובר בשימוש חד פעמי. בשימוש ממושך ההשפעה שלו יכולה להימשך גם שנה אחרי ההפסקה. ככל הידוע לפרוזק אין השפעה רעילה או מזיקה על מערכת העצבים אך בדומה לסמים גם תרופות נוגדות דיכאון (כמו פרוזק) יכולות לעורר מניה רדומה או פסיכוזה רדומה במיוחד בשימוש לא מבוקר.

להולי שלום, ראשית הפרוזק אינה סם. זמן מחצית החיים של הפרוזק הוא כשבוע ימים, לכן צריך לחכות כחודש עד שרוב התרופה יוצאת. אין לה השפעה אחרי זמן ארוך (כמו חודשים או שנים). בהצלחה דר' גיורא הידש

מנסיון ורופא לא יכתוב את זה אבל יש חקירה בבריטניה בעניין וצריך להיות מודע שלכל תרופה יש סכנות. אני נפגעתי וזה היה לפני שנים. עשו ספורט חברה זה עובד ויש לזה רק השפעה טובה. מי שלובש משקפיים לא יראה יותר בלי משקפיים אף פעם טוב וזה העיקרון לדעתי. אם אתה כבר מנסה תנסה לזמן מוגבל.

אני לוקחת רסיטל ורספידרל זה מספר חודשים, בנוסף חליתי בדלקת גרון ואוזניים שמלווה בחום גבוה, בעקבות כך נטלתי דקסמול סינוס ללילה וליום בהפרש של כמה שעות, לאחר מכן שמתי לב שלקיחת התרופות הנ"ל גורם לתגובות בין תרופתיות, החום הגבוה לא ירד ואף עלה (38.6). מה עלי לעשות?

לאריאלה שלום, איני חושב שהחום עלה בגלל תגובה בין תרופתית. את יכולה להמשיך וליטול את האקמול עם התרופות שאת נוטלת. תרגישי טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת סרוקסט מזה 5 חודשים. הכדור עזר לי מאד (יותר לדכאון ופחות לחרדות). 2 שאלות: 1. מתי כדאי לשקול הפסקה 2. הבנתי שהכדור גורם לפגיעה בתפקוד המיני . אודה אם תסבירו לי למה הכוונה (קשה יותר לגמור? פשוט אין חשק?) יש לי חבר שאני מאד נמשכתי אליו ולאחרונה לא בא לי שהוא יגע בי אפילו. אני שוכבת איתו יותר "בשבילו" , ובסוף אני נהנית. האם זה קשור לכדור? תודה!!!!!

שלום, הטיפול עם נוגדי דיכאון מתחלק לשני שלבים. השלב הראשון הוא ההבראה שהדיכאון חולף. השלב השני הוא "חיסון" שהדיכאון לא יחזור. כדי להבטיח עד כמה שניתן שהדיכאון לא יחזור מקובל אחרי התקף ראשון של דיכאון לטפל בערך כשנה. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הזמן המתאים לכל אחד ואחד. אכן הסרוקסט עלול לפגוע בתפקוד המיני בשני הבטים. הראשון ירידה בחשק המיני והשני קושי להגיע לאורגזמה, כלומר לעתים לוקח הרבה מאוד זמן להגיע לאורגזמה. משחק מקדים ממושך יותר עשוי לשפר את שני הקשיים הללו. שיהיה רק טוב ונעים דר' גיורא הידש

החלטתי סופית לאשפז את עצמי, זה הפתרון הטוב ביותר.(הסיבות רבות מידי אין לי כוח לפרט) השאלות הן כאלה: איך עושים את זה, האם אני פשוט הולכת לשם ואומרת להם (ז"א לאלה מהבית חולים לחולי נפש) שאני רוצה לאשפז את עצמי? והאם אני יכולה לקבוע את הזמן? או שהם אלה שמחליטים? האם אני יכולה לעזוב באמצע? והאם זה משהו שנרשם לי בתיק האישי, נניח במובן כזה שהמדינה יכולה לראות שהייתי שם? יכולים לא לתת לי רשיון נהיגה? יכולים לא לתת לי להכנס למדינות כמו ארה"ב למשל? זה יכול לפגוע לי באזרחויות אחרות שיש לי או שיהיו לי בעתיד? ואשמח גם לשמוע את חוויות האישפוז של אחרים שאישפזו עצמם, כל תשובה מבורכת. יום נעים ושמח לכולם.

הי לידיה אין לי שום אינפורמציה לתת לך, רק רציתי לאחל לך בהצלחה ושתרגישי טוב הכי מהר שאפשר. אבישג

חמודה, אם אינך צריכה אל תיתאשפזי זה יכול לפגוע בך בהכל,אין חיסיון לזה. אני שירתתי בביטחון בשומרון עד לפציעה שלי והוכרתי כפצוע הלם קרב.מאחר וזה לא נראה גופני ובגלל האופי שלי החזק(היה) שרדתי.בבית חולים לחולי נפש היו שני חדרים שמשרד הביטחון קיבל בשבלנו(חיסכון בכסף)שם לא מכירים את הנושא ורצו ללמוד עלנו,חלק הסכימו ואני האדיוט בניהם.בקיצור הוצאו לפנסיה מוקדמת לקחו לי את הנשק הפרטי.והשאירו אותי יחסית להיתמודד לבד(אין גרוע יותר ממשר"הט לנושא הזה במיוחד.את תהי רשומה לכל חייך ואני חושש שיפגע בך בכל למזלי נפלתי בידי פסיכיאטר מלאך שידע שאנחנו לו שטן והישאיר רשיון רכב וכל מיני דברים שעוזרים לי לשרוד ולהרים ראש,אני לא יודע מי מגן עליך,יש לי בקשה חישבי פעמיים לפני

תודה שון וגם לאחרים... :-) ובכן, למי שלא מכיר אותי (פשוט לא היה לי את הכוח לכתוב הכל, וקוויתי שאולי הידש יזכור אותי מפעמים קודמות שבהן כתבתי כאן) אז ככה.... העיניין הוא שיש לי פסיכיאטר, ז"א, אני לא ממש בקשר איתו בשנתיים האחרונות, שבהן היתי אצלו פעם אחת, מאז שלא הייתי אצלו כשהתגייסתי לצבא... מה שהופך את זה לבערך 3 -4 שנים נטולות פסיכאטר... אבל "קיבלתי" אותו בגיל 16... ועד אז הייתי בתהליך מאוד גדול של טיפול איתו, וקיבלתי כדורים. הוא טען, שלדעתו יש לי ADHD (באמת כל חיי סבלתי מכל מיני תופעות שקשורות לזה) כל התופעות של ההתנהגות הכפייתית, שהיא חלק מהADHD , כל ההפרעות בקשב וריכוז, הדיסלקציה, הדיכאונות, זה הכל כנראה נבע מכך. קראתי על הADHD והייתי כל כך מופתעת שכמעט כל הנושאים המדוברים בספר, נוגעות אלי! אני מניחה שזו לא מחלה נפשית. אבל היו עוד דברים.... כל מיני תופעות שלפיהן הרגשתי לעיתים כמו חולת נפש.. ההרגשה הזו של לא להיות נורמלית. אני יודעת שכל התופעות האלה של הADHD הן "נורמליות" לאלה שיש להם ADHD לכן אני מרגישה יחסית "נורמלית". וזה גם ככה שאני לא בדיוק עונה על הנורמות של החברה, אז זה לא גורם לי להרגיש יותר מידי רע עם עצמי. אבל היו דברים אחרים... בערך מגיל 14, הרגשתי שיש בי איזו מחלה שמכרסמת. אמא שלי למשל, לפי דעת המשפחה סובלת גם כן מאיזו שהיא בעיה נפשית, אני לא כל כך רוצה להתחיל לפרט עליה... אני מרגישה לעיתים, שיש בי איזו מחלה מכרסמת שאף אחד עוד לא יודע עליה ואפילו אני לא. אף על פי שיש לי ADHD, אין לי מניה דיפרסיה.. ז"א, לא לפי הפסיכאטר שלי. אולם, בערך מגיל 13-14, היו לי דיכאונות וחשבתי על התאבדות וכו , והיתי מנסה לפגוע בעצמי עם כל מיני דברים כמו לחנוק את עצמי וכו, וגם כעסתי על עצמי כביכול שאין לי את ה"אומץ". אני מניחה שזה נחשב נורמלי לילדה בת 14, להיות מדוכאת ולרצות להתאבד לפעמים. אבל זה היה אחרת, זה היה בתדירויות אחרות, וגם היתי בטיפולים פסיכולוגים, פעם אחת אפילו מטעם החטיבה. העיניין הוא, שזה לא פסק! גם לא בצבא. בצבא היה לי הדיכאון הכי קשה ומוזר, זה הזכיר לי במידה רבה מאוד את הדיכאון שחווים אנשים עם מניה דיפרסיה... ראיתי רק שחור, בנשמה, בלב, בראש. ממש הסתכלתי פנימה לתוך עצמי וראיתי שחור! לא ראיתי שום עתיד לכלום, אלו היו בין הימים היותר קשים בחיים שלי.. הרגשתי שממש אני כאילו חלולה וריקנית מבפנים, כאילו אין בי כלום. הרגשתי כמו רובוט-זומבי, שאלו אותי אם אני בסדר (כי נראתי רע) ואמרתי להם "ברור שאני בסדר" מה יכולתי לומר? רציתי רק למות ואפילו כתבתי צוואה והכל. אני לא רוצה להכנס לזה עכשיו, ז"א מה קרה אחר כך, אבל היה לי מוזר, שקרה לי כזה דיכאון חמור, ובאמת, לעיתים יש לי דכאונות נוראיים... כמו הזנחה פשוט זוועתית לעצמי, שינה של שבועות, לקום בלילה "ולהתחיל את היום". הרגשה של כישלון,תיסכול, של מסכות, של אדם לא יוצלח. ולפעמים, לצד כל זה, יש לעיתים התרוממות רוח. אבל ברגע שאני נכשלת, נניח מפטרים אותי- בום. אם נאי לא עושה כלום עם זה כעבור יומיים שלושה, זהו אני בדרך לדיכאון נוסף. ברור שאני רוצה תשובה לכל זה. למה זה קורה לי , למה אני כזאת, מה התשובה לכל זה? סתם דיכאונות "נורמליים"? לעיתים, אחרי כל זה, מגיע שלב של הרס עצמי, זה מתחיל מדברים קטנים, ואז אני קולטת את זה, וטוב לי! מה אני אמורה לעשות? זה לא נורמלי, הפרוזאק לא עזר לגמרי..... חלק באשמתי , לא היתי מסוגלת להתמיד... אני מרגישה דפוקה, כאילו מצד אחד ,לא איכפת לי מאף אחד מלבד עצמי, ומצד שני, לא איכפת לי אפילו ממני. אני מרגישה שזה חלק מאיזו בעיה נפשית... האם טיפולים פשוטים יעזרו? גם אחרי כל כך הרבה זמן?

שלום ד"ר האם סרוקסט גורמת לעליה בלחץ דם? תודה J\R

שלום, סרוקסט אינו גורם לעליה בלחץ דם. לעתים כיוון שסרוקסט מרגיע ישנה ירידה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לדר' הידש.הם שמי שמיל ואני עם היסטוריה של חרדה, כיום אני כמעט מעבר לזה אך עדיין "גורר" תופעות של חרדה אומנם "קלות" יחסית אך עדיין איתי. בשבוע הקרוב אני נוסע לאפריקה, ונאמר לי להתחיל ליטול כדורי ולריים נגד מלריה. ידוע שהכדורים האלו לפעמים גורמים להזיות במיוחד כאשר נוטלים סמים. השאלה שלי היא: מכיון שאני נוטל מעת לעת כדור של אלפרוליד, האם קיים סיכוי שנטילת שני הכדורים במקביל תגרום לי להזיות? אודה לך על תשובתך. שמיל.

לשמיל שלום, איני חושב שצריכה להיות בעיה בשילוב עם שתי התרופות. עם זאת צריך להשגיח עם הלריים. בעיקר בשלושת השבועות הראשונים של הנטילה הסכנה רבה יותר. לכן בדרך כלל אני ממליץ על התחלת הנטילה בארץ טוב שיש מודעות לנושא זה, בעבר רוב האנשים לא היו מודעים לסיכון שבנטילת תרופות למניעת מלאריה והפרעות נפשיות. אני טיפלתי באדם אחד או שניים שסבלו מכך. נסיעה טובה דר' גיורא הידש

בתי בת השש וחצי אובחנה כבעלת תסמונת טורט. היא ילדה מאוד שובבה, מתפרצת באימפולסיביות כשהיא בבית או אצל קרובים, בלי שום יכולת למתן אותה. אך בבית הספר היא שקטה מאוד ותלמידה טובה מאוד. המורה אמרה שלעיתים היא חולמת. למרות זאת היא אחת התלמידות הטובות בכיתה. האם ייתכן שהיא סובלת מבעיית קשב וריכוז שלא בא לידי ביטוי עדיין אבל יבוא לידי ביטוי בהמשך? זאת השנה השנייה של בתי בבית הספר, דרך אגב, וגם שנה שעברה היא הצליחה בצורה מדהימה. האם בכלל יש קשר בין בעיות קשב וריכוז להישגים? אם ההישגים טובים, האם זה שולל בעיות כאלה?

למאי שלום, כדאי לפנות לפסיכיאטר מומחה בילדים ונוער מפני שאני במומחיותי פסיכיאטר למבוגרים וכיום אלו שתי התמחויות נפרדות. אנסה לעזור מעט. ההשגים אינם שוללים הפרעת קשב, לעתים ילדים אינטליגנטים מאוד יכולים להכין שיעורים בשתי דקות ואין צורך לקשב או ריכוז מיוחדים כך שההשגים גבוהים לילדים מוכשרים גם אם יש בעית קשב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש