פורום פסיכיאטריה

כפי שכבר צינתי בתי בת 17 עברה לפני כחצי שנה התקף פסיכוטי שני לאחר שאחרי ההתקף הראשון הרופא הוריד לה את המינון למינימום ובסוף הפסיק עם התרופות בפרק זמן של חצי שנה היא תיפקדה היטב ואף ניגשה לבחינות בגרות בהצלחה.כרגע היא נמצאת בבית לצערנו ללא מסגרת מתאימה מקבלת 4 מ"ג רספרידל גולשת באינטרנט ורואה טלויזיה. בחודשים האחרונים היא מגיבה בצורה היסטרית אם מישהוא מבני המשפחה אומר לה דבר מה שמתפרש אצלה כפגיעה היא פורצת בבכי וניראת כמי שחרב עליה עולמה באותו מצב היא מתלוננת על כאב חזק בראש שזה לדבריה מקור הסבל .אנחנו עומדים חסרי אונים ונבוכים נוכח התופעה מנסים להסביר לה שאף אחד לא ניסה לפגוע בה ורק לאחר זמן ממושך היא נירגעת.יש לציין שהנושא הדומיננתי שגורם לתופעה הוא המראה החיצוני שלה בהקשר לזה שהיא אוכלת יותר מידי וכדומה. יש לציין שהיא נאה מאד ולא שמנה כלל בעקבות התרופות היא עלתה במשקל אך הדבר לא בולט מ אחר וקודם היתה רזה מאד היתי מעונין להבין את התופעה ואך להתיחס אליה ממתין לתשובתך בברכה יעקב

ליעקוב שלום, האנשים שנפגעים רגישים מאוד לביקורת ואפילו לרמז של ביקורת, לכן התגובות כל כך קיצוניות. חשוב מאוד להוריד כל רמז של ביקורת ולקבל אותה כפי שהיא. אני יודע שקל לאמר זאת והרבה יותר קשה לעשות, אבל הרעיון ברור וכל אחד עושה כמיטב יכולתו. חשוב לא להסביר שאין מדובר בביקורת או בפגיעה, באותו הרגע הבת מבקשת חום ואהבה והרגעה ולאו דווקא הסברים. לעתים הרגעה מועילה הרבה יותר ממילים. אני מקווה שהבת תתחזק ותרגיש טוב דר' גיורא הידש

שלום רב לך, גם אני עברתי שני התקפים פסיכוטיים, הראשון היה במסגרת המילואים כשהייתי מ"פ, הפסיכיאטר המטפל שלי הוריד לי את מינון הכדורים עד שהפסיק לי אותם קליל, כחצי שנה לאחר הפסקת הכדורים קיבלתי התקף שני שהיה דומה לראשון ושוב אושפזתי למשך 4 שבועות, במהלך ההתקף הזה גם אישתי עזבה אותי ורצתה להתגרש. היום, כשנתיים לאחר ההתקף השני אני כבר נשוי פעם שניה. חשובה התמיכה באדם שעבר התקף פסיכוטי, לא מחייב שאנחנו חולים באיזושהי מחלת נפש, ההתקף יכול להופיע כתוצאה מהצטברות לחצים ואי יכולת הגוף להתמודד איתם במידה סבירה. חשוב לתמוך בה ולנסות להחזיר אותה לחיים נורמליים ושגרתיים כמה שיותר מוקדם, עם כמה שפחות לחצים ביום יום. לדעתי הצבא לא יקבל אותה לשורותיו כי יש לנו צבא דפוק מהבחינה הזו, לא מבינים שמי שנוטל כדורים יום יום ומטפל בעצמו בסיכוי שההתקף יחזור שואף ל-0. גם אני נוטל רספירדל 3 מ"ג ביום וגם אני השמנתי מאז ההתקפים, אבל זה בעיקר בגלל הסיבה שהפסקתי כל פעילות ספורטיבית שהייתי עושה עד ההתקפים. היום חזרתי לעשות פעילות ספורטיבית ואני מקווה שבמהרה אחזור למימדים שהיו לי עד לפני ההתקפים. חשוב להבהיר לנערה שהיא לא חולה בשום מחלה למרות נטילת הכדורים והביקורים אצל פסיכיאטר, אני גם הולך לטיפול פסיכוטראפי פעם בשבועיים ואני ממליץ על כך מכל הלב, זה עוזר לנקות את הנשמה ולשמור על אורח חיים בריא, נטול דאגות עד כמה שאפשר ועם מה שפחות לחץ, עוזר לפרוק מעל הלב כל מיני דברים שמעיקים עלינו ואין לנו דרך אחרת לפרוק אותם. התחלתי גם ללמוד לתואר שני ככה שזה לא משנה מה היא עברה, העיקר הרצון והיכולת. אם תרצה לשאול אותי דברים נוספים, אשמח לשתף אותך, כתוב לי למייל המצורף. [email protected] שלך, אורי.

לפני 3 חודשים התחלתי טיפול בגיאודון האנטיפסיכוטית ובמקום לעזור לי היא החמירה את המצב הרופא אמר לי להפסיק את התרופה מיד אחרי שהתגלו אצלי הפרעות חמורות בתפקודי הלב כבר עברו 3 חודשים וההשפעה של התרופה לא פגה הרופא שלי סבור שהיא עשתה לי נזק בלתי הפיך (אמנם קטן) אבל לדבריו אפשר לדעת רק עד שיחלפו עוד כמה חודשים רציתי לדעת את דעתך

לנוסנוס שלום, אני עוד לא נתקלתי בהפרעות בלב מגאודון למרות שהדברים ידועים מהספרות הרפואית. לפי ידיעתי מהספרות, לא נגרם נזק בלתי הפיך מגאודון ללב וההפרעות היו צריכות כבר לחלוף, אולי האבחנה היא שונה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בני כבן 9 עבר לפני כ7 חודשים טראומה לאחר שסינור את עצמו בפנס לייזר הוא ניכנס לפניקה בכה וחשב שהוא לא יראה בקיצור מאוד פחד ללכת בשמש פחד לגעת בפנסים וכ"ו לאט לאט חיזקתי אותו נתתי לא לשחק בפנסים כולל הליזר עד שהוא נירגע מין המיקרה אבל החלו לצוץ כל מיני חרדות קטנות למשל פחד מצמחים אולי הם רעילים שטף את הידים מידי פעם פחד מנוזלים של בטריות גם מיזה הוא נירגע עכשיו כאשר הוא במתח הוא ממצמץ כל איזה חודש או חודשיים הוא ניבהל ממשהוא אחר עכשיו הוא מפחד מין מנהלת בית הספר היא הודיעה שיש מצלמות בב"הס והיא רואה את כל התלמידים אז הוא חושב שהיא במעקב מתמיד .אודה לך מאוד אם תיתן לי טיפים אייך אוכל לחזק אותו למרות שאני מדבר איתו המון ומחזק אותו והוא מאוד נירגע במחיצתי . אציין. שהילד מאוד חברותי וכלפי חוץ ליד חבריו הוא מקרין ביתחון רב.בתודה מראש.

לשוקי שלום, לצערי איני יכול לעזור לך ועליך לפנות לפסיכיאטר שהוא מומחה לילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור תודה על התשובה .יש לי מיספר שאלות אם תוכל אודה לך מאוד .האם לפי ניסיונך מצב זה יכול לעבור לבד ללא טיפול .והאם זה מחייב טיפול .האם עדיף ללכת לפסיכולוג או פסיכאטר האם יש איזה ספר או משהוא לקריאה ויכולת לימוד להתמודדות בבעיה הזאת. בתודה מראש שוקי.

האם ריטלין יכול לעזור בגמילה מעישון כמו הזיבן ? הרי שניהם מעלים את רמות הדופמין במוח.

לחתול שלום, אומנם המחשבה טובה אבל כמו הרבה פעמים ברפואה הדברים אינם תיאורטיים אלא מעשיים. לא נצפה שריטלין עוזרת להפסקת עישוןולכן אינה מומלצת. רפואה היא מדע מעשי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי. אני בן 29 שסובל מזה שנים מחרדות שתוקעות אותי בחיים, ובעקבות זה גם מדיכאון די קשה. החלטתי שהגיע הזמן שאפנה לטיפול פסיכיאטרי( אחרי שניסיתי גם פסיכולוגים ונוכחתי לדעת שמשך הטיפול יהיה ארוך מידי, ומי יודע אם בכלל יעזור). מצבי הכלכלי מאוד לא טוב, אני גם מובטל, והחלטתי שאני מעוניין ללמוד פיזיותרפיה באוניברסיטה. שאלתי היא האם לדעתך בעצם זה שאני הולך לפסיכיאטר דרך הקופ"ח,כשזה מתעד את בעיותיי ואת הטיפול התרופתי אנטי דיכאוני/חרדתי, יפגע בסיכויי בעתיד להתקבל ללימודים המיוחלים או בסיכויי להתקבל אח"כ כפיזיותרפיסט באחד מבתי החולים או קופות החולים? או שאולי כדאי לי יותר לעשות זאת באופן פרטי כשזה בשבילי גם יהיה מאוד קשה בגלל מצבי הכלכלי?

להישאר עם בעיה נפשית ללא טיפול גורם לנזק יותר גדול מהרישום בתיק הרפואי שספק רב אם מישהו בכלל יתעניין בו כאשר תסיים את הלימודים.

למני שלום, הדבר החשוב ביותר הוא שתפנה לטיפול. ההפניה והטיפול התרופתי ירשמו אצל רופא המשפחה וכל מקום עבודה או לימודים הדורשים ויתור על סודיות רפואית ומבקשים מכתב מרופא המשפחה הדברים יהיו כתובים. למרות שהטיפול לא יפסול אותך משום דבר, בודאי אין בכך יתרון. לעתים אפשר לפנות למרפאות ציבוריות של בריאות הנפש ללא הפניה של רופא המשפחה. אז אם תקבל מרשם מהפסיכיאטר או תקנה את התרופה, בכל אופן לא תעבור אצל רופא המשפחה, סביר שלא יעלו על הפניה לפסיכיאטר. אבל אי אפשר להיות בטוחים עם המחשוב המודרני. בהצלחה דר' גיורא הידש

אם יש לך ביטוח משלים (כללית מושלם, מכבי מגן זהב וכו') ניתן לפנות לפסיכיאטר בכיר (פרופסור, מנהל מחלקה, מנהל יחידה) באופן פרטי ולקבל החזר של 80% עד שלוש פגישות בשנה. לטיפול תרופתי לא צריך הרבה פגישות וזה יכול לכסות את רוב ההוצאות. רופא משפחה יכול לתת לך מירשמים שוטפים לתרופות ע"ח הקופה מבלי שתצטרך לפתוח תיק פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש.

אם יש לך ביטוח משלים (כללית מושלם, מכבי מגן זהב וכו') ניתן לפנות לפסיכיאטר בכיר (פרופסור, מנהל מחלקה, מנהל יחידה) באופן פרטי ולקבל החזר של 80% עד שלוש פגישות בשנה. לטיפול תרופתי לא צריך הרבה פגישות וזה יכול לכסות את רוב ההוצאות. רופא משפחה יכול לתת לך מירשמים שוטפים לתרופות ע"ח הקופה מבלי שתצטרך לפתוח תיק פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש.

היי,מה שלומך ד"ר? בתקופת הטיפול בזיפרקסה שנמשכה כ 4 ימים בלבד לא זזתי מן המקרר. :-))))))))) הרופאה ביקשה שאטול אותה 3 שבועות בלבד ע"מ להתייצב,לפני כשבועיים, אך אני מסרב בגלל תחושת העייפות והרעב שהיא גורמת,אני עובד במשך היום ואני מוצא את עצמי מנמנם. אני נוטל דפלפט 800 במקום ושוקל להפסיק אותו מהיום בערב עקב מחקר שקראתי (תכתוב אם אתה מעוניין שאשלח לך) עליה שהיא עשויה לפגוע בבלוטת התריס. בכל מקרה,פרט לשינה שלי,אני מרגיש שהתייצבתי לחלוטין,אני אינני תוקפני יותר,שלשום ביטלתי עיסקה במאות שקלים שביצעתי בשלב המאני ואני גאה בעצמי. האם לדעתך אני זקוק עוד לתרופות? הרופאה המטפלת מודעת לזה שאני נוטל אומגה 3 ואין לה כל התנגדות לזה,להיפך. אני לא מבין את התנגדותך,אני מאוד ממליץ לך לקרוא את הספר על האומגה,שם כתוב שהוא הוכיח את עצמו בנוסף ולבד עם תרופות נגד דיכאון ו/או מייצבי מצב רוח, כך שאני ממש לא מבין מדוע אתה מסתייג. כל טוב אלמוג

לאלמוג שלום, אשמח לקרוא את החומר על דפלפט ובלוטת התריס. בכל אופן זו לא סיבה להפסיק את הדפלפט. אני חושב שלא הבנת אותי בקשר לאומגה 3. דווקא כיוון שהתרופה עובדת ופועלת נגד דיכאון המלצתי להפסיק אותה. אל תשכח שהיית במצב מאני ולכן מומלץ להפסיק את כל נוגדי הדיכאון!!!! אני מקווה שכעת הדברים יותר ברורים. לדעתי עוד מוקדם להפסיק את הטיפול המאזן. תתיעץ שוב עם הרופאה המטפלת. שבוע טוב הידש

ידיד שלי אשפז את עצמו בבי"ח פסיכיאטרי. הוא סיפר לי שעשה זאת בגלל שהיו לו מחשבות שווא שמנסים להרעילו, אף שידע שאין זה מציאותי ושאלתי, האם זה ייתכן, שאדם יהיה במצב פסיכוטי (רעיונות שוא), ובה בעת יהיה מודע למצבו?

שיפוטו לקוי ותובנתו מלאה. אין זה מצב פסיכוטי. זו דעתי. אשמח ללמוד מד"ר גיורא.

בהחלט כן- אדם עם הפרעה דלוזיונאלית יכול להיות מודע למצבו במיוחד אם הוא היה כבר בעבר במצב פסיכוטי ומזהה את הסימנים המוקדמים אך גם בהרבה מצבים נוספים. אם יש תובנה עצמית לגבי מצבו יש סיכוי לא קטן שהוא יגש ביוזמתו לטיפול אבל באותה מידה יש גם סיכוי לא קטן שהוא יצליח להסתיר מחלה שלמה בבדיקה פסיכיאטרית. כלומר לכל מטבע יש כמה צדדים.

ישנם שני מצבים כאשר האדם מודע להיותו הוזה אין זה מצב פסיכוטי כאשר הוא אינו מודע אז זה כבר מצב פסיכוטי לפי דעתי, חברך הוזה, כך אינו במצב פסיכוטי. מה דעתך גיורא?

כאמור בהפרעה דלוזיונאלית יכולה להיות הפרעה בשיפוט בתחום אחד אך שיפוט נורמלי בשאר הנושאים. החולה יכול להבין עפ"י תגובות הסביבה או נסיונו הקודם שהוא במצב נפשי לא טוב ולפנות לטיפול. מצד שני בבדיקה פסיכיאטרית הוא יכול להצליח להסתיר את הפסיכוזה. בסכיזופרניה הדברים יותר חמורים וישנו ניתוק מוחלט מהמציאות.

שלום! כתבתי פה לפני כחודש על השפעת טיפול בסטרואידים. בינתיים, סיימתי את הטיפול בכדורים ב6 נובמ. יש הטבה במצבי (חולה טנ), לא הטבה מלאה, אבל הטבה. אני עדיין לא ישנה בלי כדורי שינה (לוקחת נוקטורנו על פי המלצתך). כל היום אני עייפה מאוד, וכל הגוף כואב לי. בשבועיים האחרונים אני מאוד מדוכאת. אני יודעת שההתקף הזה גרם לדכאון, עד כה חשתי ש"ניצחתי" את המחלה, ופתאום המחלה הראתה לי מי הבוס. יש לי גם צרות בעבודה, שקשורות ישרות למחלה. (פניתי לעורכת דין). שאלתי (סוף סוף הגעתי לענין....) עד מתי נמשכת השפעת הסטרואידים? האם אני זקוקה ליעוץ פסיכיאטרי, או שאפשר לחכות עוד קצת? תודה ותודה גם על התשובות הקודמות אני מאוד מעריכה את תשובתיך שהן ברורות וישירות, בלי להיות מתחמקות או מתנשאות

בתור אחת שנוטלת סטרואידים אני מודעת עד כמה הם יכולים לשנות את מצב הרוח אם כי אני לא בטוחה שההשפעה שלהם היא כל כך ארוכת טווח שגם כשמפסיקים את הטיפול מופיע שינוי במצב רוח. אני חושבת שכדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל ואולי תבקשי הפניה לפסיכאטר לברר את הנושא כי חבל שתסבלי. תרגישי טוב אריאל

לשירה שלום, ההשפעה הישירה של הסטרואידים כבר חלפה אבל יתכן שהמצב הנפשי תפס תאוצה בעצמו וממשיך להיות לא טבעי. כלומר הסטרואידים החלו את התהליך אבל כעת יש דינמיקה המפעילה את עצמה ללא קשר לסטרואידים. הטיפול במצב הנפשי לא קשור כל כך לגורם. כלומר גם אם הגורם "פסיכולוגי" או חיצוני תרופתי הטפול נוגד הדיכאון דומה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני אוהבת את הפורום!

תודה שבוע טוב הידש

לצערינו ככה זה בחברה , לאנשים יש נטיה לשים תווית על אנשים. אך אל תכנעי לזה , תאבקי בזה ותראי לכולם שאת "נורמלית" בדיוק כמו כולם ואף אפילו יותר מזה.. אני יודעת שזה קשה ,ודורש עוד יותר מאמץ מעצמך,אבל זה יהיה הרבה יותר טוב מאשר שתתני לזה לאכול אותך ולשטוף לך את המוח שאת באמת ראויה ליחס הזה. יש לי הרגשה גם שאולי את מיחסת להתנהגויות שאין בהם כל כוונה להתיחס אליך לא יפה חשיבות מטעה..אם תנסי פחות לשים לב לזה זה תראי שזה לא תמיד בגלל מה שאת חושבת.

שלום אני לוקח מזה 15 שנים מרוניל עקב חרדה קשה. כבר כמה שנים טובות אני מתקשה בבליעה ולאחרונה מצב זה החמיר ממש קשה לי לבלוע והאוכל פשוט נתקע לפי מה שכתוב על המרוניל יש קשר בין בליעה לבין מרוניל. איך אני יכול לדעת אם זה מהמרוניל או בגלל סיבה אחרת מבלי להפסיק את התרופה? ואולי יש משהוא שיכול לעזור? תודה

לשפיץ שלום, איני מכיר תופעה כזו בשימוש ממושך של מרוניל, בכל מקרה אפשר לבדוק זאת, תמיד ישנם דברים חדשים. עם זאת לפני שאבדוק, חשוב וצריך להבדק על ידי רופא א.א.ג. אשר ישלול בעיה בגרון, בדיקתו של רופא א.א.ג. חשובה ללא קשר לתשובה למרוניל. לכן לך להבדק, במידה ורופא א.א.ג. יאמר שהכל בסדר, אני אעשה בדיקה נוספת לגבי המרוניל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני דואגת לבעלי הסובל מזה כ-3 שנים מדכאון. המחלה התגלתה במשך שהותנו בחו"ל. הוא טופל במגוון לא מועט של תרופותת , בהצלחה חלקית בלבד. מזה כ-4 חודשים הוא נוטל "בונסרין". יש עלייה במצב רוחו, אך עדיין מסרב ליזום ( או להרתם ליוזמות המוצעות לו) מהלכים על מנת לצאת מהבית. הוא לא בהשגחה פסיכיאטרית ישירה - הקשר עם רופא יועץ נעשה דרך רופאת המשפחה. האם דבר זה תקין? הרופא שהמליץ על מתן ה"בונסרין" היה בגדר יועץ ( חוות דעת שנייה" )ואינו יכול לטפל בבעלי באופן סדיר. האם עלינו לדרוש שאותו פסיכיאטר יראה אותו שוב או שכדאי לעבור לפסיכיאטר חדש, דבר שעלול לגרום לשינוים בתרופות. אני מודה מראש על תשובתכם.

ללירון שלום, טוב שרופא המשפחה מתמצא בנושא הדיכאון ומוכן ליטול עליו את הטיפול בבעלך. עם זאת במקרים מורכבים יותר, כאשר הטיפול הראשון אינו עוזר, כדאי להיות בהשגחה ובטיפול של פסיכיאטר. לא בדיוק הבנתי את הקושי עם הפסיכיאטר שהמליץ על בונסרין, אבל אם אין אפשרות להמשיך אצלו את הטיפול כדאי לבקש ממנו מכתב המתאר את המצב והשיקולים/החלטה לטפל בבונסרין, עם מכתב זה ומכתב של רופא המשפחה, כדאי להגיע לטיפול מסודר אצל פסיכיאטר אחד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם לרופא המשפחה מותר לתת תרופות נגד דכאון .

אני נוטל ציפרלקס 10 מג' מזה חודש וחצי כדור אחד ביום, בשעות הבוקר. אין לי תופעות לוואי מיוחדות חוץ מאשר בעיות בשינה אני מתעורר מאוד מוקדם בבוקר בשעות 4 או 5 בבוקר ומתהפך במיטה עד לקימה בשעה 6. יש לציין שאני הולך לישון בשעה 12 בלילה בדרכ' הבעיה היא בסופיי שבוע אני פשוט נשפך וקורה שאני ישן כ-14 שעות רצוף. וזה קרה כבר מס' פעמים !!!!!! האם התופעה ידועה? האם אני צריך לקחת משהו לשינה בלילה? ההרגשה הכללית השתפרה מהחרדות והדיכאון שהייתי בו אבל מדיי פעם יש לי נפילות וזה קורה אחר הצהריים בדרך כלל. האם זה אומר שאני צריך להעלות את המינון ? בברכת שבת שלום.

ליוסי שלום, מכל מה שאתה אומר המסקנה היא שצריך לחכות. הציפרמיל משפיע לטוב, והשפעתו הטובה תלך ותעלה בחודשיים הקרובים, רק אחרי כשלושה ארבעה חודשים של שימוש ישנה התייצבות ומגיעים למקסימום השפור ומצב זה נשמר. לגבי תופעות הלוואי, בדרך כלל ישנה הסתגלות לעוררות הרבה, כלומר להפרעות בשינה. ראשית חשוב ליטול את הציפרמיל בבוקר ואז ההפרעות פחותות בלילה, שנית, הגוף מסתגל והתופעה נחלשת ובדרך כלל נעלמת. כך שכדאי לחכות, לא הייתי ממליץ על עליה במינון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

יקיצה מוקדמת ולישון יותר מדי הם כן תופעות לוואי של הטיפול בציפרלקס ואם זה לא יעבור מומלץ מאוד לעבור לטיפול אחר- אין סיבה לסבול. הפרעות בשינה הם תופעות לוואי מטרידות מאוד ויש היום בשוק המון תרופות אחרות שכדאי לנסות. מומלץ לעבור לקבוצה טיפולית אחרת כמו האפקסור או אנפרניל.

בנוגע לתרופה זיפרקסה (לוקחת 5 מ"ג), הבנתי שהתרופה גורמת לעלייה במשקל, רק לא הבנתי אם ההשמנה נגרמת כתוצאה מתיאבון יתר שהתרופה מעוררת ?, או רק עצם לקיחתה עלול לגרום להשמנה\ עלייה במשקל?

לחנה שלום, עליה במשקל היא תוצאה של עליה בתיאבון ואכילה רבה יותר, (בתרופות אחרות תתכן צבירת נוזלים). אבל עם הזיפרקסה שמירה על דיאטה עוזרת, בנוסף פעמים רבות אחרי עליה ראשונית העליה במשקל נעצרת. שבת שלום דר' גיורא הידש

היייייייייייייי מתוקתיתתתתתת אני רוצה להגיד לך משהו אני נורא נהנת לדבר איתך את עושה ממש טוב על הלב. תראי יש לי מין בעייה כזו מאז ומתמיד כאשר משהו מסרב לי באופן אוטומתי אני רוצה אותו. וככה זה קרה לי כבר אם 3 זה בעייה ממש רצינית. אבישג תאמיני לי שאני אכשיו לא רוצה ף אחד רק אותו. אני לא מצליחה להוציא אותו מחיי. ובאמת שאינני מכיה אותו. תמיד נהגתי ללכת אם חברות אליו לעבודה בימים אלה זה לא קורה גם לא טלפונים. אני יודעת שהרבה זמן זה לא יחזיק.. אבל לפחות לראות לו תקופה מסויימת שאני לא תקשרת. כמה חבל להיות שבור אהבה.. אני מפחדת מזה להכיר אנשים אחרים לא רוצה שוב אהבה לא רוצה שוב להפגע זהו נמאס לי מזה כבר.. חולה עלייך תמיד דנה

הי דנה נו, אז כנראה שהתחושה הראשונית שלי היתה מוצדקת. אם את אומרת שזה כבר קרה לך 3 פעמים, ואת מסכימה אתי שחלק גדול מגורם המשיכה כלפי הבחור הזה זו דווקא העובדה שהוא לא רוצה אותך, וכך את נאלצת להיות זו שרודפת אחריו.... אז אולי עלינו פה על "בעיה" קטנה ?.. אולי את באמת נוטה להימשך דווקא אל אנשים שלא רוצים אותך ? נראה לי שזה משהו ששווה בדיקה, אם איני טועה כשרק התחלנו לדבר כאן בפורום אמרת שאת מעוניינת להתחיל טיפול פסיכולוגי, לא ? אז הנה הנושא הראשון שתוכלי להעלות בטיפול, יקירתי ! :-) את אומרת שאת כבר מפחדת להתאהב כי את מפחדת להיפגע, אבל אם את ממשיכה כל הזמן באותו דפוס התנהגות (כלומר - ממשיכה להתאהב דווקא באנשים שלא מעוניינים בך ואפילו אומרים לך את זה בפירוש) - את מבלי להתכוון "מזמינה" לעצמך את הפגיעה הזו, את נכנסת ישר לתוך אותה מלכודת בכל פעם. נראה לי שכדאי שתטפלי בעניין הזה, כי חבל שאותו דפוס התנהגות יגרום לך ללב שבור בכל פעם. יש מספיק אנשים בעולם הזה, דנה, ואין לי צל של ספק שבתוכם יש רבים מאוד שיוכלו בקלות לאהוב אותך, אבל את צריכה ללמוד איך להבחין בהם במקום להתמקד רק באובייקטים שאת לא יכולה להשיג... (ואם לא אכפת לך, כרגע שמתי לב שנתתי פה עצה מצויינת גם עבור עצמי, אז אני עומדת לגנוב לך אותה ולנסות להשתמש בה גם...) שיהיה לך סופשבוע מצוין אבישג

אבישג ואריאל יקרות, כשעברתי ימים קשים, פניתי לראשונה לפורום זה, פשוט כדי לשפוך את הלב. אתן הייתן הראשונות לענות לי, ומהמילים שלכן שאבתי חום, עידוד והמון אופטימיות. רציתי לנצל את ההזדמנות עכשיו, כשאני מרגישה הרבה יותר טוב, כדי להודות לכן מקרב לב. הייתן במקום הנכון ובזמן הנכון ! מעבר לכך, מקריאת התכתובות בימים האחרונים שמתי לב ( ותקנו אותי אם אני טועה ) , שגם אתן עוברות, כל אחת בנפרד, תקופה לא קלה... מאחלת לכן, שכמו שידעתן לתמוך ולסייע ברגעי האמת לאחרים שכמותי, תדעו לשאוב עידוד וכוח מאחרים. מותר גם לכן להשען... אוהבת, תמר.

תמר יקרה קודם כל, אני שמחה מאוד לשמוע שאת מרגישה טוב יותר, נהדר ! נגע לי ללב שדווקא כשטוב לך יותר, את מרגישה צורך להודות לאריאל ולי על התמיכה, זה מקסים מצידך והמון תודה. אני אכן עוברת את התקופה הקשה ביותר חיי כרגע. ההרגשה היא שאני מנסה לצוף מדקה לדקה כדי לא לשקוע. תקופה של מבחן לעצמי ולגישה שלי שיסודה היא מבוססת על הרבה מאוד אהבה לחיים. לא קל ליישם את הגישה הזו כשהלב שבור. אריאלי, אני חושבת עליך המון המון, ועדיין מקווה שניפגש מתי שתרגישי בנוח. אני יודעת שאין באפשרותי לעזור לך בבעיותייך כשם שלך אין את היכולת לפתור את שלי, אבל אולי עצם הפגישה והשיחה והתחושה הזו של ביחד - אולי גם היא תתרום משהו ? מאחלת לכולנו סופשבוע בלי עצב אוהבת אבישג

אולי ביום חמישי הזה, כשאני בלימודים?

תמר יקרה הבשורה הזו שלך שווה את הכל ואני כל כך מאושרת בשבילך שאת מרגישה יותר טוב, זה נפלא ותודה שעידכנת אותנו. לצערי אכן עוברת עלי תקופה שאינני מאחלת ולו גם לשונאיי. דיכאון וחרדה קשה ביותר שלא עוזבת אותי לדקה מהיום. יש לה את הביטוי הכל כך מוכר לי לצערי וההתמודדות היא קשה. סחבתי זאת שבועיים וחצי ולאחר מכן נשברתי ועכשו אני מנסה לאחד את השברים. מקווה שיהיה בסדר אריאל

היי אריאל מחזיק לך אצבעות, האם עברת כבר את הבדיקה של EEG? ביי הידש

שלום. במקרה שוטטתי ברחבי הרשת ונשלחה אליי לפתע תמונה של ילדה,ממש ילדה בתנוחות אינטימיות קיצוניות וזאת מבלי שידעתי מה הולך לקרות בכלל. מאז לצערי אני מרגיש מזועזע ודי מגעיל. קודם כל מעצם זה שבעצם יש פדופילים ורשעים ביותר ברשת ושנית בגלל שראיתי את זה . זה היה כל כך מזעזע שעד עכשיו שאני נזכר בזה אני לא יודע מה לעשות כדי למחוק את הזיכרון הזה. דעו לכן בנות, שאפשר להפיץ בקלות באינטרנט תמונות שלכן -תיזהרו.אני האמת כועס על עצמי שנחשפתי לדבר כזה, אולי לא הייתי צריך לפתוח את הקובץ? אבדה לי תמימותי במקצת ורע לי בעקבות זה. מה לעשות עכשיו..?

הי בני אתה צודק, אובדן התמימות הוא קשה, והגילוי שהעולם בו אנו חיים מלא גם באנשים רעים הוא גילוי מכאיב. אבל שים לב שכתבתי את המילה "גם", כי זה נכון שיש גם אנשים רעים בעולם, אבל הלא יש גם אחרים. על כל אדם רע-לב שמפיץ למשל תמונות של ילדות אומללות ברשת, יש אדם אחר שמתנדב למשל בארגון למען ילדים עניים ורעבים, אוסף עבורם כסף לאוכל. על כל אדם שמסתובב עולם ומנסה להזיק לזולת - יש אדם אחר שמנסה להעניק ולתת ולעשות טוב לעצמו ולאחרים. כל מה שאני יכולה להציע לך זה לנסות ככל יכולתך לשמור מרחק מאותם אנשים רעים, הקרבה אליהם לא מיטיבה איתך כמובן. תמשיך לחיות את חייך בהתאם לאמונות האישיות שלך ותהיה נאמן לעצמך. ואל תשכח שהעולם הוא לא רק מקום רע. הוא פשוט מקום רבגוני מאוד, ובין היתר הוא מאכלס גם אנשים שמשום מה בוחרים לעשות רע לזולת. מאחלת לך אושר וטוב אבישג

לבני שלום, לצערי אתה לא הראשון ושמעתי כבר על מספר אנשים שקבלו תמונה מסוג דומה והזדעזעו. חבל, חבל. תנסי להחשוב ולעשות דברים אחרים בשבת. שבת שלום, הידש

לילה טוב, עקב המלצת הפסיכולוג שלי ללקיחת סרוקסט החלטתי להתעניין בנושא ולקרוא באינטרנט על התרופה ותופעות הלוואי שלה. מצאתי מאמרים רבים וידיעות מהעיתון על תביעות נגד היצרן עקב תופעות לוואי חמורות שהוגדרו רק לילדים ונוער- מחשבות אובדניות ופגיעה באחרים, אלימות מוגברת, לצד מאמרים של היצרן על כמה שהמוצר טוב ומשתמשים רבים לו, וכמובן התחושה היא התלבטות למי להאמין, מי מספר את האמת, מי אמין יותר וכו'. הייתי מבקשת חוות דעת אובייקטיבית כמה שאפשר על התרופה והאם קיים סיכוי, האם נבדק, שאכן ישנן תופעות לוואי אלו גם על מבוגרים. כמו כן, הדעות רבות גם לגבי התמכרות. שוב, ידיעות רבות על תביעות של אנשים שהתמכרו לתרופה והגמילה ממנה הייתה קשה, לצד היצרן שאומר שהדבר אינו אמת. אשמח לתגובה מהירה ככל האפשר תודה רבה ולילה טוב

סרוקסט, ככל תרופה- יש לה תופעות לוואי אך פה צריך להיכנס השיקול של "רווח והפסד". האם כדאי לקחת טיפול ולספוג תופעות לוואי שלרוב נעלמות עם תקופת ההיסתגלות לתרופה או שאפשר לסחוב את זה ולהיתאפק. עד כמה שידוע לי, סרוקסט היא תרופה ללא תופעות לוואי רבות וממה שזכור לי כשאני לקחתי אותה לא סבלתי משום תופעת לוואי יוצאת דופן. כמובן שזה מאוד סובייקטיבי ואם ישנם תופעחות לוואי שמפריעות מפסיקים בטיפול. סרוקסט היא אינה תרופה ממכרת ומהבחינה הזו די בטוחה. בהצלחה ותרגיש טוב אריאל

שלום, אני מקווה שתקבל תגובות נוספות מאנשים בפורום. אתייחס רק לנקודה של האלימות. היו מספר דיווחים וגם משפפטים הקשורים לסרוקסט ומעשים תוקפניים כולל רצח. עם זאת לא הוכח קשר בין הדברים. כלומר מדובר על שמועות/או ידיעות לא בדוקות ועדיין אין מסקנה סופית. כדי לבדוק נקודה זו הוקמה באנגליה וועדה מיוחדת לעניין. עדיין הועדה יושבת ואין מסקנות. כך שנצטרך לחכות ולראות. בכל אופן מדובר על מקרים נדירים ביותר ובודקים גם נקודה זו. על שאר הדברים השכיחים תוכל לקרוא בפורום ותגובות של קוראים. אתה יכול להכנס גם ל"חיפוש" בתפריט למעלה ולחפש שאלות ותשובות רלוונטיות. בהצלחה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום ברצוני לשאול את דעתך על התרופה איקסל (50 מ"ג). לאחר הפסקת ציפראמיל בעקבות תופעות לוואי ניסה הפסיכאטר לתת לי לוסטרל אך התרופה לא התאימה לאחר שימוש של חודשיים . כעת נתן לי הפסיכיאטר איקסל ואני לוקח אותה במשך שבוע . יש לי ספק לגבי תרופה זו ,אין לי הרבה ידע עליה תוכל להסביר לי קצת עליה . האם תרופה זו מאושרת על ידי ה FDA?. שאלה נוספת מאז התחלת השימוש באיקסל יש לי צריבה באזור איבר המין בעיקר לאחר אורגזמה האם זו תופעת לוואי שכיחה בהתחלה ? תודה

שלום 78.... אני נוטל איקסל נכון להיום כשלושה חודשיים 100מ"ג ליום (מחולק לבוקר וערב). מבחינת תופעות-לוואי אני חייב להגיד שזוהי התרופה הכי קלה שנטלתי עד היום. גם מבחינת תקופת ההסתגלות ששאר התרופות גרמו לי לבחילות, סחרחורות, חוסר- היתמצאות,איבוד תיאבון מוחלט עליה בחרדה וכמובן הפרעות מיניות שונות בין תרופה לתרופה. עם האיקסל לעומת זו לא היו לי שום תופעות מהנ"ל גם בתקופת ההסתגלות לתרופה. וכמובן הכי חשוב ללא שום תופעות-לוואי מבחינה מינית. בקשר לצריבה בזמן השפיכה, כן. גם לי זה קרה בחודש הראשון. לא ממש מפריע ובוודאי שלא שווה להפסיק בגלל זה. ישנה מן צריבה מוזרה באזור השופכה בזמן האורזמה.התופעה הזו נפסקת לחלוטין לאחר כחודש של שימוש. סה"כ זה כלום יחסית לתופעות-הלוואי המיניות מתרופות אחרות. עד כמה שאני יודע המחקרים מראים שיש לאיקסל את התופעה הזו לרוב בתור קושי מסויים להשתין. כך שישנו קשר אבל זה עובר ולא כזה חמור מלכתחילה. עד כמה שחדוע לי התרופה לא אושרה עדיין ע"י ה-FDA האמריקאי ולכן קשה למצוא חומר לקריאה ומידע על התרופה הזו (מעניין למה היא לא אושרה עדיין בארה"ב??). מעניין גם עד כמה היא טובה יחסית לאפקסור XR שעד כמה שאני יודע הם די דומות. לאפקסור יש מוניטין טוב מאוד כתרופה יעילה, מעניין מה לגבי האיקסל בהשווהה אליו...

תודה רבה לך את האמת אני מרגיש קצת אגרסיביות מאז תחילת השימוש באיקסל אני דווקא כן אוהב את העובדה שהתרופות מעקבות את האורגזמה ודווקא עם התרופה הזאת אני לא יודע עם היא מעקבת או לא ... האם ניסית אפקסור?

איזה תרופות אסור ליטל ביחד עם התרופה לוסטרל?

ליניב שלום, ישנן תרופות אשר יש להן השפעות על הלוסטרל ולהיפך, אבל אין תרופה שאסורה לנטילה יחד עם הלוסטרל. אולי תפרט על לאיזו תרופה אתה מתכוון? שבת שלום, דר' גיורא הידש

היייייייייייייייייייייייי התגעגתייי אלייךךךךךךךךךךךךך נורא עובר ועבר ממש אלי ימים דכאונים עד כדאי כך שלא הייתי בבית וטילתי לי בים להרגע לי.. מה שלומך??????????? אצלי כמובן לא טוב אבל טיפה יותר טוב. אני מאוהבת קשה ולא רוצים אותי קשה לי לקבל את זה.. אני כבר לא יודעת מה לעשות. תאמיני לי שרע לי כול כך.. אבישג מה עושים כאשר נדלקת על אדם הבהרת לו שאת יותר לא רודפת הוא יודע שאת מעוניינת בו .הוא הבהיר לי בסך הכול שהוא לא מעוניין לקשר רציני. אבל כול כך כייף לי לראות ולדבר איתו ונמשכת אלייו בעקבות זה שהוא משדר לי שלא רוצה אותי.מסנן סיחות שלי ....אני עקשנית זה ממש מפחיד לא משתחררת...אני פשוט בוכה כאילו זו פרידה של כמה שנים. ובעצם.. כלום! אני לא יודעת כבר מה להגיד לעשות שבורה מכול הכוונים.. אבישג מה עושים.. אני יודעת שהזמן ישה את שלו והכול ישכח אבל קשה לי לא מצליחה ועוד אחת כמוני רגישה ודכאונית ממש לא במקום כול מה שקורה לי.. אני חסרת וודאות מה לעשות.. חוץ מזה הכול נשאר באותו מקום.. אוהבת אותך תמיד דנה

דנה מתוקה מצאתי את עצמי קוראת את המילים שלך ומחייכת לעצמי. לא צוחקת ממך, חס וחלילה, אלא על המצב האירוני: את מבקשת ממני עצות איך לרפא לב שבור ואיך להתגבר על פרידה ממישהו, והאמת היא יקירתי שאני נמצאת במצב מאוד מאוד דומה בעצמי בימים אלה. אז יכול להיות שאני לא האדם האידיאלי לתת לך עצות כרגע... אני יכולה להגיד לך מה אני עושה בימים האחרונים (חוץ מלבכות המון). תשתדלי לא להיות לבד עם המחשבות ועם כאב הלב. אם יש לך אפשרות, צאי לפגוש חברות טובות, תדברי ותשפכי מהלב - גם עליו אבל תנסי גם לדבר על דברים אחרים כדי שהראש בכל זאת לא יהיה מקובע רק עליו ועל העצב שלך. תנסי לעשות דברים אחרים חוץ מלשבת ולבכות ולהתעמק בזה - גם אם לא בא לך, תעשי את זה כמו פעולות ש"חייבים" לעשות: כמו שצריך לאכול או לשתות או לישון? ככה תתייחסי לפעולות אחרות, כמו לצאת עם חברות לבית קפה, ללכת לאיזה סרט או לשבת אצל מישהי בבית ולראות סרט וידאו (לא מומלץ סרטי אהבה בתקופה זו, דרך אגב...) תנסי לנחם את עצמך בכך שלא היית מעורבת בקשר הזה שנים כך שעוצמת הפרידה אמורה להיות פחותה מאשר לו הייתם ביחד זמן ממושך. ואני רוצה להגיד לך משהו נוסף שעולה מהדברים שלך, ותנסי לחשוב על זה: את "רודפת" אחרי בחור שמההתחלה אמר לך שהוא לא מעוניין בקשר רציני, ומההתחלה אם הבנתי אותך נכון - הקשר ביניכם היה חד צדדי, יותר מצידך ופחות מצידו. ההתעקשות שלך לרדוף אחריו, הקושי לקבל את העובדה שהוא לא מעוניין בך - דנה, תנסי לחשוב אחרי מה את רודפת בדיוק ? האם יכול להיות שחלק מהסיבות שאת כל-כך מתקשה לוותר על הקשר הזה, זה כי קשה לך לקבל את הסירוב שלו, את הדחייה שלו ? הלא זה לא שהייתם שניכם מאוהבים זה בזו, וכעת המצב השתנה והוא לא רוצה יותר... הוא הבהיר לך מן ההתחלה שהוא לא מחפש שום דבר רציני, ולכן גם מעולם לא התאהב בך. האהבה ביניכם היא חד צדדית, וזה לא יעזור אם תוסיפי לרדוף ולשכנע ולהתעקש. מתוקה, המשיכי הלאה. העובדה שהוא לא התאהב בך אינה קשורה אליך- או שזה קורה או שזה לא קורה, וזה כנראה לא נועד לקרות. את מאוד מאוד צעירה עדיין, וסליחה אם אני נשמעת כמו איזו סבתא כרגע אבל זו האמת, ויש לך עוד שנים למצוא אובייקטים אחרים לאהבה הגדולה הזו בתוכך שאת רוצה להעניק. תעניקי אותה למישהו שידע להעריך אותה וישמח לקבל אותה. תחזיקי מעמד חמודה אבישג

מה זה לידולן? למי היא נועדה ובאילו סימפטומים היא מטפלת?

לאפי שלום, איני מבין לאיזו תרופה אתה מתכוון, אולי תכתוב את השם בלועזית ואז אוכל לעזור. או שתחפש באינדקס תרופות כמו שיש בדוקטורס או בוואלה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני משתמש מספר חודשים בזיבאן 300 מ"ג ליום כתרופה נגד דיכאון לאחר שתרופות ממשפחת SSRI לא עזרו. כמעט מתחילת השימוש בתרופה חלה ירידה הדרגתית בתפקוד המיני שמתבטאת בקושי רב מאוד להגיע לזיקפה וכן בנדידת מחשבות בזמן יחסי מין. ממה שקראתי על התרופה לא מצאתי פגיעה בתפקוד המיני כחלק מתופעות הלוואי שלה. האם ייתכן שהפגיעה היא אכן תוצאה של התרופה? תודה, ירון

זה נשמע מוזר. בכל מקום שהזיבן (בופרופיון) מוזכר באינטרנט, הוא נחשב כיוצא מן הכלל מבין נוגדי הדכאון שאינו גורם לפגיעה בתפקוד המיני, ולפעמים גם מגביר את החשק. אולי תנסה לבדוק סיבות אחרות שעלולות להיות לגרום לתופעה הזאת. אגב, איך הזיבן בתור נוגד דיכאון?

לירון שלום, מצטרף לתשובתו של תמיר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מזה כ-4 שנים לוקחת כדורי ציפרמיל, בשבוע האחרון הפסקה מוחלטת של הכדור כדי לקחת כדורי זייבן (להפסיק לעשן) מיותר לומר שאני בסערת מצבי רוח מה עושים???????????????.

שלום, אפשר ליטול עוד קצת רבע כדור ציפרמיל או ליטול וואבן/לוריוון לזמן קצר. התופעות הללו יחלפו תוך מספר ימים. בהצלחה דר' גיורא הידש

אפשר לקחת זייבן יחד עם ציפרמיל. הם לא סותרים אחד את השני. זייבן לגמילה מעישון לוקחים רק חודשיים ומה תעשי אח"כ?

לד"ר הידש - שוב שלום ! לאחר כחודש וחצי של עליה הדרגתית בפבוקסיל ( 50 מ"ג ) - הגעתי למינון של כדור וחצי ליום. האם כדאי לחלק את נטילת הכדור על פני היום או לקחת את הכל במרוכז ? במידה ומומלץ לחלק, כיצד לעשות זאת ? לידיעתך, לאחרונה אני מרגישה עייפות רבה במהלך שעות היום, אשר ייתכן וקשורה לכדור. בתודה מראש, שואלת.

שלום, נכון, יתכן שהעייפות היא תוצאה של הכדור ולכן מומלץ ליטול את חצי הכדור בבוקר או בצהרים וכדור שלם בערב לפני השינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני נערה בת 16 וסובלת מחרדה חברתית ודיכאון, וברצוני לפנות לפסיכיאטר פרטי ולא של קופ"ח. השאלה היא, האם הפסיכיאטר חייב להיות של נוער או ילדים או שאוכל לקבל טיפול גם אצל פסיכיאטר למבוגרים ? תודה מראש

שלום לטלי, פסיכיאטריה של ילדים ונוער היא תחום התמחות בפני עצמו והוא שונה מפסיכיאטריה למבוגרים. לכן לדעתי כדאי שתפני לפסיכיאטר לילדים. אם תפני לפסיכיאטר למבוגרים, יתכן מאוד שיסכים לטפל בך אך עדיף מה שציינתי קודם. אפשר כמובן לבקש הפניה דרך קופת חולים ולא חייבים רופא פרטי אך זה כבר לשיקולך.

לטלי שלום, את צודקת, צריך לפנות לפסיכיאטר המומחה בילדים ונוער במיוחד בגיל ההתבגרות היכן שישנן בעיות אופיניות. בהצלחה דר' גיורא הידש

1. האם זה משנה אם לוקחים אפקסור עם או בלי אוכל. 2. האם זה משנה אם זה בבוקר או בערב. 3. האם חשוב להעלות מינון- הרופא אמר לי להעלות אחרי שבוע ל 150 אבל אני כבר מרגישה שיפור. אולי כדאי לעצור פה? תודה לכולם

לנטע שלום, אני מבין שאת מדברת על האפקסור הרגיל IR ולא בעל הפעולה הממושכת XR. בתחילת הטיפול רצוי ליטול עם אוכל כיוון שאחרת עלולים להרגיש בחילות, אבל לא תמיד. אחרי כשבועיים אין לכך כבר חשיבות. את האפקסור הרגיל צריך ליטול לפחות פעמיים ביום, את הממושך XR אפשר פעם ביום ומומלץ בבוקר כיוון שהוא מעורר. לאפקסור תכונה מעניינת. עד 75 מג' ביום הוא פועל בעיקר על הסרוטונין, ב- 150 מג' ביום מתחילה ההשפעה גם על הנוראדרנלין לכן בדרך כלל אני נותן מינון של 150 מג' ומעלה כדי לקבל את הפעילות הכפולה. עם זאת לא כולם נוהגים כך ויש המסתפקים במינונים נמוכים יותר. תתיעצי עם הרופא המטפל. תמשיכי להרגיש טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני נוטל קלונקס כSOS במינון של 2 מ"ג. לאחרונה אני חש צורך לקחת את התרופה בזמנים שאינם של חרדה אלא סתם כדי להרגיע אותי. אם אני לא לוקח את התרופה אני חש חרדה ואי נעימות. הרופא שלי ממליץ לקחת את התרופה כמה שפחות אך אני מוצא את עצמי לוקח אותה כמה שיותר. כיצד ניתן להיגמל בצורה סדירה, האם זו בכלל התמכרות?

לגל שלום, לא אין מדובר על התמכרות אבל צריך להזהר. בדיוק כמו שלאלכוהול יש השפעה שמושכת להשתמש יותר או סמים אחרים כך גם הקלונקס מרגיע ו"מושך" להשתמש יותר. אל תעלה במינון ואל תגיע למצב של שמוש קבוע. כדאי לרדת במינון ואף להפסיק זהירות דר' גיורא הידש

שלום, זאת שוב אני. דיברתי עם הפסיכאטרית בנושא המינון והתרופה אותה בחרה לתת לי שנתנה לי : 0.5 מ"ג ליום ריספרדל בלילה + 0.75 קלונקס (כאשר המטרה היא לרדת מהקלונקס) ןחששותיי הרבים מן התרופה. תשובתה : 1. אינני פסיכוטית אך רמות החרדה והמחשבות (פחד מלאכול, משלשול) הן גבוהות ומזיקות לגופי 2. מכיוון וכתוצאה של מעגליות בחרדה: שלשול-חרדה- הפסקת אוכל שמא אשלשל וכתוצאה מכך ירידה גדולה במשקל (מ47 ל-42 בחודשיים... ואני בסה"כ 1.57) התרופה הנ"ל היא מתאימה בעיקר בגלל האפקט שלה על המעגליות או המחשבות, ההרגעה ובייחוד כי היא מגבירה תיאבון. היא שוללת מכל וכל סרוקסט... יחד עם זאת היא אמרה כי אם אני חוששת כ"כ מן התרופה הזו יש אפשרות לפרפאנן (שהבנתי כי היא מקבוצה דומה) - שוב הכל לטווחים קצרים . ההסבר נראה לי ואני פונה שוב ושואלת: 1. מה עדיף: ריספרדל או פרפאנן- אני כבר לא מסוגל עם השלשולים האלה!!! היום חזרתי עקב כך מוקדם מהעבודה וכמובן עם אמדיום...ושוב אני מפחדת לאכול... 2.מהן תופעות הלוואי או ההשפעות לטווח ארוך בזמן ולאחר נטילה של תרופות אלה מיליון תודות על תשובתך הקודמת ותודה על ההענות והסבלנות

לרותי שלום, אם הבחירה בין פרפנן ורספרידל אז אין ספק שרספרידל עדיפה. מדובר על שתי תרופות מאותה משפחה אבל הרספרידל היא מדור מתקדם יותר. לפרפנן (למרות שהיא תרופה עדינה יחסית), יש הרבה יותר תופעות לוואי וגם נזקים ותופעות לוואי לטווח ארוך. תופעות הלוואי הללו מעט מורכבות ולכן לא אפרט כאן, אבל באופן כללי מדובר על תופעות נאורולוגיות הנקראות tardive dyskinesia. לכן אין ספק שהבחירה היא ברספרידל. בהצלחה, תרגישי טוב דר' גיורא הידש

שאלה לד"ר הידש! התשובה שלך עוררה אצלי שאלה נוספת. האם בטיפול בריספרידל התופעות הנוירולוגיות שיש לפרפנן שיש לפרפנן לא קיימות? האם תופעות לוואי אלה יחודיות לפרפנן ולתרופות בסגנון של פרפנן? האם הטיפול בריספרידל לא גורם לטרדיבדיסקינזיה? אשמח לקבל תשובה יורם

לא הסתדרתי עם הריספרדל וגם אצלי נתנו לי אותו רק בגלל DCO לא ניסיתי פרפנן תבקשי מהפסיכיאטרית שלך לרשום לך זיפרקסה 5 מ"ג עם אופציה לעלות ל 01 היא יעילה הרבה יותר והיא תגביר לך ת'תאבון מקווה שעזרתי תרגישי טוב אלמוג

לאלמוג היקר! תודה מקרב לב עבור תשובתך, היא עוזרת עד מאד לשיקול דעת. יש לי שאלה נוספת אליך? האם אתה מרגיש איזשהי חולשה, או הרגשת ריחוף עם הזיפרקסה? האם הזיפרקסה מעלימה את התסמינים של ההזיות למיניהן? ושאלה אחרונה, האם מהניסיון שלך, התרופה גורמת לעליה דרסטית במשקל, או שזה דבר הנתון לשליטה? תודה על תשובתך, ואני מצביע בעדך לשמש כעוזר ראשי לד"ר הידש. יורם

לאן צריך לפנות לגבי בחור בן 20 שמשתמש בסמים ויש גם הפרעות בלי קשר לסמים?

למרי שלום, למרפאה המתמחה בגמילה מסמים, לפי אזור המגורים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מתפקדת היטב. עושה הרבה מאד דברים, ואפילו מרגישה שהזמן לא מספיק לי. לפני מספר שבועות אפילו התחילו לי כאבי בטן על רקע הלחץ שהייתי נתונה בו והחלו גם הפרעות שינה. רופא המשפחה רשם לי וולריאן, וכרגע יש הקלה בהפרעות השינה וגם אני דואגת "לעבוד על עצמי" שלא להיות בלחץ. העניין הוא שבימים האחרונים, למרות שאני מתפקדת כלפי חוץ, מבפנים אני מרגישה תשישות נפשית, כורעת תחת השיגרה ושואלת עצמי שאלות של תכלית החיים שלי. רואה איך הזמן חולף במהירות, נוזל לו, בלי יכולת להנות ממנו, מהחיים, מהעשיה. החשש שלי שהתגברות או המשכות תחושות אלו יביאו אותי למצב הפוך שך חוסר עשיה, לא מתוך בחירה, אלא מתוך חוסר יכולת "לקום מהמיטה". האם מה שאני מתארת זהו סוג של דיכאון או תחילתו?

הי לימור שאלות בדבר תכלית החיים, למה אנחנו כאן ומה המטרה שלנו בעולם הזה, העסיקו את גדולי הפילוסופים במשך אלפי שנים, ואני לא חושבת שאפשר להניח אוטוטמטית שכולם סבלו מדיכאון קליני... (חלקם אולי כן!) השאלות שאת מעלה הן טבעיות לגמרי לדעתי, ונראה לי שהכי נכון עבורך כרגע, אם הן ממשיכות להציק לך, הוא למצוא מישהו שתוכלי לדבר איתו על הדברים בחופשיות, לשפוך את הלב וגם לקבל פידבק. את יכולה להיעזר לצורך כך בחבר/ה קרובים, או אם את מעדיפה - למצוא פסיכולוג שיעזור לך גם לפרוק מהלב וגם (אולי) לעשות קצת סדר בראש. בהצלחה והרבה סיפוק מהחיים אבישג

ללימור שלום, טוב לשמוע ממך ולשמוע שהדברים יותר טוב. אני מבין את החשש שלך אבל מקווה שמדובר על משהו קצר וזמני. יתכן אפילו שמדובר במחלה וירלית של כמה ימים.... אין ברירה אלא לחכות ולראות ולקוות לטוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום, קראתי באחת מתשובותיך בפורום זה שתרופות פסיכיאטריות בשליש הראשון של ההריון מסוכנות לעובר. מה הם הסיכונים לעובר בלקיחת פריזמה 20 מ"ג ופרפנן 4 מ"ג בשליש הראשון?

שלום, כנראה לא הייתי מספיק ברור. באופן כללי מכל תרופה הסיכון בשליש הראשון גדול יותר מאשר בהמשך ההריון, אבל אין התייחסות לתרופות פסיכיאטריות מסויימות או בכלל. זה כלל שנכון תמיד, לכל תרופה. ככול שהעובר גדול יותר כך הוא מגן על עצמו יותר מפני תרופות ומפני כל שינוי שקיים. פרוזק ופרפנן בטוחות בהריון (בכל שליש), אבל כדי לקבל אינפורמציה עדכנית, (תמיד ישנם חדושים ועדכונים בנושא), כדאי לפנות למכון הטרטולוגי המתמחה בנושא לפני הכניסה להריון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, רציתי לדעת מדוע כשפונים למשל למרפאת חוץ בבית חולים בנושא של בעיה בריאותית פיזית (עיניים, נשים וכו') הפקידות מתייחסות אליך יפה. לעומת זאת במחלקות פסיכיאטריות כשאני ניגשת לקבל שירות פקידות הקבלה מתייחסות כאילו בחוסר רצינות, בזלזול, כאילו משדרות לי שאני חולת נפש ולכן אין מה להתייחס אלי יפה. זה נורא פוגע. מעניין אותי לדעת אם גם מטופלים אחרים מרגישים כך. העניין הוא שכיוון שמשפחתי החדשה (בעלי ומשפחתו) מתנהגת אלי כמו אל חולת נפש, ואף אומרת זאת במילים, "השטיפות מוח" האלו גורמות לי להרגיש בכל רגע נתון שאני חולת נפש, ואפילו בסופרמרקט פתאום נדמה לי שאנשים מסתכלים עלי כעל חולת נפש. אני לא לוקחת שום טיפול תרופתי, כך שאין איזה סימנים חיצוניים של השפעת תרופות לדוגמא. כל חיי סבלתי מבעיות אבל ההורים שלי מאד תמכו בי ולא שידרו לי שאני חולה, ובאמת אף פעם לא הלכתי בתחושה של חולת נפש, כמו שאני מרגישה עכשיו עקב המצב. האם לדעתך, אם אתרחק מהגורם שמשדר לי שאני חולת נפש, כלומר אתגרש מבעלי, אז ארגיש יותר טוב עם עצמי, או שלדעתך הבעיה היא פנימית שלי וגם כשאתרחק הבעיה תמשיך לרדוף אותי? תודה רבה

ליה שלום מקווה שלא אכפת לך שאני עונה למרות שהפנית את השאלה לדר' הידש. אני האחרונה ש"אמליץ" לך להתגרש, האמת שלא נראה לי שאף אחד רשאי להמליץ לך על צעד כזה, אבל חשוב לי לשאול אותך: האם דיברת עם בן זוגך ואמרת לו בכנות איך זה גורם לך להרגיש, כאשר הוא ומשפחתו מתייחסים אליך ואף מכנים אותך "חולת נפש" ?? האם הסברת לו פנים מול פנים, בשיחה אינטימית בין שניכם - עד כמה זה פוגע ומעליב אותך ? אני מסכימה איתך שההערכה העצמית היא משהו שנמצא אצלך, בתוך תוכך, ואת צריכה ללמוד לבנות ולטפח אותה בעצמך בעבודה קשה. אבל אין ספק שזה לא תורם לך כשהאנשים הכי קרובים לך דורכים לך על הנקודות הכי רגישות והכי כואבות. אתם צריכים לדבר האחד עם השניה, וכמה שיותר מהר לדעתי. המון בהצלחה אבישג

א

לא ברור לי דבר אחד.... האם איבחנו אצלך בעיה נפשית , שלפיה את צריכה ליטול כדורים, או שפשוט איבחנו אצלך בעיה אחרת, אך מבורותיהם של משפחתך החדשה, הם מייחסים לכך חשיבות גדולה ומסתכלים עליך כאל חולת נפש (בצורה רעה, בגלל הבורות) ??? מדוע הם מסתכלים אליך ככה? האם יש לכך סיבה? האם התנהגותך נחשבת לשונה מהחברה? את צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב, מה יכולים להיות הגורמים לכך. אבל ברגע שתמצאי אותם, זה לא אומר שעלייך לשנות את עצמך בשביל אחרים. במידה וזה מפריע לך, את יכולה לנסות למתן את עצמך ולהתנהג לפי חוקי החברה, אבל במידה ואת לא שמה *** את יכולה לנהוג כפי שבא לך בתוספת של שיחה רצינית עם בעלך. גם אני נחשבת לבנאדם די מוזר, ושונה , אני אמנם לא עושה דברים שהם לחלוטין צעקניים, אבל אני לא כמו כולם, לעיתים זה מפריע לי, אבל אז אני מבינה שפשוט אנשים לא רגילים לקבל אנשים שלא מתנהגים על פי הנורמות המקובלות. לעיתים זה מפריע לי, אני נעלבת, אבל ממש יכה הלאה. אני לא יכולה לשנות את עצמי במאה האחוזים, ואני גם לא יכולה לשנות את עצמי לחלוטין אם זו לא ההתנהגות הטיבעית שלי. את מוזמנת להגיב אם בא לך.

לא ידעתי באיזה פורום לשאול את זה, אבל פתאום עלתה בראשי שאלה, נניח ויש גבר, שנטיותיו המיניות הן סטרטיות לחלוטין, אך עם זאת, הוא מאוד נשי, וזה מתאפיין בצורת ההתנהגות שלו, מצד אחד יש לו רצונות ומחשבות של גבר, ומצד שני, לעיתים הוא מתנהג בצורה מאוד נשית. השאלה היא, האם ניתן לחזות התנהגות כזו בגיל צעיר, ומה יכולים להיות הגורמים לכך? חשוב לציין, שאין לו שום רצונות בלהפוך לאישה, הוא לא הומופוב, אבל הוא גם לא גיי. הוא חי במשפחה שרובם גברים, מלבד אמא שלו, ולכן, אי אפשר לומר שהוא הושפע במידה גבוהה מאוד מנשים. האם ישנם "חומרים" לקריאה על הנושא, מבחינה פסיכולוגית? לי אישית זה לא מפריע, סתם מוזר, אבל בעיקר מרתק לדעת, מה יכולים להיות הגורמים לכך והאם יש איזשהו קשר למשפט הפרוידיאני, שבכל אדם חבויים שני המינים (או משיכה לשני המינים במידה כזו או אחרת) תקנו אותי אם אני טועה..

אהלן לא מומחית בנושא, אבל אני אענה רק על סמך ההיגיון... אני חושבת שכמעט כמו כל דבר בחיים, גם האפיונים המיניים של אדם נקבעים על ידי מינונים. כלומר - האיזון בין ההורמונים הנשיים ובין ההורמונים הגבריים. הלא גם לאשה יש הורמוני מין גבריים, ולהיפך. מצב בו גבר מדגים התנהגויות "נשיות" או חזות "נשית" מהמקובל - ייתכן שיש לו כמות גבוהה יחסית של הורמונים נשיים. ולחילופין - גברים שנחשבים "מאצ'ואים" - סביר שאצלם תימצא כמות גבוהה יותר של הורמונים גבריים. חוץ מהכימיה הבסיסית הזו, אני בהחלט חושבת שצורות התנהגות של אנשים הן דבר נרכש, תוצאה ישירה של ההתאמה שלנו לחברה בה אנחנו חיים. יכול להיות שהגבר הזה מושפע יותר מהתנהגויות שנחשבות "נשיות", ובלי להיות מודע לכך הוא מבצע חיקוי שלהן עד שהן הפכו להיות חלק ממנו. באופן כללי נראה לי שבימנו ההבדלים בין התנהגות "נשית" לבין התנהגות "גברית" הולכים ומיטשטשים: לגברים כבר מותר לבכות סוף סוף, הם קיבלו לגיטימציה להתייחס לצורת הלבוש ולאופן הטיפוח שלהם, או כמו שאורמת הקלישאה הידועה: להתחבר לצד הנשי שלהם... אולי הגבר הזה שעליו את מדברת פשוט "מחובר לצד הנשי" שלו...? אבישג

אז מה שאת אומרת בעצם, לפחות בפסקה הראשונה, שמדובר יותר מגוף האדם, ולאו דווקא מבחינה פסיכולוגית... האם כל הגברים הנשיים פשוט "סובלים" מרמה גבוהה של הורמונים נשיים? בעיקרון, אני לא יודעת למה הוא כזה, מצד אחד, הוא גבר עם צרכים גבריים ומצדו השני, הוא נשי מאוד, בהליכה למשל, או ב"שטיקים" נשיים, כמו למשל צורת הדיבור שלו, היא מאוד נשית, רק בגלל שלמרות הכל הוא בחור, אז יש לו קול באסי יותר, אבל אפשר לשמוע את ה"ליטופים" בקול שלו, והוא עדיין נחשב לדי נשי. וגם, כמו שבנות מתנשקות ומתחבקות, גם הוא מוצא לנכון שזו הדרך הכי טובה, במקום "כיף" בין גסרים וכו. או למשל, מצד אחד, הוא מאוד עדין, ומצדו השני, הוא אגרסיבי, כאילו אין איזון לחלוטין. מעניין אותי אי זה קורה, במיוחד בהתחשב בעובדה שכל החברים שלו נחשבים ל"גברים" (אתם יודעים, בנים) ואמנם יש לו ידידות, אבל זה לא שהוא גם חי במשפחה שיש בה רק נשים, וכו... אני לא כל כך בקיאה בעבר שלו, ואיך הוא היה כשהיה ילד, אבל כל זה מעניין אותי בעיקר מהבחינה הפסיכולוגית.... איך למשל אדם רוכש לעצמו גינונים מצדו האחר של המין, או מפתח לעצמו קו מחשבה נשי, וכיוצא בזה.

הבת מגיעה לביקור כזכור היא לוקחת ריספרדיל+נורנטין במקרה ויש צורך בזריקת הרדמה אצל רופא השיניים הייתי רוצה לדעת אם אין סכנהץ הייתי שואלת את הרופא אבל לצערי אני חייה במדינת עולם שלישי וגם אין לי חומר בספרדית להראות לרופא כמו תמיד תודה על התשובה

לאמא שלום, אין בעיה בין התרופות ובין הרדמה מקומית. הרדמה כללית כמובן יותר מורכבת. בהצלחה, אני מבין שבסך הכל הדברים משתפרים דר' גיורא הידש

במקרה נכנסתי לפה וקראתי שדיברתם עלי לפני כמה ימים. תודה על זה שאתם עדיין זוכרים אותי :-) אני מבטיחה לקפוץ לביקור גם בפורום השני כי התגעגעתי לכולם. אני אשמח אם נעשה פגישת מחזור מתישהו בצ'ט. ולבחורה שכתבה כאן לפני יומיים הודעה וצירפה גם תמונה של כלב - נראה לי שאני יודעת מי את!!!!!! אני ממש מתגעגעת ודואגת לך ורוצה לדעת מה איתך אז אני אשמח אם תקבעי איתי בצ'ט,באי-מייל או בכל דרך אחרת. יש לי עדיין את כל שאר התמונות של הכלבים ששלחת לי :-) המון אור ואהבה לכולם ובמיוחד לד"ר הידש ולאריאל, הסגנית שלו... :), שעדיין תומכים ועוזרים פה לכולם. אז למתי קבענו? :-) ואיפה נטע? אחת מיוחדת מאוד? יעל? וכל שאר החברים?

איזה כיף לשמוע ממך. לצערי אני לא כל כך תומכת פה בתקופה האחרונה ויש לי די הרגשה שאכזבתי את ד"ר הידש ואת עצמי זה בטוח. אני בתקופה די מגעילה ובמצב נפשי לא מי יודע מה- מנסה לעבור יום יום ולצאת מהמעגל הזה שנקלעתי אליו.מה איתך ילדה? איך יצירות האומנות- אני מתה לראות דברים חדשים שלך חיבוקים ונשיקות, אריאל

היי בנות יקרות, ליפעת, אני שמח לשמוע ממך ובטוח שישנם דברים חדשים ומעניינים. אריאל, לפני הרבה זמן שאלתי בפורום מדוע מדברים עם הרופא כאשר מרגישים טוב ולא מתקשרים כאשר המצב לא טוב? לצערי את מוכיחה את התיאוריה שאז כתבו שאני טועה? אז, אני כאן ואת יודעת גם את כתובת הדוא"ל שלי, ואשמח לדבר אתך. ביי הידש

שמעתי שפעליות ריפוי כמו יוגה והיפנוזה וכו' יכולות קיביכול לסייע להתגבר על החרדה לזמן קצר. האם תוכל בבקשה לתת לי טיפ על אופן התבצעות פעילות אחת של היפנוזה או יוגה או כל פעילות אחרת. אני בת 16 ואני מטופלת אצל פסיכיאטר אך לפעמים אני מרגישה רע מאד בגלל הפחדים הפנימיים היומים שיש בי וכל טיפ או פעילות שתמליץ לי מאד תעזור. אודה מראש

לטל שלום, אני דיברתי על הרפיה ולאו דווקא על הפנוזה, הרפיה בכל סוג שהוא כולל יוגה ודימיון מודרך צריך ללמוד באופן מסודר, מדובר על כלי חזק וטוב נגד חרדות ולכן צריך להתייחס אליו ברצינות וללמוד לבצע כהלכה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראיתי שרופאים נותנים לבעלי הפרעת קשב גם נוגדי דיכאון נפוצים אם ריטלין אינו עוזר או שיש תופעות לוואי בפורומים השונים אני קורא שכולם מתלהבים מהאפקסור בגלל השפעתו על הנוראדרנלין עשיתי קצת ריסרץ והבנתי שהוא משפיע על הנוראדרנלין רק במינונים גבוהים ולמעשה במינון התחלתי סביר, למעשה הוא משפיע בעיקר על הסרוטונין וכן יחס ההשפעה הוא 1:4 לטובת הסרוטונין משמע אם רוצים להגיע להשפעה נוראדרנלינית זה מחייב לפוצץ את המוח בסרוטונין פי 4 ממה שרוצים עכשיו, קראתי שיש תרופה שנקראת איקסל והיא עובדת על הסרוטונין והנוראדרנלין בחלקים שווים 1:1 האם התרופה הזו לא אמורה להיות הבחירה הראשונה לטיפול בהיפריות ? בגלל ההשפעה הרצינית יותר על הנוראדרנלין ? האם התרופה הזו סתם פחות "אופנתית" מהאפקסור או האם יש סיבות עמוקות יותר לכך שהאפקסור זוכה לכזו תהודה ? בתודה מראש

אין הרבה מידע על איקסל כי היא גם לא מאושרת בשום מקום בעולם וכל העניין הזה של כמה נוראדרנלין וכמה סרטונין נראה לי קצת לא רלוונטי- אפקסור זו תרופה מאוד יעילה ופשוט מספקת את הסחורה. בן זוגי מקבל ריטלין ואפקסור ומצאנו באינטרנט די הרבה חומר על אפקסור בהפרעות קשב וריכוז. האפקסור נתן לו מין תוספת כזו שפשוט שפרה לו את המצב רוח והתנהגות. צריך פשוט לנסות וזהו.

לחתול הירוק שלום (איזה שם מקסים). באופן עקרוני אתה צודק, ישנה תרופה בשם אדרונקס הפועלת רק על הנוראדרנלין. עם זאת רפואה היא דבר פשוט, על האפקסור ישנם מחקרים ועבודות שהוכיחו את יעילותו, על האיקסל והאדרונקס איני מכיר (למרות שבאופן עקרוני יתכן וישנם מחקרים). לכן ההמלצה היא על מה שנבדק והוכח ולא על מה שתיאורטית נכון. אבל בעתיד יתכן שנשנה את דעתנו כפי שאתה מציע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מהו התהליך שקורה במוח שמשותף למצבים קיצוניים של אובססיה קומפולסיבי ושל מאניה . כלומר מה המשותף להתקף מאניה ולהתקף של התנהגות אובססיבי קומפולסיבי מבחינת תהליכים במוח שמשותפים לשני המצבים (למאניה ואובססיבי קומפולסיבי). תודה מראש סיוון

לסיוון שלום, לצערי איני יודע אם יש קשר בין הדברים, אני מתמצא יותר בפסיכיאטריה הקלינית ולא בתהליכים כימיים במוח. אם לאנשים אחרים בפורום יש תשובות, אשמח ללמוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, מספר פעמים כתבת כי דיכאון יכול לחלוף מעצמו - במוקדם או במאוחר - גם ללא התערבות טיפולית/רפואית. האם כוחה של תשובתך יפה גם לגבי חרדה? (ובאופן ספציפי - האם חרדה מפני אובדן שליטה בחיים היא דבר שיכול "לעבור מעצמו" ?)

לאנה שלום, תודה על השאלה החשובה, באופן עקרוני גם חרדה עשויה לחלוף עם זאת הבעיה מעט יותר מורכבת. כאשר קיימת חרדה, פעמים רבות מתחילה חרדה מפני חרדה, כלומר מתחילים לחשוב שחרדה והתקף של פאניקה עלולים לחזור. במצב זה החרדה מזינה את עצמה ולכן לעתים חרדה יותר עקשנית מדיכאון ויותר קשה שתחלוף לבד. אבל באופן עקרוני לא הכל רופאים ותרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני מקווה שלא נמאס לך מהשאלות שלי, אבל אני לא יודע מה לעשות בכדי להרגיש טוב. לעיתים, אני לא הולך לעבודה כי קשה לי מאוד עם החרדות שקורעות אותי מבפנים והכי קשה זה לשחק את אותו המשחק שאף אחד לא יבחין ואתה יודע מה? אנשים, לא רק שלא מבחינים בכך, אלא אפילו נורא מחבבים אותי ולא מזמן קודמתי לתפקיד בכיר יותר, אבל אני מהלך "חי-מת" כל היום וכל יום. אולי התרופות כפי שציינתי בהודעות הקודמות הן לא התחום ולא הכיוון שירפא אותי(וזה מתסכל מאוד שאחרי ציפרמיל,סרוקסט,רמרון ועכשיו כבר 4.5 שבועות של ציפרלקס ואין כלום, שום שיפור אפילו לא קל).לפעמים אני מרגיש כמו חולה נפש שמצבו בלתי הפיך והוא אבוד!!!!!!!!! כיום, אם לא ציינתי, אני הולך פעם בשבוע לשיאצו או לרפלקסולוגיה, פעם בשבוע אני הולך לפסיכולוג, נוטל 2 כדורים של ציפרלקס ביום, הולך כל יום לקאנטרי ומבצע שם פעילות ספורטיבית אינטנסיבית כי אמרו לי שטוב לרוץ לפחות 3 פעמים בשבוע, אבל אני רץ כל יום ומתאמן כל יום. על הרצון שלי לצאת מהסיוט אני לא צריך להרחיב כי אני מלא רצון ואמביציה להעיף את זה ממני לכל הרוחות, אבל היכולת, הו הו, היכולת שלי ממש בתחתונים( סליחה על הביטוי!). אני מרגיש כי כל פעם מחדש אני מעלה חרס בידי ומאסתי בכך כבר. אני כבר שנתיים בסרט הנורא הזה ולא רואה דרך החוצה. תאמר לי בבקשה איך אני מפסיק לפחד??? מה עוד אני צריך לעשות?? דבר נוסף ששאלתי אותך בפעם שעברה ולא ענית הוא: האם אפשר לקחת כדורי הרגעה(לא טבעיים) על בסיס יומי אשר לא אתמכר אליהם לאורך זמן? שמעתי שוואבן לא ממכר, האם זה נכון? תודה רבה מראש על התשובה ועל הסבלנות,אילן.

אילן שלום, אתה יכול להיות בטוח שאם תמשיך להתמיד יבוא יום ויימצא לו הפתרון, או שלפחות עוצמתן של החרדות ירדו לרמה נישלטת. בחרדה קיים מעגל תמידי של הפחד מהפחד כלומר אתה תמיד דרוך ומוכן לקראת ההתקף הבא,ו..איך אתה הולך שוב לשחק אותה "קול" בסביבת העבודה דבר כשלעצמו מאוד מתיש, אז קודם כל אולי כדאי לך להיות יותר פתוח עם הבעייה כלפי הסובבים אותך ובכך להקטין את האנרגיות על איך אתה נראה. בעיניין התרופות כדאי שתיבדוק צריכה זמנית של פרפנאן ע"מ לעצור את אותה מעגליות של חרדה רודפת חרדה. אמרת שיאצו רפלקסולוגיה ריצה יומיומית גם פה נראה כאילו בחרת להעמיס יותר מידי, פנה לך מכל אלו קצת זמן ולך לבדוק תירגול יוגה. דומני שגם הד"ר הנכבד של פורום זה תרגל בעבר והיה מרוצה,(מעניין אם מתמיד בזה) תרגיש טוב.

לאילן וניר שלום, תחילה לתשובות הפשוטות והיותר קלות. איני מתמצא בתרופות טבעיות לכן איני שולל ואיני מחייב אותן. וואבן אינה תרופה טבעית, היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים עם יכולת להרגיע באותו הרגע, היא אינה פותרת את הבעיה אבל כמו אקמול פותרת את הבעיה הקיימת בזמן נתון. כיוון שוואבן (מהמשפחה וכמו לוריוון, קלונקס, וואליום וכך הלאה) ממכרת לא מומלץ שימוש קבוע וממושך בתרופה. עם זאת אין שום בעיה בשמוש מזדמן בשעת הצורך. פרט למרכיב הממכר התרופה בטוחה בשימוש. כפי שנאמר אני ממליץ על כל פעילות הקשורה בהרפיה, יוגה-שאני אישית מתמיד בה, מדיטציה, דימיון מודרך, וכך הלאה, אני חושב שהמנגנון של הרפיה הוא הפוך לחרדה מהבחינה הנפשית והפיזיולוגית לכן כל כלי של הרפיה מומלץ. לפי זכרוני המלצתי בעבר על תרופות אשר פועלות על הנוראפינפרין, לעתים קשה להתאים תרופה לאדם מסויים ואז כדאי לנסות תרופות הפועלות במנגנונים שונים, לכן אני ממליץ על אפקסור שיש לה פעולה דואלית גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. בכל אופן חשוב שאתה עושה הכל כדי לצאת מהמצב, וחשוב שאתה ממשיך לעבוד אפילו שהדבר נראה לך כהעמדת פנים בלבד. אתה עושה כל מה שצריך וגם תצליח לצאת מהמצב. כל טוב הידש

אילן בוקר טוב, גם אני הייתי בסרט הזה במשך שנתיים. ניסיתי כל טיפול חוץ מטיפול תרופתי. מניסיוני אני רוצה לתת לך כמה עצות. קודם כל חשוב להוריד את דרגת הלחץ בכל הנושא ואני מתכוונת ש: לדעת שאם קורה התקף חרדה, שום דבר לא יכול לקרות מזה. לא מתעלפים, לא מאבדים הכרה וכו', תמיד אפשר לשבת בצד, להירגע, ולתת לזה לחלוף, תוך כדי חיזוק חיובי לעצמך, זה אומר להגיד לעצמך "הנה אני חווה עוד התקף חרדה, אני מכיר את זה, אני אתן לזה לעבור", וזה אומר להמשיך לעשות את כל מה שעשית, כמה שזה קשה, אבל לא להלחם בפחד. עוד דבר, זה פשוט להבין שרוב הלחץ שלנו נובע מהפחד שאנשים ירגישו, אז צריך לשנן שאנשים טרודים בעיסוקם, ואף אחד לא יודע מה אתה עובר, וגם אם מרגישים, תמיד אפשר להגיד שאתה לא מרגיש טוב (פיזית) או טרוד בנושא מסוים. אילן, אני הייתי חיה-מתה במשך שנתיים שלמות, כל יום שעבר היה סיוט, הייתי בעבודה וברחוב מסתובבת עם סחרחורות קשות ולא נותנת לעצמי לשבת, וברגע שהחלטתי לא לעמוד עם "סטופר" ולחכות זה יעבור, התחילו לחזור הרגיעה, האומץ, החיוך, החיים. בהצלחה, מיטל.

שווה לנסות אפקסור XR -לפי הרשימה עוד לא ניסית.

אני ממליצה לקרוא את הםפר כוחן של התת-מודע שחיבר דר גוזף מרפי

אני ממליצה לקרוא את הםפר כוחן של התת-מודע שחיבר דר גוזף מרפי

אני ממליץ לך לאכול מנה פלפל

שלום ד"ר הידש, אני נוטלת 60 מ"ג סרוקסט מדי יום (התחלתי לפני ארבעה חודשים ועליתי בהדרגה במינון) אני לא חשה שיפור מסויים בהרגשה הכללית. רציתי לשאול אותך האם יש חשיבות לאופן בו נוטלים את הסרוקסט, כלומר, האם אפשר ליטול את שלושת הכדורים בעלי 20 מ"ג כל אחד ביחד? או שעדיף לחלק את המינון פעמיים ביום: כדור אחד בבוקר ושניים בלילה. האם חשוב להיות עקבית בזמן? אני לא נוטלת את הסרוקסט בזמנים קבועים. אודה לך על תשובתך עמליה

במינונים גבוהים כמו שאת לוקחת מומלץ לחלק את המינון ל- 2-3 מנות כדי לפזר את תופעות הלוואי על פני כל היום. זמן מחצית-החיים של סרוקסט הוא 21 שעות, כלומר קצת פחות מיממה אחת ולכן במינון של 20-30 מ"ג אפשר לקחת את התרופה במנה אחת בבוקר או בערב. חשוב ליטול את הסרוקסט בזמנים קבועים כדי לשמור על רמה יציבה של התרופה בדם.

לעמליה שלום, כיוון שהסרוקסט פעיל במשך כ 24 שעות אפשר ליטול פעם אחת ביום אבל רצוי תמיד פחות או יותר באותה השעה. מדוע את נוטלת מינון כה גבוה של סרוקסט? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, כיום משתמשים במושג "הידרותרפיה" כתיאור לטיפול באמצעות מים (בריכות, ג'קוזי וכיו"ב) להרפיית שרירים. נדמה לי כי בעבר היה מקובל להשתמש במושג לתיאור פעולה שהיו מבצעים בבתי חולים לחולי נפש: השרייה במים חמים וקפואים לסירוגין (נשמע נורא). האם זהו המושג הנכון? לא מצאתי חומר ברשת. תודה רבה מראש

שלום, גם אני שמעתי על שמועות של טיפולים במים קרים וחמים אבל כמובן שלא ראיתי טיפולים כאלו, בספר "לא הבטחתי לך גן של ורדים" הטיפול הזה מתואר. אבל זה כבר נחלת העבר. המושג המודרני של הידרותרפיה הוא באמת הרפיה ושחיה במים. הקצב של השחיה והפעילות הגופנית תורמים רבות לשיפור המצב הנפשי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר הידש שלום! אני סובלת מהתמכרות לאוכל ואני קוראת הרבה חומר בזמן האחרון.שאלתי היא האם יש סיכוי להחלים מהמחלה הזו? היות ולא ניתן להפסיק לאכול לגמרי? האם זוהי מחלת נפש? תודה על תשובה מהירה

לחן שלום, כפי שאת אומרת אוכל הוא דבר טבעי וקשה להתמכר אליו ואי אפשר לא לאכול בכלל, אבל האם מדובר על אכילה כפייתית? לכך ישנם טיפולים רבים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אבי חולה בדמנסיה אובחן בבית חולים שמואל הרופא.מזה 3 חודשים נמצא במחלקה סגורה בבית אבות לתשושי נפש.אבי לא רגוע למרות הטיפול לפעמים מרביץ לחולים ואחיות .רצו לקחת אותו לאבחון חדש באברבנל בסוף החליטו שלא.האם זו מחלת נפש?האם בית אבות יכול להוציאו משם ? תודה

לשמוליק שלום, לעתים קרובות ישנה תוקפנות ואפילו אלימות באלצהיימר. עם זאת לא מוסכם האם מדובר על מחלת נפש, כלומר ההפרעות הן בהתנהגות אבל הסיבה לאלצהיימר היא מוחית אורגנית. בכל אופן הפסיכיאטרים יודעים טוב יותר לטפל בסמפטומים. בית אבות רשאי להוציא אדם אשר מפריע לאחרים. ובודאי אם מדובר בבית אבות פרטי. הצעתי היא שתביא פסיכיאטר המתמחה בגיל המבוגר ואלצהיימר לביקור בית בבית האבות אצל אביך, זה הרבה יותר טוב מאשפוז. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי דוקטור הנני בן 30 שסןבל מבעיות קשב וריכוז כמו כן סובל מהיפריות ותזזיתיות האם נורטילין 25 מילגרם ביום פעם ביום יכול לתת אפקט של ריכוז הפסקת חוסר השקט והתזזיתית ? . אם ריטלין לא משפיעה עלל מה הם התחליפים?

למני שלום, קודם כל כדאי להגיע לאבחון טוב, די מפתיע אותי שריטלין לא עוזר. בדרך כלל אני מעדיף להתחיל טיפול עם נוגדי דיכאון ורק אחר כך עם תרופות מעוררות. לכן הייתי הולך לכיוון הזה ואחר כך חושב על תחליפים. גם נוגדי הדיכאון הם תחליפים לריטלין. בהצלחה דר' גיורא הידש

. אני מתנצלת מראש על האורך אך אודה על הסבלנות! בת 28 ,נשואה, עובדת,סובלת מתןפעת מעי רגיז מזה שנה. לאחרונה התחלתי לסבול מהתקפי פאניקה בעקבות פחד מתופעות של המעי הרגיז המלוות גם במחשבות טורדניות לעיתים.ובעקבות כך, ירדתי דרסטית במשקל ויצאתי לחופשת מחלה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי (אצל פסיכולוגית שעזרה לי רבות בגיל ההתבגרות המוקדם) , וביופידבק ופסכיאטרית רשמה לי מינון של 0.75 מ"ג קלונקס אשר עזר לבערך שבועיים שאחריהן חוויתי שוב התקפון בעקבות שלשול (ואולי להיפך?)חזרתי לפסכיאטרית והיא אמרה להמשיך במינון הקלונקס והוסיפה תרופה בשם ריספרידל במינון של 0.5 מ"ג ליום(ובכוונתה הכללית לא לתת תרופות לטווח ארוך ) היא הוסיפה כי מכיוון וחלק מתופעות הלוואי של הריספרידל זה הגברת תיאבון - מה טוב! הבעיה: ידוע לי שתרופה זו היא אנטי פסיכוטית- ואני לא הוגדרתי על ידה או ע"י הפסיכולוגית ככזו למה היא נתנה לי את זה?(היא לא מוכנה להרחיב) . הלכתי לפסיכאטרית נוספת והיא המליצה על סרוקסט -שגם לו הבנתי ישנן השפעות שליליות... באופן כללי אינני מעוניינת לקחת תרופות (חזרתי לעבודה ואני מעוניינת להכנס להיריון) ואודה לך אם תוכל להסביר לי קצת יותר ולהבהיר לי את העניין כי אני ממש אובדת עצות!. נכון לעכשיו,אני נשארתי על הקלונקס (כ-3 שבועות) וחוששת לקחת כרגע כל דבר אחר אנא עצתך! מיליון תודות

לרותי שלום, מעי רגיז כשמו זו הפרעה פסיכוסומטית, כלומר יש קשר הדוק בין המצב הנפשי והגופני ובין המצב הגופני והנפשי, אחד כרוך בשני. לכן יש הרבה מאוד הגיון לטפל במצב הנפשי וטוב שפנית לשיחות . שיחות מטבען אינן עוזרות מיד אלא לוקח די הרבה זמן עד שהן משפיעות.. מהפרטים שמסרת לא ברור לי מדוע ההחלטה להתחיל עם רספרידל? קלונקס וסרוקסט הן תרופות נגד חרדה, כאשר הקלונקס משפיע מיד, הוא מרגיע את החרדה אולם אינו פותר את הבעיה לטווח ארוך. מצד שני התרופה היא ממכרת, ולכן היא מומלצת לזמן קצר או בצורה לא קבועה, רק לפי הצורך. הסרוקסט אינו ממכר, הוא שמפיע אחרי כשבועיים שלושה ופועל על החרדות מהבסיס. בדרך כלל מסיבות אלו אני מעדיף את הסרוקסט והתרופות נוגדות דיכאון על שימוש קבוע בקלונקס. דרך אגב, הקלונקס אסור בהריון והסרוקסט מותר. תרגישי טוב דר גיורא הידש

ד"ר שלום רב יש לי שאלה: בעלי נוטל את הכדור אפקסור הוא לוקח במקום כדור חצי ובגלל זה הוא לא היה אצל הפסיכיאטר לביקור בערך 8 חודשים, נגמרו לו כרגע הכדורים שהוא התקשר למרפאה והאחות אמרה בגלל שהוא לא היה אצל הפיכיאטר היא לא יכולה לתת לו מרשם וקבעה לו טור רק בעוד חודש, זאת אומרת חודש בערך הוא לא יקח כדורים האם זה יכול להשפיע עליו לרעה? כי לפי מה שקראתי פה אם מפסיקים בפיתאום זה יכול לגרום לתופעות לוואי וכו'.....למרות שהוא לוקח רק חצי כדור מה דעתך האם זה יגרום לו למצב לא טוב? מצטערת שזה יצא ארוך תודה

לאשה היקרה אני פחות דואג לתופעות של הפסקת טיפול, בדרך כלל ובמיוחד אם הטיפול נמוך הפסקת הטיפול לא תגרום לבעיה. אני דואג יותר שהתופעות של חרדה עלולות לחזור אם הטיפול מופסק מוקדם מדי.... לכן הצעתי היא לפנות לרופא המשפחה או כל רופא אחר שירשום את האפקסור בינתיים עד לפגישה אצל הפסיכיאטר. המלצתי היא לא להפסיק טיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה מחר בבוקר אני אשלח את בעלי דבר ראשון לילה טוב

היי דוקטור האם בכדי להבחן בעיות קוגנטיביות ובעיות התנהגות מי מהרופאים רשאי לעשות את ההבחנה וזאת על מנת לקבל חוות דעת משפטית על פגיעה מתאונת דרכים האם נוירופסיכאטר,פסיכאטר,או נוירולוג מי מהם ימנה בית המשפט כנותן חוות הדעת יש לציין שיש נכות נוירולוגית על זכרון וריכוז ירוד אנה עזור לי תודה

שלום, המקום המתאים ביותר הוא מנהל יחידה נאורו-קוגניטיבית, בדרך כלל מדובר בנאורולוגים עם התמחות מיוחדת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת כמה חודשים בסרוקסט ובחודש האחרון ירדתי לחצי כדור. במשך כמה שבועות הכל היה בסדר. לפני שבוע הצטננתי והתחלתי לקחת דקסמול קולד או אקמול. החום עבר וכן ההצטננות אך מאז אני מרגישה מאוד רע, יש לי הרגשת חום וחולשה, אך בבדיקת מדחום אין לי באמת חום. ממה זה יכול לנבוע? האם משילוב הכדורים, או כתוצאה מהירידה בסרוקסט? מה ניתן לעשות? תודה

להילה שלום, איניחושב שהדברים קשורים, לא הירידה בסרוקסט ולא השילוב של הכדורים. קודם כל הייתי בודק את המצב הגופני ועושה בדיקות אצל רופא המשפחה, אולי הוירוס היה קצת יותר חזק משפעת רגילה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש