פורום פסיכיאטריה

הנני אם לילד בן 15 אשר הינו סובל מבעיית קשר וריכוז ADHD. ילדי הינו מקבל מזה מזה כחצי שנה את כדור הקונצרטה (1 ליום ). לפני כחודש הוסיפו לו את כדור הריטלין 10 מ"ל בנוסף משום שהתווספו הפרעות בשעות הלימודים במסגרת ביה"ס. האם כמות של שני הכדורים יחד לא תגרום לנזק כלשהוא או שמקובל לקחת אותם גם יחד.

למירי בשתי התרופות יש את אותה המולקולה הפעילה-הריטלין. גם קונצנטרה היא ריטלין אבל בשחרור מושהה כך שמשך פעולתה ארוך יותר. לכן אפשר להוסיף ריטלין רק לשעות הבוקר היכן שיש צורך במינון גבוה יותר של ריטלין. אפשר לנסות את הריטלין LA אולי הוא מתאים יותר לילד. כל טוב דר' גיורא הידש

להודעה קודםת שכחתי להוסיף את תוצאות בדיקת דם: www.eugeny.ws/seroxat

ליבגני כן, אני זוכר אותך ואני מקווה שהתקדמת בחיים וגם למדת מקצוע. בכל אופן איני חושב שנשירת השיער קשורה לפרוקסיטין. בכל אופן הדימום מהאף יכול להיות קשור לסרוקסט וגם הפגיעה בכבד. נדיר אבל קיים. כל טוב דר' גיורא הידש

במכון וייצמן למדע, יש מחלקה לחקר המוח. האם עושים שם מחקרים, (עם נוירוקוגניטיבים), מהשערות שהם מנסים לגלות להן ביסוסים, על איך ליצור אסטרטגיות שמביאות לשיפור בהצלחת התפקודים הקוגניטיביים בלימודים תאורטיים ? איך אפשר להתקבל למכון וייצמן שיעשו עלי ניסויים בזה ? באיזה עוד מכונים לחקר מוח בישראל עושים גם ניסויים כאלה וניסויים להצלחת הפנמת הלימודים בזכרון הארוך לשם הצלחה אצל נורמליים (ולא אצל אנשים שכבר עם אלצהיימר) ? איזה מהם נותנים מתחייבים להצלחה בהתחייבות שהם מתחייבים לממנים אותם (מדינה או תורמים) ?

את התשובה הכי טובה תקבלי אם תגשי לשם. בדרך כלל מחפשים מתנדבים למחקר מתוך האוניברסיטה/ המכון, ואז יהיו שם במקום תלויות מודעות כשמדובר באנשים עם בעיות מסויימות מופיע גם פרסום בעיתונות. והדרך הכי ישירה היא לפנות למנהלי המעבדות או המחלקה ופשוט לשאול... שיהיה בהצלחה ראומה

יש גם ניסויים מחקריים בנושא המוח והלמידה שמשתפים סטודנטים ואחרים בהדסה עין כרם (אולי לא המחקר הספציפי שכוונת אליו, אבל נעשים שם מחקרים רבים)

שלום רב אני בת 40 ולוקחת 2 פלוטין של 20 מ"ג ביום .התרוםה גורמת לי לנשירת שיער איומה מה עושים? בבקשה את עזרתכם תודה

לנטע מתקבל יותר על הדעת שנשירת השיער היא מהמצב הנפשי ולא מהתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

מהם הנזקים של פסיכוזה שלא ממחלה? והאם תובנה חלקית זה חלק מהעניין?

אני רוצה להוסיף- כי אני מרגישה ירידה משמעותית רגשית וקוגניטיבית. האם המצב יכול לחזור לתפקוד הקודם , גם לאחר שנתיים? מאחר ואני מתקשה למצוא אצלי מוטיבצייה על מנת לעשות דברים.

מנסיוני,יש מו דיכאון כזה אחרי פסיכוזה גם אם את לא אובחנת כחולת בי פולר.הדיכאון נובע כאילו ממעין התרוקנות הכוחות שלאחר הפסיכוזה.לדעתי מומלץ לעסוק בלימודים כלשהם או עבודה אם יש כדי לא לשקוע.אפילו אם ללימודים אין מטרה מוגדרת הם עשויים לעזור לשמור עלייך. מומלץ מאד-ספורט.פשוט לעשות הליכות,פעם ביום לשעה.תתחילי חצי שעה,ואפשר גם שיעורי אירובי.זה נותן מוטיבציה ואנרגיות ומשפר מצב רוח.מנסיון!

שלום רב. הפסקתי נטילת סרוקסט לאחר כמה שנים של שימוש עקב חרדות ודכאון. הפסקתי באופן איטי מאד - וכעת - כמה ימים אחרי ההפסקה אני מרגישה מאד לא טוב. בעיקר חוסר שקט שלא מאפשר לי להירדם. בלילה נאלצי ליטול כדור הרגעה כדי להירדם. האם זה נשמע כמו תופעות גמילה (לכמה זמן ?) או שזה מרמז שאני עדיין זקוקה לכדור ???

שלום רב שני המצבים ייתכנו. לכן מומלץ לחזור למינון של רבע כדור ליום לשבועיים נוספים ואז להפסיק. אם זה יחזור על עצמו אחרי שתקחי רבע כדור במשך שבועיים נוספים אז מדובר להערכתי במחלה הבסיסית ולא בסימני גמילה מהכדור. בברכה

עקב חרדות: 1. נוטל מזה כשלושה שבועות ציפראלקס 10 מ"ג בשעות הבוקר עם/לאחר ארוחה. 2. מאז התחלתי עם התרופה גברו החרדות ואני זקוק לקלונקס 0.5 מ"ג או לעיתים 0.75 מ"ג ליום, כאשר לפני כן לא נזקקתי כלל לתרופת הרגעה. 3. בנוסף ולמרות נטילת הציפראלקס עם ארוחה, אני סובל מתופעות בחילות וחוסר איזון כמו כאבים ברגליים וכן חוסר איזון בראש מלווה בבחילה וכיווץ שרירים בחזה ובגב כולל חנק קל וכן הרגשת חולשה כללית. -התופעות חולפות לאחר נטילת קלונקס 0.5 מ"ג. 4. ניסיתי משך מס' שנים את כל התרופות הקיימות בשוק וכולן גרמו לתופעות לוואי בלתי נסבלות ובכך נמנע ממני תפקוד תקין. 5. הומלץ לי ע"י הפסיכיאטר להמשיך עוד כשבוע עם הציפראלקס ובמידה וימשך המצב המתואר לעיל, להפסיק תרופות וליטול קלונקס בלבד בעת הצורך. 6. כיצד ניתן לצאת מהמצב ללא תרופות והאם קיימים טיפולים מוכחים כדי לצאת מהמצב?

לאביעד למרות הקשיים אני חושב שכדאי להתאפק עוד קצת ולהמשיך עם הטיפול כי אלו תופעות של תחילת טיפול ורוב הקשיים כבר מאחוריך. בכל אופן טיפול פסיכולוגי מועיל לחרדות במיוחד בשיטה הקוגניטיבית היתנהגותית=CBT. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' הידש שלום האם יתכן שציפרלקס אחריי תקופה מפסיק להשפיע ? אני לוקח ציפרלקס 10 מ"ג מזה חצי שנה . ובתקופה האחרונה אני מרגיש שהכדור מפסיק להשפיע עליי , ומדיי פעם יש לי נפילות במצב הרוח האם עליי להעלות את המינון ? אשמח לתגובה.

ליוסי הציפרלקס בסדר, כנראה שישנה הרעה במצב הנפשי למרות הטיפול. אפשר לחשוב על עליה במינון או החלפת התרופה, תתיעץ עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

מזה שנה שאני מטופלת ברסיטל 20 מ"ג כדור ליום. התרופה עזרה לי בצורה בלתי רגילה ושינתה את חיי לטובה. לאחר שנה אני מרגישה יציבה עם עצמי , ואני מעוניינת להפסיק. באיזה אופן עלי להתחיל להפסיק? האם פרק זמן של שנה היא תקופה נכונה בלקיחת התרופה? אודה על תשובתכם.

ליוכי\ אכן חשוב לסיים טיפול בזמן הנכון, עדיף להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. צריך לבדוק את התמונה הכללית, גורמי לחץ שונים, בעבודה משפחה וכך הלאה ולהכיר היטב את ההיסטוריה של החרדה/דיכאון. רק לפי כל הגורמים הללו מחליטים על משך הטיפול. באופן כללי מפסיקים את הטיפול באופן הדרגתי, אין לכך חוקים מדוייקים אבל אפשר לרדת לחצי כדור וכעבור שבועיים שלושה לרבע ואחר כך לסיים את הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יתכן כי התרופה ציפרלקס יכולה לגרום לפריחה? אני נוטלת חודש וחצי את התרופה אין שיפור ניכור ובנוסף לכך לאחרונה יצאה לי פריחה לא מוסברת ברגליים ובידיים ללא שינוי בתזונה.

לאיילת בהחלט כן, אם אין סיבה אחרת לפריחה אז מדובר על פריחה מהציפרלקס וכדאי להחליף את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, ראשית תודה עבור תשובתך ושנית המלצת לי לנסות את הכדור שמתחת ללשון שעוזר במידית, אך לא כתבת לי את שמו והרופאה לא ידעה במה מדובר, אז אנא ממך מה שם הכדור? בתודה מראש אסתר

לאסתר צר לי אבל איני זוכר את שאלתך הקודמת (הפורום קצת עמוס), בכל אופן את הבנזודיאזפינים אפשר ליטול מתחת ללשון, תרופות כמו לוריוון, קלונקס, וואבן וואליום. אם מדובר על משהו אחר תסתכלי בשאלה המקורית. (את יכולה להכנס לחיפוש בסרגל הכלים). כל טוב דר' גיורא הידש

היי. אני שואל את השאלה הזאת דווקא פסיכיאטר ולא נוירולוג כי אני רוצה לשמוע את הצד השני של המטבע. אני סטודנט שסובל מהפרעת מקשב וריכוז וובחודשים האחרונים עקב המלצת נוירולוג התחלתי להיות מטופל בקונצרטה. תחילה 18 מ"ג ואח"כ 36 מ"ג. העיניין הוא שהקונצרטה מאוד מועילה לריכוז ולמידה אבל הבחנתי בתופעות לוואי שבאות אצלי בצורה של כניסה לויכוחים ומריבות עם חברים ובני משפחה (בצורה מאוד בולטת). לעיתים גם כעס ועצבנות. אבל שוב - התרומה ליכולת הריכוז עצומה ולכן אני מסוגל לסבול תופעות לוואי אלו.. אני רוצה להבין את משמעות העיניין. מה גורם לכך? האם הקונצרטה מוציאה ממני את האופי השלילי שבי ? עיניין נוסף: יש לי חשש שהקונצרטה תפסיק להשפיע ולכן אני מנסה להימנע לקחת את התרופה כל יום אלא להסתפק בפעמיים או 3 בשבוע, כדי שהגוף לא יתרגל לתרופה.. זה בא על חשבון יכולת ריכוז נמוכה יותר אבל האם יש היגיון בצעד שאני עושה? האם לקיחת התרופה פעמיים בשבוע במקום כל יום תגרום לכך שהיכולת של התרופה להשפיע לשימוש לטווח ארוך תהיה יותר גדולה.? האם תחום האחריות על התרופה הזו קרוב יותר לפסיכיאטר או לנוירולוג?

שלום רב 1. מי שמתעסק הכי הרבה עם קונצרטה וריטלין הם נוירולוגים לילדים. אחריהם פסיכיאטרים לילדים. ואחרי שניהם- פסיכיאטרים ונוירולוגים למבוגרים. 2. אני מבדיל בין התמכרות (ADDICTION) לבין שימוש לרעה (ABUSE). למרות שהשימוש לרעה בריטלין הוא גבוה [כלומר התרופה נמצאת בשימוש נפוץ גם אצל רבים שלא זקוקים לה עפ"י קריטריון רפואי] אין כמעט התמכרות לריטלין. לכן אתה יכול לקחת כל יום, 7 ימים בשבוע. 3. לגבי השפעה על הרגזנות והווכחנות אצלך- זה דווקא סימפטום של ADHD והוקנצרטה אמורה לעזור גם לזה! אולי אתה צריך 54 מ"ג ליום. בהקשר זה אני רוצה לסייג את דברי בעובדה שלעיתים רחוקות קונצרטה מעורר מצבים מאניפורמים או אפילו פסיכוטיים ואז התרופה לא מתאימה לך. לכן יש כאן שאלה אם מדובר במינון חסר של התרופה או להפך ואז צריך להפסיק איתה. בברכה

ליניב תודה לדור ואכן שתי האפשרויות נכונות עקרונית אבל אם הרגזנות החלה עם נטילת הקונצרטה אז היא כנראה קשורה לתרופה. הקונצרטה מעוררת ולכן גם עלולים להיות תופעות של רגזנות ופעילות יתר. כל טוב דר' גיורא הידש

כאילו הורידו לי את כל הנוצות ונשארתי עירומה...ללא כוחות, ללא אנרגיות ובטח ללא חיוניות. אני פאסיבית, דימוי עצמי שואף לאפס- "בזכות" טיפול פסיכולוגי... האם אתם מכירים נזקים כאלו מטיפול? אני כיום כ"כ מאוכזבת מעצמי, מרגישה דחויה, לא נאהבת ולא מקסימה כמו פעם לפני המשבר. את המשבר אני מגדירה בשיא שלו- כמצב פסיכוטי...שאולי בגללו אני כיום משעוממת ומשעממת. האם אתם מכירים מצב שכזה? לא מאמינה כבר בשום דבר, לא מאמינה שייצא ממני משהו, מרגישה כל הזמן את ההתקפה של הפסיכולוגית על עצמי- כאילו הפנמתי את קולה. אני מתקשה לתאר לכם מה קורה איתי- כי בעצם לא קורה איתי כלום- קיפאון ושיממון ממש. אין עניין ואהבה לכלום...לא מעניין אותי לעשות שום דבר.

לנעה נועה נוע תנוע, וגם את... גם אם יש תקופות תקועות בחיים, אם רוצים ממש, ומוותרים על התקיעות, ויוצאים למלחמה בקולות הפנימיים ההרסניים של הטיפול הפסיכולוגי הכושל שעברת, ניתן לנצח- הכל. אני קראתי על אנשים שהחלימו מסכיזופרנייה, שקיבלו דוקטורט עם אוטיזם וניצחו בתחרויות עם כסאות גלגלים. ניתן לנצח את הפגיעה- הנפשית והפיסית כביכול שאת חושבת שנפגעת. וגם אם שנתיים עברו ועוברות עליך באנטרטיקה, אין זה אומר שלא תוכלי לבקר במקומות אחרים של הנפש... מבטיחה לך שוב ושוב שאת יוצאת מזה או שלא קוראים לי תמי. יום טוב תמי.

לנעה אכן שתי האפשרויות עלולות להיות נכונות (גם שזהו מצב אחרי הפסיכוזה וגם חוסר תועלת בטיפול הפסיכולוגי), אני חושב שהדבר הנכון ביותר הוא להגיע לפסייכאטר לאבחון מקיף ואחר כך לשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות, גם תרופות וגם שיחות. יופי שהחלטת לכתוב ולהגיע למסקנה שצריך לעשות שינוי. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אני בן 26 נוטל קרוב ל 4 שנים כ15 מ"ג ציפרלקס ו0.25 קסנאקס. לאחרונה בבדיקת אולטרסאונד התגלה אצלי כבד שומני . ברצוני לציין כי אינני סובל כלל מעודף משקל ושומר על תזונה מאוזנת ואורך חיים בריא. האם אחת מתופעות הלוואי של נטילת הכדורים לזמן ממושך מהסוג הנ"ל יכולה להביא לכבד שומני ? או מעבר לזה ? במידה וכן האם יש תחליפים לכדורים הנ"ל כי ניסיתי להיגמל ולא הצלחתי. בתודה מראש

למיכאל הסרוקסט עלול לפגוע בכבד, התופעה נדירה אבל ישנם דיווחים בספרות הרפואית. בכל מקרה אם אין צורך בטיפול התרופתי רצוי לסיים את הטפול. גם אם קשה להפסיק ישנן מספר דרכים לסיים טיפול וזה אפשרי. כל טוב דר' גיורא הידש

חברה שלי שלחה את ההודעה הראשונה(המקורית) יש לי כמה הערות לגבי ההודעה הראשונה(המקורית)(עכשיו זה באמת אריאל): 1) אני סובל מOCD כשנה וקצת ולא 5 שנים. 2)שיניתי את אופן לקיחת התרופות. 3) לדעתי, הפבוקסיל כן עוזר. עוזר ביחד עם הרצון הפסיכולוגי שלי להיפטר מהבעיה ומזה שהפרדתי לקיחת פבוקסיל מליתיום וזיפרקסה ע"פ מה שאמרה לי הרוקחת- הרופא לא אמר לי שצריך להפריד!!! 4) מאיפה לקחת שאת הפבוקסיל לקחתי מלפני 5 חודשים אני לא יודע אם זה נכון. אני אמרתי לך את זה? 5) הנגיעה בלבן של הכלב לא מסמלת אופטימיות אלא רצון עז לשרוד את ההרגשה המטורפת הזו. 6) יש להוסיף שאני בן 25. 7) בהמלצת רופא - דו משמעי: האם כדאי לקחת עוד קלונקס באמצעות אישור הרופא? מה שאני רגיל בהמלצת הרופא. תודה! נ.ב: הסתדרתי עם העיברית בדרך עקיפה -> העתק והדבק.

אריאל, אם ההודעה שלך היתה מופנת אלי, רק בגלל סעיף חמש אני משערת את זה, אז: לא כל כך הבנתי את השאלות, ואני חייבת להודות שבעוד שאני מבינה לא מעט בכל מה שקשור להפרעה דו קוטבית ודיכאון, OCD זה לא ממש התחום שלי.. בגדול, אני אומרת (שוב?) - במידת האפשר עדיף לקחת כמה שפחות סוגים של תרופות. ההשפעות המשותפות של תרופות הן לפעמים הורדה ולפעמים עלייה באפקט של אחת מהן, ולעיתים קרובות מעלות את הסבירות לתופעות לוואי. ואז גם קשה לדעת איזו תרופה עושה מה בדיוק. לכן, אם אתה נמצא במצב יציב מבחינת ההפרעה הדו קוטבית, אולי כדאי לך לעבור לתרופה בודדת, על אף שמצאת קומבינציה שטובה לך. יכול להיות שזה רעיון לא טוב, זה כבר תלוי בהיסטוריה הרפואית שלך, במספר המשברים שחווית, באורך ובאופי שלהם ועוד הרבה משתנים שרק מי שמכיר אותך לאורך זמן יכול להחליט לפיהם מה עדיף. שיהיה בהצלחה, גם בלימודים, וגם בריסון ההפרעות ראומה

לאריאל ממש הצלחת לבלבל אותי, אם התשובה של ראומה מספקת אז יופי, אם לא אז תנסה להתחיל מכתב חדש ואשתדל לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, בערך בחודש יולי התחלתי בטיפול של רסיטל אחד ליום עקב התקפי חרדה קשים. חלה הטבה במצבי אך המצב החרדתי עדין קיים . בשבועות האחרונים אני חווה שוב התקפי חרדה שאינם קשורים למצב מסוים אבל ברקע יש מעבר דירה שהוא גורם למתח וחששות. ככה סתם בלי סיבה אני מוצפת באנדרנלין שמעורר פחד גדול ,כמו כן אני כל הזמן ממששת את עצמי כאילו על מנת לבדוק אם יש לי תחושה..,בלחי ימין אני מרגישה מאין תחושה של נימול או הרדמות ,ובעוד אני יושבת במספרה הרגשתי שחצי ראש נרדם לי...בקיצור מיחושים מפחידים שאין לי מושג אם הם תופעת לוואי של הכדור או בעיה ניורולגית או רק חרדה.הרופאה יעצה לי לעלות מינון לאחד וחצי ואני פוחדת.מה עושים? תודה

לרעות התופעות שאת מתארת עלולות להתאים לחרדה, במקרה כזה מנסים להעלות את המינון או מחליפים לתרופה אחרת אשר תפתור את כל הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכם, הגעתי אל האתר שלכם בתוך חיפושי לעזרה עבור בן משפחה, הסובל מציקלותימיה (שינויים תכופים במצב הרוח). עכשיו הוא הסכים לנסות לקבל טיפול תרופתי, לאחר שמצבו התדרדר. האם במקרה אתם מכירים פסיכיאטר, רצוי מאזור המרכז/צפון המתמחה בציקלותימיה. אני יודעת שזו לא תופעה נפוצה, יחסית, לפחות בקב אלה המגיעים לטיפול. אשמח לשמוע פרטים או רעיונות נוספים אם יש לכם. תודה גליה

לגליה שלום ציקלוטמיה היא אמנם הפרעה במצב הרוח, בדומה להפרעה דו קוטבית (פחות חמור), אבל באיבחון יותר מעמיק ניתן לעיתים להבחין שמדובר למעשה בהפרעת אישיות גבולית. לכן השאלה אם הפסיכיאטר שאיבחן ציקלוטמיה שלל אפשרות של הפרעת אישיות גבולית. אינני יודע מי איבחן אותו אבל צריך לפנות לפסיכיאטר שאיבחן כדי שיפנה אותו לגורם טיפולי- פסיכולוג קליני, או פסיכיאטר, או שניהם, תלוי באבחנה ובהמלצות לטיפול. בברכה

לגלגל אכן הטיפול בציקלוטימיה הוא גם תרופתי אבל אם האדם מתאים אז צריך לחשוב גם על פסיכותרפיה-טיפול פסיכולוגי. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, לפני כחודשיים סיימתי טיפול של ציפרלקס לאחר שנה וחצי. בימים האחרונים חלה הרעה במיוחד בנושא הסבלנות והעצבים. הוחלט (בעצת מומחה) לחזור לציפרלקס. עכשיו לאחר מספר ימים של טיפול הבטן שורפת, מצב הרוח הורע, ויש תחושה לא נעימה בראש באיזור הרקות האם זה בגלל שחזרתי לאחר הפסקה של חודשיים? האם מדובר בתופעת לוואי נורמאלית? האם עליי להמתין עוד או לחדול? מה יודעים על הכדור? האם אצטרך לקחת לנצח בגלל שחזרתי אחרי חודשיים? האם יש נזק גופני מצטבר? בתודה עז

לעז "בטן שורפת" וכאבי ראש עלולים להיות תופעות לוואי של ציפרלקס, כיוון שאתה סובל מתופעות הלוואי כמו כל אחד אחר שמתחיל טפול. מצב הרוח הפחות טוב אינו קשור לצפרלקס וכנראה שקשור למצב הנפשי. כמובן שאיני מכיר אותך מספיק כדי להמליץ על טיפול או הפסקת טיפול. כך גם לגבי משך הטיפול. כאשר קובעים את משך הטיפול או מחליטים על סיום, צריך להכיר את כל האדם ואת הסביבה בה הוא חי לכן רק אחרי אבחון מקיף אפשר לקבוע את משך הטיפול המתאים לך. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב! מה שלומך? אני הייתי מאוד שמחה להפסיק להיכנס לאתר ולכתוב כאן. אני יודעת כי עברתי משהו פסיכוטי כנראה...היה שיר ברדיו ששמעתי וחשבתי שהוא מופנה אלי, ותוכנית סאטירית טלויזיונית חשבתי שצוחקים עלי...אתה מבין קרו לי הרבה דברים שהורידו לי את הבטחון העצמי ל- 0. עכשיו למה אני כותבת את זה- כי הרופאים לא ידעו להגיד אם הדבר היה פסיכוטי או לא. ולמה זה חשוב לי .... כי שנתיים מאז, נכנס לי הגו'ק לראש שמתקיימת פגיעה ביכולות ובקוגניצייה לאחר משבר שכזה. אם כי אני לא אובחנתי שחולה במחלת הסכיזופרניה, אני מודאגת כי הדבר פגע בי באיזשהוא צורה...אני לא רוצה להישמע אובססיבית אך, אני מרגישה כי מאז אני יותר אדישה, לא מצליחה להיכנס להילוך ראשון לעשייה מאז... ייתכן כי חלק מהיכולות שלי נפגעו בעקבות המשבר הפסיכוטי? יכול להיות שאני פחות ממה שהייתי קודם, לפני המשבר הפסיכוטי?

לאורנית איני חושב שהדברים קשורים למצב הפסיכוטי שעברת או שכנראה לא עברת. אבל אם ישנה פגיעה בתפקוד אולי כדאי לעשות אבחון מלא, יתכן שהסיבה היא שונה ממה שאת פוחדת? אפשרות נוספת היא גם לבצע מבחן רורשך ואבחון פסיכולוגי מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב 1.אני לוקח ציפרלקס 10 מג כבר שנה וקצת. יחד עם זה אני לוקח לורסטין כבר שנים פעם בכמה ימים במידת הצורך. להבנתי זה לא טוב במיוחד לקיבה שלי. האם יש איזושהן תרופות מרפדות בטן וכיו"ב? 2. כשאני לוקח כדור שינה הוא פועל בד"כ אחרי שעה ורבע... מדוע זה כך? גם כאשר אני שם חצי מתחת ללישון

לחיים איני יודע אם לורסטין עלול לפגוע בקיבה, בכל אופן הציפרלקס עלול לגרום לירידה בקרישת הדם ולמי שיש נטיה לדמם מהקיבה זה עלול להיות מסוכן. בארה"ב יש רבים המוסיפים אוטומטית תרופות נגד צרבת עם הציפרלקס (ושאר SSRI). כך שתתיעץ עם הרופא המטפל האם להוסיף גסטרו או לוסק. לגבי תרופת השינה, אין לי הסבר. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הטיפול הזה משנה את אישיות החולה והאם יש תופעות לוואי הידועות לך. תודה.

לשקד התרופה אינה משנה את האישיות. את רשימת תופעות הלוואי תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת, תופעות הלוואי של רספרידל קונסטה זהות לאלו של הרספרידל הרגיל (נקרא גם ריספרידון). כל טוב דר' גיורא הידש

סליחה על כל ההודעות השוטפות, רציתי והרגשתי חייבת להודות ל:ד''ר גיורא הידש, לראומה, לתמימי ולדור, על השתתפותכם בפורום, אני מדי פעם נכנסת, מסתכלת ומתחזקת, אתם הכי ותיקים, יישר כוח על פעולתכם.

תודה לך הידש

אני לוקחת את הגאודון רק שלושה שבועות והפסקתי אותו בלי יעוץ רפואי ואני מרגישה כאילו נכנסתי להיי מציק, מספיק לי שעתיים שינה בלילה, לא יכולה לשבת על הכסא הרבה זמן, לא אוכלת, בא לי להקיא, רעידות, יובש, כאבי ראש, התכווצות שרירים, עושה דברים מהר, האם אני נגמלת?

שלום רב גאודון יכול לגרום לאקטיזיה שהוא אי שקט קיצוני. האם זה מה שקורה אצלך עקב נטילת הגאודון? או שזה התחיל כי הפסקת לקחת אותו? התרופה הנ"ל לא גורמת לתסמיני גמילה אבל המחלה המקורית יכולה לחזור. בברכה

לשלי תודה לדור וחשוב שתפני כמה שיותר מהר לרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת: פרפנאן 8 מ''ג, סימבלטה 60 מ''ג, דיפלפט 500 מ''ג,ומינס. והרופא רוצה להחליף לי את הפרפנאן לגאודון, כי זה גורם לי לעליה במשקל ויכול לגרום לטיקים בלתי אפיכים בעתיד. אני מנסה לעבור לגאודון 40 מ''ג וזה לא כל כך מוצלח בשבילי, אני עייפה מאוד... בשעות שאני חייבת לטפל בילדות שלי, קווץ שרירים, כאבי ראש, רעד בכל הגוף ויובש בלשון. אחרי 4 שנים של נסיונות בלתי פוסקים, טוב לי עם התרופות שאני לוקחת, למדתי לחיות עם זה, האם כדאי לי לעשות השתדלות חזקה להפטר מהפרפנאן? ז''א שוב פעם להגיע למעגל נסיונות, למצבי רוח ירודים וכו', האם הפרפנאן באמת יכול לגרום לטיקים בלתי הפיכים ? והאם הגאודון יכול לעזור לי לרדת במשקל, אפילו שאני לוקחת דפלפט? [עליתי יותר מעשרים קילו, בגלל התרופות.] אני מאוד ארצה לקבל תמיכה מכם, מודה לכם מראש.

שלום רב גאודון היא תרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בהפרעות פסיכוטיות. לא ציינת מדוע נתנו לך פרפנן או גאודון. לגאודון יש תופעת לוואי בעייתית של השפעה על קצב הלב. מדובר הארכת מרווח QT בתמונת EKG. הדבר מצריך זהירות באינטראקציה עם תרופות אחרות (התרופות האחרות שאת לוקחת). עליך לבצע בדיקת EKG לפני התחלת טיפול בתרופה זאת וגם במהלכו. פרפנן היא תרופה מאד ישנה עם הרבה תופעות לוואי. בין היתר ישנה תופעה בלתי הפיכה שנקראת tardive dyskinesia שאלו הן תנועות לא רצוניות של הגוף. מדובר בנזק למע' העצבים כתוצאה משימוש ממושך בתרופה זאת. TD היא תופעה בלתי הפיכה ואין לה מרפא. גם הגאודון יכול לגרום ל-TD אבל בשכיחות יותר נמוכה. מקובל לחשוב שגאודון פחות גורם לעליה במשקל או עליה בתיאבון בהשוואה לתרופות אנטיפסיכוטיות אחרות. אם הנושא של המשקל קריטי עבורך אז ייתכן שהמעבר לגאודון טוב עבורך. כמובן שתצטרכי גם להחליף את הדפלפט בתרופה אחרת (למשל טופמקס או למיקטל) כדי שתוכלי לרדת במשקל. בכל מקרה אם הבעיה זה המשקל אז אין מנוס מדיאטה ופעילות גופנית. בברכה

לשלי קודם עניתי על השאלה הקודמת ואכן אני מסכים עם דור, מבין כל התרופות הגאודון היא היחידה שאינה גורמת לעליה במשקל. וכך גם אפשר לחשוב על החלפת הדפלפט בטופמקס. אבל בדיוק כפי שאת רואה, בכל החלפה יש גם סיכון ואין ביטחון או הבטחה שהטיפול החדש יתאים לך יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני 7 שנים הייתי שוקלת 67 וגובה 167 והיום אני שוקלת 112, עברתי 2 לידות והתרופות שאני לוקחת משמינות אותי מאוד, עליתי מהם יותר מ20 קילו ועדיין עולה וזה מאוד מפריע לי . אני לוקחת סימבלטה 60, פרפנאן 8, דיפלפט 500, ומינס. האם מותר לי לקחת כדורים לירידה במשקל ביחד עם הקוקטייל? יש לכם הצעה טובה? תודה מראש

לשלי כדורים לירידה במשקל ממש לא מומלצים עם סימבלטה, למעשה אסורים, מבחינת התרופות כנראה שהתרופה שקשורה לעליה במשקל היא הפרפנן. עם זאת השיטה הטובה ביותר היא לאכול מעט ודברים בריאים ולהתחיל לעסוק בספורט. כל טוב דר' גיורא הידש

אחרי ארבע שנים של נסיונות הגעתי לאיזון תודה לאל, הבעיה היא שאני לוקחת פרפנאן 8 מ"ג והפסיכיאטר שלי, אמר לי, שזה יכול לגרום לטיקים, למין תנועות בלתי רצוניות בפנים לכל החיים וכמובן שאני לא מעונינת לגרום לעצמי את זה, האם זה נכון ? עד כמה זה נכון ? האם כדאי לי לנסות תרופות אחרות, כמו: גאודון, למשל ? [אין לי כוח כבר לנסות ] תודה מראש לכל המשיבים ולד'ר

לי באופן אישי הפרפנאן מאד עוזר לריכוז ולרגיעה במינון שאת לוקחת, לפי כל הבירורים שעשיתי אם נוצרות הפרעות תנועה עקב לקיחת פרפנאן אז אפשר להפסיק את התרופה כי לי לפחות יהיה חבל להפסיק מראש כי מינון של 8 מג נחשב יחסית נמוך כך שגם הסיכון לטרקיד דיסקינזיה (ככה קוראים לתנועות הלא רצוניות של השרירים) הוא נמוך יחסית ובכל מקרה אם זה קורה פשוט מחליפים תרופה. אני לא הייתי מפסיקה מראש תרופה שעושה לי כל כך טוב בארגון המחשבות ואני ממש ללא מאפיינים פסיכוטיים כך שהתרופה פשוט עוזרת לי ל"ניהול בלאגן" כמו שאני קוראת לזה.

לשלי אכן צרייכם להיות עירניים לבעיה הזו, אבל כל התרופות ממשפחת הפרפנן עלולות לגרום לתופעה זו אבל בשכיחויות שונות וגם הפרפנן גורם לכך בשכיחות נמוכה. כך שלא הייתי מוותר מהר על הפרפנן אם היה קשה להתאים לך תרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נוטלת לוסטרל 200 מ,ג מיזה כחודש ולא מרגישה שינוי בדיכאון ובטח לא בחרדה רציתי לשאול אתכם מיניסיון כמה זמן לוקח עד שמרגישים שינוי כלשהו

שלום לך את בטח מתחילה להרגיש טיפטיפונת יותר טוב שפור משמעותי מרגישים רק לאחר חודשיים ואפילו שלושה חודשים. ממני שמאד " מוקירה " את הלוסטרל כי הוא עזר לי מאד. נ.ב: שיחות עם פסיכולוג התנהגותי בתחילת הטיפול מאד תוכות ומקלות .

למרי תודה לחני ואני מצטרף לדבריה כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, ראשית אתן סקירה: אני סובל ממאניה דפרסיה מזה חמש שנים שנים ומ- ocd מזה כ- 5 שנים. מקבל את הכדורים הבאים: Clonex 2 mg חצי בבוקר 1בבוקר Dekinet 2 mg Licarbium - Lituim Carbonate 300 mg = 0.056 g Litium בבוקר 2 ובערב 2 Favoxil 100 mg מוקדם בבוקר 0.5 ובלילה 2 Zyprexa 10 mg אחד בערב מבחינת המאניה דיפרסיה אני מאוזן ב- 100%. מבחינת ה- ocd לא מרגיש שהפבוקסיל עוזר לי (את הפבוקסיל התחלתי לקבל מלפני 5 חודשים במינון נמוך שהלך ועלה). כעת אתאר את הבעייה שלשמה פניתי אלייכם לפורום. לפני כשנה התחילה לי בעיה של מין עוררות יתר. אסביר למה כוונתי: אני מרגיש שהחושים שלי פתאום מתחדדים. בעיקר ראיה ושמיעה. באים לי דברים חדים לראש. כל מיני דמויות שזזות וחוסר שקט מוחלט. קושי להתמקד. זו הרגשה כל כך זוועתית ואם אני נמצא מחוץ לבית, אני מרגיש שאם אבא שלי לא יבוא אליי ויסיע אותי הבייתה אני אמות. בפירוש כך. כשאני מגיע הבייתה מה שמרגיע אותי זה השקט, אולי גם החושך, הכלב שלי (הכלב שלי שחור ויש לו שערות לבנות באזור הגרון. אני מלטף את השערות הלבנות. יש לזה סמל עבורי. על קצה המזלג אוכל לומר שזה מסמל אצלי אופטימיות מאוד גדולה). אבא שלי מנסה לדובב אותי ולפעמים באיזה שהוא שלב אני רוצה להפסיק את השיחה ופשוט לזרום עם השקט. שאלותיי: 1. האם לעוד מישהו כאן קרה כזה דבר? אודה מאוד למי שישתף אותי בחוויות דומות. השארתי כאן את האי מייל שלי לצורך כך. איך שנוח לכם. 2. האם יש לזה מינוח מיקצועי או שזה "סתם" עוד סוג של התקפת חרדה? 3. כיצד ניתן לטפל בזה? האם יש פתרון למצב? האם ניתן למנוע את זה? 4. האם כל פעם כשזה קורה לי אני בהכרח חייב לעזוב הכל וללכת הבייתה? זה מאוד מגביל את חיי. כרגע אני לא עובד ועומד להתחיל לימודים. מטריד אותי מה יקרה כשאתחיל לעבוד. 5. האם מומלץ לקחת למשל עוד קלונקס מלבד מה שאני רגיל לקחת כל יום (בהמלצת רופא)? 6. מה הטריגר לזה? או שזה פשוט משהו שנוחת עלייך בצורה בלתי מוסברת? אודה לכל מי שיגיב גם מבחינה מקצועית וגם ישתף בחוויות אישיות.

שבוע טוב אריאל לא לגמרי הבנתי מה אתה מתאר, אז אשאל עוד שאלות, ואולי אז תהיה לי איזו תשובה עבורך: כשהראיה והשמיעה שלך מתחדדות, אתה מרגיש שגם יש עירפול מסביב? כלומר שרק חלק מהדברים נשמעים ונראים בצורה חדה, והיתר דווקא מטושטשים? כתבת שלפני שנה הבעיה התחילה- כמה פעמים בפועל זה קרה לך, ומה עשית בפעמים אלו, האם בכל פעם ביקשת מאבא שלך שיקח אותך? מה הקשר בין הכלב שלך, וההרגעה שאתה מקבל בליטוף שלו בצבע המסויים, לבין הOCD שלך? אתה לוקח המון תרופות. ככול שלוקחים יותר כדורים יש יותר תופעות לוואי, והשפעות הדדיות שלהן, ולפעמים האחת מבטלת או מחזקת את השנייה. למה אתה לוקח דווקא את הקוקטייל המסויים הזה? מחכה לתשובות ראומה

I'm writing in English because it doesn't let me write in Hebrew(wierd),I hope you R good in English. Reuma, hi: I hear everything in the same time when it happens to me. i hear EVERYTHING arround me, I mean. I C the images(pictures of what I C) I C very detailed- to the very detailed maybe the most detailed. It happened to me like 100 times in my life. Every time my dad was there for me AND my mom helped me alot.I didn't ask my father to come I said it was urgent come fast. Touching my dog in the white places like he's neck isn't against OCD but against the "too much awake" feelin'. Itake this Coctail cause that what the doctors tell me to do. I have Manic-Depression desis. H-E-L-P S-O-S

שלום אריאל אני לא בטוחה שיש לי תשובה עבורך, כי הנחתי שחלק מהדברים ששמעת/ראית היו באופן צלול והיתר מטושטש וזה היה מוליך אותי לפחות, למחשבה לכיוון של פאניקה. מה שאתה מתאר נשמע אולי כהשפעה של התרופות, אולי אחת מהתרופות שאתה נוטל עושה לך היי מסויים, שאינו מבוטא כמאניה מלאה, אלא כמצב מעורר. מה הרופא שלך אמר לגבי זה? אכן נשמע לי מלחיץ למדי, במיוחד כיוון שבקרוב כמו שסיפרת, תצטרך להיות מסוגל להתמודד עם זה. כשאתה מבקש מאבא שלך לבוא בדחיפות, זה מעיד על חרדה, לדעתי. אבל למה זה קורה לך, את זה צריך לברר. ומה עם הבעיה של האנגלית אצלך במחשב? ניסית את השיטה האולטימטיבית של איתחול למערכת? אם אתה הולך לstart -->control panel -->date, time, language.. העברית מופיעה לך שם? בקיצור, אריאל, אני מאמינה גדולה ביכולות שלנו לחזור לתפקוד מלא, גם אחרי תקופות ארוכות של קושי וסבל. יתכן ששינוי תרופתי יפתור לך את הבעיה וישיב על שאלת ה'למה זה קורה לי', נסה לעשות עם הרופא שלך ניסוי וטעיה עם הקוקטייל שלך. מאחלת לך בהצלחה בלימודים ובחיים בכלל. ראומה

הרופאים לא מבינים את זה. start -->control panel -->date, time, language language--->אין לי. תודה על הבהצלחה והרצון הגדול לעזור.

אמא שלי בת 76 סובלת ממחלות פיזיות האופייניות לגיל הזה. יתר לחץ דם, בעיות לב, וגם בפרקיסון. היא מטופלת בכל מיני כדורים. יש לה עובדת שמטפלת בה. היא מטפלת בה הרבה זמן ובתקופה האחרונה אמא שלי לפעמים משתפת פעולה ו"אוהבת" את המטפלת ולפעמים היא באה אליי בטענות שהעוזרת אומרת לה מה לעשות,ועוד כל מיני פעולות שליליות .אמא שלי איבדה את הבטחון העצמי ובאה לשאול אותי כל דבר כמו האם לקחת את הכדורים, מה לאכול, האם זה הזמן ללכת לישון וכו' אליי אמא שלי מתייחסת בסדר רוב הזמן אבל לפעמיים גם כועסת עליי או מאבדת כיוון , מחשבה והתמצאות לכמה דקות עד שאני מחזירה אותה למציאות לכאן ועכשיו. רוב הזמן היה בסדר גמור, היא פעולה, צלולה ובתקופה האחרונה יש ירידה מנטלית משמעותית לפעמים האם יש דרך לטפל בזה מלבד כדורים כי היא לוקחת הרבה מאד כדורים כדי לאזן את המצב הפיזי, או שזה מחלות הזדקנות ואין מה לעשות אלא תרופות להקל או ללמוד לחיות ככה? תודה שלי

שלום שלי לא לגמרי הבנתי למה בחרת דווקא להציג את שאלתך לפורום פסיכיאטריה. האם הסיבה היא השינויים במצב רוח של אימך? לי זה נשמע שהשינויים הם תהליך 'טבעי' של ההזדקנות, הייתי אפילו מעלה את החשד לאלצהיימר, ובכל מקרה נראה לי שאין משהו שתוכלי לעשות. תהליך ההזדקנות דומה ואף מקביל לתהליך ההופכי של התפתחות הילד- יש סוג של רגרסיה, גם בהבט המוטורי יש הדרדרות, וגם מה שתארת, שהיא מבקשת את אישורך, הוא די מוכר, ובטח שאינו פתולוגי. לסיום, מאחלת לשתיכן עוד שנים רבות של יחסי אם-בת, והרבה בריאות ראומה

תודה שענית. הסיבה ששמתי את השאלה כאן היא בגלל שהיא מקבלת רמרון או ציפרלקס (משנים לה מדי פעם לבדוק אולי משו משפיע יותר וגם בגלל הדכאון של המצב) וחוץ מזה היא מקבלת דקינט (ללפעמים משפיע על הפרקינסון), וחשבתי שאולי אחד מהדברים האלה הוא הסיבה להתנהגות הז.בכל מקרה, תודה רבה שענית לי ותודה גם על האיחולים. הרבה בריאות שלי

שלום, בפעם האחרונה שסירקתי את שיער ראשה של ביתי שמתי לב להתקרחות בקודקוד הראש לכיוון סיום הפוני. תחילה חשבתי שאולי זה משביל השיער או מסירוק לא נכון שלי אך בדיעבד גיליתי שביתי תולשת את שיער ראשה במקום זה. ביתי לא הכחישה ואף הודתה במעשה. לא שאלתי אותה מדוע היא עושה זאת אך הסברתי לה את ההשלכות של זה והפצרתי בה לחדול מהרגל זה. יש לציין שגם אני כשהייתי בת 9 תלשתי את שיער ראשי ומשאימי גילתה זאת והסבירה לי את ההשלכות ---הפסקתי מייד ומעולם לא חזרתי לעשות זאת שוב. אין לי מושג למה אני עשיתי את זה אז בזמנו, לא זכוא לי אם הייתי טרודה במשהו...הייתי בסוף כיתה ג'. שאלתי היא כזו, מה עליי לעשות על מנת להבטיח שהיא לא תמשיך ותתלוש את שיער ראשה על אף שהבהרתי לה? אני מניחה שהיא תולשת את השיער בשעות הגן כי בבית לא תפסתי אותה עושה זאת. האם עליי לעדכן את הגנת שתשים לב ותעיר לה במיקרה ותעשה זאת בגן? מה עושים? תודה, תהילה

לתהילה כיוון שאצל ילדים ישנן תופעות רבות שהן בתחום הנורמה ויתכן שמדובר על בעיה ויתכן שמדובר על דבר טבעי שיעבור מעצמו. לכן כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער, אנוכי פסיכיאטר המומחה למבוגרים. בכל אופן החוש אומר לי שלא כדאי למהר ולשתף את הגננת, חבל שהילדה תהיה חריגה ועדיף לתהיה ילדה רגילה בגן אם הבעיה לא חמורה מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת האם יכולה להיות ירידה עד כדי קיסה למרות שאני נוטל כבר 4 חודשים פרוזק עם דיפרקסן? התחלתי להרגיש קצת רע ואני לא יודע האם אני בפאניקה בגלל התקופה הקשה(5 שנים) שעברתי או שמא זה אכן חוזר.אני רוצה רק להדגיש שמיום שלישי האחרון התחלתי להרגיש את הפחד ועד היום זה לא ממש התגבר. אני גם לוקח קסנקס כמעט פעמיים ביום. רקע קטן...ניסיתי המון כדורים שלא עזרו ולכן ביצעתי ECT, 17 טיפולים שעזרו ובמהלכן נטלתי את השילוב שציינתי.. הרופא שלי אומר שמאוד מאוד נדיר שתרופה תפסיק לעבוד ועוד במקרה שלי מכיוון שאני נוטל 2 סוגים מאוד לא אפשרי ששניהם הפסיקו לעבוד. אנא חווה דעתך המקצועית,ד"ר הידש. תודה

לליאור אכן הרופא צודק שלא קורה שהשפעת התרופות יורדת. יתכן שישנה החמרה במצבך הנפשי ואחר כך תתאושש ולא תמיד יודעים את הסיבה מדוע זה כך. חייבים לחכות עוד קצת ולראות לאן הדברים הולכים כל טוב דר' גיורא הידש

לכתוב את הדברים הבאים.אם לא,אז סליחה. אני פשוט לא יודעת מה עובר עלי וזה ממש מלחיץ אותי. למי שכבר קרה אותי כאן יודע שאני מאובחנת כביפולרית ונצאת בטיפול תרופתי ופסיכותרפי. השבוע הזה הוא שונה מאוד מי מה שאני כבר חוויתי.נתחיל מההתחלה.. אני הולכת לטיפול בימי ראשון ובמקרה חרום מוסיפה עוד פגישה באמצע השבוע.היחסים עם הרופא המטפל בדרך כלל מצויינים וגם אם פגישה עברה לא הכי טוב אני פותחת את הנושא בפעם הבא ודברים מסתדרים.אני נמצאת אצל הרופא הזה שנים רבות ובגלל שאין לי יותר משפחה הוא הפך במהלך השנים למין תחליף אמאבא בשבילי.בשנה האחרונה התגרשתי והמצב הפסיכולוגי והפסיכיאטרי שלי החמיר.אני סובלת מהמון חרדות בנוסף להתקפים תכופים של מאניה ודיכאון.היו לי שני התקפים פסיכוטיים קצרות במהלך השנה הזאת ורק תודות לטיפול המסור לא מצאתי את עצמי מאושפזת. אני אמא לבן בגיל ההתבגרות ובעלת עסק עצמאי כך שאני לא יכולה להרשות לעצמי להשבר. נחזור למה שקורה השבוע,עד כמה אני כרגע מסוגלת לזכור. ביום ראשון הלכתי לעבודה וקרה איזה נזק בלתי צפוי לחלון ראווה.באותו הרגע נפלה עלי עייפות נוראית עד שלא יכולתי לתפקדבעבודה.בצהריים הלכתי לטיפול ופשוט לא היה לי כוח לדבר או להקשיב לרופא ורק רציתי הביתה.הוא החזיק אותי די בכוח שם עד סוף השעה הטיפולית ואפילו יותר.בקושי רב גררתי את עצמי הביתה ונפלתי למיטה.לא הייתי מסוגלת לזוז וביקשתי מהבן להחליף אותי.למרות כל הבעיות שלי זה היה הפעם הראשונה שלא יכולתי ללכת לעבוד.המינוס בלהיות עצמאי שאי אפשר לקחת חופשת מחלה ואי אפשר לא לפתוח את החנות.הבן עבד ואני ישנתי עד שהוא חזר.ישבתי איתו קצת וחזרתי לישון עד הבוקר.(ללא צורך בכדור שינה,מה שלא אופייני לי בכלל..). מאז כל יום אני קמה קשה בבוקר אבל עובדת עם פול מרץ במהלך היום וכשאני חוזרת הביתה אני מתרסקת מעייפות.ברגעים ללא תעסוקה עולים בדרך כלל מחשבות לא בריאות כמו דחף עצום לפציע עצמית וחשק להשיג סמים.(הפעם האחרונה שהשתמשתי במשהו לא חוקי היה לפני כ20 שנה.). היום המצב נהיה עוד יותר מבלבל.כל כך חיכיתי לנוח בסוף שבוע הזה אבל אני לא מסוגלת לשבת בשקט כמעט רגע.גם לכתוב פה כל כך הרבה בלי לזוז מהמחשב מרגיז אותי איכשהו.בעבודה הייתי חייכנית ויעילה שהיו לקוחות,הרבה מעל הרגיל.אבל שהייתי רק לרגע לבד הרגשתי דיכאונית וקושי במחשבה. עכשיו גם אין סימן כלל של התרוממות רוח כלשהיא והמחשבות מהירות כל כך שאני בקושי מבינה בעצמי מה אני חושבת.אני רק יודעת שאין לי שום דבר חיובי בראש.אני כבר לא חשה שום עייפות בכלל,אני לא מסוגלת לשבת לראות טלויזיה או לקרוא ספר...כל הדברים שחיכיתי להם שבוע שלם.אני מרגישה צורך לעשות ועשות וכבר הספקתי לנקות ולבשל לשבת ואני שונאת בכלל את כל עבודות הבית.למזלי הבן נמצא היום אצל האבא כי נראה לי שאחרת לא הייתי יכולה לסבול את כל הרעש והדרישות שלו (גיל ההתבגרות,כבר אמרתי) והיינו רבים. מה קורה לי????? האם מישהו יודע איך לשבור את המעגל הזה? א.

שבוע טוב א. על מה כתבת לנו בפעם הקודמת? האם התכנים השתנו (אני זוכרת אותך במטושטש, זוכרת שסיפרת על הבן ועל העסק ועל הגרושים, האם את זו שנכנסה לפלונטר סביב הגרושים?)? אני רוצה להגיד לך שכל הכבוד לך, על ההתמודדות, ועל ההצלחה, שאף על פי שבין השורות אני קוראת מידה של אכזבה מעצמך, נראה לי שזו אינה מוצדקת. נשמע שאת בתקופה שאת זקוקה ליותר תמיכה. בעבר יתכן שנעזרת בבעל והיום תמיכתו חסרה לך. האם תוכלי להכניס עזרה זמנית לעסק? חשוב שתקפידי על אוכל ושינה, ועל שעות שינה ויקיצה קבועות, גם במחיר של להחזיק עצמך ערה כשאת גמורה מעייפות, זה יקל עליך להעביר את התקופה הזו. העייפות שתארת שתקפה אותך ביום ראשון מעידה בעיני על אנרגיות נמוכות. אולי, כתוכנית מגרה, כדאי לך להכין חלופות לימים שאת חוששת מהם- נסחי אופציות נוספות, כולל במי תוכלי להעזר, בעסק ובבית, כך שחלק מהעומס ירד ממך. מעניין שפתאום, אחרי עשרים שנה מצאת עצמך חושבת על סמים. אני משייכת זאת לרצון לחזור לזמנים שאפשר היה, שלא היו כאלה מחוייבויות גדולות, ילד וכל זה, מין משיכה נוסטלגית לימים עברו. אבל.. אולי את גם זקוקה לאיזה איוורור. לצאת עם חברה לפאב, ולשבת, ולהשאיר בצד את המחשבות שמעסיקות אותך במשך היום. מאחלת לך אופטימיות, חוזק ואורך רוח. ראומה

הבעל ,למרות שהוא ראה בטיפול ובתרופות סימן לחולשה שלי,דווקא כן עזר.אולי בצורה משונה קצת..הוא אף פעם לא התעניין למה אני הולכת לטיפול או לוקחת כדורים ולפי דעתו זה היה סתם מיותר.אז כל השנים האלה איתו הרגשתי צורך להסתיר ממנו מה קורה איתי כי גם ככה הייתי החלשה בין שנינו.בגלל שהוא נשאר לי בן המשפחה האחרון הפכתי לתלויה בו.לא היה לי אומץ לעמוד על שלי כי הוא הצליח לשכנע אותי שאני סתם חלשת אופי אם אני צריכה טיפול וכדורים.זה גם הוריד לי המון מהביטחון העצמי ולא פיתחתי חבריות של ממש.בימים של דיכאון קשה פשוט המצאתי איזה מחלה רגילה וביקשתי ממנו להחליף אותי,מה שהוא גם עשה.עבדנו אז יחד בחנות.היה לי קשה עם זה שהאיש שאמור להיות לי הכי קרוב לא יודע עלי הרבה והדיכאונות רק החמירו.בסוף הוא זה שהתחיל לדבר על זה שלא טוב לו ורק אז קיבלתי אומץ להגיד לו שהוא חופשי ללכת. בהתחלה הרגשתי מין שחרור נעים.אני כבר לא צריכה לשחק אותה עליזה שרע ואין צורך יותר להסתיר את הכדורים והטיפול מאנשים אחרים.אפילו הרווחתי שתי חברות טובות בשנה הזאת.עדיין אין לי אומץ לגלות אפילו להן שאני סובלת ממחלה של ממש ולא רק מהבעיות הרגילות של אבל אחרי גירושין.אבל הן בעצמן דחקו בי לא פעם לבקש פגישה עם הרופא חוץ מהפגישה הרגילה.יצא שהן כמו מין רשת ביטחון בשבילי. בתוך פחות משנה גיליתי שאני לא צריכה את הבעל ושאני מסוגלת לתפעל את החנות לבד.יש ימים שהדיכאון משפיע אז אני מבקשת מאחת החברות להיות איתי ואני מסתדרת.במצב מאני אני הרי לא צריכה אף אחד,כי מרגיש לי שאין כמוני.המחירות במצב הזה באמת עולות בהרבה. אבל אם בתקופה עם האקס דאגתי לטפל במצבי רוח שלי כדי שהוא לא יקלוט אותם,היום זאת רק אני שאחראית עלי.השבוע הגעתי למצב שנמאס לי להתמודד ולטפל בעצמי.אני מקווה שבפגישה מחר אצליח להגיד לו מה עובר עלי ושלו יהיו דברים להגיד שיחזירו לי את הרצון להמשיך. תודה לך,ראומה,על התגובה

הפסיכיאטר נתן לי פעם רסיטל שלא עזר, אח"כ ונלה שלא עזר, ואח"כ עוד תרופות נגד חרדה ודכאון... אומנם כל התרופות עזרו לי נגד הדיכאון אבל נגד הדבר שהכי מפריע לי, שום תרופה לא עזרה. והדבר שהכי מפריע לי הוא דחיינות. אני דוחה משימות לימודיות. קשה לי במשימות לימודיות שבהן צריך להעתיק. בכתיבה מעתיקים. גם כשאני קוראת, אור הטקסט מועתק לרשתית וזו העתקה. הבעיה אצלי שבכל העתקה אני משתעממת וכך מאבדת קשב וריכוז. קיבלתי לאחרונה אדרונקס. האדרונקס נותן אנרגיה אבל לא עוזר לי נגד השתעממות בהעתקת חומר לימודי וגם לא עוזר לי נגד הדחיינות במשימות לימודיות. איזה קבוצות תרופות (משפחות גנריות) עשויות להשפיע (לשיפור) נגד : 1. דחיינות. הדחיינות שלי הפכה לאורח חיים (שהתחיל כהרגל אובססיבי לדחות משימות לימודיות עד אין קץ) 2. נגד השתעממות בהעתקת חומר לימודי. אודה על התייחסות לשני הנושאים. תודה.

דחיינית תשמעי.. השאלה שלך מוזרה בעיני. את אומרת שבכל מה שקשור ללימודים את דוחה את המטלות שלך, כיוון שאת לא סובלת להעתיק. אז קודם כל, למה שתרצי לקחת תרופות בשביל זה, למה בכלל ללכת לכיוון הזה של תרופות? הייתי אומרת שאולי יש לך איזושהי לקות למידה, שקשור לזה, והשאלה היא האם את מסוגלת להקשיב לאורך זמן, והאם את יכולה להשתמש בהקלטות, בהקלדה או בהקראה על מנת לעקוף את הבעיה. נראה לי שמה שאת זקוקה לו, ראשית כל, הוא לעשות איבחון במרכז ללקויות למידה, שם ידעו לאבחן מה הבעיה, וינחו אותך לכיוון פתרונות אפשריים- אלא לא יהיו בהכרח תרופתיים. אולי פספסתי משהו בהודעה שלך.. תקני אותי ראומה

שלום רב ממליץ לך לפנות לנוירולוג או לפסיכיאטר לאיבחון הפרעת קשב. אם התוצאה תהיה חיובית- הטיפול המומלץ הוא קונצרטה. בברכה

שלום, תודה למשיבים ואנימצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני סובל מאוד מח"ח ובעיקר בשבוע האחרון בו התחלתי עבודה חדשה ואני כל הזמן מתוח ואדום בעור הפנים.רופא משפחה רשם לי ציפרלקס וכן אלפרליד כדי שיעזור בינתיים וגם יסייע לי בלילות בהן יש לי קשיי שינה או התעוררות באמצע הלילה בלי יכולת להירדם שוב וזה נוראי כי רק מגביר הלחץ. שאלתי אם ציפרלקס אכן יעילה לטיפול בבעייתי ולהרגעת המתח והלחץ מהעבודה החדשה שהיא כמובן בגלל הח"ח?תוך כמה זמן ארגיש הטבה? כמו כן,האם אני יכול לקחת אלפרליד בינתיים בבוקר להרגעת המתח ביום עבודה עצמו ואילו קלונקס לפני השינה בלילה כי גיליתי שקלונקס כן מסייע לי לישון ואלפרליד 0.5 לא. האם השילוב הזה תקין? אשמח למענה ותודה.

שלום רב תיאורטית הכל אפשרי אבל לא נכון לשלב בין קלונקס ואלפרליד (קסנקס). מדובר בשתי תרופות מאד ממכרות עם אותה השפעה טיפולית. הייתי ממליץ לך לפני השינה לקחת זודורם או בונדורמין שמשפיעים רק לשעות של הלילה. הקלונקס משפיע 24 שעות ולכן הוא איננו מומלץ לבעיות שינה. הציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי שבועיים. בברכה

למתן תודה לדור ואנימצטרף לדבריו שעדיפה תרופה לשינה מאשר תרופה שנוגדת חרדה (ולכן גם מאפשרת את השינה). כל טוב דר' גיורא הידש

בעניין כדורי הציפרלקס , רספירדל ומירו. אני לוקחת חצי מירו אחד רספירדל בערב ו3 ציפרלקס ביום. יש לי בעיית שינה חמורה ולכן אני מטופלת. אני עוסקת בספורט יומיומי. אני לא שמנה בכלל אבל התיאבון אצלי גבר מאוד בחודשים אלו. מדוע? מה אפשר לעשות?

שלום רב 1) במקום ציפרלקס אפשר להחליף לפרוזק. 2) במקום מירו אפשר להחליף לטרזודיל. 3) במקום ריספרדל אפשר להחליף לגאודון. פרוזק, טרזודיל וגאודון בעלי אותה השפעה טיפולית אך לא גורמים לעליה במשקל ו/או השמנה, להבדיל מהתרופות שאת לוקחת כיום. אפשר כמובן לבצע רק חלק מהשינויים ולא את כולם. בברכה

מחפש פסיכיאטר לבחור כבן 20 באזור השרון.

שלום רב פסיכיאטרים מומלצים באזור השרון (רעננה-הרצליה)-הם ד"ר מיכאל פולאק 09-9540204 ד"ר שלמה מנדלוביץ 097742950 ד"ר שמואל קרון 0507807074 ד"ר חגי חרמש 09-9582662 [ייתכן ששני האחרונים הם כבר פרופסורים] כולם מנהלי מחלקות ומטפלים טובים. ניתן לקבל החזר של עד 80% מהביטוחים המשלימים של קופ"ח עד 3 ביקורים בשנה. בברכה

שלום, אני מחפש המלצה חמה על פסיכיאטר מעולה באזור השרון. הטיפול הוא לבחור כבן 20 הסובל מחרדה כנראה דיכאון כ חודש ימים. תיפקוד יומ יומי לקוי למשל תזונה ולימודים. לעזרתכם הדחופה אודה.

שלום לבחור אני ממליצה בחום על על ד"ר טל וייצמן מתל אביב, הכי טוב שיש בתל אביב הוא עובד עם קופ"ח מכבי וגם באופן פרטי בברכה ריקי

שלום רב פסיכיאטרים מומלצים באזור השרון (רעננה-הרצליה)-הם ד"ר מיכאל פולאק 09-9540204 ד"ר שלמה מנדלוביץ 097742950 ד"ר שמואל קרון 0507807074 ד"ר חגי חרמש 09-9582662 [ייתכן ששני האחרונים הם כבר פרופסורים] בכל אופן, כולם מנהלי מחלקות ומטפלים טובים. ניתן לקבל החזר של עד 80% מהביטוחים המשלימים של קופ"ח עד 3 ביקורים בשנה. בברכה

שלום לד"ר שוב יש לי חוץ מדיכאון אי שקט ועצבנות. בנוסף ירידה ביכולתי הקוגנטיבית. לדעתי אין לי סכיזופרניה.(אולי סממנים שטיני יודע..) ירד לי הזכרון והריכוז.. כמו כן בעיות שינה-נטילת בונדומין ונוקטורנו בלילה. לאחר בעיות עם פרוזק ואדרונקס הפסקתי לפני 5 שבועות אותם. כרגע פסיכיאטרית המליצה לי לקחת כדור פרפנאן 1 ליום (8 מ"ג) כיוון שזה לפסיכוטיים זה מפחיד.. האם יש נסיון של פרפנן על אנשים לא פסיכוטיים/סכיזופרנים? האם זו תרופה בטוחה? האם יש מקרים שגרמה נזק למח/לגוף בטווח ארוך?

שלום רב אתה מדווח על דיכאון בשילוב אי שקט ובעיות שינה. בכזה מצב התרופה המומלצת היא רמרון. פרפנן איננה מיועדת למצבים הנ"ל ואכן יש איתה סיכונים רבים. תבקש מהפסיכיאטרית לשקול לתת לך רמרון במקום פרפנן. בברכה

לבדס תודה לדור, נכון שהפרפנן אינה רשומה לדיכאון אבל הניסיון הקליני מראה שזו תרופה עדינה ועשויה לעזור. הסיכון העיקרי עם הפרפנן הוא תנועות לא רצוניות בשרירים, אבל רואים את התופעה הזו, כך שאם יש את התופעה אפשר להפסיק את הפרפנן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי הנני לוקחת בקביעות זייבן לדיכאון ורטלין לה"ק (הכל כמובן דרך רופא) עכשיו אני לפני טיפול שיניים עם טשטוש - סדציה, וממחר אני אמורה להתחיל לקחת סטרטרה, כדי שיחליף בסופו של דבר את השניים האחריםף האם ידוע לכם אינטרקציה בינ התרופות לסדציה שעלולה להיות מסוכנת.?

לענת בטח לא הייתי לוקח ריטלין (מעורר) לפני טיפול עם טשטוש, גם את הזייבן הייתי מפסיק ליום למרות שאין הפרעה ממשית. את הטיפול בסטרטרה הייתי דוחה ביומיים עד הפסקת השפעת הטיפול בשיניים, בסך הכל אין מה למהר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דר שאלתי היא כזו : הנני לוקחת מזה חצי שנה ציפרלקס מירו ורספירדל בכל יום . האם אחת מתופעות הלוואי של אחת מהתרופות היא עלייה בתאבון. הדבר מאוד מפריע לי וגורם לי להשמנה. האם יש תחליף? תודה

שלום רב כ"א מהתכשירים שאת לוקחת יכול לגרום לעליה בתיאבון (בדרגות שונות) ובוודאי ששלושתם ביחד. איזה מינונים את לוקחת?, מה הסיבה הרפואית לנטילה של כ"א מהם?, האם ניסית לעשות דיאטה או פעילות גופנית?, תזכרי שבשורה התחתונה לא משמינים מכדורים אלא מאוכל. בברכה

לרוית תודה לדור וכל התכשירים עלולים לגרום לעליה במשקל, כאשר הסדר של ההשפעה הוא קודם כל המירו-רסיטל-רספרידל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית ולפני כשנתיים טופלתי בכדורים מממשפחת ה-SSRI. לאחר שניסיתי חלק מן התרופות ולא הורגשה שום הטבה, המליץ לי הפסיכיאטר לנסות אפקסור. בתקופה ההיא טסתי לחו"ל ולא נטלתי שום כדור. כאמור, מזה כשנתיים אני ללא כדורים ובחודשים האחרונים הסימפטומים של האו סי די התגברוץ החלטתי ללכת לרופא המשפחה ולבקש מרשם לאפקסור. הרופא נתן לי מרשום ל-37.5 מ"ג למשך חודש. שאלתי היא מהו המינון שבד"כ עוזר לסובלים מההפרעה. אשמח לשמוע כל מי שהתנסה בתרופה בדבר השפעה, תופעות לוואי וכו'. דניאל

רציתי להוסיף ולשאול האם יש הבדל בתופעות הלוואי במישור התפקוד המיני בין אפקסור לבין תרופות מקבוצת ה-SSRI. האם בעוד שאלה האחרונים עשויים "רק" לגרום לעיכוב בשפיכה, באפקסור יכול לגרום לקושי בהשגת זקפה? תודה.

שלום רב אפקסור ניתן ל-OCD בעיקר במצבים קומורבידיים, כלומר כאשר יש הפרעה נוספת (כמו דיכאון). המינון הנדרש הוא מינון גבוה -225 מ"ג ומעלה ליום. אם קיבלת אפקסור רגיל אז 75 מ"ג כפול 3 פעמים ביום. בברכה

שלום לדור, אין אצלי תופעות של דכאון. בזמנו, הפסיכיאטר המליץ על אפקסור כי רסיטל, פבוקסיל וכו' לא הואילו (במינון מקסימלי). האו סי די אצלי לא חמור מאוד, אך גם לא קל. אשמח לשמוע התייחסות לתופעות לוואי.

שלום אימי בת 82 שאובחנה ע"י פסיכוגריאטר כסובלת מדמנציה מקבלת 125 מ"ג סרוקוול(50 בוקר 50 צהרים 25 ערב) ,,,לפני השינה 25 מ"ג טרזואודיל לאחרונה הוסיף חצי כדור רסיטל בגלל חרדות בלתי פוסקות לשלומם של הילדים שאלה : האם אין אנטרקציה שלילית בין הכדורים הנ"ל בין הרסיטל לטרזודיל,או בין הסרקוול לכדורים האחרים תודה מראש רק בריאות ושמחה

הטרזודיל יכול להגביר תופעות לוואי של סרוקוול. כמו כן, הטרזודיל הוא נוגד דיכאון בדומה לרסיטל. האם הסרוקוול לא מספיק לה כאמצעי לשינה? ייתכן שכדאי לנסות לקחת את רוב הסרוקוול בערב ובצורה כזאת להוריד את הטרזודיל.

לחיים הטזודיל ניתן כנראה בגלל הפרעות בשינה ואין לו משמעות נוגדת דיכאון. פרט לכך אין "אינטראקציה שלילית" בין התרופות הללו, פרט לכך שבסך הכל היא נוטלת תרופות רבות, יתכן שמצבה חמור (לא פירטטת) אבל אני מקווה שבעתיד מצבה ישתפר ותוכלו להוריד במינונים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 34, לוקחת ציפקלקס 10 מ"ג כחצי שנה ולפני זה לקחתי עוד חצי שנה פלוטין. הסיבה לנטילת הכדור היתה דיכאון קל מאוד. כיום אני רוצה לנסות להיכנס להיריון. השאלה - כמה זמן לפני עלי להפסיק בנטילת הכדור, ובנוסף - כיצד להפסיק? בבת אחת או בהדרגה כלשהי? אשמח לקבל ממל תשובה. בברכה, ליאת

לליאת אכן אם המצב הנפשי היה קל ולא חמור עדיף הריון ללא תרופות למרות שכנראה ציפרלקס בטוחה בהריון. כדאי להפסיק באופן הדרגתי במשך כשלושה ארבעה שבועות. אחר כך אין חשש להכנס להריון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכם... ראומה- את בכלל מפתיעה אותי כל הודעה מחדש. וד"ר הידש- סמים במידה יכולים לעזור?! האמת היא שאני חזרתי בי מהשאיפה להיות מואר, כרגע אני ממש לא רוצה להיות מואר, אני רוצה להיות מאושר. גם לא מחפש שליחות, ולא להציל את העולם. כשהייתי במרפאה לפני האישפוז השני שלי, והייתי במצב פסיכוטי, העברתי הרצאות שלמות לאנשים שם. הסברתי למישהי שאני חייב לספר לספר לה את מה שיש לי לספר לה. היא אמרה לי שאני לא חייב כלום. וזה נכון- אני לא חייב כלום. האמת היא שלא ממש חשבתי שאני המשיח בבפעם הראשונה, אבל חשבתי שאולי אני סוג של משיח, שיש רבים כמוהו, אבל בהודעה שלי הבאתי את המשיח רק כדוגמה, ואתן דווקא התייחסתן לזה כמשהו מרכזי, אולי כי זה חלק מרכזי מהפסיכוזה של תמי. חלק מרכזי בפסיכוזה שלי היה הרעיון של גן עדן. ובכן, חשבתי שאני בגן עדן. כן, נשמע די דבילי למען האמת, עם כל מה שקורה מסביב. אבל אני הרי לא מטומטם. החוויה שלי הייתה של גן עדן, שהוא בו בזמן גם גיהנום. גן עדן לי ולמי שנמצא במצב שלי (ויש רבים כאלה), גיהנום למי שלא נמצא במצב הזה. מצד שני, מי שבגיהנום יכול לעבור בקלות לגן עדן. בית החולים הפסיכאטרי היה בשבילי מעין אשראם, מקום שבו לומדים לעבור ממקום אחד למשנהו, מהגיהנום לגן עדן שהוא העולם הזה כמו שהוא. כמובן שהמטופלים כאן הם המטפלים, והמטפלים הם המטופלים. הרעיון של מקום שכולו טוב בעולם הבא לצדיקים, ומקום שכולו רע לחוטאים, נראה לי כמו הטעיה מכוונת. וגם הרעיון של צדיק ורע לו, שיהיה לו טוב בעולם הבא. מה שיש- הוא מה שיש. כל השאר הוא דימיון, שבעתיד יכול להפוך למה שיש- אבל בעולם הזה. מה עושה את ההבדל בין שני המקומות האלה שנמצאים באותו הרגע ממש באותו מקום? ויקטור פרנקל מדבר על משמעות לחיים, אבל זה בכלל לא מה שאני הרגשתי שם או כאן. הרגשתי שמה שעושה את ההבדל הוא.... יצאתי לעשן סיגריה כדי לחשוב על איך להמשיך את המשפט. איך אני יכול להמשיך את הטיעון בעולם שהיו בו מקומות כמו אוושויץ? האם אנחנו יכולים לדמיין גיהנום גרוע מאוושויץ? האמת היא שאני לא מתרגש יותר מדי מאוושויץ. זה היה מוות. זה קורה גם היום לאנשים. חשבתי כמה פעמים על האם הייסורים שאמא שלי עברה לפני שהיא מתה במשך שנתיים וחצי גרועים מהיסורים של בן אדם באוושויץ? ההבדל כאן הוא בין רצח, מוות שמגיע בידי אנשים, למחלה, מוות שמגיע מהטבע או מאלהים. ולמה ההבדל הזה כל-כך משמעותי לנו? ובכל זאת, גן עדן? איך אני אסביר את זה..(:...כמובן, למה לי להרהר במחשבות חולניות של המטורף שהייתי? חשבתי שטויות, ואני עד היום נוטל תרופות שמונעות ממני לחשוב שטויות. כמו האח במחלקה ששאלתי אותו למה התרופות, ואמר לי שהן כדי לסדר לי את המחשבות בראש. ובכל זאת... הכל באשמתך ראומה...(:...אני אחשוב על זה עוד ואנסה להסביר, זה ילווה אותי בימים הקרובים. בברכה מיכאל

מיכאל קודם כל, גם אתה הפתעת.. ואני בכלל לא הבנתי במה אני מפתיעה אותך, בבקשה תסביר. דבר שני, אני מנסה לקרוא בין השורות שלך, להבין את הלך הרוח המפוזר שלך, אם אתה מרשה לי לקרוא לו ככה. סלח לי, ויסלחו לי יתר הקוראים על הפרגמטיות (ויש שיאמרו אולי, על השחצנות)- מה שכולנו רוצים זה להיות מאושרים. כל אחד בוחר לו את הדרכים משלו להיות מאושר. אחת רוצה להביא שלום. אחר רוצה לעשות המון כסף, אחר מעוניין לחקור את התרבויות ביערות הגשם.. יש מי שתעשה הכל בשביל ילד, אחר בשביל ההורים שלו, וכו'- וכו'. כך שכשאמרת שאתה לא רוצה להיות מואר, אלא להיות מאושר, לא אמרת כלום. העניין הזה עם הארה, לפי איך שאני מבינה אותו, הוא רצון לחיות עם הבנה לחיים שלנו. ואכן, יש אתגר גדול ברצון הזה. איך נבין עולם שבו כדי לחיות אנחנו צריכים להרוג? איך אפשר להבין עולם שבו ילדה בת 13 נמצאת מתה בשרותי בית הספר? אני לא יכולה להבין. וגם, שליחות, או הרצון להציל את האנושות, נולדים כשיש לנו מטרה, וכשיש לנו הגדרה עצמית. נשמע לי לכן, שאם אבקש ממך לתאר את עצמך, תתקשה בכך. ענה לי: מי אתה, מיכאל? ואם להמשיך ולענות לך בנקודות, אז- אתה אכן לא חייב כלום. לא לנו, לא לאנושות, במידה מסויימת גם לא לך. אתה יכול לחיות את חייך בעגמומיות, בהעדר הגשמה עצמית, ברצון להגיע לאקורד הסיום. אבל אתה יכול גם לא. הבחירה בידיך. אבל השאלה, אם הגענו ל'אדם מחפש משמעות', היא מה יקרה, אם חלילה תפרוץ פה מלחמה כזו שכל העם יהיה צבא, יהיה בשר תותחים. האם תאבק על חייך, האם תמצא בקרב משמעות, האם תרגיש איזשהו ייעוד, מה תהיה המטרה שלך. דווקא איך שחתמת את ההודעה שלך עניין אותי. הקטע עם הסיגריה. חשבת פעם מה הקטע עם עישון? למה בעצם יש לנו צורך להדליק סיגריה? מה זה נותן לנו? אני מניחה שחשבת על זה פעם, תוך כדי עישון..:-) אני הגעתי לתובנה הזו: סיגריה טובה להעברת זמן, ולהעברת שיעמום. סיגריה טובה לרגעי מבוכה, לרגעים שצריך מנוחה או הפסקה, לרגעים שאתה רוצה להתייחד עם כלום- עם הנשימה שלך בלבד. תגיד לי אם זה נכון גם אצלך. זהו, אם לא היינו בפורום הראוי לצינזור הייתי כותבת כמה תובנות נוספות לגבי עישון שלא של סיגריות, וכאן אסיים, הבטן מקרקרת לי, אני הולכת לצרוב כמה תפוחי אדמה על הפלנטה. שיהיה ערב ברוח טובה. ראומה

הי ראומה... הפתעת אותי במובן הזה, שהצטיירה לי תמונה מסויימת שלך בראש, כבן אדם שהוא רציונלי, מפוכח ושמרני, והפתעת אותי גם בכך שהעלת את הנושא הזה וגם בדברים שאמרת לי באופן פרטי, כי התמונה הזו התערערה. סיגריות הם גועל נפש צרוף. אינני מרוויח מהם כלום! סתם גועל נפש. למה אני ממשיך לעשן? כי אני מכור ללא תקנה. אני לא מסוגל להפסיק. אני משועבד להם. האמת היא שהייתה לי תיאוריה שלמה על סיגריות במהלך הפסיכוזה. תראי- את נתת דוגמה של הרצח המזעזע שדווח עליו היום. אני נתתי כדוגמה את השואה ואת המוות שלי אמא שלי. כשכתבתי בהודעה שלי שאולי מה שחשבתי בפסיכוזה היה דברים בטלים של מטורף, התכוונתי לזה לגמרי ברצינות. יכול להיות שאלה היו שטויות גמורות. אני פשוט מנסה להבין ביני לבין עצמי בעזרתכם מה מזה היה שטויות גמורות. לרצות להיות מאושר זה טריוויאלי- ברור. השאלה איך להיות מאושר? זו אולי לא איזו שליחות או שאיפה גרנדויזית וזו בוודאי לא שאיפה מקורית. נו, אז מה? זו השאיפה שלי. מי אני? אני בן אדם. קודם כל בן אדם. במקרה נולדתי יהודי וישראלי. לא בחרתי בזה, ואינני רואה בזה עקרון מנחה לחיים שלי וגם לא שליחות . אני לא מוכן למות כדי להיות יהודי או ישראלי. אם תהייה מלחמה, לא אגוייס, יש לי פרופיל 21, אני מניח שאני אתנדב לעזור בעורף אם ירצו את העזרה שלי בתור בן אדם, כי חשובים לי בני האדם סביבי. אני אכתוב על זה עוד כשיהיה לי פנאי... מיכאל

מיכאל רק רציתי להגיד לך שאני אוהבת את הרעיונות של המטורף שהיית, ושל השפוי שהנך... זה שהמטופלים מטפלים במטפלים, זו אמת שראיתי הרבה פעמים מנסיוני- בשני הכובעים... וגם זה שגן העדן והגיהנום הם נקודות התייחסות שונות לאותה מציאות. אהבתי גם את היצירתיות שבלהפוך בית משוגעים לאשראם... אחלה רעיון ... מה דעתך להקים בית מרפא לחולים פסיכוטיים שנקרא לו האשראם של תמי ומיכאל? ראומה, רוצה להצטרף? נעשה שם הרצאות על המשיח, על גן העדן האבוד מול גיהינומי העולם, על סמים ותודעה- בהשראת דר' הידש, על העולם שייך לנשים למשוגעים ולהומוסקסואליים... ועל מה שרק ימציא מוחינו הקודח... ובינתיים הייתי אצל פסיכיאטר בעבודה וזה עבר בשלום. פגישה חד פעמית בהחלט לצורך כיסוי תחת של המערכת. לפעמים במקום לשים כיסוי ראש, אנשים צריכים לכסות את התחת... ככה זה... לילה טוב תמי.

תמי'לה.. אני לא נראה לי פרטנרית טובה לבית חולים/ אשראם מהסוג הזה... בתור מישהי עם רקורד של עשרת אלפים (!!!) זריקות- שאני עשיתי לאחרים, סביר שאמצא את עצמי עם מזרק ביד .... :-) אז אני לא משוכנעת שלזה התכוונת.. לילה טוב עם חיבוק ונשיקה ראומה

הי תמי... כן, נקים אשראם. את תהיי הפסיכולוגית. ראומה תהייה מתמחה בפסיכיאטריה, וד"ר הידש מומחה מייעץ. ואני אהיה קליינט סמוי, מטפל שמתחזה למטופל. דור ייעץ לנו בעינייני תרופות. אני כמובן בוחר בתפקיד הכי מוצלח מבחינתי, כי לכם יהיה הרבה אחריות, ואני אוכל לרקוד לי להנאתי מסביב לחולים ולשוחח איתם על כל מיני דברים. מתשחק לי עכשיו להסתכל קצת בהודעות שלי מתקופת הפסיכוזה השנייה. מעניין אם המנוע חיפוש ימצא לי דברים.... טוב, נשתמע מיכאל

הי פורום עשיתי חיפוש בפורום וגילית שאני נמצא כאן מה21.10.2004!! שזה בדיוק שבוע בערך לפני האישפוז השני שלי שהיה בכפייה. אוף, זה לא יאומן. יש כאן בפורום תיעוד מלא של כל הפסיכוזות שלי, ואני צריך עכשיו לשבת ולקרוא את זה. אשכרה שנתיים וחודשיים.... בברכה מיכאל

שלום דוקטור, שבוע הבא אני נפגש עם הפסיכיאטר שלי, אך לפני כן תהיתי אם זה אפשרי לצרוך גם אדרונקס וגם קלונקס באותו הזמן. בעבר צרכתי קלונקס בכדי לישון יותר טוב בלילה. כיום אני צורך אדרונקס, 4 מ"ג. הבעיה היא שכרגע אני משלים בגרות במתמטיקה 5 יח' בקורס של מספר חודשים, ואני מוצא את עצמי מתקשה לתפקד בין הלימודים המלחיצים לעבודה, אותה הורדתי לחצי שבוע, שלא מספיק בדיעבד, ואולי מגדיל את הלחץ בעבודה. גם בלימודים עצמם אני מתקשה להתגבר על החומר, דבר שגורם לי לתסכולים מסוימים במהלך היום. כמו כן אני מרגיש לעיתים שאני מאבד את התאבון, ובמידה מסוימת גם לפעמים חש בחילות אחרי האוכל. שלא להזכיר גם עייפות כרונית, שבטח נובעת מהמתח האישי הנוראי שאני נמצא בו כרגע, שגם לא מאפשר לי לישון טוב בלילה (מה גם שאני הולך לישון מאוחר בגלל הלימודים, עבודות בית וכו' ומתעורר מוקדם בשביל העבודה). העניין התחיל מאבחון מקצועי שעשיתי בעבר, והיום אני לא בטוח יותר במסקנות של האבחון הזה לגבי, ומטיל בספק גדול ביכולות של אבחון כזה להוות גורם אמין, או מכוון באיזשוהי דרך לגבי. הברוך בעניין הזה גורם לי לתהות מחדש לגבי הכיוון שאני רוצה לפנות אליו בהמשך החיים. למרות שאני כבר בן 27, אני מרגיש די חסר אונים ואין לי יותר מושג מה אני רוצה לעשות בהמשך, או אם בכלל מתאים לי ללכת בכיוון הנוכחי של לימודי הנדסה. לפעמים אני מרגיש "על סף קריסה", ולא הייתי ממהר להשתמש בביטוי שכזה מבלי ממש להרגיש כך. אני אפילו מרגיש יותר מבודד מבדרך כלל, לא יוצא מהבית פרט לעבודה או לימודים. (לא שבדרך כלל אני יוצא מהבית לדברים אחרים). אבל באופן עקרוני, אני יודע שאני צריך לעשות משהו כי המצב הזה לא יכול להמשך, במיוחד העייפות הכרונית הזו, שמשאירה אותי מותש ומשפיעה על היכולת שלי ללמוד ועל האינטרקציה שלי בעבודה.

שלום רב לא כתבת איזה מינון של קלונקס? קלונקס לא מומלץ כאמצעי לשינה כי ההשפעה שלו נמשכת 24 שעות. אם אתה זקוק להרגעה למשך כל היום זה משהו אחר. הקלונקס מוריד את היכולת להתרכז ולהיות עירני לעומת האדרונקס שעושה ההיפך. בסה"כ השילוב מותר תחת פיקוח רפואי. בברכה

לטייגר אני מבין שאתה עמוס מאוד, עייף וגם מתלבט. אם הבנתי נכון כעת אתה צריך לסיים את הבחינות, אולי כדאי לשים את ההתלבטויות בצד, לסיים את הבחינות ואחר כך להמשיך ולהתלבט? אחרי הבחינות אולי כדאי לפנות גם לטיפול פסיכולוגי-פסיכותרפיה כדי להכיר טוב יותר את עצמך ולדעת מה מתאים לך? כל טוב דר' גיורא הידש

בבוקר, בצהריים, בערב? לפני ארוחה או אחריה? תודה

לפני שש שנים לקחתי פרוזק בהמלצת פסיכולוגית- לתקופה דיי ארוכה, אבל למעשה הכדור לא עזר לי. לפני שלושה שבועות התחלתי לקחת רמוטיב בהמלצת פסיכיאטר- בנתיים ללא שיפור ניכר. השאלה שלי היא אם פרוזק לא עזר אז גם רמוטיב סביר להניח לא יעזור? כי הרבה פעמים מוזכר שהם תרופות זהות- רק שרמוטיב בד"כ ללא תופעות לוואי. תודה יפית

ליפית לא, אין מדובר בתרופות זהות. מדובר בשתי תרופות נוגדות דיכאון ושתיהן פועלות על הסרוטונין. עד היום לא ידוע מה החומר הפעיל והעוזר ברמוטיב ומדברים על כ-15 חומרים פעילים בעוד אשר הפרוזק היא מולקולה אחת. בכל אופן יתכן שהפרוזק לא מתאים לך ודווקא הרמוטיב יתאים. בהצלחה כל טוב דר' גיורא הידש

אני קראתי שהרמוטיב הוא תמצית של צמח ההיפריקום (צמח סנט ג'ונס )

כמה זמן ניתן להשתמש בתרופה זיפרקסה והאם נדרש לעשות הפסקה בטיפול ולעבור אבחון מחדש?

למרים אין צורך בבדיקות או אבחונים מיוחדים עם זיפרקסה. מדובר על תרופה יעילה ובטוחה. רק תשימי לב למשקל וכדאי לבצע בדיקות דם לסוכר ושומנים בדם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 33 סובל מהפרעה בי פולרית, מטופל בליתיום ומאוזן. יש לי בעיה שאני לא מצליח לפתור והיא קושי ביצירת קשר אינטימי עם בנות זוג, חשש ממחויבות, חשש מאיבוד שליטה וכו", לא היו לי קשרים יציבים בחיים, אני מודע לעובדה שיש לי בעיה ריגשית. החלפתי 5 פסיכולגים ב 7 שנים ,הפסקתי בגלל איבוד עיניין. טופלתי בשיטה הפסיכודינאמית, חשבתי הפעם להחליף למטפל/ת שמטפלים בשיטה התנהגותית קוגניביטית, אם אני סובל מהפרעה אישיותית האם טיפול זה יכול להיות אפקטיבי האם משימות בטיפול יכולות לעזור?,אני יודע שמה שחשוב זה הכימיה עם המטופל ,אבל לא ממש בא לי שוב לטחון מים ולדבר פעם נוספת על העבר שלי. אשמח לתשובה

אלמוני יקר העייפות מלדבר על העבר ממש מוכרת לי. אני דווקא מאמינה בתכלס. לפעמים דרך ביצוע משימות ותיכנון יעדים ניתן ממש לשפר את החיים. אולי בהתחלה המצב רוח עוד ירוד, אבל כשעושים בתכלס, עצם העשייה משפרת את ההרגשה ונותנת חוויה של הצלחה ושל מסוגלות. אפילו לא חייבים ללכת לפסיכולוג. אפשר לקחת קוצ'... מכיר את הקוצ'ינג? לא בטוחה שזה לא יעיל לפחות כמו טיפול קוגניטיבי- התנהגותי. לקבוע יעדים, לתכנן תוכניות, לעבור מלדבר ללעשות... יש גם הרבה הוכחות מחקריות על היעילות של שיטות טיפול קוגניטיביות- התנהגותיות לעומת שיטות דינאמיות. אז- לך על זה... אולי ככה תמצא מהר יותר חברה? סופשבוע טוב תמי.

לאלמוני תודה לתמי ואני בהחלט מצטרף לדבריה שחשוב להתחיל עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיעילותו הוכחה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור הידש (שבעבר עזר ועודד אותי מאוד בפורום). בת 29.5 הייתי מטופלת לפני שנתיים בערך בלוסטרל, חצי כדור מ- 30 מ"ל למשך שנה וחצי ,פחות או יותר, בעקבות התקפי חרדה. (ללא דיכאון). בסופו של דבר זה עבר והפסקתי את הכדורים. כאמור-עברו כשנתיים בערך ללא חרדה. לפני שבוע ילדתי את בתי הבכורה. כל ההריון עבר ללא חרדה בכלל. להיפך. הבעיה היא שעכשיו לאחר הלידה אני מרגישה לחץ, הבטן מתהפכת לי, קשה לי לישון גם כשאני סחוטה מעייפות (כי אני בקושי ישנה), ואני מזהה שהחרדה חוזרת.(שוב ללא דיכאון). אני שוקלת לחזור לקחת את הלוסטרל. שאלותיי הן האם זה הגיוני שהכל יחזור לאחר לידה, האם הלוסטרל מרדים (אני צריכה להיות ערה הרבה) והאם זה תופעה שיש להרבה אמהות טריות. תודה רבה, ליאת

ליאת בלי להיות (עדיין) אמא, אני יכולה לומר לך שמה שאת חווה מאפיין כמעט כל אם צעירה, ובוודאי שלאחר לידת הילד הראשון. אולי יקל עליך לדבר גם בפורומים של הורים, אך אני מניחה שכעת הבעייה העיקרית היא המחסור בשעות שינה שעלול להוביל לחרדות. את רק בהתחלה.. עדיין מותשת מהלידה בוודאי, עדיין כואבת מהתפרים, הגוף שלך עוד לא חזר לעצמו לאחר הטראומה שחווה. תתני לעצמך את ההנחות שאת ראויה להן. זה הזמן להעזר הרבה בבעל, אולי גם יעזור לכם להתייעץ עם זוגות אחרים, לגבי איך הם פתרו את העניין של חוסר השינה, שאי אפשר לדלג עליו- אם זה לתת לתינוק חלב ששאבת (למיטב ידיעתי זה מתאים יותר לגיל מאוחר יותר, שהשרירים של היניקה שלהם יותר מפותחים, אבל אולי דווקא להפך, אולי קל להם יותר לשתות מבקבוק, שווה לבדוק), או תחליפי חלב, אותם גם בעלך יוכל לתת, אולי יהיה לך יותר נוח לשים את התינוקת לידכם במיטה, ואולי דווקא בחדר השני עם שמרטף.. אני הייתי מציעה לך לחכות קצת עם התרופות, תני לעצמך הזדמנות לעבור תקופה קשה ומלחיצה זו ללא הקביים ששימשו אותך בעבר. שיהיה לך בהצלחה, ותחשבי על זה כקושי שתוך מספר חודשים יפתר מאליו. ! ראומה

לליאת תודה לראומה ואכן התחושות שאת מרגישה שכיחות מאוד אחרי לידה ובמיוחד אחרי לידה ראשונה. כמובן שאת ערנית יותר למצבך הרגשי והחשש שחרדות יחזרו קיים אצלך. אין ברירה אלא לחכות ולראות לאן הדברים מתפתחים, סביר שהם יחלפו במהרה אבל יתכן שהתחושות הללו עם חוסר השינה ישארו עוד קצת. תקבלי את העצות של ראומה, ובטח שישנם אנשים קרובים שעוזרים לך, אני מאמין שעם מנוחה וחום תרגישי מהר טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

על ההיענות והאמפטיה. אכן, שכחתי לציין: אמי בת 47 ואינה עובדת זו השנה השלישית. זוהי הסיבה העיקרית ה'מנציחה' את המצב, העובדה שהיא מקבלת קיצבה ופנסיה, ולא מאמינה ביכולתה לשוב לעבוד ולהשתכר. אנחנו גרים באיזור המרכז, וביה"ח אשר שלל את אפשרותה להתאשפז הוא באר יעקב. דור - הבעיה בללכת לפסיכיאטר אחד קבוע, זו היענותה של אמי. היא לא משתפת פעולה, ונדמה כי תעשה עכשיו הכל כדי להתחמק מטיפול אמיתי ואינטנסיבי, כי היא מפחדת לעבור את זה בבית. תמונת המצב עכשיו היא ייאוש טוטאלי, שהחשש שלי שיוביל לניסיון אובדני נוסף. כמו כן, האמן לי שלאחר שניים שלושה ביקורים אצל פסיכיאטרים שונים, מערכת האמון נסדקת והפציינט נשאר ללא הכוונה, וללא אמונה. המצב כרגע הוא שהיא שוכבת בבית, חסרת מעש ובהתקפי חרדה הולכים ומתעצמים. אני בהחלט מאמינה שעם כל הכאב, רק מסגרת אשפוז תוכל לתת לה מערכת תמיכה ראוייה, למרות שהמראות שם משפיעים שליה קשות, והיא נתקפת בהלה ופאניקה מסגנון הטיפוסים שמעולם לא התוודעה אליהם. דבר אחד מרכזי שמונע ממנה לתפקד הוא הבושה במצבה. היא לא מאמינה שדבר כזה יכול לקרות למישהו ומרגישה קורבן של מערכת קלוקלת, ואני מאמינה שבצדק.... האם מישהו יודע על מקום בו ניתן לעבור את הגמילה מהתרופות, תוך כדי תמיכה בשילוב שיחות, או משהו בסגנון? מעריכה מאוד את היענותכם... מיואשת

שלום רב ניתן לפנות למסגרת של אישפוז יום בבי"ח כללי. טיפול זה הוא אינטנסיבי- 6 שעות ביום כפול 5 ימים בשבוע לאורך 2-3 שבועות. הוא כולל טיפול שיחתי פרטני, טיפול קבוצתי, מעקב פסיכיאטרי, ריפוי בעיסוק, ע"י צוות רב מקצועי. כיום ידוע שכדורי הרגעה (בנזודיאזפינים) במינון גבוה גורמים לדיכאון ולירידה בריכוז ובזיכרון. לא ברור מהודעתך איזה מינון היא לוקחת אך יש לעשות מאמץ להפחית את המינון של כדורי ההרגעה כי הם מחמירים את הדיכאון. בברכה